פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת



2
ועדת החינוך, התרבות והספורט
20/10/2020

הכנסת העשרים-ושלוש





הכנסת





מושב שני


פרוטוקול מס' 83
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, ב' בחשון התשפ"א (20 באוקטובר 2020), שעה 10:30

מעקב יישום תכנית חומש לשילוב יוצאי אתיופיה בהשכלה הגבוהה והמנגנון החדש למלגות

חברי הוועדה: רם שפע – היו"ר
יאיר גולן – מ"מ היו"ר
מאיר כהן

סגן השר לביטחון פנים גדי יברקן דסטה
איריס וולף
– מנהלת, אגף בכיר הכשרה והתמחות עו"ה, משרד החינוך

עדי קורסיה
– מנהל, אגף א' תקציב ומינה לעו"ה, משרד החינוך

מוריה חלמיש
– יועצת השר, המשרד להשכלה גבוהה

אייל ניצני
– סגן ראש המינהל לסטודנטים עולים, משרד העלייה והקליטה

נועה שוקרון
– רפרנטית, מו"פ והשכלה גבוהה באג"ת, משרד האוצר

אלירן אלעזר
– מנהל תחום, מטה שילוב יוצאי אתיופיה, משרד ראש הממשלה

טלל דולב
– ראש מטה, שילוב יוצאי אתיופיה, משרד ראש הממשלה

קסאיי דמוזה פרנזמן
– מנהלת תחום, מטה שילוב יוצאי אתיופיה, משרד ראש הממשלה

יעל סימן טוב כהן
– תקצוב, המועצה להשכלה גבוהה

יוסי סבג
– תקצוב, המועצה להשכלה גבוהה

הילה מגדל בק
– סמנכ"ל, פר"ח תכנית מרום, המועצה להשכלה גבוהה

דבורה מרגוליס
– ראש מינהל, ור"ה

פרןפ' גיא הרפז
– יו"ר, הפורום הארצי של דיקני הסטודנטים, האוניברסיטה העברית בירושלים

מיכל ברק
– ראש מרכז גיוון, האוניברסיטה העברית בירושלים

הדס זמיר
– רכזת, מדור לקידום סטודנטים-דקנט הסטודנטים, אוניברסיטת תל-אביב

טזתה גרמאי
– עובדת סוציאלית, אוניברסיטת בר אילן

שני אושרת אברהם
– רכזת, האוניברסיטה הפתוחה

מזל ביסהוור
– מ"מ מנכ"ל, ארגון למען יהודי אתיופיה

אביטל יאנקו
– רכזת סטודנטים, בני העדה האתיופית, המרכז האקדמי רופין

קרן רז
– מנהלת, תכנית מרום בפר"ח, מכון ויצמן למדע

לילך כהן פדרובסקי
– מנהלת, מרכז קריירה ושיווין הזדמנויות, מכללות

אלון גייר
– דיקן הסטודנטים, ספיר

זאב קסו
– עו"ד, ראש תכנית יוצאי אתיופיה, הקריה האקדמית אונו

פרופ' יבחר גנאור
– ממונה, גיוון אוניברסיטאי, אוניברסיטת בן גוריון

עדי יונס
– המרכז האקדמי לב

שלומי יחיאב
– יו"ר, התאחדות הסטודנטים הארצית

יפה טבגה
– יו"ר, אגודת סטודנטים

זיוה אבטה
– נציגת סטודנטים, ארגוני סטודנטים

אורית גרמאי
– מנהלת, תחום תעסוקה, מרכז צעירים סטרט אפ

רוני מוהר מגדן
– מנהלת, עמותה

רונית מקונן
– עובדת סוציאלית

מלקמו אווקה
– סטודנט

נועם זאודה
– סטודנט לתואר שני

גילה מולה
– סטודנטית מרום

דר' צגה מלקו
– עיתונאית ופעילה חברתית

יהודית גידלי

אילנה בן אבו


מעקב יישום תכנית חומש לשילוב יוצאי אתיופיה בהשכלה הגבוהה והמנגנון החדש למלגות

בוקר טוב לכולם. אני שמח לראות בזום נוכחות גדולה, חברי הכנסת עדיין לא הצטרפו אלינו. הדיון היום הוא מעקב אחר יישום תכנית חומש לשילוב יוצאי אתיופיה בהשכלה הגבוהה ומיקוד בסוגיית המנגנון החדש למלגות. כמו בכל מיני נושאים שעולים בוועדה, גם בנושא הספציפי הזה יצא לי לעסוק כיושב-ראש ההתאחדות. ‏במשך הרבה שנים ההתאחדות עסקה בנושא הזה והובילה אותו. אני חייב לציין בעניין הזה את ג׳ג׳או בימרו שלמד באוניברסיטה העברית וביחד עם אגודת הסטודנטים דאז הוביל והיה מנוע מאוד משמעותי להתמקדות בסטודנטים יוצאי אתיופיה בכלל, וספציפית בכל מה שקשור למלגות. גם שרת העלייה והקליטה היום, פנינה תמנו שטה – דאז חברה בצוות ההיגוי – סייעה לתהליך הזה מאוד. מגיע לה הרבה קרדיט על מה שהיה אז. מטרת הישיבה היום היא לייצר מעקב ווידוא איפה אנחנו נמצאים, מה עובד טוב, איך אנחנו יכולים להתקדם אתו ומה דורש טיפול, יישום ושינויים. ‏אנחנו נתחיל קודם עם המועצה להשכלה גבוהה שיתנו מבט על איפה הדברים עומדים ואחרי זה קצת נצלול. יעל סימן טוב כהן  או יוסי סבג, מי מכם שרוצה לפתוח, בבקשה.

בוקר טוב כבוד היושב-ראש, חבר הכנסת רם שפע. אני מבינה שהשרה תמנו שטה טרם הצטרפה.

היא טרם הצטרפה.

אוקיי, שלום לכל המשתתפים בדיון, שמי יעל סימן טוב כהן, אני ממונה במועצה להשכלה גבוהה על הנושאים החברתיים-כלכליים ובהם הנגשת ההשכלה הגבוהה ליוצאי אתיופיה. יחד איתי כאן  מטעם המל"ג נמצא יוסי סבג שמרכז את תכנית ההנגשה באופן שוטף וגם הוא יתייחס בהמשך לדברים.

‏קודם כל, נושא הגשת ההשכלה הגבוהה ליוצאי אתיופיה הועבר לאחריות המל"ג לפני כשלוש וחצי שנים, ‏למעט מערך המלגות שהמשיך להתנהל במשרד הקליטה והועבר לאחריות ות"ת לפני שנה. עם מעבר הנושא אלינו, ‏הקמנו ועדת היגוי רחבה. כבוד השרה פנינה תמנו שטה הייתה חברה בוועדה ‏והייתה גם יושבת-הראש הראשונה של הוועדה. גיבשנו יחדיו, יחד עם ‏התאחדות הסטודנטים וגורמים נוספים, תכנית הנגשה הוליסטית שמנסה לתת מענה למספר יעדים, קודם כל הגדלת מספר הסטודנטים יוצאי אתיופיה במערכת להשכלה גבוהה. זו הייתה ועדת היגוי מאוד רחבה והיא עדיין פועלת.

קיים יעד?

כן, נקבע יעד שעד שנת תשפ"ב שיעור הסטודנטים יוצאי אתיופיה יעמוד על 1.7%, בהתאם לשיעורם באוכלוסייה. בנקודת המוצא, שיעורם עמד על 1.3% בתואר הראשון. כיום השיעור עלה. אנחנו עוד במהלך הדרך, עוד לא הגענו לתשפ"ב, אבל נכון לתש"פ, השיעור עלה ל- 1.55%. אנחנו רואים בהחלט גידול במספר הסטודנטים יוצאי אתיופיה בתואר הראשון, גידול של כ-25%  מאז שהתחלנו את התכנית ועד היום.

יעד נוסף שהצבנו לעצמנו הוא גיוון תחומי הלימוד, כך שיגיעו יותר סטודנטים לתחומים רחבים כמו הנדסה ומדעים. גם כאן אנו רואים כבר תזוזה מסוימת לכיוון הנדסה ומדעים מדויקים. יש עוד דרך לעשות כדי להעמיק את זה, אבל אנחנו פועלים בכיוון. יעד נוסף שהיה לנו הוא העמקת המצוינות האקדמית. גם לגבי יעד זה, בשנים שהתכנית אצלנו, אנו רואים גידול של כ-20% במספר הסטודנטים בתארים מתקדמים.

של 20%? בכמה זמן?

תוך כשלוש-שלוש וחצי שנים מאז שהתכנית אצלנו.

מרשים.

מעניין. יש לכם איזו הערכה ומדידה למה זה קרה. אנחנו שמחים, אבל מה גרם לכך? כדי שנגביר את הגורמים האלה.

אני עכשיו אדבר על זה. תכנית ההנגשה של ות"ת מל"ג פועלת על כל רצף השלבים של הסטודנט, החל מהשלב הטרום אקדמי, דרך המכינות הקדם אקדמיות, דרך התואר הראשון, עם הרבה דגש על התואר הראשון, ודרך תארים מתקדמים עם מלגות לתואר שני מחקרים ולדוקטורנטים.

מהו השלב הטרום אקדמי? התיכון?

השלב הטרום אקדמי הוא לא התיכון. אנחנו נמצאים ביישובים ומפעילים תכנית הישגים, תכנית של המועצה להשכלה גבוהה, עם רכזים שיושבים בתוך מרכזי צעירים ביישובים. יש לנו כמה עשרות רכזים, כ-40 רכזים ביישובי הפריפריה היהודים, ועוד כ-50 רכזים בישובים הערביים. כשהתחלנו את תכנית ההנגשה ליוצאי אתיופיה, תגברנו את מספר הרכזים של תכנית הישגים ביישובים שבהם מספר הצעירים יוצאי אתיופיה הוא הגדול ביותר. לכן תגברנו רכזים בעפולה, חדרה, נתניה, ירושלים, רמלה, אשדוד, קריית מלאכי, באר שבע, אשקלון ורחובות.

מטרת התכנית היא לאתר צעירים לפני שהם מגיעים לאקדמיה ולעבור אתם תהליך כדי שיוכלו להגיע לאקדמיה. המשך שלב זה הוא במכינות הקדם אקדמיות שם אנו נותנים מעטפת תגבור רחבה. מעטפת התמיכה היא גם אקדמית וגם כוללת סיוע כלכלי משלים. היא כוללת הכנה למבחנים פסיכומטריים. את זה אנחנו עושים גם בשלב של הישגים ומי שלא עשה את זה דרך הישגים יכול לעשות את זה בשלב המכינות. מכאן אנחנו שמים הרבה דגש על התואר הראשון, בעיקר על השנה הראשונה. גם כאן מתקצבים את המוסדות ומתמרצים אותם להעמיד סיוע אקדמי, תגבורים אקדמיים, תגבורים שפתיים, סיוע במיומנויות למידה, סיוע רגשי כשיש צורך וגם סיוע כלכלי משלים. כל המעטפת הרחבה הזו היא חשובה מבחינתנו להעלאת ההישגים האקדמיים וההצלחה בתואר הראשון.

בהמשך, בתארים המתקדמים, אנחנו נותנים מלגות לתואר שני כדי לעודד תארים מתקדמים, מחקריים. הוועדה מתקצבת כ-50 מלגות לתואר שני מחקרי, בגובה 40,000 שקלים למלגה. אנחנו מעמידים מלגות בגובה 60,000 שקלים לתואר שלישי לדוקטורנטים. ומלגות בגובה 80,000 שקלים לפוסט דוקטורנטים, עד לקצה הרצף לעידוד המוסדות למינוי אנשי סגל אקדמיים במוסדות להשכלה גבוהה. כך שהתכנית שלנו היא תכנית הוליסטית ורצינית.

סליחה שאני מפריע לך בנתונים המרתקים, כשאת אומרת עידוד מוסדות, מדובר בכסף? כלומר, אם אני באוניברסיטת בן גוריון ואני מלווה 10 סטודנטים לתואר שלישי, הם מקבלים מלגות עד לגובה של 80,000 שקלים ואני כמוסד מקבל כסף?

כן, מות"ת. אנחנו מתקצבים את זה.

כמוסד.

יש תהליך תמרוץ. התשובה היא כן, זה אכן קיים, זו שאלה טובה. יעל, תתכנסי לסיכום הדברים.

אתם רוצים שנדבר קצת על המלגות?

כן, בהחלט.

נושא המלגות הייחודיות לסטודנטים יוצאי אתיופיה הועבר לאחריות המועצה להשכלה גבוהה החל מתש"פ. בתשע"ט הייתה החלטת ממשלה בנושא שהעבירה את האחריות ממשרד הקליטה, ממנהל הסטודנטים, אל המועצה להשכלה גבוהה. כלומר, תש"פ, השנה שהסתיימה עכשיו, היא השנה הראשונה שהפעלנו את התכנית הזו. חשוב לי להגיד שאנחנו לוקחים את הנושא מאוד ברצינות ועם הרבה תשומת לב. אני רוצה להוסיף שלא עשינו העתק הדבק מתכנית המלגות שהייתה כל השנים במשרד הקליטה אלא בנינו תכנית בהתאם לעקרונות שות"ת עובדת לפיהן. תכנית מרום שהשקנו נבנתה על בסיס עקרונות תכנית אירתקא לחברה הערבית, אני מניחה שחלקכם מכירים, כשהקריטריונים  הם סוציו-אקונומיים וניתן משקל גם לגיוון תחומי לימוד, לכיוון של מדעים, הנדסה ורפואה. המלגה היא בגובה 10,000 שקלים ומובטחת לכל שנות התואר בכפוף להתנדבות.

אם מישהו רוצה להיות מורה לספרות או להיסטוריה, הוא לא רוצה להיות מהנדס. הוא יקבל פחות כסף?

המשקל המרכזי ניתן לקריטריונים סוציו-אקונומיים. כולם מקבלים את אותה גובה מלגה, אין כאן רמות של מלגה. כל מי שנמצא זכאי מקבל 10,000 שקלים בשנה. אפשר להיכנס למלגה בשנה א'. מי שנמצא זכאי, המלגה מובטחת לו לכל שנות התואר, בכל שנה 10,000 שקלים. אם התואר הוא תואר 3 שנתי, יקבל 30,000 שקלים על כל שנות התואר. אם התואר בהנדסה או תואר 4 שנתי אחר, 40,000 שקלים.

את יודעת להגיד לנו על עוד מקורות למלגות אצלכם ליוצאי העדה האתיופית שהן לא בהחלטות ממשלה אלא פילנתרופיות?

מקורות ייעודיים ייחודיים ליוצאי העדה האתיופית?

כן.

רק קרן המלגות הזו שאני מדברת עליה, אנחנו קוראים לה קרן מרום ויש לה מסלול שנקרא מסלול ממשיכים. לקרן מרום ניתן להיכנס בשנה א'. מאחר שלא רצינו לפגוע בכל יתר הסטודנטים, כל הסטודנטים שהיו בתש"פ בשנים מתקדמות, בשנה ב' ואילך, גם תואר ראשון וגם תואר שני, עשינו צילום של תמונת מצב ביחס למלגות אשר קיבלו בתשע"ט ממשרד הקליטה. כולם המשיכו וקיבלו מאתנו את המלגות.

אני רוצה לציין ולהודות כאן למשרד הקליטה על שיתוף פעולה נפלא. כל דבר שהיה צריך, כל סוגיה או בעיה שעלתה, הם נרתמו ועבדנו בשיתוף פעולה מאוד רחב. את התכנית שלנו מפעילה פר"ח וגם כאן זו הזדמנות טובה להודות להם. יש שם צוות נפלא שעובד עם הרבה תשומת לב והרבה מחויבות לנושא. בתש"פ חילקנו  1,650 מלגות לסטודנטים לתואר ראשון. בנוסף, חילקנו 220 מלגות בגובה 10,000 שקלים לסטודנטים לתואר שני והקצנו כ-50 מלגות מחקר לתואר שני מחקרי בגובה 40,000 שקלים. אני חושבת כסקירה ראשונה אלה הם הדברים.

תודה יעל. נמצאת אתנו הילה מגדל בק, סמנכ"לית פר"ח. שלום, ברוכה הבאה למשכננו.

ברוכים הנמצאים.

נשמח להתייחסות שלך ספציפית לתכנית מרום אבל גם לממשק עם פר"ח.

החל מתש"פ קיבלנו מות"ת להפעיל את קרן המלגות מרום, עבור הסטודנטים הממשיכים שעברו ממשרד הקליטה ועבור הסטודנטים החדשים שהחל מתש"פ היו חלק מתכנית מרום החדשה לאחר המעבר. אנחנו מופקדים על חלוקת המלגות, רישום המלגות וכן על התנדבות בקהילה. בשנה א', הם צריכים לעשות 40 שעות, בשנה ב', 60 שעות, פחות שעות מסטודנט רגיל שעושה פר"ח. תמורת ההתנדבות בקהילה או בחונכות בפר"ח או בכל מקום שהסטודנט בוחר בקהילה, מקבלים את המלגה הכי מהר שאנחנו יכולים על מנת לסייע להם לשלם את שכר הלימוד לאוניברסיטה.

אנחנו גאים בתכנית הזו. אנחנו רואים בה חלק מפר"ח. אנחנו גאים בערכים שהיא טומנת ואנחנו מלווים אותה ביתר תשומת לב ואכפתיות. תודה.

הילה תודה רבה. נעבור ליפה טבגה, יושבת-ראש אגודת הסטודנטים באשקלון ופורצת דרך משמעותית בכל מיני תחומים. בבקשה.

תודה, שלום לכולם. אני חייבת להגיד שאני מגיעה לפה עם תחושות מאוד קשות. אנחנו רגילים שמייצרים תמונה יפה ולא אומרים את המציאות כמו שהיא. לצערי הרב, יש קונצנזוס בקשר לתכנית בקרב הסטודנטים יוצאי אתיופיה שמשתתפים בה על הרעת התנאים, ממש כך. כמו שאמרו, היא עברה ממשרד העלייה והקליטה. בהתחלה חשבנו שמדובר בחבלי לידה של התכנית והיינו מאוד מכילים. מה הכוונה בחבלי לידה, הכוונה שאם סטודנט הגיש את עצמו למלגה ובגלל כל מיני כשלים טכניים של האתר הוא לא הצליח להגיש ופספס את מועד ההרשמה, אין לו עם מי לדבר, אין לו למי לפנות והוא לא יכול יותר לנסות להגיש את עצמו בגלל עניין טכני. כשמדברים פה על הנגשת ההשכלה הגבוהה ועידוד סטודנטים יוצאי אתיופיה להיכנס לתכנית, להיכנס לאקדמיה, נעשית בדיוק הפעולה ההפוכה וזה מצער.

כמה כאלה היו? אם מתוך מאה סטודנטים אחד לא הצליח להיכנס בצורה מקוונת.

כן, תסבירי.

בתחילת התכנית, פנו אליי סטודנטים מכל מיני מקומות בארץ. אני יושבת-ראש אגודת הסטודנטים באשקלון, אבל פנו אליי אנשים שהיה להם נח לפנות אליי. ראיתי שמדובר בתופעה. פניתי לכל מיני גורמים בוועדת ההיגוי, שדרך אגב התכנסה רק שלוש פעמים השנה. לא יכולים להיפגש בזום בזמן הקורונה? הנה אנחנו נפגשים פה בזום. היה יפה ומכובד אם אנשים שיושבים בתכנית, בוועדת ההיגוי, היו נפגשים יותר עם כל הכשלים וכל הבעיות שהסטודנטים מעלים.

סטודנטים מתארים תמונה קשה. אין להם מענה טלפוני, אין להם אל מי לפנות, לא עונים להם במיילים. מי שפספס את מועד ההגשה בשנה א', לא זכאי בשנה ב'. אני מקבלת הודעות קשות, אנשים רוצים לפרוש. איתותי נשירה איומים. מה שעשיתי באותו רגע, היה לפנות לגורמים בתכנית. אמרתי להם: תשמעו, הרבה פונים. אמרו לי: אנחנו משתדלים, אנחנו שמים תשומת לב מאוד גדולה. ראיתי שאין לי עם מי לדבר אז עשיתי מדגם מייצג. יצרתי סקר, קצר וחובבני, ושלחתי אותו לכל מיני סטודנטים ברחבי הארץ. תוך ארבע שעות היו 240 משיבים. כל המשיבים היו באותו קו: אין לנו מענה, אין לנו למי לפנות, אני שוקל לפרוש מהלימודים כי אני לא זכאי וכו'.

כשמדברים על קריטריונים, אם מישהו בשנה א' לא זכאי, יכול להיות שהמצב הסוציו-אקונומי שלו השתנה בשנה ב'. למה הוא לא זכאי בשנה ב'. מי שלא היה בשנה א' בתכנית, לא זכאי בשנה ב' בכלל. הדרישה הבסיסית, מה שצריך לעשות כבר עכשיו, הוא לפתוח שוב את מועד ההגשה. גם עכשיו יש המון סטודנטים שלא נרשמו כי הם פספסו את מועד ההגשה בגלל כשלים טכניים של האתר. בגלל שלא היה להם למי לפנות. בגלל שלא ענו להם למיילים. מן הראוי שגם נשאל שאלה: כמה נותני שירות יש בתכנית? סטודנט שהיום מרים טלפון לתכנית, למי הוא מגיע. אני רוצה לדעת אם יש משרד שעובד, באיזה שעות וכמה אנשים עובדים בו.

את מעלה טענות משמעותיות והדבר הראשון שנעשה הוא לבדוק אותן.

חשוב לי לציין את הפערים בין התכניות. היה פה מעבר ממשרד העלייה והקליטה וכשאני אומרת הרעת תנאים, קיימים נתונים. התכנית השתנתה. זה בסדר שות"ת אומרת: אנחנו רוצים להתאים את זה לאג'נדה שלנו, אבל יש דברים שצריכים לקחת בחשבון. נותנים לשנה א' בתואר שני להיכנס לתכנית ובשנה ב', אין אפשרות. אני לא יודעת מאיזה מקום זה מגיע. היה איזשהו הסבר אבל זה לא נשמע הגיוני. מישהו שרוצה לעשות הסבה, הוא לא בתכנית. היו מלגות קיום והן גם לא בתכנית. כל כך הרבה דברים השתנו וצריך שיהיה גם הגיון. אם אותו תקציב עבר ממשרד העלייה והקליטה למל"ג, למה צריך לשנות ולהרע תנאים.

אמרת כל כך הרבה דברים שצריכים הבהרה. אחת, את אומרת שחלה הרעה באקט של המעבר ממשרד הקליטה לאוניברסיטה, למרום. איך אפשר לתקן את זה? האם השרה יודעת? שתיים, אם נניח החלטתי לעשות תואר שני במקצוע מסוים, התחלתי שנה וקיבלתי מלגה, עמדתי בכל הקריטריונים וקיבלתי מלגה ועכשיו אני רוצה לעשות הסבה. אני לא רוצה תואר שני במקצוע שבחרתי, אני חוזר לשנה הראשונה במשהו אחר. את אומרת שאי אפשר לקבל עוד מלגה. יש בזה מידה לא מבוטלת של צדק לא לתת מלגה למי שמחליט בסוף השנה ללכת למקום אחר ומתחיל את השנה מחדש. זה לא דבר שפסול לגמרי. אני יודע שבהרבה קרנות מבקשים לזכך, להיות מדויקים כדי לא לפגוע בסטודנטים אחרים. התחלתי תואר שני, שמתי את זה כיעד, אני מקבל את המלגה. בסוף השנה, אם אני ארצה לעשות שינוי, זה כבר העניין שלי. שערי בנפשך שיש 100 סטודנטים שמקבלים החלטה לעבור למשהו אחר. תחדדי את הנקודה.

אתה שואל שאלה טובה ואני אענה לך עליה. בסוף אתה נוגע בנקודה החשובה שאני רוצה להעביר. במשרד העלייה והקליטה הייתה ועדה שהיא מתייחסת לכל מקרה לגופו. אם החלטנו שבתכנית הזו לא תהיה אפשרות להסבה אבל הגיע אליי סטודנט אם מקרה מאוד יפה, סיפור מרתק, סיפור עצוב ואני רוצה לעודד אותו כי זו האג'נדה האמיתית של התכנית, אני אסתכל ואקרא את הסיפור. כמו שיש ועדת ערעורים בכל מוסד אקדמי ובכל תכנית שמתכנסת לגופו של עניין.

הבנתי, הקשר האישי.

יכול להיות שלא צריך לתת לכל מי שעושה הסבה אבל כן צריך שתהיה ועדה מסוימת. לגבי הרעת תנאים: אחת, במשרד העלייה והקליטה הם היו מקבלים מלגת קיום של 600 שקלים או 1,200 שקלים. שתיים, היה להם מענה טלפוני והרבה בנות שירות ופקידות שהתייחסו באופן אישי, היה להם עם מי לדבר. אם היו חסרים מסמכים, הן היו מתקשרות אליהם. מענה אנושי, מעטפת אנושית. שלוש, מי שעשה תואר שני בשנה ב' היה זכאי, היו קריטריונים. היו כל כך הרבה דברים אבל אני לא רוצה להאריך כי נראה לי שלקחתי המון זמן והדוברים אחריי ישלימו.

יפה, את מעלה טענות משמעותיות. אני מאוד רוצה שהילה מפר"ח או יעל או יוסי מהמל"ג ות"ת יתייחסו אליהן. אני מקווה שתמונת המצב הרבה יותר טובה ממה שיפה מציגה אבל אם לא, אנחנו חייבים לקבל תשובות כי זו מציאות בלתי אפשרית.

אני מתנדבת להעביר לך היום תמונת מצב מהשטח.

מציין תעבירי לנו, זה חשוב. יעל או הילה, מי רוצה להתייחס, אנחנו חייבים לקבל תשובות. גם לשאלת המענה הטלפוני והמיילים, אם זה נכון, זה מאוד בעייתי. וגם לשיקולים של מי מקבל ומי לא מקבל. אלו שתי התמות העיקריות שיפה טענה פה.

לגבי מועדי הגשה, מאוד חששנו בשנה שעברה שסטודנטים יפספסו את מועד ההגשה לכן, למרות שאנחנו לא עושים את זה כמעט בשום מערך מלגה, החלטנו לקבוע שני מועדים להגשה. בשנה שעברה קבענו מועד אחד לפני סמסטר א' ומועד שני לפני סמסטר ב' לכל מי שפספס בסמסטר א' או נרשם והתחיל את הלימודים בסמסטר ב'. גם סטודנטים שהתחילו את הלימודים בשלב מאוחר בתש"פ ולא בתחילת שנת הלימודים ונכון להיום עוד לא סיימו את שנה א', יכולים להגיש גם עכשיו כי מבחינתנו הם עדיין חלק משנה א'. ניתנו שני מועדים להגשה. קיבלנו בשנה שעברה 560 פניות חדשות מתלמידים בשנה א' מתוכן 530 נמצאו זכאים, 95%. שיעור הזכייה במלגת מרום בשנה שעברה עמדה על 95%.

רק שאלה כדי שאני אבין, ה-100% הם אלה שפנו? האם יש סיכוי שיש אנשים שפונים ואתם בסוף לא יוצרים איתם קשר?

אין דבר כזה. הצוות של פר"ח עושה עבודה מאוד יסודית. גם אם לא תופסים אותם מיד, אפשר להשאיר הודעה והם תמיד חוזרים לכולם. הם מסייעים להעלות ולהגיש טפסים אם מישהו מתקשה, עם הרבה סבלנות והרבה אורח רוח. הנושא הזה והשירותיות הוא מאוד קריטי ואנחנו מאוד מקפידים עליו. התוצאות מדברות בעד עצמן, מספר הסטודנטים שקיבלו את המלגות שלנו בתש"פ גבוה ממספר הסטודנטים שקיבלו את המלגות שנה קודם כשהנושא היה במשרד הקליטה. כך שאי אפשר להגיד שהמעבר לות"ת פגע בסטודנטים. יותר סטודנטים קיבלו מלגות מאז שהנושא עבר אלינו.

בנוסף, קרנות ומלגות נוספות של ות"ת שהן פתוחות לכלל הסטודנטים, פתוחות כמובן ליוצאי אתיופיה. בעבר , הם לא יכלו לגשת לדוגמא לקרן הסיוע לסטודנטים בגלל מגבלה של משרד הקליטה, לא שלנו, לא של ות"ת. מהרגע שהנושא עבר לות"ת, אנחנו הסרנו כל מגבלה. אפשרנו לגשת לכל הקרנות והמלגות שניתנות באמצעות ות"ת. בקרן הסיוע לסטודנטים, 500 סטודנטים קיבלו מלגה בתש"פ מתוך 750 שפנו. שני שלישים קיבלו מלגה. אפשר להגיש בקשה להתנדבות בפר"ח, כמו כולם, בלי קשר למלגות מרום. במלגות מרום קבענו שעות התנדבות מצומצמות כדי שיהיה אפשר במקביל לעבוד ולהתנדב בקרנות מלגות נוספות.

זה נכון שהמלגה הבסיסית שלנו, מלגת מרום, היא בגובה 10,000 שקלים והיא לא כוללת דמי קיום. זה נכון. מצד שני, אנחנו מאפשרים, כמו שאמרתי, לגשת לכל קרנות המלגות של ות"ת בלי מגבלה. אם לדוגמא ניגשים גם לקרן הסיוע לסטודנטים, גם למרום וגם לפר"ח, אפשר להגיע עד קרוב ל-30,000 שקלים בשנה.

יעל, תודה. הילה, את רוצה להתייחס?

אני רק אוסיף לדברים של יעל שיש מענה טלפוני אנושי וקיבלנו עליו פידבקים מאוד חמים מהסטודנטים על זה שיש מענה, ואם אנחנו בשיחה ממתינה אנחנו חוזרים. נכון, אין לנו 20-30 איש אבל יש מישהי מוסמכת שעונה לטלפונים כל יום משמונה בבוקר עד שש בערב. אני לא מכירה הרבה גופים שמעמידים מענה אנושי כזה עבור הסטודנטים.

בנוסף, כל סטודנט שרושם מייל, אנחנו מתחייבים תוך 72 שעות להשיב לו עניינית במייל. גם כתובות המייל וגם מספרי הטלפון מפורסמים באתר פר"ח ובאתרי המל"ג. אין מצב שסטודנט לא יכול להגיע אלינו. אין מצב. זו אגדה שכבר 12 חודשים נמשכת והגיע הזמן לבחון זאת הלכה למעשה ולשאול את הסטודנטים איך אורית עונה להם כל יום משמונה בבוקר עד שש בערב ומשיבה להם.

לגבי מיילים, אני בודקת את זה אישית. אין מיילים שתוך 72 שעות לא משיבים להם תשובה פרקטית כיצד לנהוג. דבר אחרון, סטודנטים שנה א' שיותר קשה להם, שעוד לא מכירים את העולם האקדמי, אנחנו מתקשרים אליהם באופן יזום ואומרים להם: תעלה טופס אישור לימודים, תעלה נתוני הכנסה של ההורים. אנחנו מתקשרים והשיחות האלו מתועדות. יש לנו כיום, ברגע זה שאנחנו מדברים, צוות שמתקשר לכל הסטודנטים שחסרים להם טפסים או שמתקשים להעלות אותם. אין מה לעשות, כדי להגיש מלגה ל-30,000 שקלים במהלך התואר צריך להגיש כמה טפסים סוציו-אקונומיים ולימודיים אקדמיים. הסטודנטים נדרשים לעשות זאת ומי שמתקשה אנחנו מסייעים לו ואנחנו מעלים את הטפסים באופן אקטיבי. זה לגבי המענה הטלפוני, המענה במיילים וסיוע בהרשמה. תודה.

(היו"ר יאיר גולן, 11:08)

תודה. גילה מולה, בבקשה.

שלום, שמי גילה, אני סטודנטית בשנה ג' באוניברסיטה העברית לחינוך, מדעי המדינה והוראת אזרחות. אני ממש מסכימה עם מה שיפה אמרה, אלה הנקודות שרציתי להעלות. אני יושבת פה ושומעת את מה שיעל והילה אומרות והתחושות הן באמת קשות. התחושה היא שאתן מנותקות מהשטח, מנותקות. אתם מוזמנים עכשיו להתקשר למספר ואתם לא תקבלו מענה בצד השני. אני כבר בשנה ג', בחיים לא ענו לי במספר הזה שמיועד לסטודנטים של מרום. איך אני מתקשרת? אני מתקשרת לפר"ח ואני מבקשת מישהי ממרום. על זה יעידו כל הסטודנטים שאיתי. עשיתי סקר קצר לקראת הוועדה, מלא סטודנטים אמרו לי: אין זמינות, חוסר זמינות משווע.

כלומר, מה שתואר פה קודם הוא לא נכון. אין מענה באמת לסטודנטים.

אין מענה. אני מצטערת להגיד לכם, אתן שנמצאות גבוה מנותקות לגמרי מהשטח. זו התחושה, התחושה היא קשה, והגיע הזמן שתטפלו בזה.

הילה שומעת אותנו? היא התפארה פה במענה בלתי רגיל שהוא ייחודי ואין כמוהו.

אני מזמינה אתכם היום לעשות סקר שביעות רצון בין כל הסטודנטים של מרום ונראה את הסקר הזה. עד הפעם הבאה שאנחנו נפגשים, אני רוצה שיעבור סקר שביעות רצון בין כל הסטודנטים שרשומים אצלם ובואו נראה מה דעתם, בואו נשמע אותם. עזבו את מה שאתם אומרים. בואו נשמע ממקור ראשון, מהסטודנטים.

זה בדיוק מה שנדרש. אנחנו נדרוש ממשרד החינוך או מהמשרד להשכלה גבוהה ומשאבי המים סקר שביעות רצון. בלי נתונים אי אפשר לקבל החלטות.

זה לא שמדובר פה בעשרות אלפי סטודנטים. זה לא עניין של הרבה זמן.

כן ברור. אנחנו יודעים בדיוק בכמה סטודנטים מדובר וזה לא סקר מורכב.

כן ממש, זה לא סקר של כלל הסטודנטים במדינה. זה ספציפית לאוכלוסייה הזו. דבר נוסף, דיברו פה גם על כפל מלגות. שנה שעברה ביטלו לנו את מלגת הקיום ואמרו לנו: תגישו למלגת הסיוע של משרד החינוך. התחושה הייתה שהם סיכמו על כך שהקצו לנו שם מלגה נוספת ואנחנו יכולים להגיש ולקבל. התחושה הייתה קשה, הייתה כמות מיילים גדולה לרכזי הישגים. רוב הסטודנטים לא קיבלו מלגת סיוע. יותר מזה, מלגת מרום מקצה 10,000 שקלים בשנה. איפה יש היום מכללה באקדמיה ששכר הלימוד עומד על 10,000 שקלים. תביאו לי שם של מכללה או אוניברסיטה ששכר הלימוד מסתכם ב-10,000 שקלים.

מזווית ההסתכלות שלך, למה לא לקבוע, לפחות בשלב הזה, לטווח זמן מוגבל של חמש שנים קדימה, שכל הסטודנטים יוצאי אתיופיה יקבלו מלגה? כולם יקבלו מלגה, לא צריך לריב על זה, לא צריך לבקש את זה. צריך להיות ברור שכל סטודנט יוצא אתיופיה מקבל מלגה לחמש שנים קדימה. מה הבעיה. מה העלות של זה, אני רואה שכמות הסטודנטים היא לא כזו גדולה לצערי.

נכון, ממש לא.

זה לא מה שהיה במנהל הסטודנטים תחת מוקד הקליטה? זה מה שהיה, בצורה גורפת.

אני עכשיו שומע שזה נוהל מורכב ומסובך. למה? גילה, הנושא ברור. דרישה חד משמעית להקלה בנוהלי קבלת המלגה. לעשות את התהליך הזה פשוט יותר, קצר יותר, נוח יותר.

כשהייתי תחת מנהל הסטודנטים, הרכזת המחוזית הייתה איתי בחיוג ישיר. כשהייתי בשנה א', כל פעם שהייתי מתקשרת לארקדי, רכז הסטודנטים שיושב בירושלים, שאני בטוחה שאחראי על המון סטודנטים, הוא היה זמין לענות לי, לעזור לי, להיות צמוד אליי, להעלות בשבילי מסמכים. יותר מזה, היה אפשר להגיע לכל מוקד קליטה בעיר והיו עוזרים לך לסרוק מסמכים. כולם היו מתגייסים למשימה הזו לעזור לסטודנטים. אפילו השומר במוקד הקליטה היה מתמצא בעניינים ובזמן שמישהי הייתה בטיפול אצל בת שירות או אצל עובדת אחרת, הוא היה עוזר לנו להעלות מסמכים.

גילה, האם יש לך דברים נוספים שאת חושבת שצריך לשפר?

כן, יעל דיברה על כפל המלגות שאפשר לעשות. אני סטודנטית של מרום ועם ביטול דמי הקיום רציתי להגיש לפר"ח. אמרו לי: את לא יכולה כפל מלגות, את לא יכולה להגיש גם לפר"ח. יעל, את אמרת שאפשר להגיש לקרן הזו ולפר"ח, בבקשה, יש לי את זה במיילים. ניסיתי לפנות לכמה גורמים, דיברתי עם טלל על זה והיא תעיד על כך. למה אסור לנו להגיש לפר"ח?

למה אנחנו בכלל מתייחסים לפר"ח כמלגה? בסופו של דבר אתה נותן שירות, אתה לא מקבל את זה חינם. אתה הולך לעבוד. נכון?

כן.

למה בכלל להתייחס לזה כטובה שמישהו עושה לך.

פר"ח זו מלגה שלא צריך יותר מדיי תנאים בשביל להתקבל אליה. כל סטודנט בארץ יכול לעשות את מלגת פר"ח. מהרגע שמרום ופר"ח חברו יש בעיה.

הנקודה ברורה. האם יש עוד משהו?

זו לא אשמתנו שמרום ופר"ח חברו יחד וכך מונעים מסטודנטים של מרום לעשות גם מלגת פר"ח, כאשר יש המון סטודנטים של פר"ח ברחבי הארץ שעושים כל מלגה נוספת שהם רוצים ואין להם שום בעיה.

גילה, אנחנו רוצים לעבור לדוברים נוספים ברשותך.

אני מקווה שתבין שהתחושות באמת קשות. אני יודעת שזה בא מכוונה של לעודד השכלה. כרגע, זה מעודד נשירה. הסטודנטים חווים תסכול מאוד גדול. נתנו, כמו שיפה אמרה, הזדמנות לחבלי לידה, שנה שלמה. אני מצטערת אבל כרגע זה לא עובד.

גילה, המון תודה, פשוט יש לנו עוד דוברים. הארת את עינינו באופן יוצא מן הכלל.

תודה רבה.

טלל דולב אתנו?

שלום רב, אני ראש המטה לשילוב יוצאי אתיופיה במשרד ראש הממשלה. אני אשמח לענות על שאלות אם יהיו אחר כך אבל אין לי מה להוסיף לדיון. אני חושבת שעדיף לעבור לדוברים הבאים.

טוב. שלומי יחיאב אתנו? את שלומי אני מכיר היטב, אנחנו נפגשים פה לא מעט. שלום שלומי.

שלום חבר הכנסת. אני חושב שזה אחד הדיונים החשובים שמתקיימים בפתח שנת הלימודים האקדמית. אמנם לפני שבוע קיימנו דיון על 350,000 סטודנטים וסטודנטיות בישראל ומתוכם אוכלוסיית יוצאי אתיופיה הם כמה אלפים. מבחינת אחוזים זה לא הרבה, אבל מבחינת המקום שלנו בסדרי עדיפויות, זו אחת הנקודות הקריטיות. בסוף אנחנו מאמינים שהנגישות להשכלה גבוהה היא אחד היעדים הכי חשובים שיש היום להשכלה גבוהה בישראל.

גם אנחנו, כהתאחדות סטודנטים שמייצגת ונמצאת בתווך, ואני כחבר מל"ג, אומרים שיש פה תסכול ואני אגיד בצורה ברורה: אני חושב שהוא פתיר. יש פה מסביב לשולחן ומסביב לזום פורום וצוות של אנשים במדינת ישראל ששילוב אוכלוסיית יוצאי אתיופיה נמצא בליבם. התסכול אולי מופנה ליעל ולהילה כי הן נמצאות בחזית, אבל אנחנו רואים את כל המערכת. יש פה דיקני סטודנטים, יש פה מועצה להשכלה גבוהה. אני חושב שאפשר לעשות את זה בכמה מהלכים. אולי שורש הבעיה הוא שיש הרבה גורמים שמתעסקים בזה.

אנחנו מחכים בדיוק לזה, מה אפשר לעשות?

אני רוצה לתת הצעה, לנסות להיות בדיונים האלה קצת פרקטי. יש פה שלוש נקודות מרכזיות שאנחנו בהתאחדות מאתרים ואני חושב שאם נצעד אליהן זו תהיה הבשורה הגדולה. הסוגיה הראשונה היא הפער בהרשמה בין השנים. היום, אם סטודנט או סטודנטית מפספסים את מועד ההגשה בשנה א', אז זה מתפספס. העלו את זה גם כאן, גם יפה וגם גילה. אני חושב שאנחנו צריכים לצאת בהחלטה ברורה, שגם אם סטודנט או סטודנטית פספסו בשנה א', זה לא ימנע מהם להגיש ולקבל את זה בשנים הבאות, בשנה ב' ובשנה ג'. זו נקודה אחת וצריך להרוג את זה היום.

הנקודה השנייה היא סוגיית המלגות. הילה הציגה את זה כאן, אפשר לעשות גם בפר"ח וגם במקום אחר. לסטודנט בקצה, זה שקוף מבחינתו. זה לא משנה אם הוא נמצא דרך פר"ח או ות"ת. הכול בסוף מרום, תחת אותה מטריה. גם כאן, עבור סטודנט או סטודנטית שלא יכולים לבצע או רוצים לעשות את הפעילות ההתנדבותית במקום אחר, צריך לייצר בנק של מקומות או כל מיני ארגונים אחרים ולאפשר לו. למה? אנחנו גם חלק מפר"ח, זה אחד הארגונים החשובים במדינת ישראל שמקדם פעילות התנדבותית ומחלק מלגות, אבל זה מאפיין של התנדבות שהוא לא בהכרח מתאים לכל סטודנט וסטודנטית. זה מאפיין שמחייב יכולות חניכה ויכולות שונות. אני חושב שגם כאן, כמו בנקודה הראשונה, צריך להיות מאוד ברורים ולצאת מכאן היום ולהגיד שהסטודנטים יוכלו לעשות התנדבויות במקומות נוספים.

הנקודה השלישית היא הנקודה של הוודאות, של הדברור ושיהיה ברור לסטודנטים איך הדברים האלה נעשים. לפני כמה חודשים נפגשנו כל הפורום הזה במרכז הבינתחומי בהרצליה. הצעתי שם הצעה שאני עדיין מציע אותה ואני בטוח שהיא בסוף תייצר את הפתרון. הסטודנטים היום מקבלים מידע מעשרה גורמים שונים. צריך לייצר מהלך אחד, גורם אחד שעליו כל השחקנים כאן מסכימים, שיודעים מה השעות, מה הימים, מתי המענה הטלפוני, הנקודות והוודאות. אנחנו כהתאחדות מוכנים להפיץ את זה, גם מחר בבוקר מבחינתנו, לכל הסטודנטים בישראל, שכולם יהיו תחת ההודעה הזו. אני חושב שאם נעשה את שלושת הפעולות האלו היום, אנחנו נפתור הרבה תסכול.

הנקודה הסופית, וזה לסטודנטים ולסטודנטיות היקרים שלנו, ועם זה אני אסיים, בסוף היה מהלך של העברת אחריות על הנגשת ההשכלה הגבוהה ליוצאי אתיופיה ממשרד הקליטה להשכלה הגבוהה ואנחנו היינו שותפים לתהליך. אנחנו עדיין מאמינים שיש למהלך הזה חשיבות רבה. אנחנו חייבים לנקות את כל חבלי הלידה ולעשות את זה היום, לא מחר ולא בשנה הבאה אלא לעשות את זה היום. אבל בפן ההוליסטי, כמו שיעל סיפרה, בסוף הנגשת ההשכלה הגבוהה זה לא רק לחלק כסף. יש פה שלבים, יש את הנגישות לאקדמיה, שכאן נמצא פרויקט הישגים. יש בתוך שנה א' מניעת נשירה, מלגות, מעבר לתארים מתקדמים. הייתי שמח שנעשה את הדיון הזה בשבוע הבא כשננקה את כל הדברים האלה ונדבר כמו שאמרת חבר הכנסת: איך מגיעים ל-5,000 סטודנטים שיכולים לקבל את המלגה. איך אנחנו יכולים לראות שיש לנו דוקטורנטיות ומסלולים מתקדמים לשילוב יוצאי אתיופיה. לשם אנחנו חייבים לחתור. אנחנו מתחפרים כבר שנה בחבלי הלידה. אנחנו חייבין להוריד אותם מהשולחן. אני שמח מאוד על קיום הדיון. אני חושב שצריך לעשות דיון נוסף, דיון מעקב בשבוע הבא כאשר שלושת הנקודות: המעבר בין השנים, התנדבויות נוספות חוץ מפר"ח וודאות, מאחורינו.

(היו"ר רם שפע, 11:20)

תודה רבה שלומי. אני רוצה בבקשה לפנות לסגן השר לביטחון פנים גדי יברקן, שיתייחס לנושא בכמה מילים. תודה שהצטרפת אלינו.

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת גולן. אני רוצה לברך אותך אדוני היושב-ראש על קיום הדיון. זה נושא מאוד חשוב ואני יודע שזה קרוב ללבך, כמי שכיהן בעבר כיושב-ראש התאחדות הסטודנטים של ישראל. אני גם מכיר אותך באופן אישי ואני יודע שזה מאוד מעסיק אותך.

אני רוצה להתחיל בגילוי נאות. אני התנגדתי בעבר לכל אורך הדרך להוציא את המלגות ממנהל הסטודנטים ולהעביר אותן למל"ג. התנגדתי נחרצות ונלחמתי ולצערי לא הצלחתי וזה עבר. למה התנגדתי? לא רק אני התנגדתי, היו הרבה אנשים שהתנגדו ועכשיו אנחנו רואים למה. לא היה צריך לגעת במנהל הסטודנטים בנושא הסטודנטים יוצאי אתיופיה והיה צריך להשאיר אותו במקום. כן היה צריך להוריד כל מיני חסמים שהפריעו לסטודנטים לקבל את הסיוע שלהם. למשל, במנהל הסטודנטים אני זוכר שמי שהתחיל את לימודיו עד גיל 28, אם אני לא טועה, היה יכול לקבל מלגה. ניתן להוריד את החסם הזה של גיל ושל מצב סוציו-אקונומי ולאפשר לכל הסטודנטים, כל מי שמגיע, להירשם במכללה או באוניברסיטה לקבל את המלגה. נוצרה כאן בירוקרטיה כמו שרק מדינת ישראל יודעת לייצר.

יפה וגילה, שתי הסטודנטיות, תארו את זה בצורה יוצאת דופן. הן צודקות ואני חותם על כל מילה שהן אמרו. בנוסף לתפקידי כסגן השר לביטחון פנים, הנושא של ליווי יוצאי אתיופיה, כל מי שאינו עולה חדש, נמצא תחת אחריותי. קיימנו מספר פגישות, גם עם שר ההשכלה וגם עם המל"ג ועם היועץ שלי ירגה מנווב שנמצא אתנו בזום שמרכז את כל התהליך הזה. בזכות שתוף הפעולה בינינו בשיח הזה, חסמים טיפה ירדו. הצורך העולה מן השטח הוא לא מה שמצטייר כאן בשיחות של המל"ג. אני חייב להגיד שיש כוונה מאוד טובה של המל"ג והם עושים והם עובדים. זה לא נכון להגיד שהם אשמים בכל, יש הרבה דברים שהצליחו. לצורך העניין, הם קיבלו 600 סטודנטים לשנה א'. אבל אם היו מורידים את החסמים, היו מתקבלים יותר סטודנטים. לא רק 600 סטודנטים נרשמו לשנה א' בכל שנת לימודים. המל"ג אמרו לי שהשנה הם קיבלו יותר מאשר בפעמים הקודמות כשהיה במנהל הסטודנטים כי אחוז הסטודנטים שנרשמו מאז שעבר למל"ג הוא גדול יותר ממה שהיה בתקופה של מנהל הסטודנטים. לכן אני חושב שזה מלכתחילה היה טעות להעביר את זה ואני יודע שהרבה אנשים נלחמו בעניין הזה. אני יודע שלשיטתם של הרבה אנשים הדבר הזה יכול היה להטיב עם הסטודנטים. בפועל, המון סטודנטים שפנו בשנה שעברה בנושא מלגות המל"ג, לא רק מלגות מרום, לא קיבלו. אני יודע שנעשה פה מאמץ גדול כדי להוריד טיפה את החסם, את הבירוקרטיה, כדי שחלק מהסטודנטים כן יקבלו אבל זה לשנה א'. מה קורה עם סטודנטים לתארים מתקדמים, תואר שני, דוקטורנטים.

אנחנו נמצאים בבעיה מאוד קשה. אני מסכים אתך, חבר הכנסת גולן, ואני מניח שגם היושב-ראש יסכים אתנו, שצריך להוריד את כל החסמים. לאפשר מלגה לכל סטודנט שרוצה להגיע לאוניברסיטה ולמכללה ורוצה לרכוש תואר אקדמי במדינת ישראל. במקום לאפשר לו, אנחנו לצערנו הרב שמים עוד ועוד משקולות על רגליו כדי שינוע לאט והוא לא יגיע ליעד. בואו נסתכל על כמות הסטודנטים יוצאי אתיופיה שנושרים בשנה. הרישום הוא גבוה אבל המון סטודנטים נושרים. רובם המכריע נושרים בגלל בעיה כלכלית. הרי המדינה רוצה לתת את הסיוע הזה. בסוף המדינה משקיעה במניה בטוחה של ציבור משכיל לעתיד. כשהאנשים האלה יוצאים, חלקם הגדול מיד מוצא עבודה, חלקם ממשיכים לתארים מתקדמים בהשכלה. חלקם עושים הסבה, אבל עדיין יש להם את התואר הראשון וכשהם ירצו לעסוק בזה הם ימצאו פרנסה.

אני חושב שאין לנו יותר מדיי מה לחכות כי בזבזנו המון זמן והמון סטודנטים הפסידו בעניין הזה. צריך קודם כל להוריד את כל החסמים וכל הבירוקרטיה. למה פר"ח צריך להיות חלק ממרום? מאותה מלגה? הרי אתה לא חייב להיות יוצא אתיופיה כדי לקבל את פר"ח. כל סטודנט במדינת ישראל, לא משנה מאיזה מוצא או באיזו מכללה, יקבל אותן. אין קשר לזה. אם הוא יתאים לזה, הוא לא צריך להיות בן הקהילה. אז למה פר"ח ומרום קשורים אחד בשני? יש הרבה שאלות.

אני אתן להם להתייחס אבל ככל שאני מבין זה עניין ניהולי. פר"ח הוא גוף גדול שיודע לנהל הרבה מאוד מלגות. הייתי חבר בהנהלת פר"ח ואני מכיר את זה טוב. אני מניח שהם חיברו את התכנית כדי לתת מענה טוב יותר. יכול להיות שזה לא קורה מספיק טוב אבל זה החיבור. תקנו אותי אחר כך אם אני טועה.

אני רוצה להיות ברור, אני לא חושב חס וחלילה שמישהו עשה זאת מאיזשהו מניע. אני רק אומר שבמבחן התוצאה זה יוצר סיבוכים.

אין בעיה, רק הסברתי את החיבור.

אני מבין, אדוני היושב-ראש את מה שאתה אומר. יש המון דברים שבסופו של דבר לא צריך לעשות כמקשה אחת. נכון שאלה שפעלו בנושא הזה אמרו: אנחנו כבר ותיקים, יש פה ילידי הארץ, כמה זמן נהיה במרכז קליטה. אני מבין את הטענה הזו. אבל אם יש פה משהו שעובד, ואנשים רוכשים השכלה, ואנשים מגיעים ומקבלים מלגת קיום ואנשים מגיעים לספסל הלימודים עם ראש שקט כדי להשלים את התואר, מה זה משנה מאיזה גוף אתה מקבל את זה, ממשרד הקליטה, מהסוכנות או מהמל"ג. אם זה עובד אז זה עובד. אם זה לא עובד, מתקנים. לא כל מקום שמשרד הקליטה מתעסק בו אמור חס וחלילה לתייג אותך כעולה חדש. ממש לא, הכול בראש.

הלשכה שלי בקשר רציף מאוד עם המל"ג וישבנו עם שר ההשכלה. בואו נוריד את כל הבירוקרטיות, את כל החסמים ונאפשר לכל סטודנט וסטודנטית יוצאי אתיופיה שרוצים להגיע להשכלה גבוהה והם עומדים בתנאים של אותה מכללה ואותה אוניברסיטה, איך שהם נרשמים זה יהיה אוטומטי. הם צריכים רק להעביר מספר חשבון כדי לקבל את המלגה. בלי הרבה בעיות. אם הם צריכים להתנדב הם יתנדבו ויתרמו לחברה ואת חובתם הם יסיימו. על המדינה להוריד את כל החסמים והבירוקרטיות ובזה אנחנו עוסקים. אני מאוד שמח, אדוני היושב-ראש, שאתה מלווה את הנושא הזה. הנושא הזה חשוב מאוד לכולם כי הרבה סטודנטים עכשיו פשוט פורשים. כפי שאמרה גילה הסטודנטית, זה מעודד נשירה מאשר להיכנס לעולם ההשכלה. תודה רבה.

תודה רבה לך חבר הכנסת וסגן השר גדי יברקן. נמצא אתנו סטודנט נוסף, מלקמו?

שלום, התכנסנו כאן במיוחד בשביל מטרה אחת: איך אנחנו מביאים לשיפור אחוז הסטודנטים יוצאי אתיופיה. כרגע הנתון מדאיג מאוד ביחס לשאר האוכלוסייה. גילאי 20-45 בקרב יוצאי אתיופיה הם 50% מהקהילה. כשאנחנו מסתכלים על הנתון הזה ואנחנו מסתכלים על הנתון של האתיופים שלומדים באקדמיה, אנחנו רואים אולי 1.2%. זה הדבר המדאיג שאנחנו באים לשפר אותו. כרגע, יש בעיות.

אני אגיד כמה דברים פרקטיים. שלומי יחיאב דיבר יפה, מאוד אהבתי את החלק הזה כי זה מה שצריך להיות. השיחה הזו צריכה להיות על הפרקטיקה. איך אנחנו משפרים ומי מתחייב, איך מתחייב, אנחנו צריכים להציב יעדים. לא לדבר סחור סחור איזה בעיות יש. לגבי עניין הזמינות, יש לי פתרון מאוד פשוט. המון סטודנטים צריכים לעשות התנדבות במסגרת ההשתתפות שלהם במלגה. למה שאנחנו לא נתנדב ונענה לסטודנטים. אני מוכן לענות לסטודנטים ובכך פתרתי את הבעיה. זו הייתה הבעיה המרכזית שכולם העלו אותה אחד אחרי השני.

נשמע טוב.

דבר נוסף, מלגת קיום נתנה מענה במעטפת של משרד החינוך. משרד החינוך מתחייב לתת מלגות לאתיופים ובכך הורידו את מלגת הקיום. דרך אגב, אני הייתי מהמתנגדים בוועדה שדנה עוד לפני שלוש שנים אם לעבור או לא לעבור למרום והצגתי שם את הדברים האלה. גם לקחתם לסטודנט שהיום מקבל 10,000 שקלים, גם הורדתם לו את מלגת הקיום וגם משרד החינוך לא נותן מלגה, יש פה בעיה. צריך לתת פתרון ומישהו צריך להתחייב על הפתרון הזה כי זה המון כסף שהולך מהסטודנט שיכול היה להסיר ממנו המון דאגות.

מימון שיעורי אנגלית, זו לא אופציה היום. בעבר, סטודנטים יכלו לקבל מימון לדבר הזה. צריך לתת לזה פתרון. אם אנחנו לוקחים 600 כפול 12 זה יוצא בערך חמש וחצי. שיעורי אנגלית הם בערך 1,500 או 3,000 אני לא זוכר בדיוק. בכל מקרה, זה עוד כסף שנעלם לסטודנט.

יש בעיה נוספת והיא הולכת להיות מדאיגה במיוחד בשנה הזו. אנחנו הולכים ללמוד השנה בזום. זה אומר שיהיו המון מעברים של סטודנטים בין תארים. צריך למצוא לזה פתרון. הבעיה היא עוד יותר קשה בקרב יוצאי העדה בגלל שאין להם הרבה מידע לפני שהם מתחילים את התואר. פתאום הם מגלים שזה לא התואר שהם התחברו אליו. אני יכול להעיד על עצמי שעברתי אחרי שנה, אחותי עברה ועוד הרבה אנשים. צריך למצוא לזה פתרון. אנשים לא עושים את זה כי בא להם, הם לא שמחים לבזבז עוד שנה מהזמן שלהם באקדמיה. צריך למצוא לזה פתרון. לחשוב על פתרון בשביל מי שעובר בין תואר לתואר ואחרי שהוא מצליח ומסיים את השנה הראשונה, אחרי המעבר, לתת לו מימון.

לגבי פר"ח, העליתם את זה, לא הגיוני שבכל מלגה אפשר להתנדב כמעט בכל מקום ובמלגה הזו רק בפר"ח. אולי יש סטודנט שלא רוצה ללמד, אולי יש סטודנט שזו לא השיטה שהוא רוצה להתנדב בה. אולי יש סטודנט שהתחיל תהליך בעמותה מסוימת. אני חושב שצריך למצוא לזה פתרון.

דבר נוסף שירד מהשטח היא מלגת מעטפת. לאן היא נעלמה? הבטיחו לנו מלגה של 5,000 שקלים שחלק ממנה היא מימון בדיור ומימון שיעורי עזר. אני לא שמעתי עליה בשנה הזו. לא ידעתי עם מי לדבר והיא נעלמה מהשטח. אלו הנקודות המרכזיות שלי.

תודה רבה. יישר כוח, נתת פה גם רעיונות מעניינים, נראה אם ייושמו. חבר הכנסת יאיר גולן, בבקשה.

אני חושב שיש ועדת היגוי והמון כוונות טובות אבל איפשהו אנחנו יכולים להתרשם, לפי הנתונים היבשים, שההישגים הם ממש לא מספקים. אני מרשה לעצמי לומר, שהיעדים של משרד החינוך, ועכשיו גם המשרד להשכלה גבוהה, שמסתיימים ב-2022, הסבירות שנעמוד בהם לדעתי מאוד נמוכה. לכן המצב הוא לא טוב. יש כמה דברים שלדעתי חייבים לטפל בהם וכמובן שצריך לטפל בזה קודם כל ובראש ובראשונה לפני האוניברסיטה ולא באוניברסיטה.

אני חושב שמה שחסר פה בכל התכניות זה אפס עבודה עם הרשויות. הרי האתיופים לא חיים על הירח, הם חיים ברשויות מאוד מובחנות. צריכות להיות תכניות של משרד החינוך, של המשרד להשכלה גבוהה ותכניות נוספות שממוקדות לאותן ערים ולאותם יישובים שבהם קהילות יוצאי אתיופיה הן קהילות דומיננטיות ושבהם אפשר להביא לזינוק בהשכלה. אם לא יהיה פה בסופו של דבר טיפול בתיכונים שבהם יש אחוז גבוה של יוצאי אתיופיה, לא נראה זינוק. זה צריך להיות משהו אחר, צריך להתנפל על זה. צריך להגיד: אנחנו במקומות האלה נותנים פי שלושה שיעורי עזר, אנחנו נותנים את זה חינם, אנחנו נותנים עזרי לימוד בהיקף אחר ואנחנו מעודדים את המורים הכי טובים בארץ ללכת ללמד שם. אחרת איזה שיעור יהיה.

דבר שני, זה פשוט מכעיס שאנחנו מתייחסים פה לסטודנטים כשקופים. הרי אומרים: נתנו לכם, נתנו לכם. בואו נחליט שמי שצריך יוביל סקר שביעות רצון. כשאנחנו באים פה לדבר על הסטודנטים, אנחנו לא מדברים אנקדוטית עם סטודנט כזה או סטודנטית אחרת, אנחנו מדברים לפי נתונים. יהיה לנו סקר שביעות רצון ואנחנו נדע האם הטיפול שניתן הוא טיפול נכון.

דבר שלישי, אין ספק בכלל שזה שלא מאפשרים כרגע כפל מלגות זה דבר מעוות. אני, דרך אגב, לא קורא לפר"ח מלגה. פר"ח זה בסופו של דבר עבודה. אנחנו לא עושים טובות לאף אחד. הסטודנט נותן שירות והוא מקבל עבור זה כסף. מלגה מבחינתי זה לא עשית כלום וקיבלת. לכן צריך לאפשר פה כפל מלגות, כפל בקבלת הסיוע הכספי, כי אנחנו יודעים מאיזה בתים החבר'ה האלה באים. זה ממש קורע את ליבי כי אני ראיתי כמה חיילים שלי יוצאי אתיופיה נפלטו משירות רק על הנושא הכספי. חיילים מצוינים. הם אמרו לי: שמע, אני לא יכול לא לעבוד, פשוט לא יכול, אני חייב ללכת לעבוד.

תופעה ידועה וקשה. צודק.

הדבר הבא, אני מציע לוועדה להסתכל כמה גופים מטפלים בסטודנטים האלה ולנסות לעבוד מול המשרדים הרלוונטיים כדי לאחד את הגופים. ידוע שברגע שיש יותר מדיי גופים שמטפלים בנושא אחד, הטיפול הוא בלתי יעיל.

דבר אחרון, זה לא נדון פה ויכולות להיות תשובות לזה, לכן יכול להיות שאני מתפרץ לדלת פתוחה. נדמה לי שהליווי האקדמי צריך להיות הרבה יותר צמוד וכזה שמעודד, מושך את הסטודנטים יוצאי אתיופיה בציצית ראשם ומשדרג אותם לחוגים יותר מאתגרים ולחינוך שבסופו של דבר יביא תגמול כספי טוב יותר כשיצאו לשוק העבודה. בשפה פשוטה, להשקיע מאמץ ממוקד להביא סטודנטים יוצאי אתיופיה ללימודים טכנולוגיים.

העלית כמה נקודות טובות מאוד שנתייחס אליהן בסיכום. אני רוצה לפנות לנציגי דיקנט הסטודנטים כי זה עוד פורום משמעותי, נשמע התייחסות של פר"ח והמל"ג ואז נסכם. נתחיל עם אלון גייר, דיקן הסטודנטים בספיר, ואחר כך נדבר עם פרופסור גיא הרפז, יושב-ראש הפורום הארצי של דיקני הסטודנטים.

בוקר טוב לכולם, אני שמח להיות פה. אני אגיד את הדברים במהירות כדי להיות הכי ענייני שיכול להיות. יש לנו ניסיון עשיר כי במכללת ספיר ואולי גם במכללת אשקלון, בשנים הרבות שאני דיקן, יש הכי הרבה יוצאי אתיופיה מכל מוסד אקדמי אחר במדינת ישראל, גם באופן יחסי וגם באופן מוחלט. יש לי ניסיון עשיר עם מצבם הכלכלי של הסטודנטים בגלל שבכל שנה אני מקבל למעלה מ- 1,000 טפסי מלגה. הסטודנטים יוצאי אתיופיה נמצאים במצב של עוני קשה מאוד מאוד, יותר קשה מכל סטודנט אחר הנמצא בקמפוס. הדבר הזה ידוע לכולנו, אבל כמה שאנחנו יודעים, אנחנו עדיין לא מבינים את המצוקה הגדולה. מיד אני אתייחס לדברים בצורה עניינית.

בשנה שעברה נעשה מעשה היסטורי גדול וחשוב במעבר ממשרד הקליטה למל"ג. אני חושב שזה מעשה מאוד חשוב. הייתה שנה של חבלי לידה ואני יכול להגיד מצדי ומצד יעל, יוסי סבג וכל הגורמים במל"ג, יש הקשבה, פתיחות וגמישות תקציבית. חשוב לשקף את זה גם מהצד השני. יחד עם זאת, אני רוצה להתייחס לכמה נקודות הטעונות שיפור. למשל מה שגילה אמרה פה קודם, היא אומרת: למה 10,000 שקלים? ‏מי משלם היום 10,000 שקלים שכר לימוד? כדי לשרוד סטודנט צריך 40,000-50,000 שקלים בשנה. אני חושב שדבר ראשון צריכים להעלות את הסכומים. העוני הוא כל כך קשה, צריך פשוט להגדיל את הסכומים.

בקשר לחבלי הלידה, צריך להרחיב את הרישום למלגה. למה רק עד נובמבר? להמשיך את זה עד סוף דצמבר. כל סטודנט ‏שנכנס בשנה א' לאקדמיה נמצא בהלם, הוא עדיין לא יודע מה הם הכללים. צריך להרחיב את טווח הזמנים שאפשר להירשם.  הזכירו פה נושא והוא  עלה פה גם בצ'אט ואני חושב שהוא נכון, למה רק מימון של שנה א' לסטודנטים לתואר שני, למה לא גם שנה ב' ואולי גם לאפשר יותר מזה. ניתן על ידי כמה דברים מאוד פשוטים לשנות לגמרי את המצב. אצלנו בספיר, לא רק שיש כפל ושלוש מלגות,  אנחנו נותנים גם ארבע מלגות, לפי גופו של עניין.

דבר אחרון, בשנה המשברית הזו, חייבים גם היערכות מיוחדת. למשל, בכל הנושא של טכנולוגיה, מחשבים ניידים ולימוד בזום. אני מכיר כל כך הרבה סטודנטים יוצאי אתיופיה שגרים בבית עם עוד אחים ויש מחשב אחד על שלושה אנשים. לכן אני חושב שגם פה צריך להיות סיוע חירום לסטודנטים לשנה זו בנושא טכנולוגיה. אלה הם הדברים על קצה המזלג. אני מסכים כמובן שצריך להרחיב את מקומות ההתנדבות כמו שהוזכר קודם. אני חושב שאם יחולו שינויים: עליה של הסכומים, לתת יותר כסף, שהכסף יהיה צמוד לשכר הלימוד וליוקר המחייה, להרחיב את המועדים שאפשר להיכנס לתוך המלגות וגם להרחיב את משך השנים, אלה צעדים שיעזרו בצורה משמעותית. תודה רבה לכולכם.

תודה רבה אלון,  אכן הצלחת להתייחס לנושא באופן חשוב ותמציתי. גיא הרפז בבקשה, גם בקצרה כי אנחנו צריכים לסיים עוד מעט. פרופסור גיא הרפז, בבקשה.

שלום, שמי גיא הרפז, אני דיקן הסטודנטים בעברית. אנחנו מחנכים באקדמיה לחשיבה אקדמית אבל כן רציתי להתחיל במילה חיובית. סך הכול יש פה גידול בשיעור הסטודנטים, יש יעד שאפתני ואנחנו כן עובדים מאוד קשה לקראתו. אם מותר לי לנצל את ההזדמנות ולהשיא כמה עצות כלליות, אולי לסטות במילימטר מהדיון. ראשית, באוניברסיטה העברית אנחנו מקבלים לא מעט סטודנטים שההכוונה בתיכון הייתה גרועה והם פשוט לא מגיעים אלינו עם הנתונים הנכונים, כמו בגרות שלוש יחידות באנגלית. לכן צריך לעבוד על כך במוסדות החינוך התיכוניים.

נקודה שנייה, התברכנו באוניברסיטה העברית בעשרות רבות של סטודנטים מעולים ומצליחים שמגיעים דרך מסלולים חלופיים כמו האגודה לקידום החינוך ומכון פוירשטיין. כל המוסדות צריכים מאוד לחזק את המסלולים האלה כי הם מביאים לנו תלמידים מעולים שלא היו מגיעים אלמלא אותם מסלולים. ‏נקודה נוספת לגבי המעטפת, היא קריטית וצריך לעטוף את הסטודנטים מכל כיוון וללוות אותם. למרות שהרף האקדמי אצלנו מאוד גבוה, שיעור הנשירה מאוד נמוך משום שהם מקבלים ליווי אינטנסיבי.

נקודה נוספת לפני אחרונה, אסור לראות את הסטודנטים יוצאי אתיופיה רק כסטודנטים חלשים על סף כישלון. צריך להסתכל עליהם עם פוטנציאל אחר לגמרי, לעטוף אותם הוליסטית ולהציע להם את כל הטוב שיש למוסדות. למשל, חילופי סטודנטים. צריך לחשוב עליהם בצורה הוליסטית. ‏כל דבר שהמוסד מציע, צריך לדחוף אותם, כי הם לא בהכרח יגיעו בלי אותה דחיפה, כדי שימצו את כל הדברים הטובים שיש למוסד להציע.

נקודה אחרונה, אני חושב שיש הישגים לא מועטים וצריך להבנות עליהם. לא צריך לעצור בבוגר, צריך להביא יותר תלמידי מוסמך, גם מחקרי וגם לא מחקרי, כדי שנגיע למספרים יותר משמעותיים בדוקטורט. בסופו של יום, הם יגיעו גם לסגלים. זאת אומרת, המשפך צריך להתחיל לעבוד. אני חושב שיש השיגים די מרשימים בבוגר וצריך להבנות עליהם ולהמשיך הלאה. תודה רבה על ההזדמנות.

תודה רבה  גיא. יעל או הילה אתן רוצות להתייחס בסיכום, אני גם אתייחס לזה בסיכום. אני מרגיש שבסופו של דבר, המטרה שלנו היא לשרת את הסטודנטים, ואם הרגשנו מכמה מהם שיש בעיה אז היא קיימת. אני מכיר אתכם אישית ואני בטוח שאתם עושים מאמץ אדיר לתת מענה, לטייב את הנתונים ולוודא שכמה שיותר סטודנטים מקבלים את מה שהם צריכים. עדיין, אנחנו רואים, וזה כנראה לא חד פעמי, שישנה איזושהי תחושה, אנחנו צריכים לוודא את זה ואני אעשה את זה יחד עם הצוות שלי. חשוב לי לשמוע אם יש לכן התייחסות לפני שאנחנו מסכמים.

אני אשמח להתייחס. קודם כל, אנחנו לוקחים לתשומת ליבנו הערות שהן הערות רלוונטיות. כל מה שאנחנו נוכל לשפר, נעשה בתשומת לב מרבית. אבל נאמרו כאן המון דברים, אני מתנצלת, שהם פשוט לא נכונים ולא תואמים את הנתונים בשטח. כמו שאמרתי בהתחלה, יש כנראה הרבה שפספסו את תחילת הישיבה ותחילת הדברים, מאז שתכנית ההנגשה עברה לאחריות ות"ת בשלוש השנים האחרונות, אנחנו רואים גידול במספר הסטודנטים יוצאי אתיופיה. בתואר הראשון גידול של 25% במספר הסטודנטים ובתארים המתקדמים גידול של 20% במספר הסטודנטים. אלה גידולים ‏באמת מרשימים בתקופה קצרה.

לגבי מלגות, יש כפל מלגות, לא משנה כמה פעמים תגידו פה שאין כפל מלגות, יש כפל מלגות. אנחנו לא מגבילים אפשרות לקבלת מלגה. אפשר לקבל מלגה מכל המקורות שות"ת מעמידה. גם מקרן הסיוע לסטודנטים, גם מפר"ח. ייתכן שבאיזשהו שלב הייתה טעות ופר"ח הגבילו את הרישום אליהם. הטעות הזו תוקנה, אפשר להירשם לפר"ח במקביל, אין שום מגבלה בנושא הזה. חשוב לי מאוד להגיד, יש כפל מלגות, אנחנו מאפשרים קבלת מלגות מכל המקורות שלנו.

אנחנו נותנים שני מועדים לרישום למלגת מרום. מאוד חשוב לנו שסטודנטים לא יפספסו. אנחנו יודעים שתחילת השנה היא מורכבת וקשה ושקל לפספס. לכן, עכשיו יש מועד אחד שהוא לקראת סמסטר א׳. לקראת סמסטר ב' ‏יהיה מועד נוסף. בבקשה, תעקבו אחרי הפרסומים. אנחנו לא רוצים שסטודנטים יפספסו רישום.

מעטפת אקדמית וכלכלית קיימת בכל המוסדות שבתקצוב ות"ת. מוסדות שלא בתקצוב ות"ת, אין  לנו יכולת לתקצב כי אנחנו יכולים לתקצב רק את המוסדות שבתקצובנו. נקודה אחרונה שעלתה על ידי חבר הכנסת יברקן, אין קשר בין מלגת מרום  למלגת פר"ח, אלו שתי מלגות נפרדות ואפשר להירשם לשתיהן. מנהלת פר"ח פשוט מפעילה את שתי המלגות האלו, אבל זה הן לא כרוכות אחת בשנייה. מלגת מרום מופעלת על ידי מנהלת פר"ח ובמקביל מנהלת פר"ח מפעילה את ההתנדבויות של פר"ח. אפשר להירשם גם לכאן וגם לכאן, אין מגבלה. דרך אגב, להתנדבויות של מרום, בנגוד למה שנאמר, אפשר להתנדב גם מחוץ לפר"ח, לא רק כחונכים בפר"ח. אבל כל זה חייב להיות בתיאום עם המנהלת של מרום והמנהלת של פר"ח.

תודה רבה, אני מיד אתייחס לזה. גדי, בבקשה.

רק שאלה בבקשה, בשנה א' זה מוגבל למספר מסוים של סטודנטים?

כן, מלגת מרום מוגבלת ל-600 זוכים. בשנת הלימודים תש"פ פנו אלינו 560 סטודנטים אשר ביקשו את המלגה בשני המועדים יחד. מהם זכו 95%, 530 סטודנטים. מי שלא זכה במלגה זה בגלל הכנסה לנפש גבוהה מהסף שנקבע.

אדוני היושב-ראש, קודם כל חשוב לי להגיד משהו כללי וחשוב. נכון אמר הפרופסור מהעברית שזה לא נכון לראות את הסטודנטים יוצאי אתיופיה רק כנכשלים ונזקקים. יש הבדל עצום בין יכולת כלכלית לבין אינטליגנציה. האנשים האלה זקוקים לסיוע כלכלי, הם לא צריכים סיוע באינטליגנציה.

חד משמעית.

אנשים אלה מגיעים לאוניברסיטאות כי הם עומדים בתנאים והם אינטליגנטים. הקהילה הזו צמצמה פערים של 3,000 שנה ב-30 שנה. מהעולים בשנות ה-90, במבצע שלמה, שהיו בהם רק עשרות בודדות של סטודנטים, אנחנו היום מגיעים לאלפים. ככל שהזמן עובר בחברה בישראל, הקהילה יותר משכילה. היכולות האינטלקטואליות והקוגניטיביות של הקהילה הוכחו. זה לא עניין של צבע.

יש כרגע בעיה כלכלית שהמדינה צריכה לסייע לאזרחים שלה וזה מה שאנחנו כרגע מנסים להנגיש. אני התנגדתי נחרצות למעבר. אני יודע שיש הרבה שמסכימים והרבה שנלחמו למען זה ובסופו של דבר זה עבר. למרות שהתנגדתי, ברגע שזה עבר ניסיתי לסייע במה שאני יכול. אנחנו כבר פה. אנחנו צריכים להוריד כמה חסמים כמו שאמרתי. א', העניין של ה- 10,000 שקלים למלגה לשנה. צריך לנסות להגדיל אותה, צריך לכנס ישיבה משותפת של משרד האוצר וועדת הכספים ולראות כיצד ניתן להעלות את המלגה. ב', להוריד לגמרי את העניין הסוציו-אקונומי. ניתן לומר כמעט בוודאות שהרוב המוחלט של הסטודנטים מהקהילה הם באותו מצב סוציו-אקונומי.

אני אומר לכם שגם אם המדינה לא הייתה נותנת מלגות, אחוז הסטודנטים מקרב יוצאי אתיופיה שמגיעים להשכלה גבוהה לא היה נופל מהנתון הזה. למה? כי הם לא מחכים לסיוע שהמדינה נותנת. אחוז הסטודנטים לא גדל בגלל המלגות. זה גדל בגלל שיש פה סטודנטים ישראלים שנולדו פה, ילידי הארץ. ההורים שלהם עובדים ויעשו הכול כדי לקבל מלגה. חוץ מזה, אלו לא המלגות היחידות שיש. כשהייתי סטודנט קיבלנו מלגות דרך האגודה למען החייל, יש המון מלגות. מלגות אלו יכולות לתת לסטודנטים ראש שקט כדי לאפשר להם לעבור את המשוכה, לא רק בלימודים, הם נתקלים בבעיות אחר כך כדי להתקבל לעבודה ולצערי בכל מיני בעיות לא אובייקטיביות לחלוטין. לכן, צריך להוריד את כל החסמים הבירוקרטים והסוציו-אקונומיים ולאפשר לכל סטודנט מהרגע שהוא נרשם, עד סוף שנה א', להירשם למלגה ולא רק במועד א' או מועד ב'. לאפשר לו, כי גם כך הכסף נמצא, אז למה שהוא לא יזכה לו. למה שהכסף יחזור לאוצר. תודה רבה.

תודה רבה חבר הכנסת, סגן השר לביטחון פנים גדי יברקן. סיכמת את זה טוב, אני לא צריך לחזור על הדברים שלך או על הנקודות הנכונות שחבר הכנסת יאיר גולן התייחס אליהן. אני אגיד במשפט, המציאות כרגע היא שזה עבר למל"ג ביחד עם פר"ח ואני בטוח שהם עושים את כל המאמצים כדי שהמלגה הזו תינתן לכמה שיותר בצורה הכי טובה שאפשר וגם שיקבלו מענה. בכל זאת, נראה שיש פערים בין השטח לבין הרצון הטוב של המערכת ובדיוק בשביל זה אנחנו פה. טוב שקיימנו את הדיון, אני בטוח שיעל, יוסי והילה שמעו מה קורה. אני מבקש משלומי כיושב-ראש ההתאחדות יחד עם יפה ועם הסטודנטים שנשמעו פה ועם הצוות של גדי ופנינה, שלא יכלה להיות פה היום, לוודא דרכינו שאנחנו יודעים בדיוק מה הפערים. אם יש סקר, אני רוצה לראות אותו ולהבין מה הנתונים. בסופו של דבר, אם נדע להציף את הבעיות, אני בטוח שהם יקבלו פתרון. אני מבטיח לכם שאנחנו כאן ונמשיך לעקוב. לאו דווקא בדיון מחר בבוקר, אבל כדי לייצר פתרונות. אני רואה שיפה ממש רוצה להגיד משפט. יפה, רק משפט כי אני מאחר לדיון הבא שלי בוועדה אחרת.

אני לא אחזור על הדברים שנאמרו פה אבל אני אגיד בקצרה. הדרישה עכשיו, היום, לפתוח שוב את מועד ההרשמה. אנחנו הצגנו פה את כל הכשלים שהיו, סטודנטים מהשטח דיברו, ומה שבאמת עצוב לי הוא שהם לא לוקחים אחריות. אנחנו שוב שומעים פה על מציאות יפה. למה לא להגיד: אוקיי, שמענו את כל ההערות והדברים שנאמרו פה ואנחנו נשפר. הדרישה היום היא שיפתחו את התכנית שוב. אנחנו נעביר, יחד עם כל הגורמים הנמצאים פה, את כל הדברים שיש לשפר ונעשה עבודה מאוד יפה אבל בינתיים שיפתחו שוב את התכנית.

בסדר גמור, טוב שאמרת את זה, נבדוק גם את הנושא הזה. יעל דיברה על זה שיש שני מועדים, אני מודה שאני צריך להבין את הנושא. אני כן רוצה להגיד שגם יעל וגם הילה אמרו שהן הקשיבו לטענות שעלו פה והן יבדקו איך אפשר להשתפר. זה נאמר. אני מקבל את זה שאת רוצה שזה יהיה יותר ברור אבל זה כן נאמר. אנחנו חייבים לסגור את הדיון. אנחנו ממשיכים לעקוב, אני מבטיח. אני בטוח שגם גדי רוצה. אני יודע שעבור שרת העלייה והקליטה, שלא נמצאת פה, הנושא מאוד מאוד חשוב, דיברנו על זה אתמול. אנחנו ממשיכים לעקוב אחרי זה. תודה רבה וצהרים טובים.                     


הישיבה ננעלה בשעה 11:54.