פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



6
ועדת החוקה, חוק ומשפט
20/10/2020


מושב שני

פרוטוקול מס' 127
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, ב' בחשון התשפ"א (20 באוקטובר 2020), שעה 12:30

דיון מיוחד לציון יום ההוקרה למערך המילואים: בחינת קידומה של הצעת חוק הארכת מועדים

חברי הוועדה: יעקב אשר – היו"ר
מיכל וונש

אורנה ברביבאי

ארי סינגר - קצין מילואים ראשי, משרד הביטחון

אמיר ודמני - רל"ש ראש אכ"א, משרד הביטחון

אבי סייג - יו"ר העמותה, העמותה למען משרתי המילואים

חנן ארליך, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

מנהל הוועדה: אסף פרידמן

הדס צנוירט

דיון מיוחד לציון יום ההוקרה למערך המילואים: בחינת קידומה של הצעת חוק הארכת מועדים

שלום רב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה, בדיון מיוחד לציון יום ההוקרה למערך המילואים: בחינת קידומה של הצעת חוק הארכת מועדים.

אני רואה חשיבות גדולה בקיום הדיונים – אני מבין שהיום את רצה מוועדה לוועדה, גברתי. אני רואה בזה חשיבות גדולה מאוד ושמח שאת מכבדת אותנו. אני מבין שאת גם ראש השדולה למען מערך המילואים.

אנחנו גם סדיר, אבל היום הזה מצוין במיוחד למען קידום מערך מילואים.

אין מלכות אחת פוגעת בחברתי, ודאי שאחד לא פוגע בשני. חברי הכנסת שנמצאים, נציגי משרד הביטחון. נמצאים אתנו יושב-ראש העמותה למען משרתי המילואים. תודה גם למנהל הוועדה שהציע את ההצעה ואת הבקשה, ונעניתי לה בשמחה ובחיוב. אני חושב שזו הזדמנות, למרות שאנחנו לצערנו, כל הבניין הזה היום עסוק רובו ככולו בקורונה, אבל יש חיים גם מעבר לקורונה, וצריך לנסות לטייב ולעשות דברים נכונים בנושאים שונים שקשורים לחיים בכלל, כי אנחנו מקווים שיום אחד נחיה גם בלי קורונה – נצטרך לחזור אליהם. אני מבין שבחרתם נושא מסוים, שאתם רוצים להעלות אותו. שמעתי על זה מספר מילים. אני מבין שהיתה הצעת חוק בנושא, של חבר הכנסת ידידי עמר בר לב – אחד מחברי הכנסת ההגונים והחרוצים שהכרתי. אשמח שתציגו את זה. אני מבין שאלה דברים שנידונו כבר או ניסו להעלות אותם בעבר ונעצרו באיזשהו שלב, ונראה אם אנחנו יכולים להחיות אותם – להחיות את הדיון בוודאי ולנסות לקדם את זה. אולי גם נצליח. אבקש מכם להציג את הנושא, לתת לנו קצת היסטוריה בנושא.

קודם כל, תודה רבה, יושב-ראש ועדת החוקה. אני חושבת שהעובדה שנעתרת להקצות דיון ייחודי למערך המילואים ביום שהוא כל כך משמעותי וחשוב לנו, מלמד על החשיבות שאתה מייחס, ואני מביעה הערכה.

הרעיון ביום הזה – ואתה הפרדת באופן מסוים בין מערך המילואים לקורונה. אני רוצה לחבר. במציאות הזו, שבה האתגר כל כך גדול – גם הבריאותי, גם הכלכלי – כשכל כך מתי מעט מבצעים שירות מילואים, אתה אומר: נקודת המפגש היא גם בין העשייה והרצון שלהם לבצע שירות עוד יותר מקצין במענה שהמדינה צריכה לספק למתי מעט שעושים.

אם הייתי עושה את זה, הייתי מקבל תשובה שאולי בתקופת הקורונה - זה אני אומר מניסיוני כאן.

אני רק מחדדת, וכמובן התשובה שלך הגיונית.

אנו מבקשים להעלות ביום הזה את המודעות לכך שיש בחברה הישראלית קומץ של גברים ונשים שמבצעים שירות מילואים, ושהאתגר הביטחוני שעומד לפתחנו עדיין הוא כה גדול, שאני לא רואה מצב, גם כמה שנים קדימה, שצה"ל יוכל לבצע את משימותיו – אני אומרת זאת מתוך ניסיון של עשרות שנים בתחום – בלי מערך המילואים. מכיוון שכך, אנו צריכים בהוגנות לומר מה המשמעות של החזקת מערך המילואים – גם בהיבט של הכשירות שלו, גם בהיבט של האימון, של היכולות המבצעיות שלו, אבל גם בזה שאנו כחברה אומרים: מי שמבצע שירות מילואים, וזה קומץ מאוד קטן בחברה הישראלית, אנו, ודאי בית המחוקקים, נדרש להוביל נורמה שמאפשרת לאנשי המילואים לצאת לשירות מילואים תוך ביטחון במקום העבודה שלהם, תוך הבנה שהחברה מוקירה ומעריכה לא רק במילים יפות ביום מערך המילואים אלא גם בפרקטיקה של חקיקה, ומכיוון שכך כאן נעלה את חוק הארכת המועדים.

בהינתן שההמלצות – שנעשות בשיתוף פעולה עם עמותות המילואים וכו' - יתקבלו, אני חושבת שיש פה בשורה במובן הזה שאנו מקדמים את ההתייחסות, את השונות למובחנות של נבחרת שמבצעת שירות מילואים באופן שתורם משמעותית לביטחון המדינה וגם למרקם האנושי החברתי בחברה הישראלית, שזה תפקיד לא פחות חשוב בעיניי. נעשה את חלקנו. שוב תודה על הפלטפורמה.

אני חושב להוסיף מעבר לדבריך – שהם ודאי נכונים - ודאי שהם לא צריכים להיפגע מזה. זה דברים שהם בלתי הפיכים. אם זה דיונים בבתי משפט, דוחות שצריך להגיש. אדם שעצמאי, והוא הולך למילואים כדי לנקות את הראש מהעסקים ולהתמקד בפעולות שהוא צריך לעשות במילואים, ולא יכול להיות על היום בחשש שיפסיד מזה משהו, ואחר כך יצטרך לרוץ לפקיד שומה ולהסביר לו. מדינה מהוגנת – אני אומר את זה בלי קשר לפתיח שלך – ודאי שכשבאים ומטילים דברים על אנשים – גם אנשים לוקחים את זה על עצמם – יש אנשים שלוקחים יותר מאחרים את העניין הזה ברצינות, ודאי שמדינה מפותחת יכולה למצוא את הדרכים או את המנגנונים המחשוביים הפשוטים, שאדם כשיש לו צו לתקופה מסוימת – בתקופה הזו כל משרד ממשלתי – היום הכול ממוחשב, זמין ונגיש, שאפשר לעשות את זה. תכף נשמע – כנראה שיש עוד צדדים למטבע.

בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, על היוזמה שקיימת דיון פה בוועדה הזאת. זאת ועדה מאוד חשובה, ואני שמחה שאישרת אותו פה.

אני רוצה להתייחס לאמירה שאולי בגלל משבר הקורונה אין דחיפות. אני רוצה לומר הפוך. אני חושבת שהדבר שאנחנו נחשפים לו גם פה, בכל הוועדות ובכלל אל מול המשבר הגדול הזה החברתי, הכלכלי, כמובן הבריאותי – הנושא של הערבות ההדדית. אני חושבת שהיום הזה והדיון הזה משקפים את ההכרח לשקם את הערבות ההדדית בקרב אזרחי מדינת ישראל בכלל ובתקופה הזאת ביתר שאת.

אנקדוטלית – ב-1 בספטמבר במקום ללכת לבתי הספר של ילדיי, הלכתי לפגוש ילגים של עולים חדשים בבית מלון בתל אביב שקולט עולים חדשים. שם פיקוד העורף כולם מילואימניקים. הם הראשונים שקיבלו את פניהם וממשיכים לקבל את פניהם של כל העולים החדשים למדינת ישראל. אני חושבת שאם יש תמונה – כמי שגם עלתה ארצה בעצמה - שיותר ממחישה את הערבות ההדדית הזו, למה שהתייחסה חברתי אורנה עכשיו, וההכרח שלנו כחברה גם למצוא את הדרך להוקרה מעבר למילים, אבל בעצם ההרגשה – עוד רגע נדבר על ההוקרה הכלכלית, אבל ההבנה שזה המרקם האנושי הכל כך מיוחד של מדינת ישראל – התמונה הזו שווה אלף מילים, לראות אנשים שעושים לילות כימים, חודשים של מילואים בפיקוד העורף, דווקא בעת הזו, ועוד להוסיף את האלמנט הזה של העולים החדשים, אז רק רציתי להוסיף ולהודות על ההזדמנות להשתתף בדיון כה חשוב.

תודה. בבקשה.

שלום, אני ארי סינגר, איש מילואים מזה 30 וכמה שנים, קצין מילואים ראשי מזה כשלוש שנים.

קודם כל, אני רוצה לפתוח בכבוד האכסניה. המעמד הזה, היום הזה בעיתוי, ממש לא מובן מאליו – גם בדיון בוועדות וגם הדיון בוועדה הזאת. לפני שניגש לעצם העניין, יש לציין שחוק המילואים שנחקק ב-2008 הוא אבן דרך ביחסי המדינה עם מערך המילואים, ובמידה מסוימת זה גם אבן דרך עמוקה יותר ביחסי צבא חברה. החוק בעצם, בחלק מהסדרת היחסים, מדבר על ההיקף ועל הכשירות של המערך, למי צריך לדווח, על הבחנה מותרת – כלומר לחיילי מילואים שעושים יותר, מגיע להם יותר, וזה לא נחשב- - - של החוק, כל הנושא של התגמולים וגם קביעת יום ההוקרה, שזה מופיע בחוק.

התכנסנו היום לגבי חוק הארכת מועדים, שזו הצעת חוק שמתגלגלת בצורה כזו או אחרת מצוק איתן, ובאה להעלות לקונה. בחוק הארכת המועדים משנת 1974, משהוחל על חיילי מילואים כשהכריזו מצב חירום, ולא תלוי באופן שגייס אותו, כלומר עד ששר הביטחון, לפי מה שמופיע בחוק, הוא לא מכריז שהשירות במילואים הוא שירות בחירום, הוא לא זכאי להארכת מועדים. זה אומר שהוא נמצא במילואים, וכפי שהיושב-ראש אמר - להתחיל להסביר במס הכנסה. לא תמיד הוא יודע שאותו פקיד שומה או אותו פקיד עירייה יודע את מצב החירום, ואז הוא מתחיל. הוא נפגע מאוד בשירות המילואים שלו. לכן הרעיון הוא שכל מי שגויס בצו 8 או בצו 9 זכאי להארכת מועדים ללא קשר להכרזה על מצב חירום.

בעולם הצבאי שהולך ומתפתח ב"ה אין המלחמות הגדולות, שמגייסים את כולם כמו ביום כיפור. אבל אפילו ניקח כדוגמה את צוק איתן, שזה אירוע שמתגלגל. לוקח כמה ימים עד שמתחילים לגייס אנשים בצו 8, או לחילופין צוותים קטנים, שמתגייסים לפעילות מבצעית מיוחדת בצו 8 או בצו 9, חשוב מאוד שהחוק הזה יחול ללא קשר להכרזת שר הביטחון. לשם כך התכנסנו היום.

אני מבין שאתם מתייחסים בהצעה הזאת לא למילואים רגילים אלא רק למילואים לפי צו 8 או צו 9.

בדיוק. בהמשך, כדי לא לעכב את החוק, חלק מעבודת מטה שהנחה הרמטכ"ל לסגן הרמטכ"ל, ויהיו לזה כמה נפקא מינות לגבי חוק המילואים בהמשך – בהמשך גם נרצה, על מי שנקרא בצו חריג, כלומר מעכשיו לעכשיו במרווח מההודעה עד שהוא צריך להתגייס ל-X שעות, שגם זה יחול עליו. אבל נתחיל בצו 8 או 9. מילואים רגילים – יש להם חוקים רגילים שנותנים מענה. כי שוב – מי שגויס, יכול להיערך. אבל מה קורה עם מי שמתגייס בצו 8, 9? באופן מיידי הוא לא יכול להיערך. אבל זה סעיף קטן בחבילה שלמה שנביא בהמשך. את זה חייבים לקדם, כי בעיתוי היום, שכל כך הרבה חיילים מתגייסים באופן חריג, יש לתת לזה מענה. זו ההוגנות.

שמי אמיר ודמני, אני ראש חטיבת תכנון ומינהל כוח אדם. לא אחזור על הדברים. אנו מדברים על מערכת שלמה של פעולות שאנו סבורים שאנו נדרשים לבצע על-מנת לחזק את מערך המילואים, כהגדרה של דירקטיבה של הרמטכ"ל. סגן הרמטכ"ל מגבש בימים אלו - אנחנו עובדים על עבודה מאוד משמעותית. הנושא של חוק הארכת מועדים, יש לו חשיבות מאוד גדולה, מפאת העובדה שבשנים האחרונות אנחנו עדים להפעלות יותר חריגות, ואנחנו לא יודעים לתת לזה מענה מספיק טוב. יש צעדים נוספים שאנחנו מתכננים. ההצעה הזאת בהחלט יכולה לסייע ולקדם ולהביע את ההערכה הרבה שאנחנו רוחשים לאנשי המילואים, שאנחנו מביאים אותם בתפקידים מאוד ייחודיים, בלוחות זמנים מאוד קצרים למשימות מאוד משמעותיות ומיוחדות.

סדרי גודל של שעות, יכול להיות.

כן.

בבקשה.

שלום. שמי אבי סייג. אני תעשיין, יש לי חברה שמעסיקה 300 עובדים. אני פה בבית כ-25 שנה מסתובב בנושא של פורום המג"דים עם מח"טים טייסים וכל השדולות. למעשה החוק – היום זה עמותת המילואים. החוק הזה אנו קוראים לו חוק הארכת מועדים לייט, כי חוק הארכת מועדים יש. במלחמת יום כיפור אני הייתי בצבא, אבל ההורים עשו צבא משך שמונה, תשעה חודשים, ואז כל המשק קרס וגם הם קרסו. הקימו את החוק בשנת 74'. מאז וגם לפני זה המדינה מעולם לא הכריזה על מלחמה. מלחמה מכריזים אחרי – איזה אות נקבל, אבל מעולם לא הכריזו על מלחמה. הבנו שלא מגייסים אותנו לפי החוק הזה, כי יש עלות כבדה למשק. אנו מבינים את זה. שר הביטחון לא ממהר להפעיל את זה ומעולם לא מפעיל.

במלחמת לבנון השנייה דרשנו משר הביטחון להפעיל את החוק, אפילו במתכונת חלקית. הוא רשאי לעשות זאת ואכן עשה זאת. בצוק איתן דרשנו שוב שיפעיל את החוק כדי ששר ביטחון אחר במתכונת חלקית, והפעילו במתכונת חלקית.

קודם כל, כתבנו חוק שקצת יהיה יותר קל לשר הביטחון להפעיל אותו. למשל, החוק אומר במקור שכל ההתחייבויות של חייל המילואים נעצרות למעט מזונות, אבל החוק הזה מאוד כבד - אם לקחתי ממך, אדוני, הלוואה – אני יכול לא להחזיר אותה. אין לזה סוף, ויש לזה המון משמעויות. אז כימתנו את זה וכתבנו חוק, שיהיה חוק לייט, שידבר על ביני לבין המדינה – לא ביני לבין חברי. זה אין סיבה שהמדינה לא תלך לקראתנו. אין סיבה שאם אני בצוק איתן, ינתקו לאשתי את המים בבית מהעירייה כי לא שילמתי. אין סיבה שאם חזרו לי עשרה צ'קים – אני עצמאי - כי לא הצלחתי לגייס כסף כי אני בצוק איתן, בתוך עזה בלי פלאפון, אין סיבה שאהיה לקוח מוגבל בבנקים. אז זה גם טיפלנו נקודתית, שלא נהיה לקוח מוגבל בבנקים, עם שר המשפטים דאז ז"ל יעקב נאמן. הוא הוציא תקנה. זה עובד.

מה שביקשנו, נעשה חוק לייט. יש פתרון, והוא אינו מיושם. צריכה להתכנס ועדת שרים לענייני מילואים. היא אפילו לא מונתה. מדברים פה על גיוס חיילי מילואים. אפילו לא כינסו ועדה לדבר על מה קורה עם חיילי המילואים האלה. אחרי מינוי וכינוס ועדה מתמנית ועדה נוספת, ועדת מנכ"לים. יזמנו מ-2011, דרשנו שתהיה ועדת מנכ"לים, שבחירום אם מגייסים – לא 10,000 חיילים; אני מדב על 60,000, 70,000 חיילים בצוק איתן. אם מגייסים כזאת כמות של חיילים, ועדת המנכ"לים מייד מתכנסת בחירום, והיא מודיעה לשר הביטחון: אנחנו מבקשים ממך להחיל את חוק הארכת מועדים במגבלות כאלה ואחרות.

אין ועדת מנכ"לים. הפעם האחרונה שהתכנסה היתה לפני שנתיים עם הרב בן דהן. ועדה מעולה. 40 נציגים מכל הממשלה. אין ועדת מנכ"לים, אז אנו לא יכולים לקבל שם דבר.

החוק הוא חוק קל, וניתן להחילו. אנחנו לא מצליחים גם להעביר כעת חוקים.

אני יודע מה אני עושה פה. אתה שולח אותי למגרש יותר רחוק. אם יש תיקון כזה בחוק הלייט הזה, אני לא חושב שצריכה להתכנס ועדת השרים לענייני מילואים, כי זו חקיקה. לא חייבים את זה.

נכון, לא חייבת להתכנס, אבל הבית היום לא דן בדברים שאינם קורונה. זו הבעיה.

אנחנו לא מדברים על השבוע הקרוב. בוא ניקח כיעד. אני מתאר לעצמי שוועדת שרים תשוב לתפקד באיזשהו שלב, אם לא יהיו בחירות באמצע. לכן אני חושב – אני הייתי בוחר את הדרך הקצרה, שהיא קצרה - לנסות להגיש את זה שוב – איני יודע אם זה הונח בכנסת הזאת. אם לא – אורנה, אולי כדאי שמישהו יניח את זה.

אחשוב על מה שאתה אומר. זה נראה לי הגיוני. אקח את זה כהצעה. אתה מכיר את המטריה יותר טוב.

יחד עם החברים מהקואליציה.

נמצא פרטנרים. עוזי דיין בעניין הזה מאוד תומך. מקבלת.

נעביר את זה קודם כל לפתחה של ועדת שרים, נעשה את הלחץ. אני לא רואה פה עלויות עצומות למשק. דווקא הופתעתי לטובה – כנראה השפעה של הקורונה – אנחנו כאן בוועדה העברנו לא מעט חוקים, גם בנושא הגבלת צ'קים וגם לתקופת הקורונה, דברים שמעולם משרד המשפטים לא היה ממליץ לנו או היה מסכים איתם. זה נכון כי זה קורונה וזה לטווח קצר וכו'. פה זה דבר שיש לשאוף שיהיה קבוע ולא זמני, אבל הוא לטווח ארוך, אבל לטווחים קצרים. הרי גם עם ריבוי המשימות והפעמים שיצרו לפי הצווים האלה – זה גם לא רוב השנה. זה די חריג. זה עושה כל כך הרבה שכל, כי אדם מגיע עם ראש נקי לזה. זה מסודר, וזה בדין וזה בצדק.

אין הצעת חוק בבית הזה.

נרים את הכפפה.

זה אתגר לא כל כך מסובך. ההצעה כבר די מוכנה. אפשר לשמוע אם יש הערות כאלה או אחרות. אני מציע שיגישו את זה ומבטיח שנפעל עם חבריי גם בוועדת השרים וגם כאן.

נשמע את התייחסות משרדי הממשלה, חנן ארליך, משרד המשפטים.

שלום. חנן ארליך, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים. אני לא ראיתי את הנוסח של הצעת החוק שעליו דיברו קודמיי. אני רוצה לעדכן את הוועדה בעבודה שמתקיימת בממשלה בהכנת תיקון לחוק הארכת מועדים. יש החלטת ממשלה שמספרה 2607 שמדברת על תיקון חוק הארכת מועדים באופן כזה שלגבי פעולה או חיוב של משרת מילואים שגויס בחירום לפי סעיף 8 או לפי 9 לחוק שירות מילואים, כלפי רשות ציבורית, אז שירות חירום ייחשב ככזה באופן אוטומטי ללא צורך בהכרזת שר הביטחון.

מתי היתה החלטת הממשלה?

התקבלה לפני כשלוש שנים וחצי. היתה עבודת מטה שהתמשכה – לצערנו יותר ממה שהיינו רוצים עם בחירות באמצע, קורונה וכו'. המצב הנוכחי הוא שלפני כשנה פורסם תזכיר חוק, במאי 2019, אחרי שעבר את אישור שרת המשפטים דאז שממונה על החוק. המשיכה עבודת המטה, התקבלו הערות, עובדו. כרגע אנו בישורת האחרונה של הכנת טיוטת החוק, לפני שנביא לשר המשפטים כדי שיעלה אותה לוועדת שרים לחקיקה.

הישורת האחרונה – אני באמת מתכוון לזה. כמובן, יש דברים בלתי צפויים, במיוחד בתקופה הזאת, אבל אני מקווה מאוד, בהערכה ריאלית, אם לא יהיו עיכובים מיוחדים, שבמהלך השבוע שבועיים הקרובים תושלם המלאכה ונוכל להציע את טיוטת החוק ללשכת השר לאישורו, עם קצת שינויים מהתזכיר כפי שהופץ. מכאן זה בידיו, העלאה לוועדת שרים - בעקבות המלצות של ועדת שרים לענייני מערך המילואים, להטיל על שר המשפטים לתקן את החוק.

זו חקיקה, נכון שלוש קריאות? זה לא תקנות, נכון?

חקיקה ממשלתית.

חקיקה ראשית. אז קודם כל, אתה איש בשורות מבחינתנו. עוד הם מדברים - אתה מכיר את התזכיר? אני מבקש, אם אפשר, אם תוכל לעזור לנו, חנן, אם זה הופץ לציבור, הוא נגיש גם היום.

באינטרנט גם.

אני מבקש את בדיקתכם.

תעשו בגוגל תזכיר חוק הארכת מועדים וזה עולה.

אני מציע, שתבדקו, האם הנוסח תואם את הנוסח הקיים, או הוא מספיק, כי לפי מה שאני הבנתי בעל-פה, הוא תואם אחד לאחד מה שאתם אמרתם בעל-פה. לכן אם זה כן, אנא הודיעוני, ואשוחח עם שר המשפטים עוד השבוע, שיקדם את זה. אני מתאר לעצמי שזה יגיע כאן לוועדה.

עוד לא עבר ללשכת השר. מעריך ומקווה שזה יקרה בשבוע שבועיים הקרובים.

זה אומר שזה אצלך בידיים. תשתדל שזה יהיה בשבוע שבועיים הקרובים, ואנא תודיע לי בבקשה ישירות או באמצעות מנהל הוועדה שהתזכיר נמצא בלשכת השר, ואז אשוחח על זה אתו כשיהיה בפניו. היו תיקונים בתזכיר החוק, ממה שפורסם לציבור?

פשוטים, לא מאוד מהותיים, מאז שפורסם התזכיר.

השאלה, אם יש אפשרות, שתעביר את הנוסח המתוקן כדי שנראה שזה תואם לגמרי, ושלא פספסנו משהו.

צריך להביא את זה לשר המשפטים.

הבנתי. ברור. אם נצטרך לתקן, נתקן בוועדה.

אולי תקבע מועד.

אני לא יכול לקבוע מועד לוועדה כל עוד זה לא עלה. אני רוצה לקבוע מועדים בינינו ולבקש ממנהל הוועדה, שהוא נציג נאמן גם שלכם – גם בעברך כאיש מילואים וגם כמנהל ועדת חוץ וביטחון, מתאר לעצמי שהכרתם כמה ימים כאן בבניין. אני מבקש שתתזכר אותי לראות שזה עבר ללשכת השר, מה שחנן יעדכן אותנו. לאחר מכן אשוחח עם שר המשפטים. הנה, חסכנו להגיש הצעת חוק. אני שמח שהבשורה הזאת הגיעה היום. חבל שלא מעדכנים אותך בבשורות האלה קודם.

אני חושב שזו הצעת חוק נכונה, הכרחית, מתבקשת מאליה. אולי תהיה יישומית לעוד כמה דברים אחרים, שיהיו קשורים לוועדה כאן – נשמח לדון בהם בהמשך הדרך כשיגיעו. בבקשה, דברי סיום.

ראשית, תודה רבה. טוב שאנחנו רואים את הדברים דרך הוועדה. אני חושש מדבר אחד – שכאשר יחילו את זה בצו 8 וצו 9, כדי שיעשו את זה, עשו בזה המון שינויים. את זה נצטרך לבדוק.

לכן אמרתי – חשוב שתוציא את זה עוד היום. אם צריך את העזרה, אולי כאן במערכת יודעים להוציא. תעבור על זה. אם יש דברים, גם בעל-פה אני יכול לדבר עם שר המשפטים, אולי אפילו עם חנן בהמשך הדרך. אני חושב שברגע שהממשלה תירתם לעניין הזה, זה יכול לרוץ מהר. כאן בוועדה זה לא יתעכב אפילו לא יום אחד. לפחות אני אחראי על העניין הזה.

שוב תודה.

אני שוב רוצה להודות לך, יושבת-ראש השדולה, חבריי חברי הכנסת.

גם בשם מתן כהנא, שהוא חברי לניהול השדולה. הוא במקביל בכספים.

אני חושב שהיום הזה הוא חשוב. אני מקווה שנוכל לקדם את זה. בהצלחה לכולם.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:20.