פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
13/10/2020


מושב שני

פרוטוקול מס' 39
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
יום שלישי, כ"ה בתשרי התשפ"א (13 באוקטובר 2020), שעה 10:30

שחרור אסירי אלימות במשפחה: היבטים בהיערכות הרשויות

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר
תהלה פרידמן – מ"מ היו"ר

עאידה תומא סלימאן

עידו אבגר - מרכז המידע והמחקר, הכנסת

סעיד תלי - מפקח ארצי, תוכניות וועדות בין-משרדיות, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

יפעת רווה - עו"ד, משרד המשפטים

סטפאני בן נון - עו"ד, משרד המשפטים

שמרית גולדנברג - עו"ד, משרד המשפטים

שושי פדרמן סומך - עו"ד, משרד המשפטים

רעות גורדון כץ - עו"ד, משרד המשפטים

ליאנה מגד - עו"ד, פרקליטות המדינה, משרד המשפטים

רביד צברי - רע"ן טיפול ייעודי, המשרד לביטחון פנים

איילת אורנשטיין - רמ"ד נפגעי עבירה, המשרד לביטחון פנים

אפרת ליפשיץ - עו"ד, הלשכה המשפטית, המשרד לביטחון פנים

ברוך עדיקא - מנהל תחום תוכניות וארגון, שירות בתי הסוהר, המשרד לביטחון פנים

כנרת מנגן אלמליח - מנהלת תחום תכנון, ניהול וארגון, המשרד לביטחון פנים

דנה בן צבי - מדור נפגעי עבירה, המשרד לביטחון פנים

אירית יפתח שרצקי - מנהלת שירות, אבחון ושיקום בקהילה, הרשות לשיקום האסיר

איילת רזין - מרכז לסיוע נפגעות ונפגעי אלימות

לרה צינמן - ארגון משפחות נרצחים ונרצחות

שמעון חסקי - עו"ד, לשכת עורכי הדין

ענת מימון

דלית אזולאי

אהובה שרון, חבר תרגומים

היבטים בהיערכות הרשויות

בוקר טוב לכולם. אני שמח לפתוח את ישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. היום ה-13 באוקטובר, כ"ה בתשרי התשפ"א. הנושא שעל סדר היום הוא שחרור אסירי אלימות במשפחה: היבטים בהיערכות הרשויות. מדובר בדיון מעקב.

אני חייב לומר בראשית הדברים שכבר ניהלנו על כך דיון. יש כאן עוד כמה נתונים שמרכז המחקר והמידע ירצה לשתף אותנו בהם לפני שאני פותח את הנושא לדיון.

אני אומר למשרד לביטחון פנים שהייתה אמורה להיות יחידה שאמר השר הקודם שהוא יקים אותה ושהיא תתחיל לפעול ב-1 בספטמבר. כמובן שאין יחידה כזאת או לפחות אנחנו לא מכירים יחידה כזאת ולא יודעים על מעקב כזה שמתקיים, ככל שמתקיים. אני מבקש לקבל את ההתייחסות שלכם.

בשורה התחתונה. לצערי נחשפנו בדיוק עתה לגבר אלים שאחרי שאושפזה האישה שהייתה במצב קשה בבית החולים, אנחנו מוצאים אותו להגיע לבית החולים וערנות של עובדת סוציאלית מנעה את הגעתו. בסופו של דבר האישה לצערי נפטרה השבוע אבל עצם המקרה מחדד שוב את הנקודה שבה חייבים את הפיקוח הזה. עבירות אלימות במשפחה הן עבירות שהמשוחררים בהרבה מאוד מהמקרים חוזרים לבצע אותן או חוזרים לסיים את מה שלא הצליחו לעשות בפעם הראשונה ולכן צריך לתת כאן איזושהי התייחסות גם לגבי אסירים שמשתחררים, אם זה שחרור מינהלי או שחרור אחר, וכמובן גם לגבי עצורים. מי שישב במעצר ומשוחרר, אם לא יהיה פיקוח ומעקב, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו עם אירועים חוזרים.

אני רוצה לאפשר למרכז המחקר והמידע להתייחס.

תודה אדוני היושב ראש. אין לנו נתונים חדשים מאז הדיון שהתקיים באוגוסט אבל אולי כן חשוב להדגיש כמה פערי מידע שעלו גם במסמך וגם בדיון האחרון שאני מקווה שאולי יהיה אפשר להתייחס אליהם בדיון הזה.

נציגת שירות בתי הסוהר התייחסה בדיון הקודם למגמה של הרחבת הטיפול באסירים במעצרים קצרים ולעצורים ואכן יהיה מעניין לראות מה התקדם בעניין הזה. בדיון, גם בסיכום היושב ראש, עלה הסיפור של מנופי לחץ על עצורים או במסגרת הסדרי טיעון והעמדה של משרד המשפטים בעניין הזה תהיה מאוד רלוונטית.

למיטב הבנתי לא לגמרי הצלחנו לקבל תמונה ברורה לגבי היערכות המשטרה לשחרור של אסיר. דובר על חידוד נהלים לגבי קיום דיון לקראת השחרור של האסיר אבל לא לגמרי ברור איזה צעדים אופרטיביים אפשר לעשות ואיזה צעדים אופרטיביים נעשים בשטח. גם כאן התייחסות המשטרה יכולה להיות רלוונטית.

גם מבחינת הרווחה, מה בדיוק עושים במחלקת הרווחה בישוב בו משתחרר האסיר לקראת השחרור בפועל.

הסוגיה האחרונה נוגעת לעדכון נפגעת העבירה עצמה. כפי שעלה במסמך ובדיון, לפי המשטרה תאריך השחרור המינהלי הוא התאריך בפועל במרבית המקרים, יותר מ-80 אחוזים מהמשתחררים בשחרור מינהלי לא מופיע במערכת מנע ונפגעת העבירה לא מקבלת את המידע באופן אוטומטי. ההודעה על השחרור בפועל מגיעה בעיכוב, אחרי שהשחרור מתבצע. בזמנו המשרד לביטחון פנים היה אמור לקיים איזשהו דיון ספציפית לגבי שחרור מוקדם, בו מתקבלת החלטה על שחרור ובאותו יום העציר כבר משתחרר ודובר אולי על שינוי הנוהל ולאפשר איזושהי הודעה מיידית לנפגעת העבירה. יהיה מעניין לשמוע ספציפית גם לגבי זה וגם באופן כללי לגבי שחרורים בפועל, האם יש איזושהי כוונה לחדד את הנהלים מהבחינה הזאת כך שההודעה תהיה יותר מיידית.

תודה. אני רוצה להתחיל עם המשרד לביטחון פנים ואחר כך לשמוע את משרד המשפטים.

בוקר טוב. אני אוסיף ואציין שסוגיית הטיפול באסירים של אלימות במשפחה אכן היא סוגיה שכמו שציינתי מקבלת מענה בכמה רבדים. הטיפול אכן ניתן לאסירים, גם כאלה ששפוטים לתקופה קצרה וגם כאלה ששפוטים לתקופה ארוכה, גם במחלקות וגם בקבוצות טיפוליות, וכן מתרחבת העשייה על מנת לתת מענה טיפולי גם באגפים וגם בקבוצות.

הוא ניתן במידה והם רוצים. הוא לא תנאי לשחרור.

הוא לא תנאי לשחרור.

אם הוא רוצה ובא לו להצטרף לאיזושהי תוכנית, הוא מצטרף.

חשוב לומר ששירות בתי הסוהר שם על סדר היום ומשקיע משאבים מאוד רבים בעידוד וגיוס לטיפול. אסיר שמביע הסכמה ולו המינימלית ביותר, יכנס לטיפול. עם זאת, צריך לזכור שטיפול הוא תהליך עמוק ופנימי שעובר האסיר, הוא דורש שיתוף פעולה, הוא דורש השתתפות וכדי שהתהליך יוביל לתוצאות רצויות, האסיר חייב להשתתף באופן פעיל. על כן מאוד קשה לשלב בטיפול אסירים שמסרבים.

השאלה היא האם בסוף זה איזשהו תנאי לשחרור המוקדם שלו או לשחרור המינהלי שלו. על זה דיברנו גם בדיון הקודם.

זה לא בהכרח תנאי אם כי אסיר שמשתתף בטיפול, מסתכלים עליו בוועדת השחרורים בצורה אחרת. שחרור מינהלי לא נכנס כאן. השחרור המינהלי, כרגע נעשית עליו עבודה בנפרד לעשות איזושהי דיפרנציאציה בשחרור המינהלי מול המשרד לביטחון פנים. לגבי שחרור מוקדם, אסיר שמשתתף בטיפול – יש התייחסות אחרת אבל זה לא תנאי חד משמעי.

אני אשמח להתייחסות שלכם לגבי הקמת היחידה עליה דיברתם. השר לשעבר ארדן דיבר על כך שתוקם יחידה כזו לפיקוח על אסירי אלימות במשפחה ועד ה-1 בספטמבר היא תתחיל לפעול. היכן עומדים הדברים בעניין הזה?

אני יכולה לומר שבאמת שירות בתי הסוהר היה מעורב בהיתכנות של הקמת יחידה כזאת והוא העביר את עמדתו בעניין לשר לביטחון פנים. יש לנו ניסיון דומה בתחום עברייני מין וכרגע זה בתהליכי עבודה מול המשרד לביטחון פנים.

איפה בתהליכים? איפה זה תקוע?

אני מתנצלת אבל אני לא יודעת לומר.

זה הסיפור. על זה דיברנו וגם פנינו. אתם נמצאים בפיגור של יותר מחודש-חודש וחצי. אלה לוחות הזמנים שאתם קבעתם וכרגע אין לכם אפילו לוח זמנים לפתרון בעניין הזה.

של היחידה?

כן.

אני מתנצלת. אין לי כרגע את המידע אבל אני יכולה תוך כדי לנסות להשיג אותו.

אני אשמח אם תנסי.

משרד המשפטים. יש כאן רשימת משתתפים ואני לא יודע מי בעל התפקיד הרלוונטי.

אם אפשר התייחסת קצרה לפני משרד המשפטים כי אני חושב שהם גורם רלוונטי. למיטב הבנתנו, וענת, היועצת המשפטית תתקן אותי אם אני טועה, בסיפור של האישה שנפטרה השבוע בבית החולים אחרי שהיא הייתה מאושפזת זמן ארוך, העציר שהזכרת שהגיע לבית החולים, להבנתנו הוא היה במעצר בית אותו הוא הפר ויצא. למיטב הבנתנו עצירי אלימות במשפחה מנועים ממעצר בית באיזוק אלקטרוני, בפיקוח אלקטרוני, בגלל המסוכנות הגבוהה שלהם אבל הם כן יכולים לצאת למעצר בית. אפשר לשחרר אותם למעצר בית אבל בגלל שהם מסוכנים, אי אפשר לתת עליהם פיקוח אלקטרוני ולכן הם משוחררים ללא פיקוח אלקטרוני. אם אפשר לקבל התייחסות לסוגיה הזאת, זה יהיה מעניין.

בנושא הזה תדבר שמרית וסטפאני תפרט בנושא של הסדרי הטיעון.

שלום. בוקר טוב. אני מייעוץ וחקיקה פלילי ואני רפרנטית לכל הסוגיה של הסדרי טיעון. אנחנו נתבקשנו להתייחס להצעה של חבר הכנסת סגלוביץ' לכלול את ההסכמה של נאשם לטיפול בכלא ולאחר השחרור במסגרת הסדר הטיעון. פנינו להתייחסות גורמים שונים בנוגע להצעה, גורמים שרלוונטיים לנושא, הפרקליטות, הסנגוריה, שירות בתי הסוהר ורשות לשיקום האסיר. אני כבר אומר שעוד לא קיבלנו עמדה מפורטת מגורמי שירות בתי הסוהר. אנחנו כן חושבים שהיא מאוד רלוונטית מאחר וחלק עיקרי בהצעה הוא מתן תוקף להתחייבות האסיר להשתלב בכלא וזה כמובן מושפע מהיבטים של האפשרויות והזמינות המערכתית של הטיפול בכלא שבאחריות שב"ס וגם כל המדיניות של שב"ס באשר להשתתפות אסירים בתוכניות טיפול ושיקום.

ההתייחסות והמענה של הפרקליטות שהועברה גם לחבר הכנסת סגלוביץ', הועברה אלינו אתמול. אני כבר יכולה לומר שהדברים שנכתבו במענה של הפרקליטות ביחס להצעה הם מקובלים ונכונים בעינינו ונמצאת כאן נציגת הפרקליטות שתוכל להרחיב בנושא. בגלל סד הזמנים שהתקבלו ההתייחסויות וזה שעוד לא התקבלה התייחסות שב"ס, לא נערך עדיין תכלול מאוד מעמיק ומקיף אבל אני כן אוכל לספק איזושהי התייחסות ראשונית.

אני אומר שהרציונל שעומד מאחורי ההצעה הזאת הוא בהחלט ראוי ואנחנו לגמרי חושבים שקיימת חשיבות רבה בכל הנוגע לקידום הטיפול והשיקום האסירים במאסר ואחר כך בקהילה ובפרט אסירים ששפוטים לתקופות מאסר קצרות בעבירות אלימות במשפחה וזה כן תואם את ההבנה שלנו לבעייתיות שנוצרת כאשר לאותם אסירים לא נותרת תקופת מאסר מספקת אלא הליכי טיפול ושיקום ואז הם חוזרים לקהילה ללא שיקום וחוזרים לתא המשפחתי. אלה נושאים שעומדים על סדר היום גם של שירות בתי הסוהר וגם של הרשות לשיקום האסיר ונעשים כל מיני תהליכים בכיוון הזה.

אני כן אומר שההצעה להתנות את ההסכמה להתחייב לטיפול במאסר ובשחרור במסגרת הסדר טיעון, היא מעלה כל מיני קשיים די מהותיים כפי שהם גם הובהרו במענה של הפרקליטות ואני קצת ארחיב עליהם.

חשוב לומר את המצב היום. למעשה היום ההיבטים של לקיחת אחריות והתחייבות לטיפול, הם בוודאי באים לידי ביטוי בשיקול דעת התביעה, גם בעמדה העונשית שלה וגם במסגרת הסדרי טיעון. למשל, ככל שמדוב בעבירה שמתאימה מבחינת החומרה שלה והנכונות של הנאשם להשתקם, ניתן להגיע להסדר טיעון שהוא תלוי טיפול. זה אומר שלמשל הנאשם מודה במעשים שלו, מופנה לטיפול של שירות המבחן, וזה לפני שנגזר העונש ולפני שהמדינה טוענת לעונש, כדי שישלבו אותו לטיפול ובהמשך, כתלות בשילוב של הטיפול ותלות בהצלחה או בנכונות האמיתית והאוטנטית, כך המדינה מתנה את העמדה העונשית שלה, אם היא תטען למאסר או לא תטען למאסר בהתאם לשילוב בטיפול. זאת אומרת, בשלב הזה יש את החרב של הענישה שעומדת מעליו ולכן יש כאן משמעות לתמריץ הזה.

יש עוד דרך לכלול בהסדר הטיעון כאחד המרכיבים של גזר הדין כאשר בית המשפט יורה על צו מבחן, לאחר גזר הדין, אבל זה כמובן בתיקים שהעונש לא כולל רכיב מאסר. זאת אומרת, יש צו מבחן שאחרי שנגזר דינו הוא ממשיך להשתלב בטיפול בקהילה וכל הפרה שלו, של אחד התנאים של הטיפול שנקבעים בתכנית של שירות מבחן, יכולה להוביל לסנקציות או לגזירת הדין מחדש. יש אפילו סעיף מיוחד שנוגע לעבירות של אלימות במשפחה, שנוגע להטלת צו מבחן בחוק העונשין.

כמובן באמרה הכללית תמיד כל שאלה ברגע שבית המשפט שוקל את השיקולים לעניין העונש של נאשם, תמיד חלק מהשיקולים האלה, כפי שמופיעים בחוק, הם השיקולים השיקומיים שלו, האם הוא השתלב בטיפול והאם הוא לקח אחריות. זאת אומרת, זה תמיד בא לידי ביטוי בהיבט העונשי. אבל הבעיה היא – במקרים בהם נגזרים עונשי מאסר – שבהיבט הזה אין כל דרך חוקית לאכוף את זה שהנאשם יתחייב במסגרת הסדר טיעון למשל להשתתף בטיפול במאסר. אין את זה בסל אמצעי הענישה או דרך חוקית לאכוף שהוא באמת ישתתף בטיפול.

הוא יכול להתחייב לזה.

בדיוק. הוא יכול להתחייב.

וזה יכול להיות תנאי להסדר הטיעון.

הוא יכול להתחייב אבל אין כל דרך לאכוף את זה. הוא יכול לומר שהוא מתחייב לטיפול אבל אין לנו דרך חוקית לאכוף את הדבר הזה, להבדיל ממה שאמרתי קודם שברגע שלפני שגוזרים את הדין, הוא משתלב בטיפול ואז אם הוא לא ישתלב בטיפול בצורה אוטנטית, העמדה העונשית תהיה בהתאם. או אם יש צו מבחן בקהילה, אם הוא לא עמד בצו המבחן, יש סנקציות. מי שנושא מאסר, ברגע שבית המשפט גוזר את דינו ושם את הנאשם הזה מאחורי סורג ובריח, אין לו דרך לאכוף את זה שבכלא הוא ישתתף בטיפול או אחרי השחרור הוא ישתתף בטיפול.

זה מבחינה משפטית פרקטית אבל גם מבחינה מהותית יש בעייתיות לקבוע את שיקול דעת התביעה במעמד הסדר הטיעון. כפי שכבר הפרקליטות הרחיבה במענה – ואני אשמח שהם ירחיבו יותר כי זה באמת הלחם והחמאה של העשייה שלהם – השיקולים של הסדר טיעון מגוונים. בהרבה מקרים, ברוב המקרים שיש הסדר טיעון עם אסירים באלימות במשפחה, הוא נובע משיקולים ראייתיים, זאת אומרת, מכל מיני קשיים ראייתיים שיש בתיק, ולמשל משיקולים של לחסוך או למנוע את הנזקים שייגרמו למתלוננת לצורך העניין בניהול ההליך, זאת אומרת, להעיד אותה וכל הנזקים שיכולים להיגרם למשפחה. ברגע שהאינטרסים האלה עומדים על הכף, יכול להיות שאלה האינטרסים שיכריעו ולא אינטרס הטיפול וזה לא נכון לכבול את שיקול הדעת שלהם, שברגע שיש אינטרסים באמת כבדי משקל אחרים שעומדים על הפרק, וזה מעבר למה שאמרתי קודם מבחינת הישימות של ההצעה.

עוד דבר מבחינה מהותית. התפיסה של חלק מגורמי הטיפול – לפחות אלה שנתנו לנו התייחסות ושירות מבחן וגם שירות בתי הסוהר שבהקשר הזה נתנו התייחסות קצרה – לא ניתן לשלב אדם בטיפול מבלי שהוא נרתם לכך.

בסדר. את זה אנחנו מכירים. בסך הכול אנחנו יודעים שצריך את שיתוף הפעולה של האסיר אבל גם צריך את הדחיפה של המערכות שאומרות בוא תראה ששווה לך לשתף פעולה. בדרך כלל זה לפני הסדר הטיעון וגם בתנאים לשחרורים המינהליים שראינו שמתבצעים.

נכון. זה ברור. אני מסכימה שצריכה להיות מערכת.

אני רוצה לנסות ולמקד דווקא את הדיון הזה סביב נושא הפיקוח על המשוחררים, על האסירים המשוחררים ועל העצורים המשוחררים. ככל שזה אצלך, אני אשמח להתייחסות שלך אבל אני רוצה לשמוע גם מאחרים כולל בנושא הזה של היחידה שהייתה אמורה לקום וכולל האירוע האחרון שראינו.

זאת באמת התייחסות שהיא לא בתחום שלי.

שלום. הנציגה הרלוונטית לשאלה שהופנתה לא על הקו כרגע ואנחנו מנסים לאתר אותה. לצערי אני לא אוכל להשיב כי אני לא מכירה את הנושא.

אני מבקש שתאתרו אותה. אני אומר לכם שוב, משרדי הממשלה, גם המשרד לביטחון פנים וגם משרד המשפטים, שיש את הנושא עליו דיברנו לגבי הסדרי הטיעון וזה נושא אחד. דיברנו עליו בדיון הקודם. הדיון הזה הוא דיון מעקב. ביקשנו לראות – כולל בפניות שלי לשר שלכם – את נושא המעקב על המשוחררים והפיקוח על המשוחררים והפיקוח על העצירים. אנחנו יודעים מה המשמעות של שחרור, מה קורה למתלוננת, מה קורה לקורבן לאחר השחרור ואנחנו רוצים לדעת – אגב, כפי שזה קיים בעבירות אחרות – היכן נכנסים כאן לנושא הזה. רק השבוע נחשפנו לדוגמה של עציר משוחרר שאני לא יודע מה בדיוק היה קורה שם אבל יש חשש שהוא בא לסיים את מה שהוא לא הצליח לעשות כשהוא פצע את אותה אישה.

ברגע שהנציגה על הקו, תעדכנו את הוועדה.

אני רוצה לשמוע את לרה צינמן, ארגון משפחות נרצחים ונרצחות.

שלום לכולם. אני מתחברת למה שנאמר בקשר להקמת יחידת סיוע עליה הוכרז ועליה דיברנו יחד עם היועצת המשפטית רות אלדד בפגישה שהתקיימה במשרד לביטחון פנים אצל המשנה למנכ"ל רוזנבאום. חשבנו שהנה היחידה יוצאת לדרך אבל פתאום אנחנו נחשפים לכך שמאז שום דבר לא התקדם. פורסם שרק בדצמבר יצא מכרז לציוד ושום דבר לא הוכן מבחינת החקיקה. הצענו הצעת חוק שאתה יושב ראש הוועדה הנחת בנושא הפיקוח והשאלה היא למה היא לא מתקדמת, מה שבהחלט יכול להציל נפשות.

בקשר למה שנאמר בדיון הקודם שיש הבדל מהותי בין עברייני מין שכרגע כן נתונים לפיקוח לבין עבריינים מסוג אחר, בדקנו כבר לפני שנים ויש מדינות – כמה מדינות באוסטרליה – שם אין בכלל הפרדה בין עברייני מין לבין עברייני אלימות חמורה ועבירות המתה. אם מתגלה בהם רמת מסוכנות גבוהה בזמן השחרור המלא, כן מטילים פיקוח למשך שנתיים, שלוש שנים, ובודקים את זה במהלך תקופת הפיקוח. שם לפעמים הולכים אפילו עוד יותר רחוק ומשאירים את העבריינים המסוכנים בהמשך מאסר. אנחנו לא מציעים הצעה כל כך מפליגה אבל את ההצעה לפיקוח, אנחנו מציעים כבר במשך שנים והגיע הזמן ליישם אותה ולפחות ליישם בזמן הקרוב באמצעות הפיילוט שרצה להתחיל בו המשרד לביטחון פנים. ציפינו שהיום נקבל מענה ודיווח אבל עדיין אין כל מידע.

אנחנו בהחלט נדהמנו באיזו קלות המעצר לא נאכף. זאת פשוט בדיחה שבן אדם נשלח למעצר בית. למה הוא לא במעצר אחרי שהוא כבר הוכיח את המסוכנות שלו? עכשיו מתגלה שהוא ביצע עבירות במשפחה כלפי האישה הקודמת שלו, אותו אדם שכמעט ברח מהעונש ומהאחריות.

זאת שרשרת ואין מענה. המשפחות נהרסות וזועקות. אנחנו באמת חושבים שהגיע הזמן שכל הגופים ייקחו את זה ויישמו את כל ההחלטות של עצמם.
(היו"ר תהלה פרידמן)

תודה רבה. אני אשמח לדעת אם יש לנו את נציגת משרד המשפטים כי עכשיו מתווספת שאלה. מאחר שהצורך הוא קונצנזואלי, אולי במקום שזו תהיה הצעת חוק פרטית, זאת צריכה להיות הצעת חוק ממשלתית של המשרד.

אני רוצה לחדד. יש הצעת חוק פרטית של חבר הכנסת קרן ברק שעברה לפני שלושה חודשים.

היא הייתה קודם של עליזה לביא.

נכון. לפני כמה כנסות. בכנסת הזאת היא עברה בקריאה טרומית, אם אני לא טועה בחודש יולי, ובהחלטה של ועדת שרים נאמר שימתינו להצעת חוק ממשלתית על מנת לקדם את הצעת החוק הפרטית. הם נתנו לממשלה חודשיים כדי להגיש את ההצעה ואמרו שלאחר מכן אפשר יהיה לקדם אותה. למעשה הכנסת כבר יכולה לקדם את הנושא ואנחנו בוועדת העבודה והרווחה צריכים לקדם את ההצעה הזאת אבל חשוב לשמוע מבחינת הממשלה היכן עומדת ההצעה הממשלתית בנושא ואם באמת היא עתידה להגיע לאישור הכנסת בקרוב לקריאה הראשונה.

אני אשמח להתייחס. בעבר הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק ממשלתית שהציעה לערוך מה שנקרא פיקוח טכנולוגי. זאת אומרת, פיקוח שיהיה מלווה GPS. כמו שצוין כאן, הוגשה לאחרונה הצעת חוק פרטית של חברת הכנסת קרן ברק והחלה עבודה על חידוש ההצעה הממשלתית. להבנתנו ממצאי הפיילוט המשטרתי, כרגע הם לא חיוביים במובן זה שהכלי העומד לרשות המשטרה, הכלי האפשרי היום בארץ שיכול לתת את היכולת הטכנולוגית הזאת, לוקה מאוד בחסר באופן שייצור מצב שלמעשה המפוקח יגיע למאוימת – אני משתמשת בלשון המגדרית אבל כמובן שזה יכול להיות גם הפוך – לפני שהמשטרה תצליח להגיע אליה. במצב הזה נעשית עבודה שאני לא יודעת להרחיב עליה, ואולי המשרד לביטחון פנים יוכל להרחיב, בניסיון לאתר כלים יותר מוצלחים אבל כרגע לא חשבנו שנכון לקדם את ההצעה בכל מחיר ונעשה ניסיון לטייב את הכלי כדי לראות מה אפשר להביא באופן יותר מוצלח, שיאפשר לממש את התכלית.

את טוענת שהמצב עם האזיק יהיה יותר גרוע מאשר בלעדיו?

למעשה כן. המחשבה היא שאם ניתן לבתי המשפט כלי שיאפשר לשחרר ממעצר בערובה תחת אותו פיקוח GPS מפוקחים, בעצם חשודים באלימות במשפחה, מתוך תפיסה שתאמר לבית המשפט שהוא יכול להניח שאותו אדם מפוקח, יודעים בכל עת היכן הוא נמצא והאם הוא מתקרב למאוימת, ישוחררו כנראה גם מי שהיום לא משוחררים וכך אנחנו עלולים להחמיר את המצב ולא לשפר אותו.

לגבי אלה שכן משוחררים היום, יכול להיות שהמצב לא בהכרח יהיה גרוע יותר אם יש פיקוח שהוא לא מיטבי. כלומר, עדיף איזשהו פיקוח מאשר שחרור ללא כלום.

יש כאן כמה עניינים. קודם כל, זאת לא ההצעה שעמדה על הפרק. ההצעה שעמדה על הפרק עסקה באפשרות לשחרור בערובה. מבחינת משפט פלילי, מי שהיום בית המשפט חושב שהוא לא מסוכן באופן שמצדיק להשאיר אותו מאחורי סורג ובריח ואפשר לשחרר אותו כבר היום, מה ההצדקה לעקוב אחריו 24/7?

היום יש אפשרות למעצר בפיקוח אלקטרוני לא לגבי אסירי אלימות במשפחה.

אם אני מבינה נכון, יש לנו היום – כמו במקרה של מה שקרה השבוע - אדם שהוא במעצר בית. נגיד מישהו שכבר שוחרר ונתנו לו חלופת מעצר למעצר בית, לא הגיוני לשים עליו אזיק? זה לא ישפר את המצב?

יש כל מיני שיקולים של מדיניות. האזיק הקיים היום בפיקוח אלקטרוני רק מאפשר לשמור את האדם נשאר במקום המאסר. זה לא מעצר בית אלא מעצר במקום מאסר ובגלל היכולות המוגבלות שלו שבעצם מרגע שהוא יוצא מהבית אי אפשר לדעת היכן הוא, החוק הגביל אותו למשוחררי אלמ"ב. אני לא מכירה את המקרה הקונקרטי ולכן אני לא יכולה להתייחס אליו.

מעצר בית ללא איזוק אלקטרוני, כלומר, לא לפי סימן ג(1), מעצר בית כחלופת מעצר, כן אפשרי היום לגבי אסירי אלימות במשפחה. אין החרגה כמו בפרק שמדבר על פיקוח אלקטרוני שם באמת אמרתם שבעבירות חמורות אי אפשר לשחרר לפיקוח אלקטרוני ויש בזה הגיון אבל למעשה כל הפרק של חלופות המעצר הרגילות של שחרור בערובה, לא החרגתם שם אלימות במשפחה ולכן יכול להיווצר מצב שעצור באלימות במשפחה ישוחרר למעצר בית רגיל כי בפיקוח אלקטרוני הוא לא יכול להיות כי יש החרגה בחוק, ויש כאן איזשהו אבסורד מבחינת החקיקה.

משרד המשפטים. בית משפט, כאשר הוא דן בבקשה למעצר עד תום הליכים, חובה עליו לשקול חלופת מעצר. אחת מחלופות המעצר זה מעצר בית וככל שאפשר לאיין את מסוכנותו של העצור על ידי שחרורו למעצר בית, בית המשפט מחויב לכך. אני לא מכירה את המקרה הקונקרטי, אבל זה שיקול דעת פרטני לגבי כל מקרה ומקרה. אם בית המשפט סבר שהוא לא מסוכן באופן שמחייב לשים אותו במעצר מאחורי סורג ובריח, אז גם אין צורך בהכרח באיזשהו פיקוח שהוא אקסטרה. ככל שאפשר היה להוסיף על מעצר בית את הפיקוח הזה, יכול להיות שזה היה מגדיל את מספר האנשים, עצורים שיכולים להיות משוחררים מחלופת מעצר כי זה היה עוזר לאיין את המסוכנות שלהם.

הבנו. תודה. איילת רזין ממרכזי הסיוע. נדמה לי שלך יש טענה לגבי הטכנולוגיה שהיא יותר יעילה ממה שאומרים.

בוקר טוב. אני ממש מופתעת לשמוע את המשטרה. אני ולילי בן עמי, אחותה של מיכל סלע, ביקרנו והיינו בקשר עם שתי החברות שאנחנו מכירות שעוסקות בטכנולוגיה הזו של הניטור האלקטרוני, להבדיל מפיקוח אלקטרוני. הטכנולוגיות האלה עובדות במדינות אחרות. הטכנולוגיה הישראלית, נעשה בה שימוש במדינות אחרות בהצלחה מרובה מאוד. תוך כדי שלחתי הודעה למנכ"ל של אחת החברות בתקווה או ציפייה, אני לא יודעת אם הם נמצאים בדיון, ואני פשוט מופתעת מעבר לכך שכבר שנים אנחנו שומעים את אותו טיעון. אני לפחות שלוש שנים משתתפת בדיונים האלה ושומעת בדיוק את אותו הדבר כאשר אומרים שהטכנולוגיה לא מספיקה. אז מה השתנה? אני שואלת מה השתנה בשלוש וחצי שנים האלה שכל הזמן מושכים אותנו עם הפיילוט הזה?

הקשר שלנו כאיגוד מרכזי הסיוע הוא שאנחנו פועלות, מעבר לעיסוק שלנו גם בנושאים של אלימות במשפחה וכמובן עבירות מין פעמים רבות הן חלק מאלימות במשפחה, אבל אנחנו גם פועלות ומבקשות להרחיב את הניטור האלקטרוני הזה גם לעברייני מין. בהחלט אנחנו חושבות שזה יכול לשרת גם את החשוד שאמור להיות משוחרר בערובה. זאת אומרת, זה אינטרס של כולם להתכנס לזה ואני שואלת מה קרה בשלוש וחצי השנים האלה שכל הזמן אמרו שהטכנולוגיה הזאת כן או לא והיא פועלת בהצלחה במקומות אחרים. זה פשוט מרתיח לשמוע את העמדה של המדינה. מרתיח. שום דבר לא השתנה.

מישהו מהמשטרה רוצה להתייחס לדברים של איילת?

אני אשמח להתייחס.

היושבת ראש, גם אני רוצה להתייחס.

בוודאי, בשמחה.

בוקר טוב. לגבי הצימוד האלקטרוני או הפיקוח האלקטרוני בו מדובר, זה הוצג מספר פעמים גם בפני הוועדה, שבוצעה בחינה מאוד מאוד מדוקדקת של הכלי הקיים לרבות פיילוטים שבוצעו, פיילוט טכנולוגי ופיילוט מבצעי ממש באמצעות סימולציות ותרחישים רבים וזאת כדי לבחון את הכלי בצורה מאוד מדוקדקת. אנחנו גם מכירים לפחות חלק מהנתונים על שימוש בו במדינות אחרות. כפי שציינה עמיתתי ממשרד המשפטים, הפיילוטים והבחינה של הכלי העלו חסרונות משמעותיים של הכלי לרבות הסיכון שהמפוקח יגיע למאוימת לפני המשטרה. אין ספק שחשוב למצוא כלי טוב שייתן מענה מיטבי למשוחררים אבל בשל חסרונות הכלי, עמדת המשטרה וגם עמדת משרד המשפטים בשלב זה היא לא לצאת לפועל עם הכלי.

במקביל אנחנו מבצעים בחינה כדי לאתר כלי טוב יותר שיבצע את העבודה. בימים הקרובים אמור לצאת RFI לאיתור טכנולוגיה טובה יותר.

זה נכון שהתהליך הזה נמשך כבר שלוש שנים?

אני לא זוכרת את התאריכים המדויקים אבל זה בהחלט תהליך ארוך של בחינה, של יצירת קשר עם הגורמים הרלוונטיים, פיילוט חוזר שבוצע כדי לוודא שהממצאים נכונים. שוב, אסור לקחת חלילה סיכון על שלומן של הנפגעות ולכן אנחנו ממשיכים ומחפשים וכמו שאמרתי בקרוב מאוד יצא RFI חדש, טכנולוגיה טובה יותר וטכנולוגיה שתיתן מענה לדברים.

תודה רבה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה.

תודה. אני רוצה להתייחס באופן כללי אבל גם להתחיל להתייחס לנושא של האזיקונים והמעקב. בעניין האזיקונים. כפי שאת יודעת, זאת הצעת חוק שעברה בקריאה טרומית בקדנציה הקודמת, הצעת חוק שלי וגם הצעת חוק אחרת של חברת הכנסת עליזה לביא. זה עבר ב-2017 בקריאה טרומית כאשר התנאי היה שיעבירו את הפיילוט הזה ולפי התוצאות יעשו את ההתאמות אותן אנחנו צריכים בתוך החוק.

כבר שלוש שנים אנחנו מחכים לפיילוט. את תוצאות הפיילוט והפיילוט המבצעי, יש לי אותן. קיימתי כבר כמה ישיבות מעקב אחרי החוק הזה. הצעת החוק שלי עברה בקריאה טרומית, וכך גם הצעת החוק של חברת הכנסת קרן ברק, ואם אני לא טועה גם של חבר הכנסת סגלוביץ'. אנחנו מחכים להמשך החקיקה.
זה לא מתקבל על הדעת מה שנאמר כאן בעניין הפיילוט. יכול להיות שהמכשירים האלה או הטכנולוגיה הזו לא מכסה 100 אחוזים של הגברים האלימים והמסוכנים אבל בטוח זה מכסה יותר ממה שקיים היום. כלומר, אני עדיין זוכרת את הוויכוח שהיה לי עם המשטרה כאשר נאמר לי שזה מכסה רק 80 אחוזים מהמקרים והם לא יכולים להבטיח את שלומן של 20 האחוזים שנשארו. אני אמרתי שיתחילו לאבטח את ה-80 אחוזים ואחר כך נתחיל לחפש משהו יותר מתקדם בעניין ה-20 אחוזים. אפשר להזהיר את האישה ולפתח אצלה טכניקות כדי לשמור על עצמה אם יש לנו חשדות שהגבר במקרים מסוימים יכול להגיע אליה לפני המשטרה. לא יכול להיות שתוקעים טכנולוגיה שיכולה לעזור, ואנחנו רואים שנשים נרצחות. נשים נרצחות בגלל שחרורים בלתי אחראיים של אסירי אלמ"ב, של עצורים מסוכנים, של חוסר תקשור בין זרועות המדינה ועדיין מחפשים את הפתרון האידיאלי.

אני מוכנה לומר לכם שבואו נתחיל עם פתרונות. יכול להיות שהם לא אידיאלים אבל הם מצילי חיים ואחר כך נמשיך להתקדם הלאה. לא מתקבל על הדעת מה שקורה.

בעניין שחרור עצירי אלימות, אני לא יודעת אם התייחסתם באופן כללי אבל השבוע לצערי הרב הגשתי שאילתה דחופה שלא התקבלה על ידי הנשיאות ואני רוצה לנצל את ההזדמנות של הדיון הזה כדי לשאול את השאלה. אני לא יודעת אם שאלתם כי הייתי בוועדת הכספים. היה פרסום שהייתה החלטה של השר לביטחון פנים הקודם להקים במשטרה יחידה מיוחדת למעקב אחרי אסירי אלמ"ב משוחררים מסוכנים. היחידה הזו הייתה צריכה להתחיל לפעול בספטמבר השנה. כפי שהתפרסם, היחידה עדיין לא הוקמה. אני מאוד מבקשת שייתנו לי תשובה עכשיו מה קורה עם היחידה הזו, האם מתכננים להקים אותה, מתי היא תתחיל לפעול. זה לא יכול להיות שיש למשטרה את כל הזמן שבעולם כדי לדכא הפגנות ואני לא יודעת מה עוד לעשות אבל לא לשמור על החיים של הנשים.

הנושא הזה עלה והובטח לנו שעוד היום, עוד בישיבה הזאת, נקבל תשובה לשאלה הזאת ואנחנו עדיין ממתינים. את צודקת בדבריך.

התשובה תינתן דרך המשרד לביטחון פנים. אני נציגת שירות בתי הסוהר. המענה צריך להינתן דרך המשרד לביטחון פנים.

יש לנו מישהו מהמשרד לביטחון פנים?

אני מהמשרד לביטחון פנים. אין לנו כרגע תשובה לגבי היחידה הזאת אבל אני בודק את זה תוך כדי הישיבה הזאת ואני מקווה שאני אקבל תשובות עכשיו. אם אני לא אקבל תשובות עכשיו, אני אתן אותן במהלך היום.

מה זאת אומרת אין תשובה? ברוך, אני מתנצלת אבל אני לא הכרתי אותך קודם. מה התפקיד שלך במשרד?

אני בתכנון של המשרד לביטחון פנים. אנחנו עושים כל מיני אישורים ארגוניים כאלה ואחרים לכל מיני יחידות שקמות בשלושת הגופים שהמשרד אחראי עליהם. ספציפית לגבי האישור הארגוני הזה, אני פחות יותר לענות כרגע. אני לא יודע אם זה ירד בגלל קיצוצים שהיו במשרד, בגלל שקיצצו לנו תקנים של כוח אדם או בגלל דברים אחרים. אני צריך לבדוק.

אם היחידה לארגון לא יודעת, מי כן יודע? אתם היחידה לתכנון של יחידות ואתם לא יודעים?

אנחנו מטפלים בהמון נושאים. את צודקת.

ברוך, תרשה לי להתייחס. יכול להיות שיהיה לי סטטוס יותר מעודכן. אני עוזרת המשנה למנכ"ל. הנושא עלה בדיון סטטוס שקיים השר בספטמבר. ההחלטה להקים את היחידה הייתה החלטה של השר הקודם והשר הנוכחי אמר שהוא נדרש לבחון את הנושא. הנושא כרגע נמצא בבחינה. ככל שאתם רוצים סטטוס יותר מפורט מלשכת השר, אני מבקשת שתעבירו פנייה בכתב.

התשובה הזאת נראית לי קצת משונה. הוועדה העבירה שאלות בכתב ולא קיבלה התייחסות ועכשיו אנחנו מעלים את השאלה בעל פה. אם אין לך תשובה בעל פה, תשלחו לנו התייחסות בכתב אבל לא סביר שאנחנו צריכים לפנות שוב.

אין בעיה. זה הסטטוס שאני יודעת גברתי. זה הסטטוס שאני יכולה לתת.

אין בעיה אבל לומר לנו שנפנה שוב, לומר לוועדת הכנסת לפנות שוב, זה לא.

בסדר, אני לא יודעת שהתקבלה פנייה. אם יש פנייה שהתקבלה, אני אברר היכן עומד המענה.

בבקשה תבררי תוך כדי הישיבה.

כן. הפנייה היא מאוגוסט 2020.

אם אנשי המשטרה אתנו, יש עוד משהו. גם אני פניתי לשר בעניין שחרור אסירים באלימות. בישיבה שהתקיימה בוועדת הפנים בנושא של תקנות לשחרורים מינהליים, השר הבטיח להפסיק את השחרורים המינהליים של האסירים באלימות. זה בתוך הגדרת אסירים מסוכנים לציבור. בפנייה שלי ביקשתי להפסיק לאלתר את השחרורים המינהליים של אסירים אלו עד שייבדק הנושא ולבדוק מסלול או מתווה המחייב בדיקת מסוכנות והודעה לקורבן וכולי. גם על זה לא קיבלתי תשובה מהמשרד. מצד אחד המשרד או השר הבטיח לבדוק את זה ואני רוצה לדעת האם התחלתם בבדיקת המתווה הזה, האם יש החלטה להפסיק את השחרורים המינהליים עד לאישור המתווה הזה או מה הסטטוס של הדיון הזה?

לפי דעתי השאלה הופנתה למשרד לביטחון פנים.

אני אוכל להשיב על כך. אני מהלשכה המשפטית של המשרד לביטחון פנים. לעניין השחרורים המינהליים, כפי שכבר הוזכר בדיון הקודם על ידי שב"ס, הנושא נבחן. ב-1 באוקטובר המשרד הפיץ תזכיר חוק בנושא השחרור המינהלי, כך שעברייני אלימות וגם עברייני מין למעשה יוחרגו מהסדר השחרור המינהלי המורחב שקיים. כיום למעשה האוכלוסייה היחידה שמוחרגת מהשחרור המינהלי המורחב אלה אסירים ביטחוניים והתיקון לחוק יאפשר את זה שגם אסירי אלימות ועברייני מין – שכמובן שאלה אסירים שגם המסוכנות שלהם לביטחון הציבור היא גבוהה – גם הם יוחרגו מההסדר המורחב של השחרור המינהלי. כרגע התזכיר נמצא בשלב של הערות לציבור ולאחר שיתקבלו ההערות כמובן נמשיך לקדם אותו. זה גם חלק מהמחויבות שלנו בהתאם להחלטת ממשלה 291 שקשורה לבג"ץ שטח מחיה וזה חלק ממדיניות השר וזה משהו שהשר הכריז עליו כמשהו שחשוב לו לטפל בו עת הוא נכנס לתפקידו, בעניין של הצורך של הביטחון האישי של אזרחי מדינת ישראל. לאחר שיתקבלו ההערות, זה יעבור להחלטת הממשלה.

סליחה על הבורות, אבל חשבתי שהחוק בעניין שחרורים מינהליים כבר עבר ולפני כחודש היה אישור של תקנות בוועדת הפנים. מה תזכיר החוק הזה ולמה היה צריך תזכיר חוק חדש שמחריג? למה לא הכנסתם את ההחרגה כבר בתקנות של החוק הקודם? האם זה מחייב תהליך חקיקה מלכתחילה?

מה שלמעשה הובא בפני ועדת הפנים לפני כחודש, זה היה נושא תקן הכליאה. יש תקן כליאה של מספר מסוים של אסירים שיכולים להיות בו זמנית בכלא אסורים ועצורים. כיום התקן עומד על 14,000 אסירים ועצורים. את הפירוט אני מניחה שנוכל לשמוע משב"ס. אני אוכל לפרט בקצרה אבל אם רוצים לשמוע יתר פירוט, אפשר לשמוע את נציג שירות בתי הסוהר בעניין הזה. כרגע זה תקן שהוא מחודש אחת לזמן מה. כרגע הוא חודש לחצי שנה ובחודש מארס אמורים להגיע לוועדת הפנים להראות התקדמות. זה מדבר על תקן הכליאה עצמו.

נושא השחרור המינהלי מוסדר בפקודת בתי הסוהר ולכן היה צורך לעניין החרגה מהשחרור המינהלי לעשות את זה במסגרת תיקון לפקודת בתי הסוהר זה התזכיר שהופץ בתחילת החודש.

התקנות שנדונו בוועדת הפנים הן לגבי תקן הכליאה.

כן. לגבי תקן הכליאה.

אבל שינוי תקנת בתי הסוהר כדי להחריג את אסירי האלימות יגיע לוועדת חוק חוקה ומשפט, נכון? אם וכאשר.

למיטב הבנתי אבל יתקנו אותי אם אני טועה. אולי משרד המשפטים יוכל להתייחס לזה.

לדעתי זה בוועדת הפנים.

חוק למניעת אלימות במשפחה הוא בוועדת החוקה.

בינתיים, עד לקבלת החוק, התיקון הזה לפקודה, מה מתכנן המשרד? האם הולכים להפסיק את השחרורים המינהליים לאסירי אלמ"ב או לפחות לשנות את המתווה כדי להבטיח שלא ישתחררו מסוכנים עד לשינוי התקנה?

התיקון נועד לצורך השינוי הזה.

אבל עד אז.

יש היערכות ממוחשבת. את זה יוכלו לפרט בשב"ס. זה לא משהו שיכול להיעשות מהיום למחר. אלה דברים שהם מורכבים.

גברתי, אני מבינה שזה ייקח זמן, עד שיגיע לכנסת, עד שיאושר ואולי נלך לבחירות. זה אומר שאתם תמשיכו – לא אתם – לשחרר אסירי אלמ"ב בגלל שלא הוחרגו. אני ביקשתי שייעשה איזשהו צעד או מתווה יותר דקדקני בשחרורים האלה כדי להבטיח שלא נחזור חס וחלילה לאותם מקרים קודמים של נשים שנרצחו כאשר אסירים מסוכנים ישוחררו בגלל שחרור מינהלי. אני עומדת על כך שהוועדה תבקש שהשר יגיב לזה. כל תהליך החקיקה עלול להימשך עוד כמה שנים. ראינו שבאזיקונים זה נמשך יותר משלוש שנים. מי יבטיח לנו שעד שיתקנו את התקנה הזאת ויחריגו את אסירי האלמ"ב מהשחרורים המינהליים לא ימשיכו לשחרר אסירים מסוכנים וחס וחלילה נשים יאבדו את החיים שלהן?

אולי נוכל לשמוע מנציג שירות בתי הסוהר אם יש איזשהו מתווה כזה. אני יכולה לומר שבתקופה של הקורונה - - -

השר לביטחון פנים הבטיח בוועדת הפנים שהוא ינסה לעשות מתווה. אני מבינה שאתם אפילו עוד לא התחלתם לדון בזה.

ודאי שזה נדון. זה התזכיר שהופץ.

הבנו את הסיטואציה.

זה משהו נקודתי. בוודאי נציגי שירות בתי הסוהר יוכלו לפרט יותר.

זה לא נקודתי וזה לא שירות בתי הסוהר.

בינתיים יש לנו שתי שאלות. עד שתעבור החקיקה, אם וכאשר, נשמח לשמוע מה התהליך שעושה שירות בתי הסוהר ברמת המדיניות. אם אני מבינה נכון יש כאן שאלה של מערכת מנע וכל הקשר לרווחה המקומית. זאת אומרת, אם כבר אדם משתחרר - ואנחנו לא רוצים שהוא ישתחרר – מה נעשה כדי לסגור מעגל ולהגן על נפגעת העבירה לשעבר וחלילה גם לעתיד.

אני אשמח לשמוע את התייחסות שירות בתי הסוהר לגבי המדיניות וגם עורכת הדין ליאנה מגד ממשרד המשפטים.

מבחינת שחרור מינהלי, כמו שציינה קודמתי, הדבר נמצא בתהליך חקיקה. שב"ס עשה איזושהי עבודה וחשיבה לשחרור דיפרנציאלי וזה עבר למשרד לביטחון פנים וזה בתהליך חקיקה מול המשרד לביטחון פנים.

מבחינת יידוע לקהילה, כמו שציינתי גם בדיון הקודם, שב"ס מודיע לקהילה על שחרור של האסירים בכמה צמתים. ההודעה לקהילה והקשר עם הקהילה נעשה אפילו כבר מרגע שהאסיר נכנס בשלב המעצר לכלא וכמובן עם שחרורו נעשה יידוע הן לפני שחרור מלא, הן לפני שחרור מוקדם ובשחרור מינהלי - במיידי. ברגע שמתקיים השחרור המינהלי, באותו רגע, במיידי, שב"ס מיידע את גורמי הקהילה על השחרור.

אני רוצה לומר שהיו לנו מקרים בוועדה הזו שדנו בהם באופן ספציפי והקורבן לא יודעה על השחרור, כמו... שלא יודעה על כך. אנחנו שאלנו את המשטרה. היא לא ידעה שהוא משתחרר. אנחנו יודעים מהמחקר שעשה מרכז המחקר והמידע של הכנסת על שחרור אסירי אלמ"ב שלפעמים הם משתחררים באותו יום בו דנים בוועדת השחרור על השחרור שלהם. כלומר, לא יכול להיות שהספיקו באותו יום ליידע את הקורבן על כך שהוא משתחרר. היה דגש בתחקיר של מרכז המחקר כי הרבה פעמים כי העניין של המסוכנות, לא דנים בו בוועדה עצמה. בואו לא ניתמם. כל מה שכתוב בתקנות, יפה, אבל האם זה הולך לפי הפרוטוקול? לא.

עורכת הדין ליאנה מגד, בבקשה.

אני לגמרי מסכימה עם חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן שגם דנה בנושא הזה עת הייתה יושבת ראש הוועדה. יש לנו קושי. אנחנו נמצאים במהלכים כדי לבדוק היכן בדיוק יהיה הפתרון הנכון ואני אסביר.

התקנות קובעות היום שהיידוע יתבצע באמצעות מערכת מנע. מערכת מנע נמצאת באחריות המשטרה, באחריות המשרד לביטחון פנים. קבועי הזמן בהם עובדת המערכת הזאת, גם כשהיא עובדת מצוין וללא תקלות, ובאמת במשטרה עושים עבודה מאוד יסודית בהקשר הזה, גם כשהיא עובדת לפי הפרוטוקול, יש קושי ביידוע שהוא יידוע דחוף. המערכת הזאת היא מערכת ממוחשבת שבעצם שואבת את הנתונים שלה מכל המערכות של רשויות האכיפה האחרות אבל היא מקבלת את הנתונים - אם אני לא טועה, ואיילת אורנשטיין תתקן אותי - ב-12:00 בלילה, ובעצם למוחרת מנפיקה את הודעות ה-SMS לנפגעים. זה אומר שלכל הפחות יש משהו כמו 24 שעות עד שמתקבלת הודעה אצל הנפגע ואני מזכירה שגם הנפגע עצמו, לוקח לו איזשהו פרק זמן להיכנס לתוך המערכת. פרק הזמן שלוקח לנפגע להיכנס לתוך המערכת, זה באמת באחריותו וזה פחות באחריות הרשויות אבל אנחנו צריכים להבין שיש לנו לפחות 24 שעות עד שבכלל הנפגע מקבל איזושהי הבנה שיש מידע חדש במערכת. אגב, הוא לא תמיד ידע מהו המידע החדש לפי ההודעה שהוא מקבל.

שאלת הבהרה. הנפגע אמור להיכנס באופן פרו אקטיבי אל המערכת כל יום כדי לבדוק?

לא. הנפגע מקבל בטלפון הודעת SMS, נפגע שביקש זאת, שיש לו מידע חדש במערכת. הוא צריך להיכנס עם הקוד והסיסמה שהוא קיבל לתוך המחשב ולאתר את ההודעה הקונקרטית החדשה שמחכה לו. בעצם הוא מקבל חיווי טלפוני שיש הודעה חדשה והוא נכנס לתוך המערכת. במצבים הרגילים, בענייני שחרור מינהלי ושחרור ממאסר, הנפגע כבר במועד כניסת האסיר למעצר מקבל את כל המועדים - - -

הקשר ניתק.

אם אפשר לנצל את ההפוגה כדי לשאול שאלה. למיטב הבנתנו מהמשטרה נמסר לנו, עת כתבנו את המסמך, שתאריך השחרור המינהלי לא מופיע במערכת מנע. בעצם מראש לא ידוע לנפגעת העבירה מתי האסיר צפוי להשתחרר. כפי שצוין כאן, כאשר השחרור מתבצע בפועל, ההודעה מגיעה אחרי השחרור בפועל. הייתי שמח לשמוע לפחות התייחסות לעניין הכנסת תאריך השחרור המינהלי למערכת כך שלפחות התאריך יהיה ידוע מראש כי בפועל במרבית המקרים זה תאריך השחרור בפועל והוא התאריך החשוב.

שאלה נוספת. אני מבינה שהמידע הוא רק בעברית ובנוסף יש כאן איזו הנחה של אוריינות טכנולוגית.

אני אשמח להתייחס. אני רוצה להדגיש שההודעה לנפגע או לנפגעת הם לא באמצעות מערכת מנע. הודעה על השחרור היא באחריות שב"ס שכפי שנציגת שב"ס ציינה, זאת אחריות שב"ס להודיע לנפגע או לנפגעת על שחרור האסיר.

אבל זה נעשה לפני או אחרי? הוא עומד להשתחרר או הוא כבר השתחרר?

כשהוא עומד להשתחרר כמובן.

אנחנו קיבלנו מידע שלפחות במקרה של שחרור מינהלי, ההודעה ניתנת אחרי ואת אומרת שהיא ניתנת לפני.

צריך להפנות את השאלה לשב"ס. זו אחריות שב"ס לעדכן את הנפגע.

אני אשמח לדייק ואחר כך אני אשמח לעדכן את הוועדה באיזשהו מהלך שביצענו לאחרונה בעניין.

מלבד העדכון במערכות שיש את מערכת מנע ומערכת רימון, שאלה מערכות טכנולוגיות, מלבד העדכון הזה עובד סוציאלי מיידע את גורמי הקהילה במועדי שחרורי האסיר. לכן אמרתי שיש כמה צמתים שהעובד הסוציאלי נמצא בקשר עם גורמי הקהילה. הצומת הראשונה היא כאשר נכנס האדם לכלא כעצור. כבר אז נמסרים הפרטים הראשונים לצורך יצירת הקשר הראשוני עם גורמי הקהילה. לאחר מכן, כשהוא נשפט, עוד פעם נעשה יידוע של הקהילה בכתב ובפקס ובטלפון, שם מצוינים כל תאריכי השחרור של האסיר המיועדים, כולל שחרור מינהלי, שחרור מוקדם ושחרור מלא, ולקראת שחרורו המלא, חודש לפני, נעשה יידוע טלפוני, ובשחרורו המוקדם, ברגע שנודע על השחרור המוקדם נעשה עוד יידוע, וברגע שיש שחרור מינהלי, באותו היום נעשה עוד יידוע. אם זה נעשה בשעות הערב, עושים את כל המאמצים לאתר עובד סוציאלי כונן בקהילה כדי לדווח על השחרור המינהלי. שוב, הדיווח נעשה טלפונית ובפקס ובכל מקרה עם קבלת גזר הדין, כבר אז גורמי הקהילה מקבלים את כל התאריכים הצפויים של האסיר. בפועל, בשחרור בפועל, הם מקבלים עדכון נוסף.

נדמה לי שבדוח של המרכז עלו דברים אחרים. לא?

לא. העדכון שעכשיו התייחסו אליו הוא לגורמי הקהילה. משמע, לגורמי הרווחה בקהילה ולא לנפגעת העבירה עצמה. הקשר עם נפגעת העבירה עצמה מתבצע דרך מערכת מנע, אם זה באופן ישיר או אם גורמי הקהילה ברווחה מעדכנים אותה.

הקהילה אחראית לעדכן אותה.

קטענו את ליאנה ואני רוצה לתת לה לסיים את דבריה. אחר כך נשמח לשמוע את מרכז השלטון המקומי כי זאת בעצם החוליה החסרה לנו לסגירת המעגל.

אני אשלים את זה ממש מהר. קודם כל, דיברתי על קבועי הזמן של מערכת מנע ועל כך שלמרות שהתקנות היום קובעות שהיידוע ככלל על פי חוק זכויות נפגעי עבירה יהיה באמצעות מערכת מנע, יש נקודות בהן המערכת הזאת לא מתאימה ואלה הנקודות שיש דחיפות מיוחדת בהעברת המסר. אני יכולה לתת דוגמה. אני הייתי חברה בוועדת ברלינר שעסקה בנושא של טיפול מערכת האכיפה בעבירות מין. אנחנו המלצנו, בהסכמת הפרקליטות, שכאשר עבריין מין למשל משתחרר באולם בית המשפט ממאסר, הפרקליטות תיידע טלפונית את נפגע העבירה. למה זה חשוב? בדיוק מהסיבה הזאת שמתבצע שחרור ממעצר של אדם מסוכן ולכן נדרשת הודעה מיידית. הדבר הזה לא מתקיים כרגע לגבי שחרור מינהלי. צריך להבין שלא לגבי כל המצבים של שחרור מינהלי זה נדרש. לפעמים איש שב"ס יודע ששחרור מינהלי קורה בפועל והוא מחליט על יום ראשון והאדם מקבל הודעה במערכת מנע שביום רביעי העציר ישתחרר. זה המצב. הבעיה היא שהיו בשנה החולפת, בגלל כל מיני תיקוני חקיקה שקשורים לשחרור מינהלי, מצבים בהם בבוקרו של יום התקבלה ההחלטה שעציר משתחרר באותו יום. במצבים האלה המענה שקיים היום, שבו שב"ס פונה לעובד הסוציאלי הקהילתי – אני מניחה שלפעמים גם יש עיכובים בדבר הזה ולא תמיד קל לאתר אותו – ואז רק העובד הסוציאלי הקהילתי צריך לאתר את הנפגע. וזה מצב שלדעתנו יש בו קושי. אנחנו כרגע מנסים לקדם עבודה מול המשרד לביטחון פנים כדי להבין מי נכון שיידע את הנפגע אבל גם אנחנו ערים לכך שכאשר יש שחרור ממעצר... בדין הקיים.

תודה רבה. זה עניין רציני. אם המנע לא מספיק טובה, יש לנו כאן בעיה רצינית.

אני אשמח לעדכן את הוועדה בהקשר הזה. אני מקדימה ואומרת שהנושא לא נותן פתרון להודעה לנפגע או לנפגעת בהחלטה על שחרור בכלל ובהחלטה על שחרור מיידי, אבל לאחרונה, בתחילת החודש, עלה ממשק ממוחשב חדש בין שב"ס לבין המשטרה, במסגרתו מועברת סקירת שחרור של האסיר אל המשטרה ואנחנו הנחינו כבר את השטח שכאשר אסיר שפגע בבת זוגו משתחרר, ייווצר קשר של התחנה המטפלת עם האישה. שוב, זה לא מחליף את ההודעה לנפגעת שנתיב ההודעה הוא שב"ס, עו"ס קהילה, נפגע או נפגעת אלא קשר של התחנה עם הנפגעת והכנסת הנפגעת לנוהל הטיוב, לדיונים משותפים עם הרווחה למשך שלושה חודשים לפחות. זה צעד משמעותי של מעקב מול הנפגעת לאחר שהאסיר השתחרר.

אני מבקשת לשאול שאלה. מערכת מנע, באחריות של מי היא? של משרד המשפטים או של משרד לביטחון פנים?

המערכת הממוחשבת באחריות המשטרה. המידע שמועבר על ידי כל גוף, הוא באחריות הגוף עצמו. מערכת מנע, צריך להסתכל עליה כעל קופסה סגורה שמידע שנכנס אליה, יוצא לנפגעים. האחריות על המידע היא של כל גוף שמעביר את המידע.

מאז הדיונים שהתקיימו בוועדה אצלי הייתה הבטחה להנגשה שפתית של מערכת מנע. איפה זה עומד היום?

אנחנו ממש בשלבי סיום, בהגהות אחרונות על התרגום לארבע שפות. אני לא רוצה להתחייב על תאריך אבל בזמן הקרוב, לכל המאוחר עד סוף השנה, תעלה מערכת מנע בארבע שפות נוספות.

אנחנו רושמים לפנינו לבדוק בסוף השנה.

שאלה נוספת. יש ציבור שלם של נשים שאין להן גישה לאינטרנט, אין להן גישה לטלפונים כמו שצריך, אם זה בכפרים הבלתי מוכרים, בכפרים בנגב, ואם אלה נשים חרדיות. איך מתקשרים אתן במקרה חירום, להודעת מנע?

מנע היא לא מערכת חירומית. מנע מעדכנת את הנפגע או הנפגעת.

צריך לעדכן אישה שנמצאת בכפר בלתי מוכר או אישה חרדית שאין לה גישה לאינטרנט. צריך לעדכן אותה שאסיר אלמ"ב שפגע בה משתחרר.

אסיר אלמ"ב שפגע בה והשתחרר, העדכון צריך להיות בנתיב שב"ס, עו"ס קהילה, הנפגעת ישירות. לא דרך מערכת המנע. שוב, צריך מאוד להבחין שהעדכון לנפגעת הוא באחריות שב"ס דרך עו"ס הקהילה. מערכת המנע לא מעבירה הודעות בחירום. מעבר לכך ובלי קשר להודעות החירום, אני יכולה לציין שיש עוד שתי דרכים ליצירת קשר של הנפגעת. מערכת המנע גם מעבירה הודעות קוליות בטלפון ובנוסף יש מוקד אנושי לנפגעי עבירה שלא מסתדרים או לא מצליחים לקבל את המידע באמצעות ההודעות הקוליות או באינטרנט והם יכולים להתקשר למוקד. הם מקבלים את מספר הטלפון במעמד התלונה והוא גם מפורסם באתר. הם מקבלים מענה אנושי.

למה המוקדנים האלה לא יכולים להרים טלפון לנשים ולהודיע להן טלפונית שהאדם שפגע בה הולך להשתחרר בתאריך כזה וכזה?

חשוב להדגיש שהמנע לא יודעת במיידי שהאסיר עומד להשתחרר. מי שיודע ובידיו המידע על השחרור, הרבה פעמיים זו החלטה מהיום להיום, למשל בשחרור המינהלי, זה שב"ס ובאחריות שב"ס ליידע את הנפגעת. מערכת המנע שואבת משב"ס את המידע כל יום ב-12:00 בלילה.

אני מנסה לקדם דרך לפתור את הבעיה של חוסר התקשורת הזו, שכל אחד אומר לי שהשני אחראי וכי אנחנו רק מקבלים את המידע. סליחה, מנע היא מקום שהקורבן אמור לשאוב ממנו את המידע איך מתקדם הטיפול על ידי הרשויות.

אבל כאשר מדובר בנקודת זמן חירומית, חשוב שהגוף שבידיו המידע ושיודע ראשון, הוא זה שיעדכן את הנפגע כפי שמתבצע.

תכף נשמע את משרד הרווחה כי אני מבינה שהעובדים הסוציאליים הקהילתיים, הם החוליה החסרה. אני כן רוצה לשאול למה זאת כזאת אקסיומה שהתהליך הזה נעשה מהיום להיום. זאת אומרת, מה יקרה אם גם בשחרור מינהלי יהיו 48 שעות?

אנחנו יודעים על השחרור המינהלי ברגע שזה קורה כי זה תלוי בתקן הכליאה היומי. אנחנו יודעים את זה רק באותו יום.

תקן כליאה הוא דבר יומי?

מצבת האסירים היא דבר יומי. מי נכנס ומי יצא. אנחנו יודעים את זה רק בבוקרו של אותו יום ואז מתקבלת החלטה לשחרור מינהלי.

אי אפשר לקבל החלטה שהוא ישתחרר למוחרת בערב? זה יאפשר יותר זמן להודיע. למה זה צריך להיות מיידי?

אלה שאלות יותר כליאתיות שלא נמצאות בידיי. בכל מקרה, השחרור הוא ברגע שאנחנו עוברים את תקן הכליאה. כאשר עוברים את התקן, נעשה שחרור של אסירים על מנת לרדת בחזרה לתקן הכליאה. זאת המשמעות של השחרור המינהלי וזה נעשה על בסיס יומי.

אתם מבינים מה נאמר כאן? ערך השמירה על התקן הוא יותר גדול מערך השמירה על ביטחונן של הנשים.

זאת קצת הזיה. בסמכות מי הדבר הזה? מי מחליט על הדבר הזה?

זה תהליך של חקיקה. השחרור המינהלי נמצא בתהליך של בחינת חקיקה.

אני מבינה אבל הדבר הזה שזה מיידי, אנחנו כאן מבקשים להוסיף 24 שעות.

אלה סוגיות של חקיקה. זה צריך להתבצע בתהליך של חקיקה.

למה? יש מועמדים לשחרור שכבר קיבלו החלטה בוועדת שחרורים לשחרר אותם והם מחכים. ככל שאתם מגיעים לתקן או עולים על התקן, אתם משחררים מי שנמצא ברשימה שאפשר לשחרר אותו?

יש איזה תעדוף של מי משתחרר בשחרור המינהלי. אני לא יודעת לתת את המענה מבחינה כליאתית. אני יכולה לבקש ממישהו שיצטרף או שייתן את המענה הזה. יש תעדוף. אני לא יודעת לענות איך נעשה התעדוף.

אולי אלמ"בים צריכים לחכות 48 שעות ותוציאו מישהו שגנב במקום להוציא מישהו שהוא אלמ"ב. כלומר, התעדוף חייב להיות השהייה של 48 שעות של אלמ"בים כדי לאפשר הודעה לקורבן כדי שהיא תתארגן ב-48 השעות האלה. לפעמים זה בן זוג שבתקופת הקורונה נוחת על האישה בתוך הבית, בתוך מצב של סגר, ובעצם היא כלואה אתו. היא לא יכולה לגרש אותו כי יש סגר והיא לא יכולה להישאר אתו בבית. לפחות תעשו מנגנון השהייה בתעדוף של 48 שעות.

התעדוף נועד להחריג את אסירי האמל"ב וזה מה שנמצא בתהליך.

אנחנו מבינים אבל עוד לפני שיש חקיקה, אני מבינה שאנחנו כרגע בסוג של מרוץ. יש לאישה כמה שעות בהן היא או צריכה לרוץ למקלט או לבקש צו הרחקה מבית משפט. לוחות הזמנים לא מאפשרים לה את זה. לשנות מ-24 ל-48 שעות, על פניו לא נשמע לי דרמטי.

אני אשמח להתייחסות משפטית בעניין. אני לא מכירה את זה.

הייעוץ המשפטי שלכם?

לא. בכלל, אם אפשר להשהות את זה ואם לא נדרש משהו משפטי. אני לא מכירה את זה. אני לא יודעת לענות על הסוגיה הזאת.

אולי זה חלק מהמתווה שצריך לפתח עד לשינוי תקנות בית הסוהר.

אנחנו בעצם מצפים לקבל מהשב"ס, אם אני מבינה נכון, תשובה לגבי מצב הביניים עד שתעבור החקיקה, האם יש דרך להאריך את זמן המרוץ שניתן לנפגעת להגן על עצמה. זאת תהיה הפנייה הבאה שלנו.

אני רוצה לשמוע את משרד הרווחה. דיברנו על כך שהשב"ס פונה לעובד סוציאלי מקומי.

שלום. החוק לשחרור אסירים על תנאי החריג את אסירי אלמ"ב בכך שבעצם ועדה משותפת של שב"ס והרווחה דנה בכל אסיר אלמ"ב ששפוט מעל שישה חודשים וכמובן גם מתייחסת למסוכנות שלו ובהתאם לכך גם ממליצה לוועדות שחרורים והלאה.

אני מציין את זה כי בעצם השחרור המינהלי הוא עוקף או מבטל את כל המנגנון הזה של הוועדות המשותפות לשב"ס ורווחה שדנות ויושבות ובוחנות כל מקרה ומקרה של אסירי אלמ"ב מעל שישה חודשים כמו שציינתי, ואם בא השחרור המינהלי, הוא בעצם הוא מייתר את ההחרגה הזאת בחוק. יוצא שההבחנה בין אלמ"ב ללא אלמ"ב כבר מתבטלת. ברור שמצד אחד יש חוק שאומר שאסירי אלמ"ב, צריך להתייחס אליהם אחרת ובאות התקנות, או אני לא יודע איך לקרוא לזה, ומבטלות זאת. יש כאן סתירה שאני לא יודע איך אפשר ליישב אותה וחבל שזה כך.

ברגע ששב"ס פונה אלינו, לגבי אסירי אלמ"ב יש שיתוף פעולה מאוד הדוק, יש מנגנון של ועדות, ויש כאן דיון בכל מקרה ומקרה.

סליחה, לא הבנתי. עכשיו כל אסיר אלמ"ב שמשתחרר בשחרור מינהלי, הוא בכלל לא עובר דרככם?

לא. אנחנו לא שותפים כוועדה משותפת מקצועית לדיון בו. ההחלטה לגבי שחרור מינהלי, היא לא מחייבת כל תיאום.

מי החליט על כך?

זאת החלטה של שב"ס.

אמרו לנו שהכול הולך לפי תקן הכליאה.

נכון. יש אסירים שכבר היו מוכרים בוועדה. כלומר, אם אסיר שפוט לשלוש שנים, אסיר אלמ"ב, ועדת אלמ"ב כן מכירה אותו כי היא כבר דנה בו. כמו שאמרתי, אנחנו מלווים את האסיר ואת משפחת נפגע העבירה מהרגע שהאסיר הזה נכנס לכלא כאשר אז כל המנגנון הזה מתחיל לעבוד. יכול להיות שאנחנו מכירים אותו, רוב הסיכויים שאנחנו מכירים אותו, כבר בחנו וכבר קבענו רמת מסוכנות, ואולי אפילו המלצנו לוועדת שחרורים נניח לא לשחרר אותו. ההחלטה על שחרור מינהלי היא גוברת על כל הדבר הזה. היא בעצם מייתרת אותו.

ברגע שאנחנו מקבלים את ההודעה על השחרור המינהלי, ברור שאנחנו מתחילים לרוץ, לפעמים אפילו פונים אלי כי לפעמים לא מאתרים את הקהילה, ומתחיל כאן מרוץ והרווחה עושה כל מאמץ כדי להגיע לאותה אישה ולעדכן. זאת לא שיטה טובה וכולם יודעים שזאת לא שיטה טובה. לפעמים גם הרווחה מקבלת מידע חלקי ולא תמיד מלא. יש כאן דברים שצריך להסדיר אותם. אנחנו עובדים ביחד עם שב"ס בכל נושא העברת המידע שיעבור כמו שצריך, אבל אם מדברים כרגע על הנושא של שחרור מינהלי, זאת מכשלה שברור שצריך היה מראש לבטל אותו ולהחריג את אסירי אלמ"ב. זה משהו שברור לכולם ואני לא יודע אם אפשר לעשות זאת אבל אם אפשר, יפה שעה אחת קודם.

תודה רבה. מהרשות לשיקום האסיר.

תודה. אני עובדת ברשות לשיקום האסיר כמנהלת שירות, אבחן ושיקום בקהילה. הייתי רוצה להקדים ולומר שכרגע הוועדה הבין-משרדית במשרד הרווחה שפעלה למיפוי צרכים של הגבר עובר החוק בתחום אלמ"ב סיימה את עבודתה ואני מציעה לכולם לעיין במסמכים החשובים ובהמלצות. עלו שם כלל החסמים כולל כל אותם חסמים שציינו כאן לגבי פיקוח על אסירי אלמ"ב לאחר שחרורם. זה מאוד מאוד חשוב וזה נראה לי חלק בלתי נפרד מהדיון כאן.

איפה אפשר להשיג את המסמכים?

אולי סעיד יעזור לי בעניין הזה.

זה אמור להתפרסם ולהיות מועבר. זאת ועדת משנה של הוועדה הבין-משרדית וכל נציגי המשרדים, הרבה מהאנשים שיושבים כאן, היו חלק ממנה. הרבה מהחסמים עלו שם ואנחנו מגישים את זה ונעביר את זה. אני מניח שזה עניין של ימים כי זה בהגהות אחרונות.

תודה רבה.

ברשותכם, היה לי הרבה מה לומר בנושא אסירי אלמ"ב אבל אני מבינה שלא נותר זמן רב. לצערי, ושוב, זה אולי מתוך נקודת מבטי כקרימינולוגית, הדיון סטה יותר לנושא של פיקוח וענישה ופחות לשיקום. שוב, זוהי עמדתי המקצועית האישית. אני חושבת שכל השימוש במנגנונים של הרתעה וענישה ופיקוח נוקשה, הם עדיין מעט מאוד לעומת האפקט של טיפול ארוך טווח, של תהליכי שיקום רציניים. הרבה מחקרים בעולם הראו והעידו שמאסר ארוך ושימוש בהמון אמצעים של הרתעה הם לא אפקטיביים כמו שיקום. חבל לי קצת שבוועדה הזאת באמת התרכזנו מאוד בנושא של האיזוק האלקטרוני והפיקוח שמאוד חשובים – גם זה עלה בוועדה, אי אפשר לקחת את החוק להגנה מפני הציבור מפני עבירות מין וליישם לפחות את חלקו על אסירי אלמ"ב, כך שגם הם יהיו תחת פיקוח אחרי שיקום מלא – אבל לא מספיק דובר על נושא השיקום.

אני יכולה להגיד כנציגת הרשות לשיקום האסיר שקיים אצלנו כיום הוסטל ייחודי לטיפול באסירי אלמ"ב, הוסטל מפתחות. לצערי מפאת חוסרים תקציביים של הרבה מאוד שנים, אין לנו עוד מסגרות ייעודיות לטיפול באסירי אלמ"ב. במסגרת הוועדה עליה דיברנו כיום יש ניסיון ראשון לפתוח גם את המרכזים למניעת אלמ"ב ברשויות המקומיות, גם לטיפול באסירים. מדובר באוכלוסייה שמאוד חוששים ממנה, שלא רוצים לקבל אותה ולצערנו הנושא של שחרור מלא ולא שחרור תחת התניה שיקומית של רש"ה, הוא ברוב המקרים של אסירי אלמ"ב, כך שכל התהליכים שמתרחשים היום עוד בהיותם בכלא, שיתופי הפעולה של רש"ה עם שב"ס ועם ועדת אמל"ב כפי שסעיד ציין קודם, מבחינתי הם מהותיים.

המטרה שלנו כיום היא לתגבר, לבנות הרבה יותר תוכניות שיקום לאסירי אלמ"ב שהשתחררו אמנם בשחרור מוקדם אבל תחת התניה פיקוחית. תבינו, ברגע שאסיר אלמ"ב משתחרר לתוכנית שיקום שלנו, הוא מקבל טיפול מאוד אינטנסיבי והוא מפוקח בצורה מאוד מאוד מסודרת ולאורך כל השליש ולפעמים לאחר מכן. ברגע שאסירי אלמ"ב משתחררים בשחרור מלא, אם זה מינהלי אם זה לא מינהלי, המוטיבציה שלהם לטיפול היא מאוד מאוד נמוכה והם לא יגיעו אלינו והם לא יגיעו למרכזים למניעת אלמ"ב. אין לנו שום אפשרות היום לפקח עליהם על פי חוק ולכן מבחינת רש"ה יש חשיבות מאוד מאוד גדולה כבר בהיותם בכלא לאבחן את הצרכים הקרימונוגנים שלהם ובשיתוף עם ועדות אלמ"ב לבנות תוכניות שיקום כך שאם הם ישתחררו אפילו לא לכל השליש אלא לחלק מהשליש, לפחות הם יקבלו מענה שיקומי מותאם.

אני עוד רוצה להוסיף ולומר שבמסגרת הוסטל מפתחות אנחנו רואים לאורך שנים שהרצידביזם, המועדות, מאוד מאוד נמוכה. זאת אומרת, אסירים שעברו תהליכי שיקום אמיתיים יחד עם בנות הזוג שלהם, אפילו בנות זוג שהתגרשו מהם, ועם המשפחה כחלק מטיפול הוליסטי בכלל בבעיות החיים שלהם, ולא רק בבעיית אלמ"ב, אנחנו רואים שהחזרה לכלא היא מועטה מאוד משמעותית ביחס לאסירים אחרים שהשתחררו ללא תוכניות שיקום.

הייתי רוצה להוסיף לגבי איזוק אלקטרוני.

לא. רגע. אנחנו ממש בסוף הדיון ויש לנו עוד דובר אחד מלשכת עורכי הדין שאנחנו חייבים לשמוע אותו. אני רוצה לסגור את החלק הזה ולומר שבעצם השאלה שאנחנו נשארים אתה והיא השאלה הגדולה, אני מקבלת את כל מה שאת אומרת על השיקום אבל כיוון שאנחנו עדיין בצד של המניעה, המצב הזה שבו ברגע שמגיעים לתקן, כאילו יש איזה גונג ובאותו רגע חייבים לשחרר אנשים גם אם מדובר במספר שעות ספורות. זה נשמע לנו כמו מצב לא סביר. כן היינו רוצים לשמוע מהמשרד לביטחון פנים, שאני מבינה שהאחריות המשפטית כאן היא אצלו, האם זה באמת המצב, האם האבסורד הזה הוא באמת המצב ועד שאתם מתארגנים עם התשובה, נשמח לשמוע את הדובר האחרון, שמעון חסקי מלשכת עורכי הדין.

תודה על זכות הדיבור. הקשבתי בקשב רב לדיון המאלף הזה. אני לא אגיב לגופם של דברים כי על הרוב כבר ענו, כולל הדוברת האחרונה, אבל אני רוצה להביא לשולחנכם פנייה של לשכת עורכי הדין, באמצעות יושב ראש הלשכה והפורום הפלילי ופורום לדיני משפחה שאני אחד מיושבי הראש שלו. אנחנו פנינו בחודש מאי והמצאנו את זה יותר מאוחר לוועדה. הדיון הזה מעלה בדיוק את הבעיה שאנחנו מדברים עליה. כולם עם כוונות טובות. יש לנו היעדר סנכרון כמו שראינו במנע וכמו שראינו בכל מיני דברים אחרים.

אנחנו חושבים שצריך להקים מוקד חירום לאומי בעניין האלימות בדיוק במתווה של מוקד 105 שהוקם לעניין אלימות נגד קטינים בעבירות מין. בתוך המוקד הזה יושבים כל אנשי המקצוע הרלוונטיים מכל המשרדים הרלוונטיים כך שלא יכולה להיות סיטואציה כפי שראיתי בדיון הזה שכל גורמי המקצוע המדהימים שהיו כאן בסוף הדברים שלהם אומרים שאת זה נשאב ממשרד המשפטים או את זה אני אשאב מהשב"ס או את זה אני אשאב מהמשרד לביטחון פנים. אני באמת מבקש להתייחס למכתב הזה. מוקד 105 עובד באופן מדהים. אני יודע להגיד את זה כי אנחנו עושים פרויקט אתם בבתי הספר וזה הפתרון. העסק הזה כבר מתוקצב בתוכנית הלאומית למניעת אלימות על פני חמש שנים כך שאני לא רואה כאן בעיית תקציב. כל מה שצריך לעשות זה בן אדם אחד או גוף מתוך הוועדה שיבוא ויגיד שהפתרון נמצא לנו מתחת לפנס. נפתור את כל הבעיות מרגע התלונה ועד רגע הפיקוח כולל השחרור, כולל טיפול כמו שחברתי הקרימינולוגית אמרה ואמרה בצדק רב כי הטיפול לא פחות חשוב מהמניעה וההרתעה.

אני באמת מבקש לשים על זה דגש ואני מאוד מקווה שבדיון המעקב הבא הדבר הזה יהיה על השולחן ועוד כל מיני חסמים ייפתרו. תודה רבה על ההזדמנות.

תודה רבה. טוב שהעלית את זה. זה דבר שלא היה על שולחננו ויעלה עליו. תודה רבה.

סיכום. הגענו לשלב הסיכום אחרי דיון באמת רציני ומעמיק.

הוועדה דורשת מהשר לביטחון פנים לפעול בהקדם ליישום ההחלטה שכבר התקבלה מזמן להקמת יחידה לפיקוח על אסירי אלימות במשפחה. היחידה הייתה אמורה להתחיל לפעול בספטמבר ואנחנו מצפים לעדכון, לדעת מה קורה עם הדבר הזה, מדוע היא לא הוקמה או שאולי היא כן הוקמה ולא ידענו. אנחנו מצפים לעדכון שכולל לוחות זמנים.

הוועדה מבקשת מהשר לביטחון פנים התייחסות לסוגית החרגת אסירי אלימות במשפחה מנושא השחרור המינהלי. האם בכוונת השר לייצר מתווה או אמצעי אחר שימנע שחרור אסירי אלמ"ב עד לשינוי החקיקה? אנחנו מבינים שהעניין נמצא בתהליך חקיקה, אנחנו מבינים שתהליך החקיקה לוקח זמן ואנחנו גם מבינים שנפגעות עבירה וחלילה נפגעות פוטנציאליות, להן אין את הזמן הזה לחכות עד שתהליכי החקיקה יסתיימו, אם וכאשר. אנחנו רוצים לדעת מה יקרה בינתיים.

הוועדה מבקשת מהשר לביטחון פנים לפעול למתווה גם בנוגע להגנה על נפגעת העבירה לגבי הזמן הניתן לה. ה-24 שעות האלה או אפילו פחות, כמה השעות מהרגע שהגיעו לתקן הכליאה ומחליטים על שחרור, אנחנו מבקשים שיהיו 48 שעות לנפגעות. אנחנו מבקשים לשמוע איך המשרד מתכוון לאפשר את זה.

הוועדה מבקשת מהמשרד לביטחון פנים לעדכן את הוועדה לגבי סיום תהליך ההנגשה השפתית עליה דובר. אמרתם שעד סוף השנה וסוף השנה הוא בעוד חודשיים. אנחנו מבקשים לקבל הודעה שהדבר בוצע.

תודה רבה לכולם. המשך יבוא.


הישיבה ננעלה בשעה 12:05.