פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת



2
ועדת הכספים
24/09/2020


הכנסת
הכנסת העשרים-ושלוש

מושב ראשון


פרוטוקול מס' 129
מישיבת ועדת הכספים
יום חמישי, ו' בתשרי התשפ"א (24 בספטמבר 2020), שעה 18:30

הצעת חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"א-2020

חברי הוועדה: יצחק פינדרוס – מ"מ היו"ר
ינון אזולאי
רם בן ברק
אופיר כץ
יוראי להב הרצנו
אוסאמה סעדי
אלכס קושניר
שלמה קרעי
קטי קטרין שטרית
הילה שי וזאן
רם שפע
עאידה תומא סלימאן

סמי אבו שחאדה
אימאן ח'טיב יאסין
עודד פורר

אחמד טיבי
מיקי לוי

מאיר שפיגלר - עידן פרץ

טלי ארפי - סגנית בכירה ליועץ המשפטי במשרד האוצר, משרד האוצר

דודי קופל - סגן ליועץ המשפטי במשרד האוצר, משרד האוצר

איציק דניאל - רכז תעסוקה באגף תקציבים, משרד האוצר

עידו סופר - רכז תעשייה באג"ת, משרד האוצר

גיא גולדמן - ממונה חקירה, רשות המיסים

יוסי אלקובי - התאחדות המלאכה והתעשייה

ערן יעקב, מנהל רשות המיסים, משרד האוצר
איריס שטרק, נשיאת לשכת רואי חשבון
רועי כהן

שגית אפיק
שלומית ארליך

טמיר כהן

הדס צנוירט


הצעת חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"א-2020, מ/1365

שלום רב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה – חוק התוכנית לסיוע כלכלי וחוק להגדלת שיעור ההשתתפות לכוח העבודה, והצעת חוק יסוד: חשק המדינה, שמביא את התקציב לחוק הסיוע הכלכלי, שהוא המקור התקציבי לחוק הזה.

רבותיי חברי הכנסת, קחו בחשבון שהחוק הזה, בגלל שהוא הכנה לקריאה שנייה ושלישית, ויש לנו מליאה תוך כדי הפגרה, אם המענקים יגיעו לאזרחים, זה תלוי בכם, חברי הכנסת. אם הסיוע בכוח עבודה יגיע לאזרחים זה תלוי בכם, חברי הכנסת. אני מודע לביקורת, ואלה שהספיקו להכיר אותי בחודשיים האלה בכנסת יודעים שאני יודע לא להסתיר את הביקורת שלי כשיש לי, אבל כולנו הלילה צריכים להיות שותפים בניסיון לבוא ולסייע לאותם אנשים שצריכים את הסיוע במהירות האפשרית ובמקסימום האפשרי.

לפני שנתחיל את הדיון יש פה הצעה לסדר של עודד, בבקשה.

תודה, אדוני. כמובן שההצעה לסדר הזו היא לא ההסתייגויות שיש לי לחוק – יש לי הרבה מאוד הסתייגויות להצעה שמובאת כאן, אבל יש משהו שמלווה אותנו בסיפור המענקים עוד בסבב הקודם.

בכלא הישראלי, אדוני, יושבים אסירים רבים שביצעו פשעים על רקע לאומני או בזיקה לטרור. מהחקיקה שעברה בסיבוב הקודם לא הוחרגו אותם אסירים ביטחוניים ובני משפחותיהם.

אעזור לך – מראש יש פה הצעה שנמצאת פה על השולחן, שתיכנס לחוק ויחריג אותם.

ראיתי את הנוסחים. אני רק אומר – הנוסחים מעורפלים שלא מייחסים את העניין הזה לטרור. לפי הבנתי, יש העניין של הגשת דוח כזה או אחר. בסעיף 326 לחוק הביטוח הלאומי כבר יש – יש על מה להישען, שגמלה לא- - -

אבקש ממנכ"ל הביטוח הלאומי לענות על זה, כי יש הסתייגות שאני הולך להגיש אתך בעניין הזה.

אני רוצה לברך את מנכ"ל הביטוח הלאומי, כי במענה לפנייתי בסיבוב הקודם הוא אמר שימתין עד שהממשלה באמת תתקן, והוא המתין, אבל אני מבקש שהפעם נתקן את הנושא הזה. זה לא צריך להיות שממתינים, ובסוף הכסף- - -

לא. כמו שדיברנו, נכניס את זה בהסכמת כולנו לתוך החוק. לעצם הערתך, האם הניסוח שהביא הוא טוב או לא – אציע למנכ"ל הביטוח הלאומי להתייחס, כי ממה שהבנתי ממנו, הוא עונה על מה שהעלית. בבקשה, חברת הכנסת שטרית, הצעה לסדר.

אני רוצה לשאול האוצר. גם הובטח לי בוועדה הזאת וגם בוועדת העבודה והרווחה שנושא משרתי השירות האזרחי יקבלו את התגמול שלהם עבור הפעילות שלהם מפני שאם אותו אדם עובד, והוצא לחל"ת, הוא לא מקבל את דמי החל"ת שלו. אשמח לשמוע מה נעשה בנושא הזה. אני מחזיקה חוק כדי להעביר אותו בנושא הזה. הובטח לי לרדת מהחוק כדי שהביטוח הלאומי יוכל לפתור את הבעיה של המשרתים בשירות האזרחי.

בבקשה, הצעה לסדר.

אדוני היושב-ראש, שלושה דברים יש לי לומר: אחת, יש חיילים שעובדים בעבודה מועדפת. הם אמורים להשלים שישה חודשי עבודה בשנתיים. רוב הענפים שבהם החיילים עובדים, שהעבודה המועדפת מוגדרת שם, נפגעה גם בסגר הראשון וגם בשני. לכן אני חושב שהגיע הזמן שנעשה אפילו בהוראת שעה, נגדיל את התקופה של שנתיים לפחות בחצי שנה. זה דבר אחד.

דבר נוסף, טבריה. כולנו כחברי ועדה הבטחנו לפתור את הסוגיה הזו, והיום זו שעת כושר.

היום לא יהיה. אם מישהו חושב שבדיון הזה, שהוא לא תקציב לסקטור מסוים, הוא לא חלוקת כספים; הוא חוק. אם יש למישהו הערות עליו זה בסדר גמור. אם מישהו חושב שבמסגרת הדיון הערב יהיה סחר-מכר של תקציב לפה, תקציב לשם – זה לא יקרה. זה לא המסגרת. קחו זאת בחשבון. אין לי בעיה שאעשה קידוש בכנסת. לא יהיה סחר-מכר כי זה לא המקום. כשזה המקום אני מאפשר את זה, והיינו פה בכמה סבבים ועשינו את זה. לתת דמי השלמת הכנסה למי שמגיע לו השלמת הכנסה במס הכנסה שלילי או דברים כאלה – יש לי ביקורת על האוצר על דברים שמתחייבים ולא מקיימים, יותר ממך. לא רלוונטי לדיון הזה. בדיון הזה אני מבקש להתמקד בנושא. כבר עכשיו אני אומר – אם תהיה לך הערה שגורמת לאנשים מסוימים לא לקבל מס הכנסה שלילי לא בגלל משהו ביטחוני אלא מסיבה אחרת – נתייחס להערה ונכניס אותה, אבל להוציא כסף לפלוני ולאלמוני ולטבריה ולחולון וכו', לא בדיון הזה.

אפשר להשלים את דבריי? תודה.

התכוונתי לנהריה כמובן, לא לטבריה. דבר שלישי – 33% מהסטודנטים בישראל מדווחים על כך שלא יצלחו את שנת הלימודים הבאה בגלל קשיים כלכליים. וזה אותם חבר'ה שעובדים באותן עבודות. לכן פה בוועדת הכספים אנו צריכים למצוא לזה פתרון. ההצעה פשוטה – מי שנפצע, פוטר, נמצא בחל"ת ולא זכאי לדמי אבטלה – המדינה חייבת להמשיך לתת לו מענק כדי שיוכל להמשיך להתקיים. אלה שלושת הדברים שאני הולך לדרוש הלילה.

אני אומר לך מבחינת היושרה – אנו מדברים כרגע, לתת מס הכנסה שלילי, כלומר נאמר ששתי התוכניות שהובאו על-ידי הממשלה פה הוא פרי תוצאה של הביקורת של החברים פה מהקואליציה ומהאופוזיציה על התוכניות הקודמות שנכשלו. מתוך 5 מיליארד שקל שנתנו לעידוד המשק החזירו כסף כי זה לא הגיע ליעדו. לכן אני שמח לקבל ביקורת בונה שאומרת: בסעיף הזה יש לקונה שתגרום שהסוף של אותו מיליארד שקל יהיה אותם 5 מיליארד. אשמח לעשות.

אני מציע – קואליציה ואופוזיציה – כדי להעביר את הדבר הזה, במיוחד שנושא ההפגנות לא עולה פה היום על-ידי שלמה קרעי, אפשר יהיה לנהל דיון ענייני. בואו ננהל דיון אמיתי ונסיים את זה.

אני מדבר על אוכלוסיות שנפגעות במהלך המשבר.

אתה צודק, קושניר. זה נכון. אבל יש עצמאים שמחכים- - -

בלי עזרה.

זו לא אשמתי. אני פה כדי למלא את תפקידי – לדאוג לאנשים שלא מקבלים את מה שמגיע להם, ואני משתמש בכל הכלים שיש לי כדי לטפל.

בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. אני חושב שזכותו להעלות. זה הכלי הפרלמנטרי שלו.

אף אחד לא התווכח על הזכות.

יחד עם זאת אני מסכים עם אדוני היושב-ראש, מעבר לתוכנית שיש פה, קושניר, יש פה האלמנט של המקדמה – אם אנחנו מעבירים את זה היום, אנשים יכולים לראות את זה בחשבון הבנק בשבוע הבא. זאת החשיבות של זה.

אבל יש חיילים שמאבדים את המענק. יש סטודנטים.

אבל החוק הזה מתייחס למס הכנסה שלילי.

ולעזור לעסקים. זה הכול. כנס לדברי הימים של ועדת הכספים. אולי כנציג קואליציה לא נוח לי לומר את זה, אבל זו האמת. החוק של התוכנית לסיוע כלכלי לעסקים, הורדת האחוזים, ברובן הערות של חברך לסיעה עודד. בעקבות אותן הערות, שכנראה היו נכונות, ומישהו באוצר הפנים את זה, חזרו פה לוועדה עם זה. לא יהיה נכון מצדנו בשעה הזאת בצו הזה לנהל סחר מכר על חוק שהקואליציה והאופוזיציה רצתה אותו. בבקשה, סיים.

שנית, לגבי המענקים לכל אזרח, אדוני המנכ"ל לביטוח לאומי – המענקים האלה הגיעו לאסירים ביטחוניים או לא?

לא.

כי גם אני ראיתי את החוק, ואין הצדקה, ואם נתתם, לקחת את זה חזרה. אני שמח לשמוע.

לגבי האנשים שהיו בחל"ת, חזרו לעבודה וחוזרים כעת שוב לחל"ת – למה הם צריכים ללכת שוב לביטוח לאומי ושוב לשירות התעסוקה? אי-אפשר שילכו רק לביטוח לאומי? הם כבר רשומים שם.

אני רוצה להשלים את השאלה, כי הגיעו אליי פניות רבות כאלה. הם היו כבר, בדקתם את הזכאות שלהם, חזרו עכשיו. שוב המעסיק מוציא אותם. הם יירשמו אצלכם, ימלאו את כל הטפסים. יש האישור של המעסיק.

כבוד חברי הכנסת, כיוונו לדעת גדולים מאתנו. אתם צודקים. הרעיון הוא לפשט את התהליכים, לגרום לכך שיהיה מינימום טרטור ובירוקרטיה שלא לצורך. זה אחד הדברים שאני מקווה שיקבלו ביטוי היום בהחלטה שלכם.

נאמר שעכשיו חל"ת. זה רק לסגר? כמה זמן?

מבחינת המערכות שלנו, הטמענו ועיבדנו את הנתונים של אלה שקיבלו בעבר את דמי האבטלה מביטוח לאומי, כלומר לגביהם המערכת נמצאת במצב שמאותו רגע שמדווחים – וגם הדיווח מאוד פשוט וקל: נכנסים לאתר האינטרנט של הביטוח הלאומי. יש שם קישור שמדבר על עדכון סטטוס העסקה. הוא יודע מראש אם המעסיק דיווח עליו שהוציא אותו לחל"ת. אם לא, הוא מדווח על עצמו, ובזה נגמר הסיפור. לא צריך לעשות כלום, כי כל הנתונים, כפי שציינת, הנתונים שלו – גם האישיים, מבחינת מה מקבל, כמה זמן הוא עבד, ובאיזה סטטוס משפחתי הוא נמצא, וגם הדברים כמו חשבון בנק – יש לנו. אנחנו מייד מכניסים את זה לתוך המערכת ומזכים אותו בדמי אבטלה שמגיעים לו.

אנחנו מדברים רק על אנשים שיצאו פעם שנייה?

מספיק שהיו פעם אחת זכאים. אלה שהיו בכלל בתקופה האחרונה – לאו דווקא במשבר – היו זכאים לדמי אבטלה. עיבדנו את כל הנתונים. יש לנו במאגר המידע- - -

בבקשה, אופיר, סיים. מאיר, תמתין עם התשובות.

אני מקבל הרבה פניות בעיקר מעצמאים שההחלטה הקודמת שהיתה, לדחיית התשלומים על-ידי הלוואות של הבנקים, מאוד סייעה להם. זה מסתיים בחודש הבא. הבקשה שלי, לתת גם לאנשים שכירים. זה עוזר להם להאריך את דחיית תשלומי ההלוואות. זה מאוד סייע לעצמאים. אשמח לשמוע אותם.

בבקשה.

אדוני היושב-ראש, אני לא מצליח להבין – אולי אנשי האוצר יוכלו לומר – בהתחלה הם אמרו שאנחנו צריכים להעביר את החוק היום כי המענקים צריכים לעבור מחר. עכשיו הם אומרים שהמענקים יעברו רק בשבוע הבא, ולכן צריך להביא את זה לכנסת ב-21:00, לעשות דיון מהיר של כל חוק המענקים וגם חוק הגדלת הגירעון כי המענקים צריכים לעבור מחר. עכשיו אנחנו מבינים שהם לא יעברו מחר. וזה דפוס חוזר.

כי לי יותר נוח לנהל את הדיון היום מאשר ביום שלישי. לא אפתח זאת לדיון.

אני רוצה לשמוע מאנשי האוצר מה נכון – האם המענקים צריכים לעבור מחר, או שוב מדובר בבלוף – אומרים: אישרנו מתווה סיוע תקציבי ומחר אנשים יבדקו את חשבונות הבנק שלהם ויראו שיש שם 0. אם זה דחוף- - -

גם אם זה יעבור ביום שלישי, זה צריך לעבור ועדת כספים. מכיוון שחששנו שהאופוזיציה תגיש 5,000 הסתייגויות, אנחנו רוצים לפתוח את הדיון מעכשיו עד יום שלישי. את התפילות נעשה בכנסת במקום בבית הכנסת. הבנתי את השאלה. בבקשה.

אדוני היושב-ראש, זה שהיום יש כנסת ומליאה בגלל חוק הקורונה המיוחד, ועל הדרך – אתם עושים שניים במחיר אחד – זה לא בסדר. כי התכוננו רק למליאה ולחוק הקורונה בוועדת החוקה. אני חבר בוועדת החוקה, ועוד רבה שעה יש דיון וגם על התקנות, זה שעות רבות שאנחנו צריכים להשתתף. הפתעת אותנו עם הישיבה, עם כל הכבוד. יש לנו שלושה, חבר הכנסת טיבי בבידוד. זה שאתה עושה בהפתעה, זה לא בסדר.

אני מזכיר לך שהחוק עבר בקריאה ראשונה במליאה בהשתתפותך לפני כשלושה שבועות. היה לך מספיק זמן להכין את ההסתייגויות. אזרחי ישראל מחכים לכסף. גם אם זה לא יהיה מחר – זה יהיה ביום שלישי. בבקשה.

אני רוצה להתייחס לנקודה וגם לחדד אותה ולקבל תשובה חיובית, אני מקווה – האם נעשו המהלכים המתאימים או שצריכים להיעשות, כי הבנתי מהרבה מאוד פניות שקיבלתי שיש הרבה עסקים שנפלו בין הכיסאות – למשל, עסק שעבר מחברה לעוסק מורשה, נחשב בספרים כעסק חדש, ולכן אי-אפשר להסתכל עליו אחורה ולתת לו את המענקים שהם רבים. האם יש במשרד לביטוח לאומי, במשרד האוצר איזה גוף שמטפל בתלונות האלה בצורה פרטנית, כדי שלא יצטרכו לפנות לחברי הכנסת, שיצטרכו לפנות אליכם, אלא שיפנו ישירות אליכם? המגמה היא שכל אחד יקבל פיצוי כדי שיוכל להמשיך לפעול, וגם אם עשה שינוי כזה או אחר, האם יש המנגנון שבנוי לטפל בדברים הללו?

בבקשה.

הצעה לסדר – אלכס, אני מסכים אתך, שכשיש בקשות, צריך להעלות אותן. אנחנו תמיד דורשים את זה פה, ויש לעשות שינויים. אני מצטרף גם לדברי חברי אופיר כץ. אופיר, יש גם העניין של הצ'קים החוזרים. בגל הראשון נתנו לאנשים פרטיים להוציא את הצ'קים ממעגל הצ'קים החוזרים כדי שלא יחול עליהם – ויביא אותם למגבלה. אני חושב שבבנקים צריכים להבין זאת.

היה עוד דבר בחוק המענקים, שביקשו ב-2018 להביא דוחות כדי שיוכלו לשחרר את המענקים. יש גם החלטה על זה והסכמה שצריך לבטל. לא יכול להיות שיתנו את המענק של 2018. אתמול ביקשתי מהאוצר לגבי מעונות היום, שיביאו לי תשובה. דיברנו על זה, שהעלו להורים ל-89 שקלים. אתמול ביקשנו את התשובה. עדיין לא קיבלנו אותה. אני חושב שזה צריך להגיע היום. ההורים המסכנים האלה לא צריכים לשלם – זה מגיע גם ל-300 שקל.

דבר אחרון – בפעם האחרונה שהגשנו את המענקים, כל התיקון של המענקים שניתנו היה לאולמות. יש אולמות של עמותות שלא זכו ויש להם הפסדים מזה. הם משלמים ארנונה, משלמים עבור העובדים שחלקם לא יצאו, משלמים עבור הבלאי. זה אולמות ללא רווח שמוכרים אפילו 35 או 50 שקלים מנה ואין איך לפצות אותם; גם לא בקול קורא של ה-100 מיליון הם לא יכולים להיות מפוצים כי יש להם הפסדים אחרים גדולים שאתה לא יכול לתת להם. יש אפשרות לעשות תיקון בחוק – בסעיף 7 אפשר לעשות תיקון בחוק כדי שיוכלו. זה אולמות חסד שאין להם רווח. זה עמותה. אין להם גם שליש מכירות. מכירת שירותים אין להם, והם לא נמצאים בעמותות. אביא לך את זה עכשיו ותעבור על זה.

אני מקווה שהדברים ייענו. ההצעה כל כך גדולה, זה משהו מיוחד.

נעבור למי שנמצא אתנו בזום – איריס שטרק, נשיאת לשכת רואי החשבון.

ערב טוב. בחוק יש ההטבה של ה-25% במקום הירידה של 40% רק לקבוצה מאוד מצומצמת. אני חושבת שיש לתת לכולם. יוני, יולי, אוגוסט – מי שירד ב-25%, צריך לקבל את המענק. גם עצמאים ובעלי שליטה וגם עצמאיים. אני חושבת שהמענק הזה צריך להיות עד שנה. זה בא לידי ביטוי רק בתקופה אחת שנתנו. כולם זקוקים. התקופה מתארכת. אנחנו בחזית, רואי החשבון, רואים את המצוקה בצורה בלתי רגילה, וברור שמי שנפגע ב-25% צריך לקבל את מלוא החודשים האלה, וכאן מה שמדובר הוא מאוד מצומצם.

שנית, כל הנושא של עידוד התעסוקה – חייב להיות אורכה. המיצוי הוא מינימלי. יש להאריך את התוקף עד סוף השנה, ולאפשר אורכה. המענק היום ייגמר, לא יהיה בספטמבר מוטיבציה להשאיר את העובדים. לכן המענק הזה, מי שעומד בו, ואני לא מדברת על מענק אלטרנטיבי שהוא או זה או זה, חייבים פה להאריך. לאפשר זמן.

שוחחתי עם שירות התעסוקה. אנו מדברים על מיצוי שנמוך מ-50%, עם 5 ומשהו מיליארד – מדברים על פחות מ-2 מיליארד ומשהו. אז מה עשינו בזה? לא ראינו בנטל הבירוקרטיה? חייבים להקל. המעסיקים מדווחים. זה מה שיעודד.

תודה. מי מציג את ההצעה? בבקשה.

בחוק התוכנית לסיוע כלכלי יש לנו שתי הצעות מרכזיות. במענק הוצאות קבועות – אני מזכיר לחברי הוועדה – מדברים על מענק שניתן על רווח בניכוי ההוצאה הנחסכת שלו, עם הגבלות מסוימות שאמורות להביא להוצאות- - - בעסק. הוצאות הזכאות כיום הוא 40%, ירידת מחזור של 40% בתקופת הזכאות. אנו מציעים שבתקופת ספטמבר-אוקטובר, שהיא תקופה של סגר, להקל.

ומתי הגשת המע"מ? כי זה מה שקרה בפעם הקודמת. אנשים נפלו כי בדיוק בחודשיים שאנשים לא היו, אנשים הגישו את המע"מ. זה עלה פה כמה פעמים בוועדה. כשאדם מפסיד חודשיים, אבל זה לא בחודשיים שהוא מדווח למע"מ – זה בחודש השני שהוא דיווח למע"מ והחודש הראשון של הדיווח הבא, ואז הוא הפסיד חודשיים, ואז זה מסבך לו את כל העסק. אתם הרי בודקים את ההפסד לפי הדוחות שהוא הגיש למע"מ. איך אתם בודקים את ההפסדים?

לפי הדוח.

נאמר שינואר היה בסדר, כי לא היה סגר. פברואר התחיל סגר. מרץ – סגר. אפריל – לא היה סגר. אתה לוקח את הדוח של ינואר-פברואר. בפברואר הפסיד 80%, בינואר הרוויח 120%. אז בעצם הפסיד רק 60%. נכון? הגיע למרס, כי הסגר או אי-הוודאות היה בפברואר-מרס. במרס הפסיד 80%. באפריל גם הממשלה פתחה – הרוויח שוב 100%. שוב הוא מגיע ל-60%. בעצם אם אני לוקח את פברואר-מרס, הפסיד 60%. השאלה היא איך אתם מתייחסים לזה.

פתיחת המחזורים תבוא לידי ביטוי למרבית בתי העסק בספטמבר ואוקטובר. לחלקם – אגיע לזה בהמשך, בפרטי הצעת החוק – תבוא לידי ביטוי בנובמבר. כל אחד יקבל תקופת זכאות אחת – הורדה במרס ל-25%.

למשל, אותו עסק שהפסיד, הפסיד בפברואר-מרס. ירידה בפעילות של 80%. הוא מגיש את הדוחות על ינואר-פברואר. הוא הפסיד בפברואר-מרס. איך אתם בודקים את זה?

אנחנו מניחים ש- - -

זה תלוי באיזה סוג עסקים. יש כאלה שנופלים בין הכיסאות. יש עסקים שעובדים על בסיס מזומן. יש שלא, ואז- - -

נותנים פתרון למי שעובד על בסיס מזומן.

הוא מציג כעת את שני החוקים. הוא ביקש לתת רקע.

יש לנו הצהרה בסוף שנה, ואנו רואים את יחידת המחזור שלו.

כלומר יש סיכוי לקבל מענק באמצע השנה?

למה לא?

איך עוסק פטור מקבל מענק?

יש הקצבה שלהם. עושה בתקופת הזכאות. כמו כולם. הוא לא מחכה.

כלומר כל חודש הוא יכול להגיש הצהרה?

כל תקופת זכאות. ספטמבר אוקטובר – ב-15 בנובמבר. על נובמבר-דצמבר – ב-15 בינואר. כמו כולם.

אז הוא מגיש הצהרה, ואיך אתה יודע להשוות?

ביקור. אבל הם לא מעוכבים בגלל שהם עוסקים פטורים, לשאלתך. זה הנוהל ולא שמענו עד היום בעיות, בפרט לא עם האוכלוסייה הזו, שהמענקים ניתנים לה באופן רציף.

כי אני מקבל פניות כאלה.

אשמח לקבל ואעביר.

חוקקנו אותו ביולי. זה שולם כבר מאז?

אם אמיר דהן מחובר, יוכל לתת לנו סטטוס.

מה זה הוצאות קבועות?

לשאלתך – כל הנתונים מעודכנים בזמן אמת באתר משרד האוצר. אם יש שאלה פרטנית, נוציא לכם עכשיו כמה היה הביצוע, לאיזה מענקים אנחנו מדברים.

המענק שאתם מבקשים עכשיו להפחית בו, אתם מבקשים לתקן מענק ספציפי. על מאי-יוני-יוני – שולם? כמה?

יש לנו פעימה למאי-יוני – תכף ניתן מה הביצוע. יש יולי-אוגוסט שנפתח זה עתה – תקבלו גם את זה. ספטמבר-אוקטובר – לא נפתח. הוא אמור להיפתח, סביר להניח בסוף נובמבר, ומה שמוצע פה, לתת מקדמה שניתן יהיה לשלם אותה בשבוע הבא. לכן הבהילות של זה.

כלומר הוא מגיש בקשה, והוא זכאי מיידית למקדמה.

ואם לא היה לא בפעימה הראשונה ולא בשנייה?

בבקשה.

הרעיון הוא להסתכל, כדי לא לראות עד כמה מישהו נפגע ורק אז לבדוק – כדי להקדים את הסיוע מסתכלים עד כמה הוא נפגע בעבר, מסיקים מה יקרה גם הפעם, ומקדימים את התשלום – חלק משמעותי ממנו כבר עכשיו. זה הרעיון, ותהיה התחשבנות בהמשך הדרך.

הנושא השלישי הוא ייעול במערך הגבייה. כפי שעשו סעיף בתעסוקה – יהיה אפשר לקזז מענקים ששולמו ביתר, אפשר יהיה לעשות את זה גם פה.

זה היה דבר שהוועדה התנגדה להכניס, לא?

לא. לא יזמנו את זה. יזמנו את זה בעידוד תעסוקה, וזה אושר. הוועדה אישרה את זה.

מתי אתה מקזז? בסוף שנה?

לא. ברגע ששולם מענק ביתר – כלומר כל הפרוצדורה – רובם גבייה. שכבר אפשר להטיל עיקולים. נוכל לקזז.

אבל מתי תעשה את ההתחשבנות הזאת? עכשיו הוא יקבל מקדמות על המענקים בהשוואה ל-2019. רק בעתיד?

כן. רק ברגע שהמחלוקת הסתיימה – דיון בבית משפט, השגה, רק כשאפשר להטיל הליכי עיקול וכיוצא באלה אפשר יהיה לקזז את החוב ממערכי המס. אני מדגיש – הצד השני של קיזוז ממענק של חוב מס, זה אנחנו לא – יהיה רק קיזוז- - -

גם לא יהיה מענק. אתה לא מקזז חוב ממענק. זה לא קיים. אתה אומר שפה זה לא מוצע. אבל אין לך אותו בשום מקום.

לא הסכמנו, אבל הוא מדבר על מצב הפוך – תשלום ביתר זה שיש לך חוב, ובעתיד- - -

ואני מדגיש – רק כשהחוב בר גבייה.

כשאתה אומר ירידה ב-45%, ואנחנו עכשיו בחוק הזה מורידים את זה ל-25%- - -

תקופת זכאות אחת – אנחנו מורידים ל-25%, ומציעים להסמיך את שר האוצר לקבוע לתקופה נוספת, נובמבר-דצמבר.

ואתה מדבר על ספטמבר-אוקטובר של 25%, כבר בפעימה הבאה.

אתה עושה את זה לתקופה המקבילה של אותה שנה?

כן, השוואה של מחזור לחודשיים המקבילים.

החישוב הנכון והצודק הוא שתיקח את כל המחזור של 2019 ואת כל המחזור של 2020 ואז שתשווה. זה שאתה לוקח חודשיים – יכול להיות שבהם היה אפשר לקבל כספים, נכנסו כספים, ובעוד שבעה חודשים יש לו 0 הכנסות. החישוב הצודק, אם אנחנו רוצים לפצות אותו על הפסד ההכנסות שלו, אתה צריך לקחת את כל 2019 לעומת כל 2020, כי כל 2020 זה תקופת קורונה, מפברואר, ונראה – מסוף השנה לפחות זה קורונה. אתה צריך לקחת את זה, ואחרי שיגיש את דוח 2020, אתה צריך להתחשבן אתו. אם באמת הוא קיבל ביתר – יש לקזז. אם לא – אולי הוא צריך לקבל יותר?

הנקודה היא עונתיות. יש עסקים שהם מאוד עונתיים. אתה צריך גם להתחשב. לפעמים גם עסק קטן, אם יש חודשיים שההכנסות שלו הן מאוד גבוהות – אתה לא תראה את זה, אם הוא לא מגיע לתקרה. בסוף המתודולוגיה שנהוגה במרבית המקומות – אתה לוקח אותה תקופת השוואה לעומת החודשים אחורה. אם היו חגים או כל דבר אחר – זה מתחשב בזה. זה הרעיון.

אשלים – מהנתונים שיש לי נכון ל-20.9 – ואם יש פה טעות, אשמח שנציגי רשות המיסים יתקנו אותי – מאי-יוני שולם כמיליארד ו-700 עד עתה. יולי-אוגוסט – 360 מיליון שקלים. זה נפתח עכשיו.

מיקי לוי, בזום. בבקשה, הצעה לסדר.

מתי החוק עבר בקריאה ראשונה?

שלושה שבועות, וגם הוצאת מכתב חריף מאוד – למה לא דנים עליו. שכנעת אותי.

איך ייתכן שמחכים שלושה שבועות ומביאים את החוק ברגע האחרון כדי לדון בו במשך הלילה? זו אסטרטגיה כדי לא לתת ללשכות, כדי לא לתת לציבור להגיד את אשר על ליבו.

בוא נהיה כנים. הכנסת היתה אמורה להתכנס היום ב-12:00. התכנסה בסוף ב-17:30 וסיימה ב-21:00. זה אומר שב-14:30 יכולנו לדון בו. המליאה התכנסה במקום ב-12:00 – ב-17:30.

ואם לא היתה מתכנסת היום?

היינו מתכנסים ביום שלישי.

כי זה מענקים וכסף לאנשים. לא כל כך דחוף. יכול לחכות. בוא נודה על האמת.

מיקי, כיוון שאתה שוחה בחוק הזה, אשמח לשמוע אותך.

הבעתי את מורת הרוח שלי. זו אסטרטגיה וזה לא בסדר ולא יעבור בשלום. לפני ארבעה חודשים המפלגה שלי הביאה את החוק לפיצוי העצמאים, אבל כמובן שהפסדנו במליאה. אנחנו עדיין לא הרוב, אבל נהיה יום אחד. לפני ארבעה חודשים להביא חוק פיצוי לעצמאים – איך כל נושא הביטוח הלאומי, כל התשלומים – כלום ושום דבר. אני רוצה לשאול את נציג האוצר ורשות המיסים, אם נתנו להם להכין חוק בנוסח הזה עבור העצמאים. זה אחת.

שתיים, אני מצטרף לכל הדברים שאמרה איריס, יו"ר לשכת רואי החשבון. גם הכנסתי אותם בהסתייגויות שלי. לחוק הזה יש 13 הסתייגויות מהותיות ונצביע על כולן. יש ירידה ב-25% בעצמאים ובעלי שליטה. למה רק חודשיים? תסבירו לי. למה? אחת.

שתיים, עידוד מענק תעסוקה. למה לא עד סוף השנה? על מה אתם מגנים? אם אתם רוצים לתת להם, תנו להם. אז יש לי את זה גם בתוך ההסתייגויות שלי. אדוני היושב-ראש, הכניסו גורם נוסף – הרשות לעסקים קטנים. ההכנסה שלו תגרום לתקלות. זוכרים, חבריי חברי הכנסת, שהכניסו את שירות התעסוקה – לקח להם הרבה זמן להשתלט על העניינים. עד היום הם לא השתלטו, אז להכניס את הרשות לעסקים קטנים? השתגענו. אם זו אסטרטגיה לא לתת לאנשים כסף, אתם מצליחים. לכן הגשתי 13 הסתייגויות ואני מבקש לדון בזה, תודה.

תודה. בבקשה, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן.

אני חושבת שכל העניין של ההורדה בהכנסות ל-25% הוא מבורך, אבל צריך לא להגביל אותו.

אתם רוצים לשרוף לנו עוד לילה, כשתביאו להארכה לעוד חודשיים?

גם בנושא של האפשרות לשר להאריך את זה. גם אין שום מדד ברור שאומר לפי איזה שיקול יעשה החלטה, אם להאריך או לא. יש לפחות לשים שם קריטריון מסוים שמעיד או אומדן שמעיד על התאוששות או חוסר התאוששות במשק, שיכולה לתת אינדיקציה אם השר ירצה להאריך או לא.

אולי יהיה נכון לעשות את זה באישור הוועדה.

יכול להיות. ואישור הוועדה חייב להתקיים עד 17:00, ולא באמצע הלילה ולא במחטף כמו שקורה עכשיו.

בבקשה, חבר הכנסת טיבי.

אני מסכים עם כל מה שאמרה אעידה. אני לא מסכים אתך, חבר הכנסת פינדרוס, יושב-ראש הישיבה, על פתיחת הדברים, שלא תאפשר כך או כך. אני יכול להבין אותך, כי השגתם כל מה שאתם רוצים, אתם חברי קואליציה, אבל יש חברי אופוזיציה.

זה לא המצב.

ועדת הכספים היא מגרש חשוב ונכון כדי להעלות דרישות ולהקשות על הקואליציה וגם עליך, כדי לנסות להשיג דברים לקבוצות אחרות. למשל, אתם יודעים, משרדי הבריאות, האוצר ו-וועדת הכספים, שבנצרת יש שלושה בתי חולים? אין בנצרת והסביבה מיטה אחת של טיפול נמרץ לילדים. בושה. אין. והיום מנהל בית חולים צרפתי שלח מכתב למנכ"ל משרד הבריאות – חייבים לתקצב מיטות טיפול נמרץ לילדים בנצרת והסביבה. כל כך ברור וטריוויאלי, אבל לא קיים במציאות. אני מקווה שלא יערימו קשיים על הדרישה הזאת. זאת תהיה הסתייגות – אחת מהן תהיה 40 מיטות טיפול נמרץ ילדים בבית חולים בנצרת.

שתיים, מיקי הזכיר את החוק שהיה בעבר של דמי אבטלה לעצמאיים. חוק שכל הכנסת תומכת בו עקרונית, אבל הקואליציה הכשילה אותו. אנחנו רוצים להמשיך להציג את הדרישה הזאת של דמי אבטלה לעצמאיים. בנוסף, העליתי בישיבה הקודמת לגבי הליגות, בעיקר הנמוכות, כדורגל, ועסקים שחלקם קורסים. אמשיך יחד עם חבריי לדרוש את הדרישה הזאת כדי שהענף הזה לא יקרוס. הרבה לא עומדים במשבר הזה.

לגבי תקנים של התמחויות – מדברים על תקנים שהעבירו למערכת הבריאות, רופאים ואחיות. חשוב להעביר תקנים אחרים לרופאים, אחים, אחיות, פיזיותרפיסטים, ריפוי בעיסוק, טכנאים, רנטגן, כל הצוות הרפואי. מערכת הבריאות צריכה חיזוק, ומערכת הבריאות בישובים הערבים צריכה חמצן. בעיקר גם רופאי- - - ורפואת החירום בכל הארץ. גם הרפואה הפנימית – אנחנו מתקרבים לשפעת שבוא תבוא, ואז יהיה המפגש בין קורונה לשפעת. לכן יש צורך לתת תקציב נוסף לתקנים, לצוותים רפואיים, בעיקר אחים ואחיות.

אסיים בדרישה שהעלינו כמה פעמים, אבל זו דרישה שחברת הכנסת סונדוס סאלח ביקשה ממני להציג – להקים שלוש חממות טכנולוגיות בחברה הערבית. יש לכך דרישה עצומה. זה הזמן, ובכל ישיבה, בכל זמן אציג את הדרישות האלה, וחבריי ישלימו, ימשיכו ויחזקו.

תודה. עאידה, בבקשה.

אני מחזקת את דבריו של טיבי, ורוצה להתייחס לדברים שבחוק הזה והדברים שהחלטנו עליהם בהצבעות הקודמות, כולל הנושא של הפחתת דמי אבטלה, קשורה בירידה באחוז המובטלים. הצעת החוק הזו אומרת שמאריכים את התקופה של ההפחתה עד ספטמבר, נכון?

מה שהסעיף אומר – שהבדיקה האם אנו מתחת ל-10% נדחית בחודש. מספטמבר נתחיל לבדוק האם אנחנו עומדים מתחת ל-10%.

אני חושבת שכדאי לדחות עד נובמבר או דצמבר כי ממילא – אנחנו עכשיו נמצאים- - -

את יודעת כבר היום שבנובמבר תהיי מעבר. גילינו היום שלממשלה לוקח להדפיס 24 שעות. תשני את זה, כשאין לזה משמעות, ייקח עוד 24 שעות. את יודעת שאת נמצאת מעבר ל-10%. זה לא סוד. אנחנו נכנסים לסגר, לאוקטובר. לא תהיה בנובמבר ירידה דרסטית. אנו יודעים איפה אנו נמצאים.

אני רוצה להעלות שוב את הנושא הכאוב והמאוס – הצעירים, בין 18 ל-20.

העלינו את זה. אין לזה הבנה, לא במשבר הקורונה. אין היגיון להורדה. העלינו את זה גם בישיבה הקודמת.

לא רק שלא נותנים להם. זה כבר שנה, אנשים שפרנסו את המשפחות שלהם. אל תגידו לי: מפרנס יחיד. אתם יודעים טוב מאוד מי אתם מוציאים מדמי האבטלה האלה. זה בעיקר צעירים ערבים, שיצאו לעבוד לפעמים בגיל 17, שילמו שנתיים וחצי לביטוח הלאומי והם זכאים לדמי אבטלה במיוחד במצב חירום כזה. במצב חירום שבו כל המשפחה נפגעת מהקורונה, ההכנסות של המשפחות – אלה לא צעירים שיוצאים לעבוד כי יש להם כסף או הם ילדים של משפחות אמידות; הם באים מרקע סוציו אקונומי מאוד קשה. יוצאים לעבוד כדי לעזור למשפחות ולפעמים לפרנס את המשפחות, ואתם אומרים: מה ששילמתם לביטוח לאומי – לא מגיע לכם היום. במצב חירומי כזה – בלתי מתקבל על הדעת. מילא אמרתם חודשיים, שיספגו את זה, יחיו עם המשפחות שלהם. אנחנו כבר כמעט שנה. מי מכם יכול להיות בלי הכנסה על חשבון הוריו, למרות שאני בטוחה שהמשפחות שלנו במצב סוציו אקונומי יותר טוב מהמשפחות של הצעירים האלה. אתם דוחפים את הצעירים שלנו לעולם הפשע. צעיר שאין לו מה לאכול בבית, שאין לו מה להביא הביתה לכל המשפחה, יהיה טרף קל לארגוני הפשע המשתוללים בתוך החברה שלנו. אני לא מבינה – ההתעקשות הזו לא רק אכזרית לאנשים שהם מתחת לקו העוני אלא גם התעקשות גזענית. אתם יודעים בדיוק מי הקבוצה הזו, ולכן אתם מתעקשים.

יש גם הרבה צעירים יהודים מובטלים בגלל התקופה הזאת, ומתחת לגיל 28. הרבה מאוד. העלינו את זה גם בישיבה הקודמת וכולם היו שותפים לדרישה הזאת. היא נכונה.

יש להכניס אותה. נכניס הסתייגות בעניין הזה, והיא צריכה לעבור. כאשר מדברים על תיקונים בחוק הביטוח הלאומי, שיכניסו גם את זה. בלתי מתקבל על הדעת להפקיר את האוכלוסייה הזו בצורה הזו. הרי בסופו של דבר הביטוח הלאומי, המדינה, כולנו נצטרך לשלם הרבה יותר כתוצאה מהמצב הזה.

המענקים למעסיקים. אני חושבת שכדאי לשקול את כל הנושא הזה. כל המומחים, כל מדינות העולם משתמשים במודל הגרמני בעניין עידוד התעסוקה לאנשים שהיו עם אבטלה במצבים כאלה. זה הוכיח עצמו בכל העולם. במקום שהביטוח הלאומי ישלם את כל דמי האבטלה, אפשר לשלם חלק מהמשכורת ישירות לעובד עצמו בתנאי ש- - - אותו בחזרה. זה יגרום להידוק הקשר בין המעביד לעובד, והמשכיות, והוא לא יאבד את זכויותיו החברתיות, ונוכל לאושש את המשק בצורה טובה יותר. אתם אומרים: המשך תשלומי דמי אבטלה יגרום לאנשים שלא ירצו לחזור לעבוד. המודל הזה נותן את הפתרון. למה מתעקשים להעביר למעסיקים, שיכולים להעסיק את האדם, ואחרי חודשיים לפטר אותו, אחרי שנגמר המענק?

בבקשה.

אדוני היושב-ראש, כמובן אני מצטרף למה שאמרו חבריי, חברי הכנסת אחמד טיבי ועאידה תומא. שגית, אנו מבקשים לרשום את כל מה שאמרו כהסתייגויות מטעם כל הרשימה המשותפת.

תוך כדי הסעיפים תגידו ונכתוב.

אנחנו מבקשים שהחוק הזה לא יעבור ולא ייכנס לתוקף אלא אם אמרו על העניין של החל"תים מגיל 18 עד 20 אבל לא רק חופשה ללא תשלום של דמי אבטלה אלא גם מענקים למעסיקים, לאלה שהם בני 18 עד 20.

יש לכם כבר הסתייגות כזו. אני מבינה – גם על המענק.

גם על המענקים, שישולמו לקבוצת הגילאים 18 עד 20. זה שבחור צעיר בן 18 או 19 פתח עסק ועכשיו בגלל הקורונה הוא במצב כלכלי קשה ולא מקבל מענק – אין הצדקה כלכלית. למה מכניסים פה את מבחן הגיל? אלא רק ממניעים גזעניים. גם העניין של בית החולים בנצרת, המיטות לילדים בטיפול נמרץ, גם העניין של מה שאמר חברי אחמד טיבי, והדרישות שלו – אני חוזר על זה.

יש לנו דרישה – מבקשים 5 מיליון שקל להכשרה מקצועית לבטיחות בענף הבנייה. הזכרתי במליאה ואני חוזר ומזכיר שהיום נפל הקורבן ה-42 בתאונות עבודה. ההרוג עבד נבולסי ממנעיין אל-ג'דאת. אני יכול לבשר פה שחבריי באוצר הסכימו לדרישה שלנו להוסיף 5 מיליון שקל לסעיף של משרד העבודה. נראה באיזה סעיף נכניס את זה, ונעשה את זה בין ההסתדרות, גם אני יושב-ראש ועדת משנה של מאבק בתאונות עבודה – זה חשוב מאוד.

העניין של התמיכה בליגות נמוכות, בעיקר ליגות א', ב', ג' – חשוב לציין שהאוצר ומשרד הספורט הגיעו לסיכום של העברת 100 מיליון שקל בליגות המקצועיות, אבל דווקא הליגות הנמוכות, החובבניות, לא נתנו להן שום תמיכה. נפגשנו עם שר האוצר ועם השר אלי כהן ועם חברי חבר הכנסת ביטן ועם יו"ר ההתאחדות חסון – וכמובן שביקשנו סכום צנוע של 8 מיליון שקל לכל הקבוצות. אתה מדבר על יותר מ-100 קבוצות בליגות האלה. כמובן שיהיו מבחני תמיכה וקריטריונים, זה במיוחד בני נוער. הרי אמרנו שאנחנו צריכים לעודד את בני הנוער, לזמן הפנאי, לפעילות ספורטיבית וכו'. זה שלא מוצאים כסף לקבוצות האלה – אמרתי שיש 5 מיליון שקל להכשרות מקצועיות. אלה ההסתייגויות, גם מה שאמרה תומא, גם מה שאמר אחמד טיבי, מטעם הרשימה המשותפת.

בבקשה.

יש לי כמה שאלות לשאול. המענקים שמקבלים, יש אפשרות לשעבודים, עיקולים, שיחולו עליהם?

היינו שם. היתה הסתייגות שלך. ממחזור מסוים יש הגנה, וממחזור אחר לא. אין שינוי.

העירו שבחוק אנחנו מסתכלים על הירידה במחזור החודשי ביחס ל-2019, 2018. אבל בהוצאות הקבועות זה רק 2019. למה אתם לא נותנים שם גם את האפשרות של 2018?

כי בסוציאלי זה מבוסס על דוח שנתי, על רווח, על הכנסה חייבת, על הדוח השנתי במס הכנסה. בהוצאות קבועות זה מבוסס על מחזורים. בעולם אחר, אם היה לנו את כל נתוני 19', היה לנו רק 19'. אף אחד לא היה צריך את 18'. אבל כשמדברים על ירידת מחזורים, אין בעיה להסתכל על 19'.

אבל יכול להיות שב-19' יש לו שינוי מ-2018 גם בגלל המצב.

לגבי המענקים, הם שונים. הסוציאלי – ההסתכלות היא על הרווח של האדם. זה הדבר הכי קרוב לשכר ברוטו עבור עצמאים. בתחילת הקורונה הדוח השנתי שהוגש היה רק 2018. את הדוח של 18' אתה יכול להגיש עד אמצע, סוף השנה העוקבת, כלומר ב-2020. לכן לא היו נתונים זמינים אחרים, אז בסוציאלי הלכו על זה.

במענק לעסק אתה מסתכל על דוחות מע"מ. הנתונים זמינים גם עכשיו, אתה יכול לראות בהפרש של חודשיים. עם התקדמות הזמן וכדי להיטיב במענק הסוציאלי, כשיש לו מענק 19', נתנו את הבחירה. אגב, ב-2021 יהיה רק 19'. זה עניין של נתונים מעודכנים. זה הדבר הכי נכון שאפשרי.

גם בפעם שעברה העלינו את זה, אבל זה היה באיחור. אבל הפעם – אנחנו הולכים לקראת סגר, ויש אנשים שכבר הוציאו אותם לחל"ת. אשתי כבר יצאה לחל"ת. למה אתם לא עושים שיהיה עידוד למי שמוציא את העובדים שלו לחל"ת? לא אחר כך ניתן למי שהוציא ומי שהחזיר.

זה המודל הגרמני.

אני שואל על המודל הישראלי. במצב של עכשיו יש כמויות של אנשים שיצאו לחל"ת. רק דיברו על הסגר כבר יצאו לחל"ת. למה מעכשיו אנחנו לא נותנים את העידוד? עזוב אותי מעידוד תעסוקה. אני עדיין מחכה לתשובה של עידו – כמה כסף נוצל מה-6 מיליארד מעידוד התעסוקה?

עוד שני דברים. בסעיף 7 – יש תאגידים גדולים, יש עמותה שיש בתוכה אולמות האירועים, שהם אולמות שמחה, והם ללא רווח – מוכרות מנה ב-35 שקלים. גם בדקתי את זה תוך כדי – הוא מגיש דוחות למע"מ, ואז העמותה היא של 50 מיליון שקל. נכון, מהתרומות אין לו הפסדים. אבל אותה עמותה משלמת על האולם מאות-אלפי שקלים בשנה של ארנונה. תגיד ששר הפנים יפטור אותו מארנונה. הוא לא יכול לעשות זאת, כי בתקנה כתוב שמי יכול לקבל פטור מארנונה – אולם או כל אחד אחר שמקבל מענק מרשות המיסים. הוא לא מקבל מענק מרשות המיסים. אז מצד אחד הוא מפסיד פה, משלם את הארנונה במאות-אלפי שקלים, מצד שני לא מקבל את המענק, ואדם שמחזיק אולם, עושה אתו כל השנה חסד – הוא נופל.

אני אומר שזה הזמן לעשות תיקון. יש פה תיקון שאומר שאיך נוכל לתת לו את המענק של הפטור מארנונה, שאפשר לבקש שיהיה פטור מארנונה, גם לאותם אלה – להחריג.

הוא לא זכאי ל-25% ירידה, אבל זכאי למענק מארנונה.

אנחנו רוצים לתת לו את המענק בארנונה, כי נפריד לו – נאמר לו, למשל, שהמחזור שלו 5 מיליון, ופה אתה רואה שהמחזור 0, כמו שאתה עושה לאולמות. על העמותה אל תעשה לו כלום – אין בעיה, ימשיך לשלם מה שצריך. אבל האולם, שסגור בגלל המצב, שם נכניס בחוק שיוכל לקבל את הפטור או להגיש לפחות לרשות המיסים ואוטומטית יוכל לקבל גם בארנונה.

נפריד בין שני דברים: ארנונה – הזכאות נקבעת בתקנות של שר הפנים, וזה לא קיים בחוק. מה שכן, המנגנון שם מתבסס על אסמכתא שאתה מקבל, כי כך עושים את בדיקת יחידת הכנסות. אתה מעלה לא רק לעמותה הזאת; זה רלוונטי לכלל הגורמים שנופלים תחת מענק הוצאות קבועות. אני לא חושב שאפשר לדון בזה עכשיו, גם אין לי פתרון לזה עכשיו. עשינו נוהל עמותות.

יש הבדל בין עמותות רגילות לעמותות – הוא משלם עליו כמו עסק. מוכר את השירותים שלו.

אתה כמדינת ישראל מחלק בין הפעילות שלו. על זה הוא משלם מע"מ – על זה לא משלם.

הוא מפסיד פעמיים: משלם ארנונה של מאות-אלפי שקלים. מיליון שקל בשנה.

אני לא יודע לפתור את זה. זה לא פתרון, מה שאתה אומר.

זה לא ייכנס גם ב-100 מיליון שם. אני אומר, בוא נוציא את האולמות.

אתה צודק, אבל מעבר למה שאמרת, שלא ייתכן שיתנהלו כמו עסק ולא יקבלו כמו עסק כי משלמים ארנונה- - -

גם אין להם שם רווחים. זה העניין.

יש לך הסתייגות שיכולה לעבור משפטית, שמחלקת בין הפעילות שאינה חייבת במע"מ בתוך המסגרת לבין הפעילות החייבת במע"מ?

יש לי פה סעיף שאני חושב שיכול לעבור. אני מוכן גם להראות את זה.

כי מה שאתה אומר – הפעילות החייבת במע"מ צריכה להיספר בנפרד בעמותה מהפעילות שלא חייבת במע"מ.

כל הגופים שלא זכאים למענק – עמותות כאלה ואחרות – ניהלנו בהרחבה את הדיון כשהצעת החוק אושרה.

אנסה לומר במילים שלי את מה שהוא אומר. יש מסלול – עמותות. יש מסלול – עסקי. שני מסלולים נפרדים. יש בתוך העמותות, שבפעילות של העמותה יש לה שני חלקים. היסטורית זה התחיל בחוק ברכת רחל. כשעמותה מקימה סופר, היא משלמת מע"מ, בניגוד לכל העמותות שלא משלמות על הפעילות. אבל עמותה החליטה להקים סופר ללא כוונות רווח – משלמת מע"מ. הקימה אולם שמחות מסובסד שלא מרוויחה עליו כסף – משלמת מע"מ. זה חוק שהוקם בעקבות הקמת דגל התורה – היסטוריה אני מספר לך – ב-1988 הקימו צרכניות ללא כוונות רווח. ואז המדינה אמרה: לא ייתכן שיש צרכנייה שמשלמת מע"מ וכזו שלא משלמת. כי מלכ"ר לא משלם מע"מ. אז עשו שבתוך המלכ"רים יש מסלול שמשלם מע"מ אם זה פעילות כמו אותם אולמות שמחות. אצלו זה מחולק. אבל בדוח הכספי שלו זה לא מחולק. כשהוא בא אליך לבקש מענק, יש לו עמותה שמחלקת מזון. הוא מקבל תרומות, נותן. היא לא קשורה לעניין. המחזור שלו סדר גודל של 200 מיליון. האולמות שעליהם הוא משלם מע"מ הם 50 מיליון, אבל אין לו שום דרך לקבל מענק. הוא אף פעם לא יגיע לרף, כי אצלו זה מאזן אחד גדול, אבל אתה לא יכול להעניש אותו פעמיים. מע"מ – אתה מתייחס אליו כמשהו נפרד, לצורך מע"מ, לפעילות הזאת, ולצורך קבלת המענק – אומר: תיאורטית גם לא רוצה מענק, אבל הוא גם משלם ארנונה. כלומר אתה משאיר לו את ההוצאות הקבועות. זה משהו שהוא אומר: תמצא לי פתרון, איך אתה מפעיל את שתי הפעילויות.

שגית, בעמותה, האם ניתן להפריד בין הפעילות העסקית שלה כביכול, לפעילות המלכ"רית?

חבר הכנסת אזולאי, אנחנו לא יודעים לפתור את הדבר הזה עכשיו, ויהיה לא אחראי לתת לזה פתרון עכשיו.

ואחראי לשבת בשעה כזאת ולהעביר כזה חוק? אתה מדבר על אחריות? זה עמותות, אנשים שנשלחו לאבטלה, והכול אחראי, כי אנחנו דואגים פה לכולם.

אנחנו לא יכולים לעשות את התיקון הזה עכשיו. אנחנו לא יודעים מה המשמעויות שלו על כל רבדיו, לא תקציבי, לא תפעולי.

פטור מארנונה. מה הבעיה?

העלית את הסוגיה.

העלינו את זה גם בפעם שעברה ומרחו אותנו.

לא ניתן לזה מענה עכשיו. יש לנו ב"ה לא מעט מפגשים. נוכל לתת את המענה לזה בהקדם. אנחנו צריכים לראות את זה ומה אנו יכולים לעשות.

תודה. בבקשה, חבר הכנסת קרעי.

אדוני היושב בראש, שמעתי קודם שאדוני התייחס לפעילות שלי בנושא ההפגנות. אדוני, אם אתה חושב שסביר שתפילות זה אסור והפגנות זה מותר, שחבורת מטורללים מותר להם- - -

אם אתה חושב שסביר שהפשרה שהתקבלה בממשלה, שלא יהיו לא תפילות ולא הפגנות, שזה מה שהבאתם בקריאה ראשונה – אני חושב שזה גם לא סביר. אני מציע לך לקרוא איזה חוק הצבעת בקריאה ראשונה עכשיו.

המטורללים רוצים להכניס את כל המדינה לטרלול.

- - -

מי שמטורלל- - -

אדוני היושב בראש, אם אתה חושב שהציבור שאתה מייצג יקדש את הנחיות משרד הבריאות, כשהוא רואה שדברים אחרים שפוליטיקאים שאכפת להם- - -

- - -

שלמה, אני מציע לך, אחרי הניסיון שהיה עכשיו במליאה, שהעבירו חוק בתמורה לאסור הפגנות, הסכימו אנשים לאסור גם תפילות, כי זה מה שכתוב שם באותה שורה – בזה אני יותר מתבייש, ולכן לא הייתי במליאה. אם ממש ביקשת תשובה – תקבל אותה.

יש פיקוח נפש, ואמר את זה הרב דוד יוסף.

לא שאלתי את זה. תקרא מה שהצבעת בקריאה ראשונה במליאה.

לא סיימנו. יש ועדה כל הלילה.

לגופו של עניין, יש שלושה תיקונים שאני מבקש לעשות בחוק.

תגיש אותם כהסתייגויות כמקובל.

עידו, לא הספקתי להעביר לך את השאלות והתיקונים אבל יש פה שלושה דברים שבעיניי כדאי לעשות בהם תיקונים. קודם כל, המטרה של הצעת החוק הזו, למרות שמדברת על מס הכנסה שלילי, שבעיקרו נועד לעודד תעסוקה גם בשכר נמוך – המטרה, למרות שהחוק הזה נקרא תיקון מס הכנסה שלילי, ומשתמשים במנגנון של מס הכנסה שלילי, אבל מס הכנסה שלילי הוא בעיקרון לעודד תעסוקה ולא לתת מענק רטרואקטיבי או בונוס רטרואקטיבי. לכן מה שיש לנו כאן זה לא עידוד תעסוקה אלא ניסיון לעזור לאוכלוסיות המוחלשות. אנו מסכימים על זה, עידו ואיציק? אנחנו לא מנסים לעודד תעסוקה רטרואקטיבית כרגע; רוצים לעזור לאוכלוסיות מוחלשות, כי עידוד תעסוקה רטרואקטיבית לא יהיה פה.

אם אנו מסכימים על זה, יש לי שלוש נקודות. ראשית, ואם לא ישנו את הנוסח, אני מבקש להכניס את זה כהסתייגות אחת משלוש: בסעיף 1(1)(6ד), אנו מדברים על החודשים אפריל עד דצמבר. מן הראוי – עברה שנה קשה – לא נצמצם את זה. מינואר עד דצמבר. מדובר בכסף קטן לאוכלוסיות מוחלשות שזקוקות לו, ואנו יכולים לתת מינואר עד דצמבר.

שנית, בסעיף ב1, מדובר על מקדמה בגובה 25%. אני לא מבין – למה 25%? אנשים צריכים את הכסף, הם לא בורחים לשום מקום. משרד האוצר, מס הכנסה יודע בדיוק מי האנשים האלה, לפחות להגדיל מקדמה בשיעור של 50%. הבונוס הזה בסך הכול הוא 67%, אז 50% זה עדיין פחות ממה שאנו רוצים לתת.

והתיקון השלישי – סעיף ה1א – אני לא מבין למה מי שקיבל דמי אבטלה, לא נכלל בזה. אני חוזר להקדמת הדברים שלי – לא מדובר פה בעידוד תעסוקה אלא במענק לאוכלוסיות מוחלשות. לכן לא צריך להוציא מהחוק הזה מי שהיה בחל"ת או מי שקיבל דמי אבטלה. הרי מי שקיבל משכורות מאוד גבוהות גם לא יקבל את המענק, כי מ-6,000 שקלים אין מענק הכנסה שלילי. אלה שקיבלו דמי אבטלה בשיעורים בסכומים נמוכים – 3,000, 4,000 שקלים – אנו רוצים גם להם לתת את המענק הזה, כי כפי שאמרנו בפתח הדברים, זה לא עידוד תעסוקה אלא סיוע לאוכלוסיות מוחלשות.

תודה. בבקשה.

הייתי אמור לדבר על נושא שכבר העליתי בישיבה הקודמת – חוג לכל ילד, 40 מיליון שקל. החוג הזה לא תוקצב. זה חוג שחשוב גם לפריפריה, גם לישובים ערבים. ילדים בלי החוגים האלה מקבלים פגיעה נוספת. התשובה שקיבלנו אז, אם אתה זוכר, פינדרוס, מהאוצר, היתה שזה מופעל בעוטף עזה – אני מצטט – בירושלים, אבל בצפון עדיין יש בעיה.

במזרח ירושלים. בבקשה.

אני רוצה להגיש הסתייגות לחוק הזה. דיברתי על זה כמה פעמים בכנסת. לגבי עסקים שנפתחו בתחילת 2020, אדוני היושב-ראש, לפי ההיגיון וכל מי שיודע את המספרים יודע שדווקא הם חייבים את עזרת המדינה הרבה יותר מעסקים מבוססים. בכל המענקים ובכל העזרה והתמיכה שקיבלו עסקים במדינה, החלק הזה של העסקים, האנשים שהתמזל מזלם ופתחו את העסק בתחילת 2020, לא מקבלים כלום. לא זכאים לכלום. נגרם פה עוול, שאין בו שום היגיון. אין פה גם הסבר כלכלי הגיוני. פשוט עוול שיש לתקן אותו. אפשר לתקן אותו בקלות כי לא מדובר על מיליוני עסקים.

תנסה להצטמצם, כי נכנסת גם רק עכשיו. אני חושב שעמדתך ברורה. ההסתייגות שלך ברורה. אני מציע להתחיל בהקראה.

אני מציע להכניס את העסקים שנפתחו בשנת 2020, לקבל את כל הזכויות שמקבלים כל העסקים האחרים.

הקראה.

גם אל תשכחו לתת את הנתונים על עידוד תעסוקה ומה שהיועצת המשפטית ביקשה.

הם חזרו עם מספרים, מאוד נמוכים. גיא, בכבוד.

הצעת חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התשפ"א-2020. להלן החוק העיקרי – בסעיף 6, בסעיף 18לג לחוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה), התשס"ח–2007‏, המובא בו, במקום "יחול, בשינויים המחויבים," יבוא "יחול" ובמקום "בעל שליטה" יבוא "בעל שליטה, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בסעיף קטן (ד), בסופו יבוא "וכן יחולו עליהם הוראות חוק קיזוז מסים, התש"ם–1980‏ , כאילו היו חוב מס".

זה מה שאמרתי בהצגת הדברים – אנחנו מוסיפים למענקים הוראה דומה לחוק עידוד תעסוקה, לפיה חובות של מענקים ששולמו ביתר, אחרי שהמחלוקת מוצתה, ניתן יהיה לקזז אותם. כאשר החוק- - - ניתן יהיה לקזז אותו. הוראה כזו קיימת גם בחוק עידוד תעסוקה. היא לא קיימת במענק הסוציאלי, מענק להוצאות קבועות. גם לא עדכנו אותה בעבר. זה יאפשר לגבות חובות בצורה יעילה יותר בלי לטרטר, לשלוח להם מכתבים, לעקל להם חשבונות בנק וכיוצא באלה. זה גם הגיוני על רקע ההרחבה של מתווה המענקים, הורדה ל-25%, הורדה של סכומי המענק. כפי שנראה פה, זה מקדמות. אנחנו משלמים מקדמות, כשהזכאות למענק מתבררת רק בהמשך. על רקע כל הדברים האלה זה הדבר ההגיוני להציע ולעשות.

אתם לא עושים את זה בשביל לא לטרטר את העוסקים.

ההערה שלך מזכירה לי דיון דומה שהיה לי בוועדת כלכלה השבוע שבו ארגון יבואני הרכב הסביר איך הוא דואג לצרכנים ולכן הוא לא מוכן ש- - -

אל תגיד שזה לטובת- - -

לצד כל התכליות אני חושב שלעקל סכום כסף או נכס שכבר יש לך – זה פחות נעים מאשר לקזז סכום שעוד לא קיבלת.

אגב, אם נתתם לו יתרה, אתם לוקחים, נכון? זה מה שאתה אומר.

כן.

כמה שנים יישב בכלא?

אנחנו בעולם הגבייה, לא בעולם הענישה.

2. בסעיף 7 לחוק העיקרי, אחרי ההגדרה "חוק מס ערך מוסף" יבוא: ""טובין", "המס", "עסק", "עסקה", "שירות" ו"שנת המס" – כהגדרתם בחוק מס ערך מוסף;". אין מבחינתנו שינוי בסעיף הזה.

ההגדרה של מס שכר שם היא מס שכר או מס שכר ורווח?

מס ערך מוסף. אין שינוי.

מטריד אותי הדבר הזה מאוד. מס ערך מוסף אדם משלם על חודשיים. אם החודשיים האמצעיים של אותו מס ערך מוסף היתה לו ירידה של כמעט 100%, לצורך העניין, ובחודש הראשון והאחרון של מס ערך מוסף, תוך ארבעה חודשים היה לו 100% - חזר לפעילות. היתה לנו דוגמה כזו בקיץ.

המענקים ממילא ניתנים ברצף עד יוני 2021. חלק מהתקופות צריכות להגיע לאישור בוועדת הכספים החל מנובמבר.

אבל ברור לך שחודש כזה כמו עכשיו של סגר, הוא משמעותי יותר. חודש של פסח היה משמעותי יותר כי היה בו סגר. אז אמורה להיות עלייה.

יש אי ודאות מסוימת, מה יקרה בנובמבר. לכן אנו מציעים סמכות לשר אוצר – הוצע באישור ועדת הכספים – להאריך את התקופה של ספטמבר-אוקטובר גם לנובמבר-דצמבר.

אני שואל שאלה אחרת. היא שאלה נכון, היועצת המשפטית. אם אתה מתייחס לעוד מיסים, יש לך דרך לבודד חודש בצורה אחרת. ברגע שאתה מתייחס למע"מ, אתה מבודד חודשיים, ואתה לא יכול לבודד את החודשיים האמצעיים.

אתה מדבר על ירידת מחזור? זה תמיד לתקופת דיווח במע"מ. אין שום דרך אחרת למדוד ירידת מחזור.

זה פעם אחת. פעם שנייה, אם זה נפל על אוקטובר-נובמבר, גם ירידת המחזור – לא היתה לו פגיעה כזאת משמעותית. גם הפגיעה שלו היתה יותר קטנה באותם חודשי מע"מ. לכן יש רציונל. הוא יקבל מענק בספטמבר-אוקטובר יותר נמוך, אבל יקבל מענק בנובמבר-דצמבר, וביחד זה אמור לתת לו את התמונה. לכן יש היגיון גם בזה. גם ירידת הכנסות לא מתפזרת.

בסעיף 8 לחוק העיקרי – (1) בפסקה (2) – (א) האמור בה יסומן כפסקת משנה "(א)", ובה, במקום "בפסקה זו" יבוא "בפסקת משנה זו"; (ב) אחרי פסקת משנה (א) יבוא: (ב) "(ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), לעניין תקופת הזכאות הקובעת, יקראו את אותה פסקת משנה כך שבמקום "40%" יקראו "25%"; לעניין פסקת משנה זו –

בעצם פה תקופת הזכאות הקובעת היא ספטמבר-אוקטובר 2020?

כן. הבחנו פה בין רוב העוסקים, שעבורם זה יהיה ספטמבר-אוקטובר לבין עוסקים שירידת המחזור שלהם בגלל הסגר, ואנחנו מעריכים שירידת המחזור שלהם תבוא לידי ביטוי בנובמבר-דצמבר. עוסקים שעובדים בשיטת מזומן, בשיטת שוטף פלוס, שמקבלים את התמורה 30 יום אחר ביצוע העסקה ויותר – לתת להם את האפשרות ליהנות מההטבה הזאת בנובמבר-דצמבר.

אבל זה לא רק זה – יש עסקים שההזמנות שלהם נפגעו, ואם אין להם ההזמנות, יש להם הירידה בנובמבר-דצמבר – הם מרגישים גם שם את הירידה.

אנחנו מעריכים שנובמבר-דצמבר רלוונטי למי שעובד על בסיס מזומן ועל בסיס שוטף פלוס. אלה גם התגובות שקיבלנו בעבר. היתר – אנחנו מעריכים שתהיה ירידה בספטמבר-אוקטובר. זו ברירת המחדל.

אבל לא רק. נניח שאני עכשיו מקום שלוקח הזמנות. אני לא עושה שיווק בספטמבר-אוקטובר. אף אחד לא יהיה בנובמבר-דצמבר כי לא לקחתי הזמנות. אם זה תיירות ואם זה אירועים – אתה בסגר של ספטמבר-אוקטובר הרגת גם את נובמבר, וגם חלק מדצמבר.

זה ויתר קל, כי יראו את זה בדוחות המע"מ. אני שאלתי קודם על משהו אחר – אם הרגשתי קודם מישהו באוקטובר-נובמבר, לא משנה למה, כלומר הכסף של סוף ספטמבר נכנס באוקטובר-נובמבר – אם הרגת את שני החודשים האלה, איזנת אותו, כי ספטמבר איזן את אוקטובר, דצמבר איזן את נובמבר, והוא אכל אותה.

אדוני, אני יכול לחזור לעמותות? לכאורה הן קיבלו מענק של 100 מיליון שקל לקרן על הקופה – לא קיבלו עדיין כלום.

קיבלו תקצוב. עוד לא יצא.

עכשיו נכנסים לסגר שני. יודעים איך מגיעים אליו, לא קיבלו שקל מה-100 מיליון ולא מדובר פה אפילו במילה אחת שיחזקו אותם לקראת הסגר הזה.

מתי אתם הולכים לפרסם את הקריטריונים של העמותות? זו שאלה מעשית.

הנוהל הזה, ככל שלא יהיו הערות נוספות, יעבור מיידית למשרד המשפטים ולאחר מכן יפורסם. הוא טרם פורסם להערות הציבור. ככל שלא יהיו הערות נוספות, נריץ את זה כמה שיותר מהר. כמובן, כל אמירה שניתנה פה – נעמוד בה במלואה.

משרד המשפטים אישר את זה?

טרם.

כלומר אין תאריך שניתן לפרסם את זה לציבור להערות.

אתם יודעים לומר כמה מחשבים נקנו בכסף?

אני יכול לבדוק.

עוד לא נקנה כלום. רק בסוף השנה תגיע המנה הראשונה.

עודד, מניסיונך, כשהעברנו את זה היית צריך להכניס הסתייגות שזה פטור ממכרז. בלי זה – לא נעים לי לומר לך.

אגלה לך – החשב הכללי יכול להחליט שהוא מכנס ועדה ונותן פטור. לא צריך להכניס את זה בחוק. יש לו כל הסיבות לתת במקרים האלה פטור. יש ילדים שלא יכולים ללמוד. גם ככה לא לומדים.

לעניין פסקת משנה זו – (1) "תקופת הזכאות הקובעת" – התקופה האמורה בפסקה (3) להגדרה "תקופת הזכאות" שבסעיף 7 – אלה החודשים ספטמבר-אוקטובר - ולעניין עוסק שמתקיימים לגביו שני אלה – התקופה האמורה בפסקה (4) לאותה הגדרה – זה תקופת נובמבר:

(א) בתקופת פעילותו שמיום כ"ד בטבת התשע"ט (1 בינואר 2019) ואילך, חל החיוב במס על עיקר עסקאותיו עם קבלת התמורה, והתמורה התקבלה בחלוף יותר מ־30 ימים מיום מסירת הטובין או מתן השירות, לפי העניין; לעניין זה, "חיוב במס" – כמשמעותו בפרק ו' לחוק מס ערך מוסף; (ב) הוא אינו זכאי למענק בעד תקופת הזכאות האמורה בפסקה (3) להגדרה "תקופת הזכאות" שבסעיף 7;

הסיפור של ה-25% וה-40% - בספטמבר-אוקטובר אתם מעודדים לו ירידה של 25% או של 40%?

של 25%. ובנובמבר-דצמבר – שתי תשובות: אחת, לאוכלוסייה של מזומן, שהקראתי עכשיו, היא תקבל נובמבר במקום ספטמבר, ובלי קשר לזה שר האוצר – ייתכן שירצו להכניס שינוי: באישור ועדת הכספים – יוכלו לאשר גם את נובמבר-דצמבר.

איפה הכנסתם את זה? אני לא רואה את זה. מוסיפים עכשיו ששר האוצר באישור ועדת הכספים באישון לילה.

אפשר לקבוע הפוך – להאריך כבר, והוא יוכל להשמיט.

אנחנו לא נהיה מוכנים להצעה הזאת. אסביר את ההבדל. כמובן, אתם יכולים לעשות מה שאתם רוצים, חברי הכנסת. ההבדל בין 40% ל-25% הוא כך: יש הבחנה מאוד ברורה, האם אנו נותנים סיוע למי שנפגע בגלל ההגבלות, שזה רף גבוה של 40%, או בגלל ירידת ביקושים שקורית בכל מיתון, בכל משבר כלכלי, וחלק גדול מהמשק הוא ב-25%. מבחינת ההוצאה הכספית זה הבדל אדיר. יש עסקים שחווים ירידה של 25%, גם בתקופות משבר ולאורך זמן, וזה יכול גם להימשך. ההבדל הוא שבחודשי הסגר, שהמדינה עצמה עוצרת את הצריכה, את הביקושים, כי אנשים לא יוצאים ולא רוכשים, מצאנו לנכון להוריד את זה ל-25%.

אני רוצה להתקדם עם זה. אני רוצה להציע – וזאת בתנאי שיהיו הגבלות משמעותיות במשק. לא נראה לנו שבחודש וחצי הקרובים יירדו ההגבלות. אני מסכים עם הרציונל: אם המשק ייפתח לגמרי בנובמבר-דצמבר, ואתה אומר שאתה נותן 25%, ואנשים עושים חשבון טוב – מובן. אבל לחזור לוועדה כשיהיו עוד הגבלות בנובמבר – תאמר: וזאת בתנאי שהממשלה הטילה הגבלות.

יש להבין מה המשמעות של 25% ו-40%. ראשית, אם אני לוקח את ההקבלה למה שהממשלה היתה צריכה לעשות ולא עשתה, וזה חוק מס רכוש קרן הפיצויים – שם הירידה היא 25%, וקבעו אותם לא כשהיה קורונה; כששאלו איזו נוסחה באמת יכולה להשאיר את העסק חי. מה שקרה באירוע הזה – עסק שאיבד וירד ב-40%, סביר להניח שהוא נגמר. הרגתם אותו לגמרי.

רוצה הוכחה – כי לא הצליחו כמעט להחזיר כסף.

שקלתם לתת למאי-יוני את ה-25%?

לא.

אם היו נותנים אז, הם היו חיים היום, אבל הם כבר לא חיים. אנחנו מדברים על זה שביולי-אוגוסט היתה עלייה של 50% בבקשות לפשיטות רגל. חכו לנובמבר-דצמבר. מה שתראו שם בנתונים. אם אנחנו באמת רוצים להציל את העסקים האלה – ורוצים להציל אותם, לא לתת להם בונוס – אני חייב לומר: עשינו טעות עם ה-40% עד עכשיו, ועובדה שבסוף לא קיבלנו את הנתונים. ניקח תקופה של ארבעה חודשים – ספטמבר עד דצמבר, כי אתם היום פוגעים בנובמבר-דצמבר בלא מעט עסקים, ביכולתם לחזור לפעילות, ביכולתם לתכנן פעילות קדימה.

על האחוזים האלה, מי שיירד ב-40%, זה לא יעזור. אתם לא תשלמו לו גם ככה. הוא פשוט לא יחיה. לכן יש לעשות את זה 25% אם אנחנו רוצים להציל את העסקים. אחרת זה אות מתה.

ככל שיהיו הגבלות נוספות- - -

תגיע להגבלות הנוספות האלה בנובמבר-דצמבר – הם כבר מתו.

בפעם האחרונה שבדקתי שר האוצר עמד מאחורי התוכנית הזו, והוביל אותה כדי לסייע לעסקים במדינת ישראל. ככל שיהיה צורך, הוא ייזום את זה, ולכן יש פה האפשרות לתת הארכה, מתוך התפיסה שיש סבירות לא מבוטלת שגם בנובמבר-דצמבר יהיה צורך לתת מענה מוגבר.

תייצרו ודאות. העסקים האלה שסגרת אותם היום, לא יודעים מה יעלה בגורלם מחר. תגיד להם ארבעה חודשים קדימה, חברי, אנחנו מדינת ישראל לא ניתן לכם לקרוס. עושים את זה בפשטות בחוק שקיים, שחוקקתם אותו עוד לפני כן על מבצעים ועל מלחמות כשהבנתם שהסיפור הוא ירידה של 25%. עכשיו לבוא שוב ולייצר פה מנגנון על מנגנון עם הערות ולחזור שוב ושוב לוועדה, ושוב נעשה פיליבאסטר – ואני מקבל את ההצעה של היועצת המשפטית. אם תראו שפתאום המצב במשק השתנה כל כך לטובה – תבטלו את זה.

יש פה אי-הבנה של ההצעה. השיעורים, הכול מופיע פה. שום דבר לא משתנה. גם ההצעה במתווה קדימה, מה שצריך כדי להפעיל את זה, זה הגשה של צו, ואם תרצו וזה ייכנס – גם אישור ועדה. אין פה מנגנון חדש, אין פה שום צורך בלעשות משהו אחר. אבל יש פה עלות לא מבוטלת, וככל שלא יהיה צורך בכך, מסיבות כאלה ואחרות, אין צורך להפעיל את זה.

נותנים את הסמכות לשר האוצר לבטל.

נותנים סמכות לשר האוצר לבטל את זה.

ההסדר המוצע הוא ששר האוצר יגיש צו. אם אתם רוצים להכניס את אישור הוועדה, ניתן לעשות זאת. אנחנו מבקשים שההסדר- - -

צו עשה – ייתן לו עכשיו אישור.

הוא יודע מעבר לארבעה חודשים קדימה. הוא יודע עד יוני 2021.

הוא יודע שעדיף לו לסגור את העסק, להיות עובד מדינה, ואז הוא יחיה על חשבון אלה שמגדרים בציפורניים כדי להשאיר את העסק שלהם חי, לשלם את המיסים, שמממנים את כל מי שיושב פה.

כמה מענקים שולמו?

לעניין הוצאות קבועות שולמו כ-1.7 מיליארד. לגבי המענק הסוציאלי לעצמאים – אבדוק ואמסור.

המענק הסוציאלי גם יירד מ-40% ל-25%, נכון?

לא. בניגוד לשכיר, עצמאי מקבל מענה משלושה כיוונים: השכיר מקבל מביטוח לאומי כסף רק אם הוא לא מקבל שקל אחד מעבודתו.

באנו היום לעצמאים. זה בדיוק התיקון. שכיר מקבל גם בחל"תים.

יש לו עדיין 70% ממשכורתו.

המחזור שלו זה הרווח שלו?

לעצמאים קטנים זה לא רחוק מכך. וגם אם כן, זה חלק מכך.

אם לומר שההכנסה של העצמאי זה המחזור שלו, זה ניתוק לחלוטין מהמשמעות של להיות עצמאי.

לעוסקים קטנים- - -

מדבר על עצמאים. חצי מיליון עצמאים – רובם לא עוסקים פטורים.

אין הבדל משמעותי.

יש לו הוצאות קבועות, המחזור שלו יורד. הרווח שלו לא יורד?

אל"ף, יש לו חלק מהכנסתו. שתיים, הוא זכאי לקבל מענק הוצאות קבועות. שלוש, יש גם המענק הסוציאלי. לכן בניגוד לשכיר, ככל שיש לך ירידה שהיא פחות מ-40%, בהחלט אתה יכול להגיע למצב שהכנסתך גבוהה מ-100% ממה שהיה לך ללא הקורונה. אפשר להדגים את זה בחישוב בצורה מאוד ברורה. לכן הדבר הזה בעייתי ולא נדרש לטעמנו. המענק להוצאות קבועות יחד עם זה מביא אותו לשיעור הרבה יותר גבוה ממה ששכיר מקבל.

לא ידעתי, אבל מסתבר, אדוני, שהעצמאים הרוויחו מכל הסיפור של הקורונה.

זה לא מה שאמרתי. אל תכניס בבקשה מילים לפי.

תבדקו את זה.

איך חיים עם 2,000 שקל בחודש?

השר יכול לבטל את זה. משפטית אין שום בעיה.

תמשיך.

(2) על אף האמור בפסקת משנה (1), שר האוצר רשאי לקבוע, בצו, כי "תקופת הזכאות הקובעת" כאמור באותה פסקת משנה תכלול גם את התקופה האמורה בפסקה (4) להגדרה "תקופת הזכאות" שבסעיף 7, ולעניין עוסק שמתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב) של פסקת משנה (1) – גם את התקופה האמורה בפסקה (5) לאותה הגדרה, ובלבד ששר האוצר קבע כי יינתן לגבי התקופה האמורה בפסקה (4) להגדרה האמורה מענק לפי פרק זה, כאמור ברישה לאותה הגדרה – דיברנו על זה עכשיו. סמכות שר האוצר תהיה תקופה נוספת. נוסיף את התקופה, באישור ועדת הכספים;

הייתי מציע לבוא לוועדה אם הוא לא רוצה להאריך. אם הוא לא מאריך, שינמק לוועדה למה.

אני מציעה להאריך את התקופה.

זו בדיוק ההסתייגות שלי – שיודיע לוועדה למה.

זה לא עוזר, הודעה לוועדה. או מאריכים את התקופה אוטומטית, ואם הוא רוצה לקצר אותה – יחזור לוועדה. אופיר בודק את זה.

היתה אמירה שמקבלים את ההוצאות הקבועות. אושר הנושא של פטור מארנונה לעסקים שאיסדו 60% מהמחזור שלהם. זה לא קרה. העסקים האלה מקבלים דרישות תשלום מהעיריות.

למה?

כי העיריות לא קיבלו את הכסף שלהם מהמדינה.

בסוף שבוע שעבר יצא – היה בין משרד המשפטים למשרד האוצר ומשרד הפנים, ביום שלישי או רביעי שעבר עבר סופית הנושא של הארנונה לעסקים. הארנונה של הרשויות.

אתם צריכים להוציא מכתב לרשויות.

(2) בפסקה (5), במקום "סעיף 5" יבוא "סעיף 11". זו הפניה שבמקור היתה טעות בה.

4. תיקון סעיף 9.

תיקנת את 16 בספטמבר? אמרנו שזו טעות סופר.

מדבר על מענק מס הכנסה שלילי.

בסעיף 9 לחוק העיקרי, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א)(4) – (1) לעניין סכום המענק בעד תקופת הזכאות הקובעת יקראו את פסקאות משנה (א) עד (ג) של סעיף קטן (א)(4) כך: לפני שאקריא, אומר: המשמעות של הפסקאות הבאות: פתיחה של כל העוסקים עד 400 מיליון לכל המדרגות של ירידות המחזורים. בנוסף לכך שנפתחת מדרגה חדשה של 25%, כל העוסקים עד 400 מיליון יהיו זכאים לכל המדרגות. למשל, עוסק שמעל 200 מיליון זכאי למדרגה העליונה ביותר של 80% כיום, השכבה הזאת ייפתחו לה כל המדרגות.

פעם שעברה עלה בוועדה – למה 80%?

אסכם: כל עוסק בין מחזור עסקאות מ-300,000 עד 400 מיליון יקבל אותו מתווה מענק. אקריא.

הוא אומר דבר טוב – אני מחפש איפה העוקץ...

(א) לעוסק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו כאמור בסעיף 8(2) עולה על 25% אך אינו עולה על 40% – סכום השווה למכפלה של 0.1 במקדם ההשתתפות בהוצאות הקבועות ובמחזור העסקאות בתקופת הבסיס – זאת המדרגה הנמוכה; (ב) לעוסק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו כאמור בסעיף 8(2) עולה על 40% אך אינו עולה על 60% – סכום השווה למכפלה של 0.2 במקדם ההשתתפות בהוצאות הקבועות ובמחזור העסקאות בתקופת הבסיס; (ג) לעוסק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו כאמור בסעיף 8(2) עולה על 60% אך אינו עולה על 80% – סכום השווה למכפלה של 0.35 במקדם ההשתתפות בהוצאות הקבועות ובמחזור העסקאות בתקופת הבסיס;

לפי מה החלטתם על המספרים?

המתווה של המכפלות נשאר אותו דבר. פתחנו את זה לכל העוסקים מ-300,000 עד 400 מיליון. היה מתווה דיפרנציאלי במקור ופתחנו לכולם. זה ספטמבר-אוקטובר. זה קורה אחרי שהחוק עובר. בפסקה הבאה נדבר על נובמבר-דצמבר – בכפוף לאישור השר.

אם זה כל כך טוב – מה לגבי יולי-אוגוסט?

יש לי שאלת תם. האם הסדר, סדר חוקתי נכון, למה לא מתחילים מחוק היסוד כדי לאשר קודם כל את המקור לכסף? פה מדובר על שימושים לכסף. השאלה אם זה בסדר מבחינת חוק לאשר קודם את זה.

יש תחילה בחוק.

אם לא תאשר את זה, לא יהיה צורך בכסף.

מה ההיגיון בהעלאת החוקים הפוך?

אם תשכנע אותנו שלא צריך כסף, לא צריך את חוק היסוד.

תמיד אישרנו את חוק היסוד קודם, אז למה זה הפוך?

עוד לא אישרנו גם את זה.

מבחינה משפטית סדר ההצבעה היום אינו רלוונטי. כמובן שהאוצר יצטרך מקור תקציבי כדי להוציא את הכסף. הבנו ממשרד האוצר שאת המקדמות הם יוכלו לתת גם בלי המקור התקציבי הזה שיש בחוק יסוד: משק המדינה, כי יש - - - שהוועדה הזאת אישרה בעבר.

שאם זה יאושר הלילה, לפחות המקדמות האלה ייצאו מייד.

אבל הם רוצים לשלם את המקדמה בהנחה שזה עובר.

החוק הזה לא מחייב אותם לשלם רק את המקדמה אלא את כל המתווה. לכן התשובה היא שאם המקורות הקיימים הם מסוגלים לשלם רק מקדמה – היא לא מספקת.

לכן נקרא לך למליאה שוב ביום שלישי, לאשר את חוק היסוד. אבל טכנית הם יוכלו להעביר את המקדמות לפחות.

ומה יקרה אם חוק היסוד לא יאושר?

אין לכם דרך לשלם את המקדמות עד שעובר חוק היסוד בכל מקרה?

את המקדמות הוא יכול להעביר טכנית.

גם חוקית הוא יכול. הבנו. אז תעזרו לאנשים לקבל מקדמות.

תמשיך.

(ד) לעוסק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו כאמור בסעיף 8(2) עולה על 80% – סכום השווה למכפלה של 0.5 במקדם ההשתתפות בהוצאות הקבועות ובמחזור העסקאות בתקופת הבסיס."; - זה לספטמבר-אוקטובר. לתקופת נובמבר-דצמבר – בהנחה ששר האוצר יאריך את מתווה ב-25%, יפרסם צו, אנו מציעים סכום, מענק במתווה שמקבל ביחס למצב הקיים היום, אבל יותר נוקשה מספטמבר-אוקטובר. במקום שכל המדרגות יהיו פתוחות לכלל העוסקים, כל שכבה של עוסקים תקבל מדרגה אחת מתחת למה שהיא מקבלת היום. למשל, אם יש עוסק שמחזור העסקאות שלו הוא בין 200 מיליון ל-400 מילון, והיום פתוח רק ל-0.5 בירידת מס של 80%, הוא יהיה פתוח בנובמבר-דצמבר גם לירידת מחזור של 60% במכפלה של 0.65. כל שכבה תקבל קומה אחת מתחת.

כלומר תיטיב אתם בנובמבר-דצמבר?

כן, ביחס לקיים.

המדרגות יחזרו של ה-60%, 80%, אבל המכפלה תרד.

כל אחד יקבל שכבה אחת מתחת.

בספטמבר-אוקטובר אם אנחנו עושים מדרגה באחוזים – את המכפלות השארנו. בנובמבר-דצמבר אתה אומר: אני עושה הפוך: מחזיר אותם למדרגה של האחוזים, אבל את המכפלה אני משנה להם.

כיום ההסדר הוא עד 100 מיליון – 40%. 200 מיליון – 60%. 200 עד 400 – 80%- - - בינואר-פברואר זה חוזר למתווה המקורי, 40, 60, 80, כלומר מורידים הכול, נותנים לכולם עכשיו כי יש עצירת ביקושים, בחודשים נובמבר-דצמבר יש הנחה - - - ולכן ככל שיהיה צורך חוזרים רק' חצי דרך לרף הגבוה.

אז זה יהיה כביכול פחות טוב מעכשיו כי כבר לא יהיה סגר. בסדר.

אני רוצה לשמוע הערות בזום – רועי כהן, בבקשה.

ערב טוב. אני רואה שאתם עובדים אל תוך הלילה, וזה לא פשוט. רציתי להצטרף לדברים של חברי הכנסת מיקי לוי ועודד פורר. לא הגיוני מה שאמר נציג האוצר. זה פשוט חוסר הבנה, מה זה מחזור ומה זה רווח. אני מתפלא על עידו. זה מראה ניתוק טוטאלי של נציגי האוצר לבין מה שקורה, לאותם עוסקים מורשים, שסדר הגודל של ההוצאות הקבועות שלהם עולה לפעמים על 40% ו-50% כי הם עוסקים בנושאי מחסר וקמעונאות. לכן לומר שירידה של 25% עד 40% - אני רוצה לראות את עידו סופר, שיורידו לו 385 מהמשכורת שלו- - -

שאלה, רועי – הציג פה עידו נציג האוצר שיש שלושה מסלולים לעצמאיים – מה שאין לאחרים. מתוך שלושתם, אם היית מאחד אותם, מה היית מציע לעשות? לרדת ל-25% ואז לוותר על מה?

הייתי מציע לעשות מה שבכל בעולם – נותנים דמי אבטלה לעצמאיים. נותנים עד 10,500.

אבל זה נותנים.

ההוצאות שלך – לא- - - מקדמים כמו שינון אזולאי עלה על זה עכשיו.

אתה בעצם מצטרף למה שינון אמר – אומר: מספיק לקבל דמי אבטלה.

אני אומר, ברגע שהפסידו בין 25% ל-40%, יקבלו בדיוק כמו המתווה שאנחנו ישבנו, כתבנו אותו עם האוצר ביחד. אני לא מבין למה עכשיו פגעו בזה. 25% כולם. אני רוצה לראות אנשים שיורידו להם מהשכר 40%, האם יוכלו להסתדר רק עם פירורים.

המקדמות לא יינתנו בשבוע הבא. יש לנו אינדיקציה שכבר מדברים על זה שרק באמצע אוקטובר יינתנו המקדמות, ומדובר פה באנשים שאין להם יותר לאן ללכת. נסגרו להם כל הדלתות.

רשות המיסים, אתם יכולים לתת לנו תאריך – אם אנחנו לתוך הלילה מעבירים את זה, מתי תיתנו את המקדמות?

השאיפה היתה לעשות את זה מחר. אם ערן נמצא פה בזום, הוא יוכל לאשר את זה. יש מענק עבודה.

אנחנו מדברים על המענק הזה.

בחוק כתוב שבקשות למקדמה אפשר יהיה לבקש מ-30 בספטמבר עד סוף חודש אוקטובר.

כלומר רק להגיש מסוף שבוע הבא, אז מתי יראו את זה בבנק?

אני מזכיר שזה חג.

זה מיידי.

אני מגיש בקשה - רואה את זה בחשבון הבנק?

יש מספר ימים, אבל כן.

נכון שאני עכשיו בכנסת, אבל אני אזרח. נכנסתי לאינטרנט, הגשתי בקשה. כמה זמן אקבל תשובה?

אתה יכול להתחיל מערב סוכות.

30 זה יום רביעי הבא.

תוך כמה זמן אתה מקבל את המקדמה? הבנתי שמחר, אבל עכשיו אני מבין שלא ממחר.

אגב, זו תשובה למיקי – למה לא רצנו.

אם יש כסף, למה לא לתת את זה ממאי ויוני? הרי לא מיצו את הכסף. מה זאת אומרת? זה מה שצריך להיות. אתם רוצים להיטיב עם העצמאים, עם האזרחים? תרימו את היד. זה ממאי ויוני.

ההקלה בנוסחה היא רק לספטמבר-אוקטובר. החוק הזה – רק לחודשים האלה. אנחנו לא במס הכנסה שלילי. אנחנו במענק הוצאות קבועות.

אני קורא כך: בקשה לקבלת המקדמה תוגש בתוך 30 יום, מיום י"ב בתשרי תשפ"א, 30 בספטמבר. כלומר רק מ-30 בספטמבר אפשר להגיש את הבקשה למקדמה.

אי-אפשר לקבל אותה מחר, מתברר.

אז מה הלחץ?

פתוח אצלכם בסוכות? כי זה בערב סוכות.

כמה זמן ייקח לאנשים לקבל את הכסף?

מ-30.9 ניתן יהיה להגיש בקשות, והתשלום יינתן תוך מספר ימים. לגבי מענק עבודה- -

לא, יש 30 ימים להגיש את הבקשה. מרגע שהגשת את הבקשה הוא ישלם תוך שלושה ימים?

מספר ימים. לגבי מענק עבודה, אם ערן מחובר בזום- - -

מענק עבודה אתה אומר שממחר. הבנתי. תודה. נתקדם.

יש לנו יוסי אלקובי, התאחדות המלאכה והתעשייה.

שלושה ימים – יום הכיפורים. מייד אחרי החג יצטרכו לשלם משכורות לעובדים שלהם. מאיפה ישלמו? אני מבטיח לכם שעשרות-אלפי עובדים ילכו הביתה בלי משכורות. אתם לא מבינים פשוט את המצב. מנוע הצמיחה – תעזבו אותנו מאבטלה. הציעו את זה לפני חודש ימים בכנסת, והצביעו נגד. מחר בבוקר, יום ראשון, לפני יום הכיפורים, תכניסו את היד לכיס ותתחילו להעביר כסף לעסקים הקטנים והבינוניים. אני לא יודע אם אחרי החג יהיה לכם למי לתת את הכסף. 65,000 עסקים כבר סגרו את שעריהם. 70% מהם לא יחזרו לעבודה. לא יפתחו את העסק שלהם, כי אין להם הכוח. אני כל יום הולך לכמה הלוויות – לא של בני אדם; של עסקים. אם לא ימותו בקורונה, ימותו ברעב.

אני חושב שהדיון הזה מתפזר. אני שומע כל כך הרבה חברי כנסת – זה מדבר על זה. תתמקדו בהצלת העסקים הקטנים שנמצאים במצוקה נוראית וזועקים לשמיים. מה הפיזור הזה? אבטלה, לא אבטלה. תעצרו כאן, תדונו בדבר אחד – איך להזרים חמצן.

המצב גרוע, אנשים יקפצו מגגות. אנשים איבדו את הראש. הנושא של הבידוד – לא רק שמקימים עלינו את הבידוד – לשלם 3 מיליארד שקל לעסקים הקטנים והבינוניים – אם אין בידוד, זה לא מחלה, אדוני היושב-ראש? אם אין בידוד, זה הוראה של הממשלה שנתנה, לשבת בבית, והיא צריכה לשאת ולשלם. דנים אתנו – חצי אני, חצי אתה.

לפי הבג"ץ, הייתם צריכים להביא פתרון.

זה הזמן.

הממשלה לא יודעת לנהל את הקורונה. תפסיקו למשוך אותנו. תפסיקו לספר לנו סיפורים. אם ארבעה חברי כנסת יכולים לסדר תוך שלושה ימים ולהעביר את הכספים לכל מקום.

תודה.

אני חושב שאנחנו צריכים להתייחס, איך אנחנו מעבירים כסף ומקדמות עוד לפני חצות.

בבקשה.

קודם כל, יש פה 13 הסתייגויות של חבר הכנסת מיקי לוי שהן מהותיות.

הוא אמר.

באופן כללי, איני מצליח להבין את ההתניה בין הגדלת הגירעון לכניסה לתוקף של החוק הזה.

כי צריך מקור תקציבי.

100%, אבל אתמול כשהועברו מיליארד שקלים בכספים קואליציוניים, לא דרשתם.

היה. אני ישבתי פה לילה שלם, להגדיר מאיפה יהיה הכסף. ואחרי שלושה שבועות הגיע הכסף. הגדירו את היעד.

בעיניי זו שערורייה לבקש להגדיל את הגירעון בתמורה ל-3.5 מיליארד שקלים, מה עוד שיש עוד עשרות-מיליארדים שלפי האוצר, טרם מומשו. אנחנו לא יודעים מה עלה בגורלם. לפי הפרסומים, יש כ-40 מיליארד שקל שלא מומשו ממה שהוועדה הזאת אישרה, ולפני שמבקשים לפרוץ את המסגרת התקציבית עוד ולהגדיל את הגירעון- - -

אז אני מבין שאתה מתנגד לחוק שמגדיל את מסגרת הגירעון.

אני חושב שלפני שמגדילים את הגירעון, ראוי שהאוצר יציג מה בוצע במה שאושרו בוועדה וטרם נוצלו.

לזה אני מסכים – שהם צריכים להגיד מה הם עשו עם הכסף, והיועצת המשפטית כבר שאלה אותם בהתחלה על חלק מהכספים. עודד, רצית להתייחס.

אני רוצה לרדת מכל ההסתייגויות והסיפורים. אמר פה יוסי אלקובי משהו מאוד נכון – אחת זה סוגיית הבידודים – זה משהו שיש לפתור אותו, אבל לא נפתור אותו עכשיו.

הגשנו הצעה משותפת בעניין.

נכון. אנחנו נמצאים בסוף החודש. נמצאים בתקופת חגים. אנחנו במצב שהעסקים האלה יגיעו לסוף החודש הזה בלי יכולת להוציא משכורת לא ב-1 בחודש ולא ב-10 לחודש שזה עדיין החגים. לכן למקדמות או ליצירת מצב שבו ניתן יהיה להעביר – אני חושב שזה צריך להיות אפילו בדחיפה. הרי בסוף כל מערכת היחסים הזו עם מערכת המיסים, כל הזמן – אתם גם יודעים כמה הם משלמים משכורות. אתם יודעים בדיוק כמה כל עסק מוציא משכורת. אתם יודעים בדיוק אילו עסקים נפגעו. אתם יודעים איפה נפגעו ביולי-אוגוסט. אלה שבסגר הקודם הגישו לכם – ברור שגם בסגר הזה ייפגעו.

אומר עוד שאלה. זה שאפשר להגיש רק מיום רביעי הבא, ואני מעריך שבחג לא תהיה פעילות יתר, האם אתם לא מוכנים לקבל שיוכלו להגיש כבר, מחר, ביום ראשון, שלישי? לדחות את זה ל-30, ושלפני החג תהיה אפשרות לפחות לעסקים שאתם מכירים, נמצאים במנגנון. יש לכם מנגנונים שלכם. מדברים על מקדמות. למצוא פתרון, להזרים לתוך העסקים האלה, שכפי שאמרו – היתה עלייה מטורפת בפשיטות הרגל. אין ספק שכל אחד רואה את החנויות סגורות, יודע בדיוק במה מדובר. אנשים אומרים שאין להם משכורות. אנחנו לא רוצים – זה לא הצליח, זה שהוציאו את כולם לחל"תים והחזירו ולא הוציאו והחזירו את העובדים כי כשמדברים על 40 מיליארד שלא השתמשו בהם, חלק מזה, זה המענקים להחזרת עובדים, שזה לא בדיוק הלך והצליח – מי כמוכם יודעים את זה. האם אין לכם הצעה, כפי שאומר עודד? וזה אני מצטרף למה שאמרתי בהתחלה – אם אנחנו רוצים לחזק את זה, אל"ף, להוריד את התאריך, 30, ולהגדיר זמן של פרק המספורים לפחות לגבי מקדמות על משהו שלכם יש כבר נתונים. כלומר אתם יודעים: זה הירידה, זה ההכנסות שלו – לא כסופי אלא כמקדמה, כי באמת אנחנו נמצאים במשבר. זו הסיבה שאנחנו יושבים פה עכשיו ערב יום כיפור.

אדוני היושב-ראש, אם הממשלה היתה שומעת לנו ומשלמת למעסיקים ולא לעובדים- - -

השתכנענו. עכשיו אנחנו מדברים על זה – לשלם למעסיקים.

תכף אבקש להעלות את ערן יעקב שמחובר בזום. הבהרה אחת לגבי מה שאמרתי קודם – מענק עבודה, מקדמה- - -

מענק עבודה זה מס הכנסה שלילי.

כן. יינתן ביום שלישי. המקדמה הזאת תינתן ביום רביעי.

ביום רביעי תינתן מקדמה או ייפתח המחשב להגשת בקשות?

ייפתח המחשב, ותוך מספר ימים תינתן – ארבעה ימים.

בחול המועד תיתנו את זה?

כן.

אני חושב שזו בשורה. הוא מדבר על החוק הזה.

אתה מדבר על מענק מס הכנסה שלילי, והם חושבים שאתה מדבר על- - -

ערן יעקב רוצה להתייחס.

הוא מדבר רק על מענק מס הכנסה שלילי.

החוק שאנחנו מדברים עליו.

מענק עבודה מס הכנסה שלילי יינתן מיידית ביום שלישי בדחיפה.

והמענק הזה יינתן אחרי הגשת בקשה, שהגשת הבקשה תיפתח ביום רביעי. אדם שהגיש, תוך ארבעה ימים יקבל.

בוא נהיה הגונים – אני חושב שזו בשורה. ניתן לערן יעקב בזום לומר את זה. אני רוצה שתשמע את זה. אני חושב שאם כך עלינו להתגייס כולנו לסיים את זה.

נכתוב בחוק שזה יהיה ארבעה ימים.

שלום, לילה טוב. כפי שאמר גיא, לגבי מס הכנסה שלילי, ככל שהחוק הזה יעבור כפי שהוא כרגע, נוכל לעשות זאת מהר, כלומר ביום שלישי, רביעי. אם יהיו שינויים, זה יקשה עלינו, כי היכולת לאפשר את זה תפעולית בעולם מחשובי הוא מאוד מורכב, אבל כיוון שרצינו לתת מס הכנסה שלילי אוטומטית מהיר, מהרגע שכבר ביום שלישי מס הכנסה שלילי יוכל לעבור אוטומטית, אם זה עובר, ישירות לחשבונות האנשים. מי שיגיש – כי יש עוד כאלה שצריכים להגיש מס הכנסה שלילי – כשיגישו אותו, מייד עם ההגשה, יקבלו את המענק. זה יהיה במיידי תוך יומיים-שלושה ימי עסקים.

כלומר יקבלו את המענק המלא, לא רק מקדמה – אלה שיגישו.

כן. מס הכנסה שלילי זה מענק.

לגבי המקדמה, במהותה היא באה לגשר על הפער של תזרים המזומנים לעסק. זה בנוסף לדברים נוספים שאנו עושים – למשל, החזרת ההחזרים לעסקים וכו'. משמעות המקדמה הזו תאפשר לעסקים כבר ביום רביעי להגיש. מי שהגיש ביום רביעי, תוך מספר ימים בודדים- - -

בגלל שאנחנו בחגים, מסקרן אותנו לדעת מה המשמעות של זה.

המשמעות של המקדמה, שזה במקום שהכסף יתקבל רק בנובמבר בגין החודשים האמורים – יקבלו את זה קודם. כמובן, נלמד את זה לפי תקופת הסגר הקודם – מרס-אפריל, ואם לא – מאי-יוני, ולפי זה ניתן את המקדמות. אם נצטרך לאחר מכן- -

יש לי שאלה, וזה מה שמעניין את האנשים – נסה לענות עליה. אני בעל עסק. הגשתי בקשה ביום רביעי, 30 בספטמבר. יום חמישי ושישי הלכתי לקנות ארבעת המינים. מה הדד ליין, לפי האינדיקציה של מרס, מה קורה איתי ביום ראשון, שני, שהוא 5 בחודש, שאז עליי לשלם משכורות? זה חול המועד. מה לוח הזמנים שלדעתך סביר, שאתה יכול לומר לוועדה שאנשים יקבלו את המקדמה?

המשמעות של המקדמה – כשתגיש ותסמן – יהיו כמה שאלות שתצטרך לענות עליהן – שאתה יודע שאם לא יגיע אליך, כמובן זה יתקזז ומל המענק שיצטרך להיות לך לאחר מכן וכו', אז תוך שלושה ימי עסקים הכסף יוכל להגיע.

חול המועד זה יום עסקים?

בחול המועד – כן.

כלומר ביום שני אני יכול לקבל את הכסף.

כמובן, זה תלוי בבנקים.

בבקשה.

גם יש תלות בבנקים.

מבחינתכם אתה משחרר את הכסף. אז שלושה ימי עסקים. רביעי, חמישי וראשון.

ארבעה ימי עסקים.

בסדר גמור. תודה לך. אנו שמחים על ההבהרה.

אני חושב שההגדרה צריכה להיות יום עסקים בתאגידים בנקאיים. לדעתי, אפשר לעשות בדיקה כזו מול בנק ישראל – לוודא שחול המועד הוא יום עסקים.

חול המועד הוא יום בחירה ולכן יום עסקים.

רשות המיסים עובדת בחול המועד? לא. אז יום עסקים של מי?

אנו בונים את התהליך ככה שהתהליך הזה יהיה מאוכן. כלומר בזמן ההגשה – אני בודק אם יש הרצות. אם יש הרצה שרצה לאחר הגשת הבקשה, היות שהתהליך אוטומטי, המשמעות שזה אמור להגיע. כמובן, זה תלוי בבנק ובעוד- - -

צריך לבדוק את נושא ההרצות.

אבל הכוונה היא ארבעה ימים חוץ משישי שבת, אם עליי להגדיר את זה בחוק. לא אכתוב ימי עסקים אלא ארבעה ימים למעט ימי מנוחה.

ערן, אמרת קודם שאם לא יהיו שינויים בחוק, עד יום שלישי אפשר יהיה לקבל נכון? מס הכנסה שלילי. כי הגשתי הסתייגויות לחוק מס הכנסה שלילי, לכן חשוב לי לקבל תשובה לעניין. ההסתייגויות שהגשתי קודם, ואני מעדיף שייכנסו לנוסח הצעת החוק, זה כמה כאלו שמכלילות את מה שמופיע בחוק. לא שיניתי משהו שלא מכליל את החוק. 50% במקום 25% מינואר במקום באפריל וגם לכאלה שמקבלים דמי אבטלה, כלומר השינויים שאני מבקש לעשות לא יפריעו לך לתת את מה שחשבת לתת. מה שכתוב בחוק נכלל בשינויים שאני מבקש. כלומר תן את מה שחשבת לתת – אחרי החגים תשלים לפי השינויים.

לא. המשמעות – צריך לכתוב את זה מחדש, לתכנת את זה מחדש. תלוי על איזה שינוי אתה מדבר. לדבר הזה כבר נערכנו לפי בקשת השר וראש הממשלה, אחרת לא היינו יכולים לעמוד בזה.

אל תסבן אותי במילים.

לא מסבן.

אבל אתה יכול את מה שנערכת, להשלים. לא יקרה שום דבר. אחרי שתגמור לעשות לפי מה שנערכת, תשלים את ההפרש בהיערכות מחדש. לא מבקש ממך לעצור הכול.

אני רק אומר שאני לא יודע מה המשמעות של זה.

שלא יהיה שאם אני משנה משהו קטן שמכליל את מה שיש בחוק, אני גורם לעיכוב. את החוק אפשר לממש ככתבו.

אני אומר לך בצורה ברורה – יהיו שינויים שלא נוכל לעמוד בלוחות הזמנים כרגע, נקודה. אם מישהו אחר יודע לעמוד – בבקשה.

שאת התוספת לא תוכל להיערך אליה – מקובל.

תלוי איזה שינוי.

אם חול המועד הוא יום עסקים, הסגר הוא 12 ימי עסקים ולא חמישה, כפי שאמר ראש הממשלה.

יום עסקים כי ממה שאני מבין, בחול המועד החשכ"ל עובד חמי יום או משהו כזה. יש לזה משמעות גם במובן הזה.

אנחנו נעביר את הכסף בתהליך הממוכן שלנו.

אנחנו רוצים לדעת. מי שזה תלוי בו – שיעלה עכשיו בזום. אנחנו לא נלך פה על תהליך שבסוף המקדמות האלה יגיעו באמצע אוקטובר. אם ככה – לא תהיה הצבעה היום.

נדמה לי שלפי מה שנאמר פה, לא צריכה להיות בעיה. הכסף יועבר.

אתם אומרים דבר והיפוכו. צייר לנו את התהליך, מהרגע שהגיש בקשה ב-30 בספטמבר, יום רביעי.

ארבעה ימים לכל היותר הכסף יוצא- - -

לא יוצא. נכנס. מגיע.

אתה אומר שארבעה ימים לוקח אצלך תהליך. הבנק אומר עוד יומיים.

כשאני שולח לך דבר דואר- - -

אם המקדמות מגיעות כמו שמגיעים דברי הדואר, אפשר לסגור את הישיבה – נעשה את החוק הזה אחרי החגים.

כל אדם ששולח משהו, יכול להיות אחראי למה שהוא שולח. לא לקבלה.

אבל אתה מייצג את הממשלה פה.

אנחנו רוצים אישור מסירה.

אנחנו משלמים. משלמים. יכול להיות שכל האינטרנט ייפול, שיהיו טילים. יכתבו בחוק ולא יקרה כלום.

גיא, אתה אומר שביום רביעי, 30 בספטמבר, הוא מגיש את הבקשה. אתם אומרים שזה נכנס לתהליך, והוא מקסימום עד ארבעה ימים, מסתיים בתוך המערכת שלנו. אחרי ארבעת הימים האלה זה יעבור לבנק, וזה יכול לקחת עוד יומיים. לדבריך, לכל המאוחר תוך שישה ימי עסקים זה צריך להיות בחשבון של המעסיק. נכון?

אתם קופצים מחוק לחוק. המעסיק או מס הכנסה שלילי?

לא התחלנו עם זה.

אמר ערן – אנחנו לא יכולים- - -

מיום אחד הגענו לשישה, וזה עדיין לא.

אתה מבין על מה אנחנו מתקשקשים? אמרת: ארבעה ימים. אמרתי: בסדר. עוד יומיים של הבנקים. על סמך מה אמרת לי קודם ארבעה ימים שאתה מוכן שייכנס בחוק?

החוק הזה נוגע לא רק אליכם.

ינון, הוא אומר דבר פשוט: הם מוכנים להתחייב לפרק הזמן שהם מוציאים את ההוראה. אם יהיה עיכוב בבנק או משהו אחר- - -

אני לא רוצה לדבר על העיכוב בבנק. פתאום הוא אמר משהו עם החשכ"ל. איפה נכנס החשכ"ל באירוע הזה?

זה מה שהם אומרים – שהם לא רוצים להפר חוק שנקבע על-ידכם בגלל משהו שלא תלוי בהם.

אנחנו מנסים להבין את התהליך. חוץ מרשות המיסים, מי עוד נוגע בכסף?

בסוף אני חושב שצריך לתת מעט אמון. עד עכשיו הוכחנו את עצמנו שאת המענקים האחרונים פתחנו לפני הזמן, כשיכולנו. החוק אפשר ב-15 – פתחנו ב-10 את הגשת התביעות. עד עכשיו למרות התאריכים בחוק, עשינו את המקסימום, ואיפה שהצלחנו, עשינו את זה קודם מתוך הבנה שאנו רוצים להנגיש כמה שיותר את המענקים האלה כמה שיותר מהר לציבור העצמאים, ויש פה רבים מהציבור הזה שנמצאים פה, שיכולים להעיד על כך. הקדמנו את התאריכים שהיו בחוק מתוך תפיסה לעשות מקסימום. המשמעות של לכבול אותנו ליום כזה או אחר, למתן תשלומים שלא הכול תלוי בנו – בלתי אפשרי.

מה לא תלוי בכם?

בוא נחדש את הישיבה ביום שלישי אחרי החג.

הוכחנו את עצמנו גם במענקים עד כה וגם בזה שפתחנו את זה לפני הזמן החוקי במה שהיה צריך להיות כרגע בכל המענקים. באחרונים פתחנו את זה. היה צריך להיות ב-15 הוצאות קבועות – ב-10 אפשרנו להעלות ולהגיש תביעה מתוך תפיסה והבנה שעשינו את המקסימום שזה יקרה. כך נעשה גם עכשיו. זה בטח לא יהיה באמצע אוקטובר. אין שום סיבה כזו. אנו פה כדי לעשות את המקסימום. אנחנו רוצים לתת את האוויר לעסקים האלה, והניסיון הראה שאנחנו עומדים ועושים את המקסימום.

איזה גורם מפריע – אחרי שסיימת אצלך – מה יכול להיות הגורם המפריע?

הם צריכים לבחור אחד מבין המענקים.

אם הוא מתחייב שזה יוצא תוך ארבעה ימים ממנו?

אר מנהל רשות המיסים, שהחשב הכללי עובדים חצי יום. האמירה הזאת נאמרת באנדרסטייטמנט, ואתה שואל: מה קשור החשב הכללי? מה עומד מאחורי זה? אם החשב הכללי נוגע בדבר, אני רוצה לדעת שההוראה הזאת יוצאת מאצלהם תוך ארבעה ימים, שהם אינם שישי, שבת או חג. יש מערכת התשלומים של הממשלה. אני מניח שבגלל זה הוא הזכיר את החשב הכללי. אני רוצה לדעת שמערכת התשלומים של הממשלה באותו רגע – אין שום סיבה שזה לא יקרה און ליין באותה שנייה, ושלא יהיה מצב שהחשב אומר: אני במיקונוס.

מבחינתנו זה משמעותי. גם אסביר למה הארבעה ימים והשבעה ימים האלה קריטיים. אנשים כשצריכים לשלם שכר, יש להם מ-1 עד 10. פלוס-מינוס. 10 בחודש – אם 1 בחודש זה יום חמישי הבא, 10 בחודש היא שבת אחר כך. כל פעולה שתעשו אחרת, מסבכת את המעסיקים. כל יום, שעה, שעתיים אחרי – אתם חוטאים למטרה שעל בסיס זה דיברנו על המקדמות. לכן אני רוצה לדעת שביום חמישי אנשים יוכלו לשלם שכר. אם ביום שני זה יצא מכם, וההוא רואה את זה בבנק ביום שלישי, רביעי מקסימום – הוא מקבל שכר ביום חמישי. אם לא, הוא עבר את ה-10 בחודש – כפי שאמרנו קודם – לא נפגוש אותו. הוא כבר לא משלם שכר, נתבע על הלנת שכר, מתחיל סיפור שלא יודעים לצאת ממנו. לכן אנחנו לא רוצים להבהיר את הדברים האלה ושלא יקרה מה שקרה ב-40 מיליארד.

בוועדה העברנו – הב גפני העביר כל מיני דברים שלא פעלו את פעולתם הרצויה שחשבנו שיפעלו. מובן, זה מתוך משבר. אנחנו מעוניינים לעשות את המקסימום שאנשים יקבלו את משכורת ספטמבר. את המשכורת של אוקטובר – יקבלו. הדרך היחידה להבטיח את זה – שיהיה מינימום בירוקרטיה, כי אחד הדברים – עשיתי סימולציה פעם, להיכנס במחשב ולהגיש בקשה. הבנתי שאין לי סיכוי. דמיינתי שיש לי עסק.

לא למדת ליבה.

אני מניח שהרבה מהעצמאים לא למדו ליבה, כי לו למדו ליבה, הפכו להיות שופטי בית משפט העליון. זו תשובה לעודד פורר.

אנחנו מסכימים לגמרי. זה אינטרס משותף. הרעיון הוא לעשות את זה. יש קושי תפעולי אדיר. כשערן אומר: יש קושי כזה או אחר אם מזיזים פסיק, זה מסות שלא נראו של מענקים, של כמות עסקים שלא נראו מעולם במדינה. הרעיון ברור. לכן התבססנו על- - - עם שינויים ומקדמות על בסיס נזק שידוע. הרעיון הוא שעסקים יקבלו את זה כמה שיותר מהר.

הרעיון של ההצרה הוא פשוט. יש בו שני דברים: לומר שאכן אתה צפוי להיפגע, ההערכה שלך, ושנית, על בסיס איזה מענק משלמים לך את הנזק. זהו. משם ההוראה בדרך. לכן זה אמור להגיע בהקדם האפשרי. זה הרעיון, שרשות המיסים הביאו ועומדים לתפעל אותו.

אז תבדקו עם החשב הכללי אם הוא יודע להתנהל עם המערכת של הבנקים. תמצאו במשרד האוצר מישהו שיודע לדבר בחשב הכללי.

החשב הכללי שותף מלא לכול.

זו בשורה טובה אחרי שלושה שבועות.

אם יש משהו שעוצר – אז ארבעה ימים.

אפשר לומר שתוך ארבעה ימים זה יהיה בחשבון.

לערן יעקב יש הבהרה. בבקשה.

אני מוכן שנגיד שחמישה ימים זה בחשבון. ארבעה ימים יוצא מהם.

שוב אומר – אני חושב שאנחנו מספיק זמן בוועדה הזאת הוכחנו את עצמנו. המשמעות של להתחייב על תאריך כזה או אחר יוצר לנו אין ספור בעיות, כי הבעיות תמיד – יש קצה, והבנק, ומספר החשבון שיש לנו אינו נכון, ואלף בעיות שיכולות לצוץ, ולא הכול תלוי בנו. מטרת כל המקדמות – להעביר את הכסף לאנשים. אנחנו באנו עם זה, מתוך תפיסה כדי לתת לכמה שיותר אנשים את הכסף. הוכחנו את זה.

אנחנו לא בטיעונים לעונש. אנחנו רוצים להבין דבר פשוט – האם יש עוד משהו שאתם מכירים, שאתה מוציא הוראה, ושאל את זה עודד יפה – כמה זמן לוקח למסלקה הממשלתית? לא לבנקים. עם הבנקים נתמודד אחר כך. למסלקה הממשלתית להעביר הוראה לבנק. אם הבנק נכשל ולא טיפל בהוראות שלו – לא על זה אנחנו מדברים. כמה זמן לוקח מהרגע שאתה נותן הנחיה, האם יש משהו שאנו לא מכירים, שעובר מהתשלום הממשלתי שלוקח זמן עד שהבנק מקבל מהמחשב הוראה? ואם לא, נקבע שאתה מוציא את ההוראה, ובזה הסתיים העניין. אלא אם כן יש משהו שאנחנו לא יודעים.

אם אתה רוצה לומר שהמשמעות של להוציא את ההוראה תוך ארבעה ימים – בסדר.

מה קורה אחרי ההוראה שלך טכנית?

יש מקרים שעד שאדם רואה את הכסף אצלו בחשבון הבנק, יש פער.

עזוב איך הבנק עובד עם המחשבים שלו. אני שואל איך אתה כממשלה. יש עוד מישהו שצריך ללחוץ אנטר כדי שזה יגיע למחשב של הבנק? חשב כללי? מסלקה ממשלתית?

אתה יכול ללחוץ הרצה 100 ועובר רק 50 איש, אחר כך עובר עוד 50 איש, ועובר יום אחרי או עוד יום אחרי. מהניסיון שלנו לא תמיד מהרגע שאתה מעביר את הכסף- - -

איפה זה נעצר? אני לא מצליח להבין. לי יש סמארטפון כשר עם אישור ועדת הרבנים של בני ברק. אני נכנס לחשבון הבנק שלי ולוחץ אנטר בהעברה. אני יודע פחות או יותר מתי יראה את זה – תלוי באיזו שעה העברתי. האם גם אתה יודע, כשאתה עושה אנטר, מתי הוא יראה את זה בבנק? אם הבנק שלי לא בסדר, ובגלל שהעברתי אחרי 14:00, הוא יראה את זה רק למחרת, אני מבין. לא על זה שאלתי. כשעשית אנטר, יש עוד מישהו שצריך לעשות אנטר?

מרגע שהעברנו זה עובר בדרך עוד מסלקות. זה עובר לבנק, ועד שהאדם רואה בחשבון אצלו עובר עוד יום לפעמים. אני לא בתוך התהליך הבנקאי.

בממשלתי. לא בבנקאי. אני שואל בעברית, בלי ליבה. בתהליך הממשלתי. אתה צריך עוד אישור של חשב כללי או משהו?

לא. כשאנחנו לוחצים, זה עובר.

אז אתה מתחייב שאתה לוחץ אחרי ארבעה ימים וסיימנו את האירוע. זה שהוא לא ראה את זה באותו יום, נתמודד עם זה. אז מה הבעיה להכניס בחוק שתוך ארבעה ימים אתה כותב אנטר?

המערכת החשכ"לית.

שיעלה מישהו ממשרד האוצר, מה זה החשכ"ל.

אדוני היושב-ראש, המשמעות של לתת לוחות זמנים- - -

אני מוכן לוותר על לוחות הזמנים אם תוותר על לוחות הזמנים של התשלומים של הנישומים. גם להם יש בעיות. רק לך?

קודם כל, המקדמה הזאת היא באה במקום ה-15 בנובמבר – אנחנו רוצים להקדים אותה – בעז"ה, אני מקווה ליום רביעי. המשמעות, שביום רביעי יוכל אדם להיכנס ולהגיש. כל אחד יוכל להיכנס מתי שהוא רוצה. מהניסיון שלנו לא כולם נכנסים להגיש ביום שאנו פותחים את זה, כל אחד מסיבותיו שלו.

מישהו פה מהחשכ"ל, שיעדכן אותנו שאנחנו יכולים להודיע שרשות המיסים מוציאה אחרי ארבעה ימים, והחשב הכללי מוצא פתרון, איך זה לא נעצר בצינור. נמשיך.

כמה קיבלנו פה הבטחות שיפתחו טפסים ביום מסוים וזה לא קרה?

רוצים להכניס פנימה את התאריך. מדברים על משהו אחר. אני מציע להמשיך עם ההקראה ואני מחכה לתשובה ממישהו ממשרד האוצר, מהחשב הכללי איך יכולים לעמוד בלוחות זמנים.

אנחנו במתווה של נובמבר שהצגנו אותו קודם לכן. (2) קבע שר האוצר לפי הוראות סעיף 8(2)(ב)(2) כי תקופת הזכאות הקובעת תכלול גם את התקופות הנוספות המפורטות באותו סעיף, יקראו את פסקאות משנה (א) עד (ג) של סעיף קטן (א)(4), לעניין סכום המענק בעד התקופות הנוספות כאמור, כך: (א) לעוסק שמחזור עסקאותיו לשנת 2019 אינו עולה על 100 מיליון שקלים חדשים ושיעור הירידה במחזור העסקאות שלו כאמור בסעיף 8(2) עולה על 25% אך אינו עולה על 40% – סכום השווה למכפלה של 0.1 במקדם ההשתתפות בהוצאות הקבועות ובמחזור העסקאות בתקופת הבסיס; (ב) לעוסק שמחזור עסקאותיו לשנת 2019 אינו עולה על 200 מיליון שקלים חדשים ושיעור הירידה במחזור העסקאות שלו כאמור בסעיף 8(2) עולה על 40% אך אינו עולה על 60% – סכום השווה למכפלה של 0.2 במקדם ההשתתפות בהוצאות הקבועות ובמחזור העסקאות בתקופת הבסיס; (ג) לעוסק – עד 400 מיליון כמובן - ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו כאמור בסעיף 8(2) עולה על 60% אך אינו עולה על 80% – סכום השווה למכפלה של 0.35 במקדם ההשתתפות בהוצאות הקבועות ובמחזור העסקאות בתקופת הבסיס; (ד) לעוסק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו כאמור בסעיף 8(2) עולה על 80% – סכום השווה למכפלה של 0.5 במקדם ההשתתפות בהוצאות הקבועות ובמחזור העסקאות בתקופת הבסיס."

הסעיף הבא – סעיף המקדמה. אחרי סעיף 13 לחוק העיקרי יבוא: 13א. מקדמה על חשבון המענק בעד תקופת הזכאות הקובעת. (א) עוסק שיש לו יסוד סביר להניח כי הוא יהיה זכאי למענק בעד תקופת הזכאות הקובעת, כאמור בסעיף 8(2)(ב)(1), החלה לגביו, רשאי להגיש בקשה לקבלת מקדמה על חשבון המענק בעד אותה תקופה.

זה תוך כמה זמן?

מ-30 בספטמבר. זאת המקדמה. יש רק מקדמה אחת.

(ב) עוסק שהגיש בקשה כאמור בסעיף קטן (א), תשולם לו מקדמה לפני תום תקופת הזכאות הקובעת כאמור באותו סעיף קטן (בסעיף זה – מקדמה מיוחדת), אם מתקיימים שני אלה: (1) נקבעה זכאותו של העוסק לאחד או לשני המענקים שלהלן לפחות: (א) מענק לפי החלטת הממשלה מס' 5015 מיום ל' בניסן התש"ף (24 באפריל 2020) (להלן – החלטת הממשלה מס' 5015) – אגב, יש בה שני מסלולים. זו החלטת הממשלה בנוסחה המעודכן.

(ב) מענק בעד תקופת הזכאות האמורה בפסקה (1) להגדרה "תקופת הזכאות" שבסעיף 7 – זה מאי-יוני; (2) העוסק הצהיר, בבקשה כאמור בסעיף קטן (א), כי יש יסוד סביר להניח כי הוא יהיה זכאי למענק בעד תקופת הזכאות הקובעת.

אלה שני התנאים – או קיבלת מענק לפי החלטת הממשלה או במאי-יוני – זה תנאי אחד. תנאי שני: הצהרת שאתה זכאי למענק על תקופת ספטמבר-אוקטובר.

כלומר יכול להיות שאדם לא היה זכאי עד עכשיו, ולא יהיה במקדמה.

נכון. לא מכירים אותו. פה אני נותן אפשרות להצהיר.

אדם שלא היה ועכשיו כן רוצה – לא יכול לקבל.

זה אומר שכל מי שהוא פחות מ-40%, לא יכול לקבל מקדמה. נכון?

כל מי שנפגע בפחות מ-40%- - -

הוא בפסח הפסיד 40%. היום הפסיד 25%, אז הוא כן יכול. היום לא יקבל את המקדמה, אבל יקבל את המענק.

החלטת ממשלה 5015 ניתנה ספציפית ל-25%.

כלומר אם אותו אחד נפגע ב-25% כמו הפעם ב-25%, הוא כן יקבל מקדמה? מאיפה אתה יודע?

הוא יקבל. הוא נמצא אצלי.

הגיש ביולי-אוגוסט ונפסל כי לא היה מספיק. היה 39. אם הוא לא הגיש, הוא לא נמצא במערכת.

הוא יקבל מקדמה. זו החלטת ממשלה 5015.

מי שמגיש בקשה לראשונה יכול לקבל מקדמה?

מי שלא קיבל מאתנו מעולם מענק, לא יקבל. אם הוא נפגע פעם 25%, הוא כן קיבל, כי בהחלטת ממשלה 5015 גם היה 25%. נשאלנו על 25%.

עד מתי ההחלטה הזאת היתה תקפה?

בסגר הראשון. היא פתוחה עד 15 בנובמבר.

כלומר אדם שביולי-אוגוסט נפגע ב-30%, ולא הגיש לך, ומגיש לך לראשונה, יכול לקבל?

מי שלא הגיש כלום – לא יקבל מקדמה. מי שהגיש עד 25% - כן יקבל.

מי שהגיש בפעם הקודמת ולא היה זכאי לקריטריונים ולא נתתם לו?

לא יקבל.

מה הבעיה לתת את המקדמות על בסיס מאי-יוני?

זו אחת החלופות. יכול לבחור. אנחנו רוצים שהוא יצהיר כי זה סכום כסף נכבד.

(ג) מקדמה מיוחדת תהיה בשיעור של 50% מסכום המענק שהעוסק זכאי לו כאמור בסעיף קטן (ב)(1)(א) או (ב), לפי העניין, ואם היה העוסק זכאי לשני המענקים כאמור, תהיה המקדמה כאמור בשיעור של 50% מאחד מהמענקים, לפי בחירת העוסק.

לתת לו לבחור. אם רק אחד מהם – יהיה לפי המענק שהוא קיבל. אין אפשרות אחרת. אבל אם קיבל את שני המענקים, יוכל לבחור.

(ד) בקשה לקבלת מקדמה מיוחדת תוגש בתוך 30 ימים מיום י"ב בתשרי התשפ"א (30 בספטמבר 2020).

משאירים את זה?

כן, כי אם מכניסים 40 יום, משאירים את 30 בספטמבר כי זה הגיוני – יום שלישי הם נותנים את מס ההכנסה השלילי, ויום רביעי מתארגנים לזה. פה נרצה להכניס שמבחינת מדינת ישראל הוא מקבל תוך ארבעה ימים תשובה. לטוב ולמוטב. אני מחכה לתשובות.

נברר עם מי שביקשת לברר.

היינו בטוחים שהחשב הכללי יגיע בדיון של 11 מיליארד. בסוף לא הגיע, אז לפחות לזה שיענה לנו.

ויחולו עליה הוראות סעיף 11(ד), בשינוים המחויבים – זה הוראות לעניין ביצוע התשלום.

(ה) שולמה לעוסק מקדמה מיוחדת לפי הוראות סעיף זה – (1) לא תשולם לאותו עוסק, לפי הוראות סעיף 13, מקדמה נוספת על חשבון המענק שהוא זכאי לו בעד תקופת הזכאות – זה המקדמות הרגילות של המענק; (2) יופחת סכום המקדמה המיוחדת מסכום המענק שהעוסק זכאי לו בעד תקופת הזכאות הקובעת.

(ו) הוראות סעיף 19 יחולו על מקדמה לפי סעיף זה. זה המע"מ.

על המענק אתם לוקחים מס?

לא, לא חייב במע"מ. 6. בסעיף 15 לחוק העיקרי, במקום "סעיף 13" יבוא "פרק זה". זו התאמה לעניין המקדמה לזיכוי חשבון הבנק.

7. בסעיף 16(ב) לחוק העיקרי, במקום "אילו היו מס" יבוא "כאילו היו מס וכן יחולו עליהם הוראות חוק קיזוז מסים, התש"ם–1980‏ , כאילו היו חוב מס". זה הסעיף שעשינו גם במענק הסוציאלי לעניין קיזוז מענק ששולם מיתרת זכות.

עד כאן החלק שלי בחוק הזה.

8. בחוק הביטוח הלאומי (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקון מס' 216) (הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה), התש"ף–2020‏, בסעיף 2(2ה), בסעיף 179ז(ב) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995‏, המובא בו, במקום "כ"ו באב התש"ף (16 באוגוסט 2020)" יבוא "כ"ז באלול התש"ף (16 בספטמבר 2020)".

בחוק התוכנית הסיוע הכלכלי נעשו התאמות, הקלות לחוק הביטוח הלאומי לעניין אבטלה, הארכת הזכאות לדמי אבטלה, הקלה בתקופת ההכשרה. החוק קבע שההקלות האלה יהיו בתוקף עד 30 ביוני 2021, או עד היום שבו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה- - - פחת מ-7.5%. עד עוד הוראה שמדברת על כך שאם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה ששיעור האבטלה פחת מ-10% אבל לא פחת מ-7.5%, אז מופחת משיעור דמי אבטלה שמשתלם 10%. זה חל החל מ-16.8.20, כלומר אם אחרי תאריך זה יש פרסום של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ששיעור המועסקים – אחרי 30 יום אמור לרדת שיעור דמי האבטלה. פה אנו מבקשים לתקן את זה כך שזה יחול במקום 16.8 – 16.9.

אבל אנחנו לא יודעים שיהיה יותר טוב.

אנחנו יוצאים עכשיו לסגר. ההנחה היא ששיעור המובטלים יהיה גדול יותר. לכן אין חשש. זה לא מיטיב אלא משנה את המועדים.

לדחות לא בחודש אלא בחודשיים.

מוסכם.

תיקון חוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש). 9. בחוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020‏ , בסעיף 1 – (1) בהגדרה ""מצבת עובדים", לחודש מסוים", בסופה יבוא "ואולם לעניין מצבת העובדים לחודש ספטמבר 2020 יובאו בחשבון גם עובדים שפוטרו או שהוצאו לחופשה ללא תשלום החל מיום כ"ז באלול התש"ף (16 בספטמבר 2020), ובלבד שהועסקו אצל אותו מעסיק 15 ימים לפחות במהלך חודש ספטמבר 2020";

אבל יש לכם נתונים על התשלומים של המענקים האלה? ביקשנו בתחילת הישיבה.

תכף יגיע מי שאחראי על כך באגף תקציבים.

(2) בהגדרה "השכר המזערי", בסופה יבוא "ואולם השכר המזערי לעניין חודש ספטמבר 2020 יהיה 2,500 שקלים חדשים, ולעניין עובד שמשתכר שכר מינימום מותאם והוצג לגביו אישור כאמור – 1400 שקלים חדשים".

אתם אומרים שהסיפור של מענק עידוד תעסוקה זה פרויקט שלא הצליח. אבל אם מתוך 6 מיליארד בתקופה של ארבעה חודשים רק חצי מיליארד – זה כבר את השלוש פעימות? זה אומר שהכסף לא נוצל, ושלא הצלחתם באמת לעודד את המעסיקים להחזיר את העובדים לעבודה. עכשיו הממשלה הודיעה על סגר לפני שבאתם עם תוכנית חדשה, ואנשים שוב הוצאו לחל"ת. אתם ממשיכים עם אותו פרויקט, עם אותו פתרון שלא הצליח. רק אתם עושים – אומרים: לא חודש שלם אלא – ואז אשלם את הכסף.

אתה אומר: בוא נעודד את המעסיקים להשאיר את העובדים עם הכסף הזה.

אבל זה מה שהחוק הזה עושה.

לא. החוק הזה עושה – מי שממשיך להעסיק את העובדים האלה – תן לו את הכסף.

הדבר הזה לא עבד גם בפעם הקודמת, ועובדה שהביצוע מאוד נמוך. לכן במקום לעודד את אלה שמשאירים את העובדים, כפי שינון אמר, הם עושים את הפעולה ההפוכה. אז מה יעשו אנשים – יפטרו ואז שוב יחזירו. מעבר לזה שמצד שני, אתה מייצר אבטלה מרצון, כי נותן לאנשים אבטלה, אבל מצד שני, לא מעודד את העסקים להחזיר את האנשים לעבודה.

לגבי מענק עידוד תעסוקה, עד היום נרשמו 407,000 עובדים למענק הזה. כשהמענק היה באזור 7,000, הצפי באזור 3 מיליארד שקל. זה אחת.

מבחינת הסכום, 6 מיליארד שקל – הכנסת פה קיבלה החלטה להסיט חלק מהסכום – 2 מיליארד שקל הועברו כבר לפחת מואץ.

זה בעקבות הביצוע.

לטעון עכשיו שיש כסף שלא נוצל, זה לא נכון, כי הנושא עלה והוסט. זה לא 6 מיליארד שקל שיושבים ומחכים אלא הכסף כבר עבר למקום שבו ינוצל בצורה טובה יותר. זה בנוגע למענק עידוד תעסוקה. כרגע יצא מעל חצי מיליארד שקל, 567 מיליון שקל. זה מחולק לארבע פעימות. לא משלמים את כל הסכום בפעימה אחת.

כמה פעימות עברו?

אפשר לבדוק ברמת הבן אדם איזו פעימה שולמה ואיזה לא. זה ברמת העובד. זה משולם ברמת העובד.

אתה התחלת לשלם את הפעימה הראשונה.

המענקים עולים ממש בסמוך לאחר הגשות הבקשות.

על אילו ארבעה חודשים?

גם לא עבור כל החודשים שולם התשלום. התשלום ששולם כרגע הוא עבור יוני.

אתה אומר, חצי מיליארד כפול ארבע זה 2 מיליארד.

לא עבור כל העובדים שילמו.

הוא אומר שהחודש הגישו עוד חצי מיליארד. חוץ מיוני, חדשים.

לפי מה שהוא אומר, לא יספיקו לו 3 מיליארד, לפי הקצב.

ברור שרוב האנשים שנרשמו, נרשמו בהתחלה. רואים את זה בנתונים וגם פה מנכ"ל הביטוח הלאומי יגיד לכם: רוב האנשים חזרו, אפריל-מאי-יוני. אחרי זה היה זרם מועט יותר, אבל המסה הקריטית של האנשים חזרה בסמוך לאחר הסגר. זה אחת.

כשאמרנו ש-407,000 עובדים נרשמו – כרגע לא שולם עבור כולם. כפי שאתם יודעים, הפרוצדורה היתה מורכבת וגם דנו בזה פה בוועדות בכנסת. הפרוצדורה פושטה, אבל עדיין.

כמה נפסלו מתוך ה-407?

אני יכול לבדוק עם האנשים בשירות התעסוקה. לא יודע אם יהיו זמינים בשעות האלה, אבל אוכל להשיג את כל המספרים. זה לגבי מענק עידוד תעסוקה.

לגבי השאלה שעלתה, האם באמת אנחנו מעודדים את האנשים להוציא אותם לחל"ת, זה עלה גם בתוך הבית הזה וגם בין גורמי המקצוע – הסוגיה עלתה, האם לא כדאי לתמרץ את האנשים להישאר במקום עבודתם. בעקבות הסוגיות האלה שעלו התכנסו אנחנו, בנק ישראל, ביטוח הלאומי, משרד הכלכלה – כולם, גיבשנו מודל שאומץ במלואו על-ידי הממשלה. הוא אומר – מודל שימור תעסוקה. עסק שנפגע, עבור כל עובד נוסף שישמר, יקבל 5,000 שקל בתקופת הסגר. זה מעוגן בהחלטת ממשלה. אוכל להביא את זה לידיעתכם, אבל זה משהו שעוגן כבר בשבוע שבעבר בום רביעי-חמישי. זה היה בהובלת שר האוצר.

אני חוזר – המנגנון הזה אומץ בהחלטת ממשלה. הוא אומר בצורה מאוד פשוטה: עסק שנפגע בהתאם לרמות הפגיעה שלו, נקבע רף מסוים של עובדים שממנו והלאה הוא מקבל 5,000 שקל עבור כל עובד. למשל, עסק שנפגע מעל 80% במדרגות של רשות המיסים – התאמנו שיהיו אותן מדרגות – יהיה זכאי לכל עובד מ-40% ומעלה מהעובדים שהוא העסיק לפני כן, 5,000 שקל על כל עובד. ניקח את זה בצורה פשוטה – לפני המשבר היו לו 100 עובדים. היום נפגע מעל 80% ויש לו רק 50 עובדים מצליח לשמר – על עשרת העובדים הנוספים מעל ה-40 הוא יקבל 5,000 שקל עבור כל עובד בפעימה אחת, חד-פעמית.

אתה מדבר על חודשיים. אם אני משלם לעובד מינימום, זה כבר אני בעלות מעביד של 12,000 שקל.

המטרה פה היא לא לממן את כל השכר של כל העובדים במשק.

שכר עובד מינימום אפילו – עלות מעביד 26,500 שקלים. כפול שתיים - אתה נותן לו 5,000 שקל. מה עשית בזה?

עסק שנסגר ושנפגע לחלוטין הוא לא בשליטתנו. אין אלמנט של שימור עובדים בעסק שנסגר לחלוטין.

לא נסגר לחלוטין.

החלופה שביטוח לאומי נותן לו היא כנראה עדיפה יותר למעסיק. עסק שנסגר – למשל, מעון יום.

אלכס, אני לא נכנס לדיון הזה על החלטת הממשלה כי זה דיון בפני עצמו. הלאה.

נמשיך בהקראה.

תיקון חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית. 10. בחוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית, התשנ"ב–1992 – (1) בסעיף 16(ב), במקום "20.95%" יבוא 21.34%"; (2) בסעיף 17(א), במקום "10.75%" יבוא "12.69%".

זה לא חוק יסוד?

לא. זה חוק שמתווה את מגבלת ההוצאה במגבלת הגירעון. כדי שהממשלה תוכל להוציא את הכספים שמדובר עליהם בחוק הזה, מה שמוצע פה – להעלות את מגבלת ההוצאה באחוזים הנדרשים גם בשנת 2020 וגם בשנת 2021.

בסדר גמור. סעיף 11 – אמרתם שהמקדמות יכולות להיכנס. אם אתם מכניסים 11ב – זה אומר שהמקדמות לא ייכנסו.

נחלק: המקדמות שאנחנו מדברים עליהם במס הכנסה שלילי אינן כאן.

הבנתי.

גם כאן זה פחות רלוונטי כי נכנס רק ב-30.9, לכן זה פחות מעניין.

אבל דברנו על ארבעה ימים.

אפשר פה להחריג את סעיף 5 ולעשות לו תחילה מיידית. אין לנו התנגדות לזה.

אין התנגדות לסעיף 5, וגם קיזוז המיסים.

אז נחריג את סעיף 5.

11. תחילתו של חוק זה, למעט סעיף 5- - -

ככלל, ההגבלה של המסגרת התקציבית קשור להוצאה. הסעיפים של קיזוז המיסים כלל לא קשורים לזה. הסעיפים של קיזוז המיסים תחילתם צריכה להיות עם פרסומם, בדומה למקדמות. רק מה שעולה כסף צריך להיות עם פרסום חוק יסוד: משק המדינה. אין שום מניעה משפטית. גם לא קושי.

לא עניין של מניעה משפטית. השאלה מתי אתה מתחיל לקזז.

זה לא קשור לחוק היסוד.

אבל למה לאפשר את הקיזוז כבר עכשיו? בוא נתחיל להתגלגל, לא?

אני רוצה תשובה על הארבעה ימים. אנחנו מחכים לתשובות מהאוצר על שני דברים – ארבעה ימים, והאם אנחנו יכולים לאשר את הצו, שברירת המחדל, שזה ממשיך ושר האוצר יכול לבטל את זה. החשב הכללי – כמה ימים הוא מעכב אחרי ארבעה ימים שרשות המיסים אישרה.

אנחנו לא מכירים שיש עיכוב או שאמור להיות עיכוב. בסוף משלמים את המענקים האלה באופן תדיר. לא צריך להיות עיכוב. זה דבר שהוא בשגרה. המקדמה הזאת משולמת לפי חוק. לא צריכה להיות בעיה.

אז אפשר להכניס את הסעיף הזה, שתוך ארבעה ימים- - -

לא אמרתי את זה. אין קשר לחשב הכללי.

יש גם ה-25% באישור הוועדה.

אני רוצה להתכנס להצבעות. יש עוד הסתייגויות שרוצות להיכנס? נתחיל להצביע על הסעיפים.

נקרא את הסעיף האחרון. תחילתו של חוק זה, ביום תחילתו של חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון מס' 6)‏, לעניין הגדלת ההוצאה הממשלתית נוסף על האמור בסעיף 3ב(א1)(2)(א) ו-(ב) לחוק-יסוד: משק המדינה‏ המובא בו, בסכום של 2.5 מיליארד שקלים חדשים נוספים לפחות.

אני רוצה להוסיף, אם ערן מחובר בזום, הוא מסתייג מהעניין של לקבוע ארבעה ימים בתוך החוק.

כיוון שמי שיושב פה הם המחוקקים – הוא בזום, אמר מה שאמר. אנחנו מבינים שהוא מבחינתו יכול לעמוד בארבעה ימים. הבנו שהחשב הכללי אין לו מניעה שזה יעבור בארבעה ימים. אין משהו שמעכב ברגע שאתה עושה אנטר. אני בסמארטפון שלי יכול להעביר כסף – לא מבין מה הדיון. רוצה חמישה ימים? בסדר. חמישה ימים. נעשה חמש דקות הפסקה, יש כריכים בחוץ. אחר כך נקרא את ההסתייגויות והחוק.

(הישיבה נפסקה בשעה 00:09 ונתחדשה בשעה 00:22.)

אנחנו מחדשים את הישיבה. גם אם אנחנו מכניסים את המגבלה של הימים, ישראל ביתנו רוצים להישאר עם ההסתייגויות שלהם כי לא נראה להם נכון שעסקים שנמצאים במצוקה יוכלו לשלם משכורות. זכותכם המלאה. למען העסקים האלה נישאר כאן.

מה אתה אומר – הציבור אשם, האופוזיציה אשמה, כולם אשם.

אמרתי בתחילת הדיון – כיוון שזה דיון שצריך להיות מוסכם על כל אזרחי ישראל, ולא בסיס לבקשה לדברים שלא קשורים לעניין, אני עומד מאחורי דבריי ואשאר בזה, ואני מודיע לך שלא קיבלתי שום תמורה על הדיון של הוועדה הזאת. לא ביקשתי ולא קיבלתי. המניעים שלי לקיים את הדיון – שהאזרחים יקבלו את המענקים.

אין לי ספק, אבל יש אוכלוסיות שלא מקבלות שום מענק. לי כחבר כנסת, יש רק כלי פרלמנטרי אחד אפקטיבי פה בוועדה, שאותו אני רוצה לנצל.

צריך לדעת מתי לעשות את זה, אבל זכותך המלאה. נזרום עם זה.

אתה רוצה לסגור את הנוסח?

הקריאו אותו.

היו נושאים שנשארו פתוחים בנוסח. נסגור אותם ונעבור להסתייגויות?

רשות המיסים לא אוהבת את ההגבלה של המיסים, אבל אני חושב שצריך להכניס אותה.

ערן פוחד מתביעות, אם יהיה ימים. אני מרגיש לא בנוח לא להתחייב על ימים, בפרט שאנחנו עם ניסיון ממה שהיה לנו עד היום, כמה זמן לוקח לאנשים לקבל את הכסף. אני חושב שכן צריך לכתוב ימים. אני חושב שזה יהיה נכון. הייתי מצפה מהאופוזיציה שברגע שנעשה את זה, שהם יסירו את ההסתייגויות. אבל זו החלטה שלהם לא לעשות את זה.

לא מורידים שום דבר.

הנושא השני שהיינו צריכים לקבל תשובה עליו היה בנושא שר האוצר, באישור ועדת כספים. הוא מקבל את הנוסח באישור ועדת כספים.

אתם אומרים שההארכה לנובמבר-דצמבר תהיה באישור ועדה. רצינו הפוך. זה מסרבל את המהלך.

הצעתי שאנחנו נוכל לאשר שהשר יוכל להאריך את זה.

רצינו הפוך.

השר בדיונים קודמים מאוד ביקש שלא יצטרכו להגיע לא לממשלה, לא לוועדת כספים ובטח לא לאגף התקציבים. אנחנו רוצים לשחרר אותו מזה. בבקשה.

אנחנו מעוניינים שההסדר הזה יישאר, שהשר יגיש את הצו הזה באישור ועדה, אבל כדי שתנוח דעתכם – זה לא עניין של קלות דעת. אנחנו כן רוצים שברירת המחדל תהיה של השר, אבל גם ככל שיוחלט לא להאריך את זה, בכל מקרה נבוא לפה לדיון עם הצגה של כל הממצאים וכל הרציונל.

אז אני מציע הפוך – אנחנו מאפשרים לשר- - -

אנחנו מבקשים להשאיר את ההסדר, זה אינטרס משותף.

אנחנו אומרים שאתם יכולים להאריך. ברגע שתחליטו לא להאריך, אתה חייב להגיע לפה.

כרגע הנוסח הוא השר בלי הוועדה יכול לעשות הארכה.

למה אנחנו צריכים שהוא יביא את זה כדי שנאשר לו שיאריך? שיאריך כמה שהוא רוצה. ברגע שירצה להפסיק, שיבוא לפה.

אנחנו רוצים להביא את הארוך, ואם הוא רוצה לקצר, שיבוא לפה.

זה מה שרצינו.

אנחנו מבקשים שההסדר יישאר על כנו. אנחנו רוצים שהוועדה תאשר את ההארכה, זה בסדר.

הוא מצהיר שבכל מקרה השר יבוא להבהיר פה למה הוא לא מאריך.

בכל מקרה, ככל שתהיה החלטה לא להאריך, אנחנו נבוא ונציג בצורה מסודרת בדיון בוועדה- - -

מתי תבואו להציג? לפני? אחרי? כשייגמר דצמבר?

למה שזה לא יהיה בחוק?

יש לי פשרה: בוא נעשה את זה עד דצמבר. אם ירצה משהו אחר, שיבוא. מה הבעיה?

זה ארבעה חודשים – חודשיים וחודשיים.

היועצת המשפטית של הוועדה העלתה חשש שנגיע אחר כך. אנחנו נגיע לפני סוף חודש אוקטובר לוועדה, בין אם לקבל אישור להארכה- - -

סוף חודש אוקטובר זה אוטוטו.

נכון, הוא אומר שבסוף חודש אוקטובר יבוא לעדכן את הוועדה אם הוא לא מאריך – למה.

אם הוא מאריך – שימשיך. אנחנו לא צריכים אותו.

אם הוא לא מאריך, שיסביר למה.

בסדר. אז שהשר יגיע לוועדה עד סוף חודש אוקטובר לנמק למה הוא לא מאריך. אתם רוצים להקריא את ההסתייגות של סיעת יש עתיד? מבין אלפי ההסתייגויות, למצוא את החכמות.

אז אנחנו רוצים להגביל את זה לארבעה ימי עסקים שרשות המיסים. חמישה ימים.

חמישה ימים זה מתנה. חמישה ימים בחקיקה. לא יאוחר בסוף אוקטובר השר יבוא לנמק לוועדה אם הוא לא מאריך לנובמבר-דצמבר, וחמישה ימים מאז. והשלישי זה – תסבירי. מסעיף התחילה אנחנו מחריגים את המקדמות. זה לא יהיה קשור. שהמקדמות יינתנו באופן מיידי.

בבקשה.

נתחיל להקריא את ההסתייגויות?

יש על סעיף 1 הסתייגות? אם לא, נצביע עליו. נקריא את ההסתייגויות על סעיף 1. אני מבקש מהיועצת המשפטית להתחשב בנו, אילו הסתייגויות חייבים להקריא ואיזה אפשר להכניס כמקשה אחת.

לסעיף 1 – חבר הכנסת קושניר לא נמצא.

אז נמשיך. אמרנו לו את זה. נעשה הצבעה אם כך. חזר.

לא היה לו לסעיף 1.

יש מספר גדול של הסתייגויות שהגשת לשם החוק. כיוון שאי-אפשר לעשות הסתייגות שמוחקת את שם החוק ומחליפה אותו, נשנה את זה לסעיף המטרה. נעשה כל אחת מהסתייגויות אלה כהסתייגות של מטרה.

אין בעיה.

אז הסתייגות ראשונה – סעיף המטרה יהיה: הצעת חוק יסוד משק הכנופייה החד-פעמית.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

רביזיה.

הצבעה

לא אושרה

הסתייגות הבאה.

סעיף מטרה. הצעת החוק תפגע בנשים ובזכויות נפגעי עבירה.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?

רביזיה.

הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות נפלה.

הצעת החוק נועדה להיות מנותקת ממשבר הבריאות.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?

רביזיה.

הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות ירדה.

הצעת החוק נועדה לשמור על קיפאון מדיני-ביטחוני.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?

רביזיה.

הצבעה

לא אושרה

ההסתיידות ירדה.

הצעת החוק נועדה לגרום לשיתוק כלכלי.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?

רביזיה.

הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות ירדה.

הצעת החוק נועדה להיות מנותקת ממשבר כלכלי-בריאותי.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?

רביזיה.

הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות ירדה.

מטרתה של הצעת חוק זו לייצר ויתורים כלכליים.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?

רביזיה.

הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות ירדה.

הצעת החוק נועדה למנוע תוכנית שלטונית, תוכנית פנימית ותוכנית רווחתית.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?

רביזיה.

הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות ירדה.

הצעת החוק נועדה ליצור ניתוק מהעם.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?

רביזיה.

הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות ירדה.

הצעת החוק נועדה לבזבז כספי ציבור.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?

רביזיה.

הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות ירדה.

הצעת החוק נועדה ליצור שיתוק ערכי, בריאותי, מדיני וביטחוני.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?

רביזיה.

הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות ירדה.

הצעת החוק נועדה לפגוע בזכויות נפגעים, לפגוע בזכויות נפגעי עבירה.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?

רביזיה.

הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות ירדה.

הצעת החוק נועדה להחיל ריבונות פיקטיבית.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?

רביזיה.

הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות ירדה.

אני עם כל הרביזיות של קושניר.

הצעת החוק נועדה ליצור קיפאון כלכלי וערכי.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?

רביזיה.

הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות ירדה.

הצעת החוק נועדה ליצור משבר בריאותי וכלכלי.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?

רביזיה.

הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות ירדה.

הצעת החוק נועדה לבזבז כספי ציבור.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?

רביזיה.

הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות ירדה.

הצעת החוק נועדה ליצור ניתוק מהעם.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?

רביזיה.

הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות ירדה.

הצעת החוק נועדה לבטא זלזול מדיני, ערכי ובריאותי.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?

רביזיה.

הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות ירדה.

עכשיו קיבלנו הזמנה – כינוס הכנסת בתקופת פגרה, ביום שלישי 29.9. האם זה חוקי? זה החוקים האלה. תראה את זה. אז מה?

אנחנו נסיים פה בוועדת כספים. ביום כיפור יהיה פה מניין.

הצעת החוק נועדה לבטא את שקר המלחמה בנגיף הקורונה.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?

רביזיה.

הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות ירדה.

הצעת החוק נועדה ליצור ניתוק מהציבור.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?

רביזיה.

הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות ירדה.

הצעת החוק נועדה לסחוט את הממשלה- - -

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?

רביזיה.

הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות ירדה.

חבר הכנסת יוראי להב, אתה בהסתייגויות של יש עתיד – אני רואה שהמשותפת הצטרפו להסתייגויות שלכם. אתה רוצה שאני אקריא? טוב.

אז רשתות בתי מלון שהמחזור שלהן הוא מעל 400 מיליון ₪, שכל אחד מבתי המלון הוא עם מחזור של כמה מיליונים או עשרות מיליונים לא נכללים במסגרת תוכנית הסיוע הכלכלית כיוון שמדווחים – זה סיפור.

אני רוצה להסביר, אדוני. זה חשוב מאוד. ההסבר פשוט: יש מספר עסקים תחת אותו ח"פ, כלומר יש, נאמר, עשרה בתי מלון, וכשהם נערמים לחבילה אחת, הם מעל 400 מיליון. אם כל אחד היה מדווח בנפרד, הם היו מתחת ל-400 מיליון. יוצא מכך שיש להם אותו ח"פ, אבל יש עשרה עסקים וכולם נדפקים מהעניין הזה. אני מבקש מחברי הקואליציה לגלות שכל וערנות ולהצביע בעד.

גם הרבה מאוד חקלאים בבקעה – רשות המיסים.

רשות המיסים, מה ההסבר שלכם לעניין הזה?

אם עוסק אחד הוא ב-400 מיליון, גם עוסקים צריך להגביל ל-400 מיליון. בפשטות – אם עוסק אחד מוגבל ב-400 מיליון, אם לא תהיה מגבלה, יוכל לפצל את הפעילות שלו לכמה עסקים, לכמה חברות, וככה לעקוף את המגבלה של 400 מיליון.

לאדם יש 15 חנויות עם זיכיונות.

זה ישות כלכלית אחת שבוטלה- - -

זה לא נכון. יש הרבה חקלאים שכל אחד מהם מגדל ירקות, שלצורך השיווק עם עשו איחוד עוסקים.

יש יחסי שיתוף ביניהם, ואנו חושבים שלאור העלייה מה-100 מיליון המקוריים ל-400 מיליון, זה תקרה מאוד גבוהה. השאלה מתייתרת.

אתה חושב שעכשיו נפרק את עשרת העסקים האלה לעסק אחד? הוא יבוא ויצהיר שיש לו 10 בתי מלון או 25 סופר מרקטים תחת ח"פ אחד. אחד.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?

רביזיה.

הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות ירדה.

נמאס. אתה לא יכול להגיש רביזיה.

אדם טוען טענה עניינית. לא אמר את שם החוק. נושא ראוי. אני מבין מה שרשות המיסים אומר, אבל נושא ראוי. העלה את זה. נכבד אותו. יש עוד בסעיף 1 הסתייגויות? אין.

נעבור לסעיף 2, הסתייגויות.

מישהו מטפל בזה?

צר לי לאכזב – הדיון ימשך עד אור הבוקר. הלאה.

חברות שעוסקות בתיירות ובשנת 2019 יותר מ-25% ממחזורם דווח כמע"מ 0, יהיו זכאיות למענק הוצאות קבועות, גם במחזור שהוא מעל 400 מיליון ₪.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?

רביזיה.

הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות ירדה.

נעבור להסתייגויות בסעיף 3. של הרשימה המשותפת – הזכאות למענק בעד השתתפות בהוצאות קבועות של עסק עקב משבר הקורונה תתאפשר לעסק שמחזור השקעותיו ירד ב-25% ולא 40% כפי שהיום. אם המשק יחווה התאוששות, יהיה רשאי שר האוצר באישור ועדת הכספים להעלות את התנאי למענק לירידת מחזור של 40%.

זה דומה למה שדיברנו עליו קודם. מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?


הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות ירדה.

עסק חדש יהיה זכאי למענק בסך 10,000 שקלים חדשים, של חבר הכנסת מיקי לוי והרשימה המשותפת.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות ירדה.

סעיף 7 – הסתייגויות. קבוצת ישראל ביתנו. יינתנו 70 מיליון שקלים חדשים למתווה לסיוע להורים יחידניים מובטלים.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?

רביזיה.

הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות ירדה.

יוקצו 13 מיליון שקלים חדשים לפרויקטורים במשרד העלייה והקליטה.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?

רביזיה.

הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות ירדה.

יוקצו 11 מיליון שקלים חדשים למשרד החינוך ומשרד העלייה והקליטה לתוכניות החינוך פלא ויעל.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?

רביזיה.

הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות ירדה.

יוקצו 33 מיליון שקלים חדשים למינהל סטודנטים עולים במשרד העלייה והקליטה.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?

רביזיה.

הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות ירדה.

יוקצו 400 מיליון שקלים חדשים לטובת יישום מתווה דמי אבטלה לעצמאיים.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?

רביזיה.

הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות ירדה.

יוקצו 400 מיליון שקלים חדשים לטובת הכרה בשימוש רכב עבודה בשיעור של 100%.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?

רביזיה.

הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות ירדה. אגב, הגשתי הצעת חוק בעניין. בניגוד אליך, אני רוצה לדאוג לכסף לעצמאיים, שיהיה להם לפני החג.

יוקצו 100 מיליון שקלים חדשים להגדלת מענקים לחיילים משוחררים בשנת 2020.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?

רביזיה.

הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות ירדה.

יוקצו 80 מיליון שקלים חדשים לטובת מתווה למען אזרחים שטרם חלפו 12 חודשים מיום שבו הפכו להיות עולים, והם יהיו זכאים לדמי אבטלה ללא תקופת הכשרה ושכרם היומי יהיה שווה לשכר מינימום בעד התקופה שמיום 1 בספטמבר 2019 ועד ליום שבו מסתיימת התקופה הקובעת.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?

רביזיה.

הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות ירדה.

יוקצו 20 מיליון שקלים חדשים למתווה מימון שכר לימוד סטודנטיאלי עבור ציבור סטודנטים שפוטרו מעבודתם החל מ-1.3.20 ואינם זכאים לדמי אבטלה.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?

רביזיה.

הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות ירדה.

יוקצו 11 מיליון שקלים חדשים לטובת פיצוי העסקים אשר הוכרו כנפגעי אסון ההצפה בנהריה בחודש ינואר 2020.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?

רביזיה.

הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות ירדה.

יוקצה תקציב לשם הכפלת סובסידיה ממשלתית של שכר לימוד והחלת סובסידיה על סטודנטים הלומדים במוסדות פרטיים להשכלה גבוהה.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?

רביזיה.

הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות ירדה.

הממשלה תפעל לטובת ביטול הפחתת גובה דמי אבטלה הקבוע לצעירים מתחת לגיל 28.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?

רביזיה.

הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות ירדה.

הממשלה תפעל להארכת ימי זכאות למענק עבודה מועדפת בקרב ציבור החיילים המשוחררים בשישה חודשים לפחות, במקום 24 חודשים יבוא: 36 חודשים.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?

רביזיה. חבל שאתם מצביעים נגד עבודה מועדפת לחיילים משוחררים.

הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות ירדה.

כל תקציב ייחודי שיאושר כתוספת לתקציב, יאושר ברוב של 80 חברי כנסת לפחות.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?

רביזיה.

הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות ירדה.

הרשימה המשותפת הציעה שאחרי הסעיף יבוא: בסעיף 18כה לחוק העיקרי, במקום מלאו לו 20, יבוא: מלאו לו 18.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?

רביזיה.

הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות ירדה.

אנחנו חוזרים לחבר הכנסת קושניר. אחרי פסקה דמי אבטלה יבוא: הקמת קרן לדמי מחלה לעובדים עצמאיים שחלו בנגיף קורונה החדש. תוקם קרן לדמי מחלה לעובדים עצמאיים שחלו בנגיף קורונה החדש. הכספים בקרן ישמשו למתן דמי מחלה לעובדים עצמאיים, ובלבד שהעובדים חלו בנגיף הקורונה ממועד חזרת המשק לשגרת פעילות ובמשך תקופת חוק זה.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?

רביזיה.

הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות ירדה.

יתוסף סיוע לבני 60 ומעלה. המדינה תממן שכר דירה לבני 62 ומעלה בגובה של עד 2,500 ₪ עד יוני 2021. המדינה תקצה מקומות ייעודיים הערוכים לפי תקנות משרד הבריאות במבני ציבור קיימים לטובת מפגשים. המדינה תישא בעלות ליצן רפואי לכל קשיש לצורך סיוע ועידוד הקשישים בתקופת הקורונה. המדינה תממן אספקת חומרי קריא לקשישים עד ביתם. המדינה תממן טיפולי פיזיותרפיה שזקוק לטיפול בביתו.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?

רביזיה.

הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות ירדה.

חברת הכנסת תומא סלימאן הגישה הסתייגות, להפוך את ברירת המחדל בצו כפי שדיברנו, שההארכה תהיה אוטומטית, ואם לא ירצו לא להאריך, יגיעו לוועדת הכספים.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?

רביזיה.

הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות ירדה. הגענו להבנה, שהוא מגיע לפה אם הוא לא מאריך.

ההבדל הוא שזה יהיה בחוק. הם לא רצו שזה יהיה בחוק.

ברירת המחדל, הוא יכול להאריך. אם הוא לא מאריך, הוא אמר שבכל מקרה יבוא לוועדה להסביר אם מאריך או לא. הוא יכול להאריך. הם אומרים שלא יודעים אם יהיה להם הכסף הזה. הם לא יודעים כמה 25%.

אבל אנחנו רצינו שזה יהיה בחוק.

הגענו להבנה. לא כולם הגיעו, לכן הצבענו על ההסתייגות. ההסתייגות ירדה. ניהלנו על זה דיון של כמעט שעה.

ניהלתם דיאלוג, ובסוף קיבלתם מה שהשר רצה.

יוקצו 5 מיליון שקלים להכשרה מקצועית לבטיחות בענף הבנייה.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?


הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות ירדה.

תיעשה תמיכה בליגות נמוכות א', ב', ג' בסכום של 8 מיליון שקלים לכל הקבוצות לפי מבחני תמיכה וקריטריונים שייקבעו.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות ירדה.

יוקצה תקציב לבית חולים בנצרת למיטות לילדים בטיפול נמרץ.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?


הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות ירדה.

החוק לא ייכנס לתוקף אלא אם כן יהיו חל"תים לבני 18 עד 20, מענקים למעסיקים למי שבאותם גילאים, על כל המענקים.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?


הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות ירדה.

עוד הסתייגות אחת של הרשימה המשותפת – עד יום כ' בתמוז התשפ"א – 20 ביוני 2021 – הזכאות לדמי אבטלה תורחב גם לעובדים בני 18 עד 20. בדומה למה שעשינו עכשיו.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?


הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות ירדה.

אנחנו עוברים להסתייגויות לאחרי סעיף 10. קבוצת ישראל ביתנו. אחרי הסעיף יבוא סעיף שאומר: מענקי סיוע לעצמאי בעל עסק, תאגיד בנקאי יאשר הלוואה ללווה בסכום המשקף את המחזור העסקי של הלווה בארבעה חודשים אחרונים של שנת 2019 ובלבד שלבקשת ההלוואה צירף הלוואה לאישור חתום על-ידי רואה חשבון המאשר את מחזור עסקאותיו של הלווה באותם חודשים. בנק ישראל יעביר לתאגיד בנקאי סכום השווה לסכום ההלוואה שהלווה התאגיד הבנקאי ללווה. תקופת ההחזר להלוואה לא תפחת משש שנים אלא אם כן הלווה ביקש תקופה קצרה יותר, או שהתאגיד הבנקאי הסכים לתקופה ארוכה יותר. התשלום הראשון לפירעון יחל כעבור שנה ממועד קבלת ההלוואה. סכום ההלוואה שנטל הלווה בשיעור 75% ייחשב למענק אם הוכיח שימוש נאות לאחר נטילת ההלוואה.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?

רביזיה.

הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות ירדה.

ייכנס סעיף שמטרתו מענק סיוע לעסקים בעד השתתפות בהוצאות קבועות. מי שמתקיימים לגביו אחד מאלה יהיה זכאי למענק בסכומים הנקובים להלן: א. עוסק שמחזור עסקאותיו לשנת 2019 אינו עולה על 100,000 שקלים חדשים, יקבל 5,000 שקלים חדשים לחודש. ב. עוסק שמחזור עסקאותיו לשנת 2019 עולה על 100,000 ₪ יקבל 7,000 ₪ לחודש. עוסק שמחזור עסקאותיו בשנת 2019 עולה על 200,000 שקלים חדשים אך אינו עולה על 300,000 ₪ יקבל 7,500 ₪ לחודש.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?

רביזיה.

הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות ירדה.

ייכנס סעיף שלפיו עסק שהפסיק את פעילותו בעקבות התפרצות מגפת הקורונה כולל הוצאות העסק, ישולמו על-ידי המדינה.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?


הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות ירדה.

ייכנס סעיף שלפיו בעלי עסקים ושכירים שנקלעו לחובות ותהליך חדלות פירעון בתקופת הקורונה לא יישאו בעלות אגרות פתיחת הליכים.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?

רביזיה.

הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות ירדה.

אחרי הסעיף יבוא: סיוע לחיילים משוחררים. לגבי חיילים משוחררים יחולו כל אלה: 1. תבוטל תקופת הכשרה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי. 2. יינתן מענה חד-פעמי בשיעור 505 מסכום הפיקדון. 3. יבוטל חוב למדינה העומד כנגד חייל משוחרר. 4. יינתן פטור מעלות נסיעה בתחבורה ציבורית למשך שישה חודשים לחיל שמועסק ברשות שדות התעופה.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?

רביזיה.

הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות ירדה.

לגבי חיילים בודדים, יחולו כל אלה: יינתן פטור מתשלום חשבונות מים וחשמל עד חודש יוני 2021, תמומן עלות הוצאות רשיון רכב ציבורי עד חודש יוני 2021, יינתן שובר בסך 7,500 ₪ לשימוש עבור המטרות הבאות: סיוע משפטי, סיוע פסיכולוגי, שירות חשבונאי ומטרות נוספות שייקבעו על-ידי הקרן ביחידה להכוונת חיילים משוחררים במשרד הביטחון, תמומן עלות שכר לימוד למי שהתחיל את לימודי בשנת הלימודים התש"ף.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?

רביזיה.

הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות ירדה.

אחרי הסעיף יבוא: איסור פיטורים. לא יפטר מעסיק עובד שנעדר מעבודתו אם הוא מצוי בבידוד כהגדרתו בצו בריאות העם, נגיף הקורונה החדש, בידוד בית והוראות שונות, הוראת שעה, התש"ף-2020.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?

רביזיה.

הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות ירדה.

אחרי הסעיף יבוא: דמי אבטלה לעולים. מבטוח לפי פרק ז' לחוק הביטוח הלאומי, התשנ"א-1995, שטרם חלפו 12 חודשים מיום עלייתו, יהיה זכאי לדמי אבטלה מיום 1.8.2020 ועד יום 1.6.2021.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?

רביזיה.

הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות ירדה.

דמי אבטלה. דמי אבטלה למבוטח שטרם מלאו לו 28 שנים, על אף האמור בסעיף 171 לחוק הביטוח הלאומי, התשנ"א-1995, בתקופה שמיום 1.9.2020 עד יום 1.6.2021 ישולמו דמי אבטלה מלאים.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?

רביזיה.

הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות ירדה.

הסתייגויות של חבר הכנסת מיקי לוי.

אני רוצה להוסיף הסתייגות בעל-פה, שהיא מאוד חשובה. כשמדברים על מענק תעסוקה, 25% לכולם, עצמאים בעלי שליטה. לכולם.

יש לך כזאת הסתייגות בכתב.

אני יודע. רק חיזקתי את דבריי.

הפחתה בשיעור של 20% לעצמאי, לשכיר בעל שליטה תיתן את המענק.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?


הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות ירדה.

הרחבת המענק לפי הנוסחה של 25% כך שהוא יחול גם ביחס לנובמבר-דצמבר.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?

רביזיה.

הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות ירדה.

תינתן ארכה להגשת הבקשות למענק עידוד התעסוקה עבור החודשים יוני ויולי עד תום חודש נובמבר.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות ירדה.

ביטול הסעיף של העברת המידע מהחוק הראשי.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?


הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות ירדה.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה לשאול את חברי הכנסת – מה אכפת לכם להאריך את המועד שהאזרחים יוכלו להגיש? זה עולה לכם כסף? הרי כל כך קשה להם גם כן. למה להפיל את זה? זאת הסתייגות עם שכל.

שר האוצר באישור ועדת הכספים יקבע קריטריונים למענק למעסיקים שימשיכו להעסיק את עובדיהם במהלך תקופת הסגר, גם אם אין להם ירידה במחזור העסקים.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?

רביזיה.

הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות ירדה.

קרנות השתלמות. תתאפשר משיכה מקופות הפנסיה לבעלי הכנסות נמוכות לפי תקנות מס הכנסה. המשיכה תוגדל להפרש בין הכנסה בפועל לפעמיים שכר מינימום ללא קשר למספר הילדים.

זה קיים היום. למיטב זיכרוני, זה עבר פה בחוק. מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?


הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות ירדה.

סיוע לעמותות. סיוע בשכר משרד בגובה 1,500 שקלים פעם בחודשים, מענק סיוע חד-פעמי בגובה של 2,000 ₪ בהוצאות שנתיות וסיוע בתשלומי מיסים.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?


הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות ירדה.

תוקפא הדרישה לאישור ניהול תקין, ותוקם קרן ייעודית. שר האוצר יקבע מבחני תמיכה מיוחדים המאפשרים לכל הארגונים לקבל תמיכה מחושבת על בסיס הוצאות הנהלה וכלליות בשנים 2018 או 2019, לפי המאוחר.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?


הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות ירדה.

אדוני היושב-ראש, אני מבקש לשאול. ראיתי כעת הודעה שהחוקים האלה עולים ביום שלישי במליאה. אז מה, לממשלה לא אכפת להעביר את זה היום?

הלאה. יהיה דיון ברביזיה על זה. הדיון יהיה ברביזיה הבאה. יש לי זמן. כניסה שבת בשעה 17:55 מחר.

אין בעיה. אני הייתי בבידוד.

הממשלה באישור ועדת הכספים תקבע תשלום דמי אבטלה למי שהם מתחת גיל 34, וכן תקבע ביחס אליהם תוכנית קידום תעסוקה לפריפריה.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?


הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות ירדה.

שכרם של שרי הממשלה יופחת ב-15% ממועד תחילתו של חוק זה עד יום 30 ביוני 2021.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?


הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות ירדה.

שכרם של סגני השרים יפחת ב-30% עד 30 ביוני 2021.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?


הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות ירדה.

שכרם של חברי הכנסת יופחת ב-15% עד 30 ביוני 2021.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?


הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות ירדה.

שכרם של מנכ"לים במשרדי ממשלה וחברות ממשלתיות יופחת ב-15% עד יוני 2021.

· - -

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?

· - -

הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות ירדה.

אלכס, תכבד את ההסתייגויות שלך. חבר הכנסת רם שפע, אני מבקש ממך לכבד את ההסתייגויות של אלכס, ולתת לנו להצביע עליהן.

אני רק רוצה להגיד בשביל אלכס קושניר שאני מובך בשבילו שבשעות האלה כך הוא מדבר. אני ממליץ לו, מכבוד אליך, שתשתה מים, ואל תדבר ככה.

אלכס, אנחנו מצביעים כרגע על הסתייגויות. את הדיון הזה נקיים אחר כך. יש עוד דיון של רביזיות.

יושב-ראש ועדת החינוך רם שפע לא מגיב לבקשות של חברי הכנסת לקיים דיונים, ובא לפה ומחנך אותי. אני לא מקבל את החינוך שלך.

אני עושה הפסקה חמש דקות.


(הישיבה נפסקה בשעה 01:17 ונתחדשה בשעה 01:22.)

אני מחדש את הישיבה.

יש לכם עמדה לגבי התיקונים שהוא מבקש?

נמשיך בהקראת ההסתייגויות.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר משהו. מה שהיה לפני כן, לא היה במקום. לא הייתי צריך לרדת לרמה האישית. מצטער אם פגעתי.

נתקדם. אנחנו בהקראת ההסתייגויות.

סיוע להורים יחידניים.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?


הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות ירדה.

רביזיה.

רשות מקומית לא תפסיק את אספקת המים, הביוב, החשמל והגז בשל אי-תשלום במועד הצרכן מרגע החלת החוק עד חודש יוני 2021.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?


הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות ירדה.

חברה לא תהיה רשאית להפסיק מתן שירותים בשל אי-תשלום במועד לצרכן מרגע החלת החוק עד חודש יוני 2021.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?


הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות ירדה.

בתקופת חירום ההורים יקבלו פטור מתשלומי השתתפות עצמית עבור טיפולים פרא רפואיים לילדים בעלי צרכים מיוחדים.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?


הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות ירדה.

הממשלה תקבע קריטריונים לביצוע בדיקות קורונה כמו גם אפשרות לקיום בדיקה במסגרת ביתית.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?


הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות ירדה.

רביזיה.

הממשלה תגבש תוכנית הפעלה למצב חירום על-מנת לספק מענה מסודר ולהכין תוכנית להורים ולתלמידים.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?


הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות ירדה.

רביזיה.

הממשלה תפעל להקמת מוקד במוסדות חינוך מיוחד ובכיתות תקשורת כדי לתת מענה להורים ולתלמידים.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?


הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות ירדה.

רביזיה.

הממשלה תממן מחשבים ניידים ללמידה מרחוק לילדי החינוך המיוחד.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?


הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות ירדה.

רביזיה.

הממשלה תממן הדרכות הורים על-מנת שיוכלו לסייע לילדיהם במהלך הלמידה מרחוק.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?


הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות ירדה.

רביזיה.

הממשלה והרשויות ידאגו למערך הסעה חלופי על-פי הנחיות משרד הבריאות.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?


הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות ירדה.

רביזיה.

אחרי תיקון 216 יבוא: תחבורה ציבורית ללא עלות לסטודנטים הרשומים לשנת הלימודים תשפ"א.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?


הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות ירדה.

רביזיה.

אני עוברת לסעיף 11. בסעיף 11 האמור בו יסומן (א) ואחריו יבוא: על אף האמור בסעיף קטן (א) החוק לא ייכנס לתוקפו אלא לאחר הכללת תקציב בסך 117 מיליון שקלים חדשים עבור הרשויות המקומיות לצורך טיפול וסיוע במאבק בהשלכות התפשטות נגיף הקורונה.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?


הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות ירדה.

בסעיף 11 האמור בו יסומן (א) ואחריו יבוא: על אף האמור בסעיף קטן (א), חוק זה לא ייכנס לתוקפו אלא לאחר הכללת תקציב בסך 118 מיליון שקלים חדשים עבור רשויות מקומיות ערביות לצורך טיפול וסיוע במאבק בהשלכות התפשטות הנגיף.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?


הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות ירדה.

בסעיף 11 האמור בו יסומן (א) ואחריו יבוא: על אף האמור בסעיף קטן (א), חוק זה לא ייכנס לתוקפו אלא לאחר הכללת תקציב בסך 127 מיליון ₪ עבור רשויות מקומיות לצורך טיפול וסיוע במאבק בהשלכות הנגיף.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?


הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות ירדה.

בסעיף 11 האמור בו יסומן (א) ואחריו יבוא: על אף האמור בסעיף קטן (א), חוק זה לא ייכנס לתוקפו אלא לאחר הכללת תקציב בסך 10 מיליון שקלים חדשים עבור תמיכה בקבוצות כדורגל מליגות א, ב', ג.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?


הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות ירדה.

אותו דבר רק עם סך 15 מיליון שקלים.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?


הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות ירדה.

בסעיף 11 האמור בו יסומן (א) ואחריו יבוא: על אף האמור בסעיף קטן (א), חוק זה לא ייכנס לתוקפו אלא לאחר הוספת תקציב בסך 20 מיליון שקלים חדשים עבור הקצאת תקני העסקת מתמחים לרפואה בבתי חולים.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?


הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות ירדה.

אותו דבר עם הוספת תקציב בסך 25 מיליון שקלים.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?


הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות ירדה.

בסעיף 11 האמור בו יסומן (א) ואחריו יבוא: על אף האמור בסעיף קטן (א), חוק זה לא ייכנס לתוקפו אלא לאחר הוספת תקציב בסך 5 מיליון שקלים חדשים עבור הכשרות מקצועיות בנושא בטיחות בענף עובדי הבנייה.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?


הצבעה

לא אושרה

ההסתייגות ירדה.

רביזיה.

שאלה ליועצת המשפטית: אני על הרביזיות חייב לפתוח את הישיבה לפי הרביזיה האחרונה או חייב לסיים את הישיבה לפי הרביזיה האחרונה?

יש לך הרביזיות הראשונות שכבר חלפה חצי שעה ולא העלית על סדר-היום. לא קבעת דיון על הרביזיות.

אז תקבע.

קבעתי ל-01:50.

אז אנחנו מתחילים דיונים ברביזיות בעוד רבע שעה.


(הישיבה נפסקה בשעה 01:36 ונתחדשה בשעה 02:05.)

אני מבקש לומר שאני מסיר את הרביזיות שלי.

אם תסיר את ההסתייגויות, תקל על צוות הייעוץ המשפטי. תסתפק ברשות דיבור.

עד יום שלישי נתתם לי זמן לעוד- - -

אתה לא יכול.

אה, הוא אמר על החוקים האחרים.

שגית, טמיר, אנחנו מקלים על הייעוץ המשפטי. מחליפים את ההסתייגויות שלנו ברשות דיבור.

תודה רבה. מאוד מעריכה.

גם הוא מבקש רשות דיבור.

את צריכה להעריך, כי יכול להיות שהיינו מעבירים אותן עכשיו ברביזיות.

מיקי, הבחור שלך לא פה להציג את הרביזיות.

חבר הכנסת מיקי לוי, אתה מקל על הייעוץ המשפטי, מוותר על ההסתייגויות שלך? נמיר אותן ברשות דיבור?

אני נותן את הסמכות לייעוץ המשפטי.

תודה רבה.

אז נעבור להצבעות. אני מבקש מהיועצת המשפטית להקריא את התיקונים שהגענו אליהם בהסכמה בפשרה בוועדה. אני מסכים שהאויב של הטוב הוא הטוב יותר, אבל אני מבקש להקריא את התיקונים. רק אומר – התיקון המרכזי שאנחנו ביקשנו, נושא של ארבעה ימים. יושב – כנראה בגלל השעה – ראש רשות המיסים בבית, ורועד כולו מפחד שתיפול מכת חשמל, ברק.

מה נקבע לגבי הנוספים?

נקבע ששר האוצר ב-30 באוקטובר יעדכן את הוועדה, אם הוא לא מאריך.

צריך אישור של הוועדה.

לא, הם הסכימו לעדכן.

הוא בא לעדכן.

אמר שיבואו לוועדה.

לעדכן.

אמר שיבוא להציג לוועדה, אם לא. יש הבדל בין לעדכן- - -

לבוא לוועדה להסביר.

שלושה תיקונים: אחד על הדיווח. אתה רוצה להכניס אותו לחוק או אתה רוצה להסתפק בהתחייבות שלכם?

להכניס לחוק.

אני מקריאה את התיקונים: שר האוצר ידווח לוועדת הכספים לא יאוחר מיום 30.10.2020 אם החליט לא לקבוע תקופות נוספות על תקופת הזכאות.

כלומר אם הוא יחליט לא להאריך, הוא צריך להגיע לוועדה ולנמק למה החליט לא להאריך.

למה?

שלך היתה הצעה טובה יותר, וזאת פשרה.

איזו פשרה?

תיקון שני שהוחלט עליו הוא בסעיף התחילה – תשלום המקדמות המיוחדות לא כרוך בהעברת חוק יסוד: משק המדינה, כמקור תקציבי.

והתיקון השלישי הוא שרשות המיסים תעביר את התשלום של המקדמה המיוחדת לא יאוחר מארבעה ימים ממועד בקשת הבקשה, וימי שבת וחג לא יבואו במניין.

ראש רשות המיסים אומר שהוא חושש ממכת חשמל וברק שתפיל לו את המחשבים. מה הוא עושה אז?

אנחנו נוסיף שאם תהיה מכת חשמל וברק, לא נאשים.

גיא, כשעברתם על חוק היסוד ולא הבאתם הצעת תקציב מדינה, מה קרה?

אם זה כוח עליון?

לא אמרתי את דעתי על השאלה. אמרתי כי הוא היה מוטרד מזה משפטית. הוא רוצה שייכנס שאם היתה בעיה טכנית- - -

· - - בחוק גם למענק עצמאים, גם למענק הוצאות קבועות, סעיף שנותן 90 יום להגיש תביעות
ומאפשר לדחות את המועד בכמה ימים אם יש בעיה, ולא דחינו את זה. לא היתה בעיה. אנחנו לא עושים בזה שימוש אם לא צריך. אנחנו רוצים כמה ימים נוספים, וגם להגביל את זה – רק אם יש קשיים תפעוליים. זה הכול.
·

חברי הוועדה, הוא מבקש שאם יש קשיים תפעוליים, לתת לו עוד ארבעה ימים.

הבקשה היא 5 פלוס 5.

קודם הסבירו לנו פה שבארבעה ימים הם סוגרים את הסיפור כי להם אין בעיה. עכשיו הם רוצים לקבל תשעה ימים? אתה מבין שבסוף תימשך לחודש.

אני לא זוכר שהיתה הודעה לדחייה. יש סמכות בחוק. לא הוצאנו כי לא היה צורך.

היה לכם 90 יום.

90 יום של תקופה להגשה, אבל יש המועד שממנו ניתן להתחיל. אותו לא דחינו. עשינו 25 באוגוסט כפי שאמרנו.

גיא, בוא נעשה פשרה, כמו שעשינו עם שר האוצר. אנחנו כרגע נותנים לכם חמישה ימים. אם תהיה לכם בעיה, תחזרו לוועדה.

מנהל רשות המיסים כמי שאחראי על ההפעלה של הדבר הזה וכמי שמכתב גם בכל מיני ידיעות שהדברים לא קורים בזמן היה מבקש לתת לו את המספר ימים נוספים.

גברתי היועצת המשפטית, הייתי מציע להתפשר. הוא רוצה 4 ועוד 4, ואנחנו רוצים 4 בלי עוד 4. אז לא יעלה על שישה ימים. אמרתי לך את ההיגיון. אני לא רוצה לשמוע שהיו קשיים תפעוליים, ולפני 10 בחודש לא היה כסף לאנשים בחשבון. לא מוכן לקבל את זה, כי בסוף העצמאי חשוף לתביעות. זה לא משחק.

אני חשבתי כדי שמחר ייתנו. לא בעוד חודש.

על מס הכנסה שלילי.

על אלה.

היום התעקשו להביא את זה כי אמרו שמחר זה ייראה בבנקים.

מחר ייתנו את המקדמות.

איך אפשר בלי בקשות?

לפי מי שנתן בפעם הקודמת. לא מדובר על מענק עבודה.

אתם יכולים להיערך לזה מעכשיו, כי עקרונית יש לכם הרשימה.

אמרתם שמחר יעבירו את זה. זו היתה הסיבה.

נכון.

היושב-ראש, זה קשור לזמן היערכות; קשור, אם תהיה תקלה שלא ניתן היה לצפות אותה. אף אחד לא מתכוון לעכב את זה. זה רק "פורס מז'ור".

אני רוצה לשאול – מי יפצה את העצמאי שיקבל תביעת שכר על הלנת שכר מהעובד שלו בגלל שלכם היתה בעיה טכנית? סגר הוא קיבל – אף אחד לא אמר לו שהיתה בעיה טכנית והסגר התעכב. עשו לו סגר.

אולי תהיה בעיה טכנית בוועדת החוקה.

אם אין ועדת חוקה, יש סגר. כי אם ועדת חוקה לא עושה כלום, יש סגר. שנייה ושלישית – רק על ההפגנות. לא על הסגר. הסגר ייכנס בכל מקרה לתוקף. כל הסיפור הוא אם תהיה הפגנה או לא. ואם אפשר לאסור על להתפלל במרחב הציבורי – כל מה שיש בחוק הזה.

בקיצור, נישאר על ארבעה ימים. זה סביר והגיוני. נתנו מספיק זמן.

אם תהיה תקלה טכנית – שהסיכויים לכך קטנים- - -

תעשו גיבוי למחשבים שלכם. תקנו מחר שרתים חדשים.

זה מה שישנה – שלושה-ארבעה ימים?

זה משנה את 10 בחודש. תפתח יומן. 1 – יום חמישי. 2 – יום שלישי. 5 – הבנקים לוקח יומיים, כפי שהסביר לנו. מגיע ל-10.

אז ארבעה ימים. רשות המיסים תעביר תשלום של מקדמה מיוחדת לא יאוחר מארבעה ימים ממועד הגשת הבקשה, וימי שבת וחג לא יבואו במניין. הקראתי את שלושת התיקונים – אתה יכול להצביע על כל החוק.

מי בעד הצעת חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) 1365? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד - פה אחד
אושרה.

תודה רבה. כולכם משוחררים לתת נאומים פוליטיים בוועדת חוקה.


הישיבה ננעלה בשעה 02:17.