פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



12
ועדת הכספים
13/10/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 135
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, כ"ה בתשרי התשפ"א (13 באוקטובר 2020), שעה 11:45

הוראות ליישום משטר כושר פירעון כלכלי של חברת ביטוח מבוסס Solvency II בהתאם לסעיף 35(ב)(ג)(ד) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א – 1981

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
רם בן ברק
אחמד טיבי
אופיר כץ
מיקי לוי
אלכס קושניר
שלמה קרעי

סגן שר האוצר יצחק כהן
ד"ר משה ברקת - הממונה על שוק ההון, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון

עמית גל - סגן בכיר לממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון

שגית אפיק
שלומית ארליך

טמיר כהן

אהובה שרון, חבר תרגומים




הוראות ליישום משטר כושר פירעון כלכלי של חברת ביטוח מבוסס Solvency II בהתאם לסעיף 35(ב)(ג)(ד) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א – 1981

אנחנו עוברים לדון בהוראות ליישום משטר כושר פירעון כלכלי של חברת ביטוח מבוסס Solvency II בהתאם לסעיף 35(ב)(ג)(ד) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א – 1981.

דוקטור ברקת, מנהל שוק ההון והביטוח, אנחנו מקדמים אותך בברכה. לכבוד הוא לנו.

אתמול קיבלנו במייל 166 עמודים ויותר. 200 ומשהו עמודים. לא הספקתי לקרוא את הכול אלא 130 עמודים. אפשר לקבל הפסקה ולהמשיך ביום אחר?

תכף נראה מה זה.

זה הועבר לפני חודש.

נברר את זה.

אם זה עבר לפני חודש, אני מתנצל.

לפי דעתי זה עבר כבר מזמן.

גם לחברים החדשים, אתם לא הייתם בסיבוב הקודם של מאבקי הכוח שהיו בנושא ה-סולוונסי לפני כשלוש וחצי שנים עת הועברו לוועדה הזאת תקנות ה-סולוונסי שנוגעות בין היתר למשטר התאגידי של חברות הביטוח. מבחינתי בדיונים הקודמים שהתקיימו כאן, הדגש היה לשמור על יציבות חברות הביטוח. אני אומר לכם שכסגן שר אוצר התחלתי לעשות תרגילים וגם קודמי בתפקיד עשה זאת.

סגן שר האוצר לשעבר. ממחר שר.

עשינו כמה תרגילים רחבי היקף כאשר המטרה הייתה לעבור בשנת 2020, אם אני לא טועה, למשטר.

מ-2016.

עד 2024. אז עלה על השולחן משהו שמאוד הרגיז אותי, משיכה של סכום עצום על ידי אחת החברות – לא אנקוב בשמה, הממונה יודע – סכום של 300 מיליון שקלים ואני לא הסכמתי כי לא העמידו את הבטוחות. מלבד חברה אחת, כל חברות הביטוח העמידו את הבטוחות. היה כאן מאבק אימים, מאבק לא פשוט עם התערבות של אנשים חיצוניים לוועדה ועם כתבות על הוועדה כאילו הוועדה בצד אחד וכולי וכולי. להזכיר לך, יום בהיר אחד המתנגדים לא היו כאן, היו עסוקים בענייני ספורט למיניהם, הרמנו אצבע והארכנו בשנה.

אני ישבתי עם משה ושמעתי גם את דעתו. יש הרבה מאוד שכל במה שהוא אומר כדי לומר שרצנו הרבה שנים, אימצנו תקנות, יש תקנות אירופאיות שיתאימו לנו יותר ויהווה בטוחות יותר טובות. אנחנו לא הולכים להילחם כאן אלא אנחנו הולכים לשמוע כדי שנהיה בטוחים מתוך אחריות ציבורית. כדי שזה לא ייכנס באופן אוטומטי ביקשתי שזה יבוא לכאן. למעשה ההון העצמי נדרש ובעקבות הקורונה התנאים בשוק העולמי השתנו. גם לפני הקורונה ישבתי עם משה. התנאים בכלכלה העולמית, ובאירופאית בפרט השתנו. היה שכל במה שהוא אמר ויכול להיות שהבטוחות, ידינו הייתה – לא יודע אם היא הייתה קלה או לא לה על ההדק – ותכף נשמע אותו. לכן חשבתי שזה לא צריך להיכנס באופן אוטומטי אלא לבוא לדיון בפני החברים מתוך אחריות ציבורית, כדי שנהיה בטוחים שגם בעלי חברות הביטוח יעמידו את ההון המתאים, גם הציבור יקבל את הבטוחות שלו וגם לקבל הסבר יותר מקצועי מהממונה.

תודה רבה. דוקטור ברקת, בבקשה. הבמה לרשותך.

תודה רבה לכם על ההזדמנות.

מה זה החומר ששלחת לנו לפני מספר שבועות?

לפני כמה שבועות. שלחנו את כל החומר שיהיה לנגד עיניכם ויש לנו כאן מצגת מאוד קצרה ותמציתית שאני רוצה שעמית גל שהוא סגן בכיר שלי יציג אותה.

פעם ראשונה שאני כאן השנה ואני אומר לכם שנה טובה ובריאות טובה לכולם.

אנחנו מודים לך שאתה כאן. לפני שאתה מתחיל, אני רוצה שהיועצת המשפטית תגיד מה הסמכויות של ועדת הכספים בעניין הזה.

זאת גם תשובה לדברים שהעליתם ובהתייחס לדבריו של חבר הכנסת אזולאי. מדובר בנושא שהוא מאוד מקצועי, שהוא עניין של רשות שוק ההון ובאמת רשות שוק ההון בזמנו, עת עשו תיקונים לחוק, סברה שיהיה נכון יותר שזה לא יבוא בפני ועדת הכספים לאישור רגיל. הוועדה חשבה, כפי שגם אולי גם אמר חבר הכנסת מיקי לוי, שזה כן חשוב שזה יובא לדיון ציבורי בפניה. לכן יש איזשהו מנגנון בחוק שקובע שרשות שוק ההון מעבירה את זה לעיון חברי ועדת הכספים. יש שלכם איזושהי תקופת זמן ואם בתקופת הזן הזו אף חבר כנסת לא פונה ומבקש לקיים דיון על הדברים האלה שהם באמת עניינים מקצועיים שבסופו של דבר תבצע ותיישם רשות שוק ההון – אז הוועדה לא תקיים דיון והממונה על שוק ההון יכול לצאת לדרך עם הנושא הזה.

כיוון שחבר הכנסת מיקי לוי הגיש השגה וכפי שהוא גם הסביר מטרתה היא להביא את זה לדיון ציבורי, לייצר איזושהי שקיפות שאתם תוכלו לעקוב אחרי הדברים, זה הדיון שאנחנו מקיימים עכשיו. אולי אנחנו פחות עמדנו בלוחות הזמנים שמופיעים בחוק מסיבות כאלה ואחרות אבל הממונה על שוק ההון יציג את הדברים והוא יכניס אותם לתוקף ויתחיל אותם רק אחרי הדיון הזה.

אני רוצה להוסיף. ועדת הכספים היא ועדה מקצועית, בניגוד למה שאתה רואה בתקשורת שהוועדות כאן פוליטיות. זה לא פוליטי. אנחנו רוצים את הדיון הזה כי אנחנו גם סומכים עליך וגם חושבים שהדיון הציבורי כאן הוא מאוד מאוד חשוב ולכן צריך את האישור שלנו במקרה הזה עת הייתה השגה וההשגה נכונה כפי שמיקי לוי אמר.

המטרה הייתה שחברות הביטוח יהיו מספיק איתנות גם כשאנחנו נסיים את תפקידנו בעוד 30-20 שנים ויוכלו לעמוד בהתחייבויות שלהן. זו באמת אחריות כבדה. אני קיימתי שתי ישיבות או אפילו שלוש ישיבות עם משה וסברתי שיהיה ראש שקט אם אנחנו נשמע את הדברים ממנו.

אני שמח להיות כאן. הנושא הוא נושא מאוד קריטי, נושא של הלימות הון. אמר חבר הכנסת מיקי לוי שנעשתה עבודה לפני שלוש וחצי שנים, ארבע שנים, ומה שהיה טוב לשעתו, בואו נזכור שדברים שמתפתחים בעולם, אנחנו לא תמיד מסוגלים לצפות אותם. לא צפינו את הקורונה, לא צפינו את ירידת הריבית החדה וכך הלאה והרבה התפתחויות שקיימות. בנוסף, המודל שהוא היה מושתת על מודל אירופאי, המודל עצמו, האירופאים החליטו שכל שנתיים הם באים ומעדכנים אותו והם כבר עשו עדכונים ועשו התאמות. חלק מההתאמות האלה סייעו להם להתמודד טוב יותר עם הקורונה. אנחנו צריכים לעשות את ההתאמות האלה. אנחנו רכשנו עוד ידע וניסיון בתחום הזה ואנחנו מסיקים את המסקנות. זה לא אומר שמה שנעשה בעבר הוא שגוי. יש התפתחות טבעית של הדברים ואנחנו רוצים להשתפר. מה שנעשה היה במקום, היה דרמטי מבחינת הכנסת המודל הזה שמבוסס סיכונים לתוך המדיניות של הפיקוח, זה נעשה במערכת הבנקאית אבל יש תהליך של התפתחות. גם במערכת הבנקאית התחילו עם נדבך אחד ואז הכניסו נדבך שתיים. גם כאן בישראל הכנסנו נדבך אחד ועוד לא הכנסנו את נדבך שתיים. מה שאנחנו עושים כאן, מתקדמים כמו שהיה בבזל 2 בבנקים והגיעו גם לבזל 3. יש לנו בזל 1 וקצת בזל 3, סולוונסי 1 וקצת סולוונסי 3, לא הכנסנו את סלוונסי 2 ואנחנו רוצים להכניס גם את הדבר הזה.

אדוני השר, ברוך הבא. אתה מקבל עכשיו גיבוי לא רק מסגן שר אלא משר.

נכון. אני מאוד מודה לו שהוא בדיון. הייתי רוצה לקחת את ההזדמנות ולהודות על התמיכה שאנחנו מקבלים וחלק מהדברים כאן הם גם דחיפה של סגן השר שהצביע על ליקוי מאוד חמור שמסיט השקעות של המוסדיים בישראל מישראל לחוץ לארץ. אנחנו רוצים לתקן גם את הדבר הזה. כבוד השר, אם אתה רוצה לומר כמה מלים.

כן. תודה רבה. אנחנו נמצאים במשק גלובלי. יש סטנדרטים בין-לאומיים. אמנם המשטר הזה נכנס ב-2016 בכל העולם ואנחנו נכנסנו לזה ב-2017. אני מבין שכבר התחילו להציג את הנושא. לגבי השקעות, היה משהו מוזר. חברות שרצו להשקיע בארץ, היו מהן דרישות יותר גבוהות מאשר ההשקעה בחוץ לארץ. הדבר הזה שונה וכך נוכל להגביר את ההשקעות בארץ.

אני אתן לעמית להציג את המצגת השלמה. אני רוצה לומר לכם ברמה הגבוהה ואחר כך עמית ייתן לכם את הסקירה המקצועית המלאה. יש כאן שני דברים חשובים – האחד, יציבות חברות הביטוח, ושתיים, יכולת התחרות של חברות הביטוח. זו המתנה הכי גדולה שאנחנו יכולים לתת לציבור. אם אנחנו מחזקים את היציבות ומחזקים את יכולת התחרות, בסופו של דבר הדבר הזה משתרשר לאזרח. הוא מקבל חברה שהוא יודע שאם הוא תובע, בסוף הוא מקבל את הכסף שלו ויכולת תחרות לחברות בענף מבטיח את זה שהן יתפתחו וייתנו תנאים טובים יותר לאזרחים וזה דבר נוסף שאנחנו דואגים לו.

אלה הדברים שעומדים בבסיס הדבר הזה והתאמה לסטנדרטים בין-לאומיים כדי שמי שיסתכל עלינו, לא יחשוב שאנחנו איזושהי מדינה במזרח תיכון לא מפותח, אלא אם כבר אימצנו סולוונסי, אז אימצנו סולוונסי לפי הכללים שמכירים.

כשאתה אומר יכולת תחרות, אתה מתכוון להגברת התחרות בין חברות הביטוח.

הגברת התחרות בין חברות הביטוח.

נעבור למצגת. עמית גל, סגן בכיר לממונה בנושא ניהול סיכונים ו-סולוונסי.

תודה רבה על ההקדמה של משה ושל סגן השר, השר ממחר. אני רוצה לומר שאנחנו מגיעים לכאן, כמו שאמרה היועצת המשפטית, במסגרת תהליך שהיה חשוב לנו להגיע לוועדה כאשר אנחנו אחרי תהליך מקצועי מאוד מאוד ארוך ואנחנו רואים כמובן חלק בלתי נפרד מהתהליך הזה להביא את הנושא לדיון מקצועי, במיוחד שיושבים כאן חברים וההקדמה החשובה שנתן חבר הכנסת מיקי לוי שבקי מאוד גם מתפקידו הקודם במשרד האוצר וגם בתהליך הקודם. חשוב לנו מאוד להציג את הדברים, את המטרות ושהדיון יהיה פתוח וטוב.

כדי שנתחבר לרקע ומה שאנחנו עושים כאן. משטר סולוונסי, כמו שאמר חבר הכנסת מיקי לוי, זה לא תהליך שבא כרעם ביום בהיר אלא תהליך היערכות מאוד מאוד ממושך במקביל לתהליך שלו באירופה. כבר בשנת 2008 הממונה על שוק ההון החליט שהוא מאמץ את המשטר הזה ואנחנו נכנסנו לתוך התהליך הזה שכלל היערכות, תרגולים של חברות הביטוח, בדיקות של רשות שוק ההון שהייתה אז אגף במשרד האוצר לגבי היכולת של חברות הביטוח לעמוד באותו משטר, תהליך ארוך שהגיע "לסופו" בשנת 2016. אני אומר במירכאות מכיוון שנכנס לתוקף הוראות סולוונסי 2 בישראל, תם ולא נשלם, מכיוון שגם באירופה התהליך הזה, כמו שאמר גם הממונה, תהליך שהוא לא זבנג וגמרנו. ההוראות האלה מתעדכנות ונקבע תהליך מוסדר של אחת לשנתיים כדי שהמפקחים והגורמים המקצועיים באירופה לא יקפאו על השמרים וידאגו שהתקנות האלה מעודכנות ועדכניות. לומדים תוך כדי תנועה ועושים שיפורים היכן שצריך.

אנחנו בשנה האחרונה עשינו תהליך מקצועי מאוד מאוד ארוך בו בחנו הרבה מאוד סוגיות, סוגיות בהן נצבר אצלנו ניסיון. אנחנו בעבודת פיקוח מאוד מאוד אינטנסיבית על הדבר הזה, לומדים אותו כמו ששוק הביטוח לומד אותו, כמו ששוק ההון לומד אותו, ולומדים את המסקנות מהרגולטורים באירופה ומהגופים המקצועיים באירופה שם אתם יכולים להניח שהם מפעילים מאות רבות של אנשי מקצוע ואנחנו כמובן בקשרים אתם, לומדים מהם וגם לומדים מהמסקנות שלהם על מנת לשמור על המשטר הזה עדכני.

כמו שאמרנו, משטר סולוונסי 2 מורכב משלושה נדבכים. מי שמכיר את הפיקוח במערכת הבנקאית, מבנה רגלטורי דומה. אנחנו מדברים על הנדבך הראשון שהוא הנדבך הכמותי, דרישות ההון, הון שצריכות להחזיק חברות הביטוח. הנדבך השני הוא נושא שבצורה חלקית מוטמע בישראל ואנחנו מתקדמים בו. הנדבך השלישי הוא הנושא של גילוי.

מהי אותה דרישת הון של חברת ביטוח ומהו האיזון הנדרש בה. דרישת הן של חברת ביטוח נועדה, כמו שאמרו חבר הכנסת מיקי לוי והממונה, לשמור על יציבות חברות הביטוח ולהקפיד שחברת הביטוח שומרת את ההון המספיק על מנת לשרת את הסיכונים שלה, במיוחד לטווח ארוך. הפנסיה של הציבור, מוצרי סיעוד, אובדן כושר עבודה. כל אדם שרוכש פוליסת ביטוח רוצה להיות בטוח שאותה חברת ביטוח תהיה שם בעוד 30-20 שנים ולפעמים גם 60 שנם.

לכל ביטוח יש לה הון בנפרד?

לא. לחברות ביטוח יש הון שמשקף את כל הסיכונים.

את הכול ביחד.

כן. אם חברת ביטוח עוסקת בתחום פעילות אחת, נניח של ביטוח רכב, דרישת ההון שלה מותאמת לביטוח רכב.

זה לא לפי מספר המבוטחים?

הוא שואל אם זו חברה אחת או כל החברות.

כל חברה, יש לה הון.

אם חברה אחת עוסקת בכמה תחומים? לכל תחום היא צריכה הון בנפרד?

נכון.

אבל מרכיב מספר המבוטחים הוא לא חלק?

חברה שיש לה מיליון מבוטחים או 10,000 מבוטחים, תצטרך להחזיק הון גדול יותר. כמובן.

דרישת הון היא כמובן איזון עדין. אין ספק שרמת הביטחון, אנחנו יכולים לשים דרישת הון בלתי מוגבלת, אבל אז כמובן זה יתקע את המשק וזה יתקע את חברת הביטוח, אין מהיכן להביא את ההון ויהיה עדיף לא לעסוק בתחום הזה ולא למכור ביטוח אם ההון גבוה מדי.

אגב, איך זה מתעדכן? לצורך העניין, ביטוח דירות. שוק הדיור עולה. כל שנה אתם דורשים מהם להוסיף עוד הון על מה שהיה?

כן. זה מה שמאפיין את המשטר הזה ביחס למשטר קודם שהיה פרמטרי ופשוט. המשטר הזה הוא מה שנקרא רגיש לסיכון. ככל שהסיכון עולה וככל שהיקף הפעילות גדל, צריך לחשב את זה באופן ספציפי. כל חברה.

זה למעשה יחס ישיר לסיכון.

נכון. החישוב הוא מאוד מאוד מפורט ומורכב ונוגע לכל אחד מהפרמטרים האלה. אם רמת הסיכון עולה, אם היקף החשיפה לרעידת אדמה או תוחלת החיים עולה, צריך להעמיד את ההון.

המבנה הזה הוא אותם 200 עמודים. אנחנו כמובן נציג במצגת את השינויים. רוב הדברים לא משתנים. דבר שהוא מיוצר כבר כמה שנים אבל צריך להבין שיש כאן מבנה מאוד מאוד מורכב של כמעט 30 סוגי תיקונים ספציפיים, בין אם בעולם ההשקעות, ההשקעות במניות, החשיפה לריבית של חברות הביטוח בתחום הפיננסי ובתחומי הביטוח השונים כמו סיעוד, אובדן כושר עבודה וגם פוליסות שכבר 20 ו-30 שנים לא משווקות, גם לגביהן חברות הביטוח צריכות להחזיק את ההון המספיק.

כמו שנאמר בהקדמה, חלק מהמטרות אגב התהליך שעשינו הוא גם להקפיד ולדאוג, כמו שאמר סגן השר, יכולת השוואתיות שלנו אל מול שווקים אירופאים. צריך לזכור שתחום הביטוח הוא תחום מאוד מאוד גלובלי. אמנם החשיפות שלנו, חברות הביטוח הן אלה שמבטחות את המבוטחים, אבל מאחוריהן עומדים מבטחי משנה בסכומים של מאות מיליארדי שקלים, מעבר למה שהמשק הישראלי יכול לשאת וכאשר מבטח משנה נכנס לשוק המקומי, הוא צריך לפתוח את הדוח של חברת הביטוח ולהבין מה הוא רואה ולהבין שהוא באותו סטנדרט. זה דבר שחשוב לנו מאוד.

תסביר לנו מה זה מבטח משנה.

חברות הביטוח לוקחות על עצמן את הסיכונים אל מול המבוטחים. חלק מהסיכונים האלה הם סיכונים שהן לא יכולות לפזר אותם ברמה מקומית. למשל, סיכון רעידת אדמה. אם תהיה כאן רעידת אדמה בישראל, המשק המקומי לא יכול לשאת את זה. ההון של חברות הביטוח לא יכול לשאת את הנזק שיכול להיות במאות מיליארדי שקלים. חברות הביטוח צריכות להעביר את הסיכון הזה ולפזר אותו בעולם. מבטחי משנה מהעולם – אירופאים, אמריקאים – לוקחים את הסיכון.

זה כמו חברות הביטוח של חברות הביטוח.

כן.

הפרמיה שהלקוח משלם, מתגלגלת לשם.

חלק ממנה. אם המבטח לא יכול לשאת בסיכון בעצמו, הוא יעביר חלק מהפרמיה וחלק מהסיכון כך שכאשר יקרה האירוע, המבטח יקבל את התשלום ויעביר למבוטח את מלוא הסכום.

מבחינת חברת הביטוח, הרגולטור, אתם, מגדירים מול איזה סוג של מבטח משנה החברות יכולות לפעול?

כן. יש רגולציה גם שלנו שקובעת מול איזה מבטחי משנה.

זאת אומרת, לא כל אחד.

לא כל אחד. הוא צריך להיות מספיק בטוח, צריך לעבוד לפי הכללים, לפי רמת סיכון של מבטח משנה. אגב, גם הדבר הזה בא לידי ביטוי בדוח ההוראות של סולוונסי ואם מבטח המשנה הוא באיכות ירודה, צריך להחזיק יותר הון כנגדו.

מה זאת אומרת איכות ירודה?

שהסיכון גבוה. יש הסתברות יותר גבוהה שהוא לא יודע לשלם.

אנחנו עשינו תהליך. רצינו להקפיד שאנחנו לא קופאים על השמרים. לפני ארבע שנים אישרנו את התקנות האלה אבל המשכנו ללמוד אותן, ללמוד את הניסיון באירופה וזה שוק מאוד מאוד דינמי שמתפתח ויש בו הרבה מאוד התפתחויות. אנחנו בחנו את ההתפתחויות האלו וראינו מה מהן אנחנו צריכים לאמץ ומה מתאים לשוק שלנו.

ברקע הדברים צריך לזכור שאנחנו חיים גם בסביבה בה הדבר הראשון – כמו שהוזכר כאן – אנחנו חושבים על יציבות חברות הביטוח אבל באיזון העדין שבו לא נראה את עצמנו חס וחלילה עם השפעות שליליות על המשק, בין אם זה בתחום ההשקעות והצמיחה הריאלית והפיננסית בתחום תשתיות ובתחומים אחרים, בשוק ההון ובבורסה. אבל גם כמובן אילו הן אותן ביטוח ולשאלתך האם זה אותו הון, לחברת ביטוח יש הון והיא צריכה להשתמש בו לכל הצרכים שלה, גם להשקעות שלה אבל גם למוצרי הביטוח שהיא מוכרת ואנחנו רוצים להקפיד שלחברת ביטוח יהיו השיקולים הנכונים להקפיד ולבטח את המוצרים לטווח ארוך. אם אלה מוצרי ריסק, אנחנו חושבים שחשוב שלמבוטחים תהיה את הזמינות ויוכלו לגשת לחברת הביטוח ולא לשמוע מחברת הביטוח שאין לה מספיק הון כדי למכור את המוצר הזה.

היו מקרים כאלה שבישראל חברות הביטוח לא הצליחו לשלם?

לא. זה לא שהן לא מצליחות לשלם. יש להן חוסר בהון ואז יש להן מלאי יותר נמוך למכור מוצרי ביטוח. אנחנו רואים מוצרי ביטוח שהם פחות משווקים בצורה אגרסיבית והדבר הזה, ככל שיש יותר הון, יכול לעודד את התחרות. למשל במוצרי בריאות, יותר ויותר שחקנים יכולים להיכנס.

חשוב לציין שדרישות ההון יתמכו גם בהיצע של מוצרים. אנחנו עובדים על זה בשמיטה. שנת השבע. שיוכלו לשווק מוצרים כמו סיעוד ובריאות.

נכון. אנחנו רואים את המוצר הסיעודי שהוא מוצר שאנחנו מתמודדים בבעיה של ההיצע של המוצר הזה, במקרה הזה באמצעות קופות החולים.

אבל המוצר הסיעודי נמצא במצוקה. אתם עושים משהו כדי שכן יוכלו לשווק אותו?

בנושא הזה אנחנו פועלים בכמה אפיקים. אפיק אחד הוא כמובן המוצר הזה שמטופל באמצעות קופות החולים ברבדים אחרים וזאת רפורמה אחרת שלא קשורה לנושא הזה. קופות החולים, זה פתרון אחר שהוא במנגנון שונה. אבל חד משמעית, הנושא הזה של פתרון לטווח ארוך של מוצרי הסיעוד שיצרו משקולת, ותכף נראה את זה, גם הדבר הזה תומך בהגדלת ההיצע של מוצרים מהסוג הזה.

מה המשמעות של הרפורמה הזאת שאתם עושים?

זו שאלה טובה. בצורה פשוטה, הדבר הזה צריך להיתרגם. זה איזון. מה רמת הביטחון שאתה מקבל אל מול גובה הפרמיה שלך. אם היית שם את הכסף שלך במקום שאין שום סיכוי שהוא ייפול, מן הסתם הפרמיה הייתה יכולה להיות.

זה עברתי בשנה ראשונה במבוא א'. האם אמדתם את ההשפעה?

השינויים כאן בסופו של דבר הם לא מהותיים בנושא של דרישת ההון. לא צריך להשפיע בצורה מהותית אבל הנטייה היא לשיפור לטובה והיכולת להפחית את הפרמיה לפחות בטווח הזה של תקופת הפריסה של 13 השנים הקרובות.

אני רוצה לדבר על תחרות. בישראל יש חמש חברות ביטוח. אם חמש חברות הביטוח האלה היו באירופה, לפי המשטר האירופאי אחד לאחד, בעצם היו לנו חמש חברות שיכולות להתחרות. במצב בישראל, בכלל שלא התאמנו לאירופה, שתי חברות יצאו מתמונת התחרות. יש כאן שתי חברות גדולות, לא רוצה לנקוב בשמות אבל כולם יודעים, שבגלל מצב ההון שלהן לא יכלו לבוא ולהתחרות באותה מידה כמו החברות האחרות. לא יכלו לקחת את הסיכונים כי בלי הון מתאים אתה לא יכול לקחת את הסיכונים. יכולת התחרות שלהן נפגעה. אילו היינו באותו עולם כמו באירופה, למעשה המצב שהיית רואה בהון היה מצב שונה לחלוטין. לכן החברות האלה היו צריכות לעשות צעדים שפגעו בהן, על מנת להתיישר לתמונה שהיא לא תמונה אמיתית.

כנראה לא הבנתי. אתם הולכים להפחית את דרישות ההון מחברות הביטוח?

לא. אנחנו הולכים להתאים את דרישות ההון לדרישות באירופה.

שהן נמוכות יותר או גבוהות יותר?

יש הוראות מעבר איך אתה מגיע לדרישות האלה. הדרישות האלה באירופה מותאמות לסגמנט הפעילות, מותאמות לתחום הפעילות. בישראל עשו את זה שרירותי על פני כל תחומי הפעילות. עשינו התאמה.

לפי רמת הסיכון.

לפי המודל האירופאי. כן.

רמת התחרות היום נמצאת במוצרים שמשווקים היום ואם אלה מוצרי בריאות, מוצרי רכב, דירות, ובמקום הזה יש תחרות גבוהה וגם נכנסו בשנים האחרונות חברות ביטוח חדשות. יש חדשנות בתחום הזה והתחרות נמצאת שם. חברות הביטוח הגדולות, אותן חמש חברות ביטוח גדולות, מכרו גם מוצרים ב-30, 40 ו-50 השנים האחרונות והן סוחבות את זה על הכתפיים,. כאשר החברות האלה סוחבות על הכתפיים משקולת, דווקא קשה להן להתחרות בחברות. כשהן פורסות את היכולת שלהן לגבי המוצרים האלה בעבר, אנחנו מכניסים שחקנים חדשים לתחרות.

אתם צופים שיחזרו השחקנים או שיתווספו עוד? אתה אומר ששני שחקנים יצאו. הם יחזרו?

הציפייה שלנו היא שכאשר החברות האלה יראו מצב אחר, גם מי שיסתכל עליהן מחוץ לארץ, יוכל להסתכל על תמונה אחרת. זה כמובן ישפיע על ההתנהלות שלהן ויאפשר להן התחרות בצורה טובה יותר ולהגביר את התחרות בישראל.

מיקי לוי לא כאן אבל הוא אמר שהוא ביקש את ההשגה על הנושא הזה כי הוא רצה את הדיון והדיון מתקיים. האם הוא עומד על ההשגה שלו? כי אם זה כך, נצטרך לדחות את זה. אני לא רוצה לדחות את ההשגה.

לפני שהוא הלך, הוא אמר שאין לו התנגדות. הוא אמר שהוא תומך בזה.

שאלתי גם את היועצת המשפטית. אנחנו לא נזקקים להצבעה על מה שאמרתם. אנחנו תומכים במה שאמרתם. ההשגה של חבר הכנסת מיקי לוי, כפי שנאמר עכשיו, הייתה על מנת לקיים את הדיון. הוא אמר את זה בעצמו ולכן גם טכנית אני לא צריך להצביע ואני לא צריך לדחות את ההשגה שלו. מה שכתוב בחוק או מה שאמרה היועצת המשפטית בתחילת הדיון זה שאנחנו צריכים לקיים את הדיון. זה צריך להיות על השולחן וזה נאמר גם על ידי סגן השר, השר מחר.

הוא שני שרים מחר.

אנחנו מודים לכם על ההסבר המפורט בנושא הזה.

הסבר טוב.

כן. הסבר מקצועי כפי שחשבנו שיהיה.

עוד לא סיימנו. אני חושב שאנחנו נסקור בקצרה את העדכונים בשקף 6, העדכונים העיקריים בהנחיות. בקצרה. מה שעודכן כאן, דובר על הנושא הזה של פריסת ההתחייבויות בגין העבר, התחייבויות ארוכות טווח ואנחנו חושבים שזה המנגנון הנכון יותר אותו למדנו. דבר שהועלה כאן, הנושא של דרישות הון מופחתות למניות המוחזקות לטווח ארוך וגם כאן צריך להתאים לאופק הזמן של ההשקעה של חברות הביטוח ולתמוך בהשקעה בשווקי ההון ובשווקי המניות בארץ. הרחבת עידוד השקעה בתשתיות, הדבר הזה עלה כאן בוועדה בנושא של עידוד השקעה בתשתיות, יעד משקי חשוב. זה אמנם רכיב קטן בתרומה לזה, אבל התרומה כאן היא גם חשובה לעידוד ההשקעות של המוסדיים בתחום הזה. כנ"ל תחום האינשורטק שאנחנו רואים אותו כתחום חשוב, הוא עודד בעבר וראינו את הצורך לעודד. סוגיות חשבונאיות שקשורות למסים. הרבה עבודה מקצועית שנעשתה כאן.

אני חושב שאלה הנקודות המרכזיות.

תודה רבה. אדוני השר, אתה רוצה לומר משפט?

כן., אני רוצה להודות לדוקטור ברקת, לעמית ולכל הצוות ברשות שוק ההון על העבודה הנפלאה, עבודה נהדרת, עם מטרות בין-לאומיות וברמה בין-לאומית. יישר כוח. תמשיכו. תודה.

תודה רבה. דוקטור ברקת, בבקשה משפט לסיום.

אני מודה לכם על התמיכה. אני יכול להבטיח שאנחנו עומדים על המשמר, במיוחד בתקופה כזאת שקשה לעם ישראל, גם על זכויות המבוטחים וגם לסייע איך שאפשר כדי שהמדינה תחזור לצמיחה.

אתה מנהל רשות מאוד חשובה במשרד האוצר. קח בחשבון שוועדת הכספים, זה לא אופייני מה שהיה כאן היום וכאשר צריך, אנחנו גם נשכנים. צריך לקחת בחשבון גם את הביקורת שלנו שהיא בחברות. אנחנו מאוד מודים לך וגם לעמית על הדברים שאמרתם בעניין הזה. מבחינתנו זה דבר חשוב. אנחנו מודים לכם ומברכים אתכם על כך. אני מודה לך אדוני השר. תודה רבה לכל החברים. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:16.