פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
ועדת הכלכלה
20/10/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 91
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, ב' בחשון התשפ"א (20 באוקטובר 2020), שעה 11:30

1. יישום תכנית "הטובים לתעשייה" למתן עדיפות למשרתי מילואים בתעשייה
2. פעילות משרד הכלכלה והתעשייה ליישום החלטת ממשלה מס' 4097 בנושא הטבות לחיילי מילואים ובני משפחותיהם

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר
מתן כהנא
יבגני סובה
עידן רול

אורנה ברביבאי

אמיר ודמני - אכ"א, משרד הביטחון

ארי סינגר - קצין מילואים ראשי, משרד הביטחון

נמרוד זיגלמן - אכ"א, משרד הביטחון

אבי סייג - יו"ר העמותה, העמותה למען משרתי המילואים

אורית רמון - מנהלת אגף חינוך והכשרה, התאחדות התעשיינים

דביר אינדיק - עמותת צו 8

לוי סגל - מנהל מאיץ עסקי מילואים במעוף, משרד הכלכלה והתעשייה

נעמי הימיין רייש - סגנית בכירה למנהל הסוכנות לעסקים קטנים, משרד הכלכלה והתעשייה

גיל אלוני - מנהל תחום מסלולי השקעות, משרד הכלכלה והתעשייה

יוסף אברהם - הטובים לתעשייה, משרד הכלכלה והתעשייה

עוז כץ - מנהל מינהל תעשיות במשרד הכלכלה והתעשייה

יוסי אלקובי - נשיא התאחדות בעלי המלאכה והתעשייה

ד"ר עידית חנוכה

רויטל יפרח


יישום תכנית "הטובים לתעשייה" למתן עדיפות למשרתי מילואים בתעשייה << נושא
פעילות משרד הכלכלה והתעשייה ליישום החלטת ממשלה מס' 4097 בנושא הטבות לחיילי מילואים ובני משפחותיהם

שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת. היום, ה-20 באוקטובר 2020, ב' בחשון התשפ"א. הנושא: 1. יישום תכנית "הטובים לתעשייה" למתן עדיפות למשרתי מילואים בתעשייה. זה בניסוח ובהשפעתו של אחד היוזמים של היום הזה – הטובים לתעשייה. 2. פעילות משרד הכלכלה והתעשייה ליישום החלטת ממשלה מס' 4097 בנושא הטבות לחיילי מילואים ובני משפחותיהם.

וכל זה, לרגל ציון יום ההוקרה למערך המילואים שאנחנו עושים בכנסת מדי שנה, ואני אומר לכם – שלום גם לאורנה. בדיוק אני בשלב התודות וההערכה וההוקרה ליוזמים של היום הזה – לחבר הכנסת מתן כהנא, לחברת הכנסת אורנה ברביבאי, ששניהם עם רקורד צבאי אבל היא, ראש אכ"א, רציתי לשאול ואני לא אשאל - -

מה?

- - אם גם כשהיית ראש אכ"א ריחמת על המילואימניקים כמו עכשיו, כשאת בכנסת? אבל לא שאלתי.

אני יכולה לתת לך תשובה מנומקת.

לפני שאני אתן ליוזמים לדבר – אתם יודעים, אתם, אנשי הצבא עם המילואימניקים, שתבינו טוב טוב – אני אכניס אתכם ל-DNA של מילואימניק צעיר, ואחד פוסט-מילואימניק: אנחנו, עד גיל 40, לא אוהבים ללכת למילואים, וכשאנחנו כבר רוצים ללכת למילואים, אתם מפסיקים להזמין אותנו. זה מתחיל מגיל 40 ומעלה. אני מתגעגע למילואים.

איפה עשית מילואים?

אני שירתי בסדיר ומילואים בגדוד הקשר של פיקוד דרום 373. יצאו מהגדוד הזה או מהמטה הזה הרבה אנשי שם בתחום התקשורת אבל זו היסטוריה. אני בחודש הבא חוגג 60 אז תבינו מתי הפסקתי לעשות מילואים. עם כניסתי לכנסת הפסקתי לעשות מילואים אבל אני מתגעגע למילואים, וכשעשיתי מילואים הייתי מקלל את הצו, לא את מי ששלח אותו אבל עכשיו אני מת לעשות מילואים ואף אחד לא רוצה אותי. אתם רואים מה זה? איזה עולם זה?

במשפט אחד, אני לא אגנוב את ההצגה – אנחנו מכירים, מוקירים ומעריכים במיוחד, דווקא בגלל שהזכרתי את התקופה שלנו, שהיינו עושים שמ"פים של 33 ימים ו-45 ימים – היום זה לא קיים ואנחנו יודעים שזה מספרים מצומצמים וזה רק הנבחרת. מי שעושה היום מילואים זה רק הנבחרת של המקצועות המבוקשים, הן הלוחמים והן תומכי הלחימה במקצועות, בליבה של המקצועות ולכן, ההערכה היא כפולה ומכופלת גם לצה"ל, שמצליחים לקיים גם את השגרה, גם את האימונים בנבחרת כזו מצומצמת. לכן, כל מילואימניק שיוצא - -

לא מצליחים.

- - למרות שאני בלי מדים, אני מצדיע לו. הם באמת עושים את זה באהבה ואשריהם שזכינו – אני מפחד להגיד לעם זה כי אתם תקפצו עלי בתקופה הזאת אבל אשרינו שזכינו. מתן או אורנה, מה שתחליטו ביניכם, מי ידבר.

ברשותך, הצעה לסדר – כל אחד מאתנו יגיד כמה מילות פתיחה, ואז אני אציג את הנושא שיעלה פה לדיון היום.

תודה רבה, חבר הכנסת מרגי, שמצאת לנכון להקדיש זמן לניהול הוועדה במסגרת יום המילואים. אנחנו במרתון של ועדות היום, רוצים להביע הערכה, הוקרה, ובהחלט מה שאמרת מתיישב עם תפיסת העולם שלנו כמובילי השדולה. אנחנו חושבים שבמציאות הביטחונית שבה אנחנו נמצאים לאורך שנים, גם במעגלים הקרובים והרחוקים, צה"ל צריך להיות ערוך ומוכן וכשיר. וככזה, כוח המילואים מאוד מאוד משמעותי ביכולות של הצבא ואנחנו, בבית המחוקקים, צריכים לעשות הכל כדי להתאים את עצמנו לשינויים, לצרכים המתהווים. נמצאים פה נציגים של אנשי המילואים שידברו בשם עצמם.

היום הוא יום שיעסוק במגוון נושאים אבל הרעיון הוא בכלל להגיד לצבא: בואו תזהו את הצרכים, להגיד לאנשי המילואים: תזהו את הצרכים במקביל, ולייצר לא רק סוג של אמירות חגיגיות אלא גם של פרקטיקה ולכן, ידידי, שמוביל איתי את השדולה, חבר הכנסת כהנא, יציג עכשיו ממש הצעה פרקטית לוועדת הכלכלה. בבקשה.

בבקשה.

אז גם אני רוצה להגיד לך תודה, אדוני היושב-ראש, על זה שמנהלים פה ישיבה שקשורה בעולם המילואים, ישיבה חשובה. היום הזה, בניגוד למה שאמרת, הוא אמנם היה פרקטיקה נהוגה כל שנה בכנסת אבל כבר שנתיים לא היה יום להוקרת מערכת המילואים, ובזכות הלוחמנות של ידידתי אורנה, אנחנו מקיימים את היום הזה.

אמרת פה קודם שזה מתי מעט – יש פה עדין ויכוח בין שני תתי-אלופים שנמצאים כאן - -

לא, אין ויכוח. אני אומרת שירות מילואים פעיל - - -

לא, לא. המספר המדויק הוא 103,000 אנשים מבצעים שירות מילואים פעיל. זה אומר שהם עושים יותר מ-20 ימי מילואים בשלוש שנים. אדוני היושב-ראש, זה קצת יותר מ-1% מהאוכלוסייה. הם אלה שעושים מילואים במדינת ישראל – 1% מהאוכלוסייה, ואת ה-1% האלה אנחנו צריכים להוקיר מאוד. לשמחתי, אני ממשיך לעשות מילואים ואני אומר לך שהסיפור הזה של לעזוב את הכל, לעזוב את הבית, לעזוב את המשפחה, את הילדים, את העבודה, וללכת לעשות מילואים - -

אתם כולכם חדשים כאן, בכנסת. אני חייב לציין שישראל חסון, שהיה חבר כנסת, ביום ההוקרה למערך המילואים הלביש אותנו על מדים, מי שרצה כמובן, ויצאנו לבסיס "צאלים". ניסיתי לחזק עם המפתח הענק הזה, לפתוח רצועה של טנק והיה נראה לי שגם הטנקיסטים עושים שכאילו הם מותחים. אני לא יודע אם אפשר עם המפתח הזה לעשות משהו.

אם תרצה, אני יכול להלביש אתכם בסרבלי טיסה ולקחת אתכם.

אז באמת, זו חבורה מאוד מאוד מצומצמת של אנשים, ואנחנו צריכים למצוא את הדרך, ולשמחתי כל ראשי הוועדות דנים היום בנושא שקשור בעולם המילואים.

מה שעולה כאן לדיון בוועדה שלנו היום, שאני חבר בוועדה הזאת, זה הסיפור של החלטת ממשלה מספר 4097. זו החלטה עם חמישה סעיפים, שניים מהם קשורים בחינוך. לשמחתי, שר החינוך הקודם-קודם היה שר חינוך מאוד מוצלח – נפתלי בנט, והדברים האלה - -

תפרגן לראש הוועדה הקודם, שהמל"ג לא רצה לתת נקודות זכות למילואימניקים, הם גררו רגליים ואילצנו אותם בחקיקה והעברנו בחקיקה מתן זכות - -

אז אני רוצה להחמיא פה מאוד ליושב-ראש ועדת החינוך הקודם, שבמקרה נמצא עמנו פה היום, על העזרה בהעברת הדברים שקשורים בחוק 4097, אבל יש כמה נושאים שקשורים בוועדת הכלכלה. הנושא הראשון הוא סעיף 3, שיש בו אמירה: "להנחות את הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים ומשרד התעשייה והכלכלה לפעול לעידוד קידום ופיתוח עסקים שבבעלות משרתי המילואים." ואני רוצה לשמוע מה קרה בנושאים האלה, אני יודע שאנשי המשרד נערכו לתת לנו תשובות.

כמו כן, יש הנחייה לרשות להשקעות בפיתוח התעשייה להעניק עדיפות בשנים 18-19 למשרתי מילואים פעילים במסגרת הטיפול בבקשות לסיוע מעסיקים – גם לבדוק האם דברים קרו בנושא הזה. ואולי הסעיף האחרון – עדיפות ב-2019 למשרתי מילואים פעילים במסגרת התכנית "הטובים לתעשייה". לגבי שלושת הסעיפים האלה לשמוע מה הסטטוס בנושאים האלה?

משרד הכלכלה נמצא אתנו בזום?

כן, אני פה. אני אתחיל ולוי ימשיך. אז ככה – הסוכנות לעסקים קטנים הייתה צריכה לפעול בשני נושאים - -

תציגי את עצמך לפרוטוקול ולנוכחים.

אני סגנית מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה.

בבקשה.

אז יש לנו שני סעיפים בהחלטת הממשלה שהיינו צריכים לפעול בהם – 1. זה הכלים שלנו לייצר הטבות לאנשי מילואים בכלי הייעוץ, ושם הוספנו זכאות מורחבת לעסקים בבעלות משרתי מילואים פעילים, שהם יכולים לקבל תוספת שעות ייעוץ ביחס לגודל של העסק שלהם, וגם השתתפות גבוהה יותר שלנו בקורס ש - - - שזה הקורס המקיף שאנחנו נותנים ליזמים בראשית דרכם של 70 שעות, שבו מלווים את העסק בתהליך הקמת העסק שלו משלב של רעיון, תכנית עסקית, איתור מקורות מימון עד שהבן אדם מקים עסק, וממשיכים לעקוב אחריו, איך זה מתקדם וממשיך אחר-כך.
התכנית השנייה זה מאיץ טכנולוגי בעסקים למשרתי מילואים. המאיץ – עשינו אותו בשיתוף פעולה עם עמותת בוגרי 8200 שהסתיים ממש לא מזמן, לפני כחודשיים, הסתיים מחזור של יזמים שנכנס לתוך תקופת הקורונה. זה היה מאתגר אבל צלחנו את זה, וזה היה באמת משהו מאוד מעודד לראות בכל התקופה הזאת עסקים שמתחילים את ראשית דרכם ופורחים ונוטעים שורשים בקרקע.

המאיץ – זו תכנית שבה אנחנו מלווים יזמים בתחומי הטכנולוגיה ומאפשרים להם סביבת עבודה עם ליווי של אנשי מקצוע, שבו הם יכולים לפתח את הרעיון שלהם. תכנית המאיצים זו תכנית ארצית בפרישה ברחבי הארץ, בדגש על הפריפריה, ויש לנו גם מאיץ ייעודי של אנשי מילואים כאשר המטרה שם – זאת תכנית עם ביקוש מאוד מאוד גבוה - -

הייתי רוצה שתאמרי לי כמה משתתפים, אם יש בקשות שלא נענו ומה בהחלטת הממשלה עדין לא מיושם או צריך יישום?

כמה אחוזים של מילואימניקים?

המאיץ היה עם 17 משתתפים מתוך כ-200 שפנו. זו תכנית שבכל אחד מהמאיצים – זה משהו שנבחר מאוד בקפידה.

קיבלת 10%, פחות.

זה רק של המילואימניקים?

כן, 17 מילואימניקים מתוך 200. בבקשה.

כן, כל מחזור – אלה ההיקפים שלו. כל המאיצים – זה מספר המשתתפים בהם. אי אפשר לעשות מאיץ למספר משתתפים יותר גבוה. זו בעצם קבוצה, זה לא ייעוץ פרטני שמקבלים אלא זו תכנית אחת של קבוצה שעוברת ביחד איזה שהוא תהליך, ביחד ולחוד, שבהיותם יזמים, הם עוזרים לפתח את הרעיון הטכנולוגי שלו ונותנים להם כלים מעשיים ועסקיים כדי להפוך אותו לעסק ולא רק לאיזה שהוא רעיון טכנולוגי. היזם מגיע עם רעיון טכנולוגי ואנחנו נותנים את המעטפת העסקית, ומחברים אותו אחר-כך גם למקורות מימון ולמשקיעים. זו התכלית.

אשמח שלוי, שהוא מנהל המאיץ של המילואים יקבל הזדמנות להסביר יותר בפירוט על מה שהיה במאיץ עצמו.

אבל המילואימניקים בהעדפה בקבלה לקורסים האלה?

זה מאיץ שהוא רק של מילואים.

את אומרת ש-17 מתוכם מתוך ה-200 מילואימניקים.

לא. 200 ניגשו למאיץ ונבחרו 17. התנאי להתקבל למאיץ ולגשת אליו בכלל זה היה להיות משרת מילואים פעיל. יש לנו מאיצים ברחבי הארץ שאין להם את התנאי הזה, התנאים הם רק התנאי של מצב היזמות, באיזה שלב היא נמצאת.

אין לכם מגבלה. לו היו מגישים 300 בקשות, יש לכם מגבלה תקציבית?

בוודאי.

מה בוודאי?

יש פה שתי מגבלות: האחת – שכל קבוצה יכולה לכלול מספר מסוים של משתתפים, כמו שאמרתי. זאת קבוצה אורגנית שעוברת איזה שהוא תהליך ביחד.

הבנתי. לו יצוין שיש לך ביקוש לשתי קבוצות...

זה בכפוף לאם יתאפשר. בהמשך נוכל לעשות - -

לא תעשו במקביל?

לא, זה לא עובד במקביל. כל תכנית המאיצים זאת תכנית חלוצית מבחינתנו. אנחנו התחלנו אותה בשנה שעברה ועשינו סבב אחד או שניים בכל אזור. עכשיו נצטרך לראות איך אנחנו יכולים להמשיך בכפוף לתקציב וכולי – נצטרך לראות איך ממשיכים מפה לשנים הבאות אבל זה משהו - -

למה שאלתי? אתם יודעים, חברי הכנסת והאורחים? כשהייתה סוגיית המכינות, ושם הייתה מגבלה או המלגות, נאבקנו ואבקנו והגענו למצב שתיקנו שזה לא יהיה תלוי סכום בתקנה. נאבקנו, ככה הובטח לי, שזה מה שיהיה בסוף ואני מקווה שזה ככה עובד.

אני מניח שפה צריכה להיות גם היתכנות עסקית מסוימת.

פה ברור, גם הביקוש עדין – לכן אני לא נכנס לזה כרגע כי אתה אומר 17 מתוך - -

לא, השאלה כמה יש במאיצים האחרים? איזה אחוז של משתתפי תכניות המאיצים הם אנשי מילואים? אנחנו יודעים ש-17 מתוך - -

טוב, תשאלו, אין בעיה. סיימת את ההתייחסות?

על המאיצים כן אבל אני רוצה שלוי ירחיב, שהוא מנהל מאיץ.

בבקשה לוי.

אהלן, שלום לכולם, תודה על ההזדמנות. אני ניהלתי את הפעילות, את המאיץ הראשון של - - -, ה-accelerator של אנשי המילואים.

מנהל מאיץ עסקי מילואים ב"מעוף".

נכון מאוד. כמו שנעמי אמרה, ניגשו 200 מועמדים להשתתף בaccelerator-. זה ביקוש מאוד מאוד גבוה בהשוואה, ונעמי תעיד על המאיצים ש"מעוף" מפעיל אבל זה נכון בכלל, לתכניות מאיצים בכלל ברחבי הארץ. יש צמא מאוד מאוד גדול ופוטנציאל מאוד מאוד גדול באוכלוסייה הזאת. זאת אוכלוסייה שמאוד מאופיינת כידענית ו"ראש גדול". בגלל זה אנחנו מרגישים שזו תכנית שהיא תפורה, ונתנה מענה - --

ועוד מילה על זה – אנחנו גם רואים את הצימאון. בדרך כלל accelerator, במחזור הראשון שלו, הוא לא מאוד מוצלח. לשמחתנו, לנו היה מחזור מאוד מוצלח. עם הזמן, המחזור השני יותר טוב מהראשון והשלישי יותר טוב משניהם כי הם כבר בנויים, לומדים את התכנית כמו שצריך, יודעים - - - ויודעים להתאים את התכנית, יודעים למצוא שותפים יותר רלוונטיים אז ככה שאנחנו מצפים שהמחזורים הבאים – ואנחנו כבר רואים המון ביקוש בשטח. אנשים שלא התקבלו בתכנית הקודמת ואנשים שהשתתפו עכשיו המליצו לחברים, אז בשטח אנחנו רואים - -

יש קשיים ביישום ההחלטה? יש לכם קשיים אובייקטיביים, לא אובייקטיביים?

תקציביים בלבד.

רק תקציביים. מגבלה תקציבית.

מגבלה תקציבי בלבד. מעבר לזה, הכל הכל מוכן להפעלת מחזור שני, ומחזור הרבה יותר טוב, אנחנו מקווים אבל נתוני הפתיחה היו הרבה יותר טובים מהמחזור הראשון.

מבחינת המספרים – התחילו 17 מיזמים, נכנס משבר הקורונה באמצע וסיימנו 14 מיזמים, שזה מספר יפה מאוד. מתוכם – accelerator נמדד בשני פרמטרים עיקריים: כמה כסף הוא גייס, זאת אומרת כמה כסף גייסו שם למיזמים – אנחנו עומדים על 14 מיליון דולר בסך הכל מתוך 14 המיזמים האלה, ו-37 מועסקים, אנשים שהיום זאת העבודה שלהם סביב המיזמים שלהם.

תודה.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה להגיד שאני מאוד מעריך את העבודה סביב הנושא של המאיצים האלה, אבל זה סעיף אחד מתוך כמה סעיפים ששאלנו עליהם, ואני מניח שעל הדברים האחרים גם נעשו דברים ונשמח לשמוע עליהם.

גיל אלוני ממשרד הכלכלה, שמעת את חבר הכנסת מתן כהנא?

כן, שמעתי.

החלטת הממשלה מוכרת לך?

מוכרת, כן. אז באשר לתכנית שכר גבוה באזורי עדיפות לאומית – הוראת המנכ"ל תוקנה כך שיינתן יתרון לחברות אשר יתחייבו להעסיק משרתי מילואים פעילים, ואכן משנת 2019, מתוך 15 החברות שניגשו וקיבלו סיוע מהרשות להשקעות, תשע חבורת מתוכן התחייבו להשיג 32 משרתי מילואים פעילים. רק כדי לסבר את האוזן – עלות השכר המשולמת בחברות בממוצע היא עלות של 27,000 שקלים, שזה מהווה 13% מסך הזכאים, שהם משרתי מילואים פעילים.

זהו?

זהו.

נציג התעשייה, יוסף אברהם, גם ממשרד הכלכלה.

אני ממנהל תעשיות. הפעלתי את התכנית "הטובים לתעשייה" בין השנים תשע"ה-תשע"ח. התכנית לא הופעלה בתשע"ט, היא לא מופעלת היום ואני הבנתי שנמסר לוועדה שידונו על תכניות אחרות ואנחנו לא עוסקים בתכנית הזאת.

למה?

הייתה החלטה שלא דנים עליה.

היא לא הצליחה? היא לא טובה? ההחלטה לא טובה? אתה לא יודע מה הסיבה?

נמסר לי שהיא לא הייתה אפקטיבית ולכן הם מחפשים כלים אחרים.

אבל מה ההסבר לאי-אפקטיביות?

רבותי, בואו נתחיל להניע את הדיון. אם יש מישהו ממשרד הכלכלה שיכול לתת תשובה תוך כדי הדיון, שיעלה וייתן תשובה. חברי הכנסת, רוצים להתייחס או שניתן קודם כל - -

אני אשמח להוסיף עוד נקודה בשם משרד הכלכלה – זו לא פעילות של עסקים קטנים אבל זה נעשה במשרד אצלנו בשיתוף עם היחידה להכוונת חיילים משוחררים – העברנו להם רשימה של מקצועות נדרשים בתעשייה כדי שהם יוכלו למקד את ההכשרות המקצועיות לחיילים משוחררים באותם מקצועות שיש בהם צורך לתעשייה. פנינו להתאחדות התעשיינים ולארגוני העסקים כדי לקבל מהם את התחומים שיש בהם חוסר בכוח אדם.

השאלה אם יש ביקוש או אין היענות לביקוש?

יש ביקוש ויש מחסור.

יש מחסור בתעשייה? למה זה לא הצליח, למה זה לא מתקדם?

לא, זה לא שזה לא הצליח, זה עכשיו ממש קורה. זה משהו חדש.

תודה. אלוף משנה במילואים אבי סייג, בבקשה אדוני.

שלום ותודה רבה שכינסת את הוועדה. אני אלוף משנה במילואים, ובלי קשר אני תעשיין ויש לי מפעל עם מאות עובדים אבל אני פעיל פה, בכנסת, בערך 25 שנים, בנושא של המילואים.

עמותה למען משרתי המילואים?

כן. מה שהיה פורום מג"דים-מח"טים-טייסים ופורום החפ"שים משנת 95, התאחדנו בשנת 2012 והקמנו את העמותה. אנחנו מטפלים בכל נושא המילואים, בזכויות ובחובות, במוכנות, באימונים, בכל הנושאים בחוק המילואים, באלמנות צה"ל, נכי צה"ל, סטודנטים במילואים, דחיית מועדים, זה חוק נוסף שאנחנו מדברים עליו תכף בוועדת החוקה. בקיצור, אנחנו הרבה פה בכנסת. וגם מה שאמרת על מירי רגב, על שתי נקודות אקדמאיות, כשהיא הייתה בשדולה של המילואים עם איתן. אנחנו מלווים את הכנסת הרבה שנים.

אני שמח על כל מה שנעשה. חלק ניכר ממה ששמענו פה מגיל ממשרד הכלכלה, אנחנו לא יודעים את זה. אני כתעשיין לא יודע את זה, ואני כמילואימניק לא יודע את זה. אז אחת הבעיות - -

גם אני לא הצלחתי לקבל תמונת מצב, לא הצלחנו להבין מה קורה במשרד הכלכלה בסוגיה הזאת ובסיכום אני אדרוש את זה.

תודה רבה. אבל בכלל במדינה, התקשורת עם החיילים או עם המעסיקים היא לא תקשורת טובה. יש זכויות, יש חובות, ולא תמיד אנחנו יודעים עליהם.

אני רוצה לציין פה כמה דברים - -

רק אל תיכנס לנושאים של ועדות אחרות, שלא תעשה לי סכסוכים דיפלומטיים אתם. רק מה שנוגע לכלכלה.

שוב, אני לא יודע בדיוק...

תתחיל.

אחד הדברים שהכרנו זה בניסיון פיקודי כניסיון ניהולי במשרדי ממשלה, בנציבות, ואנחנו עכשיו בדרך לסגור את זה עם החברות הממשלתיות, משרד הפנים ומשרד החינוך. אנחנו היינו מבקשים לשנות את הנושא של המשכנתא – היום ההלוואות שניתנות לאנשי מילואים הן לא משמעותיות, הן לא מתחרות בגופים האזרחיים שנותנים את ההלוואות האלה, ואם זה אצלך – נגיע אליך. אם זה בוועדה אחרת - -

בנקאות חונה פה, בוועדה הזאת.

בוועדה הזאת. דרך אגב, ישנן 12 הצעות חוק שלא - -

עניינן אנשי מילואים?

כן.

כשתתחדש החקיקה תתחיל לדחוף את הח"כים.

כשתתחדש החקיקה הן יצופו, ובין הייתר - -

כשיוכרע התיקו דבר אתי.

נושא נוסף שרצינו להעלות – כאשר אנחנו נמצאים במילואים, המעסיק שלנו משלם ביטוח לאומי עלינו. למשל, אם נשווה לאישה יולדת, אז שם אני, כמעסיק, מפסיק לשלם ביטוח לאומי, ומדובר פה בנושא שאנחנו כל פעם דורשים מהמעסיקים אבל אנחנו גם צריכים להחזיר למעסיקים. במקרה הזה, זה צורך חשוב. אני חושב שכדאי שנתניע יחד כולנו, כולל הצבא, מין תו צהוב, ובאמת מי שמעסיק אנשי מילואים, שיוקירו לו כבוד, לאו דווקא בכסף. אפילו מגן השר שחולק למעסיקים כבר לא מחולק למעלה משנתיים, שלא נדבר על ועדת שרים וועדת מנכ"לים שלא מתכנסת בנושא מילואים.

יש תועלת מעשית במתן מגן השר?

מוטיבציה, מודעות.

מודעות זה בסדר כי תמריץ כלכלי זה הכי טוב. הוקרה זה מצוין וחשוב אבל מעסיק צריך - - -

יש אנשים שחשוב להם גם שידעו שהוא פייטר.

ברור, אין ספק. אתה אמרת שאתה גם בעל מפעל גדול אז השאלה מה זה היה נותן לך מבחינה כלכלית? שמענו פה על מפעל שמעסיק 32 חיילים? זה נראה לי קצת תמוה. יכול להיות שיש מפעל שמעסיק אלפי אנשים אז למה רק 32?

קודם כל, אני לא מודע לזה. אני, כתעשיין, לא מודע לזה, אני שומע זאת כאן פעם ראשונה. אני חושב שלמעסיקים זה חשוב. אנחנו יכולים גם לעזור למעסיקים בנקודות זכות במכרזים. אני מעסיק אנשי מילואים אז שאקבל יותר מהמפעל לידי שלא מעסיק אנשי מילואים, לפחות בזכות בנקודה. משרד המשפטים ישים את המגבלות שלו שם.

אני חושב שאנחנו צריכים לאמץ את האמנה שנחתמה לפני כשנתיים עם המגזר העסקי לגבי פרלינסרים עצמאים. אנחנו מדברים על הגנה לגבי שכירים, שלא נפטר אותם – חוק החזרת חיילים משוחררים לעבודה ואני גם חבר בנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, ואנחנו צריכים לטפל גם בפרילנסרים כי ברגע שעכשיו הם במילואים – אין להם לאן לחזור. אם הוא גנן – אין לו לאן לחזור, ולכל בעל מקצוע. אז עשינו אמנה כזאת גם עם הקמל"ר, עם שר הביטחון ועם כל התאגידים - -

אבי, בוא נהיה פרקטיים. יש לך רעיונות נפלאים וישימים בחלקם, במגבלות העבודה הפרלמנטרית שלנו. אני מציע לך – בוא, באמצעות חברי השדולה, להמשיך את הקשר ולתת רעיונות ולהציע או ישירות לוועדה, לגבי מה שאתה חושב שקשור לכלכלה ותעשייה ובנקים – פניות פרטניות, מנומקות. זה יסייע, זה יועיל. אנחנו נעשה את זה. אין ספק שמה שאתה מעלה זה חשוב, כל הכבוד שאתה מחויב לזה, ואם אתה רוצה לסכם, בבקשה. אני רוצה להתקדם בדיון.

אני אסכם בשני נושאים – הנושא של שכר מינימום למשרת מילואים די נתקע במדינה בגלל השכר שקפץ ואנחנו נשארנו צמודים. יש דברים של הטבות בנושא קרקע – אנחנו מקבלים מרמ"י, ממנהל מקרקעי ישראל, אבל למעשה רוב אנשי המילואים לא מסוגלים לקנות קרקע, אז בואו נקל עליהם ברכישת דירה. עד כאן דברי.

תודה.

סליחה, פעם זה היה כי עם הנקודות כן היית יכול לעשות את זה. פעם, כשהייתם בשיכון, היה צריך יותר ילדים בשביל לקבל את זה - - - בגלל זה יש לנו אחוז אחד של אנשים שמשרתים במילואים.

אנחנו כאן נצטרך לתת הקלות והעדפות, ואנחנו נעשה זאת.

עמותת "צו 8" מבקשת לדבר.

מי?

אנחנו עמותת "צו 8", העמותה השנייה לשיפור פני המילואים, אנחנו מבקשים לדבר.

תודה רבה על תשומת הלב אבל סמוך עלי שלא נפקדת מעיני. בבקשה, צה"ל.

אני ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם באגף כוח אדם בצה"ל. שוב, אני רוצה להצטרף למברכים על החשיבות של הדיון. אני רוצה להדגיש ארבע נקודות ברשותך, היושב-ראש.

הנקודה הראשונה – יש פעילות מאוד עניפה בשיתוף של משרד הכלכלה, משרד הביטחון, האגף לחיילים משוחררים והמגזר העסקי להשמה והכשרה של חיילים משוחררים, גם בעולמות של מה שנקרא "מקצוע לחיים" וגם בעולמות הטכנולוגיים. הם מאוד מפתחים עכשיו את הנושא הזה של ההייטק ומקומות אחרים. אני חושב שהווקטור הזה, צריך להעמיק אותו ולהרחיב אותו. זאת אומרת, הייתי רוצה והייתי יכול להכשיר עוד יותר – אני חושב שגם במציאות הנוכחית שאנחנו נמצאים בה מבחינת המשק, יש לזה יתרון מאוד גדול. אנחנו היינו מעוניינים מאוד להרחיב את המשאבים לטובת תכניות כאלה.

הדבר השני זה הסוגיה של המאיץ העסקי-הטכנולוגי, שהוצג פה – יש לזה חשיבות מאוד גדולה בראייתנו, וגם הדבר הזה, מבחינתנו, נמצא בתוך התכנית שלנו לפחות, להרחבה.

המיזם הוא משותף?

מערכת הביטחון שותפה, זה משרד הביטחון.

ברור. כשאני מדבר על צה"ל, מערכת הביטחון שותפה, משרד הכלכלה ומי עוד?

הדבר השלישי זה נושא מדרג המילואים, מה שהוצג פה, קראתם לזה "תו מילואים". אז אני אגיד ככה: צה"ל מסיים ממש בחודש הקרוב עבודה מאוד עמוקה ורחבה, שהוביל אותה סגן הרמטכ"ל, שהמטרה שלה היא לטפל בהרבה מאוד תחומים, גם בתחום הכשירות באימונים, שהוא לא רלוונטי לכאן וגם בתחום הטיפול באנשים, במשרתי המילואים. תחת הדבר הזה יושבת תכנית בנושא מדרג המילואים, שבסופו של דבר גם תובל על-ידי משרד הביטחון, שתיתן דירוג וקרדיטציה לעסקים, בדגש על קטנים ובינוניים, שמעדיפים אנשי מילואים פעילים. אנחנו מקדמים את זה גם ברמתנו, אני חושב שזה נושא מאוד חשוב.

הנקודה האחרונה שעלתה פה בסוגיית השכר, מה שנקרא בעלי השכר המזערי, פחות משכר המינימום או משפרי שכר כאלה שהעלו את השכר שלהם לפני שירות המילואים – זה גם נושאים שנמצאים בתוך העבודה הצה"לית. אנחנו מגבשים את התכנית הזאת, את הווקטור התקציבי שנוכל להפעיל בשנה הבאה ובשנים הבאות, והדברים האלה בהחלט יהיו - -

שאלה – ההסתכלות של צה"ל, מערכת הביטחון, משרד הביטחון, על חיילים משוחררים כמושג אחד עם אנשי המילואים או שיש לכם התייחסות ייעודית לאנשי מילואים? כי לא בהכרח הדברים – חיילים משוחררים זה חיילים משוחררים אבל אנשי מילואים, ההתייחסות עם הבעיות המאפיינות אותם, הצרכים המאפיינים אותם...

כן. אנחנו מסתכלים על זה כרצף ואני אסביר למה, כי אני חושב שאחד האתגרים שלנו הכי גדולים היום בצבא החובה זה נושא המוטיבציה לשירות קרבי ולשירות משמעותי. אנחנו חושבים שאנחנו צריכים לייצר אופק מאוד משמעותי למי שעשה שירות משמעותי ושירות קרבי, בדגש על זה. מטבע הדברים, זה אותם אנשים שגם משרתים אחרי זה 20 שנה במילואים ולכן, אנחנו לא מנתקים את זה.

כן, אבל בשלב מסוים צריך לשים - - - אחרי שהשגת את היעד לעידוד לשירות משמעותי ביחידות מובחרות וקרבי, כמו שאתה קורא לזה, עכשיו יש לך התמקדות בקטע הזה שמחזק את מערך המילואים כי בכל זאת, אתה רואה ששם זו קבוצה שהולכת ומצטמצמת, זה ייעודי וייחודי.

לכן חילקתי את הדברים שלי לשני חלקים – 1. דיברתי על חיילים משוחררים, שבהחלט יש פה קשר , וחלק שני זה הטיפול במשרתי המילואים עצמם, שזה גם הנושא של המדרג, גם הנושא של המאיץ וגם נושאים שקשורים לשכר והתגמולים. זו עבודה שלמה שאנחנו עושים. אנחנו אמורים לסיים אותה ממש בחודש הקרוב ולסכם את הווקטור התקציבי שנוכל לתת לטובת הדבר הזה.

תרשו לי עוד שאלה ואני אתן לחברי הכנסת: יש מקצועות תומכי לחימה ייעודיים, ייחודיים, ולפעמים הם המוקפצים הראשונים למספר ימי המילואים – אם תרצה, אני אדגיש לך מקצוע מסוים שבהקפצות ובכל תרחיש, הן בחירום ובשגרה, הם הראשונים שמוקפצים והם האחרונים שיוצאים. קח את נהגי התובלה, שם זה כמעט – אני צוחק עליהם, הקמצנות שלהם עלתה להם ביוקר. הצ'ופר הזה שאתם נותנים להם, תוקעים אותם 40 שנה אחרי זה. מובילי טנקים הם אמנם לא לוחמים אבל הם נושאים בנטל ימי המילואים, כמו הלוחמים אם לא יותר, והם מוקפצים בתדירות גבוהה יותר, ובמצבי חירום הם הראשונים והם האחרונים. יש התייחסות לאנשי המילואים האלה? שם המוטיבציה – אתה חייב לשמר אותה.

כשאני מדבר על מענה שאנחנו מגבשים, זה מענה לכלל האוכלוסיות שמבצעים. ההסתכלות שלנו היא לאו דווקא לפי איזה תקציב הם מבצעים אלא יותר בהקשר של כמה ימים אבל בהחלט, זו אותה קבוצה של הדרג הקדמי.

החשש שלי שאנחנו מקדשים איזה...

אני אומר שבכלל, כל הדברים שלנו מכוונים למה שאנחנו קוראים "משרת מילואים פעיל". זה אותם 100,000 משרתים שמבצעים היקף ימים הרבה יותר משמעותי, הם אלה שנמצאים גם ביחידות הקדמיות, והם אלה שמוקפצים ועושים את העבודה, והם מאוד מאוד חשובים לצה"ל. בגלל זה הרמטכ"ל נתן דירקטיבות מאוד ברורות, וסגן הרמטכ"ל מסיים עבודה מאוד מקיפה על איך אנחנו מחזקים את המערך הזה בכל התחומים שדיברתי עליהם ועוד.

עוד התייחסות מצה"ל? בבקשה.

אני תת-אלוף במילואים, קצין מילואים ראשי מזה כשלוש שנים, איש מילואים. אני חושב שהכותרת העליונה, שזה כולל את הכל, זה מי שעושה שירות משמעותי, רוכש כלים שיעזרו לו באזרחות. אנחנו צריכים לבוא לדייק את הכלים האלה כדי שמעבר לשירות - - - המאיץ זו דוגמה מצוינת. כלומר, התכנית של משרד הביטחון בשיתוף עם משרד הכלכלה יצרה תהודה ענקית. זה 200 שהגישו, יש כאלה שעוד נפלו בשלב של ההגשה, לא התפשרנו על האיכות ובחרנו 17 מיזמים שחשבנו שאפשר להגיע עם זה רחוק ואכן, ההצלחה היא הצלחה יפה אבל ברור שבמחזור הבא - - - נוכל לעשות גם הכפלה. זה מייצר שיח בין אנשי המילואים שהרווחתי משהו מזה שאני משרת מילואים פעיל.

דוגמאות נוספות – הזכיר אבי ניסיון פיקודי כניסיון ייעודי. הייתי מג"ד כמה שנים וכבר יש לי משהו לאזרחות או גמולי השתלמות – מי שעשה קורס קציני תומכי לחימה או שעסק בטרור או מפקדי גדודים, קורס מפקדי פלוגות ועוד כמה קורסים – הוא מקבל גמולי השתלמות באזרחות בשוק האזרחי.

בעיקר במגזר הציבורי כי בפרטי זה לא נותן לו כלום.

לא. למרות ששוב, בהוקרה מתאימה, אנחנו יודעים לשווק איזה ערך מוסף - - - שהוא מפקד.

לגבי מלגת מילואים – גם כאן זה מה שהציג - - - אני חשוב שאי אפשר להמעיט למה זה יכול להביא. כלומר, חברה תוכל לבוא ולהגיד שיש לי מגרעת X ו-Y. אנחנו נדע לפרסם את זה כדי שאנשי מילואים, אם יצטרכו להחליט לפנות לחברה X או לחברה Y – הוא יעדיף את חברה Y כי הוא ידיד המילואים. אנחנו נדע על זה בעסקים הבינוניים אבל גם בעסקים הקטנים יהיו לו את הכלים לפרסם שחברת הובלה של שני עובדים – הוא - - - בעצמו.

לכן, הרעיון הוא שמעבר לשיח, שהוא סופר-חשוב, לייצר מנגנון שמי שעושה מילואים, יהיה לו איזה שהוא רווח כספי, בין אם זה על עצמו, על היכולת להשתכר ולבין זה, שנדע לפרסם אותו, שבהינתן והמוצר שלו מוצר טוב, יעדיפו לקנות אצל מי שעושה מילואים.

תודה. מישהו רוצה להוסיף או שנעבור לחברי הכנסת? בינתיים, יש לי תשובה ממשרד הכלכלה, אם אתם רוצים. עוז כץ, מנהל מינהל תעשיות במשרד הכלכלה והתעשייה. בבקשה אדוני.

שלום לכולם. אני לא הייתי בתחילת הדיון, והבנתי שביקשו להבין מדוע עצרנו את התכנית "הטובים לתעשייה", נכון? זאת הייתה הסוגיה שעלתה?

כן, בין היתר.

פשוט הצטרפתי כרגע, ביקשו ממני להגיע מדיון אחר שהייתי שותף בו. אני אגיד ככה: התכנית "טובים לתעשייה" הייתה תכנית יחסית מצומצמת מאוד שהמשרד הפעיל בשיתוף פעולה עם מכללת תל-חי, כפי שאתם בטח יודעים. היקף התכנית עסק בעשרות בודדות של סטודנטים, והכיוון שאנחנו עובדים כרגע, במשרד הכלכלה, זה לקדם תהליך שהוא הרבה יותר רחב מבחינת האימפקט, תהליך רוחבי, שתחתיו אנחנו רוצים לייצר תכנית שתכלול סטודנטים מהרבה מאוד אזורים בארץ, ואנחנו עושים את זה ונקדם את זה ביחד עם עמותת "עתידים" שאתם מכירים, ואנחנו כרגע עובדים על תכנית לנושא הזה. בסוף, ממשלת ישראל צריכה להיות במקום שהיא מייצרת אימפקט לאוכלוסייה גדולה ולא לעשות תכנית ייעודית במסגרת עם מכללה מסוימת לעשרות סטודנטים – ראינו שזה לא מספיק משמעותי.

לכן, רצינו ללכת ולשכפל את העניין הזה וגם דיברנו עם תל-חי על העניין הזה לפני מספר שבועות, וכאן אנחנו נמצאים – אנחנו לקראת הגשה ל-2021 בנוגע להרחבת התכנית ברמה הלאומית.

לו יצוין שהתקציב מאושר ומוגש ובהינתן – לא צופים קשיים תקציבים ליישם את החלטת הממשלה?

לא. אנחנו לוקחים את הנושא הזה מעבר להחלטת הממשלה, כפי שציינתי. זה תלוי כמובן באישור תקציבי ממשרד האוצר אבל זה במסגרת הבקשות שלנו ל-2021. כמובן, התחלנו עבודה מעמיקה בשנה האחרונה עם עמותת "עתידים" בנושא הזה. זה הרציונל שבגינו עצרנו ספציפית את התכנית לקראת סופה כמובן.

תודה. חברי הכנסת, התייחסויות?

כן, אשמח. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תודה לחברי שיזמו את הדיון החשוב הזה.

רב-סרן במילואים עידן רול, כן.

רב-סרן למילואים, ויש לציין שאורנה ברביבאי מסרבת להעלות אותי לדרגת סגן אלוף...

אם תמשיך לדבר את תורד בדרגה, תיזהר...

כמה ימי מילואים אתה עושה בשנה, זאת השאלה.

אני עושה מספיק בשביל שזה יקרה אבל חשבתי שאקבל איזו שהיא עזרה מראש אכ"א במיל. אבל טוהר המידות ממשיך גם לאחר השירות והיא לא מוכנה אפילו לשמוע על זה.

אני רוצה שנדבר על המקרו ואז לתת התייחסות בנושא התעשייתי והעסקי – אני חושב שהירידה בקרנו של מערך המילואים, שאני לפחות מזהה בשנים האחרונות ורואים את זה גם מספרית, משתקפת גם במצב בחברה הישראלית היום. זאת אומרת, היעדר הסולידריות בחברה הישראלית היום, הפילוג, החיפוש אחר מה נותן כל אחד ומה משלם כל אחד הוא איזה שהוא תוצר נוסף - -

עידן, ברשותך, אני חשבתי שצה"ל מתכוונן לנקודה. חשוב לדעת, גם לציבור – אם צה"ל היה רוצה לגייס יותר, הוא היה נתקל בקשיים?

צריך לשאול אותם.

מה זאת אומרת " לגייס יותר"?

מה השאלה, מרגי?

עידן מעלה טענה, שיש פחת במעמדו של מערך המילואים וזה מעיד על מה שקורה בסולידריות בחברה הישראלית. אני חייתי בידיעה – יכול להיות שזאת ידיעה מוטעית או תחושה מוטעית, שצה"ל צמצם את מערך המילואים לפי הצרכים שלו.

צה"ל מיקד, נקרא לזה ככה, אבל מבחינת כשירות כרגע ברמת היחידות, אין איזה פער באיוש למעט מקצועות ספציפיים בעולם תומכי הלחימה, שאנחנו מטפלים בזה בדרכים שונות. אתה שואל האם חסר לנו? אנחנו בסך הכל מלאים - -

אבל ימי המילואים ירדו בשנים האחרונות - - -

ימי המילואים ירדו - - -

אני אחדד את השאלה - - - הפוליטיקה מתערבבת ואני אחדד את השאלה: היום, כשצה"ל מגייס מחזורי מילואים לפי צרכיו, הוא נתקל בקושי במקצועות מסוימים?

יש מקצועות ספציפיים אבל ככלל, הוא לא נתקל בקושי. יש מקצועות ספציפיים שאנחנו מטפלים בהם.

יש מקצועות שבאופן כללי תמיד יש בעיה בגיוס.

מה עומד מאחורי השאלה? מה אתה רוצה להבין?

לא, עידן רצה לומר שהמצב של חוסר הסולידריות וההתחמקות וההשתמטות נגע גם במילואים. אני, מתוך ידיעה וגם מתוך תחושה – ראשית, יש קושי בימי מילואים היום, זה לא כמו בתקופה שלנו שכל אחד עשה בזה מה שהוא רוצה, זה יותר בשום שכל, זה תקציבי וצה"ל עושה בזה שימוש במידה ובמשורה. זה שונה ממה שהתחיל לומר עידן ולכן חידדתי את השאלה אבל עידן, רשות הדיבור שלך. אני שמח על ההבהרה.

לא, אני מודה על ההבהרה הזאת כי חשבתי אחרת ואני שמח לראות שזה לא המצב אז אשלים ואומר שאם זה לא המצב ואין קושי באיוש או בגיוס מילואים, עדין הייתי מאוד שמח לראות את האדרת הנושא בחברה הישראלית. זאת אומרת, גם אם מילואים הפכו להיות דבר ממוקד יותר שפחות נפוץ בחברה הישראלית – אולי אפילו על אחת כמה וכמה חשוב שמערך המילואים ירגיש בעל ערך, ירגיש מוערך, ירגיש הוקרה על-ידי החברה הישראלית, ואני חושב שהחברה האזרחית-העסקית במגזר הפרטי יכולה לתרום לזה בהמון צורות, ועלו פה רעיונות מאוד טובים.

אני חושב שמה שמשרד הכלכלה פועל בנושא הוא מצוין, בדיוק מסוג הדברים של לעודד יזמות, גם לאפשר לאנשים להתפתח בחוץ.

אני רוצה להציע כיושב-ראש שדולת ההיי-טק – אני מריץ כמה פרויקטים עבור סקטורים אחרים בהירתמות מאוד גדולה של חברות פרטיות. אם אתם מעוניינים, אני אשמח לקדם שיתוף פעולה של חברות היי-טק גדולות במשק לטובת מערך המילואים – יש כמה הצעות שאני יכול להעלות. אם אתם מעוניינים – בתור מילואימניק ובתור יושב-ראש השדולה, מאוד מאוד אשמח לקדם. תודה רבה.

יבגני סובה, בבקשה.

קודם כל, אני רוצה באמת להודות לכם שבאתם להודות ליוזמי הדיון הזה, וכמובן לברך את כל חיילי מערך המילואים. זה יום חשוב מאוד, וחברי הכנסת חייבים לעשות את זה ולהקפיד גם ברעיונות.

אני, בניגוד לחברי, אין לי עבר צבאי מפואר אבל הייתי קצין קבילות מ-2001-2004, הייתי עתודאי וטיפלתי בלמעלה מ-1,200 קבילות של חיילי מילואים אז לכן, בשירות הסדיר שלי כבר ידעתי מה זה בעיות של מילואימניקים.

מה זה עבר מפואר? זה לא שירות משמעותי?

בוודאי שזה שירות משמעותי. אני רק אומר שאני כבר בשירות הסדיר שלי ידעתי מה הבעיות של אנשי מילואים, וכשהשתחררתי והמשכתי להיות באותה יחידה כמה שנים, בנציבות קבילות החיילים של משרד הביטחון, אז טיפלתי בעיקר בפניות של חיילי מילואים.

במורשת הקרב שלך לימדו אותך מי זה לסקוב? כי אתה צעיר.

מה זה? לסקוב היה הראשון שהקים את הנציבות. אגב, לסקוב היה מהעלייה הרוסית ודיבר רוסית שוטפת.

היום זו כרמלה מנשה.

זהו, שלא, לא, אני חושב שלא אבל הבעיות - -

לפעמים זה מיתוסים. גם לסקוב לא פתר לנו את הבעיות שהגשנו.

לפחות הוא הקים את היחידה הזאת כי זה מאוד חשוב.

יותר קל לקבל משכנתא מבנק ירושלים מאשר לקבל מענה על קבילה בצה"ל.

אני חולק עליך בצורה משמעותית. אני חושב שדווקא פנייה לנקח"ל – נציב קבילות החיילים, משהו כמו 6,000 פניות כן פותרת. אני חושב שהיום צה"ל מתייחס יותר בקפדנות לכל הנושא של הקבילות גם בצורה מערכתית ולא בצורה של קבילה אבל - -

הסטנו את הדיון. תחזור לדיון.

- - הוא רוצה להצטרף לסיפור שלי ואני אצרף אותך בכיף, אין שום בעיה.

תראו, מה שאני רוצה להגיד פה ובאמת, זאת ההזדמנות שלנו גם להגיד לכם: חייל מילואים לא יכול להגיע לקצין מילואים ראשי וגם לא יכול להגיע לחבר כנסת, הוא מגיע לקצינת קישור. אנחנו היום בסיטואציה שונה לחלוטין. הרבה בעיות שהיו בעיות מוכרות לכם נשמעות היום בצורה שונה לחלוטין בעקבות הקורונה כי החיילים נמצאים במצב כלכלי שונה, גם במצב הכלל-חברתי שונה ולכן, מה שאני מבקש פה מהפיקוד הצבאי, ואתם הפיקוד הצבאי לחיילי מילואים זה קודם כל לרענן את הנוהל שקצינת קישור, זה ה"בופר", זה האדם שפוגש את חייל המילואים. הרבה פעמים, וזה גם מהניסיון שלי בקבילות, ההתנהגות של קצינת הקישור, התחשבות שלה בצרכים של חייל המילואים – הרבה פעמים זה מה שמשפיע על התפיסה של אותו חייל כי חייל אומר: יש לי בעיה, עזבו את כל הנושא של הפקודות, הפקודות נותנות שחרור ואשתו יולדת ויש לו בעיות אבל הרבה פעמים אותה שיחה עם קצינת הקישור יכולה להשפיע על המשך הרצון שלו להמשיך להיות חייל טוב ולתרום לצה"ל ולמדינה.

זה עבודה של מפקד.

בוודאי. המפקד – זה הפקודים שלכם. אני רק אומר שלא כל חייל מיד פונה למפקד, למג"ד, ואומר לו: תשמע, קצינת הקישור לא מתחשבת, לא קיבלה מסמכים וכולי וכולי. אני מדבר על השיחות הראשונות שלא תמיד זה בא לך, עם כל המוטיבציה זה תופס אותך באמצע החיים – הקמת עסק, עכשיו קורונה, לא היית חצי שנה... פתאום אתה מקבל תעסוקה מבצעית ולא בא לך כי אתה צריך קצת להחזיר את ה - - - אז המודעות למצב החדש בקורונה זה סופר-חשוב וזה קריטי.

אני רוצה להגיד עוד דבר אחד – כמובן שכל הנושא של מענה לבעיות, כמו שאמרתי, יש גם חיילים רוצים לתחמן קצת, פה ושם, ולהתחמק מהשירות, ופה אני מתחבר למה שאמר חבר הכנסת מתן כהנא: כשאתה שומע נתון, שרק אחוז אחד מאזרחי ישראל מבצעים את חובתם ומשרתים בשירות מילואים פעיל – אז אנשים אומרים: למה אני? מה זה הדבר הזה? הנתון הזה מדאיג, הוא צריך להדאיג את כולנו בלי קשר לימין או שמאל. אני חושב שזה גם מקרין על הצורך בחובות שווים וגם גיוס לצה"ל זה חלק מהאג'נדה, מה לעשות? הרבה אנשים מתחמקים מהשירות בצבא, אנחנו יודעים למה - -

פה הצבא מתחמק. אנשים רוצים מילואים ולא נותנים להם.

- - אני אומר שזה צריך להדאיג את כולנו כי ככל שתגייס פחות, כך גם למערך המילואים יהיו פחות אופציות כי אנשים בסופו של דבר, באמצע החיים, לא בא להם עכשיו לצאת למילואים, והכי חשוב, חס וחלילה שצריך לצאת למלחמה – כי כשאתה יוצא למלחמה והשירות הקרבי החשוב ביותר – מערך המילואים הוא חשוב מאוד. ופה בן אדם אומר: רגע, לא רק שאני יוצא למילואים, אני גם מסכן את חיי ואני, סליחה על הביטוי, יוצא פראייר. אז צריך לחזק את התחושה שחייל המילואים יקר למדינה, יקר לנו, וכמובן שזה גם תלוי בנו ותלוי גם בכם.

אז תודה רבה על היום הזה. אני מברך - -

חבר הכנסת מרגי - - -

אני חשבתי שתעשי את זה ב-10 הדקות הראשונות, עם כל הכבוד. מי שמארגן ימי כנסת, אני אומר את זה לטובת הכלל, קופץ מוועדה לוועדה וזה מובן מאליו.

תודה רבה. אנחנו ניפגש ב - - -

"צו 8", רצית לומר משהו.

אני אשמח שבפעם הבאה יתנו לנו לדבר כי זה איך שהוא - -

למה, עכשיו אתה לא מדבר?

בסדר, זה הסוף כשכבר כולם הולכים אבל לא משנה.

הפרוטוקול כאן ואני פה ומתן פה. בבקשה אדוני.

אני רב-סרן במילואים, אני יושב- ראש עמותת "צו 8", אנחנו האחוז האחד. אנחנו כבר לפני שמונה שנים זיהינו את המגמה הזאת, שאחוז אנשי המילואים באוכלוסייה הולך ופוחת, והבנו היום שיש רק אחוז אחד מהאוכלוסייה שהולך למילואים.

אני אהיה קצר ואומר שני דברים, האחד אליך, יושב-ראש ועדת הכלכלה והאחד לתת-אלוף ודמני: יש פה שני פתרונות שצריך לתת – האחד זה תגמול, וזה אני מדבר אתך, והשני זה איך שצבא הקבע מתייחס לאנשי המילואים, וזה לתת-אלוף ודמני.

לך, חבר הכנסת מרגי, ארצה להגיד שבמצב קיים שאנחנו רק אחוז אחד מהאוכלוסייה משרתי מילואים, אנחנו צריכים להבין שצריך להחליף דיסקט. ברגע שמעסיקים כיום - הם נפגעים כל יום. אני לא יודע אם אתה מבין את זה אבל היום הפנסיה וקרנות ההשתלמות לא משולמים במסגרת ימי המילואים. ה - - - שהמעסיק מקבל, הפנסיה והקרן השתלמות שלו מוחרגים ממנה - -

לא במגזר הציבורי.

אני מדבר על המגזר העסקי. המעסיק הגדול במשק זה העסקים הבינוניים והקטנים. ולכן, אף אחד לא רוצה לקבל ממעסיקים. דבר נוסף שצריך להבין, להחליף דיסקט, שהיום המדינה משפה. כלומר, המעסיק משלם 100 שקל ומקבל 100 שקל חזרה אבל מעסיק לא לוקח עובד ב-100 שקל כדי לקבל חזרה 100 שקל. הוא מעסיק עובד ב-100 שקל כדי לקבל 200, וזה המדינה לא עושה. להיפך, היא נותנת לו פחות. לכן אנחנו שואפים בעמותת "צו 8" על תגמול של 200%. היום זה נעשה באופן חלקי לעצמאים ב-125% ואנחנו שואפים לכיוון של 200%. נכון, זה יעד גבוה אבל אם תת-אלוף ודמני יוכל לתקן אותי – אני יודע שיש מיליון ימ"מים משולמים במדינת ישראל בשנה, פחות או יותר, אז אם אנחנו מדברים על - - - זה כ-600 מיליון שקל, זה פחות מאחוז אחד מתקציב משרד הביטחון. העניין הוא של סדרי עדיפויות.

דבר נוסף – יש לנו תכנית שאנחנו רוצים לדבר עליה וכבר הצגנו אותה לצה"ל ולקמל"ר ולנמרוד – משפחה מגויסת. היום נשים שהן בנות זוג או בני זוג של משרתי מילואים נפגעים באופן מהותי, במיוחד במשפחות עם ילדים קטנים. ברגע שהבעל בשירות מילואים ארוך, של חמישה ימים ומעלה, אז האישה צריכה לחזור יותר מוקדם מהעבודה כדי לאסוף מהגנים ומהחוגים. אנחנו רוצים שגם האישה או בן הזוג, לחלופין, יקבלו 20% ימ"מ. כלומר, על כל חמישה ימים שהבעל עושה, האישה תקבל יום אחד. ושוב, גם הפוך.

השיפוי יהיה של מי?

נניח שאנחנו מדברים על מקרה קלאסי של בעל שהולך לתעסוקה של 21 יום – האישה נאלצת לחזור יותר מוקדם מהעבודה - -

מי יישא בעלות?

המדינה. רק המדינה. אנחנו לא רוצים שום דבר - -

אנחנו פה לא משיתים על מישהו אחר, ואם זה המעסיקים – בוודאי לא נשית על המעסיקים כי זה יפגע במילואימניקים.

אנחנו רוצים שהמדינה תשלם 20% לבת הזוג של משרת המילואים – בת או בן הזוג של משרת המילואים, 20% מימי המילואים. משרת המילואים עשה 10 ימים, בת הזוג תקבל יומיים. היומיים האלה יחולקו באופן מתפרש על כל התקופה. אם זה חמישה ימים, אז היא תוכל לצאת שעתיים כל יום יותר מוקדם מהעבודה. זו התייחסות מאוד חשובה לבת הזוג שהיום כמעט ומתעלמים ממנה. יש כל מיני תכניות של שירותים עד הבית, של 24/7, של פורץ וכל מיני דברים כאלה אבל אין משהו מהותי באמת שמשפה - -

היה שיפור. אנחנו העברנו פה כמה תיקונים והמדינה עשתה תיקונים. לפעמים יש מילואימניקים שכדאי להם לצאת למילואים אם מענק המילואים משמעותי. אני אומר את זה כמעסיק. אמרתי על מוביל טנקים, כמעסיק - -

מה נדבקת למובילי הטנקים האלה?

אתה יודע כמה הוא עושה מילואים? שמע, אם אני לא הייתי "פריק" של מילואים ואני גם אוהב לנהוג לבד, אני לא הייתי מעסיק אדם שהוא נהג מוביל טנקים. אולי ארבע פעמים בשנה, לעיתים זה 21 יום ועוד השתלמויות של שבוע פה, שבוע שם, ואם מצבי חירום וגיוסים – בכלל... לכן הבאתי את זה אבל אני מצדיע לו. זה לא כלכלי.

טוב שהזכרת את מענק המילואים – מענק המילואים משולם באפריל של השנה העוקבת. כלומר, אם אני עכשיו בתור מ"פ צריך לגייס את החיילים ורוצה לעודד אותם – תקשיבו, תקבלו מענק בסוף המילואים, זה לא יעזור לו אם המילואים בינואר, יש תעסוקה בינואר, הוא יקבל באפריל, שנה וחצי אחר-כך אבל זה לא משמעותי. ואגב, המדינה הייתה יכולה לשלם את זה.

בסדר, זה מצטבר.

אני אנצל את המעמד שתת-אלוף ודמני נמצא פה ואני אגע בכמה נושאים שהצבא יכול לטפל בהם: יש עניין שחוק המילואים החדש קורא לתעסוקה פעם בשלוש שנים. מה שקורה בפועל, שיש גדודים כמו הגדוד שאני נמצא בו, שמ-2014 לא הייתי בשירות תעסוקה. אנחנו רצינו להקל עם אנשי המילואים ולתת להם פחות אבל בפועל, אנחנו פוגעים ביחידות. הדבר הכי חשוב ביחידה לוחמת זה האורגניות שלה ושדרת הפיקוד הזוטרה. אם אנחנו לא מגיעים לתעסוקות, אנחנו לא מגיעים למופעים משמעותיים באימונים – ותכף אדבר גם על זה – היחידות בפועל מתפוררות. חיילים לא רואים את המ"פ שלהם שלוש-ארבע שנים. התעסוקה היא מה שבונה יחידות, אין מה להגיד על זה. אז רצו לעזור לנו ובעצם פגעו באופן אנוש בכשירות הצבא.

דבר נוסף – על קצינות הקישור דיבר חבר הכנסת סובה. הייתה פעם תכנית של קצינות קישור בקבע ארוך, של שנה, שנתיים, נכון? היה דבר כזה פעם?

כן.

ביטלו אותו. היינו מבקשים מאוד להחזיר אותו. אני חושב שזה סופר-משמעותי ככוח עזר למג"דים ולמ"פים. היום קצינת קישור מתחלפת כל שנה, שנה וחצי. בכל פעם כשאני רושם בווטסאפ קצינת קישור גדוד 2018, קצינת קישור גדוד 2019 – עד שהיא לומדת, עד שהיא מבינה את המטריה - -

עד שבנית יחסים אתה, עד ששכנעת אותה שיש לך בעיות, פתאום מתחלפת קצינת קישור שלא רוצה לשחרר אותך. נכון, אני מסכים אתך.

הצבא יכול להשקיע בזה גרוש וחצי לקצינות בקבע של שלוש, ארבע, חמש שנים, שיהיו מקצועיות ויתנו את השירות. כרגע אין את זה.

ודבר אחרון, ואני לא מאמין שתוכלו לעשות עם זה משהו – מח"טים בקבע. אני נתקל במח"טים של מילואים, אין כמעט מח"טים של חטיבות סדירות במילואים. היה אחד או שניים שאני נתקלתי בו בשנים האחרונות, הרוב הם בתפקיד משני בקורס ממ"פים או בפו"ם, שעושים גם מפקדי מילואים של חטיבות – גם הם מתחלפים כל שנתיים. בדרך כלל, זו פעם ראשונה שהם נפגשים עם עולם המילואים, הם לא מכירים את המטריה, אז יש שתי התייחסויות – או שהם עובדים בראש קשה מדי או שהם חושבים באופן מזלזל מדי. עד שהם מתיישרים לקו של כוח מילואים שיכול להיות משמעותי ואיכותי אבל צריך להתייחס לזה בצורה יותר פתוחה – עד שהם לומדים את זה, הם מתחלפים שוב. אלה שני הדברים העיקריים שרציתי להתייחס אליהם.

ודמני, אתה רוצה להתייחס? נכון שאם הייתי נותן לך עוד 10 מיליארד ואומר לך תכניס עוד למילואים ותשפר – היית עושה את זה, נכון? והיית מעסיק בקבע עוד הרבה בעלי תפקידים.

זאת שאלה שאני פחות רוצה לענות עליה כי אני לא עוסק - -

לא, לפעמים יש לי תסביך של לערב הכל.

אני רוצה להתייחס לשלושה דברים שעלו פה, קודם כל בנושא האימונים והלכידות – הצורך הזה הוא מובן וברור, ולכן אמרתי את זה קודם, שיש עבודה והנחיות שנתן הרמטכ"ל בנושא הזה לגבי שנת 2021 וגם עבודה שביצע כבר סגן הרמטכ"ל, ויהיה שינוי בהיקף הנושא הזה של אימונים וגם מענים שיינתנו ליחידות שלא מבצעות תעסוקה מבצעית בתחום הלכידות – כלים ברמת הפלוגה, הגדוד ולמעלה מזה.

דבר שני, לגבי נושא קצינות הקישור בקבע – צריך להגיד שהמערך, אנחנו הפכנו אותו להרבה יותר דיגיטלי ואנחנו מנגישים היום מידע, אפרופו מה שנאמר פה על הקבילות, והממשקים בעבר היו ידניים, היום הם טכנולוגיים. המערכות – יש פה גם - - - גם אתר מילואים, אתר מפקדים שאנחנו עתידים להכניס ברבעון הראשון של 21. זאת אומרת, לא בטוח שהצורך הוא דווקא בקבע אלא בתהליכים שהם הרבה יותר פשוטים ומגיעים עד לרמה של הקצה במהירות הרבה יותר גדולה.

אנחנו אוהבים תמיד להתרפק על העבר. גם ביציאת מצרים זכרו את השומים, הבצלים והאבטיחים.

והדבר השלישי שאני רוצה להגיד – אני חושב שכשבונים מפקדים בצבא, קיימת חשיבות מאוד גדולה שהמפקדים הבכירים יתנסו גם בפיקוד על יחידות מילואים. בסוף, הם צריכים להפעיל אותם במתארים צבאיים, שיש בהם גם מילואים וגם סדיר.

לכן, האמירה הזאת של מח"טים בקבע, שזה לא נכון שיפקדו על יחידות מילואים – אני חושב שאפשר להסתכל על זה גם מכיוון אחר. אני לא נכנס פה לעוד סיבות אחרות שהן פחות לעניין עכשיו.

תודה. אורית רמון, בבקשה.

שלום. אני מנהלת אגף חינוך והכשרה בהתאחדות התעשיינים. אני רוצה להתייחס לכל הנושא של תכנית "הטובים לתעשייה" ולהתחבר לדברים שגם אמיר אמר. התאחדות התעשיינים פועלת בשני רבדים בכל נושא ההכשרה – בנושא של הצרכים המידיים של כאן ועכשיו, זה לנסות להכשיר כל הזמן עובדים מוכשרים עם מיומנויות, ולצורך הדבר הזה יש כל מיני תכניות ואנחנו כל הזמן פועלים.

יש את הרובד השני של רגע לחשוב מה הולך להיות פה בעוד חצי שנה. התעשייה הולכת ומתקדמת, הקורונה מתי שהוא תעבור ואנחנו נקבל תעשייה מתקדמת, תעשייה דור 4, ולא יהיה לנו את כוח האדם המתאים להפעיל אותה. זאת בעיה מאוד מאוד קשה.

התכנית של "הטובים לתעשייה" מתייחסת לאיזה שהוא תמרוץ עבור סטודנטים במגמות הנדסיות באוניברסיטה – תמרוץ לסטודנט ותמרוץ לתעשייה כדי לקלוט אותם, ולקלוט אותם לא בראייה של עכשיו חסר לי עובד לדבר מסוים אלא כדי שהם יהיו העתודות שלנו לעוד שנה כדי שהתעשייה תוכל להתקדם, והנושא היה באמת מתן עדיפות לחיילי מילואים בתכנית הזאת.

התכנית לא הופעלה מסיבה כל שהיא ב-2019 אבל אני אומרת שמעבר – ההתייחסות של חסרים עובדים, ברור שחסרים וכל נקודת זמן יכולה עכשיו להביא לשולחן עכשיו 1,500 משרות – זה לא נותן את הפתרון. צריכים לחשוב קדימה ולחשוב מה אנחנו רוצים שיקרה עם הסטודנטים באוניברסיטאות בעוד שנה, לאן הם ילכו? איפה הם יעבדו? לא כולם הולכים להיי-טק. אנחנו צריכים להתחיל ייצר קאדר של אנשים, של חיילי מילואים, לתת להם תמריצים. סטודנטים שלומדים היום בפקולטות להנדסה, בפקולטות טכנולוגיות, ובאמת פה אני קוראת להפעיל מחדש את התכנית הזאת ולחשוב קדימה.

תודה. יוסי אלקובי, בזום. אחריו נסכם. בבקשה אדוני.

שלום לכולם. אני שמח על הוועדה שהתכנסה. אני נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה. רק כדי להמחיש לכם שלפני שנתיים, כששר הביטחון היה אביגדור ליברמן, התכנסנו והכנו אמנה, שכפי שאתם רואים זאת אמנה לאנשי מילואים. האמנה הזאת דיברה על הנושא הזה. אין ספק שמילואים זה דבר שמתחייב, הצבא שלנו צריך להיות מאומן וזאת אחריות לאומית. אני חושב שכל העסקים הקטנים והבינוניים שאותם אני מייצג – בן אדם שפותח עסק, אני חושב שהוא צריך להבין שמילואים זה רק לא... זה רק אם יש צו 8 או מקרה חירום כזה או אחר. אני חושב שצריכים להיות ערוכים ומוכנים ליציאה למילואים. נכון, עסק קטן שהוא עם עובד או שניים, כשבעל הבית הולך, יש מצב שהוא יסגור את העסק שלו לחודש או ל-20 יום וזה באמת מצב לא סימפטי. הוא צריך לשלם את כל ההוצאות, את ההלוואות, את העובדים, את כל מה שצריך אבל עסק שנושק ל-10,20 עובדים, אני חושב שהבוס וכל אלה שנכנסים ומקימים עסק, הם צריכים להבין שזה דבר שישנו בדרך – המילואים. אם מקימים נכון את העסק – היום יש פלאפונים, יש אייפונים. פעם היינו עומדים בשעת חיוג בשביל לעמוד בשעה 1 או 2 ולקבל שעת חיוג ולדבר עם המפעל או עם העסק הקטן, ואני כעצמאי זוכר את זה עד היום, שהייתי מחכה באותה שעה בשביל לשאול מה קרה, האם הבנק צלצל וכולי.

אני חושב שהיום העולם התקדם ואנחנו לא צריכים להקשות על הדבר הזה. הצבא צריך להיות מאומן ואנחנו צריכים להבין שצריך לצאת למילואים, אנחנו צריכים ללכת באהבה ולעשות את מה שעלינו לעשות ולהתאמן ולהיות ערוכים כי אנחנו מדינה מוקפת אויבים, ואנחנו צריכים להיות ערוכים ומוכנים לכל תרחיש.

על כן, משרד הכלכלה יחד עם העסקים הקטנים צריך לדעת למצוא דרכים לנווט נכונה את בעלי העסקים הקטנים והבינוניים. אני חושב שזה מתבקש וזאת שעת מבחן שלנו.

תודה לך.

אדוני היושב-ראש, בקצרה – תודה רבה על הדיון הזה שהתנהל פה. אני חושב שכולנו מבינים שצריכים להוקיר ולהעריך את אנשי המילואים אבל גם צריך לתגמל אותם, לפחות שנכסה את ההוצאות שלהם ומה שלמדתי היום – את ההוצאות הגדולות של המעסיקים שלהם, שלא מכוסות. תודה רבה.

הוועדה מודה ליוזמי יום ההוקרה למערך המילואים בכנסת. הוועדה מבקשת ממשרד הכלכלה והתעשייה להעביר אליה עד ליום 1 לדצמבר 2020, דיווח מפורט על יישום תכנית הסיוע וההטבות הניתנות על-ידי המשרד למשרתי המילואים בהתאם להחלטת ממשלה 4097, מיום 5 באוגוסט 2018.

לוועדה נמסר כי רבות מהתכניות של משרד הכלכלה לא מוכרות לנציגי משרתי המילואים.

הוועדה קוראת למשרד הכלכלה להפיץ ולפרסם בקרב משרתי המילואים את הזכאות שלהם לתכניות השונות שמקדם המשרד.

הוועדה מוסיפה וקוראת למשרד הביטחון וכן למשרד הכלכלה, להכין תכניות המשך להחלטת ממשלה 4097, שתאיץ את המהלך של חיזוק מערך המילואים במקומות העבודה ועידוד קליטה לעבודה של משרתי מילואים. כנ"ל אם יש הוצאות שנגזרות מכך למעסיקים – אני חושב שהמדינה וצה"ל, באמצעות משרד הביטחון והממשלה, צריכים לשפות את המעסיקים על כל הוצאה אבל אין ספק, זה לא צריך לגרוע אלא צריך לתמרץ את מערך המילואים.

אני אומר במילה אחת – שלא ישתמע מזה שמערך המילואים צומצם, זה רק ירים את קרנו, הוא הפך להיות העידית, האיכות ואם צה"ל צריך יותר ויתקל בקשיים, אנחנו כאן בשביל זה אבל אין ספק שבגלל שזה קטן – קרנו של מערך המילואים לא קטן אלא ההיפך הוא הנכון – ההערכה היא גבוהה, כפולה ומכופלת בגלל שבאמת הם חוד החנית שמחזיקים את הרזרבות במערך המילואים של צה"ל.


תודה רבה לכולם. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:52.