פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



5
הוועדה המיוחדת לזכויות הילד
22/09/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 31
מישיבת הוועדה המיוחדת לזכויות הילד
יום שלישי, ד' בתשרי התשפ"א (22 בספטמבר 2020), שעה 9:00

עתידה של התכנית "חוג לכל ילד"

חברי הוועדה: יוסף ג'בארין – היו"ר
יבגני סובה

אימאן ח'טיב יאסין
ווליד טאהא
אוסאמה סעדי

משה ארבל

דודי מזרחי - מנהל אגף בכיר תקציבים, משרד החינוך

אורלי ליימן עיני - רפרנטית חינוך באג"ת, משרד האוצר

הדר אליהו - מנהלת מחלקת נוער וצעירים, מרכז השלטון המקומי

גד שמואל כהן - חבר הנהלה, הנהגת הורים ארצית

כפיר מעוז - מנהל המחלקה לנוער ותכנית חוג לכל ילד, החברה למתנ"סים

הדר מנחם - מנכ"ל עמותת אחינועם, עמותת

ג'אבר נסר - ראש מחלקת חינוך, עיריית עראבה

תמי ברנע

הילה מליחי


עתידה של התכנית "חוג לכל ילד"

בוקר טוב לכולם, צבאח אל-ח'יר. אני שמח לפתוח את ישיבת הוועדה לזכויות הילד בנושא: עתידה של תוכנית חוג לכל ילד. היום יום שלישי, 22 בספטמבר. חברים, אנחנו שוב ושוב נחשפים לתוכניות שלא נפתחו עד היום עם פתיחת שנת הלימודים, ושוב ושוב הנפגעים העיקריים הם ילדים מקבוצות מוחלשות, מיישובים במעמד סוציואקונומי מוחלש, ילדים אשר מאבדים מסגרות חשובות בגלל היעדר תקציבים או טיעונים להיעדר תקציבים.

אחת התוכניות היא התוכנית החשובה של חוג לכל ילד, ואני חושב שזה מקומם ובלתי מתקבל שתוכנית כה חשובה לילדים ובני נוער, בעיקר ביישובים המוחלשים – לא מתקבל על הדעת שתוכניות כאלה לא ימשיכו. התוכנית סיפקה חוגי העשרה בפריפריה לילדים חרדים, לילדים ערבים, יוצאי אתיופיה, בעיקר באזור הצפון. אנחנו מדברים על סבסוד מלא של המדינה לחוגים ששירתו כ-55,000 ילדים בשנה האחרונה. תוכנית שכללה כ-2,200 מדריכים, שאגב, בינתיים לא חזרו לעבודה. אני מניח שחלקם פוטרו או שבסכנת פיטורים. המחסור התקציבי, שזו העלות של התוכנית, הוא 60 מיליון שקל. האמת היא, כאשר אושר תקציב המשכי, לרבות במשרד החינוך, אין סיבה שהסכום הזה לא יימצא במסגרת אותו תקציב המשכי. לכן כבר בפתח הדיון אני פונה למשרדי האוצר והחינוך וקורא להם למצוא פתרון. רווחתם של עשרות אלפי ילדים, במיוחד בתקופה הקשה הזו של משבר חברתי וכלכלי עומדת על הפרק. אני מקווה שבתוך שבועיים הסגר ייגמר ונהיה אחרי תקופת החגים, ולכן אין ספק שצריך למצוא פתרון שיאפשר הימשכותה של אותה תוכנית חשובה.

קשה לי להאמין שאי אפשר למצוא כ-60 מיליון כדי להמשיך את התוכנית, כי אחרת יש סכנה שנזרוק ילדים ומדריכים החוצה ממערכת ותוכנית כל כך חשובה. אני מודה לחברי הכנסת שנמצאים כאן. אולי נפתח עם דברים שלכם. גם חבר הכנסת משה ארבל ב"זום", אז כשהוא יבקש, נוכל לאפשר לו. אני רוצה להתחיל עם חבר הכנסת שהגיע תחילה לדיון. מה שתחליטו.

אני אחר כך.

בוקר טוב לכולם. תודות והערכה ליו"ר הוועדה על היוזמה לדיון חשוב זה. כמנהלת מתנ"ס שיודעת מקרוב, ומכירה את התוכנית, וציפתה בשלב מסוים שהתוכנית הזאת תתרחב ותגיע לכל הילדים המוחלשים – כי התוכנית בהתחלה הייתה רק לילדים בפריפריה החברתית והגאוגרפית של הארץ, בצפון.

כן, בעיקר באשכולות 5-1.

3-1 אפילו, לא 5-1. אחר כך היא הורחבה גם למגזר החרדי. הייתה ציפייה שזה יגיע לכלל הילדים במדינת ישראל שידם אינה משגת לקבל את השירות הזה. התוכנית הזו היא מתן אפשרות - - -

חברת הכנסת, תבהירי, כי לא כולם יודעים. את ניהלת את - - -

נכון. התוכנית הזאת היא מתן אפשרות לכול ילד בגיל מסוים - - -

ואת היית אחראית עליה במסגרת המתנ"ס ביפיע, נכון?

זה הגיע ליפיע אחרי שיצאתי, אבל אני מכירה את התוכנית כעובדת החברה למתנ"סים. התוכנית מאפשרת לילדים לצרוך תוכניות העשרה או למידה. לכל ילד מגיע לפחות חוג אחד. כולנו יודעים ומכירים את חוסר היכולת של ילדים שנמצאים בפריפריה החברתית, וגם לרוב הגיאוגרפית, לצרוך חוגים ולשלם עבור החוגים. לגבי החוגים של המתנ"סים, יש החלטה של מדיניות מקומית, או שהם מתנהלים במשק סגור, זאת אומרת שהחוג חייב לכסות את עצמו. מאיפה? בעיקר מההשתתפות של הילדים, או שיש מימון לאותו חוג. שנים רבות חיכינו לדבר הזה, כי הילדים – במיוחד הילדים הערבים, הילדים האתיופים, הילדים החרדים – אינם יכולים לשלם עבור החוגים האלו. פתאום, אחרי מאבק כזה גדול התוכנית הזאת נמצאת, ואחרי משבר הקורונה הראשון כל התוכניות הופסקו.

אני חייבת להגיד מילה גם על החברה למתנ"סים. החברה למתנ"סים, שהיא הגוף הבלתי פורמלי שנותן את השירות הבלתי פורמלי בכל הארץ, ועכשיו החברה למתנ"סים נמצאת במקום מאוד מאוד קשה. זה לא העניין של החברה למתנ"סים, אלא השירות שהחברה למתנ"סים נותנת לאנשים, במיוחד לילדים. זה לא צודק ולא הוגן – מי שיש לו יכולת כספית יכול לצרוך שירות, ומי שאין לו אז שלא יקבל. זו המהות של אותה תוכנית. התוכנית הזאת עוזרת לילדים גם מבחינה לימודית, גם מבחינה רגשית, גם מבחינת למצוא משהו לנשמה. אני חושבת שצריך להילחם על התוכנית הזו בדיוק כמו התוכנית של היל"ה, בדיוק כמו כל תוכנית אחרת שיש לה גיבוי ממשרד החינוך.

אני מצפה מהוועדה שיהיה מאבק על הנושא הזה. לא יכול להיות ש-55,000 תלמידים, ילדים – זה לא 1,000, לא 10,000. ועוד יש צורך רב יותר מזה בהרבה, אבל לפחות שנשמור על הקיים. במקום להרחיב ולתת מענה לכולם, אנחנו סוגרים על כולם.

תודה רבה, חברת הכנסת יאסין ח'טיב. ברשותך, חבר הכנסת יבגני, חבר הכנסת ארבל אתנו ב"זום" והוא רצה לדבר בהתחלה כי יש דיון אחר.

רפואה שלמה, משה.

תודה. תודה רבה.

תעדכן על מצבך, משה.

שלום לכולם, בוקר טוב.

איחולי החלמה כמובן. החלמה מהירה.

תודה רבה. אני מרגיש טוב בסך הכול. מקפיד על הנחיות משרד הבריאות. אוסאמה, אני הבנתי שאתה מודאג, אז אני לא התפללתי בבית הכנסת בראש השנה, התפללתי מהבית. אני רוצה בהזדמנות הזו לברך אותך, אדוני היושב-ראש, על הדיון המאוד חשוב הזה. פניתי אליך עוד לפני התוכניות של הקורונה על מנת לקיים אותו.

אכן כן.

אנחנו במדינת ישראל נמצאים בסיטואציה שגודל המדינה הוא כגודל מחוז בקליפורניה. המציאות הזו שבה יש ילדים שמוגדרים כפריפריה ואז אין להם כלים ואין להם חוגים ואין להם את היכולות הבסיסיות להצליח, היא מציאות לא נסבלת, לא נסלחת. אנחנו לא יכולים לאפשר לדבר כזה להיות במדינת ישראל, שהיא בסך הכול שכונה קטנטנה. אנחנו חייבים לעשות הכול, לרבות הדיון הזה. ואני קורא לך, חבר הכנסת אוסאמה סעדי – הבנתי שאתה קשור איכשהו לחבר ועדת הכספים, אתה מכיר אותו, חבר הכנסת טיבי. אנחנו צריכים בכוחות משותפים, אין כאן ימין ושמאל, אין קואליציה ואופוזיציה, אין דתיים וחילוניים, מדובר בילדי מדינת ישראל, ילדים שצריכים לקבל נקודת זינוק ונקודת פתיחה שווה. החובה הזו לשוויון היא ערך שאסור לנו לדבר עליו במונחים של קואליציה ואופוזיציה. ילד מחורה וילד מקריית שמונה וילד מביתר עילית, הוא ילד. החובה של הרשויות, כמו החברה למתנ"סים – למרות שזה מוסד ללא כוונת רווח, אסור שהמוסדות האלה ירוויחו בלי כוונה. המוסדות האלה צריכים להבין שכל מגמתם, כל תפקידם הוא לצמצם פערים בחברה ולהביא הזדמנות שווה לכל ילד וילדה מכל מקום, מכל עיר. לא יכול מצב שהורים שיש להם יכולת יממנו את אותן פעילויות, והורים שאין להם יכולת יגידו לילדים שלהם תישארו בבית או תשוטטו ברחובות. השיטוט הזה עולה לנו אחר כך ביוקר. נכון לנו כלכלית להשקיע את ההשקעה הזו כי התוצאות והפירות שלה אחר כך היא תשואה אדירה לאין ערוך.

אני מאוד מודה לך. אני מתנצל על הקיצור של ההופעה שלי בוועדה, כי אני רץ לוועדת הפנים. לא בגלל שזה פחות חשוב, בגלל שזה הכי חשוב, ביקשתי לעלות כאן קודם כל על הבוקר, ולהודות לך, אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת ג'בארין, על הדיון החשוב הזה. חזק ואמץ. אני במאבק הזה אתכם יחד יד ביד.

תודה רבה, חבר הכנסת ארבל. קודם כל, רפואה מהירה ושלמה. אנחנו נמשיך לעקוב יחד אחר הנושא, וחשוב מאוד להבטיח את התקציבים הללו. כפי שאמרת, אלה הילדים של כולנו. תודה לך. חבר הכנסת יבגני סובה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני גם מצטרף לאיחולים לחבר הכנסת ארבל, ידידי, אנחנו גרים באותה עיר, בפתח תקווה. אני רוצה לתת לך עצה בעניין התוכנית הזאת. כמובן שאני מצטרף לכל הדברים שנאמרו פה. אני חושב שכל שקל שאנחנו כמדינה משקיעים בילדים זה שקל שחוזר אחר כך בגדול. אם יש אפשרות לתת חוג לילד, אם זה באוכלוסיות מוחלשות, אם זה באזורים של פריפריה – אני לא אוהב להשתמש במושג פריפריה כי אתה מבדיל. אבל מה לעשות, יש אוכלוסיות שמבחינה סוציואקונומית ואזורים מבחינה סוציואקונומית שהם מוחלשים מאשר האזורים החזקים. אני רוצה לתת לך עצה, מה שאמרתי. בזמנו אנחנו בוועדת החינוך דנו בנושא של השבת כספים עבור נסיעות לפולין. העלינו את הנושא הזה, אני לא יודע אם אתה יודע, כשמשרד החינוך רצה להתנער מאחריות. הוא לא רצה לטפל בנושא של השבת כספים עבור נסיעות לפולין. ואני לא רוצה לנקוב בשמות של הפקידים ולהגיד כזה או אחר, מה שהם עשו, אמרו: אתם סיכמתם עם החברות הפרטיות, אתם צריכים לפנות לחברות הפרטיות, למרות שמשרד החינוך ביטל את הנסיעות. שר החינוך הקודם, רפי פרץ, ביטל את הנסיעות כבר ב-25 בפברואר, ואנחנו בוועדת החינוך התעקשנו לא רק שמשרד החינוך יהיה אחראי על הסוגיה הזאת ויטפל בזה, גם התעקשנו שאם לא יושבו הכספים, אנחנו כל יום נדרוש חקירות, נדרוש בדיקות ונדרוש ועדות ממלכתיות בשביל לבדוק את כל העניין התקציבי של מינהלת פולין. אני יודע שהסיפור הזה נגמר כי בסופו של דבר כן נמצא פתרון והכספים האלה חזרו.

לא יתכן שבמשרד החינוך, שיש הרבה כספים שם, והרבה מחלקות, והרבה אגפים, יתעסקו באוכלוסיות הכי מוחלשות שיכולות להיות. לכן אני מבקש ממך, אדוני היושב-ראש, שלא רק שתצטרך להזמין את כל הנציגים של משרד בחינוך, כולל השר, כולל סגן השר, ותבקש מהם גם שייתנו לך פירוט על כל התוכניות האלה. כמו שאימאן, אמרה כשמקצצים בתוכנית היל"ה, שזו תוכנית סופר חשובה, ואחר כך פתאום מוצאים מקור תקציבי ואחרי הרעש שעושים בכניסה לכנסת פתאום מוצאים פתרון. אז אני אבקש ממך שאם אתה רואה שמשרד החינוך מתעלם מהוועדה, בוא נזמין לפה את שר החינוך, את כל מי שאחראי על זה, ונבקש מהם לפרט על כל שקל שהם חוסכים, ולמה הם חוסכים על התוכנית החשובה הזאת.

אני בגישה שלכל ילד מגיע חוג על פי התוכנית הזאת. אני זוכר את עצמי כסטודנט, עשיתי שח"ק, שירות חברתי קהילתי, בשביל לקבל סיוע בשכר לימוד. זו תוכנית מצוינת. אני עבדתי עם ילדים שהם בדרך כלל ממשפחות חד הוריות. ילדים שאחרי שעה 14:00-13:00 בצוהריים פשוט לבד בבית, כי האימא עובדת עד שעות מאוחרות. בשנים שהייתי סטודנט, גם לא היו מחשבים לכל ילד. היום ילדים יושבים עם הטאבלטים, יושבים עם המחשבים, פעם לא היה כזה דבר. אני חושב שזו תוכנית חשובה מאוד, ואני אתך בכל המאמצים להתעקש לשמור על התוכנית ופשוט לדרוש ממשרד החינוך למצוא מקור תקציבי ולא לסגור את התוכנית הזאת. זה הכול.

תודה רבה. אנחנו ביחד במאבק הזה. אני רוצה לקוות שעוד היום נשמע מנציגי האוצר והחינוך בשורות חיוביות. אני מקווה שעוד היום נוכל להתקדם בעניין הזה. חבר הכנסת ווליד טאהא.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תודה על הדיון החשוב הזה. אני יודע שאנחנו נמצאים בתקופה לא שגרתית, לא קונבנציונלית. בכל זאת, אנחנו עדים לתופעה מאוד מאוד מדאיגה של פגיעה דווקא באוכלוסיות החלשות ביותר מבין התלמידים והילדים במדינה. אם אנחנו נשים את כל התוכניות שפגעו בהן ואחר כך התחרטו וחזרו בהם על הרצף, אנחנו נמצא שכולן קשורות לתלמידים שבמצב סיכון, או נמנים על אוכלוסיות חלשות. זה דבר מדאיג מאוד. אנחנו יודעים שאנחנו בתקופה לא שגרתית. התמונה היא לא רק על מדינת ישראל, היא נמצאת בכל העולם, אבל כשבאים לקצץ או לחסוך בכסף, לא צריך לבחור את האנשים החלשים ביותר, את התלמידים החלשים ביותר, את האוכלוסיות החלשות ביותר, כדי לחפש לחסוך כסף על חשבונם. זאת תופעה מדאיגה, זאת תופעה של ראייה מלמעלה את האנשים בצורה מדאיגה מאוד. מה זאת אומרת שבכל פעם במקרה – אבל במקרה – הפגיעה היא פגיעה באוכלוסייה חלשה, היא פגיעה בילדים שנמנים על אוכלוסייה חלשה?

ומה שיותר מדאיג, כשדיברו על היל"ה – היל"ה ממומנת באמצעות תקציבים תוספתיים, לא תקציב מובנה מראש עבור התוכנית. בכל פעם צריך לחדש לה מחדש ולאשר לה מחדש, על כן הפגיעה בה זמינה תמיד. זה אותו נושא, כשבאים לחפש לחסוך כסף, או לא להעביר כסף, בין אם לחברה למתנ"סים, או בין אם לגורמים אחרים, מחפשים את התלמידים החלשים ביותר, את הילדים החלשים ביותר, ודווקא בהם מחליטים לפגוע. מגמה מאוד מדאיגה שאנחנו צריכים לדפוק על כל שולחן כדי לשנות את אופן החשיבה של מי שצריך להחליט בעניינים האלה. תודה רבה, היושב-ראש.

זה בדיוק הנושא, כבודו, שהם חושבים שלילדים מוחלשים אין קול, ואז הם יכולים לעשות כרצונם ובלי שישמיעו ושמישהו יתנגד לזה. ולכן החשיבות שלנו במקום הזה להרים את הדגל הזה ולהתעקש עליו.

בהחלט, ולייצג את האינטרס הציבורי המאוד חשוב הזה. חבר הכנסת סעדי.

בוקר טוב לכולם. צבאח אל-ח'יר. אני לא רוצה לחזור על דברים שאמרו חבריי וכבוד יושב-ראש הוועדה, שמדובר בדיון חשוב מאוד. דווקא בזמנים קשים שאנחנו חיים בהם מאז התפשטות נגיף הקורונה, הממשלה והאוצר מקצצים בתקציבים הכי חיוניים. ראינו את התוכניות שעמדו להיסגר, ואחרי מאבק, החזירו את התוכניות האלה. שמעתי יותר מפעם אחת שהממשלה הזאת מבינה רק את שפת הכוח, לצערנו, שביתות. אני מציע לכולנו שאנחנו נעלה את העניין הזה כהסתייגות לתוכנית הממשלתית שמגיעה היום למליאה, ובהמשך לוועדת הכספים, שאנחנו נכניס את העניין הזה של החזרת התוכנית הזו, חוג לכל ילד, כהסתייגות לא רק שלנו כמשותפת, אלא של כל הסיעות.

נוכל להחתים את כל חברי הכנסת שהקיצוץ ב-10% מהתקציב ילך לתוכנית הזו.

נכון. בדיוק. זה מה שאמרתי, והיום אני מעלה את זה גם בנאום שלי בעניין הזה. העניין הזה של הקיצוץ – אמרתי שאם הקיצוץ הולך למטרות שהן תוכניות לילדים, עמותות שהן במצוקה, אז אנחנו מוכנים לתרום לא רק 10%, אלא יותר. אבל הבעיה היא שמקצצים פה ואנחנו לא יודעים לאן כל התקציבים האלה הולכים.

לעשירים.

בדיוק. נקודה אחרונה. אני רוצה לקשור את זה לפשיעה ולאלימות הגואה בחברה הערבית. לצערנו, אתמול היה עוד קורבן. עברנו כבר את ה-70, נדמה לי. עוד קורבן רצח מירכא. כשמדברים על החינוך והתרבות כאמצעי וככלי למאבק בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית, חשוב מאוד למצוא מקומות לצעירים למלא את הפנאי שלהם. כאשר אין לך פעילות ספורטיבית, אין לך פעילות במתנ"סים, אין לך חוגים, אז לצערנו, הצעירים שלנו מוצאים מפלט בחיקם של ארגוני הפשיעה. לכן זה מאבק של כל חברי הכנסת, של כל סיעות הבית, להחזיר את התקציבים האלה, וכמה שיותר מהר.

תודה רבה, חבר הכנסת סעדי. אני חושב שהקול של חברי הכנסת מאוד ברור כאן, בנוסף לכך שהדרישה כשלעצמה מאוד מוצדקת. לפני שאני עובר לנציגי הממשלה, אני רוצה לשמוע את מר ג'אבר נסר, ראש מחלקת החינוך בעיריית עראבה. הוא היה מראשוני הפונים לוועדה. ג'אבר נסר. לא מוצא? נביה אבו סאלח, ראש מחלקת חינוך בסכנין. לא נמצאים? תיכף נבדוק אתם. החברה למתנ"סים, כפיר מעוז, מנהל המחלקה לנוער ותוכנית חוג לכל ילד. כפיר מעוז. בוקר טוב, כפיר. אנחנו שומעים.

בוקר טוב לכולם. הייתה לי הזכות בשלוש השנים האחרונות לנהל את תוכנית חוג לכל ילד, שהתחילה בצפון, ואחר כך עבדה גם בחברה החרדית וגם במזרח ירושלים. חשוב לי כמה נתונים שאולי כדאי לדעת. כשיצאנו לדרך עם התוכנית, עשינו בדיקה כמה ילדים השתתפו בחוגים לפני התוכנית הזאת. קיבלנו נתון מדהים שאומר ש-66% מהילדים שנרשמו לתוכנית בשנה הראשונה, ילדים בכיתות ד' ו-ה', לא השתתפו מעולם בחוג קודם לכן. חשוב לי להגיד, לא ציינתי את זה בהתחלה, החברה למתנ"סים התחילה את התוכנית כזרוע ביצוע עבור משרד החינוך, עבדה בשיתוף פעולה וביחד, יד ביד, עם משרד החינוך לכל אורך הדרך. זה דבר אחד. אם אנחנו מדברים על צמצום פערים, אני חושב שהנתון הזה הוא נתון מדהים. ברגע שהתוכנית הזו נפסקה, אז גם הילדים האלה, שלא קיבלו קודם חוגים, חזרו לא לקבל את החוגים. וראינו גם המשכיות בתוכנית, בין השנה הראשונה לשנה השנייה – ילד שנרשם בשנה הראשונה, כמעט ב-100% המשיך גם לשנה השנייה.

עוד נתון שהראה לנו כמה תוכנית טובה ומשהו שהוא צורך גדול, ב-15 במרץ התוכנית נעצרה, ברגע שהתחילו ההגבלות והסגר הראשון. בתחילת יוני החזרנו אותה לפעולה יחד עם משרד החינוך. קרוב ל-80% מהילדים שהשתתפו בתוכנית בשנה הזאת חזרו לפעולה מיד בסיום הסגר. אני חושב שבמערכת החינוך הפורמלית לא היו נתונים כאלה.

נכון.

יש ילדים שאולי חששו ללכת לבית הספר, אבל לחוגים הם הגיעו. גם חוג שמתקיים בסיום יום הלימודים בבית הספר – יש ילדים שלא הגיעו בבוקר לקפסולה שלהם בבית הספר, אבל הגיעו לחוג בסיום יום הלימודים, כי זה בהחלט היה צורך גדול. חשוב להגיד, הילדים השתתפו ב-100 שקל בשנה. היה סבסוד כמעט מלא. הילדים באשכולות סוציואקונומיים 5-1, סבסוד כמעט מלא. אני רק אגיד, בשנה הראשונה היעד שלנו היה 22,000 ילדים. התחלנו את השנה עם 34,000 ילדים. בכל שנה שמרנו על המספרים האלה, עמדנו תמיד – זה מראה על הצורך הגדול של ההורים והילדים גם בחברה החרדית, גם במזרח ירושלים, גם בצפון וגם בעוטף עזה. ילדים שהם ביישובים קטנים, שלא יכלו לקבל ביישוב שלהם חוג, פתאום כן הגיע אליהם החוג ליישוב.

אני חושב שהדבר היותר יפה בכל הסיפור הזה, שכל 66,000 הילדים, או 55,000 הילדים שהשתתפו בתוכנית קיבלו תוכנית חוגית, העשרתית, בסטנדרט אחיד, מדריכים שעוברים השתלמויות פעמיים בשנה, ומקפידים גם על האיכות. זאת אומרת, זו לא רק תוכנית להמונים, זו גם תוכנית שמביאה איכויות לפריפריה חברתית וגאוגרפית. אני חושב שאם אנחנו מדברים על צמצום פערים, אז אין יותר צמצום פערים מהעניין הזה.

אנחנו בחברה למתנ"סים חושבים שזה חשוב, וחייבים להילחם על המשך התוכנית הזאת, אחרי שאנחנו ראינו את הילדים בשטח, ראינו מה הם מקבלים, ראינו איזה שינוי זה עושה באוכלוסיות שצריכות את זה. אנחנו ערוכים בכל רגע ובכל דקה לחזור ולהפעיל את התוכנית, והרבה יותר מנשמח לעשות את זה. אני אשמח לענות על שאלות, אם יש.

כן. אני מבין שאנחנו מדברים על כ-55,000 תלמידים מכיתות ד'-ה' שהשתתפו בתוכנית. מבחינת העלות, זה 100 שקל לשנה, כמובן, עלות סמלית. זה היקף של פעם בשבוע, פעם בחודש?

ילד מקבל חוג פעם בשבוע למשך 60 דקות.

למשך 60 דקות.

כן, פעם בשבוע.

לאורך כל שנת הלימודים.

נכון.

איזה חוגים? פשוט לסבר את האוזן.

זה מחולק לאשכולות של חוגים, מחוגי ספורט, דרך אומנות ומחול, מוזיקה, שפות. יש כאלה שהחליטו שהם רוצים תגבור לימודי, אז אפשרנו גם תגבור לימודי במתמטיקה ובאנגלית במסגרת של חוג, שהוא יותר חוויתי. כמובן שהם לא בתוך המסגרת הפורמלית של בית הספר, אלא הכול מחוץ למסגרת הפורמלית.

כפיר, אני מבין שאנחנו מדברים על יותר מ-2,000 מדריכים או חונכים. מה קורה אתם בתקופה הזו?

בתקופה הזאת הם לא עובדים. ברגע שהתוכנית נפסקה, אז העבודה שלהם בתוך התוכנית נפסקה. אנחנו מדברים על 2,200 מדריכים, ואנחנו מדברים גם על רכזים יישוביים. התוכנית עבדה ב-170-160 רשויות, ששם היה רכז שהפעיל את התוכנית בכל רשות. היו שם לפעמים אלפי ילדים, בכל רשות כזאת. זה ביחד עם מדריכי החוגים שנמצאים כרגע, ויש שם חברות העשרה שנפגעו מהעניין. יש כאן גם פגיעה בתוך המעגל התעסוקתי, לא רק בילדים.

דיברת על 170 יישובים, אני מבין שמרביתם הם מהאשכולות הנמוכים, נכון, 3-1, 4-1?

מרביתם מהאשכולות הנמוכים, ומרביתם בפריפריה הצפונית, במחוז הצפון של משרד החינוך, 93 רשויות הן משם.

תודה רבה. אנחנו תיכף נשמע את נציגי משרד החינוך והאוצר. אני רוצה לחזור למר ג'אבר נסר, מנהל מחלקת חינוך בעראבה. ג'אבר שומע אותנו? ג'אבר, אתה יכול להפעיל את המצלמה ואת המיקרופון? ג'אבר, אתה שומע אותנו? הוא לא שומע. ג'אבר, המיקרופון סגור אצלך, פתח את המיקרופון. טוב, אנחנו ננסה ליצור קשר. גם אבו סאלח לא נמצא, נכון? אז אולי נפנה כרגע למשרד החינוך. מי מייצג את המשרד וירצה להתייחס לנושא? נתחיל עם דודי מזרחי. בוקר טוב, דודי. מה שלומך?

בוקר טוב, ברוך ה'.

אני מקווה שיהיו לך בשורות טובות. הקשבת לדיון. האמת היא שאני קיבלתי פניות בעיקר מראשי מחלקות חינוך, שמאוד התרעמו – ובצדק – על כך שהתוכנית לא מתחדשת. שמעת גם את הנתונים: 55,000 תלמידים, מרביתם מהיישובים המוחלשים, אשכולות 3-1. למרביתם, 66% זה היה החוג הראשון שבו הם משתתפים. כל האינדיקציות מראות על חשיבות התוכנית, ואני מקווה שתוכלו למצוא את הפתרון.

קודם כל אני אגיד שזו תוכנית חשובה, טובה. לא בכדי המשרד קידם אותה והשקיע בה משאבים משמעותיים. אנחנו חושבים שזו תוכנית סופר חשובה, ואנחנו נעשה כל שביכולתנו כדי לשמר אותה. מה מקור הבעיה? התייחס לכך קודם אחד מחברי הכנסת – גם ברגע זה אין תקציב מדינה מאושר לשנת 2020 ולא לשנת 2021. היינו במשבר תקציבי גדול מאוד, כפי שציינתם גם כאן בתחילת הדיון, ותוכניות קריטיות, כגון תוכנית היל"ה – שאגב, היא כן מתוקצבת בבסיס, זו לא תוכנית שהתקציב שלה לא קיים, אלא מאחר שלא אושר תקציב המדינה לשנת 2020 ולא היו מענים מלאים לכל התוכניות שהמשרד מפעיל כי לא אושר תקציב המדינה, אז לא היה תקציב לנושאים קריטיים, גם בחינוך המיוחד, גם בנוער בסיכון, בשורה ארוכה של תוכניות שאף אחד מאתנו לא רוצה להפסיק אותן.

נקלענו למשבר מאוד גדול. בסופו של דבר הממשלה קיבלה החלטה להוסיף כ-11 מיליארד שקל לתקציב ההמשכי. שימו לב, עדיין לא אושר תקציב המדינה. מדובר על הוספה של 11 מיליארד שקל לתקציב ההמשכי של כל פעולות הממשלה. מתוך זה יש שם תקציב מסוים למשרד החינוך עבור כיסוי התחייבויות קודמות בהיקף של מיליארדי שקל, והיקף של מאות מיליוני שקלים להתחייבויות עתידיות, כדי שנוכל לפתוח את שנת הלימודים.

בשורה התחתונה, הצלחנו לתת מענה לדברים הקריטיים ביותר, שנדרשים לפתוח שנה בצמתים הקריטיים ביותר. אגב, כולל שורה ארוכה של תקציבים בחינוך הבלתי פורמלי, שנשאר באחריות המשרד. אני מזכיר שחלק מפעילות החינוך הבלתי פורמלי עברה לאחריות משרד אחר, כולל תקצוב לתוכנית אתגרים במגזר הערבי, שכוללת גם חוגים. אומנם לא חוג לכל ילד, אבל זה פורמט אחר של חוגים, תוכנית אתגרים. תוכנית של חוג לכל ילד במגזר החרדי והתוכנית האסטרטגית לקידום - - - במגזר החרדי גם קיבלה מענה. נוער בסיכון, חינוך מיוחד, ילדים חולים בביתם. שורה ארוכה של דברים חשובים מאוד, אפשר לעבור סעיף אחרי סעיף, נושאים קריטיים. מה לא קיבל מענה? נושאים שהתקציב שלהם לא נמצא בבסיס התקציב. לא נמצא, פשוט לא נמצא בבסיס התקציב לשנת 2020 והם תוקצבו באופן חד פעמי בשנת 2019. אחד הנושאים הללו הוא התוכנית של חוג לכל ילד במחוז הצפון. זו תוכנית גדולה, אני מעריך שכ-44,000 ילדים – אם אני זוכר נכון את הנתונים – מקבלים את השירות הזה. כל עוד לא נקבל מענה וכל עוד לא יהיה תקציב ייעודי עבור הנושא הזה, לא נוכל לתת לו מענה, למרות שאנחנו מאוד מאוד מעוניינים בכך. הפתרון עובר דרך אישור תקציב מדינה לשנת 2021. ככל שיהיה, אנחנו נעלה את זה בדיוני התקציב ונעשה כל שביכולתנו כדי שזה יקבל מענה וביטוי, זו תוכנית חשובה.

דודי, האמת היא שאנחנו עקבנו אחרי התוכניות שהזכרת – גם תוכנית הילה" גם תוכנית אתגרים. אני הבנתי שבהתחלה היו עניינים תקציביים, אבל כשאושר התקציב ההמשכי – וכשאנחנו מדברים על כ-60 מיליון, לא סכומים אדירים, ובהתחשב בכך שאנחנו מדברים על הילדים מהשכבות הכי מוחלשות, ביישובים במצב סוציואקונומי קשה, השאלה מדוע אותו תקציב המשכי שאושר לא יכול לתת פתרון לסוגיה הזו?

אני אסביר מדוע. התקציב שאושר נותן קודם כל מענה לדברים שהם הלחם והחמאה של מערכת החינוך, אם אני יכול להשתמש בביטוי הזה. זה קודם כל שכר למורים בחינוך הרגיל ובחינוך המיוחד, בפנימיות, בכיתות שח"ר, אתגר, מב"ר. התוכנית לתקצוב דיפרנציאלי בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים, מדובר בתוספת של למעלה ממיליארד שקל בפריפריה. תעדפנו קודם כל את המשך התוכנית לתקצוב דיפרנציאלי בחטיבה העליונה במגזר הערבי, תעדפנו קודם את זה. תעדפנו קודם את המשך הפעילות בעוטף עזה. יש שורה ארוכה של דברים שהם קריטיים, ובמסגרת התקציב שניתן לנו היינו צריכים לעשות סדרי עדיפויות, והיו דברים מאוד מאוד כואבים לנו שלא נכנסו, שהיינו מאוד רוצים להכניס, זה אחד הנושאים. אנחנו מאוד מאוד מקווים שיתאפשר לנו בהמשך, ואיך שיאושר תקציב 2020 ו-2021, אנחנו נעלה את זה בדיוני התקציב. אבל השמיכה היא מאוד מאוד קצרה, זאת אומרת, מה שאושר פתר את הבעיות הכי קריטיות לפתיחת השנה.

דיברת על כך שיש תקצוב לחוג לכל ילד ביישובים החרדים? כי אתה הפרדת בין היישובים החרדים לבין הצפון. לגבי היישובים החרדים, זה תוקצב, לגבי הצפון, עדיין אין תקצוב?

בחינוך הבלתי פורמלי, אתגרים במגזר הערבי קיבל מענה. בחינוך הבלתי פורמלי ניתן מענה לתוכנית האסטרטגית של יוצאי אתיופיה, של המגזר החרדי. שורה ארוכה של תוכניות שתוקצבו בבסיס. אם התקציב היה קיים מלכתחילה בבסיס התקציב יכולנו לתקצב אותו, הוא נכלל במסגרת החבילה. ישנם סעיפים שלא נכללו בבסיס התקציב, ולמרות שאנחנו מאוד מאוד רוצים להמשיך להפעיל אותם, לא יכולנו לעשות את זה. מזרח ירושלים, לצורך העניין, נכלל בבסיס. כל מה שנכלל בבסיס, יכולנו להמשיך לתקצב אותו, ומה שלא, לא יכולנו לעשות את זה, גם אם מאוד מאוד רצינו. מישהו אמר כאן שקיצצו תקציבים. לא קיצצנו שום דבר, אבל מרגע שיש תקציבים שמלכתחילה לא עוגנו בתקציב, אין לנו את המקור להפעיל אותם. אנחנו לא יכולים לעבור על חוק התקציב. אני לא יכול לתת הנחיה לשלם על משהו שאין לו מקור. אני לא יכול לעשות את זה.

לא הבנתי את החלוקה שעשית בתוך התוכנית הזו, חוג לכל ילד.

אני אחדד. גם הדוברים כאן התייחסו לכמה תוכניות. אין תוכנית אחת, יש כמה תוכניות. התוכנית המרכזית שנמצאת על סדר-היום והיא לא תוקצבה היא התוכנית של חוג לכל ילד במחוז הצפון, במסגרת החלטת הממשלה שהתוקף שלה פג עבור מחוז הצפון, וזו תוכנית בהיקף של כ-44 מיליון, אם אני זוכר באופן מדויק את הנתונים. כרגע אין לה מענה. זו תוכנית חשובה, אנחנו מאוד היינו רוצים להמשיך להפעיל אותה, נעשה כל שביכולתנו וניאבק במסגרת דיוני התקציב לקבל את המשאבים עבורה. אבל כרגע הסיטואציה היא שאין תקציב מאושר לשנת 2020, ואין תקציב מאושר לשנת 2021, ואנחנו לא יכולים להפעיל אותה בהיעדר אישור תקציבי ובהיעדר החלטת ממשלה.

דיברת על הצפון. מה אמרת לגבי יישובים חרדיים ומזרח ירושלים?

יש מספר החלטות ממשלה ומספר תוכניות מערכתיות שהמשרד מפעיל. לדוגמה, תוכנית התקצוב הדיפרנציאלי בפריפריה, היסודי וחטיבות הביניים. זו תוכנית נפרדת שממשיכה לפעול. יש תוכנית אסטרטגית לחיזוק מזרח ירושלים, תוכנית שעברה ממשלה. זו תוכנית שתוקצבה וממשיכה לפעול. יש תוכנית ליישובי עוטף עזה, שתוקצבה, היא בבסיס, ממשיכה לפעול במסגרת אותו הסדר. רשימה ארוכה של תוכניות שמופיעות בבסיס ויש עליהן החלטת ממשלה בתוקף, הן ימשיכו לפעול ככל שבכנסת תעבור התוספת של 11 מיליארד עבור התקציב הממשלתי. תוכניות שאין עבורן החלטת ממשלה בתוקף ולא נכללו בבסיס התקציב לשנת 2019 והתקציב שלהן היה חד פעמי – זו אחת מהתוכניות הללו – אין להן מענה, לצערי הרב. המענה יוכל לבוא לידי ביטוי רק כאשר יאושר תקציב 2020 ו-2021, ניכנס לדיוני תקציב עם משרד האוצר, וזה אחד הנושאים - - - לתעדף.

הבנתי את הנקודה הזו, אני רק מנסה להבין ממך את החלוקה הפנימית שאתה עושה. מתוך ה-60 מיליון, יש חלק שהוא כן תוקצב? כי הזכרת גם את מזרח ירושלים וגם את היישובים החרדים. אז יש חלק שכן תוקצב, ובעיקר בצפון זה החלק שלא תוקצב?

אני לא יודע מה זה 90 מיליון, אני לא מכיר את הנתון הזה.

60 מיליון, הנתון שאנחנו מכירים מבחינת עלות הפעלת התוכנית. אנחנו לא שומעים אותך. דודי, כיבית את המיקרופון בטעות.

במסגרת כל הפעילויות הבלתי פורמליות, מה שמקבל כרגע מענה זו התוכנית של אתגרים, התוכניות ליוצאי אתיופיה. יש לנו את התוכניות למגזר החרדי והתוכניות במזרח ירושלים. כל התוכניות שציינתי עכשיו היו נקובות בבסיס 2019. תוכנית שאין לה מענה, וזה המיקוד, אם רוצים למקד איפה אין כרגע מענה, זו התוכנית של הצפון. זו החלטת ממשלה נפרדת, שהתוקף שלה נגמר. היא לא בתוקף לשנת הלימודים תשפ"א, והיא לא מתוקצבת בבסיס התקציב, היא לא תוקצבה גם בבסיס 2019. אני מקווה שהייתי מספיק ברור.

מה הסיכוי שהנושא הזה ייפתר? אנחנו מדברים על יותר מ-2,000 מדריכים וחונכים, מדברים על עשרות אלפי ילדים באשכולות הסוציואקונומיים הכי נמוכים. הדרישה מהשטח על חשיבות החוגים הללו היא מאוד ברורה.

אני עובד מדינה. אני מייצג כרגע את הצד של הממשלה, אנחנו מיישמים את החוקים של הכנסת ואת הנחיות הממשלה, ואני משקף את הסיטואציה. ככל שיאושר תקציב מדינה, כשיהיה דיון על תקציב 2020 ו-2021 בכנסת, משרד החינוך יאבק על הכנסת הנושא הזה לתקציב. אני מקווה מאוד שכך גם יהיה. אבל כל עוד זה לא נמצא באחריות שלנו כרגע – הכנסת צריכה לאשר את תקציב 2020 ו-2021 ולהיכנס לשיח מקצועי על התקציבים הללו, שכרגע לא מופיעים במסגרת התקציב, אני מקווה שזה ייתן מענה.

אבל אמרת שבתוך התקציב ההמשכי זה עניין של סדר עדיפויות. אני מבין שאתה עובד מדינה, אז למי אני צריך לפנות, לשר בנושא? אני אשמח לפנות לשר, כמובן.

קודם כל, בסמכותך וביכולתך לפנות כפי שאתה מוצא לנכון. מבחינה מקצועית, 11 מיליארד שנוספים לתקציב ההמשכי הם בתקציב המדינה. כאשר אתה מסתכל על תקציב משרד החינוך ביחס לצורך בהשוואה לתקציב שניתן, עדיין חסרים תקציבים מאוד מאוד משמעותיים. וכשאתה נדרש לתעדף אם אנחנו נותנים קודם כל מענה לילדים עם צרכים מיוחדים, או לנוער בסיכון, או לתוכנית היל"ה בהשוואה לתוכנית חוג לכל ילד, אז המשרד קיבל החלטה ותעדף. אנחנו נשמח מאוד וניאבק לקבל תקציבים נוספים.

אנחנו נפנה לשר בעניין הזה. היו כאן לפחות שישה חברי כנסת שהתגייסו לנושא, ואנחנו נמשיך את העלאת הנושא בפני השר והלשכה שלו. תודה רבה דודי. מהנהגת ההורים הארצית, גד שמואל כהן אתנו.

בוקר טוב. קודם כל, אני בעצמי תושב הפריפריה. אני חבר בהנהגה הארצית, וגם יושב-ראש הנהגת ההורים העירונית בנהריה, שגם בה פעלה התוכנית הזו של חוג לכל ילד. אני מאוד שמח על זה שיש תמימות דעים בין כל המשתתפים על החשיבות של הדבר הזה ועל הצורך להמשיך אותו בשנת הלימודים הזאת שבאה עלינו, עם כל זה שהיא שנה מורכבת וקשה. התוכנית הזאת הייתה ממש מקפצה עבור המון ילדים שלא היו מגיעים לשום חוג העשרה בדרך אחרת בגלל שאין תקציבים, בגלל חשיבה מנטלית, בגלל אלף ואחת סיבות אחרות. עבורם זו היה סוג של הצלה. היו כל מיני דיבורים על זה שהפגיעה היא באנשים שמגיעים מפריפריה גאוגרפית וחברתית, ורקע סוציואקונומי נמוך. אני חושב שאנחנו צריכים לעמוד על זה שלא נפגע בשום ילד. זה לא קשור בכלל לרקע סוציואקונומי כזה או אחר. צריך לעשות הכול, במיוחד בימים האלה, שגם ככה קשים לילדים, לא לפגוע בילדים בכל מקום שהם בארץ. בכל מקום שאנחנו יכולים לתת ולהעשיר, אנחנו צריכים לעשות את הדבר הזה.

אנחנו שומעים בכל יום בכל אמצעי התקשורת בראיונות את המומחים שמדברים על זה שחוץ מהטיפול בבריאות הפיזית, חייבים לטפל גם בפן הנפשי של הבריאות כי הפגיעה היא לא פחות חמורה. זאת אומרת, אם אנחנו נמצאים במצב שלילדים אין פעילות במערכת, הם תקועים כל הזמן בתוך ארבע קירות של בית, ובלימודים שהם לימודים בלי העשרה נפשית, זה פוגע בילדים. התוכנית הזאת היוותה כלי שנתן את היכולת לעשות את ההעשרה הנפשית.

בעוד משפט אחד קצר אני אסיים. גם הדברים של דודי מזרחי, שאנחנו מכירים ממפגשים אחרים בוועדות, לא שמעתי ולו במילה אחת על מה הולך לקרות בשנה הקרובה עם כל הנושא של תנועות הנוער. זה במאמר מוסגר. אני חושב שבוועדה הזאת, החשובה מאוד, שאנחנו מעריכים את הפעילות שלה לטובת הילדים, כדאי שגם הנושא הזה של תנועות הנוער יעלה ויקבל התייחסות כדי לראות איך אנחנו מצליחים להמשיך את הפעילות שלהם בימים האלה.

אולי לסבר את האוזן לגבי כמה ילדים השתתפו בנהריה?

אני תושב נהריה. בנהריה יש לנו במערכת החינוך בסך הכול כ-12,000 תלמידים. ההיענות לחוג הזה בנהריה בשכבות הגיל שהשתתפו בה הייתה מאוד מאוד גבוהה, אני מעריך שמשהו כמו 85% משכבות הגיל הגיעו לחוגים האלה. אנחנו מדברים על שתי שכבות גיל שבהם התקיימו החוגים. כ-85% בערך מהילדים בשכבות הגיל האלה הגיעו לחוגים.

זה רק מראה עד כמה התוכנית הזו הייתה אטרקטיבית עבור התלמידים. תודה רבה לכם.

תודה לכם. אני מצטער שאני צריך לפרוש, הבן שלי צריך את המחשב לטובת שיעור "זום" שהוא אמור להיכנס אליו בעוד חמש דקות.

המשאבים, כמו לכולם, מוגבלים, אז בהצלחה לילדים. מרכז השלטון המקומי אתנו? חיאם קעדאן או הדר אליהו? הדר אליהו, מנהלת מחלקת נוער וצעירים.

בוקר טוב. שלום לכולם. קודם כל, אני מצטרפת לכל מה שנאמר לגבי חשיבותה של התוכנית. אני לא חושבת שיש על כך עוררין בכלל. מבחינת הרשויות המקומיות, הן כמובן מחויבות לחלוטין ונותנות את חלקן ככל שנדרש להפעלת התוכנית הזו. אין ספק שהתוכנית תרמה באופן משמעותי לילדים שלוקחים בה חלק, ילדים שלא זכו אף פעם לקחת חלק בחוג כלשהו, כפי שציין כפיר – אם בספורט, אם במוזיקה, בתחומי האומנות בכלל. זה חולל פה שינוי, אין לי ספק בזה. הרשויות מבינות את זה, לוקחות חלק חשוב בזה, ומאוד מאוד מצרות על המציאות התקציבית כפי שתוארה בכלל, ובוודאי על ידי דודי מזרחי ממשרד החינוך. לצערי הרב, אנחנו שוב ושוב נתקלים באותה בעיה שבסופו של דבר, כמו שאומרים, האזרח הקטן משלם את המחיר. במקרה הזה, אזרחים שצריכים אותנו יותר מכול, ולצערי הרב, הרשויות המקומיות ללא תמיכת המדינה לא יוכלו להמשיך ולקיים להמשיך ולקיים את התוכנית הזו גם אם הן ממש רוצות להמשיך ולקיים ולשנע מתוך היכולות שלהן, כי לרוב אנחנו מדברים על רשויות שלא מסוגלות להמשיך ולהניע את זה לבד. כאמור, המציאות התקציבית היא מאוד מאוד מורכבת. הייתי מאוד שמחה שתצא מפה קריאה לפתור את הבעיה התקציבית הזאת.

הדר, הרושם הוא שהצעקה של השלטון המקומי לא מספיק חזקה בעניין הזה, להבדיל אולי מהעמדה שהייתה בעניין מהיל"ה, ששם המאבק היה מאוד ברור. כרגע הנושא הזה של חוג לכל ילד צריך אולי עוד מאמצים, כמובן מטעמנו, אבל בוודאי גם מהשלטון המקומי.

למיטב זיכרוני, ומחילה אם אני טועה, בזמנו, בתוך המאבק הכללי של כל מיני תוכניות, הייתה התייחסות גם לחוג לכל ילד, לצד הרבה מאוד תוכניות אחרות שמנו אותן כאן. אני מסכימה אתך שחוג לכל ילד, כמו גם עוד תוכניות שלא בבסיס התקציב, נותרו מאחור, ואין ספק שנדרש פה מאמץ נוסף של כולנו, בתקווה לשנות את המציאות הזו. אין ספק.

תודה רבה לך. אורלי מהאוצר אתנו? אורלי ליימן, משרד האוצר.

שלום, בוקר טוב לכולם.

בוקר טוב לך. אנחנו שומעים ומודאגים. דיברו חברי הכנסת קודם על חשיבות הפרויקט הזה. דיברנו על עשרות אלפי ילדים מכיתות ד'-ה' שנהנים מהחוגים. אמרו ש-66% מהילדים שהשתתפו בחוגים, זו הייתה הפעם הראשונה שהם השתתפו. צר לנו שהפגיעה הזו נמשכת. אורלי, אנחנו לא בדיון ראשון על עניינים תקציבים. אנחנו מבינים את הקשיים התקציביים, אבל בכל זאת, גם היה תקציב המשכי, גם מדובר בסך הכול לא בתקציב גדול, עשרות מיליונים. מי שנפגע מהיעדר ההקצאה כאן הם ילדים במצב הסוציואקונומי הכי מוחלש, הכי בעייתי. צר לי שעד היום הנושא הזה עוד לא בא על פתרונו.

כמו שדודי מזרחי ממשרד החינוך התייחס ואמר, אנחנו נמצאים עכשיו בתקציב המשכי, עוד לא אושר תקציב מדינה לשנת 2020, מה שאומר שאנחנו מוגבלים על פי החוק בהוצאות שלנו ומחויבים להוציא קודם כל הוצאות שכר והוצאות מחויבות על פי חוק. אחרי שהוצאנו את זה, נשאר תקציב מאוד מוגבל שאמור לקבל הגדלה ביום רביעי הקרוב בכפוף לאישור הכנסת, של 11 מיליארד. במסגרת ההגבלה הזאת, וגם במסגרת התוספת, אנחנו מתקצבים קודם החלטות ממשלה שבתוקף ודברים שהם בבסיס התקציב. במסגרת הדבר הזה ובמסגרת ההגדלה, בכפוף לאישור ההגדלה, נוכל למצוא פתרון ביחד עם משרד החינוך גם לתוכנית בעוטף עזה, גם לתוכנית של החרדים, גם לתוכנית של מזרח ירושלים. לצערי, התוכנית של הצפון, יש תוקף להחלטת הממשלה הזאת. התוקף נגמר בשנת תש"ף. אין החלטת ממשלה בתוקף לשנת תשפ"א, ולכן במסגרת המקורות הקיימים אין לזה תקציב. כשיאושר תקציב מדינה, אם משרד החינוך יחליט לתעדף את זה, אנחנו נדון על זה במסגרת דיוני התקציב ונוכל לתעדף את זה במסגרת כלל הצרכים האחרים שהוא יציף.

מה שאני מבין, שהתוכנית היא לא תוכנית אחת, כך אני מבין. שהצפון באופן נפרד ובינתיים - - -

יש כמה תוכניות של חוג לכל ילד, יש כמה החלטות ממשלה נפרדות. יש החלטת ממשלה נפרדת לצפון, החלטת ממשלה מס' 4775 מיום ה-8.12.2019 שהאריכה את החלטת הממשלה לשנת תש"ף בלבד באופן חד פעמי, ולכן בשנת תשפ"א, שהתחילה לפני מספר ימים, התוכנית לא בתוקף ואין לזה מקור תקציבי.

החלקים האחרים של חוג לכל ילד – ביישובים החרדים, מזרח ירושלים – שם אני מבין שיש מקור תקציבי.

לגבי החלקים האחרים, בכפוף לזה שהתקציב יאושר, כמו שיובא לאישור ועדת הכספים ביום רביעי הקרוב, נקבע דיון למחר, התוכניות יוכלו להמשיך לפעול גם בשנת תשפ"א, כן.

אני מבין שעיקר התקציב בתוכנית של חוג לכל ילד זה דווקא בצפון, נכון? שם גם מרבית המשתתפים.

כן, התוכנית חוג לכל ילד עולה כ-44 מיליון שקל.

44 מיליון שקל זה לכל התוכנית, כולל האזורים שכנראה יש מקור, או שזה רק הצפון?

אני לא זוכרת את הסכומים המדויקים, אבל זה רק לצפון.

מה צריך לקרות כדי להפעיל את התוכנית הזו מחדש? כי אומנם הייתה החלטה חד פעמית, את אמרת, אבל התוכנית הזאת פועלת בצפון לפחות ארבע שנים, אם אני לא טועה.

כן. אם יעבור תקציב מדינה, ובמסגרת דיוני התקציב משרד החינוך יחליט לתעדף את זה בתוך כלל הצרכים המקצועיים שלהם, אנחנו נוכל להעמיד לזה מקור תקציבי, במסגרת דיוני התקציב, בכפוף לזה שיאושר תקציב מדינה.

תודה רבה לך. רציתי לשמוע יותר מהשטח לגבי הפגיעה בילדים. גם אבו סאלח וגם נסר לא הצליחו להתחבר. הבנתי שהייתה אצלו תקלה. יש עוד משתתפי "זום" שירצו להתייחס לנושא?

הדר מנחם, עמותת אחינועם.

שומעים אותי? מעולה. האמת שנאמר פה כבר הרבה, אבל חשוב לי להביא אמירה קטנה מהשטח.

רק תציגי את עצמך קודם, הדר.

אני אציג את עצמי, נכון. אני מנהלת את עמותת אחינועם, זו עמותה שהוקמה כדי לקדם צעירים וצעירות בפריפריה החברתית והגאוגרפית בישראל בתחומים של חינוך ותעסוקה. אנחנו מלווים עשרות אלפי צעירים וצעירות בפריפריה. לאחרונה נרתמנו גם לנושא של המחסור במחשבים בלמידה המקוונת, אבל זה כבר לדיון מחר. אני רוצה לחבר בין הדיון של מחר להיום, כי נאמרו פה הרבה דברים שאני לא רוצה לחזור עליהם. אבל אני רוצה להגיד מהשטח את התחושה של הצעירים והצעירות בפריפריה. נראה – וזאת התחושה בשטח – שהמדינה החליטה להפקיר את הצעירים בפריפריה. רובם מנותקים. אנחנו יודעים שקרוב ל-400,000 תלמידים מנותקים מהלמידה המקוונת, עכשיו רוצים לקחת גם את החוגים שלהם. אני יושבת פה ומתכווצת כי כולם היו בניי, מה שנקרא – גם במזרח ירושלים, גם בחברה החרדית. אבל נראה שלילדים בפריפריה הצפונית אין קול. לא יכול להיות שבהינף יד – בושה. עצם הנוכחות בדיון הזה – אנחנו רואים דיונים הרבה יותר סוערים, אבל נראה שאת אף אחד זה לא מעניין, כי אם הייתה קמה עכשיו צעקה כמו לגבי תוכנית היל"ה, היו מצליחים למצוא את המקור התקציבי.

אנחנו יודעים שהמדינה הזאת היא המדינה עם הפערים בין הגדולים בעולם באי שוויונית. הילדים האלה, אנחנו מלווים אותם. אנחנו יודעים שזה הולך להשפיע על הלימודים שלהם, על יכולת ההשתכרות שלהם, על האפשרות שלהם להתפתח לאוניברסיטה ולהשכלה אקדמית. אלה ילדים שלפני לא ראו מעולם חוג. אנחנו יודעים כמה משמעות יש לחוגים האלה, להעשרה ולפיתוח העצמי. ונראה שדווקא בתקופה הקשה הזו, בתקופה המורכבת הזאת, גם כלכלית להורים, לילדים האלה, שגם מנותקים ביום-יום מהלימודים, כי הם לא יכולים להיכנס לכיתה, גם את החוג לקחת להם, אני חושבת שזו פשוט בושה. נציגת האוצר התייחסה, וגם נציג משרד החינוך, לזה שבקרוב – אנחנו יודעים שלא יאושר תקציב, אז ברור לכל שמהוועדה הזאת, לצערי, לא יצא כלום ואנחנו הולכים לקראת שנה נוספת שהילדים האלה יישארו מנותקים מהכול – גם מהלימודים, גם מההעשרה. אני לא יודעת איך אנחנו ממשיכים האלה, אני באמת אומרת. אנחנו לא מבינים עדיין את הנזקים – אלו נזקים הרסניים שילוו אותנו לאורך שנים. כל בחירות אני שומעת כל מיני כאלה שבאים לבקר אותנו בפריפריה הצפונית, ומבטיחים הבטחות ומשקיעים תקציבים. בסוף הפערים האלה יהרסו אותנו. זה מה שיש לי להוסיף.

דברים מאוד חשובים, צעקת השטח שצריכה להישמע. אני מקווה שהמאבק הזה יימשך גם בשטח, ודאי גם אני כאן אגייס את חברי הכנסת שהשתתפו בדיון כדי להמשיך את הלחץ על משרד החינוך ועל משרד האוצר.

אנחנו נמשיך גם מהשטח. אנחנו נמשיך גם מהשטח.

בהחלט. אגב, הקישור שדיברת עליו הוא קישור בהחלט ברור. יש כאן תלמידים שלא כל כך מצליחים ללמוד בתקופה הקשה הזו. שמענו שלמרות הקושי בתקופה, יותר מ-80% הגיעו לחוגים ביוני, ומאוד מצער שדווקא בהם פוגעים, עכשיו שעבורם זו המסגרת היחידה המסודרת שהם יכולים להתחבר למסגרת חברתית או חינוכית. לכן מכאן החשיבות להבטיח את קיומה ואת הימשכותה של התוכנית. תודה רבה לך, הדר. תודה.

מר ג'אבר נסר, ראש מחלקת חינוך בעראבה. ג'אבר, אנחנו שומעים אותך, בבקשה. הוא לא שומע אותנו? אפשר לחייג אליו. ג'אבר, אתה שומע אותנו? אנחנו נחייג אליו. אפשר גם טלפונית.

אני לא שומע.

אנחנו שומעים אותך. ג'אבר, אנחנו שומעים אותך, בבקשה. אנחנו שומעים ורואים אותך, בבקשה.

בוקר טוב לכולם. אני רציתי לשאול למה עד עכשיו לא התחיל חוג לכל ילד.

אולי לא הצלחת לשמוע קודם, אבל כנראה - - -

אני לא שמעתי כלום.

התקציב בצפון עדיין לא אושר, והטענה היא טענה של היעדר אישור תקציבים. אני רוצה לשמוע לגבי התוכנית אצלכם בעראבה – כמה ילדים השתתפו? איזה חוגים היו? מה קורה עם המדריכים והעובדים במסגרת החוג? אולי תן לנו כמה נתונים.

אין לי נתונים מדויקים להיום, אני דיברתי עם הרכזת, אבל התלמידים באחוז גדול מאוד משתתפים בתוכנית. הרכזים רושמים את התלמידים. אצלנו התוכנית צולעת, ממש צולעת, ולא מסתדרים. היינו קשורים למתנ"ס דיר חנא ועברו למתנ"ס נחף. התוכנית צולעת, לא הולכת לפי המתווה של משרד החינוך.

למה מתנ"ס דיר חנא ונחף? יש בעראבה מתנ"ס, לא?

לא, בעראבה יש בניין של מתנ"ס, אבל אנחנו לא קשורים לחברת המתנ"סים. זה לא מופעל דרך חברת המתנ"סים, זה מופעל דרך העירייה.

הילדים בעראבה נסעו לנחף ולדיר חנא?

לא, לא נוסעים.

אז איפה הפעילות הייתה? איפה היו החוגים?

הפעילות בבתי הספר.

בתוך בתי הספר.

כן, בתוך בתי הספר, אבל הניהול של הפרויקט הזה הוא דרך רכז אצלנו, מהיישוב, זה רכז של מתנ"ס נחף. דרך מתנ"ס נחף מתנהלת כל ההתחשבנות, הרישום והניהול.

לגבי השנה הנוכחית, עדיין אין פעילות.

אין פעילות בכלל, תמונה עמומה, לא יודע בדיוק מה קורה. אני שאלתי לפני שבוע את גב' רשא, מנהלת מתנ"ס נחף. אין לה מושג מה קורה בדיוק ולמה לא התחילו עד היום.

הבעיות הן בעיות תקציביות. אנחנו כמובן נמשיך ללחוץ על משרד החינוך ועל משרד האוצר כדי להקצות את הסכום. כנראה שהבעיה העיקרית היא בכל מה שקשור לתוכנית בצפון. זה החלק שכרגע לא נראה שיש פתרון, והתפקיד שלנו הוא לבקש פתרונות.

כדאי לציין בתוכנית חוג לכל ילד, יש כמה נקודות, הייתי אומר מן הגבלות. אם התלמיד בוחר חוג וזה לא מוצא חן בעיניו, אז הוא צריך לעבור לחוג אחר, זה מוגבל בזמן. זו הייתה אחת הבעיות שהתלמיד היה עוזב. עוזב בכלל את החוג, עוזב את התוכנית. תלמידים שנעדרים פעמיים, גם מעזיבים אותם מהרשימה, וזה פוגע בתוכנית בכלל. תלמידים רבים שרצו לעבור לחוג אחר, הרכז לא יכול על פי התוכנית, על פי המערכת, להעביר אותם לתקופה מסוימת, ואז התלמידים עוזבים אם הם לא מקבלים את החוג שאהוב עליהם.

הבעיה כרגע היא, לצערי, שבהיעדר הבטחת התקצוב, הילדים לא יכולים להיות במסגרת כזו בכלל, לא רק שהם לא יכולים לעבור. מכאן החשיבות של הדיון הזה וגם של המאבק כדי להבטיח את התקציב הנדרש. תודה לך ג'אבר, אלוהים יברך אותך.

אני רוצה להודות לכל המשתתפים בדיון. דיון חשוב. לצערי, לא נמצא בפתרון, לפחות לא באופק לנושא הזה, ויש להצר על כך. אני רוצה לפנות בשם הוועדה ולגייס את חברי הכנסת – גם אלה שהשתתפו וגם אלה שתומכים – כדי לפנות לשר החינוך ולאוצר כדי למצוא את התקציבים. לא מדובר בתקציבים רבים, עשרות מיליונים שמבטיחים את המשך החוגים הללו לעשרות אלפי תלמידים. אין ספק שמדובר בתוכניות חינוכיות חברתיות שכרגע המשך הפעלתן בסיכון. אני מתייחס גם לתוכניות שהמשך הפעלתן היה בסיכון ונפתר לאחר התערבות שלנו ולחצים כאן בכנסת. אלה תוכניות שנועדו לילדים מאוכלוסיות מוחלשות, ששירתו את הילדים המוחלשים, ולכן אין ספק שיש חשיבות להבטיח את המשכן של תוכניות אלו.

אני גם רוצה לומר שהמגמה הזו לא לתת עדיפות דווקא לתוכניות שאמורות לתת מענה לילדים במצוקה ולשכבות המוחלשות, המגמה הזו היא מאוד מדאיגה, במיוחד בתקופה הזו. במיוחד בתקופה הזו של המשבר הכלכלי, החברתי והבריאותי, צריך היה לצפות לתת את התמיכה הזו בילדים המוחלשים, ולהבטיח להם מסגרות שכבר קיימות כדי לסייע להם לעבור את המשבר.

לכן הוועדה קודם כל קובעת שהתוכנית הזו, חוג לכל ילד, היא תוכנית חשובה, היא כלי משמעותי לצמצום פערים בחברה, לקידום ילדים בפריפריה הגאוגרפית, בפריפריה החברתית, ואין זה מתקבל על הדעת להפסיק את התוכנית הזו דווקא בתקופה הקשה הזו עבור כולם, אבל במיוחד עבור ילדים מוחלשים. השקעה בילדים בגיל הצעיר הזה תישא פרי בשלב המאוחר יותר, ולכן זה רק מחזק את חשיבות הימשכותה של התוכנית.

לכן אני רוצה לסיים בקריאה למשרד החינוך ולמשרד האוצר כדי למצוא את הפתרון התקציבי שיאפשר המשך הפעלת התוכנית החשובה הזו, במיוחד בצפון, כי שם אנחנו מבינים שקיים הקושי התקציבי. אני רוצה לפנות לשר החינוך, אני רוצה לפעול גם עם חבריי חברי הכנסת שהיו בדיון כאן כדי לקדם פתרון תקציבי לנושא הזה. תודה רבה לכל המשתתפים. נראה לי שנקיים גם דיון המשך אחרי הפגרה כדי לנסות לקדם את הנושא ולמצוא פתרון לתקצוב התוכניות הללו. תודה רבה לכל המשתתפים. אני נועל את הדיון.


הישיבה ננעלה בשעה 10:20.