פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
ההועדה המיוחדת להתמודדות עם סמים ואלכוהול
14/10/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 20
מישיבת ההועדה המיוחדת להתמודדות עם סמים ואלכוהול
יום רביעי, כ"ו בתשרי התשפ"א (14 באוקטובר 2020), שעה 8:30

עליה בשימוש בעישון נרגילות במשבר הקורונה

חברת הוועדה: מיכל קוטלר-וונש – היו"ר

פאולה רושקה - מנהלת המחלקה לטיפול בהתמכרויות, משרד הבריאות

חוה מונדרוביץ - ראש אגף בכיר רישוי עסקים, משרד הפנים

קרן רוט איטח - ממונה מניעת שימוש בסמים ואלכוהול, משרד החינוך

שלמה שטיין - סגן מנהל אגף הפיקוח העירוני, עיריית תל אביב, מרכז השלטון המקומי

ופא אליאס - ראש המחלקה להנדסת בניין, המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון

אחמד שייח מוחמד - מנכ"ל אגודת הגליל, ועדת המעקב הערבית העליונה

שירה כסלו - מנכ"לית המיזם הרב מגזרי למיגור העישון

פאתן ג'טאס - מנהל הפעילות בחברה הערבית, האגודה למלחמה בסרטן

דביר בן זאב - יו"ר המחוז ההתיישבותי, מועצת התלמידים והנוער הארצית

בת שבע פנחסוב

א.ב., חבר תרגומים


עליה בשימוש בעישון נרגילות במשבר הקורונה

בוקר טוב לכולם, תודה שאתם כאן, גם מי שהיה אתמול. אנחנו בעצם החלטנו בכוונה לפצל את הדיון כיוון שהיו דברים שרצינו להיכנס לעומק בכל אחד מהנושאים הללו, אז תודה למי שטורח בוקר אחרי בוקר להצטרף אלינו. אני מעריכה מאוד.

הנושא הבוקר הוא העלייה בעישון הנרגילות או בכלל, קודם כל העישון בנרגילות וגם העלייה סביב התקופה הזאת שאנחנו קוראים לה משבר הקורונה, למרות שכל בוקר מי שפה, שומע אותי אומרת את זה, אנחנו נחיה עם זה עוד הרבה מאוד זמן. אני חושבת שזו מציאות חדשה שחייבים להכיר אותה ככזו.

בהמשך לדיון שקיימנו אתמול בנושא העלייה בשימוש בסיגריות אלקטרוניות בקרב בני נוער וצעירים, ממשיכים היום דיון נוסף בנושא הזה של העלייה בשימוש בנרגילות באופן כללי ובקרב בני הנוער בפרט, התופעה שמקבלת משנה תוקף בתקופת הקורונה שבה אנחנו נמצאים, וגם כמובן נוגעת לכלל אזרחי מדינת ישראל ללא הבדלי דת, גזע, מין, גיל. בני נוער, כמובן שזה גם גיל.

אני מתנצלת מראש שהיום אנחנו חייבים לסיים ב-9:30 ולכן אני מקווה שכל מי שנרשם לדבר, ידבר, ואם יש דברים נוספים שלא נגיע אליהם, אני מבקשת להתנצל מראש.

אני אחסוך בדבריי, ממש אקצר. הנתונים למיטב הבנתי, ואני מבקשת שגורמי המקצוע שנמצאים פה יוסיפו או יתקנו: נזקי עישון הנרגילה דומים ואף חמורים מנזקי עישון הסיגריות. כך למשל, הזמן הממוצע לעישון סיגריה הוא כשבע דקות לעומת הזמן של עישון נרגילה, שנע לתקופה ארוכה יותר, בין שעה לשלוש שעות. בעוד שסיגריה, מדובר בה בשאיפה שהיא יחסית שטחית, בנרגילה השאיפה היא ארוכה ועמוקה.

למרות נזקי הבריאות הקשים, וזה מאוד מדאיג אותי, ובדומה להשפעות הנובעות מעישון סיגריות רגילות, מקובל להאמין כי עישון נרגילה מזיק פחות מאשר עישון סיגריות, ולעיתים הוא נתפס כאלטרנטיבה בריאה יותר. בשונה מטבק המיועד לסיגריות, שעליו ניתן למצוא מידע רב על התכולה, לא מספיק אבל לפחות קיים על תכולה ורעילות, טבק הנרגילה מיובא והכיתוב עליו ברובו בשפה הערבית וכמעט אינו כולל מידע. בנוסף, אריזות הטבק הן לרוב צבעוניות. דיברנו על זה קצת אתמול בהקשר של האריזות האחידות ובאמת ההשפעה של זה.

אריזות צבעוניות מציגות תמונות של פירות שונים בהתאם לטעם הטבק, ובכך בעצם מפחיתות את תפיסת המציאות של השימוש בטבק הזה. השימוש שנעשה בנרגילה הוא לרוב חברתי, ואני חושבת שגם צריך לתת על זה את הדעת בהקשר של התקופה הזאת שאנחנו יודעים שאין גם תחלופה בעצם להיעדר המסגרות. חברתי, נעשה בקבוצה תוך העברת הפיה. בתקופה הזאת ספציפית ההשלכות על כך. אני יודעת שהגיעו אלי נתונים מסוימים, אני לא הצלחתי לאמת אותם, לגבי אחוזי ההדבקה מן הסתם, לפי השכל הישר, הרבה יותר משמעותיים בתקופת הקורונה. אנחנו יודעים שזה מאוד מאוד משמעותי. אני אשמח אם יש נתונים למי מגורמי המקצוע הספציפיים לגבי זה.

עישון נרגילות בקרב בני נוער – נכון לשנת 2017, אלה הנתונים המעודכנים ביותר שאנחנו מצאנו, 21% מהתלמידים דיווחו שהם התנסו בעישון נרגילה. בנים מדווחים כמעט פי שניים לעומת בנות לעישון נרגילה. אני מניחה שיש נתונים מעודכנים יותר ושאנחנו נקבל אותם בקרוב.

תלמידים מהמגזר הערבי מדווחים בשכיחות גבוהה בהרבה על עישון נרגילה, ועל זה אני רוצה גם שנדבר קצת, על מה קורה בנושא ההסברה, לעומת תלמידים מהמגזר היהודי. ישנה עלייה מדאיגה מאוד בקרב גילאי 15 עד 17. דיברנו על זה גם אתמול. 15 עד 17 זה ממש הכניסה, החשיפה לחומרים ממכרים ובכך גם מגדילים את הסיכוי בכלל להתמכרות לאורך זמן, מ-4.3% של מעשנים ב-2019 ל-5.6% באפריל 2020. זה עלייה שאנחנו כן יודעים עליה, בעישון נרגילה, ועד 8.1% בספטמבר 2020. אז אלה כן נתונים מעודכנים.

בהחלט נתונים מדאיגים. אני רואה פה גם אחריות מאוד מאוד גדולה שלנו לקיים את הדיון הזה וגם לשדר את הדחיפות הזאת שאני יודעת שאני חשה אותה. אני מודה לכל מי שנמצא פה על הקו ויודעת שאתם עושים באמת לילות כימים בנושא הזה. אנחנו חייבים להנגיש את הנושא הזה בצורה יותר טובה דווקא בתקופה הזאת. למרות שלכאורה יש דברים חשובים יותר, אין דבר דחוף יותר בעיניי. אני חושבת שהתקופה הזאת מאתגרת את כולנו. ההשלכות הבריאותיות החמורות על אזרחי ישראל ועל בני הנוער בפרט שמעשנים נרגילות, מדאיג בעיקר שההשלכות המסוכנות שיש לנרגילה לא נמצאות בתודעת האזרחית ובני הנוער בצורה מספקת, ובכך גם יש מה לעשות בפרט בתקופה הזאת שבני הנוער נמצאים במעין ואקום דיגיטלי שאפשר אולי לנצל אותו ליוזמות הסברתיות יותר משמעותיות.

אני אשמח אם כל גורם שנמצא איתנו יציג את הפערים כפי שהוא רואה אותם, ספציפית לתקופה הזאת, גם כאלה שהם בעצם מהווים הזדמנות לתיקון ושינוי לטווח רחוק יותר, בתקווה שנוכל גם להעלות פה פתרונות ראויים, ארוכי טווח, מתוך התקופה הנוכחית והאתגרים שאנחנו נמצאים בהם. כמובן שגם פתרונות שיכולים לבוא מהכיוון של הפיקוח הפרלמנטרי ו/או החקיקתי.

ראשונה בעצם תציג לנו פרופ' אליאס, ראש המחלקה להנדסת בניין במכללה האקדמית ע"ש סמי שמעון. יש מחקר מיוחד שרצית להציג. אפשר להעלות בבקשה את המצגת. בוקר טוב.

בוקר טוב לכולם, נושא עישון נרגילה, התחלתי לעבוד על הנושא הזה בשנת 2008. זיהיתי תופעה מאוד מסוכנת שהתחילה הרבה בחברה הערבית ואחר כך התחילה להתפשט, אז אמרתי, זו תופעה, זו אפידמיה ואם לא נטפל בה, נגיע למצב כל כך מסוכן, והנה, אנחנו רואים את התוצאה. גם השתתפתי בישיבה לפני הרבה שנים. דיברנו הרבה אבל זה לא מספיק לדבר. האתגר זה לעשות ולא לדבר.

(הצגת מצגת)

כפי שאמרה חברת הכנסת, אנחנו רואים מגמת עלייה בעישון הנרגילה. במגזר הערבי העלייה היא יותר גדולה במיוחד בקרב בני נוער, תלמידי כיתה י"א-י"ב. במגזר הערבי עד 42% מבני הנוער מעשנים נרגילות. מבחינת הנזק, אנחנו רואים שאנשים לא תופסים שעישון שעה אחת של נרגילה זה שווה ערך ל-200 סיגריות. כשמעשנים נרגילות, יושבים ומעשנים הרבה זמן. זה לא חצי שעה, במיוחד בימים אלו.

אנשים לא תופסים שעישון הנרגילה גורם לירידה חדה ברמת החמצן בגוף ועלייה ברמת חד-תחמוצת הפחמן, דבר שגורם לאפוקסיה. אני ראיתי בעיניים שלי כמה אנשים שהתעלפו. איך עלה הנושא בראש שלי לחקור אותו? אחרי שראיתי אנשים שהתעלפו אחרי עישון נרגילה.

ירידה בחד-תחמוצת הפחמן וכל הנושא של האפוקסיה, יש לו השפעות מאוד גדולות בכלל על הרבה מדדים בריאותיים בגוף. אחד הדברים שעניינו אותי, בכלל איך זה משפיע על הנהיגה, כי אני עוסקת בכלל בתאונות דרכים. זה היה מאוד חשוב לי. אמרתי, כל האנשים האלה באים לחתונות, באים למסעדות, באים לבתי הקפה, מעשנים נרגילות וחוזרים הביתה. ריבונו על עולם, איך יגיעו הביתה שלמים ובריאים כאשר הם במצב כזה נוראי מבחינת מחסור ברמת החמצן בגוף שלהם? המחקר שלי הראה שאנשים אחרי עישון נרגילה, הסיכוי להיות מעורב בתאונות דרכים הוא הרבה יותר גבוה.

ממה שהיום אנחנו יכולים לראות, לא מספיק שיש לנו נגיף קורונה והנגיף פוגע בריאות, אנחנו רואים עלייה בגלל המצב הנוכחי והתפשטות נגיף הקורונה, וכל הנושא של הסגר ואין לנו מסגרות שיעסיקו את האנשים. נהפוך הוא, אנשים היום יושבים בבית, אפילו אין תעסוקה ואז אנחנו רואים עלייה חדה, עד 8.1%. זה נתונים מספטמבר בעישון נרגילה.

הבעיה שלנו, מי מעשן נרגילה. סיגריות, כל החיים שלי התביישתי לעשן סיגריה כאישה. זה לא כל כך היה מקובל בימים שלי לראות אישה מעשנת. גם לא הייתי מוכנה לראות את הבת שלי מעשנת, לא רק מבחינת בושה. אני יודעת שזה מזיק לבריאות. לעומת זאת, יש מקובלות חברתית. הנה, יש לנו תמונה. בכל העולם אני רואה את התמונה הזאת. יש בתי קפה מלאים ומסעדות וברים פה בישראל, במגזר הערבי, באות נשים, מעשנות לבד נרגילה. מעשנים בכל מקום. אין בושה, הכול מקובל, ומה שמפריע לי, שאני רואה ילדים בני 13–14 שמעשנים עם ההורים שלהם, זאת אומרת, זה מקובלות חברתית. אם יש מקובלות חברתית, הבעיה שלנו, איך לעשות התערבות. זה קשה. זה מקשה על ההתערבות שלנו, המקובלות החברתית.

היום אם פותחים בית קפה ואם בבית הקפה לא מגישים נרגילות, בית הקפה לא יצליח, ייסגר לגמרי. אם בר, לא מגישים נרגילות, הבר הזה לא יעבוד. זאת אומרת, עישון הרגילה הפך לתנאי להצלחת מסעדות, בתי קפה וברים. פה הבעיה.

מה עוד יותר מפריע לי ברמה האישית? אסור לעשן סיגריה במסעדה או בבר או בבית קפה. עם זאת, כולם יושבים עם נרגילות ומעשנים. אנשים לא תופסים מה ההשפעה הבלתי הפיכה של הנרגילה, ומכאן מתחיל הסיפור.

הייתי בסן פרנסיסקו. אסור לעשן בכל מקום. הלכתי לאיזשהו מקום, קוראים לו קנזמן, כולם מעשנים נרגילה בפנים, בבית הקפה. בכל המקומות זה מקובל, זה לא מזיק לבריאות, כאילו. זו הבעיה.

לקראת הדיון של היום, אמרתי, בואו נראה מה קורה בקשר לכל הנושא של ההידבקות בגלל עישון הנרגילה. עישון הנרגילה יכול להדביק בכל מיני צורות במצב שלנו. יושבים הרבה אנשים ביחד כי זה אירוע חברתי, אז זה יכול לעבור דרך האוויר. עוד יותר גרוע, אתה מעביר את הנרגילה מפה לפה בלי לנקות. זה המקום הכי מוצלח להעברת הנגיף. אני ראיתי מקרה בגרמניה, מה קרה באירוע שהיה בבר או מסעדה של נרגילה, בית קפה. שם 80 אנשים נדבקו בנגיף הקורונה, כאשר 24 ילדים קטנים, ו-70 אנשים נכנסו לבידוד בגלל הנרגילה. אנשים לא מודעים לסכנות של עישון הנרגילה. היום, מה אני רואה? כל החנויות שמוכרות טבק, הכול פתוח. דברים חיוניים סגורים והטבק פתוח. זה הדבר הכי חיוני היום.

בדוח שכתב ד"ר וול מארצות הברית, הוא אומר שהנזק של הנרגילה לריאות דומה לנזק של הקורונה, כאשר אומר, בואו תסתכלו, יש לנו נזק כפול. אנשים מעשנים נרגילה כשכבר הריאות שלהם ניזוקות והם בבעיה, ועוד מדביקים אותם בקורונה. הם לא יצאו מהמחלה הזאת.

באמת אני חושבת שהישיבה היא ממש בזמן. אנחנו במצב מאוד מסוכן עם היעדר מודעות לגמרי על הסכנות של עישון הנרגילה.

אכן. בגלל זה אנחנו מקיימים את הישיבה הזאת. פרופ' אליאס, אם אני יכולה רק לבקש קצת להתקדם כי אני רוצה גם ששאר הגורמים יספיקו להתייחס.

עישון הנרגילה בדרך כלל הוא כחלק מאירוע חברתי, מעשנים בקבוצות. עישון הנרגילה נתפס כפחות מזיק. המחשבה השוררת בקרב המעשנים, שהנרגילה עצמה והעישון דרך הבקבוק, הבעיה שאנשים חושבים שהבקבוק הזה מנקז ומנקה. זו תפיסה לא נכונה. אין מודעות. צריכים הרבה הסברה על מנת לשנות את התפיסה. זה לא קל. תודה רבה.

תודה רבה, פרופ' אליאס. מאוד מאוד חשוב, אני מסכימה לחלוטין, גם הנושא של ההסברה שאני מבקשת שהגורמים הרלוונטיים יתייחסו אליה, וגם באמת הנושא של רישוי העסקים הללו, שצריך לחשוב איך יתכן שאנחנו ממשיכים להרשות אותם. אני אשמח להתייחסות מה עושים גם עם הדבר הזה.

הדבר הכי חשוב זה באמת ההסברה והעלאה לתודעה גם של הציבור הכללי ובטח ובטח של בני הנוער שאינם מודעים.

נמצאת איתנו שירה כסליו. שירה, אם אני יכולה רק לבקש להוסיף על מה שאולי עוד לא עלה, אם יש או נתונים או משהו חשוב נוסף שהתייחסו שאר הגורמים. בוקר טוב שירה.

בוקר טוב, אני רוצה להוסיף משהו אחד לסקירה המאוד ממצה שפרופ' אליאס סקרה, וזה חלון ההזדמנויות שיש כרגע בתקופת הקורונה. דובר בבעיה מול בני הנוער, זה שהם מתחילים את ההתנסות שלהם וההתמכרות שלהם בגיל מאוד צעיר אבל את ההשלכות הבריאותיות הם יראו רק בעוד 30–40 שנה, ולכן גם מאוד קשה להם, כי בני נוער, ובטח עוד מעט דביר יגיד את זה, אנחנו מסתכלים על הכאן ועכשיו שלנו. אנחנו לא הולכים בהתנהגות שלנו וחושבים על מה יקרה לנו בעוד 30–40 שנה, כמעט כמו הפנסיה, אבל אז מגיעה הקורונה, והקורונה כאן כבר תקופה ואנחנו גם מבינים שהיא תהיה גם תקופה, ובעצם יש פה חיבור בין נזק מיידי שאנחנו יכולים לראות.

לדוגמא, בשאלות שאנחנו שואלים בני נוער כששואלים אותם אם הם מפחדים מהקורונה, הם אומרים שהם מפחדים על ההורים שלהם כי ההורים שלהם מעשנים, זאת אומרת שהם כבר יודעים לעשות את הקשר בין העישון של ההורים שלהם לבין הסכנות של הקורונה.

אם נחבר את זה רגע לנרגילות ואפילו ג'וינטים, כל מה שאנחנו מעבירים מפה לפה וחווית העישון שלנו, בעצם אנחנו יכולים לייצר בהעברת המסר שלנו לבני הנוער חוויה של סכנה מיידית בגלל החיבור בין העישון וקורונה. לדעתי זו נקודה שכשאנחנו נדבר על המסרים שצריך להעביר, אנחנו צריכים לתפוס אותה ולהתעסק בה.

תודה רבה, שירה. חשוב מאוד בהחלט ההזדמנות שלצד המשבר, אז תודה שאת מזדהה איתה עבורנו. אשמח אם הגורמים הרלוונטיים יתייחסו גם לכך ומה אנחנו כבר עושים, אם אנחנו כבר עושים.

נמצאת איתנו פאולה ממשרד הבריאות. אני לא יודעת אם יש לך מה להוסיף דווקא בהקשר הזה, אבל אני אשמח לשמוע אם יש איזושהי התארגנות מסוימת או מיוחדת מטעם משרד הבריאות. בוקר טוב, פאולה.

שלום לכולם ובאמת תודה רבה על הסקירה המאוד חשובה של פרופ' אליאס. אנחנו היום בדיוק יושבים יחד עם נציגים של הרשות למניעה ושל משרד החינוך, וקידום בריאות במשרד כדי בעצם לעודד עוד פרסום והעלאת המודעות של הנזקים של כל מיני חומרים כמו שאמרנו, סיגריות, כולל נרגילות.

לפני כמה שנים העלינו מידע על זה באתר של המחלקה. אנחנו נעדכן אותו סביב הקורונה. גם היה מאוד חשוב לדעתי, ונדבר גם במשרד, שהמסרים שדרך המשרד מועברים, לחבוש מסכה, לריחוק חברתי, יהיה גם תוספת של עישון. לא לעשן בתקופה הזאת, לא להתחיל לעשן בגלל הסיכון. זה לדעתי משהו מאוד חשוב שצריך להוסיף למידע.

פאולה, קודם כל אני אשמח לקבל את התוצאות של הפגישה הזאת ומה הולכים לעשות אופרטיבית, אם תוכלי לדווח לוועדה. בדיוק מה שאמרת עכשיו נוגע להזדמנות שיש לנו לחדד את הסכנות שבעישון, אבל הייתי אומרת שחייבים גם לא לומר עישון באופן כללי, כיוון שחלק ממה שעולה פה ועלה מהסקירה הבאמת מקיפה, זה המיספרספציה שיש או אי ההבנה שיש, תפיסה שגויה שיש לגבי הנרגילות, שלא שמות אותם באותו מקום בהכרח של העישון, אז לא לומר באופן כללי עישון, אלא לפרט בצורה מאוד מאוד מפורטת את הדרכים השונות שאנחנו מדברים עליהם, כולל הסכנות הנוספות שיש דווקא בנרגילה בתקופה הזו.

העישון של נרגילה דומה קצת לבינג' דרינקינג של אלכוהול. הנזקים מאוד מצטברים. זה גם הולך יחד עם אלכוהול. אנחנו יודעים שבקבוצה כשמעשנים נרגילה, גם שותים אלכוהול, אז יש פה סיכון נוסף של נרגילה ואלכוהול ביחד, שזה עוד דבר שמחמיר את התוצאות השליליות.

אני אומר מהכיוון של ההתמכרויות, שכפי שאת יודעת אני תמיד בוחרת לחזור אליו כי אני חושבת שזו פריזמה מאוד חשובה להסתכל דרכה על כל הנושאים הללו. מה שאת אומרת ביתר שאת, כיוון שאנחנו יודעים שבגילאים 15 עד 17, אלה הגילאים שנחשפים לראשונה ובסופו של דבר התמכרויות קורות אמנם יותר מאוחר אבל אלה הגילאים הקריטיים להנגיש את המידע.

אני מאוד מבקשת להתעדכן לגבי תוצאות הפגישה שלכם ובאמת לקבל עדכון לגבי ההסברה או הקמפיין הזה שאתם תצאו אליו יחדיו עם המשרדים האחרים. אני שמחה לשמוע שזה קורה כבר היום.

מוועדת המעקב הערבית העליונה נמצא מנכ"ל אגודת הגליל, אחמד שייח מוחמד.

בוקר טוב לכולם, אני מברך את המעשה. זה מאוד חשוב מה שקורה בתוך החברה הערבית. אנחנו באגודה עוקבים אחרי כל מה שקורה מבחינת עישון בחברה. יש לנו סטטיסטיקה של יותר מ-15 שנה שבה אנחנו רואים את ההתפתחות בעישון הנרגילה בקרב צעירים, בקרב נשים, בקרב כל האוכלוסייה.

אנחנו רושמים לעצמנו שהאחוז מכפיל את עצמו כל שלוש שנים בקרב נשים. בקרב צעירים עוד יותר חזק, אז אנחנו רואים את הבעיה. אנחנו מאתרים את הקמפיין גם של משרד הבריאות, אזור ללא עישון, ועוקבים אחרי מה שקורה. לא רואים מה שנעשה, שזה נכון וזה מספיק.

אנחנו מבקשים להתערב עוד יותר מצד משרד הבריאות כדי למגר כמה שאפשר את הנושא ולתת את ההדרכה המותאמת בתוך בתי הספר, ולהתחיל מהגיל הצעיר. אנחנו רואים שנכנסים לעישון נרגילה, כמו שאמרה פרופ' ופא, מתחילים כבר בגילאים מאוד מאוד צעירים. בחטיבות ביניים מתחילים בכיתה ה'. זה מאוד מדאיג אותנו ואני מקווה שמתוך הישיבה הזאת נוכל ביחד - - -

אתם משתתפים בישיבה שדווח עכשיו עליה שמשרד הבריאות מקיים ביחד עם משרד החינוך, ביחד עם הגורמים השונים?

לצערי לא הוזמנו. אנחנו נשמח להיות חלק.

גם אני מאוד אשמח, פאולה, אם אפשר לדאוג, כיוון שאני חושבת שזה קולות מאוד חשובים לכלול אותם גם כדי להכווין ולהבין איך וכיצד נכנסים לבתי הספר להסברה בצורה הטובה ביותר. אני לא יודעת מי הגורם האחראי על ההזמנה, אבל פאולה, אם תוכלי לסייע לנו להעביר את הבקשה הזאת, אני חושבת שהיא מאוד מאוד חשובה.

גם את הנושא של רישוי עסקים, זה מאוד חשוב.

נכון. אנחנו מייד נקבל על זה התייחסות.

מאוד חשוב כי הגוף המפקח הוא השלטון המקומי. הוא נותן את הרישיון. אין לנו בשלטון המקומי יחידות לבריאות הציבור, מה שביקשנו כבר מזמן ממשרד הבריאות כפיילוט לנסות לפתח את מחלקות התברואה בתוך היישובים הערביים, ומחלקות לבריאות הציבור שייקח לעצמו גם את הנושא של העישון ומודעות לעישון, מודעות לחומרה, יעשה את המעקבים, יפקח על החנויות שמוכרות את החומר. אנחנו מבקשים שתהיה התערבות רב-מערכתית מקרב כל גורמי האכיפה כדי למגר כמה שאפשר את הנושא.

אני מצטרפת לבקשה הזאת של שיתוף הפעולה הזה הבין-משרדי, שאני חושבת שהוא עולה שוב ושוב בכל ההקשרים בוועדה הזו. יש כל כך הרבה מה שניתן לעשות ביחד, אם נשכיל לעשות את זה, אז תודה רבה לך.

יש לנו כן את משרד הפנים, את חוה שנמצאת איתנו. אני מאוד אשמח לשמוע מבחינת באמת רישוי העסקים שדיברנו עליהם, כיוון שזה עוד כיוון נוסף מעבר להסברה. אני אשמח לשמוע מה קורה היום, מה ניתן לעשות או צריך לעשות אחרת. בוקר טוב, חוה.

בוקר טוב. אני ראש אגף בכיר לרישוי עסקים במשרד הפנים.

עד לאחרונה עסק טעון רישוי הוגדר כמי שמוכר מוצרי טבק, אז למשל אם היו חנויות שמכרו נרגילות ללא מילוי של טבק, הן לא היו נדרשות ברישיון עסק. לאחרונה תוקן צו רישוי עסקים וכל מה שמוגדר כמוצר עישון כולל כלי הקיבול, גם אם הוא לא מוכר טבק, אבל נגיד אפילו סיגריות אלקטרוניות שלא מכילות טבק או נרגילות, נדרשות ברישיון עסק. כיוון שזה שינוי שהוא חדש יחסית, נתנו הוראת מעבר לחצי שנה לעסקים שלא היו תלויים רישוי. יהיה להם חצי שנה זמן היערכות לכך. חצי השנה עוד לא עברה. יש לדעתי עוד כארבעה חודשים עד שתעבור החצי שנה שבהם יש להם את זמן ההיערכות.

זאת אומרת שאין שום אכיפה כרגע.

כרגע אין שום אכיפה על מכירת נרגילות, אלא אם כן הם חנות שמוכרת גם את המילוי, שזה טבק. היה מוגדר מכירת מוצרי טבק, אז רק מי שמוכר טבק היה נדרש ברישיון.

דבר נוסף שלא נדרש ברישיון, אם יש מקומות שמעשנים שם, זאת אומרת, שלא מוכרים אלא מגיע כל אחד עם הנרגילה שלו והמילוי שלו. גם המקום הזה אינו טעון רישיון עסק, אז חשוב לחדד שזה רק המקום שמוכר.

איך זה שמקום כזה אינו טעון רישיון עסק? אנחנו לא מאפשרים לעשן במסעדות אבל מאפשרים לכל אחד לפתוח מקום שמותר לבוא אליו ולעשן בו?

אני מניחה שחוק העישון או איך שהוא נקרא, הוא מסדיר את הנושא הזה של העישון, איפה מותר ואיפה אסור.

אסור לעשן בשום בית קפה, בשום מסעדה. אסור לעשן בפנים.

זה מה שמסדיר את הנושא של העישון. רישיון העסק מסדיר רק את הנושא של המכירה. במקום שמוכרים, שואלים אותי, אפשר לעשן? אבל אם אסור לעשן במקום שמוכרים, אז לא, לא ניתן לעשן. צריך יהיה שהמקום שמוכר יהיה מקום סגור, בנפרד מהמקום שמעשנים בו. רק האזור של המכירה הוא זה שטעון רישוי עסק.

אז מי נותן רישוי לבתי הקפה של הנרגילות?

אם מוכרים שם, אז הוא נדרש ברישיון עסק. אם זה מקום שכל אחד מביא את הנרגילה והמילוי מהבית, זה לא מקום שנדרש ברישיון עסק.

יש עוד עסקים שאינם נדרשים ברישיון עסק?

כן, יש עוד הרבה עסקים. לא כל דבר נדרש ברישיון עסק. יש הרבה מאוד חנויות שלא נדרשות ברישיון עסק, נעליים וצעצועים.

היות ומדובר במוצר מזיק לבריאות, זאת אומרת, היית חושב שלפחות יש כללים מסוימים שחייבים להזהיר, שילדים מתחת לגיל מסוים, אסור לאפשר להם להיכנס. זה פרוץ לחלוטין.

אני לא מכירה את חוק העישון. אני מניחה שבחוק העישון יש את ההגבלות האלה.

אין לנו פה את משרד המשפטים או מישהו מהגורמים המשפטיים. את מתארת לי בעצם באמת מערב פרוע בנושא הזה. תודה על כך. הנושא הזה של האכיפה של הוראת המעבר של חצי שנה, העובדה שדווקא בתקופה הזאת אנחנו במן אתגר כפול ומכופל בנוגע לחפיפה הזאת שבין הבריאות או הקורונה לעישון, האם אתם נוקטים באיזה שהם מימדים של הסברה, בקרוב מאוד נכנס, הסיבה שזה נכנס, או שפשוט ממתינים שיפקע הזמן ובעוד חצי שנה יתחילו לאכוף?

שלחנו לכל מחלקות רישוי עסקים בכל 257 הרשויות המקומיות את השינוי לצו רישוי עסקים ועל כך שעליהם להיערך למפות ברשות המקומית שלהם את כל אותם עסקים שעד היום לא נדרשו ברישיון עסק ומעכשיו יידרשו. אגב, לפי משרד הבריאות זה כנראה לא מאוד הרבה. רוב החנויות שמכרו מוצרי טבק, מכרו גם את הנרגילות או את הסיגריות האלקטרוניות. אין הרבה מאוד כאלה שמוכרות רק את מוצרי העישון ללא מוצרי הטבק, אז לא מדובר בהמון. מי שכן מכר מוצר טבק לפני כן, עדיין היה טעון ברישיון. החידוש הוא שמי שגם מוכר מוצר עישון שאינו מכיל טבק, יידרש ברישיון. העברנו מסמך לכל הרשויות המקומיות שעליהן להיערך לעשות את המיפוי שאכן חצי שנה מיום שנכנס השינוי בצו רישוי עסקים, החנויות האלה יידרשו ברישיון עסק.

הבנתי. אוקיי, תודה רבה.

אני מבינה ששלמה שטיין נמצא איתנו ויכול אולי להשלים את הפער לפחות בנתונים או הידע שיש לי, לשאלות שהעליתי.

שלמה, בוקר טוב.

בוקר טוב לכולם. כמה דברים כמובן יש לי להשלים בהמשך לכמה עניינים שנאמרו כאן. אם אני אתייחס קודם כל ברשותך לפרופ' אליאס, למצגת הנהדרת שהיא הכינה, אז קודם החנויות של הטבק, ועוד פעם, אני מייצג את עיריית תל אביב. אני סגן מנהל אגף הפיקוח בעיריית תל אביב. יכול להיות שעמיתיי מרשויות מהמגזר הערבי היו נותנים תשובות אחרות, אבל חנויות טבק לא אמורות להיות פתוחות בימים האלה. היא חנות לכל דבר וחנות צריכה להיות סגורה. אין פה מחלוקת. בתל אביב חנויות שמוכרות טבק, סגורות. מי כן מוכר טבק? המרכולים שקיבלו אישור לעבוד, והקיוסקים, ושם הם צריכים לעבוד תחת המגבלות ששירה עבדה עליהם כל כך קשה בזמנו, לבטל את המוצר, את הפרסום, את השיווק, כל מה שנוגע לכך. אז קודם כל חנויות טבק, לפחות בערים שלא מהמגזר הערבי, לא עובדות.

לגבי בתי קפה ומסעדות, גם כאן אני נזהר. אמנם אנחנו תל אביב-יפו. באזור יפו יש יותר מקומות לעישון נרגילה. גם באזור נווה שאנן, איפה שמתרכזים הזרים שחיים בתל אביב. גם שם יש נרגילות. בבתי קפה ומסעדות רגילים בעיר אין מכירת נרגילות וגם אסור לעשן בהן לא סיגריות ולא נרגילות ולא סיגריות אלקטרוניות ולא שום מוצר עישון מכל דבר אחר.

אני יודע מוועדה שהיינו לאחרונה וגם שירה נכחה וגם אפי שפר שנמצא איתנו, על העניין התרבותי במגזר הערבי. אני חושב שעמיתיי במגזר הערבי שנמצאים כאן איתנו בדיון הזה לא כל כך התייחסו לזה. לבוא עכשיו למועדון שמעשנים בהם בלבד ולהגיד לחבר'ה, אוקיי, מהיום אסור לכם לעשן יותר, זה אומר לשלוח את החבר'ה האלה לרחוב, כי אין מקום שמאחד אותם. אני יודע שבוועדה שאני הייתי היו נציגות של שני ישובים מהמגזר הערבי. נכון שיש חוק והכול טוב ויפה, אבל יש שונות בין איך שהמגזר היהודי רואה את זה, שמעשנים בשביל הכיף, לבין המגזר הערבי שזה גם עניין כנראה של משהו תרבותי. אני קטונתי מלייצג את המגזר.

מה שכן אני יכול להתייחס, קודם כל כפי שגם אמרה חוה, העניין של איסור עישון לא קיים בצו רישוי עסקים. בזמנו כשהתגברה התופעה של מקומות עישון נרגילות, הלכנו לכיוון של מכירת טבק לעישון בנרגילות. אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שאדם שמגיע למקום לעשן נרגילה, הוא לא מביא איתו את הטבק מהבית אלא בעצם הוא כביכול שוכר נרגילה ב- Xשקלים לפרק זמן שהוא שוכר אותה, ובעצם בתוך הנרגילה הוא מקבל טבק. אנחנו הלכנו על כיוון של מכירת טבק לעישון בנרגילות. על הבסיס הזה דרשנו רישיון עסק. על הבסיס הזה גם תבענו על ניהול עסק ללא רישיון וגם הגענו לביצוע צווי סגירה לעסקים שלא עמדו בתנאים ולא הגישו בקשות, ובית משפט קבע צו סגירה וקנסות בהתאם. זו נקודה אחת שאנחנו בתל אביב די נלחמנו בתופעה הזו.

אני יכול להגיד שבחוק למניעת עישון במקומות ציבוריים, בסעיף 1 לחוק שהוא בעצם מכוון אותנו לתוספת בחוק, ששם כתוב המקומות שאסורים לעישון, יכול להיות שיש בו איזושהי לקונה. סעיף 11 בתוספת מדבר על מקומות שאסור בהם לעשן, וזה בעצם מתייחס למקומות שמוכרים שם מזון. כל מקום שמוכרים בו מזון, אסור לעשן בו.

אתה מבהיר לי באמת את הלקונה.

אני מתחבר למה שחוה אמרה מקודם. אם אנחנו מגיעים היום למקום שהחבר'ה רק יושבים ומעשנים ואין מכירת מזון מכל סוג שהוא, מקסימום יש מקומות שמגישים קפה ותה או דברים כאלה בחינם - - -

או אלכוהול לפי מה שאנחנו שומעים פה.

לא, לא, חד משמעית. אם יש אלכוהול, אסור לעשן.

הבנתי.

אנחנו בתל אביב הגשנו מעל 90 דוחות במקומות כאלה שחשבו גם אלכוהול וחשבו לעשות טוסטים ודברים כאלה. מקומות כאלה נאכפו על אי מניעת עישון ומעשני הנרגילות קיבלו דוחות. אסור חד משמעית לעשן, אבל יש לנו בעיה עם המקומות שבהם מעשנים בלבד בלי מכירת מזון. המקומות האלה לפי סעיף 11 לתוספת, שמדבר על עיקר עיסוקיו הגשת מזון או משקאות, אנחנו לא יכולים בשלב הזה לגעת בו. כביכול אין הפרה של החוק של מניעת עישון. אני לא יכול לקנוס לא את בעל העסק ב-5,000 שקל ולא את המעשן ב-1,000 שקלים.

הבנתי. זה הבהרה מאוד מאוד חשובה. אני גם חושבת שבנושא של ההבדלים התרבותיים, בגלל זה גם ביקשתי מפאולה רושקה או מהגורם המזמין לכלול את כולם סביב שולחן הדיונים הללו, כיוון שצריך באמת לטרגט את המסרים בצורה הנכונה על מנת להיות אפקטיביים, וחשוב מאוד לשמוע את מגוון הקולות על מנת לייצר את המסרים הרלוונטיים לצרכי הסברה מוצלחת, לייצר הסברה אחידה כשיש הבדלים תרבותיים כפי שאנחנו אולי מודעים יותר או פחות. אגב, אני לא יודעת אם במגזר החרדי אנחנו מצליחים להגיע. אם התופעה קיימת, אין לי מושג. אני חושבת שחשוב מאוד לכלול את כל הקולות הרלוונטיים. אני יודעת שבנושא שלמשל דיברנו עליו אתמול, הסיגריות האלקטרוניות, יש אתגר מאוד מאוד גדול במגזר החרדי למשל, ושם צריך להשתמש באמת בקולות מתוך הקהילה על מנת להבין כיצד מייצרים הסברה נכונה לקהילה.

פאתן מהאגודה למלחמה בסרטן נמצא איתנו? אני מבקשת לשמוע גם אולי התייחסות מתוך האגודה למלחמה בסרטן, אבל אם אפשר עם הקשר של הדברים שעלו פה בנוגע גם למגזר הערבי.

בוקר טוב לכם. בעצם מעניין מאוד מה ששמעתי כאן, הרבה דברים מעניינים. אני שמח על הדיון הזה, הוא מאוד חשוב. לפי דעתי צריכים להדגיש כמה נקודות. לפי כל הנתונים שכולם מכירים אותם, אין עניין תרבותי של החברה הערבית עם נרגילה. בוא נתחיל מכאן. נרגילה הייתה בפלסטין לפני קום המדינה, אבל מאז קום המדינה אף אחד לא עישן נרגילה עד אמצע שנות ה-90. משם התחיל עישון הנרגילה אחרי ההסכם עם ירדן. שאף אחד לא ידבר על עניין תרבותי. העניין התרבותי הזה נולד בישראל. כולנו נולדנו כאן וכל העניין התרבותי נמצא כאן.

אין גבול לנרגילה. זה לא יעצור על הפתח של יפו ולא יעבור לתל אביב. אין דבר כזה ולא יהיה דבר כזה. את זה אמרתי עוד לפני יותר מ-15 שנה. תיכנס לנהריה. זו עיר יהודית? על שפת הים אתה לא תמצא כמעט מסעדה ללא נרגילה. גם אוכל, גם אלכוהול, גם נרגילה. בחיפה, עיר צפונית, אותו דבר. על מה אנחנו מדברים? עם כל מה שקורה היום עם הקורונה, עכשיו אנחנו רואים גם את הרשויות לאכיפה. אם אוכפים יכולים למצוא את הבחורה שיושבת על שפת הים ולהוציא אותה משפת הים, לא יכולים לסגור בתי נרגילה שהם נותנים את הכול ללא שום רישיון? צריכים לשים את הדברים בדיוקם כאן.

משרד הבריאות לדעתי לא עושה את עבודתו נאמנה. תשאלו את משרד הבריאות מתי היה קמפיין על נרגילה. לדבר על קמפיין על נרגילה בחברה הערבית זה קשה עוד יותר. כשעושים קמפיין, תתייעצו עם אנשי המקצוע בחברה הערבית.

זה בדיוק מה שאנחנו מנסים להגיד.

זה גם בשבילכם, המחוקקים. עניין הלקונה, שכל אחד יכול למצוא אותם ולדבר עליהם כאילו שנרגילה זה לא טבק. נרגילה זה מוצר של טבק. ככה גם מוגדר בחוק. אם יש לקונות, צריכים לסגור אותם.

הדבר החשוב, מי אוכף? אמרתי את זה כמה פעמים. אם משאירים את האכיפה על הנרגילה בידי רשויות מקומיות, אנחנו נישאר באותו מקום, לא נתקדם לאף מקום כי פשוט מאוד שם זה נכשל דווקא בעניין העישון בכלל ועניין עישון נרגילה. אם אני מדבר ספציפית על החברה הערבית, כאן בעצם האכיפה, אם תישאר בידי השלטון המקומי, הם לא יכולים לעשות את זה מכל מיני בחינות. אפשר לדבר הרבה על הדבר הזה, למה הם לא יכולים לעשות את זה, לכן צריך להביא את כל עניין האכיפה לגורם יותר ארצי שאין לו תלות, לא מכיר את פלוני ולא מכיר את אלמוני, שיכול אכן לאכוף באופן מסודר ולעשות אכיפה מסודרת לכל העניין הזה.

אכן מה שאמרה פרופ' ופא, שיש עישון נרגילה היום יותר גם בסגר, את זה רואים, אבל בסופו של דבר העניין הבריאותי עם כל השנה הקשה שעוברת עלינו, לצערי הוא לא עלה בבחינת רשויות המדינה למקום הנכון שלו, שניקח כולנו את האחריות איך אנחנו עוצרים את המגיפה של העישון הזה וכמה הוא הורג. אנשים סופרים כמה אנשים מתים מקורונה כל יום. כל יום בישראל 22 איש מתים מעישון ולכן צריכים להביא את זה למקום הנכון לדעתי.

אנחנו מדברים על כ-8,000 אנשים בשנה. נכון, אתה צודק. הוועדה הזאת מתעסקת בנושא דווקא בתקופה הזאת, כי אני חושבת שיש לנו הזדמנות לצד המשבר הגדול באמת. המשבר הזה גם לא מבחין בינינו, יהודים, ערבים, דתיים, שאינם דתיים. אני חושבת שהאחריות הקולקטיבית שלנו היא לשבת סביב השולחן ובאמת לנצל את ההזדמנות, ופה יש כפי שכבר אמרו כמה גורמים, הזדמנות גם בנושא הנרגילה, בעצם לכרוך יחד את סכנת הקורונה ביחד עם סכנת העישון באופן כללי והנרגילה באופן ספציפי, ויש לנו משימה מאוד חשובה לייצר מסרים הסברתיים דווקא בתקופת החירום הזאת. אני מסכימה איתך לחלוטין ואני מאוד מקווה שאני אקבל דיווח בהמשך לפגישה שמתקיימת, שגם הקולות שלך יכללו בדיון שמתקיים במשרד הבריאות על מנת לצאת בקמפיין ממש דחוף דווקא בתקופה הזאת.

אני שוב פונה לפאולה לדאוג לכלול את הקולות שאנחנו שומעים פה היום סביב השולחן לגבי הלקונות. אני פה מתוודעת ללקונות שנמצאות בחוק ולוקחת על עצמי את האחריות לסתום את הפרצות האלה כפי שהן מתגלות. יום אחרי יום אנחנו מגלים פה פרצות שונות וזה בהחלט התפקיד שלי. זה חלק מהמטרה של הישיבות הללו.

לגבי האכיפה, אני לא יכולה לא להסכים איתך. חייבים לתת גם את הכלים לאכיפה וגם שהגורמים הנכונים יהיו אלה שמוסמכים לאכוף. לצערי אין לנו פה נציגים מהמשטרה. אנחנו כן נעשה את הבדיקה של הוועדה אל מול הגורמים הרלוונטיים כדי לברר מה חסר להם על מנת שהם יכנסו כגורמים אוכפים גם בנושא הזה.

אני כן רוצה לבקש מדביר, נציג התלמידים ובני הנוער שנמצא איתנו גם הבוקר. דביר, ממש בקצרה כיוון שאנחנו קצרים מאוד בזמן הבוקר, עם דברים שלא עלו עד כה, שאתה חושב שחשוב שנשמע ונשמיע מכיוונם של בני הנוער.

בוקר טוב, אני כן רוצה רק לנצל פה את המקום ולהביע את הערכתי לכל האנשים שנמצאים בזום כבר כמה שבועות ובאמת דואגים לנוער ולמוגנות שלו. זה לא מובן מאליו. אני באמת אמקד את דבריי לעניין הפרקטי, ואני רואה שצריך, מה שנקרא, לירות בשני כיוונים.

היום כשאני מגיע לבית קפה, אני יכול לקחת תפריט שאני מכיר את זה מאז שאני ילד, ולבחור, ובתפריט שאני אבחר, יהיה לי שם תפריט נרגילות בטעמים, שהוא מאוד מעוצב מגניב, מאוד מאוד קורא לי לבוא, ושם אותי בתפריט שמגיל קטן אני מתחנך לבוא ולקרוא אותו ולקחת. כיום מה שנוצר, זה שאני ונוער שיגיע לבית קפה, ברגע שהדבר הזה נמצא לי בתוך התפריט, יהיה לזה לגיטימציה שאין לשום מכשיר עישון אחר, כי זה נמצא בתוך תפריט שאני מתחנך מילד קטן לקחת, שזה משהו שהוועדה לפי דעתי חייבת לשים עליו דגש.

נרגילה לא נתפסת כמשהו מזיק. משרד הבריאות חייב לצאת במיוחד עכשיו, במיוחד בתקופה של הסגר כמו שהציגה פרופ' אליאס, שיש עלייה ל-8.1% של מעשנים, שאנחנו גם יודעים שאם זה בקרב בני הנוער ובתקופה הזאת של ה-15 עד 17, ברגע שאתה התנסית פעם אחת, הסיכוי להתמכרויות בהמשך ולחשיפה לחומרים מסוכנים, עולה. זה משהו שחייבים לשים עליו דגש ולפעול כמה שיותר מהר, לכן אני קורא למשרד הבריאות לצאת באיזשהו פרויקט הסברה לאומי שהוא קריטי לעניין הזה.

עכשיו גם הגיע לי הנתון שחבר'ה שמעשנים נרגילה, אם הם יעלו אחרי זה על הכביש, הסיכוי שלהם לעשות תאונת דרכים, מוגבר, שזה אבסורדי כי זה מסכן לא רק אותם, זה מסכן את הסביבה שלהם. אלכוהול, אסור לנהוג בכביש, אבל נרגילה אתה יכול לעשן. כרגע פרופ' אליאס הציגה שיש קשר ישיר לסכנה והעלאה מוגברת לתאונות דרכים. פשוט הם יכולים לצאת לכביש ולנהוג, לכן אני גם חושב שצריך לשים על העניין הזה את הדגש.

בכיוון השני, יש איזשהו משפט של מנהיג מהמהפכה הצרפתית, ז'ורז' ז'אק דנטון, שהוא אמר פעם שלאחר הלחם, החינוך הוא צורך האומה. אנחנו רואים את זה באלימות נגד נשים, אנחנו רואים את זה באלימות נגד בעלי חיים ואנחנו צריכים לראות את זה גם בחשיפה לחומרים מסוכנים והתמכרויות.

משרד החינוך חייב להתחיל לחנך ולא רק ללמד. הוא חייב להתחיל לחנך להשפעות של החומרים המסוכנים, להשפעות של הנרגילה. הוא חייב לתת הסברה ולהכניס כבר מגילאי הנוער בשביל שיוכלו להבין את ההשפעה, כי המצב נכון לכרגע, ההנחה הרווחת בקרב בני הנוער, שזה לא מסוכן. יש לזה איזשהו מקובלות חברתית. יושבים, עושים את זה בחבר'ה.

אתמול גם אמרתי שהג'ול, זה היה מן שילוב של סיגריות ונרגילה, בגלל זה זה כל כך תפס. הנרגילה זה משהו שנתפס בתור חובה בגיל הנוער ולכן משרד הבריאות חייב להתחיל לצאת כבר מאתמול בקמפיין הסברה רחב, כי כל זמן שזה לא קורה, עוד בני נוער מתנסים ועוד בני נוער משפיעים על העתיד שלהם בחשיפה באופן ישיר. משרד החינוך חייב להתחיל לחנך לכל הנושאים, כמו שאמרתי, גם על האלימות בנשים וגם לבעלי חיים וגם לדבר על ההשפעה ההרסנית של חומרים מסוכנים, במיוחד של הנרגילה ובמיוחד שהתפיסה בקרב בני הנוער, שזה לא מסוכן בכלל. אנחנו רואים את זה, הם עושים את זה עם ההורים שלהם והם עושים את זה בבתי קפה, ולכן מבחינתי מהוועדה הזאת צריכה לצאת קריאה חד וחלק למשרד החינוך להתחיל ליישם חינוך לנושאים האלה, ולמשרד הבריאות לצאת באיזשהו קמפיין - - -

תודה, דביר. אני חושבת שקרן ממשרד החינוך נמצאת איתנו כאן. משרד הבריאות נמצא כאן. הקריאה הזאת היא בהחלט גם יוצאת מדביר והיא יוצאת מהוועדה הזאת לקראת פגישתכם היום.

קרן, אם יש מה להוסיף מכיוון משרד החינוך, מה שנעשה עכשיו, שרלוונטי, אז אני אשמח לשמוע ממש בקצרה.

רק בקצרה אני אוסיף. אני אמשיך במה שדביר אמר. אני חושבת שאנחנו עושים הרבה מאוד פעילויות חינוכיות ולא רק מלמדים. גם מלמדים וגם מלמדים למידה רגשית-חברתית. יש לנו תוכניות מאוד מפורטות כולל מותאמות לחברה הערבית בנושא של מניעת עישון, בדגש החל מכיתות ה'-ו', מרכז למידה שפיתחנו יחד עם משרד הבריאות והאגודה למלחמה בסרטן. אנחנו עושים הרבה מאוד עבודה מותאמת לנתונים ולצרכים שמאותרים. כמובן שיש עוד הרבה מה לעשות ואנחנו היום באמת כפי שאתמול ציינתי וכמו שפאולה הזכירה, נתכנס ונעשה את הדיוקים לתקופת הקורונה.

אני ממש אשמח לקבל מכך עדכון. מה שאני רוצה רק אולי לחדד, זה גם את ההפרדה בין סוגי העישון השונים, שנרגילה כנראה באמת סובלת מתת תפיסה לא נכונה לגביה. אני רוצה לומר שאני בטוחה שנעשית עבודה חשובה וטובה, אבל השאלה היא לגבי ההנגשה לבני הנוער, האאוטריץ' לבני הנוער. אני חושבת ששם צריכה להיעשות חשיבה מחודדת דווקא לתקופה הזאת שנמצאים בני הנוער בזום כל הזמן, ויש אפשרות באמת לא לחכות חודשים לפתח מערכי שיעור מיוחדים אלא דווקא לנצל את העובדה שהם נמצאים בזום. אני חושבת שיש לנו פה הזדמנות פז לקשור את כל הגורמים. אני מאוד מחכה לשמוע את העדכון מהפגישה שלכם היום ולשמוע מה קורה.

אני חייבת לציין פה שהסיפור של החינוך לא יעבוד אם לא תהיה אכיפה ולא תהיה רגולציה הרבה יותר הדוקה, כיוון שמה שלא נעשה בתוך בתי הספר, אם זה לא יפגוש מציאות אחרת, זה לא יעזור, כי ברגע שזה יהיה מונגש ונגיש לבני הנוער, אנחנו בבעיה. המסרים הם כפולים.

כן, זה תמיד נכון, אבל קודם כל אנחנו צריכים לסמוך עליהם ולהנגיש להם את הידע הראשוני גם לגבי ההשלכות והסכנות וגם לגבי באמת מיס-פרספציות שככל הנראה יש לגבי ספציפית אנחנו נחשפים פה לגבי נרגילה והסכנה שבה וההשלכות שלה.

אני מתנצלת בפני שאר הגורמים. אני חייבת לסיים כיוון שיש לי ועדה אחרת שאני בעצם מנהלת אותה ואני חייבת להיות בה. אם יש דברים שמי מהגורמים הנוספים רצו להבהיר בהקשר הזה, אז בבקשה תעבירו לנו אותם עוד היום.

בחלק מהדברים שנאמרו פה גם עלו הלקונות, ובעצם הפרדוקס ברישוי העסקים שבתוכם מותר לכאורה להשתמש בחומר שהוא כל כך מסכן, ממכר, עם השלכות ארוכות טווח.

אני שוב מדגישה את חלון ההזדמנות שכולם מזהים אותו. דיברו עליו. אני מבקשת מכולנו ביתר שאת דווקא בתקופה הזאת לנצל את ההזדמנויות שלצד המשבר הגדול שאנחנו נמצאים בו. אני אומר שזה עולה גם בוועדות השונות. אנחנו נמצאים גם במשבר חברתי-נפשי שבני הנוער הם שיקוף שלו. הם שיקוף של מה שקורה בחברה ויש לנו ביתר שאת אחריות וגם ביתר שאת הזדמנות להגיע אליהם בקריאה מאוד משמעותית לגבי ההתנהגויות המסוכנות והחומרים המסכנים והממכרים ומה הם.

פה עולים יום אחרי יום נקודות חשובות מאוד ואני פונה אליכם, כל גורמי המקצוע שנמצאים פה איתנו. אני מודה לכם כמובן על העשייה שלכם. אני מבקשת עדכון מפאולה אחרי הפגישה כדי להבין את הקמפיין שאיתו אתם תצאו לדרך בהקשר הזה, בתקופת הקורונה.

אני מודה לכולם על ההשתתפות, ולפרופ' אליאס באמת על הפריסה המאוד נרחבת של הנתונים שאספת עד כה, ונתראה שוב בהמשך.

תודה רבה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 09:30.