ישיבת ועדה של הכנסת ה-23 מתאריך 01/12/2020

הצעת תקנות הסדרת מחקרים במחוללי מלות ביולוגיים (שינוי התוספת לחוק), התש"ף-2020, דיווח על פעילותה של המועצה להסדרת מחקרים במחוללי מחלות ביולוגיים, לשנים 2017-2020, בהתאם לסעיף 9(ד) לחוק הסדרת מחקרים במחוללי מחלות ביולוגיים, התשס"ט-2008, הצעת תקנות הסדרת מחקרים במחוללי מחלות ביולוגיים (שינוי התוספת לחוק), התש"ף-2020

פרוטוקול

 
פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



27
ועדת המדע והטכנולוגיה
01/12/2020


מושב ראשון

פרוטוקול מס' 29
מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה
יום שלישי, ט"ו בכסלו התשפ"א (01 בדצמבר 2020), שעה 13:00
סדר היום
1. דיווח על פעילותה של המועצה להסדרת מחקרים במחוללי מחלות ביולוגיים, לשנים 2017-2020, בהתאם לסעיף 9(ד) לחוק הסדרת מחקרים במחוללי מחלות ביולוגיים, התשס"ט-2008
2. הצעת תקנות הסדרת מחקרים במחוללי מחלות ביולוגיים (שינוי התוספת לחוק), התש"ף-2020
נכחו
חברי הוועדה: עינב קאבלה – היו"ר
אנדרי קוז'ינוב
מוזמנים
ד"ר רונית מיוחס - יועצת מדעית, משרד הבריאות

שירלי אברמוביץ - מנהלת מחלקה בכירה, לשכה משפטית, משרד הבריאות

פרופ' יונת שמר אבני - יו"ר המועצה להסדרת מחקרים במחוללי מחלות ביולוגיים; מנהלת המעבדה לנגיפים בי"ח סורוקה; סגל אקדמי, הפקולטה למדעי הבריאות אוניברסיטת בן גוריון, משרד הבריאות
משתתפים באמצעים מקווונים
פרופ' אבי ישראלי – המדען הראשי, משרד הבריאות
פרופ' עמוס פנט – וירולוג הפקולטה לרפואה, לשעבר יו"ר המועצה להסדרת מחקרים
במחוללי מחלות ביולוגיים, אוניברסיטת תל אביב
ד"ר שי וייס – ממונה בטיחות ביולוגית, המכון למחקר ביולוגי בישראל
ייעוץ משפטי
נירה לאמעי רכלבסקי
מנהלת הוועדה
איילת חאקימיאן
רישום פרלמנטרי
תמר פוליבוי

הצעת תקנות הסדרת מחקרים במחוללי מחלות ביולוגיים (שינוי התוספת לחוק), התש"ף-2020
דיווח על פעילותה של המועצה להסדרת מחקרים במחוללי מחלות ביולוגיים, לשנים 2017-2020, בהתאם לסעיף 9(ד) לחוק הסדרת מחקרים במחוללי מחלות ביולוגיים, התשס"ט-2008
היו"ר עינב קאבלה
צהרים טובים, אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה. היום יום שלישי, ט"ו בכסלו התשפ"א, 1 בדצמבר 2020. היום על סדר היום הצעת תקנות מחקרים במחוללי מחלות ביולוגיים (שינוי התוספת לחוק) ודיווח על פעילותה של המועצה להסדרת מחקרים במחוללי מחלות ביולוגיים לשנים 2017 עד 2020.

אנחנו נתחיל מהדיווח, ובהמשך נעבור לתקנות עצמן. נמצאות אתנו בחדר הוועדה פרופ' יונת שמר אבני, ד"ר רונית מיוחס ועוה"ד שירלי אברמוביץ. אני מברכת אתכן, וכמובן אתנו גם מוזמנים נוספים בזום שנפנה אליהם בהמשך. כאמור, נפתח עם הדיווח על פעילותה של המועצה. בבקשה, פרופ' יונת שמר אבני.
יונת שמר אבני
מדינת ישראל החליטה באיזשהו שלב שצריך להסדיר את העבודה במחוללי מחלות ביולוגיים. יש פה מחקר מאוד מתקדם, והמחקר הזה בכל השטחים של הביוטכנולוגיה והביו רפואה גם מספק תשתית רחבה ומאוד חשובה לקידום של המדינה ושל המחקר של מיקרואורגניזם, וגם פותח פתח לכך שחלק המיקרואורגניזמים האלה עלולים להיות אלימים ולהוות סכנה בבריאות הציבור, וכמו שנדבר בהמשך, גם עלולים להוות בעיה מבחינת גורמים שרוצים לסכן את הביטחון של מדינת ישראל.

מצד אחד יש חשיבות רבה לקיום המחקרים האלה ועידודם, והמועצה קמה כדי לאפשר את זה, ולא חס וחלילה למנוע, אבל לאפשר את זה בתנאים שיהיו מצד אחד מאוד פתוחים למחקר, שיאפשרו גם אבחון, גם פיתוח של תרופות, גם פיתוח של חיסונים לנגיפים וחיידקים, אבל מצד שני, ככל שניתן, תייצר מהלכים שימנעו מעבר הידע הזה בנשק ביולוגי לידיים הלא הנכונות, אז יש לנו תמיד איזון בין שתי הנקודות האלה.

ב-2008 כנסת ישראל חוקקה את החוק להסדרת מחקרים במחוללי מחלות ביולוגיים, שמסדיר גם את התוקף החוקי של המועצה להסדרת העבודה במחוללים ביולוגיים. המועצה עצמה היא גוף סטטוטורי, שממונה על ידי שר הבריאות. היא ממליצה למנכ"ל משרד הבריאות גם על הענקה של רישיונות, או הכרה של מוסד שיכול לעבוד עם מחוללי מחלות ביולוגיים, וגם מצמצמת את ההכרה הזאת למחוללים הספציפיים שנמצאים תחת מחקר באותו מוסד. ההכרה היא כללית, היא מאפשרת עבודה עם פתוגנים בדרגת בטיחות זו או אחרת, בהתאם לאמצעים שיש למוסד, אבל יש גם רשימה ספציפית שמאפשרת גם את הפיקוח של עבודה נאותה של מחקר באותו מוסד, זאת אומרת זה לא אישור כללי.

המועצה מורכת משישה אנשי אקדמיה, תשעה נציגים של משרדי ממשלה בתחומים שתיכף נפרט, ויושב ראש המועצה נבחר על ידי הגוף של האקדמיה, מתוך חשיבה שהתפקיד של המועצה לאפשר מחקרים ולא למנוע אותם. כל חבר במועצה מתמנה לארבע שנים, כמובן שאפשר להאריך את זמן העבודה שלו במועצה והעבודה היא בהתנדבות. אתם יכולים לראות את המבנה של המועצה – מנכ"ל משרד הבריאות, מתחתיו המדען הראשי, יושב-ראש המועצה שעובד בצמוד ובעזרתה הרבה של היועצת המדעית והמפקחת, שהיא עובדת של משרד הבריאות, יש את המועצה עצמה, והמועצה מדי פעם מחליטה גם על הקמה של ועדות מוסדיות בהתאם לצרכים, למשל יש לנו תת ועדה שאחראית על אישור עבודה בפתוגנים במוסדות שלהם עצמם אין ועדה כזאת שמפקחת על הנושא הזה. לפעמים יש מפעלים מאוד קטנים, שאין להם אפשרות להקים בעצמם גוף שיפקח על הנושא הזה, ואז הם מבקשים את האישורים הנדרשים מחברי הוועדה של המועצה.

המחקרים שהתמקדו בסיכון המצוי במוסדות מחקר בבתי חולים וגם בתעשייה, וכמובן שאנחנו מתייחסים רק לפתוגנים ביולוגיים, אבל אלה יכולים להיות גם רעלנים, לאו דווקא אורגניזמים חיים או וירוסים או חיידקים, אלה יכולים להיות גם תוצרים שלהם שאפשר להשתמש בהם, או בכלל שיש בתוצרים עצמם נזק לציבור, במידה והם לא יפוקחו כמובן.

כמובן שגם אנחנו היינו בהתפרצות הסערה של הקוביד. אני מוכרחה להגיד שהתגובה הייתה מאוד מהירה. מצד אחד היו הרבה מאוד מוסדות וחברות פרמה שרצו להתחיל לעבוד על הנגיף של הקוביד, ומהר מאוד המועצה גיבשה את ההוראות ואיך יש לעבוד עם הנגיף בשגרה. הפתוגנים מחולקים לדרגות שונות של בטיחות בעבודה. מהר מאוד נקבע גם לגבי ה-SARA-CoV-2 לאן הוא צריך להשתייך, ובהתאם לזה גם מה תהיינה הדרישות כדי לאשר מקומות שונים לעבודה בפתוגן הזה. אני מוכרחה לציין את העבודה הקשה שרונית השקיעה בזה, כי תוך זמן מאוד קצר היא הייתה לאשר 10 מקומות שונים שרצו להתחיל לעבוד במחקרים על הקוביד.
היו"ר עינב קאבלה
כמה אישורים ניתנו עד היום לקוביד?
יונת שמר אבני
בערך 10 – לא, יש הרבה יותר, אבל היו עוד מקומות חדשים שהיה צריך לבדוק אותם. היו מקומות שנבדקו קודם, אז אפשר היה לתת להם מיד את ההרשאה.
היו"ר עינב קאבלה
ידעו שרמת הבטיחות היא מספקת עבור הקוביד אז אוטומטית הם יכלו - - -?
יונת שמר אבני
נכון, מה שנקרא רמת בטיחות 3, כל מי שיש לו את ה-facilities, יכול היה לעבוד.
היו"ר עינב קאבלה
הוא לא צריך אישור - -
יונת שמר אבני
- - הוא לא היה צריך אישור ספציפי לקוביד, כי זה נכנס לקטגוריה מסוימת – אני הוספתי שהיה צריך לאשרר 10 מקומות חדשים.

כמו שנאמר, יש לנו דרגת בטיחות של Biosafety מ-4-1. רמת הבטיחות הביולוגית נקבעת בכל פתוגן לפי רמת הסיכון שלו. הרמה הבסיסית ביותר היא Biosafety level 1 שאפילו לא דורש מנדף מיוחד שמתאים עם סיכויים מאוד נמוכים להדבקה, כמו E-Coli לא פתוגן.

ברמת Biosafety 2 אנחנו כבר מוצאים גורמים של מחלות באדם, כשפוטנציאל הסיכון שלהם בינוני להדבקות אלה שעובדים. תמיד כשאנחנו מדברים על סיכון, אנחנו מדברים גם על סיכון האנשים עצמם שעובדים עם הפתוגנים, וגם כמובן הסיכון של התפרצות, של שחרור הפתוגן לסביבה. אלה שני דברים שהולכים ביחד. אם אתה שומר על הבריאות של העובדים שלך ועובד בהתאם לנהלים התקינים, גם הסיכוי שהדברים יגיעו בטעות – אני מדברת על טעויות, אני לא מדברים על דברים מכוונים – למקומות הלא נכונים הוא יותר קטן.

Biosafety 3 הוא גם ה- Biosafetyשנקבע לגבי הקורונה, הקוביד. רמה זאת מתאימה לעבודה בגורמים ביולוגיים בעלי פוטנציאל סיכון גבוה להדבקה, ולכן אנחנו מדברים פה הרבה גם על הדבקות רספירטוריות, כי כמובן שהדבקה בדרכי הנשימה הרבה יותר קלה מיישום. אנחנו מדברים פה כבר על גרימה של נכות ומוות כמובן, גם אם זה באחוזים נמוכים. ברגע שנקבע שפתוגן מסוים עלול לגרום לנכות, למחלה קשה או למוות, זה חייב לעבוד את BSL 3. זה אומר שגם עובדים במנדף ביולוגי, ובמנדף יש פילטרים מיוחדים שמסננים את הפתוגנים והזרימה של האוויר היא מהאדם לתוך המנדף, אף פעם אין זרימה בכיוון ההפוך; והדבר השני זה שעובדים בחדר עם לחץ שלילי, זאת אומרת שברגע שנכנסים לחדר הזה, כמובן ממוגנים בהתאם עם המסכות של N95, מיגון בהתאם וברגע שנכנסים לחדר, הלחץ הוא שלילי, זאת אומרת שאף פעם לא נוצר מצב שמתוך המנדף הביולוגי שבו נמצא הפתוגן יש זרימה אל האדם שעובד בחדר, כל הזמן הזרימה היא חד-כיוונית ועוברת דרך הפילטרים האלה שמנטרלים את הפתוגן.

Biosafety level 4 – אין אף אחד בארץ שיש לו שימוש, אלא אם כן יש בנס ציונה והמועצה לא מפקחת על נס ציונה. זה כבר דורש מיגון מיוחד ועבודה דרך כפפות. הרבה ראו את העבודה, למשל של שפעת העופות, איך שזה נראה. בארץ למוסדות ולתעשייה וכו' אין לאף אחד BSL 4, מדברים רק על רמה של 1 BSL עד רמה של Biosafety 3, וזה נמצא בהרבה מאד מקומות היום, בעיקר שהרבה מקומות הקימו חדרי לחץ שלילי. הרבה מוסדות הקימו אותם כדי שיוכלו לעבוד גם עם קוביד. מי שלא היה לו, עשה עכשיו מאמץ מיוחד להקים זאת.

על פי החוק, החזקה ומחקר במחוללי מחלות יתבצעו רק במוסדות שהוסמכו וקיבלו אישור למחקר ועומדים כמובן בכל הקריטריונים שקבענו. המועצה עצמה הוקמה ב-2008, אבל ב-2018 הוחלט על הליך מסודר מחדש שכל המוסדות שקיימים – יבדקו אותם ויראו שהם מתאימים לעבודה בפתוגנים שהם רוצים לעבוד איתם. נעשה הליך מאוד מסודר. נעשה הליך מאוד מסודר. יש לנו היום 36 מוסדות, מתוכם 16 חברות שהוסמכו לעבודה, וגם הוחלט בשיתוף עם המדען הראשי שההסמכה תהיה לתקופת זמן מוגבלת, של ארבעה שנים?
היו"ר עינב קאבלה
עד 2022?
יונת שמר אבני
כן, אלא אם כן מישהו מצטרף יותר מאוחר, כל אחד ארבע שנים.
היו"ר עינב קאבלה
ברור, והמועצה מבצעת?
יונת שמר אבני
כן, רונית.
נירה לאמעי רכלבסקי
זה נמצא בכללים שאתם מעבירים לוועדות המוסדיות?
יונת שמר אבני
כן כן.
נירה לאמעי רכלבסקי
אני תוהה, בדיוק עמדתי לשאול אם יש איזה רשימת מצאי של מוסדות שאתם יודעים שעורכים מחקר. ציינת חברות, השאלה היא אם יש מוסד שרוצה להתחיל לעשות מחקר כזה.
היו"ר עינב קאבלה
או שהוא חייב לעבור דרכם.
נירה לאמעי רכלבסקי
מעבר לזה שיש חוק. אתם גם באופן אקטיבי בודקים אם יש חברות כאלה שמתכוונות להתחיל לבצע מחקרים?
היו"ר עינב קאבלה
את מתכוונת אם יש כאלה שלא טרחו לעשות את מה שהם אמורים לפי חוק?
אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם)
אני רוצה לחדד את השאלה של נירה, אלה חברות שאמורות לפנות אליכם לקבלת אישור.
יונת שמר אבני
נכון, אבל יש לנו גם דרך עוקפת, שאם למשל הם הזמינו מחוץ לארץ פתוגן שנמצא ברשימה, יש לנו תקשורת מאוד טובה עם משרד המסחר והתעשייה. פונים לרונית, מעלים את השאלה, ואז אנחנו מגיעים למוסד הזה, גם אם הוא לא פנה אלינו ואנחנו עולים על זה. זאת דרך לעלות על זה, אני חושבת שזה לא קרה עד עכשיו.
רונית מיוחס
בקשות לייבוא של פתוגנים, של חיידקים ווירוסים, עוברות דרך משרד הבריאות. מי שרשמית חותם על האישור זה אמ"ר. כרגע יצרנו איתם מסלול, שכל בקשה למחוללים שנמצאים ברשימה, הם מעבירים דרכי, וזה מחייב גם את אישורי, כאשר אני יודעת אם המוסד הוא מוסד מוכר, הם צריכים להעביר לי מה הם הולכים לעשות עם זה, האם זה מוסד שביקרתי בו; אם לא, אני באה ומבקרת.
היו"ר עינב קאבלה
קרה שכבר הגישו בקשה לייבוא פתוגן והוא לא היה במוסדות המאושרים.
רונית מיוחס
כן, ואז הם צריכים שאני אגיע ואעשה את הבקרה ואנחנו עובדים גם בשיתוף עם מכון הייבוא, גם של משרד הבריאות. הם מאשרים את כל הדברים שלא בשגרה. כל מחולל שמגיע, מעבירים אלי לבדיקת היתרים. אנחנו חלילה לא מונעים את העבודה, אבל מי שרוצה להזמין כזה דבר, חייב שיהיו לו אמצעי בטיחות, גם תלוי מה מזמינים ותלוי מה המחולל.
אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם)
אבל בהמשך למה שאמרת שהיו כבר מקרים של הזמנה מראש ורק אחר כך זה התגלגל אליכם, משרד הבריאות לא מחויב להפנות את אותן החברות - - ?
יונת שמר אבני
לא, הם עצרו את זה.
אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם)
- - הם חייבים להפנות את החברה אליכם באופן אקטיבי?
היו"ר עינב קאבלה
אני אחדד את השאלה שלך, האם זאת באמת חובה של משרד הבריאות, או משהו שנוצר כנוהג עבודה ביניכם? כי אולי צריך לעשות את זה - -
אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם)
- - כתקנה מחייבת.
היו"ר עינב קאבלה
בדיוק.
רונית מיוחס
כנוהל זה מגיע למכון הייבוא. את כל נושא המחוללים הם מעבירים אלי, גם ממכון הייבוא וגם מאמ"ר.
היו"ר עינב קאבלה
על בסיס נוהג?
יונת שמר אבני
זה לא בחוק.
רונית מיוחס
זה לא הוכנס.
היו"ר עינב קאבלה
אני אבקש מהיועצת המשפטית לבדוק את העניין הזה.
נירה לאמעי רכלבסקי
השאלה גם מהצד השני, מעבר לצד שיחייב מבחינה רגולטורית את מי שפוגש את המקום הזה בייבוא, האם יש מקום גם לעשות צעד הסברתי – אולי באתר של משרד המסחר והתעשייה או של הרגולטור שאחראי על העניינים האלה – שאנשים יידעו שאם הם עומדים לפתוח עסק כזה או להקים חברה כזאת, יש חוק?
היו"ר עינב קאבלה
יש פה מה לבדוק, כי מרגיש שזה צריך להיות מוסדר. זה טוב שזה עובד ככה, כי זה עובד ככה, אבל לא צריך לסמוך על הנוהג הקיים.
נירה לאמעי רכלבסקי
לדעתי חייבת להיות חובה בתקנות הרגולטוריות שמדברות על ייבוא.
אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם)
שזה לאו דווקא יכול להתבצע בהליך החקיקה, זה יכול להיות בתקנות הפנימיות של משרד הבריאות.
היו"ר עינב קאבלה
זה מצריך בדיקה. מכיוון שככל הנראה לא נפתור את זה עכשיו, אני מציעה שכוועדה נבקש מהיועצת המשפטית של הוועדה לבדוק האם אפשר לכלול חובה, שאנחנו ניזום כזה דבר במארג היחסים בין משרד הבריאות, לשכת המסחר – נקבל מכם את המידע על הגורמים הרלוונטיים לדבר הזה – כדי לראות איך אפשר לחזק את המחויבות הזאת לעבור דרככם, לא משנה מה.
יונת שמר אבני
זה משהו שבאמת עלינו עליו בשנתיים האחרונות, מהרגע שהתחלנו לעשות את הבקרות, ואני חושבת שזה חשוב להסדיר את זה.
נירה לאמעי רכלבסקי
כשחוקקנו את החוק הזה, היו פחות חברות. אני חושבת זה כן צריך להיות הרגולטור הראשון שמתחיל את השרשרת - - -
היו"ר עינב קאבלה
לא הייתי נעצרת בראשון, נבין את פרטי השרשרת ואז נראה איך הכי נכון לפתור את זה, כמובן בשיתוף פעולה עם הגורמים המקצועיים. אנחנו אמנם בהתחלה, אבל המסקנה הראשונה של הוועדה היא שאנחנו מבקשים מהייעוץ המשפטי לבדוק את הנושא.
אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם)
אני רוצה להבין יותר לעומק, בין 2008, מהרגע שחוקק החוק, עד 2018 שהכנסנו את השינויים לבדיקה תקופתית מוגבלת בזמן, האם היו בדיקות של אותם הגופים באותן 10 שנים, או שניתן אישור ואז הוא היה תקף למעשה לאורך כל הזמן?
רונית מיוחס
למעשה, את המפקחת מינו רק משנת 2014, אז התחלנו להסדיר את הכול. בהתחלה זה קרטע.
יונת שמר אבני
אז זה היה forever, עד שהוחלט שזה לא יהיה forever, אלא שכל פעם יצטרכו לבדוק מחדש. דברים משתנים, פתוגנים צצים.
אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם)
רמות המיגון עולות, הסיכונים עולים. לכן הופתעתי לשמוע, שהיו שנים לא מעטות שבהן לא התבצעה ביקורת ולמעשה ניתן אישור.
היו"ר עינב קאבלה
מה שמדאיג אותי זה לפני 2008. אתה יודע, זה אפילו עוד יותר מדאיג.
יונת שמר אבני
לפני 2008 לא היה כלום.
נירה לאמעי רכלבסקי
הוועדות עורכות ביקורות?
יונת שמר אבני
כן, בהחלט, בתור מישהי מאוניברסיטת בן גוריון, ברגע שההזמנה מגיעה אליהם ויש שם איזשהו פתוגן, הם מתערבים. ועדת הבטיחות של האוניברסיטה או של המוסד מתערבת.
נירה לאמעי רכלבסקי
בכללים שהמועצה קבעה - - -
יונת שמר אבני
מתערבת ובודקת שזה לפי הכללים.
היו"ר עינב קאבלה
והיא כפופה ישירות אליכם?
יונת שמר אבני
אבל היא קיבלה את ההסמכה שלה מרונית.
היו"ר עינב קאבלה
כן, אבל היא גם מדווחת לכם לאחור.
נירה לאמעי רכלבסקי
בכללים האלה יש גם חובה של עריכת ביקורות תקופתיות?
רונית מיוחס
למעשה, בכל ועדה ובכל מוסד שמקבל אישור, אנחנו דורשים שיהיה גם אחראי בטיחות ויש יו"ר לוועדה. הם מאשרים את המחקרים, למשל באקדמיות, בבתי חולים הגדולים, שיש להם יותר ממחקר אחד כמו בחברות הקטנות, הם מאשרים את כל המחקרים, הם בודקים את תנאי הבטיחות ומדווחים לי ואני עורכת בקרות תקופתיות.
נירה לאמעי רכלבסקי
הכללים האלה מעודכנים מדי פעם? אתם מבקרים אותם? מוסיפים להם?
רונית מיוחס
הדברים מתעדכנים.
יונת שמר אבני
כן, בשנה שעברה למשל החלטנו, שאין לנו מספיק פיקוח מה קורה כשנגמר המחקר. אז אנחנו עשינו תהליך של טופס מיוחד של סיום מחקר, ואז העברנו את זה לוועדות המוסדיות.
היו"ר עינב קאבלה
או למוסדות, כי לא כל מוסד שנתתם לו אפשרות - - -
יונת שמר אבני
לא לכל אחד יש ועדה, אבל יש איש בטיחות.
היו"ר עינב קאבלה
בדיוק, Point of contact.

אגב, עוד שאלה ואז כמובן תמשיכי בסקירה. אמרתם שיש 36 מוסדות, 16 חברות, וכל בתי החולים בכל האוניברסיטאות, או הרוב המוחלט של בתי החולים באוניברסיטאות הם בתוך ה-36?
יונת שמר אבני
בתי החולים הם לא בתוך ה-36.
היו"ר עינב קאבלה
הם לא עורכים מחקרים?
יונת שמר אבני
הם עורכים חלקם, אבל לא כל בית חולים שיש לו כל מיני חולים שמגיעים עם כל מיני פתוגנים אומר: אני הולך לעשות מחקר בנושא הזה.
אבי ישראלי
לא בכל בתי החולים עושים מחקר.
יונת שמר אבני
מי שרק עושה עבודה של ריפוי חולים, ברור שיכול פה ושם להיתקל בפתוגן ששייך לרשימה.
היו"ר עינב קאבלה
ואוניברסיטאות?
יונת שמר אבני
אוניברסיטאות – בכולן יש; אוניברסיטאות, מוסדות מחקר.
אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם)
טופס סיום מחקר גם מחייב את המוסדות להשמיד את השאריות?
יונת שמר אבני
או להשמיד או לתת כתובת ברורה לאן זה הלך אחרי זה, ושהמקום שזה הגיע אליו אחרי זה, יש לו אישור להמשך עבודה.
היו"ר עינב קאבלה
כשהתקווה היא שהם לא כותבים שם: המכולה הירוקה בחצר האוניברסיטה.
יונת שמר אבני
כן, היו כמה אירועים בארצות הברית שמצאו כל מיני דברים.
היו"ר עינב קאבלה
אוי ואבוי, רציתי בהמשך לשאול אם גם היה אצלנו אירוע, אבל בסדר. תמשיכי בסקירה ונשמח לתשובה.
יונת שמר אבני
אם זה נתקע אי שם בקרביים של איזה מינוס 70 או חנקן נוזלי, אנחנו לא יודעים על זה.
היו"ר עינב קאבלה
לא, אבל משהו שצף למעלה בכל התקופה מאז הקמתכם?
יונת שמר אבני
לא, לא היה. הייתה חשיבה שאנחנו צריכים לדעת גם על סיום מחקר, ולא רק לאשר את התחלת המחקר.
היו"ר עינב קאבלה
אבל עד היום מאז הקמתכם, הפעילות התנהלה כשורה ולא מצאתם שיש פעילות שמתנהלת שלא על פי הסמכה או ללא אישור? לא היה כזה מקרה?
יונת שמר אבני
לא שידוע לנו.
היו"ר עינב קאבלה
אוקי, אני מניחה שאם היה, הייתן יודעות.
יונת שמר אבני
לא שידוע לנו. זה רק אדם. אני באמת רוצה להגיד בסוף הדברים שלי, שיש חשיבות מאוד גדולה לחינוך ולמודעות. אלה התחומים שהמועצה יכולה להתעסק איתם, היא לא מתעסקת בצד הפלילי. היא רוצה למנוע אותו, שלא יקרה במקרה, אבל אם זה משהו זדוני לא בתוך האפשרויות שלנו - - -
נירה לאמעי רכלבסקי
אבל התפקיד של המועצה ליצור פעולות הסברה בעניין.
יונת שמר אבני
כן.

אנחנו מגיעים פה לדבר השני שנעשה מאז היינו בפעם האחרונה, וזה המודעות, של הפצת המידע, גם שיידעו כמה שיותר גורמים לגבי החוק, זאת אומרת מי שמגיע עכשיו ורוצה להתחיל לעבוד, שיידע מה הוא צריך לעשות, ולכן בפברואר בכנס אילנית באילת היה לנו ביתן הסברה בנושא הזה, כדי להגיע לכמה שיותר חוקרים. אילנית היה מפגש של ישראל, אחד הכינוסים החשובים אליו מגיעים הרבה מאוד חוקרים שעובדים בביולוגיה מולקולרית והסטודנטים שלהם וגם פוסט-דוקים מחוץ לארץ, כך שזאת הייתה הזדמנות מצוינת להתחיל. זה לא ממש תהליך של חינוך, אבל זאת בהחלט הייתה חשיפה לנושא הזה.

ביוני 2018 השתתפתי בסדנה מאוד חשובה בזגרב על ה-dual use של גורמי מחלות ביולוגיים. שם גם נחשפתי לכך שיש הרבה מדינות שיש להן כבר עכשיו תהליך לימוד והכשרה של עבודה עם פתוגנים, מודעות לזה, שמירה עליהם שלא יגיעו לכל מיני מקומות לא נכונים. זה לא חייב להיות איזשהו לימוד מעשי, אבל הרבה מהם למשל ייצרו מצגות באינטרנט, שיש אליהן גישה ואפשר באינטרנט ללמוד על הנושא הזה. אולי כשיהיה לנו זמן ונתפנה מהקורונה, גם אנחנו נתלבש על הנושא הזה. אני אגיד את זה אחר כך בתוכניות לעתיד, אבל אני חושבת שזה משהו מאוד חשוב, כי רוב הדברים שעלולים לקרות, יקרו מחוסר מודעות ולא יקרו בזדון, אם חס וחלילה יקרה משהו. יש פיקוח, יש תנאים, ועכשיו נשאר לא להתנהל בטיפשות.

אני רואה פה חשיבות גדולה למועצה, כי יש לה עדיין מה לעשות. ביוני 2018 היה לנו יום עיון מאוד מוצלח על "מחקר ביולוגי בעידן הביו-טרור". היו לזה הדים ממש מצוינים, התכולה של האולם לא הספיקה, לא ציפינו שיהיו כל כך הרבה מתעניינים. הייתה גם חשיפה לחלק מהדברים המעניינים שעושים בנס ציונה למשל. הרבה מאוד אנשים פנו אלינו אחרי זה וביקשו שזה יהפוך לאיזושהי מסורת, שנמשיך עם יום העיון הזה לפחות פעם בשנתיים.
היו"ר עינב קאבלה
היום אפשר לעשות את זה בזום, אז זה יאפשר לכם הרבה יותר משתתפים. הזום פותר חלק מהדברים – הוא מקשה, אבל הוא גם לפעמים פותר.
יונת שמר אבני
זום זה זום, זה יפה, אבל את האינטראקציה בין חוקרים ואנשים שמגיעים ומדברים ביניהם – הזום לא פותר.
היו"ר עינב קאבלה
ברור, חד-משמעית אין לזה תחליף.
יונת שמר אבני
ב-2019 נערך יום עיון בנושא: "סוף עידן האנטיביוטיקה? מבט אל העתיד". היה כינוס מאוד מאוד מוצלח שעסק בפיתוח של תחליפים לאנטיביוטיקה, עמידות לאנטיביוטיקה בסביבה ובמזון, מה שאנחנו קוראים היום one health, זאת אומרת שאתה משתמש באנטיביוטיקות, בעיקר בחקלאות, לא רק באדם, זה מגיע אחר כך לסביבה ויוצר פתוגנים עמידים, לא רק בבתי חולים. כל הנושא של one health גם עלה שם והייתה שם קבוצת דיון מאוד מעניינת.

הנושא שלישי שעסקנו בו היה סקר סיכוני סייבר. זאת הייתה פנייה של הוועדה למדע של הכנסת, שהעלתה את הנושא הזה וביקשה שנטפל בו. התקבל איזשהו תקציב ממשרד הבריאות כדי שנוכל לטפל, כי אף אחד מאתנו לא אדם של סייבר ולא יכול לטפל בנושא הזה באופן ספציפי. פנו לחברת קומסק והם אספו את המידע ממקומות שונים שמתעסקים במחקר של הפתוגנים לראות מה ההליכים שנעשים שם לשמירה של המידע, לא שמירה של הפתוגנים, אלא שמירה של כל הצד של המידע.

הם קיבלנו מאתנו את הרשימה של האתרים לסקירה, קבעו מפגשים, נפגשו עם אנשי הבטיחות במוסדות השונים, ובהתאם לזה הם גם קבעו את רמות הסיכון בנושאים שונים כמובן, ובכל מוסד עשו סקר איומים רלוונטיים, ובסוף הם הוציאו את הממצאים שלהם בקובץ אקסל, ושם הם סיווגו את זה – זה מופיע יותר מפורט גם בדוח עצמו – לסיכונים ברמה נמוכה, שבהם נדרש רק להמשיך לעקוב אחר הממצאים באופן קבוע כדי לוודא שרמת הסיכון לא תעלה; לסיכונים ברמה בינונית, ששם מומלץ להפחית את רמת הסיכונים בהתאם להמלצות הכלולות בדוח; וסיכונים ברמה גבוהה, ששם מומלץ להתייחס לסיכונים בראש סדר העדיפויות ובאמת לטפל בהם.

הממצאים הוצגו לוועדה כולה והובאו לדיון, ואז הוועדה יצאה עם ההמלצות הבאות: לא בכל מקום זה קיים, אבל ברוב המקומות זה כמובן קיים – שימוש בשם משתמש וסיסמה אישים; החלפה של הסיסמה ושל שם המשתמש כל שישה חודשים; כמובן שהסיסמאות יהיו מורכבות. חלק מההמלצות שלהם הם דברים שהם מובנים מאליהם במוסדות מסודרים. אני עובדת גם בסורוקה וגם בבן גוריון, וזה חלק מהדרישות של בית החולים, שאתה מקבל התראה שאתה צריך להחליף את הסיסמה שלך. חלק מהדברים הם באמת ברורים.

ביצוע סקר הרשאות, האם נשארו הרשאות לאנשים שהם לא מורשים?

וכמובן שברגע שיש הזמנה של פתוגן שנמצא ברשימה, שתופיע אזהרה. על זה אנחנו עובדים כבר היום, כשברוב המוסדות זה מתבצע. ברגע שיש לנו הזמנה כזאת, זה מגיע לאנשי הבטיחות.
היו"ר עינב קאבלה
לא כולם אימצו את ההמלצות האלה?
יונת שמר אבני
עד כמה שאני יודעת, זה נמצא היום, כי זה גם חלק מהתהליכים שאנחנו בודקים, שבאמת ועדת הבטיחות מעורבת בהזמנות ויודעת עליהן ובודקת עד שה-facilities - - -
נירה לאמעי רכלבסקי
האמת שגם המחקרים עצמם שחוקר עושה בפתוגנים יכולים בעצמם להוות חומר מסווג, ואז השאלה היותר מהותית – נגיד חוקר שאחר כך יושב על זה בבית בערב וכותב, עצם העובדה שחוקר מפתח משהו שיכול להוות בשימוש משני או אחר – ואני סתם זורקת, כי אני לא באמת מבינה בזה – נשק ביולוגי מסוג כזה או אחר, והוא יגיע לאיזשהו גילוי על פתוגן מסוים, גם זה בעצמו הוא נושא מסובך.
היו"ר עינב קאבלה
נשאיר את השאלה הזאת דקה באוויר, מכיוון שמסרו לי שנמצא אתנו פרופ' עמוס פנט ועוד מעט חייב לעזוב, אז ברשותך, פרופ' יונת, אנחנו נאפשר לו את רשות הדיבור. פרופ' פנט, שלום לך, ברוך שובך, כי אתה עכשיו מדי יום אצלנו בוועדה.
עמוס פנט
כל יום אצלכם, תודה רבה. אני רוצה בכמה דקות ספורות לתאר את ההיסטוריה, ולמה חוקק החוק הזה. היוזם בכנסת היה בזמנו פרופ' אריה אלדד, שהיה פרופ' גם בהדסה וראש המחלקה לניתוחים פלסטיים. זה התעורר בעקבות סיפור מאוד מעניין, שהיה באחד הכפרים בארץ. אדם עבד על אנטרקס, לא פחות ולא יותר, אצלו בחצר האחורית. איכשהו התגלה שמישהו עובד על אנטרקס. אנטרקס זה חיידק מאוד מסוכן, שקשה מאוד להיפטר ממנו, והוא משמש כנשק ביולוגי. ואז כשבאו לאותו אדם, הוא אמר: הכול חוקי, אין בעיה, אין שום חוק שאוסר עלי לעבוד על אנטרקס.

אז אריה אלדד ואבי ישראלי, שהיה אז מנכ"ל משרד הבריאות, הרימו את הכפפה. הייתה ועדה, והוועדה התלבטה קשות, כבר הזכירה את זה יונת. הבעיה הייתה מה בין חופש אקדמי ובין ביטחון, ביטחון לאומי. קל מאוד לחוקק חוקים, שאחר כך הקהילה האקדמית לא תוכל לעמוד בהם, כי לא התאפשר לה לעבוד. אחרי הרבה דיונים והרבה מריבות, בסוף חוקק החוק. בוועדה היו גם נציגים של האקדמיה, גם יועצים משפטיים, גם אנשי משרד הביטחון. כל אחד נתן את ה-input שלו וכל אחד ניסה למשוך קצת את השמיכה לכיוון שלו.

בסופו של דבר התקבל החוק הזה, שאני חושב שהוא מאוזן. אני שימשתי כיושב-ראש הראשון של הוועדה. הקמנו את כל הנהלים. זו הייתה עבודה מאוד מאוד קשה וד"ר רונית מיוחס נכנסה לתפקיד הזה ועזרה רבות בביסוס הדברים האלה.

עד היום כל הזמן קיימת השאלה, כמה אנחנו יכולים לחסום את האקדמיה, לדוגמה עכשיו הזכירו פה שגם חוקר שכותב עבודה למחקר, אולי גם זה צריך לעבור דרך איזשהו סינון ראשוני. גם זה עלה בוועדה בזמנו, והוחלט שזה כבר איכשהו חורג יותר מדי מתחומי הוועדה, וכיום אין חובה לחוקר להעביר את המחקר שלו דרך הוועדה, בהנחה שהחוקרים הם מספיק אחראים. אני רוצה להגיד שהבעיה הזאת היא לא ישראלית, היא בעיה כלל עולמית. בארצות הברית יש ועדה דומה, שהקים ה-CDC בזמנו, גם בעקבות זה שהיה אם אתם זוכרים ב-2001 חוקר, כנראה ממעבדות אמריקניות ששלח אנטרקס במעטפות לכמה חברי קונגרס. אז זאת לא רק בעיה ישראלית, שהתעוררה ביתר שאת, כאשר חוקרים בהולנד הפכו את נגיף השפעת לנגיף השפעת שהיה ב-1918, אותו נגיף שפעת שחולל את השפעת הספרדית. אמנם הם עשו את זה בבטיחות גבוהה, אבל עלתה השאלה שוב בכל עוצמתה, האם בכלל מותר לפרסם את זה, ובסופו של דבר זה התפרסם בעיתון Nature, אבל היו לזה הרבה התנגדויות. אז הבעיה הזאת חיה וקיימת בכל העולם. אני חושב שיונת מתמודדת עכשיו יפה מאוד עם כל הבעייתיות שיש. תודה רבה.
היו"ר עינב קאבלה
תודה לך, פרופ' פנט, גם על אתמול, גם על היום, ובהמשך נשמח תמיד לשמוע מהתובנות שלך ומהידיעות שלך. תודה.
עמוס פנט
תודה רבה.
היו"ר עינב קאבלה
פרופ' יונת, בבקשה.
יונת שמר אבני
בדיוק כמו שעמוס אמר, ההחלטות הן התמודדות כל פעם מחדש. אני חושבת שדווקא בקוביד התמודדנו עם זה מאוד יפה, כי כל המקומות שרצו לעבוד במחקר, עבדו במחקר ולא עצרנו אותם. אנחנו יודעים כמה זה חשוב, פיתוח של חיסון, פיתוח של שיטות דיאגנוסטיות חדשות, נעשתה המון עבודה, גם בפיתוח שיטות, גם בעניין החיסון, והוועדה אפשרה את זה ובשום אופן לא עצרה את זה.

לכן אני גם הדגשתי את העניין של חינוך, של מודעות, שדרך החינוך אנחנו צריכים להגיע למצב של מודעות, גם לאדם שעושה דוקטורט וגם לחוקר עצמו, כי ככל שאתה מדבר על זה יותר ומעלה את זה יותר, גם האדם שלקח מחשב הביתה כדי לכתוב את הצעת החוק, יהיה באיזושהי מודעות וזה לא יסתובב אחר כך סתם. הנושאים האלה באמת עולים כל פעם – לפני שנה, שנה וחצי, הנושא של אבעבועות שחורות ואנשים שהכניסו רצפים לנגיף החיסון של אבעבועות שחורות והפכו את זה למעין אבעבועות שחורות.

הנושאים האלה כל הזמן עולים, הדברים האלה בידיים של החוקרים. אנחנו נדבר גם בסוף על כך שהיום כל כך קל לך לשנות חלקים של גנים בתוך פתוגן. אז יש לנו רשימות של הפתוגנים שוועדת המדע החליטה עליהם, אבל מה קורה אם לוקחים פתוגן ועושים לו סוויץ' קטן, מכניסים לו עוד כמה גנים והוא לא נמצא ברשימה?
היו"ר עינב קאבלה
אז איך באמת פותרים את זה?
יונת שמר אבני
זה נושא שבדיוק לפני פרוץ הקורונה התחלנו לדבר ולחשוב איך אנחנו מתמודדים אתו, איך מתמודדים עם אנשים שיכולים היום להזמין או בכלל לסנתז במה שנקרא garage labs, לסנתז לעצמם רצפים כאלה ולהכניס אותם לתוך פתוגנים, שבכלל לא נמצאים ברשימה.
נירה לאמעי רכלבסקי
צריך גם לתקן את החקיקה לגבי ביצוע התערבות כזאת, היא אפשרית יותר היום מאשר הייתה בעבר.
אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם)
זה מאוד מזכיר את הסיפור עם הרשימה של סמים קשים ובכלל ההגדרה של סמים, כי כל סנטוז או חומר וזה כבר לא נמצא ברשימה, כי ההרכב הכימי משתנה.
היו"ר עינב קאבלה
אבל יש משהו שהוא בסיס משותף לאותו פתוגן, שאפשר להגיד לצורך העניין בחקיקה "ודומיו, ובלבד שיש בו - - -"? אני כבר חושבת על פתרון.
יונת שמר אבני
אפשר "ודומיו", צריך לחשוב על זה, לא למהר.
היו"ר עינב קאבלה
לא לא, אני לא עושה את זה היום.
יונת שמר אבני
אבל אנחנו בהחלט ננסה להתמודד.
היו"ר עינב קאבלה
אבל את מעלה משהו שאותנו כמחוקקים מטריד ברמה שאנחנו חושבים שאם אפשר לתקן את זה - - -
יונת שמר אבני
מרמת הפתוגן לדעתי זה ירד לרמת הגן, אז יהיו גנים שהם טוקסינים – עלולים להיות hazard.
היו"ר עינב קאבלה
ואתם יודעים היום כבר להצביע על כמה מהם, באופן שבאמת אפשר יהיה - - -?
יונת שמר אבני
יש כמה, אבל - - -
היו"ר עינב קאבלה
כמו שאני רואה עכשיו, הדרך לתקן את זה בתוספת, היא לא דרך ארוכה ומלאת ייסורים כמו הליכי חקיקה בכנסת, לכן אני חושבת על הכיוון הזה.
יונת שמר אבני
אני חושבת שזה משהו שנצטרך להציג אותו לוועדה, להתייחס אליו.
היו"ר עינב קאבלה
ברור.
אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם)
אם זה באמת ירד לרמת הגן הבודד, אנחנו לא נוכל לסקור את כל רשימת הגנים - - -
נירה לאמעי רכלבסקי
אבל אם באמת כל התערבות בפתוגן שמוציאה אותו מהרשימה עדיין משאירה אותו בעייתי, כן אפשר לנסח סעיף כללי.
יונת שמר אבני
זה הפוך, אלה פתוגנים שלא ברשימה שהוספת להם גן טוקסי, ואז הם הופכים לפתוגנים - - -
נירה לאמעי רכלבסקי
גם בסעיף הזה אפשר - - -
היו"ר עינב קאבלה
הרי אנחנו לא מתיימרים.
יונת שמר אבני
אנחנו התחלנו לחשוב על העניין הזה בדיוק לפני הקורונה, מה שנקרא ביולוגיה סינתטית, כי זה מה שזה בעצם, זה גם מופיע בתכניות שלנו לעתיד. אני מעלה את זה פה, כי ככל שהעולם יתקדם, זה יהיה נושא יותר ויותר חשוב.
היו"ר עינב קאבלה
אם לנו יורשה בחוסר הבנה להגיד, אני אומרת בחוסר הבנה כי אולי לדברים שאני אומרת אין היתכנות, אבל ככל שבאמת יש אפשרות לקרב את הפעילות שלכם ואת הבחינה שלכם לאיפה התיקון נדרש לעתיד הקרוב, אנחנו כמובן מברכים על כך, כי זה נשמע מדאיג.
אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם)
עד ה-23 בדצמבר.
היו"ר עינב קאבלה
זו בדיחה של פוליטיקאים, עזבי, אתם תמשיכו להתעסק במדע. אבל אתם תמשיכו לעבוד בכל מקרה והמדינה ברור והחשיבות של הבטיחות לאזרחים שלנו ברורה, לכן מה שצריך לעשות צריך לעשות, וכל מי שיהיה פה ידאג לזה. לזה אני לא דואגת, אני רק אומרת שרצוי היה להגיע לזה בהקדם, אם אפשר, אם כבר הידע המדעי מאפשר את ה-fine tuning של הסיפור הזה כדי להכניס אותו ולעגן אותו בחקיקה או בתקנות.
יונת שמר אבני
קודם כל נגיע לשלב של מודעות, זה גם היה אחד הנושאים שהיו בכינוס שדיברנו עליו. אחר כך זה יגיע לשלב שזה צריך להבשיל למשהו אסטרטגי.

היו לנו עדכונים של רשימת המחוללים בהתאם להתפרצויות. בתור ראש מעבדה לווירולוגיה אומרת שלווירולוגים אף פעם לא משעמם. גם אם כל שנה יש משהו חדש, ה-SARS ב-2003, ה-H1N1 ב-2009, כאילו כל שלוש שנים, MERS ב-2012, ואז ה-Ebola התפרצה מחדש.
היו"ר עינב קאבלה
מישהו בחן פעם למה זה - - -
יונת שמר אבני
כי כל אחד זה וירוס אחר.
היו"ר עינב קאבלה
אבל יוצא שכל שנתיים עד שלוש יש משהו חדש.
יונת שמר אבני
בדיוק, עכשיו יש לנו את ה-SARS שדרש מאתנו להתמודד עם זה מהר, להגיב מהר לנושא.

יכול מאוד להיות שלהפך, הדחיפות עכשיו תעלה, כי יש פתאום התפרצות כזאת – אני אומרת לכם את זה עכשיו בתור וירולוגית. בדרך כלל לוקח הרבה זמן עד שווירוס שעבר מחיות יעבור אדפטציה ויתחיל להדביק בני אדם בקלות. פה אנחנו לא יודעים פה מי היה מה שנקרא ה-index case בסיפור.
היו"ר עינב קאבלה
אם זה העטלף או - - -
יונת שמר אבני
בדיוק, אבל ברור שישר יצרנו וירוס שיכול לעבור מאדם לאדם בלי שום בעיה. הרי הבעיה שלנו זה לא שיש הדבקות ספורדיות מחיה לאדם וזה נגמר שם. זה מתחיל להיות בעייתי כשזה עובר מאדם לאדם.
היו"ר עינב קאבלה
אגב, זה גורם לכם לחשוב שאולי זה התחיל הרבה קודם - -
אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם)
- - ולא גילו את זה?
יונת שמר אבני
בוודאי, בואו לא נדבר עכשיו על תיאוריות קונספירציה.
היו"ר עינב קאבלה
לא בהיבט של קונספירציה, אני דווקא לא חשבתי בהיבטים האלה. זה קרה גם בלי שהשגיחו על זה, זה התבשל הרבה קודם באוכלוסייה.
יונת שמר אבני
הרבה קודם, אבל זה לא מסביר את זה שהכול הגיע ממקום אחד. כל ההתפרצות התחילה במקום אחד. אם זה היה רוחש מתחת, זה היה כבר צריך להגיע לעוד מקומות. זה לא אזור שהיה תחום, איזה בית כלא, ואף אחד לא יצא ממנו.
אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם)
אולי הם ידעו לאבחן את זה, כי בסופו של דבר התסמינים מאוד דומים לדלקת ריאות.
יונת שמר אבני
בחלק מהאנשים, נכון. יכול להיות שהרבה זמן פספסו, נכון, אבל עדיין הייתה פה מעין התפוצצות במקום אחד. זה כבר צריך היה להיות בכל מיני מקומות בעולם, אם זה היה - - -
אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם)
אני מכיר נתונים ממספר מדינות במזרח אירופה, ששם הדבקה מחוץ לבית חולים של דלקת ריאות פתאום עולה שם.
יונת שמר אבני
כי היא בקהילה.
אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם)
בקהילה או מה שלא יהיה, הנתונים האלה עולים אל מול קוביד, שבנתונים רגילים כביכול. רק כשאתה משווה את שני הנתונים האלה, אתה מבין שחלק מההדבקה בקוביד נרשם כדלקת ריאות לא רגילה.
יונת שמר אבני
נכון, אבל עשו ממש מחקרים גנטיים על המעבר של הווירוס, כולל אנחנו יודעים בדיוק מאיפה הגיע הווירוס אצלנו. יכולתי להביא לכם שקופית שיהיה לכם מעניין, אבל המסה הגדולה של הקוביד הגיעה מארצות הברית, כי הרי זה היה הפס שלא סגרו. המסה הגדולה הגיעה מארצות הברית. רוב המקרים בארץ הגיעו מארצות הברית. גם יודעים שזה התחיל מסין, הגיע לאירופה, הגיע לארצות הברית, חזר אלינו. אחוז נמוך יחסית הגיע לארץ מצרפת, מכמה מקומות באירופה, אבל המסה הגדולה הגיעה מארצות הברית.
אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם)
זאת בדיוק הייתה המסה, כמות האנשים המאוד גדולה שהגיעה בפרצה הזאת באותה תקופה, ומשם זה התפרץ.
יונת שמר אבני
אין מזה מנוס, היום עם הגנטיקה והאפשרויות להראות את הקרבה המשפחתית ברמה של הנוקלאוטיד, אפשר בהחלט לראות מאיפה הגיעו דברים.
היו"ר עינב קאבלה
לא שזה עוזר לנו עכשיו, אבל זה נורא מעניין.
יונת שמר אבני
נוסף לכל העניין של הדבקות זאונותיות, יש גם עניין של תעבורה. אם פעם הדבקה זאונותית הייתה נשארת במקום האנדמי המסוים ולא הייתה עוברת במקומות אחרים, עכשיו בגלל תעבורה עולמית, הדברים מתפשטים הרבה יותר מהר.
היו"ר עינב קאבלה
כן, גלובליזציה.
יונת שמר אבני
זאת בעיה רצינית.

גם רוב הפתוגנים שנמצאים ברשימה שלנו, אנחנו רואים שהם בהחלט יכולים לעבור לאדם מבעלי חיים. הבעיה העיקרית כנשק ביולוגי היא כאשר אתה עושה את האדפטציה מהחיה לאדם.
אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם)
ופה השאלה מי למעשה מחליט על הרשימה של הפתוגנים? איך עובד תהליך כניסת הפתוגן לרשימה?
יונת שמר אבני
אני חושבת שבהתחלה לקחנו גם מרשימות קיימות בארצות הברית ודברים שמקובלים, אחר כך כמו שראית, התווספו עוד ועוד פתוגנים, בהתאם למה שקרה בעולם.
אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם)
אבל מה התהליך הסדור? יש ועדה שמחליטה?
היו"ר עינב קאבלה
אתה שואל אצלנו, פה?
אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם)
כן.
יונת שמר אבני
ועדת המדע מאשרת.
היו"ר עינב קאבלה
אבל ועדת המדע מקבלת פנייה ממשרד הבריאות.
יונת שמר אבני
או מאתנו.
אבי ישראלי
המועצה דנה בזה, וזה מה שהיא מביאה כל פעם – להביא, להוסיף, או משהו כזה. הנגיף של הקורונה ספציפית – היה ברור לנו שזה מה שצריך לעשות. אישרנו את זה טלפונית והבאנו את זה לוועדה. באותו זמן לא הייתה ועדה כי זאת הייתה ממשלת מעבר וכו' ואז אישרו את זה במסלול אחר, אבל בעיקרון ככה זה עובד, זה אחד הדיונים הכי מהותיים שעושה המועצה.

אפרופו הביולוגיה הסינתטית, אנחנו מסתכלים מה עושים בעולם. אנחנו מאוד מאוד עוקבים אחרי מה שקורה בעולם. אנחנו גם עוקבים אחרי הפרסומים, אנחנו רואים מה אנשים מפרסמים מהארץ ומחוץ לארץ. היו פה אנשים שהתעסקו עם Ebola באוניברסיטת בן גוריון, ואנחנו ראינו מה הם מפרסמים ומה הם עושים. אנחנו קוראים את הספרות, אנחנו מעודכנים היטב היטב היטב, ורוב החוקרים מעוניינים לספר מה הם עושים, אז זה יותר קל. לכן אנחנו גם עוקבים אחרי מה שקורה בעולם וזה מאוד מאוד חשוב.
היו"ר עינב קאבלה
תודה, פרופ' ישראלי.
יונת שמר אבני
לא הבאנו את זה לפה, כי זה עוד היה לפני הפגישה הקודמת עם ועדת המדע, אבל גם המועצה – יש לה סדרה של קריטריונים להכליל פתוגן מסוים בתור פתוגן ביולוגי שעלול לחולל מחלות. יש רשימה, שאנחנו יכולים לשלוח.
היו"ר עינב קאבלה
אלה קריטריונים שלא קבועים בחוק?
יונת שמר אבני
לא, הם החלטה של המועצה, המועצה ארגנה לעצמה את הראש ואיזה קריטריונים צריכים כדי שיהיה פתוגן, וזאת למשל הרשימה שהוגשה ב-2017 בכינוס הקודם של הוועדה.

כמו שגם אבי אמר וכמו שנאמר פה, בדצמבר 2019 התחילה התפרצות של ה-SARS, ברגע שארגון הבריאות העולמי הכריז על המחלה עצמה בינואר, עלתה המלצה של המועצה להכניס אותו לרשימת הפתוגנים שדורשים פיקוח, ובמקביל נשאלנו על ידי המוסדות השונים ונענינו, בדקנו את הנושא ביסודיות והוחלט שהוא יהיה בדרגה של BSL 3 - זה לא מצריך BSL 4, אבל BSL 3. אחר כך במקביל גם יצאו ההוראות של ארגון הבריאות העולמי, אבל אנחנו גם ראינו מתוך הידע שלנו, שזה יהיה כך פחות או יותר.
היו"ר עינב קאבלה
אז דרגות הסיכון הן מקבילות גם בישראל וגם בארגון הבריאות העולמי?
יונת שמר אבני
כן.
היו"ר עינב קאבלה
קורה שיש פערים?
יונת שמר אבני
כרגע לא, אלה בסך הכול דברים שהרבה מומחים בכל העולם "יושבים" עליהם, אז אין פה הפתעות שמישהו ממציא את הגלגל.

הוחלט שלפתוח דגימות אתה יכול גם בדרגה של BSL 2, אבל לעבוד עם הווירוס ולגדל אותו, אתה צריך BSL 3.
היו"ר עינב קאבלה
זאת אומרת, המעבדות שבודקות - - -
יונת שמר אבני
כן, אני מדברת על הקליניקה, לא לכולן יש BSL 3. אצלנו למשל יש שניים, שני חדריBSL 3 , והוקם גם בעקבות הקורונה עוד חדר, אבל זה לא בהכרח שכל המעבדות הקליניות עובדות בתנאים של לחץ שלילי.
היו"ר עינב קאבלה
ולגבי מעבדות שבודקות את - -
יונת שמר אבני
- - את הווירוס עצמו? הן חייבות שיהיה להן חדר לחץ.
אז יש את התיקון והתוספת
"בתוספת לחוק, אחרי SARS Corona virus", וגם לגבי היבוא, כמובן שהם צריכים אז אישור שהם עומדים בכל הקריטריונים ויש להם BSL 3.
נירה לאמעי רכלבסקי
שאלה לגבי הפיקוח, אתם מפעילים מפקחים?
יונת שמר אבני
רונית היא המפקחת, אין לנו מפקחים.
נירה לאמעי רכלבסקי
לא, השאלה האם יש עוד מפקחים.
היו"ר עינב קאבלה
אני הבנתי ממה שהם אמרו בגדול, שד"ר רונית מיוחס היא - -
יונת שמר אבני
- - היא עוצרת בגופה.
היו"ר עינב קאבלה
אבל השאלה שנשאלת בהמשך לשאלה של נירה, האם אתם מרגישים שאתם באיזשהו חסר?
רונית מיוחס
לכל מוסד אחראי בטיחות, זה אחד התנאים שאנחנו מחייבים, שלמוסד יהיה אחראי בטיחות. אני עובדת מולם. ברגע שאנחנו נותנים את ההנחיות, אחראי הבטיחות בודקים והם צריכים ליישם את זה ומדווחים לי, ככה שאני אמנם אחת, אבל יש לי הרבה עזרה, כי בכל מוסד חייב להיות מישהו שמוודא את זה. אני רואה שזה אכן מיושם, אבל אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם כל המוסדות.
נירה לאמעי רכלבסקי
אלה אנשים שיכולים לקחת sample? לפי החוק, המפקח יכול גם ליטול דוגמאות, לערוך מדידות, כלומר למסור את זה.
רונית מיוחס
אנחנו עובדים מאוד בשיתוף פעולה, המוסדות מדווחים לנו. מההתרשמות שלי כל אחראי הבטיחות עושים את העבודה שלהם, הוועדות עובדות. בחברות שאני מגיעה אליהן, לפני שאני בכלל מגיעה, דבר ראשון אני מבקשת שיהיה אחראי בטיחות שיציגו לי שהוא גם בודק עוד לפני שאני מגיעה, כי אני לא טכנאי מנדפים למשל, צריך שיהיה מישהו שבודק את זה. בכל מוסד אנחנו דורשים שיהיה אחראי בטיחות.
נירה לאמעי רכלבסקי
מפקח יכול להיכנס תמיד - - -
רונית מיוחס
יש לנו סמכויות על פי חוק לעשות את זה.
היו"ר עינב קאבלה
זה מה שאני מבינה.
רונית מיוחס
יש לנו את הסמכות.
היו"ר עינב קאבלה
בפועל היום המועצה מסתמכת על דיווחי המוסדות, כשזה לא בדיוק מה שאת אומרת לי שקיים.
נירה לאמעי רכלבסקי
לא, המפקחים אמורים להיות ממונים על ידי מנכ"ל משרד הבריאות.
היו"ר עינב קאבלה
ולא מונו כאלה?
רונית מיוחס
אני.
אבי ישראלי
מי שהיה לפניה עבד בחצי משרה. צריך להבין, יש פה דבר שונה מהרגיל, גם המוסדות, כל מוסד ומוסד, רוצים להשגיח על הבטיחות. הרי זה יהיה אסון אם חס וחלילה משהו שאנחנו לא רוצים יתפרץ וכו'. אז יש פה שיתוף פעולה של כולם, כי כולם רוצים פה את אותה מטרה, לעשות מחקר, רק בצורה בטוחה הן לציבור, הן לעובדים והן לחוקרים, ולכן שיתוף הפעולה מאוד חשוב.

מי שעבד לפני רונית, עבד בחצי משרה. רונית – המנכ"ל דאז הוסיף לה עוד חצי משרה, ובחצי השני היא עושה פיקוח ובקרה, והיא עושה את זה הרבה. היא נוסעת לכל המוסדות והפרוטוקולים שלה מאוד מפורטים, והיא בודקת אם יש ליקויים או דברים כאלה. אין כל כך הרבה ליקויים, כמו שאתם מבינים, אז היא בודקת שבאמת מתקנים את כל הליקויים בקצב מהיר וכו' וכו'.
יונת שמר אבני
תודה.
אבי ישראלי
אני מצטער שאני מתפרץ מעת לעת, אני מקווה שאתם מקבלים את זה בהבנה.
היו"ר עינב קאבלה
זה בסדר גמור, הרי אם היית פה אתנו בחדר הזה, זה בדיוק מה שהיית עושה וזה בסדר, אז אנחנו מאפשרים לך גם בזום, ולהפך, מודים לך.
יונת שמר אבני
אז רק אני באמת אוסיף את הנקודה הזאת, שמנהל מעבדה מבחינה חוקית אחראי על כל malpractice, כל דבר שקורה במעבדה שלו, מעבר לעניין של הפיקוח שלנו, כך שזה באינטרס גם של מנהל המעבדה, גם של המוסדות עצמם של המחקר, להיות בסדר ולשתף פעולה.
היו"ר עינב קאבלה
אגב, ממוני הבטיחות הם לא מנהלי המעבדה, נכון? יש הפרדה?
יונת שמר אבני
לא, הם מחוץ לזה.
היו"ר עינב קאבלה
אנחנו בטוחים שאת עושים עבודה טובה, ד"ר מיוחס. השאלה להפך היא אליכם, שתאותתו לנו כוועדה אם זה לא מספיק, זה לגיטימי, ולכן שאלנו.
יונת שמר אבני
אבל בגלל שזה באינטרס של המוסדות, ממילא זה קורה ויש להם את הוועדות שלהם. כמו שרונית אומרת, יש להם צבא חיילים שעושים את העבודה בשטח, ופה ושם אנחנו באים, היו לנו תיקונים, היו לנו הערות, התיישרו בהתאם ואחרי זה נתנו להם את האישור גם לעבוד.

אנחנו באמת נגיע לסוף הצגת הדברים. בהחלט חשוב הפיקוח במוסדות ציבוריים, במוסדות להשכלה גבוהה, בבתי חולים ובחברות.

עדכון של המחוללים – דיברנו על זה, כל זה בתכניות שלנו להמשיך עם זה כמובן כל הזמן.

העלינו פה את הנושא של השינויים הגנטיים שאפשר להכניס לתוך פתוגנים שלא נמצאים ברשימה, הביולוגיה הסינתטית. אנחנו בהחלט מתכוונים להרים את הכפפה ולהתמודד עם הנושא הזה בעתיד – לא בעתיד הרחוק, בעתיד הקרוב.

אגב, בעקבות יום העיון המוצלח הזה או שני ימי העיון המוצלחים, אנחנו חושבים שזה נושא מאוד חשוב, ועד עכשיו לא נתקלנו –משרד הבריאות מאפשר את זה, נותן לנו תקציב לזה. בסוף כמובן לא צריך גם עוגת תקציב, אבל כשזה היה בפועל, היה לנו שיתוף פעולה מלא.
היו"ר עינב קאבלה
אל תגידי את זה, אל תגידי, צריכים תקציב - - -
יונת שמר אבני
וכמובן הרחבה של הקשרים הבין-לאומיים. אנחנו נמצאים בקשר עם גורמים שונים, עם אוזן קשובה. נושא נוסף שלא נמצא פה ושאני חושבת שצריך להרים לגביו את הכפפה, זה באמת העניין של חינוך, לעשות לא מצגת על בטיחות, כי כל עובד במעבדה חייב לעבור השתלמות של בטיחות, אבל יותר עניין של אבטחה – לא של בטיחות, אלא גם אבטחה, להיות מודע לזה שדברים שנמצאים במעבדה, צריכים להיות סגורים כמו שצריך, לא לקחת אותם הביתה בקלות ראש. להיות מודעים לנושא הזה, לא רק של בטיחות, אלא גם של אבטחה.
היו"ר עינב קאבלה
ומה אתם עושים בעניין הזה?
יונת שמר אבני
התחלנו לדון בזה. אני חשבתי יותר לאמץ את מה שעשו במדינות אחרות, שתהיה לנו מצגת מסודרת, יפה, שמעוררת את הנושא הזה, שאפשר יהיה לשלוח אותה לכל מיני מקומות ותהיה חלק – מאחר שכל עובד במעבדה חייב לעבור השתלמות במעבדה, שחלק מההשתלמות תהיה גם בנושאים שלנו, שזה יהיה חלק אינטגרלי.
היו"ר עינב קאבלה
זה משהו שאפשר לעשותו as soon as possible.
יונת שמר אבני
כן, as soon as possible.
היו"ר עינב קאבלה
יש משהו שמונע מכם את ההתקדמות לשם? יש איזשהו קושי?
יונת שמר אבני
אנחנו צריכים לצאת מהגל של הקורונה. אתן לכם דוגמה, שהמעבדה שלי הייתה מעבדה של שמונה אנשים בווירולוגיה, שהיום היא 30 איש, אז תבינו איזה תהפוכות עוברות עלינו.
היו"ר עינב קאבלה
שזה רק מחזק את הצורך בחינוך של אותם 22.
יונת שמר אבני
זו מעבדה קלינית, זה אפילו לא מחקר, רוטינה מה שנקרא.
אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם)
הרשימה של המחוללים עצמם הייתה הרשימה שמופיעה במצגת, וכתוב פה שאחד המחוללים הוסר מהרשימה, אז גם ההסרה של המחולל טעונה אישור הוועדה ולמה מסירים? המחולל הזה כבר לא קיים.
רונית מיוחס
מה שהוסר זה בשפת העם הפריונים.
יונת שמר אבני
Prions זה בכלל חלבון. שמו אותו בווירוסים, אבל זה למעשה חלבון.
אבי ישראלי
כמו יעקב קרויצפלד, למשל, דוגמה של מחלת פריונים.
רונית מיוחס
נכון, ואם אתה רוצה להשתמש בזה כנשק ביולוגי, זה נשק מאוד לא יעיל, כי ייקח לך בערך 15-10 שנה עד שהבן-אדם יחלה.
היו"ר עינב קאבלה
זאת פצצה שמשהה את עצמה.
רונית מיוחס
כן, אז זה בהתחלה הוכנס - - -
יונת שמר אבני
אחרי שהיו קריטריונים יותר ברורים מה צריך להיות בפנים, לא רק שזאת תהיה מחלה נוראית, אלא צריך עוד דברים כדי שמשהו יהיה מחולל - - -
היו"ר עינב קאבלה
תודה רבה על הסקירה המפורטת.

ביקש להתייחס גם ד"ר שי וייס, ממונה בטיחות ביולוגית מהמכון למחקר ביולוגי בישראל.
שי וייס
ביקשו ממני לומר כמה מילים על עבודה עם הגורמים הביולוגיים המסוכנים. זו עבודה שהיא מורכבת, זו עבודה שדורשת הטמעה של תרבות בטיחות בכל הארגון לאורך כל השדרה של הארגון, ובמקומות שבהם העבודה הזאת מתקיימת וזה העיסוק המרכזי, הצוותים עוברים הכשרות ויש תרגולים סדירים ולומדים לבצע את הפעולות שצריכים לבצע, את הפרוטוקולים, בצורה בטוחה, תוך שימוש בשיטות של מקרים ותגובות, ובנוסף יש מערך מאוד הדוק וקפדני של ביטחון ביולוגי, שפה זה הכוח העיקרי של החוק הזה שאנחנו דנים בו בשעה האחרונה, ה-biosecurity, ושזה נורא חשוב.

התרבות הזאת, הבטיחות הארגונית הזאת חשובה למניעת תקלות שיכולות לגרום למחלה של עובדים או לזליגה מחוץ למעבדה הבטיחותית, ומצד שני היא גם באה להבטיח שהאנשים שלא מוסמכים ולא מורשים לגעת בגורמים האלה, יצליחו לשים את היד על מבחנה או על סטוק של איזשהו גורם ביולוגי, שהיה נגיד במקרר לא נעול או במקום עם גישה פתוחה.

ופה החשיבות הגדולה שאנחנו רואים לחוק הזה במערך האכיפה והפיקוח שקיים, לפעילות של המועצה, ובמסגרת הפעילות שלהם הם מאתרים כשלים, מפגעים, וכתוצאה מזה מופעל מנגנון לתיקון אותם כשלים, והכי חשוב זה שמתבצעת הטמעה מאוד מבורכת של כללים ונהלים, שעוזרים להגיע לעובדים במעבדות השונות ולסביבה עצמה.
היו"ר עינב קאבלה
תודה. אגב, הבנו שהמכון הביולוגי לא תחת המועצה, נכון? זאת אומרת, אתם לא אחד המוסדות שנדרשים באישור.
שי וייס
נכון, יחידות סמך של משרד ראש הממשלה ומשרד הביטחון לא כלולות בחוק.
היו"ר עינב קאבלה
תודה, ד"ר וייס. משהו נוסף, עוה"ד אברמוביץ?
שירלי אברמוביץ
רק לעניין התקנת התקנות - - -
היו"ר עינב קאבלה
כן, אנחנו מגיעים לזה עכשיו. לאחר שקיבלנו את הסקירה, אחדד מה שהדגשנו תוך כדי הדיון, שהוועדה מבקשת לבצע בדיקה משפטית של היועצת המשפטית של הוועדה מול היועצים המשפטיים והגורמים הרלוונטיים בנוגע לצורך לחייב את הגורמים, כגון משרד הבריאות ומי שמעורב בייבוא של פתוגנים ווירוסים, לעדכן ולדווח עם הגשת הבקשה הראשונית לייבוא; כבר אז שזה ידווח כעניין שבחובה למועצה להסדרת מחקרים במחוללי מחלות. זאת מטלה שנבצע בשיתוף פעולה אתכם ועם משרד הבריאות ועם כל מי שדרוש, וכמובן לחזק ולברך אתכם על הפעילות שאתם מבצעים, להגיד לכם שוב שאם תרגישו גם עד לדיווח הבא, שיש צורך בעיבוי או בחיזוק, אנחנו נשמח להתכנס ולהציף את זה, וכמובן להדגיש יחד אתכם, כי שמענו מכם שזה גם חשוב לכם, ולעודד את הביצוע של זה, את כל נושא החינוך וההסברה לצוותים החוקרים. שכנעתם אותנו שזה מאוד חשוב, אז נשמח מאוד אם זה יבוצע בזמן הקרוב, על אף הקורונה.
נירה לאמעי רכלבסקי
דיברנו גם על ביולוגיה סינתטית, על אפשרות של סעיף - - -
היו"ר עינב קאבלה
נכון, בשונה מהדברים האחרים שמיניתי, בזה אנחנו קצת יותר תלויים במועצה ובאנשי המדע, שיבשרו לנו שאפשר לעשות את זה. את החינוך וההסברה אני יודעת שאפשר, אפשר, צריך להשקיע ולעשות, לשם כך לא צריך להיות מדען. אבל הסיפור של הסינתטי שגם בזה מאוד שכנעתם אותנו שיש מה לדאוג, פה זה משהו שצריך לבוא מכם, כי למדתם הרבה שנים כדי ללמד אותנו על זה ולא להפך, אבל בוודאי שזה מן הסתם דבר נדרש ואנחנו נתכנס ברגע שתאמרו שאתם מוכנים לנושא. אנחנו בוודאי נעזור לכם לדחוף את זה ולתקן את זה.
נירה לאמעי רכלבסקי
- - - עם היועצים המשפטיים לנסות לנסח סעיף שייתן מענה, למרות שאני בטוחה שאתם לא צריכים אותנו בשביל זה.
שירלי אברמוביץ
אני רק אציין שהוזכרו הסמים המסוכנים ובעיה דומה שקיימת בעניין הסמים המסוכנים, ואנחנו פתרנו את זה על ידי הגדרה של נגזרת מבנה, זאת אומרת מכניסים את המולקולה והנגזרות - - -
היו"ר עינב קאבלה
אם מדעית אפשר לקיים את זה גם במקרה שלנו, בהחלט זה משהו שרצוי לעשות.
יונת שמר אבני
אפשר אולי להוסיף ניסוח: ונגזרות של גנים מגורמים פתוגניים, שייכנסו גם לגורמים שאינם פתוגניים.
נירה לאמעי רכלבסקי
אנחנו נשמח - - -
היו"ר עינב קאבלה
אז יותר מ"אנחנו נשמח", במסקנות הוועדה, כבקשה של הוועדה, הייעוץ המשפטי שלנו שזו נירה יישב עם הייעוץ המשפטי של משרד הבריאות ושל המועצה כדי להתכנס ולהבין אם אפשר להכניס את זה. שוב, אם זה עניין של תקנות, אנחנו יודעים לעשות את זה די מהר.
נירה לאמעי רכלבסקי
זה יהיה אולי תיקון חוק.
היו"ר עינב קאבלה
ואם זה תיקון חוק, אנחנו נקדם את זה מהר. איך החקיקה תתקדם? זה כבר באמת סיפור אחר, אבל נעשה כל מה שדרוש מבחינתנו. אני כן מבקשת שתהיה פעילות גם בנושא הזה, וכאמור, באמת תודה רבה לכם, אנחנו מחזקים את ידיכם בפעילות החשובה שאתם עושים למען הבטיחות של כל האזרחים והתושבים במדינת ישראל.

עכשיו נעבור לתיקון התקנות. מונחת בפנינו טיוטת תקנות הסדרת מחקרים במחוללי מחלות ביולוגיים (שינוי התוספת לחוק), התש"ף-2020 שבו אנחנו עושים מוסיפים את הקוביד. נירה, זה דורש הקראה?
נירה לאמעי רכלבסקי
כן, רק אציין שכרגע הנושא מוסד בצו בריאות העם מכוח סעיף 20 שמאפשר במצבים כאלה להסדיר. ברגע שהתקנות האלה ייכנסו לתוקף, הצו ההוא יפוג תוקפו:
טיוטת תקנות הסדרת מחקרים במחוללי מחלות ביולוגיים (שינוי התוספת לחוק), התש"ף-2020

בתוקף סמכותי לפי סעיף 24 לחוק הסדרת מחקרים במחוללי מחלות ביולוגיים, התשס"ט-2008
(להלן-החוק), ובאישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

תיקון התוספת 1. בתוספת לחוק, אחרי "SARS Corona virus (Severe acute respiratory syndrome)
לחוק יבוא
"SARS Corona virus 2 (Severe acute respiratory syndrome coronavirus 2;
SARS-Cov-2), הידוע גם בכינוי Novel coronavirus 2019 – (nCov-2019)"
היו"ר עינב קאבלה
תאשרי לנו פרופ' יונת, הכוונה לקורונה, כן?
יונת שמר אבני
יש הרבה קורונות.
היו"ר עינב קאבלה
אבל הקורונה שאנחנו מתמודדים איתה בארץ ובכל העולם היום. לכם יש שמות מתוחכמים, אבל לטובת מי שמאזין שלא מהעולם שלכם - - -
יונת שמר אבני
חס וחלילה שלא ייכנס לתקנות סתם קורונה.
היו"ר עינב קאבלה
לא, את התקנות אני לא משנה – אני הבנתי גם אחרי הדיון היום ובכלל.
יונת שמר אבני
השם שלו הוא SARS Corona virus 2 - - -
נירה לאמעי רכלבסקי
ואז יש - - -
היו"ר עינב קאבלה
אנחנו מאשרים את זה. אגב, מה לגבי העניין שהגיע מדנמרק לא מזמן?
יונת שמר אבני
- - - אבל זה אותו זן.
היו"ר עינב קאבלה
זה מה שאני שואלת, זה פה? זה בפנים?
יונת שמר אבני
לא מחוץ לסיפור.
היו"ר עינב קאבלה
אוקי, אז זה גם בפנים.
נירה לאמעי רכלבסקי
רק תאשרו את מה שכתוב על הדף הספציפי הזה, כי זה הנוסח שיפורסם.
היו"ר עינב קאבלה
אנא אשרו, כי על כך אנחנו נצביע.
יונת שמר אבני
לא כותבים 2019, הם כותבים 19'.
שירלי אברמוביץ
פה אני חייבת לחלוק עליך, מכיוון שבצו בריאות העם וההגדרה בפקודת בריאות העם ההכרזה על המחלה כמחלה מדבקת התייחסה לכינוי הזה. למען הסר ספק, אנחנו נתייחס גם לכינוי הזה – 2019.
רונית מיוחס
בהתחלה היה שם אחר.
שירלי אברמוביץ
הפרסום של שר הבריאות - - -
היו"ר עינב קאבלה
אנחנו חווים כרגע את התנגשות העולמות בין המדע לעולם המשפט.
יונת שמר אבני
כי המדע קורא לזה nCOVID-19 ולא 2019, שלא יהיה מקום לטעות.
נירה לאמעי רכלבסקי
את האמת המילה SARS לא מופיעה – מה שמופיע Novel coronavirus 2019.
היו"ר עינב קאבלה
נכון, זה מופיע ככה בצו.
אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם)
אבל אם זה שם מורחב, זה אותו שם למעשה.
יונת שמר אבני
אפשר, אבל אם צריך לפרט את כל השמות בחוק - - -
נירה לאמעי רכלבסקי
כאן השם זה SARS Corona virus 2, זה מה שיופיע אחרי SARS Corona virus – זה הנוסח, והוא לא תואם את מה שיש בצו, אבל בכל זאת אתם אומרים שכך צריך לציין אותו ושזה אותו נגיף.
רונית מיוחס
כן.
נירה לאמעי רכלבסקי
זה מה שחשוב לדעת.
היו"ר עינב קאבלה
הנגיף והמשפחה הקרובה שלו.
אנדרי קוז'ינוב (יש עתיד-תל"ם)
הנגיף הזה משנה שמות ומשנה פרצופים.
היו"ר עינב קאבלה
שילך מאתנו, זה הכי חשוב.

אני מעמידה להצבעה את אישור התקנות שהקריאה נירה, תקנות הסדרת מחקרים במחוללי מחלות ביולוגיים (שינוי התוספת לחוק), התש"ף-2020, מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

אושרו.
היו"ר עינב קאבלה
עבר באישור פה אחד. כמובן שזה יוסף לתוספת לחוק בהמשך לאישור שלנו.

אני מודה גם לכם שהשתתפתם, פרופ' יונת שמר אבני וכל הצוות, ד"ר רונית מיוחס ועוה"ד שירלי אברמוביץ, וגם לפרופ' פנט שהיה אתנו, פרופ' ישראלי וד"ר וייס ולכל מי שהשתתף בזום וגם לא דיבר, אני מודה לכם שהצטרפתם, ובעיקר תשמרו על הבריאות, שתהיה בריאות טובה לכולם. תודה לצוות הוועדה, שיהיה יום טוב.


הישיבה ננעלה בשעה 14:23.

קוד המקור של הנתונים