פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



22
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
15/10/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 63
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום חמישי, כ"ז בתשרי התשפ"א (15 באוקטובר 2020), שעה 9:30

פגיעה בעולים חדשים ע"י נותני שירותי תיקונים

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
טלי פלוסקוב
מיכל קוטלר וונש

חיים אתגר - עורך ומגיש "יצאת צדיק"

שרית לוי - מפיקת התוכנית "יצאת צדיק"



משתתפים באמצעים מקוונים



רפ"ק אבי בן אל - עו"ד, קצין הונאה ארצי, אגף חקירות ומודיעין, המשרד לביטחון פנים

שרון רובינשטיין צמח - עו"ד, סגנית היועץ המשפטי, המשרד לביטחון פנים

אניטה יצחק - ראש אגף חקירות ומודיעין, הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן

יעל כהן שאואט - עו"ד, סגנית היועץ המשפטי, המועצה הישראלית לצרכנות

יובל בריק - מנכ"ל התאחדות קבלני מיזוג אוויר

יאנה בריקסמן - רדיו רקע, רשות השידור

מרב תורג'מן

שלומית אבינח

אהובה שרון, חבר תרגומים


פגיעה בעולים חדשים ע"י נותני שירותי תיקונים

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. על סדר היום פגיעה בעולים חדשים על ידי נותני שירותי תיקונים.

ביקשתי לכנס את הוועדה בדחיפות כדי לדון בתופעה שגילינו בתחקיר של חיים אתגר, שהוצג בתוכנית "יצאת צדיק" ששודרה בשבוע שעבר בקשת 12. אני רוצה לומר שזו לא התוכנית היחידה. התוכנית הזו באמת מעלה בעיות שצריכות לאתגר את מי שצריך לעשות את האכיפה ואת העבודה האמיתית והגיע הזמן שהם יתפסו את העסק באופן יותר רציני ולא רק לחכות לתחקירים של הטלוויזיה.

התחקיר מעלה חשד חמור לביצוע מעשים פליליים ופגיעה צרכנית בציבור העולים החדשים והוותיקים שהם אנשים מבוגרים שאינם שולטים בשפה העברית. מעשים כפי שהוצגו בתחקיר בוצעו על ידי טכנאי שפרסם מודעה בעיתונות דוברת רוסית והציג את עצמו כבחור בשם אלכס והבטיח הנחה של 30 אחוזים בעלות התיקון ובשל כך הוזמן לתקן תקלה על ידי מספר אנשים. אותו אדם במזיד הגדיל את התקלה או לחילופין המציא תקלה שכלל אינה קיימת וכל זאת במטרה להגדיל את עלויות התיקון ולהוציא מאנשים מבוגרים כספים בסכומים גבוהים ביותר באופן לא חוקי.

בעקבות מספר תלונות שהתקבלו במערכת התוכנית, צולם הטכנאי מספר פעמים כשהוא מבצע את המעשים. הוא נעצר על ידי המשטרה ושוחרר וכל פעם הוא שב וחזר לבצע את מעשיו השפלים. מדובר ככל הנראה בעבריין שביצע עבירות חוזרות. מלבד היעדר מצפון ומוסר בביצוע המעשה של פגיעה באנשים מבוגרים, עולים חדשים וותיקים שאינם דוברי השפה העברית, הרי שמדובר בעבירה פלילית של קבלת דבר במרמה והוצאת כספים במרמה ואני מקווים שאותו עבריין ייתן עליה את הדין. אם לא די בכך, אותו עבריין לכאורה שהוצג בתוכנית תקף ופצע את חיים אתגר שנזקק לטיפול רפואי בתום העימות.

מטרת הדיון היא לשמוע מגורמי הפיקוח והאכיפה מה היקף תופעת הפגיעה של נותני שירותים באנשים מבוגרים שהם עולים חדשים וותיקים שהם אינם דוברי השפה העברית וכן מה הם האמצעים שננקטים על ידי גורמי האכיפה כדי למנוע התרחשות הפגיעה ולגבש מהלכים מיידיים של כלל הגורמים.

החשש הוא שההרתעה אינה מספקת שתביא למניעת הישנות מקרים מעין אלה. היעדר הרתעה עלול להביא להתרחבות התופעה ולפגיעה מתוחכמת באוכלוסיות חלשות, אלה שאינן מודעות לזכויותיהן ומי הם הגורמים אליהם צריך לפנות כדי להתלונן.

נציין כי המקרה הקשה שהוצג בתחקיר ככל הנראה אינו מעיד על התנהלותם של כלל הטכנאים ואני מבקש לא להכליל. יחד עם זאת, חשוב לוודא כי תופעה כזאת של עושק קשישים ועולים חדשים תיעלם לחלוטין.

לקראת הדיון פנינו למשטרת ישראל בבקשה לקבל נתונים לגבי מספר התלונות שהוגשו בנושא ומספר כתבי האישום שהוגשו בגין עבירות אלו. נאמר לנו כי אין אפשרות לפלח את הנתונים בהתייחס לעבירות תרמית של נותני שירותים נגד האוכלוסייה המבוגרת שחלקם עולים חדשים ואינם דוברי השפה העברית. נבקש מהמשטרה להביא בפנינו כל נתון רלוונטי ובעיקר כיצד מבוצעת האכיפה בנושא. בנוסף עלינו לוודא שתהיה מספיק הסברה ונגישות למידע בדבר זכויות של אותם נפגעים וכצד המשרד מעודד אותם להגיש תלונות.

נבקש ממשרד הקליטה להירתם להסברה על התופעה ולהזהיר מפניה בקרב ציבור העולים. גם ערוצי התקשורת הייעודיים של ציבור העולים צריכים להירתם להסברה בנושא.

בנוסף, כדי להתמודד עם התופעה אני ממליץ לפרסם השוואת מחירים, סקרי שוק ועלויות מומלצות לכל תקלה. את הנתונים האלה אני מציע לפרסם באתר המשרד ובשפות שונות.

היועצת המשפטית של הוועדה פנתה לרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן במשרד הכלכלה. גברת אניטה יצחק, סגנית הממונה על הרשות וראש אגף חקירות ומודיעין ברשות מסרה כי ברשות מתייחסים בחומרה להפרות נגד עולים חדשים, אותם הגדירו כאוכלוסייה מוחלשת. חוק הגנת הצרכן קובע את האיסורים על הטעייה, השפעה בלתי הוגנת ומסמיך את הרשות להטיל עיצום כספי או לפתוח בהליכים פליליים נגד המפרים.

בבקשה. למה הם לא עושים את זה? שיעשו את זה. לא יכול להיות שהדברים צריכים להיעשות על ידי הטלוויזיה במקום על ידי הרשות להגנת הצרכן.

מהרשות נמסר כי אינם מסתמכים רק על תלונות אלא מנהלים חקירות יזומות המבוססות על מערך מודיעין במטרה לאתר כשלים ואכיפת הוראות הגנת הצרכן. הם ממוקדים בפעולה בפגיעה זכויות אוכלוסייה מוחלשת. יש לבחון האם הכלים האלה מספיקים כדי ליצור את ההרתעה והאכיפה הנכונים שתמנע את הפגיעה שכן הנתונים עדיין גבוהים.

לאור היקף הפגיעה בשטח, נראה כי כל אלה אינם מספקים ולכן גם נבקש לשמוע האם נדרשת החמרת הענישה הפלילית והמינהלית במטרה ליצור הרתעה משמעותית. ככל שנמצא כי נדרשת החמרה, ניזום תיקון חקיקה שייתן בידי גורמי האכיפה את הכלים הדרושים למיגור התופעה.

הזמנו לדיון גם את האיגודים המקצועיים. הציפייה שלנו מהם היא שיעקבו אחרי פעילותם של חברי האיגוד ויפעלו להוצאת נותני שירותים שאינם מספקים שירות הוגן, מקצועי ואמין. אני סבור שבמקרים בהם מדובר באדם שהפר מספר פעמים את הוראות הדין והוא בעל רישיון ממשרד ממשלתי או מארגון מסוים, נשאף לשקול שלילת רישיון. נראה כי צעדים כאלה הם ימגרו את התופעה.

אני רוצה להדגיש שזה שאנשים פונים בתלונות לתוכנית של אתגר במקום לפנות לרשות להגנת הצרכן מעיד על כך שבעצם לצערי הרב הם לא רואים להגנת הצרכן כתובת לטיפול בבעיה ולכן הם צריכים לנקוט בפעולות הדרושות כדי שאנשים יפנו אליהם וכדי שהם יעשו את מה שהם עושים.

אני רוצה להדגיש שבעקבות פנייה שלנו כבר קיבלנו תשובה ממשרד הקליטה. שאלנו אותם כמה תלונות של אזרחים בכלל או של עולים חדשים התקבלו במשרדם. הייתה שלא התקבלו תלונות בנושא נותני שירותים. כמה חקירות נפתחו בנושא? לא נפתחו כיוון שלא התקבלו תלונות. כיצד פועל משרדכם בנושא ככלל אם תישלח תלונה בנושא? כל מקרה לגופו והמשרד יבחן את האפשרויות הרלוונטיות הנכונות ביותר בכל מקרה. בנוסף, המשרד יפנה לעולים, למועצה לצרכנות. זה מעיד על כך שלא רואים במשרד כתובת ושהמשרד לא עושה שום דבר בעניין הזה כי אף אחד לא התלונן. למה מחכים? זאת תשובה שאותי היא מקוממת. אני מאוד מצטער.

לפני שאני נותן לחברי הכנסת לדבר, הייתי רוצה לשמוע קודם כל את חיים אתגר ואת התוכנית עצמה.

אני אציג את שרית לוי כי היא מאחורי הקלעים ופחות רואים אותה. היא עורכת מוערכת מהטובות במדינה ששנים, עוד מימי כלבוטק, מתעסקת בעשיית צדק ובתפיסת נוכלים ורמאים. אישה שמסורה לעשיית צדק. בעצמה היא מתעמתת ופוגשת את הנוכלים ולא עושה להם הנחות. היא גם הייתה בגלגול של חיים הכט ואני יודע שהנושא קרוב מאוד לליבה.

בוקר טוב. אני רוצה להתחבר למה שאתה אמרת לגבי העובדה שאנשים לא מתלוננים. משהו שחשוב לי להבהיר כי פונים אלינו לרוב בני משפחה של אותם קשישים שבוחרים לשתף את הסיפור אבל משביעים אותנו שלא נדבר על ההורים שלהם ועל הסבים שלהם. הם פוחדים פחד מוות להתלונן, לגשת למשטרה - שזה אמור להיות המקום הכי בטוח עבורם – להגיש תלונה והם לא עושים את זה. אנחנו מנסים לשכנע אותם כי האינטרס שלנו הוא שיהיו כמה שיותר תלונות כדי שהמשטרה תוכל לטפל אבל בפועל זה לא קורה. בסופו של דבר אנחנו מעבירים חומרים למשטרה. יש משהו כמו שתי תלונות בנוסף לתלונה שלנו ולחומרים שאנחנו מעבירים וזה לא מספיק לבנות תיק שהוא מספיק גדול בבתי המשפט ולכן בסופו של דבר משחררים והעונש הוא מגוחך. גם אם הבן אדם משוחרר על תנאי למשך שלוש שנים, הוא ממשיך כי אין לו שום אינטרס להפסיק וזה האבסורד הכי גדול וזה הכאב הכי גדול שלנו. אלינו מגיעות עשרות רבות של תלונות ובפועל הם לא פונים למשטרה ואין איזושהי הסברה או תמיכה שהם יכולים לקבל בעניין הזה.

למה שהמשטרה לא תקים יחידה מיוחדת לעניין הזה? זאת תופעה חברתית ממדרגה ראשונה. שיקימו יחידה מיוחדת שהיא תטפל. שוטרים שיתעסקו רק בזה. זה נראה לי הכי הגיוני לעשות את זה. תכף נשאל את המשרד לביטחון פנים בנושא הזה.

אני רוצה להדגיש שאנחנו מעריכים מאוד, גם כחברי כנסת אבל גם כאנשים מהשורה, את העבודה שאתם עושים. תמיד תוקפים את הטלוויזיה אבל יש דברים שהטלוויזיה עושה ואף אחד לא יכול להחליף אותה. באמת. כל הכבוד לכם.

תודה רבה על המחמאות ותודה רבה לחבר הכנסת על שיזמת את הדיון החשוב הזה והזמנת אותנו לכאן. אני רוצה להניח בצד את המשטרה ואת בתי המשפט שעובדים קשה, במיוחד המשטרה אתה אנחנו עובדים צמוד ויש שם אנשים שבאמת עובדים והם מסורים בכל מאודם ובכל ליבם לנושא הזה. גם לבתי המשפט, גם אליהם אנחנו פונים, לדוברות, משוחחים אתם והם אומרים לנו, חברים, אנחנו זקוקים לענישה מחמירה, לעונשי מינימום בנושא הזה. זה אולי המהלך שאני מקווה שיצא מכאן.

משרד המשפטים מתנגד לעונשי מינימום. זאת אחת הבעיות. הוא מתנגד לא רק בנושא הזה אלא בכל הנושאים. קשה מאוד לשנות את העמדה שלו.

אני מקווה שיסייעו לנו. בסוף במדינה הזו שבאמת מתמודדת עם אתגרים בלתי רגילים מסביב לשעון, זה נשמע כמו משהו קטן, זניח, גנבו למישהו כמה אלפי שקלים, אבל המכה הזו, במיוחד לאוכלוסייה בה אנחנו דנים ובקשיים שלה, המכה הכלכלית הזו היא משמעותית מאוד ולפעמים היא ממש יכולה להכניס משפחה או זוג קשישים או קשיש לכמה חודשים בהם הוא לא יכול לאכול, לא יכול לקנות תרופות, לדברים קשים ודרמטיים שאנחנו שומעים מדי יום ומבחינתנו זה חלק מהלהט שלנו לבוא חשבון ולדרוש דין וחשבון מאותם נוכלים. התקווה שלנו והרצון שלנו הוא שחוץ מהפחד מ"יצאת צדיק" - כי באמת הם מפחדים, בעלי המקצוע מגיעים למקומות, הם מחפשים את המצלמות, הם יודעים שאנחנו נמצאים ופועלים – שהם ידעו שאימת החוק במקרה הזה היא משמעותית ואם מישהו נתפס, אם יש מספיק תלונות, אם החקירה מובילה לזה שיש כאן אדם שעושק באופן עקבי, שהוא ידע שהוא מסיים את היום הזה במעצר שמוביל אחר כך לא לעונשים על תנאי, לא לליטופים ולא לכל מיני אפשרויות שבכלל לא ממצות אתו את הענישה, אלא הוא יודע שבסוף הוא ילך לבית הכלא. הוא ייקח מהקשישה הזאת את הכסף, הוא ייקח מהלקוח הזה את הכסף פעם אחר פעם – הוא יגיע למאסר ממושך, הוא יספוג קלון וכולם לא רק יראו בטלוויזיה ולא רק ידעו בפייסבוק וברשתות החברתיות אלא גם הוא יהיה בבית הכלא ואז הוא יוכל לתת לעצמו זמן לגלגל בראש את מה שהוא עשה והוא יצא משם אדם אחר ואדם חדש. זאת התקווה שלנו וזה הרצון שלנו, שהמהלך הזה שאנחנו נמצאים כאן ברשותכם יסתיים בו. שהוא יוביל למקום הזה. זו התקווה שלנו, חבר הכנסת ביטן והחברים המכובדים שמאזינים.

אני מבין מהיועצת המשפטית שהרשות להגנת הצרכן יכולה להטיל קנסות מינהליים. נכון?

נכון.

באיזה סכומים?

הסכומים משתנים בין אדם פרטי לבין תאגיד.

זה דבר שהרשות יכולה לעשות באופן מיידי. להטיל קנסות מינהליים.

בוודאי.

אז הם יצטרכו לפנות לבית המשפט לבטל את הקנסות.

הם יכולים. השאלה למה הם לא עושים.

אני מציעה שנשמע אותם.

נשמע אותם אבל באופן כללי.

אני כבר אומר לך מה העיצום הכספי. 22,000 שקלים חדשים אם זה תאגיד ואם העוסק אינו תאגיד, הסכום הוא 7,000 שקלים.

יכול להיות שאפשר לשנות את הסכומים האלה. אתה פוגע לאדם בכיס וקנסות מינהליים זה לא משפט פלילי, הם יכולים להטיל גם אם אין להם 100 אחוזים ראיות וכולי.

אני מיד אבדוק אבל אני חושבת שהקנסות לגבי איסור הטעיה הם אפילו גבוהים יותר.

תבדקי לנו את זה. חברי הכנסת, רוצים להתייחס?

בטח. איך לא? אני אפילו אומרת שאני מדברת עכשיו עם הרבה כאב בלב כי אני מוצפת בפניות של אותם אנשים מבוגרים שהם לא דוברי השפה העברית ולפי דעתי הם הכי פגועים בסיטואציה הזאת.

אני באמת רוצה להודות לחיים, לשרית ולכל הצוות על העבודה הנפלאה שאתם עשיתם ותמיד עושים ודווקא בנושא הזה, בעיניי זה היה אפילו בולט מכל התוכניות האחרות ואני מאוד אוהבת את התוכנית שלכם.

אני אומר לכם. האנשים לא פונים למשטרה, ואני כרגע מדברת לדוגמה על אותם קשישים שעלו מברית המועצות לשעבר, כי זאת המנטליות שלהם. הם באו ממנטליות אחרת והם מפחדים מכל הדברים האלה ולכן אתם לא רואים אותם במשטרה. גם אני לפעמים שואלת למה אתם לא פונים אבל הם לא מוכנים. הרבה פעמים אומרים לי מתוכניות טלוויזיה שאביא להם ניצול שואה שיספר על הקשיים שלו. הם לא מוכנים להיחשף רק בגלל הפחד. את זה צריך לקחת בחשבון.

אני רוצה להראות לכם. קודם כל, אלה מודעות בעיתונות בשפה הרוסית. אותו ליאור ואותו אליק. הם בכוונה כותבים גם שם ברוסית, כדי שאנשים יבינו שהם יכולים לפנות גם בשפה הרוסית. אלה דוגמאות. שיפוצים של מקררים, שיפוצים של תנורים, אבל הכי גרוע אותו אני רוצה להראות לכם, זה חלק מהפניות שיש אלי, תיקון מקרר – 1,600 שקלים.

תיקון.

תיקון מקרר. הגברת הזאת שהגישה לי את זה גם סיפרה לי שלמוחרת בבוקר כשהוא כאילו תיקן את המקרר, המקרר הפסיק לעבוד ולא מצאו מי תיקן ואין שום אחריות ובסוף הם נאלצו לקנות מקרר חדש.

עוד דבר. תקשיבו. תיקון תנור. זה קורע לב. הסכום הוא 3,400 שקלים לתיקון תנור. בכסף הזה אפשר לקנות שני תנורים. אנשים לא יודעים, לא מבינים, מנצלים אותם עד הסוף.

עוד דוגמה. 1,000 שקלים תיקון נזילת מים במכונת כביסה. אנחנו יודעים מה צריך לעשות כדי שלא תהיה נזילת מים. 1,000 שקלים.

אלה דוגמאות. עכשיו יש לנו משהו חדש, חיים, בשבילך. פרסום ראשון שלפי דעתי הוא היה בעברית אלא שעכשיו הם הבינו שבעברית הם מיצו את עצמם ולכן בואו נגיע לדוברי הרוסית, הצעה של אינטרנט, תשתית, שפה, ראוטר. הכול טוב. המחיר 89 שקלים אבל כשמגיעים הביתה לעשות את עבודת ההרכבה, הם מוכרים להם עוד תוכנת אנטי וירוס שעולה הרבה כסף ומה שהכי גרוע, זה לשלוש שנים בלי אפשרות לצאת. האם זה לא שקר ובניצול ציני של האנשים האלה?

אני רוצה לפנות שתי קבוצות של אנשים. הקבוצה הראשונה אליה אני רוצה לפנות היא אוכלוסיית הקשישים. בבקשה, אל תהיו כל כך תמימים. תתייעצו קודם עם הילדים שלכם, תתייעצו, תדברו, אל תסגרו את זה בבית. הרבה פעמים אנשים אומרים לי שלא רצו להפריע לבן שלהם שהוא כל כך עסוק ולכן הם רצו להסתדר לבד. לא. בדברים האלה תיעזרו בילדים שלכם, תיעזרו באנשים שנמצאים סביבכם, במטפלת שלכם, בכל מי שאפשר. תיעזרו בהם. אל תקבלו לבד החלטות בסכומים כאלה.

הקבוצה השנייה אליה אני רוצה לפנות. אני מאוד רוצה להסתכל בעיניים של האנשים האלה, גם של ליאור ושל עוד הרבה כמוהו, ולצערי הרב יש כאלה. איפה החמלה? איפה הלב שלכם? איך אתם יכולים לקחת את הכסף הזה מהאנשים שאין להם מה לאכול? איך? איפה המצפון של בן אדם? לאן נולדנו?

הרשות להגנת הצרכן. מישהו מהרשות להגנת הצרכן עשה פרסום בשפה הרוסית? מישהו מדבר אתם בשפה הרוסית? לא רק בשפה הרוסית אלא באמהרית, באנגלית וכולי? אני אומרת לכם שהאוכלוסייה דוברת רוסית לא יודעת שאתם קיימים. עכשיו זה התור שלכם. עכשיו אתם צריכים להגן על האנשים האלה. תראו שאתם באמת רשות להגנה.

קודם כל תגישי להם את זה כדי שייתנו קנסות מינהליים.

אני אעביר ויש לי עוד. תתחילו לעבוד. תגנו על האנשים האלה. תגיעו אליהם ואל תחכו שהם יגיעו אליכם או שתתנו להם הנגשה. תאמרו להם איך להגיע אליכם. תבקשו מהם להגיע. תודה רבה אדוני ותודה על הדיון.

אני רוצה לתקן את המספרים. על הפרות של הטעיה והשפעה בלתי הוגנת כפי שכתוב בחוק הגנת הצרכן, הקנס לתאגיד הוא 45,000 שקלים ואם אינו תאגיד, הקנס הוא 25,000 שקלים.

מעניין אם הוא שילם את ה-45,000 שקלים. למה המשטרה שחררה אותו? למה? גם למשטרה יש לי טענות.

בנוסף יש סמכות לרשות לפתוח בהליך פלילי. עוסק שפועל בניגוד להוראות איסור הטעיה והשפעה בלתי הוגנת, דינו מאסר שנה.

המשטרה צריכה להתעסק מקרים המאוד בעייתיים והרשות להגנת הצרכן, שיש לה גם אפשרות פלילית, צריכה להתעסק במקרים הפחות בעייתיים ולהטיל קנסות ואם צריך הליכים פליליים, היא יכולה לעשות את זה.

3,500 שקלים לתיקון תנור, זה חריג?

אם לא יתלוננו, היא לא תדע. כל הדברים עליהם דיברת, את יכולה להעביר להם.

אני אעביר את הכול.

נפנה אליהם ונראה אם הם יטילו קנסות או לא כי אחרת הם לא עושים את העבודה שלהם.

תודה רבה על העלאת הנושא למודעות, חיים ושרית. אדוני היושב ראש, כמובן שמדובר כאן בכלל העולים. אני אומר שלקראת הדיון היום פניתי לקבוצות העולים השונות שאני זכיתי להיות חלק מהן ומדובר בתופעה ולא משנה מאיזה סיבות תרבותיות. מהרבה מאוד סיבות תרבותיות. אגב, זה רב גילי, זה מתעלה מעל ההבדלים בינינו וזה לא מאבחן בינינו בכלל. כלל העולים נלקחים לאיזשהו מקום שהחברה הישראלית צריכה להתחיל להיות מודעת לו. אדוני היושב ראש, האחריות שלנו כאן דווקא מתחברת לי למה שרציתי להגיד לך שעשית בהצלחה אתמול. האחריות שלנו כאן בכנסת ישראל אל מול הגורמים השונים שנמצאים עכשיו ב-זום, זאת האפשרות להציף - מתוך המקרה הזה וההצפה היא מאוד חשובה – העלאה למודעות מה שנותן קול למי שאין לו קול. האחריות שלנו היא לוודא שיש מדיניות ברורה, שקופה ומונגשת בשפות השונות ושהיא כמובן מיושמת ונאכפת בצורה הראויה.

זה לחלוטין מחבר אותנו לדיון שהתקיים אתמול. אני רוצה לומר שזה שאתה מעלה יום אחרי יום נושאים לדיונים שאנחנו רואים בהם את ההבדל. טוויטר אתמול בלילה, בהקשר לדיון של אתמול, אימצה את הנושא של הסרת תוכני הכחשת שואה בעקבות פייסבוק ובמידה לא קטנה בעקבות הדיון שהתקיים כאן. אני חושבת שחשוב מאוד להאיר את הזרקור על הדבר הזה.

התשובה שהקראת קודם מזכירה לי שכאשר מוניתי להיות הממונה למניעת הטרדה מינית במוסד אקדמי מאוד מכובד, אמרו לי, אחרי שהייתי בתפקיד שנה, שעד שהגעתי בכלל לא הייתה באותו מוסד הטרדה מינית.

לא היו תלונות.

אני חושבת שזה ממש חושף את הדבר הזה. תודה לחיים ולשרית שמביאים את זה לפתחנו אבל זוהי אחריותנו. זה שם את הדגש מעבר להצפת הנושא לאחריות שלנו גם מעבר להעלאה למודעות, לוודא שיש מדיניות ברורה, לוודא שהיא מונגשת בכלל השפות, לוודא שהיא נאכפת ומיושמת. זה היתרון בהבאת הדברים לוועדת הכנסת.

בסופו של דבר אתה יודע שאני לא אמנע מלומר את זה אבל אנחנו נמצאים בעיצומו – והרבה פעמים כאן בוועדה אנחנו מדברים על כך – של שינוי תפיסתי לגבי עולים ואנחנו מדברים כל הזמן על ההכרח להשתלבות של עולים בחברה הישראלית, עולים מכל מדינה בעולם, בזכות ולא בחסד. זה דורש שינוי תודעתי-תפיסתי של חברה ישראלית לגבי מה הם העולים הללו כיוון שאם הם רק טרף קל, לא משנה מהיכן הם באים ולא משנה מה הגיל שלהם, אנחנו לא נצליח בהשתלבות שלהם. אני יכולה לומר לך שמהשטח שלי, מהמקומות שאני שומעת על קבלנים שברחו, על מחירים ששולמו, אנשים לא מתלוננים כיוון שהם פשוט לא מאמינים שלקול שלהם יש איזושהי חשיבות ושזה ישנה משהו.

כאן אני רוצה לחזור אלינו. משבר הקורונה הוא גם משבר אבל לצדו גם הזדמנות מאוד גדולה. אנחנו מדברים על זה כל הזמן. העובדה שגם היום אין הנגשה של מידע בכל השפות, ואני נתקלת שוב ושוב בצורך הזה. הנגשה של מידע, כפי שאמרה חברתי טלי פלוסקוב, בכל השפות כדי שידעו שהרשויות הללו קיימות אבל לא רק הנגשה של המידע שאני שמה באתר בשפות השונות אלא צריך גם לעשות אאוט ריצ' כי אנשים מגיעים ממדינות שונות והם בכלל לא יודעים מה המערכות הקיימות. צריך למצוא את הדרך לצאת בקמפיינים נכונים לאנשים.

כאן משרד הקליטה צריך להיכנס לתמונה ולעשות פרסום בשפות השונות של העולים בנושא צרכנות.

גם המשרד לשוויון חברתי.

ברשותך אדוני היושב ראש, אני אאמץ את מה שאתה אומר. זה לא מתפקידנו לומר להם מי צריך לעשות מה ואיך. תפקידנו לומר להם שהם צריכים לדאוג שזאת תהיה התוצאה וזה היתרון הגדול בכינוס של ועדה מהסוג הזה שכל הגורמים נמצאים על הקו ואנחנו נשמע את מה שיש להם לומר אבל בסוף אני אחזור על השורה התחתונה. כדי להיאבק בבעיה, צריך קודם כל להגדיר אותה והתוכנית עזרה לנו לעשות זאת, לחשוף ולהגדיר אותה. הדבר הבא שחיוני זאת מדיניות ברורה ושקופה, יישום ואכיפה עקביים כלפי הכול. בלי זה לא נצליח למגר את התופעה.

אנחנו גם נדאג למעקב דרך הוועדה כדי לראות מה נעשה בכל נושא ונושא.

אני רוצה להתחיל במשרד לביטחון פנים, עורכת הדין שרון רובינשטיין, סגנית היועץ המשפטי.

לפניה אבי בן אל, הוא הכין את החומרים והוא מטפל בזה.

בסדר. אבי בן אל, קצין הונאה ראשי.

בוקר טוב.

שלום. שמעת את הדיון שמתקיים כאן.

אני אציג את עצמי. אני עורך דין, רב-פקד, משרת באגף חקירות ומודיעין בתפקיד קצין עבירות הונאה ארצי. לצורך הדיון בוועדה נתבקשתי להעביר מספר נתונים אותם ריכזתי במסמך ובטבלה שהעברתי. אני מניח שהטבלה מולכם ואתם יכולים לראות את הנתונים.

יש לנו נתונים לגבי עבירות הונאה. בשורה הראשונה בטבלה יש לנו עבירות הונאה שמבוצעות כלפי כלל האוכלוסייה במדינה, החל משנת 2015 עד 2020, נכון לאמצע חודש אוקטובר. בשורה למטה התייחסנו לעולים חדשים שנמצאים בארץ עד עשר שנים וכמות התיקים בהם הקורבן הוא למעשה עולה חדש שנמצא עד 10 שנים בארץ. היה לנו קשה להגדיר מה זה בדיוק עולה חדש, אין לנו הגדרה במערכות המשטרתיות איך להתייחס למונח של עולה חדש. יש לנו שנת עלייה אותה אנחנו למעשה יכולים לבודד וכך עשינו את חיפוש הנתונים. עשינו גם כלפי אנשים שנמצאים בארץ עד 10 שנים ועד 15 שנים.

בנוסף עשינו חיתוך לגבי עבירות ספציפיות שמתייחסות יותר לנושא הזה של קבלת דבר במרמה ועושק ותכף אני אתייחס לעבירות האלה. הוצאנו את הנתונים שם לגבי כלל האוכלוסייה ואחר כך בהתייחס לאוכלוסיית עולים חדשים שנמצאים בארץ עד 10 שנים ועד 15 שנים.

הנתונים מראים לנו שאחוז התיקים בהם הקורבן הוא עולה חדש נע בין אחוז אחד לשני אחוזים. מבחינת הנתון, הנתון לא משתנה גם בכלל עבירות הונאה וגם בעבירות עושק וקבלת דבר במרמה.

זה לא מרגיע.

למה בכל מקרה אני מתייחס בנפרד לעבירת עושק במקרה הזה. הנחת יסוד לגבי עולים חדשים היא שהשליטה שלהם בשפה העברית היא מוגבלת יחסית. עבירה של עושק כמו שהוגדר בסעיף 431 לחוק העונשין מתייחס לניצול של מצב נפשי או פיזי וגם חוסר ניסיון. הפסיקה הגדירה שחוסר ניסיון הוא גם חוסר ידיעת השפה.

כאמור, מדובר באחוז אחד עד שני אחוזים מכלל האוכלוסייה של עולים חדשים. אני רוצה לציין שגם מבחינת שיחות עם אנשי שטח שעובדים בשטח, אנחנו לא מכירים את זה כתופעה שהיא ספציפית וייחודית כלפי עולים חדשים. התופעה לצערנו קיימת גם כלפי אוכלוסיות אחרות, אוכלוסיית קשישים ואוכלוסיות אחרות שסובלות מחוסר ניסיון בקבלת שירותים עליהם אנחנו מדברים.

דבר נוסף שאני רוצה להתייחס אליו הוא שאין לנו נתונים לגבי ביצוע עבירות מצד נותני שירותים. לכן אנחנו התייחסנו לכלל העבירות שמבוצעות כלפי האוכלוסייה הכללית ובפרט כלפי אוכלוסיית העולים החדשים.

מבחינת מדיניות הטיפול. תיקי הונאה במשטרת ישראל בדרך כלל מטופלים בכמה מדרגים, בהתאם לחומרת העבירה ובהתאם להיקף העבירה.

אבי, חברי הכנסת מעוניינים לשאול אותך שאלות.

אנחנו קראנו את החומר. אנחנו רוצים לדעת כמה כתבי אישום הוגשו.

אם בכלל. כמה קנסות הוטלו.

לא. קנסות זה לא עניין של המשטרה. לאור התופעה ולאור הצורך למגר את התופעה הזאת מבחינה חברתית, למה אתם לא מקימים יחידה מיוחדת שתעשה את החקירות באופן מהיר ובעצם תיצור הרתעה לצורך העניין ולא חקירות שאורכות הרבה מאוד זמן. אלה שתי השאלות שאני רוצה לקבל עליהן תשובות.

בסדר. אני אתחיל עם השאלה הראשונה בנוגע לכתבי אישום. השאלון שקיבלנו לא התייחס לכתבי אישום למרות שבסוף העבירו לנו נתון של כתבי אישום. הבעיה עם כתבי אישום היא שאין הלימה בין שנת כתב האישום לבין כמות התיקים שנפתחה באותה שנה. יכול להיות שזה נחקר ב-2018 וכתב אישום יוגש ב-2019. לכן אי אפשר לדבר על כמות תיקים ואחוז תיקים בהם הוגש כתב אישום.

בכלל עבירות הונאה, בדרך כלל ב-20 אחוזים מהתיקים מוגשים כתבי אישום, אם זה על ידי פרקליטות המחוז או על ידי התביעה המשטרתית. במקרה של עבירות עושק ומרמה, ראינו שלפי הנתונים של 2020 הוגשו 36 כתבי אישום בהם הקורבן היה מוגדר כעולה חדש, לפי אותם תבחינים שעשינו, עד 15 שנים בארץ. הנתון די דומה לנתון שיש לגבי כלל האוכלוסייה.

בנוגע לטיפול בעבירות הונאה. עבירות הונאה במשטרת ישראל מטופלות בכמה מדרגים בהתאם לחומרת העבירה והיקף העבירה. עבירות שהן יחסית מקומיות או לוקליות במקרה ספציפי אחד, בדרך כלל מטופלות ברמה של תחנת משטרה. אם אלה היקפים גבוהים, אם אלה קורבנות רבים שהתלוננו נגד אותו חשוד או מספר מעורבים רב או שיש לנו מקרה של תחכום מיוחד, נחקרים ביחידות הונאה מיוחדות. לכל מחוז במשטרה, למעט מחוז ש"י, יש יחידות הונאה שההתמקצעות שלהן היא לטפל בעבירות מסוג זה. עבירות שהן יותר מסובכות והן עם תחכום יותר גבוה והיקפים מאוד מאוד גבוהים, מטופלות גם ברמה של לה"ב 433. לכן יש יחידת הונאה ייחודית שקיימת בנושא הזה.

מבחינת המשטרה, הקושי בתיקים מסוג זה – אני רוצה להעלות סוגיה אחת – הוא שלא תמיד ההבחנה ברורה, אם מדובר בעבירה פלילית או מדובר בסכסוך עסקי/אזרחי. ההבחנה שאנחנו נוהגים, כך הנחינו את השטח, למעשה לבחון למה התכוון נותן השירות בשלב של כריתת חוזה עם הקורבן במקרה הזה. כלומר, אם הוא מלכתחילה בכריתת החוזה התכוון להונות או להוציא כסף במרמה מהקורבן, כמובן שמדובר בעבירה פלילית. התבחינים לכך הם אם אדם מגיע והוא לא עוסק במקצוע שהוא צריך לעסוק בו, אם הוא אדם שהתחזה לאדם אחר בעל פה או בפנייה באמצעי תקשורת או אמצעי מדיה אחר. כמובן שבמקרים האלה אנחנו נוטים לייחס לאותו חשוד עבירה פלילית. אבל אם מדובר באדם שהוא בעל מקצוע, שהוא התכוון לבצע את העבודה ויתכן שבמהלך העבודה חל איזה סכסוך והוא גבה כספים מיותרים, אנחנו נוטים לחשוב שמדובר בסכסוך אזרחי ועסקי. כלומר, יש משמעות לסימולטניות של הכוונה בעת כריתת החוזה, אם הוא התכוון מלכתחילה להונות את אותו קורבן.

מבחינת הטיפול בתיקים שנחקרים על ידי המשטרה. לרוב התיקים מועברים לפרקליטות המחוזית. כך זה לפי הגדרת החוק למרות שברוב המקרים מדובר בעבירות עוון, או למשל במקרה של עבירת עושק. לפרקליט מחוז יש סמכות להאציל המשך טיפול בתיקים אלה לתביעה המשטרתית.

מבחינת כתבי אישום, החלוקה בין התביעה לפרקליטות ברמה כללית, זה קצת יותר לתביעה המשטרתית. נאמר שמתוך 14,000 כתבי אישום שהוגשו בחמש השנים האחרונות בעבירות הונאה, כ-7,800 כתבי אישום הוגשו על ידי התביעה המשטרתית.

נושא נוסף אליו רציתי להתייחס, למדיניות של אגף החקירות ומודיעין.

לחיים אתגר יש שאלה אליך.

קודם כל, אבי, תודה על הזמן, תודה על העשייה ותודה שאתה מוכן להאזין לשאלה. אחד הדברים שהעלית כאן הוא באמת הקושי הבלתי מפוענח כאשר מתעסקים בנושאים הללו והתוכנית שלנו כן מצליחה לפענח אבל לא כולם נתפסים במצלמות בתוכנית שלנו. ציינת את העובדה ואת הרגע הזה שבו אתם בוחנים האם מדובר בטעות, בסכסוך עסקי, או שמא מדובר בעושק והונאה. אני חושב שברבים מהמקרים, כשהם נתפסים אצלנו, הם מספרים כל מיני דברים, כל מיני מעשיות, כל מיני שקרים ואחד הטיעונים המרכזיים שלהם הוא: תראה, אני עשיתי את האבחנה, יכול להיות שאני איש מקצוע בינוני, יכול להיות שאני איש מקצוע לא טוב, אבל אני בטח לא רמאי ובטח לא אדם שצריך לשלם מחיר פומבי, ציבורי ופלילי. זאת הולכת שולל ויש כאן שקר והתנהלות מכוערת.

איך אנחנו יכולים בעזרתכם, או מה אתה ממליץ או מה אתה חושב או איך מהוועדה כאן אנחנו יכולים להגדיר שאם אדם, במקום לקחת 200 שקלים, 170 שקלים, 300 שקלים, 500 שקלים במקרה שהוא הגזים, לוקח 3,000 שקלים כמו הדוגמאות שניתנו כאן וכמו הדוגמאות בתוכנית שלנו. איך אנחנו יכולים לחדד את העניין הזה כדי שרבים מהנוכלים לא יתחמקו מאחורי התירוץ הזה שהוא נשמע הגיוני אבל אנחנו יודעים שמדובר בתירוץ, מדובר בדרך נוספת כדי לחפות מעל העשייה הנכלולית שלהם. מה עושים?

קודם כל, תודה חיים על העשייה שלך ותודה על השאלה. אנחנו כמשטרה בסופו של יום מתעסקים עם ראיות. אנחנו צריכים להגיע עם ראיות ולעתים כשאנחנו חושבים שהמחיר שנגבה מהקורבן הוא יותר מהמידה ויותר ממה שנדרש וממה שמקובל, לצערי לא תמיד אנחנו יכולים להוכיח את כל יסודות העבירה.

בתוכניות שלך, נכון, אלה תיקים מושלמים שאנחנו יודעים שכל העבירות וכל העשייה של העבריין למעשה מתועדות ומוסרטות ובנוסף יש לנו גם עדות של מומחה שבודק את המוצר או את השירות לפני קבלת השירות וגם אחרי קבלת השירות. אלה באמת התיקים המושלמים וזה המצב אליו היינו רוצים להגיע. לצערנו המצב בתיקים סטנדרטיים הוא לא כזה. בהרבה מאוד מהתיקים אנחנו מתמודדים עם – כמו שהגדרת – מילה מול מילה, אחד טוען שנעשה שירות שלא התכוון או שבכלל לא בוצע והשני אומר שהתיקון בוצע והכול התבצע. לפעמים זה הקושי אתו אנחנו מתמודדים.

לגבי תעריפים. כמובן שזה מאוד יעזור אם ייקבעו תעריפים לגבי כל תיקון. זה לא יפתור את כל הבעיה כי בהרבה מאוד מהמקרים העבריינים לא מבצעים כל שירות ומציגים בפני הקורבן שהם החליפו חלק כזה או אחר או ביצעו שירות כזה או אחר כאשר בפועל זה לא בוצע. נכון שקביעת התעריפים תקל על המלאכה כי גם הנושא של מה מקובל וכמה אפשר לגבות זה נושא שלא לגמרי מוסדר.

מעבר לזה, אני חושב שאלה מקרים מאוד מאוד חמורים ואני יכול לומר שמבחינת סגירת תיקים, כאשר מבצעים סגירה של תיק, יש התחשבות והתייחסות מי הוא למעשה הקורבן נגדו בוצעה העבירה. אם זה מבוצע נגד קטין או מבוצע נגד עולה חדש שידיעת השפה שלו מוגבלת או בוצע נגד קשיש, אלה דברים שנלקחים בחשבון. כמובן שאנחנו תחת מגבלות של ראיות ולעתים זו עבודה לא פשוטה ואנחנו לא תמיד מצליחים בגיבוש מסכת הראיות.

בתעבורה זו עבירה מוחלטת ולא משנה מה הסיבה, אתה לא צריך להוכיח כוונה. תשקלו בפרמטרים מסוימים שלא יהיה צריך להוכיח כוונה. אם אדם בעבודה שעלותה 200 שקלים לוקח 3,000 שקלים, אולי צריך לתקן את החקיקה לגבי מקרים כאלה של עושק כך שבמקרים כאלה לא יצטרכו להוכיח את הכוונה, אם יש פרמטרים מסוימים. אז עבודת המשטרה תהיה הרבה יותר פשוטה. תודה רבה לך.

אנחנו נעבור לרשות להגנת הצרכן.

הנחיה בתחנות.

כן. ראיתי.

אדוני היושב ראש, משפט קצר מאוד. לגבי מי הוא עולה חדש, כמה שנים הוא בארץ. זה לא קשור למספר השנים בארץ. זה ממש לא המדד הנכון.

שימי לב שבכל חוק הגדרת עולה חדש, בכל חקיקה יש הגדרה אחרת.

אתה צודק. אני רוצה לומר משהו גם בהקשר הזה וגם בהקשרים אחרים. בהקשר הזה אין לכך שום קשר כיוון שההבדל הוא תרבותי, ונגעה כך גם חברתי. ההבדל הוא תרבותי ואגב, ההבדל התרבותי הזה גם מונע מאנשים לפנות למשטרה מסיבות שונות תרבותיות. גם הקושי השפתי, גם מי שנמצא בארץ 30 שנים וגם אם הוא עדיין לא נראה או נחזה להיות עולה חדש כי הוא יודע עברית. אני אומר עוד דבר. יש לנו הנחה כזאת שמי שבארץ איקס שנים, שילמד עברית. אני רוצה לומר שעד שאתה מצליח לקרוא טופס בשפה שהיא אינה שפת אם – ואני אומרת את זה כמי שזכתה להיות דוברת – אולי לעולם מי שאינו דובר את שפת האם, לא מצליח לעבור את הבירוקרטיה הישראלית והיא רבה בטופסולוגיה הישראלית בשפה שאינה שלו. לכן אני חוזרת לנושא הזה של ההנגשה.

הנושא הזה של מעין מחירון מומלץ שיפורסם כמובן בשפות השונות וכמובן יהיה מונגש לציבורים השונים, יש בו איזשהו אלמנט. הוא לא עבודה של המשטרה אבל כדי שהם יוכלו ליישם – שוב, זה חוזר לנושא של המדיניות – כדי שיהיה מחירון מתעדכן לשירותים מסוימים, זה לא פותר את כל הבעיה אבל זה בהחלט נותן איזושהי קריאת כיוון.

אני מבקש מהיועצת המשפטית לבדוק אפשרות לתקן את החקיקה רק בעושק ולא בהונאה. הונאה זה הרבה יותר מסובך. בעושק, האם אפשר לקבוע פרמטרים בחוק שלא יצטרכו להוכיח כוונה פלילית.

מדובר בחוק העונשין.

זה יפתור לנו את כל הבעיה. אם אדם יודע שאם הוא מקפיץ את המחיר פי ארבע או פי שלוש, סתם דוגמה, במקרה הזה לא חייבים להוכיח כוונה פלילית כאשר מעמידים אותו לדין. בדיוק כמו במשפטי תעבורה. אני מדבר רק על עושק. עושק בדרך כלל מכוון לקשישים או לעולים חדשים וכולי. הונאה זה דבר יותר מסובך ואני לא רוצה להיכנס לזה כרגע. תבדקי את האפשרות גם עם משרד המשפטים, אם הם מוכנים לעשות תיקון כזה כי זה יפתור לנו 50 אחוזים מהבעיות.

נכון.

שיהיה תיקון ראוי שיפתור חלק מהבעיות.

הכוונה היא כלפי עולה חדש או בכלל?

לא.

אני מתייחס לקשיש ולעולה חדש.

לא רק עולה חדש כי יש קשישים שנמצאים בארץ כבר 40 שנים.

בסדר.

תבדקי את זה עם משרד המשפטים. נכין הצעת חוק מטעם הוועדה וכל חברי הוועדה יחתמו עליה.

נדרשת התייחסות לנסיבות מחמירות שנצטרך לפרט אותן.

לדעתי זה פותר 60-50 אחוזים מהבעיה.

שוב אני אומר שהמשטרה מתייחסת ברצינות, אבל בסוף אין לה כלים. בסוף, אם יהיה ברור, אם יצא מהוועדה הזאת – אמן, הלוואי – שהחוק הוא אימתני והוא חד משמעי, אתם תראו שינוי דרסטי.

ודאי. יהיה שינוי.

חייבים לעשות את זה.

אם אדם יודע שבמקום 200 שקלים הוא גבה 2,000 שקלים, קודם כל אפשר להעמיד אותו לדין מיד בלי הרבה משחקים.

לא רק זה אלא אדם יחשוב חמש פעמים אם הוא רוצה לעקוץ.

אבל לך תוכיח כוונה פלילית, לא התכוונתי וכל מה שאתה אמרת. הוא אומר לך שהוא עשה טעות.

בסוף גם בתוכנית זה לא עולם סטרילי. אם במקום 200 שקלים מישהו לקח 600 שקלים או 800 שקלים, אנחנו מאוד מתבאסים אבל אנחנו מבינים. אם מישהו מופיע ועושה עבודה שהיא הגיונית ובמקום 200 שקלים הוא לוקח 200 פלוס, זה הגיוני. אבל אם מגיע אדם, כמו שאתה אומר, ויהיה ברור בחקיקה שמדובר במישהו שלקח 3,000 שקלים – ואלה מקרים שאנחנו רואים בלי סוף – אין חוכמות, אישום פלילי, הרשעה פלילית, אני לא יודע איזה עונש פלילי.

נכון. הוא בא לבית משפט, מיד מרשיעים אותו והוא מקבל קנס. גם הרשות להגנת הצרכן תוכל לתת קנסות מינהליים ביתר קלות כי המבחנים יהיו פשוטים ואובייקטיביים. עשית א'-ב', זה הקנס שתקבל.

יש משהו נוסף רחב מהיריעה של הוועדה הזו וזה כמובן העובדה שאין רישוי לשום דבר וגם כשעוברים על הרישוי בתחום החשמל – שרבים מהנעקצים שלנו, אותו אחד – לא נאמר את שמו לפרוטוקול - שהוא דוגמה מצוינת כי הוא מגלם בתוכו את מגוון האפשרויות לעקוץ. הוא היה מגיע ובמקום מקרר ובמקום מזגן או במקום מכונת כביסה, חלק ממה שאנחנו רואים הנוכלים הללו מגיעים לדוגמה גם אם הם הוזמנו לתקן משהו מסוים אבל מגיעים גם לארון החשמל. בתחום החשמל צריך רישיון. טיפול בחשמל בלי רישיון, זו עבירה פלילית. זה הענף היחיד. בשאר הענפים זה מערב פרוע. אנחנו יכולים לצאת מכאן, לפתוח חברה ולתקן מזגנים. אנחנו יודעים משהו בנושא? זה לא משנה. לכן חלק מהעניין הוא גם הרישוי בתחומים המקצועיים האלה וזה לא קיים בישראל.

לא קיימת מדיניות רשמית. צודק.

כמו שחיים ציין, באמת בעניין חשמל נדרש רישיון ממשרד העבודה. אני יודעת שהם יכולים לפתוח בהליכים לשלילת הרישיון במקרה הזה. הם נמצאים כאן?

לא.

הוא אומר משהו הרבה יותר חמור מזה. הוא אומר שרק בחשמל יש דרישה לרישיון.

אנחנו נעשה ישיבת המשך.

יש עוד הרבה מאוד עצמאים שהם שלא מורשים.

אם אתה מטפל בחשמל, בגלל הסיכון הגבוה, זו עבירה.

אני מבקש את רשות הדיבור.

נשמע את הרשות להגנת הצרכן. אנחנו רוצים לדעת כמה קנסות מינהליים הרשות נותנת, באיזה תנאים ולמה היא לא עושה יותר אכיפה, אכיפה יותר רצינית, כדי למגר את התופעה. יש לכם כלים ולא נראה לי שאתם משתמשים בהם. תתייחסי. אולי אני טועה.

אני שמחה שניתנה לי רשות הדיבור. אני אציג את התופעה בעיניים של הרשות, איך אנחנו מיפינו אותה. אני אתייחס לעשייה הלא מעטה שיש ברשות וזה כולל קנסות בגובה של מיליוני שקלים וגם כתבי אישום. אני גם אציג את אותן סוגיות שאנחנו שוקדים לחזק ולתקן דווקא בימים האלה בתוכנית מקיפה שאנחנו מובילים.

החל משנת 2015 – דרך אגב, זאת תחילת עבודתה של הרשות שהיא יחסית חדשה – זיהינו תופעה רוחבית של פגיעה באוכלוסיות חלשות, שבעיקרן הן אוכלוסיות קשישים ואוכלוסיות פגיעות אחרות כמו חסרי ישע וגם עולים שיש להם קשיי שפה. הפגיעות הן רוחביות והן הרבה מאוד בתחום המכר מרחוק. זאת הייתה מכת מדינה, העניין של הטלמרקטינג, של הרוכלות, כאשר בתוך זה היה גם שירות שניתן באופן כזה ואחר לצרכנים האלה. המיפוי המודיעיני שלנו של התופעה העלה שיש חברות שבאמת פועלות בעצמן ויש חברות שמחליפות זהויות כל העת ופועלות בזהויות שונות מאותם מוקדים. הפגיעה הייתה תוך כדי ניוד מידע בין החברות. הרוב נסלק דרך חברות האשראי אבל היו שם גם פרקטיקות של הפחדות, איומים וגביות באמצעות אנשים שהגיעו לבתים, דרישה להפקדות בבנקים וכולי.

אני רוצה להדגיש שמרגע שזיהינו את התופעה הזאת, אוכלוסיות חלשות הושמו בראש סדר העדיפות של הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן. לאורך חמש השנים האחרונות, שאלה חמש שנות הפעולה של הרשות, אנחנו שמים את מיקוד העבודה שלנו בסוגיות האלה לצד נקודות רבות אחרות שאנחנו עוסקים בהן אבל אלה מקבלים אצלנו תעדוף גבוה.

עד היום הרשות הטילה כ-160 מיליון שקלים על עוסקים - שלחה הודעות כוונה בסך 160 מיליון קלים – שפגעו בציבור הצרכנים ואם אני מתייחסת לעוסקים בתחומים של פגיעה בקשישים, בחסרי ישע וכדומה, מדובר בלמעלה מ-80 מיליון שקלים בתוכם. במקביל הוגשו כתבי אישום כנגד 24 מעורבים בחרות שונות בשל הפגיעה בצרכנים בתחום הספציפי הזה.

אני עוצרת רגע. אם יש שאלה, בבקשה, ואם לא, אני אמשיך.

יש למישהו שאלות?

הנגשת השפה.

אני אשלים את התמונה ואחר כך אשיב לשאלות. לי חשוב שתדעו שהרשות להגנת הצרכן לא מחכה לתלונות של צרכנים. זה נכון שכאשר אני בודקת את מספר התלונות שעולים חדשים – וכשאני מתייחסת לעולים חדשים, אני לא לוקחת חמש שנים אלא אני עשיתי מיפוי מ-1990, מאז גל העלייה הגדול ועד היום, כי עולה חדש, יש אנשים שאלו ב-1990 ועדיין יש להם את אותם קשיים בגינם אנחנו קוראים להם אוכלוסייה פגיעה. באמת אחוז הפניות מעולים חדשים הוא באופן יחסי אחוז נמוך ביחס לציבור.

אני אסביר לך למה הוא נמוך.

אי אפשר להסתמך על האחוזים האלה.

אני יודעת למה הוא נמוך אבל אני רוצה להסביר שאנחנו לא מחכים ולא פועלים רק לפי תלונות. למעלה מ-50 אחוזים מפעילות הרשות היא פעילות יזומה. יש מערך מודיעין ברשות שהתפקיד שלו הוא לאתר מוקדי פגיעה בצרכנים בדגש על אוכלוסיות פגיעות. יש חברות שאיתרנו שהן נטו פגעו באוכלוסיות עולים. זאת אומרת, הם עבדו במיוחד במגזר הרוסי בעיקר ופגעו. אנחנו ניהלנו נגדן חקירות ואנחנו הטלנו עיצומים כספיים במיליוני שקלים על החברות האלה. אבל יש הרבה עולים שנפגעים לצד אזרחים ישראלים אחרים שאינם עולים בהרבה מאוד חברות, גם בתקשורת, גם במתן שירותים כאלה ואחרים, ולכן אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שדווקא מי שיש לו קשיים והוא אפילו יותר פגיע ויותר חלש, יש לו קושי להגיע אלינו ואנחנו משתדלים להגיע אליו.

באשר להנגשה שלנו. מערך פניות הציבור של הרשות להגנת הצרכן שפועל כמעט כל השבוע, הוא גם מקבל פניות בשפה הרוסית ולא רק בשפה הרוסית אלא גם בערבית.

את עכשיו נגעת במשהו שבעיניי הוא מאוד חשוב. אני אומרת לך ש-90 אחוזים מהעולים דוברי רוסית לא יודעים מה זאת הרשות להגנת הצרכן.

אני לא חושבת שכדאי להבחין בין העולים לכל השאר.

היא התייחסה לדוברי רוסית.

גם ישראלים לא יודעים מה זאת הרשות להגנת הצרכן.

נכון,. גם ישראלים לא יודעים שיש דבר כזה. אנחנו קיימנו בוועדת המשנה לאינטגרציה דיון על הנגשת שפות ובאמת דיברנו על כל השפות ואני לא יודעת אם אתם עובדים מול לפ"ם, אבל גם המידע על הרשות להגנת הצרכן, אתם צריכים להוציא בשפות שונות ולא לחכות שאנשים יגיעו אליכם כי הם לא יגיעו. אני חוזרת ואומרת שהמנטליות שלהם לא נותנת להם לעשות זאת. הם כולם מסתכלים על ערוץ 9, תנו פרסום בשפה הרוסית כדי שאנשים יבינו כי אלה אנשים קשישים שלא מצליחים לקרוא את הכתוביות. אתם חייבים להגיע לכל בית. אתם חייבים להגיע לכל קשיש כדי שהם ידעו שיש מישהו במדינה הזאת שמגן עליהם. אם אתם לא עושים את זה, אף אחד לא מכיר את הפעילות שלכם וחבל.

אני מקבלת את מה שאת אומרת ואני אבהיר שכל פעילות הסברה שעושה הרשות, והיא עושה, היא עושה קמפיינים, היא עושה פעילות הסברה באמצעים שונים, כל פעילות הסברה שאנחנו עושים נעשית במספר שפות. היא נעשית בשפה הערבית, בשפה הרוסית, היא גם נעשתה בשפה האמהרית.

היא צריכה להיעשות בשפה האנגלית ובשפה הצרפתית.

אנחנו לא יכולים לעשות בכל השפות שיש בעולם אבל אנחנו ממקדים.

לא בכל השפות שיש בעולם אבל יש לנו עולים רבים ממדינות מסוימות והם דוברים רוסית, אמהרית, רוסית וצרפתית. מיצינו.

אני מקבלת ואנחנו נפעל להרחיב את זה. אנחנו מגיעים לרשתות הרדיו ולרשתות הטלוויזיה הייעודיות, למקומונים ולעיתונים הייעודיים. אני וכל הקולגות שלי ברשות, אני יכולה להעיד על עצמי שהתראיינתי עשרות פעמים באמצעי תקשורת רוסים כדי להביא להם את הסוגיות ואלה הסוגיות הקשות האלה של פגיעה באוכלוסיות חלשות, להביא את הסוגיות האלה אליהם ולקרוא להם לפנות אלינו. זה נכון שזה חשוב לעשות עוד ולהרחיב, אבל חשוב לי שתדעו שזה מרכז העשייה ברשות להגנת הצרכן ואנחנו שוקדים על זה.

אני אומר עוד משהו שהוא חשוב כי לצד זה אנחנו מריצים היום תוכנית חירום לחיזוק המאבק נגד עושק וניצול צרכנים ותיקים ופגיעים. התוכנית הזאת היא תוכנית שאנחנו מביאים אותה לממשלה ולצערי אם לא היו כאן כמה מערכות בחירות, כבר היינו נמצאים הרבה יותר קדימה בתוכנית הזאת. התוכנית הזאת כוללת סל רחב של כלים ואני אציין כמה מהם. מטרת התוכנית היא לחזק את יכולת האכיפה והמיגור של התופעות הכול כך קשות האלה שאנחנו צופים בהן והן אכן קשות ומקוממות. האחד, חיזוק האכיפה המינהלית באופן שבו מעבר לקנסות – ומרב ציינה את גובה הקנסות אבל צריך להבין שהקנסות מצטברים. יש חברות שהטלנו עליהן חמישה מיליון שקלים ועשרה מיליון שקלים כי אלה קנסות מצטברים בהתאם להיקף הפגיעות. אנחנו מבקשים לחזק את האכיפה המינהלית באופן שנוכל גם להטיל עיצומים כספיים על נושאי משרה בתוך תאגידים ולא רק על התאגיד עצמו או על העסק עצמו כי זה חשוב מאוד במיגור התופעה כי הרבה מאוד מחליפים כובעים ואנחנו מוצאים אותם אחר כך בשטח תחת שמות אחרים ותחת זהויות אחרות.

דבר שני זה להרחיב את ההגדרה של הפרה בנסיבות מחמירות ולהכניס אוכלוסייה כזאת להפרה בנסיבות מחמירות. אלה סוגיות שאנחנו עובדים עליהם היום מול משרד המשפטים והן חלק מהתוכנית. לחזק את האכיפה הפנימית ואת הסמכויות שיש בידי הרשות כדי למצות את ההיקפים הפליליים, להורות לחברות הסליקה להפסיק סליקה למי שאנחנו ראינו אותו כמפר ולהחזיר את הכספים לצרכנים כל עוד הם נמצאים בחברות הסליקה. להפסיק תיקים להוצאה לפועל ולא לאפשר לחברות כאלה לפתוח נגד הלקוחות תיקים בהוצאה לפועל.

ברשותך, אני עוצרת אותך. יש לי שאלה לא פשוטה ואני חושבת שהיא ליבת המקרה הזה. בהתייחס לחקירות היזומות שלכם, איך מקרה כזה של רצידיביסט כפי שהוצג בתוכנית לא הובא לידיעתכם? איך קורה שבאמת מקרה שחוזר על עצמו כמה וכמה פעמים, ואפילו הוגשו תלונות במשטרה, המידע הזה לא הגיע אליכם? איך אתם פועלים כדי שתוכלו להגיע לאותם מקרים קיצוניים וקשים שאפילו מוגשת בגינם תלונה במשטרה? יש אפשרות לשיתוף מידע בעניין הזה? אני מניחה שזה חלק מהכלים שלכם בחקירות המודיעין.

המקרה הספציפי הזה שהוא מאוד קשה לא הגיע לרשות.

צריך להניח שיש עוד הרבה כמוהו.

לא צפיתם בתוכניות בטלוויזיה? מה זה לא הגיע לרשות?

בוודאי ראינו את התוכניות בטלוויזיה.

למה לא פעלתם?

אני אסביר. יש חלוקת עבודה בינינו לבין משטרת ישראל. אבי בן אל שדיבר לפניי הוא קולגה אתו אנחנו עובדים יום יום בשיתוף פעולה. ברגע שעולה חשד להפרה שיש לה איזושהי השלכה, שהיא איפה שהוא בגבול בין עסקה צרכנית נטו לבין באמת קבלת דבר במרמה, אנחנו מדברים בינינו ואנחנו מחליטים מי מטפל במה. בסוגיה הספציפית הזאת טיפלה משטרת ישראל והיא טיפלה גם בעבר ואני באמת חושבת שמה שראינו שם, לבוא ולומר שזאת עבירה על חוק הגנת הצרכן, זה לעשות אתו חסד. זאת עבירה. קבלת דבר במרמה ואני שמחה שמשטרת ישראל מטפלת בזה. זאת חלוקת העבודה בינינו. יש שיתוף מידע כל העת. אנחנו היום פועלים בשיתוף מידע מלא עם המטה הארצי, גם בעניין חקירות.

אני מסכימה שאחרי האירוע השלישי זה באמת עניין למשטרה ואלה נסיבות מחמירות. אבל יכול מאוד להיות שאחרי המקרה הראשון או אחרי התלונה השנייה אתם הייתם צריכים להיכנס למקרה הזה ולטפל בו ובעצם למנוע את הישנות האירוע.

ואז לא היה מקרה שלישי.

אמרתי קודם שאנחנו פועלים ברמה המודיעינית הרבה מאוד והרבה מאוד מהפעילות שלנו היא דווקא כתוצאה ממה שאנחנו מגיעים אליו ומאתרים בשטח. יחד עם זאת, אף פעם לא נוכל להקיף את כל המקרים. המקרה הספציפי הזה, ככל שפגשנו בו ופגשנו בו בעבר, ידענו שהוא מטופל על ידי משטרת ישראל. זה נשאר בתחום הפעילות של משטרת ישראל. את החזרה שלו ראינו במסגרת התוכנית אבל חשוב לי שתבינו שאנחנו פועלים כל העת. נכון שגם המשאבים שלנו מוגבלים מבחינת כמה אנחנו יכולים להקיף אבל יש עבודה אינטנסיבית ואנחנו לא מרפים בקטע הזה.

לי זה לא נראה כך. אני לא רוצה לבקר אתכם אבל לי זה לא נראה כך. אם במקרים כאלה לא טיפלתם, אז היכן תטפלו? אתם לא עומדים לי במוקד כרגע. אני רוצה לשאול האם מבחינתך, בניסיון המצטבר שלכם, דברים שלדעתכם צריך לתקן בחוק הגנת הצרכן על מנת שתטפלו בזה בצורה יותר אפקטיבית?

כן. קודם כל, התחלתי לומר בכל מה שנוגע לחיזוק הסנקציות והאכיפה. אלה פעולות שאנחנו עושים כדי לסייע לנו מאוד למצות את התיקים האלה. להגן על הצרכנים באופן שגם אנחנו נקבע פיצוי לדוגמה לצרכנים, למי שנפגע, שהוא יוכל על סמך עבודה שלנו לגשת ולקבל בחזרה את הכספים שלו, לעצור את הפגיעה בהוצאה לפועל.

היא העלתה את הנושא של העובדים ולא רק בעל העסק.

אחריות נושא משרה.

אני מבקש ממך, אם אפשר, לשלוח את הדברים האלה ליועצת המשפטית שלנו על מנת שניקח אותם בחשבון בדיון הבא לפני שנראה אם צריך לתקן את החקיקה בעניין הזה.

בסדר. אני אוסיף עוד משהו שהוא רלוונטי מאוד לעולים כי אנחנו גם מובילים תיקון. עוסק שפנה לצרכן בשפה נוספת מלבד השפה העברית, הוא בחר לשווק לו בשפה נוספת, ככל שיש לו חובה במסגרת העסקה הזאת לתת לו מסמכים כתובים, הוא חייב לעשות את זה בשפה שהוא שיווק לו כי מה שקורה, הם מדברים אתם בשפה הרוסית או האמהרית וסוף נותנים להם איזשהו מסמך בעברית שהם לא מבינים מה כתוב בו. אנחנו עושים תיקון. יש מערך של הגברת ההסברה.

רבותי, אין צורך לשמוע כרגע כל אחד ואחד. אנחנו מדברים על דברים כלליים. אם יש מישהו מהתאחדות כזאת וכזאת, זה לא המקום כרגע להיכנס לזה. עכשיו כל מי שידבר, ידבר בקיצור.

אני מציעה שאלה יהיו דווקא הרשויות השונות כדי שנדע מה תיקוני החקיקה.

יש אנשים שביקשו לדבר.

תעלי אותם.

אני עובדת ברדיו רקע, תאגיד השידור הציבורי, התוכנית שלנו "מקרה מיוחד" מוקדשת לפניות של המאזינים וכמו בתוכנית "יהיה בסדר" בגלי צה"ל אנחנו גם עוסקים בנגישות של מידע למיצוי זכויות ואת המקרה הספציפי הזה של הטכנאי הספציפי הזה פגשנו כבר ב-2017, עוד לפני התוכנית הראשונה של חיים הכט. אני חושבת שהשתלשלות העניינים שלנו במקרה הזה עם הטכנאי הספציפי הזה מראה איך הרשויות עובדות. אנחנו קיבלנו הרבה פניות ובדרך כלל כאשר אנחנו מקבלים הרבה פניות בנושא מסוים, זה אומר שיש איזושהי תופעה. בשנת 2017 קיבלנו הרבה פניות על הטכנאי שלוקח המון כסף על תיקון כזה או אחר ובעצם לא מבצע אותו. ראינו את החשבוניות, הבנו שזה אותו טכנאי, מצאנו את השם, הוא לא הגיב לטענות, פנינו למשטרת ישראל וביקשנו מהאנשים שמתלוננים לגשת למשטרת ישראל ולהגיש תלונה הם עשו זאת. הם הגישו תלונה אבל הם נתקלו בקושי להגיש את התלונה כי המשטרה אמרה שזה סכסוך עסקי. תלונות רבות שהיו בנושא פשוט לא הוגשו למשטרה. היו תלונות ואני הפעלתי את המתנדבים והם עזרו לאנשים להגיש תלונה כנגד הבן אדם הספציפי, אבל התלונות נסגרו כעבור כמה דקות.

מה עם הרשות להגנת הצרכן? האם את פונה גם לרשות להגנת הצרכן?

האם היא ידעה שהם קיימים.

את ידעת על קיום הרשות?

כן. אני הפניתי אותם לרשות להגנת הצרכן אבל כאן נשאלת השאלה, ואני חושבת שאניטה הדגישה את הנושא מאוד טוב. הבן אדם הספציפי הזה שהתלונן אומר לי שאם הוא פונה לרשות להגנת הצרכן, האם הרשות מסייעת לו לקבל את הכסף שלו בחזרה? אני אומרת לו שהרשות אוכפת את החוק והיא יכולה לעצור את העבריין אבל המתלונן שואל אותי האם הוא יקבל איזשהו פיצוי על העבירה והעוול שנעשה לו. לצערי הרשות לא יכולה לעשות זאת והבן אדם לא פונה.

חלק מהקנס שאותו אדם משלם, צריך להחזיר ללקוח את הכסף.

הוא מגיש תלונה, הרשות להגנת הצרכן מטילה קנס, אבל הבן אדם לא מקבל החזר. צריך לתת איזשהו שיקול דעת לרשות להגנת הצרכן לתת פיצוי.

אניטה הזכירה את הפיצוי העונשי. דבר שני, אפשר להתייחס לזה בהיבט של ביטול עסקה והשבת התמורה.

הרשות יכולה להחזיר מהקנס עצמו.

אני רוצה להוסיף משהו מאוד חשוב.

לא. סיימת. יובל בריק, בבקשה. התאחדות קבלני המיזוג.

תן לה לומר משפט.

לא. אני לא יכול. יש לנו עוד 10 דקות עד לסיום הדיון.

שלום ותודה רבה על רשות הדיבור. אני באמת מודה על הדיון הזה שהוא דיון מאוד מאוד חשוב. אני חושב שאני הולך לייצג את כל ההתאחדויות המקצועיות בגדול למרות שאנחנו עוסקים במיזוג וקירור והיינו רלוונטיים למקרה שקרה ב"יצאת צדיק" וגם השתתפנו שם. הדברים נכונים לכל מקצוע באשר הוא. תכל'ס, מה שקורה זה שהמדינה לא מסוגלת לעשות אכיפה ואני אסביר. אני השתתפתי בתוכנית ב-2019 והגשנו אנחנו בעצמנו להתאחדות, למי שאחראי על רישוי החשמל, משהו מפורט מאוד, מה היו הליקויים, על ההונאה וכל מה שקרה שם. עשינו את זה ב-2019. ביוני 2019. נכון לרגע זה, היום, עדיין לא שללו לו את הרישיון ולא דנו בזה. גם הגנת הצרכן, עת פנינו אליה במקרים אחרים, לא הודיעה לנו שום דבר, לא שהמקרה בטיפול, לא שהם בודקים את העניין, לא שקיבלו את הפנייה. שום דבר מבחינת הרשויות.

אני רוצה לומר שלמעשה למדינת ישראל אין את המשאבים ואת התקציב לטפל בדברים האלה. יש את ההליך הפלילי, יש את ההליך המינהלי ויש הליך משמעתי. בהליך הפלילי, מאוד מאוד מסובך למדינת ישראל לנהל דיון בדבר הזה. הם צריכים איסוף ראיות וזה איסוף ראיות פליליות, הם צריכים משאבים, צריך חוקרים שמבינים בתחום, אם זה מיזוג אוויר - צריך חוקרים שמבינים במיזוג אוויר, אם אלה מפקחים ואם זה איסוף ראיות – צריך אנשי מקצוע שיעשו את זה. לא בהליך המינהלי ולא בהליך הפלילי ניתן לעשות את זה. מדינת ישראל, משרד העבודה, בינואר 2019 הוציא סקר של כללי אכיפה ודרישה ליישום ופיקוח על בעלי רישיון ושם מפורט מה עושים בעולם, מה עושים בניו זילנד, מה עושים בארצות הברית ובכל המקומות האלה.

אני מציע, כהתאחדות, לעשות שיתוף פעולה בהליך משמעתי. ועדה מקצועית שמורכבת מבעלי מקצוע. למשרד העבודה יש בעל מקצוע אחד בתחום מיזוג האוויר ואין לו את היכולת, אין לו את המשאבים ואין לו את התקציבים לעשות את זה. גם התוכנית "יצאת צדיק" שהיא תוכנית מצוינת שאנחנו השתתפנו בה, בסופו של יום אנחנו היינו הנציג המקצועי שיכול לומר אם נעשתה כאן איזושהי עבירה מקצועית או לא נעשתה, האם מה שהוא מספר זאת אמת או לא. במקרה הזה ספציפית גם נתנו עדות במשטרה, גם הלכנו להתלונן בבאר שבע ולהציג נתונים ועדיין לא קרה כלום. גם מול משרד העבודה לא קרה כלום.

תודה. תעצור. המועצה הישראלית לצרכנות. יש לך שתי דקות. תמצתי את הדברים בשתי דקות.

שלום. אני מברכת על הדיון הזה. אני 20 שנים במועצה לצרכנות ואני חושבת שזה הדיון הראשון שמתקיים באופן רציני בנושא ההונאות הצרכניות של נותני שירותים שונים ואני רוצה להעלות כמה נקודות.

הנקודה הראשונה היא היכן הפרקליטות. אני רוצה לתת דוגמה שהיא הדוגמה של ההונאה של אי.קיו.טק. כולם מכירים את ההונאה הזו בעניין שירותי סלולר. הייתה חקירת משטרה, התיק הועבר לפרקליטות ב-2015 ועד היום לא נעשה דבר ולא הוגש כתב אישום.

הנקודה השנייה היא נושא הרגולטורים והפעילות הרגולטורית. מבחינת הרשות, הרשות במגבלות שלה עושה עבודת קודש אבל יש כל כך הרבה מה לעשות וכל כך הרבה הונאות שבסופו של דבר אולי צריך לתגבר את הרשות וצריך למצוא פתרון לזה. יש גם למשל את משרד התקשורת. אני אתן את הדוגמה של חברת האינטרנט שהזכירה חברת הכנסת, חברת האינטרנט שמוכרת שירותי אינטרנט. דרך אגב, יש לה רישיון של משרד התקשורת. בתחילת השנה אנחנו פנינו למשרד התקשורת וביקשנו שהמשרד יבחן את הדברים ויבטל את הרישיון. למיטב ידיעתי עד היום לא נעשה דבר ואני רוצה לציין שכאשר פנינו לרשות ולמשרד התקשורת, היו אצלנו 150 תלונות והיום יש 740 תלונות נגד אותה חברה. נוכל שנגדו לא עושים דבר ולא נוקטים צעדים באופן דחוף, ממשיך במרץ כי הוא יודע שבסופו של דבר יש לו חלון הזדמנויות קצר.

לעניין העיצום הכספי. העיצום הכספי הוא לא פתרון והוא לא צעד מספיק. אנשים כאן אמרו את זה ואני רוצה לומר שחייבים לתקן את החוק כדי לתת סמכות לרשות לחייב את המפרים להחזיר את כל הכסף לצרכנים שנפגעו, כמו שזה קורה בארצות הברית ובעניין הזה אני רוצה לתת את הדוגמה של חברות הסלולר עם מתנות החינם שניתנו להרבה מאוד אנשים, ולא רק לקשישים ולא רק לעולים חדשים. החברות האלה נקנסו במיליוני שקלים אבל הן לא החזירו אגורה אחת לצרכנים שחויבו על מוצרים שניתנו להם כביכול בחינם. עד היום אנחנו מקבלים תלונות של צרכנים.

אני מאוד מצטער, עברו שתי הדקות. אני צריך לסיים את הדיון.

לי, יש לך חצי דקה.

יש הרבה אנשים שבהתנדבות עוזרים לאותם אנשים שכל הזמין משקרים להם וזה המקום לומר להם תודה. נמצא אתנו ב-זום ולאד קפוסקין שעושה עבודה מצוינת בראשון אבל יש עוד הרבה אנשםי כמוהו ותודה רבה לכם.

אנחנו נקיים עוד דיון ומי שלא הספיק לדבר, אולי נאפשר לו. אתגר, לפני שאני מסיים את הישיבה הזאת, אתה רוצה לומר משהו?

אנחנו ממש שמחים ומברכים על המפגש הזה שהוא רציני ומעמיק. אנחנו מקווים שהמכות שחטפנו, המרדפים שאנחנו עושים והמסירות של הצוות שאמנם לא נמצא בפרונט אבל מסתכן ועובר דברים לא פחות קשוחים משאני עובר, שתוביל באמת לדבר אחד שאנחנו מאמינים בו וזה שינוי החקיקה. אם זה יצא מכאן, עשינו את שלנו ובגדול. תודה רבה.

אנחנו נעשה ישיבת המשך על מנת לעקוב אחרי הדברים. אנחנו באמת מודים לתוכנית על שהצפתם את הבעיה בצורה משמעותית וזה הוביל לדיון ציבורי בנושא הה.

אני רוצה מחקר השוואתי. תפנו למרכז המחקר והמידע שיעשו על מצב החקיקה בארצות השונות.

אני מבקש לפנות למשרד הקליטה ולמשרד לשוויון חברתי שיודיעו לנו על הקצאת תקציב להנגשת הנושא הזה ולהראות בתוך שבועיים-שלושה איזה פעולות הם עושים על מנת לשפר את המודעות.

תקבע דיון בעוד שבועיים.

נראה לי ששבועיים לא מספיקים. נקבע דיון לעוד חודש אבל שבינתיים יראו לנו איזה עבודה הם מבצעים.

לגבי הנושא של תיקון חקיקה. אני מבקש מהיועצת המשפטית שלקראת הישיבה הבאה תבחן את הנושא. יש דברים שלדעתי אפשר לשקול ולדעתי הם יעשו שינוי משמעותי. לגבי עושק, כפי שאמרתי, אני חושב שאפשר לקבוע פרמטרים אובייקטיביים שלא יצטרכו להוכיח כוונה פלילית. הדבר הזה יאפשר לפתור חלק גדול מהבעיה כי אנשים יפחדו לעשות זאת כי הם יודעים שהם יכולים לעמוד לדין בלי שום בעיה.

עלתה כאן בעיה לפיה אחת הסיבות שאנשים לא מגישים תלונה היא כי לא יצא להם כלום. צריך לשקול. כמו שבית משפט מטיל בהליך פלילי קנסות, שהנאשם או המורשע צריך לשלם לנפגע.

אני בהחלט אבחן את הטלת הסמכות על הרשות.

בדיוק. תבחני את העניין הזה. אולי מהקנסות המינהליים, ברגע שאדם משלם, חלק מהכסף יעבור למי שנפגע, במקרה שהם יגיעו למסקנה שיש טעם בזה. לא כל אחד יכול לעשות את זה.

אני מאוד מצטער שכולם לא יכלו לדבר.

תשלחו לנו הצעות חקיקה. אם אני יכולה להציע לגבי תיקוני החקיקה.

משטרת ישראל, אני מבקש שתשקלו הקמת צוות מיוחד. זה לא מתקבל על הדעת שכל אחד יגיש תלונה במשטרה הקרובה אליו. תשקלו הקמת צוות מיוחד לפחות לשנתיים-שלוש על מנת להגביר את האכיפה ואת ההרתעה בעניין הזה וגם, בלי קשר, אנחנו רוצים לראות הנחיות שניתנות מהמשטרה לתחנות המקומיות איך לפעול וכיצד לפעול בעניין - לא ראיתי שיש הנחיות כאלה – על מנת ליצור אחידות בטיפול.

אני מבקש מהרשות להגנת הצרכן הגברת האכיפה. לא מתקבל על הדעת שבמקרים כאלה קיצוניים כפי שהוצגו בטלוויזיה, אתם לא נקטתם שום פעולה. זה לא מתקבל על דעתי ולכן אני מבקש שלקראת הישיבה הבאה יראו לנו איזה פעולות נקטתם על מנת להגביר את האכיפה למקרים הבאים.

תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:55.