פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-ושלוש
הכנסת
2
ועדת הכלכלה
19/10/2020
מושב שני
פרוטוקול מס' 89
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, א' בחשון התשפ"א (19 באוקטובר 2020), שעה 11:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-23 מתאריך 19/10/2020
המאבק בפשיעה החקלאית
פרוטוקול
סדר היום
המאבק בפשיעה החקלאית
נוכחים
¶
מיכל ידיד - קצין אגף חקירות מודיעין במג"ב, המשרד לביטחון הפנים
צביקה כהן - סמנכ"ל השקעות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
רואי קליגר - מנהל יחידת הפיצו"ח, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
אבשלום וילן – מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל
משתתפים (באמצעים מקוונים)
¶
אליעזר רוזנבאום - משנה למנהל הכללי, יחידת המשנה למנכ"ל, המשרד לביטחון הפנים
גלעד קצב - רפרנט מים וחקלאות באגף תקציבים, משרד האוצר
ערן צברי - עוזר ניהולי, פרקליטות המדינה
יואל זלברמן - מנכ"ל ומייסד, ארגון השומר החדש
יכין זיק - מנהל הפעילות, תנועת רגבים
גלית שאול - ראשת מועצת עמק חפר, מועצה אזורית עמק חפר
הגר יהב - סמנכ"לית קשרי ממשל, התאחדות האיכרים והחקלאים ונשיאות המגזר העסקי, התאחדות האיכרים והחקלאים בישראל
גרשון שרון - מנכ"ל - קולחי גליל עליון בע"מ
היו"ר יעקב מרגי
¶
שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה, 19 באוקטובר 2020, א' בחשוון התשפ"א. הנושא הוא המאבק בפשיעה החקלאית.
סוגיית הפשיעה החקלאית עולה ויורדת מאירוע לאירוע. יש חקלאים שכמעט השלימו עם זה כגזירת גורל. יש מי שמנסה להתמודד ויש הרבה שחקנים ברוך השם בשטח שמנסים לסייע ולעזור. אני ארצה לשמוע את משרד החקלאות, את המשרד לביטחון פנים ואת נציגי החקלאים בסוגיה הזאת, ואני מאמין שיש לנו גם בזום אורחים שירצו להשתתף בדיון. אבקש ממשרד החקלאות שייתן לנו סקירה מה קורה בנושא הזה.
קחו בחשבון שאני חי בנגב, במושב. אגיד לכם למה אמרתי את זה כהערת אזהרה, כי אגף התקציבים בדיון הקודם, בנושא של אנרגיות מתחדשות, אמר: רק צריך להבין ששימוש באנרגיית השמש גורם לתופעות של ניצול של משאב הקרקע. אמרתי לו: בנגב אין מצב סטטי. אם אתה לא תשתמש לתאים, זו קרקע שאתה מפקיר. ברגע שתנצל את כל הקרקעות ותהיה לך מצוקת קרקע, אני מפצה. אני יודע כשאני מפצה את החברות האלה לפרק את התאים ותשתמש בקרקע. הכול מופקר, הכול מוזנח, זיהום אוויר, מדורות, ביוב זורם, אין תשתיות, אין תכנון. מדקדקים באיכה. אמרתי את זה כדי לפרוק קצת מהדיון הקודם ולהיכנס לסוגיה הזאת. וקחו בחשבון שאני גר במושב שכל לילה מעירים אותי וכל יום יש בקבוצה של התושבים פריצה או גניבה.
רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם)
¶
השאלה אם לקרוא לזה פשיעה חקלאית זה נכון. יש פשיעה במדינת ישראל, גונבים גם מחקלאים, גם מבתים.
היו"ר יעקב מרגי
¶
אתה צודק, רם. אבל אנחנו נמצאים כרגע בדיון בוועדת הכלכלה לדון רק בפשיעה אחת. בזה שאמרנו פשיעה חקלאית לא אמרנו שאין פשיעה אחרת. בבקשה, אדוני.
צביקה כהן
¶
שלום לכולם. אני סמנכ"ל השקעות ומימון ואחראי על כל נושא הביטוח במשרד החקלאות. אני עוסק פחות בפשיעה החקלאית, אני פה בגלל נושא הביטוח שלא כל כך צלח בשנים האחרונות עם הביטוח של הפשיעה החקלאית. כל הסיפור של הפשיעה החקלאית לא יכול להיות מנוהל אם הוא לא מתוכלל. יש מצד אחד את האכיפה, יש מצד שני את ההרתעה והענישה, ששניהם לדעתי לוקים בחסר אבל אני לא יודע לתת מספרים על הדברים האלה. ויש הסיפור שאני חושב שצריך לגבות אותו בביטוח מיוחד נגד פשיעה חקלאית. אין מוצר על המדף של ביטוח מפני נזק של זדון ונזק של שריפת מתבן. זה ברור לכולם שזה איזשהו כשל שוק שצריך לשים את היד בכיס ולגרום לחקלאים לבטח. לשם אנחנו לא מצליחים להגיע להסדרה מול האוצר, אבל אני לא רוצה להיכנס דווקא לפינה הזאת. יש לנו פה בזום את רואי קריגר ממשרד החקלאות. הוא בבידוד לכן הוא לא יכול היה להגיע. הוא מנהל הפיצוח, מנהל המשטרה החקלאית שלנו. הייתי שמח גם לשמוע אותו.
צביקה כהן
¶
אבל כפתיחה, אני חושב שכל הסיפור של הפשיעה החקלאית חייב להיות מנוהל בשלוש רגליים. האחת היא האכיפה. גם אחרי שתופסים מישהו, אם משחררים אותו אז גם האכיפה פשטה רגל.
צביקה כהן
¶
אין הרתעה. צריך גם לעטוף את זה בסוגים של ביטוחים כאלה ואחרים שייתנו גם את המענה. הרי בסוף כששרפו לך את המתבן, זה שתפסו אולי ועשו אכיפה זה בסדר גמור, אבל המתבן שרוף והמתבן מבוטח מבחינה של ביטוח רגיל, אם יש קצר, הוא לא מבוטח מנזקי זדון.
צביקה כהן
¶
אין. מדובר פה על ביטוח אלמנטרי. יש ביטוח רגיל, אנשים מבוטחים. ביטוח אלמנטרי הוא ביטוח שמוחרג מנזקי פח"ע, נזקי זדון. חברות הביטוח לא משלמים על זה. לנו הייתה הצעה. יש לנו חברת ביטוח ממשלתית לאתר נזקי טבע, שהיא תיתן ביטוח משנה למבטחים הרגילים של הביטוח האלמנטרי. זאת אומרת, הביטוח האלמנטרי יבטח גם את נזקי הזדון האלה, אבל את התמורה אנחנו ניתן מהביטוח משנה של הקנט.
צביקה כהן
¶
הוא אוהב את זה מאוד, הוא אמר לא עכשיו. אני צוחק. אנחנו לא הצלחנו להגיע איתם להסכמות בנושא של הביטוחים.
רואי קליגר
¶
שלום וברכה לכולם. תודה רבה על הבמה שניתנת לחקלאות, למשרד החקלאות. אנחנו הפה של החקלאים.
ראשית אפתח ואומר שמזה חמש שנים, לשמחתי הרבה, יש מציאות חדשה, יש מדיניות חדשה של שר חקלאות, מנכ"ל משרד החקלאות, וכולנו כפקידי המשרד משרתים זאת. רק לפני מספר ימים שר החקלאות והשר לביטחון פנים ישבו בישיבה עם מפקד מג"ב, עם אנשי המקצוע, הצהירו הצהרות. קודם כל, זה חשוב מאוד. כשיש רצון טוב ויש יכולת, נוכל בסופו של דבר להביע את זה ובסוף להביא מזור לחקלאים. אני בן של איכר מכפר בילו, אני יודע בדיוק מה הבעיה, אני יודע בדיוק נפשו של חקלאי. וכמי שיודע, יחד עם שותפים רבים טובים ואחרים, אני בטוח שגם נוכל לעשות.
במפגש של שר החקלאות עם השר לביטחון פנים נקבעו דברים חשובים מאוד. פעם אחת, זה קודם כל שיש אוזן קשבת, יש פורום של לפתור בעיות, להקשיב, לשמוע את הבעיות עם מפקד מג"ב. הועלו מספר נושאים על מנת לתת מזור לחקלאי, ואני מדגיש, קודם כל אוזן קשבת לחקלאי. אבל אין בדבריי לומר שאנחנו במקום גורמי האכיפה האחרים. קודם כל מי שאחראי זה מג"ב. בהגדרה מג"ב אחראי על המרחב הכפרי. פעם שנייה, יתרון ענק שאנחנו, יחידת האכיפה של משרד החקלאות, עם יכולות ועם אמצעים ועם כישורים, יכולים להיות כמשלים, וכך אנחנו עושים. אבל היום, ברגע שיש מדיניות של להיות זרוע פיקוח ואכיפה כשיתוף פעולה עם מג"ב, אני בטוח שבחודשים הקרובים כבר נוכל לתת מזור לחקלאים.
דבר נוסף שחשוב לי לומר. חברי הטוב צביקה דיבר לפניי והזכיר את הנושא של הביטוח. הייתי גם בפורומים שהביטוח הוא חלק בלתי נפרד, כי אנחנו שומעים למשל על בעלי הדרים ברפתות, שיש בעיה עם חברות הביטוח. אבל אני רואה ששמוליק חברי, מנכ"ל קנט, נמצא איתנו. הוא ודאי יוכל להגיד את זה טוב ממני. אבל אם אני כפקיד משרד החקלאות יודע להגיד את זה בשצף דבריי, זאת אומרת שאפשר לעשות. הדבר הראשון זה אוזן קשבת, דבר שני זה יכולת אכיפה תוך איגוד כוחות עם מג"ב, דבר שלישי זה מענה ביטוחי לחקלאים. אז מבחינתנו כפקידי משרד החקלאות, שאנחנו משרתים את הגדרות שר ומנכ"ל משרד החקלאות, אני בטוח שזה ייראה וייעשה טוב יותר.
יש חבר נוסף שנמצא אתנו כעת בפגישה הזאת, יואל זלברמן, השומר החדש. כן, נוצרה סיטואציה במדינה שיש מתנדבים ויש חיילים טובים שנכונים לעשות את העבודה תוך איגוד כוחות. זה חשוב לכולנו ואנחנו לא מתביישים בזה. אנחנו משתפים פעולה, יודעים לשתף פעולה.
דבר נוסף, בהמשך לפגישת שר החקלאות עם השר לביטחון פנים הייתה פנייה מסודרת לשר הביטחון. יש יתרון שהם באותה מפלגה, וזה מצוין, אנחנו צריכים ליהנות מזה. וכבר שר הביטחון נתן הנחיה לתגבר את מרחב התפר בעוד פלוגות של חיילים. אחת הבעיות הקשות שאנחנו יודעים לסמן את החוט המקשר בין גניבות חקלאיות לבין המעבר של מרחב התפר לאזור יהודה ושומרון הוא מוחץ, ולכן הייתה פנייה של השר שלנו ראשית לתקן את הפריצות בגדר. דבר שני, להגביר את התחזוקה של הגדר, קרי פלוגות חיילים שישמרו. את זה הבטיח שר הביטחון לקיים. אז אני מרגיש שאנחנו כבר על תשתית טובה על מנת להתקדם. יש עוד דברים שהשרים סיכמו בנושא של להגביר את רף הענישה.
רואי קליגר
¶
בעשור האחרון, לצערי הרב, יש החמרה בפשיעה החקלאית. נכון שמג"ב, חבריי הטובים, השותפים האמיצים, מעידים על ירידה, אבל הירידה היא ירידה מספרית. נקעה נפשם של החקלאים לדווח מזה שהם מרגישים שאין מענה. אז גם כאן כמענה לאור הפגישה של השרים סיכמו על יכולת מענה ותגובה של כוחות משטרה. אבל הכי חשוב מבחינתי כפקיד משרד זה להשמיע לאוזני החקלאים, כי אני לוקח בחשבון שעל מה שאני אומר אני גם צריך להתחייב כנציג משרד החקלאות. אני בטוח שיש אוזן קשבת, יש יכולות וניפגש בעוד חצי שנה בישיבה אצלך, אדוני חבר הכנסת יעקב מרגי, ונוכל להוכיח שאנחנו יודעים לעשות ונעשה.
היו"ר יעקב מרגי
¶
תודה. נמצאת איתנו ראש מועצת עמק חפר, גברת גלית שאול, שממהרת לישיבה אחרת, אז נקדים אותה ברשותכם. בבקשה.
גלית שאול
¶
תודה רבה. אני רוצה לברך קודם כל על הדיון החשוב הזה. לא מובן מאליו שוועדת כלכלה מתייחסת לנושא כזה משמעותי. אני שמחה גם על הדברים של הדובר הקודם, כי אני שמחה שיש לנו שוב משרד חקלאות שעוזר ודואג לחקלאים. אנחנו נמצאים פה בנקודה מאוד מאוד לא פשוטה. הפשיעה החקלאית אצלנו בעמק חפר היא עניין של יום יום. היא עניין שמבחינתנו מעסיק את החקלאים שלנו כל הזמן. זה חלק בלתי נפרד מהעבודה שלהם. כשאני מדברת על גניבה חקלאית אני לא מדברת על פריצות לבתים. אנחנו מדברים על טרקטורים וקלאב קארים. אנחנו מדברים על תוצרת חקלאית, על אבוקדו ופרי הדר. אני מדברת על נזקים אמיתיים שבסביבה שבה אנחנו נמצאים היום לא משווים אותם לפשעים הרגילים. אנחנו לא יכולים לדבר על אובדן חיים במקביל לזה, אבל גם פשיעה חקלאית הידרדרה לדברים מהסוג הזה.
אנחנו כרגע נמצאים במצב לא פשוט שטיפול המשטרה לא ממצה. יש תהליך מסורבל. לוקח הרבה מאוד זמן עד שמוגש כתב אישום. החקלאים מאבדים את האמון שלהם, כבר לא מדווחים, ואחוז מאוד מאוד גבוה לא מגיע. המשטרה לא מסיירת בשטחים הפתוחים. לנו יש פה בעמק חפר סיירת שלנו, ויש פה גם אנשים שנמצאים כאן בדיון, חבר'ה שלנו, שיכולים לספר לכם מה הם עוברים בשטח. מבחינתנו הנקודה הזאת היא נקודה קריטית. החקלאות שומרת על השטחים הפתוחים. כשלנו יש בלגאן בקו התפר, ויש פה אנשים שיודעים, יואל שידבר אחריי מבין מה קורה לנו בקו התפר שהוא פתוח, כל האזור הזה מוצף פשיעה. אנחנו מבחינתנו חייבים את העזרה של המדינה להתמודד עם זה.
מחייב לשים לב, יש לנו פה תופעה קשה מאוד של אופנועי שטח, רכבי שטח שנוסעים בפראות על השטחים החרושים, פוגעים, גורמים נזק רב לאזור החקלאי. אף אחד לא עזר לנו לטפל בזה. מבחינתנו עושים מבצע של אכיפה אחת לתקופה, וזה בסדר. וכל יתר הזמן יש סכנת חיים, יש פגיעה ברכוש החקלאי, יש נזק עצום לשטח עצמו ולציוד. החקלאים עצמם נאלצים להתמגן. פעם אחר פעם אנחנו שומעים על כאלו שמוציאים לעצמם עוד רישיון, כי הם פשוט חוששים ופוחדים שברגע האמת לא יהיה מי שיהיה לצדם. אני חושבת שהדיון הזה הוא דיון מבורך. סוגיות של ביטוח הן סוגיות חשובות ואיך יהיה הפיצוי, אבל אנחנו חייבים לשים על סדר היום ואני מקווה שמוזמנים לדיון גם אנשי החוק, המשטרה, שידעו להסביר איפה על סדר היום הנושא החקלאי. תודה.
היו"ר יעקב מרגי
¶
הם מוזמנים, כולם יתייחסו. תודה. כדי שזה יהיה בסיס לדוברים הבאים, התעוזה של הפשיעה החקלאית היא – אם החקלאים היו רוצים לעמוד על שלהם, זה היה נגמר בנפש. היום אתה רואה אותם במצלמות, אתה לא תצא. יש להם תעוזה. אין להם בעיה להיכנס גם בשעות של פעילות. תעוזה כזאת לא ראינו. משטרת ישראל כשרצתה להתמודד עם משפחות הפשע קיבלה החלטה והתמודדה. אם צריך החמרת ענישה, החמרת ענישה. אם צריך לתת כלים לחקלאים שיהיו מוגנים. היום כל אדם חושש. אני רוצה לעזור כאזרח לשמור על החוק, לעזור לזרועות הביטחון, אבל אני חושש, אני פסיבי. זה מנת חלקם של המושבים ושל הקיבוצים ושל כל יישובי הספר האלה ויישובי התפר, מנת חלקם היום-יומית.
אליעזר רוזנבאום
¶
אני המשנה למנכ"ל במשרד לביטחון פנים. אני אפתח ואחר כך מיכל תמשיך בעניין הנתונים והדברים היותר מפורטים של המשטרה.
כפי שנאמר על ידי ראש יחידת הפיצוח, הייתה פגישה בין השרים, והמדיניות גם של השר הנוכחי וגם של השר הקודם היא מאבק בלתי מתפשר בנושא של המאבק בפשיעה החקלאית, וגם כמובן בפשיעה החמורה והמאורגנת. הפעילות שאנחנו ביצענו במשרד בשנים של 2018 ו-2019, בנוסף כמובן למשטרה, כמה פרויקטים שקידמנו אותם והם הבאים. ראשית, עשינו פיילוט שהוא בשל כבר עם השומר החדש. אני מניח שהם יתייחסו. מדובר בפיילוט מצליח מאוד. השקענו גם שני מיליון שקלים לטובת הפיילוט. אנחנו בהחלט נכונים להרחיב אותו גם למרכז וגם לדרום, כי אנחנו חושבים שברגע שאנשי השומר יתגייסו כמתנדבי מג"ב יהיו להם הסמכויות, והסמכויות הן בהחלט דבר מאוד משמעותי בנושא הזה. הדבר השני, כל שנה אנחנו ממשיכים להרחיב את בסיסי המתמיד, שאלה הבסיסים של מערך המתנדבים. מי שמכיר את מערך המתנדבים של מג"ב, אנשים מאוד איכותיים, מאוד מקצועיים. זה מכפיל כוח מאוד מאוד משמעותי בנושא.
אליעזר רוזנבאום
¶
נכון, לא מספיק. אנחנו משקיעים גם 1.5 מיליון שקלים בנושא הזה.
דבר נוסף שהשקענו בשנים 2019-2018, השקענו 35 מיליון שקלים להקים מרכיבי ביטחון, בין אם זה גדרות, בין אם זה שערים, בין אם זה מצלמות. גם זה לא מספיק, אבל עשינו את המרב במגבלות התקציב.
היו"ר יעקב מרגי
¶
באתי היום לדיון עם החלטה נחושה לפנות גם לשר, גם לממ"ז אצלי בדרום וגם למפכ"ל על תופעת הפריצות במושב. כי זה הפך להיות יום-יומי. אתמול בשעה 21:00 אנחנו מקבלים התרעה שהייתה פריצה, אנשים עדיין לא הלכו לישון, הילדים עוד בכבישים. אני איש הדרום. כשהייתה פשיעה חזקה בנושא גניבת כלי רכב, צחי הנגבי היה השר, אני הייתי אז חבר כנסת חדש, והממ"ז היה משה קראדי. הכנסת "ישבה" על המשטרה יום-יום עם שאילתות ונדנדה, הקימו יחידה והתמודדו עם זה. שוטרים וגנבים זה הדנ"א. הפושעים האלה מבינים את החולשות שלנו. כמו שאנחנו יודעים איך הם מתנהלים, הם גם יודעים איך אנחנו מתנהלים ואיך המשטרה מתנהלת. אם הם רואים שאנחנו חיים עם זה בשלווה, הם יבואו עוד פעם.
אליעזר רוזנבאום
¶
פרויקט נוסף שקיים כבר מספר שנים זה הקמה של מערך המצלמות עם מוקדים רואים. זה ברשות למאבק באלימות סמים ואלכוהול שכרגע עבר למשרד החדש של חיזוק וקידום קהילתי, אבל שנים רבות השקענו כספים רבים בנושא הזה שנשאו פרי. אין חולק שצריך להמשיך להיאבק ולהשקיע משאבים כדי למגר את התופעה. כשהיריעה קצרה מלהכיל אז אנחנו צריכים בסוף לנהל את הפעילות בכלל, לרבות הפשיעה החקלאית. מיכל, בבקשה.
מיכל ידיד
¶
אני קצינת הח"מ של מג"ב, חקירות ומודיעין. אני אחראית על כל הנושא הזה במג"ב. קודם כל, אני מצטרפת לברכות ואנחנו כמג"ב שמחים מאוד על הדיון הזה. אנחנו באמת חושבים שהאחריות לטיפול בכל הפשיעה החקלאית היא באמת לא רק של משטרת ישראל. כמו שהוצג כאן יש פה מגוון גורמים, ובאמת שילוב הכוחות והזרועות בין כולם זה מה שיכול לעשות את שובר השוויון. אחת הסיבות שאני שמחה מאוד על הדיון, כי אולי זה המקום והבמה לציין את הדברים שכן עושים ושאולי לא מפורסמים חדשות לבקרים, וזה המקום שהייתי רוצה לציין אותם.
דבר ראשון, במסגרת איגוד הכוחות שלנו אנחנו פועלים בשיתוף פעולה טוב מאוד עם צה"ל גם בגבולות וגם בקו התפר. יסלחו לי פה היושבים, לא כל דבר שאנחנו עושים אני אוכל לציין, אבל תהיו סמוכים ובטוחים שאם אני אומרת שיתוף פעולה זה קיים.
מיכל ידיד
¶
שיתוף הפעולה הוא לא רק לשבת בשיחות ולהגיד כמה קשה ובואו נתקדם, אלא באמת פעילויות מבצעיות שמן הסתם לא אוכל לפרט את התוכן ואת היכולות, אבל אנחנו כן משתפים פעולה. לכל צד יש היכולות המבצעיות שלו, ובאיגוד כוחות אנחנו מגיעים למקומות אחרים.
אני בהחלט מקבלת מה שאתה אומר בנושא הפשיעה, כמי שעסקה כל החיים שלה בפשיעה חמורה ובארגוני פשיעה. צריך לפעול אחרת. באמת כך אנחנו פועלים. יש לנו יחידות מרכזיות במג"ב, כמו שיש במשטרה הכחולה, שפועלות ומוגדר להן הטיפול בפשיעה חקלאית. יש לנו כוחות רבים, יכולות מיוחדות שאנחנו מפעילים בתחום הזה.
ציינת ואמרת שאתמול הייתה פריצה לבית אצלכם במושב. פריצה לבית זו לא פריצה חקלאית.
היו"ר יעקב מרגי
¶
זה לא בית. הוא נכנס למשק, לקח טרקטור, הזיז מכונית וגרם לה נזק, גרם נזק לכל הסביבה. ואין לו בעיה גם בשעה 21:00.
מיכל ידיד
¶
צריך לשים לב לדיוק. זה שפרצו לבית במושב לא עושה את זה פשיעה חקלאית. זה שפרצו למשק וגנבו טרקטור או גנבו תוצרת, זו פשיעה חקלאית. לפעמים גם יש גרימת נזק כתוצאה מסכסוך בין שכנים. זה לא עושה את זה פשיעה חקלאית. נכון, הוא הצית לו את האסם או את הרכב, אבל המקור לזה הוא סכסוך אחר, סכסוך שכנים או אחר.
מיכל ידיד
¶
לא אמרתי שאתם, אני רק מבקשת לדייק את הדברים. אנחנו פועלים רבות אל מול ראשי המועצות כדי שהחקלאים יגישו תלונות, כי יש לנו עניין בזה שיגישו תלונות, כי כך אנחנו יודעים מה מפת הפשיעה ואנחנו יכולים לטפל טוב יותר. אני כן חושבת, כמו שאמר פה חברי ממשרד החקלאות, שאם היו פה ביטוחים, היו נותנים אפשרות לחקלאים לבטח את המשקים שלהם, את הציוד שלהם, הרי שהיה להם אינטרס להתלונן. הרבה אזרחים, אגב, גם בפשיעה הרגילה, ואני באה גם מהתחום הזה, מי שאין לו ביטוח לאו דווקא מתלונן. כי מה הוא רוצה? הוא רוצה את הכסף בחזרה. אז אני חושבת שזה כן ייתן להם תמריץ.
אני כן יכולה לספר לכם סיפור מהתקופה האחרונה. העבירות החקלאיות הן עבירות עונתיות ברובן, למעט ציוד שזה טרקטורים וציוד אחר, שזה לאורך כל השנה.
מיכל ידיד
¶
אם הוא יגנוב לימונים וזה לא בעונה, הוא מרוויח יותר כסף. יותר מזה, אם גונבים אבוקדו שהוא לא בעונה אז גם גרמו נזק וגם אי אפשר להשתמש בו, כי אם הוא לא יוצא בשל מהעץ אז כנראה לא יהיה בו שימוש. אז יש פה עבירה על עבירה. אבל זה לדיון אחר שאני מניחה שתזמין אותי.
בעניין עבירות על הציוד החקלאי והפשיעה החקלאית, זה מחולק לשניים. יש הרבה גניבות של תוצרת, וראינו עלייה בגניבות התוצרת בתקופה האחרונה שזה בתקופת הקורונה שאנחנו יכולים להתייחס לזה בשני היבטים. פעם אחת, לאנשים אין כסף אז חלקם גונבים. ופעם שנייה, אנשים לא עובדים. הרבה אנשים היו בסגר.
היו"ר יעקב מרגי
¶
גניבה של ארגז שמישהו לקח לאכול? לא על זה אנחנו מדברים, זה לא הדיון. הדיון הוא שאדם בא למטע שלו ורואה שתי שורות גולחו תוך נזק אדיר למטע שלו.
מיכל ידיד
¶
לגמרי. אבל אני אסביר. זה בכמה היבטים. בתקופת הקורונה ראינו שיש עלייה בפשיעה החקלאית, וזה בא בעיקר בגניבת התוצרת. ראינו אנשים גונבים תוצרת. כמו שאתה אומר, ארגז כזה, קילו לימונים או קילו אפרסקים. פעם שנייה, באמת המסה הגדולה. בנוסף גם אנשים לא עבדו, אז אנשים גם לא מבינים שללכת לשדה ולקטוף לך מהעץ שני קילו קלמנטינות זה נשמע סיפור נורא נחמד, לקחת את הילדים לטייל. אבל לא, אתה בא עם שני קילו, עוד אחד בא עם שני קילו, כך באים 20 אנשים וגמרו לו חצי שדה. אנשים לא מבינים את זה. פה אני רוצה לכוון את זה למקום שצריך קצת לצאת ולפרוץ מהגבולות שלנו ולנסות לראות איך אנחנו מכניסים את הנושא הזה גם לתשדירים. כשהייתי קטנה וראיתי שאסור לקטוף פרחי בר, לא קטפתי פרחי בר. כי פעם מבחינתנו ללכת לשדה ולקטוף פרחים היה לגיטימי, והיום אף אחד לא עושה את זה. אז צריך גם להכניס תשדירים. דבר שלישי הוא שהפשיעה החקלאית היא לאו דווקא ספורדית. העבירות נעשות על ידי כנופיות, בעיקר גניבת הציוד, וזה בדיוק כמו שציינת, חבר הכנסת מרגי. זה לא עבריין קם בבוקר, מחליט לקחת טרקטור והולך. זה אדמיניסטרציה שלמה. זה לחצות גבול. מרביתם באים מהרש"פ, ומרבית הציוד עובר לרש"פ. זה ממש קבוצות מאורגנות מאוד מתוחכמות.
מיכל ידיד
¶
נכון. ומה שאנחנו עושים עכשיו, אנחנו מבינים שכל השב"חים האלה באים וגונבים כאן, אז עכשיו למשל, כחלק מהעשייה שרציתי לציין כאן, במאי האחרון הקמנו יחידת הח"מ באיו"ש, יחידה שעובדת בשיתוף פעולה עם הצבא כדי לבצע חקירות יותר ממוקדות, יותר אינטנסיביות, יותר כוחות שם, כדי למנוע את חדירת השב"חים. ואם כבר חדרו, גם לחקור אותם כמו שצריך ולא לסגור את התיקים האלה.
היו"ר יעקב מרגי
¶
את מכירה את סוגיית הגדר באזור מיתר, בדרום הר חברון? הגדר שהייתה ולא קיימת, וכולם חיים עם זה בשלום.
מיכל ידיד
¶
אני לא יודעת איך לענות לך על זה, כי זה לא בחצר שלי.
ב-2017, כמו שציין גם מפקד מג"ב, הוקם מרכז בינה. ציינת בהתחלה ואמרת שכאשר הייתה פעילות כנגד ארגוני פשיעה, אז קמו והקימו יחידות ועשו. אז גם פה עשו, אי אפשר להגיד שלא. הקימו מרכז בינה, ובאמת מאפס, באמת מכלום, מרכז בינה שנמצא במג"ב, שמאגד בתוכו יכולות טכנולוגיות מבצעיות מקצועיות. להגיד לכם שהגענו לטופ? לא. לי כקצינת הח"מ של מג"ב יש עוד כוונות להקים יחידות מיוחדות, עם יכולות אחרות. כי כמו שציינתי פה, העבריינים הם לא עבריינים פשוטים, אלה עבריינים מאוד מתוחכמים, מפעילים רשתות של טלפונים, ממש כמו בפשיעה המאורגנת. וכרגע זו גם בעיה תקציבית. כולכם יודעים, אין תקציב מדינה, אין תקציב למשטרה. כל דבר שרוצים לעשות זה תלוי תקציב. זה מאוד מאוד קשה. אבל יחד עם זאת אנחנו בשיתוף פעולה עם כל מי שרק ניתן, כמו שציינו פה. אנחנו עובדים עם השומר החדש, עשינו פיילוט בצפון והכנסנו אותם כמתנדבים אצלנו. וכל הרעיון של להכניס אותם כמתנדבים זה גם לתת להם סמכויות וגם בנושא הביטוח, שאם חלילה קרה משהו יש להם ביטוח. זה גם מתוקצב, זה תוקצב בערך בשני מיליון. אם אנחנו רוצים להכניס עוד אנשים כאלה, זה תלוי בתקציב. לא באתי לבכות פה על תקציב, שלא זה מה שישתמע.
פעלנו לכיוון הסדר מותנה. כשאמרתי בהתחלה שאני שמחה על הדיון הזה, כי צריך פה שילוב זרועות, אז אנחנו מדברים על מערכת אכיפת החוק שאני מייצגת אותה כרגע. יש פה משרד המשפטים, צריך את משרד החקלאות, צריך את משרד האוצר. הסדר מותנה – יש עבירות שקשה מאוד להוכיח אותן, כמו נושא הפלישות לקרקעות. קשה להביא ראיות, קשה להביא עדויות, וגם גניבות ספורדיות של תוצרת חקלאית. אז בעבר אם התיקים האלה היו נסגרים במשטרה כחוסר עניין לציבור, כי היינו יודעים שקשה מאוד להגיש כתב אישום כי אין לך הרבה ראיות, לבית המשפט כמובן זה לא מגיע, וגם אם הגיע אליו, כפי שנאמר פה, הענישה היא לא מרתיעה. עבריין, מה לעשות, זה מה שהוא יודע לעשות. הוא לא יתחיל לעשות דברים אחרים, הוא לא יתחיל להיות מורה בבית ספר, כי הוא יודע להיות גנב. סליחה שאני אומרת את זה.
מיכל ידיד
¶
נכון, אבל הוא לא יושב חמש שנים, זאת בדיוק הנקודה. אם היו שופטים לאותו לחמש שנים, כנראה הוא היה חושב פעמיים אם לבוא לשטח חקלאי ולגנוב שתי שורות של אבוקדו.
היו"ר יעקב מרגי
¶
אגיד לך מה אני אומר למשרדי הממשלה שאומרים לי שיש להם קושי כזה. אנחנו מסכימים שאין הרתעה, אנחנו גם מרגישים שאין הרתעה. מה עושים כדי לחזק את ההרתעה? תקימו צוות מומחים, תחקרו, תקבלו החלטות. ואם הגעת למסקנה שהענישה לא מספקת, אנא תתכבדו, תבואו לשר לביטחון הפנים שיביא לממשלה יחד עם שר המשפטים שינוי חקיקה, ואם צריך גם מאסר, כמעט אמרתי מוות בתלייה. הייתי אומר לו מוות בתלייה.
מיכל ידיד
¶
אני שמחה שקלעתי לדעת גדולים. אני שמחה מאוד על הדיון הזה. אנחנו מבינים שאין פה הרתעה, ולכן יזמנו כמה דברים ואנחנו עושים. אז ההסדר המותנה – כיום מה שקורה הוא שעבריין לא צריך להגיע לבית משפט. עבריין זה גם מי שגנב שני קילו קלמנטינות. ברגע שהוא מודה במה שהיה, הוא מוגש, הוא מגיע לתובע והתובע מקיים נגדו הליך משפטי קצר. גם לא תמיד מפריע להם לשבת חמש שנים, אני מכירה את הקבוצה הזאת. מה שכן מפריע להם הוא שנוגעים להם בכיס, ואז הם משלמים פיצוי לחקלאי, וחוץ מהפיצוי לחקלאי הוא גם משלם קנס וגם לפעמים נותנים לו עבודות כאלה ואחרות.
בימים אלו אנחנו מנסים לקדם את כל נושא הקנסות המנהליים. קנסות מנהליים, כמו שמתבצע בקורונה, כמו שמתבצע בשימוש בסמים קלים. בזמנו, כשאיילת שקד הייתה שרת המשפטים, הוגשו תקנות לאישור, אושרו. איפה שהוא זה נשכח וכרגע צריך לתקף אותן מחדש. אז אנחנו כמשטרת ישראל התחלנו שוב, הרצנו בעידודו של מפקד מג"ב את כל נושא הקנסות המנהליים מול משרד המשפטים. ברגע שיאשרו אותם אנחנו במקביל גם מנסים למצוא תקציב, כי בסוף גם צריך איכשהו לאכוף את זה. צריך לרשום דוחות מיוחדים.
היו"ר יעקב מרגי
¶
תודה רבה. כדי שתבינו, סיפר לי חקלאי מהדרום בנגב המערבי, שתפסו על חם את הגנבים ונאלצו להפעיל כוח. יש תלונה על הגניבה, נגרם נזק. עם מה מתמודד עכשיו החקלאי? עם תביעה אזרחית של העבריין נגדו, והוא שולח לו שליחים ואומר לו: אם אתה רוצה לסגור את התיק, 250,000 שקל. גם דפקו לו את המשק, גם קרעו אותו במכות, ועכשיו הוא מתחיל להסס. הוא לא מגיב, כי הוא פייטר, הרי הוא התמודד עם הגנב, אז נותנים לו התראות אחרות, שורפים לו את המכונית. הוא אומר: התסכול הוא שאני מרגיש שאני לבד. אף אחד מגורמי האכיפה לא איתי.
רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם)
¶
צריך להסתכל על כל העניין הזה של הפשיעה החקלאית בכמה ממדים. קודם כל, יש פשיעה חקלאית ויש טרור חקלאי וזה לא אותו דבר. טרור שהוא על רקע לאומני של שריפת מתבנים או שריפת ציוד זה צד אחד של העניין, ויש הפשיעה החקלאית ויש הרבה מאוד פרוטקשן חקלאי ששורפים בגלל שלא משלמים שמירה ואין טיפול מערכתי לכל הסיפור הזה. אי אפשר לטפל בדבר הזה שישימו עוד שומר של השומר החדש על איזושהי גבעה, כי הם ילכו לגבעה אחרת, כמו שכולנו יודעים, ואי אפשר להתמודד בפשיעה כשאתה אומר שאתה לא מטפל בפשיעה במגזר הערבי, כי בסוף אחד קשור בשני ואין ואקום. צריך לקחת את כל העניין הזה של הפשיעה במדינת ישראל בצורה הרבה יותר רצינית מהבחינה הזאת שאנחנו בכנסת צריכים לחוקק חוקים שיחמירו את הענישה עם העבריינים כדי שייתנו לבתי המשפט את האפשרות להטיל עונשים, כי אין היום שום הרתעה. אדם גונב טרקטור ואחרי יומיים הוא בחוץ ונגמר הסיפור. אז אנחנו צריכים לקחת על עצמנו לחוקק את החוקים המתאימים, בתי המשפט צריכים לתת את העונשים המתאימים, המשטרה צריכה להתייחס לדבר הזה אחרת לגמרי, כמו שאתה הזכרת את משפחות הפשע. גם כאן חלק גדול מהפשיעה מנוהל על ידי משפחות פשע, גם הפרוטקשן, גם הצעירים האלה שלוקחים טרקטורים ומוכרים אותם ברשות הפלסטינית. צריך להסתכל על זה ולהפעיל כלים שמתאימים לרמה כזאת של פשיעה. הפשיעה תפסה נפח שחייבים להפעיל גם מודיעין וגם אכיפה וגם חוקים. צריך את כל המכלול. זה לא ילך רק אם עכשיו המג"ב יעשה איזשהו הסכם עם השומר החדש והם יעבדו בשיתוף פעולה. זה לא נעצר שם. זה הרבה יותר רחב מזה, וצריך להסתכל על זה בצורה כזאת ולקחת את זה כפרויקט לאומי.
רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם)
¶
החקלאים קורסים. גם ככה קשה להם, מזג האוויר ומחירים ותחרות וייבוא, ועכשיו גם שורפים להם את המתבנים וגונבים להם את התוצרת והם פשוט קורסים. הרבה אנשים עוזבים את זה כי זה לא כדאי להם, וחייבים להסתכל על זה אחרת לגמרי.
אופיר סופר (ימינה)
¶
תודה רבה על הדיון החשוב הזה. בבוקר הייתי בדיון על הנושא של הרשות להסדרה בנגב, שם דווקא מתארים מציאות אחרת לגמרי, שהכול דבש, ואני פתאום מנסה להרגיש פה את הפער. אז במה שנאמר בוועדה הזאת אני מתחבר למה שרם אמר עכשיו, שבסוף צריך לזכור שהדבר הזה קורה בגליל וקורה בנגב.
אופיר סופר (ימינה)
¶
אני מסתכל בטוויטר ואני רואה אירוע שהעלה גיא ורון על אירוע של פרוטקשן בצומת עמיעד. בסוף הכול זה אותו סיפור, ואני לא רואה שום פתרון אחר מלבד הקמה של יחידה. עוד קצת ועוד קצת, זה לא מה שישנה. הקמה של יחידה שהפרקליטות תתחיל להתייחס אחרת לאירוע. אבל באמת צריך להיות פה מהלך אסטרטגי משמעותי. צריך להגיד את האמת, הדבר הכי משמעותי שקרה בהקשר הזה, לפחות לתחושתי, אני אומר את זה מתוך תחושה ולא מתוך ידיעה, שהכי גרם למאבק בהתמודדות מול פשיעה חקלאית, זה היה הקמתו של השומר החדש. זה אחלה לאזרחות הישראלית, אבל זו בושה למשילות הישראלית. וזה שילוב של משרד המשפטים עם משרד לביטחון פנים, יחד עם משרד החקלאות. תודה רבה.
אבשלום וילן
¶
תודה, אדוני היושב-ראש. הדיון הזה הוא חשוב מאוד, אבל הבעיה היא שמדי תקופה אני משתתף בדיון, זה בערך כמו על נזקי מזג האוויר. המסקנה היא בסדר, אבל הדברים בחלקם קורים והרבה מאוד לא קורים. מה פירוש הדבר?
אבשלום וילן
¶
למשל, חלקו של מג"ב בנושא. לפני שנתיים-שלוש השתתפתי בוועדת שרים לענייני חקיקה. גלעד ארדן היה השר לביטחון פנים, איילת שקד הייתה שרת המשפטים. זה לא טרור כמו שאנחנו מכירים, זה פרוטקשן מכוער של כסף, של כנופיות פשע. אין פה כרגע נציגים מהגליל העליון כמעט, פרט לחבר הכנסת סופר.
אבשלום וילן
¶
לצערנו. אבל מה שקרה בגליל בשנים האחרונות עם הטבעות של טרקטורים בתוך מאגרים, שריפה שלוש-ארבע פעמים של בתי אריזה בראש פינה בסכומי עתק, שאין שום אפשרות לבטח אותם, וכל ההצעות שהצענו שקרן נזקי טבע תקבל אישור מדינה, הפקידות עצרה. אני לא מתווכח אף פעם עם פקידים.
היו"ר יעקב מרגי
¶
אתה יודע למה זה מקומם ומזעזע? הפזורה הבדואית היא גדולה, היא רחבה, שטח ענק, הרבה יישובים. בגליל יודעים להצביע בממוקד ולא רוצים להתמודד עם הבעיה.
אבשלום וילן
¶
יודעים בדיוק מי השתחרר מהכלא, יודעים בדיוק איפה מחזיקים את הנשק, יודעים הכול ובכל אופן לא פועלים. אם מג"ב מקבל את הסמכויות, מג"ב יודע לפעול. במקומות שמג"ב פועל באופן אקטיבי הוא מציע לטפל. אבל למשטרת ישראל תמיד יש בעיות כוח אדם. אני זוכר שבאותה תקופה היו אירועים בירושלים, הוציאו את מג"ב לחודש בירושלים ואז באותם שטחים בנגב ובמקומות אחרים החגיגה התחילה. כי ברגע שמג"ב נכנס כמו שצריך ומטפל, רואים את התוצאות. זה המון עניין של סדרי עדיפויות וזה לא יעזור כלום. עם כל הכבוד לכל המתנדבים, זה מאוד חשוב, בסוף זה טיפול של מדינה. אם המדינה וכוחות הביטחון המיוחדים שלה, קרי מג"ב ואחרים, לא מסוגלת לטפל בזה, אז זה בדיוק מה שאמרת. יש עכשיו גניבות אבוקדו, כי אבוקדו במחיר טוב, אלה פחות או יותר הדברים הקטנים. בדברים הגדולים מול כנופיות הפשע, מול הפרוטקשן, מול השריפה של מתבנים שלמים, זה הכול פרוטקשן. זה מודיעין ומג"ב טוב. אם המשטרה אכן תשים את זה בראש סולם העדיפויות תראה שמהר מאוד הדברים משתנים.
היו"ר יעקב מרגי
¶
כמו שאתם יודעים, השומר החדש מתעסק עם הרבה תחומים, לא רק אבטחה. סיפר לי חקלאי במושב שהוא היה על סף ייאוש, היו לו שטחים מלאים גידולים וכוח אדם אין. הכול כמעט ירד לטמיון. אמר לו אדם בשיח לפי תומו ושאל: מה אתה עושה פה? אמר לו: אני מהשומר החדש. הוא סיפר לו שהוא מיואש, והעמידו לו צוותים של מתנדבים בשכר, החיה אותו. הוא סיפר שאותו אדם הציל אותו, החיה אותו. החקלאים מיואשים. אוהבים את זה, מכורים לזה, קצת מזוכיסטים, ונקודות אור כאלה נותנות להם עוד תקווה. יואל, תרשה לי, זה היה בנימה אישית. בבקשה.
יואל זלברמן
¶
בשמחה. אני אמשיך את מה שאמרת. אני חושב שחקלאים הם אחת האוכלוסיות הכי בודדות. הם לא מגיעים לבניין משרדים ופוגשים בו את החבר'ה, הם יוצאים לשדה ועובדים שם מצאת השמש ועד השקיעה. נכון, אתה צודק, הם מאוד מאוד בודדים. אני חושב שחלק מרכזי זה לאפשר את הבדידות הזאת ולשמור עליהם.
אנחנו נוגעים במשהו כמו 1.5 מיליון דונם שטח חקלאי, מעבר לשיתוף פעולה עם קק"ל ודברים אחרים, ואנחנו נושמים וחיים את הדברים בשטח. אני רוצה לעשות חלוקה לכמה פרקים קטנים ומהירים. הדבר הראשון, כדי להבין מה קורה בתקופה הזאת לעומת התקופה הקודמת, אנחנו מזהים לפחות 25% גדילה בכמות הגניבות. אגב, בעיקר מה שאתה אמרת, בגניבות של היבולים, בגניבה של הפירות, בגניבה של הירקות. רכב שעוצר בתוך מטע, קוטף טון לימונים ובורח איתו מהשטח. חשוב לציין שלצד הגדילה ב-30% לפחות, אנחנו בעצמנו תופסים לפחות 50 גניבות בחודשים הבודדים האחרונים שאנחנו מדברים עליהם, ובתקופה הזאת כל תפיסה של גניבה כזאת לא נחשבת אירוע של גניבה, כי האדם נתפס, אז היא יורדת מהנתונים. המאבק הגדול שלנו, חוץ מהמניעה של הפשיעה, זה כמו שנאמר פה על ידי לא מעט מהאנשים, לשכנע את החקלאים לצאת ולדווח. חקלאים לא מוכנים לצאת ולדווח על הפשיעה החקלאית, כי יש להם חוסר אמון במערכת והם מרגישים שזה בזבוז של יום עבודה. כשבודקים את הנתונים אתה מגלה שאחוז הפשיעה הוא הרבה יותר גדול ממה שהמערכת בכלל תופסת. כל עוד לא מדווחים, אז המערכת מתייחסת לזה כמשהו שולי.
היו"ר יעקב מרגי
¶
בפרקטיקה שצברתם, תרום לנו לדיון, מה אתה היית מציע לעשות היום לו יצויר שבאמת הממשלה רוצה להתמודד עם זה? מה אתה היית מציע שיקרה שלא קורה?
יואל זלברמן
¶
אגיד שלושה דברים, ורם בן ברק התייחס לזה. יש פה בשטח הרבה מאוד פעולות שהן לא פשיעה חקלאית, הן ממש טרור חקלאי. כשחותכים לחקלאי שישה קילומטר גדר בחוקוק, זה הרבה יותר חמור מפשיעה חקלאית. זה ממש מאמץ להשתלט על הקרקע. כשמציתים למישהו את המרעה 30 פעמים הדבר הזה נסגר מחוסר עניין לציבור ולא נחשב פשיעה חקלאית ויורד מהנתונים של המשטרה, הדבר הזה ממוטט את הבוקר. אנחנו רוצים קודם להבהיר שהמשטרה צריכה לאסוף את כל האירועים השליליים שקורים בשטח של חקלאי ולקחת אותם כאירועים.
היו"ר יעקב מרגי
¶
זה לאבד את המשילות בידיים. כשהמשטרה סוגרת דבר כזה מחוסר עניין לציבור, זה לאבד את המשילות בידיים, ממש בידיים.
יואל זלברמן
¶
דבר שני, חשוב להבין, האדוות של הפשיעה החקלאית הן הרבה יותר גדולות מהחקלאי. יש לנו דיווחי אמת, וראיתי את הדבר הזה בעיניים. אני מזמין את מי שרוצה לסיור לראות את מאות הדונמים שהוקמו בנגב במים גנובים של שטחי קנביס באזור מצפה רמון, באזורים שהם מדרום לרביבים, ביר הדאג'.
יואל זלברמן
¶
הכול מציוד חקלאי שנגנב מחקלאי ניצנה, הכול מציוד חקלאי שנגנב מהחוות של אזור רמת הנגב עד מצפה רמון, שפת המדבר. מוקמות תשתיות עם הציוד של החקלאים בגניבת מים מהמדינה. זו סיטואציה הפוכה לגמרי. כמו שאמרו פה אנשים, זה נכון, יש כאן הכרח של המדינה להבין שהיא איבדה שליטה באזורים גדולים במדינה.
אמרתם הגליל העליון. בגליל העליון חברות שכולנו מכירים פה, מהבדיקה שעשינו עם ירידה לעומק לפרטים משלמות סדר גודל של 50,000 שקל פרוטקשן בחודש. אלה העלויות, רק שתבינו. כלומר, המערכת של המדינה מתפרקת לה ממש בידיים.
הדבר השלישי והאחרון, ואני אהיה פרקטי. אנחנו כבר התחלנו את התהליך יחד עם מג"ב והמשטרה הכחולה. חשוב להגיד שהשינוי שעשו במשטרה הכחולה ובמג"ב החלישה מאוד מאוד את מג"ב. ישראל יצחק, שהיה מפקד מג"ב, היה סמפכ"ל המשטרה, הוא חבר אסיפה שלנו. אני עובד איתו צמוד גב לגב. הוא המנטור שלי באיך לייצר את התשתית של ביטחון הפנים, ואנחנו מסכימים שצריך להקים. כמו שבשבוע הבא אני יוצא לג'נין לשבועיים עם אחת היחידות המיוחדות, אני מילואימניק מ"פ בשייטת, אותו דבר אנשים משתחררים ממילואים היום בגיל 36, 37. אין שום סיבה בעולם שהם לא ימשיכו את דרכם בלי לקבל ימ"מ בהתנדבות לעשות מערך מיוחד. זה עוד לא בנוי לזה, אבל לעשות מערך מיוחד שזה יהיה ממש בגדר חטיבה של 1,500 משתחררי מילואים שממשיכים ל-12 ימים התנדבות בשנה. זה לא יותר ממה שנותנים במילואים רגילים במהלך השנה. 12 יום מילואים בשנה שהם עושים תחת מג"ב. הדבר הזה ידרוש קצת יותר ג'יפים, קצת יותר חליפות מג"ד, אם-16 והכשרות, אבל בגלל שאנחנו מבינים שהתשומות כדי להגדיל את התקנים הוא חסר סיכוי, ובגלל שהמרחק הוא כל כך גדול אל מול נושאים שקשורים לביטחון ובטיחות באזור ירושלים, אם זה קשור לפשיעה של סמים או אמל"ח וכן הלאה, שזה נמצא בעדיפות יותר גבוהה, אנחנו יודעים שהשטחים הפתוחים נמצאים בדרגה נמוכה בסדרי העדיפויות. אני רואה פה שמתייחס אליאור ארזי מעמק חפר. ברגע שחבורת אנשים מתארגנת, מתלכדת ביחד ויוצרת מערך משותף שהוא אינטנסיבי ואנשים יוצאים מזמנם החוצה לשטח, זה אחרת. התחנות, כמו שאתם יודעים, נסגרות באזור 22:00 בלילה, בעיקר באזורים שהם סמוכי גדר. כלומר, אם אין שם ניידת של מתנדבים שמסתובבת בשטח, המש"ק חוזרת ב-08:00 בבוקר. זה דבר מטורף. מ-18:00 עד 06:00 צריך לייצר מערך של לא פחות מ-1,500 אנשים שמוגדרים ביחידה הזאת של תפיסת השטחים הפתוחים כתפיסה מרחבית. אתה יכול לדלג ממועצה אחת לשנייה. הדבר הזה, כמו שאמרו כבר, עובד וזו הצלחה גדולה. ההיקפים קטנים מדי בגלל חסמים.
הגר יהב
¶
תודה, אדוני היושב-ראש. תודה על קיום הדיון הזה. הדיון הזה הוא כמובן המשך של דיונים קודמים שהתקיימו גם בקדנציה הקודמת.
שתי בעיות מאוד עיקריות בסוגיה של הפשיעה החקלאית. האחת, עבירות הפשיעה החקלאית הן הכי קלות ומשתלמות לביצוע. עד שלא נפרק את המשוואה הזאת אנחנו כל הזמן נמשיך לרדוף אחרי הזנב של עצמנו. בהקשר הזה, על מנת לטפל בכך שהעבירה היא משתלמת, אנחנו רתמנו את היחידה להסדר מותנה, כפי שהציגה ניצב משנה מיכל ידיד, ויש שינוי מציאות בשטח במובן שחקלאים כן מקבלים פיצוי כלכלי על העבירות שנגרמו להם. אבל הדבר הזה בא רק בעבירות מאוד מאוד קטנות.
דבר נוסף שהוא מאוד בעייתי, יש שחיקת אמון מאוד מאוד גבוהה בין החקלאים לבין המדינה בהקשר הזה. לחקלאי לא משנה האם בתוך שרשרת הטיפול השופט נתן עונש חלש מדי או החוקר פספס משהו או השוטר לא מצא. בשבילו זו המדינה, ולכן עלינו לעשות הרבה צעדים במקביל. כל דבר בפני עצמו לא יהיה יעיל. אנחנו העברנו בכנסת הקודמת, לפני שעברנו את שלושת סבבי הבחירות האחרונות, את חוק החמרת הענישה, חוק פרטי שעבר בקריאה ראשונה. ברשותך, היושב-ראש, מאוד אשמח להביא לך את החוק הזה ושאתה תוכל להמשיך ולהגיש אותו.
הגר יהב
¶
חד-משמעית. זה חוק שיש בו הרבה מאוד מרכיבים, שרק הפרסום שלו הביא לכך ששופטים שינו את הגישה והחלו לעשות קצת שינויים בעניין הזה של ההחמרה. אחד הדברים שמאוד חסר, מג"ב יודעים להגיד לנו כמה כתבי אישום הוגשו. אבל מה שאנחנו לא יודעים זה איך הם נגמרו. האם נסגר מעגל ההרשעה או לא נסגר מעגל ההרשעה. אם הוגשו 160 כתבי אישום, אבל בסופו של דבר היו הסדרי טיעון מקלים, אז לא עשינו בזה כלום. לכן אם אפשר שהוועדה תקרא למשרד המשפטים להתחיל לעשות מיפוי של איך התיקים בפשיעה החקלאית שהגיעו למערכת המשפט נסגרו.
הגר יהב
¶
דבר נוסף, אני ממשיכה את מה שאמר יואל זלברמן. בתקופה של המפכ"ל הקודם אלשיך, הוא שינה את תפיסת ההפעלה של מג"ב ואמר שלדוגמה בזכרון יעקב, אם הייתה שם יחידה כפרית, הוא אומר שצריך שמפקד התחנה יתכלל את הכוח, ואז מפקד התחנה עושה סקר בקרב התושבים, רואה מה מפריע להם. מפריע להם הפרעות רעש? הוא לוקח את שוטר המג"ב, שהתפקיד שלו היה להיות במרחב הכפרי ומעביר אותו לאבטחת מוסדות חינוך.
הגר יהב
¶
זה מאוד מחליש את תחושת הביטחון של החקלאים שהם לבד, ולכן אנחנו מבקשים, ואני מעריכה שזו גם בקשה ודרישה של מג"ב, להחזיר למג"ב את השליטה בכוח, כי להם יש כל הכלים לדעת לעשות מיפוי. תודה, אדוני.
ערן צברי
¶
שלום לכולם. תודה רבה. אני תמיד מברך על הגעה לוועדה והשתתפתי גם בוועדה הקודמת. אני רוצה לתקן משהו שאמרה נצ"מ מיכל ידיד לגבי הסדר מותנה. הסדר מותנה, ובכלל חשוב מאוד להבהיר את זה, קל לנו לטפל בתיקים שיש בהם ראיות. זו האמירה שהייתה גם בוועדה הקודמת. זאת אומרת, אם מגיע אלי תיק, חמור ככל שיהיה, ואין לי היכולת להעמיד אותו לדין, זה לא יעזור מה שאעשה, התיק הזה ייסגר. אגב, הוא לא ייסגר מחוסר עניין לציבור.
היו"ר יעקב מרגי
¶
יש חברי כנסת שיבקשו ממך דברים שאתה לא יכול לעשות. אני בחיים לא אבקש ממך דברים שאתה לא יכול לעשות. לכן ישר הלכת למה שאתה לא יכול לעשות. אני שואל אותך מה שאתה כן יכול לעשות. אתה, מבחינתי, צריך לדרוש מהשופט במקום שכן יש את המקסימום פלוס מקסימום ופלוס עוד מקסימום כדי שכל השבט והמשפחה שלו יבינו וידעו שלא כדאי. למה? כי הוא אחר כך חוזר ליישוב עם מרצדס בגלל הפשיעה, השכן שלו מקנא, גם הוא רוצה מרצדס תוך שנייה, הוא אומר, וואללה, יש דרך קלה לעשות את זה. ושם אין שוק שחור, אין הון שחור, אין הרשות למלחמה בהון השחור, אין כלום. אקס טריטוריה.
ערן צברי
¶
ההערה היא כמובן נכונה והיא מקוממת. אגב, לא רק לתחום העבירות הזה, אבל גם בתחום העבירות הזה שבסוף העבריין יוצא נשכר, ואנחנו כמובן לא רוצים שהדברים האלה יקרו.
ערן צברי
¶
קודם כל, באוקטובר 2017 הייתה גניבה מאוד גדולה במוסד שקף, והתיק הזה לווה גם על ידי הפרקליטות, למרות שרוב הטיפול בעבירות הספציפיות האלה היו בערכאות המשפטיות.
ערן צברי
¶
לא, גניבה של ירקות מהשדה. נכנסו יותר מ-14 אנשים בצורה מאורגנת והורידו שדה שלם, והם עמדו לדין כולם. בבית משפט שלום הם קיבלו תשעה חודשי מאסר, אנחנו ערערנו על זה ובערעור העונש הועמד על 18 חודשים בפועל.
היו"ר יעקב מרגי
¶
מגוחך. לא מעניינת אותי הפרקטיקה שלך, מגוחך. קח את אותו חקלאי שהשקיע, יכול להיות שהוא דור שני ושלישי, השקיע את כל ההוויה שלו השקיע במשק, ויתר על החיים, הוא שומע אחרי הנזק שעשו לו שאולי ייקח שנים לשקם שהעבריין קיבל תשעה חודשים.
ערן צברי
¶
אמרתי, הוגש ערעור על התיק הזה ספציפית והם נדונו ל-18 חודשים.
אני אגיד גם כתובע, לי קשה לנהל תיק בלי ראיות. זה לא יעזור כמה שאני ארצה. בגלל זה אנחנו מבקשים לא שתחזקו את התביעה. גם בצפון וגם בדרום יש לנו פרקליטים שזה התפקיד שלהם לצורך העניין. אם מגיע תיק חקלאי שלקחנו אותו לטיפולנו, יש אנשים שזה תחום הטיפול שלהם. זה לא יגיע סתם לתובע, זה לא יקבל קשב צדדי, זה יקבל את הקשב שלהם. ואני כן רוצה לומר שבסופו של דבר אם יהיה רשום בספר החוקים 30 שנות מאסר אבל אין בתיק ראיות, אז לא עשינו את ההבדל. ההבדל צריך להיות באיסוף הראיות, בדיוק שם. ההרתעה לא יכולה להיות בספר החוקים, היא חייבת להיות בשטח, ואני כמובן מסכים.
רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם)
¶
אבל לא יהיו ראיות אף פעם. כשהכול מבוסס על זה שתופסים אנשים, אם תופסים אותם על חם יש ראיות ואם לא תופסים אותם על חם אין ראיות, אז לא יהיו ראיות אף פעם. ראיות משיגים בעבודת מודיעין, בהאזנות סתר. אתם מחכים לתפוס את ראש ארגוני הפשע רוצח מישהו? לא, אתם עושים פעילות מודיעינית ומביאים ראיות.
היו"ר יעקב מרגי
¶
כשאנחנו מדברים פה על המצב הקיים, ואין ספק שהוא לא אופטימלי כי הפשיעה משתלמת כנראה, אז מה אומרים? כשאני אדבר רק על אכיפה ולא תהיה ענישה מרתיעה, לא יעזור כלום. כשאני אדבר רק על ענישה מרתיעה ולא תהיה אכיפה עם ראיות, בוודאי שלא עשינו כלום. כשאני מדבר בדיון כזה אני מצפה שיידלקו נורות אזהרה אצל כולם – משרד האוצר, משרד המשפטים, המשרד לביטחון פנים. כולם ישלבו ידיים, יעשו ישיבת עבודה, צוות חשיבה, כפי שעשו בנקודות משבר בפשיעה אחרות והצליחו. אני מסרב לקבל את זה כגזירה משמים. לצערי הרב אני מביא את התחושות של האזרח או של החקלאי במקרה הזה. הוא מיואש, או שהוא קיבל את זה כגזירה משמים ומתמודד כל פעם מחדש או שהוא נוטש את הענף הזה. אנחנו לא רוצים בזה, כי אנחנו רואים בזה עדיין ציונות. עוד לא יצאנו משם. זו ציונות, כי אין ריק, אין ואקום. אם הם לא יהיו שם, הפשיעה שם תהיה יותר קשה וישתלטו גם על קרקעות. אנחנו מאבדים את הריבונות שלנו, את המשילות, בגלל סדרי עדיפויות, קושי תקציבי, הכול נכון. התפקיד שלנו בדיון הזה הוא להדליק את הנורות האדומות, שמישהו יבין, ואם לא אז ניתן לו להבין שהוא יצטרך לבוא לוועדה פה, נטרטר אותו כל חודש או חודש וחצי עד שיוקם צוות החשיבה הזה שיביא סוף סוף מענה ופתרון לקשיים של כל המשרדים כדי לצמצם את התופעה לממדים כאלה שזה כבר לא יהיה. זה פיגוע אסטרטגי במשילות של מדינת ישראל. הפשיעה חוגגת, היא הרימה ראש. המושב שלי חווה פשיעה קשה בשבוע שעבר, זה נגמר בזה שהוא לקח מהשכן משהו. אני הייתי מצפה שלמחרת יבואו ויבדקו נתיבי מילוט וישבו ויאספו מודיעין. זה משדר לאזרח. האזרח שנפגע באותו יום, ספק אם בכלל עוד פעם למשטרה. תודה רבה לך.
גרשון שרון, בבקשה.
גרשון שרון
¶
אני ממועצה אזורית הגליל העליון ואני מנהל את חברת המים והביוב של מועצה אזורית הגליל העליון. אני רוצה לשתף אתכם שבשנה האחרונה היו שישה אירועים ששרפו לנו תחנות חשמל לקולחין.
גרשון שרון
¶
לא. עוד מעט זה יגיע אליך לכנרת, וזה מה שמדאיג אותנו. חברות הביטוח הודיעו לנו שהן לא מוכנות לבטח אותנו עוד, ואנחנו היום עומדים בפני מצב שכל השתתפות עצמית היא מעל 250,000 שקל לתחנה. אנחנו עומדים בעברי פי פחת. כל הגליל משלם דמי חסות, כולם משלמים דמי חסות משום שיש פה שתי משפחות שנמצאות באותו כפר שדובר עליו קודם, והמשפחות האלה שולטות שלטון ללא מצרים בכל מה שקשור בגליל העליון.
רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם)
¶
אני רוצה להסביר מה קרה. התעלמו מהפשיעה במגזר הערבי. במגזר הערבי משפחות ראו שזה עסק משתלם, גמרו להשתלט על המגזר הערבי ואמרו הרי צריך לגדול, נלך לחקלאים. עכשיו יש להם ארגונים מאורגנים והם מגדילים את השליטה שלהם. מי שחושב שאפשר לטפח פשע במקום אחד ושהוא לא יזלוג למקום השני טועה, אין דבר כזה.
גרשון שרון
¶
אנחנו במועצה האזורית הגליל העליון נמצאים בבעיה מאוד קשה. כי כולכם מבינים מה זה אומר לשלם, אבל המשמעות של העניין היא שמבחינה כלכלית אם מדינת ישראל לא תעזור לנו, אנחנו נעמוד בצומת שהוא מאוד בעייתי, משום שאני לא אשלם 250,000 לתחנה, והלכו לי שש כאלה השנה. אנחנו לא מסוגלים לעמוד בזה. אני צועק פה צעקה של כל הגליל. יש פה רצון טוב של שוטרים ויש פה רצון טוב של מג"ב, אבל זה טיפה בים. היה מנהיג פה של אחת המשפחות שהגיע וחזר, ובטלוויזיה הראו את קבלת הפנים בכפר שלו ואת הכבשים ששחטו לו אחרי שנתיים. איזה מסר יש פה לכל האנשים שנלחמים לא לשלם? איזה מסר יש פה לכולם? אני שומע פה את כל ההתחבטויות. רבותי, זה טרור לאומי, משום שעם הכסף הזה קונים נשק, עם הכסף הזה חודרים אחר כך לבתים שלנו. זה לא נגמר. אנחנו ממגנים את עצמנו לדעת, והסיפור הזה לא נגמר. זו צעקה שהיא נובעת מאצבע הגליל, שאתם חייבים כולכם לעזור ולסייע ולהזיז את הדברים. תודה.
גלעד קצב
¶
שלום. אני אשמח להתייחס לנושא הביטוח שעלה פה. זו הסוגיה התקציבית. אני רפרנט שאחראי על משרד החקלאות. לגבי הביטוח על הפשיעה החקלאית, אנחנו לא קיבלנו ממשרד החקלאות איזושהי בקשה לחדש ביטוח לפשיעה חקלאית.
אבשלום וילן
¶
גלעד, בכל הכבוד, הוגשו עשרות פעמים כשאתה לא היית בקדנציה. אתה מספר חודשים. בלי סוף משרד החקלאות וענף ארגוני החקלאים פנינו לבדוק, כולל הוועדה הממשלתית. מה זה לא קיבלתם? תבדוק במסמכים.
גלעד קצב
¶
אני מייצג כרגע את משרד האוצר, וכמובן שבדקתי עם הממונים שלי שהם הגיעו לפניי ולא קיבלנו פנייה ממשרד החקלאות. לגבי הביטוח, היה איזשהו פיילוט ב-2018 לביטוח בפשיעה חקלאית.
היו"ר יעקב מרגי
¶
למה היה פיילוט? חלמתם חלום בלילה, קמתם בבוקר ועשיתם פיילוט? כך המגזר הציבורי שלנו נראה.
גלעד קצב
¶
ב-2018 היה תהליך, היו על זה הרבה ועדות, וכהחלטה משותפת הוחלט לצאת בפיילוט בשנת 2018 לביטוח פשיעה חקלאית. הקצינו לזה כ-17 מיליון שקלים ושיעור סבסוד של 35% מהפרמיה. שיעור סבסוד זה הוא דומה לביטוחי נזקי טבע. מה שקרה בפועל, לפחות ממה שהבנו ממשרד החקלאות, שלא נמכרו פוליסות בכלל, לא היה ביקוש מצד החקלאים לפוליסות האלה. בעקבות כך הפיילוט לא הוארך לשנת 2019, ובשנת 2020 לא קיבלנו פנייה או דרישה.
אבשלום וילן
¶
אדוני היושב-ראש, אתה יודע שעכשיו בנגב צריך לזרוע עוד חודש חיטה. גלעד אחראי על ביטוח שיש הסכם שנקבע וצריך להאריך אותו, ואם הוא לא יאריך אותו לא יהיה כדאי לזרוע בנגב, והפושעים יסתובבו בשדות ריקים. הא לך דוגמה, עוד שבועיים צריך לזרוע וגלעד הוא חדש בתפקיד, הוא לא שמע שהעסק כבר מתגלגל הרבה שנים. פשוט צריך לחדש אותו. הגיע הזמן שהחבר'ה האלה יבינו שלא איתם התחיל העולם, שיש הסדרים ויהיו הסדרים. תפקיד הוועדה להתעסק בזה.
צביקה כהן
¶
אני לא אוהב להתווכח מול האוצר בתוך חדרי הוועדה, אז רק קצת פרטים קטנים. מלחץ של הוועדה הקודמת על כלכלה, הצלחנו ללחוץ ולקבל פיילוט של 16 מיליון שקלים רק לביטוח נגד גניבות של בקר וצאן, וזה הוגדר לשנה אחת. לקחנו את הכסף, למרות שביטוח לא עושים לשנה אחת, והאמת היא שהפעלנו את הביטוח הזה, לקח זמן לחקלאים להתארגן ורצינו להעביר אותו ל-2019. היה שם כסף. האוצר אמר: לא, זה פיילוט לשנה אחת. אני לא מתווכח.
צביקה כהן
¶
אין תקציב, אין עם מי לדבר. את הביטוחים הרגילים אנחנו לא מקבלים. אבל אם גלעד חושב שהביטוח הוא דבר חשוב, אנחנו צריכים תקציב לביטוח לכל שנה. אין ביטוח לשנה אחת. הביטוח חייב להיות לא פיילוט אלא רציף. אנחנו מדברים על שני סוגי ביטוחים, כולם יודעים את זה, ודיברתי על זה בהתחלה. אנחנו מדברים על רמות של 35 עד 45 מיליון שקל לשנה. אנחנו רוצים להתחיל עם זה. אבל אנחנו לא מתחילים עם משהו שנגמר אחרי שנה. זה לא עובד ככה. אנחנו רוצים להתחיל עם זה ולהמשיך עם זה. אני אומר כבר עכשיו, היה וזה יצליח אפשר לחשוב על מדרגות, על ירידה, על הפחתה, על תיקונים. אבל אי אפשר להתחיל לשנה אחת. ואני לא כועס על גלעד, זה מה שהוא יודע. הרפרנטית לפניו אמרה לי: צביקה, היה פיילוט לשנה אחת, אל תמשיך אותו, וזהו.
צביקה כהן
¶
יש לנו דיון איתו היום בעניין הביטוח לחיטה, אני מקווה שזה יעבור. אני לא רוצה לריב בתוך הוועדה. אני מאמין שהוא יבין שזה חשוב ונקבל את הכסף.
גלעד קצב
¶
כן, שני דברים. נכון, אני חדש, אבל בסוף יש עוד אנשים במשרד האוצר חוץ ממני. בדקתי עם הרפרנטית שהייתה לפני ועם הממונים שלי ולא הייתה פנייה, לפחות השנה, ממשרד החקלאות. בנוסף לזה, בחודש שעבר היינו בדיונים מול המשרד לגבי הצרכים שהם לשנת 2020 ולא עלה הנושא הזה של ביטוח לפשיעה חקלאית.
דבר אחרון, ברשותך, לגבי העניין של הביטוח של הפיילוט ב-2018, לגבי הרציפות של כמה שנים. בסוף כשהחקלאי בא לרכוש ביטוח, זה לא מעניין אותו מה הרציפות של חברת הביטוח שמבטחת אותו. בסוף מציעים לו ביטוח לשנה מסוימת, או שהוא קונה או שהוא לא קונה. ב-2018 אף חקלאי לא קנה, ובגלל התוצאה הקיצונית הזאת כנראה שזה לא חודש לשנת 2019.
יכין זיק
¶
אני רוצה להתייחס לדברים שלא עלו פה. אנחנו בתנועת רגבים מלווים את המדיניות שמתעסקת בפשיעה החקלאית. יש כאן שרשרת שמתחילה מהאכיפה של המשטרה, עוברת דרך הפרקליטות ומסתיימת בבתי המשפט. כל בעיה בתוך השרשרת הזאת תוקעת את כל הטיפול השלם בבעיה. ראינו בשנים קודמות רצון רציני של המשטרה להשתפר והייתה החמרת ענישה בכנסת, וגם הפרקליטות מינתה תובעים והגישה כתבי אישום, וזה נתקע בבתי המשפט שנתנו עונשים מקלים. דיברו על זה כבר, אבל הנקודה שאני רוצה להעלות כאן היא שצריך לרתום גם את בתי המשפט לסיפור הזה. ומי שחסר לי כאן במערכת זה שר המשפטים. אני חושבים ששר המשפטים צריך לדבר עם פרקליט המדינה כדי לראות שבאמת הפרקליטות מבינה את החשיבות של הנושא הזה ושההתעקשות על הענישה החמורה, ואם צריך להגיש ערעורים אז להגיש ערעורים ולא להסתפק בעונשים מגוחכים של 18 חודשים. דבר שני, אנחנו מבקשים משר המשפטים לרתום את נשיאת בית המשפט העליון, שהיא תוציא הנחיה לשופטים להתייחס לזה כאל מכת מדינה ולהחמיר בענישה בהתאם. בסוף השופט רואה בקצה עבריין שמגיע אליו והוא לא תמיד רואה את התמונה הכוללת. הוא רואה מקרה ספציפי, ותמיד מלבישים על זה כל מיני בעיות מסביב ותנאים סוציואקונומיים וכו', ואז השופט מקל. אם השופט יקבל הנחיה מלמעלה ויבין שיש פה מעבר למקרה הספציפי שהוא מטפל בו מכת מדינה, הענישה ממילא תוחמר. לכן צריך לראות שרותמים פה את כלל המערכת. כשאנחנו רואים פה את המשטרה שרתומה ואת החקלאים שרתומים, הפרקליטות יכולה להיות יותר רתומה אבל צריך לרתום גם את בתי המשפט לסיפור הזה. כי בלי זה כל שאר החלקים לא שווים.
מיכל ידיד
¶
בנושא בתי המשפט, בשביל להגיע בתי המשפט כדאי שהענישה תהיה מחמירה. אבל בשביל להגיע לבית משפט צריך ראיות. וכמו שנאמר פה, ראיות צריך לאסוף. לא מדובר פה בעבירה החמורה יותר, לא מדובר פה בפעילות ספורדית, מדובר פה באנשים שיודעים להסתיר ראיות ולכן צריך תקציב ייעודי כדי להקים יחידות ויכולות טכנולוגיות, מבצעיות מיוחדות שיש לנו אותן גם בדברים אחרים, שיופנו לעבוד רק בפשיעה החקלאית.
בנושא הסטת ימי מילואים, אני בהחלט מסכימה. הוא ציין פה את ישראל יצחק, שאכן גם היה מורי ורבי. אני חושבת שבשביל להסיט את הכוחות האלה צריך לעשות איזשהו שיתוף פעולה עם צה"ל כדי שיסיטו את ימי המילואים. אנשים לא יבואו סתם להתנדב. אתה לא יכול לחייב אותם.
מדברים פה על אירועים ואירועים חמורים, אירועים לא פשוטים. אבל אני עדיין מבקשת לציין שאנחנו מדברים על ירידה באופן יחסי בפשיעה החקלאית ממה שאנחנו מכירים מלפני שבע, שמונה ותשע שנים. הסיפורים הם כואבים מאוד.
מיכל ידיד
¶
פרוטקשן זו לא פשיעה חקלאית, אבל יש פרוטקשן בנושא הפשיעה החקלאית. אבל אם חקלאי שיודע שהוא משלם כופר או סחיטת דמי חסות, אף אחד לא בא להגיד לנו את זה.
היו"ר יעקב מרגי
¶
אבל מה הוא יעשה? הוא בא אליכם לפני 10 שנים וחטף, הוא בא לפני שמונה שנים וחטף, תשע שנים וחטף. נמאס לו. אמר לו גרשון שרון, כל מתקן ששרפו לו, 250,000 שקל. שישה מתקנים שרפו לו. אני במקומו מייצר צינור חדש עם 40-30 צול מכל הקולחין שלו ומפנה אותו לכיוון הכנרת. לא משקיע יותר. רק כך המדינה שלנו יודעת להתעורר. כשיש תאונות דרכים, כשיש הרבה תמונות מזעזעות. כשיש מתים מתקנים את הצומת, כשיש הרוגים סוללים כביש. זאת תרבות קלוקלת של משילות.
היו"ר יעקב מרגי
¶
אני מכיר את הקשיים. אני לא בא אלייך בטענות ולא בא למשטרה בטענות. כולם צריכים לשים יד. המתסכל הוא שלמדתם לחיות עם זה ואתם רוצים שהחקלאים ילמדו לחיות עם זה. אין לי הסבר שכולם יודעים מאיזה יישוב הם. מטובא זנגריה, כולם יודעים שזה יוצא משם, ולא פוחדים מאף אחד. כולם יודעים מי הם העבריינים, כולם יודעים מי הפושעים. אתם אומרים לי איסוף ראיות? איפה שוק ההון? כשרציתם להתמודד עם ארגוני הפשיעה, נגעו להם בכיס. איפה החרמת ציוד? איפה החרמת הון? איפה כיתור של היישוב הזה עד שיצא המיץ מהפשיעה שם? למדנו לחיות עם זה. השלמנו עם זה. השלמנו עם איבוד הריבונות. בנגב יש יישובים שהמשטרה לא נכנסת אליהם, ואם היא נכנסת היא נרגמת באבנים וניידות מתרסקות שם וחיים עם זה בשלווה.
מיכל ידיד
¶
אני אתכם בחוויה הזאת לגמרי. אני מייצגת את מג"ב, לא את מיכל. אני באה מהמגזר של הטיפול בפשיעה החמורה. זה מה שאני יודעת לעשות. והיום אנחנו מטפלים בנושא הזה, וגם לפני כן, באותם כלים. יש מקומות שנכון, כמו שאמרת, אי אפשר היה להיכנס אז אנחנו מכניסים יחידות מיוחדות שהיו עסוקות בדברים אחרים. אנחנו עושים את זה.
היו"ר יעקב מרגי
¶
אני מצפה במצב חירום, במצב של מכת מדינה, של פשיעה, שהיא בעיה אסטרטגית וקיומית לחברה הישראלית, שכאשר בא חקלאי ואומר: פרצו לי, שרפו לי, הרסו לי, לא תפסנו אותם על חם, שמאותו רגע קצין משטרה שמטפל בזה יאמר: תשאיר את זה, זו בעיה שלי. אני לא אשן יום ולילה עד שאני אאסוף את הראיות. אז האדם ירגיש שמישהו מקשיב לו, הוא ייתן כתף. אם אנחנו מטפלים בבעיה של פשיעה חקלאית וטרור חקלאי כמו מי שגנבו לו אופניים של הילדים מהחצר, אז זה האמון שלי במסגרות אכיפת החוק.
מיכל ידיד
¶
אם זו התחושה, אז כנראה שאני פספסתי ולא העברתי את המסר. אבל ההתייחסות שלנו היא מאוד רצינית לתחום הפשיעה החקלאית. על גניבות אופניים לא מפעילים יחידות מרכזיות עם כוחות ויכולות. אנחנו מנהלים פרשיות כולל מול צה"ל, עם כל האמצעים האפשריים.
היו"ר יעקב מרגי
¶
צריך הגדרה מחדש מה זו פשיעה חקלאית וטרור חקלאי. את החקלאי לא מעניין איך זה מוגדר בסעיפים. צריך לשים את זה כיעד מרכזי לטיפול בעשור הקרוב עד שנדע שזה ירד לממדים סבירים, אם בכלל אפשר להגדיר פשיעה כמשהו סביר. אבל מה לעשות, בצוק העתים אנחנו מבינים את המציאות שאנחנו חיים בה.
אני מסכם את הדיון. הוועדה מודה לכל מי שהשתתף בדיון והגיע ותרם לדיון. הוועדה מצרה על תופעת הפשיעה והטרור החקלאי שמהווה פגיעה בריבונות שלטון החוק והמשילות באזורים אלו. הוועדה התרשמה שיש כמעין השלמה עם המצב. הוועדה קוראת למשרדי הממשלה הנוגעים בדבר – ביטחון פנים ומשרד המשפטים ומשרד החקלאות – הצבת המאבק בפשיעה והטרור החקלאי בראש סדר העדיפויות של אותם משרדים שהזכרתי. הוועדה מבקשת להקים יחידה ייעודית למאבק בטרור ובפשיעה החקלאית. אני לא נכנס לפרטים, אבל אם צריך לגייס מילואימניקים יוצאי יחידת מג"ב, עם היכולת שלהם והניסיון שלהם – אני מכיר את המצוקה של לגייס מילואימניקים יוצאי מג"ב למג"ב. הם הולכים ליחידות כאלה ואחרות, וחבל שכל הניסיון והמוטיבציה הולכים לאיבוד. זה משאב חשוב מאוד. אני גם מצטרף לקריאה הזאת. אני קורא למשרד המשפטים לקדם פתרונות להגדלת ההרתעה בדרך של ענישה מחמירה.
בסוגיית הביטוח, אני קורא למשרד החקלאות ולמשרד האוצר להיפגש, לפגוש את מי שאמון על זה במשרד האוצר בסוגיה הזאת, בשליחות של הוועדה, ולדווח לוועדה מה יצא מזה. אני רוצה לקבל דיווח. צביקה, גם אם לא ענו לך ולא קבעו את הפגישה, אנא דווח לי.
הוועדה קוראת לשר המשפטים להפנות את תשומת לבה של מערכת התביעה ובתי המשפט להחמיר בענישה, לתת עונשי מקסימום לבעיות הפשיעה החקלאית. אני לא אוהב להתוות ענישה, זה לא נכון שמחוקק יתווה ענישה. אבל בתקופת חירום יש תקנות לשעת חירום שכאשר הן באות בשעת חירום הן דורסות גם ערכים כאלה ואחרים. ואנחנו בשעת חירום בסוגיה הזאת הרבה שנים והגיע הזמן לטפל בה בצורה המתבקשת.
אני רוצה להודות לכל הארגונים האזרחיים שמלווים ומסייעים למשטרת ישראל ולמג"ב ולמשרד החקלאות, כגון השומר החדש. צריך לשכפל אתכם, צריך לשכפל את העשייה שלכם. אתם מפיחים תקווה בקרב החקלאים. מי שמכיר את החקלאים יודע שהם כמעט באיבוד תקווה, בייאוש כמעט מוחלט מכל מה שקורה איתם מכל הבחינות. לא רק בפשיעה, גם כל התחרות הפראית בשוק ומדיניות של משרד החקלאות בחלק מהמקרים. לכן צריך לעודד. אנחנו לא צריכים להשלים עם הפשיעה. הפשיעה הזאת לא תעצור בחקלאות בלבד, היא תתפשט כמו נגע בכל חלקי החברה הישראלית ואני קורא לעצור את זה.
תודה רבה. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 13:01.