פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת



32
ועדת המדע והטכנולוגיה
26/10/2020

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
ועדת המדע והטכנולוגיה
26/10/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 19
מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה
יום שני, ח' בחשון התשפ"א (26 באוקטובר 2020), שעה 10:39

טכנולוגיות ופיתוחים חדשים להתמודדות עם נגיף הקורונה

חברי הוועדה: עינב קאבלה – היו"ר
ניר ברקת
אנדרי קוז'ינוב

סונדוס סאלח
תהלה פרידמן

שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי
שי-לי שפיגלמן - מנכ"לית, משרד המדע והטכנולוגיה

שרון יגור-קרול - מנהלת תחום מדעי הרפואה, מ"מ המדענית הראשית, משרד המדע והטכנולוגיה

מירב סלע - יועצת מקצועית לשר, משרד המדע והטכנולוגיה

נעה ברק - דוברת משרד המדע והטכנולוגיה

דבורה שמואלי - ראש מרכז הידע ומחקר לאומי בתחום ההיערכות למצבי חירום

איתי קלע - ראש תחום בריאות, רשות החדשנות

נדב דוידוביץ' - יו"ר איגוד רופאי הבריאות

אמירה שרון - סמנכ"ל בכירה לטכנולוגיות, חדשנות ומו"פ, התעשייה האווירית

אתי קרוזל - נציגת חבר האקדמיה הלאומית לרפואה מדעית, ההסתדרות הרפואית לישראל

רום סבר - מנכ"ל חברת BIOSHIELD

צבי מרום - יו"ר הנשיאות, איגוד ההיי-טק הישראלי

אופיר קליין - מנכ"ל, חברה לציוד רפואי BD, חברות לציוד רפואי

אפרת כהן - מנכ"ל, פארמה ישראל (ארגון של חברות התרופות מבוססות מחקר ופיתוח ישראל)

מיכל מורג - יועצת עסקית, קלין איר ישראל (מערכות טיהור אוויר), חברות המתמחות בפיתוחים טכנולוגיים

גליה טמקין קרייז - יועצת עסקית, קלין איר ישראל (מערכות טיהור אוויר), חברות המתמחות בפיתוחים טכנולוגיים

אלכסנדר גרויסמן - סמנכ"ל מכירות, חברת ננוסנט בע"מ

יוסי אברהם - מנכ"ל מדיפס, טכנולוגיה המסוגלת לזהות מיקום ולסייע בקטיעת שרשרת ההדבקה, חברות המתמחות בפיתוחים טכנולוגיים

אורן הרשקוביץ - מנכ"ל, אנלייבקס תרפיוטיקס בע"מ

איילת חאקימיאן

עופרה ארגס – חבר תרגומים

טכנולוגיות ופיתוחים חדשים להתמודדות עם נגיף הקורונה

בוקר טוב. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה, היום יום שני ח' בחשון תשפ"א 26 לאוקטובר 2020. על סדר היום נושא של טכנולוגיות ופיתוחים חדשים להתמודדות עם נגיף הקורונה בהשתתפות שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי שמכבד אותנו בנוכחותו. תודה.

אני אגיד כמה מילות פתיחה ונעבור אליך כבוד השר. באמצע אוגוסט קיימנו פה בוועדה ישיבה בנוגע לחיסון לקורונה בהשתתפות המכון הביולוגי ובהשתתפות גורמים נוספים וחברות נוספות שעוסקות בתחום. שמענו על החיסון עליו עובדים במכון ואבני הדרך הצפויות. אתמול התבשרנו כי שלב הניסויים הקליניים בבני אדם יצא לדרך בישראל ביום ראשון ואנחנו כולנו פה באמת מאחלים בהצלחה ושהעניין הזה יראה פירות בקרוב, פירות טובים ומוצלחים.

היום אנחנו מקיימים ישיבה לא בנושא החיסון אמנם, אבל בנושא שמגיע מאותו מקום של הרצון לפתח דרכי התמודדות שונים עם נגיף הקורונה. הישיבה תעסוק כאמור ותציג טכנולוגיות ופיתוחים חדשים להתמודדות עם הנגיף. איתנו היום מלבד משרד המדע חברות שונות, אנשי אקדמיה שיציגו לנו פיתוחים וטכנולוגיות חדשניות. נרשמו כ-100 משתתפים בזום והמטרה היא לתת ביטוי לכמה שיותר דוברים, עד כמה שנצליח במגבלות הזמן. אז כאמור תודה כבוד השר שהגעת, ואנחנו נשמח להתחיל איתך. בבקשה.

תודה רבה. תודה רבה ליו"ר הוועדה, ח"כ עינב קאבלה, תמיד כבוד להיות פה. שלום לחברי ח"כ ניר ברקת, ממובילי ההייטק הישראלי, מהאנשים שיצרו את ההייטק בתצורה הנוכחית שלו. תודה שאתה פה ובטוח שגם אתה ממשיך לקדם את הדברים ועובד ביחד עם כל מי שצריך כדי להמשיך לשאת את נס המדע והטכנולוגיה במדינת ישראל.

נמצאת איתי כאן שי-לי שפיגלמן מנכ"לית המשרד, אנחנו ביחד ננסה להעביר טעימה מהדברים שאנחנו עושים במשרד המדע והטכנולוגיה על מנת לקדם את נושא המחקר והטכנולוגיה סביב מגפת הקורונה, COVID-19. הייתה פעילות ענפה ומאוד משמעותית שהמשרד ראה וגם תיכלל בחודשים האחרונים, אנחנו ניתן כאן טעימה ואני מבין שגם אחרי זה אנשים ירצו לדבר, נשמח לשמוע מהם הדברים שמתפתחים וקורים.

חשוב לציין שאנחנו במשרד כל הזמן בחיפוש, אנחנו כל הזמן מפעילים את הרדארים ככל שיש לנו, בחיפוש אחרי טכנולוגיות, אחרי המצאות, חידושים מדעיים, מחקרים שמאפשרים לנו להציג אותם לקבינט הקורונה למדינת ישראל ביחד עם גופים אחרים, בסופו של דבר אנחנו רוצים להביא את הכי טוב שיש ולמצוא את הדברים הכי רלוונטיים שיש, כדי שהמדינה תרוויח מהמאמץ המשמעותי שלה כנגד המגפה הזאת.

אני חושב שנתחיל אולי בכמה מילים לגבי צוות 19, צוות של מתנדבים, צוות מולטי דיסציפלינרי שעובד עם משרד המדע והטכנולוגיה כבר חודשים ארוכים. חשוב לי להגיד כמה דברים. חשוב לי לציין לגבי האנשים שנמצאים פה ויש גם נוספים, יש כאן חבורה של חוקרים ואנשי הייטק וחדשנות מתחומים שונים שכולם בהתנדבות עובדים כבר חודשים ארוכים איתי, עם משרד המדע והטכנולוגיה ועם קבינט הקורונה כדי לפתח כל מיני חזיתות וכל מיני מקומות שבהם צריך למצוא פתרונות, אני אתן דוגמה אחת לנושא שטיפלנו בו וכבר יצא בעתונות, ערכת בדיקה מהירה לאיתור נגיפי הקורונה, ערכת הבדיקה הזאת מצאנו אותה בארצות הברית על ידי חברת סטארט אפ שהייתה חודשים ארוכים מתחת לרדאר, ערכה זו נוחתת ממש ברגעים אלה כנראה בישראל כדי להגיע להערכה עד כמה אפשר להשתמש בה, זו בדיקת PCR עם טכנולוגיות מתקדמות שעזרו למזער אותה לרמה של בדיקת POC, להגיע למצב שמשתמשים בה במקום עצמו תוך 20 ומשהו דקות יש כבר תוצאה, וזה יכול להיות אחד מה-game changer שאנחנו מחפשים כולם ברמה של טכנולוגיה שמאפשרת למדינה להתמודד עם מוקדי תחלואה בכמה שיותר יעילות, כמה שיותר מהר.

אתם רואים שיש פה אנשים מאוניברסיטאות שונות, מכוני מחקר שונים, אתם רואים רשימה של פרויקטים. נעבור דרך השקפים במהירות, צוות 19 התעסק במתן מענה לנושא של חזרה לפתיחת שדה התעופה על ידי בדיקות מהירות ושילוב של ניתוח מדעי סטטיסטי של הנוחתים והיוצאים מישראל, חלק מהקונספטים האלה אומצו על ידי הקבינט.

מתווה היציאה מהסגר השני הוא מתווה שעבדנו עליו גם כן עם מיטב החוקרים במכון ויצמן ובאוניברסיטה העברית כדי לייצר מצב שבידי הקבינט יש רשימת מדדים מבוססי מחקר, המדדים האלה שהוצעו בסופו של דבר אחרי ויכוחים ארוכים ודיונים מרתקים, למי שאוהב מדע וטכנולוגיה, דיונים עד אמצע הלילה לגבי מה הם המדדים שמדינת ישראל להשתמש כדי להתנהג מול התחלואה ומול השלבים השונים ביציאה מהסגר, וכשנראה את מדינת ישראל יוצאת עכשיו לשלב 2, ואחרי זה 3, 4, 5, חלק מזה זה השפעה ישירה של הצוות הזה שהציע את המדדים, הציע את מדדי הבקרה, לא ניכנס אבל יש פה מחקר שלם שסובב סביב המדדים האלה.

מתווה החינוך הוא מתווה שאנחנו עובדים עליו כרגע כדי לנסות לשכנע את מדינת ישראל לא להתייחס לכל מערכת החינוך כאל מקשה אחת. מי שמכיר את השקפים של משרד הבריאות, אני מכיר אותם בעל פה, הם הוצגו לכל אזרחי המדינה בטלוויזיה, בכל המדיות, אנחנו מכירים שם כולם את שלב 7 שאומר שזה השלב של החזרה למערכת החינוך כתות ה'-י"ב, זה שלב שיקרה בעוד כשלושה חודשים ואנחנו החלטנו שאנחנו לא מקבלים את זה, אנחנו מנסים לייצר מתווה דיפרנציאלי. הנושא המחקרי שם קשור גם הבנת המגמות של התחלואה, גם בהבנת היכולות של הרשויות המקומיות להתנהל מול מדדי התחלואה ומול יכולות אחרות של השלטון המקומי בשיתוף עם משרד החינוך. אתם יכולים לראות R, N, וכל מיני דברים מחקריים כתוצאה מעבודה מדעית של הצוות הזה.

אנחנו מדברים עכשיו שוב על פתיחת שדה התעופה גם למתווה של אנשי עסקים וגם לישראלים שרוצים לנסוע ולחזור ותיירים, חלק מהדברים שאנחנו עוסקים בהם זה אפליקציה וטכנולוגיה שתלווה את הנוסעים והשבים בדומה למדינות אחרות, זה דוגמה לשיתוף פעולה גם מדעי וגם טכנולוגי עם אנשים שיודעים לפתח על בסיס הפסיכולוגיה של הציבור שמשתמש וצריך להאמין שלא עוקבים אחריו אלא מאפשרים לו לטוס ולחזור לארץ בצורה בטיחותית.

מי מפתח את האפליקציה הזאת?

את האפליקציה הזאת אנחנו מפתחים דרך הנחיה של צוות 19 עם צוותים חיצוניים שמפתחים את האפליקציה.

אני חושב שדיברנו על מודלים ותחזיות, ודבר נוסף שדיברנו עליו וקשור במחקר עמוק מאוד בנושא של פסיכולוגיה והתנהגות ציבורית, כשאנחנו מדברים על מדע וטכנולוגיה אנחנו מדברים הרבה פעמים על אלקטרונים שרצים וקופסאות חומרה או תוכנה, הרבה מהמחקר שהתבצע בסביבות הקורונה הוא סביב נושאים ציבוריים התנהגות ציבורית, פסיכולוגיה של אנשים ופסיכולוגיה של קהילה, פרופ' דן אריאלי הוא אחד מהמומחים בצוות 19 וגם אחרים, אני חושב שנראה כאן בהמשך תוצאה של מחקר אחד שהתבצע, שעוזר כדי לקבע מדיניות. בסוף הממשלה מקבלת החלטות, אבל היא צריכה לדעת שיש סיכוי שההחלטות האלה יעברו איך שהוא ברמה של אמון הציבור, נדבר על זה יותר מאוחר.

אנחנו פיתחנו גם קונספט שמדבר על דשבורד שבו הציבור והממשלה יוכלו להשתמש ביחד כדי להשקיף את מתווה היציאה ואת התכניות של הממשלה ופיתחנו גם דשבורד שאנחנו רוצים להשקיף אותו הלאה, תחזית שמונה ימים קדימה, תחזית שאנחנו רואים פה היא תחזית מאוד מדויקת שהוצגה פעמים רבות בקבינט הקורונה ועדיין היא כלי עזר מרכזי כדי לקבל החלטות לגבי מה אנחנו רוצים לעשות בהמשך.

אני חושב שנתתי פה טעימה של הצוות ובאמירה פה למי שרואה אותנו, אנחנו מחפשים כל הזמן טכנולוגיות וחידושים מדעיים שיאפשרו לנו להציב אותם אחרי עיבוד מתוך הבנה של מה שמדינת ישראל מחפשת, להציב אותם כפתרונות לממשלת ישראל ולקבינט הקורונה. הנחת העבודה של הממשלה היא שהקורונה נמצאת איתנו עוד עד סוף שנת 2021, כמובן שכולנו תקווה שהחיסונים, אולי של המכון הביולוגי, אולי של מכון - - - שאנחנו תומכים בו, אולי אחרים, יגיעו הרבה יותר מוקדם, אבל אם זה לא יקרה אנחנו צריכים להיערך ולכן כל פתרון, כל רעיון שיש בציבור שהוא ברמה של משהו שאפשר ליישם בשבועות הקרובים אנחנו נשמח לשמוע ויש לנו את המנגנון כדי לסנן ולחפש את הטכנולוגיות האלה. אעביר את זכות הדיבור לשי-לי.

תודה רבה ובוקר טוב לכולם. אנחנו נציג בכמה דקות כדי שעדיין כמו שאמרה יו"ר הוועדה, יהיה זמן גם לאנשים להציג מהקהל, אבל אנחנו נציג בכמה דקות מה עשינו בעולמות של קורונה במדע וטכנולוגיה. המשרד כולו קיבל פוקוס משמעותי בהנחיית השר ואיך אנחנו רותמים את יכולות המשרד לקידום פתרונות שונים ומגוונים לתחום המדע והטכנולוגיה.

בגדול אנחנו עושים מספר דברים משמעותיים, קודם כל המשרד הוציא קול קורא ותמך בלמעלה מ-100 מחקרים, חלקם בתחום מדעי הרפואה ומדעי החיים, חלקם בתחום מדעי החברה. אחריי יציגו גם ד"ר שרון יגור קרול וגם פרופ' שמואלי יציגו חלק מהמחקרים בטעימה. השר דיבר על צוות 19, אנחנו ארגנו כנס, בגלל שהנושא הוא נושא בינלאומי משמעותי וכל המדינות מתמודדות איתו ארגנו כנס שרים בינלאומי של שרי מדע, טכנולוגיה וחדשנות מכל העולם, הצטרפו למעלה מ-20 שרים מהמדינות, כל אחד הציג בצורה מאוד משמעותית את מה הם עשו וכיצד הם מתמודדים עם הקורונה, הכנס היה מאוד מוצלח ובעצם פתח שיתוף פעולה בינלאומי בתחום מדע וטכנולוגיה של הקורונה ואיך מדינות מתמודדות עם זה, כל מדינה והפתרונות שלה.

הקמנו קהילת חוקרים, הבנו שאחד החסמים הגדולים הוא שהמון חוקרים בארץ חוקרים מכל מיני נושאים של הקורונה, מכל מיני היבטים אבל אין מספיק שיתופי פעולה ואין מספיק שיתוף מידע. הקמנו קהילת חוקרים, ההשקה של הקהילה תתקיים בשבוע הבא, נרשמו למעלה מ-400 חוקרים ישראלים מהארץ ומהעולם לקהילת החוקרים בתחום הקורונה שאנחנו מקימים וזה מראה את הצורך האמיתי של החוקרים לשתף פעולה ולשתף מידע. במקביל הקמנו גם אתר למחקרי קורונה, האתר באוויר ויש עליו למעלה מ-200 מחקרים שונים של חוקרים מכל הארץ שבעצם כל הציבור יכול להכנס לאתר ולראות איזה מחקרים יש, מה חקרו, מה חוקרים בארץ בתחום הקורונה מכל הדיסציפלינות והאינטר-דיסציפלינות ובעצם נותן תמונה טובה, אתה רוצה ללמוד מה המחקרים בעולמות של חיסונים או של מסכות או של הגנה, או של אנטי בקטריאלית, פשוט יכול להכנס, לחפש לפי מילות חיפוש ולראות את כל המחקרים ולגבש עמדה מדעית מחקרית משל עצמך.

בנושא של פיתוח חיסונים, השר הזכיר, חוץ ממה שיש במכון הביולוגי שכולם מכירים גם מכון מיגל שהוא בקרית שמונה בתמיכת משרד המדע גם הוא יש לו חיסון מתקדם.

בישיבה שלנו על החיסון גם הם עלו והציגו.

זה חיסון שמתבסס על חיסון שהם עשו לעופות והוא כבר גם נכנס לשלב 3, שלב של בדיקות בבני אדם והוא מתקדם ובשאיפה יהיו לנו גם שם תוצאות טובות. אני חושבת שזה בגדול, אלה הדברים המרכזיים שהמשרד עשה, אתם יכולים לראות בהחלט אנחנו משקיעים הרבה משאבים בנושא של קורונה ומתן מענה מדעי טכנולוגי לקורונה. כמו שאמרנו היה קול קורא למחקרים, למעלה מ-84 מחקרים אושרו ומומנו בחצי השנה האחרונה, חלקם כבר עם תוצאות משמעותיות, תוכלו לראות פה מחקרים בתחום הרפואה, שהושקעו בהם כ-8 מיליון שקל. שרון תציג חלק מהמחקרים, וגם מחקרים בתחום בריאות הציבור ומדעי החברה שתומכים בתחום הקורונה, גם שם למעלה מ-55 מחקרים של חוקרים מרחבי הארץ, גם פה אנחנו נציג בטעימה כמה מהמחקרים.

בקיצור אנחנו מאוד משקיעים ומאמינים שכדי לנצח את המגפה הזאת הדרך הנכונה היא מדע טכנולוגיה ומחקר. אם צריך לקבל החלטות שהן מבוססות נתונים, מבוססות מחקר, יש לנו חוקרים מצוינים במדינה וטכנולוגים לא פחות, וזו הדרך לדעתנו להתמודד עם המחלה, דרך מדע, טכנולוגיה, חדשנות, ואנחנו פועלים בכל המרץ כדי לגרום לזה לקרות. תודה רבה ליו"ר הוועדה, תודה רבה כמובן לשר המדע על הרוח הגבית בכל מה שקשור למלחמה המטורפת הזאת, בהצלחה לכולנו וחורף בריא.

תודה רבה. אמן ואמן.

רק נקודה אחד אם אפשר. ציינתי קודם את צוות 19 וזה שכולם מתנדבים ואני מבין שרועי סהר שמרכז את הצוות הזה וגם הוא מתנדב בעצמו חודשים ארוכים מסביב לשעון במקביל לעבודה שלו כאיש הייטק, ומשקיע הון סיכון, זאת הצדעה לרועי ולכל הצוות שעובדים באמת מסביב לשעון בהתנדבות למען ההצלחה של כולנו.

בהחלט. יישר כח. אנחנו מצטרפים לכך. ברשותכם אני רוצה לפנות לכמה דוברים שביקשו להציג את הפיתוחים ואת המחקרים שהם מבצעים. אנחנו בגלל שיש הרבה דוברים ובגלל שאנחנו באמת רוצים לנסות כמה שיותר שכולם יספיקו להגיד את דברם, אני מבקשת מכל מי שנעלה אותו בזום ויציג, לנסות ב-2-3 דקות, אני יודעת שזה קשה אבל אין ברירה אם רוצים באמת להגיע לכולם. השר אני יודעת שזמנך קצר וחשוב לי שתשמע את הנוספים ואנחנו נגיע שוב למשרד המדע בהמשך. אז לפני שאפנה לד"ר אמירה שרון אני אפנה לשרון יגור קרול, מנהלת תחום מדעי הרפואה במשרד המדע והטכנולוגיה.

תודה רבה. באמת אני אנסה ממש בקצרה לתאר כמה מחקרים של משרד המדע שקשורים לפיתוחים של טכנולוגיה שהמשרד מממן. המחקר הראשון הוא של פרופ' זאב זלפסקי מאונ' בר אילן שהוא בעצם מפתח שיטה פשוטה שיכולה לנטר את כמות החמצן בדם מרחוק, אתם יודעים שהבעיה היא שעדיף לא להיות במגע עם חולה קורונה. השיטה מבוססת על קרן לייזר שמקרינים ללובן של העין ויש מצלמה אופטית שאוספת את הקלט ויכולה מתוך זה, כפי שאתם רואים פה, מקבלים את הפלט שלהם וכמו שאתם יכולים לראות בצד ימין, כאשר רמת החמצן בדם נמוכה התוצר של הסיגנל יותר מרוכז ומתוך זה החוקרים יכולים להפעיל בינה מלאכותית ולהסיק שרמת החמצן בדם נמוכה, וכל זה מרחוק מתוך ההקרנה של הלייזר על הלובן של העין.

סליחה, זה משהו שלא ניתן להבחין בו ויזואלית, זה רק באמצעות הקרן, נכון?

כן.

הוא כבר מנסה את זה על בני אדם? יש כבר תוצאות?

כן. הוא כבר ניסה את זה, יש לו שמונה אנשים שניסה עליהם והוא מתקדם.

פרופ' זלפסקי הוא איש רב פעלים אז צריך לשים לב ברצינות למה שהוא עושה. יש הרבה חברות סטארט אפ בישראל שהתבססו על דברים טובים שהוא עשה. אדם מאוד רציני.

אגב שאלתי את השאלה כדי שלא נוכל עכשיו להסתכל אחד בלובן של השני בחשש. בלבן של העיניים. נעשה את זה, אבל מסיבה אחרת.

- - - אחר הוא של ד"ר היתאם קאסם, ממכללת עזריאלי להנדסה, שבעצם הוא מייצר כפפה אנטי ויראלית שתדחה ותמנע מווירוסים או אלמנטים אחרים להדבק לכפפה וזה מבוסס על היכולות של צמח הלוטוס לנקות את עצמו. זה שטח הפנים של עלה הלוטוס וכאשר נופלות עליו טיפות מים, הטיפות ישר נשטפות והן גם אוספות איתן את כל החלקיקים ואת כל הלכלוך שנמצא על העלה, כפי שאתם יכולים לראות פה בדוגמה. בעצם זה מונע מחלקיקים להיתפס על העלה. אז על הרעיון הזה, אם זה שטח הפנים של העלה, מייצרים במעבדה משטחים סינטטיים, והמשטח הזה יהיה הבסיס לכפפה שככה באותה צורה כמו של צמח הלוטוס, הכל יישטף ולא ייתפס, כולל נגיפים.

זה משהו שחושבים עליו לא רק בהיבט של כפפות?

זה יכול כמובן להיות משטחים או - - -

או.קיי.

מחקר אחר הוא של ד"ר עמוס דניאלי מאונ' בר אילן שמפתח קיט סרולוגי על בסיס נוגדנים. קיט רגיש ומדויק שמבוסס על לוחות מגנטיים שהרעיון הוא שאם לוקחים דוגמת דם והבנאדם חולה, יש לו נוגדנים בדם, לנוגדנים מחברים סמן פלואורסצנטי שאחרי זה יאפשר לקרוא את הסיגנל וחלקיק מגנטי, ובעצם כשמפעילים כוחות מגנטיים אתם יכולים לראות שכל הדוגמה מתרכזת לנקודה אחת, ובעצם במקום למדוד נקודתית במרחב 2-3 מולקולות, מודדים את כל מה שקיים בדוגמה וזה מעלה את סף הרגישות. אתם יכולים לראות כאן דוגמה, כשיש אדם חולה והנוגדנים מסומנים, אפשר להזיז את הכוחות המגנטיים מצד לצד ובאמת לראות את הנוגדנים.

מחקר אחר הוא של ד"ר עמית תירוש משיבא, שמפתח כלי שיכול לאבחן על סמך בדיקת דם פשוטה, שיהיה אפשר לאבחן האם החולה הולך להיות קשה או לא. זה מבוסס על בדיקת דם, עושים לה אנליזה גנטית וממנה מסיקים את רמת ההפעלה של מערכת החיסון, אנחנו יודעים שמערכת החיסון ככל שהיא מופעלת יותר, יש יותר סכנה להיות חולה קשה, ואז הם מעבדים את הנתונים, עושים למידה מכוונת ומתוך זה בשילוב של המידע הקליני הם יכולים לאתר את אותם חולים שצפויים להיות קשים ובעצם לשים עליהם יותר עין.

זה משהו שהם יכולים לקבל תוצאות מהירות?

כן. זו המטרה. מחקר נוסף של פרופ' ג'וסיה שנייטמן - - -

סליחה שאני קוטעת שוב, זה נורא מעניין אז יש לי שאלות. אם תוכלי לסבר את האוזן מה המרחק ממצב המחקרי להגעה ל - - -

אני אגיד בגדול שכל המחקרים, המטרה הייתה שהם יוכלו להיעשות בזמן יחסית קצר. בדרך כלל המחקרים של משרד המדע, בכלל המחקרים ריאליים זה שלוש שנים ויותר, פה הקפדנו שזה יהיה מקסימום שנה, יש מחקרים שהם שלושה חודשים, יש מחקרים שהם עד שנה, אבל כולם ממש בעיצומו של התהליך.

לגבי פרטים יותר ספציפיים, אני לא רוצה לחשוף לחוקרים כל מיני דברים שאולי מבחינתם עדיף שלא - - -

בסדר, מה שתבחרי להגיד. ברור.

אז המחקר של ג'וסיה שנייטמן מהטכניון, בעצם כבר מצאו משקיע שממשיך במימון ובהשקעה שייגמר המחקר, זה מבוסס קצף שהם פיתחו שהמטרה של הקצף הוא להכווין את התרופה ישירות לריאה ולפזר אותה טוב. אתם יכולים לראות פה מצד שמאל קצף מגורגר ועם בועות, הקצף שלהם הוא אחיד, הם פיתחו גם מכשיר שיכול לנטר את ההכוונה של הקצף בצורה אחידה ומדויקת וכאן אתם רואים חתכים של ריאות שבעצם קיבלו טיפול רגיל, אתם יכולים לראות את הנקודות האלה שהן בעצם הנקודות שהחומר הגיע אליהן, ולעומת זאת כשעושים טיפול בקצף הפיזור אחיד לאורך כל הריאה והתרופה מגיעה באופן שווה לריאה. יש פה עוד דוגמה. זה בעצם הזרמה של תרופה בנוזל, יש פיזור נקודתי וגם הנוזל זולג החוצה. לעומת זאת כאשר מזרימים את הקצף, הפיזור הוא אחיד, הקצף נשאר בריאה ודרכי הנשימה נשארות פתוחות.

מחקר נוסף שמכווין תרופות הוא של פרופ' אבי שרודר מהטכניון, שבעצם מבוסס על מחקר אחר שלו שהוא ישים כבר, המחקר הקודם היה פיתוח טיפול למחלות ויראליות של שרימפס ופה הוא מיישם את זה על חולי קורונה. בעזרת ננו חלקיקים שבתוכם הם כולאים את התרופה והננו חלקיקים גורמים להכוונה מדויקת של החומר לריאה. אתם יכולים לראות כאן דוגמה, זאת ריאה בריאה, כך נראית ריאה חולה, היא של עכברים, היא גדולה יותר ואדומה. כאשר מטפלים רק בננו חלקיקים אין הבדל, כאשר רק בתרופה שוב אין הבדל, לעומת זאת כאשר משלבים ננו חלקיקים שמכוונים את התרופה בדיוק לריאות יחד עם התרופה אתם יכולים לראות שהריאות חזרו לגודלן הטבעי. כאן זו תמונה שמראה איך החומר מגיע ספציפית לריאה של חולה ומתרכז שם.

מחקר מעניין אחר הוא של פרופ' הדס ממן ופרופ' יורם גרישמן מאוניברסיטאות תל אביב וחיפה שמייצרים אתנול שאתם יודעים שזה חומר החיטוי העיקרי מפסולת חקלאית, יש פה שתי ציפורים במכה אחת, גם ייצור אתנול שהיום מדינת ישראל רוכשת את האתנול מחו"ל וגם ניצול של פסולת חקלאית. הם עושים לפסולת טיפול ראשוני באוזון ואז בעזרת פרמנטור הם מתסיסים את כל החומר ובסופו של דבר מקבלים אתנול שכמובן הוא גם חומר גלם לאלכוג'ל.

דוגמה אחרונה של ד"ר אריאל שוורץ ממכללת עזריאלי ושורה ארוכה של רופאים מהמרכז הרפואי שערי צדק. הם מפתחים פתרון מעשי ובטוח שמבוסס על מכונת הנשמה אחת שתוכל להיות מפוצלת לכמה חולים. הייתה בעיה שיש חשש של מחסור במכונות הנשמה, אז פה בעצם יש מכונת הנשמה אחת, זה הבסיס שלה, פיצלו אותה לכמה אלמנטים מקבילים, לכל חולה יהיה את הוסת שלו ובעצם במכונת הנשמה אחת יהיה אפשר לטפל בשלושה חולים שכל אחד יוכל לקבל את הצרכים הספציפיים לחומרת המחלה שלו. זהו. תודה רבה.

אני חייבת להגיד שזה מרתק ממש. והלוואי ובאמת לפחות כמה מהדברים יבשילו לכדי דברים מוגמרים שאפשר יהיה להיעזר בהם. תודה רבה. לפני שאעבור הלאה, אם למישהו מחברי הכנסת שמכבדים אותנו בנוכחותם יש משהו לומר? בבקשה ח"כ ברקת.

קודם כל כבוד השר טוב שבאת, וגם לך תודה רבה על ההזמנה, אני חושב שהנושא מאוד מרתק. אני רוצה להציע מודל שמבוסס על התפיסה של פרופ' אמנון שעשוע מהאונ' העברית ועל זה בנינו מודל שלהערכתי הוא יכול להיות פריצת דרך משמעותית באסטרטגיית היציאה. כל הרעיונות ששמעתי מאוד מעניינים, אבל ברשותכם אני רגע זז מהנושא כי אני חושב שזה יכול להיות רלוונטי.

נכון להיום כולם בקונספציה של הרמזור. הקונספציה של הרמזור אומרת שאנחנו מנהלים במקום שהתחלואה גדולה גיאוגרפית, אנחנו עושים סגר. כשהרעיון בעצם, אנחנו מנהלים פה שלושה ממדים. הממד הראשון הוא רמת התחלואה, השני קיבולות בתי החולים והשלישי פתיחה וסגירה של המשק. מערכת החינוך אבל בעיקר המערכת הכלכלית. ברגע שהתחלואה עולה עושים סגר, אנחנו סוגרים את הכלכלה, משלמים מחיר כבד והכל בשביל לוודא שאנחנו לא גולשים מקיבולות בתי החולים.

מה אומר פרופ' שעשוע? הוא אומר מדעית, כיוון שיש לנו כ-15% מהאוכלוסייה שהיא בסיכון גבוה, התמותה באוכלוסייה הזאת היא פי 500 יותר גדולה משאר האוכלוסייה בממוצע, לכן הדיפרנציאציה לא צריכה להיות לפי גיאוגרפיה ותחלואה אלא לפי רמת הסיכון של האוכלוסייה. נחבר את האמירה הזאת ליכולות והכישורים של השלטון המקומי. אני בא משם, אנחנו היום לא מממשים ומנצלים את הפוטנציאל ואת היכולות של השלטון המקומי, ואני טוען שבעבודה נכונה, בדיפרנציאציה על פי רמת הסיכון של התושב, אנחנו יודעים לנהל ולהוריד את התמותה פי ארבעה, ולכן לא תהיה בעיה בעתיד, אם אני צודק ואני מאמין שאני צודק, לפתוח את המשק, להקפיד על התו הסגול ולא לחשוש, ולא להשתמש יותר בסגרים. כלומר כל הקונספט של הרמזור יתייתר אם נעשה את הפעולות הללו. זו חשיבה מחוץ לקופסה ואני עוד טיפה אפרט על הרעיון.

ניתן לכל ראש רשות את הרשימה של ה-15% בממוצע של האנשים אצלו בישוב שהם בסיכון שזה לפי גיל, לפי מאפיינים שמשרד הבריאות מכיר, אנשים עם בעיות במערכת החיסון, סכרת, לחץ דם וכיוצא בזה, והשלטון המקומי, ה יעד שלו זה להקטין פי 4 את הסיכוי של האוכלוסייה הזאת להדבק. מגיעים הביתה, אתם רואים את הפלסטיקים? למה רק פה? למה אין את זה בבתים של התושבים עם אנשים בסיכון? צריך להגיע אליהם הביתה, להסביר להם איך לחיות את היום יום שלהם, איך לשים פלסטיקים בשולחן אוכל, שהבנאדם בסיכון לא יידבק, איך לדאוג לכל הצרכים שלהם, אם זה אנשים ללא עורף קהילתי או משפחתי, והשלטון המקומי אין לו שום בעיה להתמודד עם האתגרים הללו, ובעבודה נכונה ובהדרכה, ולשים על כל 50 אנשים בסיכון אדם שילווה אותם, חל"תניק, לטובת העניין, זו עלות שולית קטנה מאוד להעסיק חל"תניקים בנושא, והיעד מתבסס על התפיסה המוכחת המדעית של פרופ' אמנון שעשוע וחבורה של אנשים באוניברסיטה העברית ועשרות אלפי מדענים שטוענים שהקונספציה של גיאוגרפיה ותחלואה לא נכון. הקונספציה צריכה להיות רמת סיכון של אנשים, ואם אנחנו מצליחים לעשות עבודה טובה, הרי 85% אם לא 90% מהאנשים שבסוף מגיעים לבתי החולים ולצערנו מתים הם מאוכלוסיית הסיכון כיון שמדובר על סיכון פי 500. ואז אין לנו שום בעיה להפעיל את השלטון המקומי ולחיות לצד הקורונה ללא צורך בשום סגר.

אני מעלה את זה כאן בוועדה כי בסוף מדעית, אם אנחנו יודעים להוריד את התחלואה והתמותה של האוכלוסייה בסיכון, מדעית, אנחנו במצב אחר לחלוטין. זה לא במקום להתמודד עם התקהלויות, וצריך לתת מנדט לשלטון המקומי להילחם נגד התקהלויות. לתת להם מנדט עם הדרכה, וכשאנחנו עושים את זה אנחנו בעצם מעבירים את האחריות מהממשלה לשלטון המקומי, המימוש לקהילה למשפחה, מסקר שעשיתי יש הסכמה רחבה על הקונספט הזה, חרדים, חילונים, יהודים, לא יהודים, בעצם כולם צריכים לטפל באנשים שלהם, בקהילה שלהם, וזה מייתר הרבה מאוד, לצערנו הרב, הרבה מאוד מחלוקות שיש היום במדינת ישראל, זה מייתר אותם לחלוטין ושם את כולם באותה מוטיבציה. הכל מבוסס פשוט על תיאוריה אחת מדעית שלי עושה המון שכל, כמי שבא ממדעי המחשב, היישום דרך השלטון המקומי ואני מאמין מאוד גדול שברגע שהחברים ישמעו, ינתחו קצת את החומר, אני מאמין שאפשר להגיע רחוק.

הצגתי את זה למל"ל, יש לי פגישת המשך איתם היום, לשר הבריאות יש איתם פגישת המשך היום או מחר, השלטון המקומי בעד, רוצה לעשות פיילוט עם כמה ערים. יזהר זה בשבילך, אבל למען האמת בשביל כולם.

תודה.

אפשר?

בוודאי.

ניר, תודה על זה. שאלה אליך בנושא של השלטון המקומי, אחד הדברים שאנחנו מנסים לשכנע את המערכות השונות הוא שהשלטון המקומי ייקח אחריות על מערכת החינוך. כל כיתות ו' בכל מדינת ישראל, כל כיתות ז', ח', ט' וכן הלאה, השלטון המקומי אחראי למה שיש בטריטוריה שלו בהתאם לרמת תחלואה שאפשר לראות אותה בצורה אובייקטיבית, לתת את הכוח לשלטון המקומי, ראשי עיריות, ראשי רשויות, ראשי מועצות בשיתוף פעולה עם מנהלי בתי הספר וכולי. השאלה שלי אליך אם אתה חושב שיש שם מספיק כוח ניהולי ואחריות, האם אפשר להעביר את האחריות הזאת מהמודל הארצי, מלמעלה, משרד הבריאות ומשרד החינוך, לרמת השלטון המקומי כך שהתחלואה הארצית לא תעלה ולא תיפגע מזה.

אני רוצה להוסיף שניה עוד משפט כי אני גם חושבת על זה הרבה. אני גם מאוד תומכת בסיפור של העברת האחריות לשלטון המקומי אבל הטענה כנגד והיא טענה רצינית, שזה ייצר רמת אי שוויון כי יש לנו פערים נורא גדולים ביכולות בין הרשויות - - -

איתנו ראש העיר הכי מנוסה פה בכנסת.

כן, לכן אני אומרת - - -

חד משמעית צריך לעשות את זה, מהסיבה הפשוטה שזה כמו, הממשלה לא יכולה לנהל גדודים ופלוגות בלי היררכית ביניים, בלי מג"דים ומ"פ, והמדינה לא יכולה לעשות את הפעולות האלה ללא שלטון מקומי, וזה המג"דים והמ"פ בשטח. מנסיוני, הקיבולות, היכולות של השלטון המקומי, נגדיר את זה כך, לפחות 80% מהשלטון המקומי יעשה את זה בצורה מצוינת וזה מעבר לניהול פורטפוליו. בניהול פורטפוליו יהיה בשלטון המקומי כאלה, עקומת הפעמון הקלאסי, כאלה שעוד מצטיינים ורק לומדים מהם כל הזמן 20%, כאלה שצריך לעזור להם ונשלח את פיקוד העורף לסייע להם זה עוד 20% ועכשיו באמצע עושים עבודה טובה מאוד, הם מיד יתפעלו וזה מוריד את גודל הבעיה בסדר גודל. צריך ללוות את ניהול הפורטפוליו של השלטון המקומי, לא לזרוק אותם סתם למים. צריך לתת להם את הכלים הנכונים. זה לא בשמיים, ממילא, אני רוצה להזכיר, כשיורדים טילים ויש מלחמה זו אחריות השלטון המקומי, כשיש שלג גדול, זה השלטון המקומי. אין אחד במדינת ישראל שמכיר את הערים יותר טוב מהשלטון המקומי, ואגב, בשביל זה הם נבחרו. ואתם תראו שונות מאוד גדולה. אצל חלקם בתי הספר מודרניים וחדשים ולא צפופים ולכן הם יכולים לנהל את העסק בתוך בתי הספר הקיימים. חלקם יש צפיפות יתר, אז הם לבד יחליטו את ההחלטות שלהם, צריך לאשרר להם אותן, אבל לתת ליצירתיות של השלטון המקומי להוביל את המהלך, בוודאי בתחום החינוך, ואני טוען מעבר לזה. גם בהתמודדות מול אנשים בסיכון גדול מייתר לחלוטין את הרמזור.

דיברתי עם תריסר ראשי ערים. הם שואלים מה הקשר, אם יש תחלואה בבית ספר אחד בצד אחד של העיר, מה הקשר למרכז המסחרי שעובד מסודר על פי תו סגול. אין קשר בין אחד לשני. הרעיון של רמזור, במרכאות כפולות, אנשים מרגישים שאתה מעניש עיר על טעות של כמה אנשים. בגישה שאני מדבר עליה, זה לא קשור אחד לשני. זה זורם וזה זורם, איפה שיש תחלואה, עושים בידודים ומטפלים נקודתית בבעיה, אבל בעיקר מטפלים באנשים בסיכון גבוה כי משם תבוא התחלואה והתמותה.

אז זו גישה אחרת אני חד משמעית אומר לכם, השלטון המקומי יכול להתנפל על זה מצוין ולתת לו את הכלים, עשיתי בדיקה, לטפל על 50 אנשים בסיכון, לא חולים, 50 אנשים בסיכון, לשים חל"תניק אחד עם תוספת שכר ולתת לכל בית 400 שקל שווי של פלסטיקים, לבוא ולהדריך אותם בבית, לתת להם, בממוצע, אנחנו מדברים בחצי שנה על כמיליארד שקל עלויות, זה לא יעלה את המיליארד שקל, ואתה חוסך עשרות מיליארדים, לא צריך יותר סגרים.

תודה שהבאת את הדברים כאן גם בפני חבר קבינט הקורונה ושר המדע. אנחנו לא נפתח את זה מכיוון שזה לא הנושא, אבל זה כן הנושא, אז טוב שאמרת את הדברים אבל אין לנו פה את משרד הבריאות ושאר הגורמים שיוכלו להתייחס.

אני איתם בקשר.

מאה אחוז. בסדר גמור. בהחלט שווה דיון. אנחנו נפנה עכשיו לשמוע - - -

אני יוצא, אני צריך לעלות להצבעה בוועדת כספים.

בהצלחה. תודה רבה ח"כ ברקת, אני מודה לך שבאת. נפנה לעידית צ'רנוביץ' מחברת BD. הזכרתם באחת המצגות ערכות של ביצוע בדיקה מהירה, אני מבינה שהחברה באמת פיתחה ערכה דומה, נשמח לשמוע.

שלום יו"ר הוועדה. אני מבקשת להעביר את זכות הדיבור למנכ"ל BD שנמצא איתנו מר אופיר קליין.

בהחלט. בבקשה.

שלום גבירתי, אני מנכ"ל חברת בקטון דיקנסון ישראל, תודה על ההזדמנות להופיע בפורום המכובד הזה, בנוכחות כבוד השר, חברי ועדת המדע של הכנסת ואורחים נוספים.

BD היא אחת מחמשת חברות המדיקל דיוויס הגדולות בעולם, חברה אמריקאית עם פעילות בינלאומית, מורשת של 22 שנים ו-65,000 עובדים בעולם. בישראל הפעילות כוללת מחקר, פיתוח, ייצור, שירות ושיווק, אנחנו עובדים בישראל כ-450 עובדים, משווקים כמעט 70,000 מוצרים בתחומי המחקר אבחון וטיפול חלק גדול מהם קשורים לקורונה. למשל בקורונה, אז במחקר של הקורונה יש לנו מכשירים לאפיון ומיון תאים, משתמשים בהם גם במיגל וגם במכון הביולוגי, הן לזיהוי המחלה, גם מולקולרית, PCR, וגם בדיקות מהירות שתיכף אציג, וגם ציוד לחולים בטיפול נמרץ לא עלינו, גם שם יש ציוד רב של החברה.

חברי הוועדה, בזמן הקצר שעומד לרשותי אין כמו מראה עיניים וברצוני להראות לכם את מכשיר הווריטור שלנו, הטכנולוגיה של BD לזיהוי מהיר של וירוס הסארס קוב 2, בתוך 15 דקות בלבד. אני חושב שזאת הבשורה האמיתית של הבדיקות המהירות. בוודאי שמעתם רבות על בדיקות מהירות, זה נושא שזכה לכיסוי תקשורתי רחב בשבועות האחרונים. הבשורה הגדולה שלנו היא שאני מאמין שכניסה של חברת ענק כמו BD לתחום עם יכולות ייצור ואיכות מובהקות, ישנו את התמונה ויהוו פריצת דרך במיגור הנגיף.

אז לידיעתכם, קודם כל המכשיר הזה קיבל FDA כבר ביולי האחרון וכבר נמצא בשימוש רחב מאוד בגדר מיליונים רבים בארצות הברית, ולפני מספר שבועות הוא גם קיבל את האישור האירופאי, ה-CE MARK, וכבר מספר רב של מדינות מפתח באירופה חתמו על הסכם התקשרות איתנו על מנת להבטיח לתושבים שלהם מיליוני בדיקות. בישראל אנחנו בשלבים הסופיים של הוולידציה על פי בקשת משרד הבריאות ובימים הקרובים אנחנו מקווים לקבל את האישור, התוצאות הן טובות מאוד.

אני מבטיח לכם שכלל עיסוקינו כרגע כ-BD ישראל זה קודם כל לדאוג עבור הקצאה משמעותית עבור תושבי מדינת ישראל, זו אבן הנגב וזה האתגר הגדול שנדרשת למיגור המגפה. אין זה פשוט ובוודאי אתם מתארים שזהו שוק עם ביקוש אדיר והיצע מוגבל ולכן הזמן פה הוא קריטי ואני מאמין שזאת הטכנולוגיה שתבטיח מינימום חשיפה לחולים ועל ידי כך תאפשר לחזרה הדרגתית לחיים נורמליים ושגרה שאנחנו כל כך מייחלים לה.

קצת מספרים על העניין הזה. קודם כל הבדיקה עצמה היא ברגישות של 84%, כלומר מזהה 84% מכל החיוביים שמזוהים כחיוביים, בסגוליות של קרוב ל-100%, כלומר מי שנאמר לו שהוא חיובי, הוא אכן חיובי.

איך הערכה בנויה? הערכה מגיעה עם מטוש פשוט שאיתו לוקחים דגימה מהאף בצורה נורא פשוטה, לאחר מכן יש בקבוקון קטן, את המטוש מכניסים לתוך הבקבוקון, כמובן מורידים את הפקק הצהוב, יש בו תמיסה קלה, מכניסים לבקבוקון, סוגרים את הבקבוקון ואנחנו מקבלים למעשה טפי. אנחנו לוקחים התקן, שמגיע, זה ההתקן, יש פה חלונית, מטפטפים 3 טיפות על החלונית ומחכים 15 דקות. לאחר 15 דקות אנחנו משתמשים בקורא האופטי, הסיבה שאנחנו משתמשים במכשיר הזה הוא על מנת לדייק, להמנע מתוצאות גבוליות וכדי להמנע מטעויות אנוש. בנוסף המכשיר יכול לסרוק ברקודים וגם לאפשר תיעוד של הנתונים כך שבאופן עקרוני אם אנחנו מזהים הרבה חיוביים, ניתן לאתר מוקדי התפרצות ועל ידי כך לגדוע שרשראות הדבקה.

במקרה הזה אתם יכולים לראות, זאת בדיקה שביצענו על עידית מקודם, אני מכניס את הבדיקה למכשיר, בעוד שניה נדע אם עידית חיובית או שלילית. - - - 2-, אז עידית יצאה שלילית למרות שהיא בדרך כלל טיפוס חיובי.

רבותיי חברי הכנסת משפט אחד לסיום. אנחנו מתקרבים לחורף ולתקופת השפעת, למכשיר זה יש גם ערכות בדיקה לשפעת מזנים A וזנים B, כך שניתן להבחין האם החולה הוא חולה קורונה או חולה שפעת. כרגע מדובר בשני התקנים שונים, ורמת הדיוק של השפעת דומה לרמת הדיוק של בדיקות ה-קוב-2, כך שזה נותן לנו עוד כלי כמדינה להתמודד ולאבחן נכון מה יש לחולה עם הסימפטומים. אני רוצה להודות לכם על ההזדמנות להציג ומאחל לכולנו בריאות שלמה, חברת DB ואני נשמח לעמוד לרשותכם ולסייע בכל עניין שנדרש.

תודה אופיר. לשר המדע יש מספר שאלות אליך.

ממש שאלות קצרות. דבר ראשון זמינות של המכשיר, נניח שמדינת ישראל רוצה לקנות, אני מבין שהמכשיר יכול לבדוק אלפי בדיקות, נכון? זה המכשיר פלוס הערכות?

נכון. אנחנו כבר כ-DB ישראל ביקשנו לשריין מאות אלפי בדיקות לטובת מדינת ישראל וכך נעשה. אבל שוב, פשוט, מדינות אחרות, זה כמו במרוץ החימוש, עכשיו המרוץ הוא מרוץ לבדיקות. מדינות ימהרו להכניס הזמנות ויקבלו את ההזמנות. היתרון שלנו כחברת בת של DB הגדולה, אנחנו לא מפיצים, אנחנו חברת בת, אז אני מאמין שתהיה לנו העדפה.

ברשותך, שאלות קצרות ותשובות קצרות. מה מדינת הייצור, מאיפה מגיע המכשיר?

ארצות הברית.

מחיר פר בדיקה, אחרי שלקחת את עלות המכשיר וכל הבדיקות שהוא יכול לייצר.

המכשיר עצמו, העלויות שלו הן לא גדולות, בוודאי אם אני משווה את זה לאלטרנטיבות הקיימות היום בשוק, אנחנו מדברים על כמה מאות דולרים של המכשיר עצמו, הבדיקה עצמה נעה בסביבות ה-25 דולר.

שאלה אחרונה, דיברת על זה עם יואב קיש ממשרד הבריאות?

ביקשנו להפגש איתו מספר פעמים, אנחנו ממתינים לאישור פגישה.

תודה רבה אופיר. נשמע עכשיו את ד"ר אמירה שרון, ד"ר אמירה שרון סמנכ"ל טכנולוגיות חדשנות ומו"פ בתעשייה האווירית. נבקש שתי דקות להצגת הדברים כי יש לנו דוברים רבים. בבקשה.

תודה רבה. אני אדבר מהר, תודה על ההזדמנות להציג פה לוועדה המכובדת. אני אספר לכם שלצד שימור הפעילות העסקית שלנו בתקופה המאתגרת הזו היה לנו ברור מהרגע הראשון עם הגל הראשון שנעשה כל מה שאנחנו יכולים כדי להתגייס ממש לטובת מדינת ישראל כמו שאנחנו תמיד עושים, והפעם עם פתרונות טכנולוגיים שחיפשנו להציע לצוותים הרפואיים ולמערכת הבריאות עם הרבה הרבה פניות שהגיעו אלינו. במסגרת ההתגייסות הזאת הקמנו למעלה מ-30 מיזמים ברחבי החברה של מומחי תוכן, מהנדסים ומהנדסות, עשינו ביחד עם הצוותים הרפואיים תהליך עמוק של זיהוי והבנת הצרכים, הסתובבנו בבתי החולים, דיברנו עם אנשים במחלקות הקורונה, זה היה עוד בגל הראשון, ערכנו סיורים ופגישות וחיפשנו לתת פתרונות כאן ועכשיו.

חשוב לי לציין שתי פלטפורמות שחברנו אליהן, אחת היא הפלטפורמה של המשלט של מפא"ת והשניה של יוזמת רשות החברות הממשלתיות ודרך שתי הפלטפורמות האלה נחשפנו לעולמות שעל פי רוב אנחנו לא נחשפים אליהן. יש לנו יכולות טכנולוגיות אבל לא הכרנו את האתגרים של הצוותים הרפואיים, בטח לא אל מול הקורונה.

אני אנצל את ההזדמנות בקצרה לדבר מתוך 30 וכמה מיזמים הללו על ארבעה שהם מאוד בשלים. אחד מהם הוא מערכת לאבחון חולים בכניסה לבתי חולים. מדובר בבדיקה מרחוק של מערכת שמותקנת מרחוק ללא מגע הצוות הרפואי, זה נעשה בשיתוף פעולה עם משרד הבטחון והטכניון. למערכת קוראים מערכת תמר לצערי על שם עובדת שנפטרה מקורונה אצלנו בחברה. מדובר במערכת שבה התאמנו מכ"ם שמיועד לשימושים צבאיים והגנת גבולות והסבנו לטובת סריקת מדדים חיוניים מרחוק. יש שם שכבה של בינה מלאכותית ויש סנסור משולב ואנחנו מסוגלים להגן על הצוותים הרפואיים בתקופה שבה מגיעים חולי קורונה, בתרחישי האימים בגל הראשון הייתה סבירות גבוהה שיגיעו הרבה מאוד חולי קורונה לבתי החולים ויהיה צורך למיין אותם מבלי שיהיו אנשים רפואיים מספיק בצד השני כדי למיין. זו מערכת אחת והיא בוגרת ובשלה ואנחנו גם מציגים אותה.

פיתוח נוסף שבשל הוא סוג של חמ"ל קורונה, גם פה אל מול מחסור צפוי ברופאי טיפול נמרץ ובמצב שבו רופאים שאינם מוסמכים כרופאי טיפול נמרץ יצטרכו לבצע פעילויות שכיחות בטיפול נמרץ בחולי קורונה כאשר המומחה הרפואי לעניין נמצא מרוחק בחדר אחר ומתקשר איתם דרך מערכת קשר, בעצם בנינו סוג של קוקפיט, אנחנו קוראים לזה קוקפיט, בדומה לקוקפיט טייס שאנחנו מפתחים ומוכרים, ומה שהמערכת עושה זה ריכוז מדדים בחדר מרכזי שמאפשר תקשורת בין הרופאים המטפלים לרופאים שנמצאים מאחור, אנחנו מרכזים את המידע ממערכות שונות, צריך לציין שבתוך בתי החולים יש מזרקים, מוניטורים, המון, עשרות אולי אפילו מאות של מכשירים שכרגע לא מחוברים, כל אחד מתוצרת אחרת, יצרן אחר, שיטה אחרת, ואנחנו מסוגלים בצורה מאוד פשוטה לחבר את כל המדדים מכל המכשירים השונים ולהציג אותם בדשבורד ולספק גם התראות לצוות הרפואי. לאחרונה גם הוספנו למערכת הזאת שכבה של בינה מלאכותית - - -

רק אם תוכלי לחתור לסיום ברשותך.

אני רוצה לציין עוד שני דברים. רק השכבה הזאת של הבינה המלאכותית עשינו אותה יחד עם רופאים מסורוקה והיא יכולה לצפות הידרדרות של המחלה בקרב חולה שנמצא כרגע מטופל ומנוטר. אחרון שאני רוצה לציין זה משהו מיוחד, יחידת תת לחץ לחולה שהיא חד פעמית, אין כזאת, ופיתחנו אותה לפי צורך שהעלו בשמיר, מדובר ביחידה חד פעמית, שאפשר לשים סביב חולה קורונה שכרגע מטופל וזה כולל מפוח והורדה של הלחץ כך שכל האירוסול ופוטנציאל ההדבקה לצוותים הרפואיים ומי שמקיף את החולה בעצם מבוטל לגמרי. זה חד פעמי, disposable ולמיטב ידיעתי היחיד שיש כרגע. נשמח להציע את הפתרונות הללו ולשתף פעולה ולהרחיב, להציע את הפתרונות האלה לכל מי שיש לו צורך בהם.

תודה רבה ד"ר אמירה שרון. אני מודה לך על הצגת הדברים. נמשיך לאלכסנדר גרויסמן מחברת ננוסנטס. אני מבינה שאתם מפתחים ערכת בדיקה מהירה לקורונה בנשיפה מהאף.

נכון מאוד. שלום. תודה רבה. אנחנו מפתחים בדיקת קורונה מהירה מתוך זיהוי של אויר מתוך האף, על ידי נשיפה, ולמעשה אנחנו מפתחים פה נגד כימי שיודע לשנות את ההתנגדות שלו כתוצאה מחשיפה לאוויר הזה.

אנחנו מפתחים את הנגד הכימי הזה לטובת דברים אחרים, אנחנו התעסקנו בתעשייה כבדה בישראל בבתי הזיקוק לטובת זיהוי פליטות גז, ופליטות אחרות ואנחנו עובדים עם זה גם בתחום של health care שאנחנו יודעים לנתח את האוויר שבתוך השירותים ולהגיד לבנאדם מה המצב של הבריאות שלו על ידי הניתוח של הריח הזה, ועכשיו עם הקורונה אנחנו יודעים לזהות גם את התגובה של גוף האדם על ידי הריח הנדיף הזה, - - - לקורונה. הבדיקה מאוד מהירה והיא לא פולשנית, לא צריך להיות אחות או פראמדיק כדי לבצע אותה, כל אחד יודע לעשות את זה. אני חושב שאנחנו התקדמנו מאוד, אנחנו גם עושים שיתופי פעולה עם אבו דאבי, חתמנו חוזה עם חברה ממשלתית ב-G42, באבו דאבי שבודקת את זה וגם אנחנו עובדים בפרימייר ליג באנגליה, שבודקים את הטכנולוגיה שלנו למול המטושים, מול ה-PCR, וחוות הדעת הן חד משמעיות לטובת הבדיקה שלנו גם מבחינת חוויית המשתמש אבל גם מבחינת הבדיקה.

המסר שהיינו רוצים לומר כאן זה שצריך להבין שאחוזי הדיוק שכולם מדברים עליהם, הרגישות והסגוליות, אסור וקשה לצפות שזה יהיה 100%. מה כן צריך להיות? צריך להיות מספר טכנולוגיות, מספר סוגי בדיקה שאנחנו יודעים לעשות mass screening בכל מיני רמות ולדעת לסנן את אותם אנשים שאנחנו חושדים בהם, זה מה שאנחנו אומרים על האנשים, אנחנו לא אומרים COVID POSITIVE, אנחנו אומרים COVID SUSPECTED, ואז אנחנו מכווינים אותו לטובת בדיקה נוספת שתהיה מהימנה יותר. אבל אותן בדיקות, אותן טכנולוגיות שיודעות לזהות בצורה מהירה אנשים בכניסה לשדה תעופה או בכניסה לאצטדיון כדורגל ובטח למקום עבודה, זה משהו שמאוד מאוד חסר.

סביב הנושא קיבלנו מימון גם מרשות החדשנות כאן בישראל בתחילת הדרך, בפברואר, 2.5 מיליון דולר לטובת פיתוח הבדיקה שלנו, וגם מהורייזן 2020 באירופה, 2.5 מיליון יורו לטובת הפיתוח של הבדיקה. אנחנו ממשיכים במחקר כאן בישראל, אנחנו היום עומדים על אחוזים של 70% sensitivity ו- 97% specificity שזה אומר שיש מעט מאוד פולס-פוזיטיב, וזה יכול לאפשר למקומות עבודה וגם לאוהדים לחזור לכדורגל בצורה בטוחה.

איך מתבצעת הבדיקה?

אני אקרין סרטון ברשותכם.

רק אם הוא קצר, כי אנחנו ממש במגבלת זמן, אבל סיקרנת.

(מוקרן סרטון)

זה כמו לקנח את האף. תודה.

כמה זמן לוקחת הבדיקה?

הבדיקה לוקחת 30 שניות. יש לי פה שקית חד פעמית, אני לוקח נשיפה עם האף, עוצר לשתי שניות וממלא אותה. זאת הבדיקה, אחרי זה אני מכניס לתוך המכשיר, אוסף את זה לחיישן שלי והחיישן יודע להגיב.

בתוך כמה זמן המכשיר אומר?

הבדיקה עצמה לוקחת 30 שניות, כל התהליך סדר גודל של 2 דקות.

מה ההערכה של עלות פר בדיקה?

כרגע העלות היא 5 דולר לבדיקה, שזה כולל הנגזרת של המכשיר עצמו והשקית החד פעמית, שאגב מיוצרת כאן בישראל בנטפים.

יחסית ל-230 שקל שזה עלות הבדיקה היום בקופת חולים.

יפה מאוד. דיברתם עם משרד הבריאות הישראלי?

בוודאי. אנחנו נמצאים בקשר רציף עם יואב קיש, הוא מודע לטכנולוגיה שלנו ולפיתוחים. כן.

תודה רבה. אני מברכת את בואם של ח"כ אנדרי קוז'ינוב וסונדוס סאלח.

סליחה על האיחור גבירתי היו"ר ואדוני השר.

זה בסדר גמור.

יש כל כך הרבה ועדות.

כן. מובן בהחלט. נעבור לחברת מדיפס.

לפני כן אולי אפשר מספר מילים.

בטח.

היום לקראת הערב יתפרסם דו"ח מבקר המדינה על כל הנושא של איכוני השב"כ לקטיעת שרשרת ההדבקה, והדו"ח עד כמה שאני מבין לא מחמיא ויש שם חילוקי דעות גם מהצד המבוקר וגם מהצד של משרד הבריאות, ככל הנראה, זה שתי גרסאות שונות לגבי הסיפור של איכוני שב"כ.

אנחנו נמצאים חודשים בדיון עד כמה איכוני השב"כ יעילים או לא יעילים, גם מבחינת האיתור עצמו וגם מבחינת מהירות האיתור וכל המעגל הזה. יכול להיות שצריך לחשוב גם על פתרונות אחרים, ואני כן יודע שהטכנולוגיה הספציפית הזאת מוגדרת כספק יחיד כרגע בצה"ל, לכן אולי שווה לחשוב על זה, אל מול, שוב, לבדוק את יעילות הדברים אל מול יעילות השב"כ, כשהשב"כ חוזר וטוען וגם משרד הבריאות חוזר וטוען שהטכנולוגיה של השב"כ יעילה, רק שלנו אין כלים לבחון את זה.

תודה. עכשיו נשמע על הטכנולוגיה. שוב אני מזכירה, סליחה שאעשה את זה כל פעם אבל אין ברירה, 2-3 דקות, לא יותר. מנכ"ל חברת מדיפס, יוסי אברהם. בבקשה.

נעים מאוד. אם אתם יכולים להעלות את השקף, בינתיים אסביר כמה מילים. תודה לכל הנוכחים המכובדים כאן, אני אנסה לעמוד במסגרת הזמן. מדינת ישראל כמו שנראה דוהרת לעבר הגל השלישי וסגר, עם פתיחת מערכת החינוך וחזרה כמובן לעסקים. אנחנו לא רואים ששום דבר משמעותי נעשה בתהליך כדי שלא נגיע למקום שונה ואמר איינשטיין בזמנו שאם אתה חוזר על אותו דבר, זה יהיה טיפשות לחפש משהו אחר.

אנחנו חברת מדיפס, חברת בת של חברת ווייל פליי, מאפשרת לעשות בדיקה של קטיעת שרשראות ההדבקה בתוך שניות ולמנוע מאנשים חולים להדביק אנשים אחרים ולהסתובב בקרבנו, אם תרצו, מעין כיפת ברזל מאוד נקודתית על אדם ספציפי, מאשר סגר.

שרשרת ההדבקה היא נקודת תורפה חשובה ביותר להתמודדות עם הקורונה והיום מתבצעות חקירות אפידמיולוגיות שהן איטיות ומסתמכות על זכרון של אנשים וגם לאחרונה שמענו שיש לא מעט שקרים בנושא. אנחנו בתוך מספר ימים נוכל לפרוש את המערכת שלנו בארץ, לאפשר לאוכלוסיה לחיות לצד הקורונה, להבטיח שלא ניכנס לגל שלישי ולפתוח את המשק בחזרה, שזה חשוב לנו.

מאוד חשוב להסביר שבטכנולוגיה שלנו לא נדרשת שום חומרה, לא טלפונים חכמים, לא צמידים אלקטרוניים, לא צריך להתקין אפליקציה, זה לא חובה אבל אפשר, והיא מתאימה לכלל האוכלוסייה כולל ילדים, חרדים, מבוגרים וכולי.

בעולם אימצו את שיטת ה- QR code לסריקה בכניסה שגם אנחנו עושים בה שימוש. הוספנו לטכנולוגיה הזאת את שכבת הפרטיות החשובה מאוד, על נושא הרצת הבדיקה האפידמיולוגית שהוספנו והיא חדשנית בעולם וסטטיסטיקות מדויקות ל- - - העסקים.

אני חושב שעם הסגר השלישי ופתרון שאנחנו מציעים, יש לי רק שאלה אחת למקבלי ההחלטות במדינת ישראל, מדוע טכנולוגיה שמצליחה כל כך בעולם עם מדינת הייטק שאנחנו מתגאים בה כל כך, ויזהר שי מכיר אותנו גם כן מהכובע הקודם שלו שהיה הייטקיסט, אני לא מצליח להבין איך השיטה הזאת לא מגיעה לישראל.

אסביר מה שאנחנו עושים. הטכנולוגיה שלנו היום קיימת, עובדת, נבדקה גם על ידי משרד הבטחון מפא"ת, מסוגלת לזהות מיקום של כל פרט באוכלוסייה אפילו ברזולוציית חדר, אין פה פגיעה בפרטיות של האזרחים, לא צריך יותר את הטכנולוגיה של השב"כ, הפרטיות היא ברמה הגבוהה ביותר שמוגדרת על ידי התקינה האמריקאית NSA, כטופ-סיקרט צבאי ושם אנחנו עומדים, היא מסייעת לקטוע את שרשראות ההדבקה על ידי השלמת התחקיר האפידמיולוגי תוך דקות, הצגנו את זה גם בחדשות לפני שבוע בתכנית בערוץ 12. היא יכולה לתת התראות לאלה שנמצאים בסביבת החולה ולחסום אותם. זאת אומרת שברגע שאנחנו מקבלים ממשרד הבריאות הודעה שמישהו היה חולה, בתוך פחות משניה אנחנו מסוגלים לעשות חקירה אפידמיולוגית, להשלים את כל האנשים שהיו בסביבה שלו במשך רבע שעה ברציפות, לחסום אותם מלהיכנס לתוך הדברים.

הכרטיס הקטן הזה זה דף נייר מודפס עם QR code, כמו שאמרתי לא צריך שום דבר מעבר לכך ובעצם אנחנו יכולים לסיים את התחקיר האפידמיולוגי מבוסס על הדף הקטן הזה שאנשים עושים.

בשקף האחרון רואים דוגמה של חקירה אפידמיולוגית, רק כדי להסביר, אנחנו אפילו נדהמנו מהתוצאות שהיו כשהרצנו בדיקה. אתם יכולים לראות כמה נזק אדם אחד יכול לעשות כשהוא נמצא במשך יום שלם שהוא מסתובב עם כמות האנשים. הצבע הכחול זה אותם שערים בהם הוא נכנס, קניון, מכון כושר, ישיבה וכולי, וכמות האנשים שהוא הספיק להדביק ברבע שעה. יש כאלה אפילו כמו הכתום לידו שאתם רואים שני אנשים ביחד שביקרו בשני מקומות. הנזק הזה הוא גדול. אין שום סיכוי לאדם שלא מכיר את האנשים מסביבו לשחזר מי היה באותו תא שטח, אבל הווירוס כן עובר בין האנשים וכן מדביק. המערכת שלנו יכולה לייתר לחלוטין את כל אלפי האנשים שאנחנו זורקים פנימה לתוך אותו תחקיר אפידמיולוגי, ולסיים את זה במהירות. הטכנולוגיה מוכנה, אנחנו ממש מקווים שמקבלי ההחלטות יקבלו את ההחלטה הנכונה כי זה בעצם הפתרון הנכון לסגור את השרשרת.

תודה יוסי.

שאלת הבהרה, עד כמה שאני מבין זה דורש סריקה של QR code בכל כניסה לכל מרחב ציבורי כשה- QR codeעצמו כולל המון המון מידע. ואז עולה השאלה באמת של פרטיות שיוסי התייחס אליה, אבל הצ'יפ עצמו זה בעצם תעודת זהות אלקטרונית.

שאגב אם אתה לא הולך עם זה, לא עשית כלום. זה תלוי ברצונו הטוב - --

לא, אתה לא תוכל להכנס עד כמה שאני מבין.

לא תוכל להכנס בלי זה. נכון. זה מה שנקרא הוראת שעה שצריך לתת, אתה רוצה להכנס לקניון אתה חייב להציג את התעודה הזאת בין אם באפליקציה שלך אם יש לך טלפון ובין אם הדפסת אותה, כמו תעודת זהות שאתה חייב לעשות. האפליקציה שסורקת, כל שומר בכניסה לקניון שיש לו היום את המדחום שלא ממש תורם, יכול להתקין אפליקציה מהחנות של אפל או גוגל, להתקין אותה ומאותו רגע הוא בעצם סורק ורק לו יש את האפשרות לקבל את הפרטים המאוד בסיסיים, כי אנחנו מגנים מאוד על פרטיות, הנושא נבדק מספר פעמים שונים, כולל במשרד הבריאות.

עדיין, אולי זה שווה בדיקה.

תודה רבה מר אברהם. נעבור לד"ר אורן הרשקוביץ מנכ"ל אנלייבקס.

אנמי מנכ"ל חברת אנלייבקס, חברה שקצת הייתה לאחרונה בכותרות אחרי שטיפלנו באופן מוצלח בחמישה חולי קוביד-19 במצב קשה וקריטי. קודם כל תודה רבה לחברי הוועדה על האפשרות להציג את החברה ואת מה שאנחנו עושים. כיוון שהזמן קצר אני אעלה שקף קצר.

החברה היא חברה ציבורית שנסחרת בנאסד"ק ובבורסה בתל אביב, החברה הוקמה על ידי פרופ' מבורך מהדסה עין כרם, קיימת מספר שנים ובשנים האחרונות בתאוצה רבה מפתחת תרופות חדשניות שהן אימונו-מודולטוריות, שמטרתן לאזן את התגובה החיסונית לטיפול תאי במחלות שהן מסכנות חיים, חמורות, מורכבות ואין להן היום טיפול רפואי יעיל. החברה יושבת בפארק המדע בנס ציונה, מונה 45 עובדים מסורים, עם יכולות פיתוח תרופות שמכסות את כל המערך שקשור לפיתוח תרופה, בין היתר גם מתקן ייצור קטן לתמוך בניסויים הקליניים שאותם אנחנו מקדמים בתקופה האחרונה ביתר שאת.

מה למעשה אנחנו עושים? מה הרעיון? אנחנו כמו שאמרתי באים לטפל במחלות שבהן התגובה החיסונית יוצאת משליטה. הדבר נכון למחלות כמו אלח דם, ספסיס, וגם מה שקורה בקוביד-19, שנדבר על זה בקצרה בעוד חצי דקה.

הרבה תרופות ניסו לטפל במה שקוראים הסערה הציטוקינית, אותה תוצאה של התגובה החיסונית המוגזמת שהיום כבר הרבה אנשים מכירים את המושג הזה, סערה ציטוקינית, וניסינו לטפל בה באופן חד ממדי, זאת אומרת להוריד ציטוקין או גורם שמדליק את התגובה החיסונית, גורם כזה או אחר.

אנחנו באים בגישה הרבה יותר רחבה שאומרת שאם יש לי צבא שלם להוריד חטיבה ספציפית זה לא מספיק, אני צריך ללכת למי שמבקר את כל התהליך הזה ולחנך אותו מחדש איך להרגיע את התגובה החיסונית.

איך אנחנו עושים את זה? למעשה יש לנו פה מצב של סערה ציטוקינית והמערכת החיסונית מאוד מאוד מורכבת, מרוגשת ויוצאת למעשה מאיזון, במטרה לנטרל את החיידק או הנגיף, התרופה שלנו שנקראת אלוצטרה היא תרופה של תאים שאנחנו משרים בהם מוות מתוכנן במצב מאוד מסוים, התאים האלה, אנחנו מזריקים אותם לחולים שנמצאים במצב של תגובה חיסונית מאוד מרוגשת, אותם תאים במצב מוות מתוכנן מגיעים לתוך החולה, לתאים מאוד ספציפיים בחולה שנקראים מקרופגים, נבלעים על ידי המקרופגים, הודות לתהליך הזה למעשה המקרופגים עצמם הופכים להיות מתאים שמאוד מאקטבים את התגובה החיסונית לתאים שמרגיעים את התגובה החיסונית חזרה למצב הנורמלי שלה. כתוצאה מהתהליך הזה, ואנחנו נותנים כמות מאוד גדולה של תאים, בסופו של דבר הסערה הציטוקינית נרגעת, התגובה החיסונית נרגעת ומערכת החיסון חוזרת לנורמה.

הדבר הזה מאוד חשוב במחלות כמו ספסיס ו- 19-COVID ולמעשה אנחנו במקור פיתחנו ומפתחים עדיין את התרופה למצב של ספסיס, שזה מחלה שיש לה הרבה מהמשותף למה שרואים ב-19-COVID בחולים שנמצאים במצב קשה וקריטי, וטיפלנו עד היום במסגרת העניין הזה בעשרה חולי ספסיס שכתוצאה מהטיפול, המתן של האלוצטרה, כל עשרת החולים התאוששו באופן מלא מהמצב הספטי שלהם, אף אחד מהם לא נפטר למרות שבקבוצת הביקורת היה 27% תמותה. ראינו – וזה אולי הדבר הכי חשוב – פרופיל בטיחות טוב עם מעט מאוד תופעות לוואי וקלות יחסית, והצלחנו להראות שאנחנו מסוגלים בחולים האלה להרגיע את הסערה הציטוקינית וכלל החולים חזרו או לנורמה או לקראת הנורמה בסוף הניסוי.

עם התוצאות המעודדות האלה, ברגע שפרצה המגפה החלטנו שאנחנו גם, בגלל מה שמשותף וקורה ב-19-COVID, החלטנו שאנחנו גם רוצים לבדוק את היעילות והבטיחות של התרופה שלנו אלוצטרה בחולי 19-COVID, אז במילה אחת אני רוצה להגיד על 19-COVID, המחלה מחולקת בשלושה שלבים, נתמקד בשלב שבו למעשה יש עקה חימצונית כבר, בעיות רספירטוריות, בשלבים היותר מוקדמים שלה החולים הם חולים בינוניים וקשים, בשלבים האלה באמת התרופות האנטי ויראליות כמו הרמידסיביר ותרופות אחרות שמפותחות כיום, עובדות ביעילות כזו או אחרת אבל במנגנון של ניטרול הווירוס. אנחנו מדברים על מצבים שהחולים מתפתחים כבר למצב קשה ואפילו קריטי שבו המעורבות של התגובה החיסונית משחק תפקיד הרבה יותר משמעותי והיא זו שגורמת את הנזק ולכן בשלב הזה מה שצריך לטפל זה בהרגעה של התגובה החיסונית לפני ההידרדרות ופגיעה באברים באופן בלתי הפיך. פה אנחנו נכנסים עם התרופה שלנו - - -

אורן, זה גם רלוונטי – שמעתי בתקשורת על ילדים ונוער שמגיעים למצבים של התעוררות של מערכת החיסון והבעיות שזה גורם לאיברים שונים בגוף. זה בין היתר נועד לפתור את זה, אם אני מבינה?

בין היתר זה גם יכול לפתור את זה, מה שאת מדברת עליו - - - שיש אותו בילדים ועכשיו יש גם דיווחים על מבוגרים, בהחלט תגובה שבה יש השתוללות של המערכת האימונית, למעשה תגובה דלקתית בלתי מוסברת, והדבר הזה, אנחנו שוקלים גם, בשיתוף פעולה עם חוקרים, נמצאים בתהליך של אולי לטפל גם בסינדרום הזה. אז כן, זה רלוונטי. לשאלתך.

במה זה שונה מתרופות אחרות לדיכוי חיסוני שקיימות לתופעות דומות?

זה שונה מה שדיברתי עליו בהתחלה, שהתרופות שנוסו היום במצב של סערה ציטוקינית, כמו האנטי - - - התרופות שמנסות לטפל בציטוקין אחד כזה או אחר. יש במצבים מורכבים והטרוגניים כמו בספסיס או 19-COVID, ההטרוגניות הרבה יותר משמעותית מציטוקין כזה או אחר, שתי ניסיונות של פאזה 3 של - - - לדוגמה כבר נכשלו ב- 19-COVID ועשרות מחקרים בספסיס נכשלו עם ניסיון שהוא חד ממדי. אנחנו באים לאותם תאים שאחראיים על איזה ציטוקינים מופרשים שמתווכים את התגובה החיסונית ולהם עושים רי-אדיוקיישן למעשה. מובילים אותם שיחזירו את המערכת החיסונית למצב נורמלי. אנחנו למעשה רוכבים על מנגנון ביולוגי טבעי, לכן הדבר הזה הוא ההבדל, כמו שאמרתי, בין ללכת לחטיבה בודדת לבין ללכת למטה הכללי ולהסביר למטה הכללי איך הוא מנצח את החזרה על כל התגובה החיסונית כדי להחזיר אותה לנורמה. זה שונה מאוד בתפיסה ולכן אנחנו מאמינים, ואנחנו היחידים שיודעים לטפל במקרופגים האלה, בתרופה שיכולה לגרום באמת לתיקון התגובה החיסונית ולהמנעות ההידרדרות של אותם חולים ושיפור שלהם.

מילה אחרונה. אנחנו חייבים לסיים.

מילה אחרונה. בהקשר הזה כבר טיפלנו בחמישה חולי 19-COVID קשים וקריטיים. זה אמנם ניסוי proof of concept, אבל אותם חולים השתחררו בין חמישה לשמונה ימים אחרי קבלת התרופה מבית חולים במצב - - - 28 במצב בריא לחלוטין, היו שליליים לווירוס ואנחנו עכשיו מרחיבים את הניסוי לעוד 24 חולים קשים וקריטיים וחלק מהדבר הזה נעשה בדיאלוג גם עם משרד הבריאות, גם עם יואב קיש, אבל אני חושב שעוד תמיכה של גופים רגולטוריים וממשלתיים בפרויקט הזה תהיה חשובה ותאפשר לקדם אותו בצורה הרבה יותר מהירה מאשר מה שאנחנו יכולים לעשות כחברה קטנה עם 45 עובדים. תודה רבה.

תודה רבה. נעבור לגיא אהרונסון מחברת סייט. יש לכם טכנולוגיה לביצוע בדיקות דם אם אני מבינה.

חברת סייט דיאגנוסטיקה. תודה רבה. נכון. לביצוע ספירת דם בקהילה באופן ספציפי. אני אציג בכמה מילים את החברה שלנו ומה שאנחנו עושים ובאמת בהקשר לקורונה ולמצב הנוכחי. אז באמת חברת סייט היא חברה ישראלית, מובלת על ידי יוצאי חברת מובילאיי, אני מתחבר למה שאמר ח"כ ברקת אפרופו פרופ' שעשוע.

אנחנו השלמנו פיתוח של מכשיר חדשני לביצוע ספירת דם בקהילה. המכשיר מיוצר כאן בישראל, מכשיר קטן מאוד פשוט לתפעול ולא דורש הכשרה מיוחדת, הוא מספק תוך כמה דקות תוצאות שהן אקוויוולנטיות לתוצאות של מכשירים מעבדתיים לביצוע ספירת דם. הייחודיות של הטכנולוגיה שהיא עושה שימוש גם בבינה מלאכותית, בניתוח תמונות של האדם שאנחנו מצלמים, והשימוש שלו כאמור הוא לשימוש בקהילה ופה אני מתחבר לדברים שנאמרו קודם על הצורך בניהול השגרה ומתוך הבנה שהקורונה הולכת להישאר איתנו כנראה לזמן ארוך ועל הצורך להגן בין היתר על אוכלוסיות בסיכון ועל הצורך לזהות מוקדם ומהר נדבקים חדשים וכולי, ולספירת הדם יש משמעות רבה בהקשר הזה.

ספירת דם היא הבדיקה הנפוצה ביותר שמבוצעת בישראל ובעולם והיא חלק מרכזי מתהליך של אבחון של כל מחלת חום, בין היתר גם של קורונה. הבדיקה גם משמשת כחלק מפרוטוקול של מעקב אחרי חולה קורונה ומאפשרת לזהות מוקדם באמת סימנים להידרדרות במצבם של חולי קורונה, אפרופו הסערות הציטוקניות שהוזכרו לפני רגע.

הסיפור של משבר הקורונה חידד מאוד את הצורך בביזור של בדיקות המעבדה ואת היתרונות של ביצוע בדיקות מעבדה מחוץ למעבדה המרכזית ובקהילה. אני אתן דוגמה אחת, אם מדברים על אוכלוסיות בסיכון, אם למשל היה ניתן להציב מכשירי ספירת דם בבתי אבות, מרכזי טיפת חלב, במחלקות בידוד של קורונה, אפילו בתוך בתי החולים, הדבר יאפשר גם להקטין את הסיכון של חשיפה של אוכלוסיות בסיכון וגם לזהות מהר יותר מקומות שבהם יש הדבקה ואם יש החמרה במצבם של נדבקים.

החברה שלנו, מעבר לכך שיש לנו את המכשיר הזה שתיכף אגיד כמה מילים על הסטטוס שלו בשאר העולם, אנחנו גם מובילים במקביל מחקרים יחד עם שערי צדק ועם בית חולים שיבא, שמתמקדים בניתוח שינויים מורפולוגיים שאפשר לזהות בתאי הדם בקרב חולי קורונה והשימוש באמצעים של בינה מלאכותית כדי לזהות את המצבים האלה של ההידרדרות שהזכרתי.

מעבר לכך, המכשיר שלנו שאקדים ואומר, בישראל אנחנו לא יכולים להציב אותו בסמוך לנקודת הטיפול מחוץ למעבדות, יש לו אישור FDA, ויש אישור - - -כלומר אנחנו יכולים לשווקו באירופה, אבל דווקא בישראל, והדברים נאמרו גם קודם, יש מחסום רגולטורי שלא מאפשר את ההצבה של המכשירים האלה מחוץ למעבדה המרכזית. יש לנו אישור של המה"ר, אישור של משרד הבריאות אבל הוא מגביל את השימוש רק במעבדות רפואיות ששם יתרונות של מכשירים מהסוג שלנו, ואנחנו לא המכשיר היחיד, באמת יכולים לבוא לידי ביטוי. בכל מיני מדינות בעולם, מדינות מרכזיות מובילות, ארצות הברית, באירופה, קידמו מהלכים שמאפשרים להכניס טכנולוגיות חדשניות בשוק, גם אם כרגע הרגולציה לא מאפשרת אותה תוך מתן אישורים זמניים ובלי שום פשרות על איכות ובוודאי לא פשרות על ביצועים שכאמור הביצועים שלנו נבדקו ואושרו על ידי ה-FDA כטובים לא פחות ממכשירי מעבדה הכי מתקדמים שיש. אותם אישורים נקראים emergency use authorizations וזו המטרה שלנו פה בדברים שלנו פה בין היתר, לקרוא ליו"ר הוועדה ולחברי הוועדה ולכנסת לפעול לאפשר באמת את הכניסה של טכנולוגיות חדשות ומוכחות ולשנות את הנהלים הקיימים במשרד הבריאות היום שבעצם מונעים את זה ויוצרים את המצב האבסורדי שבו באמת חברה ישראלית שמייצרת בישראל, פיתחה טכנולוגיה מוכחת שנמכרת בארצות הברית, באוסטרליה, בברזיל, באירופה ובישראל לא, ובפרט בסיטואציה שאנחנו נמצאים בה היום עם הקורונה, היא יכולה לעשות שינוי גדול ומאוד מאוד לקדם את מה שאנחנו קוראים לו ניהול שגרת הקורונה ולא רק את הטיפול המיידי ב- - -

גיא, אתה בקשר עם משרד הבריאות?

אנחנו בקשר עם משרד הבריאות ואני מודה שאנחנו לא מצליחים לחלוטין, קיים נוהל במשרד הבריאות, נוהל ביצוע בדיקות בסמוך לנקודת הטיפול, הנוהל הזה הוא משנת 2014 ולא עודכן. ניתן להבנתנו באמצעות שינוי פשוט של נוהל משרד הבריאות, לקבוע שניתן יהיה לעשות שימוש במכשירים מהסוג שלנו בסמוך לנקודת הטיפול, והדבר לא נעשה.

אני אגיד עוד מילה, מדברים המון על עומס במעבדות. הייתה את השביתה, מכשיר ה- - - שלנו הוא בדיוק מסוג המכשירים שיכול להקל על העומס במעבדות בספירת דם מחוץ למעבדה, תותיר את הבדיקות המורכבות יותר, תקטין את העומס על המעבדות, ותאפשר באמת ניהול נכון יותר של משאבי המערכת.

נמצאת פה מורן בר, ראש המטה שלי, תעביר בבקשה לה את החומר שלכם וננסה לראות אם יש עניין נוסף שאפשר לעבוד עליו. תודה.

תודה רבה.

תודה גיא, נעבור לד"ר צבי מרום, יו"ר הנשיאות של איגוד ההייטק הישראלי בהתאחדות התעשיינים. שלום לך אדוני.

שלום. אני פה לא כיו"ר איגוד ההייטק למרות שיש לי הרבה דברים להגיד, עוד שורה של חברות הייטק שלא הציגו פה בוועדה, אלא אני אייצג את עצמי. חטיבת הביומד שלנו שכוללת בערך בין 700-800 מדענים ומהנדסים, מתוכם 40 בארץ, ביצעה שורה של פיתוחים, מוכרים חלקם למכון בנס ציונה, חלקם לרשות החדשנות. אני אסקור לכם רק את הדברים שנמכרים ורובם לא מוכרים בארץ, חלקם דורגו כטובים מסוגם בעולם והם כולם מופעלים, פיתוחים חדשניים. אני אציג לכם אחד מהם ואת כל השאר נשמור לדיונים הבאים של הוועדה.

קודם כל נתחיל מבדיקות שהן בהיקפים גדולים למוסדות כמו שדות תעופה וכן הלאה, אם תטרחו ותסתכלו בגוגל תראו ששדה התעופה פיומצ'ינו ברומא מדורג הראשון בעולם על ידי סוכנויות הדירוג הבינלאומיות, הבדיקות שאנחנו מבצעים – אגב רוב הבדיקות מיוצרות בגרמניה ובאיטליה, אנחנו מייצרים בדיקות לחלוטין בארץ, עכשיו העברנו קצת ידע לחברות ישראליות ומבחינה לוגיסטית לשראל, ונראה מה יילד יום. ככה, קודם כל מבחינת דיוקים, בדיקות ה-PCR שאנחנו משווקים עכשיו באירופה נחשבות המדויקות ביותר בעולם כי הן מודדות ארבעה גנים שונים, בניגוד לשלושה ואחד שמשתמשים בהם בארץ ויוצרים בהם כמויות לא מבוטלות של false positive, כולל גם בבדיקות המהירות, וזה לא משנה אם זה סופיה או בקמן דיקנסון, הבדיקות של הארבעה גנים הן מאוד מאוד מדויקות והן רצות על כל ציוד סטנדרטי בבתי החולים על כל סטנדרט PCR, הן גם מהירות, הן עובדות ב-34 דקות.

לטיפול במוסדות גדולים כמו כדורגל, זה גם יכול להיות ישים לאילת ולים המלח כרגע, אתמול דיברתי עם אמיר חייק מהסתדרות המלונות, זה שיטה שקוראים לה LAMP, שיטה איזותרמלית על PCR, היא משתמשת ב- PCRרגיל, אבל היא לא צורת את האקסטרקשן שזה החלק הכי בעייתי בתהליך האבחון כי הוא גם מכניס זיהומים והוא גם איטי. השיטה הזאת משתמשת ב- PCR רגילים, באותו דיוק של PCR, קרי דיוקים של 99 פסיק משהו אחוז, התוצאות מתקבלות תוך 20 דקות, PCR רגיל יודע להריץ כל 20 דקות 96 בדיקות. זה פתרון לא לאחד-אחד. כל הבדיקות המהירות שעושים אותן אחד-אחד, תזכרו שבסוף כשרוצים לדחוף מטוש לחוטמו של מישהו, מלבד שזה לא נעים וכואב, אתה צריך גם בנאדם שיעשה את זה, ואם אתה צריך לטפל ב-90 אנשים אתה צריך 90 דוחפי מטושים. זה לא דבר אמיתי, כל הדברים האלה, אבל שיהיה.

אז הבדיקות האלה של ה –LAMP על PCR הן בדיקות מהירות, עלותן כ-10 דולר לבדיקה וזה נכנס לשימוש עכשיו ביותר ויותר מקומות באירופה, וגם במקומות אחרים.

שלום צבי, טוב לראות אותך. מה בודקים, אמרת שלא דוחפים לאף, אז מה כן? מה זה, רוק? נשימה?

זה PCR, לא, זה מקוס של הפארינגס. זו בדיקת מטוש פרינגיאלי.

אז כן מכניסים מטוש.

לא, יש הבדל אם אתה דוחף את המטוש באף או אתה דוחף את המטוש בגרון. זה הבדל די מהותי. אתה יכול כמובן לדחוף את המטוש באף, פשוט בזמנו היה לי ויכוח עם סדצקי שאביה עשה אצלנו פרופסורה, שרצתה לדחוף מטוש בכל נחיר ולאחר מכן בגרון וכך באמת עשו וזה יצר במידה לא מבוטלת מחסור במטושים, אבל איך להגיד את זה, טכנולוגיית המטושים קצת התקדמה מאז. אבל בסדר, מי שרוצה לדחוף, שידחוף. אגב, למען הסדר, גם הביאו לישראל פעם בטעות משלוח שלם של מטושים שלא ממש הועיל, עד שאיזה מומחה טרח ובדק והסתבר שזה מטושים וגינאליים. אני מקווה שלא השמידו את כל ה- - - כי יש לזה שימוש שוטף ועדיין אפשר להשתמש בזה.

תודה על האתנחתא הקומית, דבר שני - - -

לא, את האתנחתא הקומית סיפק השלטון שלנו.

ברור, אבל אתה הצגת לנו. רק אם תוכל עוד דקה- דקה וחצי, למרות שזה מאוד מעניין אבל אנחנו פשוט עם המון אנשים.

אני אקצר. אני לא מציג לכם שקפים ולא מוכר לכם מכירות. דבר נוסף שרץ עכשיו זה קיטים דיפרנציאליים, קרי אותו קיט על PCR סטנדרטי מריץ שפעת, צננת חזקה, שני סוגים של דלקת ריאות שזה דבר שהופך ליותר ויותר נפוץ באירופה, וכמובן 19-COVID ושפעת A ו-B, הכל רץ על PCR רגיל לגמרי, באותה שיטה שאתה בודק 19-COVID, בגלל שרואים יותר ויותר תחלואת חורף, ולכן זה הקטע הנוסף.

אזכיר משהו לגבי סערת הציטוקינים. כבר בתחלואה בלומברדיה ובאמיליה רומנה וונטו בפברואר, יש קיט שבודק במסגרת בדיקת הדם הסטנדרטית לחלוטין שעושים לכל פציינט שנכנס לבית החולים ועובר שלוש בדיקות דם ביום, בודקים לו אינטרלויקינים וזה מנבא את סערת הציטוקינים וכך החליטו מי יונשם ומה יונשם, עכשיו אוניברסיטת באר שבע רוצה לשפר את זה קצת, אני בקשר עם ורדה בן שושן ונראה מה יילד יום. כרגע אין בזה צורך כי פשוט יש מספיק.

עוד שני דברים אחרונים שאומר, מכונות הנשמה – אנחנו מייצרים את מכונות ההנשמה הכי טובות בארץ. זה דבר שלקח 19 שנה, היו גם מעורבים בזה ראשי 8100 לדורותיהם וחברות אמריקאיות, 1,000 מכונות כאלה סופקו באירופה, המכונה היחידה שמתחרה בזה היא מכונה גרמנית שמכילה גם כן הרבה מאוד אינטליגנציה מלאכותית בגלל פרופיל ההנשמה, אבל ההספקה שלה זה בנובמבר 2022. כל הייצור שלנו נעשה בהונגריה, לאחר שבארץ כבר מזה שנים לא רצו לייצר את זה, אז זה מיוצר בהונגריה אבל המכונה הזאת מאוד מאוד חדשנית, זכתה בהרבה תחרויות באירופה.

Last but not least, יש פיתוח שנמשך כבר כמעט 11 שנים ומעורבות בו אנגליה, גרמניה, איטליה, ארצות הברית וגם ישראל, יש מעל 40 פטנטים כבר רשומים והתקבלו בארצות הברית ובעוד מדינות, עכשיו גם רוסיה נכנסה. זאת מערכת שתוצג ב-2021 שהיא למעשה מונעת אפשרויות כמו הקורונה, היא מבצעת דיאגנוסטיקה ברמה מאוד מהירה של המון פתוגנים וכן הלאה, נאט"ו גם שותף בזה. הצעתי בזמנו למפא"ת ולרשות החדשנות, לא לקחה את זה בינתיים לשום מקום, אבל אני מחזיק בארץ 22 פוסט דוקים שהם שותפים במחקר וזה לעתיד לבוא. בישיבות הבאות של הקורונה. סיימתי.

ד"ר מרום תודה רבה.

רק הערת ביניים, במאמר מוסגר, הטכנולוגיות שמוצגות ברומו של עולם ועל מה זה נופל, על מטושים שתוקעים לא במקומות הנכונים. זה פשוט מדהים. שבעה חודשים.

יש לנו גם קיט לפפילומה וירוס אם זה מעניין.

תודה. אנחנו נקדיש לזה ישיבה נפרדת. אגב, צוחקים, אבל זה נורא חשוב. הווירוסים האחרים. אנחנו נורא בתוך ה- 19-COVID וזה, לא פחות חשוב גילוי ואיתור של וירוסים - - -

זה פפילומה והכל - - -

לא, שלא יחשבו חלילה שאנחנו צוחקים. אני יודעת שלא, אני רק אומרת.

חס ושלום חלק מהחוקרים לא יגיעו עם ההמצאה בזמן הקורונה, הם יצטרכו לעשות אדפטציה לווירוס החדש שיהיה באופנה, וחבל.

תודה ד"ר מרום. נשמע עכשיו על חברת קלין אייר. טכנולוגיה מהיבט אחר, מערכות טיהור אויר. נמצאת איתנו מיכל מורג, אחריה נעבור לד"ר איתי קלע מהרשות לחדשנות ונמשיך בדוברים עד כמה שיותיר לנו הזמן. כבוד השר, כשנדרש, תגיד לי כדי שאתן לך גם כמה מילות סיום. בבקשה מיכל.

אני רק אבקש להעלות את ד"ר גליה טמקין שהיא היועצת המדעית שלנו והיא תעביר את המצגת ברשותכם.

כשאת אומרת מצגת את גורמת לי לחשוב שזה אולי לא יהיה שתי דקות.

זה יהיה שתי דקות. זה חשוב, המצגת תהיה ברקע ואנחנו נדבר מהר. הבטחה. ד"ר גליה טמקין היא היועצת המדעית שלנו, של חברת קלין אייר ישראל.

שלום לכולם. תודה על ההזדמנות להציג את המערכת שלנו. פעם ראשונה אני גאה להציג תוצאות על קורונה 19-COVID שמערכת מיזוג אויר של - - - מסוגלת להוריד 99% ממזהמים מסוג קוביד 19 באוויר, הניסוי התבצע בארצות הברית ורק אתמול קיבלנו את התוצאות.

כמה מילים על המערכת באופן כללי. זאת מערכת לטיהור אויר שעובדת נון סטופ, 24/7 ללא צורך להפעיל אותה או לטפל בה, היא מותקנת בכל החללים הסגורים בתעלות מיזוג האוויר, צורכת מעט מאוד אנרגיה, היא מבוססת על העיקרון של photo - - -cell, זאת אומרת מתחילה לטהר אויר יחידה קטנה בעזרת מנורת uv פנימית שמכילה קטליזטורים תעשייתיים מסוג טיטניום, כסף, רודיום, נחושת ואבץ ואדי מים שנמצאים תמיד באוויר בכל חלל סגור. בסוף נוצר מימן על-חמצני בריכוז בטוח וידידותי לאדם ולסביבה ושהוא בעצם מחמצן על שקוטל את כל הווירוסים והחיידקים, גם עובשים וריחות לא נעימים בסביבה.

בנוסף, במערכת - - - העכשווית מותקן תא אלקטרו מגנטי שמייצר חלקיקים טעונים, ובסוף החלקיקים הטעונים מחמצנים וירוסים נדיפים, חיידקים שנמצאים בחלל סגור, מעבירים אותם לתעלה של מיזוג אויר וככה מחסלים ונפטרים מהם, מולקולת מים חוזרת לסביבה בצורה ממוחזרת וכך היא שוב נכנסת לתהליך של חימצון עדין. אני רוצה להוסיף שהחימצון לא מסוכן לבני האדם. המערכתRGF כבר פועלת כ-15 שנים בשוק האמריקאי והעולמי, היא מותקנת ביותר מ-60 מדינות והחברה מכרה עד עכשיו 4 מיליון מערכות מסוג זה. מבנה המערכת מוצג בשקף - - - זו יחידה ממש קטנה, קל להתקין אותה, הצוות של קלין אייר ישראל מוסמך על ידי חברת RGF והמערכות האלה כבר נמצאות בארץ במחסני החברה. הותקנו לחלק של בתי חולים, בתי אבות, החברה תרמה לצורך לייצר דאטה ישראלית, דאטה מקומית, איך המערכת פועלת ומטהרת אויר וגם שטחים עם תוצאות מדהימות שקיבלנו עד עכשיו, מאוד משכנעות. זו מערכת תעשייתית שיכולה לעשות את העבודה באופן שוטף, אפשר להתקין אותה בכל תעלה וגם ללא תעלה, יש מתאם מסוים שבעזרתו אפשר להתקין את המערכת במזגן בודד וכך להתקין בבתי ספר, גני ילדים, מסעדות ובכל מקום שנדרש טיהור אויר כמענה בחללים סגורים שהווירוסים והחיידקים מתרבים שם, וכמו שדובר בוועדה, זאת לא רק בעיה של קורונה, המערכת יכולה לפתור ולסייע בפתרון של בעיית חיידקים עמידים בבתי חולים ופתוגנים אחרים.

עדיין לא ראינו את התוצאות של הקורונה שקיבלנו לא מזמן, וגם תוצאות באופן כללי שקיבלנו בבתי חולים כמו אסותא אשדוד, בתי חרושת כמו מעדני מניה, איפה שהמערכת הייתה מסוגלת לקטול את החיידקים והווירוסים ב-99% לעומת המצב הקודם ללא הפעלת המערכת.

אני מתנצלת אבל אנחנו חורגים משתי הדקות שרצינו לאפשר לכם.

- - - אנחנו מבקשים מהוועדה לשקול באמת קידום המערכת בחללים סגורים, היא גם בטוחה מאוד, יש לה תקן FDA, יש לה תקן של מכון התקנים הגרמני, היא קולטת אפס אוזון וככה היא רק מסייעת לטיהור אויר וניטרול חיידקים ווירוסים, ריחות, עובשים. זה מה שרצינו לומר היום.

תודה. רק אעדכן אותך שניסינו לקטוע אותך במהלך הצגת הדברים. אז סליחה, הפרענו לך אבל רצינו שזה יהיה קצר יותר. אבל תודה רבה. עניין אותי לדעת ובבקשה תשובה ממוקדת ולא ארוכה, מה עלות מערכת כזו?

העלות מאד דיפרנציאלית, אפשר להגיד שהיא כדאית וכל מוסד יכול לעמוד בעלות הזו של המערכת. צריך לפנות לחברה ולקבל כי זה תלוי בגודל החלל. בחלל גדול בטח יצטרכו להתקין כמה מערכות, חלל קטן כמו לדוגמה גן ילדים, עלות חד פעמית זה בין 3,000-5,000 ליחידה ואחר כך טיפול שנתי על ידי צוות של קלין אייר ישראל להחלפת רכיבים - - -

תודה. כבוד השר האם אתה רוצה כמה מילים לסיום החלק בו תשתתף וכמובן נציגי משרדך ממשיכים להיות איתנו ויש לנו עוד הצגת דברים של פרופ' שמואלי.

קודם כל אני רוצה להודות לך יו"ר הוועדה, ח"כ קאבלה על ההזמנה. הדיון הזה הוא דיון חשוב ומבורך, אנחנו רגילים לומר בעולם החדשנות שכל משבר הוא גם הזדמנות, ואין כמו הדיון הזה כדי להוכיח את זה. המשבר הזה הוא הזדמנות כמו שבאה פה לידי ביטוי בכמה רמות, אחת היא פשוט להראות אזרחות טובה, הרבה אנשים שהתנדבו, התגייסו למציאת פתרונות, שינו את המודלים העסקיים של החברות שלהם, שינו מוצרים, עברו לחשוב חשיבה אחרת כדי לענות למשבר הגדול הזה בהיבט הרפואי שלו, הכלכלי שלו והחברתי שלו, כל היבט שאפשר לטפל בו.

אני חושב שהדיונים פה מאוד חשובים ואני מודה לך ח"כ קאבלה על היוזמה הזאת כי היא מאפשרת כי היא מאפשר לנו כנבחרי ציבור לראות מה קורה וגם לעודד את הציבור להגיע עם הפתרונות. אני מודע לכל הבירוקרטיה הכבדה שהציגו פה המשתתפים השונים באשר לממשק של העבודה מול הממשלה, אני לא יודע אם זה תפקידי אבל אני מתנצל על הבירוקרטיה, אני כן יכול להגיד שראיתי כמה וכמה המצאות ישראליות, מוצרים ישראליים, פיתוחים שעברו את כל השלבים המתסכלים עד לרמה של יישום ועבודה בשטח מתוכנה דרך חומרה דרך כל מיני המצאות וכמובן מחקרים.

אני כן רוצה להמשיך לעודד את כל מי שהציג פה ואת כל מי שעוד יציג, אני צריך לקבל את רשימת הדברים שהיו פה, כסיכום של הדיון הזה כי עולים פה רעיונות טובים ורשמתי לעצמי כמה מהדברים שאני רוצה לעשות עליהם פולו אפ בהמשך עם הצוות שלי ובטח יעלו פה עוד רעיונות נוספים. אז אני מציע לכולכם, כל המחדשים, אנשי המחקר, הפיתוח, הטכנולוגיה, כל מי שממציא והמציא ורוצה להמשיך לדחוף את הדברים האלה, לצערי הרב החדשות הן שהנושא הזה יהיה איתנו עוד זמן לא קצר אז אפשר להמשיך לעבוד על הפיתוחים ואפשר להמשיך לנסות לשכנע את מדינת ישראל ומדינות אחרות ברחבי העולם לקנות את המוצרים והפיתוחים שלכם, ובואו נעשה את זה ביחד.

אני רוצה להודות לאנשי המשרד שלי, בראשות שי-לי שפיגלמן שהיו פה גם הבוקר וגם התכוננו. אל תשכחו את - - -

לא, אנחנו לא נסיים בלי זה, זה חשוב לנו. רצינו פשוט שתספיק לשמוע את הדברים הנוספים, ואנחנו אבל מאוד רוצים לשמוע אותה אז נגיע לזה, ובאמת תודה רבה שהקדשת לנו מזמנך שצפוף בימים אלה עד מאוד.

תודה לחברי הכנסת שהיו פה, דרך אגב.

עלו פה כמה מהרעיונות שחשוב לבחון אותם.

תודה רבה אדוני השר. תודה למנכ"לית שי-לי שפיגלמן. אנחנו ממשיכים. נעבור לכל מי שאיתנו בזום, כמובן נמשיך וככל שיספיק לנו הזמן ניתן לכמה שיותר דוברים לומר את דברם לכן אני מבקשת מכל אחד להשאר במגבלת שתי הדקות שנספיק כמה שיותר. איתנו ד"ר איתי קלע, ראש תחום בריאות ברשות לחדשנות. תודה שהמתנת. בבקשה.

שלום לכולם, חבל שהשר הלך ושי-לי. רציתי לקחת את הדיון טיפה יותר לרמה האסטרטגית. הראייה שלנו שהמשבר הזה הוא משבר, אמנם הקורונה אני מאמין שהיא תעבור, אבל המשבר הוא משבר, איום המגפות הוא איום שיישאר איתנו, אגב יש לו השלכות לא רק אזרחיות, היום זה לא תרחיש לגמרי דמיוני - - - גם איומים בטחוניים ולכן הראייה שלנו שצריך להגדיר מדיניות סדורה איך לבנות תשתית טכנולוגית בישראל על מנת לבנות מוכנות למגפות הבאות, לא רק הקורונה.

יצאנו עם קולות קוראים ואנחנו עוברים על מאות, כבר יותר מ-1,000 בקשות, 1,000 פרויקטים, מעל 50 מיליון שקל תמיכה בפרויקטים כאלה ואחרים ואנחנו רואים את העושר הגדול של הטכנולוגיות, בעיקר דברים משולבים וגם ראינו פה בדיון עכשיו הרבה טכנולוגיות שמשלבות דיסציפלינות, ושם החוזקה של ישראל.

אני רוצה להגיד שישראל צריכה למקד מאמצים בתחומים שבה יש לה חוזקות ולא להתפזר, וכיום עם כל העושר שיש פה והטכנולוגיות, עדיין רוב הצרכים מיובאים מחו"ל וגם הסגר השני ואני מקווה מאוד שלא נהיה בסגר שלישי, אנחנו עדיין נמצאים במשבר טכנולוגי, וישראל כמדיניות צריכה לראות איך היא יכולה להגדיר מדיניות סדורה ולבנות כמו שאמרתי תשתית טכנולוגית. הכיוונים שאנחנו מכוונים אליהם הם הכיוונים ששם ישראל חזקה, זה החיבור של ההייטק, חיבור של התעשייה הבטחונית, דיברה אמירה מהתעשייה האווירית, לכיוונים של הבריאות, ולראות איך לגייס כוחות חזקים לעולמות מדעי החיים, אנחנו קוראים לזה תחום ה- - - ושם לפי דעתי צריך להתמקד.

אני מקווה שהדיון הזה יעלה לרמה אסטרטגית בהמשך עם השר ועם משרד המדע ויחד עם רשות החדשנות. תודה רבה.

תודה רבה לך ד"ר קלע. אגב, אנשי המשרד עדיין פה איתנו והם מקשיבים ומאזינים. תודה רבה שהשתתפת. אנחנו נעבור לד"ר אתי קרוזל מהמרכז הרפואי רמב"ם, חברת האקדמיה הלאומית ישראלית לרפואה מדעית.

צהריים טובים לכולם. יש אצלכם את המצגת שלי. תיקון קטן, אני לא חברה באקדמיה הלאומית, אני פה, זכות גדולה בשבילי לייצג את פרופ' קרלס קורצקי שהוא דיקן הפקולטה לרפואה בבר אילן והוא חבר האקדמיה הלאומית ישראלית לרפואה מדעית, שותף למחקר שלנו הוא פרופ' זאיד עבאסי, חוקר מוביל בפקולטה לרפואה בטכניון שחוקר שנים רבות את מערכת האנגיוטנסין אשר עליה מבוסס הרעיון לטיפול התרופתי במחקר הנוכחי שזה טיפול באנגיוטנסין 17 בחולים שסובלים מדלקת ריאות משנית לווירוס הקורונה, ובעצם יסודו של המחקר הזה בחשיבה מדעית שתורגמה לרפואה יישומית עם שיתוף פעולה עם חברת התרופות שמייצרת את הפטטיד הזה שנקרא אנגיוטנסין 17.

כמו שאתם יודעים וירוס הקורונה יכול לגרום למחלה בדרגות חומרה שונות, ואנחנו במחקר שלנו בחרנו להתמקד בחולים שיש להם תסמינים במידה בינונית, זה אומר שזה חולים שכבר פיתחו דלקת ריאות, יש להם כבר ירידה באחוזי החמצן בגוף והם עלולים להידרדר למצב קשה יותר שמצריך הנשמה מלאכותית ואשפוז ביחידת טיפול נמרץ.

מה הקשר בכלל בין הווירוס הזה לבין מערכת האנגיוטנסין? מסתבר שהווירוס יודע להכנס לתאים דרך קולטן מאוד ספציפי שנקרא ACE2 הקולטן הזה זה אנזים מפתח במערכת האנגיוטנסין. ברגע שהווירוס נקשר לקולטן בעצם גם הווירוס וגם הקולטן נכנסים שניהם לתוך התא, ומה שאנחנו מקבלים זה מצב ביולוגי שיש לנו ריקון של ה-ACE2מעל הממברנות של התאים שלנו ולכן הוא לא זמין לבצע את הפעילות הביולוגית שלו.

מה עושה האנזים הזה? האנזים הזה יודע באופן טבעי להפוך חלבון שנקרא אנגיוטנסין 2 להפוך אותו לאנגיוטנסין 1.7. מה המשמעות של הדבר הזה? אנגיוטנסין 2 זה חלבון שמתווך תהליכים שליליים ומזיקים לגוף, מעודד תהליכי דלקת, שמענו פה על סערת הציטוקינים, צלקת וקרישיות יתר, כל הסיבוכים של וירוס הקורונה. כנגד, כאשר הוא מתפרק לאנגיוטנסין 1.7 על ידי האנזים, החלבון הזה הוא הבחור הטוב של המערכת, הוא עושה בדיוק את הפעולה ההפוכה. נוגד צלקת, נוגד דלקת ומפחית את הנטייה לקרישיות יתר.

כשיש וירוס אנחנו מקבלים הפחתה משמעותית בפעילות האנזים הזה עם עליה ברמת האנגיוטנסין 2 וירידה יחסית באנגיוטנסין 1.7. זאת אומרת שהאיזון הרגיל שבו 1.7 מתנגד לפעילות השלילית של אנגיוטנסין 2 הוא מופר. ולכן חשבנו שאם אנחנו נוכל לבוא ולתת בזריקה את הפפטיד החסר, זאת אומרת אנגיוטנסין 1.7, נוכל להשיב את האיזון למצב הבסיסי שלו, כאילו אין קורונה וירוס בדם. הפפטיד הזה ניתן במספר מחקרים אחרים בעבר בהתוויות קליניות אחרות, הוא מיוצר על ידי חברה שיושבת בבוסטון ונקראת קונסטנט תרפויטיקס, יש לו פרופיל בטיחותי מדהים מאחר שהוא בדיוק מחקה את הפפטיד האנדוגני שאנחנו מייצרים אותו בגוף שלנו, לכן ההחלטה לתת אותו הייתה מאוד פשוטה וקלה.

אני כבר מסיימת. אנחנו רוצים להתערב כאמור ולחסום את המעבר לחולים במצב קשה. ניתן לראות שיש קורלציה מרשימה בין חומרת המחלה לבין רמה שהולכת ויורדת של החלבון הזה שנקרא אנגיוטנסין 1.7.

מדובר במחקר שקיבל את אישור משרד הבריאות ממש לאחרונה, זה יהיה מחקר סמוי כפול וחצי מהחולים יקבלו את תרופת המחקר וחצי יקבלו פלסבו, כולם יקבלו את הטיפול הסטנדרטי לקורונה, והיתרון מאוד גדול של הטיפול הזה ששינוי גנטי של הווירוס לא ישפיע על יעילות התרופה, בעוד ששינוי כזה יכול להשפיע על חיסון כזה או אחר, במקרה שלנו היעילות תישאר אותו דבר גם אם הווירוס יעשה מוטציות.

המחקר יתחיל להתבצע ממש בשבועות הקרובים ברמב"ם, בבית חולים זיו ובתי חולים אחרים בצפון, גייסנו כרגע כשליש מהתקציב המוערך, אנחנו נשמח מאוד לכל עזרה בסוגיה הזאת ואני אשמח לענות על שאלות אם יש. ואני מודה שוב לפורום על ההזדמנות להציג את המחקר שלנו. תודה רבה.

תודה רבה לך. ד"ר אתי קרוזל. נעבור לפרופ' יעקב נחמיאס מהאוניברסיטה העברית.

שלום לחברי הוועדה, אנסה להיות מהיר וקצר. אני מבקש שתעלו את השקופיות. אני ראש המרכז לביו הנדסה באוניברסיטה העברית, לפני מספר חודשים דיווחנו על שיתוף פעולה עם בית חולים הר סיני שבניו יורק, שבו אנחנו גילינו תרופה שיכולה לעצור את התקדמות המחלה בשם פנופיברט, תרופה שמאושרת על ידי ה-FDA כבר למעלה מ-45 שנה.

מנגנון התרופה גילינו בעזרת חברת - - - חברה שבעצם מתמקדת בגידול של מנגנונים מטאבוליים. אנחנו רואים שהווירוס שמדביק תאי ריאה אנושיים בעצם גורם לכניסה נוספת של גלוקוז, סוכר, לתוך תאי הריאה, מה שגורם להצטברות שומנים מסיבית בתוך תאי הריאה, זה מה שגורם לנזק ולתופעות הדלקתיות בחולים. העובדה הזאת מאפשרת לנו לזהות מספר תרופות שמאושרות לשימוש שיכולות לעצור את המנגנון הזה ובכך לעכב גם את הדלקת וגם את המוות של החולים, בעצם לעצור את הסימפטומים של מחלת הקורונה.

במחקר שעשינו במעבדה, פיברט, התרופה שמזרזת את פירוק השומנים בריאה התגלתה כהכי יעילה ולתרופה הזאת יש אחיות בשם טאיגרידזון, כל המשפחה הזאת של התרופות שנועדו לטיפול בסכרת, בעצם מעלות את קצב יצירת השומנים בריאה ולכן יגרמו לנזק.

במחקר שערכנו רטרוספקטיבי בשיתוף איכילוב והדסה אנחנו רואים הבדלים מהותיים ב-CRP, שהוא מרקר מאוד חשוב לדלקת בריאות, שבעצם זה הסימפטום הראשון של מחלת הקורונה. אנחנו רואים שחולים שלקחו פיברטים מראים ירידה מסיבית בדלקת ריאות תוך חמישה ימים מהיום שהם מתאשפזים בבתי החולים. יש ירידה קטנה בחולים שלוקחים תרופות להייפר טנשן או סטטינים בגלל שהם משפיעים על מנגנונים אחרים פחות חשובים בתהליך המטבולי, אבל יש עליה מסיבית בדלקת ריאות לחולים שלוקחים תרופות נגד סכרת ממשפחת ה-TZD, אז תרופות כמו רוזגריטזון גורמות לתופעות יותר חמורות. זה לא רק דלקת ריאות, אנחנו רואים שפחות מהחולים שמקבלים פיברטים, שנוטלים את זה באופן סטנדרטי מגיעים גם לנטילה של חמצן וגם לחדרי טיפול נמרץ, בסטטינים התופעה היא פחות רצינית, ב-TZD, התופעה היא בעייתית מאוד, אנחנו רואים שדווקא יותר חולים שלוקחים תרופות נגד סכרת מגיעים לטיפול נמרץ. פה אנחנו מסתכלים על מוות אחרי 28 יום, ואנחנו רואים שהחולים שנטלו פיברטים, למרות שזו קבוצה קטנה, הסטטיסטיקה פה די מהממת, אף אחד מהם לא מת אחרי חודש שהם נטלו את התרופה הזאת. יש ירידה פחות משמעותית בחולים שלוקחים סטטינים, כמו שכבר דווח בספרות המקצועית, עוד משהו שאנחנו רואים בצורה מאוד ברורה, שחולים שנוטלים את התרופות לסכרת, את ה-TZD, שהן מולקולות מאוד דומות לפיברטים, פשוט עובדים על המנגנון ההפוך, דווקא החולים האלה מתים יותר מ- 19-COVID. כרגע אני יכול לספר לכם שבאוגוסט התחיל מחקר קליני גם בארצות הברית באוניברסיטת פנסילבניה, במספר מרכזים בדרום אמריקה ובאירופה, בעיקר באיטליה, ואנחנו קיבלנו אישור להתחיל מחקר קליני בבית חולים ברזילי ממש השבוע והמחקר הזה יתחיל בשבועות הקרובים, אנחנו מקווים במימון חברת אבוט. תודה רבה.

פרופ' נחמיאס, בעצם הצבעת על זה שגיליתם במחקרים שתרופות מסוימות גורמות לסיכונים מרובים למי שנדבק בקורונה, חלילה, אני מניחה שאתה לא אומר ובוודאי אנחנו לא אומרים, שאנשים יפסיקו לקחת את התרופות שהם נוטלים. ברור לי שאתה לא אומר את זה, אני רק רוצה להגיד את זה למען הסדר הטוב למי ששומע את הדברים.

בטפול קליני למחלת הקורונה לפעמים אנחנו משנים את הטיפול התרופתי שניתן לחולים בשניה שהם מתאשפזים. אנחנו דואגים מאוד מחולים שיפתחו לדוגמה קטו-ג'נסיס, בארצות הברית דווקא מורידים חולים מפיברטים, התרופה שאנחנו רואים שהיא ממשיכה לעזור להם, בארץ לא עושים את זה, יכול להיות זו אחת מהסיבות שהחולים האלה נראים כל כך טוב. תרופות כמו TZD, אנחנו חושבים שהרופאים שמטפלים בחולים צריכים לשקול בצורה רצינית האם כדאי להמשיך אותם או להחליף לתרופות אחרות, על סמך המידע שכרגע ברשותנו, כמובן שאנחנו לא ממליצים לעשות את זה לאף אחד לפני שהמחקר הקליני מסתיים.

בדיוק. זה היה חשוב להגיד ואני מודה לך שהצטרפת והצגת לנו את הדברים. תודה. נפנה להמשך המצגת של משרד המדע והטכנולוגיה. שמענו את ההיבטים השונים בתחילת הדיון וכעת נמשיך עם פרופ' דבורה שמואלי, ראש מרכז ידע ומחקר לאומי בתחום ההיערכות למצבי חירום. את תספרי לנו על מחקרים בתחום מדעי החברה אם הבנתי נכון?

קצת אופי מחקרי אחר.

לפני שאת מתחילה, היות ואנחנו בשעתיים של דיון ויש עוד דוברים. אז בשלוש דקות בבקשה.

ביקשו עשר דקות אבל אני אדלג. קצת אופי מחקרי אחר. ב-2017 משרד המדע והטכנולוגיה ורח"ל יזמו מרכז להקמת מרכז ידע ומחקר לאומי בתחום היערכות למצבי חירום. במכרז להקמת המרכז זכו אוניברסיטת חיפה, הטכניון, האוניברסיטה העברית כמוסדות ליבה, יחד עם חוקרים מרח"ל, בית חולים רמב"ם, מכללת תל חי ובית הספר לסיוע הומניטרי והמרכז הוקם בינואר 2018.

בימי שגרה עוסקים במרכז במחקרי עומק במגוון נושאים מולטי דיסציפלינריים, יש לנו כ-90 חוקרים ומוסדות המשתפים פעולה במסגרת המרכז. התקציב הוא 1 מיליון שקל לשנה שרובו המכריע מיועד למימון מחקרים.

בימי הקורונה הסבנו את הפעילות לעיסוק במשבר בשני אופנים: תגובתי ופרואקטיבי. בתגובתי ענינו על שאלות של גורמי ממשל וצוותי חשיבה, ברובד הפרואקטיבי יזמנו 15 מחקרים בנושאים שונים.

בדקות הספורות שיש אציג רק שתי דוגמאות והן של המרכז, כמובן למרכז המדע יש הרבה מחקרים נוספים. ברובד התגובתי על פי בקשת המל"ל הצענו מדדים ליציאה מהסגר ולניהול החיים לצד הקורונה בסוף אפריל. הם הקשיבו לנו בעניין, אבל לא עשו שימוש ישיר במדדים שהצענו, המדדים האלה הם גם רלוונטיים היום. אחד הדגשים שלנו אז היה הצורך בדיפרנציאציה מרחבית ועל פי קבוצות אוכלוסייה, היום נראה שלפחות הרעיון הזה עומד בבסיס תכנית הרמזור של פרופ' גמזו ונמצא על סדר היום הציבורי כמובן מאליו. אבל הקריטריונים שבהם משתמשים היום הם כמעט ורק בריאותיים ולא נלקחים בחשבון קריטריונים בתחומים אחרים של כלכלה, חברה ורווחה. מדובר בקריטריונים מאוד חשובים שכדאי להשתמש בהם כדי לנהל את החיים בצד המגפה באופן מיטבי.

זו דוגמה אחת של המחקרים הפרואקטיביים במרכז. המחקר השלישי שרציתי להציג עוסק בחקיקה ורגולציה ומוכנות במצבי אסון וגם משמעויות למשבר הקורונה. צוות המחקר ביצע מחקר השוואתי רחב במדינות דמוקרטיות בעולם, סקר את דו"חות מבקר המדינה לגבי אסונות ומשברים ושילב רעיונות עומק עם 40 בעלי תפקידים מרכזיים בניהול מצבי חירום בארץ. אלה נקודות שעולות מהשוואה בעולם ובדיקת המצב בארץ ובעצם מצביעות על סיבות מרכזיות לחוסר ההצלחה של הממשלה בטיפול במשבר הקורונה לפחות בשלב הראשון, הראשון זה היעדר דוקטרינה מעוגנת בחוק. בשונה ממדינות אחרות בעולם ברובן יש חקיקת חירום כללית, יפן, ניו זילנד, קנדה, פיליפינים, טאיוואן, דרום קוריאה, סינגפור, גם בריטניה שלא השתמשה בה, ואצלנו אין חקיקה כזאת. ליקויים במערך הארגוני והיעדר תשתית נורמטיבית בעצם היעדר מודעות לחשיבות שלה, היעדר תכנון שיטתי, - - - יעדים ומטרות, הדברים בעצם מנוהלים תגובתית. התנהלות תגובתית חרף מודעות לסיכונים מראש.

בעצם יש חוסר תיאום, יש היעדר יכולת לממש אחריות, והיעדר שימוש בתקינה בינלאומית. היעדר במוטיבציה בקרב פוליטיקאים לטפל בהיערכות לחירום, הנושא דורש השקעת משאבים רבים, אינו מניב פירות פוליטיים מידיים, לא בזמן הכהונה, ולכן נדרש חוק חירום וכינון מוסדות חירום. יש מתח מובנה הנוגע בניגוד אינטרסים והבדלים בפונקציות התועלת שלמגזרים שונים וזה מוביל בין השאר לחוסר ציות, היעדר - - - יש גם המלצות לזה, ההמלצות של המחקר בקצרה היה לחוקק חירום כללי ולקבוע במסגרתו בין השאר מי הגוף האחראי להכנה ניהול והבראה ממצב חירום, מהן דרכי מינוי העומד בראש אותו גוף, שילוב מינהלת בה נציגים מומחים, נציגי רשויות מקומיות, נציגי חברה אזרחית, מה סמכויותיו וחובותיו של אותו גוף. אנחנו בעצם בעיצומו של משבר ספציפי, חשוב להבין שלמשברים יש להיערך מראש. היערכות כזאת לא תפתור הכל כבמטה קסם אבל היא תהפוך את ההתמודדות לקלה יותר. המרכז שלנו נועד ונוצר כדי לחשוב ולהעמיק בנושא היערכות ללמוד מהעולם ומלקחים שכבר הופקו בישראל ומכאן החשיבות שלו לקראת משברים עתידיים. יש 15 מחקרים גם בנושא הספציפי של קורונה ובהזדמנות אחרת אשמח להציג, המרכז וחוקריו עומדים לרשותכם. תודה.

תודה רבה. אני מאוד מודה לך על הצגת הדברים ועל השתתפותך. תודה. פרופ' נדב דוידוביץ' ראש בית הספר לבריאות הציבור.

תודה רבה, שלום לכולם. אני ראש בית הספר לבריאות הציבור באוני' בן גוריון, חבר בקבינט המומחים של פרופ' גמזו וגם הייתי עד לפני שנה יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, החליף אותי פרופ' חגי לוין. אני רוצה לחלק את דבריי לשני חלקים קצרים. אחד – נושאים שלא נדונו עד עכשיו, אני רוצה להעלות את הנושא של ניטור הקורונה בצורה חכמה יותר ואני מדבר על ניטור בביוב, אלה דברים שאנחנו מובילים יחד עם הטכניון, אוניברסיטת בן גוריון, חברת קנדו בתמיכה של משרד הבריאות, האפשרות של ניטור קורונה בביוב תאפשר לנו במיוחד בהמשך כשתהיה ירידה במספר המקרים לצמצם מאוד ולהפחית את הבדיקות ברמה אינדיבידואלית, כפי שראיתם יש שם הרבה מאוד אתגרים, אנחנו עשינו פיילוט באשקלון שהראה את הישימות של זה ועכשיו נעשים בערים שונות כולל נתניה ומקומות אחרים ניטור שהוא יכול להיות ברמת שכונה ולעלות במעלה הזרם. בנוסף אנחנו עכשיו מקדמים יחד עם מגן אבות ואמהות, עם פרופ' נמרוד מימון שוב בתמיכה של משרד הבריאות עם פרופ' גרוטו, אנחנו מובילים מהלך אל מול בתי האבות ששם זה אפילו עוד יותר הגיוני מבחינת זה שזו אוכלוסייה בסיכון ומאוד מוגדרת, וגם מהלך דומה במעונות של אוניברסיטאות. כל הדברים האלה הם דברים שיוכלו לעזור לנו לחזור לשגרת חיים כאשר אפשר לעלות במעלה הזרם וגם לחסוך הרבה מאוד בדיקות ברמה הפרטנית ולאפשר גילוי מוקדם של התפרצויות.

זה דבר אחד שהייתי מאוד רוצה שיהיה כאן ואני אשמח שהוועדה תיתן לנו גם כן את הרוח הגבית כדי לקדם את זה. הדברים מתקדמים אבל אולי בקצב מעט איטי.

ברמה היותר עקרונית אני חושב שנדרש דיון, ראינו פה המון דברים נהדרים אבל קצת חסר לי דיון על מדיניות יותר ברורה של קביעת סדרי עדיפויות. אני גם רוצה לומר כרופא שמגיע מבריאות הציבור, איגוד בריאות הציבור, אנחנו צריכים לקדם הרבה יותר טכנולוגיות שעוסקות בנושאים של מניעה וקידום בריאות, ראינו פה חלק מהמחקרים שעוסקים בזה אבל הרבה פעמים בסוף אנחנו הולכים לקצה במורד הזרם, יש תמיד את פרדוקס המניעה, כולם רוצים לעסוק במניעה אבל בסוף משקיעים בזה הכי מעט כסף, והנושא של סדרי עדיפויות גם חשוב גם בנושא החיסונים, אני מאוד שמח על ההתקדמות של המכון הביולוגי אבל ברור לכם שלייצר חיסון פעיל זה דבר שייקח המון זמן, אני חושב שלפעמים זה אפילו קצת מטעה את הציבור וצריך לעשות גם דיון יותר מעמיק על סדרי העדיפויות גם כאן, אני חושב שמנחם רצה להציג את הנושא של החיסון הסביל שזה משהו שאולי מדינת ישראל ביכולות שלה תוכל לקדם ושהוא ניתן גם כטיפול והישימות של זה מבחינת פיתוח פה בארץ הרבה יותר משמעותי וגבוה.

אני אסכם ואומר שאני מאוד מודה על הסשן הזה, זה מאוד חשוב, יש עוצמה אדירה של מחקר גם בחיבור בין אקדמיה לפן יישומי, מעבר לדברים הספציפיים, הזכרתי את נושא הניטור בביוב, אני חושב שחסר לטעמי דיון יותר אסטרטגי של יצירת סדרי עדיפויות כי לפעמים הרבה גורמים מקדמים דברים דומים, יש תחרות ותחרות זה דבר חיובי אבל במצב של מגיפות התחרות הזאת היא לפעמים בעייתית, בנושא החיסונים אנחנו רואים את זה אולי בצורה הבולטת ביותר, ארגון הבריאות העולמי לא הצליח לייצר שיתופי פעולה בכל החברות שמקדמות את החיסונים ואז מה שקורה שכל חברה עושה את הניסויים של עצמה ואנחנו לא נדע כל כך טוב להשוות אחרי זה ביעילות של החיסונים אל מול קבוצת ביקורת אחת והשוואה בינם לבין עצמם ולא בטוח שבסוף נקבל את החיסון הטוב ביותר אלא נקבל את החיסון של החברה שהייתה יותר יעילה בהתקדמות ויכול להיות שיש חיסון בקנה בשלב מתקדם שעדיין לא הגיע לשלב יישום. צריך לחשוב במצבי חירום על הראייה הזאת הכוללת ואולי דווקא במקום הזה פטנטים ותחרות זה קצת מנגנון שיותר בעייתי. גם ראש הממשלה קרא להלאמה של ייצור חיסונים בארץ, אז אם ראש הממשלה אומר את זה, שיש לו תפיסת עולם של תחרותיות, הוא מבין שבתחום הבטחון הלאומי של בריאות הציבור צריך לעשות את הדברים בצורה מוכוונת יותר, אני חושב שזו הדרך הנכונה לעשות את זה.

תודה פרופ' דוידוביץ', אני מסכימה איתך שצריך לדון גם בנושא האסטרטגיות, אנחנו היום בעיקר רצינו לתת פרישה רחבה ולסבר את אזניהם של מי שמאזין ובין היתר גם ששר המדע יראה את הדברים הנוספים שמתבצעים וגם הציבור. אני חושבת שחשוב שהעבודה האקדמית והעבודה המדעית וגם חברות הטכנולוגיה השונות יבואו לידי ביטוי גם פה. אז זה חלק ממטרת הדיון וכמובן נצטרך להצעיד את זה קדימה גם למקום הפרקטי ולראות באמת אסטרטגית איך בונים את זה נכון. אני מודה לך על הדברים.

תודה רבה.

אנחנו ממש לקראת סיום, נעלה עוד דובר אחד, מקסימום שניים ואני כבר עכשיו מתנצלת בפני אלה שלא הספקנו להגיע אליהם. אם נראה שיש רצון להמשיך את זה וגורמים רבים נוספים שירצו בכל זאת לבוא לידי ביטוי כמובן נשקול בחיוב לקיים ישיבה דומה נוספת כישיבת המשך, וכרגע נספיק את מה שאפשר. רום סבר שביקש להציג את חברת ביו-שילד. בבקשה.

שלום. אני מנכ"ל חברת ביו-שילד. אנחנו מספקים שירות ליישום חומר אנטי מיקרוביאלי שבעצם יוצר שכבת ציפוי והגנה, לכל סוגי המשטחים בגדול כנגד בקטריות, פטריות עובשים, וזה מוצר שהוכח גם כיעיל כנגד קורונה לתקופה של עד 90 יום. זה אומר שאם היום מגיע חולה קורונה לחלל ומתעטש או נוגע בדלפקים, ידיות או כל נקודות המגע הקריטיות, הנגיף מושמד במקום. המוצר עצמו אמריקאי, קיים כבר עשרות שנים בשוק, שימש בעבר למפעלי מזון ופלסטיק בעיקר, ועכשיו עם הקורונה שהגיעה אלינו עשו בדיקות על זה והוכח גם שהוא יעיל מולה. ה-GVN, global virus network העולמי עומד מאחורי בדיקות המעבדה שבוצעו על החומר וגם יצא בהצהרה שזו בעצם פריצת דרך טכנולוגית להתמודדות עם המגפה וקטיעת שרשרת ההדבקה. בפועל איך שאני רואה את זה, זה כמו המסכה של המשטחים. אם היום אנחנו מתמגנים, שומרים על 2 מטרים ושמים מסכה על הפנים, במצב הזה אנחנו מוגנים בעוד שכבבה, בעוד מימד, כשבעצם המשטחים שלנו נחותים.

זה מוצר שכבר עושים בו שימוש בארץ?

כן, עושים בו שימוש, אנחנו מטמיעים אותו עכשיו בבתי כנסת, גם אנשים פרטיים, חברות תעופה, ולדעתי זה גם יכול להיות מוצר מאוד משמעותי במערכת החינוך, מתאים מאוד גם לגני ילדים - - -

מה העלויות של המוצר?

העלויות תלויות, כמו שקודם סיפרו, בגודל השטחים אבל זה נע בסביבות 10 שקלים פלוס מינוס, תלוי בשטח שעליו מדובר. ראיתי בהתחלה שהציגו גם כפפה שנותנת פתרון שאם נוגעים, אז חלק מהטכנולוגיות של הכפפה הזאת זה בעצם גם חלק כזה מיוחד שמטמיעים על כפפה ואנחנו מטמיעים אותו על משטחים. יש לו אישור EPA אפילו ליישם אותו על משטחים שבאים במגע עם מזון, כלומר במטבחים, אפשר לשים את זה על קרש חיתוך ואז לחתוך על זה את הירקות לסלט או כל דבר אחר, מה שמראה כמה הוא ידידותי לסביבה. זהו, אשמח להרחיב יותר אם יש שאלות.

תודה לך רום. נעבור לאפרת כהן מפארמה ישראל ובכך נחתום את הדוברים.

שלום. קודם כל תודה רבה על הדיון הזה ואני חושבת שאולי הדברים שאציין פה מחברים אולי לדיון נוסף שכדאי לקיים בקרוב. אנחנו פארמה ישראל אנחנו מייצגים בארץ 19 חברות תרופות רב לאומיות מבוססות מחקר ופיתוח. החברות שאנחנו מייצגים הן אותן חברות שהיום מפתחות בכול העולם את החיסונים והטיפולים לקורונה, כולל עשרה חיסונים שנמצאים כרגע בשלבים אחרונים של מחקרים קליניים, מתוך מטרה באמת בחודשים הקרובים כמה שיותר מהר להביא אותם לרישום ואישור שיווק לציבור. אני חושבת שממה ששמענו היום ואנסה לקצר ולא להכנס לכל הנושאים שקשורים למחקר ופיתוח של תרופות וטיפולים לקורונה, מה ששמענו היום זה קודם כל שאנחנו נמצאים בעידן חדש של חדשנות ופריצות דרך טכנולוגיות ובאמת הרבה מאוד חברות שמנסות למצוא מענים גם לשגרת הקורונה וגם לטיפול בקורונה ותהליכים שבדרך כלל לקחו שנים רבות לוקחים היום חודשים בודדים והאתגר הכי גדול שאנחנו מתמודדים איתו והחברות שאנחנו מייצגים כמובן מבצעות מחקרים קליניים גם בישראל, אפילו מחקר קליני שהתחיל בשבוע שעבר, המטופל הראשון שטופל בתרופה נסיונית היה מטופל ישראלי שיבא, לפני ארצות הברית ואירופה. האתגר הכי גדול זה הנושא של העבודה מול הרגולציה. כי הרגולציה חייבת בתקופה הזאת לעבוד יותר מהר. כולנו רוצים להבטיח מדדים של איכות בטיחות ויעילות, ואני מאוד מקווה שאף רשות בריאות בעולם לא תעשה הנחות בדרך לאישור תרופה או חיסון שהאוכלוסייה עומדת לקבל לקורונה, אבל תהליכי קבלת ההחלטות והרישום והפעילות חייבת להיות יותר מהירה.

בסך הכל החברות שלנו קיבלו דלת פתוחה במשרד הבריאות כי מדובר באמת בחיסונים ותרופות שמפתחים בכל העולם. תהליכים הפכו להיות דיגיטליים, הרבה יותר מהירים ואם אני מתחברת למה שגם ציין השר יזהר שי, זה האתגר הכי גדול שלנו, ללמוד מהתובנות של הקורונה וליצור מערכת של אישורים ושיח עם התעשייה הרבה יותר יעילה ואם להתחבר גם למה שנאמר על ידי איגוד רופאי בריאות הציבור, אין ספק שצריך פה שיתוף פעולה בכל ההיבטים גם בהיבטים של הליכי המחקר, גם הפיתוח וגם אחר כך באיך מנגישים את התרופות והטיפול לציבור, ונקודה נוספת שכדאי לומר זה שהרבה מאוד מהחברות שדיברו פה לגבי כל מיני מחקרים ישראליים כאלה ואחרים, במדינת ישראל עדיין התחום של ציוד רפואי מאוד מפותח, התחום של מחקר במדעי החיים מאוד מפותח והתחום של תרופות גם בתחום המחקר ופיתוח אבל גם הייצור בסוף, מפעלים לייצור חיסונים, אין היום בישראל, ואני חושבת שהדיון הבא, אם יורשה לי לומר, שכדאי לקיים, זה באמת איזה תובנות אנחנו צריכים ללמוד מהמשבר הזה ואיך לאפשר דלת פתוחה והליכים מהירים לתעשייה מול הממשלה כדי שאפשר יהיה לאשר כמה שיותר טיפולים ומענים.

כמו ששמעתם גם ממי שדיברו היום פה בוועדה, הרבה דברים היום נמצאים בחו"ל ועדיין לא קיימים בארץ, ואנחנו נשמח מאוד להיות שותפים למהלכים האלה כי לפחות בעולם התרופות והחיסונים זה מה שעושות היום רשויות הבריאות בעולם כולו ואני חושבת שנכון היה שגם משרד הבריאות בישראל שעשה מאמצים אדירים חשוב לומר בחודשים האחרונים, יהפוך את זה למערכת משומנת שתדע להחדיר לשוק כמה שיותר מהר טכנולוגיות חדשות.

תודה רבה אפרת. אכן יש עוד הרבה מה לעשות אצלנו כאן למען המטרה החשובה הזאת של התמודדות עם נגיף הקורונה בכל ההיבטים.

הגענו לתום זמן הישיבה היום. אני אסכם. קודם כל אני רוצה להגיד תודה לכל מי שהשתתף איתנו בזום והתאזר בסבלנות והיה איתנו בדיון וכמובן גם לאלה שבחרו להשתתף והציגו לנו את הדברים, אני שוב מתנצלת בפני אלה שלא הספיקו וכאמור אני מקווה שיהיו לנו עוד הזדמנויות בהמשך הדרך להביא את הדברים לידי ביטוי.

תודה רבה למשרד המדע והטכנולוגיה שליווה אותנו בדיון הזה, בהשתתפות השר, מנכ"לית משרדו וכמובן נציגים נוספים של המשרד. אני אומר, בעצם ראינו היום כיצד מאתגרים את המחשבה ואת היכולות בכדי להמציא ולפתח דרכי התמודדות עם הקורונה. משך הזמן מאז שהתחלנו לסבול מנגיף הקורונה מצד אחד באמת מאוד מייאש, כי המגפה נמשכת כבר זמן רב ולצערנו היא לא כאן כדי לעזוב מחר. גם לא מחרתיים. אבל יחד עם זאת חשוב ומעניין לראות את הפיתוחים ואת ההישגים שהתאפשרו, דווקא בגלל שאנחנו מבינים שההתמודדות היא לא קצרת טווח. אני מקווה, אחרי שראינו פה היום מגוון מאוד רחב ומאוד מעניין של פיתוחים, של נושאים, של מחקרים, של חידושים, אני מקווה שנדע ונשכיל בכל המערכות, גם הממשלתיות כמובן, לעשות שימוש נכון ויעיל בידע הנצבר, בטכנולוגיות, בהתפתחות המדע, לטובת התמודדות מיטבית יותר עם נגיף הקורונה.

אי אפשר שלא לסיים דיון כזה בבריאות טובה לכולם. אני מודה לצוות הוועדה ולאיילת מנהלת הוועדה. תודה רבה לכל האנשים שעזרו לנו כאן בתפעול, שלומי, תודה לכולם. המשך יום טוב ובריא.


הישיבה ננעלה בשעה 12:58.