פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-ושלוש
הכנסת
97
ועדת הכספים
29/09/2020
מושב ראשון
פרוטוקול מס' 130
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, י"א בתשרי התשפ"א (29 בספטמבר 2020), שעה 9:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-23 מתאריך 29/09/2020
חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה) (תיקון מס' 15 - הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש), התשפ"א-2020, חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון מס' 6)
פרוטוקול
סדר היום
1. הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון מס' 6)
2. הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה) (תוספת למענק לעובד בעד עבודה בתקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה), התש"ף-2020
נכחו
¶
חברי הוועדה: יצחק פינדרוס – מ"מ היו"ר
ינון אזולאי
רם בן ברק
קרן ברק
ניר ברקת
אחמד טיבי
אופיר כץ
מיקי לוי
מיכאל מלכיאלי
בצלאל סמוטריץ'
אוסאמה סעדי
אלכס קושניר
שלמה קרעי
קטי קטרין שטרית
הילה שי וזאן
מיכל שיר סגמן
עאידה תומא סלימאן
מוזמנים
¶
שירה עמיאל - רכזת תקציב תרבות וספורט באג"ת, משרד האוצר
איציק דניאל - רכז תעסוקה באגף תקציבים, משרד האוצר
דודי קופל - סגן ליועץ המשפטי במשרד האוצר
גיא גולדמן - ממונה חקיקה, רשות המיסים, משרד האוצר
שלמה אוחיון - רשות המיסים, משרד האוצר
מירי סביון - רשות המיסים, משרד האוצר
טלי ארפי - סגנית בכירה ליועץ המשפטי, משרד האוצר
אמיר דהן - רשות המיסים, משרד האוצר
שרית פלבר - רפרנטית, משרד המשפטים
סיון להבי - אגף תקציבים, משרד הפנים
איריס שטרק - נשיאת לשכת רואי חשבון
מאיר שפיגלר - מנכ"ל הביטוח הלאומי
שירה עמיאל
¶
אנחנו בהצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון מס' 6).
תיקון סעיף 1 1. בחוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020,
בסעיף 1(1) -
(1) בסעיף קטן (א1) המובא בו, בפסקה (2)(ב), בפסקת
משנה (9), במקום "1.75%" יבוא "2.39%";
מובאת פה הגדלה בהיקף של שניים וחצי מיליארד שקלים, לצורך מימון התיקונים שנעשו בחוק התכנית הכלכלית.
שירה עמיאל
¶
דצמבר. בחודש דצמבר אנחנו מגדילים את השיעור שמותר לממשלה להוציא. יש שני חלקים לחוק היסוד. בחלק הראשון אנחנו מדברים על האחוזים שמותר בכל חודש, ובחלק השני אנחנו מדברים על השימושים לפי הסעיפים שקבעתם פה בוועדה. זה החלק הראשון שמדבר על השיעורים. כרגע, כמו שניתן לראות בדיווחים החודשיים שאגף החשב הכללי מפרסם, אין בעיה תזרימית. כשבנינו את ההוצאות של השנה הזאת נתנו הגדלה של המסגרות בחודשים הראשונים, כדי שלא תהיה בעיה ואפשר יהיה להוציא את הכסף. בנקודה הזאת אנחנו לא צופים שיהיה צורך תזרימי לפני חודש דצמבר, זה יתאזן מבחינה תזרימית בשיעורים שיש עכשיו בחוק.
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
את כל מה שקיבלתם עד היום העברתם לאזרחים? עכשיו אתם מבקשים חבילה נוספת כי יש חוק חדש?
שירה עמיאל
¶
זאת הייתה השאיפה. כאשר חוקקנו פה את חוק היסוד נתנו את התזרים עם הגדלה, כדי שלא יהיה מצב שבו נרצה להוציא כסף אבל לא יהיה כסף כזה מבחינת תזרים.
שירה עמיאל
¶
אנחנו מראים בדיווח של החשב הכללי את הפער בין הסכום שניתן היה להוציא באותו חודש לבין הסכום שיצא בפועל באותו חודש. כלל הזכאויות שאושרו פה בוועדה ניתנות באופן מלא, כלל התכניות ממומשות בקצב שחשבנו שהן ימומשו. לא רצינו שתהיה לנו מגבלה של הוצאת מזומן בחוק היסוד, לכן את המגבלה בחוק היסוד קבענו כגבוהה יותר. ככל שיהיו שינויים לא יהיה מצב שאסור יהיה לפי חוק היסוד להוציא כסף.
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
עבדתם עלינו בכל התיקונים הקודמים כשביקשתם תקרה מסוימת שנדרשת לצורך התכנית. תמיד באו שני חוקים במקביל: חוק-יסוד שמגביל את תקרת ההוצאה, וחוק תכנית כלכלית שמסביר מה עושים עם הכסף. אם יש לכם עכשיו כסף נוסף עד דצמבר, אז אחת משתיים: או שאישרנו את התקרה שצריך היה לאשר ופשוט לא מימשתם את החוק, הכסף לא הגיע ליעדו, או, ונדמה לי שזה מה שהסברת עכשיו, שהתכניות הכלכליות ממומשות בקצב שחשבתם. בכל הפעמים הקודמות שבאתם לכאן לוועדה לא אמרתם את זה, אתם פשוט ביקשתם תקרה יותר גבוהה ממה שצריך.
שירה עמיאל
¶
גם בפעמים הקודמות הסברנו את הדבר הזה, כולל אני בעצמי. יש שני סוגים של טעויות. טעות אחת זה כשאין מספיק כסף, טעות שנייה זה כשיש יותר מידי כסף.
שירה עמיאל
¶
אנחנו העדפנו שאם אנחנו טועים זה יהיה במצב שבו יש יותר מידי כסף שניתן להוציא ולא מממשים אותו. הבהרנו את זה פה בוועדה. על התזרימים בכל התיקונים של החוק היה מקדם זהירות.
שירה עמיאל
¶
ישבנו עם אגף החשב הכללי וראינו מה הוא הסכום המקסימאלי. כל התיקונים האחרונים מוטים לסוף השנה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אם את אומרת לי שאתם רוצים מקדם ביטחון, תבואו ותשימו לנו על השולחן מקדם ביטחון של אחוז, שניים, שלושה, לא משנה מה זה יהיה. אם ניקח את העניין של עידוד תעסוקה, בהתחלה באתם עם שישה מיליארד. האוצר בא ואמר לנו שלא בטוח שהשישה מיליארד האלה יספיקו. אמרנו שמתוך שישה מיליארד אתם אולי תגיעו לשני מיליארד-שלושה מיליארד. מה שקרה בסופו של דבר זה שלקחתם משם שני מיליארד לדברים אחרים. תבואו ותגידו לנו מה עד עכשיו היה, מה נוצל.
אלכס קושניר (ישראל ביתנו)
¶
גם אם תהיה להם בעיה תזרימית, הם יכולים לבוא לכאן בנובמבר כדי שנאשר את התוספת. למה עכשיו?
שירה עמיאל
¶
איציק יוכל לענות לכם על זה. כמו שאמר חבר הכנסת אזולאי, יש שינויים בתכנית. התכנית הזאת היא תכנית דינאמית. כשבאנו לפה עם מענק תעסוקה הבאנו אותו בתזרים מסוים, רק שאז השתנה התזרים שלו. אם תגידו שהדבר הזה מאוד מפריע, ניתן לחשוב על שינויים ועדכונים של המספרים לפי הצפי הכללי של החודשים. אני חושבת שהדבר הזה לא נדרש. אנחנו צריכים לזכור שהחלוקה הזאת לפי חודשים היא איזו שהיא אנומליה שקשורה בעובדה שאין תקציב. לו היינו מאשרים תקציב לא היינו מאשרים פה כל חודש סכום מסוים שניתן להוציא.
שירה עמיאל
¶
גם הקופסה היא לפי חודשים. העובדה שהקופסה היא לפי חודשים זה כי אין תקציב. אנחנו פועלים לפי חוק-יסוד: משק המדינה, לא לפי שנה רגילה של תקציב.
שירה עמיאל
¶
אתה יכול לראות את התזרים. דצמבר היה עד עכשיו מהנמוכים או הכי נמוך. כרגע אנחנו מגדילים אותו, כי זה חודש שבדרך כלל יש בו יותר הוצאות בתקציב רגיל.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אני מדבר על קופסאות הקורונה, על מענקי העבודה. חוק היסוד הזה בא לעשות קופסת קורונה. מה שבצלאל התכוון לשאול זה על קופסת קורונה.
עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת)
¶
אתם אומרים לנו שאתם רוצים להגדיל את התקציב כדי לא להגיע למצב שבו לא יהיה תזרים. אתם צופים שהכסף שקיבלתם עד עכשיו לא יספיק כדי לעבור את חודש דצמבר. אנחנו מבקשים להבין למה אתם חושבים שיהיה מחסור. האם ניצלתם את רוב התקציב הקיים?
שירה עמיאל
¶
לכל פעולה שאנחנו מביאים אנחנו חייבים להביא מקור תקציבי. אנחנו מכירים את הביקורות לגבי זה שיש עודפים בתכניות הקורונה. אנחנו לא סבורים ככה, בפרט לאור הסגר הנוסף.
שירה עמיאל
¶
אחת לחודש אנחנו מדווחים על היציאה של הכסף. אנחנו עושים מאמצים כבירים כדי לאפשר את היציאה של הכסף. לגבי כל נושא ספציפי שלגביו רוצים לטעון שלא יצא מספיק כסף אנחנו נשמח להתייחס. פעם בחודש הייתי מגיעה עם הדיווח של הביצוע של החשב הכללי ומסבירה כל אחד ואחד מהנושאים.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
נשמח לדעת מה קורה בקופסאות קורונה. נשמח לדעת מה יצא ומה הצפי שלכם לכך שבדצמבר הולך ליפול עלינו עול חדש.
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
הרי גם הם טוענים שהם צריכים את התוספת לדצמבר, הם לא צריכים אותה עכשיו, ולכן אני מציע שנתחיל לדון בחוק השני של התכנית הכלכלית.
שירה עמיאל
¶
ללא אישור של החוק הזה לא יהיה ניתן להוציא את החוק שאישרתם ביום חמישי ואת החוק של היום. יש הבדל מהותי בין מקור תקציבי לבין תזרים. כל פעולה וכל התחייבות של הממשלה דורשות מקור תקציבי. מקור תקציבי הוא התחייבות לכסף שייצא. זה יכול להיות כסף בשנה הזאת, זה יכול להיות כסף בשנה הבאה. בכל נקודת זמן, גם עכשיו על התכנית הזאת, אנחנו שוקלים מה ההוצאה הנדרשת בשנה הזאת ומה הן ההוצאות שאולי בשלב ראשון אושרו בשנה הזאת כהוצאה אבל לא ימומשו במלואן השנה. אנחנו לא נהיה מוכנים למצב שבו ירצה משרד הבריאות לממש כסף אבל לא יהיה לו כסף בגלל בעיות תזרים. כל אימת שאנחנו חושבים שיכול להיות שמענק או זכאות ירצו להיות ממומשים השנה אנחנו מעמידים את המקור בשבילם. יכול להיות שהשנה יהיו עודפים תזרימיים בתקציב שיהיה צריך להעביר לשנה הבאה, כי הוצאה מסוימת תהיה בשנה הבאה, לא השנה. כשאנחנו מסתכלים על שתי השנים יחד אנחנו לא סבורים שיש מקור תקציבי בתכנית, אנחנו חושבים שצריך מקור תקציבי נוסף. ככל שאתם לא רוצים לאשר אותו ב-2020 אלא ב-2021, אנחנו נגיד שאנחנו חושבים שנכון לאשר אותו השנה. אני חושבת שגם אתם צריכים לחשוב שעדיף שיהיו עודפים השנה מאשר חוסרים. אם אתם לא מעוניינים בדבר הזה, מה שניתן לעשות הוא להסיט את המקור התקציבי הזה לשנת 2021.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
מדברייך נשמע שיש אפשרות שיישארו עודפים בשנת 2020, זאת על אף שלא סיימנו את האירוע. אתם מבקשים הגדלת גירעון בזמן שאתם מודעים לכך שיכול להיות שיישארו עודפים. כשאתם אומרים שיש דברים שאושרו שאתם לא משחררים אותם בגלל חוסר תקציבי, זה קצת מוריד את - -
שירה עמיאל
¶
זה מקור תקציבי. המהות של מקור תקציבי זה שאתה מאשר אותו יחד עם אישור הפעולה. השאלה אם זה יהיה ב-2020 או ב-2021 זה רק עניין תזרימי.
שירה עמיאל
¶
מקור תקציבי הוא עניין של זכאות, לא אם נוצל ובוצע. אם החלטתם בוועדה שבמאי וביוני עסקים שנפגעו מעל 40% יהיו זכאים למענק, אנחנו היום שומרים את הכסף הזה בשביל המענק הזה במאי וביוני בשנה הבאה, וזה על פי הערכה שלנו לגבי מה תהיה כמות האנשים. יכול להיות שבגלל הסגר כמות האנשים שהערכנו שיהיו בחודש מאי ויוני תהיה יותר גדולה ממה שהערכנו מלכתחילה. אנחנו לא באים ומתקנים את הדבר הזה בכל רגע ורגע.
שירה עמיאל
¶
ככה אנחנו עושים לגבי כל דבר. זה שכסף לא שולם בנקודת הזמן הזאת לא אומר שהוא פנוי או שהוא עודף. יכול להיות שבסוף השנה הזאת יהיה כסף מזומן שהעמדתם בשנה הזאת שלא יבוצע אבל עדיין יידרש כמקור תקציבי לשנה הבאה.
שירה עמיאל
¶
בשלב הזה אנחנו לא מזהים מקורות תקציביים שבנויים בתוך התקציב. כשאגף החשב הכללי יפרסם את הדיווח בעוד כשבוע, נוכל לשבת פה נקודה-נקודה.
אלכס קושניר (ישראל ביתנו)
¶
יש לכם תחזית הוצאה, נכון? את אמרת, ואני מצטט אותך, שהמשק מתנהג פחות או יותר דומה לתחזית ההוצאה.
אלכס קושניר (ישראל ביתנו)
¶
אמרת שההוצאה דומה למודל שלכם. כשאתם לוקחים מקדם, אני רוצה לדעת מה המקדם הזה. אם את לא יכולה להגיד לי פר תכנית, תגידי לי סך הכל.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני מבין מדברייך שאת מאוד פסימית לגבי תקציב 2020 ו-2021. אם הייתם עכשיו יושבים לבנות תקציב לא היינו צריכים להגדיל עכשיו.
שירה עמיאל
¶
אין קשר בין העובדה שאנחנו מגדילים פה היום לבין תקציב 2020 ו-2021. הגדלנו את מגבלת ההוצאה בהיקף הזה גם למצב שבו יהיה תקציב.
חבר הכנסת קושניר, בכל אחת מהתכניות עשינו את הבדיקה. לקחנו את הסך הכל, את הנקודה שבה אנחנו נמצאים עכשיו, ואמרנו שהתוספת הזאת, שהיא התוספת שאנחנו חושבים שעשויה להיות, תהיה ההוצאה לשנה הזאת. זה לא אחוז, זה לקחת דבר-דבר ולראות מה המקסימום.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
אני מתנגד לחוק הגדלת הגירעון. הצורך להגדיל שוב פעם את הגירעון מוטל בספק. אם לפני כמה ימים העברנו מיליארד שקלים לתקציב קואליציוני בלי להעלות את הגירעון, למה כעת זה תנאי להעביר את הכסף לעצמאים ולעסקים? בתכנית המענקים להשבת עובדים לעבודה, שזו תכנית כושלת, הוקצו 5.5 מיליארדי שקלים. יש ארבעה מיליארד שקל שאין להם דורש ואפשר לעשות בהם שימוש.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
נגיד בנק ישראל הזהיר את הממשלה לא לנפח את מתווה הסיוע והמענקים. הדברים של נגיד בנק ישראל הם רמזור אדום ענק. אם יש כסף לא מנוצל, תלכו הביתה ותעשו שיעורי בית. 80% מהעסקים לא הצליחו לקבל את ההלוואה בערבות המדינה, ו-87% מבעלי העסקים לא הצליחו לעשות שימוש במענק של עידוד תעסוקה. 94% מהעסקים חוו ירידה בהכנסות. חברים, אנחנו עושים בור תקציבי עצום שהנכדים והנינים שלנו ישלמו אותו.
קטי קטרין שטרית (הליכוד)
¶
ישנו סקטור שדיברתי עליו במהלך כל השנה האחרונה, וזה הנושא של השירות אזרחי. קיבלתי הבטחות שהנושא הזה ייפתר. אנחנו מדברים על נושא מוסרי. איך נעודד חרדים או ערבים לשרת בשירות אזרחי כשאנחנו אומרים להם שהם לא זכאים לקבל שום סיוע בגלל שהם משרתים? זה קצת אבסורד. אני הגשתי הצעת החוק. משרד האוצר ביקש ממני להסיר את הצעת החוק הזאת כי הוא אמר לי שהוא יעשה לגביהם הסדר, אבל עד לרגע זה לא ניתן להם פתרון.
אני מקבלת הרבה פניות מנשים עצמאיות שילדו במהלך 2019 שלא זכאיות לקבל מענק.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
הייתה פה התחייבות של האוצר והתחייבות של הביטוח הלאומי לא לפגוע בזכויות של אותה יולדת.
קטי קטרין שטרית (הליכוד)
¶
אני מבקשת לקבל תשובה בנושא הזה. האוצר לא נתן תשובה בנושא הזה למרות פניות חוזרות ונשנות.
עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת)
¶
אנחנו מבקשים לדעת איפה אנחנו עומדים מבחינת ההוצאות והשימוש בכספים שכבר אושרו. אין לנו שליטה על איך מזיזים ועל איך משתמשים בכספים. עכשיו באים ומבקשים מאיתנו לאשר עוד כסף, כשהאוצר בעצמו אומר שיכול להיות שהוא לא יצטרך את הכסף הזה.
עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת)
¶
למה מתנים את מתן הסיוע הזה או התכנית הזאת שאנחנו צריכים לאשר בזה שיכול להיות שלא תצטרכו את הכסף?
אופיר כץ (הליכוד)
¶
זה לא מה שהיא אמרה. צריך מקור תקציבי לשתי התכניות האלו. היא לא אמרה שהכסף הזה קיים לשתי התכניות האלו. לכל תכנית שאת עושה את צריכה מקור תקציבי. לשתי התכניות האלו אין מקור תקציבי.
עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת)
¶
את שני המיליארד שעכשיו מדברים עליהם הם אמרו שהם לוקחים כמקדם סיכון.
רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם)
¶
אני מצדד בביקורת של חבר הכנסת מיקי לוי בנוגע להגדלת הגירעון. אני חושב שאנחנו צריכים לדרוש מהאוצר להביא דוח מפורט מה יצא, מה לא יצא, כמה עודפים, והאם אפשר לעשות הסטות פנימיות.
רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם)
¶
יש איזו שהיא בעיה לאנשים שמבקשים דמי אבטלה כשהם עובדים כשכירים במשרד חלקית או כעצמאיים ומקבלים השלמת הכנסה. האם אתם מודעים לבעיה הזאת?
אופיר כץ (הליכוד)
¶
אני מצטרף למה שקטי אמרה על העצמאיות שילדו ב-2019. אני מצטרף גם למה שרם בן ברק העלה, לגבי אנשים שהם שכירים ועצמאיים שהם קירחים משני הכיוונים. גם אני מקבל הרבה תלונות מעצמאיים שמבקשים הלוואות בערבות מדינה ולא מקבלים. האם גם אתם מקבלים תלונות בהקשר הזה? האם אתם עושים משהו בשביל שאנשים יקבלו יותר? מה אתם עושים מול הבנקים?
שני החוקים, את זה שהעברנו ביום חמישי בלילה ואת זה שאנחנו רוצים מאוד להעביר היום, הם שני חוקים שמאוד-מאוד יסייעו לעצמאים בחודשים ספטמבר-אוקטובר. חוק אחד מדבר על להוריד מ-40% ל-25% בשביל לקבל השתתפות בהוצאות, והחוק השני, שאני מקווה שנעביר אותו היום, יסייע לבעלי שכר נמוך. חשוב שנעביר את החוק היום, כדי שאנשים יראו את הכסף כמה שיותר מהר.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
קטי העלתה את העניין של נשים עצמאיות שילדו או נמצאות בהריון בסיכון שנותנים להן את המענק של הביטוח הלאומי הנמוך, לא על פי מה שהן עבדו.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
בשבוע שעבר טיפלנו בנושא של הילדים במעונות. העליתם את שכר הלימוד להורים שמגיע להם הסבסוד במעונות. להורים הכי מסכנים לוקחים בתקופה הזאת עוד מאה ומשהו שקל. לא יכול להיות שבתקופה הזאת ניתן לכם להעביר את זה. תמצאו מאיפה להביא 100 מיליון, תפסיקו להתעלל במסכנים האלה. אם דחיתם את זה פעם אחת, תדחו את זה עוד פעם, זה לא מעניין אותנו. בהורים הכי חלשים אנחנו מתעללים. גם את הדרגות של שנה שעברה אנחנו לא נותנים להם אוטומטית. צריך לתת להם אוטומטית את הדרגות של שנה שעברה. פעם שעברה אמרתם לי שביום חמישי תהיה תשובה, אבל אני עדיין לא רואה תשובה. אני מבקש מכם, עוד לפני שהחוקים האלה עוברים, להביא תשובה לגבי המעונות, ושהתשובה תהיה חיובית. תסיימו את זה היום, כדי שתצא בשורה להורים לפני החגים. די להתעללות בהורים של הילדים במעונות האלה.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
אני רוצה לחזור ולהציג את הדרישה של תכנית חוג לכל ילד, שזו תכנית של משרד החינוך שצריך לתקצב ב-40 מיליון שקל. זאת תכנית מאוד חשובה. במיוחד בפריפריה, באשכול אחד עד שש, במקום לשלם 3,000 בחודש משלמים 100 שקל. בלי זה עשרות אלפי תלמידים מוצאים את עצמם ללא התכנית הזאת של חוג לכל ילד. כל מה שצריך לכל הארץ זה 40 מיליון שקל. זה נושא שאני מגיש כהסתייגות, אנחנו נתעקש עליו.
הצגתי את החוסרים, את הדרישות ואת הצרכים של בתי החולים בנצרת. גם האנגלי, גם הצרפתי וגם האיטלקי. שוחחתי עם שלושת מנהלי בתי החולים. העברנו כאן יותר מפעם אחת את הצרכים. אתם יודעים שבכל בתי החולים בנצרת ובסביבה אין ולו מיטת טיפול נמרץ ילדים אחת?
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
כל הבירוקרטיה הזאת במדינת ישראל שצריך אישור ממשלתי להביא מכשיר רפואי או מיטה, כל זה צריך להיפסק. יושב פקיד, וזה לא משנה איפה, והוא זה מחליט.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
צריך להפסיק את הדבר המשונה הזאת. כשהגשתי שאילתות לשר הבריאות ושר האוצר הם כל פעם זרקו את זה מאחד לשני, אמרו שהם לא בעניין, שהם לא יודעים על מה מדובר. זה צריך להיות שוק חופשי. אני חושב שזה יעזור לבתי החולים בנצרת, אין ספק, וגם למקומות אחרים.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
מאוד לא סביר שבכל בתי החולים בנצרת והסביבה אין מיטת טיפול נמרץ ילדים אחת. שוחחתי עם מנכ"ל משרד הבריאות לפני כמה ימים, הוא אמר לי שיש לו גישה חיובית.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
למה הוא צריך לאשר את זה? למה מנכ"ל בית החולים לא יכול לעשות את זה בלי אישור של מנכ"ל משרד הבריאות? העובדה שזה צריך להגיע לאישור מנכ"ל משרד הבריאות - בעיה. הרי זה בית חולים פרטי, הוא לא מבקש מהממשלה שיבנו לו את זה.
הילה שי וזאן (כחול לבן)
¶
יש הרבה עסקים משפחתיים שנפגעו בצורה מאוד קשה. הקריטריון במבחן ההכנסות של העסק לא מאפשר לחשב את קרובי המשפחה. אם רשות המיסים יודעת להגיד על בני משפחה שעבדו בעסק לאורך זמן, לא באיזה שהוא שטיק של להכניס אותם ברגע האחרון, חשוב מאוד לשנות את הקריטריון ככה שגם הם יוכרו במבחן ההכנסות של העסק. צריך לבצע תיקון של הקריטריון. אם האישה עובדת בעסק של בעלה גם ההכנסה שלה צריכה להיות מוכרת כחלק מהעסק. אם אנחנו יודעים בדיוק במה היא עובדת, אם התלושים שהיא מקבלת הם תלושים לאורך שנים, למה לצורך מתן המענק העסקה שלה בעסק לא ניכרת? אין בזה היגיון. אני מבקשת לשמוע האם אפשר לבדוק את שינוי הקריטריון, והאם שינוי הקריטריון בעת הזאת יכול להוביל לעיכוב המענק. אם כן, אולי צריך לעשות את זה בדרך אחרת.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אחרי שזה עבר את האוצר ואת משרד הפנים זה נמצא במשרד הכלכלה. שם זה תקוע, שם תפעילו את הלחץ.
קרן ברק (הליכוד)
¶
לפני חודש החליטו את ההחלטה הזאת ועדיין אין את הפטור הזה. עסקים קטנים צריכים אותו. אם העיריות לא היו מוציאות דרישה לתשלום, אין בעיה, אבל ברגע שהעיריות מוציאות דרישה לתשלום ואין את הפטור הזה, מה העסקים אמורים לעשות?
קרן ברק (הליכוד)
¶
כן. אנחנו רוצים להוציא פנייה למשרד הכלכלה ולמשרד הפנים.
אני מצטרפת לקריאה של חברתי חברת הכנסת קטי שטרית. נשים עצמאיות תמיד מופלות. אנחנו מכריחים את הנשים העצמאיות לא לעבוד בחופשת לידה, ומצד שני אנחנו לא מחשבים להן את זה כמענק.
קרן ברק (הליכוד)
¶
אם החוק מחייב אותן לא לעבוד, אתם לא יכולים לא להתחשב בזה שהן לא הוציאו חשבוניות. תמצאו את הנוסחה איך לתקן את זה.
עסקים שנפתחו בינואר–פברואר לא קראו את הנולד, לא ראו שבמרץ יסגרו להם אותם. אחרי שהם שמו את כל חסכונותיהם בבניית עסק משל עצמם הם לא מקבלים שום פיצוי מהמדינה. מי שפתח בנובמבר-דצמבר כן קיבל. מבחינתי, תחכו לינואר הבא כדי לחשב את זה מול ינואר הזה, רק תודיעו שאתם מחשבים להם את הירידה בהכנסות. אין הבדל בין מי שפתח בדצמבר למי שפתח בינואר.
אני מצטרפת למה שחברי אופיר כץ אמר לגבי הקרן להלוואות מדינה לעסקים בסיכון. מכיוון שתנאי הכניסה שהבנקים שמים הם בלתי אפשריים העסקים בסיכון גבוה לא מקבלים כסף. אנחנו הורגים אותם במו ידנו, כי אתם לא יודעים לעשות את העבודה שלכם מול הבנקים.
קרן ברק (הליכוד)
¶
לא אמרתי עסקים קטנים, אמרתי עסקים בסיכון גבוה.
רשות המיסים, המענה שלכם הוא בלתי אפשרי. אני מבינה שיש לכם בעיות, אבל זה צו השעה, אתם צריכים לענות מהר. אנשים שפונים לרשות המיסים לא מקבלים תשובות. במקרה של השגות אתם מודיעים מראש שהתגובה שלכם תהיה בפרק זמן של שלושה-ארבעה חודשים. העסקים הקטנים מתים בשלושה-ארבעה חודשים. אם אתם עשיתם את הטעות, אפילו לא העסק הקטן, אתם מודיעים שזמן התגובה שלכם הוא שלושה-ארבעה חודשים. אי אפשר שזה יהיה זמן התגובה. תקצרו את הזמנים האלה ל-30 יום. אני לא מוכנה לשמוע שעסקים נסגרים רק כי אתם לא עונים להם בגלל טעות פרוצדוראלית כזאת או אחרת.
גיא גולדמן
¶
הייתה פה טענה לגבי המענקים של שכירים בעלי שליטה, על כך שהם לא מקבלים. מענקי הסיוע לשכירים בעלי שליטה ועצמאיים הם מהנדיבים ביותר שיש בעולם, ואני בודק את הדברים האלה. תחשבו על שכיר בעל שליטה שיש לו ירידת מחזור בסדר גודל של 30%. אותו שכיר בעל שליטה ממשיך לעבוד, יכול להיות אפילו עם רווחים נאים, והוא גם מקבל מענק סיוע לעצמאיים על בסיס השכר שלו בשנה שעברה כאילו הוא היה מושבת מלא, וגם מקבל סבסוד שכר במסגרת מענק הוצאות קבועות. יש פה מענה כפול או משולש.
גיא גולדמן
¶
ממש לא. הרווח הוא על בסיס 2019 או 2018. הוא מקבל 70%, ומקסימום 15,000 לחודשיים על בסיס הרווחים שלו בשנה שעברה. להגיד שאנשים לא מקבלים את המענק באופן גורף - אנחנו לא מכירים תלונות כאלו. אנשי רשות המיסים, גם שלמה אוחיון במענק הסוציאלי, גם אמיר דהן במענק הוצאות קבועות, עובדים בתפוקה של 100%.
גיא גולדמן
¶
אני לא יודע להגיד. מה שאני כן יודע להגיד זה שכולם עובדים בתפוקה של 100%. אנחנו לא יכולים להוסיף לעצמנו תקנים.
קטי קטרין שטרית (הליכוד)
¶
זה לא הגיוני שיש פה כסף שניתן אבל אין מי שיעביר אותו. אחר כך באים בטענות לממשלה, לכנסת, לכל מי שיושב כאן.
גיא גולדמן
¶
לא תשמעו ממני או מנציג אחר של רשות המיסים התנגדות לכך שיוסיפו לנו כוח אדם. אנחנו לא מכירים בעיה ברמת השירות.
הילה שי וזאן (כחול לבן)
¶
כתוב שיהיו זכאים למענק עבודה רק עבור התקופה שקיבלו הכנסה ממעסיק שאינו קרוב משפחה.
גיא גולדמן
¶
ההוראה הבסיסית בחוק מענק עבודה לא קשורה לדבר שהבאנו עכשיו. בהעסקת בני משפחה יש אפשרות למניפולציה אין סופית ולכן יש הוראה שבאה להגביל.
הילה שי וזאן (כחול לבן)
¶
יש עסקים משפחתיים שבני המשפחה עובדים באופן מסודר במשך שנים והם דוברי אמת. תמצא דרך לאכוף את זה, תמצא את הדרך למצוא מי דובר אמת ומי לא.
שלמה אוחיון
¶
מקבלים תשובה מידית לגבי המענקים הסוציאליים ולגבי מענק הוצאות עד 300,000. לעניין המענה הטלפוני, ברגע זה ממש המענה הטלפוני זמין. את המענה הטלפוני תגברנו.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
השאלה לא הייתה על המענה הטלפוני, השאלה הייתה על המענקים לעסקים. כשאנשים מגישים בקשה, כמה זמן לוקח עד שהם מקבלים תשובה?
שלמה אוחיון
¶
זה לא בתחום אחריותי. העניין של העסקת קרובי משפחה ידוע, מוכר. העניין נותר על כנו אחרי שכולם שוכנעו שהנסיבות שבהן מועסקים קרובי משפחה הן נסיבות בעייתיות.
קטי קטרין שטרית (הליכוד)
¶
הבטיחו שישנו את זה. נתקלתי בזה בפעם הראשונה כשבעלי האולמות אמרו לי שבגלל שהבן עובד, האישה עובדת, הסבתא עובדת, הדודה עובדת, הם לא יכולים לקבל שום מענק.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
תראי לי איפה זה שונה. תראי לי את החלטת הוועדה שזה שונה. יש חוק שחוקקו פה בוועדה.
אייל לב-ארי
¶
יש כאן שני עניינים שהתערבבו. לגבי חוק מס הכנסה שלילי, הוועדה לא שינתה את החוק. לגבי העניין של קרובי משפחה בחוק מענק לעידוד תעסוקה, הוועדה קבעה נקודה מסוימת שבה קרוב משפחה שהועסק בעסק משפחתי כן יהיה זכאי. הוועדה קבעה שמי שהיה מועסק לפני תחילת משבר הקורונה באותו עסק, העסק יהיה זכאי למענק לעידוד תעסוקה.
מיכל שיר סגמן (הליכוד)
¶
דיברתם פה על הארנונה לעסקים. הייתי בדין ודברים עם משרד הפנים בתקופה האחרונה, על-מנת שגם עסקים שנחשבים לחיוניים יקבלו את ההקלות בארנונה. נאמר לי עכשיו שזה עדיין לא אושר סופית אבל נמצא במשרד האוצר מחכה לחתימת השר.
מירי סביון
¶
לגבי השאלה תוך כמה זמן מי שמבקש מענק בגין השתתפות בהוצאות קבועות מקבל, אז 90% מהפניות נענות תוך שבוע. חלק מהפניות מתעכבות בגלל שיש דברים שצריך לברר. אם הבדיקה מתעכבת, אז משולמת מקדמה של 60% מהתביעה תוך פרק זמן קצר יחסית. בחלק גדול מהמסלולים של המענקים אנחנו נמצאים היום באחוזי טיפול הרבה יותר גבוהים.
מירי סביון
¶
בתוך ה-10% שלא מקבלים תוך שבוע יש כאלה שמקבלים תוך שבועיים, תוך שלושה. הם בכל מקרה מקבלים מקדמה של עד 60% לפי החקיקה שנקבעה בוועדת כספים. אני יכולה להגיד שמרבית הפניות מטופלות בהקדם. בהרבה פניות שמעוכבות לבדיקה אצלנו מתברר בדיעבד שהמענק שצריך להשתלם הוא בסכום יותר נמוך מזה שמתבקש על ידי האנשים. אנחנו מודעים לתקופה הקשה של העסקים ושל האנשים, לכן אנחנו עושים מאמצים מאוד גדולים כדי לשלם את הסכומים האלה בהקדם.
בהקשר לנשים עצמאיות שבתקופת הבסיס היו בחופשת הלידה ויכול להיות שבתקופה מסוימת, נגיד חודשיים או שלושה, המחזורים שלהן היו יותר נמוכים מכיוון שהן לא עבדו בעסק. במקרים האלה אפשר להגיש השגה. במסגרת ההשגה הדברים נבדקים בצורה ידנית. אנחנו עושים מאמצים כדי לבדוק אותם בצורה הכי מהירה. במקרים שבהם מחזור הבסיס לא מייצג מחזור אמיתי מכיוון שהוא מייצג ירידה במחזור כתוצאה מחופשת לידה, אנחנו משלמים את המענק לפי המחזור שמחשבים אותו בצורה שמתאימה לאותו עסק.
קטי קטרין שטרית (הליכוד)
¶
את יכולה להגדיר איזה חישוב עושים? אנחנו מקבלות עשרות ומאות פניות מעצמאיות. התשובה שאת אומרת כרגע היא לא רלוונטית, זה לא מה שקורה בשטח, הן לא מקבלות שום מענק.
אמיר דהן
¶
אם עצמאית הייתה בחופשת לידה בחודשים מאי-יוני 2019 ותקופת הבסיס שלה היא אפס כי אין לה הכנסות, יש לה שתי אפשרויות בשלב ההשגה. או שאנחנו עושים את החישוב כעסק חדש ומנטרלים את החודשיים האלה, או שפשוט הולכים לחודשים מאי-יוני ב-2018. החקיקה נתנה 120 יום. לא הגענו באף מקרה ל-120 ימים בשלב ההשגה.
קרן ברק (הליכוד)
¶
אתם יכולים לקצר את הקטע של ההשגות ל-30 ימים? עסקים מתים. עצמאיות צריכות איזה שהוא מכתב הסבר של מה הן עשו לא נכון, כדי שהן יעשו את זה בפעם הבאה נכון. האם אתם שולחים את ההסברים האלה? בואו נחליט שאנחנו מקצרים את ההשגות מ-120 ימים ל-30 ימים, לא רק לעצמאיות, לכולם.
קטי קטרין שטרית (הליכוד)
¶
אנחנו מקבלים את התלונות. אתם יושבים בכיסאות שלכם, עם כל הכבוד, ואנחנו מקבלים את התלונות.
איריס שטרק
¶
המצב לגבי נושא המענקים הוא לא פשוט. חלק לא מקבלים מכתבי הסבר למה הם לא קיבלו את כל המענק.
איריס שטרק
¶
לא כולם קיבלו 60%. גם 60% לא נותן מענה. אני חושבת שהנושא הזה צריך לקבל הרבה יותר דחיפה. יש דברים שמגיעים להשגה בגלל אילוצים טכניים של המערכת. אני חושבת שלא נכון לבצע היום בדיקות עומק, לא נכון להתחיל לדרוש נתונים. צריך היום לזרז את התהליך, לתת מאוד מהר נימוקים למה הגופים לא קיבלו את כל הכסף. אני מרגישה שאנחנו מאוד רחוקים מהמצב הראוי.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אנחנו לא נמצאים במצב רגיל. תנסו להתייחס אחרת לתקופה הזאת, תקבעו רף של לא יותר מ-30 יום כדי לדון בהסתייגויות. זה לא הזמן להיכנס לבדיקות עומק.
גיא גולדמן
¶
אני רוצה להזכיר שבמרץ-אפריל היינו ב-150 יום, אבל היושב-ראש הוריד את זה ל-120 יום. אף על פי שאמרנו לו שאנחנו לא יכולים לעמוד בזה, זה נשאר על 120 יום.
שירה עמיאל
¶
את הדיווח, כמו אמרנו, אגף החשב הכללי מפרסם אחת לחודש. הדיווח הזה נשלח לוועדת הכספים ברגע שהוא מופץ, סביב ה-6 לחודש. בקרוב יפורסם הדיווח של החודש הנוכחי ויהיה ניתן לראות את התמונה כולה.
אין רזרבה בתכנית, אמרתי את זה באופן מפורש. כמו שאמרנו, יכול להיות שמבחינה תזרימית יש כרגע כספים שבפועל יצאו ב-2021. אין מקורות תזרימיים בתכנית שהם פנויים.
לגבי הטאבלטים והמחשב לכל ילד, את התשובה צריך לבקש ממשרד החינוך. אנחנו פנינו גם ביום חמישי בלילה וגם היום. הוזמנו 135,000 מחשבים עד כה במשרד החינוך. משרד ראש הממשלה חילק כ-10,000 מחשבים עד עכשיו.
שירה עמיאל
¶
המקור שאליו אתם צריכים להפנות את השאלות האלו הוא משרד החינוך ומשרד ראש הממשלה. אנחנו עושים את הפנייה על ידי רפרנטים שלנו למשרדים. נפנה עם השאלה שלך, חבר הכנסת טיבי. דרך המלך היא לפנות למשרדים עצמם, הם ידעו לתת את כל התשובות והמידע.
שירה עמיאל
¶
המקור שלו הוא בחוק הזה. הסכום נמצא בשנה הבאה, ב-2021, אבל החוק של 2021, כזכור, מאושר רק לאחר שהחוק הזה מאושר.
איציק דניאל
¶
ההפחתה בתקציב של מעונות היום נעשתה בגלל קיצוץ רוחבי שנקבע לפני יותר משנה וחצי על ידי הממשלה. האחריות של משרד העבודה והרווחה הייתה להחיל את התקציב. הוא החיל אותו בצורה רוחבית על כולם.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
מה שאתה אומר זה שדווקא בתקופה הזאת אתם משיתים עוד תשלום על הורים שנמצאים במצב סוציו-אקונומי הכי נמוך. בשנה שעברה הנושא של מעונות היום עלה, רק לא החילו את התוספת הזאת על ההורים. אנחנו מבקשים שגם השנה לא יחילו את זה. היה flat שהצענו שהוא יהיה על הבינוי, אבל גם את זה לא הייתם מוכנים לקבל באוצר.
איציק דניאל
¶
ככל שיש שינויים בתבנית של הסבסוד ואופן ביצוע ה-flat, כך נוכל, כמובן, לשמוע ביחד עם הגורמים הרלוונטיים באגף למעונות היום. .
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
איציק, דנו בזה בשנה שעברה, אתה יודע את זה, אבל לא יצא כלום. במקום להשית על דרגה שלוש סכום מסוים באחוזים או על דרגה ארבע סכום מסוים באחוזים, אמרתם שאתם עושים flat לכל ההורים – 89 שקלים. הורה שיש לו שניים-שלושה ילדים יכול להגיע ל-300,350 שקלים. אתם אומרים שאין לכם פתרון לזה, שההורים ישלמו בתקופה של הקורונה, בתקופה של האבטלה, בתקופה של החל"ת. במצב הכי קשה הם הולכים לשלם על זה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
כשרוצים יודעים לעשות, יודעים להחריג. הצענו לכם לקחת את זה מהבינוי, אבל אתם אמרתם שאתם לא מוכנים, שמהתקציב של הרשויות אתם לא נותנים.
רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם)
¶
אם שכיר, שעובד בשני מקומות ומרוויח 4,000 שקל פה ו-4,000 שקל שם, הפסיק לעבוד במקום אחד, הוא יקבל דמי אבטלה לפי 8,000 שקל. לבן אדם אחר, שהוא שכיר במקום אחד ועצמאי במקום אחר, יקזזו את עבודתו כעצמאי מהשכיר, הוא לא יקבל דמי אבטלה בכלל. בשביל לשנות את האבסורד הזה, וביטוח לאומי מסכים שזה אבסורד, צריך לעשות את זה בחקיקה ראשית.
איציק דניאל
¶
אנחנו צריכים לבדוק את הסוגיה הזאת יותר לעומק, לראות אם יש פה איזו שהיא בעייתיות. המקרה שתיארת עכשיו נכון גם לגבי שכיר. לשכיר שעובד בשתי עבודות ופוטר מאחת מהן מקזזים מהקצבה שהוא מקבל את ההכנסה.
מאיר שפיגלר
¶
חברת הכנסת קטי שטרית, אני מניח שהתייחסת לנושא של הבטחת הכנסה. כתוב בחוק בצורה מפורשת שמי שמשרת שירות אזרחי לא זכאי לקבל הבטחת הכנסה. אם הם עובדים והפסיקו לעבוד, הם זכאים לקבל דמי אבטלה כמו כל שכיר.
קטי קטרין שטרית (הליכוד)
¶
400 משרתי שירות אזרחי עובדים בנוסף לשירות האזרחי שהם עושים. רובם הם בעלי משפחות. בגל הראשון הם הוצאו לחל"ת. ההכנסה היחידה שלהם זה מה שהם מקבלים מהשירות האזרחי. ממקום עבודתם שממנו הם הוצאו לחל"ת הם לא מקבלים שום מענק. כשהם באים ללשכת התעסוקה בשביל לחתום או בשביל לבקש את המענק שלהם, זורקים אותם. הם נזרקים בגלל שהם משרתים בשירות אזרחי.
איציק דניאל
¶
הסוגיה הזאת עלתה, דנו בה בכמה דיונים, ואנחנו מנסים למצוא לה פתרון רוחב. הבעיה בהקשר הזה היא שהאדם שנמצא בשירות לאומי או בשירות צבאי לא זמין לתעסוקה כמו בן אדם אחר. גם סטודנט שעובד במשרה מלאה בתואר הראשון שלו לא אמור להיות זכאי.
איציק דניאל
¶
מדובר פה באנשים שעבדו והוצאו לחל"ת והם כן זכאים לאיזה שהוא מענק ספציפי. אנחנו מנסים למצוא פתרון לאותה אוכלוסייה של אנשים שעבדו.
איציק דניאל
¶
אנחנו מודעים לזה שהאוכלוסייה החרדית עושה שירות לאומי לפרק זמן ארוך יותר כך שהיא תוכל לשלב עבודה.
קטי קטרין שטרית (הליכוד)
¶
הגשתי הצעת חוק, אבל אתם ביקשתם ממני להסיר אותה כדי שתמצאו לזה פתרון. אני מדברת איתך על אפריל-מאי שישבנו בוועדת העבודה והרווחה והבטחתם את זה. עד לרגע זה לא עשיתם. אנחנו מדברים סך הכל על 400 אנשים.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
חייבים למצוא פתרון לאותם 400 אנשים. בטח לנשואים, אבל גם לרווקים. אלה שלומדים בישיבות הם לא פחות חשובים, אולי יותר.
מאיר שפיגלר
¶
לגבי שמירת היריון או לידה אנחנו מחשבים את גובה דמי האבטלה בהתאם לשכר שהן היו זכאיות לקבל לפני שהן יצאו לחל"ת.
בת-עמי דרור
¶
אני מבינה שאתם אומרים שיש כל מיני פתרונות שניתנים לנשים כמוני. הפתרון של חישוב דמי אבטלה הוא רלוונטי לנשים שכירות. כאישה עצמאית אני לא מקבלת פתרון לדבר הזה. כאישה עצמאית נשללת ממני הזכות לקבל את מענקי הקורונה, כי ברשות המיסים ובמשרד האוצר מסרבים להתחשב בזה כהכנסה חייבת מעסק. אין שום דרך להוכיח ירידה בהכנסות. למרות שאני עצמאית כבר כמה שנים, למרות שיש לי ממוצע הכנסות רציף ודוחות שאני מגישה לאורך כל השנים, משרד האוצר ורשות המיסים לא מחשבים לי את הירידה בהכנסות. האמירה שהם לוקחים את זה בחשבון לצורך גובה המענק היא נחמדה מאוד, אבל גובה המענק לא רלוונטי עבורי. יש עוד אלפי אנשים במצבי. מראש נשללת ממני הזכות לקבלת מענק. איך ייתכן ששוללים ממני את זכות המענק רק בגלל שילדתי? גם אני נפגעתי מהקורונה מבחינה כלכלית, ההכנסות שלי ירדו לאפס. מכיוון שבחרתי להיות עצמאית אני לא מקבלת דמי אבטלה, אני אמורה לקבל מענקי סיוע לעצמאיים. האם ייתכן שבגלל שילדתי אתם שוללים ממני את מענקי הסיוע? עשרות נשים פונות אלי ומודות לי שהעליתי את זה. הן אומרות לי שהן לא מצליחות להרוויח כסף, שהן לא מצליחות להתאושש.
שלמה אוחיון
¶
נדמה לי שיש פה אי הבנה בנוגע לביצוע של החוק. דמי הלידה נלקחים בחשבון לצורך חישוב המענק. הטענה שהמענק הסוציאלי לא כלל את דמי הלידה היא טענה לא נכונה. אמיר דהן הסביר את המנגנון של דמי הלידה שמטופל במסגרת השגה. אם אני מבין, הטענה היא טענה לגבי ירידה במחזוריות. גם במענק הסוציאלי וגם במענק ההוצאות יש מענה הולם ומלא לטענה שנטענה.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
הוא אומר שמענק הלידה נחשב כחלק מההכנסות. אני מבקש שתצרו קשר עם הגברת, כי יש פה איזה שהוא פער בלתי נתפס בין מה שהגברת הציגה לבין מה שעניתם. אני מבקש להמשיך בהקראת החוק.
דודי קופל
¶
(2)בסעיף קטן (א2) המובא בו, בפסקה (2) –
(1) בפסקת משנה (א), במקום "13.9 מיליארד שקלים חדשים" יבוא
"14 מיליארד שקלים חדשים";
(2) בפסקת משנה (ב), במקום "18.9 מיליארד שקלים חדשים" יבוא
"20.5 מיליארד שקלים חדשים";
(3) בפסקה משנה (ג), במקום "29.7 מיליארד שקלים חדשים" יבוא
30.7 מיליארד שקלים חדשים".
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
העסקים בסיכון, שהם הרובד הכי נמוך, נמצאים בתת ביצוע הכי גבוה שיש. יש פה ארבעה מיליארד שקלים שמתוכם ביצעתם עד עכשיו 20%.
שירה עמיאל
¶
בקרן העסקים בסיכון, שעומדת על ארבעה מיליארד שקלים, 90% מהבקשות מאושרות. הלוואות בערבות מדינה זה כלי שאנחנו חושבים שהשימוש בו מאוד חשוב. הגדלנו כבר פעמיים את ההלוואות בערבות מדינה לעסקים קטנים ובינוניים.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אם את אומרת ש-90% מהבקשות אושרו, זה אומר שאין ביקוש ליותר ממיליארד 200 שקל. יש לך שניים וחצי מיליארד שקלים מיותרים.
שירה עמיאל
¶
הם לא מיותרים. הכסף הזה של ההלוואות הוא לא כסף תקציבי, אתם לא מאשרים אותו בתוך הפריסה, מדובר בערבות בגין ההלוואות האלו. אם אתם חושבים שלא נכון להשאיר את זה פה, ניתן להסיט את זה להלוואות אחרות, כמו הקרן לעסקים קטנים ובינוניים.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אם הביצוע בקרן לעסקים בסיכון הוא 800 מיליון שקל, זה אומר שיש איזה שהוא באג בדרך. אולי תנסו למצוא מה הוא הבאג.
שירה עמיאל
¶
את כל הנתונים, גם לגבי ההלוואות וגם לגבי המענקים, אפשר לראות באתר של משרד האוצר. הנתונים מתעדכנים באופן תדיר.
קרן ברק (הליכוד)
¶
אני לא יודעת מאיפה את סופרת את הבקשות. אנחנו מדברים על עסקים שדרשו מהבנקים והבנקים אמרו להם ישר לא.
ניר ברקת (הליכוד)
¶
יש באג בנושא של קרן ההלוואות לעסקים בסיכון. 2.4 מיליארד שקלים מתוך ארבעה מיליארד שקל זה החלק שהמדינה שמה אם חלילה יהיו פשיטות רגל. המדינה צריכה לקחת את ה-2.6 מיליארד ולתת אותם כמענקים לעסקים. אם העסק לוקח הלוואה, זה לא מה שיגדיל את השרידות שלו, זה לא מה שיביא אותו למצב יותר טוב.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
ניר, אם היינו בדיון על ההלוואות הייתי שוקל את זה. אנחנו לא בדיון על הלוואות כרגע.
ניר ברקת (הליכוד)
¶
אני מציע שיבדקו את החלופה, במיוחד עכשיו כשנכנסים לגל השני. ההלוואות לא פותרות את הבעיה. שיתנו את החלק של ערבות המדינה כסיוע, כמענק.
ניר ברקת (הליכוד)
¶
המענקים שאושרו הם לעג לרש. זה לא באמת מה שעוזר לעסק, בוודאי לא בפעם השנייה. אני מציע שהמדינה תיתן את החלק בערבות מדינה כמענקים. יכול להיות שה-1.2 מיליארד זה 90% מהבקשות שניתנו.
שירה עמיאל
¶
אנחנו ממתינים גם לדיון על הגדלה של הקרן לעסקים קטנים ובינוניים. ניתן לאחד בין שני הדיונים האלה.
אייל לב-ארי
¶
שירה, האם תוכלי לפרט את הסכומים שמוקצים במסגרת התיקון לחוק התכנית לסיוע כלכלי ובמסגרת מס הכנסה שלילי?
שירה עמיאל
¶
בפסקת משנה (א), לנושא של צרכים בריאותיים נוספים, אם זה קטיעת שרשראות הדבקה וכו', אנחנו מוסיפים 100 מיליון שקלים. בפסקת משנה (ב), שזה שיפוי הביטוח הלאומי, אנחנו מוסיפים 1.6 מיליארד שקלים. בסעיף (ג), שזה הסעיף של המענקים, יש כמה דברים. יש את מענק שימור העובדים ואת הנושא של הגדלת מענק ההוצאות הקבועות.
אייל לב-ארי
¶
לסעיף (1) – בפסקה (2)(א), במקום "13.9 מיליארד שקלים חדשים" יבוא "13.91" מיליארד שקלים חדשים.
אייל לב-ארי
¶
אחרי פסקה (2) יבוא (3) - הממשלה לא תעשה שימוש בסכומים המפורטים בסעיף קטן (א2) (2) להסכמים פוליטיים.
אייל לב-ארי
¶
אחרי פסקה (2) יבוא (3) - בסוף כל חודש הממונה על התקציב ממשרד האוצר או מטעמו יסקור בפני ועדת הכספים של הכנסת את הקצאות באותו חודש וכן פירוט ההקצאות הצפויות לחודש הבא.
אייל לב-ארי
¶
אחרי הסעיף יבוא "צמצום משרדים" – צוות בין משרדי שהרכבו מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הממונה על התקציבים במשרד האוצר ונציב שירות המדינה יגבש תכנית צמצום מספר משרדי הממשלה; החלטת הצוות תפורסם בתוך 90 ימים ממועד ההחלטה.
אייל לב-ארי
¶
לחילופין: תוך 30 יום מיום תחילתו של חוק זה יוקם צוות בין משרדי שהרכבו מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הממונה על התקציבים במשרד האוצר ונציב שירות המדינה, שיגבש תכנית לצמצום מספר משרדי הממשלה; החלטת הצוות תפורסם בתוך 90 ימים ממועד ההחלטה.
אייל לב-ארי
¶
אחרי הסעיף יבוא "הפחתת תקציב לשנים 2020 עד 2022" – בשנים 2020 עד 2022 הממשלה תפחית מבסיס התקציב של משרדי הממשלה ויחידות הסמך שלהן את הסכומים הבאים: בשנת התקציב 2020 – 300 מיליון שקלים חדשים; בשנת התקציב 2021 – 300 מיליון שקלים חדשים; בשנת התקציב 2022 – 200 מיליון שקלים חדשים.
אייל לב-ארי
¶
אחרי הסעיף יבוא "זכאות לגמלה" – הממשלה תקדם מתווה לקביעת זכאות לגמלה למי שמצוי בהכשרה מקצועית.
אייל לב-ארי
¶
החל מתקציב 2020 הממשלה תקצה תוספת קבועה לסל שירותי הבריאות לעדכון טכנולוגיות רפואיות חדשות, תרופות, מכשור ושיטות טיפול.
אייל לב-ארי
¶
תוקפו של חוק זה מותנה ביישום ההסכמים הקואליציוניים במלואם כפי שנחתמו ערב השבעת הממשלה ה-35, ובכלל זה מינוי בכירים בשירות הציבורי.
אייל לב-ארי
¶
תחילתו של חוק זה עם הקצאת תקציב לתכנית קרב, תכנית היל"ה ותנועות הנוער להמשך פעילותן בשנת הלימודים התשפ"א.
שיר שפר
¶
סבסוד ספרי לימוד – עם כניסתו של חוק זה לתוקף הממשלה תקצה 400 מיליון שקלים חדשים לסבסוד ספרי לימוד לאוכלוסיות מוחלשות.
שיר שפר
¶
תקציב ותקנים נוספים – הממשלה תקצה תקציב למימון 2,000 תקנים לאחיות ו-400 תקנים לרופאים מתמחים.
שיר שפר
¶
תכנית לאומית להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש – הממשלה תקדם תכנית לאומית להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש ועם העלייה הצפויה בתחלואה עד חודש מאי 2021.
שיר שפר
¶
עם תחילתו של חוק זה תקדם הממשלה הצעת חוק לתיקון חוק מענק עידוד תעסוקה (הוראת שעה) (נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020, שתשנה את מתווה תשלום המענק כך שהמענק ישולם למעסיק שלא הוציא עובדים לחל"ת.
שיר שפר
¶
תחילתו של חוק זה עם הקצאת 30 מיליארד שקלים חדשים לתכנית ממשלתית כוללת לפיתוח תשתיות וקידום מנועי צמיחה.
שיר שפר
¶
מתווה תשלומי הורים – מתווה תשלומי ההורים, שקבעה ועדת החינוך של הכנסת ויושב-ראש הוועדה למשרד החינוך ביום 17 באוגוסט 2020, יחול מיום כניסת החוק לתוקף.
שיר שפר
¶
תחילתו של חוק זה לאחר הפחתת שכר הלימוד לסטודנטים בהתאם לאחוזי הפחתה בהוצאות המוסדות להשכלה גבוהה נוכח תקנות הגבלת הפעילות בעקבות נגיף הקורונה החדש.
שיר שפר
¶
הממשלה תאשר רוטציה בין ראש הממשלה המכהן בנימין נתניהו לבין ראש הממשלה החליפי בנימין גנץ בהתאם להסכמים קואליציוניים שנחתמו ערב הקמת הממשלה ה-35.
שיר שפר
¶
תחילתו של חוק זה עם אישור תקנון הממשלה הקובע את עבודת הממשלה באופן פריטטי כפי שנקבע בהסכמים קואליציוניים ערב הקמת הממשלה ה-35.
שיר שפר
¶
תחילתו של חוק זה עם הקפאת הפטור ממס שניתן לראש הממשלה עבור הוצאותיו במעונו הפרטי, זאת עד לתום המשבר הכלכלי-חברתי ופקיעתן של תקנות שעת החירום (התמודדות עם נגיף הקורונה החדש).
שיר שפר
¶
משרד הביטחון וועדת החוץ והביטחון יגבירו את הפיקוח על מצרכים ושירותים ובכל הנוגע לציוד צבאי.
שיר שפר
¶
תחילתו של חוק זה לאחר הקצאת התקציב הנדרש להמשך פעילות תכנית "רעים" – תכנית לקבוצות חברתיות לאנשים על הספקטרום האוטיסטי.
שיר שפר
¶
תחילתו של חוק זה לאחר יישום התחייבויות משרד החינוך לשוויון מלא בחינוך המיוחד המוכר שאינו רשמי לשנת התשפ"א והקצאת 80 מיליון שקלים חדשים בהתאם להמלצות הצוות שהקים משרד החינוך לעניין זה.
שיר שפר
¶
תחילתו של חוק זה לאחר העברה מיידית של 20 מיליון שקלים חדשים על ידי משרד החינוך עבור רכיבי שכר בחינוך המיוחד המוכר שאינו רשמי.
שיר שפר
¶
הממשלה תחייב את בעלי אולמות האירועים להחזיר מקדמות ליחיד בשל אירוע שבוטל כתוצאה מהגבלת הפעילות.
שיר שפר
¶
תחילתו של חוק זה לאחר קיום ישיבה מקיפה בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת והנחת מסקנות על שולחנה של הכנסת בסוגיית ההסכמה של ראש הממשלה נתניהו לאפשר מכירת מטוסים f35 לאיחוד האמירויות כחלק מהסכם הנורמליזציה המתגבש מבלי לעדכן את שרי הביטחון והחוץ.
שיר שפר
¶
תחילתו של חוק זה לאחר חזרתם של שר הבינוי והשיכון ושר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים על הצהרתם להגדיל את מכסת עובדי הבניין הפלסטינים והזרים בישראל, בניגוד להחלטת ממשלה שהתקבלה בשנת 2013, כך שמכסות העובדים הפלסטינים והזרים יעמדו על 80,000 ו-32,000 בהתאמה.
שיר שפר
¶
תחילתו של חוק זה לאחר ביטול הקיצוץ הרוחבי שקיבלה הממשלה משנת 2019 והשבת גובה הסבסוד לשיעורו ערב אותו קיצוץ.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
תכניס את זה כהסתייגות. עלתה פה שאלה על ידי חברי הוועדה לגבי העסקים שההפסדים שלהם הם יותר מ-60%. האם לרשויות המקומיות יש הנחיה ממשרד הפנים לתת הנחה בארנונה לאותם עסקים? האם התיקון שעשינו לגבי ה-25% ניתן כבר כהנחיה לרשויות?
סיון להבי
¶
שלושה משרדי ממשלה נרתמו לפתרון של ההנחה לעסקים: משרד הפנים, משרד האוצר ומשרד הכלכלה, שעשה את זה דרך הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים. משרד הפנים השלים את העשייה על ידי פרסום בתקנות. השר חתם על התקנות של ההנחה לאלה שמעל 60%, והן מפורסמות ברשויות. השותפים שלנו בסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, לפי מה שהבנתי מהבוקר, נמצאים בישורת האחרונה.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
למה הם צריכים לחתום על זה מעבר לחתימה של השר? מי נותן הוראה לרשויות? הסוכנות לעסקים קטנים?
סיון להבי
¶
העסקים מגישים את הבקשה שלהם ישירות לסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים. ברגע שהסוכנות מאשרת את הבקשה שלהם, מנחים את הרשויות לתת הנחה ומשרד הכלכלה משפה את הרשויות בהתאם. אנחנו את שלנו סיימנו, המקל עבר למשרד הכלכלה ולמשרד האוצר. לגבי ה-25% הייתה שאלה לגבי מועד ההנחה. ההשוואה היא בין ספטמבר-אוקטובר 2019 ל-2020. השאלה הייתה לאיזה חודשים נתנו את ההנחה. קיבלנו תשובה ממשרד האוצר. עכשיו נוכל להתקדם מבחינה משפטית.
סיון להבי
¶
במתווה הראשון נותנים את ההנחה לחודשיים קדימה, מה שאומר שמי שנפגע בספטמבר-אוקטובר יקבל את ההנחה שלו בנובמבר-דצמבר, וזה בגלל שנתוני אוקטובר לא יהיו ידועים עד שלא יסתיים החודש. לגבי עסקים שלא יוכלו לשלם את התשלום מכיוון שהם בסגר - אנחנו מבינים את הקושי של העסקים, אבל צריך להבין שאם העסקים לא ישלמו המשמעות היא פגיעה קשה מאוד ברשויות. נצטרך להקדיש חשיבה מול השותפים שלנו באוצר כדי לראות איך אפשר לקדם מענק כך שגם העסקים וגם הרשויות יישארו עם הראש מעל המים.
קרן ברק (הליכוד)
¶
סיון, אני מקריאה לך הצעת החלטה של ממשלת ישראל מלפני שבוע: "מחליטים להנחות את שר הפנים לתקן תקנות הסדרים במשק המדינה. לעניין חודשים ספטמבר-אוקטובר 2020, תינתן ההנחה בארנונה הקבועה בסעיף 33א למחזיקים האמורים שמחזור העסקאות שלהם בחודשים האלה ירד בסכום של 25% לפחות ביחס לתקופת הבסיס". אתם, משרד הפנים, לא משרד האוצר, אמורים לכתוב את התקנות האלו. משרד האוצר רק צריך לאשר את זה. למה זה לא נכתב? אני רוצה, וזה המכתב שאנחנו רוצים לחתום עליו כולם, שהעסקים לא יקבלו את דרישת התשלום מהעיריות. כרגע העסקים שלהם סגורים, הם נפגעו, והם עדיין צריכים לשלם את הארנונה כי הרשויות שולחות להם דרישת תשלום. כל מה שביקשנו זה שתעצרו את זה. אתם רוצים לחשוב, לדון, איך שאתם רוצים, בינתיים תעצרו את דרישות התשלום.
סיון להבי
¶
הנושא הזה נידון בין המשרדים לפני החלטת הממשלה, ואני מקריא לך את שתי השורות האחרונות של סעיף א' להחלטת הממשלה: "בתקנות יבוצעו ככל הנדרש התאמות נדרשות לעניין מתן ההנחה בין הוראות התקנות הקבועות כיום לבין ההוראות המוצעות ביחס לחודשים האמורים". אלו בדיוק שתי השורות שאומרות שהמשרדים פנים-אוצר יקיימו דיון מוסכם ביניהם לגבי מועד ההנחה בארנונה. כפי שציינתי, המתנו לתשובת האוצר שניתנה רק הבוקר.
קרן ברק (הליכוד)
¶
אתה מסתכל על שתי השורות האחרונות, ואני מסתכלת על שתי השורות הראשונות. אני מבקשת, וזו בקשה משותפת של כולנו, שהדרישות לתשלום הארנונה לעסקים ייעצרו מיד, שהעסקים לא יצטרכו לשלם.
מיכל שיר סגמן (הליכוד)
¶
אני רק רוצה לוודא שהנתון של ה-25% הוא זה שקובע לפני כל הקריטריונים האחרים, כדי שגם עסקים שהוכרזו כחיוניים, במידה והם בהפסדים של 25%, יהיו זכאים להנחה הזאת. זה מה שנאמר לי על ידי מנכ"ל משרד הפנים.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
החלטת הממשלה לא אומרת פטור, היא אומרת שיתנו לעסקים שיפסידו מעבר ל-25%. משרד הפנים, האם יש לכם אפשרות לתת הנחיה לרשויות לדחות את החיוב של ספטמבר-אוקטובר לנובמבר-דצמבר? אז יהיה לכם את פרק הזמן הסביר לבדוק איזה עסק נפגע יותר, איזה עסק נפגע פחות.
סיון להבי
¶
ללא שיתוף פעולה של החשב הכללי ומשרד האוצר שיתנו רשת ביטחון לרשויות לא נוכל לתת הנחיה כזאת.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אני מבקש מהחשב הכללי שיתייחס להצעה שלי לתת דחייה בתשלום הארנונה. את השיפוי בין כה וכה הולכים לתת. אנחנו מחכים לתשובה של החשב הכללי.
נציג רשות המיסים, אני מבקש ממך להקריא את חוק המענקים.
גיא גולדמן
¶
1. בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה עד יום י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2025),
יקראו את חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים
(מענק עבודה), התשס"ח-2007 (להלן – החוק העיקרי), כך:
(1) אחרי סעיף 5ג לחוק העיקרי יקראו:
"תוספת למענק 6ד. (א) נוסף על האמור בסעיפים 2 ו-4 עד 6ג, עובד הזכאי
לעובד בעד למענק לפי הוראות הסעיפים האמורים (בסעיף זה -
עבודה בתקופת מענק) בעד חודש מהחודשים אפריל עד דצמבר בשנת
ההתמודדות עם המס 2020, יהיה זכאי לתוספת למענק, בעד כל חודש
נגיף הקורונה כאמור שבעדו היה זכאי למענק (בסעיף זה – תוספת
ומקדמות למענק), תוספת למענק בעד חודש מסוים תהיה
בסכום המתקבל מהכפלת סכום המענק בעד אותו
חודש ב-67%, ובלבד שהסכום הכולל שישולם לעובד
לפי הוראות סעיף קטן זה בעד כל חודשי העבודה של
העובד בשנת 2020לא יפחת מ-1,000 שקלים חדשים.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
על הסעיף הזה יש לנו הסכמה עם שר האוצר שזה יהיה מינואר, לא מאפריל. זה ירחיב את מעגל הזכאים גם לכאלה שבחודש מרץ ואפריל יצאו לאבטלה או לחל"ת. זה יגדיל את המענק לעוד כמה אלפי או עשרות אלפי מקבלים.
גיא גולדמן
¶
אני מזכיר שהמקור התקציבי הוא לסיוע בתקופת הקורונה. התוספת של 67% ניתנת מחודש אפריל ואילך.
גיא גולדמן
¶
כי הוא לא עבד בתקופת הקורונה.
(ב)(1) לעובד אשר היה זכאי למענק בעד עבודתו בשנת המס 2019
ישולם, בעד כל חודש באותה שנת מס שבעדו היה זכאי למענק,
סכום בגובה הסכום המתקבל מהכפלת סכום המענק בעד אותו
חודש ב-25%, ובלבד שהסכום הכולל שישולם לפי הוראת
פסקה זו בעד כל חודשי העבודה של העובד בשנת 2019 לא יפחת
מ-500 שקלים חדשים.
גיא גולדמן
¶
המענק המקסימאלי הוא סדר גודל של 11,500 שקלים.
(2)סכום המשולם לעובד לפי הוראות פסקה (1), יראו אותו
כמקדמה על חשבון התוספת למענק (בסעיף זה – מקדמה)
ויחולו לעניין המקדמה, בכפוף להוראות פסקה (3) וסעיפים
קטנים (ג) ו-(ד), הוראות פרק זה החלות לעניין המענק,
בשינויים המחויבים.
(3)המקדמה תשולם לא יאוחר מיום י"ב בתשרי התשפ"א
(30 בספטמבר 2020), או עד תום 30 ימים מהיום שבו נקבעה
זכאותו של העובד למענק בעד עבודתו בשנת המס 2019,
לפי המאוחר.
כתוב שהמקדמה תשולם ב-30 בספטמבר, שזה מחר. אנחנו ערוכים לשלם, אבל בשביל הזהירות אני מציע להוסיף עוד שבוע. המקדמה הזאת תשולם אוטומטית, לא יצטרכו להגיש.
אלכס קושניר (ישראל ביתנו)
¶
הצלחנו להגיע להסכמה עם האוצר בנושא של מענק עבודה מועדפת. חיילים שהשתחררו במהלך 2019 והתחילו עבודה מועדפת, יוכלו לקבל שנה נוספת של זכאות למענק. אני חושב שזאת עשיית צדק.
אנחנו חייבים לקיים דיון ספציפי על הנזקים שנגרמו לעסקים בנהריה בעקבות השיטפון.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אלכס, כל הכבוד לך על העניין של עבודה מועדפת, אבל הגיע הזמן לפתוח את זה לא רק לעבודות המועדפות.
אלכס קושניר (ישראל ביתנו)
¶
אני מושך את ההסתייגויות שלי לחוק משק המדינה ולחוק המענקים. אני מבקש להשאיר הסתייגויות במליאה.
גיא גולדמן
¶
(ג)עובד אשר זכאי לתוספת למענק ושולמה לו מקדמה, יופחת סכום
המקדמה ששולם לו מהסכום הכולל של התוספת למענק שלה הוא
זכאי, לפי הוראות סעיף קטן (א) (להלן – סכום התוספת הכולל),
ובלבד שהסכום שיופחת כאמור לא יעלה על סכום התוספת הכולל.
(ד)עוד ששולמה לו מקדמה ואינו זכאי לתוספת למענק, לא יידרש
להשיב בשל כך את סכום המקדמה.
(ה)(1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא תשולם מקדמה לפי אותו
סעיף קטן –
(1) למי שהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות פרק ז' לחוק
הביטוח הלאומי, בעד כל אחד מהחודשים אפריל עד יולי
2020, במלואו, לרבות מי שלא היה זכאי לדמי אבטלה
כאמור בעד מלוא התקופה כאמור רק בשל הוראות סעיף
172 לחוק האמור, ולמעט מי שבתקופה האמורה הייתה
לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד כאמור בסעיף 176
לאותו חוק אשר נוכתה מדמי האבטלה המגיעים לו לפי
הוראות או סעיף.
גיא גולדמן
¶
(2) למי שהגיש את התביעה לקבלת מענק לפי פרק זה
בעד עבודתו בשנת המס 2019, אחרי יום ט"ז בטבת
התשפ"א (31 בדצמבר 2020).
(3) המנהל רשאי לדרוש מהמוסד לביטוח לאומי מידע
לצורך בדיקת התקיימות התנאי האמור בפסקה (1)(א);
אדם שהגיע אליו מידע לפי פסקה זו לא יעשה בו שימוש
אלא לבדיקת התקיימות התנאי האמור; המידע יימחק
עם תום הצור בו.";
(2) בסעיף 17(ב)(1), בסופו יבוא "הוראות סעיף 6ד יחולו, בשינויים
המחויבים, גם לגבי עצמאי".
2. בחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה),
התש"ף – 2020, בסעיף 8 –
(1) בפסקה (2), האמור בה יסומן "(א)";
(2) אחרי פסקת משנה (א) יבוא:
"(ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), לגבי עוסק שמחזור
עסקאותיו לשנת 2019 אינו עולה על 300 אלף שקלים חדשים,
יקראו את אותה פסקת משנה, לעניין תקופת הזכאות
האמורה בפסקה (1) להגדרה "תקופת הזכאות" שבסעיף 7,
כך שבמקום "40%" יבוא "25"."
לגבי ההסתייגות של חבר הכנסת קרעי - צריך להבין שזה מקטין את המענק של מי שהתחיל לעבוד אחרי תחילת החוק, מ-67% ל-50%.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
זה לא מקטין. הוא מוסיף לו שלושה חודשים נוספים. זה מכניס למעגל של מקבלי המענק עוד עשרות ואולי מאות אלפי עובדים שעבדו ינואר-פברואר-מרץ ויצאו לאבטלה באפריל.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
זה 150% במקום 167%, שזו פגיעה זניחה לעומת הפגיעה הקשה שאתה פוגע במאות אלפי עובדים או עשרות אלפים שיצאו לאבטלה באפריל רק כי המדינה שלחה אותם לאבטלה הזאת.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
אחת ההסתייגויות שלי זה למחוק את סעיף (ה), שאומר שמי שמקבל דמי אבטלה לא מקבל את הבונוס הזה, לא מקבל את התוספת הזאת.
דודי קופל
¶
מעבר לעמדה המקצועית ולעמדת השר שצוינה קודם, בהצעה של חבר הכנסת קרעי יש שני קשיים משפטיים. לעניין של לתת פיצוי החל מינואר אין קשר לעולם הקורונה.
דודי קופל
¶
המקור התקציבי שהוקצה לעניין הזה בתוך קופסת הקורונה פשוט לא מתאים. בהקשר הזה, ככל שזה מה שיוחלט, יצטרכו למצוא מקור.
דודי קופל
¶
האדם לא היה מחוסר עבודה בינואר בגלל הקורונה. יהיה צורך למצוא לדבר הזה מקור תקציבי בתוך מסגרת התקציב הרגילה, שהתכנית המפורטת שלה אושרה בוועדה רק בשבוע שעבר. אין לדבר הזה קשר לקורונה, אין לדבר הזה קשר לעידוד העבודה.
גיא גולדמן
¶
תבדילי בין מענק חד-פעמי לתקופה מסוימת, לקורונה, לבין משטר מענק עבודה שעובד לפי עקרונות מסוימים שמ-2007 לא נשמעה לגביהם שום תלונה שאני מכיר. יש פה פתח קל מאוד להתחמקות. אנחנו בעניין של מענקים רואים בעיות בדיווחים. אני מקבל את זה שצריך לקבל דיווחים של אדם עד שיוכח אחרת, אבל יש לנו הרבה דברים שנראים רע לפני הבירור הנקודתי. הסיפור של קרובי משפחה הוא פתח להתחמקות הכי קל שיש. אנחנו גם לא יודעים להעריך את העלויות של זה כרגע.
הילה שי וזאן (כחול לבן)
¶
אתה מסכים איתי שאתם אמורים למצוא דרך לברר מי דובר אמת ומי דובר שקר? מבת שעובדת בעסק של אבא שלה אתה שולל את המענק. תמצא את הדרך לאכוף את זה. לא יכול להיות שמי שעובד לא יקבל עכשיו את המענק רק כי אתם לא יודעים להתמודד עם שקרנים.
הילה שי וזאן (כחול לבן)
¶
מי שמנו לקבוע שלאותה בת שעובדת אצל אבא שלה במשרד עורכי דין פחות מגיע ממני או ממישהו אחר? מי שמנו לקבוע את זה?
גיא גולדמן
¶
אני חולק עליך. לאוכלוסייה של קרובי משפחה יש הסדרים שונים. אנחנו רואים הרבה בעיות עם האוכלוסייה הזאת. מ-2007 לא קיבלנו תלונות בנוגע להסדרים.
הילה שי וזאן (כחול לבן)
¶
אנחנו קיבלנו עשרות תלונות. אתם צריכים לזהות את הבעייתיים, לא להחריג את כולם. לא יכול להיות שמי שעובד בעסק משפחתי עוד לפני תקופת הקורונה לא יהיה זכאי למענק רק בגלל שאתם מפחדים משטיקים.
גיא גולדמן
¶
הנימוקים של הדבר הזה בתקופת הקורונה גוברים רק מכוח קל וחומר. אם בשגרה לא היה אפשר מבחינה תפעולית לטפל במקרי ההתחמקות האלה, אז עכשיו, כשכל המשאבים נתונים למענקי הקורונה, להוצאות הקבועות, קל וחומר.
הילה שי וזאן (כחול לבן)
¶
אני אגיד לך קל וחומר מהצד השני. אתה יוצא מנקודת הנחה שאתם לא מסוגלים לטפל בזה. אני מכירה את חלקכם, אתם אנשים מאוד יצירתיים. אני לא מקבלת את זה שאתם לא מסוגלים להתמודד עם הנושא של קרובי משפחה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
בעידוד תעסוקה כן נתתם לקרובי משפחה. למה אתה מאמין להם שם? אני יוצא מנקודת הנחה שאתם לא מסתכלים עליהם שם כשקרנים וכרמאים.
הילה שי וזאן (כחול לבן)
¶
האנשים עכשיו במצב מאוד-מאוד קשה. המענקים האלה היום הם הלחם והחמאה. זו הסיבה שזה עולה עכשיו.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אנחנו נעשה תיקון בנושא של קרוב משפחה ובנושא של הגיל. כל שאר הדברים יטופלו על ידי הממשלה ישירות.
שגית אפיק
¶
אתם מבקשים לתקן כך שלגבי קרוב משפחה, לעניין המענק הספציפי הזה בלבד, המגבלה שקבועה בסעיף 2 לחוק מס הכנסה שלילי לא תחול?
שגית אפיק
¶
אנחנו דנים גם בחוק היסוד שקובע את המקור התקציבי. אם תגידו שזה דורש עלות נוספת, הוועדה תוכל לשקול אם היא רוצה לכלול את זה.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
תמצאו פתרון לזה בתוך התקציבים. אתה יודע שהוועדה כבר העירה על זה. מישהו היה צריך לטפל בזה לפני שהגעתם לפה. אין היגיון לבוא ולהגיד שלזה כן, לזה לא.
שגית אפיק
¶
חוק מס הכנסה שלילי קובע שמלכתחילה אדם שעובד אצל קרוב משפחתו לא יהיה זכאי למענק של מס הכנסה שלילי. מה שקרה זה שבמענקים הקודמים, שבהם הכנסנו את העניין של קרוב, זה היה מענק שעמד בפני עצמו, הוא לא התלבש על מענק אחר והוסיף לו. כאן, במענק מס הכנסה שלילי לצורך הקורונה, מגדילים את מענק מס ההכנסה השלילי שאדם זכאי לו בשל הקורונה. גיא אומר שרק לצורך ההגדלה הזאת הוא לא יודע לבוא ולבדוק אם האדם עובד אצל קרוב משפחה, כי מלכתחילה הבן אדם הזה לא זכאי למענק. אתם לא מבקשים לתקן את המלכתחילה, אתם מבקשים לתקן רק לגבי המענק.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
על בסיס מה הם יתנו את המקדמה הזאת? על בסיס אלה שהגישו ב-2019. אין פה אף אחד שהגיש ב-2019.
גיא גולדמן
¶
גם העלות פה לא מכוסה, וגם יש בעיה תפעולית ליישם. אחר כך יש מבקר מדינה וכתבות על דברים שאנחנו לא יודעים ליישם. אני מבקש את האפשרות לחזור לוועדה עם העלויות.
שגית אפיק
¶
אז בינתיים נעצור את ההצעה ולא נצביע עליה? מה ההצעה שלך? אתם התחייבתם לשלם מקדמות עד מחר. תחזור אלינו עם הצעת חוק ממשלתית חדשה?
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
הערכה שלי זה שאם תהיה בעיה תקציבית של עוד 100 מיליון שקל, בתוך ה-135 מיליון שקל יימצא פתרון. אם לא יימצא פתרון, תבואו לוועדה עם תיקון תקציבי. אני מעריך שלא על זה יקום וייפול החוק, בפרט כשמדובר על הדלתא.
גיא גולדמן
¶
אתם מפקחים עלינו כממשלה, אתם עושים את הבקרה התקציבית. למה שתתנו יד לתיקון שאין לו עלות?
שגית אפיק
¶
אתה מבקש שנכניס לנוסח שהמגבלה לעניין קרוב משפחה שחלה בסעיף 2 לא תחול על הדלתא של הגדלת המענק של מס הכנסה שלילי?
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
נותנים היום מס הכנסה שלילי מגיל 23, מה שאומר שאנשים מגיל 18 לא יכולים לקבל. יש הצעת חוק של מלכיאלי על כך שזה יינתן מגיל 18. הרב גפני הניח הצעת חוק על כך שזה יינתן מגיל 21. הערכה שאם זה יהיה מגיל 18, העלות תהיה 20 מיליון שקל לשנה. אני מבקש שזה יהיה מגיל 18, בהוראת שעה לפחות.
גיא גולדמן
¶
מורידים את המענק מ-67% ל-50%. כמו שאמרנו, זה אמור להיות במסגרת תקציב המשכי. כרגע אין לזה מקור תקציבי, וזה גם לא קשור לקורונה.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
אדוני היושב-ראש, כמו ששמעת, הגענו להסכמה עם שר האוצר על כך שעוד עשרות אלפי אנשים שפוטרו במרץ ואפריל יוכלו לקבל את התוספת הזאת.
איציק דניאל
¶
מי שעבד מינואר עד מרץ יהיה זכאי למס הכנסה שלילי, לא פוגעים לו במענק הרגיל. עכשיו מדברים על הגדלה במסגרת קופסת הקורונה, מדברים על תוספת לתקופת הקורונה. מינואר עד מרץ לא הייתה קורונה במדינת ישראל, לכן ההגדלה של המענק ניתנת לאנשים מאפריל והלאה.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
כל אותם עשרות אלפי או מאות אלפי אנשים שעבדו בינואר-פברואר ומרץ ופוטרו בקורונה לא מקבלים את התוספת הזאת.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
זה לא חוק של עבודה. כל אלה שפוטרו באפריל לא יקבלו את התוספת הזאת, את הדלתא הזאת.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
בסעיף (ה)(1)(א) כתוב שלא יקבל מקדמה מי שקיבל דמי אבטלה בחודשים אפריל עד יולי. על המובטלים אנחנו מדברים. למה אתה אומר שכולם יקבלו? לא כולם יקבלו. מה יעשה מי שפוטר מתחילת אפריל והיה באבטלה מאפריל עד היום? יש כמה מאות אלפי אנשים כאלה, נכון? אלה שפוטרו במרץ-אפריל ונשארו מובטלים לא מקבלים את הדלתא הזאת.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
דמי האבטלה זה רק 70% מההכנסה שלהם. הם גם מקבלים רק 70% מההכנסה שלהם, וגם אתה מונע מהם את התוספת הזאת. יש הסכמה עם שר האוצר לגביהם.
שרית פלבר
¶
אתם עיגנתם מקור תקציבי עבור התמודדות עם נגיף הקורונה. בחודשים ינואר עד מרץ עוד לא היינו בעולם שבו אנשים נפגעו מהקורונה.
שרית פלבר
¶
האנשים האלה זכאים למענק עבודה לפי תנאי הזכאות הרגילים. אתם רוצים לממן את התקופה של ינואר עד מרץ ממקור תקציבי שנועד לקורונה. צריך למצוא לתקופה הזאת מקור תקציבי אחר.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
אנחנו מקטינים את ה-67 ל-50 כך שהמענק הוא באותו אחוז שנתי. אנחנו רוצים לדאוג לעשרות אלפי אנשים שיצאו לאבטלה בחודש אפריל ולא זכאים לפי החוק הזה לתוספת.
שגית אפיק
¶
חוק-יסוד: משק המדינה, שקבע קופסאות עם מקורות תקציביים לקורונה, מאפשר את המקורות האלה ממרץ ואילך. עכשיו רוצה הוועדה לתקן תיקון. כיוון שהקופסאות שנקבעו באותם מקורות תקציביים הם ממרץ, אומרת לכם הממשלה: תצביעו על מקור תקציבי. זה לא שונה מכל הצעת חוק אחרת שבה הוועדה מבקשת תיקון והממשלה או משרד האוצר מתנגדים לתיקון. משרד האוצר, האם אתם יודעים להגיד לנו כמה זה עולה?
שגית אפיק
¶
מה לגבי העניין של קרוב משפחה? מהרגע שידעתם שהוועדה עמדה על זה שקרוב משפחה לא יוחרג בדיונים שהיו על המענקים הקודמים, יכולתם לדון בעניין הזה בנוגע להצעת החוק הזאת. לא מקובל, גיא, שתבוא ותגיד שהוועדה העלתה את זה באופן פתאומי.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד-תל"ם)
¶
עומד לפנינו פירוט התכנית הכלכלית לשנת 2020 בלבד. לפי הנתונים יש פה תת ניצול של כל התקציבים שהוקצו לטובת הסיוע הכלכלי לאזרחי ישראל. כך, למשל, 24% סיוע לעסקים ומענק הוצאות קבועות, שפחות מרבע מהתקציב שהוקצה לטובת העניין הזה נוצל. פחות מארבעה אחוז נוצל לטובת מענק עידוד תעסוקה. אנחנו רואים פה מספרים חסרי תקדים מבחינת הניצול. אני לא מבין למה צריך לאשר תקציב נוסף, מענקים נוספים, כשהניצול התקציבי של התכניות שכבר הועמדו לטובת הציבור נמצא בתת ניצול מחפיר. אני לא מצליח להבין האם אנחנו במצב טוב מבחינת מענק לעסקים, האם אנחנו במצב טוב מבחינת עידוד תעסוקה. אני לא מבין למה אין ניצול של התקציבים שהוקצו לטובת טיפול במשבר הקורונה. המשק עומד בפני קריסה, בעלי העסקים קורסים, העצמאים לא מצליחים לשרוד, מפעלי חיים שלמים קורסים, והממשלה לא מנצלת את התקציבים. כשאנחנו מדברים על מחדלי נתניהו, אנחנו מדברים בדיוק על הדבר הזה. זה שמוקצים מיליארדי שקלים ולא מנצלים אותם, זה פשוט מחדל שאני לא מצליח להבין. עכשיו מבקשים מוועדת הכספים לאשר עוד כספים שאולי גם אותם לא ינצלו.
אייל לב-ארי
¶
בפסקה (2) יבוא: הממשלה לא תעשה שימוש בסכומים המפורטים בסעיף קטן (א)(2)(2) להסכמים פוליטיים.
אייל לב-ארי
¶
בפסקה (2) יבוא: בסוף כל חודש הממונה על תקציב משרד האוצר ומי מטעמו יסקור בפני ועדת הכספים של הכנסת את ההוצאות שיצאו באותו חודש ואכן את פירוט ההוצאות הצפויות לחודש הבא.
אייל לב-ארי
¶
אחרי הסעיף יבוא "צמצום משרדים" – צוות בין משרדי שהרכבו מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הממונה על התקציבים במשרד האוצר ונציב שירות המדינה יגבש תכנית צמצום מספר משרדי הממשלה; החלטת הצוות תפורסם בתוך 90 ימים ממועד ההחלטה.
אייל לב-ארי
¶
צמצום משרדים - תוך 30 יום מיום תחילתו של חוק זה יוקם צוות בין משרדי שהרכבו מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הממונה על התקציבים במשרד האוצר ונציב שירות המדינה.
אייל לב-ארי
¶
הפחתת תקציב לשנים 2020 עד 2022 – בשנים 2020 עד 2022 הממשלה תפחית מבסיס התקציב של משרדי הממשלה ויחידות הסמך שלהן את הסכומים הבאים.
אייל לב-ארי
¶
החל מתקציב 2020 הממשלה תקצה תוספת קבועה לסל שירותי הבריאות לעדכון טכנולוגיות רפואיות חדשות, תרופות, מכשור ושיטות טיפול.
אייל לב-ארי
¶
תוקפו של חוק זה מותנה ביישום ההסכמים הקואליציוניים במלואם כפי שנחתמו ערב השבעת הממשלה ה-35.
אייל לב-ארי
¶
תחילתו של חוק זה עם הקצאת תקציב לתכנית קרב, תכנית היל"ה ותנועות הנוער להמשך פעילותן בשנת הלימודים התשפ"א.
אייל לב-ארי
¶
סבסוד ספרי לימוד – עם כניסתו של חוק זה לתוקף הממשלה תקצה 400 מיליון שקלים חדשים לסבסוד ספרי לימוד לאוכלוסיות מוחלשות.
אייל לב-ארי
¶
תקציב ותקנים נוספים – הממשלה תקצה תקציב למימון 2,000 תקנים לאחיות ו-400 תקנים לרופאים מתמחים.
אייל לב-ארי
¶
תכנית לאומית להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש – הממשלה תקדם תכנית לאומית להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש ועם העלייה הצפויה בתחלואה עד חודש מאי 2021.
אייל לב-ארי
¶
עם תחילתו של חוק זה תקדם הממשלה הצעת חוק לתיקון חוק מענק עידוד תעסוקה (הוראת שעה) (נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020 שתשנה את מתווה תשלום המענק שהמענק ישולם למעסיק שלא הוציא עובדים לחל"ת.
אייל לב-ארי
¶
תחילתו של חוק זה עם הקצאת 30 מיליארד שקלים חדשים לתכנית ממשלתית כוללת לפיתוח תשתיות וקידום מנועי צמיחה.
אייל לב-ארי
¶
מתווה תשלומי הורים – מתווה תשלומי ההורים שקבעה ועדת החינוך של הכנסת ויושב-ראש הוועדה למשרד החינוך ביום 17 באוגוסט 2020, יחול מיום כניסת החוק לתוקף.
אייל לב-ארי
¶
תחילתו של חוק זה לאחר הפחתת שכר הלימוד לסטודנטים בהתאם לאחוזי הפחתה בהוצאות המוסדות להשכלה גבוהה נוכח תקנות הגבלת הפעילות בעקבות נגיף הקורונה החדש.
אייל לב-ארי
¶
הממשלה תאשר רוטציה בין ראש הממשלה המכהן בנימין נתניהו לבין ראש הממשלה חליפי בנימין גנץ בהתאם להסכמים קואליציוניים שנחתמו ערב הקמת הממשלה ה-35.
אייל לב-ארי
¶
תחילתו של חוק זה עם אישור תקנון הממשלה הקובע את עבודת הממשלה באופן פריטטי כפי שנקבע בהסכמים קואליציוניים ערב הקמת הממשלה ה-35.
אייל לב-ארי
¶
תחילתו של חוק זה עם הקפאת הפטור ממס שניתן לראש הממשלה עבור הוצאותיו במעונו הפרטי, וזאת עד לתום המשבר הכלכלי-חברתי ופקיעתן של תקנות שעת החירום (התמודדות עם נגיף הקורונה החדש).
אייל לב-ארי
¶
משרד הביטחון וועדת החוץ והביטחון יגבירו את הפיקוח על מצרכים ושירותים ובכל הנוגע לציוד צבאי.
אייל לב-ארי
¶
תחילתו של חוק זה לאחר הקצאת התקציב הנדרש להמשך פעילות תכנית "רעים" – תכנית לקבוצות חברתיות לאנשים על הספקטרום האוטיסטי.
אייל לב-ארי
¶
תחילתו של חוק זה לאחר יישום התחייבויות משרד החינוך לשוויון מלא בחינוך המיוחד המוכר שאינו רשמי לשנת התשפ"א והקצאת 80 מיליון שקלים חדשים בהתאם להמלצות הצוות שהקים משרד החינוך לעניין זה.
אייל לב-ארי
¶
תחילתו של חוק זה לאחר העברה מיידית של 20 מיליון שקלים חדשים על ידי משרד החינוך עבור רכיבי שכר בחינוך המיוחד המוכר שאינו רשמי.
אייל לב-ארי
¶
הממשלה תחייב את בעלי אולמות האירועים להחזיר מקדמות ליחיד בשל אירוע שבוטל כתוצאה מהגבלת הפעילות.
אייל לב-ארי
¶
תחילתו של חוק זה לאחר קיום ישיבה מקיפה בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת והנחת מסקנות על שולחנה של הכנסת בסוגיית ההסכמה של ראש הממשלה נתניהו לאפשר מכירת מטוסים f35 לאיחוד האמירויות כחלק מהסכם הנורמליזציה המתגבש מבלי לעדכן את שרי הביטחון והחוץ.
אייל לב-ארי
¶
תחילתו של חוק זה לאחר חזרתם של שר הבינוי והשיכון ושר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים על הצהרתם להגדיל את מכסת עובדי הבניין הפלסטינים והזרים בישראל, בניגוד להחלטת ממשלה שהתקבלה בשנת 2013, כך שמכסות העובדים הפלסטינים והזרים יעמדו על 80,000 ו-32,000 בהתאמה.
אייל לב-ארי
¶
תחילתו של חוק זה לאחר ביטול הקיצוץ הרוחבי שקיבלה הממשלה משנת 2019 והשבת גובה הסבסוד לשיעורו ערב אותו קיצוץ.
איציק דניאל
¶
לגבי הסוגיה של ינואר - מדובר ב-200 מיליון שקל שיצטרכו לבוא על חשבון התקציב ההמשכי, הם לא יוכלו לבוא מתוך קופסת הקורונה שאישרתם.
לגבי הסוגיה של בני משפחה - ברגע שקרוב משפחה מועסק על ידי קרוב משפחה אחר שלו, היכולת לקבוע את השכר נקבעת ביניהם. הם יכולים לקבוע את השכר בצורה מקסימאלית כך שהם יהיו זכאים למענק בצורה מקסימאלית, ואז המענק לא ינותב למקומות שבאמת צריכים אותו.
איציק דניאל
¶
זה לא שמחר רשות המיסים יכולה לשים פקיד על כל בן אדם ובן אדם ולראות האם המשכורת שנקבעה זה שכר אמיתי או שכר לצורך המענק. היכולת הזאת לא אפשרית, ולכן בחוק המקורי החריגו בני משפחה.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
סוכם עם משרד האוצר שכל הנושאים שצריכים בשבילם סעיפים תקציביים יוגשו כהצעת חוק על ידי כל חברי הוועדה. שגית, תבהירי מה התיקונים שיש לנו?
שגית אפיק
¶
זה רעיון. התיקון היחיד לכחול זה ביחס להחרגת המגבלה של קרוב משפחה למענקים שישולמו משנת 2020. זה ביחס ל-67%.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
לגבי שאר הנושאים שהועלו על ידי חבר הכנסת ינון אזולאי, על ידי חבר הכנסת שלמה קרעי ועל ידי חברת הכנסת קרן ברק, אנחנו נגבש הצעת חוק.
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
אני מבקש שבסעיף 6ד(א), במקום המילים "בעד חודש מהחודשים אפריל עד דצמבר בשנת המס 2020" יהיה כתוב "מהחודשים אוקטובר 2020 עד יוני 2021".
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
רביזיה. אני מבקש שייקבע שהמקור התקציבי של החוק לא יהיה ממסגרות הקורונה שאושרו בחוקי היסוד והתיקונים השונים.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אני מחדש את הישיבה. הייתה פה הסתייגות על הנושא של הביטוח הלאומי, על העברת המידע משירות התעסוקה לביטוח לאומי בנוגע למובטלים. הנושא נידון בוועדת העבודה והרווחה?
נועה בן-שבת
¶
היום יש איזו שהיא הקלה שניתנת ומוגבלת בזמן. מ-1 באוקטובר יש הוראה מקלה שאומרת שגם אם האדם לא נרשם בשירות התעסוקה אבל הוכיח שהוא לא היה מועסק באותו זמן, אפשר יהיה להכיר בו ממועד הגשת הבקשה לדמי אבטלה. צריך למסור למוסד לביטוח לאומי את פרטיו של אותו אדם.
נועה בן-שבת
¶
הרעיון כאן הוא פחות הנושא הזה של העברת מידע, הוא יותר ששירות התעסוקה יוכל למצוא לאותו אדם עבודה.
טלי ארפי
¶
אנחנו, מאחר וזה לא נכנס במסגרת הצעת החוק הממשלתית, לא מציעים לכלול את זה בתוך הצעת החוק הממשלתית.
שגית אפיק
¶
מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, לפני שאתה מגיע לכאן עם תיקונים, אנחנו רוצים לדעת מה עמדת הממשלה.
מאיר שפיגלר
¶
בביטוח הלאומי אנחנו עובדים, אנחנו לא שותפים לאופן שמתנהלים כאן הדברים. אנחנו רוצים לשרת את עם ישראל במינימום של בירוקרטיה, במינימום של טרטור, במינימום של הכבדה וחוסר ודאות, זה הסיפור.
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
כן. נציגי משרד האוצר ומשרד המשפטים הניחו את דעתי שלא מדובר בנושא חדש, שמדובר בנושא ששייך לקורונה, ולכן יכול לבוא מחבילת הקורונה. יש כאן אמירה של הממשלה לאנשים שעובדים ומשתכרים שכר נמוך - תמשיכו לעבוד, זה הדבר הנכון, גם אם תקבלו את הכסף באמצע שנה הבאה.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
הבנו מנציגת רשות המיסים, במסגרת ההסתייגות של חברת הכנסת קרן ברק, שבתוך שלושה שבועות היא יכולה לטפל בכל ההסתייגויות, בכל הערעורים. אני אשמח לקבל הבהרה למה ה-120 יום הם מעט מידי.
מירי סביון
¶
אנחנו מתחילים לטפל בפניות כמה שיותר מהר. מוגשות אלינו יותר מ-100,000 פניות בכל אחת מהפעימות. יותר מ-90% מהפניות האלו מטופלות בפרק זמן של מספר ימים. בפניות שמתעכבות מעט אנחנו משלמים מקדמות של 40%. אם הפנייה מתעכבת מעל 28 ימים, משלימים את זה ל-60% מכלל התביעה. ישנן פניות שהטיפול בהן מתמשך, הן מצריכות בירורים מסוימים. בחלק גדול מהמקרים מתברר שהמקדמה מכסה את כל התביעה. למרות שה-120 יום זה פחות ממה שהיינו צריכים מלכתחילה, אנחנו עושים מאמצים לעמוד ב-120 יום האלה באותם מקומות שמצריכים בירור.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אנחנו נרצה לקבל דיווח על מקרים שלא קיבלו אחרי 28 ימים. תעשו בדיקה אצלכם. מיד אחרי החג תתנו לנו דיווח על מקרים שלא קיבלו תוך 28 יום.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
זה נגד החוק. אין לי מה לתקן פה. אם הם עוברים על החוק גם עכשיו, לא יעזור שאני אתקן את זה ל-30 יום, שזה אומר לתת להם עוד יומיים. אנחנו מבקשים לקבל דיווח מיד אחרי החג על מקרים שהגיעו אליכם שלא קיבלו גם 60%. שתצא פנייה מסודרת מהוועדה לרשות המיסים בעניין הזה.
מירי סביון
¶
בוודאי. יכולה להיות סיטואציה שבאיזו שהיא תביעה מתגלית מחלוקת בינינו לבין הצד שקיבל את התביעה. יכול להיות מצב ששילמנו 90% ולגבי היתרה עדיין קיימת מחלוקת.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אנחנו מדברים על ה-60%. חברת הכנסת ברק מדברת על תביעות שבהן קיבלו אפס אחרי שלושה חודשים.
מירי סביון
¶
יכול להיות שהתביעה נדחתה, כי נמצא שאין זכאות, או כי נמצא שהזכאות יותר נמוכה ממה שהתבקש, ואז מבחינתנו הטיפול הסתיים. אלה המצבים שבהם הוא יכול להגיש השגה ולהגיד שעמדתו שונה משלנו.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
את אומרת שהמקרים שקרן מדברת עליהם, שאלה המקרים שקיבלו כלום, הם מקרים שהגעתם למסקנה שלא מגיע.
מירי סביון
¶
אם אנחנו מפסיקים לטפל תוך מספר ימים ספורים בתביעה שהוגשה מלכתחילה כי אנחנו קובעים שהזכאות למענק יותר נמוכה מהמענק שהתבקש, אנחנו משלמים את המענק בהתאם לבדיקה שלנו. יכול להיות שזה יהיה 60%, יכול להיות שזה יהיה פחות, יכול להיות שזה יהיה גם 100% מהתביעה. ברגע שהתביעה טופלה, מבחינתנו אין צורך לשלם מקדמה. במקרים האלה אנשים יכולים להגיש השגה, במידה והם חושבים ששילמנו מעט מידי, ואז אנחנו מטפלים בהקדם האפשרי. ה-120 ימים שניתנים, שזה פרק זמן מאוד מאוד קצר בהתייחס למורכבות של הנושאים, בהתייחס לזה שיש כמות מאוד גדולה של פניות, זה פרק זמן מזערי כדי שניתן יהיה להשלים את הבדיקות האלו וכדי למנוע מצב שהדברים משולמים ואחרי זה צריך לבקש מאנשים בחזרה.
שגית אפיק
¶
עלול להיווצר מצב שיותר נוח לכם אחרי 28 יום לתת תשובה שלילית מאשר לשלם מקדמה, ואז הבן אדם צריך להמתין עוד 120 ימים? זה מה שחברת הכנסת קרן ברק טוענת. השאלה מה התשובה לזה.
קרן ברק (הליכוד)
¶
האנשים האלה, שאת טוענת שהם רק 10% מהמקרים, מתנהלים ללא כסף בחשבון. מה שאתם עושים זה דוחים אותם עוד ועוד. למדינה יש כסף, אבל לעסקים הקטנים אין כסף. מה הבעיה שלכם לדון בערעור תוך 30 יום, בשביל שאם מגיע להם הם יקבלו את הכסף? כרגע הם נותנים אשראי למדינה.
מירי סביון
¶
החובה לשלם את המענקים האלה זו זכות מאוד משמעותית. אנחנו לגמרי מבינים את המשמעות שהכסף הזה יגיע כמה שיותר מהר למי שצריך אותו, ואנחנו גם עושים את המרב כדי לשלם את הכספים האלה ואת מה שמגיע. מצד שני, בגלל סכומי העתק שמדינת ישראל משלמת כאן ברור לנו שצריך לעשות בקרה סבירה כדי שהכספים יגיעו למי שהם צריכים להגיע. את אותם מקרים שצריך לבדוק אנחנו בודקים. כדי שאת הבדיקות האלו נוכל לעשות בצורה טובה נדרשים לנו ה-120 ימים, שגם הם מעט מידי. אם לא יהיו את 120 ימים, זה יגרום לזה שיתנהלו הרבה מאוד הליכים מיותרים בבתי משפט. למעלה מ-90% מהמקרים מטופלים תוך ימים ספורים. באותם מקרים שזה מתארך אנחנו משלמים מקדמות. אם הטיפול מסתיים קודם, משולם המענק שצריך להשתלם. כל ההליכים האלה נקבעו אחרי דיונים בוועדה.
קרן ברק (הליכוד)
¶
אם היו אומרים לך שידחו לך את המשכורת שלך בחצי שנה ולא יהיה לך ממה לחיות חצי שנה היית מדברת אחרת, את מסכימה איתי?
מירי סביון
¶
המקרים שהועברו לביקורת מעבר ל-28 ימים ולא שולם בהם מענק, הם התיקים היותר גדולים. אנשים שלא קיבלו מענקים וחושבים שמגיע להם, מוזמנים לפנות אלינו ואנחנו נבדוק את הדברים. אנחנו נפתור את המקרים שבהם הדברים מתעכבים שלא לצורך.
קרן ברק (הליכוד)
¶
את כל הזמן אומרת שאתם עושים את המקסימום, אבל המקסימום לזה שלא קיבל הוא לא המקסימום. כל מה שאנחנו מבקשים זה שהערעור יתקצר.
גיא גולדמן
¶
ביקשנו להבדיל בין שני מקרים. מקרה אחד זה עוסק שלא נקבעה לו תקופת הזכאות ומשום מה לא קיבל את המקדמה, שזה מסוג המקרים שביקשתי לברר כי זה לא בסדר, ומקרה אחר זה עוסק שכן קיבל תקופת זכאות, רק אמרו לו שמגיע לו מענק x. הוא רשאי להגיש השגה. ההשגה הזאת והבירור הזה לוקחים זמן. אי אפשר לשלם לו כשהרשות יודעת שיש יסוד סביר להניח שלא מגיע לו. אם הטענות נכונות, אפשר לתת מענה כבר עכשיו. מהרגע שנקבעה לו תקופת זכאות והרשות יודעת שסביר להניח שמגיע לו מענק בגובה מסוים, היא לא יכולה לשלם מקדמות יותר מזה, זה דורש בירור שאי אפשר לקיים אותו בפחות מ-120 יום.
מירי סביון
¶
אם יש לכם רשימה או פניות של בעלי עסקים, של אנשים שהגישו תביעות שלא נענו וחושבים שהם לא קיבלו את מה שמגיע להם, בבקשה, תעבירו אלינו בצורה מרוכזת, אנחנו נבדוק את הפניות האלו. אם יש בעיות אנחנו נפתור אותן.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
תוך שבוע תביאו לוועדה את מספר הפניות שעדיין מתעכבות אצלכם ולא קיבלו את ה-60%. טוענת חברת הכנסת קרן ברק, ובצדק, שלאנשים האלה אין מה לאכול. יכול להיות שאתם צודקים ולא מגיע להם בכלל, ויכול להיות שיש מקרים שהטרטור הבירוקרטי הזה מונע מהם את המינימום שמגיע להם. תעשו בדיקה על מה מדובר. אולי מדובר על מעט מקרים, אולי מדובר על הרבה מקרים, על מאסה קריטית שצריך להתמודד איתה.
אלכס קושניר (ישראל ביתנו)
¶
אני מבקש להכניס את ההסתייגות שלי. אם היא לא נכנסת, אז יש לי 800 הסתייגויות על השולחן.
אייל לב-ארי
¶
על אף האמור בסעיפים 1,2 ו-6(ד) לחוק העיקרי, עובד שקיבל הכנסת עבודה מקרובו
כהגדרתו בפסקה (1) להגדרה "קרוב" בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה, יהיה זכאי
למענק בשיעור של 67% מהמענק לו הוא היה זכאי אילו לא קיבל שכר עבודה מקרובו
עבור כל חודש מהחודשים אפריל עד דצמבר 2020.
גיא גולדמן
¶
אנחנו מתנגדים לתיקון הזה. יש התחמקויות, יש עלויות, ואין לנו אפשרות לבצע את זה במשאבים שעומדים לרשותנו.
גיא גולדמן
¶
אנחנו נוהגים ליישם את הוראות החוק. ברגע שיהיה חוק נעשה את המיטב כדי ליישם אותו, אבל אני לא יכול להגיד כאן שתהיה לנו את האפשרות ליישם אותו.
איציק דניאל
¶
עלות החוק בנוסח המקורי שלו - 800 מיליון שקל, ויש מקור ל-800 מיליון שקל. ככל שאתם מבקשים להכניס אוכלוסייה נוספת שתהיה זכאית למענק - תהיה לזה עלות תקציבית.
שגית אפיק
¶
איך אתם יכולים לטעון הסתייגויות תקציבית, הרי אנחנו בהצעת חוק ממשלתית? תסבירו לי רק את הקונספט.
איציק דניאל
¶
אני אשמח לשמוע את התייחסות משרד האוצר על העלות התקציבית של ההסתייגות בנוגע לקרוב משפחה.
איציק דניאל
¶
הערכת עלות של אגף התקציבים ורשות המיסים לגבי תיקון החקיקה, לגבי העניין של לאפשר לקרוב המשפחה לקבל את המענק המוגדל – 80 מיליון שקלים.
איציק דניאל
¶
זה לא קשור למובטלים. כל המועסקים במשק שהם קרובי משפחה ונכנסים לזכאות יהיו זכאים למענק.
איציק דניאל
¶
אם אנחנו רוצים לאפשר לקרוב משפחה לקבל את המענק המוגדל, נצטרך להוריד את גובה המענק מ-67%, כמו שנמצא כרגע בנוסח, ל-60%, מה שיוצר לנו את המקור הנוסף ל-80 מיליון שקלים האלה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
יש הצעת חוק שלי ושל חבר הכנסת מלכיאלי שמבקשת להוריד את הגיל של מס הכנסה שלילי מגיל 23 לגיל 18. האוצר התחייב שהוא יביא את הורדת הגיל בתקציב 2020-2021.
איציק דניאל
¶
אנחנו נבחן את הדברים בצורה מקצועית עם חברי הכנסת. כפי שאמרנו, הנושא יבוא מבחינת סדר עדיפויות בתקציב 2020-2021 לאישור הממשלה והכנסת.
רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם)
¶
האם לא ראוי שאם מקבלים את ההצעה הזאת והחוק הזה עובר, שלפחות נאמר שתהיה הגדלה של 40% בשכרם של האנשים שמשרתים בצבא?
הילה שי וזאן (כחול לבן)
¶
לעלות של 80 מיליון אין שום היגיון, כי 10% מהמועסקים במשק הם לא בני משפחה. לא יכול להיות שבן אדם שעובד בעסק, לא משנה אם הוא משפחתי או לא, לא יקבל את המענק הזה בדיוק כמו כל אחד אחר.
בצלאל סמוטריץ' (ימינה)
¶
אם בחלק הראשון של הדיון הורדתם את המקור ממיליארד ל-800 מיליון, בואו נעלה אותו ל-880.
אייל לב-ארי
¶
אחרי סעיף 1(2) יבוא (3): עצמאי שהוא גם שכיר לא יבואו בחשבון הכנסותיו כעצמאי לצורך בדיקת זכאותו לדמי אבטלה
רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם)
¶
נאמר לי על ידי מנכ"ל ביטוח לאומי שאני צודק, שיש כאן באמת עיוות, שבאמת שכיר שהוא גם עצמאי לא מקבל דמי אבטלה בגלל שמקזזים לו את זה מזה. הבעיה שהם לא יכולים לתקן את זה, כי בשביל זה צריך לעשות תיקון בחוק הביטוח הלאומי. אני אסתפק בזה שיושב-ראש הוועדה יגיד שהתיקון לחוק הזה יבוא לשולחננו.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אני אבקש מהרב גפני להביא את החוק הזה לדיון הכי מהר שאפשר, כי זה עושה שכל. אני חושב שזה אפילו עלה כהצעה לסדר במליאה.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
נכון, שם זה המקום הנכון לדון בזה. אני מוכן להצטרף אליך בבקשה של ועדת הכספים שוועדת העבודה תדון בעניין הזה.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
הסיפור של להחיל את החוק מינואר, לא מאפריל, כך שעשרות אלפים יוכלו לקבל את המענק, חשוב לא פחות מהסיפור הזה של קרובי משפחה.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
אפשר להוריד את זה ל-60%, ובינתיים הם יעשו בדיקה כמו שצריך. אם נמצא לזה מקור, נוסיף לזה 7%.
מאיר שפיגלר
¶
הם מקבלים קצבת קיום היום. הם עברו סדרה ארוכה מאוד ומתישה כדי להיות זכאים לקצבה הזאת. זה כמו הבטחת הכנסה.
שגית אפיק
¶
ההסתייגות השלישית היא לגבי מי שלא הגיש דוח 2018, של חברי הכנסת ינון אזולאי ויצחק פינדרוס.
שגית אפיק
¶
לסעיף 1 להצעת החוק – חוק זה ייכנס לתוקף לאחר שיועבר תקציב בסך 40 מיליון שקלים חדשים לתכנית חוג לכל ילד.
שגית אפיק
¶
יש כאן לחילופין לגבי ההסתייגות שאמרנו קודם, לגבי תקציב לקליטת מורים ומורות ערביים. מ-251 מיליון עד 264. נצביע על הראשונה והאחרונה. 251 מיליון שקלים.
שגית אפיק
¶
כניסת חוק זה לתוקף לאחר העברת 10 מיליון שקלים חדשים לתמיכה בקבוצות כדורגל, בסכום של 75 מיליון שקלים שהועבר לליגות המקצועניות.
בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם)
¶
מה זאת אומרת? אי אפשר להצביע. זה נושא חדש. היה בדיוק אותו סיפור בוועדת חוקה. צריך להגיע לוועדת הכנסת. הנושא של מגרשי כדורגל, אם הבנתי נכון, כי ההסתייגויות כאן מולי, זה נושא חדש.
בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם)
¶
על הסתייגות זה מגיע לוועדת הכנסת. היה על זה דיון בוועדת החוקה. יושב ראש ועדת הכנסת התעקש שזה יגיע כנושא חדש, ההסתייגות, לפני שמצביעים עליה ולכן גם אני מתעקש כאן.
שגית אפיק
¶
אפשר לטעון טענת נושא חדש ביחס להסתייגות. במצב כזה אי אפשר להצביע על ההסתייגות הזאת וצריך להגיע לוועדת הכנסת.
שגית אפיק
¶
חוק זה ייכנס לתוקף לאחר העברת חמישה מיליון שקלים חדשים להכשרות מקצועיות לבטיחות עובדי בניין.
שגית אפיק
¶
חוק זה ייכנס לתוקף לאחר הכללת תקציב בסך 117 שקלים חדשים לרשויות המקומיות הערביות לצורך טיפול ועזרה במאבק בנגיף הקורונה.
שגית אפיק
¶
חוק זה ייכנס לתוקף רק לאחר שייקבע תקציב בסך 20 מיליון שקלים חדשים לליגות כדורגל ג', ב' ו-א'.
שגית אפיק
¶
יש כאן הסתייגויות חלופיות, מ-21 מיליון ועד 36 מיליון. תצביע על האמצעית והאחרונה. לחילופין 28 מיליון.
שגית אפיק
¶
אפשר לטעון טענת נושא חדש ביחס להסתייגויות. בדרך כלל מה קורה זה שאת ההסתייגויות מגישה האופוזיציה ואין לאופוזיציה אינטרס לטעון טענת נושא חדש ביחס להסתייגויות של עצמה, כפי שבמקרה קרה כאן. מה שקרה ביום שישי, היה דבר שונה שבו הקואליציה הגישה הסתייגות והקואליציה מצדה השני הגישה את טענת הנושא החדש. בדרך כלל כשיש נושא חדש בהסתייגויות, הנוהג, הנוהל, ההתנהלות היא כזאת שמטבע הדברים האופוזיציה מעדיפה שלא לטעון טענת נושא חדש לגבי עצמה. זה לא עבד במקרה הזה, אבל זה נמשך.
שגית אפיק
¶
ההסתייגויות בהן אנחנו דנים הן הסתייגויות של חבר הכנסת אחמד טיבי חבר הכנסת בועז טופורובסקי טען טענת נושא חדש ביחס להסתייגות.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
היא רק הסבירה את מה שקורה כאן בהליך. ברור שהדיון הזה הוא נושא חדש. אנחנו נתקדם.
שגית אפיק
¶
חוק זה ייכנס לתוקף לאחר קביעת תקציב עבור מיטות טיפול נמרץ בבתי החולים בנצרת בסך של 10 מיליון שקלים חדשים.
שגית אפיק
¶
יש לנו כאן הסתייגויות חלופיות, מ-11 מיליון עד 25 מיליון. תצביע על אמצעית ואחרונה. 18 מיליון שקלים חדשים.
שגית אפיק
¶
יש כאן חלופיות, מ-11 מיליון שקלים חדשים עד 25 מיליון שקלים. נצביע על אמצעית ואחרונה. 19 מיליון שקלים.
שגית אפיק
¶
קביעת תקציב בסך 10 מיליון למשרד העבודה והרווחה לתקנים חסרים ליחידות סיוע בבתי הדין השרעיים.
שגית אפיק
¶
חוק זה לא ייכנס לתוקף אלא לאחר הקצאת תקציב סיוע בסך חמישה מיליון שקלים חדשים לכל רשות מקומית המוגדרת אדומה לצורכי קורונה.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
קיבלת. חמש דקות התייעצות סיעתית. הדיון יתחדש בשעה 17:36
(הישיבה נפסקה בשעה 17:31 ונתחדשה בשעה 17:36.)
שגית אפיק
¶
חוק זה ייכנס לתוקף לאחר הקצאת 200 תקנים להתמחויות במחלקות הקורונה והפנימיות בבתי החולים.
שגית אפיק
¶
יש לנו כאן הסתייגויות חלופיות, מ-201 מיליון עד 215 מיליון. תצביע על האמצעית והאחרונה, 208 מיליון.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אני חייב לומר אני מקווה שאחרי 100 ימי החסד שלי בכנסת אני אצליח ללמוד משהו ממה שאתה לימדת אותנו היום.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
זה אומר תלמיד של גפני שהוא סופר מסטר.
רבותיי, ביקשנו באמצעות ההסתייגויות נושאים חשובים ואחד החשובים שבהם זה חוג לכל ילד שזאת תוכנית במשרד החינוך לכלל הילדים במדינת ישראל, יהודים וערבים כאחד, בהם מסבסדים חוגים בישובים שנמצאים למשל באשכול אחד עד שש ואז המשרד משלם 90 אחוזים מהחוג. במקום 3,000 שקלים לחוג משלמים משהו כמו 100 שקלים ואלה משפחות שזקוקות לסבסוד.
אנחנו ברשימה המשותפת ראינו את הנושא כנושא חשוב. חברת המתנ"סים ומי שעובדים בפרויקט החשוב הזה פנו אלינו והיינו בקשר אתם. אנחנו העלינו את זה לפני כמה ימים והיום היו מגעים בינינו לבין משרד האוצר לבין לשכת שר החינוך. שר החינוך גלנט הודיע למשרד האוצר שהוא החליט לתעדף את התוכנית הזאת של חוג לכל ילד ועל כן משרד האוצר הודיע לי שבעקבות שינוי סדרי העדיפות האלה, הוא בהחלט יתייחס בחיוב לאפשרות של תקצוב והמשך תקצוב של התוכנית הזאת. אגב, סך כל התוכנית היא 40 מיליון שקלים. יש אזורים שתוקצבו והפריפריה והצפון טרם תוקצבו.
בנוסף, האוצר, ואנחנו רוצים לשמוע את זה ממנו, וגם ממך כיושב ראש הוועדה, מתחייב על תוכנית 922, להאריך אותה כדי שהסכום שנשאר שם בקופה הציבורית לא יתפספס והתקציבים האלה יועברו בסופו של דבר לרשויות הערביות.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
לפני כן, אני רוצה להשלים את מה שאמר חבר הכנסת טיבי. חלק גדול מההסתייגויות שהגשנו בשם הרשימה המשותפת נוגע לתקציבים שהם בתוכנית 922, גם התוכנית של חוג לכל ילד ועוד הרבה דברים שהגשנו. הייתה הצהרה קודמת של שר האוצר בממשלה, אבל אנחנו רוצים שיצהירו את זה כאן בוועדת הכספים, שכל הכספים שהיו בתוכנית 922 ולא נוצלו – מכיוון שהתוכנית מסתיימת בשנת 2020 – יועברו ואפשר לנצל אותם בשנת התקציב 2021.
עוד אני רוצה להדגיש שבשבוע שעבר הגענו להסכמות בעניין כספים ישנים של בטיחות בעבודה אחרי שהעלינו את הנושא הזה של הקורבן ה-42 שנפל. בהמשך לפגישה שהייתה לנו עם שר האוצר, יושב ראש ההתאחדות, השר אלי כהן ודוד ביתן לעניין תמיכה בהוצאות הליגות הנמוכות, לא מקצועניות, ליגות א', ב' ו-ג', לאור כל הדברים האלה אנחנו מסירים את כל ההסתייגויות שהגשנו בשם הרשימה המשותפת.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
לפני שמשרד האוצר מתייחס, אני רוצה לומר שני דברים. ראשית, אני רוצה לומר כהגדרה שהנושא של חוג לכל ילד, בטח בתקופה כזאת שילדים נמצאים באזור המגורים ולא ברור מה קורה עם הלימודים, לא ברור מתי הלימודים יתחדשו, החשיבות שזה כבר קורה בהחלטות ממשלה בהרבה מקומות, ודיברנו על זה – יכול להיות שאתם צריכים למצוא פתרון בתוך ה-4,7 מיליארד שקלים שהעברנו למשרד החינוך, לקורונה. אני לא יודע איך אבל תנסו למצוא דרך יצירתית איך לפתור את הדבר הזה.
דבר שני. אמרתי גם לחבר הכנסת אחמד טיבי. התקשר אלי יושב ראש הוועדה הרב גפני וביקש ממני לומר בשמו שהוא ייכנס לנושא הזה מיד עם חזרתו אחרי החג ויטפל בנושאים שהעלה חבר הכנסת טיבי היום. אני אשמח לשמוע את ההתייחסות שלכם גם לגבי חוג לכל ילד וגם לגבי 922.
תמיר כהן
¶
תודה רבה. אני אתייחס לגבי כל הדברים שנאמרו. דבר ראשון, לגבי הדברים שלך, חבר הכנסת אוסאמה סעדי. בהחלט הייתה ישיבה אצל שר האוצר לגבי סוגיית הספורט ומה שסוכם שם, כמובן השר יעמוד בסיכום.
לעניין סוגיית הכשרות של בטיחות בעבודה, כיום אחד הדברים החשובים. יש צוות ממשלתי בראשות מנכ"לית משרד האוצר ומנכ"ל משרד ראש הממשלה על המלצות לעניין תעסוקה והכשרה מקצועית בראי הקורונה. זה מקבל משנה תוקף עם כניסתנו לסגר שני. ההמלצות האלה יובאו לממשלה ומה שיצטרך חקיקה, גם יגיע לכאן בשלב מאוחר יותר.
תמיר כהן
¶
גם מעבר לזה. יש במסגרת תקציב הקורונה, בחקיקה הקודמת של רשת הביטחון הכלכלית, הוקצה סדר גודל של מעל מיליארד שקלים לאימוץ ההמלצות, גם להכשרות מקצועיות במסלולים מיוחדים ובמסגרת זו יימצא גם תקציב בסדר הגודל שחבר הכנסת אוסאמה סעדי דיבר לעניין אותה מטרה.
אני אומר כאן באופן כללי, מבלי להיכנס לתקציבים שבוצעו או לא בוצעו ב-922, וזו אמירה יותר רחבה לגבי כל התוכניות הרב-שנתיות שנגמרו בשנת 2020. שר האוצר הצהיר כבר לפרוטוקול בעת אישור התקציב ההמשכי לשנת 2021.
תמיר כהן
¶
הוא הצהיר גם בממשלה וגם בוועדה שהממשלה מתכוונת לקדם הארכה של החלטות ממשלה רוחביות לאוכלוסיות, גם 922 אבל גם החלטות ממשלה רוחביות אחרות.
תמיר כהן
¶
יש. גם כמובן צפון וכהנה וכהנה.
לעניין חוג לכל ילד, בהחלט מאשר את הדברים שאמר חבר הכנסת אחמד טיבי. שר החינוך אישר ויעלה את זה במסגרת סדר העדיפות לקראת תקציב 2021.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
תנסו לראות גם בקופסאות קורונה לפני 2021, איך להכניס את זה. קיבלתם 1,7 וחצי מיליארד שקלים. די מסובך להוציא את זה בחודשיים. אני מציע לכם לבדוק אפשרות להכניס את זה, בפרט בתקופה הזאת. הרי אתם עושים את זה כתוכנית נקודתית בעוטף עזה ובמקומות האלה. יכול להיות שבמסגרת הזאת תבחנו את הכנסת התוכנית.
בועז טופורובסקי (יש עתיד-תל"ם)
¶
אני יכול להעלות את ההסתייגויות האלה בכל זאת למרות שהרשימה המשותפת משכה?
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
לאור הדברים של יושב ראש הוועדה וההתחייבות של היושב ראש גפני ולאור הדברים של תמיר כהן כנציג שר האוצר, אנחנו מודיעים שאני מושך את אלף ההסתייגויות ומבטל את הרוויזיות שנעשו לפני שעה קלה.
שגית אפיק
¶
עדכנו.
אתה יכול להצביע על הצעת חוק יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון מס' 6) בתיקונים שהוקראו. למעשה היו שני תיקונים שהוקראו.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
הצעת החוק אושרה לקריאה שנייה ושלישית במליאה. תודה רבה לכולם. היה נעים בחברתכם. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 17:56.