פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
ועדת הכלכלה
12/10/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 75
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, כ"ד בתשרי התשפ"א (12 באוקטובר 2020), שעה 9:30

הצעת תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (חובות הדיווח של בעל רישיון), התש"ף-2020

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר
קרן ברק
אימאן ח'טיב יאסין
יבגני סובה
אנטאנס שחאדה

רוני חורי - מנהל תחום פיקוח טכנולוגי, משרד התקשורת

דנה נויפלד - יועצת משפטית, משרד התקשורת

יוגב עזרא - רכז חופש מידע, עמותת אל-ספאם

איתי עצמון, נעמה דניאל

עידית חנוכה

שלומית כהן



הצעת תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (חובות הדיווח של בעל רישיון), התש"ף-2020

בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת, 12 באוקטובר 2020, כ"ד בתשרי התשפ"א. הנושא על סדר היום: הצעת תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (חובות הדיווח של בעל רישיון), התש"ף-2020.

נמצאים איתנו משרד התקשורת, רוני חורי ודנה נויפלד, היועצת משפטית. אתם רוצים להציג לנו את עיקרי הדברים של התקנות? בבקשה.

ראשית, תודה רבה לוועדה וליו"ר שדנים בהצעת התקנות שבפניכם.

אתם לא רגילים שבוועדות כנסת דנים בתקנות?

תמיד אומרים תודה. אני רוצה כבר בפתח הדברים להודות לייעוץ המשפטי לוועדה, ליועץ המשפטי של הוועדה איתי ולנעמה, על שיתוף הפעולה ועל העבודה היסודית שהם עשו במעבר לתקנות. הם העירו לנו הערות מצוינות ותיקנו בהתאם. הם בהחלט היוו את התקנות. אלה התקנות שמונחות בפניכם היום.

הוועדה מתבקשת עכשיו לאשר טיוטת תקנות שלמעשה יש בה שני עניינים. אחד זה ביטול הוראות הפיקוח שקבועות בתקנות הפיקוח. אגיד את השם המלא שלהן: תקנות הפיקוח על פעולתו של בעל רישיון. התקנות הן מ-1986. ולעדכן הוראות דיווח שמצויות בהצעה שבפניכם, שעניינן אירוע מיוחד.

אתן קצת רקע. תקנות הפיקוח נקבעו לפני שנים רבות, בשנת 1986, כאשר אז פעלה בשוק התקשורת חברה אחת, חברת בזק, ונקבעו הוראות שנתנו בידי המשרד סמכויות פיקוח כלפי החברה, שזו סמכות להיכנס לחצרים, למדידות, לבדיקות, כל מיני סמכויות שהיום קובעים אותן בחקיקה ראשית ולא בתקנות. ואכן בשנת 2012, כשתוקן חוק התקשורת עם תיקון מספר 55, שזה תיקון נרחב שהוועדה הזאת חוקקה, למעשה הסמכויות האלה הועלו לדרגה של חקיקה ראשית. לא זו אף זו, שגם הסמכות שמכוחה הותקנו התקנות למעשה בוטלה, ולכן התקנות האלה מבחינה משפטית כבר לא רלוונטיות. למעשה אנחנו עכשיו, אגב התיקון של הדיווחים, מתקנים ומבטלים את התקנות שממילא מבחינה משפטית כבר אינן בתוקף. לצד זאת אנחנו מעדכנים את חובות הדיווח. בתקנות הישנות מ-1986 – אם תעיינו בהן תראו שבתקנות יש רשימה ארוכה של דיווחים שלמעשה אינם רלוונטיים עדו היום. היו רלוונטיים בעבר, היום כבר הדיווחים האלה אינם רלוונטיים ואינם נדרשים עוד במשרד. למעשה אנחנו מוחקים אותם היום ומוסיפים דיווח על קרות אירועים מיוחדים, שתכף נסביר מה הם.

אירוע מיוחד – מיד רוני יסביר – זה אירוע שבו יש לפי כל מפעיל מהו אירוע. אירועים מיוחדים הם אירועים שבהם יש בדרך כלל סוג של תקלה לציבור, שירות שניתן לציבור ברמת שירות פחותה ממה שניתנת היום, ובדרך כלל מתחיל להתגלגל איזשהו אירוע ואז המשרד צריך שידע על קרות האירוע בשלב המוקדם ביותר שניתן. ולכן התקנות קובעות את האירועים שקורים ואת הפרטים שצריך למסור למשרד מיד בקרות האירוע, יום לאחריו ושלושה ימים לאחר מכן.

הסקירה הראשונית בשלב הזה מספקת אותנו.

רק השלמה קטנה, אם תוכלי לומר לוועדה מי הם אותם מפעילים, על מי חלות חובות הדיווח.

בהחלט. יש לנו המפעיל הבין-לאומי, שזה מי שנותן שירותי בזק בין-לאומיים. יש המפ"א, שזה מפעיל מפ"א ארצי, למעשה מי שנותן שירותי תקשורת נייחת. מפעיל רט"ן, שזה בעצם מי שנותן שירותי טלפון נייד, שזה סלולרי. מפעיל שירותי תמסורת, מפעיל שירותי תמסורת באמצעות כבל תת ימי, למעשה מפעיל שיש לו רישיון לכבל התת ימי וספקי גישה לאינטרנט. אלה למעשה אותם מפעילים עיקריים שהציבור נסמך עליהם למתן שירותי תקשורת בהיקף נרחב.

ולא בלשון חקיקה מדובר על הטלפוניה הנייחת והסלולרית וספקי אינטרנט.

נכון מאוד. וגם כבל תת ימי, למי שנותן שירותי תמסורת.

בואי נתחיל עם התקנות. אם נצטרך, נעשה עצירה לצורך דיון או הערות. בבקשה.

הצעת תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (דיווח של בעל רישיון על אירוע מיוחד), התשפ"א-2020
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 12(ב)(5) ו-59 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן – החוק), ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
הגדרות
1.
בתקנות אלה –



"אירוע מיוחד" – כמפורט בטבלה שבתוספת הראשונה;



"אתר ליבה" – אתר ראשי או אתר ראשי חלופי (גיבוי), שבו מותקנות מערכות החיוניות למתן שירותי המפעיל לכלל מנוייו או לחלק ניכר מהם, ובכלל זה מתג, ציוד תקשורת, בסיסי נתונים, מערכות מחשוב, אחסון ומרכז בקרה וניהול;



"דוח סופי" – דוח כאמור בתקנה 2(ג);



"דוח ראשוני" – דוח כאמור בתקנה 2(ב);



"הודעה" – הודעה כאמור בתקנה 2(א);



















"מב"ל" (מפעיל בין-לאומי) – מי שנותן שירותי בזק בין-לאומיים מכוח רישיון כללי לפי החוק;



"המנהל" – סגן המנהל הכללי לענייני פיקוח ואכיפה במשרד התקשורת;



"מפ"א" (מפעיל פנים-ארצי) – מי שנותן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים מכוח רישיון כללי לפי החוק;

(1) מב"ל;




(2) מפ"א;




(3) מפעיל רט"ן;




(4) מפעיל שירותי תמסורת;




(5) מפעיל שירותי תמסורת באמצעות כבל תת-ימי;




(6) ספק גישה לאינטרנט;



"מפעיל רט"ן" (רשת טלפון נייד) – מי שנותן שירותי רדיו טלפון נייד מכוח רישיון כללי לפי החוק, ובכלל זה מי שנותן שירותי רדיו טלפון נייד ברשת אחרת מכוח רישיון כללי לפי החוק;



"מפעיל שירותי תמסורת" – מי שנותן שירותי תמסורת מכוח רישיון כללי או מיוחד לפי החוק, למעט מפעיל שירותי תמסורת באמצעות כבל תת-ימי;



"מפעיל שירותי תמסורת באמצעות כבל תת-ימי" – מי שנותן שירותי תמסורת באמצעות כבל תת-ימי מכוח רישיון כללי או מיוחד לפי החוק;



"ספק גישה לאינטרנט" – מי שנותן שירותי גישה לאינטרנט ל-20,000 מנויים או יותר מכוח רישיון כללי או מיוחד לפי החוק.

עד כאן סעיף ההגדרות. האם יש הערות לאורחים שלנו בזום? יוגב עזרא ביקש רשות דיבור.

אדוני, אין לי הערות להגדרות. אולי יותר מאוחר אתייחס לתקנות באופן כללי.

תודה. אז נמשיך.

דיווח על אירוע מיוחד
2.
(1)
מפעיל יודיע למנהל במסרון או באמצעי תקשורת מקוון אחר שיורה לו המנהל, על קרות אירוע מיוחד, סמוך ככל הניתן לאחר שנודע לו על קרות האירוע המיוחד; ההודעה תכלול מידע על האירוע המיוחד, ובכלל זה השירות שנפגע, מספר המנויים שנפגעו ומשך הזמן המוערך לטיפול באירוע כאמור; פרטי ההתקשרות לשם מסירת ההודעה יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.



(2)
מפעיל ימציא למנהל דוח ראשוני בהתאם למפורט בפרט 1 לתוספת השנייה, ביום העבודה שלמחרת המועד שבו המפעיל המציא את ההודעה.



(3)
מפעיל ימציא למנהל דוח סופי בהתאם למפורט בפרט 2 לתוספת השנייה, לא יאוחר משלושה ימי עבודה לאחר מועד סיום האירוע המיוחד, אולם לעניין אירוע מיוחד שמקורו באתר ליבה של מפעיל, ימציא המפעיל דוח כאמור לא יאוחר מתום 14 ימי עבודה לאחר מועד סיום האירוע המיוחד.



(4)
נמשך האירוע המיוחד אחרי המועד שבו המפעיל המציא דוח ראשוני, רשאי המנהל לדרוש מהמפעיל למסור לו כל מידע נוסף לגבי האירוע המיוחד, ובכלל זה לעניין המידע המפורט בפרט 1 לתוספת השנייה, בתדירות שיורה לו עליה.

מה זה "סמוך ככל שניתן לאירוע"?

זה למעשה הסעיף העיקרי שבו הוא למעשה מנחה את החברות מתי צריך להודיע ועל מה צריך להודיע. הדיווח הראשוני אמור להיות דיווח בעקבות האירוע, ולכן אפשר לראות שההודעה תינתן במסרון או באמצעי תקשורת מקוון אחר שיורה לו המנהל. הכוונה היא לתת הודעה כמה שיותר מהר, והיום ההודעה המהירה ביותר היא כאמור דרך הודעת אס.אם.אס או הודעה מקוונת אחרת.

מה זה כמה שיותר מהר? כמה שיותר מהר שלי הוא לא כמה שיותר מהר לאחד אחר.

ההוראה מחייבת סמוך ככל הניתן לאחר שנודע לו על קרות האירוע המיוחד.

כעבור יום? יומיים? שלושה?

היא אומרת ככל שניתן. במידה ויבואו לבדוק ויראו למה הוא לא הודיע, אם זה קרה בשעה 14:00 והוא הודיע רק בערב מאוחר הוא יצטרך לתת הסברים. כי לפעמים מנסים לפתור בעיה וזה אירוע מתגלגל. הייתה תקלה קטנה וזה התגלגל. היינו במקרים של הטרקטור שהרים את הקו של בזק והשבית מדינה שלמה. כך אני חושב, אלא אם כן את רוצה להשלים.

אתה צודק. אין לי מה להוסיף.

זאת ההודעה הראשונה. אחר כך יש הודעה נוספת, שהיא ביום למחרת. ההנחה היא שכבר ייוודע מה הפרטים הרלוונטיים, והחברות בדרך כלל מתחילות לתחקר מה קורה, מאיפה נובעת התקלה, למה היא קרתה, באילו היקפים. אז יש דוח נוסף, לפי תקנה ב', שנותנים אותו ביום העבודה שלמחרת. שוב, יש לנו גם דוח סופי אחרי שהאירוע מסתיים ויודעים מה היקפו, מה היה בו, תחקרו אותו ויש המידע המלא בידי החברה. אבל יש אפשרות שהאירוע יימשך ואחר כך יהיו מידעים נוספים, אז התקנה מתייחסת לכל המצבים האלה.

אוקיי. להמשיך לקרוא. נצביע בסוף.

מתכונת הדיווח
3.
המנהל רשאי, אם ראה כי נסיבות העניין מצדיקות זאת, להורות למפעיל מסוים להמציא לו דיווח מן הדיווחים המפורטים בתקנה 2 במתכונת אחרת, כפי שיורה.








כיוון שהמתכונת לאופן הדיווח כבר בתקנות, ואנחנו לא יכולים לצפות כל מצב שיכול שיקרה, למעשה התקנה הזאת נותנת אפשרות לסטות במתכונת הדיווח אם נדרשים פרטים אחרים שלא מופיעים פה. הרעיון היה לפרמל את מתכונות הדיווח כדי שהחברה תדע מה מצופה ממנה, אבל כפי שאנחנו יודעים שצריך לצפות לבלתי צפוי, אז אנחנו מאפשרים למנהל לסטות גם מהמתכונת שנקבעה בתקנות.

פטור
4.
המנהל רשאי, אם ראה כי נסיבות העניין מצדיקות זאת ובהחלטה מנומקת בכתב, לפטור מפעיל מסוים מהחובה לדווח דיווח לפי תקנות 2(ב) עד (ד), לעניין אירוע מיוחד מסוים.



זה כנראה בנסיבות מסוימות שמצדיקות זאת, זה לא נסיבות רגילות, שבהן בעצם אין פה על מה לדווח, כי האירוע ברור או כי המידע לא רלוונטי או כי בעצם אין אירוע לדווח עליו, אז המנהל רשאי לפטור את המפעיל מהחובה לדווח. אבל אז צריך לנמק את זה.

זה לשיקול דעתו של המנהל?

המנהל לפי ההגדרות הוא סמנכ"ל הפיקוח של המשרד. למעשה זה הגורם המקצועי שאחראי לרכז את המידע.

יש סיבות מיוחדות, או שאנחנו נותנים לו סמכות?

רוני, אתה רוצה להתייחס? לתת דוגמה?

אולי כדאי לתת דוגמה לנסיבות שבהן למשל יידרש פטור כזה.

דוגמה לנסיבות שבהן יידרש פטור. למשל, תקלה שקרתה בגלל סיבה חיצונית כמו הפסקת חשמל פתאומית או קצר גדול שגרם לנפילה ואחר כך הנושא הזה עלה, והדברים ברורים. זה נושא שעלה לי לראש, אחשוב על דוגמה יותר טובה.

נתתם בעבר פטור כזה?

כן. היה אירוע שהחברה ביקשה לקבל פטור מהוצאת דוח מפורט. לא היה צריך דוח מפורט, כי היה אירוע מיוחד, אבל הוא היה קטן ומוגדר, והדיווח הראשוני שהתקבל אחרי יום בעצם כיסה את הכול אז אנחנו נתנו פטור מלהוציא דיווח מפורט.

התדירות היא גבוהה?

לא, זה לפי הצורך והעניין. התדירות היא לא גבוהה, התדירות היא סבירה.

אשאל יותר מדויק. בפרקטיקה של התקלות זה דבר שבשגרה ברמות כאלה שמפילות פלחים באוכלוסייה? הרי אמצעי התקשורת שדיברנו עליהם קודם, האינטרנט והטלפון הנייד, הפכו להיות עורק ראשי של החיים שלנו. אפילו הקורונה לא מפחידה אותנו כמו השבתת מכשיר נייד שלנו. זה דבר שבשגרה?

דבר נוסף, לעיתים אנחנו עדים לכך שללקוחות פלאפון לדוגמה הייתה להם בעיית קליטה במשך שעתיים, או חברת סלקום וכדומה. אלה אירועים שצריכים לדווח עליהם?

בוודאי. זה תלוי בהיקף. זה בדיוק מה שדנה אמרה קודם, זה תלוי בהיקף של המנויים הנפגעים וזה תלוי בגודל האירוע. אם נפלה מגירת מנויים שהיא קטנה ולא משפיעה על הכמות הנדרשת בתקנות, אז לא צריך לדווח. אבל קח למשל את האירוע שקרה בלונדון. היה אירוע של שריפה של מרכז מחשוב גדול מאוד בלונדון, בגלל תחזוקה לקויה, אבל הוא לא השפיע על השירות שניתן בארץ בזמן שזה קרה, אבל החברות דיווחו כי ידענו שהעומסים שיתהוו אחר הצהריים ובערב יגדלו בגלל לונדון. אנחנו ידענו מזה והיינו בקשר עם החברות על מנת שייתנו גיבויים על מנת שכאשר התקלה תבוא לידי ביטוי מבחינת הפגיעה בשירות, הפגיעה תהיה כמה שיותר נמוכה. ובאמת הציבור ידע, יצאה הודעת דובר, יצאה הודעה לתקשורת והאירוע הזה עבר בלי הרבה רעשים ופגיעות בשירות לציבור.

אני רק רוצה להוסיף, שימו לב שהפטור הוא רק לגבי דיווחי ההמשך. ההודעה הראשונית המיידית – אין לגביה פטור. יש הודעה ראשונית ולאחר מכן ניתן לתת פטור.

אני חשבתי שרק האובך שמגיע לנגב מגיע מסעודיה. מתברר שגם אם יש תקלה בלונדון היא יכולה להשפיע על הטלפונים.

אני מקווה שיש פתרון לתקלה שהייתה בצפון, בנצרת. זו לא תקלה, זו קטסטרופה.

אתה יודע לומר לנו על התקלה? אומרים שיש שיבוש קבוע באזור נצרת בצפון בסוגיות קליטה.

בעקבות השריפה הקשה שקרתה באזור הצפון פניתי לחברות לקבל דיווחים האם הייתה להם פגיעה בתשתית. אני מדבר על שני בעלי התשתית המרכזיים במדינת ישראל, בזק והוט. מהדיווחים שקיבלתי לא הייתה פגיעה בתשתית ואין פגיעה בשירות.

הם מדברים על השגרה. בשגרה הם אומרים שיש בעיות.

אפשר להתפזר גם לשגרה, אני מציע שנתמקד בנושא.

אני מעלה את זה בשיא הרצינות. אפילו בתשתית של בזק, שלכאורה אמורה להיות הכי יציבה ובבזק בין-לאומי כספק יש הרבה הפסקות של אינטרנט ויש מהירות מאוד מאוד נמוכה, למרות שמשלמים על מהירות גבוהה לוקחים כסף ולא מקבלים שירות.

אגיד לך מניסיון שלי. אני התנתקתי מבזק בין-לאומי. אני גר במושב. בערים גדולות אין סיבה שתהיה בעיה כזאת. יש אזורים שמהירות הגלישה, גם אם תקחי את הראוטרים הכי חזקים – לא יעזור כלום. בלי קשר, תעלי את זה על הכתב. אם נצטרך להיכנס לזה, ניכנס לזה.

אני מבקש להגיב לחברת הכנסת לגבי ההערה שלה. ככל שיש תקלות, נכון להתלונן לגביהן. השאלה היא האם הבדיקה נעשתה בבדיקה קווית בחיבור לראוטר או בחיבור אלחוטי. כי החיבור האלחוטי מאט מאוד, וכאשר כל השכנים וכל הדיירים, שכולם נמצאים בבתים לצערנו היום, וכולם מפעילים את הראוטרים שלהם, יש השפעה הדדית בין הראוטרים והקצב יורד גם כך. אם החיבור לקיר זה החיבור שאנשים קונים מבזק, מהוט, מפרטנר, מסלקום, מ-IBC, זה החיבור.

חיבור קווי, בכבל, ולא באוויר. תודה. נמשיך עם התקנות.

5. דחיית מועד דיווח

המנהל רשאי, אם ראה כי נסיבות העניין מצדיקות זאת, לדחות למפעיל מסוים את מועד הדיווח של דיווח לפי תקנות 2(ב) עד (ד), לעניין אירוע מיוחד מסוים.



בגלל שאנחנו קובעים פה פורמט שהוא יחסית נוקשה לדיווח גם מבחינת המועדים, גם מבחינת המידע שצריך להעביר, הסעיף הזה נותן אפשרות לדחות את מועד הדיווח. לא לבטל אותו, זה לא פטור, אלא זה פשוט דחיית המועד. כמו שאיתי הסב את תשומת לבכם, הכוונה היא לא לדיווח הראשון אלא לדיווחים הנמשכים לאחר מכן.

דנה, ברשותך, אני רוצה להרחיב בסוגיה הזאת לגבי דחיית מועד הדיווח. קורה לא אחת שיש תקלות שהן תקלות שנובעות ממערכות מורכבות וצריך לעמוד מול הספק של הציוד שלא נמצא בארץ על מנת לברר את התקלה עד תומה, ולפעמים הבירור עצמו שנעשה במעבדות הספק בחוץ לארץ לוקח זמן, כך שלוקח זמן לעבד את הדוח הסופי של האירוע, ועל מנת שהדוח שיגיע לשולחנו של מנהל המשרד יהיה מלא, אנחנו מאפשרים לאותו בעל רישיון להגיש את הדוח במועד מאוחר יותר עם כל הנתונים שיהיו בידיו, שהוא מקבל אותם מספקי השירות בחוץ לארץ.

אצילת סמכויות
6
המנהל רשאי לאצול לעובד משרד התקשורת בעל מומחיות בתחום פיקוח ואכיפה את הסמכויות הנתונות לו לפי תקנות אלה, כולן או חלקן, למעט הסמכות לפי תקנה 4; הודעה על אצילה כאמור תפורסם ברשומות.




זה מאפשר לאצול את הסמכות לעובד האגף שהוא בעל מומחיות בעניין, וזאת למעט סעיף הפטור שהוא הסעיף החשוב ביותר, ולכן אותו לא ניתן יהיה לאצול.

ביטול
7
תקנות הבזק (הפיקוח על פעולותיו של בעל רישיון), התשמ"ו-1986 – בטלות.

אלה התקנות שהסברתי בהתחלה, בתקנות הישנות, שבחלקן אינן רלוונטיות ובחלקן כבר בטלות היום.


תחילה ותחולה
8
תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן והן יחולו על אירועים מיוחדים שיתקיימו אחרי יום התחילה.





זה בשביל ליצור את קו ההתחלה של התקנות, שזה עוד 30 יום.

למעשה התוספת הראשונה היא התוספת שמפרטת את אותם אירועים מיוחדים בחלוקה למפעילים, מהם אותם אירועים מיוחדים. והתוספת השנייה היא התוספת שמפרטת את הפרטים שצריך למלא בדוח. זה מונח לפניכם. אם אתם רוצים, אני אקרא.

אני לא חושב שצריך לקרוא. חברי הכנסת יכולים לעיין בתוספות. הנוסחים מונחים בפניהם. נשמח אם תסבירו לגבי התוספת השנייה, בעניין הפרטים שיש שעל המפעיל לדווח. הוא צריך לדווח בין היתר על משמעויות התקלה. כלומר, יש כמה פרטים של התאריך ומשך הזמן המוערך לטיפול, תיאור התקלה, מיקום גיאוגרפי של מקום התקלה. אני מסתכל למשל על פרט 2 בתוספת לגבי הדוח הסופי. מה בדיוק יידרש המפעיל לפרט לגבי משמעויות התקלה?

משמעויות התקלה, זה על מה זה משפיע, על כמה לקוחות זה משפיע, מה השירות הנפגע. האם השירות הנפגע הוא כל השירות או חלקו, או האטה בגלישה או קבלת קו אחרי זמן מסוים.

זה לא היקף התקלה? אני מסתכל על הפרטים שאתם מבקשים מהחברות למסור.

באופן ספציפי רצינו לכתוב שאלות שהן רלוונטיות לתקלה ולמתן השירות. אפשר לראות שיש פה גם העניין של תיאור השירות, גם מספר המנויים, אבל יכול להיות שיש משמעויות והשלכות לתקלה, וזה מה שצריך לפרט בתוך הרכיב של המשמעויות. יכול להיות שלפעמים בתקלות מסוימות מספיק לתאר את השירות, ואז זו גם משמעות. אבל יכול להיות שיש תקלות אחרות שבהן יש תיאור של השירות וגם משמעויות נוספות שיכול שיהיו אם שירות מסוים לא ניתן.

תופעות לוואי של אותה תקלה ותופעות המשך.

לדוגמה, נכון.

אנחנו כל הזמן טוענים כאן שמשרדי הממשלה מתעכבים בתיקון תקנות ולא מטפלים בהסמכות שקיבלו על פי חוק. מה שפה כאן בוועדות חוקקו ואישרו. ואני שומע גם מהצוות של הייעוץ המשפטי שמשרד התקשורת עושה עבודה טובה בנושא הזה, המחלוקות הן מקצועיות. אז אין לי אלא לציין את זה לשבח, כי כל השנים אנחנו פה עדים לתקנות שמחכות לפעמים שנים רבות, ויש פה גם התאמות של דברים אקטואליים. אז קודם כל תודה רבה לכם. בבקשה, גברתי.

רציתי לשאול לגבי מה שמוסבר בטור ב', האירוע המיוחד. אחד מהקריטריונים שם הוא 10,000 מנויים, שזה הרף הנמוך, או 10% ממה שיש לאותו מפעיל.

מה השאלה בבקשה?

זה מספר גדול וגבוה, ויש מקומות שאין בהם 10,000 אנשים.

בגלל זה רשמנו בהמשך: או ל-10% או יותר ממנויי המפעיל. אני לוקח את הרף הנמוך. ברור שיש מקומות עם 200 משפחות.

כשלוקחים מפעיל, לצורך העניין סלקום או פלאפון או פרטנר או הוט, יש לו סך מנויים שהם פזורים על כל הארץ. תדברי על 10,000 בפזורה ארצית.

בדרך כלל כשקורית תקלה, היא קורית במקום ספציפי.

כפר ערבי שתושביו הם 3,000, שכל הכפר נפגע.

ורק במקום הזה יש התקלה.

אתה לא מתייחס בטור לתקלה אזורית?

או מקומית.

אין פה עניין של תקלה אזורית, יש פה עניין של תקלה מקומית. אם יש לך יישוב שנפגע, או 10% מהמנויים שנפגעו, צריך לדווח על זה.

יש לך יישוב עם 500 משפחות, האם זו תקלה שיצטרכו לדווח עליה או לא? זו השאלה עכשיו.

צריך לדווח עליה.

מכוח מה?

במספר 6, השבתת יישוב לשש שעות או יותר. גם אם הוא יהיה יישוב של 20 איש, אם תהיה בו השבתת שירות למשך שש שעות או יותר, אז בלי קשר למספר המנויים הכללי של המפעיל, זה כבר אירוע מיוחד.

תמיד כשאומרים מספר, שואלים למה. השאלה למה שש שעות.

זה כבר נחשב תקלה. זו תקלה יותר משמעותית.

כאשר יש לך תקלה, כל מפעיל שואף לתקן אותה. הנחת העבודה היא שתוך שש שעות הוא אמור לתקן אותה.

התחלת בדיוק בסיבה למה צריך להיות מוטרד. אמרת שלמפעיל יש אינטרס מיידי לתקן, כשאתה מדבר על יישוב קטן ויש לו צרות אחרות, מי מעניין אותו איזה יישוב בצפון או בדרום?

אני לא מסכים. אני עובד מול כל המפעילים. כל המפעילים חפצי חיים הם. כולם רוצים לתת שירות, כולם רוצים להרוויח כסף וכולם רוצים שהלקוחות שלהם יהיו מרוצים מהם. לכן יש להם אינטרס לתת שירות.

על כוונות טובות לא מתקנים תקנות. כשלמפעיל יש צוותים כרגע שעוסקים בתחזוקה שוטפת, עסוקים, והוא עכשיו צריך לנייד אותם לאזור הצפון או לאזור הדרום, ליישוב קטן, הוא יעשה את השיקול שלו. אם הוא יכול לתקן את זה בשעה-שעתיים, למה שש שעות?

אנחנו לא מדברים על התיקון, יושב-ראש הוועדה, אלא על הדיווח.

הנה, אני נפלתי. תודה על התשובה. וכמה זמן מחייב אותם להתייחס לתקלה במקרה שיש תקלה יישובית? האם יש הוראות כלשהן שמחייבות את הספק להתערב מיידית?

בוודאי, יש לו תקלה, הוא צריך לטפל בתקלות של היישוב. אם היישוב נופל מהרשת, כן, הוא צריך לטפל בזה מיידית.

השאלה הייתה אם יש הגבלת זמן שהוא חייב לתקן. לא בתקנות האלה, האם באיזשהו מקום כתוב שהמפעיל חייב תוך זמן קצר לטפל בתקלה, מעבר לחובת דיווח של שש שעות של תקלה?

אני לא יודע לענות על השאלה הזאת. אני יכול לתת תשובה לגבי הזמנים שמוגדרים, אני צריך לבדוק את זה.

תודה. אני מבקש לקבל תשובות.

אני רוצה לשתף במצב שקורה לכולנו כמעט. אני אישית החלטתי שאני לא מתקשרת לשום חברה כדי לבקש תיקון, כי אני יודעת שאני מקבלת התקף לב מרוב שמעבירים אותי ממקום למקום, ובסוף אין תיקון.

בתור נבחרת ציבור אסור לך להתייאש.

אני לא מתייאשת, אבל בבית אני אומרת לילדים שלי: אני משלמת עבור השירות, תעשו אתם את העבודה הזאת. כי אני הגעתי למסקנה שזה אבוד, פשוט מאוד. ולכן אנחנו יושבים כאן, כדי שזה לא יהיה אבוד לכל האנשים.

לכן הקמנו ועדת משנה לנושא צרכנות, ואם צרכנים נפגעים בוועדת המשנה הזאת יתייחסו אליהם, גם אם זו בעיה אישית. זו המטרה שלי, ואני אתן את הזמן לוועדת המשנה לצרכנות ככל שניתן. אם צריך גם בימי ראשון, אין לי בעיה. הם ישבו על הדברים האלה, בלי שום קשר.

התקנות מתבקשות. כפי שאמרתי, אני מודה לכם על תיקון התקנות. מי בעד אישור כל התקנות כפי שהוקראו, כולל התוספות?

הצבעה

בעד אישור התקנות – 5
נגד – אין
נמנעים – אין
התקנות אושרו.

אין מתנגדים, אין נמנעים. התקנות אושרו. תודה רבה לכם. הישיבה הבאה ב-11:00.


הישיבה ננעלה בשעה 10:12.