פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



14
ועדת הכספים
13/10/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 131
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, כ"ה בתשרי התשפ"א (13 באוקטובר 2020), שעה 10:03

1. הצעת צו נכי המלחמה בנאצים (שינוי שיעור התגמולים), התש"ף- 2020
2. הצעת צו רדיפות הנאצים (שינוי שיעור התגמולים), התש"ף 2020
3. הצעת תקנות נכי המלחמה בנאצים (טיפול רפואי)(תיקון), התש"ף 2020

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
אופיר כץ
מיקי לוי
אלכס קושניר

תאה אדרי - מנהלת תחום תגמולים, משרד האוצר

גליה מאיר אריכא - עו"ד, היועצת המשפטית, הרשות לזכויות ניצולי שואה

עמיחי פישמן - עו"ד, ממונה, ייעוץ משפטי, הרשות לזכויות ניצולי שואה

דבורה שיאחי - חשבת הרשות לזכויות ניצולי שואה

קולט אביטל - יושבת ראש מרכז הארגונים של ניצולי השואה

שגית אפיק
שלומית ארליך

טמיר כהן

אהובה שרון, חבר תרגומים




הצעת צו נכי המלחמה בנאצים (שינוי שיעור התגמולים), התש"ף- 2020

הצעת צו רדיפות הנאצים (שינוי שיעור התגמולים), התש"ף 2020

הצעת תקנות נכי המלחמה בנאצים (טיפול רפואי)(תיקון), התש"ף 2020

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. יש בקשה להצעה לסדר. בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב ראש. בוקר טוב. ברוך הבא. בעניין הצעת החוק שעברה בקריאה ראשונה, רשות שדות התעופה, ומונחת על שולחן ועדת הכספים מה-7 בספטמבר. אני רוצה להזכיר לוועדה הזו שאנחנו היינו מעורבים בהעברת שניים וחצי מיליארד שקלים מרשות שדות התעופה לאוצר ו-1.2 מיליארד שקלים שהעברנו חלקו לרשויות המקומיות שמסביב לשדה התעופה. בנוסף בדקתי ומצאתי שהעובדים ויתרו מתחילת המשבר על 10 אחוזים ממשכורתם ובהמשך על 15 אחוזים והבכירים ויתרו על 25 אחוזים ממשכורתם. כרגע נקלעה רשות שדות התעופה למצב של חוסר יכולת להמשיך ולהתקיים ועד שהשמים ייפתחו צריך להמשיך לקיים את המערכות, את המסועים, את המסלולים וכל מה שנמצא מסביב.

בדברי החוק שאנחנו העברנו בקריאה ראשונה כתוב "נטילת מלוות שיאפשרו את המשך פעולתה בתקופת משבר זו". כמובן שהאוצר נמצא גם הוא במשבר ולא יכול להעביר כסף. הם עושים אתו מלוות. לכן הצעת החוק, אחרי שהיא עברה כבר בקריאה ראשונה, נמצאת על השולחן שלנו בוועדה ואני מבקש מאדוני אם אפשר עוד השבוע להמשיך ולקדם אותה כדי שנוכל להביא אותה לקריאה שנייה ושלישית, כדי שרשות שדות התעופה לא תיקלע למשבר.

הצעת חווק ממשלתית.

זאת הצעת חוק ממשלתית.

מתי היא עברה?

היא עברה ב-7 בספטמבר.

בסדר. נשים את זה בישיבה הקרובה בעזרת השם.

תודה רבה אדוני.

יש התנגדויות להצעת החוק הזאת? אני לא מצוי בעניין.

אין התנגדויות ואין כלום. האוצר מטעמיו הוא לא הבין אותה וזה חבל כי אם בחודש הבא לא יהיה שכר ויהיו בעיות תחזוקה, לא נוכל לפתוח את השדה אם ייפתחו השמים. מוטב שעה אחת קודם כי גם הם צריכים לעשות צעדים.

בסדר. ביקשת וכבר אני שם את זה על סדר היום.

תודה רבה אדוני.

אנחנו עוברים לסעיף הראשון בסדר היום - הצעת צו נכי המלחמה בנאצים (שינוי שיעור התגמולים), התש"ף-2020, צו רדיפות הנאצים (שינוי שיעור התגמולים), התש"ף 2020 והצעת תקנות נכי המלחמה בנאצים (טיפול רפואי) (תיקון), התש"ף-2020.

שלום. נעים מאוד להיפגש אחרי הרבה זמן. אנחנו כאן לצערי בהרכב מצומצם. עופרה רוס עזבה. אנחנו עכשיו תחת המשרד לשוויון חברתי. כמו שאתם רואים, רוב הנפשות הפועלות נשארו ואנחנו כאן לצורך עדכון מקבלי התגמולים החודשיים. מדברים על כל האוכלוסיות שמקבלות תגמולים אצלנו.

אגב, היה ויכוח אם לעבור למשרד לשוויון חברתי או לא. היום, אחרי שזה עבר, אתם אומרים שזה בסדר או לא בסדר?

אנחנו עדיין בשלבי הכרות מאוד ראשוניים.

יש קשיים? יש בעיות בהעברות?

אחלה תשובה דיפלומטית.

איזה ויכוח? המדד החברתי הוא מדד מצוין.

אני מדבר על העברת הרשות למשרד אחר. רציתי לשמוע אם זה היה נכון או לא היה נכון.

שאלה טובה. חשבתי שאתה מדבר על המדד החברתי. את המדד החברתי עשינו בשעתו ונאבקנו עליו. הוא מצוין.

עצם ההעברה למשרד, מעניין לשמוע.

אני דווקא ישבתי עם השרה.

אני יכולה להגיד לך שבאמת השרה שלנו רואה את הנושא הזה בסדר החשיבות ולעניות דעתי ניכר ששמים על סדר היום את הנושאים החשובים והנכונים בטיפול בניצולי שואה. כרגע המשרד כרשות, כרגע אנחנו סוג של יצור כלאיים כי עדיין כל מנגנון הטיפול נמצא באוצר. כלומר, המהלך עדיין לא הושלם. באופן טבעי זה לא דבר שהוא בריא לארגון. כרגע יש גם סכסוך עבודה של העובדים.

זה פוגע בניצולי השואה?

לא. אנחנו נמצאים עבור ניצולי השואה וכולנו גורמי המקצוע עדיין מטפלים בניצולים ומכירים היטב את העבודה. נעשה הכול כדי שהרציפות הטיפולית תישמר. אני מאוד מקווה שבאמת עצמאות הרשות תישמר, על אף שלא ניתן לנו מעמד רשמי של יחידת סמך, בזמנו דובר על כך, ושדה פקטו בכל מקרה תישמר עצמאות הרשות.

תישמר גם הרציפות השלטונית.

תישמר הפעילות הייחודית עבור ניצולי השואה.

כאשר מגיעה אלינו בקשה לעדכון שיעורי התגמולים, אתם מביאים את זה בשתי פעימות – פעימה של הוראת שעה ופעימה של קבע. הפעם הבאתם את זה רק בפעימה אחת.

נכון. אני אתן איזשהו בריף קצר. העדכון נעשה בהתאם למדד שנקרא מדד השכר בסקטור הציבורי הקהילתי שנחשב מדד מאוד מקיף כי הוא לוקח בחשבון את כל המגזר הציבורי הרחב, שלטון מקומי וחברות ממשלתיות. הוא לוקח בחשבון את כל רכיבי השכר ברוטו לחודש. החיסרון בצדו הוא שהוא מפרסם יחסית באיחור. אנחנו מדברים כאן על מדד אוקטובר 2019 שהתפרסם סופית ביוני 2020. היו הרבה דיונים בוועדה ואנחנו לא רוצים לוותר על המדד הזה לטובת ניצולי השואה. מה שכן, העדכונים מגיעים לכאן רטרואקטיבית. כאן הצווים לא כוללים הוראת שעה משום שמדובר במדד אחד, מדד אוקטובר. אנחנו לא באים עם מדד אפריל. בקרוב, אני מקווה, נגיע עם מדד אפריל ואם יהיה מדד חיובי, כי אז נצטרך להגיע לעדכון נוסף. כרגע זאת תקופת עדכון אחת רטרואקטיבית מאוקטובר 2019 ולכן אין צורך בהוראת שעה.

העלות הכוללת הרטרואקטיבית של עדכון התגמולים מאוקטובר 2019 עד נניח סוף השנה, עד דצמבר 2020, עומדת על 58 מיליון שקלים.

זה הולך לעדכון עבור ניצולי השואה.

עבור ניצולי השואה. העלות של התוספת שמאשרים כאן עכשיו, 58 מיליון שקלים.

לא מקובל לאשר רטרואקטיבית אבל כאן זה באמת מקרה שבו לא הניצולים אשמים.

נכון.

אשמה המערכת.

למה זה קרה שזה בא עכשיו?

לא יודע. לא הביאו.

זה האופי של המדד. המדד הזה, בגלל שהוא לוקח בחשבון את כל הרכיבים ואת כל התוספות.

היה אפשר להביא קודם.

אם תסתכל בפרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, תראה שהפרסום הסופי שלו קרוב לחצי שנה, אם לא יותר. גם משרד הביטחון פועל לפי אותו מנגנון.

גם אם זאת חצי שנה, עדיין אנחנו הרבה אחרי חצי שנה שעברה.

זה טבע בריאתו של המדד החברתי.

אבל גם אחרי החצי שנה, עדיין אנחנו כמה חודשים אחרי.

נכון, אבל גם המערכות עבדו.

אני לא בא בביקורת. אני רוצה להבין את זה. אולי אפשר לעשות את זה בצורה מהירה.

התהליך הוא שקודם כל יש עבודה פנימית אצלנו, נדרשת עכשיו גם הסכמה של שר האוצר למנגנון החדש ולאחר מכן זה מובא לוועדת כספים. אני אתן דוגמאות איך זה בא לידי ביטוי בתגמולים כי אני יודעת שלרוב זה מה שמעניין את הוועדה. אם ניקח למשל תגמול מינימום של ניצול שמקבל – תגמול המינימום עד עכשיו עמד על 2,400 שקלים ועלה בעקבות תוספת שכר בספטמבר ל-2,420 וכרגע הוא יעמוד על 2,453 שקלים. כלומר, תוספת של 33 שקלים לחודש. זה במינימום. אם אנחנו מדברים על תגמול מקסימום של 100 אחוזים, התוספת היא של 83 שקלים לחודש ואם זה תגמול שהוא נזקק, תגמול למעוטי הכנסה, התוספת תנוע בין 82 שקלים ל-136 שקלים לחודש. אנחנו רואים שככל שאחוזי הנכות גדלים, גם ההעלאה היא יותר גבוהה.

מדובר גם במי שמקבל בחוק ההטבות קצבה חודשית.

הסכום יעלה?

אותה העלאה. כל הניצולים שמקבלים קצבה חודשית.

לפי איזה מדד זה מתעדכן? הרי שנים זה לא מתעדכן.

כפי שקבוע בחוק.

זה תמיד יתעדכן בחודש ינואר לפי מדד המחירים לצרכן.

לפי איזה מדד?

על פי חוק זה מתעדכן לפי מדד המחירים לצרכן בחודש ינואר.

וזה התעדכן בחודש ינואר?

כל פעם שיש העלאה במדד, אנחנו מעדכנים.

אדוני היושב ראש, אני לא יודע אם אתה מעורה בנושא הזה עליו אני הולך לדבר, אבל בגדול היום בישראל קיימות שתי קבוצות של ניצולי שואה.

בניצולי שואה עשיתי דוקטורט. למדתי כאן.

בכל מקרה, אני אשמח להשלים את דבריי. ההבדל היחיד בין שתי הקבוצות האלה הוא שנת עלייה. יש הבדל בין מי שעלה לפני שנת 1953 לבין מי שעלה אחרי שנת 1953. לפי דעתי ההבדל הוא אבסורדי. למה דווקא לפי שנת עלייה? הפער הוא כל כך גדול שאלה שעלו לפני שנת 1953 מקבלים קצבה חודשית בסביבות 2,400 שקלים אם אני לא טועה, ולעומת זאת אלה שעלו אחרי שנת 1953 מקבלים קצבה שנתית של 3,900 שקלים. עכשיו מסתבר שהעדכון, מדד העדכון, מדד הייחוס הוא שונה. שם זה מדד המחירים לצרכן וכאן זה הסקטור הציבורי. זאת אומרת, זאת אפליה על אפליה.

אני מציע אנחנו כאן בוועדה גם נדון בכך ונכניס את אותה קטגוריה של אלה שעלו אחרי שנת 1953 ונשווה את התנאים שלהם לאלה שעלו לפני שנתת 1953 כי האפליה הזאת היא על פי שנת עלייה ואני לא מצליח להבין למה.

אני רוצה לומר לך שאני מקבל את זה. זה ברור לגמרי. הסיבה שעשו את זה משנת 1953 במדדים שונים וכל מה שנלווה היא כי פשוט לא היה כסף. אין לזה כל הצדקה. דיברנו על זה כמה פעמים. אני לא יכול לבוא בטענות רבות מכיוון שאני נמצא כאן כמה שנים בתוך העניין הזה של נכי רדיפות הנאצים ויש פער עצום בין מה שהיה לפני כמה שנים, מה שהקציבו לנכי רדיפות הנאצים, לבין מה שקורה היום. יש הבדל דרמטי. הרנטה הגרמנית הייתה בשיא הפסגה ורצו להיות כמוה. היום בדיוק הפוך. אנחנו קראנו לשגריר ואמרנו שמאז מדינת ישראל נותנת כל כך הרבה כסף – לא כל כך, כך צריך להיות – הרנטה הגרמנית לא הדביקה את הפער הזה. לכן ביקשנו שהם ייקחו את כל הדברים האלה שאנחנו כאן נתנו. זאת אומרת, אני לא יכול לבוא בטענות מכיוון שהמדינה הוסיפה במשך כל הזמן הזה הרבה מאוד כסף בנושאים שונים. אני מקבל את מה שאתה אומר ואנחנו נצטרך לקיים על זה דיון כדי לראות שבאמת אפשר לעשות את זה. זה דבר נכון.

אתה ליווית את הנושא הרבה שנים ואתה לא יכול לבוא בטענות. אלכס ואני לא ליווינו את זה הרבה שנים ואנחנו יכולים לבוא בטענות.

תפקידנו לבוא בטענות.

אני שותף לדבריו.

זה לא לבוא בטענות. זה לבקש את הצדק והצדק בעניין הזה הוא נכון.

זה דבר שהוא לא הגיוני. אפילו שאתה מעלה את זה במדד, אתה משנה להם גם את המדד של אלה לאלה. 3,900 שקלים, זה במשך שנים. אני מכיר כאלה, גם הסבתא שלי מקבלת אותו הדבר כבר כמה שנים, וכשמסתכלים על זה, יש כאן איזשהו עוול זועק ואני מסכים עם כל מילה שאלכס אמר.

עוד דבר. אני מסתכל עכשיו על החלטת הממשלה שעל פיה הוכן המסמך הזה, החלטת ממשלה 99, ואני רואה שגם חוק ניצולי שואה עבר לאחריות של השרה לשוויון חברתי. זאת אומרת, היא יכולה להתקין תקנות. אני מציע שאולי נזמין אותה לכאן ונדבר אתה.

היא אמרה לי שהיא רוצה לבוא. חשבתי שהיא תבוא היום. בסדר.

אנחנו נקיים דיון על זה?

אני מקווה. אני לוקח את זה ברצינות. אני אדבר עם השרה. יכול להיות שהיא יכולה לעשות את זה בתקנות ואם לא, נצטרך לתקן את החוק. אני לא יודע. אני לא רוצה סתם לומר. אני אומר את זה בזהירות.

יש הרבה הצעות חוק כאלה לאורך השנים.

אני רוצה לציין שבשנים האחרונות היו התפתחויות מאוד משמעותיות בתחום ניצולי השואה. כמו שיושב ראש הוועדה ציין, אנחנו אפילו עקפנו את הרנטה הגרמנית. כלומר, המצב התהפך.

עבור אלה שעלו לפני שנת 1953.

אתה צודק. עבור אלה שעלו לפני שנת 1953.

לא חשוב, אבל בסך הכול הכללי זה נכון.

זה לא בסך הכול הכללי. יש כאן אנשים.

אין ויכוח.

ניצולי שואה.

לא התווכחנו אתך על זה.

אין ויכוח.

אני רק מספר לך היסטורית מה היה.

זה רק מחזק את מה שאני אומר. יש כאן קבוצה אחת שהיא כמובן זכאית ואני בעד לתת לה ויש עוד קבוצה אחרת. אנחנו כל כך רחוקים מהרנטה הגרמנית.

אתה צודק אבל לצורך הבנת תמונת המצב הכללית. אם עד לפני כמה שנים התקציב שהוקצב לניצולי שואה עמד על מיליארד שקלים, היום הוא עומד על למעלה מחמישה מיליארד שקלים. זה יכול ללמד משהו על התייחסות המדינה, שינוי ביחס המדינה בשנים האחרונות כלפי ניצולי השואה.

עוד דבר אחד אני רוצה לציין. הנושא של ניצולים שעלו אחרי אוקטובר 1953, זה נושא שהועלה במפורש על ידי השרה, נושא שהיא ראתה לנכון לקדם אותו ואני יודעת שהיא גם פנתה בנושא למשרד האוצר כך שזה בהחלט נושא שנמצא על הפרק.

אתם מבינים שיש כאן עוול. אין מילה אחרת. זה עוול.

אנחנו מבינים שיש מקום להמשיך להעלות את הקצבה.

למה את לא קוראת לזה עוול? למה את לא קוראת לזה אפליה?

אני רואה את ההתקדמות.

עזבי את ההתקדמות.

אדם שעלה בשנת 1954, לא מעניין אותו שתקציב ניצולי השואה הכללי עלה. באמת זה לא מעניין אותו.

רבותיי, אנחנו חוזרים על עצמנו. בואו נסכם.

בסדר אבל בוא נקיים דיון על זה.

רגע. קודם בואו נסכם. אנחנו מקבלים את הגישה הזאת שהיא נכונה. אני מבקש לבדוק במשרד שמופקד על זה, לפחות נראה מה עמדת השרה, אם היא חושבת לעשות משהו בעניין הזה, אם הוא רוצה להביא חוק ממשלתי, האם היא רוצה להביא תקנות. שגית, מספיקות תקנות?

ל-1953? צריך חוק.

הוועדה מבקשת לדעת מה עמדת המשרד בעניין הזה. בכל מקרה, אנחנו נצטרך ככל הנראה להכין חוק.

יש לי מוכן. אני יכול לתת לך.

בסדר. אתה יודע שלהכין חוק צריך לקבל אישור של האוצר וצריך לעבור ועדת שרים. אני לא יודע אם אתה יודע, אם היית כאן פעם בקואליציה מהסוג הזה שיש היום.

מעולם לא הייתי בקואליציה, אדוני. אמנם הייתי מנכ"ל משרד כשהייתה קואליציה אבל זה משהו אחר.

נקדם בעניין הזה בזהירות.

אם מדברים על עוולות, אני רוצה להוסיף עוד עוולה.

אני לא רואה את זה כעוולה. אני רואה את זה כמציאות שהמדינה התקדמה מאוד מאוד. כפי שהיא אמרה, אנחנו נמצאים עם למעלה מחמישה מיליארד שקלים וזה נכון. זאת לא עוולה. זה דבר שמהלך השנים נשאר כך.

שיש מקום לתקן את זה.

כן. צריך לתקן את זה.

הנושא עליו אני מדבר שהוא כן עוולה בעיניי הוא הנושא של אותם יוצאי בגדד שעברו את פרעות פרהוד ב-1941 והיה להם מאבק מאוד מאוד גדול כדי שיכירו בהם בחוק נכי נרדפי הנאצים אבל לצערי הם לא כלולים.

הם לא הצליחו.

הם לא הצליחו וזה הגיע גם לבית המשפט שקבע שאין באמת איזושהי הוכחה שהפרעות שהיו שם, בהם נרצחו מאות, נאנסו, נבזזו, 50,000 איבדו את בתיהם והקשר היה כמובן בין השייח' של בגדד לבין גרמניה, הפעילו שם אמצעי תקשורת ופורסם הספר של היטלר. לפני כן היו יחסי ידידות מאוד מאוד טובים בין המוסלמים ליהודים. אני מכיר את הסיפורים לא מבית הספר או מאיזשהו גורם ממלכתי במדינה אלא אלה סיפורים ששמעתי מסבתא שלי שאז הייתה ילדה. היא סיפרה איך הם התחבאו כשהיו הפרעות. הם היו בהלם כי באמת היו להם יחסים טובים עם המוסלמים אבל הנאצים החדירו שם את התעמולה שלהם וזה השפיע על המוסלמים. שכנים מוסלמים נאלצו להחביא אותם, העבירו אותם מבית לבית ועזרו להם. היה בזה מאבק מאוד מאוד גדול שכמו שאמרה שגית, הוא לא הצליח או הצליח בצורה מזערית וחלקית.

אני הגשתי הצעת חוק בנושא אבל לא בפן הכלכלי.

היה ניסיון של שר האוצר הקודם.

אני הגשתי הצעת חוק שעוסקת בהכרה כי באמת לרוב יוצאי בגדד מאוד חרה, מעבר לפיצוי החודשי, שלא הוכרו בזה.

יכלו להכיר בהם אם היו מכירים שחלים עליהם אותם כללים.

יש להם הנחה בתרופות ודברים כאלה. מה שבאמת היה חשוב להם זאת ההכרה. הגשתי הצעת חוק שבכל שנה בסביבות שבועות יהיה טקס בכנסת - ולשמחתי ביוני האחרון אכן היה הטקס הראשון – ושזה ייכנס גם למוסדות הלימוד, בזה יש תמיכה רחבה, אישור וזה יעבור. חורה לי שיש עדויות וחומרים שנאספו, ואכן כל השינוי הזה וכל הפרעות האלה היו בגלל השפעת הנאצים, אבל מדינת ישראל התעלמה מכך.

תודה רבה. את יכולה להתייחס לזה?

כן. קודם כל, מדובר באמת באירוע יוצא דופן בהיסטוריה של העם העיראקי. אגב, גם אני באופן אישי שמעתי סיפורים מסבתא שלי על האירוע הטראומתי הזה. אכן בין הגורמים לאירוע הזה, בין היתר, הייתה תעמולה גרמנית שהייתה בעיראק. עדיין, כפי שקבע בית המשפט העליון, זה לא מגיע לדרגה של זכאות לקצבה.

למה בית המשפט קבע את זה?

בשורה התחתונה, כי אין קשר שזה קרה להם בגלל הנאצים.

יש לזה הרבה סיבות משפטיות אבל בגדול כי זה לא עונה על אחת מהעילות וזאת לא הוראה שנתנה גרמניה הנאצית. בגדול זאת לא הוראה שנתנה גרמניה הנאצית לבצע מעשי אלימות ביהודים. יש פסק דין בנושא. אנחנו בכל זאת, מתוך רצון להכיר בסבל וכן ראינו בזה התנכלות אנטישמית יוצאת דופן בתקופת מלחמת העולם השנייה, פנינו לשר האוצר ויש החלטה מינהלית של שר האוצר שנותנת הכרה ומעניקה את המענק השנתי בסכום של כ-4,000 שקלים ופטור בתרופות, אבל באמת זאת לא הכרה בחקיקה אלא זה במסגרת החלטה מינהלית.

אני רוצה התייחסות גם על זה. יכול להיות שצריך להעלות את העניין הזה. אני לא עסקתי בזה. זה שבית המשפט קבע שלא נמצאה אחת העילות שצריכה להיות, צריך התייחסות לכך ויכול להיות שצריך להעלות את כל הדברים האלה. תודה רבה.

בבקשה, קולט אביטל.

בוקר טוב ותודה רבה אדוני היושב ראש.

אני מקיים את הבטחתי.

יש לי שלוש הערות קצרות. קודם כל לגבי העדכון. אני יודעת שהאוצר העניק לזה סכום לא מבוטל אבל בכל זאת כאשר אנחנו מדברים על יוקר המחייה בארץ, ואנחנו יודעים שמחירם של חלק גדול מהמוצרים הוכפל, זה קצת מצחיק וזה לא בדיוק עוזר כאשר אדם מקבל עוד 33 שקלים לחודש. אני הייתי מבקשת – אולי אדוני היושב ראש עכשיו זה כבר מאוחר מדי – להבא לנסות בכל זאת לא לעשות את זה בצורה אוטומטית כזאת אלא לחשוב אם יש צורך, ויש צורך, ואם יש צורך - להעלות בצורה משמעותית ולא ב-33 שקלים עד 80 שקלים לחודש, שזה בקושי נותן לניצול שואה לקנות עוד שלושה לחמים לחודש.

אני רוצה להתייחס לנושא של 1953. חלק גדול מאתנו ניסינו במשך הרבה מאוד שנים להביא לידי תיקון החוק, חוק נרדפי הנאצים, ומי שבדרך כלל התנגד, זה משרד המשפטים בגלל שהוא קשר את החוק הזה להסכם עם גרמניה. בכל זאת, אדוני היושב ראש, להזכיר לכולנו שהיה איזה תיקון כי ב-2014 כן הוחלט במסגרת החוק שעבר בכנסת לאפשר גם לאלה שהגיעו אחרי 1953 והיו בגטאות ובמחנות – אנחנו מדברים על המעגל הראשון – כן לקבל. חלקם או רובם כבר מקבלים את השוואת התנאים.

הבעיה הגדולה, ואני רוצה להזכיר אותה, היא לגבי ההגדרות. ההגדרה של אלה שהגיעו מברית המועצות לשעבר שנחשבים לפליטי שואה ולכן אלה מקבלים את ה-3,900 שקלים. זאת אומרת, הם לא הוכרו כזכאים ועבורם אנחנו צריכים להמשיך לעבוד.

הנושא האחרון אותו אני רוצה להעלות. אני רוצה לומר שאנחנו כמו כולם חיים בלי תקציב. כל ארגוני הניצולים שעוזרים יום יום לניצולים, השנה לא קיבלו פרוטה. אנחנו מתקרבים לסוף השנה ומצבנו מאוד לא קל. אנחנו רוצים היום, דווקא בזמן הקורונה, לסייע לניצולים. חלק מהארגונים עומדים להיסגר בגלל שעד היום הזה לא היה קול קורא ולא הייתה חלוקת תקציבים כפי שאולי משרדים אחרים עושים זאת עם התקציב של שנה שעברה, אחד חלקי 12. אני מבקשת שנשים לב גם לזה. תודה רבה.

תודה רבה. קולט, אני הבטחתי לך שאת תדברי כאן ואת חלק מהעניין. אני מקבל את הדברים שאמרת. אני לא מתכוון לעכב מכיוון שהתוצאה היא תוצאה, כפי שאת אמרת אותה. אנחנו צריכים לאשר קודם כל את העדכון. נצטרך לחשוב על כל המערכת הזאת דווקא בתקופה הזאת כאשר לצערנו הרב יש פחות ניצולים. יכול להיות שאנחנו צריכים יותר לעשות את הדברים האלה. הנושא של הארגונים עלה כאן בדיון ואני חושב שזה נכון. צריך למצוא את הדרך אבל אני לא יודע בתקופה הזו בה אנחנו מצויים עכשיו, כשאין תקציב ויש ארגונים שונים והארגונים עליהם דיברת הם ארגונים מאוד חשובים, אני מקווה שיהיה תקציב למדינה ואז יהיה יותר קל לעסוק בעניין הזה.

אני מקבל את ההערות שהערת אבל אני בכל זאת רוצה קודם כל לאשר את העדכון ואני רוצה גם את התייחסות השרה לגבי הנושאים שהועלו כאן. קולט אביטל, אני מודה לך.

מי מקריא את הצווים?

אני אקריא אותם. עורך דין בלשכה המשפטית, הרשות לזכויות ניצולי השואה.

צו נכי המלחמה בנאצים (שינוי שיעור התגמולים), התשפ"א-2020

בתוקף סמכותי לפי סעיף 5 לחוק נכי המלחמה בנאצים תשי"ד-1954 (להלן – החוק) ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מצווה לאמור:

בסעיף 1 לחוק בהגדרת השכר הקובע, במקום "167 אחוזים" יבוא "170.7 אחוזים".

בסעיף 4א(ב) לחוק, במקום "2,380 שקלים חדשים" יבוא "2,433 שקלים חדשים".

בסעיף 4ב(ג) לחוק –

(1) בפסקה (1), במקום "66.2 אחוזים" יבוא "67.7 אחוזים".

(2) בפסקה (2), במקום "96.7 אחוזים" יבוא "98.9 אחוזים".

(3) בפסקה (3), במקום "137.8 אחוזים" יבוא "140.9 אחוזים".

בסעיף 4ג(א) לחוק, במקום "212.9 אחוזים" יבוא "217.6 אחוזים".

בסעף 4ד(א) לחוק:

(1) בפסקה (1), במקום "156.3 אחוזים" יבוא "159.8 אחוזים".

(2) בפסקה (2), במקום "160.2 אחוזים" יבוא "163.8 אחוזים".

(3) בפסקה (3) במקום "174.8 אחוזים" יבוא "178.7 אחוזים".

בסעיף, 13א(ב) לחוק, במקום "151.6 אחוזים" יבוא "155 אחוזים".

בסעיף 13א(ב)(1) לחוק –

(1) בפסקה (1) במקום "133.1 אחוזים" יבוא "136.1 אחוזים".

(2) בפסקה (2), במקום "137.1 אחוזים" יבוא "140.2 אחוזים".

(3) בפסקה (3), במקום "151.6 אחוזים" יבוא "155 אחוזים".

תחילתו של צו זה ביום ב' בתשרי תש"ף, 1 באוקטובר 2019.

צו רדיפות הנאצים (שינוי שיעור התגמולים), התשפ"א-2020

בתוקף סמכותי לפי סעיף 4(ה) לחוק נכי המלחמה בנאצים תשי"ז-1957 (להלן – החוק) ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מצווה לאמור:

בסעיף 1 לחוק, בהגדרת השכר הקובע, במקום "206.7 אחוזים" יבוא "211.3 אחוזים".

בסעיף 4א(1) לחוק, במקום "2,380 שקלים חדשים" יבוא "2,433 שקלים חדשים".

בסעיף 4א(א) לחוק, במקום "212.9 אחוזים" יבוא "217.6 אחוזים".

תחילתו של צו זה ביום ב' בתשרי תש"ף, 1 באוקטובר 2019.


תקנות נכי המלחמה בנאצים (טיפול רפואי) (תיקון), התשפ"א-2020

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 5, 24 ו-27 לחוק נכי המלחמה בנאצים תשי"ד-1954 (להלן – החוק) ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקינה תקנות אלה:

תקנה 14א(א) –

(1) לתקנות נכי המלחמה בנאצים (טיפול רפואי), התשט"ו-1955, במקום "178.4 אחוזים" יבוא "182.4 אחוזים".

(2) במקום "137.7 אחוזים" יבוא "140.8 אחוזים".

תחילתן של תקנות אלה ביום ב' בתשרי התש"ף, 1 באוקטובר 2019.

תודה רבה.

מי בעד אישור התקנות והצווים כפי שהקריא אותם עורך דין עמיחי פישמן מהרשות לזכויות ניצולי שואה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושר

התקנות והצווים אושרו פה אחד כפי שהובאו.

אני מבקש את התייחסות השרה ושל המשרד. נראה איך אנחנו מתקדמים עם הנושאים שהועלו כאן על ידי החברים. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:35.