פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת



21
ועדת החינוך, התרבות והספורט
01/12/2020

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
ועדת החינוך, התרבות והספורט
01/12/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 114
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, ט"ו בכסלו התשפ"א (01 בדצמבר 2020), שעה 9:30

מעקב תקופתי אחר החלטות מדיוני הוועדה

חברי הוועדה: רם שפע – היו"ר
מאיר כהן
עופר כסיף

אימאן ח'טיב יאסין

יובל וורגן
– מרכז מידע ומחקר של הכנסת


צופית גולן

– סגנית יו"ר הנהגת ההורים הארצית, הנהגת ההורים הארצית

רחל אברמזון - מנהלת האגף לחינוך מיוחד, משרד החינוך

אינה זלצמן - סגנית בכירה, מנהלת המינהל הפדגוגי, משרד החינוך

ד"ר אפרת אפללו - מנהלת המחלקה לחינוך ולקידום הבריאות, משרד הבריאות

מאיר אסרף - נציג הסתדרות המורים בכנסת, הסתדרות המורים

מאור פלבר - נציג מועצת התלמידים והנוער הארצית

צמרת דביר אביבי - מנכ"לית העמותה של מפעילי חוגים

מירב ישראלי

יהודית גידלי

מירב מקלר-חבר תרגומים




מעקב תקופתי אחר החלטות מדיוני הוועדה

בוקר טוב, שלום לכולם, שלום לכל מי שאיתנו בזום, יש איתנו גם כמה אורחים יקרים, תיכוניסטים מאזור הצפון, שאשא וברעם, שביקשו לבוא לראות איך ועדה עובדת, כחלק מהלימודים שלהם, אז ברוכים הבאים. ושלום גם לכם, חברי הכנסת.

אנחנו התכנסנו לדיון ייחודי, להבנתי ראשון מסוגו, בו ניסינו רגע להסתכל על עצמנו בפרספקטיבה של החודשים האחרונים ולנתח את עבודת הוועדה, לא רק כל הזמן לעשות עוד ועוד דיונים. יצא לנו, באופן סימבולי ויפה שהיום אנחנו ב-1.12 והדיון הראשון של הוועדה מאז שנבחתי לתפקיד היה ב- 1.6, זה בדיוק חצי שנה, כמו שאומרים, לעשות דוחות חצי שנתיים, אז זה מה שיצא לנו גם עכשיו.

התכנסנו פשוט כדי בעיקר לעבור על מה שעשינו, גם לעבור על מה שעשינו, אבל בעיקר לראות איך משרדי ממשלה מטפלים או לא מטפלים בדברים שאנחנו עושים פה. תיכף אתם תראו, יש פה דוח מאוד מאוד מפורט ואני רוצה להגיד פה, לפני שאנחנו מתחילים, תודה גדולה גם לצוות הוועדה שעבד על זה מאוד קשה, גם לממ"מ שעבדו על זה קשה וגם לצוות שלי, כי בסופו של דבר, כמו שאתם יודעים, זה הדיון ה-114 של הוועדה בחצי השנה האחרונה, אם אני מזיז את הפגרות, זה בערך שישה דיונים בשבוע.

אחרי כל דיון שיושבים פה אנשים ואומרים, אוקיי, אז צריך לדאוג לזה ולזה ולזה, ואני מסכם, וחברי הכנסת מסכמים, בסוף צריך גם לגרום למשרדי הממשלה לחזור אלינו עם תשובות, לשנות החלטות, לעשות התאמות, לשנות תקנות, כל פעם לפי מה שאנחנו מחליטים.

מה שבעצם ניסינו לעשות, אני מבין שזה לא תמיד קורה בוועדות אחרות, למרות שבעיניי זה יכול להפוך להיות איזה שהוא נוהל, זה לנתח מול המשרדים מה הם עשו ומה הם לא עשו, וגם להסתכל עלינו בפילוחים מסוימים ולראות באיזה נושאים התעסקנו ובאיזה נושאים לא התעסקנו.

אני רוצה להראות את הדוח לרגע, אנחנו לא נעבור עליו כי הוא מעל 70 עמודים, אז אני אחסוך מכם. כשאמרתי שהצוות פה התאמץ, אז לזה התכוונתי.

מיטל, גם בשוטף, צריך להגיד, היא רכזת הוועדה, עסוקה המון מול המשרדים, כל הזמן בלתזכר אותם על סיכומים שלא קרו. אני יכול לתת דוגמא אחת אבל היא משמעותית מאוד, תיכף ניכנס אליה, למשל, ילדים בסיכון, או ילדים שהמשפחות שלהם בסיכון וכמה פעמים ביקשנו ממשרדי הממשלה, משרד החינוך, והבריאות, למצוא פתרון.

בזמנו פרופ' גרוטו ביחד עם אינה זלצמן ממש אמרו לנו, אנחנו נדבר בינינו וניתן פתרון, ועדיין אין פתרון. עכשיו, אנחנו מדברים על ילדים בסיכון או שהם בסיכון בריאותי, הם בעצמם או שמישהו מההורים שלהם בסיכון, וזה מייצר מצב שאם אף אחד לא נותן להם אישור לא לבוא לבית הספר, אז בעצם עוברים על החוק של החינוך חובה, וזה מצב אבסורדי שביקשנו לתקן. זה למשל מסוג הדברים.

נראה רגע את הדוח, גם מי שבזום יכול לראות אותו? כי זה בעיקר נציגי משרדי ממשלה. טוב, אוקיי, אז ככה, כמו שאמרתי, דוח סיכום חצי שנתי למעקב אחרי פעילות ועדת חינוך, תרבות וספורט, מ-1.6 עד 1.12. תרדי רגע לעמוד 1 בבקשה, פה אנחנו לא נעבור על כל הטקסט, אבל פה קצת ניתחנו את המצב. אני אגיד שבסוף שלושה סקטורים שאנחנו מתייחסים אליהם, התרבות והספורט ככלל, שבאופן טבעי, עשינו פה קצת פחות דיונים, תיכף נראה את המספר, זה דבר אחד.

דבר שני, כל ההתעסקות שלנו בקורונה והתעסקות החירום שגורמת לכל המדינה להתעסק בה, ומצד שלישי, ולא פחות חשוב בעיניי, הסתכלות ארוכת טווח, על מה החוליים שהקורונה חשפה במערכת החינוך ואיך אנחנו מצליחים כל הזמן לא לוותר לעצמנו ולאף אחד, ולהסתכל קדימה איזה רפורמות המערכת הזאת דרוש לעשות בה, ודרושות הרבה רפורמות. אז זה ככה מבחינת מה שכתוב בפסקה.

תרדי רק עוד עמוד אחד כדי שנראה איך זה נראה, אוקיי, אז זה רק כדי לראות, אתם לא צריכים להכיר את הפרטים. כמו שאתם מבינים, זה כל אחד מהדיונים, מה היה הנושא, ואז בהמשך גם יש, תרדי עוד טיפה, יש מקומות עם פירוטים, ענו לא ענו, מה חסר. זה צוות הוועדה עוקב אחרי זה, אבל פה מה שעשינו, שלחתנו בעצם מכתב, בשבוע שעבר, ונוציא היום גם לשאר המשרדים, עם כל מה שהם לא ענו לנו במהלך החצי שנה האחרונה, ו/או סוגיות שהטיפול בהן לא הושלם.

אני רוצה להגיד מילה טובה למשרד החינוך, כן, לא להתרגש, זה קורה, באמת הצוותים שם השקיעו מאוד כדי לנסות לשלוח את כל הסיכומים שלא נשלחו בחודשים האחרונים, וזה בסדר גמור, וניסו באמת להראות טיפול ותיכף ניתן להם הזדמנות לדבר.

אז זהו, ככה יש 70 עמודים כאלה של ניתוח, של כל אחד מהדיונים, מבחינתי, המשמעות היא פשוט להמשיך טיפול ולהראות שדיון בוועדה בכנסת, זה בכלל לא קשור אם זו ועדת חינוך או ועדה אחרת, הוא לא רק דיון, במידה ואני לא מדבר על דיוני תקנות, שבהם יש החלטות והצבעות, או חקיקה, אלא דיונים רגילים בנושאים מסוימים, אני לא יודע מי, אם חברת הכנסת ח'טיב יזמה פה דיון, אז היא יכולה עכשיו להבין מה היה איתו, ואם המשרד ענה או לא ענה, וגם המשרד יודע שהוא לא ענה, במידה וזה קרה, כל משרד ממשלתי.

אוקיי, עכשיו נעבור רגע למצגת, נפלח את הדיונים, ואז ניתן למשרדים, ואם חברי הכנסת רוצים, אז להתייחס.

כבוד היושב ראש, נוכל לקבל לפחות אמירה, סיכום מסוים, לגבי למשל אחוז של הטיפול בדברים, מה נעשה, מה לא נעשה? בסך הכול, בוא נגיד.

כן, עכשיו אני מפלח את הדברים, אז תיכף תראי איך הדיונים יתחלקו, ואני גם אתייחס לשאלה הזאת ספציפית. יש פה איזה התרחשות מעניינת בזום תוך כדי. יובל, אתה רוצה רגע להתייחס עד שהיא תצליח להעלות את זה? אתה רוצה עוד מעט? אין בעיה.

אפשר לראות את השקף השני? כמו שאתה מבין מאיר, מה שאנחנו מציגים, אנחנו עושים את זה באופן בהיר שאפשר יהיה לקרוא. אז פה יש פילוח של תחומי הדיונים בוועדה, זו הוועדה ה- 115 כמו שאתם מבינים, באופן טבעי, רוב הדיונים שלנו עוסקים בנושא החינוך, וודאי בתקופה הזאת, עשינו ארבעה דיונים בנושא ספורט, ספציפית הקמה של וועדות משנה, על תקנות כלליות שלא קשורות לקורונה, למשל, צו ההימורים בספורט, או תקנות שהוועדה צריכה לאשר מתוקף החוק.

עוד 15 דיונים ספציפיים על תקנות קורונה, כל הדברים שהיו לנו פה, גנים, א'-ד', כל הדברים שאישרנו, תקנות ללימודים בחוץ. ושישה דיונים בנושא תרבות. זה בעצם הפילוחים של כל מה שעישנו בחצי שנה האחרונה.

עכשיו, פה, בעיניי קצת יותר מעניין, לנסות לפענח ולפלח קצת יותר לעומק. מתוך הדיונים של החינוך, אתם רואים שספציפית בנושא הקורונה זה לפעמים, קודם הראיתי לכם תקנות, אבל יש דיונים בקורונה שהם לא תקנות, אלא בכל מיני השלכות למשל תשתיות אינטרנט בפריפריה. זה דיון שהיה עכשיו סביב קורונה, אבל זה לא היה דיון בתקנות. איזה מחסור אדיר יש במורים, וכמה מורים יש בחברה הערבית שלא מועסקים, זה רלבנטי לקורונה, אבל לאו דווקא לנושא הזה.

סוגיות ארוכות טווח, 15 דיונים, מה שאמרתי מקודם. למשל היה פה את נושא הבגרויות, המאוד מאוד משמעותי, תיכף נגיע אליו עוד פעם. סוגיות של פגיעה בשוויון ודיונים ביוזמות הציבור. אז פה אני אגיע לזה בטח בשקף הבא.

פה ממש ירדנו לעוד רזולוציה, למשל מצד שמאל, כמה דיונים עשינו על תשלומי הורים, זה נושא משמעותי, גם עשינו בו שינוי, וחסכנו הרבה מאוד כסף להורים בישראל, אבל גם באופן כללי זה נושא שמעורר הרבה מאוד הדים, סוגיות תקציביות, סוגיות מערכתיות, כמה עסקנו בחינוך הפורמלי, אתם הרביעי משמאל, האגף הארוך ביותר באופן טבעי, עשו בנושאים שקיימנו עליהם דיונים על החינוך הפורמלי בישראל, כל מה שהוא בלתי פורמלי, השכלה גבוהה וכו'.

חינוך בחברה הערבית, אז גם באופן יחסי עשינו די הרבה דיונים, בעיקר בחצי הראשון של החצי הזה, עוד דיונים על החינוך המקצועי, חינוך מיוחד. מזכיר לכם שבתחילת השנה הזאת הרפורמה בעצם נכנסה לתוקף, החוק שעבר בשנה שעברה, ובתחילת הדרך קיימנו עליו הרבה דיונים, אגב, אני אומר בסוגריים, יש עוד הרבה מה להגיד שם, והרבה דברים שהם ממש ממש לא משביעי רצון, לא בעינינו ולא בעיני חברי הכנסת ודאי לא בעיני הרבה מאוד הורים שעדיין לא שבעי רצון.

עשינו כמה דיונים על נושא החינוך החרדי, חינוך בלתי פורמלי, חייב להגיד בסוגריים, כרגע המצב של החינוך הבלתי פורמלי ממש קטסטרופלי, אין דרך אחרת לתאר את זה, גם תקציבים, שלמרות התקציב ההמשכי שאישרנו לשלושה חודשים האלה, הוא עדיין לא הגיעו אליהם, וגם עצם זה שעדיין אסור לעשות פעילות בלתי פורמלית של תנועות וארגוני נוער, למרות שיש בצבוצים של כל מיני פעילויות פה ושם. בסוף הנזק החינוכי הוא מאוד מאוד מאוד כבד, אבל גם הנזק לארגונים מאוד משמעותי, כי הם כמובן לא יכולים לקיים פעילות, אני מקווה שבתקופה הקרובה נצליח להרחיב בצורה רשמית, הקבינט יחליט ואנחנו כמובן נוביל את זה, ובתקווה נאשר את זה פה, גם לאפשר את הפעילות הבלתי פורמלית, אני חושב שהגיע הזמן, אלא אם יהיה שינוי ברמת התחלואה וילכו אחורה, וככל שזה לא קורה.

או שינוי בממשלה.

או שינויים בממשלה, גם זה יכול לקרות, חבר הכנסת מאיר כהן.

כידוע לי.

כידוע לי. קשה לחשוד בי כמצדד בממשלה הנוכחית. דיברנו גם על השכלה גבוהה, כמו שאתם רואים, יחסית הרבה מאוד, גם בענייני תקנות, גם בעניין פתיחת שנת הלימודים האקדמית היו לנו הרבה ניסיונות להיטיב עם הסטודנטים, גם בכלל הצעירים. עשינו כמה דיונים בנושא אקלים וחינוך סביבתי ועוד אחר שזה על מיני נושאים שלא נכנסו לאף אחת מהקטגוריות.

אני חושב, בלי להעיד על עיסתי, שבאופן יחסי זה די מגוון, הנושאים הכבדים קיבלו משקל יותר גדול, אבל הצלחנו לגעת בדי הרבה נושאים אחרים. השקף הבא, והאחרון לדעתי, פה לקחנו באמת מתוך אלפי השינויים שעשינו פה, לקחנו כמה דברים נבחרים ספציפיים שממש השפענו עליהם והובלנו בהם שינוי משמעותי, עם משרד החינוך, או עם גופים אחרים.

אז כל מה שקשור לתכנית "שלבים" שבאמת הייתה פה סאגה שלמה, אגב, עדיין לא נפתרה סופית מול המשרד, עם דחיית ההעסקה שלהם, המעבר שלהם בין המעסיקים, ממשרד החינוך, מאיר, אם אתה זוכר, היו לנו כמה דיונים מאוד סוערים, אבל כן הצלחנו להוביל שם לשינוי של הגישה של המשרד כלפי התכנית, ועדיין, אני אומר, זה לא נסגר.

אני לא יודע אם אני אעבור פה נושא נושא עכשיו, נושא תשלומי הורים, אמרתי מקודם, בעצם פעם ראשונה שחילקנו את תשלומי ההורים לשני חלקים וחסכנו המון המון כסף כי ברור שבעצם לא הייתה פעילות כמעט בכלל בבתי הספר, ובהקשר הזה לפחות הכסף נחסך.

אני מזכיר לכולם שאנחנו דיברנו על זה שלקראת הסמסטר השני אנחנו נצטרך שוב לאשר או לא, לעשות שינויים בתשלום וכרגע, עד שהמשרד לא יביא לפה הצעה, אי אפשר יהיה לגבות כסף מההורים, אז בהקשר הזה מצבנו טוב. גם את זה התנינו בדיון שעשינו פה בשבוע שעבר, על תשלומי הורים, מול המשרד, את הצורך לעשות תהליכים הרבה יותר שקופים מול ההורים ומול בתי הספר, לגבי התשלומים האלה, אז אנחנו מתקרבים לרגעי הכרעה בנושא הזה, ואני בטוח שהמשרד מבין שהוא צריך להגיש לנו הצעה, אחרת אי אפשר להתקדם.

הנושא של מעקב ובקרה אחרי הציוני בגרות, אגב, לדעתי אחד המורים שעלה פה לדיון בשבוע שעבר, הוא מורה מבית הספר שלכם נכון, ילדי שאשא ברעם? האמת במקרה, זה לא קשור, אבל, אני אגיד משהו משמעותי על הבגרויות: א', אני חושב שממש בעקבות הוועדה הצלחנו לגרום למשרד, דסי בארי ישבה פה, פרגנו לה על זה שהיא עמדה בפרץ, וענתה לנו תשובות. לא לכולם הסכמנו, אבל אנחנו מערכים את זה שהיית פה ועדיין עדיין עדיין הסיפור הזה, של ציוני הבגרות, מבחינתי, לא נפתר.

עדיין יש אלפי ילדים ברחבי הארץ ששילמו מחיר הרבה יותר כבד, כבד מדי, ביחס לעובדה שניסו לעשות, שהמשרד עשה שינויים, הודה שהוא עשה שינויים השנה, אף אחד מאיתנו לא הצליח להבין איך אפשר לתת ציון לילד בכיתה י"א, על בסיס משהו שהוא בעצם לא עשה, כיוון שהוא לא עשה בגרויות עד עכשיו, אז איך שיקללו ציונים? אף אחד עדיין לא הצליח להבין.

אני עדיין קורא למשרד, כמו שאמרנו גם בשבוע שעבר, לבדוק מחדש את כל מי שהציונים שלו נפגעו, אני מזכיר שהמשרד הציג פה נתונים לראשונה, וממש הראה, באופן ברור, שהרוב, באופן לא מפתיע, רוב הציונים הורדו, מעט מאוד תלמידים הציון שלהם השתפר, אז ברור שהמחיר פה הוא מאוד מאוד כבד.

גם ביוזמת חבר הכנסת מאיר כהן עשינו פה דיון כללי על הבגרויות לא רק אחורה, אלא גם קדימה. אני מזכיר לכולם, אנחנו עדיין נצטרך להתעסק עם זה גם השנה, יש עוד חודשיים בגרויות, אנחנו עדיין חושבים שצריך לצמצם עוד את החומר, וברור לגמרי, שככל שנתקרב לבגרויות, כולם ידברו על זה. הרי הדרישות כרגע הן פשוט לא ריאליות מרוב התלמידים, שילמו על זה עוד מחיר.

ועדות משנה שהקמנו, זה קורה בכל ועדה, זה דבר שקרה פה, וכמובן שעוד שני תהליכים משמעותיים, אחד זה תהליכי שיתוף ציבור שעשינו פה, גם, אני חושב, באופן ראשוני, וביקשנו מהציבור לעלות לפה נושאים. אלפי, אלפי, אלפי דברים כתבו לנו, הצפנו את זה פה ככל שיכולנו. זה גם היה משמעותי מבחינתי ביכולת שלנו להיות שקופים מול הציבור.

וכמובן, ההתאמות של תקנות קורונה, יש לנו על זה דיון פה עוד שעתיים, על תקנות של ה'-ו', עשינו גם הרבה שינויים קטנים וגם שינויים יותר גדולים, כמו התקנות של לימודים בחוץ, הדחיפה להחזיר את הגנים ואת א'-ד' ובכלל כל המערכת וכמו שאתם מבינים אנחנו גם הכנסת הזו תתפזר, בכל מקרה, כל הדיונים פה בתקנות בוועדת חינוך יימשכו, כל תקופת הבחירות, ברגע שיש תקנות, אנחנו נצטרך לדון בהם. זהו, אני עוצר פה. בבקשה, חבר הכנסת מאיר כהן.

אדוני, אני מצטער, אבל בעשר אני מתחיל משהו אחר. א', אני מברך אותך על הניהול הוועדה בימים מאוד מאוד קשים כמו כולנו, הקורונה די השתלטה על סדר היום ומצאנו את עצמנו מתעסקים בהמון המון מכניזמים במקום להתעסק בעיקר, בתקופת קורונה זה הופך להיות העיקר.

צר לי מאוד שלא הצלחנו לקרב את משרד החינוך, בוודאי את העומד בראשו, להיות כאן אורח של קבע ולתת לנו תשובות על אלף ואחד דברים שרצינו, אנחנו גם ידענו לברך אותו כשהם עשו דברים טובים.

אני מציע, אדוני, לשלב הבא, שתהיה ועדת משנה לפניות ציבור בנושא חינוך. תחשבו על זה. כל הזמן יש לנו ועדות משנה לדברים לפעמים הגותיים, אבל אני מוצא שמערכת החינוך מלאה בהמון המון בעיות שאנחנו כוועדה יכולים לשפר אותן.

אני חושב שזה גם יהיה חידוש, מעולם לא הייתה ועדת משנה לטיפול בנושאים. למשל, יישוב מסוים שיש בו בית ספר שהוא מט ליפול, למשל, קבוצה של חינוך מיוחד במקום מסוים שיש לה בעיות, למשל, קבוצות הורים, יש אלף ואחד דברים. ואני מציע לך, תפתח בממשלה הזאת או בבאה, תפתח, ורצוי שגם הנהלת הוועדה יציעו לאנשים שינהלו את הוועדה הזאת. אנחנו מקבלים כחברי כנסת, אתה בוודאי, אתה גר בעמק חפר, אתה מכיר את הסיפור של בית הספר שפרירים.

זה אצלי בקיבוץ.

אז בגלל שזה אצלך בקיבוץ, ולמען שלא יגידו שאתה עושה לביתך, אני מטפל בזה מול המשרד. שחלילה מישהו לא יאשים.

יש אלף ואחד דברים שאנחנו צריכים לטפל בהם, אז זו הצעתי הקטנה. והדבר השני שאנחנו בהקדם נזמין את שר החינוך, כי בסופו של דבר, אנחנו צריכים לפתוח איזה מערכת יחסים אחרת, כי השר הוא זה שצריך להגיע לכאן, ולהיות שותף מלא איתנו בכל מה שאנחנו רוצים לעשות. אז תודה רבה.

תודה רבה חבר הכנסת מאיר כהן, ואני אגיד, אני לא בדקתי את זה ברישומי הוועדה אני חושב שאפשר לבדוק את זה, אבל אם כבר סיכום, ללא ספק, אחד משני חברי הכנסת הכי מחויבים לוועדה, ברמת נוכחות, מעורבות, אכפתיות, גם בהחלפה שלי.

זה עוד ממרוקו.

כשנפגשנו בין צ'כיה למרוקו, אי שם.

בוקר טוב, כבור היו"ר, א', באמת אני מעריכה את הגישה לעשות את ההערכה הזאת החצי שנתית, ולבדוק מה נעשה, מה לא נעשה, וכולי תקווה שאחר כך יזדמן ויתאפשר, גם לך כיו"ר ועדה, לקחת את הדברים ולעשות עם הדברים מה שצריך לעשות.

אין ספק שהתקופה של הקורונה העסיקה את כולנו בנושאים SOS ודחופים שביקשו וחייבו אותנו להתרחק הרבה פעמים מהדבר העיקרי, ואני חושבת שצריך לתת את הדעת גם על נושאים שנדחקו הצידה.

ואני רוצה לחזור ולא יכולה לשכוח מאיפה באתי, מהחינוך הבלתי פורמלי, ב-20 שנים האחרונות, וצריך למצוא את הדרך, אפילו שהאנשים בבית, הילדים בבית, אפשר גם לעשות כשכל הדברים עברו לזום, ואנשים עושים הרבה דברים, גם עובדים, גם חיים בתוך הבתים, אני חושבת שמן הראוי ומן הצורך לתת מענה גם במקום הזה.

הנושא השני, לגבי החינוך הערבי וכל מה שקורה בתוך החינוך הערבי. אנחנו אתמול היינו עדים לתשובה של השר על החינוך הערבי ועל העלייה בהישגים וכאילו שהחינוך הערבי במצב טוב. אז חשוב לי לדייק ולציין גם כאן, שהחינוך הערבי בכלל לא במצב טוב, בכלל המצב שלו על הפנים, ואם יש הישגים, זה הישגים אישיים של התלמידים, וגם של הסטודנטים הערבים, למרות כל המצוקות שהם נמצאים בתוכם.

והחינוך הערבי צריך הרבה משאבים, נכון, שיש עלייה במשאבים שהושקעו בשנים האחרונות, אבל זה היה במסגרת תכנית כדי לסגור פער מסוים. ועדיין אנחנו רחוקים שנות אור מלסגור את הפער הזה, אז לא להשלות את עצמנו. העבודה מרובה, גם בתחום הפדגוגי, גם בבלתי פורמלי, גם בנוער בסיכון.

הנוער בסיכון והילדים, אנחנו שומעים עדויות מצמררות על המצב, אתמול הייתה ישיבה בוועדת זכויות הילד, על פגיעות מינית, כל ילד מתוך שני ילדים פגוע מינית, אני המומה מהמספר הזה. לא יודעת באמת כמה הוא נכון או לא נכון, כמה שיהיה לא נכון ומקווה שכן, עדיין, כמה שאפשר להתרחק מהמספר הזה. זה אומר דרשני, זה אומר שהפן הטיפולי בתוך בתי הספר, צריך לתת עליו את הדעת ולתת עליו את הדין, לא רק את הדעת.

אי אפשר להפקיר את הילדים האלה במצב כזה, ועדיין, אנחנו נתגאה ונגיד שמערכת החינוך בסדר והחינוך הערבי בסדר, אז יישר כוח, כבוד יו"ר הוועדה, עבודה מרובה. נכון שאני לא חברה בוועדה, אבל הוועדה מאוד קרובה לליבי כי אני מאמינה שמחינוך יבוא שינוי וחינוך הוא המנוף העיקרי לחברות בכל העולם, ועוד איך בתוך ישראל.

תודה רבה. להיפך, העובדה שאת לא חברת ועדה ובאה לפה וחשוב לך להתעסק בזה, בעיניי זה רק גדולה. זה רק מראה את המעורבות, והדברים שלך חדרו אליי, ואני חייב להגיד ברמה האישית שאני מאוד מזדהה, המצב, בכלל של החברה הערבית ביחס לציבור הכללי, ובטח בעולם החינוך, לא טוב, אני לא מקבל שום הסבר, גם אם יש שיפור בחלק מהמדדים, התמונה הכוללת גרועה, לצערי בכמעט כל פרמטר.

גם יצא לי להיות השנה, פגשתי הרבה מאוד בתי ספר, מנהלים, כשאתה מדבר עם מנהל בית ספר ברוב המקרים, אתה פשוט, אתה רואה את הדברים שמעסקים את אותו מנהל מהחברה הערבית, לעומת מישהו מהציבור הכללי, כולם נורא מוטרדים, אבל כשאתה שם על מאזניים מה מטריד אותם, אותה אומר, יש לנו שם עוד הרבה עבודה.

אגב, אני חושב ששר החינוך יודע את זה, יכול להיות שהוא בחר להציג את המדדים הטובים, ברור לכולם, גם כל מי שפה איתנו בזום יודע שהמצב הוא מורכב, כמעט בכל מישורי החיים, לצערי.

בטוחה אני שהנושא הכי זועק השנה זה הנושא של הזום ולמידה מרחוק. אנחנו על הפנים, ואין פתרונות ואתה יודע, וכולם יודעים למה. כי זה מדיניות כללית שצריך לשים על השולחן, ולהגיד אחת, שתיים, שלוש, אחרת אנחנו באותו מקום.

תודה רבה, אני רוצה רגע לפני שאנחנו עוברים לנציגי משרד החינוך לומר מילה אישית. הרבה פעמים בדיוני הוועדה, בדינמיקה שבין ועדה בכנסת לנציגי משרדי ממשלה, אז באמת בעיקר עולה ביקורת, וככה עולות טענות, וזה תמיד נורא דחוף, והנושאים בהולים, אבל חשוב לי פה להגיד, אני רואה את אינה פה, כי זה בולט בזווית של המסך, גם שאר, ומימי וכל נציגי המשרד שפה, באמת חשוב לי להביע הערכה גדולה, ברור לי שכמו שלכולנו התקופה הזאת מאוד מאוד קשה, גם אתן עוברות ועוברים חודשים מאוד מאוד מאוד אינטנסיביים של לחץ אדיר עליכם, יש לכם גם ילדים וילדות בבית ואני יודע שאתם מנסים לעשות את כל מה שאפשר כדי שהמערכת תהיה טובה יותר.

התפקיד שלנו זה להדגיש את המקומות היותר אפורים, אפלים ושלא עובדים, בשביל זה הכנסת קיימת, בשביל לפקח ולבקר, אבל חשוב לי שהדברים אף פעם לא ילכו למקום האישי. אישי זה יכול להיות בין נבחרי ציבור, בוודאי לא בין נציגי משרדי ממשלה, ולא חשוב הבכירות שלהם, העיקר זה ברור לי שהכוונות שלכם טובות, ומאוד מאוד חשוב לי שתדעו את זה, למרות שהרבה פעמים יש לי אי הסכמה עם הגישה או עם הדרך. אז באמת בהקשר הזה, אני רוצה גם להביע הערכה וגם להגיד תודה.

יובל, אתה רוצה, לפני שאנחנו עוברים למשרד, להתייחס? יובל וורגן מהממ"מ בבקשה.

תודה, אדוני היושב ראש, אנחנו לא כל כך רגילים לדבר בדיון בלי להציג איזה מחקר או מידע חדש, אז אני רק אגיד שני משפטים בעצם כחלק מצוות הוועדה, שדוח מעקב כזה כמו שנעשה עכשיו, באמת לדעתי בפעם הראשונה, הוא מאפשר גם לנו, בממ"מ, כשאנחנו באים לעשות עבודה עבור הוועדה ועבור חברי הכנסת, הוא מאפשר לנו נקודת יציאה הרבה יותר טובה לבדיקת המצב העדכני בנושא מסוים, ומה השתנה בו מאז הדיון הקודם, בין אם זה בנושא כמו הרפורמה בחינוך המיוחד, שכתבנו לבקשתך, או, אם אנחנו עכשיו נבוא לבדוק שוב את תמונת המצב בחינוך הבדואי, שכתבנו לא מזמן לבקשת חברת הכנסת, אימאן ח'טיב יאסין. אז בהחלט מאפשר לנו נקודת יציאה מאוד נוחה, וגם בקשר השוטף שלנו עם משרדי הממשלה, שהוא בעצם מתבצע הרבה פעמים, מאחורי הקלעים, מעבר לדיונים בוועדה.

יש חשיבות רבה מאוד לזה שהכנסת עוקבת אחרי נושא מסוים לאורך זמן ולא רק בנגיעות נקודתיות. זה יוצר אווירה של מקצועיות וענייניות, וגם מאפשר למשרדי הממשלה להציג את הפעולות שכן ביצעו, ואת הבדיקות שכן ערכו מאז הדיון הקודם, זה גם מאוד חשוב, כמו שאמרת, מעבר לפן הביקורתי. אז זהו מנקודת המבט הצנועה שלנו, מברכים מאוד על היוזמה הזאת, ונמשיך לעבוד בשיתוף פעולה עם צוות הוועדה בהובלת יהודית, ועם הצוות שלך. תודה רבה.

תודה רבה, מסתמן שיש לנו פה עוד שנים רבות ביחד. אי אפשר שלא להתייחס לקונטקסט הכללי, אבל באמת, אנחנו באווירה חיובית בדיון הזה, נשמור את האווירה היותר מורכבת לדיון של 12:00.

אז, יובל, באמת תודה. אמרתי לכם כבר כמה פעמים, גם לך, גם לאסף, גם לאתי, ודאי ליהודית וכל הצוות, באמת כולכן עושות פה עבודה מדהימה, לאורך השנה, והשיקוף של הסיכום הזה בעיניי מראה על הרבה מאוד מההשקעה שלכן, וזה מאוד מאוד מאוד משמעותי. גם מיטל פה ואתי, בקיצור, כולכן. בזום אתם מתחלפים, אני לא יכול להציג את כל השמות.

אז נעבור למשרד החינוך, אינה נראה לי שנתחיל איתך ונשמח להתייחסות כללית, אפשר גם תיכף לצלול לנושאים ספציפיים שאנחנו עדיין מוטרדים מהם, אבל רגע בהתייחסות כללית, בבקשה, אינה.

טוב, בוקר טוב, קודם כל באמת תודה גדולה על המילים החמות שאמרת על האנשים היקרים שיושבים כאן, באמת גם בהתייחס לחברת הכנסת, אבל גם אנחנו לא היינו יושבים כאן, אם לא היינו רואים בחינוך שליחות, ודרך עיקרית בכל העשייה הערכית, החברתית, החינוכית במדינת ישראל.

חשוב לי להגיד שאנחנו כמשרד ממש מייחסים חשיבות רבה לפעילות של הכנסת. כפי שאתה גם ציינת, אנחנו שותפים קבועים במהלך הוועדות השונות, אנחנו מקפידים לדווח באופן קבוע על הפעילות של המשרד, ממש יושבים אחרי זה, מתייחסים במלוא הרצינות לוועדות ולסוגיות שעולות כאן.

גם שר החינוך וסגן שר החינוך, מדי שבוע משיבים על השאלות, על ההצעות לסדר היום, מדווחים על פעילויות המשרד, אנחנו ממה שאני ככה, גם אתה הצגת, גם אנחנו עשינו איזה שהיא סקירה.

אנחנו בוועדת החינוך השתתפנו ב- 113 דיונים, לדעתי, ובתום הדיונים שלחנו התייחסויות לרוב רובן של השאלות שנשאלנו עליהם, למעלה מ-90% ממסקנות הוועדה שפניתם אלינו, נענו, יש מעט סיכומים שהוועדה הוציאה שטרם ענינו עליהם, אכן, אבל זה לא בגלל שאנחנו מתעלמים, או שאנחנו לא רוצים, אלא בגלל שאנחנו לוקחים מאוד ברצינות את הסיכומים של הוועדה הזאתי ואנחנו נמצאים בעבודה עדיין על הנושאים הללו.

יושבים איתי, אמנם בזום, גורמי המקצוע שיוכלו לדווח גם כעת, על איפה הדברים נמצאים בהינתן שתרצו.

תודה רבה, אינה, אני רק אומר גם בהתייחס למה שחברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין שאלה מקודם, בסוף לענות תשובה זה דבר הכרחי, בסיסי וחשוב, בסוף, השאיפה שלנו ביחד, גם של המשרד וגם שלנו, היא שאנחנו נצליח לטפל בבעיה.

לענות תשובה זה שלב ראשון, אני יודע שזה ברור לך, הכול טוב, זו לא ביקורת, אני רק אומר, גם לציבור, בסוף המטרה שלנו זה, שאם יש בעיה אנחנו נשאל, נקבל תשובה ואחרי זה נפתור את הבעיה. זאת מטרת העל, ולזה צריך להתייחס, לכן הפילוח של עד כמה התשובות יצרו פתרון, פילוח קצת מורכב, כי לפעמים פתרון הוא חלקי, לפעמים הוא שלם, לפעמים הוא רבע. מול כל אחד מהמשרדים.

יש לי כמה דברים ספציפיים, יש גם עוד משרדים, יש לי כמה דברים ספציפיים שהיית מאוד רוצה לשמוע איפה הם עומדים כרגע. נושאים ספציפיים, אם יש עוד אנשים, אני רואה שיש לא מעט אנשים מהמשרד בזום, אז אולי אחרים יוכלו לענות. אותי מאוד מטריד הנושא של ילדים בסיכון. מה קורה עם ילדים שעד היום לא קיבלו תשובה, לאיך, ומי מחליט שהם בסיכון, ויכולים או לא להגיע לבית הספר, ו/או אם הם לא מגיעים מי נותן להם את המענה בבית. צופית, אם את רוצה להתייחס, אפשר. אז אני אתן לצופית גולן מהנהגת ההורים הארצית להתייחס, היא גם פה, ואז נמשיך. את יכולה התייחסות כללית ואחרי זה .

אז אני אתייחס קודם כל בכללי, כמו שאמרת, אני קודם כל רוצה להודות לוועדה על השיתוף פעולה, זה לא מובן מאליו, אני שנים בוועדות חינוך, ואנחנו באמת זוכים פה גם אנחנו וגם כל הגופים שמגיעים לפה, גם התלמידים, גם מנהלים, כולם זוכים פה לשיתוף פעולה ולאוזן קשבת. זה בכלל לא ברור מאליו, במיוחד בזמן קורונה, שבאמת נוכל להגיע, להגיד מה שיש לנו להגיד ושדעתנו תשמע ותקבל מקום. אני חושבת שראינו את זה ועלו פה נושאים מאוד מאוד חשובים, בתור מישהי שנכחה, לא יודעת, ב- 30% מהדיונים של הוועדה.

ראוי לציון, אגב, נוכחות מאוד מרשימה שלך פה. פיזית קודם כל, שזה דבר מרשים, וגם כשלא, אז בזום. אני אומר במילה, הנהגת ההורים, עבודה מאוד רצינית, אני אומר את זה בכל מקום. זאב דואג לשלוח לי כל פעם מחדש, מי עולה, מתי ואיך. הוא עושה לי הרבה סדר, לכולם פה, אבל גם הנוכחות שלכם פה, של מרום, של הרבה מאוד שיחות שיש לנו. אני חייב להגיד את זה.

אז תודה. אני חייבת להגיד שהדיונים הם באמת מאוד מכובדים, מאוד עניינים, עם התקופה המורכבת, והיא מאוד מורכבת, מול משרדי הממשלה שבאמת אנחנו יודעים שיש פה המון דברים שהם לא ברורים, דברים שבאים אחד על חשבון השני, עובדה שדברים לא מתקבלים כמו שהם מהקבינט, אלא שהוועדה כן שואלת שאלות, כן מקשה וכן מתעקשת. ראינו את זה בדיון של הילדים בחוץ, של המתווה של היציאה החוצה, ההתעקשות בין ה-15 ל-19 שהיא כן משמעותית עבור הרבה מאוד ילדים, ושזה בכלל דואגים שתהיה פה למידה, למידה באמת רציפה, למרות הקורונה, שזו לא תהיה איזה שהיא שנה אבודה, אלא שנה שהיא כן שנה מתנה, שכולנו נצמח מתוכה, ובמקום להגדיל את הפערים, הוועדה לדעתנו, עשתה כל מה שהיא יכולה כדי לצמצם את הפערים, לפחות לשים עליהם את הזרקור ולדאוג שמי שצריך לעשות, יעשה את זה.

אז זה בכללי, ברמה הכללית, שוב תודתנו, לוועדה יש כמה דברים שהם פתוחים בעננינו ושחייבים לתת עליהם את הדעת, התחלת עם ילדים בסיכון, אני אמשיך. אנחנו דנים בזה, לדעתי ממאי, הנושא הזה בא והולך, בא והולך. עד לרגע זה צוותי החינוך לא יודעים מה להגיד להורים, לא יודעים איזה מסמך רפואי. אתה בא לרופא משפחה, אני יכולה להגיד שעשיתי את זה בעצמי, אין לו מושג מה הוא צריך להוציא לי בנייר, מה צריך להיות שם.

קופות החולים, חלקם נתנו הנחיות לרופאים, בכלל לא להוציא מסמכים כאלה. זה בלתי אפשרי לא יכול להיות שעד לרגע זה, ואני מזכירה שחוק חינוך חובה, אחד הדברים הראשונים שכתובים במתווה של משרד החינוך, חוק חינוך חובה חל ,וייאכף, ונאכף. יש לנו כבר דיווחים על קב"סים שקיבלו התראות על ילדים.

גם כשאני כהורה מנהלת שיח, אז אם יש לי מנהל קשוב, אז אוקיי, הוא משחרר את הילד שלי מבית הספר. אבל לא ברור לו איזה מענה הוא צריך לתת, הילדים האלה בסופו של דבר נשכחו בבית, הם ממרץ בבית, זה בלתי אפשרי להמשיך ככה.

לא ברור לכולם אם הכנסת ממשיכה או לא ממשיכה, אבל זה משהו, שעם כל הכבוד, חייב להיפתר. כל פעם אומרים לנו, יש מסמכים, אין מסמכים, נראה לכם, לא נראה לכם, בסופו של דבר, בשורה התחתונה השטח לא קיבל הנחייה, לא מה הוא צריך לעשות, לא איזה מסמך צריך לדרוש, לא מה אני כהורה צריכה להביא, ולא מה בית הספר צריך לתת לי בתמורה.

ואת זה אומרת באמת בכנות, בתור אימא שהילד שלה יושב בבית. יש לי ילד בכיתה ד' שיושב בבית כי המשפחה בסיכון, אז אי אפשר להגיד שהנושא לא מספיק חשוב לנו, אבל אני באמת אומרת, זה לא יכול להיות תלוי רצון מנהל. יש לי מנהל מדהים בבית הספר, לא יכול להיות שפה בוועדה לא הצלחתם אתם לקבל את התשובה שביקשתם.

בהחלט.

הכי חשוב בעיניי. עכשיו, אם אנחנו מדברים על צמצום פערים, משרד החינוך דיבר על זה שהוא הביא 150,000 מחשבים, פחות או יותר. אנחנו יודעים שהצורך בשטח הוא ענק, אני כבר מתחילים לשמוע דיבורים על סגר שלוש, הילדים צריכים פתרון, אי אפשר לצפות מהם ללמוד מהבית אם אין להם, לא תשתיות אינטרנט, לא מכשירי קצה, לא טלפונים חכמים, לא מרכזיות טלפון. אני יודעת שהוועדה שמה את זה בדגש, אנחנו מודים לה, אבל זה עדיין נושא שנשאר פתוח.

ציוני הבגרות, דיברתם על זה שראיתם שהציונים ירדו. אין לזה עדיין פתרון ויש פה ילדים שנפגעו ויפגעו אם לא יטפלו בנושא הזה. צמצום הבגרויות, עוד חודש יש לנו בגרויות. שבוע שעבר היה לנו דיון עקרוני והוא שוב, באמת חשוב לדון לאן הולכים, אבל חשוב למצוא פתרון לכאן ועכשיו. לדאוג שיצמצמו את הבגרויות, יצמצמו את היקף החומר, יעשו את זה יחד עם האוניברסיטאות, כדי שהילדים האלה יקבלו תעודה שהיא באמת ראויה.

דבר נוסף שהתחיל, ועדות זכאות ואפיון לשנה הנוכחית התחילו כבר, אמור לצאת חוזר מנכ"ל חדש, או אמור להגיע לוועדה גם כן באיזה שהיא צורה. הוועדות כבר התחילו ועדיין ההורים לא יודעים מול מה הם מתמודדים. זה משהו שהוא מאוד חשוב.

תכנית "שלבים", שדיברת עליה, שכל הזמן דוחים ודוחים, הילדים בסופו של דבר פה באמצע. זה רק על קצה המזלג הדברים הכי, הכי, הכי דחופים. אני רוצה לסיים ולהגיד קודם כל תודה לוועדה על זה ששינינו את התפיסה שהחינוך בא לפני הכול. לפני המסחר, לפני כל דבר אחר. אנחנו מודים על שילדי כיתות ז' עומדים לחזור, שילדי ה'-ו' חזרו, אנחנו רוצים שהתפיסה הזאת תישאר, השינוי התפיסתי הזה, המקום הזה שאומר, שגם אם יש סגר, הילדים עדיין נשארים בתוך בתי הספר.

צריך למצוא את הדרך איך, אבל ילדים מקומם בתוך בתי הספר, זה הקו שהוועדה הובילה יחד איתנו לאורך כל הדרך, ואנחנו באמת מודים לה, אנחנו גם מודים למשרדים על השיתוף פעולה, שגם אתם דחפתם אליו, לא פחות מאשר אנחנו. אז, תודה רבה, גם על שיתוף הפעולה וגם על זה ששמנו את החינוך סוף סוף מעל הכול.

תודה רבה, מוערך מאוד. באמת. אוקיי, אינה, אנחנו חוזרים אליך, או למישהו אחר מכם. לי יש עוד כמה נושאים, אבל בואו נתחיל רגע באמת בבגרויות שזה דחוף לנו, וילדים בסיכון. איפה שני הנושאים הכבדים האלה עומדים?

אני אתחיל בילדים בסיכון, ואחר כך נמשיך עם הנושאים האחרים, ברשותך. יש פה אנשי מקצוע. קודם כל כפי שאמרת, אתה ביקשת ממשרד החינוך ומשרד הבריאות להיפגש, ואני הבנתי שהמכתב שהפרופ' גרוטו כתב לא הגיע אליכם, העברתי את זה ליועצת שלך או לעוזרת ואני מקווה שהמכתב הגיע אליך.

ככלל ההמלצה של הבריאות, שפה אני יכולה רק לשגרר אותה, אין פה אנשי בריאות לדעתי, אבל מה שכתוב במסמך זה שמבחינת משרד הבריאות הילדים האלה צריכים להיות במערכת החינוך ככל האפשר. שאין מחקרים מצטברים שמעידים שילדים עם מחלות רקע או בעיות התפתחותיות, יש להם סיכון יותר גבוה להדבק בנגיף, ולכן הם ממש קוראים לנו לדאוג שהתלמידים האלו יהיו בבית הספר.

אני העברתי את המסמך הזה אליכם. יחד עם זאת, במידה שיש תלמידים שרופא מומחה קובע שהם צריכים להיות בבית, או ילדים שנמצאים בבידוד, או מסיבה כזאת או אחרת.

אני חושבת שעשינו עבודה מאוד מקיפה, מעמיקה, יסודית, שלנו יחד עם הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים, פרסמנו הנחיות חדשות בנוגע לשימוש במצלמה בכיתות, כדי שאפשר יהיה ללמוד מרחוק, אבל גם זה נותן מענה לילדים האלו.

התהליך של ההסדרה של הצילום, היה באמת תהליך מורכב, ולכן כשהתייחסתי קודם בדברים שלי לזה שאנחנו פועלים ושיש דברים שלא הגענו אליהם, זה כי הדברים מורכבים וצריך להסדיר אותם. זה גם מתייחס לאמירה שלך שאנחנו רק נותנים וי כדי לענות על השאלה, אלא אנחנו באמת מטפלים בדברים. ההסדרה הזאתי נעשתה, אפשר להפעיל צילום שיעור בכיתה, כמובן אנחנו מקפידים, ושומרים על העיקרון היסוד, שזה הגנה על הפרטיות. יש לזה ממש חוזר מאוד מאוד ברור, איך זה צריך לפעול, מה צריך להיות שמה. אם תרצו, אנחנו כמובן נשלח לכם את זה, אני חושבת ששלחנו, אבל אם יש צורך אנחנו נשלח גם אתה, וכמובן גם ההורים היו שותפים לזה, אני הייתי בשיח עם מרום וצופית, שיודעים על ההסדרה, ודחפו יחד איתנו למהלך הזה.

אינה, זה תלוי ברצון מורה, זה לא אוטומטי. זה לא משהו שבאופן אוטומטי קורה, זה תלוי הסכמת מורה ובפועל, זה לא קורה. זה קורה רק במקרים שמורה מסכים וכשיש לבית הספר את התשתית המתאימה ואת האינטרנט בפס רחב.

צופית, על כל דבר אפשר להגיד אבל. אני אומרת שההסדרה שחיכינו לה ועבדנו באמת קשה עליה התקיימה סוף סוף. זה נכון, זה תלוי מורה, ויחד עם זאת, מעבר לזה, יש גם את כל המתווה הפדגוגי שהצגתי אותו לא פעם ולא פעמיים, גם בבימה הזאתי וגם לכם, מה אנחנו עושים עם ילדים שלא מגיעים, איך משלימים חומר, איך יוצרים קשר, הדברים קיימים וגם הוצגו לפניכם.

אני יכולה רק להגיב שבדיונים שהיו לנו קודם, גם אלו שהיו בתחילת השנה, כשפרופסור גרוטו היה פה, סוכם על זה שיהיה מכתב של רופא משפחה. לא מדובר פה רק על ילדים בסיכון.

המסמך של גרוטו לא אני האחראית. יחד עם זאת שזה לא הגיע לחבר הכנסת, רם שפע, עשיתי את המעשה והעברתי.

אני אגיד יותר מזה, שסוכם שזה לא המסמך של גרוטו ממאי. אני אגיד יותר מזה שגרוטו אמר בעצמו בוועדה, גם פה וגם בוועדת קורונה, שהם יודעים בוודאות שלא ניתן לשמור ב- 100% על הכללים. כי מבוגר יש לו אישור לצאת מהבית תחת הנחיות, והם יודעים בוודאות שכמבוגר ניתן שלמור על מסיכות, ריחוק חברתי וכו', ובוודאות בתוך בתי הספר לא ניתן לאכוף. אפשר לנסות.

משרד החינוך כתב את זה במתווים שלו, ככל הניתן, ככל האפשר. זאת אומרת גם למשרד החינוך ברור שתוך בתי הספר לא ניתן לאכוף במלואם, את הדברים ששומרים על הבריאות של הילדים ובני משפחתם, אני מדגישה, בני משפחתם.

אני לא מדברת רק על עיכוב התפתחותי וכו', שאנחנו לא יודעים מה ההשפעה עליהם, אנחנו מדברים על ילדים שגם ההורים שלהם הם בסיכון בריאותי מוגבר שלהם אין איסור לצאת מהבית.

נכון, כי כשאני יוצאת מהבית, אני עם המסכה שלי, אני שומרת על ריחוק חברתי וכמבוגר יש לי את היכולת לשלוט על זה. ילד אין לו, אם ילדים אחרים בכיתה שלו מורידים את המסכה, אם מתערבבים בהפסקה, עובדה שבתי הספר וגם בתי הספר אמרו: ככל הניתן, ככל האפשר. הם יודעים שזה לא אכיף ב-100%, יודעים שלא ניתן לשמור על הפרדה בשירותים ב- 100% ולא ניתן לשמור ב- 100% על כל הכללים של הבריאות, ולכן הילדים האלה הם בסיכון מוגבר, או הם, או מישהו מבני משפחתם.

אנחנו מסכנים אותם, ואמר את זה פרופסור גרוטו גם פה וגם בוועדת קורונה, בצורה מאוד ברורה וסוכם על מכתב של רופא משפחה שבו הוא אומר את זה. זה מה שסוכם. אני חזרתי לדיונים בפעם הקודמת שאינה שלחה לנו את המכתב ממאי, חזרתי לדיון שהיה לנו פה.

לא, אבל יש מכתב חדש, צופית. המכתב שהוא שלח ואולי כדאי שרם, אם תוכל, תראה את המסמך הזה שהעברתי אליכם, מספטמבר, שמתייחס לנושאים האלו. כדאי.

המסמך הזה, בסופו של דבר, לא פותר את הבעיה. מה שזה לא יהיה, זה לא פותר את הבעיה.

בואו נעבור רגע, בוא נתעסק רגע בנושא הזה ואחר כך נעבור לבגרויות. ד"ר אפרת אפללו את איתנו? משרד הבריאות. אם את רוצה, לא חייבת, התייחסות כללית וגם ספציפית לנושא של ילדים בסיכון. התחושה שעדיין הנושא הזה, גם אם יש התעסקות בו, עדיין לא הגיע לפתרון מספיק ברור.

שלום, אני רוצה קודם כל באופן כללי לברך אתכם על העבודה המאומצת של הוועדה, אני נמצאת אתכם בקשר, אני מאד מעריכה את העבודה שאתם עושים וזה שאתם מצליחים לשמוע את כולם, רם, בסבלנות, ולהתייחס לכולם ולנסות לפתור את הבעיות ולתת מענה, וזה מדהים ואני גאה להיות חלק מהפורום הזה, ונסות גם ביחד לקדם אתכם דברים עבור ילדי ישראל, עבור מערכת החינוך בישראל.

ספציפית לגבי הנושא של ילדים בסיכון, אני זוכרת את הדיון האחרון שהיה בוועדה, ביחד עם פרופסור גרוטו, ואנחנו בעצם נתנו איזה שהוא מענה, אני מאז לא קיבלתי איזה שהוא המשך דיון או איזה שהוא המשך בקשה, או איזה שהיא חוסר מענה לעניין הזה, אני אשמח להתייחס ברגע שיהיה דברים באמת קונקרטיים. אני באמת לא שמעתי שיש איזה שהוא משהו גורף בעניין הזה שלא ניתן מענה, אנחנו אז אמרנו בזמנו, שרופא המשפחה או הרופא המלווה, מבחינתנו הוא יהיה איש הקשר של הילדים בסיכון, הוא ימליץ או לא ימליץ להם.

אבל זה לא המצב.

אבל אני לא ידעתי את זה.

ממה שאני מבין, צופית ויעל, מכיוון שאתן עוסקות בנושא הזה הרבה, ממה שאני מבין זה לא מצב שרופא המשפחה עכשיו יכול לתת את האישור. בעצם מה שאז פרופסור גרוטו אמר לנו רק שמאז זה לא קרה. אני טועה?

מה זאת אומרת זה לא קרה? זה לא קרה בילד ספציפי או באופן גורף?

אין החלטה שלכם כמשרד שילד יכול ללכת לאותו רופא משפחה ולקבל על ידו אישור שהוא יכול לא להגיע לבית הספר. צריך החלטה, מדיניות כזאת שלכם, בתיאום עם משרד החינוך, זאת הדרך היחידה לגרום לשינוי הזה לקרות. צופית, אני מפספס משהו?

לא.

אוקיי, אז אפרת, אם לא הכרת את זה לעומק - - -

אני רוצה להגיד לך שכל הפניות האלה, כל הדברים האלה, הרבה מאוד מהדברים האלה, מגיעים אלי. אני באמת לא קיבלתי שום פנייה לא מהורים, לא מתלמידים, שיש פה איזה שהיא בעיה, דם לא ממשרד החינוך, שיש ילדים שלא יכולים, שלא מסוגלים, שלא מקבלים את המענה.

אני אומרת את האמת, ואני שמה את הדברים פה על השולחן, אני מקבלת פניות מכל העולם לגבי כל עניין. אז אני אשמח להתייחס באופן ספציפי אם יש איזה שהיא בעיה.

קודם כל תודה על הכנות.

אני פשוט מחכה להוראות ברורות, לא רק. אני קראתי עוד פעם את המסמך שאינה שלחה, הוא מדבר על ילדים עם הפרעות התפתחותיות, כל מיני כאלה, אנחנו לא מדברים רק על זה. אנחנו מדברים על זה שיש לנו ילדים שהמשפחה שלהם, מישהו מבני המשפחה שלהם הוא בקבוצת סיכון מוגברת.

אמרו לנו בדיון פה, משרד הבריאות, הילדים הם א-סימפטומטיים, הזהירו אותנו מיליון פעם שהילדים חייבים להיות בקפסולות כי הם א-סימפטומטיים, אז הם כן יכולים להביא, זה אמרה ד"ר אלרעי פרייס פה, היא הראתה לנו את הגרף המדהים הזה, שמלחיץ את כולנו משרשרת ההדבקה מילד אחד בודד אוקיי? אז אם ילד אחד בודד, נוער במקרה הזה, הולך לבית הספר, לא נשמרים הכללים ב- 100%, כי אנחנו יודעים שהם לא ניתנים לשמירה ב- 100%, הוא מביא את זה איתו הביתה.

אנחנו לא מדברים רק על ילדים חולים בעצמם, או על ילדים בסיכון מוגבר בעצמם, אלא גם על קרובי משפחתם. אם אנחנו כל הזמן מתריעים שככה זה יוצא החוצה, ואנחנו לא חושבים שההדבקה היא ב- 100% בביתי הספר, בכלל לא, אבל אנחנו כן אומרים שיש סיכון. לא אנחנו, משרד הבריאות אומר, אלא אם כן משרד הבריאות אומר שאין סיכון הדבקה בבתי הספר. לא נדבקים בבתי הספר, אני מבקשת שיחתמו עכשיו ושיחזירו את כל מערכת החינוך בבקשה במלואה בזה הרגע, יוציאו אותה, יחריגו אותה.

אני אתייחס. אנחנו אמרנו, אני גם אמרתי את זה אתמול בוועדה של חבר הכנסת עופר שלח, ועדה של ביקורת המדינה, מערכת החינוך כרגע מתנהגת מבחינת התחלואה כמו יחסה באוכלוסייה הכללית. אנחנו רואים את התחלואה שם, כרגע התחלואה שם מתנהגת בדיוק כמו שמתנהגת התחלואה באוכלוסייה הכללית.

אנחנו גם רואים שזה, פחות או יותר,30-35% מהתחלואה במוסדות חינוך. אנחנו לא רואים כרגע איזה שהוא משהו שהוא חריג מבחינתנו, אבל זה אומר שמה שאנחנו עשינו, ומה שאנחנו עושים, ביחד, כולנו, הוא נכון. זאת אומרת שאנחנו מדייקים את אופן, אני לא אוהבת כל כך את האמירה הזאת שצופית שאומרת שלא שומרים על הכללים, כי את בדיוק כמוני וכמו משרד החינוך, מבחינתי פונקציה מאוד משמעותית בהעברת המסר שחייבים לשמור על הכללים ותלמידים צריכים להיות עם מסיכות.

גם בשביל להקטין את הסיכון הזה שנמצאים בו וגם מורים נמצאים בסיכון, גם הורים, גם ילדים. ולטעמי, איך שאני רואה את הדברים, הסיכון הזה קיים בכל המדינה, בכל מקום, בחנויות, בהתקהלויות, לא רק במסגרת החינוך. זאת אומרת להגיד שרק במערכת החינוך מי שנמצא בסיכון מבחינתנו הוא צריך לשמור על עצמו בכול.

אבל אני יכולה לבחור אם ללכת לחנות או להזמין און ליין, אני לא יכולה לבחור אם ללכת לבית הספר או לא, זה בדיוק ההבדל אפרת. לא נתתם לי את האפשרות לבחור אם ללכת ולקחת את הסיכון.

כן, אבל להגיד שלא נשמר. אני מאמינה במערכת ואני חושבת שכולנו צריכים להאמין במערכת, ואני באמת, שוב אני אומרת, לא קיבלתי התייחסויות על בעיות של ילדים שלא יכולים ללכת למוסדות החינוך כי הם לא קיבלו אישור, או כן קיבלו אישור. יכול להיות שרופא המשפחה, הרופאים המטפלים, החליטו, שהילדים יכולים במסגרת ההנחיות, ולמידה בקפסולות ולכן אנחנו מגבילים.

איך אמור ילד או ילדה, לא חשוב, משפחה בבית נמצאים בסיכון, איך הם אמורים לפנות אליך? זה שלא פנו אליך, אני בטוח שאת מנסה לטפל כשפונים, אבל זה שלא פנו לא מעיד על כך שאין בעיה.

אבל יש את משרד החינוך. אם למשפחה יש בעיה בבית הספר, המשפחה פונה למנהל, המנהל פונה למנהל המחוז והוא פונה.

אנחנו שומעים בכל מקום שיש, האירוע הזה עוד לא הושלם, כלומר, אי אפשר להציג פה תמונה שבה מי שנמצא כרגע בסיכון, מבין כרגע מה הוא אמור לעשות. זה לא המצב, בסוף בסוף, בסוף, בשטח, בשורה התחתונה, כרגע ילדים, שוב, או שהמשפחה שלהם בסיכון, או שהם בסיכון, לא מבינים מה הם אמורים לעשות, זאת השורה התחתונה בה צריך לטפל.

אני לא מוכן לתת לנושא הזה לנוח, אנחנו אחרי זה נדבר עליו עוד פעם, הצוות שלי, כדי להבין יחד עם צופית, כדי להבין איך אנחנו ביחד אתכם משרד הבריאות והחינוך, נותנים פתרון יותר טוב מהמצב עכשיו, אני מבין שאתם רוצים, אבל מה שאנחנו שומעים בשטח, המצב עדיין לא הגיע לפתרון, זאת בסוף בסוף בסוף המטרה שלנו. אוקיי, זה לגבי הנושא הזה. אפרת תודה רבה, אינה אני חוזר אליך בנושא.

תודה, באמת תודה, אנחנו מודים על הזרה, מברכים על החזרה, אנחנו מודים על התהליך, אנחנו יודעים שהוא נעשה בהמון אחריות, בהמון שיתוף, ואנחנו לוקחים פה אחריות ביחד איתכם, אומרים את זה כל הזמן, וזה גם באמת, זה לא התנגחות, באמת שלא, אפרת, אני מאוד מאמינה בדרך שהחזרתם את הילדים, ואת יודעת את זה. מאוד מאוד מאמינה. גם רגע של תודה.

אני עוצר פה את האירוע הזה. אינה, אני חוזר אליך בנושא הבגרויות, אמנם זאת הייתה דסי בארי פה, אני חייב להגיד של הסרטון של הדיון ביני לבין דסי צבר צפיות רבות מאוד, זה רק מוכיח עד כמה אותם תלמידים ותלמידים מאוד מוטרדים מהנושא הזה, אני לא יודע אם הוא אצלך, אבל מבחינתנו אין עדיין פתרון, זה זווית אחת.

זווית שניה, שמאוד מטרידה את כולם, זה מה הולך לקרות עם הבגרויות השנה, האם אתם עדיין עומדים על שלכם, או שאתם מבינים שיכול להיות שתצטרכו לעשות עוד התאמות, וודאי לגבי המועד חורף, אבל גם בראי הקיץ. אז זה שני הנושאים.

כמו שאמרת, אני מבינה שדסי לא פה, אני יכולה רק לתת תשובה כללית ואחר כך אולי נתייחס לזה. מבחינת הציונים הפנימיים, דסי השיבה, גם על הנוסחה, גם על האופן שזה התקבל.

מבחינת בגרויות החורף, אנחנו עשינו מיקוד, עוד טרם פתיחת שנת הלימודים לחומר. צמצמנו אותו, אנחנו דחינו את מועד החורף בחודש, והוספנו מועד הבחנות נוסף בחודש אפריל ונתנו גם בחירה לבתי הספר בחלק הזה, כדי לתת מקום והזדמנות טובה יותר לתלמידים. מעבר לכך, אני חושב, שאנחנו יכולים לעלות את דסי, אם נצליח לעשות זה.

אם דסי תוכל לעלות זה מצוין ובהסתכלות לשנה הקרובה, לא רק על הסיפור הספציפי אחורה. אז רק רגע אעצור, ניתן רגע את זכות הדיבור, ואחרי זה נעבור לעוד כמה נושאים.

נמצאת איתנו גם צמרת אביבי, אני מניח שאת רוצה לדון בנושא התל"ן, אם כי, אנחנו נדון בו אחר כך, שלום צמרת.

בוקר טוב לכולם, ואני שמחה גם לראות שד"ר אפרת אפללו גם נמצאת איתנו. אני רוצה שגם משרד החינוך ייתן את הדעת, מדוע הוא לא שם כל כך דגש על תכניות התל"ן. הוא פשוט הוציא אותו, במחי יד, מהתכנית שכל ילד במדינת ישראל אמור לקבל, את החינוך המיטבי במדינת ישראל, ועל אחת כמה וכמה, החינוך המיוחד, שהתל"ן בכלל יצא משם.

אני לא צריכה להסביר לאנשי חינוך מה זה אומר כשילד בחינוך מיוחד לא מקבל את המדריך הקבוע שלו. אם זה באמצעות בעלי חיים, אם זה באמצעות תרפיסטים מיומנים, שהם תחת הארגון שלי. ואני לא מבינה את הדבר הזה, איפה באמת, רם, אני מצפה באמת מכל אנשי החינוך להבין את הפגיעה בילדי ישראל.

יותר ממיליון ילדים לא מקבלים את מה שהם אמורים לקבל, אז איפה משרד החינוך? אני אבקש תשובות גם מאינה וגם מאפרת. אני אשמח לשמוע איך הן רואות את פני הדברים, האם באמת תל"ן וחינוך מיוחד, פגיעה בחינוך מיוחד, הוא משהו שמבחינתן ראוי או בטל בשישים. אני אשמח לשמוע.

אין בעיה, צמרת. אני רק רוצה להגיב רגע. אנחנו לא בעולם של אחד או אפס. אני מוכן להגיד בשם משרד החינוך, שאף אחד לא חושב שהתל"ן לא חשוב, לא בעבור הפרנסה של מפעילי התל"ן, וודאי לא בעבור הצורך הקריטי, הפדגוגי ערכי שיש לזה לתלמידים. זה נכון גם על נושא החינוך הבלתי פורמלי. אין בן אדם אחד בישראל, ודאי לא אני, שחושב שהחינוך הבלתי פורמלי הוא לא קריטי.

ההחלטות כרגע, חלקן עוברות מהניסיונות לאזן בין השיקולים של הבריאות והתחלואה, לבין שיקולים החינוכיים. אישית, כידוע, אני חושב שלרוב עדיף לפתוח ולתת למערכת החינוך לעבוד בצורה יותר טובה, אבל יש גם את משרד הבריאות ויש מל"ל, וזה לא תמיד קורה, אבל בעיניי להציג את זה או שזה חשוב לכם או שלא, זה פשוט חוטא לאמת, זה לא מפרה את הדיון. חייב להגיד.

אוקיי, בסדר. אני רק רוצה עוד להוסיף, שאנחנו הגשנו מתווה איך כן אפשר לעבוד, והייתי מצפה ממשרד הבריאות ומשרד החינוך, שכן יאפשרו למדריכים המקצועיים, המורים המקצועיים, שיושבים עכשיו בבית, בחל"ת, לחזור לעבודתם.

אנחנו אנשי חינוך, החינוך הוא בכל רמ"ח איברינו ואנחנו משוועים לחזור למסגרות החינוך. וגם הילדים משוועים לחזרתנו. על אחת כמה וכמה, בחינוך מיוחד. אני אשמח לקבל תשובה ממשרד החינוך, איפה זה עומד.

בבקשה, אינה, את רוצה להתייחס לדברים של צמרת?

אני חושבת שמה שאמר חבר הכנסת רם שפע זו בדיוק התמונה. אנחנו רואים ערך מאוד מאוד גדול ומעריכים את העשייה שלכם. יושבת פה גם אפרת אפללו. ההגבלות הבריאותיות שהצריכו צמצום באנשי הוראה, מעבר בין קבוצות, באמת יצרו איזה שהוא מדרג, לצערנו, והגבלות, שאנחנו כמובן בוחנים כל הזמן, בשיתוף עם משרד הבריאות, בדיונים קבועים שאנחנו נמצאים איתנו. מה אפשר לעשות, איפה אפשר להקל, איפה אפשר עוד להכניס ואנחנו כולנו, רוצים באמת להחזיר את כולם לעבודה רגילה, אבל אנחנו פועלים על פי התחלואה והשיח שלנו עם משרד הבריאות.

את אומרת שבעצם דירגתם את התוכניות שלנו כמדרג נמוך בחשיבות של הבאת החינוך.

זה לא מה שאמרתי. אמרתי שכיוון שיש מספר מאוד מצומצם של מעברים שיכולים להיות בין קבוצות, אז הפועל היוצא של זה, שאם מורה יכול לראות ארבע קבוצות במהלך השבוע שלו, זה קודם כל, אז נותנים כמובן למקצועות הליבה וברגע שאפשר יהיה.

נכנסים מורים למוסיקה של משרד החינוך, אבל הפרי לנסרים, שזה אנחנו, בחוץ. על זה אני רוצה שתעני לי. למה הם כן ואנחנו לא.

הסברתי. אין לי מה לענות על זה שוב.

אני רוצה לענות. ספציפית הדיון הזה הגיע למיצוי. אני רוצה להגיד עוד פעם, בסופו של דבר, ושוב אני התווכחתי פה רבות עם משרד הבריאות והחינוך, וכנראה שזה ימשיך להיות, אבל אי אפשר שלא להבין את זה, כשכאתה מנסה להחזיר את התלמידים למערכת החינוך, אתה מנסה לייצר מצד אחד, אפשרות שהם יקבלו חינוך, ומצד שני, לצמצם אינטראקציות.

הרי ככל שיש יותר אינטראקציות בין תלמידים לתלמידים, או בין תלמידים למפעילים חיצוניים, אתה מגדיל את הסיכון בעצם לתחלואה, וכך יהיה לנו קשה לשמור על המערכת. אני לא מצדד בכל החלטה, אני רק רוצה להגיד שיש מאחורי זה מחשבה ולא זלזול באף אחד, ובעיניי זאת הדרך להסתכל על זה, אבל, אינה, אני רואה מסכימה איתי ואני מבקש לא להתרגל.

אני אשתדל.

תודה, צמרת. הנושא חשוב, ואני גם חושב שאנחנו נתייחס אליו פה בהמשך, לגבי גם החינוך המיוחד וגם באופן כללי, אני רק אומר, הדרך להסתכל על זה היא בפרספקטיבה הזאת. אני רוצה לשמוע את נציגי התלמידים, מאור פלבר. אני מקווה שאני מבטא את זה נכון, נציגת מועצת תלמידים.

אנחנו רק רוצים להגיד תודה רבה על הזכות להשתתף בוועדות ומודים לכם מאוד על שיתוף הפעולה, במיוחד בנושא הבגרויות שהוא גדול ומורכב, ואנחנו בטוחים ומאמינים שחברי הוועדה בייחד איתנו, וביחד עם על מי שקשור, נצליח למצוא פתרון לבגרויות ולעבור את זה בשלום.

תודה רבה. אני סקרן להבין, כשאתם מסתכלים על הבגרויות אתם מוטרדים גם אחורה וגם קדימה, מה יותר מעסיק אתכם ביום יום? המחשבה של המועד חורף, או גם העובדה שאלפי ילדים שונה להם הציון?

גם אחורה. יש הרבה תלמידים שהורידו להם את הציון ומבואסים מזה מאוד, וזה לא מגיע להם, וגם קדימה. בלחץ מה יהיה עם הבגרויות, איך נעבור את זה. כרגע הלימודים באמת עדיין לא במצב שאנחנו הספקנו הרבה חומר בשביל לגשת לבגרות, אז הלחץ הוא בשני הכיוונים.

תודה רבה. כמו שאני עושה מדי פעם, באופן יחסי אני מרגיש שאנחנו מתקרבים לסוף הדיון, אם יש מישהו. מאיר אסרף, מטעם הסתדרות המורים, רוצה להתייחס. בבקשה, מאיר.

שלום לכם, מה שלומכם? אני רוצה לברך את הוועדה על סיכום הביניים. אני מאחל ומקווה שזה לא יהיה סיכום הביניים האחרון. אני מבקש להודות לוועדה, ליושב ראש הוועדה, לחברי הוועדה, על הפעילות הרבה והענפה שהם עשו במהלך החלק הזה של הדוח פעילות הוועדה, החלק הראשון של הכהונה, נקרא לזה כך.

אני חושב שזה ניכר שהיו הרבה מאוד דיונים, הנושאים של חינוך הצריכו הרבה התייחסות והרבה פתרון בעיות, הרבה fine tuning, אני חושב שהוועדה עשתה את זה בצורה מאוד מוצלחת. אני כמובן לא מתיימר לתת ציון לחברי הוועדה אבל אני מספר על ההתרשמות שלי.

אני חושב גם שהעובדה שיו"ר הוועדה הוא איש חינוך זה חידוש מרענן, ואנחנו כהתאגדות המקצועית של עובדי ההוראה, יש לנו דלת פתוחה אצל יו"ר הוועדה. תמיד שמחנו לקבל פניות, אני גם רוצה בקצרה להודות לגברת יעל יפרח ולמעיין חג'ג', נשות הצוות של יו"ר הוועדה, שנמצאות איתנו בקשר שוטף, יומיומי, שלא לומר שעתי. מדי שעה אנחנו מדברים, כל כמה שעות יש לנו איזה שיחת עדכון, מה קורה.

תקופת הקורונה הביאה אותנו למצב כזה שמדי יום משתנים תנאי העבודה, משתנים תנאי הלמידה בבתי הספר, ואני חושב שהלחץ שמפעילה, מדי פעם, הוועדה כדי ליישר את הדברים , ולאזן בין ההורים, המורים, התלמידים, כי כולנו הרי המטרה שלנו היא משותפת.

אני חושב שזה ניכר, הפעילות הענפה של הוועדה ניכרת. אני רק רוצה לומר דבר קטן. אני רואה את רחלי אברמזון כאן, וחשוב לי להגיד משהו באופן רשמי, רחלי.

אנחנו פנינו בכתב בעניין החינוך המיוחד. יש חוזר מנכ"ל שמתגבש כרגע שבמסגרתו אתם פניתם לכל מני גורמים אזוטריים, אנחנו שומעים, וגם כאלה שהם לא אזוטריים, כדי להידבר איתם.

אני רוצה לומר, אף אחד לא פנה להסתדרות המורים, והציג את טיוטת חוזר המנכל לפני שפניתם לאותם גורמים אחרים. וזה תמוהה בעיניי, כי מי שאמורים ליישם את אותם חוזרי מנכ"ל, הם לא אחרים מאשר עובדי ההוראה, ולכן רחלי, קחי את זה לתשומת ליבך. אני לא חושב שאנחנו נוכל לעבור לסדר היום במצב כזה, ואני רוצה להעביר את המסר הזה באופן חד וברור, ואני מבקש שתעבירו אותו גם לשר וגם למנכ"ל.

תודה רבה, מאיר, גם על המילים, וללא ספק אחד האנשים שנמצא יותר בקשר עם הצוות שלי, ומן הסתם, היו הרבה מאוד סוגיות על הפרק שרלבנטיות לעולם החינוך, להסתדרות, אלינו.

לא משנה מה יקרה עם הכנסת הזאת, בכל מקרה בחודשים הקרובים יהיו עוד הרבה מאוד סוגיות, ואנחנו נשארים פה, והקורונה נשארת פה, ונשמח לעוד הרבה מאוד שיתופי פעולה. לגבי הנושא שהעלית, יכול להיות שרחלי יכולה להתייחס, זה נראה לי רלבנטי.

לא דיברנו פה היום ספציפית הרבה על החינוך המיוחד, כמו על הרבה נושאים שלא הגענו אליהם, אבל בהחלט נושא שהעסיק את הוועדה מאוד. רחלי אם את רוצה להתייחס, ואת פה, אז בשמחה. שלום רחלי. בבקשה.

שלום לכולם, אז קודם כל אני רוצה רק לעדכן שהשותפים, מאיר, ברשותך, הם שותפים ממש לא אזוטריים. הורים, הלכנו איתם כברת דרך, ואני חושבת שהם הכי משמעותיים בתוך התהליך הזה, באמת עם הרבה הערכה לכל הגורמים האחרים, אבל היו שותפים.

אני רק רוצה לסבר את האוזן ולהגיד ולהזכיר גם לך שאנחנו נמצאים בדיונים, ואינה יושבת כאן, אינה מובילה את הדיונים אל מול הסתדרות המורים ואנחנו נפגשים עם יו"ר הסתדרות המורים, עם יפה בן דוד, וזה אחד הנושאים שנמצא על הפרק. כך שעוד לא פרסמנו דבר, עוד לא אמרנו. אז אנחנו בהחלט שם, וכן, השותפים הרבים שהצטרפו לתהליך הזה הצטרפו הפסיכולוגים, הצטרפו השלטון המקומי, הצטרפו ההורים, היו נציגויות גם של מנהלים ועובדי הוראה בתוך - - -

שהפסיכולוגים ילמדו. את מדברת על שותפים ומנסה לתקוע טריז בין ההורים למורים. זה לא ילך.

אנחנו לא באנו להתווכח, אני נורא מכבדת אותך.

אנחנו כן באנו להתווכח. אנחנו באנו להגיד שאתם לא שיתפתם, ואני חייב להגיד לך שאנחנו לא נעבור על זה לסדר היום. עכשיו כשאני אמרתי גורמים אזוטריים, אני התכוונתי לזה שיש גורמים שבכלל לא קשורים, שפניתם אליהם, בעוד שהשותף שאתם מחויבים לפי החוק לדבר איתו לא פניתם אליו. אז להגיד שותפים בלי לכלול את הסתדרות המורים בהצלחה, רחלי.

מנהלים, נציגי מנהלים, מציגי עובדי הוראה.

הדיון הזה חשוב, אני רוצה לשאול שאלה ספציפית. רחלי, זה מצוין שאתם מתייעצים עם כולם, סתם כדי שאני אבין, למה לא מתייעצים עם הסתדרות המורים?

את בוחרת עם איזה מנהלים להיוועץ בהם.

אדוני היושב ראש, אנחנו נפגשים עם הסתדרות המורים אחת לשבוע לדיונים קבועים שאותם מובילה אינה, אחד הנושאים על הפרק הוא חוק החינוך המיוחד. אני מבינה את ההתלהבות הגדולה להציג את זה כאן. אתה אמרת שאתה מעביר מסר, לא מתווכח. העברת מסר, שמענו, הגבנו. תודה.

אני מצטרף למסר שאומר דבר כזה, ותיכף, רחלי, יש לי שאלה אליך בנושא אחר. זה בסדר גמור להתייעץ עם הרבה אנשים, נראה לי מובן מאיליו שברור שההסתדרות המורים צריכה להיות גורם שאתם מתקשרים איתו בנושא הזה, זה אמור להיות קריטי. אם אתם מתכנסים ולא מדברים על זה, אז תתכנסו ותפתרו את הבעיה, לא נראה לי שצריך להתערב עד כדי כך, אם צריך אני מוכן, אבל נראה לי שאתם יכולים להסתדר בלעדיי.

רחלי, אני אשמח מאוד לשמוע, אם את כבר איתנו, תשובות מאוד ברורות על כל מה שקשור לתכנית "שלבים", כי לאור העיסוק המאוד מתמיד שלנו בנושא הזה, אני מבין שעדיין אין פתרון. אני אגיד מה מטריד אותי.

מטריד אותי מאוד, א', העובדה שאני לא מצליח לדעת האם משרד החינוך מתחייב להעסיק את המורים האלה ושהם לא ייפגעו, כי אתם תעבירו אותם לבתי הספר, כמו שאני מבין שאתם מתכננים, אבל במקביל אני שומע מבתי הספר ומחלק מהמנהלים, שהם בכלל לא רוצים את זה, הראשונים שישלמו את המחיר זה יהיו אותם מורים, מורות, מדריכים שעושים עבודת קודש קשה, ובאופן ישיר, כמובן גם אותם תלמידים. אז זה אני חייב להבין איפה זה עומד, כי אנחנו ממש נשמח לתשובות בנושא של תכנית שלבים.

קודם כל אני אגיד כך, המתווה אושר באופן רשמי השבוע על ידי המנכ"ל. המתווה הזה יוצא לדרך באופן מדורג, מאוד אחראי. אנחנו לא מתכוונים להפקיר את הילדים ולהגיד מפילים על מישהו, ואם דיבר קודם מאיר על אחת הסוגיות שאנחנו צריכים לבוא בדברים ולהסדיר אותם גם אל מול הארגונים, אז אנחנו בתוך התהליך הזה, זה גם אחד הנושאים שיעלו ויהיה מדובר בהם ולכן, ברגע זה אנחנו נמצאים בתהליך, ואני אמרתי את זה לא אחת, ולא שתיים. אנחנו יצרנו לעצמנו רשת ביטחון של אפשרות להתקשרות עד סוף שנת הלימודים, קרי עד חודש אוגוסט, עם "קדימה מדע".

אנחנו נמצאים בתהליכי התקשרות של שלב א' ו-ב' עד חודש מאי, כדי לאפשר את התהליך הזה בצורה אחראית ומדורגת. לא נעשה שום צעד, שום צעד, שיפגע. קודם כל, ילדים חולים בביתם. זה הדבר. ואחר כך, יחד עם זה אמרנו, אנחנו נמצאים בשיח גם אל מול נציגי המורים, אבל, זה תהליך שיתקדם לאט לאט בשלביו, ולא יקרה שום דבר, ואף תלמיד לא יועבר, אבל מן הצד השני, אני חייבת רגע לומר, שאני שומעת גם על כל מיני מהלכים. שמפרסמים מכתבים למנהלים, ומודיעים להם איזה נטל יהיה.

אז רבותיי, כלום לא קורה עד שמשרד החינוך לא מוציא מכתב ישיר למנהלים. ומכתב מאיתנו לא יצא. המתווה לא יצא לדרך באופן הזה. יש לנו עוד הסדרות בתוך המשרד, לסיים אותם, ברגע שזה יקרה, הכל יהיה ברור לכולם. דבר אחד אני אגיד כן למורים, ועל זה אני מדברת איתם, נפגשתי איתם, אני עתידה להיפגש איתם גם בשבוע הבא, אנחנו אוספים עכשיו את הנתונים.

אנחנו רוצים לראות באמת מי מהמורים מוכן ורוצה להצטרף איתנו לתהליך הזה, שאנחנו נתחיל לטפל בתכניות האישיות של כל תלמיד ותלמיד, גם המורים יקבלו את המענה. אבל אין לנו התחייבות מראש, אנחנו דיברנו על זה שצריכים להיות תנאי סף, אנחנו נמצאים במיפוי לראות מה אנחנו צריכים עוד בשנת הלימודים הזאת, ומה קורה בצפי העתידי לשנת הלימודים הבאה.

בהתאם לזה אנחנו נתקדם, אבל כבר להגיד, סימולציות, כבר להוציא מכתבים למנהלים שמתריעים ואומרים להם, הולכים להפיל עליכם תיק. סליחה, ילדים חולים בביתם זה תיק? ילדים חולים בביתם זה נטל? זה לב ליבה של מערכת החינוך והחברה הישראלית.

אז אם אנחנו מדברים על ערכים, בואו רגע נרגיע, ומשרד החינוך לא עושה מהלכים לא אחראיים. משרד החינוך לא יפגע באף תלמיד ואנחנו גם מאוד מאוד מעוניינים, אמרתי ואני חוזרת, לקלוט גם את אותם מורים שמעוניינים לבוא ולעבוד במערכת החינוך. כן, דיברנו קודם על ילדים בסיכון, זאת בדיוק הנקודה מדוע משאד החינוך רוצה לקחת את האחריות ולהוביל את כל המהלך, כדי שאף ילד לא יישאר בלי מענה.

קודם כל תודה רבה, רחלי, אני שומע גם שזה יוצא מהבטן.

מאוד, מאוד, מאוד. האהבה גדולה וההערכה גדולה גם למורים שעובדים היום ונותנים את השירות הזה לילדים, חלילה לרגע שלא ישתמע שאנחנו שמים אותם בצד, ולא מעניין אותנו, בהערכה ענקית, ענקית, ואני בשבוע הבא פוגשת אותם.

מצוין. ההערכה שלך אליהם היא חשובה, קריטית ובאמת באמת משמעותית. בסוף זה צריך גם לייצר קבלות, במובן הזה, שהסיכון, שהעובדה שהמשרד לוקח אחריות, וזה דבר חשוב, הלוואי שהמשרד היה לוקח אחריות בעוד תחומים, אבל כשהמשרד לוקח אחריות, צריך לוודא מינימום של המינימום של המינימום של פגיעה. וכרגע, עדיין, למרות כמה חודשים של עיסוק, אני לא יודע להרגיש ביטחון שמורי שלבים יכולים להרגיש שהמצב שלהם וודאי. לשם זה מתכנס. האם את יכולה להגיד שמבחינתך תהיה להם וודאות?

אני שוב אחזור ואומר, זה לא ודאות מה שהיה הוא שיהיה. אנחנו אמרנו שאנחנו נכנסים לתהליך של בחינת האפשרות לקלוט את אותם מורים שמעוניינים לעבוד, ושהם גם עומדים בתנאי הסף להצטרף למערכת החינוך.

יכול להיות שאנחנו נמצא בשיח המשותף הזה ובצעידה המשותפת מענה לרוב האנשים ויכול להיות שגם לא, לכן אני אומרת שוב, אנחנו מתחילים לצעוד, אחרי שאושר המתווה באופן רשמי, אחרי שאנחנו מסיימים עכשיו, ממש בזמן הקרוב, לארגן את כל המנגנונים בתוך המשרד, ברגע שאנחנו משלימים את כל הדברים שאנחנו מחויבים להם, דקה לפני שאני יוצאת בהצהרות, אנחנו מתחילים גם את המסע פעם אחת אל מול המשפחות, ופעם אחת גם אל מול המורים.

אני פוגשת אותם, פגשתי אותם פעם אחת, הם הוציאו איזה שהוא מכתב, אנחנו קוראים, אני אפגש איתם בשבוע הבא, ואנחנו התחייבנו להתחיל איתם איזה שהיא דרך של הידברות ובחינה, ובדיקה. אבל אני לא יכולה להתחייב ברגע זה. כל מורים כולם, להגיד הכל בסדר.

אמרנו, אנחנו עושים מיפויים, גם לקראת הצרכים של שנת הלימודים של הלימודים הנוכחית, גם לקראת צרכים של שנת הלימודים הבאה. דבר אחד אני כן חשוב לי להגיד, זה לא באחד בדצמבר השירות הזה נפסק ועובר למשרד החינוך. זאת אמירה שמתרוצצת באוויר והיא מחבלת. ולכן בואו נרגיע. שום דבר לא משתנה בשלב הנוכחי.

אני לא יודע מה זה המונח, בואו נרגיע, אבל זה בסדר גמור שאנשים מוטרדים ולחוצים, הכל בסדר. זה תפקידם. זה גם התפקיד שלנו, להעלות על נס את הבעיות שלהם. אני מעריך את התשובות שלך, מבין שזה חשוב לך, מבטיח שנמשיך לעקוב אחרי זה כי הנושא הזה מאד חשוב לנו.

צופית, את רוצה להגיד משהו כי אני נועל את הדיון? לא לחזור על השאלות האלה, רק לסכם.

אני רק רוצה לקבל מרחלי הבהרה בנושא הוועדות שכבר התחילו. זה חשוב לי, כי כבר פה, המשרד עוד לא פרסם את החוזר שעליו דיבר הנציג של הסתדרות המורים, אבל כבר התחילו להוריד הנחיות חלקיות, שלא פורסמו ברבים ולציבור, כבר התחילו להוריד אותם לתוך הוועדות.

ההורים לא יודעים מה השתנה, הם לא יודעים מה השינוי של הזכויות שלהם, אני מאוד מעריכה את העבודה של רחלי איתנו, ובכלל, הם עושים שם באמת עבודת קודש, אבל, לא יכול להיות שהתחלנו וזה עוד לא פורסם, הילדים כבר עולים לוועדות.

צופית, אני רוצה שוב להבהיר, קודם כל, באמת, החוזר מבחינתנו יכולנו לפרסם אותו, אם הכול בסדר, אבל היה חשוב לנו מאוד לצעוד את הדרך באמת עם השותפים, ושוב אני אומרת, יש לנו עדיין את הדיונים שלנו. הדיונים הסדורים, שאגב הם כבר קבועים מראש, זה לא שמישהו עכשיו הגיע והעיר אותנו. יש לנו דיונים סדורים וקבועים שאינה מובילה אותם, יחד עם הסתדרות המורים. אנחנו כבר מעבירים את השלבים של הטיוטה לעיון.

יחד עם זה, ההנחיות הראשוניות כן הובאו לידיעת הנציגים שצועדים איתנו בדרך. הוצאנו הנחיות מאוד ברורות שאינן יוצרות רעשים בשטח. זה אומר כך, אותם תלמידים, ואני אגיד את זה גם כאן בצורה ברורה, אותם תלמידים שהם מחדשי זכאות, שאין צורך עבור חידוש הזכאות הזה למלא את שאלוני הראמ"ה, אין צורך. יש שאלוני הפניה שהם שאלונים מאוד ברורים, שהם דוחות מאוד ברורים, שהמחנכים צריכים למלא עבור הילד, עבור התלמיד שמחדש את זכאותו, וההורים מסכימים, הפעם זה נתון בידי ההורים, וההורים מסכימים לקיים בשלב זה של השנה את הדיון עבור התלמידים, עבור הילד שלהם, אפשר לקיים את הדיון הזה.

אגב, הדיון הזה יכול להתקיים בתוך בית הספר, אין צורך לטרטר אותם לוועדה. מתקיים בבית הספר, מתקבלת החלטה, ההחלטה הזאת עוברת, כמובן עם חתימות ועם פרוטוקול, אל ועדת זכאות באפיון. הוועדה עוברת, מנהלת את הדיון כשההורים מסכימים שזה לא יתקיים בנוכחותם. כי תשימו לב, זה דיון שההורים שבעצם יכול לקבל את ההחלטה.

אין שום סיבה שיהיה בלבול עכשיו בשטח, כי את זה העברנו גם לנציגי ההורים, את זה העברנו גם לידי הרשויות, את זה העברנו גם לשותפים שצעדו איתנו. אז, אם צריך עוד הבהרה, אני אעשה אותה, ואין בעיה לפרסם את זה בצורה מסודרת.

תודה רבה, רחלי. אני מסכם את הדיון, קודם כל תודה רבה, היו פה עוד נציגים נוספים חוץ מבריאות וחינוך, הפעם לא פנינו אליהם, אבל גם מולם יש לנו מכתבים ברורים שאנחנו נשלח על דברים שעדיין נשארו בלי מענה.

תודה גם לנציגי ההסתדרות, הייתי שמח שגם נציגי ארגון המורים היו עולים לפה ומייצרים איתנו תקשורת ישירה, זה השתפר לאחרונה, אבל אני שם את זה פה.

וכמובן, גם השר, אני מצטרף למאיר כהן, שאני חושב שהנוכחות שלו פה, ובכלל השיתוף שלו עם הכנסת, כתפיסת עולם, היה אמור להיות משהו אחר, אבל נכון לכרגע הבחירה היא אחרת, אולי זה ישתנה, אני פותח פה פתח.

אז תודה שוב פעם גדולה גם לצוות של הוועדה, גם לצוות שלי, גם לצוות של הממ"מ שהוא חלק מצוות הוועדה, שעבד מאוד קשה על הניתוח של הנתונים האלה, אני מקווה שאולי נצליח גם לייצר פה איזה סטנדרט חדש באופן כללי בוועדות, שהכנסת תתייחס לעצמה עוד יותר ברצינות, וגם הוועדות כל הזמן, וברגע שאתה יודע שיש לך דוח עוד כמה חודשים אתה גם לפעמים מתמקד יותר בלקבל תשובות, גם המשרדים וגם אנחנו.

תודה רבה לכולם ויום נעים, נתראה עוד שעה, מי שמתכנס פה לדיון הבא על התקנות. אני נועל את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:07.