פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



24
ועדת המדע והטכנולוגיה
22/09/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 16
מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה
יום שלישי, ד' בתשרי התשפ"א (22 בספטמבר 2020), שעה 9:00

הצעת חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים (תיקון) (פנייה באמצעי קשר שאינו דיגיטלי), התש"ף-2020, של ח"כ מיכאל מלכיאלי

חברי הוועדה: עינב קאבלה – היו"ר
משה אבוטבול

מיכאל מלכיאלי

אריק קלינר - ראש אגף פניות ציבור, משרד ראש הממשלה

עדי שיינבך - רפרנטית דיגיטציה, משרד המשפטים

שולמית אבני-שוהם - משנה לראש הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין, משרד המשפטים

תמי תורגמן - רע"ן חוות דעת, אגף טכנולוגיה לוגיסטי, משרד הביטחון

חיים לוי - עוזר ראשי, משרד הבריאות

עמית אשכנזי - יועצת משפטית, מערך הסייבר הלאומי

עדי טאיטו - ר' אגף קשרי ממשל, מערך הסייבר הלאומי

רועי פרידמן - ר' היחידה להזדהות וליישומים ביומטריים, מערך הסייבר הלאומי

זיווה בטבבו - ע' יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים

לירן קליין - רת"ח חקיקה שב"ס, המשרד לביטחון פנים

אפרת ליפשיץ פרקש - יועצת משפטית אג"ת משטרה, המשרד לביטחון פנים

יערה בן שחר תיק - יועצת משפטית רשות התקשוב הממשלתי, משרד הדיגיטל הלאומי

אושרת מור-ברק - יועצת המשפטית, מטה ישראל דיגיטלית, משרד הדיגיטל הלאומי

נועה גריזים - עוזרת ראשית ליועצת המשפטית, מטה ישראל דיגיטלית, משרד הדיגיטל הלאומי

חסאן טאופרה - סגן בכיר למנהל הרשות, רשות החברות הממשלתיות

טל רוזנפלד - הלשכה המשפטית, רשות החברות הממשלתיות

עדיאל רונן - יחידת כספים ובקרה, רשות החברות הממשלתיות

אייל סיסו - רח"ט קונסולרית, משרד החוץ

צורית ברגר - לשכה המשפטית, משרד החוץ

רות זך - אחראי על פניות הציבור, משרד החוץ

רעות רוזנבלום - משפט דיפלומטי ואזרחי, משרד החוץ

מיכל ריבלין - ראש אגף פניות הציבור, המשרד להגנת הסביבה

אייל רק - ממונה ייעוץ משפטי, משרד החינוך

אפרת אורבך - מנהלת אגף פניות ציבור, משרד הפנים

אנה סמגרינסקי - מנהל אגף פ"א, חדשנות ודיגיטל בשלטון המקומי, משרד הפנים

רון אלמוג - לשכה משפטית, משרד הפנים

מאיה דבורי יעקבסון - מנהלת חטיבת השירות, רשות האוכלוסין וההגירה

אודליה אדרי - לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה

דולי דדון איזנברג - מנהלת תחום פניות ציבור, משרד התקשורת

אילת ריבנר - עוזרת ראשית יועץ משפטי, משרד התקשורת

יסכה שרה קליין - מתמחה בלשכה המשפטית, משרד התקשורת

נועם קוריאט - מנהל אגף בכיר טכנולוגיות דיגיטליות ומידע, משרד התיירות

יום טוב רענן - ראש מטה, משרד התפוצות

ליאת לנדאו - המחלקה המשפטית, הרשות לזכויות ניצולי השואה, המשרד לשוויון חברתי

יפעת ששון - מנהלת מחלקת פניות ציבור ברשות שוק ההון הביטוח והחיים, משרד האוצר

בת שבע גורדו - מנהלת תחום פניות ציבור, משרד הבינוי והשיכון

איתי מולכו - מנהל תחום חשמל ותקשורת, מינהל הנדסה, משרד הבינוי והשיכון

יערה למברגר - יועצת משפטית, משרד משאבי המים

אירנה צפלביץ - עוזרת יועמ"ש, המשרד לנושאים אסטרטגיים

צור אהרון - מנהל אגף בכיר טכנולוגיות דיגיטליות ומידע, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

נועה עמית - מנהלת פרויקט ערוצי שירות, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

ירון רונן - מנהל אגף בכיר טכנולוגיות דיגיטליות ומידע, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אדוארד וייס - סגן היועץ המשפטי, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

שמעון שי שלום גז - מפקח ארצי בתי אבות - חירום ובתים פיראטיים, אגף בכי, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

מירי מאיר-שטטמן - מנהל תחום שיקום תפקודי והנגשה, אגף בכיר הערכה והכרה בתוכניות, מינהל מוגבלויות, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

שלום בן ישעיה - ראש אגף ניתוח מערכות, אגף בכיר לטכנולוגיות דיגיטליות, משרד העלייה והקליטה

יוליה אוספובט - יועצת מנכ"ל, משרד העלייה והקליטה

שירי לנג - ממונה יעוץ וחקיקה, הנהלת בתי המשפט

חנית אברהם בכר - לשכה המשפטית, הנהלת בתי המשפט

הילה בוסקילה - לשכה המשפטית, הנהלת בתי המשפט

נחמה שפירא - מנהלת אגף שירות לקוחות, המוסד לביטוח לאומי

איריס אליאסיאן - מנהלת חטיבה בכירה אינטרנט, המוסד לביטוח לאומי

שרית דמרי - לשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי

צחי שלום - מנהל מערכות מידע, מרכז השלטון המקומי

גלית כהן - הממונה על פניות הציבור, רשות לניירות ערך

דן לנדאו - מנהל רגולציה וחקיקה, רכבת ישראל

עו"ד רותי לירז שפירא - משרד הכלכלה והתעשייה

נירה לאמעי רכלבסקי

איילת חאקימיאן

איה לינצ'בסקי


הצעת חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים (תיקון) (פנייה באמצעי קשר שאינו דיגיטלי), התש"ף-2020

בוקר טוב לכולם. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה. היום יום שלישי ד' בתשרי, 22 בספטמבר 2020. על סדר היום הצעת חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים (תיקון) (פנייה באמצעי קשר שאינו דיגיטלי), התש"ף-2020, הצעתם של חברי הכנסת מיכאל מלכיאלי ומשה אבוטבול.

אני מבקשת להתנצל על העיכוב בפתיחת הישיבה מטעמים שונים, בין היתר תקלה שהייתה בזום. ניצלנו את הזמן כדי לנסות ולהתקדם בניסוחים לטובת הצעת החוק והניסיון שלנו להעביר אותו כאן בקריאה השנייה והשלישית. נפתח בשנה טובה ומבורכת לכל מי שאתנו כאן ולכל מי שאתנו בזום.

נפתח עם היועצת המשפטית לוועדה שתקריא את הנוסח. יש לנו תיקונים תוך כדי תנועה שנדון בהם פה ונתקדם. חשוב לי להגיד בפתח הדיון שאנחנו בתקופה לא פשוטה וצריך להיזהר מאוד, אלא אם מישהו מדבר, אני מבקשת להישאר עם מסיכה על הפנים. תודה על שיתוף הפעולה

אני מאוד מודה לך שכבר לפני מספר ימים אמרת שתביאי את זה לכאן כדי לסיים את המלאכה. אני מקווה שזה יצליח כי אנחנו, כשמנו כן אנו, נציגי ציבור. חלקנו בא ממקום כזה, חלקנו ממקום אחר חלקנו בא מדלת העם, אנשים שבאמת מצפים לחוקים מהסוג הזה שיעזרו להם, אחרי שלא הדביקו את הטכנולוגיה שקיימת. לכן אני חושב שזה אחד החוקים המוצדקים ביותר שקיימים ובעזרת השם נוכל להעביר את זה. אני רוצה לברך את ידידי היוזם היקר הרב מלכיאלי וזו שוב הוכחה למה שאנחנו מתעסקים כי תמיד באים אלינו בטענות שהנציגים החרדים עסוקים כל היום בבתי כנסת ובמקוואות.

גמזו מתעסק כל הזמן בבתי כנסת לא אנחנו

לכן אני אומר ואמרתי גם מעל בימת הכנסת בחוק שידידי מלכיאלי הביא בנושא של חברות הביטוח, שאנשים לא יודעים אבל רבבות ניצלו ממוות בתאונות בזכות חגורת הבטיחות ומי שהביא את החוק לחגירת חגורת בטיחות הלא הוא חבר הכנסת המנוח אברהם יהודה אברמוביץ שהיה מסיעת אגודת ישראל. רואים שאנחנו באמת רוצים לעשות מאמץ להיות בהוויה החברתית, לכן חשוב מאוד שכולנו נהיה שותפים לנושא ולהתגבר על מכשולים שיהיו כי בסופו של יום יש צדק. אם יש חריקות קטנות כאלה ואחרות זה לא אמור למנוע את הרעיון הטוב והיפה הזה מלצאת לפועל, תודה רבה.

אני אתחיל בהקראה: "חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים (תיקון), התש"ף–2020.

תיקון סעיף 2
בחוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים, התשע"ח-2018 (להלן - החוק העיקרי), בסעיף 2

1. בסעיף קטן (א), במקום הסיפה החל במילים "על אף האמור" יבוא: "על אף האמור, גוף ציבורי המאפשר לפנות אליו בעניין מסוים באמצעות פקסימיליה, יהיה חייב לאפשר פנייה אליו באותו עניין גם באמצעי קשר דיגיטלי."

2. אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ג) אפשר גוף ציבורי פנייה אליו באמצעות דואר אלקטרוני או באמצעי קשר דיגיטלי אחר שתכלית השימוש בו לאותה פנייה זהה לפנייה בדואר אלקטרוני, יאפשר את הפנייה גם באמצעות פקסימיליה."

זה הצד השני של ההיגד הראשון שאומר שבכל מקום שיש פניה בדואר אלקטרוני או פניה מקבילה לה כמו שהעלינו, באמצעות אתר אינטרנט, צור קשר וכדומה, יהיה חייב לאפשר את הפניה הזאת גם באמצעות פקסימיליה. זה הלב של התיקון שהתבקש.

אני מציעה שנפתח את זה. עדי ממשרד המשפטים.

עדי שיינבך, ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים. אני אבקש להביא לידי ביטוי את עמדת המשרד, הלכנו לבדוק מה המשמעות לגבינו, העמדה שאביא עכשיו לידי ביטוי, היא גם על דעת הנהלת המשרד כמובן, הייעוץ המשפטי שלו והגורמים המקצועיים במשרד המשפטים.

האופן בו משרד המשפטים מפרש את הסעיף הזה הוא שרק מקום שבו באמת יש שימוש במייל ניתן יהיה לאפשר שימוש בפקס. פרשנות מרחיבה יותר, חשוב להדגיש שהסעיף לעמדתנו הוא סעיף לא מספיק ברור מבחינת הפרשנות שלו ולכן אני מדגישה את זה.

פרשנות מרחיבה יותר, לפיה בעצם עוד אפיקי פניה באמצעי קשר דיגיטאליים יחייבו מתן שירות פניה בפקס היא אפשרות בלתי סבירה וגם עלולות להיות לה משמעויות כלכליות אדירות. לכן נבקש להבהיר שמבחינתנו האופן הנכון ליישם את הסעיף הזה הוא אך ורק - - - במקום שבו מאפשרים לפנות במייל.

אפשרות אחרת היא להותיר את הפקס גם בדואר אלקטרוני וגם במקרים נוספים שעלו פה כצורך ולמצוא לזה את הניסוח המתאים. אני לא חושבת שנכון להסתייג לחלוטין מהאפשרות של מציאת מקרה אחר שמצריך העמדת פקס.

באיזה מקרה תהיינה עלויות כלכליות כבדות?

אני אתייחס לשתי ההערות ברשותכם. אנחנו במשרד לא הצלחנו לייצר ולא מבינים פרשנות אחרת לסעיף, איזה אמצעי קשר אלקטרוני אחר קיים שהוא שווה ערך טכנולוגית לדואר אלקטרוני? למשל צור קשר, צור קשר שאנחנו מכירים במשרד שלנו, הטפסים שאנחנו עובדים אתם אינם שווי ערך למייל מבחינה טכנולוגית מאחר ואלה טפסים שמצריכים הזדהות מסוימת, שדות חובה מסוימים, תיקוף שהמערכת עושה לכל מיני נתונים שמוקלדים.

זה לא מקביל למייל. לכן לא כתבנו כאן "צור קשר". זה לא עונה על הסעיף.

עלתה אפשרות של "צור קשר" ואמרו שזו אופציה פחות טובה.

מה שאת אומרת לא עונה על הסעיף הזה כי תכלית השימוש בזה לא זהה לפניה בדואר אלקטרוני. אנחנו מדברים על: "שלום, שמי כך וכך, זה הטלפון שלי ואני רוצה לדעת איך פונים אליכם בעניין זה וזה". פניה רגילה שאתה יכול לשלוח בדואר אלקטרוני. בגוף ציבורי שאין כתובת דואר אלא אומרים רק "צור קשר" אנחנו רוצים שפניה כזו הוא יוכל לעשות גם בפקס.

התייחסתי ל"צור קשר" מאחר שחבר הכנסת שאל ספציפית על אופן הפנייה הזה. כמובן שאני מסכימה עם הפרשנות שהזכרת עכשיו. חשוב לי להדגיש, מאחר שהסעיף מנוסח כרגע בצורה שמעוררת פרשנויות ואנחנו במשרד לא מכירים אמצעי קשר דיגיטלי שאנחנו עובדים אתו או לפחות עד עכשיו לא הכרנו.

אני מבינה שיש כאלה, תכף נשמע.

זה בדיוק העניין בחוק הזה. המקום לפרשנות חייב להינתן מכיוון שהחוק הזה מוחל על מאות גופים. אנחנו מצפים שלרשות בכל זאת תהיה שיקול דעת והיא תפעיל אותו באופן סביר להבין שהמחוקק אומר לה אנחנו לא רוצים שאנשים יישארו חסרי מענה אם אין להם אפשרות לפנות בצורה דיגיטלית. בדברים הבסיסיים.

נתתי דוגמה שחשוב להזכיר, למשל דיווח על מפגע. נכנסתי לאתר של רשות מקומית בה ההורים שלי גרים וראיתי ששם בדיווח על מפגע אין כתובת מייל. יש מעין רובריקות למלא את השם, הכתובת ולומר מה המפגע. אם רוצים, אפשר גם להעלות תמונה, זה הכול.

אבל אדם חרדי בלי מחשב לא יוכל לפנות.

אם רצית להתקשר עכשיו ולהיות על הקו שעה, יש אפשרות לפנות במייל או מתוך האתר הזה, זו פניה לגמרי כמו במייל. אני מניחה שפניה סבירה של אדם צריכה לכלול את השם שלו, שואלים שם מה השם. יכול להיות שאדם שישלח בפקס בלי הפרטים האלה, יהיה קשה לטפל בפניה שלו. אבל עדיין צריך לאפשר לאזרח הסביר שהוא לא בעל אוריינות דיגיטלית גבוהה, לפנות בפקס בעניין הזה.

אוסיף מילה ברשותך, כל הנושא הזה פותח מעגלים נוספים. מאז שדנו בזה בוועדה הקודמת קבלתי פניה של אנשים בנושא אחר, יכול להיות שזה יבוא לפתחנו בהצעת חוק כזו או אחרת של למה אדם שרוצה למשל להישפט על דוח חניה או על דברים מהסוג הזה, צריך לעשות את זה בצורות מאוד מסורבלות, למה הוא לא יכול לשלוח המייל ישירות שהוא רוצה להישפט.

זו כבר סוגיה אחרת שהיא לא פה. זה לגבי שירותים.

אני רק אומר שלפעמים זה בא הפוך. רוצים את הקדמה ולא אחורה.

החוק הזה הוא קדמה. זה שאנחנו מתקנים ומוסיפים, הוא עדיין צופה ורוצה קדמה. אם אנחנו אומרים כאן שאנשים שאין להם עדיין את הכלים הדיגיטליים יכולים גם לשלוח בפקס זה לא אומר שאנחנו עוצרים את הקדמה, להפך. אנחנו עושים את זה בוועדה בהקשרים אחרים, כמה שיותר אפשרויות דיגיטליות יהיו קיימות לציבור כי זה חוסך עלויות, חוסך זמן, חוסך סכנת הידבקות בימינו ועוד דברים.

האם אפשר להשלים את התשובה למה שהיועצת המשפטית העלתה.

רק קחי בחשבון שאנחנו נצטרך לייצר פה פתרון. אם תרצו לחדד את הנוסח בצורה מסוימת, זה בסדר. אבל לא נעצום את העיניים ונדמיין.

לגבי הנושא של ההידבקות אני לא מתחייב, כי לפני שבוע מישהו התקשר אלי וכשדיברתי אתו שאל אם שמתי אלכוג'ל לפני שחייגתי אליו?

לא ענית לי באיזה מקרה זה אמור לעלות הרבה כסף?

אני אתייחס לזה. אנחנו מבינים את הערך ומסכימים לערך המשמעותי הגדול אבל אנחנו רוצים לעשות הפרדה בין המהות לבין הטכנולוגיה. בסוף זה חוק שמתייחס הרבה לטכנולוגיה. מה שהסעיף הזה ניסה לייצר, זה מה שעלה בדיונים בוועדה, זו אבחנה טכנולוגית לגבי אמצעי קשר דיגיטליים שדורשים הזדהות או דורשים מאפיינים אחרים מורכבים יותר ודורשים את זה מאחר ומדובר בפניות מסוג מסוים או מדובר בשיקולים מערכתיים של הגופים הציבוריים השונים, לבין פניות שאינן מצריכות הזדהות או שדות חובה מסוימים או מילוי פרטים ספציפיים שזה ממש שווה ערך למייל. גם בדוגמה שהיועצת המשפטית הביאה וגם בדוגמה הזו, הטכנולוגיה אינה שוות ערך למייל. מאחר ומדובר בטופס מקוון שיש בו שדות חובה מסוימים שמקלים על הרשות המקומית לעשות תיקופים, בדיקות או פילוחים של הפונים אליה, זה לא מתנהג כמו מייל. אם רוצים להרחיב, אנחנו כעמדה המקצועית של המשרד, לא המשפטית כרגע, אנחנו כמשרד סבורים שזו הרבה שעלולות להיות לה משמעויות תקציביות קצת יותר גדולות.

איפה?

אני כבר אתייחס לזה. אבל אם מעוניינים להרחיב זה צריך לבוא לידי ביטוי, כי כיום הנוסח הוא לא ברור. לא מבהיר באופן חד משמעי את החיבור הזה שבשיח פה מנסים לייצר בין המהות לבין הטכנולוגיה.

בהמשך לשאלתו של חבר הכנסת מלכיאלי, יש כל מיני סוגים של טפסים מקוונים שמצריכים הזדהות מסוגים שונים.

לא על זה אנחנו מדברים.

מאחר והנוסח נתון לפרשנות והוא לא חד משמעי, הוא עלול לעורר כל מיני פרשנויות ולכן היה לנו חשוב להבהיר כמשרד את העמדה, כך אנחנו מבינים את החוק וכך אנחנו מתכוונים ליישם אותו. אנחנו לא מכירים אמצעי פניה אחרים, לפחות ממה שנתקלתי עד לפתיחת הדיון פה, לא מכירים אמצעי פניה אחרים במשרד שהם שווי ערך למייל ושלכן נכון יהיה להותיר אפשרות פניה בפקס.

לכן אנחנו כמשרד מבינים ומתכוונים ליישם את הסעיף כך שרק במקרים שבהם אנחנו מאפשרים פניה במייל, רק שם נאפשר גם פניה בפקס.

איפה העלויות?

אני רוצה בבקשה את ההתייחסות של עורכת הדין יערה בן שחר תיק, היועצת המשפטית של רשות התקשוב הממשלתי. דברנו על הסעיף הזה יחד אתכם לפני כשבועיים. אני אומרת בכנות, קצת מפתיע אותי שעכשיו נזכרתם שיש עם זה בעיה אחרי שישבנו על זה ביחד. נשמע את ההתייחסות של יערה כי אני חושבת שהסכמתם שיש מקרים שהם לא דואר אלקטרוני ובכל זאת הם דומים לדואר אלקטרוני ולכן יש מקום לאפשר גם שם פקס.

בוקר טוב ושנה טובה לכולם. אני מתנצלת שמסיבות אישיות אני לא יכולה להגיע פיזית לוועדה, אבל הבריאות מעל הכול. לגבי הנושא הזה, אני מתחברת לדברים של יושבת-ראש הוועדה, הרציונל מלכתחילה היה שיש לנו מחנה משותף מאוד ברור, קורלציה ברורה בין פקס למייל. אז העלתה היועצת המשפטית של הוועדה את הנושא שיכול להיות שיש דלתא מסוימת שלא היה לנו ברור עד כמה היא משמעותית או לא משמעותית אבל שכנראה יש דלתא מסוימת גם של אמצעי קשר דיגיטליים אחרים, שייתכן והם מתפקדים לגבי פניה מסוימת בדיוק כמו התפקוד של המייל, כשהמיקוד הוא המיקוד ביכולת הטכנולוגית של אמצעי הקשר הדיגיטלי ולא במהות הפניה.

על הבסיס הזה ניסינו להבקיע ולפצח ניסוח שיבהיר שאנחנו מתייחסים לאותו סגמנט מאוד מסוים של אמצעי קשר דיגיטליים שמתפקדים לעניין פניה מסוימת כמו מייל. כשישבנו וחשבנו לכולם היה ברור ולהבנתי היינו באותו מקום לגבי ההבנה של הדברים. מה שהטריד אותי, בהמשך לשיחות שהיו גם אתמול ולרג'קטים שהתקבלו, בעיקר מגורמים ממשרד המשפטים, אבל לא רק, גם ממשרד הכלכלה הגיעו הערות והתייחסויות לגבי זה, פן אחד שנוסח הסעיף לא כל כך ברור. תוך כדי השיח התחלנו לתהות עד כמה אותה דלתא היא דלתא משמעותית שנכון וחיוני להתייחס אליה בתוך החקיקה.

בעיני, ככל שהדלתא הזו יותר זניחה, לא בטוח שיש תועלת אמיתית להתייחס לזה בסעיף שאנחנו מבינים שהוא עמום וגם אם נטייב עוד קצת, עדיין תהיה בו עמימות ויכול להיות שהוא ייצר הרבה רעש כשלא בטוח עד כמה התועלת פה משמעותית.

מה שעמד לנגד עינינו בזמנו זה אותם טפסי צור קשר. יש טפסי צור קשר שהם פשוטים, מתפקדים במהות שלהם כמו מייל, כמו הדוגמה שנירה נתנה. לא עשינו מיפוי או בדיקת עומק של הדבר, אבל כשזה התחיל לעורר הדים, מבדיקות שעשינו עלה שטופסי הצור קשר הולכים והפכים להיות יותר מתוחכמים. לא רק בהיבטים של הזדהות אלא בהיבטים של הבנייה, של הטפסים עצמם.

החשש וההתלבטות האמיתית היא האם באמת אנחנו מתקנים משהו שהוא משמעותי ושראוי להתייחס אליו בחקיקה, או שאולי ברגע שאנחנו נשארים עם התיקון המקורי, שעבר בקריאה ראשונה, אנחנו מכסים 96% מסך כל המקרים ואת היתר נשמור, כמו שאנחנו מצפים מכל גוף ציבורי בסופו של דבר להתנהל באופן מנהל תקים ואנחנו מצפים ממנו שגם אם הוא חייב לשים עכשיו פקס זה לא אומר שהוא צריך לסגור את יתר הערוצים. אם יש לו ערוצים מסורתיים אחרים חשובים וטובים לא פחות ונותנים מענה, אנחנו מצפים שיפעיל את שיקול הדעת ואת הסבירות.

יכול להיות שעל אותם כמה אחוזים ספורים שלא הצלחנו לתפוס, אז כאן הציפיה שבהתאם לכללי המנהל התקין ובהתאם לסבירות ולהיגיון שגוף ציבורי צריך לפעול בו, שהוא ימשיך להפעיל את זה גם במקרים האלה. זו ההתלבטות האמיתית. אין פה חזרה, יש הפנמה של הנושא והתעוררות מצד המשרדים, שבאמת מעלה תהייה עד כמה נכון להתאמץ על הדבר הזה ולחוקק כאן סעיף.

אני מרגישה שאנחנו בסוג של דה ז'ה וו של שיחה שהייתה פה בחדר ליד כשיצאנו לעבוד על הנוסחים ודנו בשאלה אם יש צורך או אין צורך והעלינו את האפשרות של צור קשר ואמרתם שלא כדאי צור קשר ואנחנו אז נייצר ניסוח שהוא עדיין מספיק מביא להבנה שמדובר באמצעי אלקטרוני שכמוהו בתכליתו ובאופיו ובמהותו דומה לדואר אלקטרוני. עכשיו אתם באים פתאום בוקר הדיון ואני לא מבינה את העמדה שלכם.

איפה הייתם בדיון הקודם?

הם היו פה וחשבו כמונו ואישרו את הנוסח לנירה. אז אני באמת לא מבינה. אני מבינה שצריך מעט לדייק יותר בנוסח, אני באה מעולם המשפטים ומבינה את הרצון של משפטנים לעשות עוד ועוד חידוד. זה בסדר, אני אתכם. אז תציעו החידוד. אתם לא יכולים להגיד לי בפתח הדיון שבגלל שזה מכסה בין 90% ל-95% אז נשאיר את האזרחים כך, מה גם שאני לא יודעת אם האחוז הזה יש לו סימוכין, זו השערה.

אני מבינה את החשש לייצר פה משפט שלא ידעו לתרגם אותו. אבל עדין צריך לייצר משפט שרוב האנשים הסבירים במשרדי ממשלה, מי שצריך לתרגם את זה הוא לא אחד שלא יודע עם מה יש לו עסק אלא אנשים שזו עבודתם במשרדי הממשלה והם ידעו לתרגם אותו בצורה הגיונית. אני לא אומרת שאם צריך פה הזדהות מיוחדת אז עכשיו אני מאפשרת גם פקס. לא. זו גם לא הייתה המטרה ואתן יודעות את זה.

זה גם לא כתוב פה.

אם מה שיעזור לכם זה להוסיף עוד שתי מילים שיחדדו את זה עוד יותר, שלא רק תכלית השימוש בו לאותה פניה זהה לפניה בדואר אלקטרוני, אני נותנת לכם את הפריבילגיה בעשר הדקות הקרובות להציע לי מילים כאוות נפשכם שאכניס לנוסח ויחדדו את זה עוד יותר. הפתרון הוא באמצע, באיזון.

זה עבר ועדת שרים, משרד המשפטים אישר את הנוסח הזה.

יש לי הרבה כבוד לוועדת שרים והיא צריכה להמשיך ולעשות את עבודתה, אבל בשביל זה יש ועדות, שניכנס לעומקם של דברים ונייצר את האיזונים הנכונים ומה שאנחנו עושים מרגע שזה הגיע אלינו זה לייצר איזונים כדי לייצר חוק טוב. גם אם זה לגעת בדברים נוספים כדי לייצר חוק טוב. אני אומרת לכם, אם אתם רוצים להוסיף את כמה המילים שיחדדו את הנוסח, בבקשה.

אמרתי בתחילת הישיבה ואני חוזרת על זה. בכל מקרה כל גוף ציבורי יצטרך להפעיל שיקול הדעת לגבי עצמו, לגבי כל סעיף בחוק הזה. מדובר במאות גופים שלמרות שהם גופים ציבוריים אנחנו מבינים שאין להם שיטה אחידה וגם הם נותנים שירותים שונים אז הם בונים פלטפורמות שככל הנראה שונות אחת מהשנייה. מדובר פה במספיק גופים כדי שתהיה שונות מאוד גדולה באופי הפעולה והפלטפורמה הדיגיטלית של כל אחת מהן.

לכן אני מניח שאי אפשר שנוסח אחד ייתן מענה לכל האפשרויות הדיגיטליות ואנחנו גם לא רוצים להיכנס לפרטים האלה. מה שהוועדה מנסה לומר בסעיף הזה, עצרו רגע, חייבנו אתכם לתת שירות בצורה דיגיטלית, אנחנו עדיין רוצים שתישארו לגבי שירותים מסוימים - - -

אנחנו גם לא אומרים משהו חדש, זה היה קיים גם קודם, רק בגלל שאנשים החליטו לא לקיים את החוק הגיע הרב מלכיאלי וביקש לתקן.

ואנחנו אומרים לכם שוב רגע, כדי ששוב לא תצא תקלה ומישהו יפרש את זה רק כדואר אלקטרוני, אנחנו אומרים לכם שאם במה שאתם יודעים לגבי עצמכם נותנים את אפשרות הפניה לא בדואר אלקטרוני אלא במשהו מקביל ונתנו דוגמה של צור הקשר שהיא דוגמה לא רעה, תפעילו את שיקול הדעת. אם מבחינתכם זו פניה שזהה לדואר אלקטרוני, אנחנו אומרים כאן אנחנו רוצים פקס.

אם אתם חושבים שפניה של דיווח על מפגע מחייבת גם צירוף תמונה ומבחינתכם זה כבר שדה שפקס לא יכול לייצר, תשקלו את זה כרשות מקומית. שם תפעילו את שיקול הדעת שיערה מדברת עליו, שדל סבירות במתן השירות שלכם. אבל החוק אומר לכם לעצור רגע ולחבר לכל דבר שניתן בדואר אלקטרוני, לחבר אליו פקס. יחד עם זה לחשוב על האפשרויות שמקבילות לדואר אלקטרוני כי אנחנו לא רוצים היתממות ואנחנו לא רוצים שעצם העבודה שזה לא דואר אלקטרוני ממש לא יאפשר את השירות בפקס, אם מהותית אתם כרשות חושבים שזה בעצם אותו דבר.

ניגש לפתרון. יש למישהו מכם פתרון או שאתם מבקשים חמש דקות להתייעצות?

אני אשמח לחמש דקות, אין לי פתרון מידי. אני רוצה להתייחס לדברים שאמרה יושבת-ראש הוועדה, לאורך הדרך כמשרד המשפטים אמרתי שהנושא צריך להיבדק, גם בשיחות ולפעמים גם במיילים. אנחנו שותפים לרצון, שותפים לרציונל ולרצון להנגיש את השירותים לכמה שיותר אוכלוסיות, אבל חשוב להבין את המשמעות וחשוב להתייחס למה שאמרה עורכת הדין בן שחר תיק, שאין פה מספיק נתונים כדי להבין על איזה סוגי פניות מדברים בסוף. יש רעיון אבל הוא לא מתורגם לסוגים.

אז צריך לחדד את זה.

זה פשוט מאוד, היום אדם שאין לו מייל, 90% מהפניות הוא לא יכול לעשות למשרדי הממשלה.

אני מסכימה עם מה שאתה אומר. כשמדובר במייל אנחנו תמימי דעים.

זה החידוד שנאמר כאן.

החידוד הוא להוסיף עוד משהו בנוסף למייל ועל זה הדיון כאן.

הדיון הוא על זה שאיפה שאתה יכול לפנות במייל, אפשר לשלוח גם בפקס. איפה הבעיה נמצאת?

על זה אין בעיה ועל כך אין מחלוקת. המחלוקת היא רק על אותה דלתא נוספת שהסעיף פה מאפשר, יש משפט עמום ונתון לפרשנו שמתייחס לתכלית השימוש בו לאותה פניה, זה לפניה בדואר אלקטרוני. על הדלתא הזו הדיון.

אז מה יהיה כתוב?

לעמדתנו כרגע צריך להיות כתוב רק דואר אלקטרוני.

ואם זה היה כתוב, עם מה משרד המשפטים היה מגיע הבוקר?

עם עמדה שמסכימה לנוסח.

גם פעם שעברה הסכמתם, בוועדת שרים הסכמתם. נראה שכל כמה דקות מה משהו אחר. כמו שלא הצלחתי להיות משוכנע איפה יש עלויות כלכליות, ועדת שרים אמרה שאין עלות תקציבית, אז איך הבוקר נהייתה עלות תקציבית?

אני אגיד שוב, יכול להיות שבשלב ועדת שרים לא נשקלו כל המשמעויות המקצועיות ועכשיו תוך כדי דיון בוועדה אנחנו מחדדים את הנוסח כדי לטייב אותו.

איפה יש עלות תקציבית?

אין עלות תקציבית. מותר לנו לחשוב אחרת.

הפרשנות ניתנת לגוף הציבורי. הדבר היחיד שהוועדה אומרת בבירור בחוק זה דואר אלקטרוני. יתר הדברים ניתנים לפרשנות.

אנחנו ממשיכים ואתם מוזמנים לחדד את הנוסח תוך כדי.

נמשיך לסעיף הדיווח. לפני שאקריא אגיד שאנחנו פעם ראשונה עם הנוסח הזה. כפי שעלה בוועדה, מדובר בסעיף שכרגע לא ניתן ליישום ולכן הוועדה מצאה הסדר שיאפשר את היישום שלו. הרעיון הוא שדיווחים מסוימים ירוכזו על ידי גוף מיניסטריאלי ויעברו לוועדה וכל מה שלא מצוין כדיווח שמרוכז על ידי גוף נוסף בעצם יוגש ישירות לוועדה.

כרגע, בנוסח שנמצא יש מסגרת של 5 שנים, היה דיבור על שינוי המסגרת באופן שהדיווח יתפרש על 4 שנים. הכוונה היא רק לראות שהחוק מתחיל להיות מיושם, יצא לדרך. הכוונה לא לעשות עכשיו דיווח תמידי ובמסגרת של ארבע שנים, כמו שסוכם לפני הוועדה ולא כמו שכתוב בנוסח, עם שלושה דיווחים. הוועדה תוכל לשמור שיקול דעת בהמשך לגבי גופים מסוימים שמבחינתה היישום בהם לא נעשה באופן מלא. אני אקריא את הנוסח:


"2. החלפת סעיף 10
במקום סעיף 10 לחוק העיקרי יבוא:

"10. דיווח לכנסת

(א) בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), כל גוף ציבורי ידווח לוועדת המדע והטכנולוגיה של (בחוק זה – הוועדה) על יישומו של חוק זה בגוף הציבורי, מדי שנה במשך ארבע שנים, לא יאוחר מ-1 במרס, הדיווח יכלול, בין היתר, פירוט על העניינים שלגביהם נקבעה פנייה בדרך מסוימת אחרת כאמור בסעיף 2 ואת הדרך שנקבעה לאותה פנייה."

כרגע כתוב מידי שנה במשך חמש שנים, אנחנו כנראה נשנה את זה במשך ארבע שנים ונמצא ניסוח לשלושה דיווח על פני ארבע השנים האלה החל מ-1 במארס.

זה מה שכתוב היום.

כן. 1 במארס זה חצי שנה מהיום.

"(ב) הגופים הציבוריים שלהלן יעבירו לגורם המנוי לצדם, לא יאוחר מ-1 בינואר מדי שנה, דיווח כאמור בסעיף קטן (א), ואותו גורם יעביר לוועדה לא יאוחר מ-1 במרס, במשך ארבע שנים, דוח מרוכז של דיווחי הגופים הציבוריים שקיבל.

מה היה ההכרח להוריד את זה לארבע שנים? מה היה השיקול?

יש משרדים כמו למשל משרד הפנים, שהיה לו קשה עם חמש שנים, היה לו גם קשה עם הדיווח אבל אנחנו כרגע בהבנות שצריך את זה וזה חלק ממכלול ויש משרדים נוספים שכולם נתנו את הסכמתם וברכתם למהלך, אנחנו באים לקראת ומנסים למצוא את האיזון הנכון כדי מצד אחד לקיים את הדיווח ומצד שני, אין לנו מטרה להקשות יותר מידי, יש לנו מטרה לוודא שהשירות לאזרחים באמת מתקיים.

"(1) גוף ציבורי המנוי בפרט (1) לתוספת - השר.
(2) גוף ציבורי המנוי בפרט (6) לתוספת למעט גוף אחר בעל סמכות שפיטה על פי דין – שר המשפטים.
(3) גוף ציבורי המנוי בפרט (7), (8) או (9) לתוספת – השר לביטחון פנים וזה יעבירו לשר כאמור בפסקה (1).
(4) גוף ציבורי המנוי בפרט (10) לתוספת – שר הפנים.
(5) גוף ציבורי המנוי בפרט (11) לתוספת – הרשות המקומית המחזיקה באמצעי שליטה בו וזו תעבירה לשר הפנים לשם העברתה לוועדה.
(6) גוף ציבורי המנוי בפרט (14) לתוספת – השר הממונה על החוק שמכוחו הוקם הגוף הציבורי.
(7) גוף ציבורי המנוי בפרט (15) לתוספת – רשות החברות הממשלתיות".
אני אגיד בקצרה לפרוטוקול באיזה גופים מדובר: בסעיף (1) לתוספת נתחיל עם משרדי הממשלה. המשרדים ויחידות הסמך מדווחים ישירות לשר הדיגיטל כפי שנמסר אלינו מרשות התקשוב, שהוא כרגע השר הממונה על החוק והשר מעביר את הדיווח לוועדה ב-1 למארס.

משם התחלנו, זה המועד שהם הסכימו לו.

אני מזכירה שזה חוק שנכנס כבר לתוקף, כבר לא אמורים לדווח על פי החוק הזה.

רציתי רק להבהיר שזה לא מועד שאנחנו שמנו עליהם אלא זה בא מהם, מועד שהתבקש.

סעיפים (2), (3), (4) ו-(5) לתוספת שזה צה"ל, נשיא המדינה, מנהל הכנסת ומשרד מבקר המדינה, מדווחים ישירות לוועדה.

בגלל שאלו גופים ייחודיים.

בגלל חיסיון? צנעת הפרט?

הם לא משויכים באופן טבעי למשרד ממשלתי. עם צה"ל אין לי בעיה שזה ייכנס למשרד הביטחון, אבל צה"ל הוא גוף נפרד שיכול לרכז.

לגבי הגופים בפרט (6) לתוספת, בתי משפט, בתי דין, לשכות הוצאה לפועל, המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, הכול עניינים שאינם הליכים שיפוטיים או מעין שיפוטיים, מדווחים לשר המשפטים. מיעטנו דיווח של גופים אחרים בעלי סמכות שפיטה על פי דין, קרי בתי דין צבאיים, בתי דין למשמעת, כאלה שאינם תחת שר המשפטים, לא ידווחו לשר המשפטים לפי סעיף (2).

אבל כל השאר ברכיב (6), כן.

לא ידווחו, אבל מחויבים.

כולם מחויבים.

לגבי גופים שמנויים בפרט (7), (8), או (9) לתוספת מדובר במשטרת ישראל, הרשות הארצית לכבאות והצלה בשירות בתי הסוהר, בהסכמה עם השר לביטחון הפנים אלה ידווחו קודם לשר לביטחון הפנים והוא, כשהוא מדבר עם שר הדיגיטל, ימסור לו כבר את הדיווח שלהם. הוא כבר עושה את זה היום.

למה אי אפשר שמשרד הפנים, הממונה על הרשויות, במסגרת זה שהוא ממונה עליהם, שגם הם ידווחו לו? זה הגיוני.

אני מגיעה לזה. סעיף (4) גוף ציבורי המנוי בפרט (10) לתוספת, שזה עירייה, מועצה מקומית או מועצה אזורית, אלה מדווחים לשר הפנים. בסעיף (5), גוף ציבורי המנוי בפרט (11) לתוספת, זה אומר התאגידים המקומיים, תאגיד מקומי שלפחות מחצית ההון או מחצית כוח ההצבעה בו מוחזק במישרין או בעקיפין על ידי רשות מקומית, או בידי תאגיד מקומי אחר.

את מתכוונת לחברות הכלכליות? תאגידי המים?

חברות כלכליות, גופי ספורט שונים, מתנ"סים, כל התאגידים המקומיים.

מועצות דתיות קשורות למשרד הדת?

כן. התאגידים הציבוריים אמורים לדווח לרשות המקומית המחזיקה באמצעי שליטה בגוף אחד מאמצעי השליטה שמופיע בסעיף (11), מחצית ההון, כוח ההצבעה, אני מניחה שמבינים למה הכוונה. תאגיד כזה מדווח לרשות המקומית והרשות המקומית מדווחת בדיווח שלה גם לשר הפנים לשם העברתה לוועדה.

גוף ציבורי המנוי בפרט (14) לתוספת, שאלה התאגידים הסטטוטוריים, תאגידים שהוקמו בחוק או לפי חוק, אלה מדווחים כל אחד לשר הממונה על החוק שמכוחו הוקם הגוף הציבורי. בין לבין היה לנו את (12) ו-(13) שזה בית חולים ציבורי כללי וקופת חולים, אלה מדווחים ישירות לוועדה.

למה לא למשרד הבריאות לפי אותו רציונל?

אפשר גם למשרד הבריאות. אני מסכימה אתך.

עוד כמה דקות יקפצו עליך כל היועצים המשפטיים של משרד הבריאות ויצעקו שזה עולה כסף.

דווקא בגלל התום של האמירה זה מראה כמה חבר כנסת אבוטבול צודק.

בפרט (15) לתוספת חברה ממשלתית כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, סעיף 10(ב)(7), הגופים המנויים בפרט (15) החברות הממשלתיות ידווחו לרשות החברות הממשלתיות.

זו רשות החברות הממשלתיות מבצעת לא המשרד.

והגופים שהוטל עליהם ריכוז הפיקוח לפי הסעיפים הלאה מעבירים ישירות לוועדה. הוועדה עם כל הדיווחים האלה תערוך דיון ותראה מה המצב עם החוק הזה.

אתה חבר ועדה אבל הרב מלכיאלי יוזמן כאורח של כבוד.

כרגע האיזון שהגענו אליו זה לפרוש שלושה דיווחים על פני ארבע שנים.

מתוך רצון לבוא לקראת משרדי הממשלה.

החרוצים והלא חרוצים כאחד. העסוקים יותר והעסוקים פחות.

מאחר וביקשו מאתנו לדחות את הדיווח הראשון ל-1 במרס נתחיל את הספירה משם, ארבע שנים מה-1 במרס, כשב-1 במרס יהיה הדיווח הראשון לוועדה. לבקשת משרדי הממשלה הוספנו את ה-1 בינואר כתאריך שהגופים צריכים להעביר אליהם. אנחנו לא רוצים להתערב בממשלה.

אז הדיווח הראשון יתחיל במרס 2021, לאחר מכן יהיה דיווח נוסף במרס 2022 והדיווח השלישי יהיה במרס 2024. שנה ממועד הדיווח הראשון ושנתיים מזמן ממועד הדיווח השני.

זה טוב גם לתיקון טעויות.

זה בדיוק הרעיון, שהוועדה מצד אחד תוכל לראות מה קורה ומצד שני יש זמן גם לתיקון טעויות.

אני אתן רשות דיבור למוזמנים שרוצים להתייחס בזום ולאחר מכן נמשיך עם שאר הסעיפים.

בוקר טוב לכולם, אני רוצה לדבר בשם העניין של אנשים עם מוגבלות ונמצא אתנו בדיון ידידי מאזרחים ותיקים. החובה שלנו היא לתת מענה מעבר לנושא הדיגיטלי כי יש אנשים שהם לא אוריינים, עם כמה שאנחנו חושבים שהרוב כן, אנחנו נתקלים דווקא באנשים שלא. זה יהווה חסם עבורם ולכן צריך לשמר עוד אפשרויות שלא נאמרו פה כמו דואר, מענה קולי או אדם שיהיה בקצה עבור האנשים האלה.

אני רוצה לדבר גם על אנשים שהם כן אוריינים, אבל לצערי עדיין אם נותנים את הנגישות הבסיסית באתרים אינטרנטיים הרבה פעמים זה מהווה קושי לאנשים שצריכים נגישות מעבר, לצרוך ולהשתמש בשירות הזה. לכן חובה עלינו להשאיר אלטרנטיבה נוספת עבור האנשים האלה, גם אותם אוריינים שצריכים נגישות רבה יותר מהנגישות הבסיסית, שבמקרה הטוב מישהו עומד בחוק ולצערי הרבה לא עומדים וגם עבור האוכלוסייה שאינה אוריינית וכמו שכבר נאמר פה, יש לא מעט כאלה מסביבנו, אולי עוד דור כבר לא יהיו הרבה אבל עדיין הם אזרחים וצריכים מענה.

תודה מירי, אנחנו בוועדה עוסקים הרבה בנושא של נגישות של כל העולם הטכנולוגי והדיגיטלי. הנושא של נגישות באתרי אינטרנט מוסדרת היום בתקנות וצריך בוודאי לוודא שהיא נאכפת בצורה ראויה. בדיון שעינו עם רשות התקשוב עמדנו על זה ושמענו מהם בסך הכול שהם פועלים לשם כך ואנחנו נמשיך ונעקוב אחרי זה. המקום של זה לא ספציפית בתוך החוק הזה אבל בהחלט בחוקים אחרים ובתקנות אחרות שאנחנו כוועדה פוגשים בישיבות שאנחנו עושים בנושאים השונים. נעבור לעורך-דין דן לנדאו, מנהל רגולציה וחקיקה ברכבת ישראל.

בוקר טוב ותודה רבה על האפשרות להתייחס. אני מבקש להתייחס לדיון הקודם לגבי סעיף (2), לגבי הניסוח המדויק. שמעתי שיש התלבטות כיצד להרחיב מעט מעבר לדואר אלקטרוני אבל לא מידי. אני רוצה להציע שני פרמטרים שלדעתי סוגרים את הפינה.

מבחינתנו כרכבת ישראל, אם תגדירו כמו בחלופה (ב) פניה כללית צור קשר עם הדוגמה צור קשר או דואר אלקטרוני, זה סוגר אתה פינה. אבל לדעתי יש שני פרמטרים שיכולים להניח את דעת כולם. הפרמטר הראשון הוא פרמטר המידיות, כלומר כשפונים בדואר אלקטרוני ברור שמדובר בפניה שאין ציפייה ואין התחייבות להתייחס אליה מידית. זה לא דומה לשירות שאתה דומה בעצמך, שירות עצמי ואני אתייחס לדוגמאות שכל מי שנוסע ברכבת מכיר אותן בימים אלה. הפרמטר השני זה פרמטר האוטומטיות או השירות העצמי.

בימים אלו, רכבת ישראל פועל מאז סוף קורונה מועד א', בהתאם להוראות הדין, הוראות שעוגנו בתקנות, קודם בתקנות שעת חירום ועכשיו בתקנות מכוח חוק הקורונה, באופן שבו אי אפשר לנסוע ברכבת כרגיל באופן שגרתי, אלא צריך להזמין שובר מראש. מחוקק המשנה הגדיר לנו מספר דרכי פניה. האפשרות הראשונה היא האפשרות הדיגיטלית, אפשר להזמין בקיוסק שירות עצמי באמצעים הדיגיטליים שלנו באתר או באפליקציה. אפשר להזמין לעצמך שובר עם היום, המועד, את המסלול וכן הלאה. האפשרות הלא דיגיטלית היא כמובן להתייצב בתחנה ולקוות שיהיה לך מקום, אבל אפשרות לא דיגיטלית נוספת היא האפשרות בטלפון. שירות כזה אנחנו לא יכולים לתת בפקס, כמו שאי אפשר לתת אותו באמצעות הדואר האלקטרוני משום שהלקוח בעצמו מזין את כל הפרטים וגם מקבל את השירות בסופו של דבר ללא מגע יד אדם. אם תקבלו את שני הפרמטרים שאנחנו מציעים, יכול להיות שזה סוגר את הפינה.

אתה צודק במאה אחוז. ייאמר לזכות משרד התחבורה ורכבת ישראל הייתם הראשונים לזהות שיש במדינת ישראל גם חברה חרדית שצריכה לנסוע ברכבת ואין לה אפליקציות.

אני רוצה לתת קרדיט לסגן השר שישב פה.

עשיתם עבודה יפה מאוד מגיע להם כל הכבוד, כי משרדי הממשלה האחרים לא למדו מרכבת ישראל. לכם לא צריך בכלל את הפקס כי אפשר בטלפון. הנושא פה מיודע למשרדי הממשלה שלא השכילו כמותכם להנגיש את זה לחברה שאין לה אינטרנט.

תודה רבה על המחמאות, אני אעביר לממונים עליו, אבל בדיוק משום הדברים האלה אני חושש שמא בגלל ניסוח לא מספיק מדויק, נמצא את עצמנו נדרשים או מצופים לתת שירות כזה בפקס. מילה נוספת אחת, בניגוד לרוב הגופים המנויים בתוספות, רק החברות הממשלתיות חשופות לתביעות ייצוגיות. הממשלה הרי לא חשופה, רשויות מקומיות לא חשופות, גופים ציבוריים רבים לא חשופים ואילו אנחנו, בהיותנו כיס עמוק מידי, יש אנשים שיושבים ומחכים לרגע שבו הם יתפסו אותנו, לכן אנחנו מבקשים לדקדק.

אני מודה לך על הדברים, אנחנו עוסקים פה לדעתי במשהו אחר לגמרי שנועד להקביל רק משהו שדומה במאה אחוז לדואר אלקטרוני. ההגדרה מדברת על זה ולכן הדוגמאות שנתת הן דוגמאות טובות למה אנחנו לא מתכוונים.

תשובה נכונה לשאלה אחרת.

אני מודה לך, אני חייבת להמשיך בדיון ונעבור לאפרת אורבך ממשרד הפנים, מנהלת אגף פניות ציבור שביקשה את רשות הדיבור.

אני אציין קודם כל שאני מדברת בשם נציגות ועד ממונה פניות ציבור ולא בשם המשרד שלי, למרות שאני נסמכת על נתונים שקיימים גם ביחידה בה אני עובדת.

קודם כל אני אציין שאנחנו רוצים לתת שירות לכולם וכרגע לפחות באגף שאותו אני מנהלת אפשר לפנות בטופס מקוון, במייל, בפקס, בטלפון, בדואר ובכל דרך אפשרית. המטרה שלנו היא לתת שירות טוב לאזרח. מניסיון שלנו פניות שמגיעות בפקס, מאוד קשה לענות עליהן. האזרח לא מציין איך אפשר לחזור אליו, לפעמים הוא בכלל לא עד שהוא מגיע למקום הלא נכון ואז בכלל אי אפשר אפילו להגיד לו את זה. לפעמים דווקא הפקס שהוא כתב כמספר חזרה נחתך באמצע, הטקסט לא קריא, לא ברור, זאת אומרת שמבחינת פניה, זו הפניה הכי פחות אפקטיבית שאנחנו נותנים לה הכי פחות אפשרות לשירות לאזרח.

אף אחד מאתנו לא חושב שהפניה בפקס טובה יותר מהפניה באמצעי דיגיטלי. הרב מלכיאלי והרב אבוטבול הביאו לנו את ההצעה מהסיבה שיש אנשים שאין להם אמצעי דיגיטלי.

בגלל זה אני רוצה להציע הצעה. אנחנו נמצאים עכשיו במשבר הקורונה. 3% אנשים שענו לטפסים דיגיטליים עלו ל-30%. גם אבא שלי בן ה-86 יודע למלא טפסים דיגיטליים ולשלוח מייל. כדי שהשירות לאזרח יהיה אפקטיבי, במסגרת כל הקורסים שעושים עכשיו להכוונה וליצירת מקומות עבודה חדשים, המדינה צריכה להיות אחראית לתת אוריינות דיגיטלית ולתת תאריך יעד בחוק מתי עוברים לטפסים דיגיטליים כדי שהשירות יהיה אפקטיבי.

אני חייב לומר שעם כל הדברים שאת אומרת, זה אולי צודק, אבל לא צדוק בקטע שאנשים ששולחים את הפקס, הדבר הראשון שאנחנו מצילים מהם זה את מספר טלפון ואני בטוח שאותו משרד חוזר אליו להתקשרות נוספת גם כדי להבין אם זה תלוש, מטושטש או כל דבר אחר. זה מה שמתבקש אם רוצים לפעול למען אותו תושב.

דבר נוסף, את צודקת, אכן קמו מרכזי להב"ה בכל מיני ערים. כראש רשות עשר שנים הקמתי את מרכז להב"ה בבית שמש שם היינו נותנים שיעורים דיגיטליים גם לעולים חדשים, גם למבוגרים, גם לציבור החרדי כדי לעוזר להם להתמודד עם זה, אבל זה אף פעם לא נגמר.

תודה לך. אין ספק שצריך לקדם את הכרת הטכנולוגיה והשימוש הטכנולוגי לכלל האזרחים. מה לעשות, צריך להכיר במציאות שאנחנו לא שם היום. מצד אחד בוועדה הזאת אנחנו דורשים מכל מי שאחראי לזה במשרדי הממשלה להגביר את האוריינות, להגביר את לימודי הטכנולוגיה בכל המקומות מקטן עד גדול. אבל אני לא יכולה לעצום את העיניים ולהגיד עדיין יש לי מאות אלפים של אזרחים בלי אמצעי דיגיטלי. הם לא יכולים לחכות את השנתיים שלוש עד שהממשלה תעשה את זה כמו שצריך ותלמד את כולם והוועדה ואני לא נשאיר אותם ללא יכולת פניה.

לכן ההצעה שלי היא להגביל את זה בזמן. כדי שהמדינה תערך לזה ובסופו של דבר לאזרח יהיה את השירות הכי אפקטיבי.

אנחנו לא בוויכוח על זה שהטכנולוגיה תהיה בידיעת כולם ובנגישות כולם. ביום שזה יהיה אני אהיה זו שאציע את הצעת החוק כדי למחוק את המילה פקס. אבל אנחנו לא שם. תודה רבה.

היא בפניות הציבור, היא צריכה ראשונה לשמוח מזה.

הבנתי את מה שהיא אומרת, אבל זה לא להתכתב עם מה שקיים היום, אבל אין ספק שהאידיאל זה שכולם יהיו טכנולוגיים, אבל צריך להכיר במציאות. אנה סמגרינסקי מתחום החדשות והדיגיטל בשלטון המקומי, משרד הפנים, בבקשה.

שלום ובוקר טוב. אני מבקשת להתחיל בזה שאנחנו מבינים את החשיבות של הצעת החוק כפי שהובאה. מצד שני אני רוצה לשקף את המשמעות של החלת הסעיף השני של הדיווח על שמרד הפנים ולהתייחס למספר הדיווחים במשך ארבע שנים והמועדים שלהם.

משרד הפנים שאחראי על מאות גופים ציבוריים שאמורים לדווח אליו בהקשר הזה והוא כצינור אמור להעביר את הנתונים ואת הדיווח לכנסת. צריך להבין שיש כאן סדרי עדיפויות. המשרד פועל מזה שנים רבות לקדם את תחום הדיגיטציה ברשויות המקומיות ככלי לצמצום הפערים בין הרשויות. הוא משקיע בהכשרה של ההון האנושי, משקיע בפיתוח התרבות הארגונית שתתאים לעידן הדיגיטלי של ימינו, בפיתוח שירותים דיגיטליים, באיגום והפצה של הידע הקיים, אם זה ב-265 ואם זה בכלים אחרים. מקדם פעילות כזו או אחרת לסגירת פערים בתחום התקשוב והשירותים הדיגיטליים בין הרשויות.

המשמעות של הכפלה של חובת הדיווח או העברת הדיווח דרך המשרד זה אומר שהמשרד ייאלץ להעביר את המשאבים שהוא משקיע היום בקידום הדיגיטציה ברשויות המקומיות לאותו דיווח ואיסוף הנתונים וההעברה. כמוש התחלתי ואמרתי, אנחנו מבינים את החשיבות ואנחנו בהחלט בעד הסעיפים הראשונים ואנחנו מוכנים מתוך ההבנה והחשיבות של ההכלה ווידוא יישום החוק כפי שמוצע, אנחנו מוכנים ללכת לכיוון של דיווח שלוש פעמים במשך ארבע שנים.

בהתאם לשיח מקדים שהיה לפני הדיון בוועדה אנחנו מבקשים שהעברת הדיווח לכנסת לא תהיה ב-1 למארס, אלא עד סוף הרבעון הראשון הגופים ידווחו למשרדים ועד סוף הרבעון השני המשרד ידווח לכנסת. אנחנו צריכים זמן להיערך ולעשות את זה בצורה חכמה וגם להעביר את הדיווח בצורה טובה.

נשמע את כל ההתייחסויות ונעשה הפסקה של עשר דקות כדי לסגור נוסחים. עורכת דין טל רוזנפלד, לשכה משפטית רשות החברות הממשלתיות בבקשה.

בוקר טוב. הערת נוסח לגבי הסעיף של החברות הממשלתיות שכתבתם רשות החברות הממשלתיות תרכז, זה בסדר גמור מבחינתנו. רק חשבנו שיותר נכון מזה שאנחנו נדווח לוועדה, שאנחנו נדווח לשר. זאת אומרת לצרף אותנו לפסקה (1).

אני צריכה תיאום עם יערה ממשרד התקשוב. אם תוכלי לסגור את זה אתם, לנו לא אכפת. אם יש להם התנגדות, אנחנו נקבל את הדיווח מכם, אם אין להם התנגדות ואתם מעדיפים, זה יכול להשתנות.

אנחנו מתואמים אתם.

הם מסכימים לזה שרשות החברות הממשלתיות תדווח לשר הדיגיטל? אם יש הסכמה, מבחינתנו אין בעיה, אני רק רוצה לדעת שזה על דעת המשרד.

יערה פה, היא יכולה להגיד בעצמה, אבל כן.

תודה רבה לך. יישר כוח.

אני רוצה לדבר על העניין של הגדרת השר כאן. אני חושבת שככל שאנחנו מתקדמים בנוסח, כרגע השר מוגדר ראש הממשלה או שר שהוסמך לכך.

זה החוק המקורי.

נאמר לי שהשר יוסמך באופן פנימי בממשלה אבל צריך לבדוק את זה שאם רשות החברות הממשלתיות מעבירה - - -

אנחנו נוקטים במילה "שר", מה שמגדיר החוק.

כי יש להם קשר לשר. הם היו בעבר לא במסגרת שר הדיגיטל.

הכוונה לשר שאמון, שאחראי על זה.

כרגע זה השר, זה יוצא שרשות החברות תישאר תמיד מעט שונה.

השר שאמון על רשות החברות הממשלתיות. לא נשנה עכשיו, הממשלה עצמאית להחליט מה שתרצה. אנחנו מדברים צופה פני 4 ממשלות קדימה.

זה ינוסח כך שתדווחו לשר שאתם פועלים תחת סמכותו.

רותי לירז מרשם האגודות השיתופיות, בבקשה.

בוקר טוב, אני עורכת-דין רותי לירז מרשם האגודות השיתופיות, אחראית על תחום הרגולציה. אנחנו מבינים את הצורך לאפשר פניה בדרך של פקס במקרים מסוימים אבל יש לי הערה לנוסח וגם הצעה. לגבי הנוסח, אותם מקרים בהם ראוי לאפשר פניה בפקס הם בעצם המקרים שהם מקרים כלליים, כמו שנאמר בדיוני הוועדה, שלא מצריכים הזדהות או פרטים מסוימים. לכן אנחנו חושבים שהנוסח היה צריך להיות לא שיטת הפניה מלל, אלא מהותית באותם מקרים שזו פניה כללית שלא דורשת פרטי זיהוי כי אנחנו חוששים שיהיו שאלות פרשניות. למשל מקרים שאנחנו דורשים דיווח, שמגישים במייל אבל יש בהם פרטי זיהוי, תמיד תתעורר שאלה אם אפשר להגיש את זה בפקס ואלה מקרים שהם לחלוטין לא מתאימים לפקס. לכן מלכתחילה העמדה שלנו הייתה שצריך לעשות קריטריון מהותי ולא קריטריון של שיטת ההגשה.

נקודה שנייה היא הצעה. אנחנו מציעים לוועדה לשקול אפשרות של תמריץ להגשה דיגיטלית. אני יכולה לספר שאצלנו ברשם האגודות השיתופיות עוברים לדרך של פניות מקוונות. אנחנו מאפשרים בפניות הכלליות בכל דרך דואר ופקסימיליה והציבור שלנו, שאני חייבת לומר שהוא ציבור מאוד מגוון, מאוד הטרוגני, מכל המגזרים של האוכלוסייה במדינת ישראל, עובר לאט לאט לדיגיטלי והפניות בפקס הולכות ומתמעטות כי הציבור יודע שהפניות האלה מנותבות ומטופלות מהר. מאוד כדאי לתת תמריץ לשיטה הזו.

אני אומר שוב, חלק מאלו שעלו היום אולי לא היו בישיבות הקודמות, מראש אמרנו, גם מציע החוק לא רק אני, אין ספק שהדרך הדיגיטלית היא הדרך המועדפת. נקודה. מה לעשות שיש אוכלוסייה שידה אינה משגת מכל מיני סיבות, לא רק במובן הכלכלי, לכן החוק במקור שלו בכלל לא התכוון למחוק את האפשרות של פקס, אז זה גם הסבירה היועצת המשפטית בדיון הראשון. רק שגופים עשו לעצמם דין עצמי והוציאו את מכשיר הפקס, במקום שלא היו צריכים לעשות כן, לכן אנחנו נמצאים היום באירוע הזה.

אין מחלוקת שהדרך הנכונה והעדיפה מכל הבחינות, דרך שגם אני מעדיפה באופן אישי, זה בוודאי הדרך הדיגיטלית וגם מציע החוק עצמו לדעתי מעדיף את הפניה דרך הדיגיטלית. בוודאי גם שוועדת המדע והטכנולוגיה לא מתעדפת וחושבת שעדיף פקס על אמצעי קשר דיגיטלי בשום צורה ואופן. אני אומרת את זה לפרוטוקול בצורה הכי חדה והכי ברורה שאני יכולה להגיד.

הייתה הצעה לגבי "צור קשר" לגבי טופסי הזדהות. אנחנו מבינים שכל פרט הזדהות אתה יכול לכתוב במייל, הרי אף אחד לא יודע מאיזו כתובת אתה כותב. זה שאתה כותב במייל לא אומר שזה המייל שלך.

ברור. אם אתה שולח את זה מג'מייל אנונימי, אתה יכול לכתוב ישראל ישראלי ולשלוח מכל מקום.

לכן מבחינתנו כל דבר שאפשר לכתוב במייל אפשר לכתוב גם בפקס.

נכון. אני חושב שהרוב ימשיכו במייל ואמצעי קשר דיגיטליים וטוב שכך. אנחנו ממש לא רוצים לקחת את הדבר הזה אחורה. אנחנו נצא להפסקה של כמה דקות כדי לסגור את הנוסחים מתוך תקווה להגיע לפה להצבעה. אני מכריזה על הפסקה.

(הישיבה נפסקה בשעה 10:46 ונתחדשה בשעה 11:10.)

אני מחדשת את הישיבה. בהפסקה הצלחנו להתקרב בנוסחים, בדברים שעשינו להם דיוק, היועצת המשפטית לוועדה תקריא שוב ולאחר מכן ניגש להצבעה.

אני חוזרת לנוסח, תיקון סעיף (2), שזה סעיף 1 להצעת החוק. הנוסח של סעיף 2(ג) בחוק.

"(ג) אפשר גוף ציבורי פנייה אליו באמצעות דואר אלקטרוני או באמצעי קשר דיגיטלי אחר שאופי השימוש בו לאותה פנייה זהה לשימוש בדואר אלקטרוני, לעניין פניה מסוימת, יאפשר את הפנייה גם באמצעות פקסימיליה."

אנחנו מקווים שבדגש שניתן פה על הצד הטכנולוגי, שאופן הפניה היא דומה לשימוש שנעשה בדואר אלקטרוני, זה יותר שיקול דעת ספציפי לאותה רשות להבין על איזה דברים היא באמת מאפשרת פקס ולא רק אמצעי דיגיטלי.

ברור שאנחנו לא מתכוונים לפניות שאמורות להיעשות עם אמצעי זיהוי כבדים או מסוימים.

הכוונה היא לא שכל טופס מקוון באתר אינטרנט הוא לא דואר אלקטרוני. יכול להיות שיהיה טופס מקוון שאופן השימוש בו זהה לדואר אלקטרוני למרות שהוא בתוך אתר.

לא טופס אלא פניה מקוונת.

גם פניה ערוכה בטופס, זה לא אומר שאוטומטית כל הטפסים המקוונים נפסלים והם לא דואר אלקטרוני. יכול להיות שהם כן ייכנסו לסעיף של טפסים מקוונים.

מבחינתנו הנוסח מקובל. אני רק אדגיש שכמו שאנחנו מבינים אותו, הדגש הוא על זהות מבחינת טכנולוגיה, לדוגמה פניות כלליות לרשם העמותות זה משהו שיכול אולי להיכנס בתור משהו שהוא שווה ערך לפקס לעומת ביצוע פעולות רישום מקרקעין ברשם המקרקעין, רישום עמותה, שליחת אישור ניהול תקין שכל אלה הן פעולות שנעשות תחת הזדהות או באופן מקוון שאיננו זהה ולא יכול להיות שווה ערך לפקס.

זה כמובן על דעת רשות התקשוב שאמונה על - - -

גם בהסכמת משרד המשפטים וגם בהסכמת רשות התקשוב.

לגבי סעיף הדיווח, נעשו בו כמה שינויים. ראשית אגיד מה מסגרת הדיווח. הרעיון שהדיווחים ימשכו במשך ארבע שנים מסוף הרבעון הראשון.

תגידי הפוך, מהתחלת הדיווח הראשון.

אני אגיד מתי הדיווח הראשון ומשם נספור ארבע שנים. הרעיון הוא שהמשרדים וכל מי שצריך לדווח לוועדה ידווח החל מסוף הרבעון הראשון של 2021. כלומר עד ה-30 ליוני 2021. מפה אנחנו סופרים ארבע שנים קדימה.

אנחנו נציין בנוסח החוק שבגלל שיש פה מערך של גופים שמדווחים למשרדים - - -

זה הדבר הבא שאני אומרת, זה קו הישורת של מתי הוועדה מקבלת את הדיווחים מכל מי שצריך עד ה-30 ליוני 2021 הדיווח הראשון, שנה לאחר מכן דיווח שני, שנתיים לאחר מכן דיווח שלישי. סך הכול שלושה דיווחים על פני ארבע שנים החל מסוף רבעון ראשון של 2021.

מאחר שהתבקשנו, קבענו עוד סייג על כל הגופים הציבוריים שצריכים להעביר דיווחים לשר שמנקז אליו דיווחים שקשורים אליו. את זה אנחנו מבקשים לעשות עד ה-31 למארס, כלומר עד סוף רבעון ראשון.

פה קבלנו את פניית משרד הפנים.

הדיווחים מתחילים בסוף רבעון שני של 2021.

הדיווחים לוועדה הם עד סוף הרבעון השני. הדיווח לשרים שצריך להתקבל מהגופים הציבוריים השונים הוא עד סוף רבעון ראשון.

כמו כן, שני חידודים שנעשו, בדיווחים לשר המשפטים אנחנו מדברים על פרט (6) בתוספת, בתי דין, בתי משפט וכיוצא בזה, אנחנו החרגנו גוף אחר בעל סמכות שפיטה על פי חוק.

לא החרגנו. אני לא רוצה להשתמש במילה החרגנו, הבדלנו אותו למקום אחר מכיוון שלא כל הגופים המצוינים שם שקרויים גוף אחר בעל סמכות שפיטה על פי דין מצויים תחת משרד המשפטים. לכן מה שכן מצוי תחת משרד המשפטים, משרד המשפטים יהיה אחראי לזה.

החידוד הוא שגופים אחרים בעלי סמכות שפיטה על פי דין, שאין להם קשר לשר המשפטים, כמו בתי דין צבאיים, או בתי דין שונים למשמעת, כל אחד מהגופים האלה ידווח לשר שממונה על החוק שבו ניתנה אותה סמכות שפיטה על פי דין.

פשוט שמנו את זה במשבצות הנכונות.

סעיף שהתווסף אחרי סעיף 10(ב) לגבי בית חולים ציבורי כללי. אנחנו מדברים על פרט (12) לתוספת בעקבות הערתו של חבר הכנסת אבוטבול. הגופים הציבוריים שמנויים בפרט הזה, פרט (12) שהם בית חולים ציבורי כללי כהגדרתו בסעיף 54 לחוק ההתייעלות הכלכלית למעט בית חולים ממשלתי, אלה ידווחו לשר הבריאות.

ומשרד הבריאות ידווח לוועדה.

רשות החברות הממשלתיות שהיא תקבל את הדיווחים של חברות ממשלתיות המופעיות בפרט (15), היא תרכז את הדיווחים ותעביר אותם לשר שתחת סמכותו היא פועלת באותה עת.

זה על פי בקשתם ובהסכמת השר הממונה והכל נעשה בהסכמה מתוך מטרה לקיים את מה שרצינו ולוודא שהגופים הציבוריים השונים יעשו את עבודתם לפי החוק ושיהיה על זה פיקוח ודיווח. אני מודה לכל המשרדים ששיתפו אתנו פעולה ומצאו טעם ומהות בתהליך של להפוך את סעיף הדיווח לסעיף אמיתי וקיים ולא אות מתה כפי שהיה עד עכשיו. אני מודה לכל הגורמים ששיתפו אתנו פעולה ולכל המשרדים הממשלתיים שהואילו ובאו.

הוועדה תעלה להצבעה את הנוסח כפי שהקראתי בהתחלה ועם התיקונים שציינתי בעל פה כרגע.

כמובן שעד להבאתו למליאה הוועדה מסמיכה את הייעוץ המשפטי לסדר אותו בצורה מתאימה, בניסוח המתאים, גם עם אם יש שינוי המספרים או המילים.

נרשמו בקשות לרשות דיבור במליאה?

בקשו כבר בפעם הקודמת.

תוסיפי גם אותנו בבקשה.

לא רק יכולנו לבקש שזכות הדיבור של כל מי שנרשם במליאה יהיה בעניין החוק. זה באופן כללי, אני יושבת במליאה ומנסה להבין באיזה חוק מדברים. זו קריאה של חברת כנסת טרייה יחסית, שרוצה שהדברים יהיו ענייניים.

אם אני רואה שכולם מישראל ביתנו זה רק כדי להודות - - -

אנחנו משתדלים פה בוועדה כמה שפחות פוליטיקה וכמה שיותר תכלס וכמה שיותר להזיז דברים לטובת אזרחי מדינת ישראל. רגע לפני ההצבעה אני באמת מבקשת להודות לכל מי שלקח חלק בוועדה שהתמשכה מספר ישיבות והיה לכולם את הסבלנות לחכות עד שנמצא את האיזונים הנכונים. אז אתחיל בחברי חבר הכנסת אבוטבול וחבר הכנסת מלכיאלי שהציעו את החוק הזה, שהביא לנו זכות גדולה לטייב אותו ולעשות אותו טוב יותר למען אזרחי ישראל. לא רק בהיבט של הפקס, גם בהיבטים נוספים. הכול מתוך מטרה לא חלילה לקחת את הטכנולוגיה אחרת, אנחנו מכירים בזה שזו הדרך הכי נכונה ויעילה שצריך לחתור אליה, אבל גם להכיר במציאות שקיימת ולפעול לאורה.

אני רק אוסיף מילה על סעיף הדיווח, שבהמשך לשיחה שהייה לי עם ראש רשות התקשוב בתחילת הדרך, היות והם מתחללים את כל נושא הדיווח של משרדי הממשלה הם גם מן הסתם יוציאו להבנתי, כפי שהבנתי ממנו, קווים מנחים לגבי הנושא וכל משרד או גוף שאמור לדווח יוכל להיעזר בקווים המנחים האלה כדי לייצר דיווח טוב לוועדה. תודה לכל מי שהשתתף בזום ולכל משרדי הממשלה שלקחו חלק ותרמו מזמנם ומרצם מתוך רצון טוב להגיע להסכמות ולהעביר את זה בהסכמה רחבה.

לפני ההצבעה אני רוצה להודות לצוות הוועדה המופלא שלנו שהאיר את עיני לנושא של הדיווח ובזכותו הצלחנו לתקן את זה. תודה לאיילת מנהלת הוועדה ותודה לנעמי ותודה לנירה היועצת המשפטית המופלאה. תודה רבה על כל העזרה, בשעות לא שעות, עבודה רבה גם מאחורי הקלעים, זמן שלא כולם מודעים לו, הכול כדי להביא לכאן מוצרים כמה שיותר טובים ולקדם את החקיקה.

אני מעלה להצבעה לקראת קריאה שנייה ושלישית הצעת חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים (תיקון), התש"ף-2020.

הצבעה

בעד – 2
נגד – אין
נמנעים – אין
אושר

אושר פה אחד.

אני מנצל את ההזדמנות להודות ליושבת-ראש הוועדה, לנירה היועצת המשפטית, לאיילת מנהלת הוועדה על שעות של עבודה וגם למשרדי הממשלה, משרד המשפטים, משרד הפנים ומשרד התקשוב. הוצאנו מוצר מוגמר מאוד יפה.

אצרף את ברכתי. אני מאוד מודה ליושבת-ראש הוועדה ולמחולל החוק ומייסדו, ידידי הרב מלכיאלי ולחופי העורך-דין המוצלח שהעביר שורה של חוקים חברתיים. אני כחבר כנסת חדש לומד את חקיקת החוקים בדרך הנעימה והטובה ביותר, גם לדעת את הקשיים, איפה משרדי הממשלה משתלבים, איפה צריך לרצות ואיפה למחות. תודה לוועדה כולה, לנירה על הליווי ולכל מי שעשה למען הדברים, בשמי ובשם רבבות שייהנו מהחוק.

תודה לכולם, יישר כוח לכולם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:31.