פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
הוועדה המיוחדת למיגור הפשיעה בחברה הערבית
27/10/2020



מושב שני



פרוטוקול מס' 19
מישיבת הוועדה המיוחדת למיגור הפשיעה בחברה הערבית
יום שלישי, ט' בחשון התשפ"א (27 באוקטובר 2020), שעה 10:00

המאבק בפשיעה המאורגנת, בעבירות הכלכליות ובשוק האפור בחברה הערבית

חברי הוועדה: מנסור עבאס – היו"ר

סעיד אלחרומי
ווליד טאהא
סונדוס סאלח

משתתפים באמצעים המקוונים: אפרת אלטהולץ מרום - ראש אגף מדיניות ואסטרטגיה, המשרד לבטחון פנים

תנ"צ מיכאל שפשק - רפרנט לענייני ערבים באח"מ, המשרד לבטחון פנים

תמר רוזמן - משרד המשפטים

נעימה חנאווי כראם - פרקליטה במחלקה הפלילית, פרקליטות המדינה

שלמה אסטרוגו - מנהל יחידת יהלום, רשות המסים

אמיר בן מויאל - ראש תחום מימון SME, רשות ניירות ערך

גדעאן ספדי - מנהל מחוז חוף, רשות לבטחון קהילתי, המשרד לחיזוק ולקידום קהילתי

ד"ר ת'אבת אבו ראס - מנכ"ל שותף, עמותת יוזמות אברהם

משה בן יעקב - ראש פורום המייצג נותני שירותים פיננסיים

אורי גולדמן - עו"ד, יועץ ראשי לפורום המייצג נש"פים

רידא ג'אבר - מנכ"ל מרכז 'אמאן'

עידו בן יצחק

אמל ביבאר

ס.ל., חבר תרגומים



המאבק בפשיעה המאורגנת, בעבירות הכלכליות ובשוק האפור בחברה הערבית

אנחנו נפתח את הישיבה השנייה שמשלימה את הדיון הקודם. אנחנו נתרכז היום בלהשלים את הדיון בנושא של פשיעה מאורגנת ומה שקשור אליה, פשיעה כלכלית. למרות שפשיעה כלכלית זה נושא שעומד בפני עצמו וראוי להמשיך ולדון בו, אבל אנחנו עכשיו לוקחים את ההיבט של המעבר בין פשיעה פלילית לפשיעה כלכלית ואיך שהפשיעה הכלכלית מזינה את ארגוני הפשע בחברה הכלכלית ומאפשרת לקבוצות להתקיים ולממן ולקנות כלי נשק וכו' וכו'.

הדיון הזה הוא השלמה לדיון שהיה ב-16 בספטמבר ואז היו לנו מסקנות מסוימות, בהמשך הדיון אני אציג את הדברים. אנחנו לא רוצים לחזור לנקודת ההתחלה, אנחנו כן רוצים להתקדם, כחלק מכל המסע שאנחנו עושים לאורך החודשים האחרונים לקידום תוכנית ממשלתית מקיפה לטיפול בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית.

אני רוצה לפתוח את הדיון עם חבר הכנסת ווליד טאהא שהיו לו דברים להגיד בסוף הישיבה הקודמת, אז הוא יוכל עכשיו להגיד את הדברים וגם להתייחס לנושא העכשווי. בבקשה, חבר הכנסת ווליד.

תודה רבה, היושב ראש. אכן החברה הערבית ממשיכה לדמם וקורבנות ממשיכים ליפול, לצערנו הרב בכל היישובים. אני תמיד מוצא קשר ישיר בין מצב כלכלי לבין פשיעה ואפילו אין לנתק את זה. קושי כלכלי בהכרח גורם לפשיעה כי כאשר חברה אזרחית מרגישה שאין לה אפשרות לגשת למוסדות המדינה כדי להתקיים היא פונה לארגונים האלה כדי להסתייע בהם על מנת להתקיים. חייבים פה צעדים ממשיים של חיזוק החברה האזרחית מול גורמי הלחץ האלה בכל התחומים, בחינוך ובכל התחומים הנוגעים לסוגיות הבעייתיות, הן בתחום הרווחה ובתחום האלימות במשפחה ובכל הנושאים.

אני מתקשה להבין את הקשר שלפעמים מנסים לעשות בין גיוס אזרחים ערבים למשטרה לבין הצלחה או אי הצלחה במלחמה בפשיעה ובאלימות. אינני חושב שזה הנושא, הנושא הוא לא גיוס ולא אי גיוס אזרחים ערבים לשירות המשטרה. יש במשטרה הרבה מגויסים מהחברה הערבית, הנושא החשוב, לדעתי, הוא המשנה, התורה, לפיה המשטרה צריכה לבוא בגישה לחברה הערבית.

לטעמי אין די בצעדים או בחוקים הקיימים שמטפלים בנושא פשיעה, נשיאת נשק וכל התופעות הנלוות. מישהו צריך להבין שלא צריך להשתלם לו להתעסק בנשיאת נשק לא חוקי ובשימוש בנשק לא חוקי ואני חושב שאנחנו צריכים לסייע בכיוון הזה, להקשיח את החוקים כנגד מפרי חוק מן הסוג הזה שבסופו של דבר זורעים אימה בכל החברה.

זהו נושא שממשיך להדאיג את כל החברה הערבית. אנחנו באמת רוצים להגיע למצב שאדם יוכל להיות חופשי מכל גורמי לחץ שאינם רשאים לכפות עליו סדר יום שלהם ולתת לו להתקיים בכבוד, ללא אימת ארגוני פשע וגם ללא אימת הקושי להתקיים פיזית. המדינה צריכה להבין שדווקא בתקופת הקורונה היא צריכה לתמוך בחברה האזרחית בצורה שלא תדחוף אותה לעשות שימוש בארגוני פשע או בארגונים האלה שהם מטילים אימה על החברה האזרחית. תודה רבה.

תודה, חבר הכנסת ווליד טאהא. חברת הכנסת סונדוס סאלח.

תודה רבה, כבוד היושב ראש. פשיעה כלכלית היא גורם סיכון מספר אחת בחברה הערבית ולפשיעה הכלכלית יש אמא ואבא והאחראי מספר אחד על הפשיעה הכלכלית בחברה הערבית הם הבנקים והתנהלות משרד האוצר כלפי הבנקים בחברה הערבית, העלמת העין מהסגר ומההתנהגות של הבנקים עם הלקוחות במיוחד בחברה הערבית. אני יודעת כמה קשה למשפחה הערבית לקבל הלוואות, לקבל הנחות מסוימות גם מכל מיני בקשות בבנקים וזה מקשה עליהם ומפנה אותם לעולם השוק האפור וגם לגורמי תקצוב חיצוניים וזה משהו מסוכן שאנחנו יודעים היטב בשטח לאיזה תופעות שליליות זה מביא, לאלימות ופשיעה ורצח ואיומים והלוואות מנופחות, מנופחות כפול ובאופן גדול כל כך שרק מקשה על המשפחות.

רישום הצ'קים החוזרים, הריביות רק מקשות על הלקוח הערבי וסגירת הדלת בפני הלקוח הערבי בקבלת הלוואות ובסיוע כלכלי מהבנקים פותחת דלת אחרת לשוק האפור. בשוק האפור אין כללים, יש שם משפחות פשע שמתנהלות, שיש להם את הכללים שלהם, כשסופו של דבר אנחנו משלמים על זה בחיים של בני אדם. הכתובת על הקיר. אנחנו יודעים שהבנקים שותפים לפשיעה הכלכלית שהיא המנוף והמניע העיקרי לפשיעה בכלל בחברה הערבית.

תודה, חברת הכנסת סונדוס סאלח. חברים, כל האורחים שנמצאים בזום, מי שרוצה להשתתף בדיון בבקשה שישלח דרך מערכת הזום בקשה, חלק מהחברים שולחים אליי לווטסאפ, אני לא תמיד שם לב לווטסאפ שלי אז אם אפשר להיות בקשר דרך מערכת הזום ואז כל הבקשות יועברו אליי וניתן אפשרות לכל החברים.

בעצם במוקד המלחמה בפשיעה המאורגנת בחברה הערבית אנחנו שאלנו כמה שאלות בדיון הקודם שהיה בספטמבר, על הגדרת ארגוני הפשיעה, כמה ארגוני פשיעה יש בחברה הערבית, האם יש תוכנית להתמודד איתם, מה הפעילות שנעשית מול הארגונים. יש היבטים שונים בנושא הזה. חלק מהשאלות האלה העלינו כסיכום לישיבה הראשונה והפנינו את השאלות למשרדים השונים.

במוקד המאמץ למגר את הפשיעה המאורגנת הזאת נמצאת החלטת ממשלה 4618, החלטה מפורטת, כמו כל החלטה, החלטה יפה וראויה, אבל העלינו מספר רב של שאלות על יישום ההחלטה הזאת. אני אציג את זה בקצרה, אנחנו בינתיים לא קיבלנו מהמשרדים השונים תגובה לסיכום שהיה או לדרישות שהעלינו, אולי לחלק מהחברים שנמצאים איתנו יש תשובות.

הוועדה מבקשת מהמשרד לבטחון פנים לקבל לעיונה את תוכנית הוועדה של הוועדה המתמדת שמוגדרת או כמפורטת בהחלטת הממשלה 4618 בדגש על פעילותה בחברה הערבית. הוועדה מבקשת מהמשרד לבטחון פנים לעדכנה האם צוות מודיעין משולב למאבק בעבירות כלכליות הקשורות בפשיעה חמורה ובפשיעה המאורגנת ובתוצריהן אשר הוקם מתוקף החלטה 4618 פועל וקיים והאם ערך פגישות עבודה בתחום עיסוקו. הוועדה קוראת למשרד לבטחון פנים ולגורמי האכיפה הנוספים להיעזר ולשתף פעולה עם אקדמאים וארגוני חברה אזרחית שלהם יש ידע רב ויכולים לתרום בגיבוש פתרונות. הוועדה מבקשת מרשות המסים להעביר עיונה מסמך ובו יפורטו דרכי ההתמודדות של הרשות מול עבירות כלכליות והסבר על שיתוף הפעולה של הרשות עם גורמי האכיפה הנוספים בהתמודדות מול תופעות הפשיעה הכלכלית. הוועדה מבקשת ממשרד המשפטים להעביר לעיונה נתונים על תפקידו ופעילותו של הצוות המכין. הוועדה מבקשת ממשרד המשפטים לקבל מסמך המפרט את המדיניות והיעדים אשר הותוו לצוות-העל שהוקם מתוך החלטה 4618 בשנתיים האחרונות ומהו סדר העדיפויות שנקבע לסיומן. הוועדה קוראת למשרד המשפטים לבחון את חומרת העונשים הניתנים על עבירות כלכליות כסחיטה וחשבונות פיקטיביים בשוק האפור. ועוד לכל מיני נקודות.

חברים, אנחנו נפתח את הדיון הזה. ברשותכם אני רוצה לתת הזדמנות לאנשים שחוקרים את הנושא הזה ואחר כך לקבל תגובה מהמשרדים השונים. משה בן יעקב נמצא איתנו?

כן.

משה, תציג את עצמך, בבקשה.

שמי משה בן יעקב, אני נמצא כאן עם עורך דין אורי גולדמן, יחד אנחנו הקמנו פורום שמייצג נותני שירותים פיננסיים. יש לנו כ-440 גופים שאנחנו מייצגים, מתוכם כ-40 במגזר הערבי ואנחנו רוצים להביא את הפן מהשטח, רוצים להסביר מנקודת המבט שלנו איך זה נראה, הקשר שבין נותני השירותים הפיננסיים במגזר הערבי לפשיעה במגזר הערבי.

אנחנו מדי תקופה בוחרים עיר ערבית וחוברים לגופים הפיננסיים שם מתוך מטרה לקדם אותם, להביא אותם למצב שהם מעניקים שירותים ראויים ועומדים בשורה אחת עם הגופים המפוקחים. לדוגמה אנחנו עכשיו עובדים מאוד מאוד חזק בעיר טירה. חברנו לגופים, אנחנו עוזרים להם, מקדמים אותם בכל ההליך של דיווחים ועמידה בסטנדרטים של ציות, הלבנת הון וחוק ההסדרה לנותני שירותים פיננסיים.

לצערנו מה שאנחנו מזהים זה שיש שוני תרבותי שהוא לא מובן בצד של ההסדרה, שצריך להכיר אותו, צריך להבין שבמגזר הערבי זה בנוי אחרת. נאמר כאן גם בישיבה הקודמת שהמגזר הערבי פועל פחות במערכת הבנקאית ויותר בשוק החוץ בנקאי ומה שאנחנו מזהים שיקרה שאם בעיר כמו טירה מתוך חמישה גופים ארבעה גופים מקבלים מכתב סירוב, ועוד מעט נדבר למה הם מקבלים מכתב סירוב, אז התוצאה של הדבר הזה זה שיש שם ריק, האוכלוסייה שם לא תוכל לקבל אף שירות בנקאי או שירות פיננסי ובעצם כל השירותים האלה ייזרקו לעולם הפשיעה.

למה הגופים האלה מקבלים שלילה? אנחנו לא יכולים באמת לדעת מה עומד מאחורי כל מידע מודיעיני, סביר מאוד להניח שחלקם עשו עבירות בעבר, סביר מאוד להניח שחלקם לא ראויים לפעול בענף, אין בעיה, אין לנו ויכוח עם זה, מה שאנחנו כן מבקשים זה לשנות איתם את הגישה, לא ייתכן הרי לסגור בעיר שלמה את כל נותני השירותים הפיננסיים, אז כאלה שעולים על דרך המלך, גם אם בהיסטוריה שלהם יש עבירות שאולי אפשר לחשוב שנית ואפשר אולי להכיל אותן, אז כן לתת להם הזדמנות.

אנחנו מלווים אותם, היום הם עובדים בסטנדרטים מאוד מאוד גבוהים וחבל פשוט שעל בסיס היסטוריה שהיא אולי כבר לא רלוונטית, שהיא קשורה לתרבות במגזר הערבי, חבל על הבסיס הזה פשוט לסגור את הגופים האלה ולא לאפשר לציבור לקבל את השירותים האלה. נכון, המטרה הסופית, צריך לאפשר לאוכלוסייה הזאת לקבל את השירותים כשווים בין שווים גם במערכת הבנקאית, אבל כרגע זו הכתובת שלהם, וביום שיסגרו ארבעה מתוך חמישה גופים בטירה אני אומר לכם שזו תהיה קטסטרופה, פשוט לא יהיה להם איפה לקבל את השירות הזה.

תודה לך, משה. אנחנו נשמח אם יש מסמך שתוכל להציג לוועדה, נשמח לקבל אותו. זו פעם ראשונה שאתם משמיעים את הקול מהכיוון האחר, של נותני השירות הפיננסיים. עד עכשיו הוצגו, אנחנו לא רוצים להכליל, אבל אין ספק שכאשר דיברנו בעבר בישיבות שהיו לנו על הנושא הזה המוקד היה שהשירות הזה הוא פתח או כלי, אני מדגיש שוב, אנחנו לא מכלילים, הוא כלי בידי ארגוני פשע כדי לממן את עצמם ולהלבין כספים וכו'.

אז אם אפשר עוד נקודה בעניין הזה דווקא. הליך ההסדרה עשה פלאים בענף שלנו, חוק ההסדרה נכנס לתוקף, הרגולטור מהבחינה הזו עשה עבודה מצוינת, יש לו כלים בחוק וההרתעה או מערכת הסינון גרמה לזה שהמון גופים או המון כסף לא לגיטימי עף החוצה מהתחום הזה. אנשים מבינים שכסף לא לגיטימי נבדק והם לא רוצים לעלות בחכה של הרגולטור, של הרשויות, והם פשוט בורחים החוצה. היום גוף שעומד בסטנדרטים של קבלת רישיון הוא ראוי לעבוד, ואם יש כזה שבהיסטוריה שלו, כמו שאמרתי, יש איזה שהוא כתם שחור במגזר הערבי דווקא אנחנו מבקשים לבדוק את זה לעומק, להבין אם הגוף הזה שינה כיוון והאם הוא פועל כמו שצריך. אז מבחינת זה שזה מוקד ליצירת עבירות זה משתנה, הגופים האלה שהיום פועלים בצורה לגיטימית לא מוכנים שייכנס אליהם כסף כזה ולא מוכנים להעניק שירותים לגורמים עברייניים.

תודה, משה. אמיר בן מויאל נמצא איתנו?

כן. אמיר בן מויאל מרשות לניירות ערך. אז בהמשך לדיון הקודם, הרשות לא הספיקה להציג את ההתייחסות שלה לנושא החשוב שהוועדה דנה בו. באופן כללי מקומה של רשות ניירות ערך בעניינים שקשורים לוועדה זה בדרך של הנגשה ועידוד אפיקי מימון לגיטימיים למגזר הערבי. לפני שאני ארחיב את הדיבור אני אציין שרשות ניירות ערך רואה משמעות רבה בשילוב המגזר הערבי בשוק ההון הישראלי ומשכך אנחנו פעלנו ופועלים על מנת לעודד השתתפות של חברות ושל משקיעים במגזר הערבי במגוון היבטים בשוק ההון.

רק רקע קצר כדי שאני אסביר במה אנחנו עוסקים. רשות ניירות ערך מפקחת על גיוס של תאגידים, אנחנו לא עוסקים בגיוס של כספים של אנשים פרטיים ולכן רק חברות או עסקים יכולים לגייס במתווים שמפוקחים על ידי רשות ניירות ערך ושם אנחנו מתמקדים. המסלולים, בקצרה, שאנחנו מאפשרים זה גיוס כספים של עד שישה מיליון שקלים במסלול של מימון המונים מהציבור כולו ויש את הבורסה שאפשר להנפיק ולהציע ניירות ערך לציבור. זה דורש גיוס של לפחות 16 מיליון שקלים ולפעמים מעבר לכן יש רק חברות מאוד מסוימות שיכולות באמת להגיע למסלולים האלה. אני אציין שאנחנו גם מקדמים איזה שהוא פתרון ביניים לחברות שיצטרכו לגייס בסכומים של בין השישה ל-16 מיליון שקלים.

באופן כללי אנחנו לא מזהים איזה שהם חסמים מהותיים ברגולציה שחלה על תאגידים במסגרת גיוס כספים מהציבור ביחס לשילוב של המגזר הערבי בפעילות שוק ההון. עם זאת צריך להגיד ששיעור ההשתתפות של המגזר הערבי בשוק ההון הוא נמוך מאוד ביחס לאוכלוסייה הכללית, מתוך כ-450, 500 חברות שיש בבורסה יש רק חברה ערבית ישראלית אחת שנסחרת.

אמיר, אנחנו ממש נכנסים עמוק לנושא הספציפי שלכם, אני חשבתי שתוכל להגיב בנושא של פיקוח ופתיחת השער בפני גופים ערביים כדי להסדיר את כל השוק הפיננסי בחברה הערבית. אנחנו כן בהמשך נחזור לרשות ונבדוק איך אפשר לנצל אותה לטובת החברה הערבית.

שלמה אסטרוגו, מנהל אגף חקירות, רשות המסים. בדיון שעבר לא השלמת את דבריך, אם תוכל לעכשיו להתייחס.

בוקר טוב, כבוד היושב ראש וכל החברים. אני מתנצל על בעיות התקשורת שניתקו אותי בשיחה הקודמת. ברשותך, אני אחזור ממש בקצרה על מה שהתחלתי להגיד ואני אמשיך את ההתייחסות שלנו.

ברשות המסים אנחנו מחזיקים שמונה יחידות חקירות אזוריות, את יחידת יהלום, יחידה ארצית שאני עומד בראשה. כמו שאמרו הנציגים של משטרת ישראל ומשרד המשפטים, היום רשות המסים היא ציר מרכזי ומהותי במה שקשור לאכיפה כלכלית כנגד עבריינים ומשכך אנחנו פועלים גם בשולחנות עגולים, גם בתקופה הזאת של הקורונה, כוחות משימה ייעודיים, כל הפורומים החל מוועדת העל וכל ועדות המשנה שקמו כתוצאה מהחלטת הממשלה ובעבודה שוטפת שמתקיימת כל הזמן ברמה היומית עם משטרת ישראל מכל השלוחות שלה, החל מלהב 433, הימ"רים במחוזות, במקרים מתאימים גם מול תחנות משטרה, הכול תחת מגבלות שיש לנו ואני אפרט בקצרה ממש חלק מהם.

ד"ר נוהאד עלי ציין בישיבה הקודמת הרבה מאוד תופעות פשיעה חמורות שצריכים למגר אותן, כמו עבירות רכוש, אלימות, סחיטה באיומים, סמים, הלוואות בשוק האפור, דמי חסות, כל אלה עבירות אמנם חמורות אבל חוקרים של רשות המסים, לנו אין את הסמכות לחקור אותן, אנחנו חוקרים העלמות מס. כל פעם שבמשטרת ישראל עולה היבט כלשהו כלכלי, כלומר היבט כלכלי שמצדיק התערבות בעבירת מס, לא בעבירה שאדם העלים 10,000 שקל בשנה, משטרת ישראל ורשות המסים משלבים זרועות עם כל רשות חוקרת אחרת שרלוונטית כמובן.

ההתייחסות שהייתה לנותן שירות פיננסי, גם פה הייתה תקופה שאנחנו היינו הרגולטור, עשינו מאות ביקורות, מרגע שהאחריות הועברה, ובצדק, לממונה החדש, אנחנו מבצעים אכיפה כנגד נש"פים שיש חשד שהם מעלימים הכנסות או מסייעים למישהו אחר. אנחנו לא עושים פישינג בתוך נש"פ סתם כדי לחפש עבריינים, זה אסור לנו, יחד עם זאת התיקון שהעבירה הכנסת וכבר מתחיל לעבוד בשטח, תיקון 141א לפקודת מס הכנסה, אני מאמין שהוא יהיה קטליזטור חשוב לחקירות נוספות על פעולות שידווחו נותני שירות פיננסי בהתאם למה שהכנסת סייגה והגבילה לרשות המסים.

תופעה נוספת שרואה חשבון באסם דראושה, למיטב זיכרוני, עמד עליה, תופעה של חשבוניות פיקטיביות. זו תופעה לאומית, תופעה שמסבה הרבה מאוד נזק למדינת ישראל, היא מחוללת פשיעה, אנחנו מכירים אותה, כל רשויות האכיפה מכוונות מאמצים, רשות המסים פועלת בכמה מישורים, גם ברמת חקיקה, המודל הצ'יליאני ומודלים נוספים שאנחנו מקדמים בעזרת חברי כנסת מכל הקשת הפוליטית, כי זו באמת תופעה לאומית, גם באמצעות סיכול ומניעה של חברות שאנחנו יודעים שאמורות להפיץ פיקטיביות, אנחנו יודעים למנוע כדי למגר את התופעה וגם ברמת החקירות. יש בעיה, שגם במשרד המשפטים עמדו עליה, אנחנו יודעים לייצר הרבה מאוד תיקים, מתגברים לרוב את החוקרים, תגבור של פרקליטים כלכליים ושופטים כלכליים שיוכלו להכיל את הכמות הזאת שאנחנו יודעים לייצר יכול לסייע מאוד.

מעבר לזה כמובן חקיקה רחבה, כמו שהמליץ שרון פרידמן בדיון הקודם. אנחנו חושבים שזה נכון וצריכים אולי להכין מסמך, ואין כאן עניין של פוליטיקה, כולנו רוצים להירתם לטובת המדינה ולהעביר חקיקה שיכולה לעזור למנוע את זה.

אין לנו סממן שאפשר לפלח את העבריין לפי הדת שלו או לפי המוצא שלו. ערכנו בדיקה ידנית של אלפי חקירות שאנחנו עושים מדי שנה על מנת לבדוק את ההתפלגות והאחוזים, שהצגנו אותם באחת מהוועדות שהוקמה מטעם משרדי ממשלה, מראים שאחוז החקירות שאנחנו מקיימים בחברה הערבית הוא תואם, אפילו קצת יותר, מההתפלגות שלהם באוכלוסייה. אז אנחנו נמצאים, אנחנו שמחים לסייע וכל קריאה שעולה אנחנו תמיד נשמח לבוא ולהיכנס לחקירות.

שלמה, חוץ מהתיאור השוטף, ואנחנו נשמח לקבל מסמך שמפרט את התיאור השוטף של פעילות רשות המסים בתחום הזה, האם קיימתם דיונים משותפים עם המשטרה, עם הפרקליטות, עם מחלקת הפיקוח על נותני שירותים פיננסים, מיקדתם את המאמץ ממש במעגל של החיבור הזה בין פשע מאורגן ובין פשע כלכלי?

בוודאי. אנחנו מטפלים כבר כיום בתופעות של פשיעה חמורה או מעגל של ארגוני פשיעה, גם בחברה הערבית. אני לא יכול לפרט מטבע הדברים שמות וכמויות. כמו ששרון אמר, ואני משער שבעוד מספר חודשים לא רב כבר אנחנו נראה דוגמאות שיצוצו בתקשורת, אנחנו מכוונים לשם, אנחנו מוכנים לטפל שם ביחד עם משטרת ישראל עם מספר מקומות גם בימ"רים, גם ברמת המטות וההנהלות, כדי לתכנן תוכנית קדימה לשנים הקרובות. בהחלט נמצאים, כבודו, ואנחנו עושים את העבודה שם.

אוקיי, אנחנו נשמח לקבל אם יש כמובן פירוט בנושא הזה. אנחנו יודעים את הפרובלמטיות בנושא הזה, אבל אנחנו נשמח לקבל אם יש מסמך מדיניות שמפרט את התחום הספציפי הזה. תודה לך, שלמה, ונמשיך לעקוב אחרי הפעילות שלכם בנושא.

עורכת הדין נעימה כראם חנאווי מהפרקליטות נמצאת איתנו?

כן, אני אכן נמצאת, אבל בשלב הזה אין לי מה להתייחס. יש נציגים נוספים של גם משרד המשפטים וגם הפרקליטות, ככל שיהיה צורך בהמשך הדיון להתייחס אז כמובן נתייחס.

תמר רוזמן, נמצאת איתנו?

כן, אני נמצאת.

את רוצה להתייחס, תמר?

אני אבקש להתייחס בקצרה למילות הפתיחה שלך, היושב ראש. קודם כל הבקשה למשרד המשפטים הועברה לפני מספר ימים קצר ביותר, אנחנו עובדים על הכנת מסמך שנוכל לשלוח לוועדה, אבל אני ארצה להגיד כמה מילים כבר עכשיו לגבי מסקנות הוועדה והדברים שהועלו לגבי החלטת הממשלה 4618 שנוגעת לצוות העל ולוועדה מתמדת.

לא רק שאנחנו שמים דגש מיוחד בקיום ההחלטה הזאת, אלא שלפני כמה שנים, אחרי שעבר קצת יותר מעשור מאז החלטת הממשלה היועץ המשפטי לממשלה ביקש עבודת מטה כדי לבדוק איך עובד צוות העל והוועדה המתמדת בעניין הזה. אחרי עבודת מטה הוחלט להקים גורם מטה לצוות העל שהוועדה בבקשה שלה התייחסה אליו, לגורם הזה קוראים הצוות המכין לצוות העל, בראשות הצוות הזה יושבת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה משפט פלילי, הגב' עמית מררי, וחברים בו המשנים לפרקליט המדינה, הנציגים מהמשטרה, נציגים מרשות המסים, רשות איסור הלבנת הון וגם נציג של אגף התקציבים במשרד האוצר.

בעצם הצוות הזה עומד בצומת בין צוות העל לוועדה המתמדת ומכין את העבודה המסודרת של הוועדה המתמדת. מה שאדוני שואל כל פעם על פגישות ומדיניות, במסגרת הזאת אחד הדברים המרכזיים שצוות העל, הוועדה המתמדת והצוות המכין עבדו עליו בשנה האחרונה, הצוות הוקם רק בסוף שנת 2018 ומאז הוא נפגש פעמים רבות, גם עכשיו בתקופת הקורונה, במהלך הפגישות האלה אנחנו עסקנו בבנייה וריכוז של כל הליך יצירת מדיניות וסדרי עדיפויות באכיפה משולבת של כל הגופים ביחד. בפני הצוות הוועדה המתמדת הציגה מפה מודיעינית מאוד רחבה ומפורטת לגבי הסיכונים, שכמו שאדוני שאל, נוגעים כמובן גם לארגוני פשיעה וגם ניתן דגש מיוחד בכל הדיונים האלה לפשיעה במגזר הערבי. כל הגופים דירגו את הסכנות, בדקו את האכיפה המשולבת הקיימת, את פוטנציאל האכיפה הכלכלית שיש בתחומים האלה ובעקבות העבודה המאוד עמוקה שנעשתה בעניין הזה הובאה המלצה בפני צוות העל וצוות העל קבע מדיניות מתעדפת של עבודה של כל הגופים יחד כדי להילחם בתופעות האלה, שבתוכן גם ניתן, כמו שאמרתי, דגש מיוחד בכל אחד מנושאי ההתעניינות לאכיפה של פשיעה במגזר הערבי.

לגבי הבקשות האחרות שהתבקשנו להעביר, כמו שאמרתי, אנחנו נעביר מסמך, אבל מאוד חשוב לנו להצביע על זה שלפחות איך שאנחנו רואים את זה נעשית עבודה מאוד רצינית כדי להוציא לפועל את ההחלטה הזאת וההחלטה הזאת מקוימת. אנחנו אפילו עמדנו על כך, גם הוועדה המתמדת, גם הצוות המכין וגם צוות העל נפגשו כבר במהלך הזמן ממש האחרון במהלך תקופת הקורונה. על אף כל הקשיים שיש הקפדנו לעשות את זה ואף קבועות עוד ישיבות לכל אחד מהצוותים הללו.

יופי, תמר, תודה לך. את יודעת, אני שאלתי ואמשיך לשאול, תפקידנו פה בכנסת כן לפקח על עבודת הממשלה, על כל מרכיביה, במיוחד בנושא הזה. שוב, אנחנו העלינו מספר שאלות, גם למשרד המשפטים, בטחון פנים וכו', אנחנו נמשיך לעקוב ולפקח עד שנגיע לתוצאות. מבחינתי אני חושב שיש חוק טוב בנושא של ארגוני פשיעה, יש מנגנונים שהם הוכנו כדי להתמודד עם האתגר הזה של פשיעה מאורגנת ושל פשיעה כלכלית על גווניה, אבל תפקידנו לוודא שהמערכות מתפקדות בצורה שוטפת ואכן הנושא הזה נמצא על השולחן במשרדים השונים. אנחנו נמשיך לעקוב וכנראה אחרי הדיון הזה אנחנו עוד נחזור לעוד דיונים בתחום הזה.

חבר הכנסת סעיד אלחרומי, תרצה להתייחס? ואז נחזור להשלים את הדיון. אנחנו חייבים לסיים ב-11:00, יש לנו רבע שעה.

תודה, אדוני היושב ראש. זה נושא חשוב ומטריד את האוכלוסייה הערבית ואני חושב שקברניטי האוכלוסייה הערבית, אנשי היישובים, אנשי הכפרים, סובלים מנחת זרועם של ארגוני הפשיעה. גם אנשי עסקים, אבל לא רק. אנשי פשיעה ופשיעה מאורגנת מתחילים לקרום עור וגידים גם באזורים אחרים ולאו דווקא ספציפית לאזורי הפשיעה שאנחנו רגילים להם בכמה יישובים.

כאן נשאלת השאלה, הדיון הזה הוא לא הראשון בנושא הפשיעה, הוא לא הראשון ברמת הכנסת וברמת מקבלי ההחלטות, כוונות יש, נכונות לטפל יש, חקיקה ישנה, אבל ביצוע אין. כשאתה רואה אדם שלא עובד ומסתובב ברכב בעלות של חצי מיליון שקל או של 700,000 שקל והמשטרה וגורמי האכיפה רואים את האדם הזה, רואים את הקבוצה הזאת, איפה האנשים שאמורים לאכוף את מה שקורה בשטח? זה גרידא ארגון פשע. כולם יודעים שזה ארגון פשע, אבל משום מה נותנים לו להסתובב חופשי. ארגון פשע מתחיל בעבירות של סמים, מתחיל בעבירות מחוץ לכפר, מחוץ ליישוב, אבל לאט לאט מתגלגל לתוך הכפר ולתוך היישוב ואז הם מבקשים פרוטקשן ומתחילה אלימות ויריות וכל זה.

תודה, חבר הכנסת סעיד אלחרומי. חברנו רידא ג'אבר נמצא איתנו? אתה רוצה להתייחס?

ממש בקצרה לשתי נקודות. הנקודה הראשונה קשורה לדיון הקודם. אני שמעתי את נציגי המשטרה, שמעתי את אפרת, שהיא עושה עבודה מצוינת, רשמתי את כל הדברים שהיא מנתה, מה המשטרה עושה, תחנות משטרה, מִנהלת, שני מבצעים לאישום נשק, מצלמות וכו'. אין התייחסות בכלל לעניין של פשיעה מאורגנת וטיפול ממוקד בפשיעה מאורגנת. עדיין התפיסה של המשטרה היא תפיסה של שיטור קלאסי.

אני לא נגד שיטור קלאסי, אני חושב שזה חשוב, אבל יש פער, נוצר פער מדהים בין ההתקדמות של ארגוני הפשיעה וההתחמשות של ארגוני הפשיעה, גם ההתחמשות הטכנולוגית, גם ההתחמשות הכלכלית שלהם, ההתקדמות הזאת המואצת, והם גם מנצלים את תקופת הקורונה, לבין תפיסת המשטרה שהיא עדיין תפיסה קלאסית, היא עדיין תופסת את הפשיעה בחברה הערבית כפשיעה רגילה שאפשר להשתלט עליה בדפוסים של שיטור, תפיסות שעבר עליהן, לדעתי, הזמן.

אתה מתכוון למודל השוטר אזולאי.

בלי להתאים את השיטור הזה לסוג הפשיעה בתוך החברה הערבית אנחנו לא נתקדם לעולם, לכן יש פה תפיסת עולם של המשטרה שצריכה להשתנות. זה אחת.

הנקודה השנייה קשורה למשרדי הממשלה שמטפלים בפשיעה הכלכלית. מה שמפריע לי זה הכוונה, אם כוונת המשרדים האלה היא לטפל בפשיעה, או הכוונה לגבות מס. התחושה שלי, אם אני שומע נכון ויש לי אוזן די רגישה למה אני שומע, התפיסה היא תפיסה של גבייה, באים וגובים כסף מארגוני פשיעה, לא מחסלים את הארגונים, לא מחסלים את המנגנונים חיסול שהוא אמיתי אלא גובים את המס. ארגוני הפשיעה משתכללים לפאזה אחרת של פשיעה כלכלית ועכשיו אנחנו רודפים אחרי ההתחמשות שלהם מבחינה כלכלית כל הזמן. לא קוטעים, אין קטיעה של שרשרת הפשיעה הכלכלית באופן מהותי ולכן יש לי בעיה עם התפיסה של המנגנון הממשלתי, מה הכוונה שלו. הכוונה צריכה להיות חיסול הפשיעה ולא גביית מס וזה משנה באופן דרסטי את הפעילות בשטח.

תודה לך, רידא. שתי נקודות מאוד חשובות, אחת למשטרה על שיטור קלאסי ועל שיטור אחר וגם הנקודה של מה כוונותיה של רשות המסים, ולכן שאלתי האם יש עבודה משותפת עם המשטרה, עם הפיקוח על נותני שירות פיננסי וכו' וכו', האם הם ממוקדים גם בנושא של פשיעה כלכלית שמשפיעה על פשיעה מאורגנת.

ברשותכם, אני אתן לך להגיב, תת ניצב, משפטים קצרים, חברים. ד"ר ת'אבת אבו ראס ואחר כך גדעאן ספדי.

אני רק רוצה להגיד, אם זה קצר, שוב סוגיית הבנקים היא סוגיה מרכזית. אני חושב שזה מחייב דיון מיוחד, בדיקת עבודת הבנקים. אם משה בן יעקב מדבר על טירה, יישוב של 30,000 עם שני בנקים עם כל כך הרבה בעיות, אז תארו לעצמכם אזור שלם של הנגב עם 280,000 בדואים מחוץ לרהט ואין בנקים בכלל בחברה הבדואית. מה משמעות הדבר. הנושא השני, צמצום השימוש בקֶש. כל התקנות והחוקים שעברו, האם זה מצמצם פשיעה או דווקא מרחיב את הפשיעה.

אלה הנושאים שצריך לתת את הדעת עליהם. לא שמענו אף מילה היום על גורמי הפשיעה ועל תהליכים מכרזיים בתוך הבנקים, מה קורה בתוך הבנקים. בכל מקרה אנחנו ביוזמות אברהם שלחנו נייר עמדה לוועדה ואני מקווה שבהזדמנות אחרת נרחיב את היריעה בנושא הזה. תודה.

המשטרה רוצה להגיב. גדעאן ואחר כך חוזרים למשטרה ואז אני מסכם.

כן, בוקר טוב לכולם. גדעאן ספדי, מנהל מחוז חוף מהרשות למניעת אלימות, סמים ואלכוהול. אני רוצה להתייחס להיבט שלנו מבחינת הרשויות המקומיות ומה אנחנו - - -

גדעאן, אני מציע כדלקמן, מכיוון שיש לנו דקות ספורות ואני יודע שיש לך - - -

אוקיי, אז אני אתייחס רק לסעיף אחד, אני אתייחס בנושא של הטכנולוגיה ופריסת המצלמות ברשויות המקומיות.

ואחר כך נשלים את זה בדיון נפרד איתך ועם המשרד.

אני חושב שזה אקט מניעתי יוצא דופן ואנחנו חייבים לחזק אותו וגם ליזום תוכנית אב הוליסטית במיוחד בחברה הערבית שזה לא תופס תאוצה כמו שצריך. אני חושב שאנחנו חייבים לרשת את כלל הרשויות המקומיות, את כלל נקודות המפתח והנקודות החמות במערך טכנולוגי כולל מוקדים אזוריים וגם מוקדים מקומיים לצפייה 24/7. אני לא רואה הבדל, להיפך, אני חושב שבחברה הערבית הרבה יותר חמור מהחברה היהודית, אני לא רואה שום סיבה שבחברה היהודית ישנם מוקדים שצופים בכל המתרחש 24/7 ובחברה הערבית זה בכלל לא מתקיים. אני חושב שצריך להיות פה צעד דרסטי, מערכתי, מטעם הממשלה או מטעם המשרדים אכן להקים מערך מצלמות כולל צפייה 24 שעות בכלל הרשויות.

אוקיי, גדעאן. אנחנו נשלב את זה במסקנות שלנו. אנחנו חוזרים לתת ניצב מיכאל שפשק. מיכאל, אנחנו נחלק זמן, אני חצי ואתה חצי, שנוכל לסיים ב-11:00.

כן, אני לא אגזול זמן רב, אני אדבר בכותרות ואני רוצה להדגיש במיוחד שתחום האכיפה הכלכלית על רבדיה השונים, חילוט מתוכנן ומזדמן, ניהול פרשיות הלבנת הון, אכיפה משולבת, אנחנו במשטרת ישראל יודעים שזה הכלי האפקטיבי ביותר לטיפול בפשיעה לעתים אפילו על חשבון שהייה בבית הסוהר. כל גורמי משטרת ישראל מוכוונים היום שבכל תיק כלשהו כל מה שניתן לאכוף כלכלית הוא דבר מנצח כנגד הפשיעה.

אנחנו יודעים שהאכיפה הכלכלית היא כלי מאוד משמעותי ומרכזי בטיפול בפשיעה בכלל בדגש על החברה הערבית ומתבצעות לא מעט פעולות בכל הרבדים, מרמת ההכנה, מרחב, ימ"ר מחוזי, יחידות להב, כולם מוכוונים ליעדים ליישום בתחום הכלכלי בין אם זה יעדים מקומיים בתחום התחנה, בין אם זה יעדי פשיעה בכירים יותר ובין אם זה ארגוני פשיעה, כנופיות כאלה ואחרות ויש פה תמונת מודיעין מאוד רחבה שמכסה את מה שאני אומר, לא ניתן להרחיב על זה.

אני חושב שהתייחסות רשות המסים ומשרד המשפטים לשיתופי הפעולה מהוועדה המתמדת, צוות העל, הצוות המכין, מוקד משולב, כוחות משימה, לכולם יש כל אחד חלק בתחום הזה, מעורבות ושיתופי פעולה פשוט מצוינים. אני חושב שגם העניין הטכנולוגי שעלה פה מקודם הוא מרכיב מרכזי שאנחנו משלבים אותו בכל תוכנית התקיפה הכוללת. אני רוצה להתייחס לנתון נוסף, נבחנת כרגע מדידה מאוד משמעותית ומחייבת למפקדים בתחום האכיפה הכללית שתיגע בכל ההיבטים האלה, היא תשתלב במערכת המדידה של משטרת ישראל.

עלה פה נושא אחד שאני הצפתי אותו ואני חושב שהוא ברור מאוד, הוא עלה בדיונים גם בפורום המנכ"לים ובכלל, כל העניין של המשילות הבנקאית שהיא חסרה בחברה הערבית. אני חושב שזה עניין של אמון, עניין של תודעה והסברה שחסר, זה חלקים שלמים שצריכים להיות משולבים ולכן אנשים נוטים ופונים להלוואות בשוק האפור כי יש סוג של חוסר אמון של הממשל הבנקאי בחברה הערבית, הם לא נמצאים שם, הם לא נוכחים שם, הם לא מסבירים כדי לנתב את ההלוואות שלוקחים מבנקים ולא מהמקום הזה שנקרא ארגוני הפשיעה.

יש תוצרים, יש נתונים, נעשות פעולות רבות. גם למסמך שהקראת והמכתב שהפנית, ואני מניח שגם קיבלת את המענה בהקשר הזה וניתנה פה התייחסות. הוועדה המתמדת לשנה הבאה, כבר יש גם לו"ז רציף שהולך להתממש עם סדרי עדיפויות בדגש על החברה הערבית בכל התחומים.

זמנך קצר, אז אני חושב שפה אני אעצור, אני רוצה להגיד מילה אחרונה לסיכום, היושב ראש. יחד עם זאת אני חושב שהדיווח בעבירות הינו תנאי בסיסי לפתיחת חקירה ולהצלחה, בין אם זה בתיקי סד"ח או בתיקים אחרים. ללא שיתוף פעולה עם החברה בליזום את התלונה כדי שאנחנו נגיע לשם, אם אני לוקח את תיקי הסחיטה באיומים שאחד המניעים הגדולים לכלל העבירות שקורות סביב זה, אם זה הצתה, אם זה ירי ואפילו רצח, ללא דיווח, ללא הכנסה שלנו כמעורבות בתוך האירוע, אנחנו על בסיס מידע בלבד לא יכולים לעסוק ולטפל בזה.

אנחנו חוזרים שוב לנקודה שבה תמיד אנחנו - - -

אני מבקשת להתייחס רק במשפט.

אין זמן, חברים. אנחנו ממש נכנסים לדקה האחרונה. אנחנו חוזרים לנקודת ההתחלה, תמיד כאשר האמון בין האזרחים למערכת נפגע אז השירות שהמערכת יכולה לתת נפגע. השבוע הייתי בישיבה עם משפחה אחת באחד היישובים הערביים והם סיפרו לי את הסיפור שלהם במשך השנה האחרונה, על סחיטה, איומים וכו' וכו', אמרתי להם: למה אתם לא פונים למשטרה? אנחנו לא נעז, מה אתם דורשים ממני, שאני אפנה לאותו גורם עברייני שהוא ממש ארגון פשע? לא הצלחתי לשכנע אותם כן לפנות ישירות למשטרה, כנראה שאני אצטרך לעשות את העבודה בינתיים עד שנוכל בנושא הזה ממש לתת מענה לאזרחים. אני מתקשה, אני מודה שאני מתקשה בנושא הזה, הרבה אנשים פונים אליי, חושבים שהוועדה או שאני כחבר כנסת יו"ר הוועדה צריך לעשות את העבודה של הרשויות השונות. בנושא הזה אנחנו חייבים לעשות משהו.

חברים, אנחנו נשלים את המסקנות ואת הדרישות שהעלינו. אני כמובן שוב פונה למשרדים השונים להחזיר לנו תשובות כתובות.

אני רוצה שנתמקד בשלב הבא, בנושא של תפקוד הבנקים בחברה הערבית והשירות שהם נותנים, אנחנו נקיים על זה דיון ונפנה למפקח על הבנקים וגם לבנק ישראל בנושא הזה ולמשרד האוצר כמובן, הנגשת שירותי הבנקאות והלוואות וכו'. מצד שני גם הנושא של פיקוח והסדרת המעמד של נותני השירותים הפיננסיים בחברה הערבית וגם הנושא של פעילות כלכלית לא חוקית שמספקת את המזומנים לארגוני הפשע. גם בנושא הזה צריך לעשות משהו. האם המדינה צריכה להשאיר כמויות אדירות, סכומים אדירים של כסף מזומן נמצאים בידיים של האנשים, האם זה נכון או שלכסף הזה חייבים לעשות לגליזציה ולהכניס אותו לבנקים? וכו' וכו'. את זה אנחנו גם נעלה בשלב הבא.

כמובן טיפול בגורמי העומק, חינוך, רווחה וכו'. גם בנושא הזה ננסה להביא את המודל של בנק לעניים, הרעיון הזה עלה בהודו, אני חושב, ונתן מענה למשפחות במצוקה ולאנשים שבמקום לפנות לשוק האפור הם יפנו לבנק מיוחד כזה. אנחנו ננסה לקדם גם את הנושא הזה.

עם המשרד לחיזוק קהילתי, גדעאן היה איתנו והחזיר לתמונה את הנושא של פיקוח דרך מצלמות, את המערך הזה שהוקם באותה תוכנית של עיר ללא אלימות שהיום עוברת למשרד לחיזוק קהילתי ולרשות לביטחון קהילתי. גם שם אנחנו צריכים לבדוק ולקדם את הנושא הזה, למרות, שוב אני אומר בנושא הזה, התסכול שמצלמות יש אבל מוניטורינג אין ואפילו חלק מהחומר שנמצא שם לא מועבר לרשויות, לא למשטרה, ולכן אי אפשר לנצל את המידע שיש שם. לכן זה גם לא מרתיע בחברה שלנו.

אלה הנושאים ועוד נושאים אחרים, אנחנו נמשיך לטפל בהם במסגרת הוועדה הזאת וברשותכם, אני נועל את הישיבה ויוצאים למסע של ישיבות עם הגורמים השונים כדי לקדם את הנושאים. תודה לכם, חברים.


הישיבה ננעלה בשעה 11:05.