פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



4
ועדת הכנסת
12/10/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 68
מישיבת ועדת הכנסת
יום שני, כ"ד בתשרי התשפ"א (12 באוקטובר 2020), שעה 12:20

בקשת יושב-ראש הכנסת לקביעת ישיבת כנסת ביום חמישי, כ"ז בתשרי התשפ"א-15.10.2020, בנושא: הסכמי אברהם לשלום, יחסים דיפלומטיים ונורמליזציה מלאה בין מדינת ישראל לבין איחוד האמירויות הערביות, וקביעת מסגרת הדיון

חברי הוועדה: איתן גינזבורג – היו"ר
עוזי דיין
בועז טופורובסקי
חמד עמאר
יצחק פינדרוס
טלי פלוסקוב
תהלה פרידמן
הילה שי וזאן

ירדנה מלר הורוביץ – מזכירת הכנסת

ארבל אסטרחן

נועה בירן - דדון

יפה קרינצה


בקשת יושב-ראש הכנסת לקביעת ישיבת כנסת ביום חמישי, כ"ז בתשרי התשפ"א-15.10.2020, בנושא: הסכמי אברהם לשלום, יחסים דיפלומטיים ונורמליזציה מלאה בין מדינת ישראל לבין איחוד האמירויות הערביות, וקביעת מסגרת הדיון

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכנסת. אני מתנצל על העיכוב הקל, היינו בענייני ניסוחים ותקנון, אבל רצינו שהדברים יהיו מסודרים. זו ישיבה שהתבקשה ממזכירת הכנסת ושל יושב-ראש הכנסת ביחס להסכמי אברהם לשלום, יחסים דיפלומטיים ונורמליזציה מלאה בין מדינת ישראל לבין איחוד האמירויות הערביות. אבקש ממזכירת הכנסת לנמק.

צהריים טובים. הבקשה היא, קודם כול, להוסיף ישיבה ולקיים אותה ביום חמישי בשעה 11:00. יושב-ראש הכנסת ראה חשיבות גדולה מאוד בהסכמים שמביאים לכנסת ורצה לייחד לזה יום מיוחד מפאת החשיבות, כמו שהוא ציין את זה בישיבת הנשיאות עכשיו. קודם כול, הבקשה היא להוסיף ישיבה ביום חמישי הקרוב בשעה 11:00. ברשותך, אדוני יושב-ראש הוועדה, הוצאנו על זה הודעה כבר ביום שישי, בכפוף להחלטת הוועדה המכובדת הזו.

גם בתיאום אתי.

זה דבר אחד. דבר שני, נצטרך לקבוע מסגרת לדיון.

תודה, מזכירת הכנסת. לנוכח חשיבות הדיון, יושב-ראש הכנסת פנה וקיימנו התייעצות. ראינו שזה באמת יום מיוחד וראוי לייחד לו יום דיונים מיוחד, דיון משמעותי ואישי ביחס לכך. זו הסיבה שהחלטנו לקבוע סדרי דיון מיוחדים, גם לפי סעיף 98 וגם לפי סעיף 142 לתקנון הכנסת, שגם יהיה דיון מיוחד וגם דיון שסדרי הדיון בו יהיו מיוחדים – לא תקדימיים – כדי לאפשר את הדיון המיוחד הזה.

הצענו שהישיבה תתקיים ביום חמישי בשעה 11:00, באופן כזה שיתקיים דיון אישי במסגרת זמן של ארבע דקות לכל נואם, כך שכל חברי הכנסת שירצו להתבטא ולדבר בנושא הזה יוכלו. נוכח חשיבות הדיון, אנחנו מבקשים לאפשר ליושב-ראש הכנסת את שיקול הדעת לאפשר גם לשרים וסגני שרים שהם לא חברי כנסת לנאום במסגרת אותו פרק זמן של ארבע דקות ביום הספציפי הזה, על אף שזה לא נהוג וזה חריג. מכיוון שזה אירוע מיוחד והיסטורי שקורה אחת להרבה מאוד שנים, אנחנו חושבים שיהיה נכון לאפשר את הדבר הזה, על אף התקדים, ואולי גם לקבוע שזה לא תקדים. כלומר, לא לקבוע את זה כמשהו קבוע. מישהו רוצה להתבטא בנושא הזה?

פעם הייתה תחרות בצבא לחיסכון, ועשו פרס ראשון למי שיציע את ההסדר הכי טוב לחסוך – 10,000 שקל. זכתה בפרס הראשון ההצעה להוריד את הפרס הראשון ל-5,000 שקל. בקיצור, למה לא שלוש דקות? זה לא משנה לי כל כך, אצביע בעד, אין פה ויכוח, אבל זה נראה לי פוטנציאל לדיבור ארוך מדי. מי שאומרים לו ארבע דקות, מושך לחמש דקות.

התלבטנו עם יושב-ראש הכנסת, מכיוון שבשלוש דקות אפשר להגיד הרבה, אבל בארבע אפשר להגיד קצת יותר. זה באמת אירוע מיוחד ולא עוד הצעת חוק. רוצים שלוש דקות? אפשר. בגלל שזה הסכם שלום, אז נראה לי ארבע דקות. אבל אם זה כל כך חשוב לכם ואתם רוצים להוריד, אז בסדר. אגב, בהצעת האי-אמון שתעלה היום במליאת כנסת גם אפשרנו ארבע דקות לכל דובר מנמק באי-אמון.

אני רוצה לציין שאנחנו מדברים בנושא מאוד מאוד חשוב, ואני חושבת שההחלטה שהתקבלה היא נכונה – לתת לנושא הזה יום נפרד. רק חבל לי שאני לא רואה אף אחד מהאופוזיציה, כנראה שהנושא הזה - - -

דיברתי אתם, וזה מקובל עליהם.

מקובל, אבל הם לא נמצאים פה. ברור שבכל מקרה נהיה הרוב, אבל הם אפילו לא נמצאים כשאנחנו מדברים בנושא כל כך חשוב. זה הישג ענק – מבחינתי, ולא רק מבחינתי – למדינת ישראל. אני, כמובן, אתמוך, ואני חושבת שההחלטה נכונה – גם יום מיוחד וגם ארבע דקות, כי כל אחד רוצה להגיד קצת יותר ממה שאנחנו אומרים בדרך כלל. תודה רבה.

יש חשיבות לעניין שההחלטה הזאת מתקבלת פה אחד, בהתאם לסעיף 142 לתקנון, כי יש פה עניין חריג, כפי שציין היושב-ראש, שרוצים לאפשר גם לשרים וסגני שרים שאינם חברי כנסת להשתתף בדיון. ככלל, כידוע, הם לא משתתפים בדיונים אישיים ולא בדיונים סיעתיים, הם לא חברי סיעה. הם יכולים להשתתף רק כנציגי הממשלה, לפי סעיף 31 לתקנון שמאפשר לשרים להתערב במהלך הדיון – שר אחד, וגם שר שני במסגרת זמן מוגבלת. לכן יש פה חריגה מסעיף 31, שכן רוצים לאפשר להם לפי אותו סעיף, אבל במספר גדול יותר משני שרים, שאת זה מאפשר הסעיף. לכן נדרשת פה הסכמה פה אחד.

מה זה אומר מבחינה פרוצדורלית? מה זה משנה אם זה פה אחד או לא פה אחד?

לחרוג מהוראות התקנון ניתן רק פה אחד.

ואז מותר לחרוג מהוראות התקנון ככל שנרצה?

כשהיועצת המשפטית נותנת את אישורה.

החריגה מתאפשרת במקרים מסוימים, והתנאי הוא שזה פה אחד, כדי שזה לא יהווה תקדים. יש פירושים, שאפשר לפרש את התקנון במקרים אחרים אם אין משהו שהתקנון מתייחס אליו באופן קונקרטי. במקרה הזה אין התייחסות קונקרטית לעניין שרים וסגני שרים שהם לא חברי כנסת, כי זה דבר חדש, החוק הנורבגי.

לשאלתך, ברור שאי-אפשר לקבוע כל דבר.

אם אין עוד התייחסויות, אעלה את זה להצבעה: מסגרת דיון של ארבע דקות לכל נואם; על אף האמור בסעיף 31 לתקנון, יושב-ראש הכנסת יהיה רשאי לאפשר לשרים וסגני שרים שאינם חברי חברי לדבר במהלך הדיון במסגרת הזמן האמור, כלומר ארבע דקות.

ואנחנו לא מגבילים בכלל את משך הדיון?

זה יהיה מספר הדוברים כפול ארבע דקות. הדיון יתחיל ביום חמישי בשעה 11:00. מי בעד ההחלטה?

הצבעה

בעד – פה אחד
ההצעה אושרה.

ההצעה אושרה פה אחד.

יובהר שהעניין של סגני שרים לא אמור לחול בדיוני חקיקה, בהצעות לסדר-היום וכו'.

רק בנושא הזה, באופן חריג ולא תקדימי. הוא לא יהווה תקדים להבא. חברים, תודה רבה לכם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:39.