פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



27
הוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש ולבחינת היערכות המדינה למגפות ולרעידות אדמה
20/10/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 70
מישיבת הוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש
ולבחינת היערכות המדינה למגפות ולרעידות אדמה
יום שלישי, ב' בחשון התשפ"א (20 באוקטובר 2020), שעה 10:00

הענקת סמכויות לרשויות המקומיות לטיפול במאבק לנגיף הקורונה

חברי הוועדה: יפעת שאשא ביטון – היו"ר
אימאן ח'טיב יאסין
יוליה מלינובסקי קונין
הילה שי וזאן

יאיר גולן
תמר זנדברג
יהוראי להב הרצנו
אורלי פרומן
אנטאנס שחאדה

טליה לנקרי - רח"ט עורף, המטה לביטחון לאומי

איתן יצחק - סגן בכיר לתכנון תורה ופיתוח, משרד הביטחון

טל ישראלי - רפרנטית פנים, אגף התקציבים, משרד האוצר

חיים ביבס - ראש עיריית מודיעין, מכבים, רעות ויו"ר מרכז השלטון המקומי

מאיר יצחק הלוי - ראש עיריית אילת

רפיק חלבי - ראש המועצה המקומית דלית אל כרמל

פרופ' יהודה אדלר - דיקן הפקולטה למדעי הבריאות והרפואה, המרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת-גן

תמי ברששת - יו"ר ארגון שירותי הרווחה הארצית, מנהלת אגף הרווחה בפרדס חנה-כרכור, מרכז השלטון המקומי

ישראלה שטיר - חברת נשיאות לשכת המסחר, איגוד לשכות המסחר

נירה לאמעי רכלבסקי

לאה גופר

אהובה שרון, חבר תרגומים

הענקת סמכויות לרשויות המקומיות לטיפול במאבק לנגיף הקורונה

בוקר טוב לכולם. אני פותחת את ישיבת הוועדה לעניין נגיף הקורונה החדש. על סדר היום הענקת סמכויות לרשויות המקומיות לטיפול במאבק לנגיף הקורונה. אנחנו למעשה בדיון שהוא המשך לדיון שקיימנו לפני מספר חודשים אבל הוא גם נגזרת של הדיון שקיימנו בשבוע שעבר בנוגע לאסטרטגיית היציאה.

זה לא סוד שנאמר כבר מראשית הדרך כאשר יצאנו מהגל הראשון שבשביל להתמודד בצורה טובה יותר עם התפרצויות עתידיות, עם ניהול המשבר, אנחנו חייבים להעניק סמכויות לשלטון המקומי, לראשי הרשויות שבעצם מכירים היטב גם את הישוב שלהם, גם את האזרחים, מכירים את האתגרים, יש אמון שנבנה בינם לבין הציבור שלהם ואם אמרנו את זה כמשהו שאמור להגשים את עצמו, גם ראינו את זה בסופו של דבר מתקיים כאשר ראשי הרשויות שלקחו את המושכות לידיים הצליחו לעשות את זה בצורה משמעותית הרבה יותר טוב ממה שהצלחנו אנחנו בשלטון המרכזי.

כאשר אנחנו רוצים להעניק אחריות לרשויות המקומיות, אנחנו חייבים לעשות את זה לצד סמכות שאנחנו נותנים להם, כלים שאנחנו נותנים להם ומשאבים שאנחנו נותנים להם למרות שיש ראשי רשויות שאמרו שגם בלי כל אלה אנחנו נדע לעשות את הדברים יותר טוב, רק אל תפריעו לנו.

הדיון הזה בא כדי לקדם את הרעיון שמי שינהל את המשבר בכל אחד מהישובים, זאת באמת הרשות המקומית תוך מתן סיוע לרשויות שיידרשו לכך, רשויות חלשות יותר, ואני מקווה שמהדיון הזה אנחנו נצא עם החלטות מאוד מאוד ברורות שאנחנו באמת מעבירים את השרביט למי שידע לעשות את הדברים בצורה נכונה.

נמצא אתנו ראש עיריית מודיעין ויושב ראש השלטון המקומי חיים ביבס. אנחנו נפתח אתו. נמצא אתנו גם מאיר יצחק הלוי, ראש עיריית אילת, שידבר מיד אחרי חיים ביבס. נמצאת אתנו חברת הכנסת אורלי פרומן ואנחנו נאשר להם להציג ואחר כך אנחנו נתייחס.

בוקר טוב ליושבת ראש הוועדה, בוקר טוב לחברים, מכובדיי כולם. אני מברך על הדיון משום שבתקופה האחרונה אנחנו מנהלים איזשהו – כך אני קורא לזה – סוג של מאבק. אני גם אמרתי את זה בקבינט הקורונה כמשקיף ואני אומר את זה גם כאן. בסוף אנחנו לוקחים דוגמאות מהעולם. אתמול ישב אצלי שגריר שוויץ בישראל. בשוויץ חילקו את המדינה תחת הקנטונים, 26 קנטונים ומשם לרשויות עצמן. בארצות הברית, קחו לדוגמה את מנהטן שם הכניסו את מודל הרמזור. לא מעט מקומות עושים זאת כי מבינים שבסוף מי שנמצא למטה, האופרטור האמיתי זה השלטון המקומי והוא יודע לעבוד עם כלל התושבים, הוא יודע לסמן בכל זמן נתון בדיוק היכן, כמה ולמה ומה לעשות כדי להביא בסופו של דבר לכך שנוכל להפוך את הערים שלנו לערים ירוקות ולנהל אותן עבור התושבים וזה, דרך אגב, בכל הדברים. גם בנושא חינוך, רווחה, בכל השירותים שיש. אני חושב שהגיע הזמן לתת סמכויות ולתת את האחריות כי בסוף הממשלה, אותה אנחנו מבקרים, מתרגזת. כשאנחנו באים ואומרים תנו לנו את הסמכויות לנהל את העסק, הם עושים הכול כדי לא לתת. אני חושב שהגיע הזמן שתהיה חלוקת הנטל ואנחנו ממילא נמצאים שם, בשנתיים האחרונות, כאשר אין תקציב מדינה, אנחנו נמצאים מתחת לאלונקה וסוחבים אותה לבד ועדיין אין תקציב. לכן אני חושב שזה הזמן להעביר את הסמכויות וכל עיר, אם היא עיר ירוקה, יהיו לה יותר סמכויות, אם היא עיר צהובה, יהיה לה פחות, ואם היא כתומה, יהיו עליה מגבלות, ואם היא אדומה, היא תהיה בסגר ובסוף צריך לנהל את זה דיפרנציאלית. אם מודיעין אותה אני מנהל תהיה אדומה, עם כל הכבוד לקשריו של ראש העיר עם כל העולם ואשתו, העיר שלי תהיה סגורה ואם היא תהיה ירוקה, היא תהיה פתוחה. כך צריך לנהל את זה.

אני חושב שבמקום שבו אפשר להעביר את הסמכויות, זה הדבר הנכון. יש אופרטור אחד במדינת ישראל שעושה את זה תמיד, כאשר טילים נופלים מעזה, מלבנון, מסוריה וזה השלטון המקומי וצבא עם פיקוד העורף. הרשויות יודעות לנהל את עצמן כדי ללכת קדימה ולהישאר ירוקות, ללכת על הקמפיין הירוק ובסופו של דבר לייצר את מרחב ומרווח הסמכויות שאנחנו רוצים.

בסוף צריך גם לזכור שהחלטות פוליטיות ולא ענייניות מביאות אותנו למקום בו אנחנו נמצאים. אנחנו גם רוצים נתונים אבל אין נתונים. אני מבקש ממשרד הבריאות ודורש נתונים לגבי מערכת החינוך. דרך אגב, 94 אחוזים מגני הילדים במדינת ישראל, לא היה בהם חולה מאומת אחד ועל זה אנחנו סוגרים מערכת שלמה. 54 אחוזים מבתי הספר היסודיים, לא היה בהם חולה מאומת אחד. צריך לנהל את זה דיפרנציאלית. יש בעיה? סגור את המקום לשבועיים. בבית ספר יש בעיה? סגור אותו לשבועיים אבל לסגור את כל המערכת, לפתוח, לסגור? אנחנו לא רק מאבדים את הילדים אלא אנחנו מאבדים שנה שלמה שלא תהיה לנו את היכולת להחזיר אותה.

אחת המשימות החשובות היא הנושא של אמון הציבור בהחלטות שיהיה בהן היגיון. אם כל כך הרבה אנשים, מנשיא המדינה, ראש הממשלה, שרים, אנשי צבא וכדומה מפרים, כנראה שאלה גם חלק מההחלטות. אין היגיון לסגור מספרה שממילא עובדת תחת כל התווים. מכוני כושר שעובדים יפה מאוד ולא היה נדבק אחד בהם, לפחות לא בשלב השני, למה לסגור? צריך לקחת את הדברים שכן אפשר לפתוח אותם ולקדם אותם ולא לעצור סתם מבלי לייצר כי מישהו צריך להרגיז מישהו. בסוף השלטון המקומי הוא הגוף היחיד שמאחד ומאגד את כולם, דתיים, חילוניים, מגזרים, ערבים, חרדים, יהודה ושומרון, צפון ודרום, כולם ביחד עובדים מתוך הבנה אחת ברורה והיא שאנחנו רוצים את הטוב ביותר לתושבים שלנו. אנחנו מתעסקים באותם דברים, מתעסקים בחינוך, ברווחה, בכל הדברים.

צריך להבין שאין לנו עניין נגד ציבור הזה או אחר. אנחנו היינו הראשונים להביא חבילות סיוע עם מפעל הפיס ועם אחרים לכל הרשויות, בעיקר בסוציו אקונומי אחד עד ארבע כי ידענו שאם אנחנו לא נהיה שם, הם יטבעו. לכן אנחנו צריכים להרים את הראש מעל המים כדי לעבור את התקופה הקשה ומשם בעצם להמשיך.

אני חושב שברגע שאנחנו מסבירים את זה, זה נשמע יותר טוב. אין לנו חלילה לא שנאה, לא כלפי מגזר כזה ואחר, וקחו במשבר הזה, בשונה מהגל הראשון, בגל הראשון במגזר הערבי כמעט ולא הייתה תחלואה והיו בטוחים שהקורונה זה לא משהו שנדבק אליהם אבל בגל השני, כשזה הגיע והבינו מהיום הראשון, סגרו את הכול ונכנסו מה שנקרא פנימה והם היום באחוז תחלואה הכי נמוך.

יש דברים שלא יעזור כלום, יש כאן שלושה כללים שצריך לשמור עליהם, וצריך לשמור עליהם באופן כללי לגבי כולם, וזה נושא של מרחק, מסכה והנושא של התקהלות. אלה הדברים שבסוף מביאים את הפתרון. אנחנו יודעים לאכוף את זה. אנחנו הכשרנו למעלה מ-1,500 פקחים לאכיפה של תו סגול, עטיית מסכה, וכל זה הביא למתן 11,000 דוחות בתחומים שונים, 6,000 ביקורים ועוד הרבה מאוד התראות כאלה ואחרות. בסך הכול אנחנו נמצאים שם.

היכן שיש בעיה ואין להם את היכולת, שם להכניס את פיקוד העורף, שהמדינה תיכנס בסיוע כזה ואחר, אבל בסוף צריך להבין שברשויות שיש להן את היכולת לנהל את עצמן, גרים 65 אחוזים מתושבי מדינת ישראל. אם אנחנו נשחרר אותם ונמקד את הסיוע ב-35 אחוזים, אנחנו נוכל להכניס אותם להיות ירוקים וכך בעצם למגר את העלייה בתחלואה מצד אחד ומצד שני לנהל שגרת קורונה שתפתח את המשק, תפתח את החינוך, תפתח את כל מה שצריך. קחו לדוגמה את מערכת החינוך. מערכת החינוך בערים ירוקות, עם כל הכבוד, יכולה לעבוד בכיתות א' עד ד' באופן מלא. כיתות א'-ב' בצורה אורגנית, כיתות ג'-ד' לעבוד כמערכת קפסולרית, בכיתות ה' עד י"ב לייצר מה שנקרא חלק מלמידה פיזית וחלק למידה מרחוק, משמרות, הרבה מאוד דברים אפשר לעשות ואין שום סיבה בעולם שלא נעשה את זה אבל זה יכול לקרות רק כאשר אנחנו מקבלים את הסמכויות, אנחנו מנהלים את האירוע ואנחנו רצים קדימה כי אין חיבור בין הממשלה לבין הציבור באמת. אנחנו בעצם הגוף והרגליים של הממשלה שמייצרים את החיבור עצמו.

אם ייתנו לנו לעבוד, אם ייתנו לנו את הסמכויות, אנחנו נביא את המדינה למקום אחר. אנחנו יודעים לעשות את זה אבל זה יכול לקרות רק אם באמת יאפשרו לנו ואנחנו מתכוונים לכך ולא מתכוונים להמתין. אנחנו מתחילים להריץ את מודל הרמזור, עובדים עם משרד הביטחון, תוכנית בני חיל, כדי לצמצם תחלואה בערים אדומות וכתומות ולהביא גם אותם להיות ירוקות. אנחנו לא נמתין שמישהו יקבל את ההחלטה אבל ככל שייתנו לנו יותר מהר סמכויות, נוכל להביא להפחתה משמעותית. צריך להבין שתוכנית היציאה המדורגת, אם אנחנו נהיה שם, אנחנו נוכל להביא לבלימה משמעותית ולא רק לירידה אלא ליכולת לחזור לשגרה ולנהל את החיים כמו שצריך. אם לא, אנחנו נהיה כאן בגל שלישי. תודה רבה.

תודה רבה. אני רק אומר שהצטרפו אלינו גם חבר הכנסת יאיר גולן שהיה כאן מהתחלה וסליחה, לא ראיתי, חבר הכנסת אנטאנס שחאדה וחברת הכנסת תמר זנדברג.

אני רוצה לחדד בעניין הרמזור, ביכולת של ראשי הרשויות אפילו לא לטפל ברמה של עיר אלא גם בתוך העיר. הם מכירים את האזורים השונים, הם יכולים לדעת מאיזה שכונות ניזון מוסד חינוכי וקולט תלמידים. זאת אומרת, היכולת של ראש רשות לנהל את הסיטואציה הזאת בשטח, היא יותר גדולה מאשר מה שאנחנו שומעים מלמעלה.

אני רוצה לשאול אותך איזה כלים אתם צריכים. שמעתי מחלק מראשי הרשויות שצריך משאבים, צריך את מינהל האכיפה עליו דובר עם כל הנושא של תקנים לפקחים נוספים. תאיר את עינינו ותאמר מה הכלים שאתם צריכים כדי שתוכלו לעשות את זה בצורה אופטימלית למרות שאני שוב אומרת במאמר מוסגר שיש ראשי רשויות שאמרו שגם בלי שניתן להם את זה, הם יודעים לעשות את העבודה.

ברשות כמו מודיעין וכדומה ומדובר בעצם על 67 רשויות נטולות מענק, תנו לנו לעבוד, תנו לנו סמכויות, אנחנו לא רוצים שקל מהמדינה. אל תפריעו לנו. אם ייתנו לנו לעבוד, ייתנו לנו את הסמכויות, נוכל להביא לכך ששם אנחנו נשחרר את המדינה מלהתעסק אתנו ולהביא את המערכת למקום אחר. קחי לדוגמה את נושא מערכת החינוך. עכשיו חזרו גני הילדים. יש רשויות – ראש עיריית תל אביב ואחרים – שלא רוצות בימי שישי להפעיל אותם מכיוון שיש בעיות של סייעות שמגיעות מערים אדומות והן לא רוצות לערבב יותר מדי סייעות חליפות וכדומה. החליטו לבטל את יום שישי. זו החלטה שלהן. לא צריך את האישור של המדינה. צריך להמתין שהאוצר יאשר, שמשרד החינוך יאשר, מי הם בכלל שיאשרו? את החינוך אנחנו עושים ולא הם וזה מה שאנחנו עושים כל הזמן, אז תנו. זו דוגמה קלאסית לכך שבסופו של דבר אנחנו יודעים לעשות. ברשויות מגזריות או פריפריאליות, המדינה צריכה להעמיד קופסת תקציב כדי לאשר להן להרים את הראש מעל המים. לא יעזור שום דבר. אישרנו כמה וכמה פרויקטים עם מפעל הפיס, עם משרד הפנים עשינו פרויקט גדול מאחד עד ארבע אבל עדיין צריך להיות שם עוד כי בסוף צריך להבין שהציבור עוד יותר נחלש. הציבור חלש עוד יותר. הרבה מאוד מגיעים לוועדות ההנחות וכדומה ולכן צריך לתת להן את האפשרות להרים את הראש מעל המים. זה יכול לקרות רק כאשר אנחנו באים ולוקחים אותן ומרימים אותן עם משאבים ועם תקציבים ונותנים להן את כל מה שצריך כדי לדחוף אותן לעבור את התקופה ואחר כך לשחרר אותן. זה נושא של משאבים וסמכויות.

אני אתן לך דוגמה קלאסית למשהו שאנחנו עושים לבד. את רואה את זה?

כן, את הדש-בורד היישובי שלכם.

זה דש-בורד שאנחנו הקמנו. הוא נולד מזה שמשרד הבריאות בגל הראשון לא הסכים לתת נתונים. היינו במלחמת עולם. את זה בניתי לבד יחד עם המנמ"ר שלי. זאת סתם דוגמה כדי להראות לכם עד כמה ראשי הרשויות מכירים את השטח שלהם הכי טוב. זה דש-בורד ניהול של ראש רשות ומנהלים ברשות. לא פיקוד העורף. פיקוד העורף זה משהו אחר. אנחנו עובדים אתו. רמזור. נתוני בדיקות וכדומה. הוא בא לאפשר לך לנהל את המערכת יותר נכון. אנחנו מסתכלים. לצורך העניין נגיד יש נקודה אדומה, זה חולה שנמצא מה שנקרא בתוך הימים שהם הימים הראשונים שלו. אנחנו יודעים בדיוק איפה הוא עובד, כמה, באיזה רחוב, למה. אנחנו יודעים לבודד ולהחליט באיזה רחובות אנחנו נצטרך גם ללוות אותו מול הקופה שלו. זה מבחינת רחובות ושכונות. אנחנו יודעים גם בנתונים עצמם. אני יכול להגיד לך בכל זמן נתון, בכל שכונה, כמה חולים יש, איפה יש יותר, איפה צריך לשים יותר דגש, איפה מבחינתי זה לא ירוק אלא זה משהו שאנחנו צריכים לדאוג ואולי שם לעשות טיפול יותר הסברתי ויותר נקודתי. אם אני לוקח את זה טיפה יותר קדימה, אני לוקח את זה למינהלת החינוך, מבודדים במוסדות חינוך שאנחנו יודעים בכל שלב נתון וכשאני אומר לך נתונים, אני לא אומר לך כי אני מבלבל במוח. המדינה לא יודעת לתת לי נתונים, לא משרד הבריאות ולא אף אחד אבל אני כן יודע להביא את הנתונים.

יכולת השליטה שלכם ברמת הרזולוציות האלה היא הרבה יותר גדולה.

כן. בואי אני אקח אותך ליותר מזה. את רואה כאן 43 חולים שנמצאים והחלימו. 29 הם חיילים שאני מכיר את כולם. העיר מודיעין שמובילה בעשור האחרון בגיוס לצבא הגנה לישראל, אני מלווה את רוב הילדים שלנו בכל התהליכים, בגיבושים וכולי, ואני יודע בדיוק מי הילדים האלה. הם בקורסים שלהם, ב-8200 ובכל המקומות אבל הם עדיין מופיעים כי הצבא מעביר למשרד הבריאות ב-PDF את הנתונים ומשרד הבריאות לא יודע לתרגם את זה ולהוריד אותם. מול הקופות כבר פתרנו את הבעיה ואנחנו יודעים מהיום הראשון להוריד את האנשים האלה. יש 44 אנשים מתוכם 29 חיילים שנמצאים כאן, חלקם נמצאים כאן קרוב לחודש וחלקם נמצאים שבועיים אחרי שהם כבר חזרו והחלימו.

מה שלא מכירים ברמה הכוללת. אגב, אתה לא היחיד שאני שומעת את זה ממנו כראש רשות, שאתה יודע את נתוני האמת והם לא מתיישבים עם הנתונים הכלליים שאנחנו מקבלים.

אני אומר לך יותר מזה. בסוף לכולם יש אינטרס להציג נתונים כלליים ולא נקודתיים. אם רוצים לשמור את מערכת החינוך ולהחזיר אותה, תציגו נתונים עירוניים, בית-ספריים, גני ילדים. גם ההורים, אם הם לא שומרים מספיק, הם ישבו בבית עם הילדים שלהם כי הגן יהיה סגור אבל אם ישמרו, למה הם צריכים לשבת בבית? כי מישהו אחר לא עשה את מה שצריך?

זאת בדיוק הדוגמה ליכולת שלנו לשלוט בכל זמן נתון על כל דבר ודבר ולדעת בדיוק היכן נמצאים, כמה נמצאים, לדבר אתם. יש חמ"ל של 20 בנות שמטפל בשירותים הבריאותיים של הרשות. הם מדברים עם כל החולים, עם כל הקופות, עם כל האזור, והם כל היום בקשר עם האנשים כדי לסייע להם ולעזור למבודדים, לשאול אם הם צריכים משהו, כדי לנהל את האירוע ולהביא אותם לכך שיצאו כמה שיותר מהר.

אנחנו יודעים לעשות את זה. תנו לנו לנהל את מערכת החינוך תחת הדבר הזה. אנחנו נביא לכך שאנחנו נחזיר את המערכת לעבוד והיכן שתהיה בעיה, שלא תטעו, אני מתווכח עם הנתונים כשאני לא רואה אותם, מתי אני לא מתווכח? לא מתווכח כשאנשים שמים את הנתונים ואומרים אלה הנתונים. לכן את זה אנחנו רוצים. אם מערכת החינוך תבוא עם נתונים, נוכל להגיע לתוצאה. משרד הבריאות רוצה לחפש מה שנקרא את מי שאשם בתחלואה. חינוך לא אשם בתחלואה, לא בגל הראשון וגם לא בבית הספר בו היו 0.12 אחוזים. ב-1 בספטמבר 1,000 מאומתים הגיעו למערכת החינוך ועוד הרבה יותר מכיוון שלא ניהלו את הפתיחה כמו שצריך מבחינת משרד הבריאות. היה צריך לבצע בדיקות לכלל התלמידים או לחילופין לתת חובת בידוד לפני תחילת שנת הלימודים ואז להתחיל אותה אבל אף אחד לא חשב על זה והלכו לתהליך.

זה גם לא נכון כי אני מסתכל על הנתונים ואני יודע. 67.5 אחוזים מהנדבקים, מהמאומתים במודיעין בגל השני - ודרך אגב, אני קורא לזה גל שלישי ותכף אני אסביר למה – היו הדבקה משפחתית, אבא, אימא וכל האחים. לכן אתה לא יכול לקשור את זה למערכת החינוך. למה אני אומר גל שלישי? כי כאן את מה שאנחנו רואים ואתם לא מכירים את זה, היה גם שלב ונגמר. הגל הראשון הביא אותנו ל-127 מאומתים וירדנו למטה. הגל השני הביא אותנו ל-288 מאומתים וירדנו כמעט לאפס. הגל השלישי הביא אותנו ל-500 מאומתים והיום אנחנו נמצאים ב-78 ולדעתי הרבה פחות כי יש כאלה שכבר החלימו.

לכן, אנחנו רואים את הנתונים. תנו לנו לעבוד. אנחנו נביא את המדינה למקום אחר. הרמזור עובד בהרבה מקומות בעולם ואין שום סיבה שהוא לא יעבוד, ואם הוא לא יעבוד – יש פיקוד העורף. רשויות שלא מסוגלות, יקבלו סיוע. פיקוד העורף יודע לעבוד אתנו מצוין. עשינו את זה בצוק איתן ואנחנו עושים את זה כל הזמן ואין שום סיבה שלא נעשה את זה גם היום.

תודה רבה, חיים, על הסקירה. יש כאן חברי כנסת שמבקשים להתייחס. תישאר אתנו לפני שאנחנו עוברים לראש עיריית אילת.

חברת הכנסת אורלי פרומן, בבקשה.

בוקר טוב. בוקר טוב חיים, מאיר וכל מי שנמצא אתנו ב-זום. אני רוצה להמשיך את הדברים של חיים ולחזק אותם ואני רוצה לדבר מתוך ניסיוני האישי. אני לא מדברת על אלא אני הייתי שם באגפי החינוך ברשויות המקומיות, גם עבדתי עם הרשויות המקומיות והגיע הזמן שנכיר בחשיבות של הרשות המקומית בניהול המדינה. המדינה זה אוסף של רשויות מקומיות – ערים, מועצות אזוריות – שבסופו של דבר מי שמנהל, זה ראש העיר וכל הצוות המקצועי שעובד לידו. הם מכירים את האזרחים, הם קרובים לאזרחים והם מכירים את המערכות שלהם והם יודעים הכי טוב אך אפשר ליישם. משרדי הממשלה שיושבים מעל, יושבים כרגולטור, כמתווים, נותנים את המסגרות בתוכן ראשי הערים והצוות שלהם צריכים לפעול.

אני אקח כדוגמה את מערכת החינוך אותה אני מכירה לפני ולפנים ואני לגמרי מסכימה עם חיים ביבס. יש מסגרת מתווה בריאותית, מה מותר ומה אסור. יש בעיה אחרת של הנתונים, בין מה שפרופסור גמזו אומר, פרופסור גרוטו ודוקטור שרון אלרעי. אני מחזיקה כאן נתונים ושמענו אתמול בוועדה נתונים. שמענו את דוקטור שרון אלרעי משכנעת אותנו שבעצם הם בכלל לא רצו סגר במשרד הבריאות, לא היא ולא האחרים שהזכרתי ובכל זאת אנחנו בסגר. חברים, הנתונים של 1 בספטמבר הם נתוני הקיץ. בואו לא נטעה. הם נתונים אחרים שבועיים שלא הייתה מערכת חינוך, לא היה בית ספר של החופש הגדול, אלא היה חופש ואנשים עשו מה שהם רוצים, התערבבו, היו אירועים, היו הרבה מאוד דברים. כשאומרים 1 בספטמבר, זה לא נכון כי הנתונים של מערכת החינוך הם שבועיים או שלושה אחרי כן.

הנתונים מוכיחים שהגילים הנמוכים לא מדביקים ולא מדבקים באחוזים גבוהים. יש שם, אבל זה מינורי. הנתון הזה שפורסם על ידי משרד החינוך שנכון ללפני הסגר השני, 94 אחוזים מגני הילדים היו נקיים מהדבקה ו-54 אחוזים בתי הספר היסודיים היו נקיים מהדבקה, ואם זה כך, למה סגרנו את כל המערכת?

אני אומרת, תנו לרשויות המקומיות. מי שמסתדר לבד – טוב, מי שלא – תנו לו את הסיוע. לעזור לו. לעזור להם לפתוח בהתאם להיכרות שלהם. הם מכירים את בתי הספר, את הגננות, את אנשי החינוך, את המרחבים העירוניים שיש שמעבר למוסדות החינוך. לא לדבר רק על הגיל הרך. אני אזכיר שוב שתלמידי כיתות ה' עד י"ב, התיכוניסטים שהולכים לפספס את בחינות הבגרות וראינו אתמול את הפרסום, פער גדול בציוני הבגרות אל מול אשתקד. משרד החינוך לא יודע מה לעשות עם זה.

אני מחזקת את הגישה האומרת לתת לראשי הרשויות במסגרת המתווה הבריאותי להפעיל את מערכת החינוך - גם מערכות אחרות אבל כרגע נתמקד במערכת החינוך – על כלל ילדי ישראל. יש להם אחריות כל השנים ובואו ניתן להם גם את הסמכות. חיים, קחו את הסמכות, תעודד את עמיתיך לקחת את הסמכות אליכם כי האחריות ממילא יושבת עליכם בשוטף במשך כל השנה. אני סומכת עליכם שאתם תפתחו את מערכת החינוך כך שתשמרו על בריאות התלמידים ובסופו של דבר תעזרו בהבראת המשק כולו. תודה רבה לכם.

תודה רבה. בשבוע שעבר שמענו את ראש מועצת חוף הכרמל שדיבר על כך שהם יצרו להם תוכנית משלהם, מחזירים את המערכת והם עושים את זה יפה.

חבר הכנסת יאיר גולן, רצית להתייחס.

אני רוצה להתייחס לחיים באופן אישי. אני ליוויתי את חיים כשהוא ממש נכנס לתפקיד כראש עיריית מודיעין - הייתי אז אלוף פיקוד העורף - וראיתי את התפקוד של מודיעין בעופרת יצוקה. האיש הזה מבין חירום, מכיר חירום, תפקד בחירום. דרך אגב, העיר מודיעין היא עיר מצטיינת בהיערכות לחירום והייתה מנהלת את הקורונה הרבה יותר טוב לו הייתה ניתנת לה עצמאות מוחלטת בניהול ענייניה. אני אומר את זה מהיכרות אישית.

היום הוא יושב ראש השלטון המקומי. הידע שיש אצל האיש הזה אחרי כל כך הרב שנים בשלטון המקומי, 12 שנים של ניסיון בלתי רגיל, היה יכול להקרין על כל הארץ. למה לא עובדים אתו באופן אישי כדי לנצל את הידע הפנטסטי שלו, כדי שכך תעבוד כל מדינת ישראל? זאת פשוט חרפה. בן אדם שהוכיח את עצמו. לא צריך לשאול האם הוא יודע או לא יודע לתפקד בחירום. הוא לא כמו ברסי שאין לו שום מושג בחירום. חיים יודע חירום ולמה אנחנו לא מנצלים אותו?

אני רוצה לדבר על כפר קאסם. כפר קאסם הייתה עיר אדומה. הלכתי לבקר שם. הם הוריד את עצמם לבד, בלי שום סיוע חיצוני, למצב של עיר צהובה. איך הם עשו את זה? עבודה רצינית של הרשות. הבינו שיש להם אתגר, לקחו החלטות קשות, ידעו לעשות את זה, המציאו לעצמם מערכת מחשוב ושליטה בנתונים והגיעו להישג. זה מראה מה יכול לעשות השלטון המקומי.

נכון. גם דלית אל כרמל. יש הרבה דוגמאות מצוינות לראשי רשויות שלקחו את המשוכות.

אני רוצה לומר משהו בהמשך לדבריה של אורלי על מערכת החינוך. למה מערכת החינוך מנוהלת ארצית? אני לא מצליח להבין את העניין הזה. אתה נכנס לעיר כמו תל אביב. בתל אביב יש את הכי הרבה מוזיאונים בארץ. מוזיאונים הם שטח ענק, אולמות גדולים, ולמה הם לא מלמדים שם? הרי לו היו עושים את זה היה אפשר לתת חוויה חינוכית לא רק שהיא פחות טובה אלא שהיא יותר טובה משנת לימודים רגילה.

בשבוע האחרון הייתה בספארי ברמת גן ובמוזיאון ארץ ישראל. זה פשוט לצאת מהדעת. יש שם מדריכים מעולים, אנשים ברמה עולמית הכי גבוהה והם יכולים להעביר שיעורים מרתקים לילדים. אתה לוקח את הספארי, הרי כל הצפיפות הנוראית של בני ברק, אני מדבר עם סגן ראש העיר ברמת גן והוא אומר לי שהם יחבקו את בני ברק ואין שום בעיה שיבואו אליהם וילמדו אצלם. למה זה לא קורה?

הסמכויות צריכות למטה, אבל לא רק במערכת החינוך. פתיחת עסקים. הרי קבענו תו סגול ולמה לא נותנים לו לקבוע מה נפתח ומה נסגר?

היה דיון לראות איך אנחנו מעבירים להם את השרביט ומאפשרים להם לנהל את העיר.

מה שאמר כאן חיים, אני לא רוצה לקלקל כי הוא תיאר את הדברים מעולה. אני אומר שצריך להוריד את הסמכויות. אני חושב שהיחס בין רשויות מתפקדות ללא מתפקדות הוא 20-80 ולא 35-65. רוב הרשויות בארץ הן בסדר גמור.

לא. 35-65 זאת האוכלוסייה שגרה ב-67 רשויות. אני מסכים אתך שזה 80.

סליחה. באמת להתנפל על הרשויות שמתקשות, לתת להן את כל הסיוע וכל השאר שיעבדו עצמאית. המדינה צריכה לתת מעט הנחיות, כסף ותקציב כדי שהם יוכלו למשל להעסיק הרבה יותר פקחים ויוכלו לממש את ההנחיות שלהן בצורה שהן יוכלו לומר שהן התחייבו על משהו והן עומדות בזה. בגדול, זהו. זה מה שצריך. תקציב והנחיות מועטות ולתת להם לעבוד. זו גם הדרך היחידה להתמודד עם גל שלוש, ארבע, חמש ושש. אנחנו לא יודעים כמה זמן המגפה תישאר אתנו. חייבים לתת לרשויות לעבוד, להחזיר את החיים לנורמליות ולתת להן לנצל את המשאבים שיש ויש להן משאבים אדירים. הם מכירים את העיר יותר טוב מכולם והם יכולים למצוא את מקומות הלימוד, יכולים להעביר עסקים ולעשות המון דברים, יצירתיות שהיום לא מנוצלת. אי אפשר לנהל משבר למעלה. משבר צריך להיות מנוהל מלמטה.

תודה רבה. אני חושבת שהנושא ברור.

סליחה שהייתי קצת רגשי. זה פשוט מוציא אותי מהדעת. אני מכיר חירום, ניהלתי אירועים בחירום וכך לא עובדים.

תודה רבה. חבר הכנסת שחאדה.

בוקר טוב. בוקר טוב חיים. גם אני מסכים עם התיאוריה שראשי הרשויות המקומיות צריכים לקחת יותר סמכויות ולנהל את משבר הקורונה, במיוחד בישובים הערביים. אתה מכיר את הייחודיות של הישובים הערביים, ראש המועצה מכיר את המשפחות ולרוב אלה ישובים קטנים עם מספר תושבים נמוך. יש לנו כמה ישובים בודדים עם מספר תושבים גודל. גם באום אל פאחם, נצרת וכפר קאסם ידעו להתמודד ולנהל את המשבר אולם חסרים לנו משאבים ואתה בטח יודע זאת. ראשי הרשויות הערביות, אין לנו ניסיון בניהול משברים או מצבי חירום, אף פעם לא התמודדנו עם מצב כזה וחסרים לנו משאבים חומריים, כספים, תקציבים. אתה מכיר את זה. אני לא יודע אם מר מודר משתתף בדיון היום, אבל חשוב להעביר את זה. הם סובלים עד היום. אני ערכתי ביקורים בעשרות רשויות מקומיות ערביות והם מתלוננים על היעדר חמור של תקציבים. חסר להם כוח אדם, אין להם סיירות, אין להם שוטרים עירוניים, אין להם תשתיות, אין להם מוזיאונים, אין להם גנים, אין להם אולמות שאפשר להעביר את הלימודים לבניינים חלופיים ורחבים יותר.

בל נשכח את הצפיפות הקיימת בישובים הערביים. זאת אומרת, אנחנו צריכים טיפול מיוחד וצריך שיתוף פעולה שאני יודע שהוא קיים בין הרשויות המקומיות, ביניכם לבין ועד ראשי הרשויות הערביות אבל חסר שיתוף פעולה אמיתי יותר עמוק והעברת אינפורמציה זמן אמת ממשרדי הממשלה. משרד הבריאות עדיין לא יודע איך להתמודד עם ההתפרצות בחברה הערבית. זה היה יותר משהו מקומי של ראשי הרשויות, הרשימה המשותפת, ועד החירום שהוקם. אנחנו צריכים קמפיין פרסום מעכשיו כדי שחס וחלילה לא נגיע שוב לגל נוסף. עכשיו צריך לבנות את התוכניות, לעשות פרסום, לתת משאבים, תקציבים, הדרכות ושיתוף פעולה כי אחרת נהיה בבעיה ובמיוחד בחורף נהיה במצוקה אמיתית.

תודה רבה. חברת הכנסת זנדברג. אני רק רוצה להזכיר שנמצא אתנו מאיר הלוי, ראש עיריית אילת.

אני חייב לרדת לישיבה נוספת ובדיון הזה ישתתף מאיר יצחק הלוי הוא מוותיקי השלטון המקומי.

רק רגע. חברת הכנסת זנדברג רצה לשאול אותך שאלה.

ברשותך, חיים, אני רוצה לשאול אתך דווקא לא כראש עיר אלא כיושב ראש השלטון המקומי. יש כאן משהו שקצת מדלגים עליו. יש המון דוגמאות מצוינות ומזכירים את כפר קאסם, את ירוחם וכולי אבל אתה עומד בראש ארגון של 255 רשויות ונאמר כאן שמי שלא יכול, פיקוד העורף יעזור. אני דווקא רוצה להתמקד שם כי קצת מדאיג אותי. השאלה היא אם יש לכם נתונים כמה מתוך ה-255 האלה לא יכולות, כמה כן יכולות, מה זה מצריך. אנחנו כאן בכנסת יודעים שיש כאן היסטוריה של דברים שהועברו לסמכויות הרשויות המקומיות דווקא עם זעקה מהרשויות המקומיות שהן רוצות אבל אין כלים, או מה צריך לעשות כדי להגיע לשם. אני רוצה לשאול אותך האם יש לכם, מעבר לשליטה בחלק מהרשויות, שאין ספק שעושות את זה מצוין, אם יש לכם מידע למסור לנו כמה מהרשויות האלה יכולות וכמה מתקשות.

אמר את זה בצורה ברורה חבר הכנסת גולן. הוא מכיר את זה מתפקידו כאלוף פיקוד העורף. 80 אחוזים מהרשויות יודעות לנהל את זה מצוין. חלקן כמובן עם סיוע כזה ואחר. 20 אחוזים צריכות תמיד את הכניסה של פיקוד העורף, כניסה של משרד הפנים, של כולם.

צריך להבין איך אנחנו מחלקים את זה כי בתוך ה-80 אחוזים שיודעות לתפקד, זה בסך הכול 255 רשויות כי שתיים הן תעשייתיות ואין להן תושבים. יש לך 198 רשויות שמקבלות מענק שחלקן הגדול יודעות לנהל את עצמן מצוין אבל הן צריכות את הסיוע הנכון. יש את אותן רשויות, 67-65 רשויות שהן יודעות להתקדם לבד והן לא צריכות את המדינה ורק שלא יפריעו להן. שלא ישימו לנו מקלות בגלגלים ובירוקרטיה. בסוף, כשאנחנו מגיעים, אם אנחנו צריכים לטפל ב-35 אחוזים מהאוכלוסייה ברמות כאלה ואחרות, מי יותר ומי פחות, אנחנו ממוקדים בדבר אחד. ב-65 אחוזים שנמצאים ב-67 רשויות מקומיות ממשיכות לתפקד כרגיל. אין שם סיכוי שאני אתערב לראש עיריית הרצליה, תל אביב או כל אחד אחר שיודע לנהל את עצמו איך לנהל. הוא יודע הכי טוב. הוא יודע יותר טוב ממני, יותר טוב ממך, יותר טוב מכל אחד אחר. לכן אלה הנתונים ואלה המספרים. אנחנו גם יודעים להביא להם את המשאבים הנדרשים. אמר חבר הכנסת שחאדה בצדק שבמגזר, עם כל הכבוד, הייתי בביר אל אסד עם הרמטכ"ל כוכבי, בפעם הראשונה באו התושבים ואמרו שזה לא הצבא שאנחנו מכירים, זה משהו אחר, כי בסוף כשנכנסנו עם פיקוד העורף, כשאנשים קיבלו את החבילות הביתה, טיפלו בהם ועשו להם כל מה שצריך, הם הבינו שזה הדבר הכי טוב, שזה השינוי הכי טוב כי רק מנצחים. זה קורה כי מצד אחד ראש העיר מכיר את המשפחות, מכיר את כל הדברים, ומצד שני פיקוד העורף מגיע לתושבים - כי אנחנו בשלטון המקומי יכולים לתת רק את המעטפת אבל לא יותר מזה - עם משאבים כמו שרק פיקוד העורף יודע ואז אפשר לצמצם את התחלואה ולהפוך את המקום לירוק. זאת הדרך.

יש כאן שתי שאלות, של חבר הכנסת יוראי להב ושל חברת הכנסת מלינובסקי.

שתי שאלות מהירות לחיים. קודם כל, הסיפור של מודיעין תחת הנהגתך הוא מעורר השראה. בהקשר הזה אני רוצה לשאול שתי שאלות. האם אתה בקשר עם ראשי הערים ברחבי העולם ויודע לספר לנו כיצד זה מתנהל ברחבי העולם? האם השלטון המקומי בחוץ נוטל חלק פעיל בניהול המשבר? איך זה עובד בגרמניה ובצרפת? אני מניח שיש לך ערים תאומות גם שם. האם אתה נמצא בקשר ולומד איך עושים את זה שם?

בגלל שבעיניי מודיעין היא סיפור השראה, האם יש לך איזשהו קובץ של איך אתה מנהל את הדבר הזה בעיר שלך ואתה יכול לשתף אותנו חברי הכנסת כדי שנוכל לקדם את זה כאן כי בעיני זה המודל שצריך ללכת בעקבותיו, והאם אתה גם משתף ידע עם יתר ראשי הרשויות כמו הרצליה שגם היא מובילה איזשהו מתווה מאוד מעניין ומוצלח בעיניי ועם יתר הערים. האם יש לך איזה מודל, תיק עבודה שאתה יכול לשתף עם יתר ראשי הרשויות.

יש לנו מודל של דש-בורד, שליטה ובקרה. נושא של חמ"ל קורונה וליווי. זאת הרצאה בפני עצמה. אם תרצה, אני אשמח להזמין אותך או לעשות ישיבת זום ולהראות לך את הכול. אגב, אנחנו ראשי הרשויות פעם בשבוע יש לנו פורום עם התייעצות, כולל ראש עיריית הרצליה שהזכרת וכולל אחרים וזאת כדי לייעל. אנחנו מייעלים את העסק. היינו במקום אחד בגל הראשון ואנחנו בגל אחר מבחינת הטיפול. היום אנחנו יכולים להגיע למאומתים בדקות אחרי שאנחנו מקבלים את הנתונים, לבודד אותם מיידית, להביא לכך שאנחנו מייצרים את החקירה הראשונית ומכניסים הרבה יותר אנשים לבידוד כדי לקטוע את השרשרת ואז שלושה-ארבעה ימים אחר כך, כאשר משרד הבריאות משלים את הנתונים, מי שצריך לשחרר – משחררים, וכך בעצם מונעים את המשך ההדבקה והסתובבות אנשים. יש הרבה מאוד דברים וצריך להקדיש סדר גודל של שעה-שעה וחצי כדי שנשים את כל הנתונים. אם תרצה, נעשה את זה אחר כך.

בחצי השנה האחרונה הייתי בכל העולם, ב-זום כמובן. דיברתי עם השלטון המקומי בארצות הברית, באירופה, במזרח הרחוק, בכל המקומות בעולם. לכולם יש את הטענה המרכזית כלפי השלטון המרכזי שמה לעשות, הוא לא מחובר באמת כמו שמחובר השלטון המקומי לתושבי המדינה. בחלק מהמקומות, לדוגמה שוויץ, הורידו את כל הסמכויות לקנטונים, 26 קנטונים שעובדים עם כל הרשויות ישירות.

אין להם ממשלה של 37 שרים.

אני לא נכנס לוויכוח הפוליטי, האם זה בגלל הממשלה או לא בגללה. אני חושב שבסופו של דבר לכולנו יש חלק כזה ואחר. בארצות הברית יש מקומות שם עובדים בצורה מסודרת לפי רמזור. דרך אגב, בארצות ברית אין סגר אמיתי אבל הוא מתקיים בפועל והוא מתקיים בהרבה מקומות שהם סגורים, בלוס אנג'לס ובמקומות אחרים. פלורידה כמעט פתוחה לחלוטין. דרום קוריאה שהיא מודל מדהים בו לא היה סגר ולו ליום אחד, אבל יש דבר אחד שלא ויתרו עליו – נושא של מסכות, מרחק והתקהלות ובדיקות שיא. בסוף אנחנו גם מתנהלים כמוהם. המקום היחיד שמכניס אנשים למדינת ישראל, זה נתב"ג. נכון, סגרו אותו אבל לא סגרו אותו הרמטית. הטיסות שנכנסות לא בהכרח באותו רגע האנשים הלכו הביתה, בידוד ובדיקה מלאה. שם הרשות המקומית מנהלת בחלק גדול מהמקומות את כל המערך עצמו. המדינה בכלל לאן מתערבת. המדינה שמה את המשאבים ואומרת להם תנהלו. אם אתם אדומים, אלה הכללים. אתה אדום, אתה סגור. אלה הכללים שחלים עליהם ואם לא, יש עליהם סנקציות תקציביות.

אני חסידה של השלטון המקומי, באתי ממנו וזה הבית. הייתי שם המון שנים ואני יודעת איך הוא מתנהל. ראיתי לאחרונה שאתה מונית למשקיף בקבינט הקורונה. האם באמת בממשלה שומעים את הקולות של ראשי הרשויות והאם דעתכם מתקבלת שם ובכלל נשמעת? אנחנו יושבים עכשיו, שומעים אותך ונהנים מכל רגע. האם הדברים האלה שאתה אומר לנו כאן עכשיו נשמעים בקבינט הקורונה ונלקחים בחשבון? האם לשלטון המקומי יש שיח פורה עם ממשלת ישראל?

בשלושת השבועות האחרונים אני יכול לומר שיש קשב. ניהלנו ישיבה של למעלה משעתיים עם ראש הממשלה ועם כל ראשי הרשויות בארץ. רובם היו בישיבה ב-זום והעלו את הטענות ואמרו את הדברים. נכנסנו כמשקיפים ואנחנו מעירים את הערותינו. בחלק מהדברים אנחנו רואים שבאמת יש קשב.

אמרתי שאני חושב שאחת הבעיות המרכזיות היא שמשרד בריאות לקח על עצמו, במקום לתת רק הנחיות, לנהל את האירוע. הוא לא יכול לנהל את האירוע. הוא בחיים לא ניהל כל אירוע במדינת ישראל והוא צריך לעסוק רק בנתונים ואך ורק בהם ולא בשום דבר אחר בהנחיות. כל שאר הדברים צריכים להתנהל ברמה של השלטון המקומי עם צבא, פיקוד העורף, וכל מה שצריך מסביב. אנחנו על זה. אנחנו נכנסנו פנימה כדי לנסות ולהכניס כמה שיותר מהר את נושא הרמזור.

האם אתה והשלטון המקומי הייתם שותפים להחלטה לפתוח את מערכת החינוך בערים האדומות? מה דעתך על זה? אני יודעת שאתם נפגשתם עם ראש הממשלה ב-זום לפני שלושה שבועות. שעתיים שיח יותר טוב מכלום אבל עדיין לא מספיק. אני שואלת האם ברמת הביצוע היום יומי, כי כל יום קורה משהו, האם אתם שותפים לדרך?

בדיון על פתיחת גני ילדים, עמדתנו הייתה לא. צריך לקחת את הרמזור ולנהל אותו באופן מלא. את אומרת, אם אתה עיר אדומה, אתה עיר אדומה ואתה סגור. זה לא משנה היכן אתה, אם אתה מודיעין, תל אביב או כל מקום אחר. אם אתה כתום, צהוב וירוק, בהתאם למה שנקרא למגבלות או לסמכויות שאתה מקבל.

לגבי הנושא של פתיחת הלימודים בגני ילדים, ההחלטה התקבלה בוועדת שרים ולא בקבינט הקורונה. אנחנו לא היינו שם. יחד עם זאת, אני יכול לומר לך, מכיוון שאני התקשרתי באותו יום למי שצריך, שפרופסור גמזו נתן המלצה ברורה כן לפתוח. על חלק מהדברים אני יכול להתווכח אבל ברגע שמקבלים החלטה והיא מבוססת על משהו מקצועי, גם אם היא לא נוחה לדעתי, עדיין אני מקבל אותה. אם הייתי יודע שההחלטה התקבלה פוליטית, היינו יוצאים למלחמת עולם נגד זה, אבל אלה לא הדברים שהוצגו.

חברת הכנסת הילה וזאן ואז אנחנו עוברים למאיר יצחק הלוי, ראש עיריית אילת.

שלם חיים. שאלה קצרה. אני רואה שפרסמתם שאתם לא מחכים להחלטה לגבי החלת מתווה הרמזור ושבעצם הרשויות המקומיות הולכות ליישם את הרמזור בפועל. אגב, כמו שאמרו כאן קודמיי, ודאי אני שבאה מהשלטון המקומי, מבינה את זה לגמרי. אתמול היה כאן ראש מועצת כפר ורדים ומתוך 7,000 תושבים, יש לו שלושה מאומתים. ודאי שאנחנו מבינים את האבסורד הגדול הזה שהכול שם סגור. לכן אני שואלת האם באמת מעכשיו אתם הולכים ברשויות המקומיות להחיל הלכה למעשה את תוכנית הרמזור גם בלי שהתקבלה החלטה.

לא. לא. אין דבר שאנחנו נעשה שהוא לא על בסיס החלטת ממשלת ישראל. אנחנו יודעים לעבוד רק על פי חוק, ומה שלא על פי חוק – לא יקרה. להפעיל את הרמזור, זה אומר שאנחנו הולכים עכשיו עם תוכנית בני חיל של משרד הביטחון להיכנס לרשויות האלה, להשקיע בהן כדי להפוך אותן לירוקות ותוך כדי להמשיך לנהל את המלחמה על נושא סמכויות. אני מאמין שברגע שאנחנו נהפוך את כל הרשויות לירוקות, הממשלה לא תוכל יותר להתעלם ולהקשיב לפקיד כזה או אחר במשרד הבריאות או לכל אחד אחר. יהיו חייבים לקבל וגם הכנסת לא תוכל לשבת בשקט ולהגיד רבותיי, אחרי שהשלטון המקומי הביא את רוב הרשויות, אם לא כל הרשויות במדינת ישראל, להיות ירוקות, לא ניתן לו לנהל את האירוע. לכן אנחנו עומדים על זה. אנחנו עובדים במקביל, עושים את הכול, מתנסים בכל הדברים ואם בשלב בו אמור להיכנס הרמזור, שזה השלב השלישי, לא ניכנס, ודאי שאנחנו נבוא אליכם לכנסת ונבוא לכל מי שצריך כדי שתסייעו לנו אבל לעבוד נגד החוק ונגד הנחיות הממשלה – זה לא יקרה. אני לא מאמין בזה.

תודה רבה חיים. בהצלחה בהמשך. נמצא אתנו מאיר יצחק הלוי, ראש עיריית אילת ונמצא אתנו רפיק חלבי מדלית אל כרמל שאחר כך נשמע גם אותו. מאיר, אתם בעיניי הסיפור הכי מיוחד, עיר מבודדת. אנחנו מרשים לטוס לחוץ לארץ, סומכים על מי שמנהל שם את העניינים, ואתכם תופסים חזק ולא משחררים לכם את האפשרות להתנהל כאי ירוק בתוך האירוע הזה.

היה אתמול דיון בוועדת כספים בנושא. היום אתם ב-70 אחוזי אבטלה. תן לנו קצת חדשות מעודדות ותאמר מה קורה כאשר פותחים את העיר. האם ה-70 אחוזי אבטלה יורדים, לאיזה מספר? ל-20 אחוזים?

ניתן לו לדבר.

גברתי יושבת הראש, חבריי חברי הכנסת, תודה רבה שהזמנתם אותי לדיון החשוב הזה. אני אתחיל ואתחבר לדבריו של חיים ביבס שעושה עבודה מצוינת בתפקידו כיושב ראש מרכז השלטון המקומי. אני מאמין גדול בתפיסה הדיפרנציאלית שזה אומר בתפיסה הלא אחידה. מעל לכל במה אני אומר שאין דבר יותר בלתי שווה מלקבל החלטה שווה לבלתי שווים. לכן צריך להתייחס לכל עיר על פי האפיון שלה ואני אומר יותר מזה, לכל שכונה בתוך עיר על פי האפיון שלה וזה לא נכון לקבל החלטות שהן החלטות גורפות כי אני חושב שבאמת לכל עיר יש את האפיון ותכף אני אתייחס לעיר אילת.

אני יכול לומר לכם ברמה האישית שלי כראש עיר שמחודש מארס הקמתי קבינט קורונה מקומי שאני עומד בראשו וכל בוקר מזה חצי שנה הקבינט הזה מתכנס עם כל הגורמים הרלוונטיים – גורמי עירייה, גורמי ביטחון, גורמי משטרה, גורמי אכיפה כאלה ואחרים – כדי לדעת איך מתארגנים גם ליום אחרי וגם לחודש אחרי משום שכפי שנאמר כאן אנחנו יודעים יותר טוב מכולם איך צריך להתנהל בעיר וזו המומחיות שלנו. לא בכדי העיר אילת טובלת עמוק בתוך הצבע הירוק. אני יכול לספר לכם שנכון להיום יש באילת - שמונה 65,000 תושבים – 48 פעילים. אנחנו נמצאים בניקוד הרמזור בשתיים, מה שאומר אנחנו עמוק בתוך הירוק וזה לא קורה מעצמו ובטח לא בגלל העיניים הסגולות שלי. זה קורה כי יש כאן עבודה קשה ומאומצת עם בעיקר שקיפות לתושבים. אנחנו מספרים את האמת, מבקשים את התמיכה. כל שבוע אני מקיים זום עם התושבים ואנחנו מדברים אתם כי לדעת מה קורה וכדי להגיד להם כי בסך הכול כולנו נמצאים באותה ספינה ובאותה אנייה אם תרצי וכך העסק עובד. העובדה היא שלמעט שבוע אחד, השבוע הראשון של חודש ספטמבר, וזה גם היה בשכונה אחת, כל חצי שנה אנחנו מוגדרים כעיר עם איתנות בריאותית ראויה להערכה, יש לומר.

אני אומר בשולי הדברים שנדמה לי שהקורונה חידדה הרבה מאוד דברים. יש בה גם יתרונות. אחד היתרונות, היא חידדה יותר מכל, את הזיקה בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי שצריך לדון בו. אני מציע לכולנו עם תום היום הזה של הקורונה לשבת ולהתכנס ולדבר איך צריכה להיות הזיקה בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי. אני חושב שהנגיף הזה בא והוכיח שזה נושא מאוד מאוד מאתגר.

אני רוצה לומר מה קורה היום. לשמחתי הגדולה, משום שאנחנו מכירים היטב את אפיוניה של אילת – דרך אגב, אנחנו הכנו ארבע פעמים מתווים, ארבעה מתווים, ארבע תוכניות – מתווה שנקרא מגן אילת. זה מתווה שההיגיון שלו אומר שהעיר אילת היא עיר ירוקה, העיר אילת מושתתת על תעשיית התיירות, העיר אילת רוצה להניע את כלכלת התיירות שזה בעצם הכול. כלכלת התיירות היא לא רק בתי מלון אלא אלה מסעדות, מרכזי קניות, חנויות, נהגי מוניות וזה משפיע עד החוג האחרון במתנ"ס. בא העיר ואומרת בואו נניע את זה אבל שאנחנו נקבל את האורחים בשני תנאים - האחד הוא שכאשר מגיעים לבית אירוח מוכר, יש להם ואוצ'ר ביד, והשני, הם מראים מה שאני קראתי לו פספורט רפואי שאומר שכל מי שנכנס בשערי העיר, על ידי מנגנון שאם תרצו אני אפרט אותו ייכנס רק אם הוא מוכיח את בריאותו התקינה. זה אומר שעבר בדיקה על פי איזה מתווה שמוצע. לשמחתי, כשאתה בא ומציג רעיון שהוא רעיון כולל, הוליסטי, תוקף בכל החזיתות, נותן מענים לכל השאלות, כולם מתכנסים אליו.

אנחנו היום נמצאים – וזה אני אומר לך גברתי יושבת הראש ולחברי הכנסת – במצב שבו לשמחתי כל הגורמים מאשרים היום הצעת חוק שבעצם באה ואומרת בואו נחריג אזורים כמו אילת ונאפשר להם לנוע כלכלית. דיברנו על זה גם עם שרת התיירות, גם עם שר המשפטים וגם עם שר הבריאות והסגן שלו, גם עם יושב ראש הכנסת ויושב ראש הקואליציה, עם יושב ראש ועדת החוקה, עם יושב ראש ועדת הכנסת, עם כל הגורמים הרלוונטיים. יש הצעת חוק שחתומים עליה חברים מכל סיעות הבית וזה בא רק מהטעם האחד, מהטעם שיושבים באילת אנשים שמכירים יותר טוב את אילת ולכן הם גם יכולים להציע הצעת חוק הגיונית שלשמחתי עוברת את כל חברי בית הנבחרים שלנו ואנחנו מקבלים נכון להיום הסכמה מקיר לקיר. אני מאוד מאוד מקווה שהצעת החוק הזאת בקונסטרוקציה שהיא מוצעת, יכולה להיות ממשלתית ויכולה להיות פרטית, בסוף תאושר. אני סימנתי את יום רביעי הבא להעביר אותה לקריאה שנייה ושלישית. כך אני מאוד מאוד מקווה.

לשאלתך, חברת הכנסת הילה וזאן. אנחנו עיר ש-80 אחוזים מכלכלתה מושתתת את תעשיית התיירות. אני אומר יותר מזה. ב-80 אחוזים מבתי האב, יש לנו כ-19,000 בתי אב, נמצא מפרנס או שני מפרנסים שמועסקים בתעשיית התיירות. אנחנו יודעים מה נתוני ספטמבר ולא יודעים מה נתוני אוקטובר. נתוני ספטמבר, וכדאי שתקשיבו טוב לנתון, מלמדים שאנחנו נמצאים כבר על מעל ל-60 אחוזי אבטלה. על פי שירות התעסוקה זה 40 אחוזים ואם נוסיף את הגורמים שאינם תחת המטריה של שירות התעסוקה, שאלה הגורמים הפרטיים או העסקים הפרטיים, אנחנו מגיעים ל-60 אחוזים. על פי נתוני אוקטובר אנחנו נעבור את רף ה-70 אחוזים. אני אומר את זה בצורה הכי ברורה בעולם. מבחינתי זה כאוס. המשמעויות הנפשיות, הכלכליות, הדמוגרפיות, הן הרות אסון. אין לי מילה אחרת. הן הרות אסון כי אנחנו נתחיל לראות הגירה שלילית, אנחנו נתחיל לראות מטופלי נפש, אנחנו נתחיל לראות אנשים שהולכים תחת אגף שירותים חברתיים וכבר אמרתי יותר מפעם אחת שאם החוק הזה לא יאושר מהר, איציק שמולי ומאיר שפיגלר יהיו האנשים הכי... לעיר אילת ולשם אנחנו ממש ממש לא מכוונים את הדברים. אנחנו עיר גאה, עיר חזקה, עיר שמביאה הרבה מאוד כסף ומכניסה הרבה מאוד כסף לקופת המדינה ואני מאוד מאוד מקווה שבאמת הלך הרוח הטוב שקיים היום בבית הנבחרים כלפי העיר אילת וכדוגמתה, אכן יבוא לידי ביטוי גם בהצעת החוק שתאפשר לנו לפתוח את העיר מהר ככל האפשר.

דרך אגב, אני ביקשתי לפתוח לאלתר את האזור הפנימי של העיר. לפתוח מחר. לא בעוד שבועיים. אנחנו חייבים לייצר כאן איזושהי סירקולציה של עוד 30-20 אחוזים כלכלה לעיר אילת שייתנו לנו קצת אוויר. אני לא צריך לספר לכם מה הנגזרות ומה המשמעויות של עיר ש-80-70 אחוזים מתושביה לא מתפרנסים. זה מצב שהוא בלתי אפשרי ומשם באה הזעקה שלי ואומרת, חבר'ה, אי אפשר לקחת עיר ואם בישראל ולא להתייחס אליה כמו שמתייחסים לאי ביוון. זה לא הגיוני. זה פשוט לא הגיוני. אני מבקש את אותו פורמט. זו עיר סגורה, זה אי. אמרתי, זה אי. אילתוס. לכן אני אומר שיש כאן היגיון. זה העניין הדיפרנציאלי. ביקשתי מכל הגורמים - החל מהיועץ המשפטי לממשלה שמטפל בחקיקה, דרך שר המשפטים, דרך השר הממונה דודו אמסלם, דרך שרת התיירות, דרך שר הבריאות, דרך סגן שר הבריאות, וכולם בלי יוצא מן הכלל מגויסים לעניין - שיזדרזו כי כל יום שעובר הנזק והסדק הוא קשה יותר.

אני חושב שהצעה כזאת לא הייתה יכולה לצאת לאוויר העולם אם היא לא נבנתה בראשם של אנשי המקום כי אנחנו מכירים יותר מכל איך העיר הזו עובדת ומה נכון לה.

משפט אחרון גברתי היושבת ראש. תסתכלו עלי טוב. אין מי שחפץ בבריאותם של תושבי העיר אילת יותר ממני. אני מקווה שעל זה אין ויכוח. כשאני מדבר על בריאות, אני מדבר על בריאות הגוף והנפש. אין אף אחד בירושלים שרוצה שתושבי העיר אילת יהיו בריאים יותר ממני. האמינו לי. אם נפנים את זה, אני מניח שכל השיח הזה יהיה הרבה יותר קל. תודה רבה.

תודה רבה ראש עיריית אילת. אני מוכרחה לומר לך מאיר שזה שאנחנו כבר כמה חודשים בתוך האירוע הזה, זאת לא הפעם הראשונה שאתה נמצא כאן בדיוני הכנסת לגבי העיר אילת וההתנהלות בתוכה, וזאת שערורייה שאנחנו נמצאים בנקודת זמן כזו ועדיין לא נמצא פתרון. בעיניי שערורייה יותר גדולה שאנחנו מבקשים להעביר בחקיקה את מה שברור לכולנו, וגם החברים כאן אמרו, וזה הענקת סמכויות לשלטון המקומי, לראשי הרשויות, לנהל את הישוב שלהם בצורה הנכונה. אני בטוחה גם שהתוצאות היו הרבה יותר טובות מכפי שאנחנו נמצאים בהן היום. אנחנו כמובן – אני מדברת בשמי אבל אני מניחה שגם חבריי מהלך הרוח שאני מכירה – נתמוך בהצעה הזו שתאפשר לכם להתנהל כאי בתוך המדינה.

אני בכלל לא מבינה למה צריך הצעת חוק.

זה מה שאמרתי. זה שצריך חוק, זאת שערורייה.

מה העמדה העקרונית של משרד הבריאות לגבי הנושא הזה של הדרכון הבריאותי, הכניסה הסגירה וכל הדברים האלה? אמרת שכולם אומרים ומגויסים אבל אומרים עוד יום ועוד יום.

צריכים להעביר את זה בחקיקה.

למה בחקיקה? אני שואלת מבחינת עמדה מקצועית. העמדה המקצועית של משרד הבריאות אומרת שאת אילת אפשר לפתוח במתווה הזה, במתווה של הסגור עם הכניסה לאחר בדיקה, היום, בפעימה הבאה, ביחד עם הצימרים? איפה זה עומד?

כלום. הם חלק ממדינת ישראל. כל מה שנקבע רוחבית, תקף גם לגביהם. הם רוצים להשתחרר ולהיות אוטונומיים והם צודקים. הרי כל הדיון הזה מדבר על כך שצריך בכלל לשחרר את הרשויות ולהפוך כל רשות לאוטונומית.

אבל אמר כאן עכשיו ראש העיר שהם מדברים על המתווה שלהם עם משרד הבריאות וכולי וכולם מגויסים לעניין אבל זה עדיין לא קורה. הם מגויסים לאוטונומיה של אילת?

של אילת. להחריג את אילת.

מתי? מבחינת משרד הבריאות. בשיחה שלך עם משרד הבריאות, מה העמדה המקצועית לגבי המתווה הזה של האוטונומיה התיירותית של אילת?

גם משרד הבריאות וגם משרד התיירות אימצו את המתווה – שיש בו היגיון – שאומר שאם העיר הזאת היא עיר ירוקה, ומכניסים אליה אנשים שמוכיחים את בריאותם על ידי בדיקות שהם יעשו לפני ההגעה שלהם לעיר אילת והם מתארחים בבית אירוח שגם הוא מוסדר – עם זה אנחנו יודעים לחיות. יש הסכמה גם של השר יולי אדלשטיין, גם של סגנו יואב קיש וכמובן גם הסכמת שרת התיירות. בעצם יש הסכמה של כל הגורמים בלי יוצא מהכלל. זה נמצא אצל היועץ המשפטי.

שואלת חברת הכנסת תמר זנדברג למה זה תקוע.

איפה זה עומד?

הליך החקיקה בכנסת ישראל, משכו במקרה הטוב – הכי קרוב, כפי שאני מבין, אתם יודעים לומר טוב ממני – משהו כמו שבועיים. יש עכשיו שני מסלולים. גם מסלול של חקיקה פרטית וגם ממשלתית ורוצים את הקרוב מבין שתיהן לקדם. אני מאוד מאוד מקווה שזה יתקדם במהלך השבוע הקרוב.

אנחנו לא מבינים למה צריך חקיקה. הרי אלה החלטות ממשלה, זה בדיוק הרמזור. לגבי אילת, אני לא מצליחה להבין למה למשל מערכת החינוך אילת לא פועלת.

כי מפרידים אותה מהרמזור הכללי. הרמזור נוגע לכל הרשויות והרעיון הוא שאילת תתנהל כאי בפני עצמו.

מצוין, אבל למה חקיקה? הממשלה יכולה לקבל החלטה במסגרת חוק הקורונה הגדול ולאשר את זה בוועדת החוקה.

העבירו גם חוקים ב-48 שעות ו ב-24 שעות. ראינו דוגמאות.

נכון. מאיר, אנחנו מכירים את הכנסת, אנחנו יודעים את התהליכים ולמה חקיקה?

את זה צריך לשאול את הממשלה ולא אותו.

יוליה, על הצעת החוק גם חתום אלי אבידר והיא נקראת הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה (הוראות שעה) (תיקון אזור תיירות ירוק), התשפ"א-2020. זאת הצעת החוק.

אני רוצה לומר לך שלא משנה מי חתום על ההצעה, אפילו ביבי חתום עליה. יש דרך הרבה יותר פשוטה וקלה שאפשר לעשות מחר. לא צריך לחכות שבועיים. את זה אני מנסה להגיד לך.

אני לצורך העניין אדיש לדרך. אני רוצה שהיא תהיה הכי מהירה. אני לא יודע להיכנס פנימה לתוך השיקולים האחרים.

חברת הכנסת מלינובסקי,. לא הוא קובע את זה. את מפנה אליו את השאלה כאילו הוא יכול להחליט.

אנחנו נמצאים בתוך הליך מסודר, מוסכם על ידי כל השרים הרלוונטיים, ואני מקווה מאוד שנצליח לקדם את זה.

אמרתי קודם, ואני חושבת שזה רק מתחזק, שזאת פשוט שערורייה שזה נמשך עד עכשיו ועוד יותר שערורייה שזה צריך חקיקה ולא יוצאת כאן החלטה מושכלת שבאמת תאפשר לכם להתנהל בצורה הנכונה. מאיר, אנחנו כאן נמשיך לעקוב ונעשה את כל מה שאפשר כדי להפעיל לחץ כשזה יקרה במהרה בימינו. תודה רבה.

לצערנו רפיק חלבי היה צריך לצאת לפגישה ולכן הוא ירד מה-זום. אני רק אומר שגם שם בדלית אל כרמל הצליחו להביא את הישוב למינימום תחלואה אחרי שהם היו ישוב אדום וזה היה באמת בזכות הקשר שהוא יצר יחד עם התושבים, ההחלטות שהוא קיבל בתוך הישוב, וזו הדוגמה לרשות מקומית שעשתה את מה שאנחנו לא מצליחים לעשות כשלטון מרכזי בכל הארץ.

נמצאת אתנו טליה לנקרי מהמל"ל. בבקשה. אחריה תמי ברששת.

צוהריים טובים. אני רוצה להגיד כמה מילים כי המל"ל באפריל הוביל עבודת מטה מאוד מאוד אינטנסיבית ביחד עם השלטון המקומי לנושא הזה של סמכויות הרשויות המקומיות. הבנו מהר מאוד - ואני חושבת יושבת הראש שאת גם מכירה את זה ואני רוצה לעדכן את כל הנוכחים וגם להמליץ על כמה דברים איך להמשיך מכאן – עד כדי כך שעשינו כנס ראשי רשויות ביוני השנה יחד עם השלטון המקומי וראש הממשלה השתתף בו וגם השרים הרלוונטיים. בכנס הזה גם הצגנו את הרמזור וגם איתרנו את הסמכויות הנדרשות לרשויות המקומיות כדי באמת לנהל את המאבק בקורונה. אמרו כבר הכול, אמרו שזה אחראי יותר, שיש להן הבנה גבוהה יותר של הרשות והאנשים שבה, שיש להן יכולת לקטוע שרשרת הדבקה באופן רחב, שמוטת השליטה שלהם הרבה יותר קצרה מאשר השלטון המרכזי. לעולם השלטון המרכזי לא יכול יהיה שלרדת לרזולוציות נמוכות של החלטה כפי שהרשות המקומית יודעת לעשות זאת. אפשר גם לתת הרבה מאוד דוגמאות אבל בעיקר בנושא החינוך. אני יודעת שהחינוך הוא בלבך ולכן אני אתעכב עליו.

חייבת להיות אלטרנטיבה. באמת, לא יכול להיות שאם אין מערכת חינוך שמובלת על ידי הרמה הלאומית, אין שום מענה לתלמידים שיושבים בבית. אפשר לעשות כל כך הרבה ורק צריך להגיד לרשות המקומית הנה סמכותכן, אחריותכן לפתוח את המוזיאונים בישוב, את המתנ"סים בישוב, את המקומות הפתוחים בישוב, לחלק את התלמידים, להביא את כל צוותי החינוך. הרי בסוף אנחנו אומרים שזה לא רק המתמטיקה שהם ידעו או לא ידעו אלא זה האינטראקציה החברתית, זאת היציאה החוצה וזה לאפשר קצת נשימה להורים ואכן יש הרבה יתרונות בעניין הזה.

עוד דבר. ברגע שאת מטילה את זה על הרשות המקומית, את גם מאפשרת להם להסתכל קדימה, איך תראה מערכת החינוך יום אחרי. הרי לא נחזור לבית הספר כפי שהיינו חוזרים לפני שנה ב-1 בספטמבר. עזבו את הפערים הלימודיים, אלה כבר שיטות הלימוד, זה כבר האופן שבו אנחנו מבינים את הדברים, בואו ניתן להן אחריות גם להסתכל קדימה ולא רק עכשיו במאבק ובואו נתחיל מזה, כן, אבל גם להסתכל קדימה על הדברים ולנהל את הדברים באופן הרבה יותר חכם. אני רואה את זה ברשויות המקומיות יום יום נכון שהעיר תל אביב אפשר לומר עליה שהיא חזקה ועשירה אבל יש לה מורכבויות ושוב, אני אתן דוגמה. העובדים הזרים, הפליטים שנמצאים בעיקר בעיר תל אביב, השלטון המרכזי אף פעם לא נגע בהם מתחילת הקורונה. אף פעם. לא התייחס אליהם מתחילת הקורונה. רק העיר תל אביב וראי זה פלא, התחלואה שם היום נמוכה מאוד. היא הייתה מאוד גבוהה. נכון שהמל"ל סייע בצורה מאוד מאוד משמעותית אבל זאת העיר הראשונה שפתחה משל"ט. יש לה מורכבויות מאוד גדולות. נכון שיש לה את האמצעים אבל היא עושה עבודה נהדרת.

אני חושבת שגם העניין הזה שנמצא כרגע בשלטון המקומי, יושב ראש השלטון המקומי הוא אדם שהוא מנהיג, שיש לו יכולות, שמוכיח את זה, שיושב עם הרשויות המקומיות יום יום ועושה את העבודה. צריך גם לנצל את המומנטום הזה כדי לאפשר לעשות את הדברים הרבה יותר טוב. אנחנו מאוד מאוד מאמינים בעניין הזה.

שאלת לגבי הסמכויות וחיים לא ענה לך עד הסוף. מה הסמכויות שנדרשות. ראשית, יש מסמך. משרד הבריאות בהנחיה של המל"ל כתב נייר להחלטת ממשלה שקובעת מה הסמכויות שנדרשות לרשויות המקומיות ומה הסמכויות שמופיעות שם. קודם כל, העברת המידע. נכון שמאוד התקדמנו ונכון שכבר מעבירים את החולים לרשויות המקומיות ואת שמותיהם, אבל זה לא קורה בצורה מספיק טובה ולא רק מבחינת השמות אלא גם מבחינת הזמן, גם מבחינת הניתוחים. זה עוד לא עובד מספיק טוב כדי שהרשות המקומית תיקח ותמשיך לעבוד על העניין הזה.

הנושא השני הוא נושא האכיפה. נושא האכיפה הוא נושא קריטי והוא לא כל כך פשוט. עליו יהיה צריך לדבר. הדבר הכי נכון הוא לתת סמכויות לפקחים יותר מאשר על מסכה. אני מזכירה כאן שלפקחים ברשות המקומית, עד כמה שנתנו להם קצת יותר סמכויות, הם לא יכולים לתת קנס על התקהלות, הם לא יכולים לפזר התקהלות וזה לא בסמכותם. לזה צריך את המשטרה ואת מינהלת האכיפה. אפשר לעשות עבודה ולהעלות באמת את סמכויות האכיפה קצת יותר לרשות המקומית כדי שתאפשר באמת לשלוט במה שקורה על מה שקורה בשטחה.

לגבי סמכויות נוספות. הרשות המקומית לא יכולה להחמיר על הרמזור, היא לא יכולה לפתוח עסקים אבל היא יכולה לסגור וזה בסמכותה. זה לא משהו שצריך להוסיף לה וזה כן חלק מהעניין.

הנייר הזה של הסמכויות מוכן. צריך לבקש אותו ממשרד הבריאות. זה פשוט נעצר בגין ההחלטה או התפיסה או המדיניות של משרד הבריאות שאומרת את הדבר הבא, ואולי נמצאים נציגי משרד הבריאות והם יגיבו. אומרת שרון אלרעי וגם אמרה לפני כן סדצקי שאי אפשר באמת להפריד בין רשויות, בין סקטורים ובין אזורים כי המדינה שלנו קטנה ועוברים ממקום למקום וממילא מדביקים. אני חושבת שהעניין הזה הוא פתיר במידה רבה. הוא לא פתיר ב-100 אחוזים, זה נכון, אבל הוא פתיר במידה רבה והוא בעיקר אומר שאנחנו לוקחים סיכונים אבל אנחנו לוקחים סיכונים הרבה יותר נמוכים כשאנחנו נותנים לשלטון המקומי את האחריות ושוב, כי הוא רוצה להישמר ירוק ואכפת לו מהתחלואה. זה לא פוטר את השלטון המקומי המרכזי מלא מעט משימות. צריך להגדיר את המדדים דרך הרמזור וצריך ליצור מצב של שליטה ובקרה. כלומר, לבוא ולומר שאלה לא רק סמכויות וזאת לא רק זכות של הרשות המקומית אלא זאת לגמרי אחריות. הוא צריך לדווח באופן יום יומי לגבי התחלואה, לגבי הפעילות, צריך להפעיל את פיקוד העורף היכן שנדרש ופיקוד העורף כבר שם, גם ברשויות החזקות וגם ברשויות החלשות. פשוט צריך לתת לו להמשיך לעבוד. הוא עושה את זה. תסתכלו ברשויות החזקות, גם קיבלו תקציבים, גם יודעים לעשות את זה וזה קורה וזה מוכיח את עצמו. פרויקט בני חיל של משרד הביטחון שנכנס לרשויות החלשות ומסייע להן בתקציב, מסייע להן במזון, מסייע להן בחיילים – זה קורה. נכון, אולי צריך עוד קצת סיוע תקציבי אבל אנחנו כבר לא רחוקים מהיכולת לממש את זה. בעיניי כרגע זה אך ורק החלטה. כל השאר באמת כבר נטחן דק דק והדברים קיימים. אני מאוד מאמינה בזה, אנחנו הובלנו את זה בעבר וזה באמת רק עניין של החלטה. עד כאן.

תודה רבה טליה. את לגמרי צודקת. אני זוכרת את הדיונים בסיבוב הקודם לגבי הנושא של סמכויות הרשויות המקומיות. אני מכירה את התוכנית שלכם. אגב, זה מה שמתסכל כאשר כל מה שנדרש כאן זאת החלטה לעשות את זה ואנחנו לא נמצאים שם.

אני מוכרחה לומר בהיבט של מתן הסמכויות עליו דיברת לגבי זה שאפשר לסגור יותר ממה שהרמזור מציע אבל אי אפשר לפתוח. הסמכויות חייבות להיות דו צדדיות. זאת אומרת, רשות מקומית – נתנו כאן כדוגמה את כפר ורדים ויש לנו את הדוגמה של אילת ודוגמאות נוספות שכמעט ואין בהן מאומתים וגם המאומתים, יש דרך לתת להם את המעטפת הנדרשת ולאפשר לכל האחרים לנהל שגרת חיים – אני חושבת שכן צריכה להיות סמכות לראש הרשות לנהל את כל האירוע הזה בתוך הישוב בשום שכל. אמר את זה מאיר יצחק הלוי ואני בטוחה שכל ראש רשות יגיד שהבריאות של התושבים שלו חשובה לו לא פחות, אם לא יותר אפילו, מאשר לכל אחד אחר.

רציתי לשאול בנושא של האכיפה. דובר על מינהלת אכיפה. קיימנו כאן דיון ממש עת יצאנו מהגל הראשון ואמרנו שזה אחד הדברים שצריך לעשות. מה קורה עם זה?

זה קיים. מינהלת האכיפה קיימת. היא עובדת. אגב, היא עובדת לא רע. נכון שמפעיל הכוח הוא משטרת ישראל. מינהלת האכיפה היא זו שמגדירה את המדיניות, היא זו שמגדירה את סדר העדיפות לאכיפה. יש הכשרות של הפקחים של השלטון המקומי בשלטון המקומי שהם אותם עבור מינהלת האכיפה וזה ממשיך לקרות וזה עובד בכלל לא רע. הסיפור הוא הסמכות לאכיפה.

בעצם לא השלמנו את המלאכה. יצרנו איזשהו משהו שהיה צריך להיות אופטימלי ובסופו של דבר הוא מקוים חצי.

לא. אני לא חושבת. מה שהתכוונו הוא זה שקרה אבל לגבי ההחלטה של מה הסמכויות של הפקחים ברשות המקומית, כאן הפער. לא הסכימו מבחינה משפטית לתת להם סמכויות אכיפה מעבר למסכה ומעבר לתו סגול. אלה שני הנושאים אותם הם אוכפים. הם לא יכולים לאכוף התקהלות והרי זה הדבר המשמעותי, ההתקהלות. על זה אנחנו מדברים. מגיעים למקום מסוים ויש התקהלות שצריך לפזר אותה. זה האבסורד, שכרגע אין להם את הסמכות לכך אבל זה עובד. זה עובד והם ממשיכים לתת את הפקחים וממשיכים לעבות אותם. לפעמים יש חוסר בכוח אדם אבל מה שהתכוונו, קורה. בעניין הזה, זאת הסמכות לאכיפה ואני חושבת שכאן יש פער מאוד מאוד משמעותי שהרשות המקומית לא יכולה לאכוף את ההתקהלות אצלה ברשות.

זה מה שכיוונתי אליו בעניין של הסמכות כי בעיניי הוא יותר משמעותי. אגב, הוא יכול מאוד לעזור בעניין הזה כי כאשר פקחים של הרשות המקומית שהם מתוך הרשות באים ונמצאים בתוך הסיטואציה הזו, אני חושבת שיכולנו להרוויח יותר.

אני מסכימה.

חבר הכנסת רזבוזוב רצה להוסיף.

ממש בקצרה כי כל מה שנאמר עד כאן, נכון. אני חושב שרובנו בעברנו היינו בשלטון המקומי כחברי מועצה ואנחנו יודעים שכל ראש רשות מכיר את העיר שלו כמו את כף ידו. הוא מכיר את השכונות, את המקומות, את הרחובות והוא מכיר כל מקום בו יש חשש להתקהלות. הוא קשוב לתושבים. הפיקוח העירוני גם הוא צריך להיות מתוגבר ועם יותר סמכויות כדי שהוא יוכל לעשות אכיפה נכונה יותר וטובה יותר ולא לרודף אחרי אנשים שהולכים באוויר הפתוח עם מסכה. בני זוג הולכים ולמישהו ירדה המסכה ואז רודפים אחריו אלא הם צריכים דווקא לכוון את הפיקוח העירוני נגד התקהלויות. לא צריך כאן מודיעין כי כל ראש רשות מכיר את מקומות ההתקהלויות. צריך לתת את הסמכות לפיקוח העירוני. אני חושב שזה המודל הכי נכון וחבל שאנחנו גוררים רגליים ולא מגיעים למצב הזה כי אפשר לצאת לדרך ולתת לראשי הרשויות את הסמכויות לפיקוח העירוני. אנחנו יודעים שזה קל, שזה לוגי, שיש בזה הרבה היגיון ופשוט צריך להתחיל וליישם את זה. אני לא מצליח להבין למה זה לא קורה.

במיוחד אחרי כל כך הרבה זמן בתוך האירוע הזה. זה כאילו לעשות את אותו הדבר ולצפות לקבל תוצאה אחרת.

בדיוק, לקבל תוצאה שונה. הבעיה היא שיש לנו פתרון ביד אלא שצריך להתחיל לממש אותו ואנחנו לא עושים את זה. באמת כואב הלב כי כולם סובלים. בסופו של דבר גם הרשויות נענשות, גם התושבים, גם הפיקוח שיכול לעשות את העבודה.

אגב, אולי זה גם יוציא את הפוליטיקה, יחלץ את הפוליטיקה מתוך המקום הזה. כשהדברים הופכים להיות ענייניים, הם גם מנוהלים בצורה יותר נכונה וטובה. תודה רבה חבר הכנסת רזבוזוב. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה.

בעיניי הדיון הזה מאוד נדרש. אין ספק שראשי הרשויות וצוותי הרשויות הם מכירים הכי טוב את השטח ויודעים לתת את המענה בתנאי שלשם כך תהיה להם האפשרות והמשאבים. אין ספק שצריך שיתוף פעולה מובנה בין הרשויות לבין רשויות אחרות שנמצאות במשרדים השונים שמטפלים בנושא.

ספציפית אני רוצה להתייחס לסוגיית האכיפה. שלחתי אתמול הודעה בעניין ואני מבקשת שיתקיים דיון בוועדה בכל הנושא של הפיקוח ושל האכיפה והמטרה שלו.

יתקיים בשבוע הבא.

אני חושבת שזאת סוגיה מאוד עקרונית ורצינית, במיוחד לאור המצב הכלכלי במדינה ואם אני מדברת על החברה הערבית, לטעמי ולטעמם של רבים, הנושא של ההסברה בתוך החברה הוא לקוי מאוד וצריך לקחת אותו בחשבון. אני מעלה את זה כסוגיה שצריך להתייחס אליה ברצינות.

בסדר. בשבוע הבא אנחנו נקיים את הדיון. קיבלנו את הפנייה שלך. תודה רבה.

תודה רבה טליה. אני מקווה שכל העבודה הנפלאה שעשיתם גם תבוא לידי ביטוי בדמות ההחלטות וההוצאה לפועל. שוב תודה רבה.

תמי ברששת, אחריה פרופסור יהודה אדלר ואחריו איתן יצחק.

בוקר טוב. אני מנהלת אגף הרווחה בפרדס חנה-כרכור ויושבת ראש ארגון מנהלי שירותי הרווחה הארצית. אני הייתי אתמול בישיבת הוועדה ואני חייבת להודות לך היושבת ראש על אי השפיות בוועדה הזאת, ועדה מקצועית ועניינית את מובילה בצורה מצוינת.

אנחנו מחזקים את העובדה ואת העמדה שמי שצריך להוביל את המשבר הזה, אלה הן הרשויות המקומיות וכמובן את המודל הדיפרנציאלי של הרמזור כאשר באמת מי מכיר יותר טוב את התושבים, את הקהילה ואת החוסן הקהילתי מאשר ראשי הרשויות עצמם ואנשי המקצוע ברשות.

אני אתייחס לשירותי הרווחה ברשויות המקומיות. מיותר לומר שזוהי שעתם היפה של העובדים הסוציאליים. נכנסנו למשבר הזה רזים וחסרי כוח אדם, לראיה אפילו השביתה של העובדים הסוציאליים הייתה בין הסגר הראשון לשני, אבל עדיין העובדים הסוציאליים מגויסים, מחויבים, הם החיילים בחזית ועובדים יום ולילה. אנחנו מטפלים במטופלי הרווחה הקבועים שלנו שמן הסתם אתם יודעים ושומעים כמה הבעיות התעצמו יותר. אנחנו מדברים על עלייה של קרוב ל-30 אחוזים באלימות במשפחה, נוער בסיכון, ילדים בסיכון, סיר הלחץ המשפחתי בסגר כאשר כל זה מופנה אלינו.

אנחנו מטפלים בכלל האוכלוסייה הוותיקה כאשר באמת ידוע שהאוכלוסייה הזו היא בסיכון והבעיה הפעם, בהשוואה לסגר הקודם, היא לאו דווקא המתן החומרי, סלי מזון, אלא יותר הנושא של הפגה. למדו לקח - ויש כמה לקחים יפים שלמדו מהסגר הקודם ואת זה חייבים לומר – שגם בני משפחה יכולים לבקר, לסייע ולהשאיר את האחריות בידי המשפחה ולאו דווקא שהמתנדבים ייכנסו לאזרחים ותיקים.

המישור האחר בו אנחנו מטפלים בו באופן מאוד חזק הוא כל המשפחות החדשות נפגעות הקורונה. אנחנו עדים למשפחות שלא הכרנו קודם, פניות אלינו בנושא של חובות ושכר דירה, אנשים שתפקדו עד היום, אנשים שלא הכרנו קודם ועקב המצב הכלכלי, המתחים והחרדה, האלימות בבית עולה. הילדים מושפעים מזה ויש מצבים קיצוניים של ילדים.

כמובן המישור הקהילתי, כל ההפעלה של המתנדבים, הערבות ההדדית והסיוע.

כאשר נתבקשנו, הרשויות המקומיות נתבקשו לעשות בדיקות אפידמיולוגיות, ביקשו גם מהעובדים הסוציאליים שיעשו זאת ואכן בחלק מהרשויות נרתמנו לזה. דבר ראשון שאני מבקשת, כדי שהעובדים הסוציאליים יוכלו להתפנות ולהתמקד במשימות השוטפות שגם כך הן רבות, קשות ומורכבות, לפטור את העובדים הסוציאליים מחקירות אפידמיולוגיות. יש מספיק אנשים ברשויות, עובדים טובים שיכולים לעשות את זה מה גם שמערך של פיקוד העורף ושל המדינה בהחלט השתפר לאין שיעור בנושא של הבדיקות האפידמיולוגיות.

דיברה קודם טליה על הפרויקט של בני חיל. בני חיל ניתן לרשויות אדומות, מצב סוציו אקונומי נמוך ואנחנו חושבים שזה פרויקט טוב שמסייע ומתגבר את הרווחה במתן מענים ובכוח אדם. אנחנו חושבים שצריך להמשיך אותו, כמובן בהתאמות. מניעה והמשכיות. אחד הדברים שמאוד חסרים זה כמובן תגבור תקציב למחלקות כדי להיענות לצרכים האלה שהולכים וגדלים. למשל, נושא של תשלומי חובות, שכר דירה, זוגות ששניהם עבדו במסעדה ועכשיו המסעדות סגורות, חיים בשכר דירה עם שלושה ילדים. אנחנו מוצאים אותם דופקים בדלת ומבקשים סיוע באוכל, דבר שקודם לא הכרנו אותו.

יש לכם נתונים לגבי העלייה בפניות כאלה?

בפניות חדשות, לא. בסגר הקודם הייתה עלייה של 20 אחוזים. ממש בימים אלה אנחנו עושים סקר שלנו, סקר פנימי של כל מחלקות שירותי הרווחה בארץ, כדי לדעת את מספר הפונים החדשים שפונים לשירותי הרווחה.

אחד הלקחים היפים – ובאמת, מה שמגיע למשרד הרווחה – הוא שמתחילת הסגר הזה כל המסגרות הופעלו מהתחלה, כל מועדוני המופת, מועדונים המאושרים והמועדוניות לילדים. גם בתקופת הסגר, לפי התו הסגול ולפי ההנחיות שקיבלנו, המסגרות עבדו וזה היה מצוין. הפרדוכס הגדול הוא עם היציאה מהסגר, בשלב הזה, שאם מועדון שייך למערכת הרווחה ומופעל על ידה, הוא כן יכול לפעול, אבל אם הוא מופעל ישירות על ידי הרשות, הוא לא יכול לפעול. לדוגמה, ניצול שואה שנמצא במועדון מופת, מקבל את הפעילות וזכאי לקבל התעמלות וכן הלאה, אבל אם הוא לא במועדון כזה והוא רק לוקח חוג התעמלות שהרשות מפעילה אותו או המתנ"ס מפעיל או העמותה מפעילה – הוא לא יכול להיות שם. זה האבסורד עליו דובר אתמול בקשר לחוגים.

זה רק מוסיף על הדברים שאמרנו.

מה הסיבה שאנחנו לא יכולים לעבוד עם הקשישים ולהוציא אותם מהבית אחרי תקופת סגר כזאת? ההתעמלות בחוץ, במרחב הפתוח, על פי אותו כלל של 20 בחוץ ו-10 בפנים, עם השגחה. למה לא לאפשר את זה? למה לא לאפשר לאזרחים הוותיקים לעשות את הפעילויות האלה? כיום לפי התקשי"ר אנחנו לא יכולים לעשות את זה, כי מדובר בחוג, מדובר במישהו שמפעיל אותם ומשלמים לו. זה הפרדוכס הגדול.

תודה רבה. זה פשוט לא ייאמן. כמה פעמים שאני שומעת את זה, אני כל פעם נדהמת וכאן כאשר זה מגיע לאוכלוסיות כאלה, זה רק הופך את זה ליותר בלתי נתפס.

תודה רבה על הדברים. אנחנו נשמח לקבל נתונים.

בהחלט. אני אעבור לך.

ההיבט החברתי וההיבט הנפשי, אני חושבת שהם לא פחות חשובים ואפילו יותר חשובים.

פרופסור יהודה אדלר בבקשה. אחריו ידבר איתן יצחק ואחריו נציג האוצר. אם רפיק עולה, אני אאפשר לו להתייחס.

בוקר טוב לכולם. בימי חיי השתתפתי בהרבה ישיבות אבל ישיבה עם כל כך הרבה קונצנזוס, אני לא זוכר. מה שמדהים אותי זה חוסר ההבנה של ההנהגה במה שצריך לעשות. כל פעם אחרי שאני מדבר בתקשורת או כאן, ישר תוקפים אותי ואומרים שאני איש שמאל ואני אנטי ביבי.

הוועדה הזו נטולת פוליטיקה.

נכון מאוד. אנחנו מדברים לעניין. ההנהגה שלנו, בשיטה עד היום, נכשלה בכל נושא הקורונה. יש חוסר הכלה, חוסר יכולת להכיל את האירוע הזה ואנחנו כבר אחרי שני סגרים. כמו שאמר ה-WHO סגר הוא לא פתרון, סגר הוא פתרון לפוליטיקאים והוא לא פתרון למגפה. לכן עד היום בגדול כשלנו בניהול המגפה.

אין ספק – ואני אקצר בדבריי – שראשי הערים, ראשי המועצות, הם חייבים להיות הפרויקטורים של המאבק בקורונה. הם מכירים את העיר הכי טוב, שמענו קודם את חיים ביבס ואת שאר האנשים, הם מכירים את המקום שלהם הכי טוב עד לרמת השכונות. יפעת, את אמרת כבר בהתחלה שצריך לרדת, ובצדק, לרמת שכונות. הם מכירים את מערכת החינוך, את הרווחה את הכלכלה, את הקשישים, את הילדים ואני בטוח שמי שצריך להיות הפרויקטורים של המלחמה הזאת, אלה ראשי העיריות, ראשי המועצות, ולמעשה הממשלה צריכה להיות הרגולטור מלמעלה. כך צריך להיות מהתחלה וכך צריך להיות גם בהמשך. עד היום זה לא בוצע. שמעתי את הדברים של חיים וחבל שזה נמנע מהאנשים המצוינים שמנהלים את השטח.

אין לי הרבה מה להוסיף. זה מחויב המציאות וזה מה שאנחנו צריכים לעשות. תודה.

תודה רבה פרופסור אדלר. אני חושבת שאתה חידדת מכל מה שעלה כאן זה שצריך להיות פרויקטור. כל הזמן מדברים על המדינה כמעטפת על ראשי הרשויות כמי שצריכים לבצע. שמענו קודם את תמי ברששת אומרת שבכל מה שקשור לביצוע, הם לגמרי שם אבל כשזה נוגע לסמכויות, לצערי הרב הם נעדרים.

ברשותך, אני רוצה להגיד משהו לתמי. בשעתו בבית החולים שיבא ניהלתי את מקצועות הבריאות, כולל את העבודה הסוציאלית. חוסר הפרגון לסקטורים האלה וחוסר ההערכה ותשלומי המשכורות ואני לפעמים לא מבין למה הן בכלל מגיעות לעבודה.

אלה כבר סוגיות אחרות.

העבודה של העובדים הסוציאליים היא חשובה לא רק בתקופה הזאת. הם עושים עבודת קודש, מגיעים בלילות לחדרי המיון, קורעים את עצמם תמורת כלום. הגיע הזמן שהדבר הזה יעלה על סדר היום.

זה נושא חשוב אבל הוא לא רלוונטי לדיון הזה. הוא חשוב מאוד וזאת אולי גם הזדמנות לגעת בזה אבל לשם כך אנחנו מקיימים דיונים ייעודיים לגבי העובדים הסוציאליים, שאגב, הם יהיו החיילים בחזית אחרי שאנחנו נסיים את כל ההיבט הרפואי.

אני כן רוצה לחזור לנקודה שאתה חידדת בעיניי יפה, שצריך שיהיה פרויקטור על ושכל אחד מראשי הרשויות יהפוך להיות הפרויקטור של הרשות שלו. אם נשכיל לעשות את זה, אולי גם נרוויח יותר. תודה רבה לך.

תודה רבה. בקצרה אני רוצה לומר שהנחת היסוד שהחורף לפתחנו, זאת אומרת, הקושי עוד לפנינו ואם אנחנו רוצים להסתכל על מחצית הדרך הבאה, נכון שהדיון הזה חשוב כדי להימנע מהיתקלות בחורף ובטח ליצור עוד מאותו דבר. לכן יש שתי אפשרויות – או ללכת על השלטון הלאומי כפי שהיום הוא ריכוזי ואנחנו נמצאים עם שר בריאות שמדבר לתשעה מיליון אזרחים או כפי שרוב הדיון הזה מתגבש, ללכת לשלטון המקומי שהוא כבר מתפצל ל-255 רשויות. הנושא תורגל ונוסה, הוא כבר כתוב בכל הנהלים של חירום שאנחנו מעבירים במצב חירום לשלטון המקומי את מרב הסמכויות וזה לא אומר שהשלטון המרכזי מתנתק. הוא קובע ה-מה והשלטון המקומי מתרגם את זה ל-איך. כך צלחנו את כל ההסלמות האחרונות במלחמות, כך אנחנו מתרגלים רעידות אדמה ולכן פשוט להתאים את ההיבטים של הקורונה לדבר הזה.

אני חושב שהנחות העבודה הן שיש שונות בין הרשויות באופי, בכלכלה, בחברה. הרמזור מבטא את זה הכי טוב בהקשר לכך. יכולת ההתאוששות היא שונה כאשר לכל רשות יש יכולת התאוששות שונה, וכמובן המענה לכל רשות הוא מתגבש בצורה אחרת, עם משאבים אחרים וכולי. לכן אני חושב שכאשר אנחנו מדברים על המנגנון של הפעלת הרשות המקומית, אני לפחות אמליץ כמייצג את רשות החירום הלאומית להפעיל את ציר המל"ח, משק לשעת חירום, כאשר המנגנון כבר קיים אלא שהוא נותן יותר סדר ואני אומר מה התוצרים שלו.

הוא מייצר סדר יום לאומי שונה מזה שאנחנו מכירים היום כאשר כל אחד מתנהל בלוח הזמנים שלו. אמר כאן בצורה טובה מאיר יצחק הלוי, ראש עיריית אילת, איך הוא מתחיל כל בוקר. אם אנחנו נפעל במנגנון הזה, נוכל להגדיר שכל יום הרשות המקומית מתחילה את הפעילות שלה ומעלה כלפי מעלה. זה יוצר סדר יום, זה יוצר הבנה של הפערים שהם יותר מזוקקים. אנחנו נקבל את הפערים בצורה הרבה יותר חדה וברורה. כתוצאה מכך אתה גם מגדיל את האמון של הציבור. אתה ממצה יותר נכון את הידע שקיים, את הסמכות ואת האחריות. את הממצה את המשאבים יותר טוב. אתה מונע פגיעה כלכלית-חברתית ובריאותית לפעמים כל עוד אתה מייצר משהו קולקטיבי. הדבר החשוב ביותר זה שאתה מייצר התאוששות מהירה יותר למדינה, כלכלית, חברתית ובריאותית ככל שאתה מייצר תהליכים שמתחילים להתפתח מלמטה למעלה.

אני רוצה להתייחס לתו סגול - אתמול רציתי לדבר אבל לא יכולתי - בהקשר לרשות מקומית. אני חושב שהתו הסגול שפותח בגל הקודם צריך להיות מותאם למציאות הזאת. כשאני אומר תו סגול, ראש העיר יקבע את התו הסגול בכל המקומות ברשות, ממגרשי הספורט, דרך עסקים, כמובן בתיאום עם מה שהמדינה קבעה כמו מרחק, מסכה והיגיינה אבל הוא יוכל באמצעות ההחלטה הזאת שלו עם הגורמים ברשות לקבוע לכל מקום ומקום כך לאפשר פתיחה יותר רחבה וסדורה.

יש לנו פער אחד שחשוב שתדעי זאת יושבת ראש הוועדה וזה בנושא של מאגר המידע. היום ראש הרשות לא מקבל את כל המידע. הייתי אצלך בשבוע שעבר בהקשרים של ביטחון תזונתי אבל כשאנחנו רוצים לטפל ולתת לראש העיר לנהל, צריך גם לתת לו את המידע כדי שהוא יוכל לנהל. היום יש לו רק את הדש-בורד של הבריאות.

כמובן תודה רבה. אני חושב שהוועדה מתקדמת בצורה יפה בראשותך והידע הוא חשוב לכל הדיון הזה. תודה.

תודה רבה לך, איתן. נשמע את רפיק חלבי.

שלום לכם. אני ממש מודה לכם על ההזדמנות לומר את מה שחוויתי ואני רואה. קודם כל, לסבר את אוזניכם, היום אנחנו עם 22 נדבקים. בפיק שלנו היינו 267 והיום אנחנו לגמרי בעומק הירוק ואנחנו מאושרים. יש לנו היום עוד פעם בדיקות בדרייב-אין. דלית אל כרמל, בדקנו עד היום, קרוב ל-70 אחוזים מכלל האוכלוסייה הבוגרת, שזה אחוז ענק וגבוה מאוד.

התובנות שלי מכל מה שקרה בתקופה האחרונה הן שצריך להעניק סמכויות פיקוח למועצות המקומיות כדי שיוכלו לסגור עסקים ולאשר פתיחתם. התובנה השנייה היא לאשר פתיחת עסקים כי מה ההבדל בין חנות בגדים בה בקושי נכנסים 10 אנשים במשך היום לבין סופרמרקט אליו נכנסים מאות אנשים? אני חושב שצריך לאפשר לעסקים הזעירים להיפתח ומיד.

הנושא החשוב ביותר שמדאיג אותי מאוד בימים אלה. אנחנו הרי מדברים על פוסט קורונה ופוסט קורונה היא תקופה שתימשך הרבה זמן. לדעתי אנחנו צריכים לדאוג לתשתיות אינטרנט טובות ויכולת גלישה לתלמידים שלצערי הרב אני חושב שבהרבה מאוד מקומות עדיין אין אפשרות גלישה. להרבה מאוד תלמידים במדינה אין מחשבים, אין מחשבים ניידים, אין מחשבים נייחים ואני חושב שזאת משימה לאומית שצריך להתחיל לטפל בה.

אלה שלושת התובנות החשובות ביותר. אין לנו שום דרישה מאף אחד. אני לא ראיתי אף אחד כאן וחוץ מאשר פיקוד העורף ומשרד הביטחון, לא זכיתי לראות סיוע כלשהו. פה ושם ממשרד הפנים, מנכ"ל משרד הפנים מרדכי כהן והממונה על המחוז אצלנו, אבל מעבר לכך אנחנו ממש ולחלוטין באוטונומיה קורונית ואני שמח שזה כך.

אתה אומר שלא נתנו לכם אבל גם לא הפריעו לכם.

שלא יפריעו. לא ייתנו, שלא ייתנו. אני מסתדר יפה מאוד עם פיקוד העורף, עם הפקע"ר, עם הקצינים הנפלאים שעובדים אתנו. אנחנו עושים את הבדיקות דרך קופות החולים, עם הדרייב-אינים ואני רוצה עד סוף השנה לבדוק את כל תושבי דלית אל כרמל, 17,800 תושבים. אנחנו בדרך הנכונה. יש לי משל"ט נפלא, חמ"ל יוצא מן הכלל, פשוט תענוג. רק שלא יבואו להפריע.

יישר כוח. אני מאוד מקווה שכמו שאתה ואחרים, העמיתים שלך, שגם הם הציגו את ההצלחות שלהם, נזכה לראות את כל ראשי הרשויות מקבלים את האוטונומיה לטפל בישוב שלהם ומי שכמובן יצטרך סיוע ומעטפת יותר מעמיקים, יקבל גם את זה. המון המון תודה שהצלחת לעלות ולדבר בפנינו. תמשיכו להצליח.

אני פשוט מופיע בפני קציני המשטרה ומדבר על המודל ושיתוף פעולה עם המשטרה לבין הרשות המקומית

העניין של שיתוף הפעולה בין המשטרה לבין ראשי הישוב, זה גם חשוב בבניית האמון ובהצלחה של הפעילות. אני מודה לרפיק, אפילו שהוא לא שומע. באמת עשה עבודה יפה.

ישראלה, בבקשה, ממש בקצרה אם זה מתחבר לשלטון המקומי, כי לפי הטייטל זה אולי התאים לדיון שהתקיים אתמול. לאחר מכן נציג האוצר אליו יש לי שתי שאלות.

זה מתחבר לשלטון המקומי מכיוון שתל אביב לדעתי נחשבת עיר ירוקה אבל אני לא בטוחה. אני מייצגת את ענף התערוכות. תודה לך שנתת לי אפשרות לדבר.

את מחכה כבר כמה דיונים.

אני זועקת זעקה של ענף שמאז מארס לא נפתח עד היום. הענף שלנו לא שונה מקניון אליו נכנסים אנשים ואצלנו זה בצורה יותר מבוקרת כי כל אחד שבא, הוא מוזמן והוא נרשם מראש. אנחנו לא עובדים מחודש מארס וזה ענף שאם לא יגידו לו שהוא יכול להיפתח עכשיו, גם ב-2021 לא יהיו תערוכות וזה ענף שייכחד במדינת ישראל. אני חושבת שכמו שבאיטליה פתוח, כמו שבספרד פתחו השבוע וכמו שבגרמניה זה פתוח, צריך לשים אותנו על סדר היום כדי שהענפים ייפתחו לאט לאט. אנחנו בכלל לא נמצאים בסדר היום מאז חודש מארס ואם לא מתכוונים לשים אותנו על סדר היום, לפחות שייתנו לנו פיצוי על עסקים שסגורים שנה - זה לא נורמלי – ומחזיקים עובדים. אני מחזיקה אנשים שאני משלמת להם משכורות מכספי הפרטי אבל זה ייגמר. הענף שלנו, יש לו 12,000 עובדים ישירים, 150,000 עובדים עקיפים מסביב, חלק מהאנשים כבר ישני באוהל ליד הים מכיוון שאין להם כבר בתים. אתם חייבים לעזור לנו. כך זה לא יכול להיות.

את כל כך צודקת. השתתפתם בכל כך הרבה דיונים ומשום מה לא רק שאתם לא האחרונים בשרשרת המזון אלא אתם בכלל לא חלק מהשרשרת לא נפתחתם עד היום, גם כשכבר היה נדמה לנו שאנחנו מצליחים להביא לשם אבל זה לא קרה.

מה שמטריד אותי זה שאני מבינה שאתם לא קיבלתם פיצוי ריאלי. זאת אומרת, העובדים לא קיבלו פיצוי ריאלי על הסגירה הכול כך ממושכת הזאת. נכון?

כלום. גם אני שמחזיקה אותם כשהעסק שלי לא עובד. גם אני לא מקבלת.

צפוי להיות לנו דיון עבודה במסגרת של שולחן עגול יחד עם בעלי העסקים. אני אדאג באופן אישי שגם הענף שלכם יקבל ביטוי ופתרון שיהיה סביר ויאפשר לכם לחזור לחיות.

אחרת לא יהיו יותר תערוכות בארץ. להתחיל את זה מחדש, זה בעייתי. עד 1973 זה לא היה וב-1973 אני ייסדתי את הענף הזה. הפעם הענף הזה ייגמר. אי אפשר להמשיך כך.

אנחנו נשים אותו על סדר היום בדיונים הרלוונטיים הכלכליים.

אני מבקשת שכאשר הקניונים ייפתחו, יפתחו גם אותנו.

תודה רבה. נחזור לעניין של השלטון המקומי. נציגת האוצר.

שלום. צוהריים טובים.

צוהריים מצוינים. יש לי שתי שאלות שהן בעצם המשך של הדיון הקודם שקיימנו בנושא השלטון המקומי והן מאוד ממוקדות. היה תקציב לטובת כיסוי הנחות בארנונה.

נכון.

הייתה שם איזושהי דלתה שחסרה ואני רוצה לדעת מה היה עם התקציב הזה ואם הרשויות המקומיות קיבלו את מה שהן צריכות לקבל בצורה ריאלית. אנחנו הרי מבקשים מהן לתת את ההנחה בארנונה או לצורך העניין את הפטור מארנונה ואנחנו גם רוצים לדעת שהרשויות המקומיות מקבלות שיפוי. צריך לקחת בחשבון שהרבה מאוד מהרשויות המקומיות בקושי חיות מזה, כשהן מקבלות את זה בצורה מלאה ועל אחת כמה וכמה אם אנחנו נשית עליהן את הנטל. אני רוצה לדעת מה קרה עם התקציב הזה. אני יודעת שבסוף יולי היו אמורות להיות מסקנות בדיקה שעשה המשרד.

הדבר השני זה הסיוע המתוכנן שזה סיוע אחר, חוץ מהארנונה, שניתן לרשויות המקומיות. אני רוצה לדעת שגם אשכולות חמש נכנסו פנימה.

לגבי הארנונה. כרגע אנחנו שיפינו על הגל הראשון, על הסבב הראשון, באופן מלא. אם יש איזה שהן בעיות נקודתיות, אנחנו נשמח לשמוע.

מה זה באופן מלא? כל הרשויות המקומיות קיבלו את כל הפטור מהארנונה שהן נתנו? הן קיבלו את הכספים בצורה מלאה?

היו שני מודלים. המודל הראשון שהיה עד יוני כבר ניתן באופן מלא. אנחנו לא מכירים שאמורה להיות איזושהי בעיה. המודל השני הוא מודל שאנחנו בעצם מפצים את העסקים דרך רשות המסים, כל עסק מגיש בקשה ביחס לפגיעה שנגרמה לו והתשלום לרשויות אמור להיות דרך העסקים באופן רגיל. הפיצוי לא יגיע מאתנו אלא הוא אמור להגיע ישר לעסקים עצמם.

נניח לרגע בצד את המודל השני ונחזור למודל שהיה עד אוגוסט כי הדיון שלנו היה במהלך יולי. הרשויות קיבלו 100 אחוזים שיפוי?

אני לא חושבת שהם קיבלו 100 אחוזים שיפוי. אני לא יודעת בדיוק את האחוזים. אני חושבת שאלה היו 85 אחוזים. ביקשנו לדעת את הנושאים לפני הדיון על איזה נושאים אתם רוצים לשאול ולא נאמר לנו שזה מה שהולך להיות ולכן לא בדקתי את גובה האחוז.

הדיון הוא על הרשויות המקומיות. אלה הדברים שאנחנו רוצים לדעת. אנחנו רוצים שקודם כל תשלחו לנו מה אחוז השיפוי שניתן לרשויות המקומיות.

אין בעיה.

הדבר הנוסף הוא תוכנית הסיוע שכנראה אמורה לפצות את הרשויות החלשות בגין אותם 15 אחוזים או כל העלויות הנוספות מעצם קיום הסגר שהרשויות סופגות, רשות חניה שלא עובדת ועוד הרבה מאוד דברים אחרים. לוודא שרשות שנמצאת תחת חשב מלווה נכללת גם היא בתוך הרשויות החלשות.

בוודאי. במהלך החודש האחרון העברנו דרך משרד הפנים בערך 60 מיליון שקלים, 40 מיליון ועוד 20 מיליון לטובת צרכים ספציפיים. הכסף חולק לפי מדרגות שונות של סוציו אקונומי, לפי הצפיפות ולפי אחוז האוכלוסייה המבוגרת בכל רשות ורשות. אני חושבת שיש נציג של משרד הפנים שנמצא כאן. אנחנו העברנו את התקציב במלואו ומשרד הפנים העביר לרשויות המקומיות את התקצוב במלואו. כרגע אנחנו עובדים על בחינה של מה הלאה, איך יהיו הצעדים אחרי היציאה מהסגר וברגע שזה יהיה, אנחנו נעדכן. חשוב לי לומר שאנחנו פועלים עם הרשויות המקומיות.

משהו כאן לא מסתדר לי עם הסכום. אם אני זוכרת נכון, דובר על 200 מיליון שקלים שגם הם לא הספיקו ועכשיו אתם מדברים על 60 מיליון. יכול להיות שאלה שתי תוכניות שונות. יש לנו נציג של משרד הפנים שיודע לענות לנו? לא.

לא הבנתי את השאלה לגבי ה-200 מיליון שקלים. ה-200 מיליון היו עבור רשויות מוחלשות.

זה מה ששאלתי.

בסגר אנחנו תקצבנו את כל הרשויות. תקצבנו באופן דיפרנציאלי, כך שרשויות חלשות קיבלו יותר ורשויות חזקות קיבלו פחות אבל בעצם תקצבנו במהלך הסגר את כל הרשויות באופן מלא.

לשם כיוונתי את השאלה. הרשויות תחת חשב מלווה, שבזמנו זה היה חלק מנושאי הדיון, נחשבו כרשויות חלשות או שהמשיכו להתייחס אליהן כאל סוציו אקונומי כולל?

רשויות שיש להן חשב מלווה, הן לא הוחרגו. הן היו חלק מכל הרשויות שקיבלו תקציב.

אבל הן לא נחשבו בתוך הרשויות החלשות.

אם הן במצב סוציו אקונומי נמוך, הן כן.

אבל לא זאת הייתה השאלה. אנחנו ביקשנו בצורה מפורשת. הרי רשות עם חשב מלווה היא רשות חלשה ואם היא לא רשות חלשה, שיוציאו ממנה את החשב המלווה. משרד הפנים לא יכול ללכת עם ולהרגיש בלי. אם לרשות יש חשב מלווה, היא צריכה לקבל סיוע בגובה שמקבלות הרשויות החלשות.

וזה בדיוק מה שהיא קיבלה. במודל שלנו אנחנו לא היינו רגישים לקיום של חשב מלווה. להפך. ככל שהרשות נמצאת במצב קשה, היא קיבלה יותר כסף. זה המודל שלנו.

לא. אנחנו לא מדברים על אותו הדבר. אם יש לי רשות עם חשב מלווה, סוציו אקונומי 5, מבחינתי היא צריכה לקבל - או מבחינת מה שעלה כאן בדיון – בדומה לרשויות החלשות כי הייתה הגדרה של רשויות חלשות. אמרו להם, לא, אתן סוציו אקונומי 5 או 6, ואתן לא תהיו בתוך הסל הזה. אם הן לא רשויות חלשות, שיתכבד משרד הפנים להוציא משם את החשב המלווה שיש מקרים שהוא כבר חצי חי שם וכבר 20 שנים הוא חשב מלווה. אי אפשר לשחק עם זה. חברים, או שאנחנו נותנים את השיפוי הריאלי לאותן רשויות או שאנחנו משחקים את המשחק הזה ונותנים לכמה שפחות.

ניתן לרשויות לפי המצב הסוציו אקונומי שלהן. רשויות עם חשב מלווה ברובן הן רשויות בתוכנית הבראה שמקבלות עבור המצב הקשה של הרשות תוכנית שלמה שעוזרת להן לשפר את המצב הכלכלי של הרשות, אבל זאת סוגיה אחרת שלא קשורה לקורונה. בהקשר של הקורונה, נתנו תקציב שהולם את המצב הסוציו אקונומי של הרשות ואת התנאים הנוספים של צפיפות ושיעור מבוגרים באוכלוסייה.

תודה רבה על התשובה. אני יודעת שאת רק השליחה אבל שמשרד האוצר ידע שזה לא מקובל.

למה זה לא מקובל?

אני אומר לך למה. מבחינתנו רשות שנמצאת בתוכנית הבראה, שגם כך בקושי מצליחה לקיים את עצמה, שהיא עושה צעדים מאוד מאוד דרמטיים כמו רשות חניה ועוד צעדים אחרים מול האזרחים ובמצב של סגר, לא יכולה לקיים את התנאים האלה. אגב, בסוף הדרך גם ישפטו אותה יגידו שהיא לא עמדה בתוכנית ההבראה והיא גם לא תקבל את התקציב שהיא הייתה אמורה לקבל כדי שהיא תוכל להתקדם הלאה, ואז אנחנו לוקחים ומרסקים עוד יותר את מי שכבר מרוסק. זאת הייתה מהות הדיון גם בפעם הקודמת ואני רואה שעברו כבר שלושה חודשים ואנחנו נמצאים באותה נקודה כאילו יש כאן איזשהו ניתוק מוחלט בין מי שיושב למעלה ומשחק עם המספרים לבין האנשים שצריכים לקיים את עצמם למטה.

אני מאוד מבקשת בפעם המי יודע כמה, רשויות עם חשב מלווה, שיקבלו את אותו סיוע שמקבלות רשויות בסוציו אקונומי נמוך או מי שמוגדרות כרשויות חלשות. אני מבקשת דיווח על זה לוועדה, גם לגבי כל הכספים שניתנו עד היום - לאורך כל החודשים האלה – לרשויות המקומיות לפי פילוחים של סוציו אקונומי ולפי פילוחים של רשויות חזקות וחלשות והתייחסות לסוגיה של רשויות עם חשב מלווה בתוכן. אני מבקשת לקבל בצורה מפורטת של הכול.

אין בעיה.

תודה רבה, טל. פשוט לא ייאמן שאנחנו מתגלגלים מדיון לדיון וכאילו שום דבר לא מוטמע. מושכים זמן ומה שירוויחו, ירוויחו.

ברשותכם, אני רוצה לסכם את הדיון. אני חושבת שהמסקנה הברורה בדיון הזה היא שצריך להעביר את השרביט לרשויות המקומיות ואנחנו קוראים כאן לממשלה להעביר את השרביט לרשויות המקומיות, לתת את המעטפת את המדיניות הכוללת אבל שבסוף הביצוע יהיה שם, בכל אחד מהישובים, וברשויות חלשות לתת את הסיוע שנדרש לרשות כדי לעמוד במשימה הזאת.

אנחנו רוצים להעביר אחריות לרשויות אבל שהאחריות הזו תהיה גם לצד סמכויות שהן צריכות לקבל בין אם אלה סמכויות פיקוח, בין אם אלה סמכויות לקבוע מה נפתח ומה נסגר, כולל בתוך מערכת החינוך, לחלק את הישוב לפי אזורים ירוקים ואדומים. בקיצור, לתת להם באופן אמיתי לנהל את הישובים שלהם כדי להוריד את רמת התחלואה.

רשויות קטנות ורשויות חלשות שנדרשות לסיוע תקציבי, להעביר את התקציבים הנדרשים גם לטובת מינהל האכיפה וגם בכלל.

דובר כאן על משאבים של כוח אדם בנושא החקירות האפידמיולוגיות. אנחנו יודעים שפיקוד העורף עובד בתוך הרשויות המקומיות. שיתגברו גם בעניין של החקירות האפידמיולוגיות וישחררו את העובדים הסוציאליים שעוסקים בזה היום כדי שיוכלו לעסוק בדברים החשובים הנוספים.

מבחינתנו אני חושבת שאנחנו יכולים להגדיר, אחרי כל כך הרבה חודשים שאנחנו מדברים על כך, שהשלטון המקומי הוא זה שצריך לנהל את האירוע. יש החלטה שמחכה לאישור של הממשלה. הצלחה תהיה העברת השרביט. אם אנחנו נמצא את עצמנו בעוד כמה חודשים כשעדיין השלטון המרכזי מנהל את זה ולא השלטון המקומי, מבחינתנו זה יהיה כישלון של המערכת. אני מקווה שבעקבות זה ההחלטה הנכונה תתקבל והרשויות המקומיות יוכלו להתחיל לעבוד ולפעול לפי שיטת הרמזור.

תודה רבה. הדיון נעול.


הישיבה ננעלה בשעה 11:55.