פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



24
הוועדה המיוחדת למיגור הפשיעה בחברה הערבית
14/10/2020


מושב שני


פרוטוקול מס' 16
מישיבת הוועדה המיוחדת למיגור הפשיעה בחברה הערבית
יום רביעי, כ"ו בתשרי התשפ"א (14 באוקטובר 2020), שעה 9:00

היעדר ייצוג הולם לבני החברה הערבית לרבות הדרוזית והצ'רקסית בשירות המדינה

חברי הוועדה: מנסור עבאס – היו"ר
אוריאל בוסו
אבי דיכטר
ע'דיר כמאל מריח

סעיד אלחרומי
יוסף ג'בארין
אימאן ח'טיב יאסין
וליד טאהא
סונדוס סאלח
אוסאמה סעדי
חמד עמאר
רם בן ברק

מור ברזני - מנהלת האגף לגיוון תעסוקתי, נציבות שירות המדינה

עמי צדיק - מרכז המחקר והמידע של הכנסת


אורלי אולמגור לוטן – ראש צוות, מרכז המחקר והמידע של הכנסת
אמיר פרגר – חוקר בצוות, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

יעקב איברהים – מנהל המחלקה הציבורית, עמותת יוזמות אברהם
פרופ' דניאל הרשקוביץ - נציב שירות המדינה, נציבות שירות המדינה

נסרין חדאד חאג' יחיא - ראש התכנית לחברה ערבית בישראל, המכון הישראלי לדמוקרטיה


ג'דעאן ספדי – מנהל מחוז חוף, המשרד לחיזוק ולקידום קהילתי

עידו בן-יצחק

אמל ביבאר

תמר פוליבוי
היעדר ייצוג הולם לבני החברה הערבית לרבות הדרוזית והצ'רקסית בשירות המדינה

בוקר טוב לכולם. היום אנחנו פותחים את הישיבה הראשונה של הוועדה המיוחדת למיגור הפשיעה בחברה הערבית במושב החדש, מושב החורף, כ"ו בתשרי התשפ"א. הדיון היום מתמקד בנושא של גיוון תעסוקתי. אנחנו עברנו כמה שלבים וצעדים בנושא הזה. היינו בדיון בכנסת בוועדת הכספים, היו מסקנות, הייתה לנו ישיבה מאוד טובה בנציבות שירות המדינה עם כבוד הנציב, פרופ' דניאל הרשקוביץ, מור והצוות. יש לנו המלצות, יש לנו דרישות ויש לנו הבנה בסיסית ועקרונית לנושא ואנחנו מעוניינים לקדם את זה.

מה הקשר של גיוון תעסוקתי לפשיעה ואלימות? אין ספק שיש קשר. ההשתלבות של צעירים, של אקדמאים ערבים בשירות המדינה גם ישפר את השירות לכלל האוכלוסייה, גם לחברה הערבית, וישים את הנושאים של החברה הערבית על שולחן מקבלי ההחלטות במשרדים השונים, במיוחד בדרגים של מקבלי ההחלטות, בדרגים הגבוהים בשירות המדינה, שם אנחנו צריכים להשקיע. הממשלה או המדינה השיגה את היעד שקבעה ב-2012 של 10%. אנחנו מעבר לזה, אבל בינתיים אנחנו לא עובדים תחת מטרה ממוקדת שאנחנו עולים ל-20%.

אני חושב שגיוון תעסוקתי והיעד החדש שאנחנו צריכים לשקוד עליו כדי שתתקבל עליו החלטה בממשלה מסמל את העיקרון או את היעד של כולנו להשיג שוויון אזרחי. אפשר למדוד את זה. יש הישגים טובים בתחום הזה, במיוחד במשרד הבריאות, ואנחנו מציינים, מוקירים ומעריכים את עבודתם של צוותי מערכת הבריאות, במיוחד הערביים, שנותנים את הנשמה. אנחנו רוצים שהמודל של מערכת הבריאות, של משרד הבריאות יהיה המודל של כל משרדי הממשלה והיחידות השונות.

גם הנושא של חסמים, במיוחד החסם הפסיכולוגי – לפני כמה ימים אמרתי למישהו: שים לב, יש שם מכרז, תיגש. הוא אמר לי: לא, אני לא אתקבל לשם, כאילו יש חסם פנימי שבפסיכולוגיה אי-אפשר להתקבל למשרות בכירות בשירות המדינה. את זה אנחנו חייבים לשבור.

לכן הישיבה הזאת מתקיימת כאחת התוצאות של הישיבה שקיימתי עם נציב שירות המדינה לפני כחודשיים. הנציב ביקש ואנחנו כמובן מעוניינים – הוועדה הזאת גם משודרת בערוצים המסחריים של החברה הערבית, לא רק בערוץ הכנסת. לכן אני חושב שההשתתפות של נציבות שירות המדינה, של הנציב ושל הצוות שלו חשובה כפליים, כי היא מנגישה את הנציבות גם לחברה הערבית. כמובן שאנחנו מתכוונים לעשות עוד כמה צעדים כדי להנגיש את נציבות שירות המדינה לחברה הערבית ושתהיה מודעות בחברה הערבית, שזה פתח שמאוד חשוב לנצל כדי להשתלב בשירות הזה ולתרום לכל החברה בישראל, אבל גם במיוחד לחברה הערבית שנמצאת במשבר. המשבר החמור ביותר הוא הפשיעה והאלימות.

יש לנו הכבוד לארח היום את פרופ' דניאל הרשקוביץ, נציב שירות המדינה. הוא כמובן יהיה אתנו בזום. אנחנו ניתן לו את ההזדמנות לשאת דברים. כדי להקל גם עליו, נפתח א הדיון, נשמע את חברי הכנסת וכמובן את הסקירה שמור תיתן לנו ונחל בדיון. בעזרת השם נגיע למסקנות טובות ונמשיך הלאה. פרופ' דניאל אתנו?

עד שאנחנו נצליח להעלות אותו, חברים, על מה אנחנו מדברים כאשר מדברים על גיוון תעסוקתי? קודם כל, זה נוגע לכל החברה בישראל, לא רק לחברה הערבית. כמובן שהחברה הערבית פה כוללת גם דרוזים וצ'רקסים, אנחנו מדברים על כל החברה הערבית על כל מגזריה. בנושא של גיוון תעסוקתי, אנחנו גם מדברים על החברה החרדית, שלצערנו, גם שם יש יעד של 7% ובקושי מגיעים ל-1.7%; על המגזר של בעלי מוגבלויות – כמובן ששם לא עומדים ביעד הזה; כמובן על מגזר העולים והאתיופים – מבחינת האתיופים יש עמידה ביעד של 1.7%. לכן זה נושא מאוד חשוב, לא רק לחברה הערבית, אלא לכל המגזרים השונים בחברה הישראלית בכלל.

חשוב מאוד שיש לנו שאיפה ששירות המדינה ישקף את כל החברה על כל גווניה וייתן את הביטוי לצבעים השונים בחברה הישראלית. זה נותן הזדמנות למגזרים השונים כן להשפיע, ובמיוחד כאשר אנחנו מדברים לא רק על ייצוג בדרג הזוטר, אלא אנחנו מדברים על ייצוג בדרגים הגבוהים במשרדים וביחידות הסמך השונות.

בדרגים הגבוהים זה פועל יוצא של יכולות, זה לא עניין של מגוון.

אין ספק, אבל אין לי ספק שכל מגזר מהמגזרים השונים – יש בו איכויות ואנשים שיכולים לעשות את העבודה על הצד הטוב ביותר.

קח דוגמה שעכשיו מונה להיות פרויקטור קורונה בחור בן העדה הדרוזית, שהיה קצין רפואה ראשי בצה"ל. אין ספק שהוא מונה בגלל היכולות שלו, לא בגלל שהוא דרוזי ולא בגלל שום סיבה אחרת.

אנחנו לא מוותרים על הנושא של מקצועיות. אין ספק, אנחנו לא מתכוונים לעשות דמה גיוון תעסוקתי, לא. יש לנו ביטחון שבכל חברה יש אנשים מוכשרים, אקדמאים, מנהיגים שיכולים להנהיג כל יחידה וכל משרד, ולכן בנקודה הזאת אנחנו כן יכולים להציב תנאי בל יעבור – מקצועיות אבל גיוון, וזה מאוד חשוב.

יש לי בעיה בווידיאו, אז הוא לא מראה אותי. ברשותך, אני אומר כמה מילים, לפני שניתן למור לדבר. כידוע לכם, מור עומדת בראש האגף של גיוון תעסוקתי אצלנו.

אני רוצה להציג בשתי מילים את ה"אני מאמין" שלי בדבר הזה. דיברת על הנושא של הגיוון ועל העובדה שיש החלטות ממשלה גם לגבי ארבעה מגזרים שמציבים יעדים, אבל ההסתכלות שלי היא הרבה מעבר לדבר הזה. כשאני מדבר על "הרבה מעבר לדבר הזה", מבחינתי בחזון ובראייה שלי של כל האוכלוסיות המגוונות שהזכרת, בין אם אלה חרדים, אתיופים, בעלי מוגבלויות, וכמובן החברה הערבית, מבחינתי השאלה היא לא רק תיקון מצב שבו הם בתת-ייצוג, היא הרבה מעבר לדבר הזה.

אני מאמין שבחברה שלמה ובחברה מגוונת שירות מדינה טוב יותר הוא שירות מדינה שמביא לידי ביטוי את כל הכוחות, את כל היכולות, את כל הדברים הייחודיים דווקא בגלל שאנחנו חברה רב-תרבותיות. הרב-תרבותיות לא באה לידי ביטוי רק במנהגים שונים או באמונות שונות. רב-התרבותיות באה לידי ביטוי גם בכישורים שונים, ביכולות, כל אחד מביא תובנות נוספות. אני רוצה את כל אלה בשירות המדינה.

כאשר אני מדבר היום על הגברת השילוב של החברה הערבית בשירות המדינה, זה לא בשביל לעשות טובה לחברה הערבית, זה בשביל לעשות טובה למדינת ישראל, טובה לחברה שלנו. זיהינו למשל בעת משבר הקורונה שחסרים צוותים רפואיים בבתי החולים, כיוון שמטבע הדברים כשנכנסו לבידוד צוותים רפואיים גדולים, פתאום היה מחסור ברופאים. אנחנו אישרנו תקנים מיוחדים למשרד הבריאות כדי למלא אותם, אבל היה צריך למצוא רופאים. הלשכה שלי גילתה שיש מאגר של חבר'ה בחברה הערבית שלמדו רפואה, חזרו לארץ ועוד לא יכלו להשתלב. אנחנו שילבנו אותם וזאת הייתה הצלחה גדולה. זה תענוג, כיוון שהחבר'ה האלה לא רק פותרים בעיה בעת הקורונה, אלא כשהם באים, פתאום נחשפים – לא רק הם נחשפים, בתי החולים, המקומות שמעסיקים אותם – ליכולות שלהם. כולם מביאים איתם יכולות – לא רק יכולות אינטלקטואליות, אלא גם יכולות מנטליות חשובות. את כל אלה אני רוצה בשירות המדינה.

השאיפה שלי והחלום שלי הם שכל חלק בחברה שיכול לתרום, אני רוצה אותו בפנים. אני רוצה אותו בפנים, ולא רק בהתאם לאחוז שלו, אלא אפילו מעבר לאחוז שלו. אני לא מגביל את עצמי בחלקיות בחברה, אלא רוצה את כולם.

מאחר והדברים האלה ממש בנפשי, אומר רק שבעוד שמטבע הדברים נציבות שירות המדינה והנציב בפרט עוסקים באין סוף נושאים – כל נושא המבנה הארגוני של המשרדים, התקינה, הנושאים הפרסונליים, הנושאים המערכתיים, נושאי משמעת, כל הוועדות למיניהן שצריך להקים ואנחנו מטפלים בכ-7,000 מכרזים בשנה וכו' – לכאורה החלק של הגיוון התעסוקתי היה צריך לתפוס נפח קטן יחסית לשאר הפעילויות. אבל בגלל המקום החשוב שאני אישית מקדיש לדבר הזה, הייתי אומר שהנושא של הגיוון התעסוקתי בכלל והנושא של הייצוג של החברה הערבית בפרט, תופסים לפעמים 80% ואפילו 90% מזמני. אני מסביר שוב, שאני לא בא לעשות כאן טובה לאיזה מגזר מקופח; אני בא לעשות טובה למדינת ישראל, אני בא לעשות טובה לשירות המדינה. שירות המדינה יהיה טוב יותר, אם נוכל לגייס את כל היכולות שיש, שלא לדבר על כך שמאחר שהחברה שלנו מגוונת, ממילא גם נוכל לתת שירות טוב יותר לכל החלקים של החברה.

ברוך השם, אנחנו באמת זוכים גם לשיתוף פעולה של גורמים רבים. כפי שאתה יודע, אדוני היושב-ראש, נפגשתי גם אתך וגם עם חברי כנסת אחרים, והבענו את רצוננו לעשות פעולות משותפות כדי להגביר את הדברים האלה. הדברים האלה הם בנפשי, הם בנפשנו, כפי שתראו ותשמעו בוודאי ממור שמובילה את הפעילות הזאת אצלנו בסערה ובתשוקה גדולה. האם אנחנו מרוצים? תמיד תמיד יש מקום לעוד, את זה אני אומר בכל תחום, אבל אנחנו באמת שוקדים על זה. לא מזמן סיימתי שנתיים בתפקידי. בשנתיים האלה ברוך השם הצלחנו גם לקדם עוד דברים, אבל כמו שאמרתי, הדברים האלה על סדר יומי ויומנו כל הזמן. אני שמח מאוד על שיתוף הפעולה. אנחנו תמיד עומדים לרשותכם.

מר הרשקוביץ, לפני שאתה מעביר את רשות הדיבור למור, אם אפשר להבין - הרי הוועדה הזאת היא לא ועדת העבודה והרווחה, והיא גם לא ועדת הכלכלה, אלא היא ועדה למיגור הפשיעה במגזר הערבי. איפה אתה מחבר בין מה שדיברת עליו עכשיו לבין מיגור הפשיעה במגזר הערבי?

פרופ' הרשקוביץ, זה חבר הכנסת אבי דיכטר ששאל.

אגב, הווידיאו שלי מראה אתכם, רק משום מה הוא לא מצליח להראות אותי.

חבר הכנסת דיכטר, הנושא שביקשו מאתנו לדבר עליו הוא היעדר ייצוג הולם של בני החברה הערבית בשירות המדינה. אני מודע לכך שהוועדה היא הוועדה המיוחדת למיגור הפשיעה, אבל אני חושב שהכול קשור.

כשאני מדבר על שילוב מלא, אני מתכוון לא רק בהתאם לאחוזים באוכלוסייה. אגב, גם חלק מהפעילויות שאנחנו עושים, אנחנו לא מצפים שהן יתאימו עצמן לדרישות שלנו, אלא שאנחנו נתאים את עצמנו בדרישות שאנחנו דורשים לנתונים שיש. אני מאמין שהשילוב הראוי והמלא בשירות המדינה, יש לו גם ערכים נוספים. מעבר לעובדה שאנחנו ניתן שירות טוב יותר, מעבר לדברים האלה, אני חושב שהדברים האלה – גם הם עוזרים באופן עקיף, אולי אפילו באופן ישיר, לכל מה שקורה בחברה הערבית. הדברים האלה עוזרים לנורמליזציה. כל הדברים האחרים שקשורים למיגור הפשיעה לא חונים בנציבות שירות המדינה, אלא במקומות אחרים, אבל אני חושב שככל שנשכיל לשלב יותר וככל שנוכל לייבא את כל הכוחות האלה ולתעל אותם לטובת החברה כולה ולטובת המדינה כולה, אין לי ספק שהדברים האלה יביאו גם להקלה.

אין ספק, שיש קשר ישיר – ככל שמספר הצעירים הערבים עולה בשירות המדינה, אני מאמין במאה אחוז שרמת הפשיעה והאלימות תרד, אין לי ספק.

פרופ' הרשקוביץ, האם יש באג'נדה שלך לקדם החלטת ממשלה חדשה שתקבע יעדים חדשים בנושא של גיוון תעסוקתי? היינו תחת החלטת ממשלה, נראה לי שההחלטה האחרונה התקבלה בסוף העשור הקודם, ב-2009.

אדוני היושב-ראש, אני אשמח לתת את הסקירה המלאה ממש עוד רגע.

זה מאוד חשוב מבחינתנו, כי החלטת ממשלה תקבע יעדים ואז כולנו נעבוד לפי תכנית שיש בה יעדים שאנחנו רוצים להשיג.

כפי שמור אמרה, היא תיכף תדווח. התשובה היא שאנחנו עובדים על זה די הרבה זמן. מטבע הדברים, הקורונה קצת גרמה לשינוי סדר היום וכו', אבל הנושא הזה נמצא על שולחננו, כבר הרבה זמן בהכנה. אני בטוח שמור תיתן דיווח יוצא מן הכלל על מה שאנחנו עושים. התשובה היא בהחלט, בהחלט - - -

אנחנו מאוד מודים לך, פרופ' דניאל הרשקוביץ. יש לך הזכות להישאר או לחזור לעבודה השגרתית שלך. אנחנו גם מתפללים שבריאותך תהיה שלמה ותמשיך לקיים את תפקידך ולהשיג הישגים חשובים בתפקיד שנטלת על עצמך כנציב שירות המדינה.

ברוך השם, אני מאוד מודה על האיחולים. ברוך השם, חזרתי לאיתני, בחג הסוכות נאלצתי להיות בבידוד עקב חשיפה, אבל ברוך השם חזרתי וחזרתי לעבודה. אני מאוד מודה לך, מייצגות אותי גם מור ובזום גם דבורי שארף, שהיא יועצתי. אני מודה לכם מאוד, ושוב, אנחנו תמיד לשירותכם ואתכם. כל טוב, תודה רבה.

כל טוב, תודה לך.

אני מנהלת את האגף לגיוון תעסוקתי. לפני קצת יותר משנתיים הגעתי לנציבות להקים ולנהל את האגף לגיוון תעסוקתי. בשנתיים פלוס שחלפו, הנושא מקודם ביתר שאת, ומיד אפרט על זה קצת יותר.

אחד היעדים האסטרטגיים של נציבות שירות המדינה ושל שירות המדינה הוא גיוון וכשירות שירות המדינה. כמו שאמר הנציב, התפיסה שלנו היא ששירות מדינה מגוון יותר הוא דווקא שירות מדינה מקצועי יותר. הדבר הזה נכון גם לאופן שבו שירות המדינה יוכל לשרת את אזרחי ישראל כולם; גם כמובן להבטיח את ערך השוויון, ערך יסוד של מדינת ישראל; ולא פחות מכך, להעלות את האמון של אזרחי ישראל בשירות המדינה.

לשאלתו של חבר הכנסת, ככל ששירות המדינה ישקף גם את החברה הישראלית, שיתוף הפעולה עם שירות המדינה ועם כוחות הביטחון יהיה גדול יותר, וכך גם היכולת להבחין בבעיות שאם נטפל בהן, נמגר את האלימות. רק אם החברה הערבית תשב סביב שולחן מקבלי ההחלטות ותעצב את השירותים שניתנים, אז נוכל באמת למגר את הגזענות. אגב, ראינו את הדבר הזה ביתר שאת גם בקורונה. נקודות מבט מגוונות הן לא בגדר מותרות. אם בשגרה אמרנו ש"מגוון יותר" משמעו מקצועי יותר; בחירום "מגוון יותר", משמעו הצלת חיים ממש. הדבר הזה נכון למיגור הגזענות. הדבר הזה נכון ליציאה שלנו מהר ככל הניתן ממשבר הקורונה.

אם אני אצלול טיפה לנתונים, אנחנו נאמר שהיעד הממשלתי נקבע זה מכבר 10%, והיום שירות המדינה עובר אותו ועומד על 12.2%, כ-10,000 עובדים ערבים מתוך כ-80,000 עובדי שירות המדינה. לצד המגמה העקבית של העלייה, אנחנו רואים שהנתון שהצגתי – אם אני אפצל את שירות המדינה לשתי המערכות העיקריות, אני שמה בצד את מערכת הביטחון מהטעמים המובנים, ואם אני אתייחס למערכת הבריאות ולמערכת משרדי הממשלה, מערכת הבריאות עומדת כמעט כפי שיעור הערבים באוכלוסייה, כלומר כ-18%, ממש כמעט מתקרבת לשיעורם באוכלוסייה, בזמן שמשרדי הממשלה לא עומדים ביעד הממשלתי, כ-8%. זה לדוגמה נתון, שאנחנו נחושים לפעול ולהעלות שם את הייצוג. מערכת הבריאות חשובה מאין כמוה. מערכת משרדי הממשלה חשובה לא פחות. היא המערכת שמעצבת את איך שנראית המדינה ואת השירותים האסטרטגיים שניתנים לאזרחי ישראל.

נתון נוסף שמדאיג אותנו ואנחנו מסתכלים עליו זה שנכון שאנחנו עומדים ביעד הממשלתי, אבל אם אנחנו פותחים את הנתונים, אנחנו רואים שיש ייצוג יתר לחברה הערבית וגם לחברות אחרות שזכאיות לייצוג הולם בדרגים הזוטרים וייצוג חסר משמעותי בדרגים הבכירים. אנחנו נחושים גם את הפער הזה לצמצם. תיכף אני אדבר על מספר פעולות שאנחנו נוקטים בעניין.

נתון נוסף שעומד לנגד עינינו זה החלוקה המגדרית. שירות המדינה ככלל מאופיין ברוב נשי – 62% נשים ו-38% גברים. כשאנחנו מסתכלים על החברה הערבית, אנחנו רואים היפוך בנתון, כלומר רוב גברי של 57% ומיעוט של נשים – 43%. הנתון הזה מדאיג אותנו כפליים, כשאנחנו רואים שנתוני האקדמיזציה בקרב נשים ערביות הוא גבוה לאין שיעור מהגברים הערביים, כלומר אנחנו רואים ומסתכלים על הבעיה הזו וגם מה אנחנו עושים למול הנתון הזה. אני מיד ארחיב.

יש כמובן קשר הדוק בין שיעור המועמדים לשירות המדינה לשיעור המתקבלים לשירות המדינה. אנחנו רואים שיש למעלה מ-10% מועמדים. אנחנו רוצים שיהיו יותר מועמדים ערבים שניגשים לשירות המדינה, וכך נצליח להכניס יותר עובדים ערבים לשירות המדינה. בשנתיים שחלפו, גם פה יש מגמה של עלייה, אבל אנחנו צריכים להמשיך להדק את הקשר שלנו עם השטח. אדוני היושב-ראש, אמרת שצופים בנו בערוצים המסחריים. צריך לומר לציבור הערבי, גם לצעירים הערבים, גם לאקדמאים הערבים, תגיעו לשירות המדינה, תגישו את המועמדות שלכם. שירות המדינה רוצה אתכם. בלי שתגישו, לא נוכל לעשות את השינוי. השינוי הוא על כתפינו ועל כתפי האוכלוסייה יחד.

נקודה נוספת שאנחנו מסתכלים עליה היא תכניות העתודה לשירות המדינה, ובשירות המדינה יש שלוש תכניות עיקריות שהן תחת נציבות שירות המדינה: תכנית הצוערים, ששם אנחנו רואים מעט מדי מועמדים, כחצי מהיעד, 5%, מעט מדי בוגרים. אנחנו נחושים להעלות את הנתון הזה, וזה נמצא במיקוד של תכנית הצוערים. תכנית העתודה לסגל הבכיר – זה בעצם לדרגי הביניים והתכנית לסגל הבכיר, שם אנחנו רואים שהמאמצים שלנו נושאים פרי, כלומר: שיעור הבוגרים גדול מהיצע המועמדים. אם יש לנו בהיצע בערך 6% לעתודה, כ-10% נכנסים לתכנית. אם יש לנו כ-3% בכירים, בהיצע 6% בוגרים של התכנית, וגם פה אנחנו נחושים להעלות את הנתונים הן בבוגרים ובקשר ישיר לכך בבוגרי התכנית.

אני אגע ממש בקצרה בצעדים שלנו. בשנתיים פלוס שחלפו, בכל אחת מיחידות שירות המדינה, מונה והוכשר ממונה גיוון תעסוקתי. יש לנו היום למעלה מ-70 ממונים, שהם כפופים לאגף לגיוון תעסוקתי, והם אמונים להטמיע את ההנחיות והרגולציה של האגף לגיוון תעסוקתי יחידות שירות המדינה השונות. אנחנו עכשיו מדברים וממש לקראת סוף השנה כל יחידה ויחידה צריכה להגיש תכנית עבודה ממשית, איך היא פועלת כדי לצמצם את פערי הייצוג ולהבטיח כשירות תרבותית לתוך העובדים ביחידה ובמתן השירותים לאזרחים. זה דבר שלא נעשה קודם. שנה שעברה הגישו כ-50 יחידות. אנחנו מצפים שבעזרת השם השנה יגישו קרוב ל-100 יחידות, אם לא 100 יחידות.

דבר נוסף ומעניין שלא קרה וקורה לראשונה השנה לאור הנתונים ולאור המחויבות העמוקה גם של נציב שירות המדינה ושל הנציבות כולה, שבתכניות העבודה לשנת 2021 ולשלוש שנים הקרובות השתתף נציב שירות המדינה ואנוכי בכל תכניות העבודה שהציגו מנכ"לים וסמנכ"לי היחידות השונות. בהצגה שלהם את תכנית העבודה הכללית של המשרד, הם מחויבים להציג את היעדים הממשיים שלהם לגיוון היחידה שלהם. הדבר הזה לא נעשה כשנציב שירות המדינה נוכח, ואני חושבת שיש לדבר הזה משמעות מובנת.

אנחנו גיבשנו רשימה של "היחידות האדומות". היחידות האדומות הן יחידות שלא עומדות ביעדים הממשלתיים ולא פועלות כפי שנכון לפעול וברצינות הראויה כדי להחיש את תהליך הגיוון ולהבטיח את המקצועיות של היחידה.

אז יש לכם תכנית רמזור לגיוון התעסוקתי.

יש תכנית רמזור, אדוני היושב-ראש. גם בעניין של גיוון תעסוקתי יש יחידות אדומות, כתומות וירוקות.

אז נעשה סגר ליחידות האלה...

בהחלט, הסנקציות ליחידות אדומות, שלא יציגו תכנית נחושה ומעמיקה לצמצום הפערים הם בהחלט סוג של סגר, הקפאת התקינה באותה יחידה. מדובר פה בסנקציה משמעותית..

צריך לזכור ששנת 2019 הייתה שנה מאוד מאוד לא פשוטה גם לנו בהקשרים האלה בהיעדר תקציב ובממשלות מעבר, זה מאוד הקשה עלינו לפעול, מכיוון שהמסה הקריטית של המכרזים לא יוצאת ולא מפורסמת עד שיש תקציב מדינה. גם אנחנו מייחלים מאוד שיעבור תקציב המדינה, אבל עד שהוא יעבור, חשוב לומר, אנחנו כבר עכשיו פועלים להדק חזק חזק את הקשרים עם השטח – עם זרוע עבודה שמכינה מועמדים לקראת המיונים של שירות המדינה, עם גורמים שפועלים לעידוד תעסוקה בקרב אוכלוסיות מרקע מגוון. ממש עוד שבועיים יש לנו מפגש חשיפה עם כל מרכזי הצעירים בארץ. יהיו שם מאות נציגים שפועלים בפריסה ארצית מול הצעירים שבשטח, ביניהם כמובן גם החברה הערבית.

ביחס לסיפור שהזכרתי קודם, צריך להגיד שהקורונה פה עזרה לנו. הסיפור של תעסוקה גמישה שנציבות שירות המדינה קידמה ערב הקורונה, התהליכים הואצו מטבע הדברים, כי התחייבנו מכורח המציאות לעבור לעבודה מרחוק, והדבר הזה מואץ. אני מקווה ואנו פועלים לכך, שהמנגנונים הזמניים שעכשיו נבדקים, בעזרת השם אחרי הקורונה, יהפכו להיות מנגנונים קבועים. לדבר הזה יש משמעות אדירה כלפי כל האוכלוסיות שהן בתת-ייצוג וגרות בפריפריה, ובדגש על נשים ערביות. אנחנו רואים פה גורם שאנחנו תולים בו תקווה רבה, ממש להיפוך המגמה, וגם פה המיקוד שלנו הוא בנשים ערביות.

הנציב דיבר על כך שאנחנו עובדים על החלטת ממשלה שתעלה את היעד. אנחנו מאוד מאמינים בהעלאת היעד, זה גורם לכל המערכת לזוז קדימה ולאתגר את עצמה. נכון שאנחנו רואים ששיעור החברה הערבית הוא כ-20%. אני מאמינה שהדבר הזה יתכנס להחלטת ממשלה. אנחנו כפופים לממשלה, כפופים לאישור הממשלה. אנחנו מביאים את ההמלצות שלנו לממשלה. אנחנו מקווים שההמלצות שלנו לצד התקצוב הראוי, כדי שהן ייצאו לפועל, יתקבלו.

יש לוח זמנים?

אני אומר שבשבוע, שבועיים הקרובים תונח החלטת הממשלה, כפי שאנחנו רואים אותה לנכון, על שולחנו של הנציב. משם זה צריך לעבור לכל הגורמים השותפים. ההחלטה הזו מתייחסת לכלל החברות שזכאיות לייצוג הולם. לא התקבלה אף פעם החלטה כזו שמסתכלת כמכלול על החברה הישראלית, כשהיא נותנת לכל חברה וחברה את היעד עבורה, כלומר: לא יהיה אחד על חשבון האחר, חלילה. אנחנו מסתכלים על כל חברה וגם על כל המכלול. אני מקווה שגם הגורמים המקצועיים ישתפו אתנו פעולה. התחושה היא שזה באמת אכן כך. אנחנו זוכים לשיתוף פעולה אמיתי וכן, וגורמים רבים מגויסים לכך. מקווה שבעזרת השם, גם הממשלה תאשר את ההמלצות הללו.

אוקי, אז תוכלי להשלים גם דברים במהלך הדיון.

חברי הכנסת, תרצו עכשיו להתערב, או אחרי שתשמעו עוד נתונים ממרכז המחקר והמידע?

אני רוצה לצאת לוועדת הכלכלה ולכן אני רוצה גם להגיד משהו.

הקשבתי בקשב רב לדבריו של פרופ' דניאל הרשקוביץ, נציב שירות המדינה. אני חייבת לומר שאני מאוד מתחברת לתזה באופן כללי וגם לדבריה של מור. עושה רושם שאתם עושים מאמצים כבירים באמת לבלום את זה, וזה ניכר בנתונים. כלומר, אם משווים ורואים נתונים מלפני עשור לעומת עכשיו, כן מתקדמים.

באמת חשוב לי היום להתעמק ולהבין. הרי דיברנו על רמזור, על משרדים אדומים. אנחנו מבינים שלרוב השילוב נעשה במשרד הבריאות, הרווחה והפנים ופחות במשרדים אחרים. אני אשמח שנפרוט את זה גם מספרית, ושתסבירו לנו מה הסטטוס, איפה זה עומד, מי אדום ומי לא ולמה. כלומר, תפרטו במספרים עדכניים ומהימנים מה התכניות, מה החסמים וכיצד אתם תוכלו להתגבר על המחסום הזה. תודה.

אדוני היושב-ראש, קודם כל אני חושב שהדיון הזה הוא חשוב מאוד. חברי דיכטר שאל, זו הוועדה למיגור הפשיעה ולא ועדת הכלכלה או ועדת הרווחה, אבל אין ספק שיש קשר ישיר בסופו של יום בחברה הערבית ובכל חברה בין מיגור הפשיעה לבין מישהו שלומד, שיש לו עתיד ורואה שחבריו מתקדמים. זה גורם לכך שהסביבה תהיה יותר נורמטיבית.

דווקא בכובע שלי מהחברה החרדית, אין ספק שיש לנו הרבה התאמות בחלקים האלה. אני יודע שגם שר הפנים הוציא בחוזר מנכ"ל כבר לפני שנתיים גם לגבי החברה הערבית וגם לגבי החברה החרדית, שיש מושג של העדפה מתקנת. קודם ציינתם שמונה פרויקטור מהחברה הדרוזית בזכות כישוריו. אגב, כשמדברים על כישורים, לפעמים זה בעיני הוועדה או בעיני המתבונן, וזה לא בהכרח אמיתי. אני יודע שהכישורים גם בחברה החרדית וגם בחברה הערבית יכולים לעלות על מועמדים אחרים. יש כן להשתמש במושג של "העדפה מתקנת", כי אני יודע שיש עדיין פערים, פערים גדולים. זה צריך להתחיל גם בנבחרת הדירקטורים במשרד האוצר, שלאחר מכן שולחים אותם לחברות ולרשויות הממשלתיות. גם לנושא הזה צריך להתייחס, כי בסופו של יום זה מחשב שממלאים את הטפסים ואתה אחר כך נכנס לרשימה של נבחרת הדירקטורים, וזה משליך אחר כך על חברויות בדירקטוריונים בכירים במדינה, וכפי שציינה מור, זה משליך הלאה על התפקידים הבכירים. נכון שמקבלים עובדים כאלה ואחרים זוטרים, אבל אנחנו רואים בסוף מכרזים למשרות בכירות, שאנחנו יודעים שבגלל השתייכות אנשים בסוף לא מגיעים לתפקידים בכירים לעומת אחרים. כשמור אמרה כמה פעמים: אנחנו נחושים לפעול, ציינת את מעין תכנית הרמזור שלכם. למה הכוונה "נחושים לפעול"? מה הכלים שלכם? לבטל מכרזים שכבר הוחלט עליהם ברשויות, או כלים יותר אופרטיביים לסייע לחברה?

אני גם מודה על הדיון החשוב הזה. מור, הייתי מצפה מהנציבות לשמוע ממש תכנית אופרטיבית איך רוצים לתת מקום ליותר גיוון תעסוקתי, כן חשוב לתפקידים הבכירים ולשילוב של כל המגזרים בתוך החברה הישראלית, שיהיו במקום של קבלת החלטות. אני שמעתי ממך על תכנית הצוערים, ואני רואה מקרוב כמה צעירים וצעירות מהחברה הערבית רוצים להיכנס למקום הזה, למרות שזה קצת חדש, קצת מוזר ולא בטוח תעסוקתית, כי הם גם רואים את הקשיים שנתקלים בהם אחרי שמסיימים את התכנית.

עבודה מבורכת. חשוב לשים יעד-יעד, שהוא תחום גם בלוח זמנים וגם בתכנית אופרטיבית איך אנחנו מתקדמים עם הנושא הזה.

אני מאמינה שבנושא של הנשים תבוא הישועה. צריך לקדם את זה בצורה רצינית ומסיבית, ואני אישית מוכנה להירתם לסוגיה הזאת בכל מה שצריך. המון תודות, ותסלחו לי שאני חייבת לצאת לוועדה אחרת.

אנחנו נשמע את הנתונים. יש שני דוחות ממרכז המחקר והמידע בנושא הזה.

אני חוקר במרכז המחקר והמידע. אנחנו כתבנו דוח שהסתמך בחלקו העיקרי על הדוח של נציבות שירות המדינה. אני רוצה להתייחס לכמה נקודות שמור דיברה עליהן.

ראשית, מור התייחסה לפער בין משרד הבריאות לבין מערכת משרדי הממשלה. ראינו שלמעשה בין המיניסטריונים השונים יש פערים גדולים. רק שלושה מתוך 22 מיניסטריונים בשירות המדינה עמדו ביעד הייצוג עם למעלה מ-10%. משרדי הפנים והבריאות הם העיקריים, עם כ-18%.

בנושא הגיוס לשירות המדינה, חשוב להתייחס להליכי הגיוס. אנחנו רואים למשל במכרזים המיועדים, שלכל מכרז היו בממוצע 21 מועמדויות על ידי מועמדים ערביים, אבל פחות ממחצית עמדו בתנאי הסף, והלאה – איוש המכרזים האלה הוא גם עם נתונים יחסית נמוכים. צריך לבחון מה החסמים בהליכי הגיוס גם במכרזים המיועדים, ובנוסף לכך גם במכרזים הכלליים לשירות המדינה, ששם 11% מהמועמדויות הם מועמדים ערבים, צריך לראות איך הם עומדים בהליכי הגיוס השונים ומה החסמים.

אתם בדקתם את החסמים?

הנציבות לא יכולה הייתה לתת לנו נתונים על המכרזים הכלליים. לא היו נתונים עדכניים על המכרזים הכלליים, על השלבים השונים, על אחוזי העמידה בשלבים השונים, ולכן לא יכולנו לבדוק את זה.

אני רוצה להוסיף משהו בהקשר הזה, ואז אמיר ימשיך. חברת הכנסת מריח, אלה נתונים שפעם כן היו בנציבות. כשכתבנו מסמך באותו נושא, נדמה לי לפני שלוש שנים, כן הפיקו לנו את הנתונים, ואז אפשר היה לראות בכל אחת מקבוצות הייצוג באיזה שלב יש קושי, כי כשמדברים פה על חסמים, צריך להכיר את החסם כדי לדעת איך להתמודד אתו, למשל הוזכר פה שבצוערים יש 5%, אז גם יש 5% מועמדים. זה לא שיש בעיה לעבור, אלא בעיה לגשת.

לכן בפרספקטיבה היסטורית כן קיבלנו את זה בעבר. אנחנו כן חושבים שזה נתון שצריך לעקוב אחריו ולפרסם אותו.

אם תוכלו בבקשה להרחיב על השלב המקדים.

אני תיכף אתייחס.

לנו אין את הנתונים האלה.

בנוגע לתכניות הבכירים, אכן בתכניות העתודה של הבכירים אכן שיעור הייצוג של הערבים שמשתתפים היום הוא גבוה יחסית, אבל צריך לזכור שזה ייצוג מתוך האוכלוסייה שכבר קיימת בשירות המדינה. שיעורם של הערבים בדרגים הבכירים בשירות המדינה הוא יחסית נמוך ולא עומד ביעד.

דבר נוסף שמשתלב עם מה שמור אמרה לגבי התעסוקה הגמישה– ואני חוזר אחורה למיניסטריוני, למשרדי הבריאות והפנים, בהם הייצוג יחסית גבוה, יכול להיות שזה בגלל הפריסה הרחבה שלהם ברחבי הארץ. מערכת הבריאות פועלת בכל רחבי הארץ. לעומת זאת, בדרגים בכירים רק משרדי הממשלה הם בעיקר בירושלים, ולכן יכולה להיות לזה השפעה על האיוש.

נאמר פה ששירות המדינה ככלל עומד בהחלטת הממשלה, אני רק לא בטוחה שזה עומד בדרישות החוק, והיועץ המשפטי פה, כי חוק שירות המדינה מינויים הרי מדבר על כך שהייצוג ההולם יהיה בכל הדרגות והמקצועות ובכל משרד ובכל יחידת סמך. חשוב שנזכור שיש החלטה, אבל גם יש חוק.

אני ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. התבקשנו על ידי מנהל הוועדה אמל להכין מסמך בנושא עדכון של סכום סבסוד לעובדים ערבים בשירות המדינה, שעובדים בשירות המדינה במרחק שעולה על 70 קילומטר ממקום המגורים שלהם. זו החלטת ממשלה, שהתקבלה בשנת 2009. אז נקבע שהסכום הוא 2,000 שקלים לחודש, ומאז הוא לא עודכן.

אנחנו בדקנו וראינו, שלפי שני מדדים, לפי מדד המחירים לצרכן שעלה בתקופה הזאת ב-10.4%, אם היינו מעדכנים את זה לפי המדד הזה, הסכום היה אמור להיות 2,208 שקלים; ואם היינו מעדכנים לפי מדד שכר דירה, שזה יותר רלוונטי, המדד עלה ב-27% ואז הסכום היה אמור להיות 2,540 שקלים לחודש.

בנוסף גם בדקנו את הרציונל להחלטה הזאת, וזה הפער בין מקום המגורים של האוכלוסייה הערבית בישראל לבין מקומות עבודה בכלל ומקומות עבודה למועסקים בענף מינהל מקומי וציבורי. כמו שאנחנו רואים במסמך בתרשים 10, 42.8% מהאוכלוסייה הערבית גר במחוז הצפון, אבל במחוז הצפון יש 13.1% מסך המועסקים בישראל ו-12.5% מסך המועסקים בענף מינהל מקומי וציבורי, שכולל גם את שירות המדינה.

לעומת זאת, במחוז לדוגמה תל אביב המצב הוא תמונת ראי, הוא מצב הפוך. 1.2% מהערבים גרים במחוז תל אביב וכמות המועסקים שם היא 22% מכל המועסקים בארץ ו-21.5% מהמועסקים בענף השירותים הציבוריים. אלה פחות או יותר הנתונים שלנו. תודה רבה.

בקשר לחסמים, אנחנו יודעים שיש צוות בין-משרדי בראשות החשב הכללי, שיש לו המלצות. איפה אנחנו עומדים מבחינת יישום ההמלצות להסרת החסמים השונים? מהפסיכולוגי ועד הכספי, למשל בנושא השתתפות בשכר דירה.

ואם אפשר להשלים בבקשה מור, אתם מודעים לחסם הגיאוגרפי, שמסתבר שהוא חסם מאוד חשוב?

לגמרי לגמרי. בהסתכלות שלנו על החסמים, אנחנו מפרידים את התהליך לשניים ומסתכלים על כל החסמים עד הכניסה לשירות המדינה, ועל כל החסמים מהרגע שנכנסו לשירות המדינה. אלה שני עולמות שונים לגמרי, שצורת הפעולה והיכולות שעומדות לנו הם שונים לחלוטין.

כשאנחנו מדברים על העולם שלפני הכניסה לשירות המדינה, יש חסמים רבים, גם החסם הפסיכולוגי. אגב, החסם הפסיכולוגי במשך שנים היה גם אצל המועמדים שזכאים לייצוג הולם וגם אצל שירות המדינה כמעסיקה. התפיסה היום היא שכדי שנצליח להביא כמה שיותר מועמדים שזכאים לייצוג הולם, שירות המדינה צריך לצאת מהמשרד הממוזג, להגיע לשטח, להגיע למוסדות להשכלה גבוהה, להגיע למרכזי הצעירים ולעמותות השונות, שוב בדגש על פריסה ארצית, לצאת ולהגיע למועמדים כדי שיראו ששירות המדינה רוצה אותם, שייחשפו לשירות המדינה.

חברת הכנסת אמרה מקודם שהיא רואה שהרבה צעירים רוצים להיכנס לתכנית הצוערים. אני אמרתי קודם, כדי שנצליח להעלות את שיעור המתקבלים, אנחנו צריכים להעלות דרמטית את שיעור המועמדים. הדבר הזה הוא גם עלינו כנציבות ויחידות שירות המדינה, אבל גם על המועמדים שזכאים לייצוג הולם להגיש מועמדויות. אנחנו חייבים שהדבר הזה יעבוד יחד.

איפה הבעיה? באיתור שלהם?

הבעיה היא גם באיתור, גם בחשיפה. יש כמובן בעיות נוספות. יש חששות, קיימנו סקר בשנת 2017 ומצאנו שיש חששות ודעות קדומות גם על שירות המדינה כמעסיק, האם יש לי סיכוי להתקבל? לאיזה תפקידים אתקבל? כמו שאמרתי, האחריות היא גם על שירות המדינה לצאת ולהיות פרואקטיבית אל מול המועמדים, שיידעו ששירות המדינה רוצה אותם בדפי הפייסבוק הייעודיים, מול מובילי ומשפיעני הרשת השונים. אנחנו צריכים לדבר בשפה הרלוונטית למועמדים בדור הזה.

יכולה להיות היעדר בהירות בנושא הזה שגם מכשילה.

ווליד, זה לא בהירות. מור, בוקר טוב ותודה אדוני היושב-ראש. יש לנו בוועדת החוקה, חוק ומשפט הצבעות על התקנות. יש לי שאלה לגבי החסמים. אני חושב שהחסם העיקרי בשנים האחרונות זה שאין תקציב. מ-2018 - - -

אני הזכרתי את זה.

אני יודע שהיא דיברה על זה, אני רוצה להדגיש שהיום אין כמעט מכרזים, ואין מכרזים ייעודיים. אחד הפתרונות לחסמים האלה היה מכרזים ייעודיים לציבור הערבי, מה שבאמת עזר לקדם את הנושא ולקלוט רבים בשירות המדינה. חשוב מאוד לפתור את החסמים האלה שהם חסמים רציניים בפני קליטת ערבים בשירות המדינה.

אני כן אתייחס לסוגיה של מכרזים ייעודיים, שעלתה גם קודם. צריך להבין שבשנה תקינה, כשיש תקציב מדינה, יש כ-3,000 מכרזים. זה המון.

3,000 או 7,000?

כ-3,000.

ייעודיים?

לא לא, יש כ-3,000 מכרזים. הנתונים של הייעודיים הם כמה אחוזים בודדים של מכרזים ייעודיים. צריך לומר שהמסה הקריטית של המכרזים תמיד תישאר מכרזים שהם לא ייעודיים. המיקוד שלנו בשנתיים האחרונות הוא לעבוד עם כל המכרזים. המטרה שלנו היא להרחיב את שער הכניסה הראשי לשירות המדינה. אנחנו מסתכלים על הכלי הזה של ניוד משרות, צריך אותו, אבל כשאנחנו בוחנים שם את הנתונים – והזכירו את זה גם במרכז מחקר המידע וזה מופיע גם בדוח שלנו – שיעור המועמדויות למכרזים ייעודיים הוא נמוך. שיעור המכרזים שנסגרים במכרזים ייעודיים הוא גם נמוך יותר ממכרזים פומביים, ולכן צריך כמה שיותר לפעול בדרך המלך, במכרזים הפומביים הלא מיועדים ולהבטיח ששם יש לנו 10%, 15%, 20% מועמדים שהם מהחברה הערבית, וככה בהתאם לכל אוכלוסייה שזכאית לייצוג הולם. כלומר, אנחנו פועלים עם כל ה-3,000, ועדיין מסתכלים על הכלי הזה של ייעוד משרות, שלא ששנו להשתמש בו בשנתיים האחרונות, אבל לאור משבר הקורונה, לאור העובדה ששיעור הלא מועסקים במשק הישראלי עולה, אנחנו מסתכלים על הכלי הזה וייתכן מאוד שברגע שיעבור תקציב, אנחנו נשתמש בו בשיעורים גבוהים יותר ממה שהשתמשנו עד עכשיו.

חבר הכנסת סעדי שאל איך בוחרים את המשרות שמייעדים אותן. ייתכן שגם מספר המועמדים למשרה - - -

זה בהתאם לסוג המשרה.

זה יכול להיות גם במשרות מאוד זוטרות וגם במשרות שהן מאוד בכירות, ואז יש משרה אחת. אם אני זוכרת נכון את הסיפור של הרשות לקידום מעמד האישה, שלא הצליחו למנות לה – אני לא זוכרת לאיזו קבוצת אוכלוסייה זה היה מיועד.

אני אחזור קודם לשאלת החסמים ואומר שלפני שער הכניסה לשירות המדינה, אם אנחנו נתסכל על המקצועות השונים ומה הנתונים, מי לומד מה, אנחנו כן רואים שלדוגמה מקצועות הרפואה, סיעוד ורוקחות, יש שם שיעורים גבוהים מאוד של החברה הערבית והנתון הזה גם משתקף במערכת הבריאות הישראלית. לעומת זאת, אם נסתכל על שיעורי הסטודנטים הערבים לכלכלה, אנחנו נראה שיעורים הרבה יותר נמוכים. זה חסם שהוא משמעותי, שגם פה שירות המדינה לא פועל בוואקום, אנחנו משתפים פעולה עם המוסדות להשכלה גבוהה, שכבר אצלם יעודדו ללמוד לא רק משפטים, סיעוד ורוקחות, אלא ישנם מקצועות נוספים.

הכוונה והגוונה, גיוון.

נכון, גם במקצועות שאותם לומדים, הדבר הזה הוא קריטי כדי לייצר רצף אקדמיה-תעסוקה בכלל המקצועות, ושלא נראה מקצועות שבהם יש פתאום ייצוג מאוד מאוד גבוה של אוכלוסייה ספציפית.

אז חשוב להתחיל לא מהמוסדות להשכלה גבוהה, אלא מבתי הספר, מבית ספר תיכון.

זה מתחיל מבתי הספר.

אבל החיבור הזה בין נציבות שירות המדינה להשכרה המקצועית או הכוונה מקצועית לבתי הספר הוא קריטי בנושא הזה. אנחנו יכולים לקדם את זה.

אבל זה קשור באופק שיש בחלל לכל אחד מהתלמידים האלה לגבי העתיד. גם בחירת המקצוע היא מתוך ידיעה שהולכים להתעסק בזה ולא סתם לבזבז שנים.

ואנחנו רואים מה קורה במקצועות החינוך. אנחנו רואים היטב.

בדיוק.

כן חשוב לי לענות בהקשר של המכרזים המיועדים, שאנחנו מסתכלים על נתונים של בוגרי מל"ג במקצועות השונים, מסתכלים על פריסה גיאוגרפית ועל הצלבה עם נתוני למ"ס. יש לנו חוברת שנקראת "ארגז כלים", שממש צפויה לצאת עוד החודש.

אנחנו יכולים לקבל אותה?

אני אעביר אותה. קהל היעד הוא יחידות משאבי אנוש בשירות המדינה, שבין היתר סוקר את הנתונים הכי עדכניים בהצלבה של מקצועות בפריסה גיאוגרפית, כדי לאפשר את ייעוד המשרות בצורה חכמה יותר ושלא יהיה לנו ייעוד משרות שבכלל לא פוגש את האוכלוסייה.

נושא חשוב מאוד, ייצוג הולם לבני החברה הערבית או היעדר ייצוג הולם, המילה היותר נכונה היא היעדר ייצוג הולם. מור, דיברנו על מוסדות השכלה גבוהה ועל הצורך בהכוונה ובגיוון, אבל גם הנתונים של תעסוקת בני החברה הערבית בתפקידי מפתח בכל מוסדות החינוך שאמורים לתת הכוונה וגיוון, גם הם לא מעודדים.

אמנם אנחנו 20% מתושבי המדינה, אנחנו אמנם 20% מסך כל הסטודנטים במוסדות ההשכלה הגבוהה במדינה, אבל תבדקו בבקשה במרכז המחקר מה הוא האחוז של בני החברה הערבית בתפקידי - -

- - מרצים.

בכל התפקידים, ולא רק מרצים. אנחנו מדברים על הרבה מאוד תפקידים בתחום האדמיניסטרטיבי ובכלל בכל מיני תחומים. אני לא יודע אם אני אגיד נתון מדויק, עם יד על הלב, לא נעלה על 1.5%, זאת אומרת: אנחנו כצרכנים שמשלמים כסף כדי ללמוד, אנחנו שווים לכל אזרחי המדינה, אנחנו 20% מסך כל הסטודנטים. בשנה שחלפה היו קצת למעלה מ-300,000 סטודנטים בישראל; למעלה מ-50,000 מהם היו סטודנטים ערבים. יופי, 20%, אבל מה הוא אחוז הערבים בכל מוסדות החינוך להשכלה גבוהה? איננו קיים, בדומה לכל המוסדות במדינה ובכלל לכל שירות המדינה.

על כן מור, הנושא הזה איננו טכני, והוא גם לא חשוב לפירוט ולעמימות של המכרז עצמו. זה נושא פוליטי גרידא. מתי יתחילו להבין שיש פה היבט גזעני? אי העסקת בני החברה הערבית בצורה שתייצג את המספר שלהם במדינה זו גזענות, זה נכון גם לגבי החברה החרדית ולגבי כל חברה. מה זאת אומרת? אם אין ייצוג הולם, זאת אומרת שיש מדיניות גזענית בעניין הזה.

הרי היו החלטות ממשלה לגבי העדפות לקליטת מועמדים מהחברה הערבית וכו', אבל מאז ועד היום מה נעשה? לא נעשה, כי כנראה עד עכשיו לא היו כוונות פוליטיות לממש את זה בפועל. אני מקווה שהגיעה העת שבאמת הנושאים האלה יתחילו להיות מטופלים רחוק משיקולים פוליטיים ושיקולים גזעניים. הם צריכים להיות מטופלים באופן מקצועי, ויש המון בחברה הערבית שיודעים לנהל מדינות, ולא רק לנהל מוסדות או לאייש משרות. הגיע הזמן לעשות את זה. תודה.

תודה, ווליד. המבחן האמיתי של הממשלה הוא שתתקבל החלטה מפורטת השנה, עוד לפני שהשנה הזאת תסתיים.

כן, הייתה החלטה שצריך לממש.

כיישום לחוק שדורש או קובע שצריך להיות ייצוג הולם.

תודה רבה, כבוד היושב-ראש. אכן נושא מאוד חשוב ויש קשר הדוק וסיבתי בין הייצוג ההולם לבין כל תופעת הפשיעה והאלימות בחברה הערבית ובכלל בכל האוכלוסיות. ייצוג הולם בכלל האוכלוסיות הוא מדד מאוד קריטי וחיוני במדד של כל משטר דמוקרטי. במדד הזה מדינת ישראל נכשלה, כי אין ייצוג הולם לכלל האוכלוסיות, חוץ מהאוכלוסייה הכללית היהודית – אבל לא לחברה הערבית, לא לנשים, לא לבעלי צרכים מיוחדים, ולא לחרדים. האוכלוסיות האלה מקופחות בתוך הייצוג ההולם בכל התחומים.

למה זה חשוב? מכיוון שהפסיפס החברתי הזה, לכל חלק מהאוכלוסייה יש מאפיינים שלו. על מנת להביא צרכים ולטפל בכל מיני בעיות שאופייניות לכל אוכלוסייה, אני צריכה להביא את הקול הזה שמכיר את האוכלוסייה להיות שותף לקבלת החלטות, להיות שותף לבניית תכניות שונות על מנת לקדם את אותה אוכלוסייה ואותה חברה. במיוחד אנחנו רואים שבחברה הערבית יש תת-ייצוג בכל התחומים, שהוא גם נגזרת לאי-אמון בין המדינה לבין האזרח הערבי, וזה מתבטא בתת ייצוג.

יש כאן חסם פסיכולוגי. העובדה שזה נקרא "נציבות שירות המדינה", זה אומר שאני לא שם. כערביה יהיה לי קשה להתקבל לשם, להתקדם או לעבוד, וזה אכן מוכיח את עצמו בעובדה שמספר המועמדים שניגשים הוא מלכתחילה קטן מאוד. זה גם מגביל את מספר המועמדים או המתקבלים לעבודה, וזה מתבטא גם במספר המתקדמים לדרגים בכירים יותר.

יש חסם בהנגשת המידע עצמו לציבור הערבי, אם זה בערבית ואם זה באתרים השונים הנגישים יותר לחברה הערבית. אם יש מישהו בתור אסטרטג בנציבות שירות המדינה שהוא מהחברה הערבית, הוא יודע יותר היכן נמצאים עורכי הדין של החברה הערבית, איפה אפשר למצוא את הכלכלנים או אנשי המדע או האוכלוסיות השונות. הוא יכול להביא גם את הקול הזה. השאלה האם יש אסטרטג מהחברה הערבית, שמכיר את החברה הערבית ופועל לקדם את האחוז שלנו במשרות ובדירוגים השונים.

השאלה השנייה, האם יש בכלל יעד שאחוז המועסקים בשירות המדינה יהיה שווה לסך כול האחוז שלנו באוכלוסייה.

זו החלטה פוליטית.

על מנת שנהיה 20%, המועמדים צריכים להיות 40% מתוך החברה הערבית. תודה.

תודה, חברת הכנסת סונדוס. בישיבת העבודה עם נציב שירות המדינה עלתה הנקודה שעם מעט מאוד כסף לנציבות עצמה, מהכסף שיועד לחברה הערבית ב-922 היו יכולים לעשות הרבה דברים, להנגיש את הנציבות עצמה לחברה הערבית, להביא את המידע ולצאת עם קמפיין בשפה הערבית וכו'. יש לנו מיליארדים תקועים ולא מנוצלים ב-922, במקום לקחת מעט מאוד מהכסף הזה ליעד הזה. אבל אנחנו לא מוותרים, אנחנו כמובן נשלים את הדברים. אנחנו חייבים להנגיש את השירות ואת המידע האלה לחברה הערבית ועוד פעולות.

אני עובר לזום, נסרין חאג' יחיא נמצאת אתנו?

בוקר טוב, שמי נסרין חדאד חאג' יחיא ואני ראשת התכנית לחברה הערבית במכון לדמוקרטיה. קודם כל אני רוצה להודות לכבוד יושב-ראש הוועדה על הדיון החשוב, וגם למור ברזני על העשייה המבורכת. יצא לנו לעבוד איתה לא מעט בשנתיים האחרונות, ואין ספק שהיא עושה חיל והיא נמצאת במקום הנכון כדי לקדם את הנושא של ייצוג הולם לבני החברה הערבית.

לענייננו, לכאורה, לאור הדיון שהתקיים לפני חודשיים בוועדת החוקה, חוק ומשפט בנושא, לאחר פרסום דוח הגיוון של נציבות שירות המדינה, ניתן היה לומר שאין חדש תחת השמש ושאין צורך להעלות זאת לדיון ולדון בזה פעם נוספת. החיים בצל הקורונה מלמדים אותנו שיעורים חשובים, בין היתר גם בנושא של ייצוג החברה הערבית בשירות הציבורי. זה גם מחייב אותנו להסיק מסקנות.

בדבריי אבקש להתייחס לדוגמה אחת, שתמחיש בצורה הטובה ביותר לטעמי, כיצד ייצוג הולם לערבים משמעותי וחשוב לא רק לחברה הערבית, אלא לכלל החברה בישראל. אני אצרף הצעה כיצד ניתן יהיה למנף ולנצל את המצב שנכפה עלינו בעקבות הקורונה להגברת ייצוג האוכלוסייה הערבית בשירות הציבורי.

אני מניחה שהתמונה שאביא מוכרת היטב לרוב חברי הרשימה המשותפת ומוכרת היטב לחברים בוועדה, אבל אני לא בטוחה שהיא מוכרת לציבור הרחב. כיצד שיעור הנדבקים בקורונה בחברה הערבית ירד באופן דרמטי בשבועות האחרונים? כיצד ערבים ביישובים אדומים הפכו לירוקים? התשובה אמנם קשורה למאמץ כללי של כלל התושבים הערבים של המנהיגות הפוליטית שלנו, לראשי רשויות והפנמת הסכנה, אבל כמובן גם על ידי מנהיגי דת שהוציאו פסקי הלכה נחרצים. אבל כמובן אפשר ובהחלט ניתן לזקוף אותה לפרויקטור הקורונה בחברה הערבית, חברי איימן סייף, מי שניהל בעבר את הרשות לפיתוח כלכלי במשרד לשוויון חברתי ובמשרד ראש הממשלה. היום הוא עומד בחזית המאבק בקורונה. איימן אינו איש רפואה, אבל ההיכרות העמוקה שלו עם החברה הערבית, לרבות המאפיינים התרבותיים, אנשי הקשר הרלוונטיים וכיוצא בזה סייעו לרשויות הרלוונטיות לתת את המענים ולקבל את ההחלטות המתאימות.

בשל זה, תרומתו לעצירת שרשרת ההדבקה בחברה הערבית עולה עשרות מונים ביחס למה שיכלו פרופסורים יהודים, מוכשרים ככל שיהיו, לעשות. בהזדמנות זו גם מגיעה מילה טובה לרוני גמזו, שהבין את תרומתו הסגולית של איימן וגייס אותו. אני חושבת שטוב יהיה אם בכירים בשירות הציבורי יראו בכך דוגמה שממחישה איך הנוכחות של העובד מקרב החברה הערבית יכולה להפוך את השירותים הציבוריים למתאימים ורלוונטיים יותר.

מה עושים? חשוב מאוד להגיד, שיש שני דברים שאפשר לעשות באופן מידי: קודם כל חייבים לקדם החלטת ממשלה לייצוג הולם עם קביעת יעדים חדשים, אבל חשוב מאוד לקבוע יעד גם לייצוג הולם בתהליכי קבלת ההחלטות, בהמשך למה שחברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין אמרה. אני רוצה להתייחס לדברים של מור לגבי ייצוג הולם במערכת הבריאות. אז נכון, יש ייצוג לרופאים הערביים. אנחנו רואים את הרופאים הערבים בכל בתי החולים, אבל לצערי הרב, גם כשמסתכלים על מערכת הבריאות, ואם מסתכלים על מטה המשרד הבריאות, איפה שבאמת מתקבלות ההחלטות, איפה שמחליטים לחלק את המיליארדים, אנחנו רואים שכמעט שאין ייצוג לבני החברה הערבית, למרות שיש אנשי רפואה מוכשרים ביותר שיכולים להיות גם שותפים לתהליכי קבלת ההחלטות שנעשים במשרד הבריאות. עוד דקה אני מסיימת.

דקה זה יותר מדי, משפט אחד.

אבל נסרין, גם החברה הערבית גילתה אחריות עצמית בתקופה האחרונה לטיפול בקורונה.

כן, אמרתי שהחברה הערבית גילתה, אבל גם היה צריך מישהו שיוביל את זה.

יש לנו הרבה מה להגיד, גם על הטיפול של גמזו וגם על הטיפול של הממשלה, אבל לא נדון בזה עכשיו.

דיונים רבים הוקדשו בעבר לסוגיית החסם הגיאוגרפי בפני הערבים בכל הנוגע לשירות הציבורי, שדובר עליו כאן רבות. למעשה, החסם הזה לא בא לידי ביטוי רק בשירות הציבורי, אבל דווקא פה החסם הזה הוא מובהק ביותר. משרדים רבים ממוקמים בירושלים או בתל אביב, מה שמאלץ מועמד או מועמדת מהחברה הערבית שמתגוררים בצפון להקדיש שעות רבות מדי יום, או בעצם להעתיק את מקום מגוריהם לירושלים. כתוצאה מהחלטת ממשלה שדובר עליה לפני כמה דקות, קיים החזר מסוים לשכר דירה, שמסייע רבות לעובדים ערביים בשירות הציבורי, אבל זה לא מהווה תמריץ מספק שעוקף את החסם הגיאוגרפי.

שוק העבודה, לרבות השירות הציבורי, עתיד לעבור בשנה הקרובה, ואולי גם בעתיד הקרוב, להסדרי עבודה גמישים, שבמסגרתם תתאפשר עבודה מרחוק. רצוי מאוד להגביר את המאמצים למועמדים, אגב מוכשרים ומקצועיים, אין פה התפשרות, אנחנו לא רוצים שום התפשרות על איכות המועמדים הערביים, אבל כן צריך להגביר מאמצים לגייס אותם, חבר'ה שבעבר נמנעו מהגשת מועמדים בשל החסם הגיאוגרפי.

נסרין, אנחנו חוזרים על הדברים. יש נקודות שחברים אחרים כבר העלו.

אני רוצה להעלות פה שני דברים מאוד משמעותיים בעיניי: אחד, מאז שהמשרד הזה הוקם השרה מובילה להקמת אגף לחברה הערבית, שיעמוד מישהו מהחברה הערבית שיכול לתרום ולהבין את צרכי החברה הערבית. אני מתחבר לדברים של חברתי נסרין. מאוד חשוב שבכל משרד תהיה הובלה כזאת. לדעתי, מי שיעמוד בראש אגף כזה, באמת יכול לתרום ולהבין את הצרכים של החברה הערבית יותר מכל אדם אחר.

שניים, אני מתייחס לזה מהרקע שלי ומאיפה שאני באתי, אם אנחנו פותחים את הדלת להזדמנויות שוות לתפקידים בכירים בחברה הערבית אל מול אחרים גם בחברה היהודית ובכל חברה אחרת, אני חושב שמן הראוי לתת לכל מועמד מהחברה הערבית נקודות בונוס להתמודדות, לא בגלל שהוא לא ראוי ולא מקצועי. אני מזכיר לכם שהחבר'ה הדרוזים רצו ללכת לקורס קצינים וכולם נכשלו בהתחלה. כשהתמודדו בהמשך, נתנו להם שתי נקודות פתיחה או נקודת פתיחה על מנת שיהיו שווים בין שווים – לא בגלל חוסר מקצועיות ולא בגלל חוסר אינטליגנציה. אנחנו חייבים לתת להם הזדמנות שווה, מאחר שרוב תחומי העניין והחיים במדינה מתנהלים בשפה העברית ואנחנו באים מרקע אחר לגמרי. לכן אם אתם רוצים לפתוח דלת שווה לכולם על מנת שיוכלו להתמודד על תפקידים בכירים, לפחות במערכת הסינון בנקודת הפתיחה חייבים להיות לצעירים הערבים קצת נקודות בונוס על מנת שיהיו שווים בין שווים.

אני חייב לחזור להצבעות בוועדת החוקה, חוק ומשפט. תודה לך, אדוני היושב-ראש. כמובן שמדובר בסוגיה חשובה מאוד לנו כמיעוט ערבי לאומי במדינה. אני לא חושב שבמדינה מתוקנת צריך את חוק הייצוג ההולם משנת 95' ולא החלטות ממשלה על מנת שנגיע לייצוג הולם. זה היה צריך להיות באופן טבעי, שאנשים לפי הכשרה יוכלו להתקדם גם לדרגים הגבוהים ביותר, אבל מה לעשות, שאנחנו חיים באפליה מתמשכת מאז קום המדינה, גם בתחום הזה של קליטת עובדים אקדמאים ערבים בשירות המדינה.

אתה נפגשת עם כבוד הנציב פרופ' הרשקוביץ. גם אני וגם חברי יוסף ג'בארין נפגשנו אתו. אנחנו היינו גם בוועדת החוקה, חוק ומשפט, כשמור הציגה את דוח הגיוון, שהוא דוח מפורט מאוד ומגיעות למור כל המחמאות על העבודה שהיא עושה.

אני חושב שהמספרים מדברים בעד עצמם. לא יכול להיות שמאז החלטת ממשלה בשנת 2007 על יעד של 10% תוך חמש שנים, שהיה צריך כבר להיות מיושם ב-2012, אנחנו כבר שמונה שנים אחרי, כבוד היושב-ראש, ואין 10%. המספר שכביכול אנחנו מעל 10% הוא מטעה, כי מעבר לשני משרדים, משרד החינוך ומשרד הבריאות, בשאר המשרדים אין, אנחנו הגענו ל-7%.

לכן חשוב מאוד להמשיך ולהציף את הנושא הזה. אני מזכיר לכולנו שגם הייתה ועדת חקירה פרלמנטרית לקליטת אקדמאים ערבים. חברנו אחמד טיבי כל הזמן העלה את הנושא הזה. אנחנו באמת רואים התקדמות. אנחנו לא יכולים להתעלם מכך שיש התקדמות ויש רצון. הכי חשוב עכשיו, כפי שאמרת ואנחנו גם העלינו את זה ואני שלחתי מכתב גם לראש הממשלה וגם לראש הממשלה החלופי על חשיבות קבלת החלטה על יעד חדש של לפחות 15% לחמש השנים הקרובות.

תרשה לי אוסאמה, אתה נותן הנחה. משרד הבריאות מגיע ל-18%, אז אם רוצים להתפשר, על לא פחות מ-18%.

אמרתי לך שאני מצדי לא צריך חוק, מצדי צריך 20%, אבל אני אומר שאם מאז 2007 לא הגענו ל-10% ואנחנו בסביבות 7%, העיקר לקבוע יעד – 15%, 18%, 17% - -

אפילו אחוז שהולם את אחוזינו באוכלוסייה – 20%.

- - 20% – העיקר שהממשלה תקבל את היעד הזה ובאמת תעבוד על הסרת החסמים ומציאת תקציבים למכרזים, כי זה הכי חשוב. פונים אלינו הרבה שרוצים לגשת ואומרים שאין בכלל מכרזים, בשנה האחרונה אין שום מכרז, כך שאי-אפשר לקדם את הנושא הזה. חשוב מאוד להמשיך ולהציג את הנושא הזה בכל הזדמנות, בכל ועדה, בכל מקום.

קודם כל תודה רבה לך על קיום הדיון החשוב הזה. זאת לא פעם ראשונה, לא פעם עשירית ולא בפעם ה-100 שמקיימים דיונים בנושא הזה, של ייצוג הולם לבני מיעוטים, לרבות דרוזים וצ'רקסים, במשרדי ממשלה.

אני חושב שאחת הבעיות הגדולות היום והחסם הרציני ביותר בנושא זה קודם כל מכרזים ייעודיים לבני מיעוטים. צריך להוציא יותר מכרזים ייעודיים.

אפילו במכרזים הכלליים, אני שמעתי אותך אומרת שיצאו קרוב ל-3,000 מכרזים. השאלה כמה מבני המיעוטים ניגשו, כמה מבני המיעוטים נקלטו וכמה מבני המיעוטים התחילו לעבוד.

אם לא נפתור את הבעיה של אותה ועדה שקולטת – אפילו במכרזים הגדולים לא שמעתי אף אחד מדבר על זה. באותם מכרזים יש ועדות קליטה שעושות את הקליטה של העובדים, ממיינות את אותם מועמדים. האם בוועדות האלה יש בכלל בני מיעוטים? מהידע שלי ומבדיקה שעשיתי, אין בני מיעוטים שם, להבדיל ממצב בו יושבים באותה ועדה גם בני מיעוטים, שנותנים את הטון ואת האפשרות לקלוט יותר בני מיעוטים. לכן הסיכוי שלהם להיקלט פחות גדול.

אני עצמי ניסיתי לקדם הצעת חוק למגזר הדרוזי של ייצוג הולם במשרדי ממשלה ובמגזר הציבורי. העברתי אותה בקריאה טרומית. אחת הסיבות שרציתי לקדם את החוק הייתה שראיתי במכרזים המיועדים לבני מיעוטים שפחות דרוזים נקלטים. בגלל שהיו בחירות, לא הצלחתי יותר לקדם אותה. אני חושב שאני אנסה שוב לקדם אותה.

אם אין תפקידים בכירים במשרדי ממשלה – אתה מדבר להכניס עוד עובד? יהיה לך עוד עובד, אבל אם יהיה שם ראש אגף, סמנכ"ל, ראש מחלקה, מנכ"ל באותם משרדים ובאותן חברות ממשלתיות, אנשים בתפקידים בכירים שיכולים למשוך אחריהם אנשים, ואז אתה יכול להתקדם. גם אם נגיע לאחוז שרוצים, שאני לא מאמין שנגיע אליו בשנים הקרובות, אבל לא יהיו לנו בכירים שיקבעו מדיניות וישנו את תפיסת העולם – כי קליטת עובדים חדשים זאת תפיסת עולם וכל עוד לא שינו תפיסת עולם כאן במדינת ישראל, של ממשלת ישראל, של הנציבות, שבאמת צריך לקחת את ה-20% של בני המיעוטים במדינת ישראל, לשלב אותם ולקלוט אותם – אנחנו לא נראה שינוי, אנחנו נראה שינוי של עוד אחוז, שניים.

צריך לקבוע יעד שנתי. לא יעד חמש שנתי או יעד 10 שנתי, אלא להגיד שבשנת 2021 אנחנו רוצים אחוז קליטה נוסף של בני מיעוטים, לדוגמה: אם יש 10%, עלייה ל-11%, וב-2022 – 12%. יש לתת יעד שנתי לקליטת בני מיעוטים. ברגע שאתה לוקח יעד שנתי, במכרזים הכלליים שאנחנו מפרסמים, נראה את הקליטה והשילוב של בני מיעוטים. תודה רבה לך על הדיון החשוב הזה.

תודה לחבר הכנסת חמד עמאר. אני רוצה להדגיש, שהדיון הזה מיועד לנושא של גיוון תעסוקתי בחברה הערבית, לרבות הדרוזית והצ'רקסית. ההחלטה של הממשלה והפעילות בנציבות שירות המדינה מתייחסות לחברה כולה על כל גווניה ומגזריה. אני בהחלט מסכים אתך שגם בתוך החברה הערבית – אנחנו דיברנו על זה מור, אם את זוכרת, בישיבה בנציבות – חשוב שיהיה גיוון. אם אנחנו רוצים להיכנס לרזולוציה של כל יישוב או כל מועצה מקומית, אין ספק שהאפליה הזאת קיימת גם בחברה הערבית עצמה.

זה נושא מאוד מורכב, אבל צריכה להיות התייחסות בעתיד הקרוב לנושא הזה. איך אנחנו יכולים לוודא שיש גיוון גם במועצות המקומיות ובמוסדות שאנחנו כערבים מנהלים? אנחנו עדות שונות, אנחנו גם מגזרים שונים, אנחנו גם צפון וגם דרום, אבל אנחנו גם משפחות, והבחירות המקומיות, חמד, לא מפלגות מתחרות, אלא משפחות מתחרות. למה יש תסיסה בחברה הערבית וביישובים הערביים אחרי כל בחירות? כי אם בא ראש מועצה מהמשפחה הזאת או השכונה הזאת, יש ג'ובים ויש תפקידים וכו' וכו'.

לכן גם בנושא הזה, אנחנו צריכים לשים לב ולראות איך אפשר ביחד עם נציבות שירות המדינה להשפיע על מה שקורה בתוך היישובים הערביים.

אני חושב שלנציבות אין יד בנושא הזה, זה יותר משרד הפנים.

נכון, ספציפית שירות המדינה הוא שירות המדינה, הוא לא השלטון המקומי שזה השירות הציבורי שלא תחתינו. אבל כן חשוב להגיד שיש שיתוף פעולה הדוק עם משרד הפנים, עם גלית וידרמן, שאחראית על משאבי אנוש ברשויות המקומיות. אני יודעת שאחד היעדים של משרד הפנים בהיבט של רשויות מקומיות זה הסיפור של תכנון תעסוקתי. אני חושבת שנכון גם בהקשר הזה לומר, שהאחריות היא גם על המערכת וגם על האוכלוסייה. בלי שלשני הגורמים האלה הדבר הזה יהיה חשוב, אי אפשר להצליח.

מכרזים זה דבר שאתה לוקח סיכון. גם אם אתה רוצה להיכנס לעבודה מסוימת דרך מכרז מסוים, כאשר הסיכוי שלך לזכות במכרז הוא כמעט אפסי במכרז הכללי, אתה רואה שפחות אנשים ניגשים. אם היו קובעים יעד במכרזים הכלליים – כי את בעצמך אמרת שיש פחות מכרזים ייעודיים לבני המיעוטים – של 2%, 3%, 4% לבני מיעוטים, תאמיני לי שנגיע מהר מאוד ל-20%. אבל לא קובעים את היעד הזה. גם פחות אנשים ניגשים, כי הסיכוי שלהם לזכות במכרז כמעט אפסי, אז למה להם להגיש את כל הניירת, לחכות ולפתח תקוות שייקלטו? כי בסופו של דבר, אפילו אחרי שעברו את כל המבחנים, אף נציג מהמגזר לא יושב שם, מה שמקטין את היכולת להיקלט לעבודה.

כאשר דיברנו על חסם פסיכולוגי לפני ההגשה, הייתה לי שיחה לפני כשבוע עם מישהי שמשתוקקת לגשת למכרז מסוים במשרד החינוך, אבל היא דואגת לתחושות שיהיו לה אחרי. יש מן טראומה כזאת, גם אחרי, שאנשים לא זוכים למרות שהם מאמינים בתוך תוכם שהם כן זכאים להתקבל. לכן אנשים יוצאים מתוסכלים ועם תחושות מאוד קשות, כאשר הם נדחים שהם לא התקבלו כי קוראים להם מנסור למשל. לכן הנושא הזה מאוד חשוב.

אני מצטער שהגעתי באיחור. לא שמעתי את כל הדיון, אז אם אני אגיד משהו שכבר נאמר, אני מתנצל מראש. יש לנו בהחלט בעיה בחברה הישראלית בייצוג לא הולם, במיוחד בדרגים הגבוהים ובמיוחד במשרדים מסוימים, של 20% מהאוכלוסייה שלנו ואנחנו צריכים לתת עליה את הדעת.

יותר מזה אני אגיד, שאני חושב שזה לא רק בעניין של השירות הציבורי. אני חושב שיש הרבה מה לעשות גם במגזר הפרטי. נדמה לי שאני אמרתי לך בעבר, שאין לי ספק שכאשר שני אנשים מתמודדים על תפקיד בחברת היי-טק ישראלית, לאחד קוראים מוחמד ולשני קוראים משה, הסיכוי של משה מראש הוא יותר גבוה להתקבל.

אנחנו צריכים לייצר, ואני מקווה גם להוביל איזושהי הצעת חוק בנושא הזה, שהמדינה בצורה כזאת או אחרת מתגמלת מפעלים פרטיים שלוקחים לניסיון לפחות עובדים ערבים בתחום ההייטק ובתחומים אחרים כדי ליצור את השילוב הזה.

אני מאמין שהשילוב בשוק העבודה הוא שילוב שיכול להביא לדברים טובים אחרים בהשתלבות בכלל, ואנחנו כמחוקקים צריכים לדאוג לזה. אני גם בא קצת בטענה לחברי הכנסת הלא ערבים שנמצאים במשכן, אני לא ראיתי יותר מדי עוזרים פרלמנטריים לא יהודיים אצל חברי הכנסת, וטוב היה אם חברי הכנסת יהוו דוגמה.

ואתה דוגמה בנושא הזה.

אני במקרה דוגמה, אגב, כי כשאני קיבלתי את העוזרת שלי, לא בחנתי אם היא ערבייה או לא. אבל אני חושב שצריך לתת על זה את הדעת. בסוף אנחנו חברי הכנסת מייצגים את כלל האוכלוסייה בישראל, וצריכים שיהיה כאן ייצוג גם בעניין הזה. תודה.

תודה, אדוני היושב-ראש, אני גם מתנצל שהיינו מעל לשעה בוועדת הביקורת בענייני חינוך ומעקב, אנחנו מקווים אחרי פתיחה חדשה של מערכת החינוך.

אני קושר את זה לעניין הפשיעה ולעניין התסכול שחשים הצעירים, שיש להם את היכולות ויש להם את הכלים הדרושים כדי להתקבל למשרה ממשלתית או למשרה בשוק הפרטי. אני אתן לכם דוגמה אישית שקרתה במשפחה. יש לי אחיין שסיים הנדסאי מחשבים בממוצע 96 בתואר. הוא הגיש בקשה להתקבל ל-22 חברות. אחת הזמינה אותו לראיון והשאר דחו אותו על הסף, אפילו לא הזמינו אותו לראיון. אני מדבר על הצטיינות יתרה. מי שהזמין אותו בחברת הייטק ברחובות, אני לא רוצה להזכיר את השם, אחרי כמה ימים נתן לו תשובה שלילית. היום הוא מורה בבית ספר, כבר סיים תואר שני במתמטיקה, אבל הוא מורה בבית ספר יסודי. אני אומר שזאת דוגמה לבזבוז של צעיר שיש לו יכולות.

על זה בדיוק אני מדבר. אם המדינה הייתה יודעת להגיד לאותו מעסיק: אנחנו בשלושה חודשים, לדוגמה, משתתפים ב-25% מהשכר של אותו עובד. אחרי שלושה חודשים הוא לא צריך לפטר אותו, אין שום בעיה, אבל לפחות שיעבור את המחסום הזה של שלושה חודשים. אין לי ספק שאפשר יהיה לבצע שינוי.

אם המדינה בעצמה הייתה קולטת כמו שצריך לקלוט וחברות ממשלתיות היו קולטות כמו שצריך לקלוט, אחרי זה המגזר הפרטי היה רץ לקלוט. ברגע שיש לך בני מיעוטים בתפקידים בכירים במשרדי ממשלה ובחברות ממשלתיות, תאמין לי שהמגזר הפרטי ירוץ לקלוט אותם. אנחנו לא צריכים לעשות להפך, ללכת למגזר הפרטי ואחרי זה לבוא למגזר הציבורי ולמגזר הממשלתי.

אני איש הנגב ומכיר את כל משרדי הממשלה, ולצערי, הם רחוקים מאוד אפילו מהתקרה שהממשלה החליטה עליה בהחלטות ממשלה. 32% מתושבי הדרום והנגב הם אזרחים ערבים. אפילו במשרדים שמתעסקים עם החברה הערבית, דוגמה פשוטה, הרשות להתיישבות הבדואים, כמה עובדים בדואים יש ברשות להתיישבות הבדואים? אחוז אפסי.

אתה רוצה שבדואים יאכפו בדואים?

לא, לא באכיפה. לא באכיפה, בשיווק.

אני צוחק.

בשיווק מגרשים, בעבודה עם התושבים, אבל אין. זה סמלי. בשאר המשרדים, מי המשרד הכי פופולרי בקרב החברה הערבית? משרד החינוך והלאה.

לכן הצעירים בתיכונים לא רואים את הדוגמה האישית של הצלחה, של נשים ושל גברים שהצליחו בשירות הציבורי, כדי שהם יתאמצו לקבל בגרות גבוהה, כדי לקבל ציונים גבוהים וללמוד. לאיפה מגיעים אחרי זה? יש פיתוי ענק של גורמי הפשיעה. אדוני היושב-ראש, הפיתוי הענק של גורמי הפשיעה יותר חזק מהאדם עצמו, הוא יותר חזק, ואנחנו רואים גם כנופיות של הברחה ושיווק סמים וגם כנופיות פרוטקשיין. כל אלה מהווים גורם מפתה לאדם מתוסכל, שיגיד לך: אני אתאמץ לבגרות וללמוד באוניברסיטה ובסוף אני לא אזכה למקום עבודה.

תודה לחבר הכנסת סעיד אלחרומי. יעקוב איברהים מיוזמות אברהם.

שלום לכולם. קודם כל תודה על הדיון. אני לא אחזור על דברים שאמרו, אבל אני רוצה להגיד שיש קשר מאוד גדול בין הפשיעה בחברה הערבית לבין היעדר הייצוג בשירות המדינה, כי ייצוג הולם הוא יותר אמון במוסדות המדינה וגורם לפחות ניכור.

אם נשים לב לכל הנתונים, נראה שרוב המשרות והאחוז הגדול של המשרות הן דווקא של משרתים, יש כאילו הבדלה והפרדה בין החברה הערבית ליהודית. אלה דברים שצריך לשים לב אליהם.

תודה יעקוב.

מור, החברים שלנו במרכז המחקר והמידע דיברו על העלאת רף ההשתתפות בשכר הדיור. האמת שעלינו ל-2,000 כחלק מהמלצות הוועדה הבין-משרדית. עברו כבר שנים והעלויות הן מעבר לזה. דובר פה על עלות של 2,500 ומשהו. האם יש בכוונתכם להציע להעלות את ההשתתפות בשכר הדירה ולטפל בשאר החסמים?

בדיון בוועדת הכספים העלינו מסקנות. ציינו שיש מגוון המלצות. אנחנו לא חייבים תמיד לחזור לנקודת האפס בכל דיון, אבל יש כבר המלצות להסרת חסמים, שהם שמונעים בעיקר את הגשת המועמדות לפחות, אם מדברים על השלב הראשון, ואחר כך קבלת המועמדות לתפקיד עצמו. יש שם המלצות איפה אנחנו עומדים עם זה? אחר כך אסכם את הדיון.

בטיוטת החלטת הממשלה, הצעת המחליטים שנציבות שירות המדינה מובילה בהקשר של ייצוג הולם, יש גם המלצה להצמיד את אותו הסכום שנקבע למדד המחירים לצרכן. שוב, זה טעון את אישור הממשלה, אבל זו בהחלט ההמלצה שלנו.

דבר נוסף שיש בהחלטה והועלה כאן כשאלה, זו סוגיית מאגר הבוחנים, אותה ועדת בוחנים שהיא החוליה האחרונה בשרשרת המיון והכניסה לשירות המדינה. גם שם ביקשנו לגוון את מאגר הבוחנים, כך שבכל ועדה יהיה לפחות חבר אחד ששייך לאוכלוסיות שזכאיות לייצוג הולם, עם עדיפות שככל שניתן, אם יש מועמדים שהם נניח ערבים או במכרז מיועד לערבים, חבר הוועדה יהיה ערבי גם כן.

צריך להבין שיש פה מתח. אנחנו רוצים שהמערכת תמשיך לעבוד ולא לייצר צווארי בקבוק, ולא להוסיף רגולציה על מערכת שהיא גם ככה עמוסה. יחד עם זאת, אין ספק שוועדות בוחנים מגוונות יבטיחו מיון שוויוני והגון יותר לכלל המועמדים.

היום יש בוועדות בוחנים?

היום יש גיוון שהוא לא מספק אותנו, את האגף לגיוון. הוא גם לא מספק את אגף בחינות ומכרזים שעושה הרבה בעניין, וטוב שהדברים יעוגנו ויינתן להם יעד.

דבר נוסף בהקשר לדברים שהעלית, חמד עמאר, זה סוגיית היעד למועמדים. אמרת להניח שם יעד. כל משרד ומשרד יימדד – על שנת 2020 ממש וגם בשנים הבאות – על שיעור המועמדים שזכאים לייצוג הולם.

לא למדד, לחייב. יש הבדל בין למדד לבין לחייב – לחייב אותם שבשנת 2021 יהיו לדוגמה 2% מהנקלטים, 5%, 10%, 20% בני מיעוטים. לחייב אותם כל שנה ושנה, ולא להגיד להם: אנחנו בודקים אתכם, ואז מגיע השר ואומר קלטתי/לא קלטתי, הוספתי עוד עובד או עוד שני עובדים. לא, שיהיה לו ברור שבסוף שנה צריכים להיות לו עוד שני עובדים, עוד שלושה עובדים, עוד חמישה עובדים, לפי מה שצריך.

לסוגיית היעדים של הקליטות, ללא ספק שם משרדים יידעו שהם מחויבים. דיברתי על זה קודם, לשם כך מתנהלות תכניות העבודה בנוכחות נציב שירות המדינה השנה ביחס לכל יחידה ויחידה. זה משהו שלא ראיתי בשנים האחרונות. יש לזה את המשמעות המובנת. זה ביחס לנקלטים.

ביחס למועמדים, אני אבדוק האם אנחנו יכולים לחייב – אני חושבת שזה מורכב יותר ביחס לסוגיית המועמדים. אנחנו בהחלט מודדים את היחידות, כי אנחנו מאמינים שהשינוי מגיע בהעלאה דרמטית של שיעור המועמדים. צריך להבין שאנחנו צריכים את החברה הערבית שתגיש. אין ספק, זה קשה. אנחנו מכירים את הסיפורים שהעליתם ואת התחושות. אני לא אגיד שזה קל ואני לא אגיד שהשלמנו את המלאכה, זאת ריצה למרחקים ארוכים, אבל אנחנו נחושים לפעול לאורך כל התהליך גם בוועדות.

הזכרת את הדרוזים ואת הייצוג שלהם. חשוב לומר שהדרוזים הם בקרב החברה הערבית, כמו שאמר אדוני היושב-ראש, לרבות דרוזים וצ'רקסים. ביחס לדרוזים יש למערכת שירות המדינה את היכולת לבדוק את הייצוג. לקראת הדיון הזה בדקנו את הייצוג בשנת 2019, והדבר הזה גם מופיע בדוח, ששיעור של הדרוזים בשירות המדינה משקף את שיעורם בחברה הישראלית, 1.6%.

אבל את לא שמה לב שבשנים האחרונות יש ירידה בקליטה?

גם ביחס למדרג שירות המדינה, ראינו נתונים מאוד מעניינים ביחס לדרוזים. אם קודם דיברנו על החברה הישראלית כמכלול ושיש רוב מוחלט בתוך מערכת הבריאות, כשאנחנו מסתכלים על הדרוזים, אנחנו רואים את ההפך, כלומר: רובם המוחלט של הדרוזים – אפילו יותר משיעורה של האוכלוסייה הכללית בחלוקה – 66% מהדרוזים נמצאים במשרדי הממשלה, 34% מהדרוזים נמצאים במערכת הבריאות. זה נתון מדהים בעיניי.

נתון נוסף מאוד מעניין בהקשר הזה, כשאנחנו מסתכלים על הדרג הזוטר ביותר ודרגי הביניים וגם הדרג הבכיר, אנחנו רואים שבדרג הביניים, שזה הדרג התיכון, אחד לפני הבכיר ביותר, גם שם יש לנו 1.6%. זה נתון מדהים בעיניי. כשנסתכל על הדרג הבכיר, יש קרוב לאחוז. פה בהחלט צריך לתת דחיפה, אבל אם אני אשווה לחברה הערבית בכללותה ולאוכלוסיות אחרות שזכאיות לייצוג הולם, זה נתון שהוא מאוד מאוד מעודד, וזה נתון מאוד חיובי ביחס לדרוזים בשירות המדינה.

אני ואת יודעים למה האחוז הזה גדול ואיזה סוג אנשים מגיעים למשרות האלה. אני לא מדבר על סוג האנשים שמגיעים למשרות האלה במגזר הדרוזי, אחרי זה אנחנו נדבר על זה.

חמד, אנחנו אתך, אבל לא כדאי לך להרחיב את הדיון הזה. אין ספק שאנחנו מרוצים ורוצים להמשיך לטפח את הנושא בעדה הדרוזית עצמה - -

אני רוצה עוד.

- - אבל דיברנו כבר על הגיוון בתוך החברה הערבית.

לאור הנתונים האלה בקשר לעדה הדרוזית, זה אומר ששאר החברה הערבית, מצבה יותר קשה, כי העדה הדרוזית משפרת קצת את הנתון.

צריך להגיד שזה מספרים יותר קטנים ביחס לחברה הערבית, אבל אין ספק שיש עוד המון עבודה לפנינו.

אדוני היושב-ראש, דיברת קודם על הסתכלות על כל אוכלוסייה ועל הגוונים בתוכה. אנחנו עושים את זה. שוב, בגלל מערכות הנתונים שלנו זה יותר מאתגר, עם הדרוזים אנחנו מצליחים, אבל אנחנו כן מסתכלים על הפערים בין הצפון לדרום.

זה מאוד חשוב, חבר הכנסת סעיד הזכיר למשל את הנגב.

עשינו דגימות. אין לי נתונים להציג, אלה עדיין לא נתונים רשמיים. אני מקווה שנעשה את העבודה, כי הנתונים האלה קריטיים. אני כן רוצה לומר, שיש תכנית שנקראת ג'סור יחד עם עתודות לישראל במשרד ראש הממשלה, אג'יק, משרד החקלאות והג'וינט, שהיא מכינה לצעירים בדואים בדרום שיגיעו לשירות המדינה. כלומר, זאת דוגמה לאיזשהו מהלך כירורגי. יש לנו מהלכים שאנחנו עושים בתשתית, ויש לנו מהלכים כירורגיים כשאנחנו רואים שחייבים לפעול. ג'סור היא תכנית שמבקשת להביא אקדמיים בדואים מהדרום לתוך שירות המדינה ולתוך המגזר הציבורי בכללותו.

ג'סור זה חלק מתכנית החומש או שזאת תכנית מיוחדת?

זאת תכנית מיוחדת, שמכינה את האקדמאים לשירות הציבורי.

מתי היא התחילה?

זה ממש עכשיו במיונים, חדש חדש.

אז אנחנו נמשיך לעקוב.

שאלה לפרוטוקול. אמרת שאתם עובדים על החלטה שבכל ועדת בוחנים יישב מישהו אחד מקבוצת האוכלוסייה. אני מניחה שזה לא כולל נשים, נכון? זאת אומרת, זה בלי קשר לחובת הייצוג ההולם של נשים בוועדת בוחנים, נכון?

אז אני באמת אומר לפרוטוקול, שביחס לנשים הדבר הזה הוסדר. אני לא בקיאה בנתונים. החלטת הממשלה טעונה את אישור הממשלה. הצעת המחליטים שלנו טעונה את אישור הממשלה, זה לא במקום, זה בנוסף.

כלומר העובדה שיושבת אישה לא מסמנת לך וי של קבוצת הייצוג.

נכון.

יכולה להיות אישה בת מיעוטים שתשב בוועדה, זה לא קשור. דיברתי על כך שיהיה נציג של -.

אנחנו מבקשים שבוועדות, בטח בוועדות המכרזים המיועדים לאוכלוסיות שזכאיות לייצוג הולם, אחד לפחות מחברי ועדת הבוחנים יהיה ערבי, חרדי, יוצא אתיופיה, אדם עם מוגבלות או עולה חדש. היה ותהיה אישה שהיא גם עולה חדשה, הדבר הזה עונה, אבל מה שחשוב זה חמש האוכלוסיות עליהן דיברתי.

שמת דגש על נשים בחברה הערבית ועל הדרום. אני חושב שגם צריך לבדוק את הנושא של אנשים בעלי מוגבלויות בחברה הערבית עצמה, כי אם לא מגיעים ליעד של בעלי מוגבלויות באופן כללי בחברה, תארי לעצמך איך אנחנו בנושא הזה בתוך החברה הערבית.

אני חושב שכמעט שאין בעלי מוגבלויות מהמגזר הערבי, קודם כל בגלל הריחוק מהיישובים ובגלל שאין כמעט משרדי ממשלה בתוך היישובים. לכן האחוזים שלהם מאוד מאוד מאוד אפילו אפסיים, נכון?

אני לא זוכרת את הנתון. אין ספק שביחס לאנשים עם מוגבלות, יש לנו עבודה רבה מאוד. זאת האוכלוסייה היחידה שאנחנו לא עומדים ביעד שנקבע בחוק – 5%. יש לנו עבודה אדירה לעשות כדי לצמצם את הייצוג. אין ספק שככל שאדם עונה על שני זהויות, כלומר ערבי ואדם עם מוגבלות כמו שאמרת, החסמים כפולים ומכופלים. אמרתי קודם בישיבה, שאנחנו תולים תקווה רבה בהעסקה גמישה גם בהקשר של אנשים עם מוגבלות, אני מאמינה שהעסקה גמישה והיכולת לעבוד גם מהבית יסירו חסם משמעותי גם עבור אוכלוסיית האנשים עם מוגבלות.

חברים, אנחנו נסכם. הוועדה מודה כמובן לנציב שירות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ, שהשתתף אתנו בתחילת הדיון, וכמובן לגברת מור ברזני, שמובילה את האגף לגיוון תעסוקתי. תודה לכם על ההשתתפות שלכם, וכמובן שאני מודה לצוות מרכז המחקר והמידע של הכנסת על תרומתם ועל המסמכים שהם מוציאים לנו.

הוועדה שמעה את סקירתה של הגברת מור ברזני ומברכת את נציבות שירות המדינה על היוזמות השונות ועל הצעדים לשילוב בני החברה הערבית בשירות המדינה.

יש חשיבות רבה לקבוע יעדים חדשים ברמות השונות בתוך שירות המדינה דרך החלטת ממשלה, שנותנת ביטוי לחוק שקובע שצריך להיות ייצוג הולם. יש חשיבות רבה גם לפרט בתוך ההחלטה הזאת לגבי כל יחידה ויחידה לאיפה אנחנו צריכים להגיע, כי יש גיוון רב ביחידות האדמיניסטרטיביות השונות ובין המשרדים השונים לא רק ברמה בין-משרדית, אלא בתוך המשרדים השונים.

היעד החדש צריך לסמל ולהיות קשור לערך של שוויון אזרחי ולסמן מבחינה מספרית את החלק של החברה הערבית בתוך החברה בכלל. חשוב גם להעלות את הנושא של הסרת חסמים ולקבוע פתרונות שונים בנושא הזה.

כמובן שהוועדה מבקשת לקבל עדכון על מועד ולוח הזמנים למימוש התכניות שהוצגו במהלך הדיון.

הוועדה פונה לנציבות ומבקשת שתפעל ביתר שאת להסרת החסמים העומדים בפני המועמדים מהחברה הערבית, ומבקשת לקבל עותק כמובן מחוברת ארגז הכלים המיועדים בנושא הזה.

הוועדה קוראת לנציבות שירות המדינה לפעול לגיוון ולשילוב בתוך מאגר הבוחנים בוועדות הקבלה השונות. יש לנו מסקנות שונות של מספר נקודות שכבר העלינו בפני הנציבות או הממשלה עצמה כחלק ממסקנות הדיון המהיר שהיה בוועדת הכספים. כמובן שאנחנו נשלב אותן שוב במסקנות או בדרישות הוועדה ונעלה את כל הנקודות במסמך אחד, שבו נדרוש שכן תיקבע מדיניות חדשה, החלטת ממשלה, ונמשיך לעקוב אחרי היישום של ההחלטות ושל המדיניות, גם בתוך הנציבות ועם הנציבות. אנחנו גם נעזור בהנגשת נציבות שירות המדינה לחברה הערבית, וגם מבקשים או דורשים שגם הנציבות עצמה תיזום קמפיין בשפה הערבית ועוד מהלכים שינגישו את השירות וינגישו את הגישה החיובית בנושא של גיוון תעסוקתי וקליטת צעירים ואקדמאים ערביים בתוך שירות המדינה.

זה סיכום הדברים פחות או יותר. אנחנו מסיימים כאן, וכמובן נמשיך לעקוב אחרי יישום המדיניות, ההחלטות, החוק והדרישות שלנו.

אני נועל את הישיבה ומודה מאוד לחברי הכנסת שהשתתפו, גם אלה שנוכחים פה וגם אלה שיצאו. תודה לצוות הוועדה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:52.