פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
ועדת המדע והטכנולוגיה
12/10/2020


מושב שני

פרוטוקול מס' 17
מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה
יום שני, כ"ד בתשרי התשפ"א (12 באוקטובר 2020), שעה 11:30

למידה בימי קורונה – טכנולוגיות שמשנות את מערכת החינוך

חברי הוועדה: עינב קאבלה – היו"ר
סונדוס סאלח

מיכאל מלכיאלי

עופר רימון - סמנכ"ל תקשוב טכנולוגיה ומערכות מידע, משרד החינוך

איל רם - סמנכ"ל ומנהל מינהל עובדי הוראה, משרד החינוך

עינת רום - מנהלת אגף פיתוח מקצועי עובדי הוראה, משרד החינוך

רחל אברמזון - מנהלת אגף חינוך מיוחד, משרד החינוך

מימי פלצי - ממונה על החינוך המיוחד בבתי הספר, משרד החינוך

שולמית כהן - מפקחת חינוך מיוחד חרשים וכבדי שמיעה ארצי, משרד החינוך

ענבל נגבי אלון - מנהלת תחום EdTech, משרד החינוך

רינת שפרן - מנהלת אגף בכיר מדע וקהילה, משרד המדע והטכנולוגיה

שלי אדיב - ראש תחום חינוך וקהילה סוכנות החלל, משרד המדע והטכנולוגיה

אשר ביטון - מנכ"ל, משרד הדיגיטל הלאומי

אל הרפז - מנהל תחום בכיר חינוך, מטה ישראל דיגיטלית, משרד הדיגיטל הלאומי

אורית וקנין שילה - ממונה חניכות ונוער, אגף להכשרה מקצועית, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

אוסנת שוחט - סגן מנהל תחום פדגוגיה, אגף להכשרה מקצועית, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

יואב שור - ממונה הסדרת מקצועות, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

ויסאם סואלחה - מפקח פדגוגי למגזר הערבי, אגף בכיר הכשרה מקצועית, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

אתי כוכבי - מנהלת, מחלקה לפיתוח וניהול ידע במה"ט, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

תמר ויזנפלד - מפקחת ארצית נגישות השרות, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

סאני כלב - חוקר, מחלקת חדשנות ופיתוח מדיניות, הרשות להגנת הפרטיות

מיכל מנקס - סמנכ"ל חינוך, רווחה וחברה, מרכז השלטון המקומי

נועה בן אריה - יועצת משפטית, מרכז השלטון המקומי

מחמוד סמיר - ראש עיריית אום אל פחם, מרכז השלטון המקומי

צחי שלום - מנהל מחלקת תיקשוב, מרכז השלטון המקומי

מירב בן שימול - ראש תחום אסטרטגיה וצעירים, מרכז המועצות האזוריות

רינת חכים - ראש תחום חינוך ורווחה, מרכז המועצות האזוריות

אביגיל סאמין - יו"ר משותף, "מנהיגים"- ארגון מנהלי בתי הספר, ארגוני מנהלי בתי ספר ומורים

זיו רפפורט - ישיבה תיכונית, ארגוני מנהלי בתי ספר ומורים

מיכל מדמון - מורה ומנהלת קהילת "חינוך 2020", פורום אנשי חינוך והורים, ארגוני מנהלי בתי ספר ומורים

מנשה לוי - יושב-ראש התאגדות מנהלי בתי הספר, ארגוני מנהלי בתי ספר ומורים

איתי קרויטורו - יושב-ראש מועצת התלמידים והנוער הארצית

מיטל בק - מחלקה משפטית, המועצה הלאומית לשלום הילד

יוסי בידץ - מנכ"ל מט"ח, המרכז לטכנולוגיה חינוכית

אברהם ורשבסקי - ראש מיינדסט, המרכז לטכנולוגיה חינוכית

עדי זנד - מנכ"לית, חברת טכנולוגיות למידה EdTech (ממשק טכנולוגיות לימודיות) ספק תוכן דיגיטלי של משרד החינוך, פיתוחים טכנולוגים ללמידה דיגיטלית

דדי פז - מנהל פיתוח תוכן ומחקר, סאסא סטון, ארגון חברתי לילדים מאושפזים בבתי החולים בישראל, פיתוחים טכנולוגים ללמידה דיגיטלית

אפי ברוך - מנכ"ל חברת פלתורה טכנולוגיות, ספק למדעי המחשב לכיתות ד-ט, פיתוחים טכנולוגים ללמידה דיגיטלית

רמי מראלי - מנהל טכנולוגיות ראשי, חברת פלתורה טכנולוגיות, ספק למדעי המחשב לכיתות ד-ט, פיתוחים טכנולוגים ללמידה דיגיטלית

עמיר גולן - מנכ"ל משותף חברת קלסוס, מערכת מתקדמת ללימודים דיגיטליים המיועד למורים, תלמידים ובתי ספר, פיתוחים טכנולוגים ללמידה דיגיטלית

אורי אברהם - סמנכ"ל תפעול חברת Matific "עשר אצבעות", פלטפורמה דיגיטלית למתמטיקה שנבנתה על ידי מומחים פדגוגיים, פיתוחים טכנולוגים ללמידה דיגיטלית

משה יהודה - מנכ"ל עמותת מרכבה, לימוד מקצועות התנ"ך בצורה ויזואלית, פיתוחים טכנולוגים ללמידה דיגיטלית

מאיר פכלר - מייסד מנכ"ל, חברת גמרא ברורה, פיתוחים טכנולוגים ללמידה דיגיטלית

בועז חשביה - שותף, סמנכ"ל פיתוח עסקי, חברת appwize, פיתחה את פלטפורמת Eton.news המעודדת ומלמדת הבעה, פיתוחים טכנולוגים ללמידה דיגיטלית

אור דניאל - ארכיטקט למידה, חוקר וחדשן בטכנולוגיות למידה, אתר Learntech, פיתוחים טכנולוגים ללמידה דיגיטלית

יוחאי טוויג - מנכ"ל חברת GOOL בגרויות, הכנה לבגרויות באינטרנט, פיתוחים טכנולוגים ללמידה דיגיטלית

אורית רמון - מנהלת אגף לחינוך והכשרה, התאחדות התעשיינים בישראל

מירב קינן - מנכ"לית איגוד ההיי-טק הישראלי

הילה היבש - יועצת משפטית, מיקרוסופט ישראל, חברות היי-טק

ערן גופר - מנהל תחום חינוך, מיקרוסופט, חברות היי-טק

תמר חי-שגיב - ראש מערך החינוך, מרכז פרס לשלום ולחדשנות, מרכזי חדשנות

יובל גרעיני - יו"ר ועדות קורסים מקוונים במדעים - ות"ת; הטכניון, נציגי אקדמיה

ניצה שיאון - פתוח מקצועי - מתמטיקה; טכניון, נציגי אקדמיה

תמי חלמיש אייזנמן - מנהלת יוזמה, מרכז לידע ולמחקר בחינוך, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, נציגי אקדמיה

גילה קורץ - דיקנית פקולטה לטכנולוגיות למידה, מכון טכנולוגי חולון, מכללות טכנולוגיות

טל חסין - ראש תחום חינוך, האגודה לזכויות האזרח בישראל

אורי בן ארי - נשיא ומייסד קרן אתנה - מחשב לכל מורה, נציגי עמותות

דפנה תמיר - מנהלת התכניות קרן אתנה - מחשב לכל מורה, נציגי עמותות

יקטרינה סורשר סמית - עוזרת מנכ"ל קרן אתנה-להעצמת מורי ישראל, נציגי עמותות

רינת גרין - מנהלת מקצועית, מייסדת, פסיכולוגית קלינית, עמותת קול קורא -להעצים ילדים המאובחנים עם דיסלקציה ו/או לקות שפתית ולקויות למידה ספציפיים, נציגי עמותות

אמיר יגודה - סמנכ"ל, עמותת תעשיידע-תעשייה למען חינוך מתקדם, נציגי עמותות

יובל וגנר - יו"ר, עמותת נגישות ישראל, נציגי עמותות

עליזה רוזנס - אחראית פניות הציבור בעמותת נגישות ישראל, נציגי עמותות

יוסי אני - מנכ"ל מדעטק

מיה הלוי - מנכ"לית מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד בירושלים

נועה אלפנט לפלר - מנהלת בכירה למדיניות ציבורית וקשרי ממשל, חברת גוגל ישראל

כפיר אדם - יושב-ראש איגוד חברות הטכנולוגיה החינוכית

רינה כהן - יושב-ראש מועצה ציבורית להורים בישראל

מתן רן - מנהל פדגוגי "החממה", מרכז להתפתחות אישית ויזמות מקיימת

עוז חיים - יזם חברתי, מחברים את ילדי ישראל

איילת חאקימיאן

איה לינצ'בסקי

למידה בימי קורונה – טכנולוגיות שמשנות את מערכת החינוך

בוקר טוב. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת המדע והטכנולוגיה. היום כ"ד בתשרי התשפ"א, ה-12 באוקטובר 2020 והנושא הוא למידה בימי קורונה – טכנולוגיות שמשנות את מערכת החינוך. הנושא המרכזי של הישיבה הוא ההיבט הטכנולוגי של הלמידה בתקופת קורונה. ישנם כמובן היבטים נוספים, חשובים לא פחות, אפילו קריטיים, העומדים בבסיסי של כל ההיתכנות של למידה בימי קורונה, אם זה ציוד קצה ואם זו תשתית אינטרנט וכיוצא בזה. אני מציינת את זה בתחילת הדיון מפאת החשיבות והמצוקה שקיימת במקומות רבים, אבל הדיון היום לא נועד להתמקד בכך. מתקיימים דיונים בנושאים חשובים אלו בוועדות השונות הרלוונטיות, כולל בדיון שערכנו בוועדה שלנו. אני יודעת שהתקיימו דיונים גם בוועדה לזכויות הילד ובוועדת החינוך. אין בכלל ספק שללא תשתית ראויה אין בסיס לכל השאר.

כאמור, היום ננסה להתמקד בטכנולוגיות שמשמשות ללמידה מרחוק. נבין אלו כלים קיימים, באלו טכנולוגיות עושה שימוש מערכת החינוך? כיצד מתבצע הליך איתור הטכנולוגיות ושילובם? מהן נקודות החולשה שקיימות ונדרשות בחיזוק המיומנות הקיימת בקרב עובדי הוראה לשימוש בטכנולוגיות השונות? במוגנות של ילידנו בזמן הלמידה מרחוק? היבטי אבטחת מידע, הגנת פרטיות וגם חדשנות בתחום, לא פחות חשוב.

יהיו אתנו היום נציג משרד החינוך, ד"ר עופר רימון שיהיה ראשון הדוברים לאחר חברי הכנסת. נציג מועצת התלמידים הארצית, נציגי מורים, נציגי חברות טכנולוגיה וגופים נוספים שרלוונטיים לנושא. חבר הכנסת מלכיאלי, בבקשה.

תודה רבה גברתי היושבת-ראש. יישר כוח על הדיון המאוד חשוב הזה. הוא היה חשוב כל הזמן וחשוב כל שכן עכשיו בתקופה הזאת. בציבור החרדי האפשרויות ללמידה מרחוק מאוד מצומצמות. אין אינטרנט ורוב הלמידה היא בטלפון, שאז איכות הלימוד בצורה מאוד ירודה. יש ציבור דתי שמחובר לאינטרנט ושם יש את מה שנקרא מרכבה. עם המרכבה לומדים גמרא בצורה מאוד פשוטה.

הם מגיעים עם המון יכולות אבל הם דורשים את הקשר עם משרד החינוך כי לצערי משרד החינוך לא נתן מענה לציבור הדתי, זה נמצא גם בחמד, אבל לא רק. אפשר ללמוד גמרא בצורה מאוד צבעונית, יפה, ברורה ופשוטה. אפשר שכולם יוכלו להבין ולהתחבר לזה. הרב שטיינזלץ היה פורץ דרך הראשון בסיפור הזה. היום הרב שטיינזלץ נהיה קשה וצריכים משהו יותר קל.

גם מול מורה קשה ללמוד גמרא, אז על אחת כמה וכמה כשאתה בבית עם כל היצרים מסביב, כשהמקרר קרוב אליך. תכנית מרכבה היא תכנית אדירה, רציתי שהילדים שלי ילמדו מזה כי זה מפשט את הגמרא. לדעתי ראוי שמשרד החינוך ייתן את הדעת, זה בפרוטות, לציבור כל כך גדול והייתי שמח אם היו נותנים לנו סקירה בוועדה על הנושא הזה.

מצוין שהדגשת את זה כבר בפתיח, כי ראשון הדוברים שאבקש ממנו להתייחס גם לנקודה החשובה הזאת, הוא סמנכ"ל תקשוב טכנולוגיה ומערכות מידע במשרד החינוך, ד"ר עופר רימון, בבקשה.

בוקר טוב לכולם. אציג את עצמי בקצרה, שמי ד"ר עופר רימון, סמנכ"ל טכנולוגיה תקשוב ומערכות מידע במשרד החינוך. אני אחראי על כל הנושא של תקשוב בתי הספר וכחלק מזה על תהליכי הלמידה מרחוק. דבר שני, אני אחראי על החינוך הטכנולוגי במשרד, אני המנמ"ר של המשרד, כלומר יש לי אחריות על כל מערכות המידע של המשרד. הכנו לבקשת יושב-ראש הוועדה תמצית קצרה ונתייחס גם לנושא של טכנולוגיות שמשנות את מערכת החינוך.

אם תוכל בבקשה בסיום דברי להתייחס גם לנקודה שהעלה חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי.

הכול תלוי בזמן שתקצי לי, אני מכיר את הנושא לפרטי פרטים, המגזר החרדי זה עולם שלם שאפשר לדבר עליו גם שלוש שעות.

זה לא רק המגזר החרדי, כל מגזר שלומד גמרא ויש הרבה כאלה.

אני מכיר את המרכבה, ראיתי אותה כמה פעמים, נתייחס לזה.

אני אבקש ואשמח שבסקירה שלך תיגע בנושאים האלה שהזכרתי בפתיח.

אני יודע את הדגשים כי כיוונת אותי, אם אני לא קולע, אשמח שתכווני אותי. השקף הראשון הוא שקף ארכיטקטורה שמאחוריו יש 200 מערכות טכנולוגיות וזה מפשט את העניין. הרכיבים המרכזיים הם בית ספר, אנחנו מדברים על בית ספר מתוקשב עם תשתיות ללמידה מרחוק שתכף נסביר מה זה בית ספר מתוקשב. תשתיות ללמידה מרחוק גם בבתים, כלומר מחשבים ואינטרנט. בתי ספר מחוברים בסיב אופטי. לגבי היתרון שלו, אנחנו נכנסים לאלמנט טכנולוגי והוא שאתה יכול להגדיל ולהקטין אותו לפי התעבורה בבית הספר וכך אנחנו עושים. עסקים עובדים עם סיבים אופטיים, המשימה שלנו היא לחבר את כל בתי הספר לסיבים אופטיים.

מעל יש צורה של ענן, זה אומר שאת כל האפליקציות שלנו אנחנו מעלים לענן, כך שכל תלמיד וכל מורה יכול להגיע לכל האפליקציות, מכל מקום, גם בבית ספר, גם מהבית וגם מכל מקום אחר. החץ הימני מדבר על תהליכי התמיכה, הטמעה וההדרכה. החץ השמאלי הם תהליכי משוב של בקרה והערכה. זוהי הארכיטקטורה בגדול.

נעבור לבית ספר מתוקשב, אני רוצה להזכיר, ב-2009 נכנסתי למשרד והצגנו את תכנית התקשוב הראשונה. במרכז תכנית התקשוב שיצאה לדרך ב-2010, המרכז היה לתקשב את בית ספר. מסוף 2009 עד 2013 סיימנו לתקשב שליש מבתי הספר בארץ. 1,100 בתי ספר בערך. בסוף 4 השנים האלה התקציב שלנו קוצץ לחצי ואנחנו שינינו את התצורה של תכנית התקשוב לתצורה שאתם רואים עכשיו, תצורה שמותאמת לטכנולוגית הענן. זה אפשר לנו גם להוריד עלויות וגם, ללא תוספת תקציב, על ידי משאבים שלקחנו מתוך המשרד, להגיע למצב של 1,900 בתי ספר מתוקשבים. מה שקורה עכשיו, אנחנו מסיימים את המבצע במערך הזה והולכים לתקשב את כל בתי הספר, 3,600 בתי ספר.

אעיר הערה, יש לנו עוד 1,600 בתי ספר במגזר החרדי שבאופן היסטורי לא השתתפו בתהליכי תקשוב. הופתענו עד מאוד שבתהליך הזה, כ-650 בתי ספר, שליש מבתי הספר החרדים, בחרו גם להצטרף למהלך. צריך לזכור, אנחנו גומרים לתקשב את כל בתי הספר בארץ, אבל פותחים פה ציר חדש ומרתק, שליש מבתי הספר החרדים גם נכנסים לתהליכי תקשוב. כמובן בזהירות וכמובן בהתאמה.

מה זה בית ספר מתוקשב? הציר הראשון של בית ספר מתוקשב הוא הציר הפיזי. הוא כולל את הכיתות המתוקשבות, כיתה שיש בה מחשב, יש בה אינטרנט, גם קווי וגם אלחוטי, יש בה מקרן, יש בה רמקולים. זו כיתה מתוקשבת שמאפשרת למידה מתוקשבת. האינטרנט בפס רחב, זה הסיב האופטי שדברתי עליו קודם שמגיע עד בית ספר זה אלמנט נוסף שהכנסנו בתכנית הזו וספריית השאלה לתלמידים שידם אינה משגת.

התצורה הזאת מאפשרת לנו בעתיד לעבור למצב שבית ספר עובר לאחד על אחד. זאת משום שמערכות חינוך בעולם עובדות בשיטה הבאה, תפקיד המדינה הוא לספק את כל התשתיות והילדים אמורים להגיע עם המחשבים לבתי הספר והתפקיד של המדינה לדאוג לאלה שידם אינה משגת וזה מה שקורה כאן. התצורה הזאת היא גם תצורה שצופה פני עתיד ומאפשרת להם לעבור למצב של אחד על אחד.

מעל התשתית הזאת נמצא כוח האדם המקצועי. מרכז ההרצאה יהיה על טכנולוגיה אבל הגורם המרכזי בכל מערכת טכנולוגית הוא הגורם האנושי. לכן אנחנו מדברים על רכז תקשוב בכל בית ספר שהוא מורה שהוכשר, אותר ומונה להוביל את תהליכי התקשוב בבית ספר. על כל עשרה בתי ספר יש מדריך. מעבר לזה כל צוות ההוראה עובר פיתוח מקצועי וגם צוות הניהול.

מעל לזה יש את התשתיות המרכזיות שמאפשרים לתכנים לרוץ עליהם. כאן יש קודם כל את הנושא של תשתיות למידה, תשתיות סינכרוניות וא-סינכרוניות. הרבה מכירים את תוכנת זום, היא תוכנה נפוצה והרבה מאוד מורים שלנו משתמשים בה. אבל היא נותנת רק סביבה סינכרונית, חדר וירטואלי למורה ותלמידיו.

סביבות ענן לחינוך כדוגמת סביבת הענן של מיקרוסופט או של גוגל הן סביבות ענן שלמות שנולדו ללמוד בכל התהליך החינוכי, גם סביבה סינכרונית, גם סביבה א-סינכרונית וגם שיתופית. לכן אנחנו רואים בסביבות ענן כתשתית בסיסית ללמידה, כמו גם בתוכנות ניהול פדגוגי שכל בתי הספר מחוברים אליה. מעל השכבה הזו יש את התוכן הדיגיטלי, גם תוכן דיגיטלי שניתן על ידי 24 ספקי תוכן שאנחנו נמצאים אתם בהתקשרות וגם תוכן דיגיטלי שאנחנו מנגישים לבתי הספר ונדבר על זה בהמשך.

מעל התוכן יש את אחד התהליכים המרכזיים שאנחנו מובילים, שזה פיתוח לומד עצמאי, שאם היו שואלים אותי על רגל אחד כמו ששאלו את הילל הזקן, כל התורה על רגל אחת. אם היו שואלים אותי על הלמידה המתוקשבת וכל הלמידה מרחוק על רגל אחת, הייתי בוחר במשבצת של פיתוח לומד עצמאי כי זו המשבצת שאומרת שבסך הכול היום מערכות חינוך בעולם יודעות שהמרכז שלהם כמובן הוא עדיין לספק את הידע לתלמידים. אבל בסופו של דבר מערכות חינוך היום צריכות להפוך תלמיד לאדם לומד, לאדם שיודע ללמוד בעצמו. ככל שהעולם ישתנה והפיתוחים הטכנולוגים גדלים, התכונה הזו יותר חשובה והיא גולת הכותרת.

שיטת העבודה שלנו, אנחנו עובדים בשלושה צירים: הציר הראשון היה היערכות לקראת פתיחת שנת הלימודים. מכל התהליכים שתיארתי עד עכשיו ואתאר בהמשך, תכנית הפעולה שלנו היא לסיים אותם עד סוף אוגוסט. ציר א' היה מוכנות לקראת פתיחת שנה. ציר ב' והמחויבות שלנו עד סוף ינואר לסיים מחצית מהתהליכים וציר ג' לסיים את כל התהליכים עד סוף שנת הלימודים.

ב-2019 טרום הקורונה פורסם מחקר טאליס. אז היינו מ-1900 בתי ספר מתוקשבים. מה שאמר מחקר טאליס זה הדבר הבא: ישראל עשתה את הקפיצה הגדולה ביותר מהמחקר הקודם, 30% בתחום השימוש ב-ICT בפועל עבור פרויקטים ועבודות בכיתה. ישראל הגיעה לממוצע הבין לאומי, 52% כשהממוצע הוא 53%.

כשבדקנו את השאלות שטאליס שאלו במערכת שלנו, גילינו שבבתי הספר המתוקשבים, ה-1,900, קופץ ל-68%. זאת אומרת שאם נסיים את הפעולה הזאת על פי סטנדרטים שקבע ה-OECD אנחנו נהפוך 68%, זה בין חמשת המדינות המובילות בעולם בתחום. אם אנחנו ממשיכים את המבצע על פי המתכונת שנבנתה ב-10 השנים האחרונות של אסטרטגיה של בית ספר מתוקשב, הרי שאנחנו יכולים למצוא את עצמנו לא בממוצע OECD אלא בין חמשת המדינות המובילות בעולם בתחום הזה.

אזכיר בקצרה שאנחנו נמצאים במהלך שיש באוויר ארבעה קולות קוראים. קול קורא ראשון הוא להצטיידות 2,228 בתי ספר חדשים שיהפכו להיות מתוקשבים. מהם בערך 650 במגזר החרדי. קול קורא שני משדרג את הציוד בבתי הספר המתוקשבים, ה-1,900. קול קורא שלישי הוא רכש מרוכז שהמשימה לחלק את כל המחשבים הניידים לתלמידים שידם אינה משגת, כולל חבילת גלישה באינטרנט, כולל עגלות הטענה, זה הדבר שדיברתי עליו קודם. מה שהזכיר חבר הכנסת מלכיאלי ואשמח להתייחס לזה אם יהיה זמן, הטלפונים הסלולריים לילדים שידם אינה משגת.

מתי כל הקולות הקוראים צפויים להגיע לכדי סיום? כל התהליך, לא רק הקול הקורא?

זה היה השקף השלישי במספר. התחייבנו עד סוף ינואר, אנחנו מאוד מקווים לעמוד בזה, אל תשכחו שאין היום ציוד מחשבים ותקשורת בארץ, הכול מיוצר בחו"ל, משונע לארץ ולזה אני דואג באופן אישי בשינוע אווירי ולא בהובלה ימית כדי לקצר לוחות זמנים. אנחנו מייצרים המון פתרונות אבל המשימה שלנו הוא עד סוף ינואר לסיים מחצית מהתהליכים ועד סוף אוגוסט לסיים את התהליכים. לסיים את התהליכים זה לא ה"קול קורא" אלא זה עד שהמחשב, המקרן והסיב האופטי מותקן כהלכה ובדקנו שהוא עובד כמו שצריך.

בשקף הבא אתם רואים את רשת הפרישה שדיברתי עליה קודם. בימים אלה, בכל בית ספר שאין בו רכז תקשוב מאותר, ממונה, מוכשר רכז תקשוב. המדריכים מאותרים וממונים, כל הרשת שאתם רואים פרושה כבר ב-80% ועל פי המחויבות שלנו תהיה מוכנה עוד הרבה קודם לפי התאריכים שהזכרנו.

ההשתלמויות קורמות עור וגידים. 1,390 השתלמויות התחילו. 1,081 השתלמויות יתחילו בשבוע הקרוב כי הם כבר הוזמנו. 775 השתלמויות בתהליך הזמנה ויש עוד כמה בתי ספר שנצטרך להאיץ אותם. אבל בסך הכול העסק הזה מתקדם.

הכשרת צוותי ניהול – לא מספיק להכשיר את עובדי ההוראה, לנהל בית ספר בצורה מתוקשבת ומרחוק זו אופרה אחרת. הסיפור המרכזי כאן הוא ללמד את המנהלים שרגילים לנהל בית ספר באופן פיזי להתנהל כבית ספר וירטואלי. יש המון אתגרים שלא אכנס לזה. השתלמות שאנחנו בונים אותה יחד עם אבנר ראשה והמומחים המובילים בארץ בתחומים האלה, גם ברמה הטכנולוגית וגם ברמה הפדגוגית. ההשתלמות הזאת תתחיל בנובמבר, כל בתי הספר יעברו השתלמות של צוותי הניהול.

ניכנס קצת יותר לאלמנטים טכנולוגיים. עשינו שינוי טכנולוגי וקבלנו החלטה שכל תוכנות הניהול יהיו תוכנות פרטיות בשוק. בנינו מאגר ספקים, כל בית ספר בוחר את הספק שלו, יש מעל לעשרה ספקים. אנחנו קובעים את הסטנדרטים, כללי אבטחת מידע וכו'. היום בתי ספר עובדים עם תוכנות פרטיות שאנחנו מתממשקים אליהם וזה ניהול בית ספר בעידן מתקדם ועל זה מתרכזת ההשתלמות של בתי הספר. אם אתה ידוע לעבוד עם הכלים הטכנולוגיים האלה, אתה מנהל אחרת. אתה יודע על תלמידים שנשארים מרחוק, אתה ידוע על מורים שלא עומדים על תכנון מול ביצוע של תכנית הלימודים. אתה יודע נוכחות, אלימות, ציונים. אתה יכול לראות הכול ולקבל החלטות על בסיס נתונים.

כדי לסבר את אזני המאזינים שמכירים את זה מהכיוון הפרקטי, הכוונה לתוכנות כמו smartschool ודומיהם?

נכון. משוב, שחף וכאלה, בהחלט.

האם אתם מקבלים פידבק גם ממורים וגם מתלמידים עד כמה התוכנות האלה ידידותיות למשתמש? כמה באמת משתמשים בזה?

התחלנו את המהלך הזה שנה שעברה, כשאתה מכניס מוצר טכנולוגי יש ארבעה שלבים ואנחנו עובדים על כל הארבעה. השלב הראשון הוא שלב ההטמעה - הספק מגיע לבית ספר, מלמד את המורים והמנהל איך עובדים על המערכת. שלב שני הוא שלב שימוש – אנחנו כרגע עוקבים מבחינת שימוש איזה אחוז מהמורים עושים בזה שימוש. אם מורה לא נכנס עם הטלפון שלו ומזין את הנתונים על הכיתה שלו, אז הכיתה שלו לא תהיה בתוך המהלך. אחר כך יש שלב של ניהול מבוסס נתונים, אחרי שאספת את הנתונים, האם בית ספר עושה בהם שימוש מושכל ומוציא את המקסימום מהתוכנות האלה. שלב רביעי זה אדפטציה של התוכנות. כל מיני שינויים שאנחנו רוצים שהספקים יעשו כדי שהם יתאימו לצרכים של בתי ספר, כי היום גם בזה יש לנו באג ואנחנו עובדים יחד עם פרופסור דן אריאלי. ארבעת הצירים האלה פועלים אבל את נכנסת לעומק ואפשר לעשות על זה דיון נפרד.

לגבי סביבות ענן, סביבות ענן נבנו במיוחד לחינוך. מיטב המומחים בנו אותם והם מכילים חמישה רכיבים. קודם כל היכולת ללמידה סינכרונית, כולם יודעים מה זה. אחר כך אנחנו מדברים על למידה א-סינכרונית. למידה א-סינכרונית זה אזור פעילות שהמורה יכול לתת הנחיות לתלמידים והתלמידים בזמנם יכולים להיכנס לראות מה המשימות ולהעלות משימות. התקשורת היא לא עכשיו. הדבר הבא, אכסון וניהול קבצים כי אתה מאכסן ומנהל את הקבצים האלה בענן.

אם תיקחי את כל היושבים כאן בוועדה ותעשי ביניהם סקר, למרות שהרבה מהם אנשים טכנולוגיים, אנחנו בודקים שאזרחים במדינה לא הוכשרו ולא יודעים לעבוד עם לנהל קבצים, לשמור קבצים בסביבת ענן. זאת הסביבה שאנחנו נכנסים וחיים בה. לכן כל העניין של התנהלות נכונה בסביבת ענן היא נושא שאנשים צריכים אותה כדי לצאת ולדעת לתפקד בעולם.

מעבר לזה, סביבות ענן מאפשרות לעבוד על מסמכים בצורה שיתופית. שני ילדים יכולים להכין מצגת ביחד, שני ילדים יכולים לשבת על מפה ביחד. לשם הולך העולם. לעבוד בצוותים ביחד, יכול לעבוד צוות שאחד יהיה מסינגפור, אחד מערב הסעודית, אחד מישראל והם יכולים לעבוד ביחד. לכן צריך לתרגל את העניין של למידה שיתופית. דבר אחד זה מערכות לניהול למידה, שמאפשרות למורה לעקוב אחרי ההתקדמות של התלמיד.

כל הצירים האלה הם בתוך תכנית העבודה שלנו בסעיף שקוראים לו סביבות ענן. אחד החידושים הטכנולוגים שעשינו, עוד בתקופת הקורונה, התחלנו חברה אחרי חברה להעלות כשירות מרכזי. כלומר אם בית ספר פותח סביבת ענן או פותח חדר וירטואלי, הוא עושה את זה בהזדהות. אני לא מכיר מערכות חינוך בעולם שעשו את זה, שהתחברו למוצרים טכנולוגיים כמו זום, סביבת ענן של גוגל, מיקרוסופט ונתנו אותם כשירות מרכזי מחובר למערכת הזדהות. זה מאפשר למורים בפשוט לפתוח חדר. זה מקטין את הסיכון של אבטחת מידע וזה אחד החידושים הטכנולוגיים המדהימים. כי ברגע שהכול מחובר למערכת ההזדהות שלנו, מה שקורה בימים האלה, אנחנו בונים העתק של מערכת החינוך הפיזית הישראלית בענן. ברגע שכל הדברים האלה יסונכרנו למערכת הזדהות אחת ואני מדבר גם על הסביבות הסינכרוניות ועל כל סביבות הענן, תוכנות ניהול, התוכן הדיגיטלי ומערכת ההזדהות, כשל אלה יהיו מחוברים, מערכת החינוך הישראלית בנתה לעצמה עוד שכבה בענן הווירטואלי. זה מייצר יכולות שקצרה היריעה מלדבר על הפוטנציאל שלהם, הוא פשוט אין סופי. לא מוגבל בזמן, לא מוגבל במרחב ולא מוגבל באפשרויות שלו.

פיתוח לומד עצמאי זו תכנית שאנחנו מריצים אותה כחלק מהעניין שהילדים בבית, ההורים בבית והרעיון שיותר ויותר תלמידים יעשו עבודה עצמית משותפת בסביבה וירטואלית ויתרגלו את העניין שהם לומדים לבד. הם יעשו את זה על גבי מערכות שאנחנו פיתחנו, שיאפשרו למורים לא רק "שגר וסע" אלא שאתה יכול לעקוב אחרי תהליך הלמידה. צוות של שלוה תלמידים שיוכל להיות שלושה תלמידים מכיתה את, יכול להיות שלושה ילדים מכיתות אחרות מאותה שכבה בבית ספר, משכבות שונות, מבתי ספר אחרים בארץ, מבתי ספר בעולם. זו הלמידה אליה אנחנו רוצים לשאוף ולדחוף את בתי הספר ולתרגל את זה עכשיו כשכולם בבית כי יש נכונות מאוד גדולה.

אבטחת מידע, סעיף שביקשו ממני להתייחס אליו. כל הפריצות שהיו עד עכשיו לחדרים וירטואליים ואני לא אציין חברות, לא הייתה פריצה אחת שהייתה כשל טכנולוגי, האקר שהבין איך המערכת עובדת מצא פרצה דרך דלת אחורית ונכנס פנימה. דבר כזה לא היה מה-15 למרס. מה שהיה לא מעט זה כרגיל הגורם האנושי. מורה שלא פתח חדר עם סיסמה. מורה שלא לפי ההנחיות שלנו עשה חדר המתנה. מורה שלא אפשר שיתוף של הלוח, יש אפשרות למנוע שיתוף של הלוח המרכזי עם תלמידים אחרים ועוד.

יש לנו הנחיות מאוד ברורות. כשיש מקרה של אבטחת מידע הוא נחקר במידי, כל מה שקרה היום זה מציאת הכשל האנושי ולא קרה כלום, מורה יכול לעשות טעות, זה בסדר. אנחנו מעבירים דו"ח, מסבירים למורה, למנהל ומפיצים במערכת שקרה מקרה כזה וכזה, לא מציינים פרטים ומדליקים נורת אזהרה. זה לא קרה רק בקורונה, זה קורה תמיד. זה קורה שמשתלטים על מחשב עם תוכנת כופר ואנחנו צריכים להסביר איך לעבוד בעניין הזה. קורה שמישהו פותח מייל שהוא לא היה אמור לפתוח כי הוא לא יודע מיה שולח וזה מכניס וירוס לתוך המחשב. זה קורה כשמפעילים תוכנת ניהול בבית ספר ושוכחים לעשות log out והמחשב של המורה נשאר על השולחן ואחד הילדים יכול כמעשה קונדס לקחת את הציונים של כל התלמידים. אלה ענייני אבטחה של הגורם האנושי, התנהלות נכונה.

אני רוצה לעבור לתוכן הדיגיטלי, ב-2009, כשהתחלנו עם תכנית התקשוב, לא היה למשרד החינוך פורטל שיש בו תוכן דיגיטלי. היום יש למשרד החינוך פורטל עם 20,000 פריטים חינמיים שיכולים לתת למורה אין סוף אפשרויות. מעבר לזה ייצרנו מכרז שאנחנו מאתרים חומרים דיגיטליים בעולם שאין אותם בארץ, אנחנו רוכשים אותם. כבר עכשיו רכשנו שלוש אפליקציות מדהימות, אחת ללימודי שפה, אחת שעושה סימולציה לגופים תלת ממדיים. אתה יכול להיכנס למוזיאון מסוים ולשוטט בו בחדרים. סרטונים מדעיים מהממים והכול ניתן בחינם.

זה רק אם בית הספר או המורה ביקש לחשוף את הילדים לאותו חומר? אין להם נגישות ישירה?

החומר הדיגיטלי שהמשרד מספק הוא חינם. כל מורה, תלמיד ואזרח יוכל להיכנס לשם, הוא מיועד בעיקר למורים. אין מורה שלא מכיר את הפורטל הפדגוגי שלנו, יש שם עושר אין סופי. מעבר לזה יש 24 ספקי תוכן. הבנתי שמט"ח, אחד הספקים הטובים אמור להיות כאן. אנחנו נותנים רישיונות לבתי ספר להשתמש בתוכן דיגיטלי. יש מכרז שהוא גם חידוש טכנולוגי, ברשימה יש מאגר ספקים של 24 ספקים, להם יש מחיר על כל מוצר על המדף שלהם. למשל, חומרים דיגיטליים לכיתה א' במתמטיקה – 100 שקל. בית ספר מקבל מאתנו ואוצ'ר של 10,000 שקל ומערכת הזמנות והוא יוצר לסופר דיגיטלי. הוא בוחר את התכנים שלו עד שנגמר לו הסכום וכשיש לו את התוכן, הוא משתמש בו במשך השנה.

מעבר לזה, הרבה עבודה עם מאגרים פתוחים ברשת כמו האתר של נאס"א, האתר של הספרייה הלאומית הישראלית, האתר של יד ושם, Ted education. כל האתרים הפתוחים האלה, אנחנו מחנכים את המורים להשתמש בהם. מעבר לזה מערכת השידורים הלאומית, יש כבר 10,000 שידורים מגן עד יב', בעברית וערבית, כל תכנית הלימודים. עכשיו אנחנו מוסיפים למערכת השידורים גם שכבת תוכן. מורה יכול להפנות ללמוד את השיעור על משפט פיתגורס, את החלק השלישי שלו ותענה על שאלות 1-6. המורה יכול לעשות את כל זה עוד לפניה שיעור, התלמיד ראה את ההרצאה, פתר תרגילים. המורה יודע באיזה תרגיל כל הכיתה התקשתה ויכול לבנות את השיעור במודל של כיתה הפוכה דרך מערכת השידורים שבנינו ועכשיו התוספת שאנחנו מוסיפים, הכול על גבי המודם.

אני לא מכיר מערכת חינוך בעולם שהגיעה לרמה שלנו במשחוק. אנחנו מעלים יותר ויותר משחקים חינוכיים, הרבה מכירים את קוד מנקי ועשר אצבעות במתמטיקה ועוד עשרות משחקים שזה ניסיון התמודדות שלנו עם מציאות שילדים נמצאים שעות במסכים ואנחנו רוצים לקחת אותם לעולם החינוכי באמצעות משחקים חינוכיים.

אני אזכיר את אקדמיה ברשת, הפרויקט הוותיק שעליו נבנתה מערכת השידורים הלאומית. אנחנו יודעים לספק הרצאות באון-ליין לבתי הספר, הם נרשמים להרצאות, התלמידים משתתפים, המורים משתתפים ואנחנו מביאים דמויות מעוררי השראה מנישא המדינה, דרך סופרים ידועים, מדענים ידועים, דמויות ספורט ידועות ועוד.

יש מערכת שנותנת מענה לעשרות אלפי תלמידים, שיעורים פרטיים ברשת לילדים שידם אינה משגת. ילד לא יודע להכין שיעורי בית במתמטיקה, אנגלית או שפת אם, יוכל לעלות מולנו באון-ליין. יש לנו גם מודל של קבוצות ווטסאפ נתמכות וגם בשיעור אחר על אחד.

לדוגמה שיעורים פרטיים, איך תלמיד יכול לדעת שיש לו את האופציה הזו ואיך הוא מגיע אליה? זה רק אם המורה מציע?

אנחנו עובדים דרך בתי הספר ואומרים להם על זה. יש פורטל תלמידים שאנחנו מוציאים הודעות, פורטל הורים. נשתמש גם בוועדה כדי להגיד שכל מי שיקליד בגוגל שיעורים פרטיים של משרד החינוך, יגיע למערכת ויכול לקבוע לעצמו שיעור.

הוא יכול להיעזר בזה גם בלי המלצת המורה או בית הספר? זה פתוח לכולם?

יש שם מערכת ניתוב עומסים. אלה מורים שעובדים מהבית והילד עולה מולם בחדר וירטואלי. כל עוד אין תורים ארוכים, זה רץ. אנחנו מבטיחים שלילדים שידם אינה משגת יש קדימות בתור. אם יש עכשיו 2,000 ילדים שמחכים לשיעור פרטי, אז הילדים מרקע סוציו-אקונומי יותר גבוה יצטרכו לחכות. בגלל שנכנסים עם הזדהות וכולם מזוהים, אנחנו יודעים לתת קדימות בתור לילדים מרקע סוציו-אקונומי נמוך.

חשוב שזה יגיע לידיעת התלמידים והוריהם כי אני חושבת שזה לא כל כך מוכר.

אני אשמח שניפגש ואציג לך את כל העושר של התוכן הדיגיטלי.

זה לא לי, זה לתלמידים ולהורים.

אם תראי לנכון באחת הוועדות להיכנס לנושא של תוכן דיגיטלי, שם נמצאים הדברים הכי מדהימים, ברבע שעה זו סקירה מאוד מלמעלה.

אני רק אומרת ששווה לתת לזה יותר הדהוד, לא לי. מעבר לוועדה, אם יש לכם חומרים שנשמעים טובים ויכולים לעזור להרבה תלמידים, שווה להדהד את זה בצורה יותר אפקטיבית כדי שאנשים יהיו מודעים לזה.

תפרידי בין עולם התקשורת הישראלי לבין התקשורת שלנו עם בתי הספר. פיתחנו בעשר השנים האחרונות, אחד הפרויקטים שאני מאוד גאה בהם, היה תפיסת השירות הדיגיטלית של משרד החינוך. בנינו חמישה פורטלים: פורטל לבתי ספר, פורטל למורים, שחלק ממנו תוכן דיגיטלי אבל חלק ממנו זה גם תלוש השכר שלהם וכל מה שהם צריכים, פורטל לרשויות ובעלויות, פורטל להורים ופורטל לתלמידים. כל הפורטלים האלה הם פורטלים עם web-service. אם אתה תלמיד, הורה, מורה, או מנהל בית ספר, יש לך גישה למערכות המידע של המשרד. מה שאני מחזיק עליך הוא שלך. אתה לא צריך להתקשר, מספיק להזדהות ואתה מקבל את הכול.

יותר מזה, יש מוקד מאחורי כל פורטל שאתה יכול להגיע טלפונית ומשם אתה עובר ליחידה המקצועית והכול מנוהל על גבי מערכת ניהול לקוחות שנקראת CRM. הקשר שלנו עם בתי הספר ועם עובדי ההוראה הוא מאוד אינטימי. אנחנו שולחים הודעות אס.אמ.אס כשיש לי תוכן חדש, אנחנו מיידעים את המורים. בתוך המערכת יש לנו תקשורת לא רעה בכלל, לגבי מה יודעים בציבור, זו שאלה בפני עצמה.

נעבור לשקף האחרון, יש לנו יחידה שנקראת החטיבה לחדשנות טכנולוגית והיא עובדת על כמה דברים מדליקים שרציתי לספר עליהם. קודם כל יש לנו מיזם משותף עם מט"ח, שם אנחנו בונים מעבדת קורונה לפיתוח פתרונות, להבין, לתמלל, להכניס לשטח וללמוד מכל מיני יוזמות שעלו בשטח. תכנית הד סטארט, היא תכנית שכל שנה בוחרת מתוך מאות מורים 20 מורים יזמים. לכל מורה מוצמדת חברה טכנולוגית ואנחנו מאפשרים להם לפתח פיתוח טכנולוגי שאנחנו זיהינו שיכול לסייע למערכת. עד היום פותחו 30 מוצרים כאלה, רבים מהם כבר בתוך המערכת. המודל העסקי הוא שבמערכת החינוך הישראלית הם צריכים לתת את זה בחינם, אבל הם יכולים למכור את הרעיון שלהם למערכות חינוך אחרות בעולם.

קהילת החדשנות הטכנולוגית זו קהילה בפייסבוק של אלפי משתתפים שמייעצים לנו רעיונות באון-ליין. יש גם פרויקט, אליפות הסטארט אפ לנוער, שאנחנו מאפשרים לבני נוער להיפגש עם מנהלי קרנות הון סיכון, להציע סטארט אפים, לא כדי לעשות מהם עסק, כדי שהם יחוו את התהליך של מרעיון עד פתיחת סטארט אפ. מעבר לזה, יחידת החדשנות שלנו נמצאת כל הזמן בקשר עם כל חברות ההי-טק בארץ. עם הרשות לחדשנות וכו'.

רק אומר בסיפה של הדברים, אנחנו נמצאים בדיאלוג שוטף עם סדר גודל של כ-70 חברות טכנולוגיה, עם כל חברות הטכנולוגיה הגדולות כמו גוגל, מיקרוסופט, זום, סיסקו, וובקס של סיסקו. כל ספקי התוכן הדיגיטלי בארץ, כל ספקי תוכנות הניהול ותוכנות מערכות השעות בארץ. יש שיח ואפשר גם על זה לייחד ישיבה נפרדת. תודה על ההקשבה.

תודה עופר. נחכה עם השאלות כדי שנשמע עוד משתתפים שנמצאים אתנו בזום. נפנה כעת לאיתי קרויטורו יושב-ראש מועצת התלמידים והנוער הארצית.

שלום ליושב הראש ותודה על הדיון. אני רוצה קודם כל לומר לגבי מה שעופר הציג, המשרד עושה תהליך ויש ניסיון גדול להביא מענה לכמה שנים, אבל אני כאן כדי לשקף את התחושה של התלמידים בפועל, בשטח. אני יכול לספר מהחוויה אישית שלי, של החברים שלי ושל בני הנוער שאתם אני משוחח והם רבים.

אני רוצה להתחיל ולהתייחס לתקופה הזו, כי זו הסיבה שהדיון הזה כונס וזה מה שהוא עוסק בו ולהגיד שכרגע המערכת העיקרית, המרכזית והכמעט יחידה שאנחנו משתמשים בה היא זום. יש גם מקומות לא מעטים שמשתמשים בגוגל קלאס רום. אלה הערוצים המרכזיים. יש גם קבוצות ווטס אפ, זה נהיה מאוד פופולרי לפתוח קבוצות ווטסאפ לכל מקצוע, לכל כיתה, לכל מורה ולהציף את התלמידים. על אף הפלטפורמות המתקדמות שמשרד החינוך הציג פה, אלה הפלטפורמות המרכזיות שכרגע נעשה בהם שימוש. כמעט ולא תראי כנראה שיעורים נעשים דרך הכיתה המקוונת במשוב, או דרך פלטפורמות של שיחות וידאו כאלה ואחרות.

הלקות בתוך הדבר הזה, בצורך חינוכי, כשמדברים על מה בני נוער צריכים כדי לקיים למידה ומדובר על למידה עצמאית, זה בטח לא לקיים שיחות וידאו. אנחנו לא חברות הי-טק, אנחנו לא מקיימים ישיבות עסקיות, אלא אנחנו מקיימים שיעור ושיעור אמור לשרת תהליכי למידה כאלה ואחרים. שיחת וידאו היא פשוט לא פלטפורמה מתאימה בשביל לקיים את התהליך החינוכי הזה.

מדובר על פלטפורמה מאוד מוגבלת, היכולת שלי היא לדבר ואולי להגיב בצ'ט, זה לא מאפשר את האינטראקציה החברתית שדרושה כמו שדובר, על למידה בקבוצות וזה בטח לא מערכת שמתחללת אותנו להיות עצמאים ונותנת לנו את הפלטפורמה והנגישות לכל החומרים שדוברו עליהם. זה לא נותן לנו את היכולת לעבוד בקבוצה ולנהל אינטראקציה גם עם המורה, שיוכל לראות אותנו באופן דיפרנציאלי. היא גם לא מאפשרת לנו לייצר תהליך למידה. זו פגישת וידאו.

גם הגוגל קלאס רום, מבחינת הממשק שלו, לא כל כך נגיש לנוער, כמו גם אפליקציות אחרות, פלטפורמות שלא נגישות כמו אינסטגרם או טיק טוק, שאנחנו רגילים אתם לחוויית משתמש אחרת, לכן זה גם לא אטרקטיבי לנו.

עופר דיבר על פיתוח הלומד עצמאי, זה לא מה שקורה כרגע בשטח. מה שקורה זה ישיבה מול זום, שזה מה שהפלטפורמה מאפשרת ולהקשיב למורה כאילו שכל הידע נמצא אצלו בעוד שאנחנו מקיימים את הלימוד הזה בתוך סביבה שיש בה את כל המידע. אנחנו לא צריכים מורה כדי שיגיד לנו מה כתוב בוויקיפדיה, אנחנו צריכים אותו כמו שעופר אמר, לאפשר את תהליך הלמידה שלנו.

בשביל זה אני חושב שיש כאן צורך במערכת שמסוגלת לתת לנו לעבוד בקבוצה, עם אינטראקציה בין אישית ויכולת של המורה לראות אותנו באופן דיפרנציאלי. כמו שאמר עופר, הנגישות לחומרים חשובה מאוד, אבל היא לא קיימת כל כך בקרב בני נוער. המודעות לזה שקיימים כל הדברים שהמשרד משקיע בהם המון היא נמוכה מאוד. אם תשאלו עכשיו בני נוער על מערכת השידורים הלאומית, הרבה מהם לא ידעו מה זה, אחרים לא ידעו איך לגשת לזה. זה לא כי המשרד לא משקיע בלפתח הרבה דברים, זה מפני שזה לא חודר ללמידה של בני נוער ביום יום.

לכן אני חושב שיש טעם וצורך גדול לייצר פלטפורמה שמנגישה את תהליכי הלמידה האלה ושנותנת דגש על עבודה בקבוצות, שהיא לא זום. לדעתי בני נוער מאסו בישיבה באופן פרונטלי. זה גם לא מה שמתכוונים, שמענו את עופר מציג משנה חינוכית אחרת, מפורטת ומושקעת, אז צריך למצוא את הפלטפורמה שתהיה מספיק מונגשת ומחוברת כדי לשדרג את הדבר הזה מהמקום של זום והקשבה, למקום של תהליכי למידה שהמורה יודע ללוות מרחוק.

תודה רבה. חשוב לשמוע את הפידבק וההתייחסות שלכם, כי אנחנו יכולים לדבר עד מחרתיים על כל מיני דברים, אבל בסוף אתה מתאר מצב שמצריך חשיבה של משרד החינוך, איך הוא מגיע אליכם. איך באמת הלימוד הופך להיות אפקטיבי. אנחנו כמובן ניתן לעופר את הזכות להגיב, אז אשמח שתישאר אתנו כדי לשמוע את התשובה. תודה רבה איתי, כיף לשמוע אותך שוב. נפנה לשמוע חברה טכנולוגית כדי להבין את ההיבט הזה ובהמשך נשמע נציגי מורים ומנהלים. נועה אלפנט, מנהלת בכירה למדיניות וקשרי ממשל בגוגל ישראל.

שלום ותודה על זכות הדיבור. תודה עופר על המצגת ובכלל על העבודה המשותפת לאורך כל התקופה ולפניה. הוזכרו הכלים של גוגל ואני יכולה לומר שסביבת גוגל לחינוך היא סביבה מאוד פולרית. אנחנו מדברים בעולם על 100 מיליון מורים ומורות שמשתמשים בגוגל קלאס רום שהוזכרה ואני מצטערת שהיא לא נחמדה כמו טיקטוק ואינסטגרם, אני חושבת שזה חלק מהעניין. מ-20 מיליון המורות והמורים שמשתמשים בגוגל מיט, הפתרון שלנו לשיחות הווידאו, כך גם בישראל, אנחנו רואים שהשימוש מאוד נרחב ואין ספק שבתקופת הקורונה עוד עולה. משרד החינוך עושה מאמץ מאוד גדול להטמיע את המערכות האלה בבתי ספר ברחבי הארץ.

לצד הכלים האלה שמאפשרים למידה מרחוק, יש עוד הרבה עשייה. פתחנו חומרים לתמיכה במורות ובמורים שעושים שימוש בכלים האלה והם קיימים בעברית. אני אוכל לשים בצ'ט את הלינק לחומרים האלה כדי שיהיו לכם לשימוש. כמובן מערכת השידורים הלאומית שנמצאת ביוטיוב, היא כלי חשוב ואנחנו בקשר עם המשרד כל הזמן ביחס אליה.

התחברנו לחברת הוט ולקרן רשי כדי לספק לילדים שאין להם מחשבים וחיבור לאינטרנט חינם לשנה, זו תרומה ולא הפעילות הענפה שעופר הציג פה והיא בהחלט חיונית ונשמח להיות מעורבים גם בה. תכנית נוספת שבנינו של מנטור, שהיא בין מורים, מורות ומורים תומכים אחד בשני בשימוש היום יומי.

אנחנו כאן להמשיך ולתמוך, אני בעצמי אמא לשלוש בנות ששתיים מהן עדיין במערכת החינוך והשלישית עשתה פסיכומטרי מרחוק, כך שאני בהחלט ערה לאתגרים והם לא נגמרים. נקווה שבמהרה לא יהיה בהם צורך באופן כל כך אינטנסיבי.

תודה נועה. נעבור למנכ"ל מט"ח, יוסי בידץ, בבקשה. נשמח שתספר לנו קצת על המרכז לטכנולוגיה חינוכית וגם תתייחס לדברים ששמעת מהדוברים השונים.

תודה רבה. שמי יוסי בידץ, אני מנהל את מט"ח מזה שנתיים, לפני זה הייתי בצבא, השתחררתי כאלוף, רוב התפקידים היו במודיעין ובמכללה לביטחון לאומי. השנה האחרונה פגשה אותנו בתצורה שמצד אחד אנחנו מבינים שהשם האמצעי שלנו הוא למידה מרחוק ומצד שני מבינים שיש פה תקדים לאומי וישראלי ואנחנו צריכים להשתנות. אני רוצה לספר בעיקר על ההשתנות הזו שלנו, בין הגל הראשון לגל השני, למקום שבו אנחנו עומדים כרגע. מט"ח זה מלכ"ר, מוסד ללא כוונות רווח, עצמאי, הרבה שנים פועל בשדה מערכת החינוך הישראלית ובקרב בתי ספר יהודים בתפוצות.

אני רוצה לדבר על משהו שהוא המשך ישיר למה שאמר איתי קרויטורו, כותרת המשנה יכולה להיות: "לא על הזום לבדו". לזום יש תפקיד, אבל אנחנו ממש מסכימים שזה לא תפקידו. אנחנו מדברים על שלושה מרכיבים שמרכיבים את התפיסה שלנו ואת היצירה שלנו. האחד, רעיון הלומד העצמאי, דיבר עליו גם עופר, מושג שאנחנו מנסים להבין אותו, לברר אותו ולפתח אותו. למעשה אנחנו מפתחים סביבת למידה א-סינכרונית שמאפשרת לתלמיד ללמוד בצורה דיגיטלית עם כל היתרונות העצומים של למידה דיגיטלית. גם תוכן, גם פדגוגיה, שיכולה להיות גם למידה עצמאית אבל גם הנחיית מורה, או הורה, או חונך. היתרון הגדול של למידה א-סינכרונית היא בזה שהיא יכולה להתפרש על שעות היום ויכולה להוות פתרון לבעיה כשיש מיעוט מכשירים, לפרוש את הלמידה על פני כל היום.

אני רוצה לומר הערה שנכונה לכולם, כל מה שאני אומר עכשיו, מתייחס לכאלו שמסוגלים ללמוד בתוצרה הזאת. אני כמובן שותף לצורך של המדינה לפתור את הנגישות ואת אמצעי הקצה לכלל תלמידי ישראל, שזה לא המצב היום.

הערך השני שאנחנו עוסקים בו זה המלמד-הלומד. מדובר על פיתוח מקצועי של מורים, מנהלי בתי ספר והורים בתקופה זו של למידה היברידית ויש פה שילוב של שני עניינים, גם של דיסציפלינות שזה מעורב עם משרד החינוך, אבל גם איך ללמד בתקופה הזו. יש את המומחיות שמבוססת גם על ידע שלנו שנאסף מקרב ישראל, מהעולם, אבל גם עם ידע פנימי של המורים, אנחנו מעבירים ידע של מורים. אחד הפרויקטים זה "מורים מעבירים את זה הלאה", מורים מעבירים מיומנויות בינם לבין עצמם, איך ללמד בתקופה הזו.

התחום השלישי שמשלים את כל התפיסה, נקרא לו המחוז הווירטואלי, הרעיון של סביבת למידה סינכרונית היא משלימה לבית הספר. מדובר על לימוד שיכול להיות מונחה או על ידי מורים או על ידי סטודנטים, אנחנו מרבים להשתמש בסטודנטים כחונכים. יכול להיות פה לימוד קבוצתי של תלמידים רבים. יכולות להיות קבוצות מאוד קטנות בסגנון של שיעורים פרטיים. למעשה אלה רובן תכניות שפיתחנו, משרד החינוך אימץ אותן ומפעילים אותם היום. יש כמובן כל הזמן פיתוחים חדשים.

כל הדבר הזה מבוסס על שני נדבכים מאוד חשובים. אנחנו ארגון מבוסס נתונים ודאטה וקידמנו את זה בשנה האחרונה. יש לנו תמונה שמאפשרת לקבל מצב למידה בבתי הספר, זה יכול להגיע עד לרמת תלמיד בודד עם מורה. בתי ספר אזוריים, השוואות של מצב סוציואקונומי בין מגזרים שונים, כל זאת ניתן לעשות וללמוד מתוך המערכות האלה, זה יכול כמובן להכווין את המוצרים שלנו למקומו הרלוונטיים.

הנדבך השני זה אותו פיתוח של מיינסט, זרוע החדשנות של מט"ח, ידבר אחר כך ארי ורשבסקי שהמציא את זה. זה מרכז שנמצא בירוחם ומהווה בסיס לחדשנות ויצירת מפגש בין עולמות הסטארט אפ הישראלי לעולמות ההיי-טק והחדשנות. נמצאים בקהל גם מנהלי חברות סטארט אפים שצמחו וגדלו בחממות הללו, הכול עבור מערכת החינוך בישראל.

אני רוצה להזכיר בנגיעה את פתרונות הלמידה של מט"ח. זה מגוון רחב של אמצעים דיגיטליים. אני אתייחס להערה של איתי האם התלמידים חשופים לכך? אני לוקח את זה לתשומת לב, בוודאי מנסים לחשוף ככל שניתן מורים הורים ותלמידים, חלקם סינכרוניים, חלקם א-סינכרוניים. ניתן להגיע אליהם או באמצעות שכבות גיל, או על פי דיסציפלינות.

מה שמאפיין את השנים האחרונות הוא שבצד מקצועות הליבה, מתמטיקה מדעים, שפה, אנחנו מתמחים גם בשפה הערבית וגם בשפה העברית, אפשר לראות את מקצועות העתיד, גם אוריינות סייבר, גם חברה שצמחה בחממה של מיינסט, פעילה היום גם בעולם וגם בוק הישראלי. פלתורה, חברה שעוסקת בחשיבה חישובית, היא היום בסיס לאליפות הסייבר שמשרד החינוך ועופר רימון מובילים. עוד חברות נוספות כמו איטון, חברה לעיתון דיגיטלי שותפי בבתי הספר, יש בפירוש גם מקצועות של מיומנויות העתיד וכל זה עם שפע פתרונות שעומדים לרשות מערכת החינוך בישראל.

אני רוצה לתת דוגמה לערך הלומד העצמאי באמצעות אחד הפיתוחים המעניינים שלנו. אני רוצה לתאר פה תהליך. דמיינו שהתלמיד עובר שיח עם המורה, זה יכול להיות או במליאה או בקבוצות קטנות. לאחר מכן מתחלקים לחדרים קטנים והוא לומד למידת עמיתים. יש עבודה בקבוצות קטנות יחד עם מורה או מנחה אחר, אחר כך הוא לומד בעצמו. זו אותה למידה עצמאית. תסתכלו על המעגל, זה מאפשר הרבה גמישות גם ללומד וגם למלמד. זה נותן פתרון למורים שצריכים גם ללמד סינכרונית וגם אחראים על קבוצה שכרגע הם לא מלמדים אותה. הכול מבוסס נתונים. ניתן לראות את התקדמות המורה, את הדיאגנוסטיקה, את האופן בו הוא מתקדם. יש לרשות התלמיד כל הזמן אפשרות לבחון את עצמו. המורה יכול לקבל תחושה מה קורה במהלך השיעור. יש פה התאמה, הרעיון של פרסונליזציה, זה בעיקר מדגיש מערכת למידה שאנחנו מפתחים עם מיקרוסופט. היא כרגע בגדר פיילוט בבתי הספר. היא לומדת את התלמיד, מתאימה לו מסלול למידה ייחודי בהתאם ליכולותיו. הדוגמה הזו היא אחד הביטויים ליצירה שהיא בקדמת הטכנולוגיה שלנו.

מנקודת מבטו של התלמיד יש לו יכולת לראות סרטונים שימחישו לו דברים חשובים מאוד. משתמשים הרבה באנימציה ובסרטוני אולפן, יש לנו אולפנים שמצלמים בהם את הדברים האלה. גם המחשות, סוגים של מעבדות והרבב המשחק. הוזכר נושא המשחוק, זה דבר שאנחנו מנסים לקדם אותו ככל שניתן.

המורים מהצד השני מקבלים את מצב הכיתה, מצב כל תלמיד. הם יכולים לעשות עצירות ולהחליט מתי מדגישים נושא מסוים שהם מבינים שהוא לא נלמד כהלכה. יש גם אינפורמציה שיכולה לעבור גם למנהל בית ספר, גם למשרד החינוך. כך שיש נתונים גם ברמה הפרטנית ויכולה להיות גם ברמה הארצית.

אני רוצה לדבר על ערך שאנחנו ממצים כרגע רק מעט מהפוטנציאל שלו ולמדינה יש הזדמנות להגביר את השימוש. חלק מזה נמצא בתחום של עופר רימון וחלק באגפים אחרים במשרד החינוך. אני מדבר על קבוצות וירטואליות, חניכה וירטואלית שמאפשרת לתלמידי תיכון, בעיקר בפריפריה, בשנים טובות עשינו 8,000, אנחנו בנויים להגיע לעשרות אלפים של תלמידים שלומדים עם סטודנטים בקבוצות קטנות לקראת הבגרויות. זה עזר מצוין למורה בבית הספר. נמצאים אתו בקשר. הסטודנט יושב בביתו, מעביר שיעורים ואחר כך זמין גם בווטסאפ. הדבר השני זה התיכון הווירטואלי, תכנית של משרד החינוך שפותחה גם במט"ח באמצעות פילנתרופיה. אחת היכולות שלנו היא לרתום פילנתרופיה למחקר ופיתוח ואז להציע את זה למשרד החינוך.

דווקא בתקופה הזאת, הרעיון של שכבה וירטואלית, חונכים מורים עומדים לרשות תלמידים, יכולים להיות לעזר רב למורים שמתקשים ללמד בכיתות ויש קבוצות ווטס אפ נרחבות תחת האגף של עופר רימון גם באמצעות ליבה, אנגלית דבורה, זה נושא שרק הולך ומתפתח. לסיום, הדבר שאנחנו מציעים זה אותו דבר קוהרנטי שהוא הכול חוץ מהזום. הזום בפירוש כלי חיוני, אבל לא על הזום לבדו יעמוד העולם ואנחנו מציעים פה את הדבר הכללי הזה.

רצינו שתדגימו לנו משהו אינטראקטיבי אם יש, להמחיש את הכלים המתפתחים הטכנולוגיים המתחדשים, נשמח אולי שתחזרו אלינו בהמשך הדיון.

נשמח, זה רק גוזל זמן.

אולי נצליח להגיע לזה בהמשך. אני מברכת את בואה של חברת הכנסת סונדוס סאלח. נעבור לנציגי המורים והמנהלים, מר מנשה לוי, חשוב לנו לשמוע איך אתם רואים את הדברים.

תודה רבה שהזמנתם אותי לדיון החשוב הזה. שמי מנשה לוי, יו"ר התאגדות מנהלי בתי הספר העל יסודיים. גוף שמאגד כ-1,400 מנהלי בתי ספר על יסודיים מתוך כ-2,000 שקיימים. אני רוצה להתייחס בקצרה לדברים של עופר ושל איתי ולהוסיף את התובנות שלי.

ראשית לגבי עופר, אני בקשר אתו מהרגע בו הוא נכנס למערכת החינוך בתפקידו הנוכחי, לפני 11 שנים. עופר קידם מאוד את מערכת החינוך בכל מה שקשור לתקשוב המערכת. אבל התכנית שהייתה אמורה להיות מיושמת במהלך עשר השנים האחרונות נתקעה באמצע, פשוט מכיוון שקיצצו בתקציבים בצורה אכזרית. אם היו ממשיכים את התכנית שעופר הציג לראשי מערכת החינוך, אם היא הייתה מיושמת במשך עשר שנים על פי התקציבים שנבנו עבורה, אני חשוב שהיום היינו במצב של מערכת חינוך מתקדמת בכל מה שקשור לתקשוב, בין המתקדמות בעולם.

אבל, אני לא מקבל את התיאור של עופר שהשתבח בכך שאנחנו היום בחזית. אנחנו ממש לא. אנחנו מפגרים מאחור בין שלוש לחמש שנים, לא באשמתו של עופר. מדובר על תקציב ומדובר על תהליך של הטמעה של תכנית תקשוב, שהיא גם פונקציה של זמן.

אני רוצה לדבר על הבעיה העיקרית מדוע אנחנו נמצאים היום במצב שבו מערכת החינוך הישראלית מפגרת בשלוש עד חמש שנים אחרי מערכות החינוך המתקדמות והאחרות בעולם בכל מה שקשור למערכת מתוקשבת. הבעיה העיקרית ביישום הסביבות הטכנולוגיות בבתי הספר היא, כאן אני רוצה להדגיש, הבעיה העיקרית היא שמנהלים רבים וגם מורים רבים וגם תלמידים רבים חסרים את הידע המקיף בטכנולוגיות הקיימות גם להוראה ולמידה מרחוק ולא באשמתם.

זה לא באשמתם משום שמערכת החינוך ייבשה את התחום הזה, לא תקצבה אותו ובמקביל המשיכה במודל בחינות בגרות מיושן וארכאי שאבד עליו הקלח, שמבודד בעיקר על שינון, בליעת חומר והקאתו ביום פקודה, הוא היום של מבחן הבגרות. לכן, כל עוד לא נוצר צורך כמו במשבר הקורונה, התנהלנו הרבה אחרי מערכות החינוך האחרות בעולם.

כעת מנסים לסגור פיגור של שמונה שנים. כאשר המורים לא כל כך יודעים איך להשתמש בכל הטכנולוגיות. קשה מאוד לעשות את קפיצת הדרך הזאת מהמקום הקלאסי של מורה כמרכז הידע למקום שבו הוא מנטור לתהליך של למידה. איתי קרויטרו בהחלט רוצה להיות במקום של לומד עצמאי, שלא קשור לבחינות הבגרות הארכאיות האלה, בהם הוא צריך לשנן וללעוס חומר ולהקיא אותו במבחן הבגרות, אבל אנחנו בפיגור של שמונה שנים.

כדי לסגור את הפיגור הזה צריך לעשות שלושה, ארבעה צעדים: ראשית, עופר, אני אומר את זה בגילוי לב, לפי נתונים של משרד החינוך, רק מחצית מבתי הספר מתוקשבים. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה טוענת ואני מקבל את מה שהיא טוענת, ש-51% ממשקי הבית בסקטור הערבי, אין להם בכלל אינטרנט, על מה אנחנו מדברים בכלל? איזה טכנולוגיות? איזה מחשבים? על מה אנחנו מדברים? על גוגל קלאס רום או זום? אין אינטרנט. אז על מה אפשר לחלום פה.

ניגש לסקטור החרדי, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדברת על כך שבערך 25% מתלמידי ישראל בכלל אין אינטרנט ואין מחשבים. כל עוד הפער האדיר הזה שצריך להיסגר, לא ייסגר, לא נתקדם לשום מקום טוב כמו מערכות חינוך מתקדמות בעולם.

כל הסיפור של התקשוב וכל הסיור של ההוראה והלמידה מרחוק רק מנציחה ומעמיקה את הפערים בין אוכלוסיות של תלמידים. בין אוכלוסיות שיש להם ויכולות להשתתף בהוראה ולמידה מרחוק, בצורה צולעת כי המורים עדיין לא בתוך זה, לבין אוכלוסיות אחרות שאין להם שום נגישות לעניין כי אין להם כסף ואין להם אמצעי קצה כדי להשתתף בחגיגה הזאת.

אז קודם כל ממשלת ישראל ומשרד החינוך צריכים להכיר בעובדה שתשפ"א, פחות או יותר, צריכה להיות שנת הכנה לתשפ"ב ותשפ"ג. צריך להכריז על מצב חירום. לדלג על כל תהליכי המכרזים המסורבלים, אין ברירה. לרכוש לא 150,000 מחשבים, חסרים כ-600,000 מחשבים לפי ההצהרות האחרונות שאני שומע ממשרד האוצר. אני מאמין למשרד האוצר. לא 150,000 שיגיעו בסוף ינואר, הם לא יגיעו בסוף ינואר, הם יגיעו אולי בסוף יוני, יולי, אוגוסט שנה הבאה, זה במקרה הטוב. צריך לרכוש את זה מידית בארץ ובחו"ל.

צריך להתקין תשתיות אינטרנט. במחצית מבתי הספר בישראל אין תשתיות אינטרנט. ברעננה, בכפר סבא, בתי ספר שרוצים וחולמים לשדר בבת אחת שיעורים מתוקשבים בלמידה והוראה מרחוק, יותר מאשר 10-12 כיתות המערכת קורסת. רוחב פס שהוא רוחב פס שמתאים לזמן שלפני חמש שנים ולא עומד בעומס.

קיימות כוונות טובות עופר, הבאת למהפכה במערכת החינוך בכל מה שקשור לתקשוב. אתה צריך לפרוץ את המחסום הזה ואני קורא לממשלת ישראל ולמשרד החינוך, זה גדול עליך, להכיר במצב כמצב חירום ולהתחיל להתנהל מהר מהר לפני שהפערים שישנם בין אוכלוסיות תלמידים שונות תלכנה ותתרחבנה ותתפשטנה.

אני רוצה לנפץ אגדה אורבנית שרווחת בציבור, שאומרת שהמורים, כמו שאמר אבוהב, המנכ"ל לשעבר של משרד החינוך, ב-12 במרס סגרו את בתי הספר וב-14 במרס המורים כבר לימדו מרחוק. זה פשוט שטויות. אי אפשר לעשות קפיצת מדרגה כזו לא בתוך יומיים וגם לא בתוך שנה. זה לוקח זמן כדי לעבור ממציאות אחת, ארכאית פרימיטיבית, למציאות אחרת מודרנית. המורים עדיין לצערי לא שולטים בטכנולוגיות הקיימות היום במערכת החינוך. לא שולטים בהם.

דבר שני, כביכול יש אגדה שהתלמידים נולדו לתוך עולם טכנולוגי. צר לי, התלמידים לא נולדו לתוך סביבה טכנולוגית. הילדים שולטים נהדר בסמארטפון אבל לא בסביבות טכנולוגיות. מייל ארגוני, תוכנות לניהול מידע כמו גוגל קלאס או מיקרוסופט, בכלל לא מוכרות לתלמידים. מי שצריך ללמד את התלמידים את כל הסביבות האלה? אלה המורים. הבעיה שהמורים עצמם וגם המנהלים לא כל כך בקיאים בעולם הזה. כי אנחנו לא היינו בסביבה הזו עד לפני חצי שנה. בבת אחת זרקו אותנו למים ובזה, צר לי עופר, אני מאשים את משרד החינוך שהיה צריך בעשר השנים האחרונות להשלים את התהליך הזה. תודה רבה.

תודה רבה מנשה לוי. הרבה מהדברים שאמרת כולנו מרגישים אותם ביום יום כהורים וכל מי שמכיר את מערכת החינוך, גם אם הוא לא חלק ממנה. פתחתי בזה שנושא הדיון הוא יותר ההיבט הטכנולוגי, עם זאת אמרתי שבלי שיש את הבסיס של ציוד קצה ותשתית אינטרנט, אז אין על מה לדבר. מצד שני, לא נכון לעבוד בטור. חייבים לדאוג לתשתית, חייבים כל פעם לזעוק את הזעקה שזעקת פה בצדק ובמקביל מותר לדבר גם על הטכנולוגיות. כמו ששמענו מאיתי, כאחד שבעצמו משתמש בטכנולוגיות ומייצג תלמידים שכן משתמשים בטכנולוגיות, תמיד חשוב גם לשים לב להיבט הזה מבלי להוריד מתוקפם ותקיפותם של הדברים שאמרת ובצדק רב.

בהמשך לדברים אני פונה אליך חברת הכנסת סונדוס סאלח ומיד לאחר מכן, אמנם לא סיימנו לשמוע את כל הדבורים, אבל אני אתן לעופר להגיב על הדברים שנאמרו עד כה ואז נמשיך עם יתר הדוברים.

תודה היושבת-ראש, ברכות על הדיון החשוב, במיוחד שבתקופה זו דנים מחדש בבחינת האופציות להחזרת הלימודים. היום אנחנו מלשמים מחיר כבד מאוד על זה שמערכת החינוך כשלה בשלוש נקודות עיקריות מאז שנת 2000. הנקודה הראשונה היא הקניית מיומנויות דיגיטליות בסיסיות ומתקדמות בזמן שמאז שנות ה-2,000 כל העולם, כל מערכות החינוך התחילו להכניס ולהתאים את התכנים הלימודיים יחד עם תכנים דיגיטליים או להתאים אותם לעידן הדיגיטציה, אנחנו שם באיחור. נקודה שניה, פיתוח לומד עצמאי והנקודה השלישית היא פיתוח מורה, מכוון, מלווה ולא רק מקור מידע לאותם תלמידים.

כשאנחנו מדברים על המיומנויות הדיגיטליות המתקדמות בעדין הדיגיטציה, אני לא יכולה להתעלם מהנקודה שעדיין יש בחברה הערבית, לפחות לשני שליש מהתלמידים בעיות בתשתיות האינטרנט או בלי אמצעי קצה שלא מאפשרים להם ואף חוסמים אותם מלהיות תלמידים שווים שילמדו בתקופה הזו.

מה שקורה בתקופה הזו הוא שאנחנו ממשיכים להעמיק את הפערים בין האוכלוסיות השונות, בין התלמיד הערבי לתלמיד היהודי. זה מאוד כואב שעד עכשיו התלמידים לא קבלו אל המחשבים לפי הבטחה של שר החינוך. עד עכשיו הישובים השונים, במיוחד בנגב, לא מחוברים לא לתשתיות האינטרנט, שמהתחלה היו שם בעיות בתשתיות האינטרנט והחשמל ועד היום הנתונים האלה לא נפתרו. יש את הבעיות הכלליות של מערכת החינוך, שאין פיתוח ללומד עצמאי שהוא חוקר שמשתמש במיומנויות דיגיטליות מתקדמות ומיישם את זה בתכניות הלימודים.

מדינה שנערכת כל שנה לרעידת אדמה, למפגע ביטחוני כלשהו, מוזר לי מאוד איך לא מוכנים במערכת החינוך לעולם דיגיטלי? ללא שום קשר לקורונה. למה אין את ההיבט הזה בתוך מערכת החינוך, בתוך התכנים החינוכיים, בתוך כל מערכת הלימודים לכל הגילאים. אם היינו צריכים להיות במצוקת קורונה בכדי להבין שאלה מיומנויות בסיסיות, כל הדיגיטציות שצריכות להיות אצל כל תלמיד ותלמידה, אנחנו לא צריכים להיות במגיפה על מנת להקנות את המיומנויות האלה לתלמידים ולילדים שלנו. זה אבסורד אחד גדול בעידן המתקדם.

אנחנו מגלים במגיפה כמה זה חסר.

עכשיו אנחנו משלמים על זה מחיר שלא הכנו את עצמנו מספיק, במיוחד במערכת החינוך.

תודה רבה. לפני שנפנה לעופר, בקשה להתייחס מיכל מדמון, מורה ומנהלת קהילת חינוך 2020, פורום של אנשי חינוך והורים. אני אבקש גם התייחסות של עופר לנושא שהובא לידיעתי, מעבר לציוד הקצה של התלמידים, הובא לידיעתי שלחצי מהמורים אין מחשבים. נכון שזה לא נושא הדיון אבל קשה לי להתעלם ממידע שכזה. אני מבקשת לשמוע מה אתם יודעים על הנתון הזה והאם הקולות הקוראים והיעדים שלכם לסגירת הפערים האלה מתייחסים גם להיבט של המורים. כאמור, נפנה קודם לגברת מיכל מדמון, בבקשה.

שלום ותודה על ההזדמנות. אני רוצה לספר שכפי שציינת אני מנהלת את קהילת חינוך 2020 למערכת חינוך אפקטיבית יותר. אתמול העליתי את הפוסט הזה בקהילה. יש בה כמעט 30,000 חברות וחברים מורים, הורים, גננים, מנהלים וכל מי שחינוך חשוב לו. אפשר לראות 182 תגובות שמדברים הרבה על ציוד. ברגע שחסר למורים ציוד כמוש הזכרת קודם וחסר לתלמידים ציוד, אז באמת קשה לעבוד. אני ממש מצטרפת לקודמי, מנשה לוי וחברת הכנסת סונדוס ולדברים שלך, אין חדש בקורונה, הכול צף, התשתיות שחסרות מאוד מקשות על העבודה והלמידה העצמית שדוברה מאוד חשובה. טוב מאוחר מלעולם לא. היינו צריכים לטפל בזה הרבה קודם.

לגבי תכנית התקשוב, התכתבתי בזמנו עם השר שי פירון והוא ממש החליט לעצור את התקשוב ואמר שעד שלא נדבר על תכניות לימודים, בינתיים אני מפסיק לחלק מחשבים למורים ולצייד את בתי הספר. לדעתי זו הייתה טעות נוראית שהייתה ואלה דברים שלא אמורים לקרות במאה ה-21. זה הגדיל פערים בין בתי ספר, הייתי מדריכה במשרד החינוך והיה אפשר לראות בתי ספר שקיר מפריד מהם, כאן למורים יש מחשבים ובשני אין.

אני רוצה לשאול שאלה, קראתי לזה בקהילה ראשי תיבות של תשפ"א – תרבות, שיתוף פעולה ואמון כל אגפי משרד החינוך עובדים מתוך שיח משותף ותיאום. אני שומעת גם בפרטי וגם בקבוצה מהרבה מורים ומנהלים שמדווחים על הנחיות סותרות ומבלבלות מאגפים שונים במשרד. מישהו כאן צריך לקחת אחריות. נכון שבתקופת הקורונה נושא הטכנולוגיה מאוד חשוב, השאלה מי פה מנהל את הסיפור? חשוב גם שלא יהיה מנהל אחד, שכולם יהיו בשיח, אבל שיהיה מנהל פרויקט שעובד. המורים הם המקצוענים, הם מנהיגי הכיתות, גם בשגרה ובמיוחד בחירום, לתת להם את הזמן, לאפשר להם את הזמן לעבוד ואולי השנה נשכיל להדליק משואה לכבוד אנשי החינוך. תודה.

אני אשאל אותך כמורה ומי שבקשר עם הרבה מורים, לגבי ההדרכות וההכשרות שדיבר עליהם עופר במצגת, עד כמה אתם מרגישים שזה מגיע לכל אחד ואחד מכם ובאמת מסיע בהיבט של הידע הטכנולוגי שאתם נדרשים לו והמיומנויות?

תודה רבה על השאלה, זו עוד דוגמה לכוח, אולי לפעמים שלילי, של רגולטור. מחליטים בבת אחת שכל בתי הספר, כל המורים, לא משנה איפה הם נמצאים ובאיזו רמת ידע ומה רמת התשתיות, כולם באופן גנרי מקבלים השתלמות בנושא תקשוב. לא בטוח שזה מה שצריך ולא בטוח שזה מה שטוב. שוב אני חוזרת לשיתוף הפעולה בין האגפים, לבנות את ההשתלמויות האלה של טכנו פדגוגיה בשיתוף עם כל האגפים, עם מנהל עובדי הוראה, עם המזכירות הפדגוגית וכל אגפי המשרד. אני בטוחה שהדברים קורים, השאלה באיזו רמה הם קורים? לתת לעובדי המטה ולמורים לייצר בעצמם את הידע. זה לא יעזור לנו להנחית מלמעלה. אנחנו רואים את זה אחר כך גם עם התלמידים. אנחנו מביאים דברים מבחוץ, זה לא נכנס. אנחנו לא מעבירים דברים מהמחברת של המורה למחברת של התלמיד. זה צריך לעבוד דרך הראש של הילדים, דרך הראש של המורים, לפתח את התוכן כדי להתקדם.

זה לא מחייב תקציבים נוספים ממשרד החינוך, לא מחייב עוד תקציבים למשרד מעבר ל-70 מיליארד שזה בגודל של משרד הביטחון. מה קרה כל השנים האלה? מה עושים עם הכספים? איך הם מתועלים נכון? מה קורה עם התשתיות? איך המורים בסוף נכנסים לכיתה, סוגרים את דלת הכיתה ומה הם עושים עם הילדים. עם מורים מספרים על לחץ ושלא מכבדים את הבקשות שלהם, את ההמלצות שלהם, איפה האוניברסיטאות פוגשות אחר כך את הבגרויות, מישהו צריך לעשות פה סדר. לא פלסטר אלא תיקון הוליסטי למערכת ולהבין שהמורים והגננות הם אנשי החינוך.

תודה מיכל על הדברים. דובר נוסף לפני תגובתו של עופר, ביקש להתייחס מחמוד סמיר, ראש עיריית אום אל פחם, בבקשה.

שלום ותודה על המפגש. אני מודה למנשה שייצג את החברה הערבית, שהשמיעה את קולה וחברת הכנסת סונדוס שהגיעה עכשיו. לגבי תשתיות אינטרנט דובר רבות, אני לא אתייחס לזה אלא לפדגוגיה עצמה ואתייחס לדברים בעיניים של מנהל לשעבר. לפני שהגעתי לעיסוקי כראש עיר הייתי מנהל בית ספר ועברתי את כל התהליך ממורה עד למנהל בית ספר.

רציתי לדבר על מוכנות הורים. לצערי הרב, אם מישהו מהאזרחים היה רואה את המצגת של עופר רימון, שעושה עבודה מדהימה במשרד החינוך, היה חושב שהוא נמצא בגלקסיה אחרת ולא בעולם הזה. עם כל הכבוד, אנחנו כחברה ערבית לא נמצאים שם ולכן מוכנות של הורים צריכה להיות על השולחן.

הנושא השני הוא הנושא של הכשרת מורים. כמנהל לשעבר אני יכול לומר שנושא הדיגיטציה לא מקבל את המקום שלו ולפחות בחברה הערבית. כשניהלתי בית ספר רציתי דיגיטציה והייתי צריך לדאוג למורים שלי דרך אחת העמותות שתמכה בבית הספר. בנושא הזה של דיגיטציה, אני מקווה שמעז יצא מתוק והקורונה תזרז את הדברים.

נושא נוסף הוא פדגוגיה אחרת. אנחנו חייבים לעשות פדגוגיה של הוראה והערכה אחרת שמותאמת לכל נושא הטכנולוגיה והעידן החדש. כאן צריך לתת פתרונות גם אנשי המקצוע והתוכן, יש צורך להתייחס לזה בכובד ראש.

נושא אחרון הוא התאמת תכניות לימודים. בחרה הערבית אני יכול להתייחס לספרים דיגיטליים, שם יש בעיה רצינית. גם בנושא הזה התנסיתי ואני יכול להגיד לכם מניסיוני כמה קשה לאתחל את התכנים ולהכניס למערכת. תודה על ההקשבה.

תודה לך מר סמיר. נחזור לשמוע את עופר כדי שייתן לנו התייחסות לדברים שנשמעו. אחר כך נתייחס לטכנולוגיה נגישה לאנשים עם מוגבלות. אני אבקש התייחסות לדבריו של מנשה לוי, שהיו מאוד ברורים בעיני.

כגורם מקצועי, אני לא יכול להיכנס לפוליטיקה. אני מכיר את מנשה שנים, הוא מנהל מדהים ואיש טכנולוגיה. הוא היה אתי במהלכים הראשונים והדגיש בפני את הצורך לרדת ממשרד מרכזי שנותן מערכת ניהול אחת, הוא דיבר על לפתוח וזאת הייתה הגישה גם שלנו ועשינו את המהלכים האלה גם בתשתיות של סביבות ענן לבתי ספר וגם בתכניות ניהול.

אין לי מה להגיד על מה שאמר מנשה, שיש לנו שנים אבודות, שאם כמדינה היינו נצמדים לקונספט שבנינו לפני עשר שנים, עם התוספות שהוספנו אחרי ארבע שנים של סביבת ענן ופתיחת הריכוזיות, זאת אומרת לתת לבתי הספר לנהל את עצמם ורק לתת את התשתיות. אם היינו נצמדים לזה אני מסכים אתו שהיינו בין חמש המדינות המובילות בעולם.

בדברים שלי לא אמרתי שאנחנו בין חמש המדינות בעולם. אמרתי בסך הכול שהיום, לפי המדידה של ה-OECD אנחנו עומדים בממוצע, שעשינו התקדמות מאוד גדולה ושאם נדבק בתכנית הזאת ונעבוד כולנו ביחד, יש לנו יכולת תוך שנה - אם נעבוד נכון, נעשה את המהלכים נכון ונהיה ממוקדים. אם לא נריב אחד עם השני אלא נעבוד כולנו ביחד – יש לנו אפשרות תוך שנה להתברג בין חמשת המדינות המובילות בעולם. האם זה יקרה? אני לא יודע. אני יודע שמבחינתנו נעשה את המקסימום.

לגבי הדברים של איתי אני רוצה לציין שלצערי הדברים של איתי היו שטחיים. אני מצטער שאני אומר את זה ואני אומר לו את זה שכשאנחנו עובדים על פיתוח לומד עצמאי, כדאי לתלמידים, כשהם תוקפים נושא, שיתקפו אותו בצורה מלאה.

לא מקובל עלי. במקרה אני מכירה את איתי לפני היום, היו לי כמה שיחות אתו. הדבר האחרון - - -

אין לי תלונות על איתי, איתי ילד מקסים. אבל כשהוא אומר לי - - - שימוש במערכת השידורים הלאומית, היה יותר נכון שהוא ישאל מה נתוני השימוש שלכם - -

אבל רגע, תן לי להשלים. אתה לא יכול לא לתת לי להשלים.

- - ונתוני השימוש שלנו עוד לפניה קורונה התייחסו לחצי מיליון משתמשים.

אני רוצה להשלים את הדברים, זה לא עובד ככה - - -

אז כשתלמיד בא ואומר שאף אחד לא משתמש ואצלי יש נתוני שימוש של חצי מיליון - - -

עופר, אני רוצה להשלים את דברי - - -

או שאומרים שבתוכן דיגיטלי אף אחד לא משמש ויש לי נתוני שימוש של מיליון תלמידים ביום, אז זה חוסר היכרות בסיסי עם הנתונים. אני מעביר מסר לתלמידים, לא כביקורת אלא כבניה. תלמד נושא לפני שאתה תוקף אותו.

קודם כל מן הראוי, אם התחלתי להגיד משהו בעניין איתי, שתיתן לי להשלים לפני שאתה אומר את התשובה שלך. אני מאוד מכבדת אותך אבל אני רוצה להשלים על איתי, שהדבר האחרון שאפשר להגיד עליו זה שהוא אומר דברים שטחיים - - -

לא אמרתי שהוא אדם שטחי, אמרתי שהביקורת על תכנית התקשורת היא שטחית - - -

אבל זה לא יכול להיות שאני לא יכולה להשלים משפט. אני מבינה שאתה לא מסכים אתי ועם איתי, זה לגיטימי ואני אתן לך להגיב על זה. עדין אני חושבת שהדברים שנאמרו על ידך לגבי הדברים שהוא אמר, היה נכון שיהיו מנוסחים אחרת. זו דעתי. אני חושבת שהדברים שאיתי אמר הם חשובים, זו נקודת ראותו. אי אפשר להתעלם ממה שהנוער שלנו והתלמידים שלנו חושבים.

לא אמרתי שאני מתעלם.

עכשיו אתה יכול לענות לגופו של עניין.

לא אמרתי שאני מתעלם. לא התכוונתי לפגוע באיתי. הוא עושה את התפקיד שלו נאמנה, הכול טוב. דברתי על ההתייחסות שלו לגוף הדברים. כשהוא אומר שהוא בדק את החברים שלו, כמה חברים הוא בדק? מה גודל המדגם שלו? מה הוא לקח בחשבון? לאיזה מערכות טכנולוגיות הוא מתייחס? הוא אמר לי שהוא לא ראה שיעור שמעבירים על משוב. מישהו מדבר בכלל על להעביר על מערכת ניהול למידה שיעור? זו לא פלטפורמה להעברת שיעור. חלילה לא התכוונתי לפגוע בו, לא בכבודו ולא בעבודה שהוא עושה.

גם לגבי התלמידים, שנים הייתי מורה. אני מתייחס לתלמידים שלי בכל הכבוד הראוי, אבל גם מאוד מצפה מהם. אני גם אבא לילדים, אני רוצה להגיד שלהפוך להיות לומד עצמאי זה תהליך שחלק גדול ממנו נופל על הילד. גם התלמידים צריכים לקחת אחריות. אף אחד לא יעניין אותם כשהם יצאו לשוק העבודה ויצפו מהם להראות שהם יכולים ללמוד, הם יכולים להתקדם, הם יכולים להתפתח. בסופו של דבר, את אף אחד לא יעניין מי היה המורה שלך בכיתה א', כיתה ג' או ו'. בסוף אתה צריך להציג את היכולות האלה. אנחנו צריכים גם לדעת לדרוש מהתלמידים שלנו, זו לא בושה.

לפני שנאפשר לאיתי להגיב על הדברים, אני רוצה שתתייחס בבקשה לעניין שהובא לידיעתי במהלך הדיון, שלחצי מציבור המורים אין מחשב והאם השקף שלך שדיבר על קולות קרואים ועל כך שבאוגוסט הבא אתם אמורים להשלים את המהלך הזה יש התייחסות גם למחשבים שמוקצים למורים, לדבר על החסר שקיים היום אצל המורים.

כשאנחנו מתקשבים בית ספר, התצורה שלנו הוא שמורה יוכל לתפקד בכיתה שלו. אנחנו רוצים להגיע למצב שכל כיתה - - -

אני אחדד את השאלה שלי, הכוונה שאין להם בבית מחשבים. היום בלמידה מרחוק הם נדרשים להעביר את השיעורים מהבית לא מהכיתה. הם לא מגיעים לבית ספר, לפחות בשלב הזה.

בדרך כלל מדובר במחשבים ניידים, אתה קונה לבית ספר כדי שבכל כיתה יהיה מחשב, זו כבר שאלה איך בית ספר מנהל את העניין הזה. כמו שאמרנו קודם, אנחנו לא נכנסים לשאלה איך בית ספר מנהל. באותה צורה יכולנו לחלק לכל תלמיד שידו אינה משגת ביד את המחשב שלו. אולי זה היה נראה יותר טוב שאנחנו מחלקים מחשבים. אבל אצלנו בית הספר הוא המוביל. המנהל הוא המוביל. המחשבים, גם לתלמידים וגם לכיתות הם רכוש בית ספר. בדרך כלל מה שעושים, הם נותנים את המחשבים למורים או שמשאירים אותם בבית הספר. אנחנו מספקים את הציוד לבית הספר, כל בית ספר מקבל מחשבים גם להוראה וגם לתלמידים. אם תספרי את כמות המחשבים שחילקנו גם בתכנית הקודמת וגם בתכנית הזאת לא לתלמידים, אלא לצורכי הוראה, עברנו הרבה את כמות המורים במדינת ישראל.

שאלה נוספת שנוגעת לשאלה שהייתה לי למיכל על ההכשרות ולתשובה שהיא נתנה. עד כמה זה מגיע למורים? עד כמה באמת הם שבעי רצון מהעניין וזה נותן להם את הכישורים שמאפשרים להם להתמודד עם הלמידה מרחוק? רציתי לשאול אותך בהמשך הדברים, באיזה אופן אתם בודקים את רמת שביעות הרצון, הרמה בה זה באמת משכלל את יכולותיהם של המורים, של עובדי ההוראה בפלטפורמות שקיימות לשימוש לעובדי הוראה כמו הסמארט סקול ודומיהם.

אני אומרת רגע כהורה, לפעמים תוכנה לא ידידותית מורידה את המוטיבציה גם של המורים, גם של ההורים וגם של התלמידים להשתמש בה. השאלה אם אתם בודקים את זה? אם יש לכם אופן בקרה ופיקוח אחר האמצעים האלה והאופן בו המשתמשים בהם מצליחים לעשות בהם שימוש ויש שביעות רצון או הערות.

בגל הקודם של הקורונה שהתחיל ב-15 במרס והסתיים עם החזרה לבתי הספר שהייתה באמצע מאי, העברנו דו"ח שלם על הכול וממנו עשינו הפקת לקחים ועכשיו אנחנו בתוך תהליך, חודש וחצי אחרי תחילת שנה זה עוד שלב מוקדם מידי בעיני להפקת לקחים, אנחנו עושים בדרך כלל את הפקת הלקחים בסוף השנה.

כל פעולה שלנו מתחלקת לשימוש, להפקת לקחים מה עבד טוב, מה לא עבד טוב ואם הבנתי נכון, יש דברים שלא עובדים טוב, לא הכול חלק. אבל בגדול, בסבב הראשון, יותר מ-110,000 מורים עברו הכשרות קצרות זמן, שבין שעה לשעתיים. הם בעיקר קבלו עזרה ראשונה. כל מורה שלא יודע לעבוד עם חדר וירטואלי, עם סביבת ענן, עם ספר דיגיטלי, קיבל עזרה אד הוק. עלינו מולו בזום ונתנו פתרונות מידיים. 110,000 הדרכות כאלה של שעה שעתיים.

הדרכות והשתלמויות שאת מדברת עליהם הם השתלמויות של 30 שעות, זה מתפרש על פני כל השנה. כמובן שאחרי כל פגישה הצוותים המורים שהעבירו את ההשתלמויות מדברים ביניהם, מעלים בעיות. לקראת סוף השנה נוציא דוחות מסודרים שיגידו במה הצלחנו ובמה לא הצלחנו. חודש וחצי אחרי תחילת השנה, אי אפשר שכל היום נהיה בהפקת לקחים. סגרנו שנה.

אני יכול להגיד לך שמבדיקות שאנחנו עשינו על תקופת הקורונה הראשונה, כמעט ולא היה מורה במדינת ישראל שלא העביר סדר יום מובנה לתלמידים שלו, גם בתקופה שהייתה ביקורת על מערכת החינוך. בתקופה הזאת אמרתי בכל פורום, הרופאים והאחיות קבלו המון פרגון, אבל המורים, שבכל התקופה הזאת עבדו ללא לאות וקרעו את עצמם, הם והמנהלים לא ראיתי שום פרגון אמיתי בחברה הישראלית, אמיתי, שלם על המהלך הזה. הם החזיקו מערכת שלמה שתפקדה. לא היה תלמיד שלא קיבל מערכת שעות מסודרת, הייתה לו תכנית לימודים, זו בשעה שאף אחד לא היה ערוך ומדינה שלמה נסגרה ובכל זאת המערכת תפקדה.

אני לא אומר שלא היו קשיים, שלא היו תלמידים שהיו חסרים להם מחשבים, בעניין הזה צריך לזכור שבסופו של דבר גם במגזר הכללי וגם במגזר החרדי ראינו את זה גם היום, הפונקציה הראשונה שקבעה אם תהיה למידה מרחוק היא לא הטכנולוגיה, לא הרקע הסוציואקונומי לא של התלמיד ולא של בית הספר. הפונקציה הראשונה שקבעה הייתה האם המנהל והמורים מתפקדים ודואגים שתהיה למידה. 99% מהם, נתון מדהים, דאו שזה יקרה. גם באמצעות ספרים פיזיים שהיו בבית, גם באמצעות אפליקציות שלא נועדו במקור ללמידה, מצאו פתרונות. אנחנו נתנו את התמיכה, העסק עבד והוא עדיין עובד והוא כל הזמן בתהליך של שיפור. דברים כאלה לוקחים זמן וזה המצב.

תודה. אני אשמח אם תישאר אתנו כי נעבור אחרי דבריו של איתי לנושא של טכנולוגיה נגישה ונמצאים אתנו גורמים חשובים בנושא הנגישות שאני רוצה שתשמע באופן ישיר. איתי, בבקשה.

אני אתייחס לזה בקצרה. קודם כל לעופר, אני מכבד אותך, תכבד אותי, בסך הכול יש דרך להתבטא, הכול בסדר. מי שהיה לצד מערכת החינוך, כולל בדברים נוספים שאתם עושים עוד קודם, כשתקפו את מערכת החינוך ואנחנו הוצאנו הצהרות שהגיעו למאות אלפי אנשים, זה הייתי אני. אז להגיד שהדברים שטחיים כשאנחנו מחוברים ל-20,000 נציגים בכל מקום ואני מקיים דו שיח אתם כל הזמן.

אני רק אמרתי - - - לא שאתה שטחי.

אני לא מאפשרת את זה, עכשיו איתי מגיב ואף אחד לא יפריע לו.

אמרת דברים ואני מגיב, זו הזכות בדמוקרטיה. כשאתה מדבר על חצי מיליון משתמשים יש 2.5 מיליון תלמידים במערכת החינוך ואני דיברתי על החוויה של מרביתם. כאן אני מסתייג ומצטער אם יצא שהכללתי באופן מוחלט את כולם. החוויה היא של מרבית התלמידים בחטיבות ובתיכונים שמערכת השידורים הלאומית לא נוגעת להם. אני אומר את זה מתוך ראיה כלל ארצית עם הגעה למרבית הישובים במדינת ישראל, עם נציגות במרבית בתי הספר שמרוכזים תחתינו. אני לא בא לעלוב באף אחד, ייצגתי את החוויה מהשטח שעולה מתמונת מצב כלל ארצית. יכול להיות שזה עוזר להרבה מאוד תלמידים אחרים, אני מייצג את החטיבות והתיכונים במדינת ישראל וזו החוויה שאני מקבל מעשרות אלפי נציגים שמדברים עם בני נוער בשטח. אני מאוד מצטער אם זה גרם לך להרגיש משהו שטחי.

תודה איתי. היה לי חשוב שתגיב על הדברים בעצמך. אני מקווה שנוכל להשאיר את זה בשיח בריא ולא להגיע למקומות שפחות נכון להגיע אליהם. תודה איתי על הדברים. אני אגיד באופן אישי שאני מאוד מאמינה במשוב, לא רק של המורים, גם של התלמידים. בסוף הם אלה שאנחנו רוצים שמערכת החינוך תשרת ותגרום להם ללמידה נכונה, טובה יותר ואיכותית. לכן הקול שלכם מאוד חשוב.

נגענו בנושא הבא גם בוועדה הקודמת, אבל בהקשר של טכנולוגיות, היות ועופר תיאר לנו את הספקים השונים שמשרד החינוך עובד אתם, נפנה לתמר ויזנפלד, מפקחת ארצית נגישות השירות מנציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות ומיד אחריה נשמע את יובל וגנר, יו"ר עמותת נגישות ישראל.

שלום, שמי תמר ויזנפלד מנציבות שוויון זכויות, מפקחת ארצית על נגישות השירות. אמרו פה דברים מאוד חשובים והצעדה של מערכת החינוך ברמה טכנולוגית קדימה היא מאוד חשובה. יש כמה דברים שהתייחסנו להם כבר בתחילת המשבר האחרון וזה התייחסות להנגשה של כל החומרים שהועלו לאתרי האינטרנט , לפורומים ולפורמטים השונים שקיימים במשרד החינוך. התקנות והחוק מחייבים להנגיש חומרים, אם הם לא מונגשים אנחנו מפספסים 20% מהאוכלוסייה. מדברים על 20% מהאוכלוסייה שהם אנשים עם מוגבלויות, אני מניחה שהפרופורציה נשמרת גם כשהם תלמידים בבתי ספר. ישנם תלמידים שמשולבים בכיתות רגילות ואם החומר הועלה לאתרי האינטרנט לא היה נגיש עבורם, אני מדברת על התאמות לליקויי שמיעה, לקויי ראיה, לעיתים יש צורך בהתאמות נוספות למוגבלות קוגניטיבית. מצאנו הרבה ליקויים בתהליך הזה. פנינו כמה פעמים למשרד החינוך על מנת לתקן ולאפשר לתלמידים שישבו בבית, גם להורים שלהם שהיו יחד אתם ויכלו לסייע להם, פנינו בבקשה להנגיש את האתרים. לקח זמן, כעת כשמשרד החינוך תחת צו נגישות אנחנו מאוד מקווים שכל החומרים שהועלו, יונגשו.

מה המצב היום? האם קיים פער בין מה שצריך להיות כדי שתהיה נגישות?

קיים פער. משרד החינוך התחייב להנגיש עד שני תאריכים בצו, ינואר 2021 ועד מאי 2021. ברור שיש עניין של עלויות, אבל גם ברור שחלק מהדברים כבר היו צריכים להיעשות מזמן. קיים פער ואנחנו מקווים שיתוקן בהקדם כי בכל זאת הלמידה ממשיכה כרגע מהבית. אם יש הפניות על ידי מורים לאתרים שאינם נגישים, הרי שחלק מהתלמידים לא יכולים ליהנות מהחומרים האלה.

תודה תמר. באותו נושא, יובל וגנר בבקשה.

קודם כל תודה על הדיון, הוא מאוד חשוב וכמובן עם ההובלה שלך. אני מבקש להעלות את הנושא מזווית אחרת, זו של אנשים עם מוגבלות. חשוב להבין שאלה לא רק תלמידים עם מוגבלות, יש גם מורים עם מוגבלות ויש גם הורים עם מוגבלות. אנחנו מברכים על המהלך של למידה טכנולוגית מתקדמת. צריך להתייחס לשלושה נושאים שכואב הלב שלא לומדים מההיסטוריה ולא מבינים שלהנגיש רטרואקטיבית זה מייצר שני פערים: פער אחד הוא שבתקופה עד ההנגשה יש את כל אלה שלא יכולים להשתמש בטכנולוגיות ודבר שני, לעשות את זה בדיעבד זה להוציא עוד תקציבים כשבעידן שכל שקל חשוב למדינה, זה פשוט חלק.

הקריאה שלנו מאוד פשוטה, שכל פעילות שנעשית ועופר הציג את השקף הראשון עם כלל הפעילויות שעושים, כמעט בכל רובריקה שם צריך פשוט לוודא שאם עושים התקשרות עם ספק, גוגל מיקרוסופט ואחרים, שלא רק ניו יורק תהיה נגישה, גם ישראל תהיה נגישה. ספרת על 24 ספקי תוכנות ישראלים, רוצים שוויון וגם שילדים עם מוגבלות ישתמשו בתוכנות הישראליות. אם מקליטים אין סוף שיעורים, צריך פשוט להגדיר איך מקליטים את זה נכון.

הנושא השני זה אוריינות, חייבים ללמד את המורים והתלמידים לא את האוריינות הרגילה שכולם מדברים עליה במובן של להשתמש בכלים השונים, אלא איך משתמשים בהם מבחינת נגישות. איך לקוי ראיה מגדיל את המסך, משנה פונטים, משנה צבעים? איך הוא גולש ללא ראיה?

הנושא השלישי, אני בטוח שעובדים על טכנולוגיות חדשות ומתקדמות. משרד החינוך חייב לשדר שהוא מחויב לנגישות, לחינוך נגיש ושוויוני לכולם. הוא עושה את זה מראש, חוסך המון כסף והמון פעילות ועושה את זה נגיש לכולם.

כרגע מתרחשת פעילות חשובה במשרד החינוך, עם עופר, מירי נבון, מקס ושלומית, אבל כל יום שלא מגדירים שזה יקרה מראש, זה פשוט משאיר ילדים עם מוגבלות מחוץ למערכת. זה ממש כואב וחבל. אני קורא לכם, קבלו החלטות, מדובר רק בהחלטות. הידע קיים, הטכנולוגיות קיימות, צריך פשוט לדרוש את זה וליישר קו. זה משהו שיכול לקרות תוך חודשים.

תודה רבה יובל. אני כמובן מצטרפת לקריאה וזה בהמשך ישיר לישיבה שהוקדשה לעניין הזה. אני אשמח לשמוע מעופר על הנושא הספציפי הזה.

אני רק אענה משהו קטן לאיתי וליובל. איתי, חיפשתי את הטלפון שלך, רציתי להזמין את איתי לפגישה אצלי ולהסביר את הדברים. חלילה לא התכוונתי להגיד לך שאתה שטחי או לא עושה את תפקידך נכון. אני רוצה את הביקורת של מועצת תלמידים אבל רוצה להסביר איך בונים ביקורת כדי לשפר. יש לך הזמנה פתוחה לבוא, נדבר בנחת, נקבל את הביקורת, רק תבנו אותה נכון.

לגבי יובל, כל האתרים שלנו הם בתקן נגישות כולל 24 הספקים שאנחנו מתקשרים אתם וכמובן גוגל, מיקרוסופט וחברות אחרות, כולן תחת תקן נגישות. אתה יכול מאוד לעזור לי, אנחנו משקיעים תקציבים, כל מערכת השידורים עכשיו, בגלל נושא הנגישות, אנחנו מוסיפים כתוביות שזו עלות מבחינתנו, למרות שהשידורים בעברית ובערבית. כמובן שיש לנו עוד חלקים ישנים באתרים שאנחנו צריכים לעבוד עליהם כדי להפוך אותם לנגישים.

אני לא מצייר לך תמונה אידיאלית כאילו הכול בסדר, יש עבודה לעשות, אבל אם מישהו מטעמכם ייכנס לאתרים שלנו ויצביע לנו על אזורים שאנחנו צריכים להתרכז בהם, זה יעזור. יש לנו תכנית עבודה לגבי אזורים, בגדול הכול מונגש, אבל יש בתוך אזורים לא נגישים מבחינת כתוביות ודברים אחרים, אז תדע שיש כאן אוזן קשבת ויש צוות שעובד על זה, אם תכוון אותנו יותר טוב, נשמח לקדם את העניין הזה.

לפני שאתה מסיים, לגבי דבריו של יובל, לא מדובר רק בנגישות של אתרי אינטרנט, שזה היום חובה לפי התקנות וראוי שמלאכת התיקון וההתאמה לחובה תושלם כמה שיותר מהר. הוא מדבר על הטכנולוגיות. כשאתה פונה אל ספקים או כשהם פונים אליך כדי שתרכוש מהם את הטכנולוגיות שלהם, יש עניין של טכנולוגיה שתהיה נגישה. האתרים זה פלטפורמה אחרת ונפרדת, על זה אנחנו מדברים. יובל הוא הקטר הנחוש בנושא, קיימנו בוועדה דיון רק על הנושא הזה, לא בהתייחס למשרד החינוך, אבל עכשיו כשאנחנו שומעים שמשרד החינוך עובד עם ספקים ורוכש טכנולוגיות, בדיוק כמו שביקשנו ממשרדי ממשלה אחרים וגם ממנהל הרכש להכניס כתנאי שתהיה דרישה שהטכנולוגיה תהיה נגישה. יש חברות טכנולוגיה היום שכבר מודעות לזה כי בארצות הברית כבר דורשים את זה.

לדעתי יש לנו תנאי כזה. אבל מהתגובה של יובל ראיתי שזה כנראה לא מספק. חבל שנשקיע מאמצים כספים ורגולציה וזה לא יפגע, אולי שווה שנשב יחד ותחדד יותר איפה אתה מוצא את הפערים. כשאת מדברת על ה-24 ספקי תוכן, זה אתר. התוכן מונגש בתוך אתר, אז אני לא יודע בדיוק למה את מתכוונת.

הדרך הטובה ביותר, אם זו תהיה אחת התוצאות של הישיבה הזאת אז אני מברכת על זה, שיובל והנציבות ישבו מולך ויצביעו על הנקודות שמצריכות התייחסות ואם צריך להכניס את זה במכרזים, אז להכניס את זה, כי זה משהו שמשרד החינוך צריך לשאת את הדגל הזה מתוך משרדי הממשלה.

אני מאוד ישמח אם זה יעלה בסיכום, פגישה עם יובל, פגישה עם מועצת תלמידים, כדי להבין יותר טוב את הביקורת של התלמידים.

אני מאוד מודה לך.

אני מודה לך, תודה על הבמה , אני מאחל המשך דיון מוצלח ופורה.

תהיה עם אוזן קשבת כי אולי נקרא לך לעוד דברים. נמשיך עם רשימת הדוברים. עורכת דין מיטל בק מהמועצה לשלום הילד, בבקשה.

תודה רבה ליושבת הראש על זכות הדיבור. דברו על הרבה נושאים. לא אוסיף על התשתיות ופיתוח המיומנויות, אלה הנושאים שעולים בוועדות נוספות. אני רוצה להתייחס לשלושה היבטים שעדין לא עלו בדיון ובהזדמנות הזאת אני אבקש שנקיים דיון שייחוד לנושאים הללו, הפגיעות בתלמידים בלמידה מרחוק.

לא לכל הילדים הלמידה מרחוק מתאימה. אנחנו צריכים לגלות יותר גמישות, לשכלל את המודל הזה שיתאים לצרכים של כל התלמידים. יש פה סיטואציה מאוד קשה שילדים נמצאים במשך חודשים בחרדה, מבוכה, קשיים טכנולוגיים, בעיות מוטיבציה מאוד גדולות של למידה. לצד הקשיים הללו יש לדאוג להיבטים החברתיים שכמעט והתאדו בלמידה מרחוק ואני רוצה לשוב ולשים אותם על השולחן. ניכור חברתי, ירידה בכישורים חברתיים, הילדים מסוגרים בבתים. נדרשים יותר מפגשים פרונטאליים, נדרשת חשיבה של המשרד ומענה לקושי הזה, דווקא כשמדברים על למידה מרחוק. הדברים האלה שלובים זה בזה ולא ניתן לזה היום מענה ולא שמענו את השיח בנושא הזה.

הדבר האחרון ועליו אני רוצה למקד את הדברים זה הפגיעות בתלמידים. אנחנו מקבלים במועצה לשלום הילד בתקופה האחרונה לא מעט פניות בנושא הזה, זה עולה גם באמצעי התקשורת בתדירות מאוד גבוהה מאז שהתחילה שנת הלימודים לפני כחודש. אירועים שהם גם סביב אבטחת מידע, פגיעות בתלמידים בכל מה שקשור בהגנת הפרטיות וגם אירועים פליליים. אין כמעט ילד שלא מכיר מצב שבו עלה לזום מבוגר, חלילה פדופיל, מקרים מצערים של התפרצויות לשיעורים, התחזות, פורנוגרפיה שעולה. רואים את זה גם בתוך הצ'טים, בשיעורים עצמם.

האחראי המרכזי הוא משרד החינוך, הוא מפעיל את אמצעי הקצה. צריך לקבל מענה לדברים הללו. נאמר קודם על ידי ד"ר רימון שאין האקרים ומדובר בעצם בכשל של קיום ההנחיות של המשרד. יכול להיות, אני לא אשף טכנולוגיה, אבל ברור שיש פה צורך בשיפור של נהלי האבטחה.

שמענו שהאגף מרחיב את התכנים הדיגיטליים, פועל לתקשב את בתי הספר. זו מניפה מאוד רחבה של פעולות חשובות, אין ספק. אבל לפני התכנים יש פה בעיה אקוטית של הגנה על התלמידים. הילדים פוגשים משהו שהוא לא בטוח, אמצעים לא בטוחים. לא בטוח שמתקיים תהליך לימודי בסיטואציה כזו.

אני רוצה להגיד לך שהתפרצת לדלת פתוחה במובן הזה שאנחנו מתכוונים לייחד דיון לנושא הזה. מתוך מציאת ההקשר הטכנולוגי והיכולות הטכנולוגיות להיות לעזר במקום הזה של מוגנות לילדים. אני כמובן אשמח שתצטרפי ותשתתפי בדיון שיהיה.

מילת סיום. אנחנו יודעים שיש נוהל של המשרד יחד עם הרשות להגנת הפרטיות, שיצא באוגוסט ממש לפני פתיחת שנת הלימודים. נעשתה חשיבה של משרד החינוך עם משרד המשפטים, אי אפשר לומר שלא נעשתה חשיבה. אבל אם מגיעות פניות שוב ושוב למועצה זה אומר שהנוהל לא רק לא חלחל למטה, הוא בפועל לא מיושם. הצוותים לא יודעים מה לעשות. ההורים והתלמידים לא יודעים מה לעשות. אנחנו רוצים לוודא שנמצאים מספיק אמצעים טכנולוגיים שיסייעו בפתרון של הבעיות שאני מציפה כאן עכשיו. מלבד מוקד 105 של המשטרה שעושה עבודה מדהימה ויש פה שילוב כוחות של המשרדים השונים. כמה מצליחים לאכוף את הבעיות? אלו פעולות ננקטות? כמה מקרים מגיעים אליהם ומטופלים בפועל? מה משרד החינוך עושה? אנחנו מבקשים לקיים דיון על הבעיות הללו ובהקדם האפשרי. תודה.

תודה לעורכת הדין מיטל בק. נפנה לערן גופר ממיקרוסופט.

מספר נקודות מעניינות שאני אשמח להתייחס. מה שאמר איתי לגבי צורך במערכת שהיא יותר חדשנית מזום ומאפשרת לעבוד בקבוצות, יש לנו את הפתרון. זה פתרון שעובד עם מאות מיליוני משתמשים בעולם ומאות אלפי משתמשים בישראל, כ-140,000 תלמידים ומורים במערכת החינוך. זה פתרון שמאפשר למורה ולתלמידים להיות באזור כיתה ולעשות עבודה א-סינכרונית של לימוד עצמאי וחקר. מדובר ב-TEAM של מיקרוסופט שמחוברת וניתנת ללא עלות לכל המורים והתלמידים במדינת ישראל. אני מזמין וקורא מכאן לעזור לנו לאמץ את התוכנה, אנחנו מקצים ללא עלות צוות הדרכה שלנו כדי לסייע למורים ולתלמידים באימוץ המערכת. אני מזמין את כל מי שמעוניין לפנות אלי. אנחנו עובדים עם הרבה רשויות מקומיות ורשתות חינוך, מעל 1,000 בתי ספר שעובדים אתנו ונשמח לסייע לכל מי שירצה לבדוק ולהתנסות בזה. זו יכולת שמאפשרת הרבה דברים.

הפעילויות שדיבר עליהם עופר הן מאוד מבורכות. הנושא של מחשבים לתלמידים, גם שם זמני החלוקה מהמעט שאני מכיר ומעורב, מהירים יותר ממה שחושבים. אין ספק שזה רכיב מאוד משמעותי. באופן כללי אחד הדברים שמערכת החינוך צריכה יותר לעשות, זה להחליט על מספר מערכות מצומצם שאותם היא מנגישה דוחפת ומקדמת כדי שיראו את הפעילות וכדי שהיא תגיע לכל המקומות. יש לנו דוגמאות יפות מהשכנים שלנו בערב הסעודית ובאיחוד האמירויות, משרד החינוך שם החליט לעבוד עם המערכות האלה וראה מיליוני משתמשים בתוך ימים ספורים שעובדים עם המערכות, כולל התממשקות למערכות התוכן כדוגמת מט"ח ואחרים, שגם על זה אנחנו עובדים במקביל.

תודה רבה. נותן תחושה של תקווה. ד"ר סאני כלב מהרשות להגנת הפרטיות.

שלום. ד"ר סאני כלב מהרשות להגנת הפרטיות, שזו יחידה במשרד המשפטים. אני שמח על ההזמנה ותודה רבה, גם אם היא הגיעה רק שעה לפני הדיון. אנחנו כמובן שמחים להשתתף בדיון. הדיון מאוד חשוב ואני מברך את הוועדה על הנושא.

אני רק מבקשת לתקן ולדייק שההזמנה הגיעה לרשות להגנת הפרטיות עם כולם, כנראה שהפנו אותה אליך רק שעה לפני הדיון.

בכל מקרה שמחים להשתתף ותודה על ההזמנה. כמו שמיטל הזכירה, הרשות פועלת בנושא הזה של למידה מרחוק, חינוך באופן כללי, פרטיות תלמידים באופן כללי, גם בבתי ספר וגם בעולם הווירטואלי. עם פרוץ הקורונה בחודש מרס הוצאנו הנחיות בנושא ועם תחילת שנת הלימודים הוצאנו הנחיות מעודכנות, מסמך המלצות והדגשים. חילקנו את המסמך לשניים, גם עבור הורים ותלמידים, גם עבור מורים וצוותי הוראה, מתוך הבנה שכל קבוצה היא שונה.

שם התייחסנו להיבטים של אבטחת מידע, איך אפשר להגן על המידע, אם זה ברמת סיסמאות ואיזה מידע אנחנו מעלים לרשת ועד היבטים של פרטיות קלאסית. עניין של מודעות, גם לתלמידים וגם להורים איזה מידע להעלות לרשות, מה לחשוף, לשמור על הפרטיות אחד של השני באותם שידורי זום וכמובן לצוותי ההוראה ולמנהלים.

להבנתנו סוגיית המודעות היא קריטית. צריך להבין ולהכיר את ההיבט הזה של הפרטיות ומתוכו לפעול, מתוכו להבין שמדובר גם בהיבטים של פרטיות קלאסית, איזה מידע אני חושף, אם אני פותח את מצלמת הזום ומסתכל אחורה דקה לפני ורואה מה נחשף במהלך השידור הזה. כמובן היבטים של אבטחת מידע, זה לא אותו דבר, פרטיות ואבטחת מידע, אז אנחנו בהחלט מנסים לפעול.

אנחנו פועלים במסגרת מנהיגות נוער לפרטיות, זה עם תלמידים ובני נוער בשיתוף משרד החינוך, כדי להטמיע את הדברים בקרב תלמידים. אנחנו פועלים עם משרד החינוך, בשיתוף עם הצוות של עופר רימון. קיימנו שיחות בנושא איך אנחנו מטמיעים את זה הלאה. מה שמיטל ציינה הוא חשוב, איך מגיעים לתלמידים ולהורים. יש פה פער, הנושא מאוד חשוב וחלק מהחשיבות שבו זה להעלות את המודעות גם לסוגיית הפרטיות ואבטחת המידע בהיבטים האלו.

תודה רבה ד"ר כלב ואני מניחה שתצטרף אלינו גם לדיון שאנחנו רוצים לקיים בהמשך על הנושא.

בשמחה.

פרופסור גילה קורץ, דיקנית הפקולטה לטכנולוגיות למידה, מהמכון הטכנולוגי חולון. בבקשה גברתי.

אנחנו כאן כדי לסייע. גם אנחנו מתמודדים עם המצב. סטודנטים עומדים לחזור אלינו לשנת לימודים שתהיה בזום. יש ידע ואנחנו נכונים לסייע. אני לא מדברת רק על הפקולטה שלי, אני מדברת על תכניות אחרות שטכנולוגיות הלמידה קיימות בהרבה מוסדות. קחו אותנו, תסתייעו בנו, אנחנו יכולים לסייע, כי טובת ילדינו היא מעל הכול.

תודה. את יכולה לפרט במה אתם יכולים לסייע?

הנושא שעלה הוא על טכנולוגיה-אדם. טכנולוגיה, למעט עניין הנגישות שהזכרת כבעיה, אני שמה את זה בצד, הטכנולוגיה בשלה. זה לא איזה סוג טכנולוגיה. זה עניין של מימוש ויישום, כלומר - האדם. לנו יש את הידע, זה לא אומר שהידע אומר שהכול יהיה נפלא, אבל אנחנו מבינים את המשמעויות של מוכנות דיגיטלית, אוריינות דיגיטלית, זה תחום שאני עוסקת בו ויש לי סגל שעוסק בזה, אז בואו נשתף בידע ונקשיב אחד לשני.

אני קוראת למשרד החינוך להרים את ההצעה בשתי הידיים. ככל שנרבה משתתפים שמבינים ומכירים את התחום זה יביא הרבה חוכמה וסיוע. נשמע כעת את אורי בן ארי מקרן אתנה.

שלום ותודה על ההזדמנות להשתתף בדיון מאוד פורה. חבל לי שעופר לא נמצא כי קודם כל אני רוצה לומר שלולא היה עופר רימון, לדעתי היינו היום בחושך מוחלט וצריך לברך על כל הפעולות שהוא עשה. יחד עם זאת, הפעולה שהתחילה עם שר גדעון סער ב-2009 עם תכנית התקשוב קצת נקטעה עם השרים אחריו לצערנו. לכן אנחנו נמצאים היום די במשבר, למרות הפעולות המאוד מבורכות שעושה האגף של עופר רימון. הם באמת עושים מאמצים אדירים ולדעתי הצליחו לסגור את הפער, אבל אנחנו עדיין נמצאים בפער.

אני רוצה להעלות נקודה מאוד ספציפית שאני חושב שאף אחד לא מתייחס אליה לאורך כל הדיון, למרות שיושבת-ראש הוועדה קיבלה את הערה שלי ושאלה, אבל לא קיבלנו תשובה. לידיעת הציבור, 50% מהמורות והמורים בישראל, אין להם מחשב שהם מקבלים מהעבודה וכמעט ל-50% מסקר שעשינו, אין גישה למחשב כדי ללמד את הילדים מהבית. נכון שיש להם מחשב בבית, אבל יש גם בממוצע 2-3 ילדים, כשבמגזרים אחרים קצת יותר, כמובן שאין להם אפשרות ללמד את הילדים.

אז ממה יצאנו? נניח של-15% מהילדים בישראל אין מחשבים. אבל אם ל-50% מהמורות אין מחשבים, כל מורה מלמדת 30-40 תלמידים ואין לה מחשב, זאת אומרת כל ה-40 תלמידים האלה מושבתים בגישה למחשבים. לכן אני רוצה לפנות לוועדה ולהוציא קול קורא כדי לדאוג שלכל מורה ומורה בישראל יהיה מחשב לעבודה. נכון שהיום זה מהבית, אז זה עוד יותר ברור. אבל גם בבית הספר, כשיש מחשב בכיתה והמורה צריכה לעשות את העבודה אחרי זה מהבית, אין לה מחשב.

אני אציג את עצמי בקצרה, אני הנשיא והמייסד של קרן אתנה, ששמה לעצמה משימה להעצים את המורות והמורים בישראל והענקנו עד היום למעלה מ-26,000 מחשבים ניידים יחד עם הכשרה מקצועית ביחד עם משרד החינוך. משרד החינוך שותף לתכנית יחד עם הסתדרות המורים ויחד עם בנק מסד, הבנק של המורים. אבל אני רוצה שהוועדה הזאת תתייחס לנושא של המורים עם כל הכבוד שמגיע להם. נכון שיש ילדים ומגזרים בארץ של אנשים שאין להם עדיין מחשב, למרות שיש פרויקט של מחשב לכל ילד, אבל 20 שנה עברו ועדיין להרבה מאוד מהילדים אין מחשבים. ללא מחשב למורים, כל הטכנולוגיה הזאת שווה פחות. תודה.

תודה לך. אתם יודעים בוודאות שבגלל היעדר מחשבים למורים תלמידים מושבתים מהמידה מרחוק בחלק מהמקומות?

בהחלט. עשינו סקר שאלנו את המורות אם יש להן גישה למחשב. יכול להיות שיש לה מחשב, אבל אם הילדים שלה בבית הספר היסודי לומדים בין 08:00 ל-12:00 או עד 13:00, אין לה גישה למחשב באותו רגע. יש לה מחשב בבית, אבל או הילדים נמצאים אתו או הבעל, שגם הוא עובד מהבית. המצב הזה היה גם לפני הסגר ולפני הקורונה.

אני שמחה שהבאת לידיעתי שאתה העלית את הנתון הזה.

העליתי אותו כי התעקשתי שנקבל על זה תשובה, כי תמיד מתייחסים לילדים, זה נושא מאוד פופוליסטי להגיד הילדים המסכנים.

שאלתי את עופר בנושא, התשובה שלו בעיני לא הייתה מספקת כי הוא נותן את הפתרונות לבית הספר שאמור לחלק לתלמידים שצריכים ויש מחשב בכל כיתה אז שהמנהל ישבור את הראש למי הוא נותן את המחשב. לדעתי זו לא תשובה, בטח לאור הבעיה שאתה מציף כאן. בשלב זה נאלץ לקצר, אבל אני בהחלט קוראת למשרד החינוך - - -

אני מסכים אבל רוצה להגיד שעופר עושה עבודה הרואית. יש לו בעיה, המגבלות היו יותר ברמה הפוליטית, ברמה של השרים שעצרו את תכנית התקשוב.

כשאמרתי משרד החינוך לא התכוונתי ישירות לד"ר רימון. אני לא חלילה מנסה להשית עליו את כל הבעיות שאנחנו חושפים פה. הוא פשוט הנציג שהיה מולנו. אני קוראת למשרד החינוך ולמי שנדרש, החל מהשר ומטה, לתת התייחסות ראויה עוד עכשיו, לא לחכות לסגר הבא, לבעיה הזאת שלמורה אין מחשב.

אחד הדברים הוא, שמאוד מזלזלים במורות ובמורים בישראל בגלל שהם כבר לא מקור הידע, כמו בזמן שאנחנו היינו ילדים, ציין את זה מנשה לוי. אבל כל עובדת במשרד החינוך, מהמזכירה הכי זוטרה, יש לה מחשב, היא לא יכולה להתחיל את העבודה שלה בלי מחשב. אבל למורים, אפשר לזלזל בהם ולא לתת להם מחשבים. זה לא רק לזמן קורונה. ההתייחסות למקצוע הזה צריכה לעלות קומה וצריכים להתייחס למורות ולמורים האלה, בעיקר בתקופה הזאת זה יתברר כנכון.

אני מסכימה אתך ונאלצת לקצר. אני קוראת למשרד החינוך להידרש לזה.

תודה רבה על הבמה.

תודה. בהמשך לפניה של חבר הכנסת מלכיאלי, נשמע את מר יהודה משה מנכ"ל מרכבה. חבר הכנסת מלכיאלי סיפר לנו על המיזם שלכם שנשמע מבורך, חשוב לי לשמוע מכם בקצרה וגם שמשרד החינוך ישמע על המיזם.

תודה רבה. אנחנו נמצאים באמריקה, בנינו פלטפורמה למערכת הפעלה לימודית ביחד עם המורים והתלמידים. שמתי לב שאיתי ואחרים הדגישו שזה מאוד חשוב לערב את התלמידים. יש לנו מעל 100,000 לומדים בבתי ספר יהודים בכל חודש. 25,000 רשומים. אני חושב שאנחנו מוכנים לעשות בארץ כמה דברים: הזכירו שהציבור החרדי לא מחובר לטכנולוגיה, ישבנו עם הרבה מאוד מהם והדגש העיקרי שאמרו לנו היה, בשביל מה? אנחנו לומדים לימודי קודש ואף אחד לא נותן לנו מענה למה שאנחנו צריכים. הצלחנו להביא מהפיכה בחו"ל, אפילו לחסידי סאטמר. אתם יכולים להבין על מי מדובר, מדובר על אלה שמאוד נגד טכנולוגיה והצליחו עכשיו להתחבר לטכנולוגיה בזכות מה שאנחנו עושים. אנחנו מציעים פתרון שיכול לתת מענה לכל הציבור החרדי בארץ, זה ייקח כמה שנים.

דבר שני, כל החמד, מעל 750 מוסדות, יש בקשה משוש נגר וגם מרות אלמליח, בהמשך אני מקווה שנוכל לתת מענה לציבורים אחרים, הציבור הממלכתי והציבור הערבי. אבל בינתיים יש לנו פלטפורמה מדהימה והייתי רוצה להביא את זה מחו"ל לארץ ושהוועדה הזאת תדע מהדבר הזה כיוון שיש לנו פתרונות ללמידה מרחוק שיכולים מאוד להועיל, אבל מעבר לזה ויותר חשוב מזה, לא בנינו את זה בגלל הקורונה, בנינו את זה שנים קודם לכן ולדעתי זה יכול להשתלב מאוד טוב. זה נוגע להרבה נקודות שנאמרו כאן על ידי אנשים חכמים. תודה רבה לכם ואני מקווה שנוכל להוציא משהו משותף מהוועדה הזאת.

תודה רבה לך. אני מציעה שאנשי משרד החינוך שעוד אתנו על הזום ייקחו את זה לתשומת לבם ואם יוכלו לתת התייחסות גם לאחר הוועדה כי זה נשמע חשוב ומועיל. בדקות האחרונות אני מבקשת לשמוע את ד"ר רמי מראלי מחברת פלתורה שידגים לנו את הטכנולוגיה כדוגמה לדברים שהטכנולוגיה יכולה להוסיף ללמידה.

רציתי להציג את הטכנולוגיה כדוגמה לטכנולוגיות שמדברים על למידה מרחוק ועל למידה א-סינכרונית ולומד עצמאי. כל הרעיון הוא לאפשר לתלמידים לקבל הכוונה מהמורה ללמוד בעצמם, לעבוד בעצמם ולתת למורה אפשרות לבקר את ההתקדמות בצורה כזו.

זו הטכנולוגיה, היא מלמדת חשיבה חישובית. יש אוסף של עולמות תוכן שמלמדים קונספטים שונים במדעי המחשב ובחשיבה חישובית. כל תלמיד נכנס לנושא, עובר שלבים מסוימים. מקרה הזה יש לכל תלמיד עיגול על המסך, יש לו מטרה והוא צריך להגיע אליה. הוא פותר את זה על ידי פתרון של משפטים לוגיים וכך הוא מפתח את החשיבה הלוגית שלו. כדי להגיע לעשרה עיגולים, כאשר עיגול כחול פוגש משהו, אז עיגול כחול נוצר, הוא צריך לחשוב אם הוא פוגש עיגול כחול או מסגרת. במקרה הזה הוא פוגש מסגרת וככה הוא פותר את החידה.

אנחנו מאמינים שאתה לומד יותר כשאתה יוצר והפלטפורמה מקנה יכולת לתלמידים לייצר שלבים כאלה. לאור מגבלת הזמן אני לא אראה את זה, אבל מדובר בתהליך אינטואיטיבי בו התלמידים מייצרים שלבים בעצמם ואז משתפים אותם עם הקהילה. הקהילה היא בין לאומית, יש תלמידים מקוראה, מארצות הברית, סינגפור, הודו וכמובן מהארץ.

אחד הדברים היפים שהפלטפורמה נותנת זה שוויון מגדרי. אנחנו מקבלים 50% בנים ו-50% בנות. הם משחקים במשחק הזה, זה שונה מכל מה שקורה בעולם במחשוב ופלטפורמות מהסוג הזה. זה נתמך על ידי דשבורד למורים כך שהמורים יכולים להבין כל דבר על התלמידים, כמה הם הצליחו? איפה הם מתקשים? לחבר תלמידים חזקים לחלשים. לראות מה התלמידים עשו ולתת פתרון פרטני למרות שהתלמידים עובדים בבית. זה הרעיון שלנו ללמידה מרחוק - קצת בכיתה, הרבה בבית, מעקב צמוד ויכולת לתת מענה לבעיות.

אני אסכם במשפט אחד, עופר רימון דיבר על ספקים, יש ספקים, אני חושב שהבעיה הקשה היא שמשקיעים הרבה מאוד כסף כיום בתקשוב של בית ספר, שזה דבר מצוין ונכון, אבל מעט מאוד כסף בתכנים דיגיטליים מהסוג הזה. אני לא מדבר על עצמי, אנחנו מסתדרים, אנחנו בחו"ל, הכול בסדר. אבל אנחנו רואים את זה בבתי הספר, אין להם מספיק כסף בשנים האלה לתכנים מהסוג הזה ולכן בסוף הם מסתפקים בלקנות ספרים דיגיטליים שמלמדים כמו שלמדנו פעם, רק שהספר במחשב ולא בצורות היותר חדשניים בהם אנחנו מאמינים שצריכים ללמוד.

תודה רבה על ההדגמה. ראיתי את זה גם בבית, זה מראה על הדור שלנו לעומת הדור הקיים, הייתי צריכה הסברים מהילדה שלי בבית הספר היסודי מה היא עושה ואיך היא יודעת את התשובה. יישר כוח ותודה על ההדגמה. זה מסוג תרגילי החשיבה שמאוד חשוב שהילדים יחשפו אליהם מעבר לשינון חומרים, אני גם מאמינה בזה ומקווה שזה יהיה בכמה שיותר בתי ספר ושכל התלמידים יזכו ליהנות מזה.

אומר כמה מילים לסיום. משהו טכני, שמעתי כמעט מכולם את המונחים סנכרוני וא-סנכרוני. זה מתחיל מזה שכנראה משרד החינוך החליט להשתמש במונחים האלה כדי להסביר ואז זה יורד למטה למנהלים, למורים וגם תלמידינו תכף ישתמשו בזה. שווה שנמצא מונח בעברית כדי לתאר את זה.

לגופו של עניין, בשונה מתקופת הסגר הראשון שהיה מדובר בהתנסות ראשונית של מערכת החינוך בתחום הלמידה מרחוק, עכשיו כשאנחנו בתקופה של חודשים לאחר תקופת הקורונה, כשמך הזמן מאז ההתחלה צריך היה לדעתי לשמש להסקת מסקנות ולנקיטה בפעולות. אני סבורה שהציפייה לכך שתהיה יותר התמקצעות של המערכת ושל עובדי ההוראה במערכת בצורה של סימביוזה עם עובדי ההוראה ועם התלמידים. מאוד חשוב לשמוע מהתלמידים או מהוריהם אם זה בגילאי היסודי או התיכון. אני מציעה שמשרד החינוך, בהסקת המסקנות שלו, יבדוק ויקשיב להם. ראינו שיש נכונות ואני מברכת על הנכונות להיפגש ולשמוע, גם חוויות וגם מסקנות של התלמידים, כי לצורך כך אנחנו מקיימים מערכת חינוך, כדי שהדור הבא ילמד בצורה מיטבית.

בכל הנוגע לטכנולוגיות, ברור שהציפייה שיהיה קידום בכל המובנים ליישום טכנולוגיות למידה, לעידוד שימוש בחומרי לימוד דיגיטלי. לשפר מוכנות בתי הספר וכמובן לטפל במידי בזמינות האמצעים הטכנולוגיים. כמו ששמענו, ציוד קצה גם לתלמידים אבל גם למורים. בלעדי זה אי אפשר יהיה להתקדם ולאפשר שוויון אמיתי בחינוך. אני שמחה על הדגש ששמנו ואני חושבת שכתוצר מהוועדה הזאת נכון שמשרד החינוך יקיים את הבדיקה הזאת לגבי טכנולוגיות נגישות מלכתחילה ואז לחתור ולאפשר שוויון אמיתי בחינוך.

תודה רבה לכל המשתתפים, גם חברי הכנסת וגם המוזמנים בזום. לכל העוסקים במלאכה ולצוות הוועדה, תודה רבה לכולם הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:04.