פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
הוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש ולבחינת היערכות המדינה למגפות ולרעידות אדמה
30/09/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 65
מישיבת הוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש
ולבחינת היערכות המדינה למגפות ולרעידות אדמה
יום רביעי, י"ב בתשרי התשפ"א (30 בספטמבר 2020), שעה 11:00

התכנית הכלכלית לסיוע לאזרחים בסגר השני ויישום תכנית הממשלה בנושא הכלכלי עד כה

חברי הוועדה: יפעת שאשא ביטון – היו"ר
מיקי לוי
יואל רזבוזוב
הילה שי וזאן

משתתפים באמצעים מקוונים: שלמה אוחיון - סמנכ"ל שירות לקוחות, רשות המסים, משרד האוצר

אמיר דהן - רשות המסים, משרד האוצר

עידו סופר - רכז תעשייה, מסחר והשכלה גבוהה, אגף התקציבים, משרד האוצר

איתמר גזלה - מרכז בכיר, מימון, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה והתעשייה

נתנאל היימן - ראש אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים

רועי כהן - נשיא לה"ב, לשכת ארגוני העצמאים בישראל

ישראלה מני - סמנכ"לית אגף כלכלה ומיסים, איגוד לשכות המסחר

פרופ' יהודה אדלר - דיקן הפקולטה למדעי הבריאות והרפואה, המרכז האקדמי למשפט ועסקים, רמת גן

ניר שפר - סגן יו"ר התאחדות בעלי האולמות וגני האירועים

גיל וקנין - יו"ר איגוד שכירים בעלי שליטה

לילך ספיר - איגוד המסעדות

בת עמי דרור דהן - יוזמת המאבק, אימהות עצמאיות

קרן אוחנה איוס - יו"ר חיב"ה, האיגוד הארצי לגנים פרטיים

גולן גבאי - פורום פרסום החוצות בישראל

רונן לוי - יו"ר איגוד המוסכים

שמואל אבואב - הארגונים החברתיים

נירה לאמעי רכלבסקי

לאה גופר

אהובה שרון, חבר תרגומים

התכנית הכלכלית לסיוע לאזרחים בסגר השני ויישום תכנית הממשלה בנושא הכלכלי עד כה

בוקר טוב לכולם. שנה טובה לכולם. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש בנושא התוכנית הכלכלית לסיוע לאזרחים בסגר השני ויישום תוכנית הממשלה בנושא הכלכלי עד כה.

ברשותכם, לפני שנצלול פנימה לתוך הדיון, אני רוצה לומר כמה דברים שגם יתקשרו בסופו של דבר לעניין הזה.

הוועדה בימים האחרונים, בתקופה האחרונה, הפכה להיות מושא להאשמה והייתי אומרת אפילו בחוסר אחריות וגם סוג של הסתה לגבי החלטות שהתקבלו כאן בתחילת חודש יולי ובמהלכו. חשוב לי מאוד להוריד את הנושא הזה מסדר היום ולהציג את העובדות כהווייתן.

הוועדה קיבלה את ההחלטה לגבי פתיחת חדרי הכושר, בריכות ואחר כך גם חופי הים ב-13 ביולי ואני רוצה להראות לכם סרטון קצר שימחיש את המציאות שהייתה מבחינת התחלואה כחודש וחצי לאחר קבלת ההחלטות, וכמו שאנחנו יודעים ואומרים כל הזמן שהרי כל החלטה נבחנת כעבור שבועיים. אז בואו נראה מה היה כעבור חודש וחצי. תפעילו בבקשה את הסרטון.

(הקרנת סרטון).

שימו לב, זה סוף אוגוסט. התוכנית הזו שודרה לפני כשבוע בכאן 11. אנחנו רואים את הפרויקטור רוני גמזו ב-25 באוגוסט אומר בצורה מפורשת שמדינת ישראל ירוקה ברובה למעט אזורים מסוימים והוא מבקש להתניע את תוכנית הרמזור. מי שעקב אחר דיוני הוועדה יודע שפעם אחר פעם אמרנו שצריך לטפל באופן ממוקד במוקדי התחלואה ומי שמסמס בסופו של דבר, כפי שגם שמעתם, את תוכנית הרמזור במהלך חודש ימים, זה היה קבינט הקורונה שזה קבינט של שרים והממשלה. מי שירצה לראות את הסרטון אחר כך שוב, בשמחה.

חשוב לי מאוד לומר שההחלטות שהתקבלו כאן בוועדה התקבלו באחריות מלאה כשאנחנו יודעים בדיוק מה גודל האחריות המוטלת על כתפינו. אמר ראש הממשלה לפני כשבוע במסיבת עיתונאים שאולמות האירועים הם כנראה היו הטעות. אני רק מזכירה לכולם שהדבר הראשון שהוועדה סגרה בכאב לב גדול, ואני אומרת בכאב לב גדול גם כלפי בעלי האולמות וגם כלפי בעלי השמחות, ב-6 או ב-7 ביולי אישרנו את ההגבלות ואת הסגירה של אותם אולמות אירועים כולל גני אירועים וחשוב שהדברים ייאמרו.

לגבי החזרה לשנת הלימודים, גם כאן בוועדה משותפת שהייתה לוועדת הקורונה יחד עם ועדת החינוך, אני המלצתי שאת החטיבות הבוגרות, חטיבת ביניים ותיכון, יוכלו להחזיר אחרי החגים במתווה מוסכם ובלבד שיימצא פתרון. זאת אומרת, הוועדה, גם לתפיסתו של ראש הממשלה, נתנה את הפתרון המקצועי האמיתי מתוך מה ששמענו כאן ממומחים, רופאים בכירים ואנשים שנמצאים בשטח, ולכן אני חושבת שהגיע הזמן להסיר אחת ולתמיד מהשולחן את נושא ההאשמה של הוועדה הזו.

אני אומרת את זה כדי שגם לכם יהיה את הביטחון להמשיך ולעשות את העבודה בצורה עניינית ומקצועית, מתוך מה שאנחנו נשמע כאן. זה מוביל אותי לדיון של היום.

הדיון של היום עוסק בסוגיה הכלכלית ובעיקר בתוכנית הסיוע לסגר השני. אנחנו גם נבדוק מה היה מבחינת הסגר הראשון. אנחנו יודעים שהסגר שהוטל היום נולד בחטא כי גם אפידמיולוגים בכירים וגם אנשי שטח, כולל מנהלי בתי חולים, אמרו שזה לא הזמן לסגר. פרופסור חגי לוין שמלווה את דיוני הוועדה אמר שאנחנו עלולים למצוא את עצמנו במציאות שהניתוח מצליח אבל החולה מת. כאשר שאלו אותו מי זה החולה, הוא אמר הציבור במדינת ישראל. זה בעצם מוביל אותנו לדיון כי יש לנו אחריות אמיתית להזרים חמצן לחולה הזה כדי שחלילה לא ימות, לראות איך אנחנו עוזרים לכל אותם בעלי עסקים שסובלים מצוקה מאוד מאוד גדולה עוד מהסגר הראשון ועושים הכול כדי שהם לא יגיעו לכדי קריסה ממנה יהיה אחר כך קשה לצמוח בחזרה.

נתחיל עם חברי הכנסת. חבר הכנסת יואל רזבוזוב. לאחר מכן נשמע את בעלי העסקים, את נציגי הענפים השונים ובסוף אנחנו נשמע את נציגי האוצר. אני מאוד מבקשת שכל נציגי האוצר הרלוונטיים יהיו במהלך הדיון, ישמעו את הדברים שעולים כאן וייתנו התייחסויות גם למה שיעלה מהאורחים שנמצאים אתנו וגם לשאלות שיש לוועדה לשאול בסיכומו של דיון.

תודה היושבת ראש. לפני שאני עובר לנושאים הכלכליים שמטרידים אותנו, אני רוצה להתייחס למה שאמרת קודם לכן. אנחנו בוועדה קיבלנו החלטות באחריות מלאה. ישבנו והקשבנו לכל הגופים. אנחנו לא נמנעים ממכחישי קורונה, שמענו את כולם ושמענו גם את הפן הבריאותי, גם את הכלכלי וגם את האזרחים שסובלים וקיבלנו החלטות. אפשר לומר בוודאות שההחלטות שקיבלנו – לדוגמה חדרי כושר ובריכות – אם היינו מקבלים החלטה שגויה, זה היה חוזר אלינו אחרי שבועיים ושלושה אבל אחרי שבועיים ושלושה לא קרה שום דבר. זאת אומרת שקיבלנו החלטה נכונה ביותר. אנחנו תמיד כאן בוועדה, כמו שאמרת, אמרנו שצריך לטפל בזה בפינצטה ובאופן נקודתי.

אנחנו כבר 12-11 ימים בסגר. זאת אומרת שאחרי סגר שרוב הציבור הכללי נמצא בו, אם אנחנו ניתן עוד שבוע והיעדים של משרד הבריאות הם כ-7.5 אחוזים, שבעה אחוזים, זה מה שהם אומרים כדי להתחיל להקל, זאת אומרת שעוד שבוע אנחנו יכולים לראות תוצאות ואם כן למה מפחידים אותנו בסגר נוסף של חודש כאשר יכול להיות שבעוד שבוע נגיע למספרים האלה? כמובן שעדיין יש את המקומות – ואני לא רוצה להתייחס, זה לא עניין מגזרי, אנחנו כאן במשבר קורונה – ואם השכונה שלי והעיר שלי תהיה אדומה, אני אבקש לסגור אותה כדי לא לפגוע בכלכלה. אם אנחנו מדברים על סגר של עוד חודש, אנחנו פשוט הורסים את הכלכלה.

מכאן אני עובר לעניין הכלכלי. בדרך לכאן התעדכנתי על ידי אנשי עסקים, יזמים שיושבים בבית והם מתוסכלים ולא מבינים מה קורה. הם לא קיבלו פיצויים, שוב סגרו את העסק שלהם בלי לתת להם שום דבר, שום ביטחון ושום ודאות. הבעיה העיקרית שאנחנו סוחבים מחודש מארס, אותם הפיצויים שהמדינה הצליחה להעביר לאנשים, בעלי העסקים הקטנים, הבינוניים והגדולים, הסכום הזה לא מכסה להם את ההוצאות הקבועות, הוצאות שכירות, ארנונה וכולי. זה חוב שהולך ומצטבר ואותם נכסים בהם הם יושבים, בסוף זה מעגל כלכלי וגם שם לאנשים הלוואות עבור הנכסים האלה וגם הם צריכים לשלם ולא יכולים לוותר על דמי השכירות. הפיצוי שהמדינה נתנה הוא לא מכסה, ואפילו לא חלקית, את ההוצאות שלהם ואנחנו מביאים אותם לפשיטת רגל. לא צריך כאן מתמטיקה מסובכת ומורכבת.

אני הייתי רוצה לשמוע. סגרנו, זה לא בסדר, אבל מה עושים עכשיו? מה אומרים לאותם יזמים ואנשי עסקים שיושבים בבית מתוסכלים ורואים שהעסק שלהם מתמוטט? הרי זה מפעל חיים, זאת לא חנות להשכרה. זה מפעל חיים של אנשים שפשוט קורס להם לנגד עיניהם.

אני כן רוצה לקבל תשובות. אנחנו לא יכולים לצאת מכאן בלי תשובות לאותם אנשים שפונים אלינו ורואים בנו את הכתובת שלהם. אנחנו חייבים לתת להם מענה. תודה.

תודה רבה חבר הכנסת רזבוזוב. אנחנו נתחיל עם בקשות רשות הדיבור. נעבור בצורה מסודרת לפי סדר הבקשות ונתחיל עם נתנאל היימן, התאחדות התעשיינים.

תודה רבה על כינוס הדיון החשוב הזה. אני חושב שהגיע הזמן לאיזושהי הערכת מצב לגבי התוכניות הכלכליות של הממשלה. שמענו הרבה מאוד מספרים שעפו באוויר, חלקן בוצעו וחלקן לא בוצעו, ואני חושב שזה באמת זמן נכון. אני חושב שגם בדיון הקודם את ראית איזה כספים כן הצליחו לעבור לעסקים ואיזה כספים לא הצליחו לעבור אליהם. קיבלנו מנגנון שהיה מנגנון טוב יחסית של הלוואות, לקח זמן עד ששיפרתם אותו, אבל בסוף הוא בסך הכול מנגנון שעובד. גם בנושא של עסקים וגם בנושא של שימור עובדים, אנחנו צריכים לעשות איזושהי חשיבה מחדש ולגלות איך מטייבים אותה.

אנחנו באים היום לשולחן הזה הרבה יותר חכמים. רואים שבהוצאות קבועות גם בנושא של הבירוקרטיה וגם בהסדר הזכאות, מי זכאי להלוואות האלה, זה עדיין לא עובד כמו שצריך וכמובן כל הנושא של שימור עובדים כאשר הכספים לא עברו אבל מבחינת המספרים מדובר בחצי מיליארד שקלים שעברו מתוך תקציב של שישה מיליארד שקלים וגם מה שהובטח בסגר הנוכחי, שגם הוא עוד לא הובא לכנסת, כך שמאוד חשוב שנראה איך הכספים האלה יחולקו בצורה הכי טובה ושהם עוברים כמה שיותר מהר לעסקים ובצורה הכי פחות בירוקרטית כי אל מול זה אנחנו רואים את נתוני האבטלה שלא משתפרים.

אתה תוכל לשים את האצבע על החסמים? איפה אתם מזהים את הבעיות בצורה קונקרטית כדי שגם נוכל לקבל תשובה קונקרטית מהאוצר?

כן. קודם כל, אנחנו מדברים על הזכאות. אני אתן לך דוגמה קטנה. זכאות לארנונה. פורסם זכאות של 25 אחוזים, פורסם עוד קודם זכאות מירידה במחזור של 40 אחוזים, ועד היום לא יצא לינק כזה לעסקים ומתקשרים אלינו תעשיינים ועסקים אחרים כי הם עדיין לא יכולים לקבל את ההנחה הזאת. הדוגמה השנייה היא מנגנון שימור עובדים. בסגר הנוכחי המנגנון הזה עדיין לא פורסם. הדוגמה השלישית, מענקי שימור עובדים מהסגר הקודם, יותר נכון מענקי חזרה מחל"ת, גם שם היו בעיות בירוקרטיות על זה שהעובד גם היה צריך לאשר את הבקשה, גם את תאריכי הבקשה, ועד היום התקציב הזה לא בוצע. אנחנו כבר נמצאים במקום שכמעט אי אפשר לנצל אותו כי המתווה היה לארבעה חודשים והוא עוד מעט מסתיים. כל הנושא של ההוצאות הקבועות ובסוף מדברים כאן על חצי מיליון שקלים, סכומים שהם נמוכים לחלק מהעסקים והם לא פועלים.

עוד משהו אחרון שכן הייתי רוצה לציין אותו. אנחנו כן מדברים על שימור עובדים, זה מנגנון שפשוט עוד לא פורסם ואנחנו לא יודעים להתייחס אליו. אנחנו כן בנינו על זה, העסקים כן בנו על כך שברגע שיוחלט על סגר נוסף, אל מולו יהיה גם מנגנון שימור עובדים. עד היום אין שום מתווה למנגנון.

תודה רבה. רשמתי כאן את הדברים ונבקש את ההתייחסות של האוצר בהמשך הדיון.

לילך ספיר מאיגוד המסעדות.

שלום לכולם. תודה רבה על כינוס הוועדה החשובה הזו. אני רוצה להזכיר לאוצר שהסגר הזה כבר בתוקף. המסעדנים ועוד הרבה מאוד עסקים כבר סגורים שבועיים וחצי ושום דבר מהמתווים החדשים שנועדו לטפל, לא בסגר הנוכחי ולא בסגר הקודם, עדיין לא בתוקף. פיצויי הארנונה מאז יוני, זה עדיין לא הגיע. עסקים ומסעדות שמשלמים ים ארנונה, כרגע סגורים ועדיין העיריות אוכפות את החובות על הארנונה מיוני ברמת עיקולים וזה עדיין תקוע בבירוקרטיה. עסקים שהקשיבו לכם, משרד האוצר, ופתחו ב-27 במאי לא זכאים לשקל הנחה בארנונה ומשלמים ארנונה עסקית מלאה על יוני, יולי ואוגוסט. עסק שפתח, אמנם מפסיד כסף אבל לא עומד בירידה של 60 אחוזים. אנחנו מתחננים כבר ארבעה חודשים שתעשו קטגוריה באמצע כדי שבארנונה העסקית, במיוחד קריטי למסעדות ומפעלים שיושבים על ארנונה יקרה וגדולה - ואין לנו ברירה אלא לשבת על ארנונה יקרה וגדולה – ביקשנו תתנו בין 25 אחוזים ל-59 אחוזים, לפחות 50 אחוזים הנחה. אנחנו נדרשים לשלם ארנונה מלאה על החודשים האלה.

המענק להחזרת עובדים, קודמי תיאר את זה מאוד בקצרה, בלתי אפשרי לקבל אותו. לא במקרה חולקו שם חצי מיליון שקלים. ראשית, בחלק גדול מהזמן הזה היינו בהורדת עבודה ובגלל שהיו לנו מגבלות עבודה, אלה מאתנו ששמרו על החוק והגבילו את העבודה, הוציאו עובדים לחל"ת כך שבכלל לא היינו זכאים למענק הזה. מתוך 100 עובדים, אני זכאית בפוטנציאל לשבעה עובדים בגלל הקריטריונים, ועובדים שלא מאשרים את מה שביטוח לאומי יודע, והוא יודע שהם קיבלו אבטלה הוא לא צריך שהם יאשרו לה, אבל עד שהם לא לוחצים על הלינק הזה מתוך אלפי לינקים, אני לא מקבלת את הכסף.

הפיצויים של המענקים, הקטגוריה של המענקים, זה מצוין שחזרתם להבנה של חודש מארס ש-25 אחוזים משם מפסידים אבל עשיתם את זה מספטמבר ואילך קדימה כאשר ממילא אנחנו סגורים. זה חייב להיות מחודש מאי. מסעדנים רבים ועצמאים רבים לא קיבלו שקל מחודש מאי בגלל שהם לא עמדו בקריטריון של ה-40 אחוזים. מסעדות ועסקים רבים מפסידים ב-25 אחוזים. לא ביקשנו לקבל פיצוי מלא אבל אנחנו לא זכאים לכלום.

המענק הסוציאלי שהוא כל כך סוציאלי, למקום עסק שמפסיד אין מהיכן לקחת כסף הביתה. הוא עובד בעסק כדי לחסוך כסף אבל אין לו מהיכן לקחת הביתה ולו שקל אבל אנחנו לא זכאים כי אנחנו מפסידים כסף אבל התנאי למענק הסוציאלי נשאר 40 אחוזים. זה אומר שעצמאי שעובד בעסק שלו כדי לחסוך כסף כי הוא מפסיד, לא לוקח שקל הביתה ולא מקבל שקל מהמענק הסוציאלי. זה שאפשרתם לנו להוציא את העובדים לחל"ת, זה מצוין. אגב, יש שיטות טובות יותר, בגרמניה, יש לי מסעדה שם, אבל זה שאפשרתם לא גורם לנו לא להפסיד כסף. אנחנו מתעקשים לעבוד כל עוד יכולנו כי התבססנו על ההבטחות שלכם אבל שיניתם את הקריטריונים בדיעבד, אחרי שפתחנו ואנחנו לא זכאים לא למענק הסוציאלי שעד היום נשאר על 40 אחוזים ולא למענק הוצאות. אתם חייבים לקחת בחשבון שאנחנו מגישים דוח שנתי כל חודשיים כדי לקבל את מענק ההוצאות. כל חודשיים מגישים דוח רווח והפסד. אתם יודעים כמה ירדו לנו ההכנסות, אנחנו מגישים דוח מע"מ כל חודש, רואי החשבון מבקשים מהעצמאים כסף על מנת להגיש דוח רווח והפסד כל חודשיים. למה אתם שמים את הקריטריון הזה? ממילא פעם בשנה אנחנו משלמים לרואה החשבון כדי שיגיש את הדוח השנתי ותוכלו לקזז לנו ולקחת לנו אם בטעות שילמתם למישהו שקל אחד יותר מדי. אבל שקל פחות מדי, זה מוות של עסקים טובים. אלה אנשים שיישארו עם חובות לשנים. מסעדנים – אגב, אלה לא רק מסעדנים – אם לא שילמת שכר דירה כי לא היית זכאי למענק או כי המענק הגיע אחרי ארבעה חודשים, מפנים אותך מהעסק. אין אופציה אחרת. כל ההשקעה שלנו, מיליוני שקלים, היא בקירות. אם אנחנו מאבדים את חוזה השכירות שלנו כי לא היה לנו כסף לשלם שכר דירה, אנחנו נשארים בלי עסק ועם חובות מטורפים ומפילים אתנו יחד אלפי ספקים.

אני לא מבינה היכן אתם. חייבים לחוקק אחורה כי אנחנו עדיין מתמודדים כרגע עם החובות של מאי, יוני, יולי ואוגוסט. לתקן את המענק הסוציאלי ל-25 אחוזים אחורה וקדימה, לתקן את הזכאות לזכאות קטנה אבל לזכאות כלשהי לפיצויים לעסקים מ-25 אחוזים, לתקן את הארנונה לפחות מ-25 אחוזים עד 59 אחוזים מחודש מאי ל-50 אחוזים שנשלם חצי כי לעסק שאיבד 50 אחוזים מההכנסות שלו אין מהיכן לשלם ארנונה עסקית מלאה ויקרה בטירוף. אין לנו מהיכן. אם חסר לכם תקציב, הנה, נגמר חודש ספטמבר ונגמרה היכולת שלנו לממש את ששת מיליארדי השקלים האלה שמומשו מהם חצי מיליארד ואולי ימומשו 700 מיליון. לא חסרים תקציבים מאי המימושים של תוכניות שהן לא פרקטיות. אם לא תתקנו את הדברים האלה עכשיו, המוני ואלפי עסקים לא יצאו מהסגר השני הזה. את כל החסכונות שלנו כבר הוצאנו כדי לשרוד את הסגר הראשון ואת כל ההגבלות למי שהתעקש להקפיד על החוק.

אתם לא יכולים לחזור ולהעניש אותנו ולהתעלם מזה שהגבלתם אותנו במשך חודשים. שמרנו על החוק, הפסדנו כסף ואנחנו לא זכאים לשקל אחד. תודה רבה.

תודה רבה לילך. אנחנו בהחלט מבינים את התחושות ואת המצוקות. רשמנו את הדברים ונבקש את ההתייחסות לכל אחד מהם.

נכנסה חברת הכנסת הילה שי וזאן. הילה, אתמול הורידו ל-25 אחוזים וזה יהיה רטרואקטיבית או שנחכה שמשרד האוצר ישיב?

אני מעדיפה שמשרד האוצר ישיב. אני שאלתי אותם אבל אני מעדיפה שהם ישיבו לפרוטוקול כדי שנהיה בטוחים מי מקבל.

בסדר גמור. תודה. בת עמי דרור דהן, מייצגת נשים עצמאיות.

שלום. אני מייצגת קבוצת נשים עצמאיות שילדו בשנת 2019 ומכיוון שילדנו בזמן הלא נכון ולא ידענו ששנה לאחר מכן תהיה כאן קורונה, אנחנו לא זכאיות לקבל ולו אחד מהמענקים. זה בכלל לא קשור לירידה בהכנסות שלנו, למידת הפגיעה, האם עמדנו בקריטריונים. אנחנו מראש נחסמות אך ורק בגלל שילדנו. הדברים האלה לצערי כבר נבדקו עם משרד האוצר ועם רשות המסים ואפילו עלו לדיון בוועדת הכספים בישיבתה אתמול.

למעשה מה שאומרים כרגע זה שזה מצריך איזשהו שינוי, שבתוכנית יש חלקים שהם לא חשבו עליהם כמו למשל הם לא חשבו על סיטואציה בה אישה ילדה במארס 2019 ולכן היא לא תקבל מענקים בשנת 2020 וגם בשנת 2021. היא לא תקבל מענקים בגלל שהיא ילדה בשנת 2019. ברשות המסים מתעקשים לעשות את ההשוואה לחודשים המקבילים בשנה שעברה. אישה שהייתה בחופשת לידה, אין לה מחזור עסקי בחודשים המקבילים בשנה שעברה ולא בגלל שהיא ישבה בבית והתבטלה אלא בגלל שהיא הייתה בחופשת לידה שהיא זכאית לה על פי חוק ואף מחויבת לצאת אליה על פי חוק. כל אישה עצמאית שילדה יודעת היא לא יכולה להמשיך לעבוד.

אותו מימוש החוק שלנו, אנחנו שמימשנו את זכותנו החוקית, ילדנו ויצאנו לחופשת לידה, נתקלות עכשיו בשוקת שבורה כשאנחנו לא זכאיות לקבל מענקים רק בגלל שילדנו. אני לא מצליחה להבין איך באוצר, ברשות המסים ושר האוצר, כולם יחד מחליטים שזה דבר הגיוני בשנת 2020 להפלות אישה בגלל שהיא ילדה. לצערי כל הפניות שהתבצעו אליהם, גם דרך פרלמנטרים וגם אתמול אחרי ישיבת ועדת הכספים, אנחנו עדיין לא מצליחים להגיע לפתרון או בדמות שינוי תקנות או בדמות שינוי חקיקה או דברים דומים שנעשו עם עסקים שנפתחו אחרי חודש אפריל 2019 שכן ניתן להם פתרון. במקרה של הנשים העצמאיות שילדו, אנחנו לא מקבלות כל פתרון.

אני חושבת שבשנה שאנחנו חיים בה להגיד שאישה לא מקבלת את הזכויות שלה בגלל שהיא ילדה, זה כבר דבר שהוא לא לגיטימי וצריך להיות לזה פתרון מיידי, גם למענקים שכבר ניתנו וגם למענקים שעתידים להינתן. אי אפשר לזרוק לפח 10,000 נשים עצמאיות שיולדות בשנה. אנחנו לא יכולות להיות מודרות מתוכנית המענקים הזאת. הייתי שמחה אם משרד האוצר ורשות המסים יגיבו פעם אחת בצורה עניינית וייתנו לנו פתרון.

תודה רבה. זה רשום לי בשאלות הוועדה. הגיעו אלינו לא מעט פניות בנושא הזה ואנחנו בהחלט נבקש את התייחסות משרד האוצר, ויותר מההתייחסות אנחנו נבקש את הפתרון לסוגיה הזאת. אני רק אומר במאמר מוסגר שזה עוד אחד מהמקרים של אותם אנשים שנופלים בין הכיסאות במשך תקופה מאוד ארוכה. אנחנו רואים שהנגיף כאן ומתעקש להישאר ואנחנו נראה איך אנחנו יכולים לדאוג גם לנשים אלו. אני מראש אומרת לאוצר – אם מישהו מכין איזושהי תשובה מלומדת – שיותר מאשר חשוב לנו להבין מה גודל התקציב שניתן עבור כל התוכניות, לנו חשוב ברמת המיקרו איך אנחנו עוזרים לאנשים ולפרטים. זה לא משנה שכמדינה אנחנו משקיעים איקס מיליארדי שקלים, זה משנה דווקא אותם שקלים שמקבלים האנשים וזה הכסף שלהם והלחם שהם מביאים הביתה. אני מאוד מבקשת שהתשובות יהיו בהתאם לאוריינטציה הזאת.

אני אשמח לומר מילה. תודה רבה כבוד היושבת ראש. רק הערה קטנה. אנחנו גילינו בוועדת הכספים שהרבה מאוד סקטורים קטנים נופלים בין הכיסאות. למשל מה הצלחנו לבסוף אתמול להחריג זה באמת בני משפחה. האוצר החליט – זאת החלטה ישנה מ-2007 – שאם בן אדם עובד בעסק משפחתי, הוא לא זכאי למענק. למה? כי הם לא יודעים איך להתמודד עם המעט שכן עושים קומבינות. אנחנו כן הצלחנו, כל חברי הוועדה, לפעול ולהביא לכך שהם יקבלו את המענק כמו כולם. אני חושבת שגם כאן, במקרים שהועלו, אנחנו צריכים לקבל תשובות מהאוצר ולראות כיצד אנחנו מכניסים אותם. אנחנו כמובן נקבל את התירוצים הידועים אבל אני לא חושבת שאנחנו צריכים להסתפק בהם. צריך לדאוג לכך שכולם, כל מי שזכאי, עבד ועובד, משלם מסים – ייכנס וכמובן שלא ייפול בין הכיסאות. אני לא בטוחה איך זה יעבוד פרוצדורלית אבל כמו הדברים ששמענו כאן, לצערי יש עוד כמה וכמה דוגמאות.

תודה רבה. איתמר גזלה.

שלום. הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה. אני רוצה להתייחס לשני דברים שעלו קודם לכן כי הם קשורים ישירות אלינו, מענק שימור עובדים והמענק של ההנחה בארנונה.

אני אתחיל מארנונה. בשעה טובה כנראה מחר, אם לא יקרה שום דבר מפתיע, כבר יוכלו להיכנס לאתר לעסקים קטנים ולהגיש בקשה להנחה בארנונה. אנחנו בודקים את הזכאות של העסקים, אחת לחודש מעבירים רשימות לכל רשות מקומית בה קיימים העסקים והרשות המקומית מזכה את העסק בהנחה.

אני אציין שעבור החודשים ספטמבר ואוקטובר עוד לא נחתם התיקון לתקנות שיורידו את הזכאות למי שנפגע ב-25 אחוזים ומעלה אבל יש החלטת ממשלה בעניין. כלומר, הממשלה כבר החליטה וזה מצריך תיקון תקנות של שר הפנים על החודשים הספציפיים האלה.

בקשר למענק שימור עובדים. מי שאמר שלא פורסמו הקריטריונים, נראה לי שזה היה נתנאל, זה לא נכון. בשבוע שעבר פורסמה החלטת ממשלה, החלטה 398, עם כל הקריטריונים על מענק שימור העובדים. אנחנו עכשיו בסוכנות לעסקים עובדים כדי שזה יהיה כמה שיותר מהר. זה יהיה ספציפית לחודשים ספטמבר ואוקטובר. כל עסק יקבל 5,000 שקלים על כל עובד החל מהעובד איקס, נקרא לזה כך, וזה תלוי בגובה הפגיעה שלו. כלומר, עסקים שנפגעו בין 25 ל-40 אחוזים, יקבלו 5,000 שקלים החל מהעובד 80 אחוזים וכן הלאה. המענק הזה מבוסס על זכאות של מענק הוצאות קבועות של רשות המסים. הגשת הבקשות צפויה להיפתח לקראת סוף נובמבר כי צריך קודם להגיש הוצאות קבועות לרשות המסים על חודשים ספטמבר ואוקטובר ואותם מגישים בנובמבר. אם יש להם זכאות לזה הם מגישים את זה אלינו ואנחנו מאשרים מענק. אנחנו עובדים על כך שזה יהיה עם מעט מאוד בירוקרטיה וכמה שיותר קל לעסקים.

חוץ מזה, הסוכנות קיבלה עכשיו עוד 75 מיליון שקלים לטובת מענקים, לעזור לעסקים להפוך להיות דיגיטליים. אני מאמין שבשבועות או בימים הקרובים יהיו על זה פרסומים. אנחנו ממשיכים להפעיל עוד מענקים קטנים של תקן EMV לסליקה של פס רחב באינטרנט, של מענקי התאמה לקורונה ומענקים ספציפיים למפעילי מעונות יום פרטיים.

אם יש עוד שאלות, אני אשמח להשיב.

תודה רבה. אני בטוחה שנציגי משרדי הממשלה עושים עבודה טובה ועם הרבה מאוד כוונות טובות, אבל אני לא יכולה שלא לשאול כאן דווקא לגבי הנקודות שאתה העלית. אם יש בעלי עסקים קטנים שלא מכירים את מה שסיפרת, סימן שלא הגענו אליהם. לא הגענו אליהם, זה אומר שהם לא יכולים לממש את הזכויות שלהם. הם לא מממשים את הזכויות שלהם וכל מה שנחליט כאן, הוא לא רלוונטי. לכן אנחנו צריכים לראות איך אנחנו מפשטים את התהליכים וכמו שאמרו כאן, יש הרבה מאוד נתונים בידי משרדי הממשלה. זאת אומרת, יודעים בדיוק מה היו ההכנסות שלהם, אנשים משלמים לאורך השנים ולא צריך לחכות עם כל הבירוקרטיה הזאת כדי שהם יקבלו את המעט - ואני מדגישה, אולי למדינה זה הרבה אבל מבחינתם זה המעט – שיוכל לעזור להם.

לגבי העניין של ה-25 אחוזים הנחה בארנונה. אני יודעת שזה התחיל בעסק שנפגע ב-60 אחוזים, אחר כך זה ירד ל-40 אחוזים ועכשיו זה 25 אחוזים. לאורך כל התהליך הזה עוד לא הותקנו התקנות. זאת אומרת, זה נחמד שיושבים כאן מלילה ללילה ומקבלים את ההחלטה, וחברי הכנסת נלחמים בוועדות ומצליחים להביא את זה למה שאנחנו חושבים שאולי יעזור יותר לאנשים, אבל בסוף אין תקנות. אין תקנות, זה אומר שהם לא מקבלים את זה. אנחנו נמצאים באיזשהו מעגל קסמים שבסופו של דבר אנחנו מציגים לראווה כל כך הרבה תוכניות יפות אבל הציבור לא באמת מצליח לקבל את הזכויות הבסיסיות האלה. תנסה לומר לנו איך אנחנו מפשטים את התהליכים בצורה כזאת שהם לא יצטרכו לרדוף אחרינו ושאנחנו נדע להזרים להם את מה שצריך גם בלי שהם ישיגו אותנו.

בקשר למודעות של העסקים. עם העלאת האפשרות להגיש בקשה, אני מדבר על הארנונה, מחר אנחנו נצא בקמפיין, קמפיין רדיו וקמפיין רשת, וכמובן בכלים שיש לנו כמו דף הפייסבוק והכלים האחרים וזאת על מנת לנסות לתת כמה שיותר מידע לעסקים, כמובן גם דרך הגופים המייצגים שנשמח לשתף אתם פעולה בנושא הזה כדי שכמה שיותר עסקים ידעו על הדבר הזה.

באשר לפגיעה של ה-25 אחוזים ותיקון התקנות. החלטת הממשלה קבעה שזה כרגע יחול על חודשים ספטמבר ואוקטובר בלבד עם אפשרות להאריך לנובמבר ודצמבר. מהבחינה הזאת עדיין יש זמן לתיקון התקנות.

לא. אין זמן. אנחנו לגמרי מתבלבלים. קודם כל, אנחנו מדברים על התקנות הקודמות שהם לא קיבלו את ההנחה בארנונה ובוא נאמר שזה לא 25 אחוזים אבל 40 אחוזים. זאת אומרת, גם ההחלטות הקודמות שהיו, עוד אין תקנות והם לא קיבלו את מה שצריך. אז אנחנו כבר באיחור.

לא. זה לא נכון.

אנחנו נמצאים עכשיו בסוף ספטמבר. אתמול אמרו לנו שהסגר יהיה לפחות עוד חודש. בעוד חודש אמור לפוג תוקף התקנה. התוקף הוא עד ה-31 באוקטובר עם אפשרות הארכה. אנחנו עובדים כל הזמן ב-דיליי ואנשים שיושבים בבית, אין להם עכשיו כסף.

מענק של מס הכנסה שלילי מחולק היום.

זה רק חלק מהנדבכים.

אני רוצה לתקן מבחינת התקנות של ההנחה בארנונה, התקנות הרגילות של הירידה ב-60 אחוזים. אם אני לא טועה הן נחתמו כבר לפני כשבועיים על ידי שר הפנים. אנחנו עבדנו כדי לקבל את התקציב מהאוצר וגם להכין את המערכת הממוחשבת שלנו. לכן זה נפתח מחר. התקנות כבר חתומות. אני דיברתי על תיקון התקנות לסגר הזה שמדבר על כך שגם עסקים שנפגעו החל מ-25 אחוזים, יוכלו לקבל על ספטמבר ואוקטובר וזה מחכה לחתימה של שר הפנים.

מה זה אומר? מה שנפתח מחר מתייחס לאיזה חודשים?

יוני עד אוגוסט. כלומר, עסקים כבר קיבלו עבור מארס, אפריל ומאי. בסיבוב הראשון קיבלו פטור מלא ועכשיו, מיוני עד אוגוסט, הולך להיפתח מחר וזה יהיה מבוסס על זכאות מרשות המסים.

זאת אומרת, הכול ב-דיליי של מספר חודשים. זה פשוט בלתי נתפס. כאילו לאנשים יש עכשיו איזשהו תזרים קבוע והם יכולים לחיות את השוטף 90 אל מול המדינה. מישהו חייב לתקן את זה ולצמצם את הפער. אנחנו עוד מעט באוקטובר.

את השאלות האלה אתם יכולים להפנות לנציגי האוצר.

בהחלט השאלות יופנו אליהם. תודה איתמר.

חנן דגן, איחוד גני הילדים. לא נמצא. הוא ביקש רשות דיבור. ארגוני הגנים, בבקשה, עורכת הדין קרן אוחנה.

שלום. תודה רבה לוועדה ועל זכות הדיבור. חשוב לי לומר שני דברים ביחס למה שאמר איתמר מהרשות לעסקים קטנים ובינוניים. לצערי, וכולם יסכימו אתי, הבירוקרטיה עולה על הרצונות הטובים של כל המערכת לתמוך בעסקים הקטנים והבינוניים, אליהם הגנים הפרטיים משתייכים. זה נכון, בחודש מאי אנחנו פתחנו מענק סקטוריאלי יחד עם משרד האוצר ברשות לעסקים קטנים ובינוניים. אני יכולה לתת לך נתונים – מתוך אלפים רק 1,052 גנים קיבלו מענק מכיוון שמשהו בפרוצדורה מאוד מאוד זוחל, מקשה, מתיש, להביא עוד ניירת ועוד ניירת. אני אתן לך דוגמה פרטית. עסק מקבל מרשות המסים ניהול ספרים וניכוי מס במקור אחת לחודשיים והיה ומתקרב סוף החודש ועדיין לא טיפלו בו, הבקשה שלו נזרקת החוצה והוא מתחיל הכול מהתחלה. שוב הוא צריך להביא ניכוי מס במקור, ניהול ספרים, תעודת עוסק מורשה.

למה?

שאלה טובה. למרות שהעסק הזה פעיל, חי, שריר, קיים, בועט ועדיין מקבל לקוחות לפי תו סגול או לפי המתווה. אני יכולה לומר לך שאנחנו קיבלנו הקצאה בסך 200 מיליון. מנתונים שיש לי מהרשות לעסקים קטנים ובינוניים, עד כה השתמשנו ב-24.7 מיליון שקלים ובנובמבר התקציב אמור לחזור לקופת האוצר. זאת אומרת ש-175 מיליון שקלים יחזרו ללא שימוש וזה לא שאנחנו לא רוצים להשתמש בהם או אנחנו כאלה שיכולים לשרוד את היום שאחרי. אנחנו ממש ממש לא. יש לנו נתונים קשים על סגירת גנים, על פשיטות רגל, על ילדים שנמצאים בחוץ ללא מסגרות. אנחנו לא מצליחים לצלוח את הבירוקרטיה ואת הלוגיסטיקה של הטופסולוגיה.

אפרופו ארנונה. גן ילדים שרשום ברשות המקומית ומשלם ארנונה עסקית, למה הוא צריך עכשיו למלא שוב ניירת לרשות לעסקים קטנים ובינוניים כשהוא מופיע ברשות המקומית שלו? קיבלנו איזושהי הנחה כללית של 25 אחוזים על חודשים מארס, אפריל ומאי, למה שוב לדבר עם גוף נוסף אחר? כמה זרועות יש למדינה הזאת? כמו תמנון. אחת לא מכירה את השנייה? אנחנו צריכים לפנות לרשות המסים, לביטוח לאומי, ללשכת התעסוקה לגבי העובדים, לרשות לעסקים קטנים ובינוניים, לרשות המקומית. באמת, גננת רוצה להיות גננת, לטפל בילדים, בהורים, בשגרה, בהסתגלות. גם כך קשה אבל הפכתם אותנו גם למנהלות חשבונות, לרואות חשבון, למזכירות וכל היום אנחנו רודפות אחרי הניירת.

חשוב לי לומר שתוכניות קיימות שעבדו טוב בסבב ראשון, דינם לעבוד טוב גם בסבב שני. לא צריך להמציא את הגלגל מחדש. אנחנו לא צריכים לקבוע פגישות עם האוצר ולא צריכים לכתת רגלינו ל-זומים ארוכים ולעוד ניירות עמדה. מה שכבר קיים, אפשר לשחזר אותו ולנצל אותו אבל לתפעל אותו נכון. עוד יהיה לפנינו סבב שלישי ורביעי. הקורונה כאן כדי להישאר ואני לחלוטין מסכימה אתך שיש עסקים שצריכים להישאר לטובת הציבור. אפרופו עסקים שצריכים להישאר, אני מכירה את עמדתך לעניין מי יכול לעבוד ואנחנו מבקשים כאן בהזדמנות הזאת להפעיל מסגרות חינוך, כפי המלצת הפרויקטור, עד כיתות ה' ולאפשר לילדים להגיע כי אנחנו מרגישים שקצת משתמשים בנו. הגנים הפרטיים היום פתוחים, 4,970 גנים פתוחים ונותנים מענק לעובדים חיוניים ואין לנו נתוני הדבקה או סגירה או בידוד בתוך המסגרות האלה. אנחנו עובדים יחד עם האוכלוסייה, ואפשר לבדוק את הנתונים לאשורם, ואנחנו מאפשרים למשק לעבוד. לכן אני אומרת שאחרי החג אם דנים בוועדה הזאת או בכל מקום אחר בדינם של הילדים, לפחות גילי לידה עד שש, תנו לנו את היכולת לעזור למשק לחזור ולעבוד כסדרו.

אני רוצה לומר עוד משהו לעניין צהרונים ומשפחתונים ובזה אני אסיים. בסבב ראשון הוקיעו החוצה צהרונים ומשפחתונים ולא כללו אותם בשום מתווה או מענק או פיצוי ואלה עסקים שלא רק קרסו אלא כמעט נמחקו. הרי לא מן הנמנע שצהרון יעבוד במתכונת קייטנה אבל יותר הגיוני שצהרון לא יעבוד כאשר גן סגור. לא יכול להיות שהגן חוסה תחת מתווה פיצוי אבל הצהרון לא. זה משהו שהוא לא מקובל עלי. מי שמנהלת משפחתון ויש לה עוסק מורשה או מוכרת על ידי רשויות המס, מאחר והיא לא תחת אישור ראשוני, היא לא זכאית לשום מענק או לשום פיצוי. המדינה אמורה להכיר בעסקים האלה כמשלמי מסים. אין שום סיבה שהם לא יהיו זכאים למענק כלשהו. כל מי שנותן מענה להורים שיוכלו ללכת לעבודה ומשגיח על הילדים בהשגחה ראויה תחת הגדרות שקבעה מדינת ישראל- ואת מכירה היטב את התהליך – אין שום סיבה שהמדינה תתעלם ממנו ושהוא יעוף מתחת לרדאר.

תודה רבה, קרן. אני רוצה לברר אתך שוב את המספר. את אומרת שבעצם 1,052 גנים קיבלו מענקים וסיוע.

כן.

מתוך כמה?

אני יודעת – לפחות עד לפני שלושה שבועות – ש-1,400 גנים הגישו בקשה למענק ואני אומר לך היכן הקושי. כשיצא הפרסום עם הדרישה לתנאים, נאמר שמי שהגיש בקשה לאישור ראשוני יוכל להגיש בקשה למענק מכיוון שלצערנו הקורונה תפסה אותנו בשנת ההכנה. אין קורסי עזרה ראשונה, אין קורסי התנהלות בטוחה, אין לנו כרגע יכולת טכנית לעמוד בפרמטרים הראשונים של בקשה לאישור ראשוני אבל יחד עם זאת הגנים פתחו את הבקשות תוך ידיעה של המגבלות. אחר כך שינו את הדרישה רק למי שיש אישור ראשוני. מתוך 1,500 בקשות שהוגשו, רק 1,052 קיבלו מענק.

את מדברת על האישור הראשוני של חוק הפיקוח.

נכון, שהוא תנאי מתלה לקבלת המענק.

אנחנו נברר את זה. אני שמחה שזה אולי גם יאיץ קצת את התהליכים של חוק הפיקוח ואנשים יזדרזו לעשות את זה.

אנחנו לגמרי שם.

אנחנו נברר למה גם אחרים לא נכנסים תחת הסיפור הזה. תודה רבה.

פורום פרסום החוצות בישראל, גולן גבאי.

שלום לכם. שלום לחברי הוועדה המכובדים, שלום לכבוד יושבת הראש. אני חייב להתייחס לפתיח של הוועדה, לכל הנושא של הטלת הרפש וההאשמות בוועדה הזאת. לדעתי זו הוועדה היחידה – וכך לדעת רבים – שבאמת חושבת מחוץ לקופסה ומשנה החלטות או מתאימה את ההחלטות למציאות בצורה הטובה ביותר. פורום שילוט החוצות הופיע בכמה ועדות – ועדת הכלכלה וועדת הפנים – ואנחנו מקווים שדווקא כאן יהיה מי שירים את הכפפה ויבין את האבסורד שהולך להתגלגל.

חברות שילוט החוצות בשוטף מחזיקות ב-100 אחוזים משלטי החוצות שהם בבעלות העיריות והרשויות המקומיות עצמן. אנחנו מזרימים כספים לעיריות בסכומים של 400 מיליון שקלים בשנה, בין אם אלה דמי זיכיון שהם פועל יוצא של המכרזים שאנחנו ניגשים אליהם, בין אם אלה אגרות שילוט שאנחנו משלמים לעיריות ובין אם זה תפעול של כל המתקנים העירוניים. אני בטוח שרובכם לא יודעים שחברות השילוט בעצם מתחזקות את כל תחנות האוטובוס בעיר, בכל הערים בארץ, מקימות אותן, מתפעלות אותן, מקימות את כל שלטי הרחובות בארץ. שלטי רחוב דיזינגוף פינת אלנבי, זה שלט שהקימו חברות השילוט. הן מנקות, מתחזקות ומפעילות אותם במשך כל השנה. הרשויות המקומיות מקבלות מחברות השילוט 400 מיליון שקלים בשנה.

בכל תקופת הסגר הראשון וגם בתקופת הסגר הנוכחי, כל השלטים בישראל – אני בטוח שאתם רואים אותם - נמצאים ריקים, שחורים, בלי כל פרסום או עם פרסום עירוני של עיריות שהרימו את הכפפה ולקחו את הפרסום לטובתן כי אין מה לעשות, אף מפרסם בישראל לא עולה בשלטי חוצות בתקופה של סגרים. אין מספיק תנועה בכבישים, החנויות סגורות, הקניונים סגורים ואין מה לפרסם בשילוט חוצות.

לכן אנחנו זוכים לאפס הכנסות בכל התקופות הללו של הסגרים וגם בתקופה שבין הסגרים אנחנו מדברים על ירידה של 60 אחוזים בפרסום החוצות גם כשהחנויות פתוחות ופועלות.

אנחנו פנינו למשרד הפנים, פנינו למשרד האוצר, למשרד הכלכלה והתרענו שחברות השילוט, ככל שיגבו מאתנו כספים - הדבר היחידי שהעיריות עושות כרגע, הן גובות מאתנו את הכספים למרות שאנחנו חייבים להן מאות מיליוני שקלים – החברות הללו יקרסו בזו אחר זו. אין לנו הכנסות. סדר גודל של אובדן הכנסות השנה, עכשיו אנחנו מדברים על 50 אחוזים אובדן הכנסות וזה אובדן של 200 מיליון שקלים.

הצגנו מתווים לרשויות המקומיות, למשרד האוצר ולמשרד הפנים. הגשנו מתווים להצלת הענף. ככל שלא יצילו את הענף הזה, אתם צפויים לחזות במראה מוזר לחלוטין בו חברות השילוט הללו קורסות, העיריות מכניסות את היד לכיס והכסף הזה בסופו של דבר חייב להגיע ממענקי איזון כי עיריות לא יכולות להיות לא מאוזנות. הממשלה הולכת לסבסד את העיריות הללו למשך – להערכתי – חמש השנים הקרובות עד שיקומו חברות שילוט במקומנו ויוכלו לעמוד בתנאי הסף של המכרזים הללו, שתהיה להם היכולת המקצועית לתפעל את השלטים, ביטוחים וכל הדברים האחרים. סדר גודל של שני מיליארד שקלים ילך לאיבוד כתוצאה מקריסה של כל חברות השילוט.

אני מייצג את כל חברות השילוט בישראל, 10 החברות הגדולות מהוות 90 אחוזים מהכספים הללו והן כולן עומדות בפני קריסה. ככל שיגבו מאתנו את הכספים, הצ'קים שנמצאים ומופקדים אצלן, ככל שירצו לגבות אותם, אנחנו נתרסק. אולי הוועדה הזאת דווקא בחשיבה שלה מחוץ לקופסה והיכולת להבין את ההשלכות קדימה, אולי היא תרים את הכפפה ותבין ותתריע בפני מקבלי ההחלטות באוצר, בפנים, ברשויות המקומיות שיבואו ויגידו חבר'ה, יש כאן אבסורד שהיה והיה והוא באמת יקרה ויצא לפועל ואנחנו נתרסק – המדינה תכניס את היד לכיס ותשלם שני מיליארד שקלים במשך השנים הקרובות.

אני רוצה להבין משהו. איפה אתם בתוך כל תוכנית הסיוע שהייתה לפחות בגל הראשון? רק כדי שנבין היכן אנחנו עומדים.

נגעת בדיוק בנקודה. מארס-אפריל, היה סגר מוחלט, אפס הכנסות, השלטים היו שחורים כמו שאת רואה אותם שחורים כרגע. אפס הכנסות. מארס-אפריל, דילגו עלינו. כל החברות הן עם מעל ל-20 מיליון שקלים הכנסות. במארס-אפריל החליטו שחברות שיש להן מעל 20 מיליון שקלים הכנסות, לא מקבלות שום סיוע מהמדינה. כלום. לכן דילגו על החודשים האלו. רק במארס-אפריל, זה שישית מההכנסות שלנו בשנה, שישית מ-400 מיליון שקלים, קל מאוד לחשב ולראות שמדובר על 70-60 מיליון שקלים שהלכו לנו לאיבוד ואף אחד לא פיצה אותנו.

בחודשים מאי-יוני קיבלנו מענקים. החברות הללו במצטבר יקבלו מענקים בסדר גודל של שני מיליון שקלים בחודש, כל החברות ביחד, כשהן משלמות לעיריות סדר גודל של 33 מיליון שקלים בכל חודש. טיפה בים. זה לא עוזר לנו בכלום. אין לנו כסף לשלם.

אלה הפרופורציות?

כרגע טרם פשטנו רגל מכיוון שהגזברים בעיריות הללו הבינו שאין להם יכולת לגבות מאתנו כספים. מדובר כאן בחברות שאין להן הכנסות, ש-70 אחוזים מההכנסות שלהן מועברים לעיריות וכיוון שאלה 70 אחוזים מההכנסות, אף אחד לא הולך לפצות אותן בסכומים הללו. ביקשנו מהעיריות לדלג על החודשים האלה, להקפיא את המכרזים לתקופה הזאת ולגבות את הכספים הללו כשיהיו לנו פרסומים. השלטים עומדים ריקים ושחורים. יש לנו דוחות של רואי חשבון, אף אחד לא יכול להצביע על שקל הכנסה בחודשים הללו, גם של הסגר וגם בתקופות הביניים. אנחנו בהחלט עומדים בקריטריונים אלא שהקריטריונים של הפיצוי של מנגנון ההוצאות, מבחינתנו הוא טיפה בים.

המידע שאתה נותן כאן, אני מניחה שהוא מוסמך כי אתה רואה את הארגון כארגון. אתה מדבר על הכנסה כוללת של שני מיליון שקלים אל מול הוצאה כוללת של מעל 30 מיליון שקלים? אני שמעתי טוב?

כן. נכון. אלה המענקים שהחברות הללו יקבלו. דרך אגב, עדיין לא קיבלו אבל הן יקבלו כי עשינו את החישוב עם רואי החשבון שלנו וכולנו עומדים בקריטריונים, בטח לגבי מאי-יוני, ואנחנו נעמוד גם ביולי-אוגוסט כי באמת יש מעל 60 אחוזים צניחה בהכנסות. הסכומים שמצטברים, בממוצע לכל חברה זה בערך 180,000 שקלים לחודש. עשר חברות גדולות יקבלו מיליון ו-800,000, החברות הקטנות יותר יקבלו את ההפרש, בסך הכול שני מיליון שקלים כאשר הרשויות אמורות לקבל מאתנו – אני מדגיש, ואני חייב כאן את הגילוי הנאות ולומר שהן לא גבו מאתנו שקל עד היום למרות שהן תמיד גובות מראש. אנחנו משלמים חודש בחודשו מראש לכל הרשויות בישראל אבל הן מבינות את המצב ומה-1 במארס הן לא גבו כספים.

זאת מציאות שמקלה עליכם. זאת אומרת, העיריות בפועל, בלי שום דקלרציה, לא גובות כרגע את הסכומים. הן בטח יגבו אותם בעתיד. אני מבינה נכון?

הן לא גובות את הסכומים. יתרה מכך, מעבר לזה שיש בידן צ'קים – הצ'קים הללו שווים בדיוק את הנייר עליו הם רשומים, אין להם כל כיסוי בבנק והרשויות יודעות זאת – יש להן גם ערבויות בנקאיות ואותן הן יכולות לפרוע. רק זה מלמד שאותם גזברים בכל העיריות – וזה מוזר, כל העיריות, כל הגזברים, אף עירייה לא גבתה בינתיים שקל מאף חברת שילוט ואת זה אני יודע כי אני מייצג את כל חברות השילוט – כמה הגזברים הללו, כל אחד בפני עצמו, מבין את גודל האבסורד כאן. הם יודעים שהם גובים מאתנו 70 אחוזים מההכנסות שלנו ויודעים שאין לנו הכנסות. אלה לא 70 אחוזים מההכנסות כמו בקניון שמשלם לפי פדיון אלא ה-70 אחוזים, זה מספר קבוע, זה ה-33 מיליון שקלים עליהם דיברנו.

לפי מה שאתה אומר, בפועל – לא מתוך החלטה אלא בפועל – אין כרגע פגיעה. זאת אומרת, מה שאתם מייחלים לו, זה מה שקורה במבחן המציאות.

נכון. אנחנו מייחלים שמישהו יכניס את היד לכיס. העברנו לאוצר מתווה במסגרתו אנחנו מעריכים שעלות הצלת הענף תעמוד על סדר גודל של 50 עד 75 מיליון שקלים כדי להציל את הענף הזה בתוכנית עד יוני 2021 ולחסוך למדינה שני מיליארד שקלים אובדן הכנסות שהולך להיות כי זה הולך להיות על המדינה. הרשויות הללו ידרשו את הכספים מהמדינה כמענקי איזון. הן לא יכולות להסתדר בלי הכספים הללו ואת זה אנחנו יודעים.

כולם חשובים לנו אבל כרגע חשובים לנו בעלי העסקים והאנשים שיושבים בבית, שהם יקבלו את הכסף שלהם ושהם יוכלו להתמודד עם הסיטואציה הכלכלית המאוד קשה ומורכבת. ברשותך, אנחנו נישאר בגזרה הזו. יהיו לנו גם דיונים אחרים שנוגעים לנושא של השלטון המקומי. גולן, אנחנו נעקוב. תודה רבה.

הצטרף אלינו חבר הכנסת מיקי לוי. ברוך שובך מהבידוד. אתה רוצה להתייחס עכשיו או בהמשך לדברים?

בהמשך.

יושב ראש איגוד המוסכים, רונן לוי ואחר כך פרופסור אדלר.

בוקר טוב. תודה על מה שאת עושה למעננו, למען האזרחים וגם למעננו העסקים. אני מסכים עם כל מה שאמרו קודמיי שמייצגים בעלי עסקים. לסבר את האוזן, אנחנו בינתיים איבדנו כחמישה אחוזים מהשוק שלנו שסגרו להם את העסקים ולדעתנו הסגר הזה הולך להיות מכת מוות גם על העסקים שלנו וגם על עסקים אחרים.

אני מייצג כאן את המוסכים ואני רוצה להאיר איזושהי נקודה שאני מנסה כבר זמן מה לדבר עליה ואנחנו לא מצליחים לקדם. הממשלה כלקוח יכולה להשפיע על עסקים כמונו, שהם חיוניים, לקבל עבודה. אני אתן לך דוגמה בנושא של הסדרי המוסכים בכל מה שקשור לביטוח. רק כ-20 עד 200 מוסכים מתוך 1,200 רלוונטיים מקבלים עבודה גם כשהם עכשיו פתוחים והשאר לא יכולים לקבל עבודה כי חוסמים אותם. מקומות שהממשלה עצמה היא לקוח בענף הרכב, התחזוקה והחלפים, כ-200 מוסכים מתוך 5,000 ומשהו מוסכים מונגשים לעבודה במכרזים האלה, אפשר לפתוח ולהכריח כרגע את כל מי שעוסק בריכוז של מכוניות של המדינה ושל החברות הממשלתיות, לפתוח להכריח אותם לנתב את העבודה הזאת להרבה מוסכים קטנים שיוכלו ליהנות מזה.

אני אתן דוגמה למשהו שקרה עכשיו במשרד החינוך עם 120,000 מחשבים. נתנו בלי מכרז לחמש חברות גדולות לשווק את ה-120,000 המחשבים לילדים כאשר אפשר היה לתת לכל בית ספר שייתן ל-100 עסקים קטנים עבודה בתחום הזה וכך להציל אותם בתקופה הזאת. יש הרבה כסף שהמדינה עצמה כלקוח הייתה יכולה עכשיו לספק ולעזור לעסקים קטנים במקום לתת להם לעמוד כפושטי יד ולקחת כל הזמן שירותים של מתווכים שיתווכו בינינו לבין הממשלה. אני כבעל עסק קטן יכול להגיד לך שאת כל מענקי החזרת עובדים לא קיבלתי. אנחנו לא יכולים לסמוך על הבירוקרטיה ועל מה שקורה.

דבר אחד כן היה אפשר לעשות. הממשלה הייתה צריכה להפנות את מה שהיא מוציאה החוצה ועכשיו, בזמן החירום, יש לה היכולת להשפיע על כך שהעבודה תזרום לעסקים קטנים ולא רק לקבוצות ריכוזיות שמקבלות את העבודה ואת הכספים הגדולים שהממשלה מוציאה.

דבר נוסף ואחרון שאני רוצה לומר. אני עדיין לא מבין איך זה שבקבינט הקורונה לא יושב נציג העסקים בישראל. איך יכול להיות שאנחנו כבר חצי שנה במשבר הזה, יושבים פוליטיקאים ומנהלים את קבינט הקורונה ובקבינט הזה לא נמצא נציג העסקים כדי שידבר על ההשפעות, שיאמר מה העסקים צריכים ושירכז את הצרכים של העסקים. שמישהו מאתנו ישב בקבינט וגם ישפיע על המקומות האלה ולא יהיה כל הזמן הפינג פונג הזה שלא נגמר ולדעתי הוא גם לא ייגמר בשיטה הזאת. אפשר לראות במודל הגרמני שהוא דוגל בשיטה שישבו וסגרו את כל הפתרון גם של הסגרים והסגירות בצורה משותפת עם העסקים ועם כל היזמים. אני מדבר על שיטת העבודה ולא על שיטת הפרטז'. אנחנו כל הזמן עובדים כאן באיזשהו פינג פונג, כל פעם כן סגר או לא סגר ואת זה אנחנו צריכים לפתור, גם את שיטות העבודה וגם את הייצוג שלנו כבעלי עסקים בקבינט. אנחנו ודאי רוצים לעזור להוריד את התחלואה, זה חשוב לנו כמו שחשוב לכל אזרח ובטח שחשוב לנו לעבוד ולהתפרנס. חשוב שלמדינה, היכן שיש לה כלים, במיוחד שיש לה כסף כלקוח, היא תעביר אותו בסופו של דבר גם לעסקים עצמם. תודה רבה.

רציתי לומר משהו שהוא לא בדיוק קשור אבל דוגמה כדי להבין באיזו התנהלות אנחנו, גם בגלל שרונן עלה. אני הייתי מהמובילים של נושא פחת מואץ שיכלול את כלל המשק. הפחת המואץ מקבל פי שתיים. במקום, סתם לדוגמה, 10 שנים, הוא מקבל חמש שנים כדי לגרוט אוטובוס או מכונה או מחשב במוסך. זה לא מעט כסף. שני מיליארד שקלים. אני נלחמתי כדי להכניס את כל המוסכים פנימה כי לא רצו להכניס אותם ובסוף לכל המשק. שני מיליארד שקלים, כמעט שלושה שבועות מחכים לתקנות ולזה לא מגיע. אבל תקנות לגבי אתמול, הפגנות וכל הסיפורים, אפשר לקבל בחמש דקות.

גם שם הייתה חקיקת בוזגלו. על זה בדיוק אנחנו מדברים.

חד משמעי אבל גם את המעט שהצלחנו להשיג, לא קיבלו.

כל מה שהמדינה נותנת, היא נותנת לגדולים ולא לקטנים. המדינה שלנו, לה אנחנו משלמים מסים, צריכה לתת לנו את התשובות אבל היא כל הזמן עושה חקיקות משנה, כמו העניין של הפחת.

רונן, זה יקרה. אני לא אעזוב את זה.

תודה רבה רונן ותודה רבה חבר הכנסת מיקי לוי. אני אוסיף על הנקודה הזאת. אני לגמרי מסכימה אתך. האמת היא שזאת הזדמנות מצוינת לתת גם מהדוגמה האישית. לי יש קטע כזה גם מהקשר לבוחר לקנות את הדברים דווקא בקריית שמונה. מה לעשות, זה הבית, מקום מרוחק, פריפריה. היינו צריכים מחשב, הכריחו אותנו בכנסת לקנות מחברות גדולות שזו במכרז ואני ישבתי אצל החשב והסברתי שדווקא במציאות הזו שאנחנו בתוך הקורונה ויש לנו הזדמנות לתת, אמרתי לו אפילו לא קריית שמונה, תבחר פריפריה אחרת בדרום, אבל שנרגיש שאנחנו מעודדים את העסקים הקטנים – ולא. התפיסה היא שהולכים לעסקים הגדולים ואני מצטרפת לקריאה שלך ואני בטוחה שגם כל חבריי לוועדה. זוהי שעת ה-שין זה הזמן שלנו לחזק את העסקים הקטנים במדינת ישראל ולעשות חלוקה לא רק בנטל שאנחנו כל הזמן דורשים חלוקה, אלא גם ביכולת שלנו לסייע להם מבחינה כלכלית. אני מקווה שמי שנמצא שם למעלה, ישמע את הקריאה הזו ואכן נעשה עם זה משהו.

פרופסור יהודה אדלר, בבקשה.

בוקר טוב לכולם. ברשותכם, אני רוצה לגעת בוועדה שאת מנהלת. אני מלווה את המשבר הזה מתחילתו בכלי התקשורת ובכל מקום ואני לא מציג היום בשום סקטור חוץ מאשר בוועדה. אני חושב שכל ההתקפות על הוועדה הזו – ואני לא מבין אותן - - -

ברשותכם, אל תיכנסו לזה.

לא, אני לא רוצה להיכנס לזה אבל אני רק אומר יישר כוח לוועדה הזאת על ההליכים שהיא עוברת ועל כך שהיא מצילה נזקים במדינה.

תודה רבה.

הסגר הזה, יפעת, את צודקת, נולד בחטא. בשבוע שעבר הייתי בסמינר בין-לאומי עם רופאים בכירים מכל אירופה וסגר הוא הדבר האחרון שהולכים אליו. הסגר הזה יגרום כאן למשבר כלכלי שלא היה כדוגמתו. אני לא רוצה להיכנס לפרטים הכלכליים אבל אני רוצה לספר לכם מה קורה לי במרפאה שלי, בקליניקה שלי, כאשר חולים מגיעים אלי, וזה לא היה מעולם, ואין להם כסף לשלם. אין להם 150 שקלים השתתפות עצמית של כללית, אין להם 200 שקלים והם יושבים מולי ובוכים. אני חושב שאני מבטא בצורה הרבה יותר טובה כי אני בא מהשטח. לאנשים אין את הכסף הזה לשלם והם יושבים מולי ובוכים. נוצר כאן דור עניים חדש שלא היה קודם באזורים שהם הרבה יותר טובים מהאזורים הסוציו אקונומיים הנמוכים שהם האזורים העיקריים שפגועים.

ממקום מושבי אני אומר לכם שהושלכת להיות כאן קטסטרופה כלכלית ויפעת, כמו שטיפלת בנושאים החשובים כמו אירועים, תרבות, לימודים וכולי, כאן האתגר של הוועדה הוא הרבה יותר גדול. אני חושב שהוועדה לא צריכה להיכנס לפרטים. כל הסיפורים האלה על 25 אחוזים עד יוני, 40 אחוזים בספטמבר-אוגוסט, זה רק מראה עד כמה המדינה לא יודעת להכיל את הנושא הזה של הקורונה ולא רק מבחינת הטיפול הרפואי אלא גם מבחינה כלכלית.

שוב, יישר כוח ואני מקווה שהוועדה תצליח לעשות ואנחנו נעמוד מאחוריך.

תודה רבה פרופסור אדלר על הדברים ועל ההמחשה איך זה בא לידי ביטוי במציאות. תודה רבה. שמואל אבואב.

צוהריים טובים, יושבת ראש הוועדה וחברי הוועדה והמשתתפים. אנחנו ניתחנו את תמונת המצב בארגונים החברתיים וידוע שזו זירה רחבת היקף. הממשלה איננה מספקת את השירותים, לא בתחום הבריאות, לא ברווחה, לא בחינוך ולא בכל אורחות חייה על ידי משרדי הממשלה בלבד אלא שותפים בכירים הם הארגונים החברתיים. נוצר מצב מאוד מורכב בארגונים ואני רוצה למקד את דבריי בשלושה דברים תכליתיים.

הוחלט על סכום של 100 מיליון שקלים כתמיכה וסיוע לארגונים החברתיים כאשר אנחנו מדברים על אלפי ארגונים. הסכום הזה צומצם מסכום של כ-400 מיליון שקלים. הסכום הזה לא הוצא עד עכשיו. לו הקריטריונים להוצאת הסכום היו קבילים, היו ידידותיים, היו רלוונטיים, היו טובים – הארגונים היו משתמשים בזה. התוצאה היא אפס שימוש ב-100 מיליון השקלים.

נדרשה הזכות הטבעית והבסיסית לפרסם את הקריטריונים לחלוקת המשאבים, באיזה אופן יחלקו ועד היום החלוקה, הקריטריונים, לא הופצו כדי לראות אותם. אם הקריטריונים יישארו קשיחים וקשים, הכסף יישאר על המדף ולא יסייע לארגונים, ואז מה תהיה התוצאה? כשיצאו מהסגר, לא יהיה מי שייתן את השירות של חלוקת מזון, לא יהיה מי שיפקוד את בתי הקשישים העריריים, לא יהיה מי שיטפל בנשים במעונות חוסים, לא יהיה מי שיטפל בילדים במצוקה, כי לא ניתן יהיה לבצע את הפעולות האלה כי הוציאו את העובדים לחל"ת ואי אפשר יהיה לקיים את הארגונים.

בשגרה כל ארגון נדרש להעמיד את המצ'ינג שלו כסכום תוספתי על תקציבי המדינה. טוב שכך, טבעי שכך, כי תפקידה של חברה אזרחית הוא לגייס גם משאבים תוספתיים על משאבי המדינה. מרגע שיש שבר וכאוס כל כך גדול מבחינה כלכלית, כל הפילנתרופיה התמוטטה לחלוטין, אין משאבים והארגונים לא מצליחים להעמיד את המצ'ינג. לכן בקשתנו לתקופה הזו הקצובה בזמן לאפשר במקום מצ'ינג כספי, שווה ערך. אז הארגונים יוכלו להתאים את עצמם למצב החירום.

אני מסכם. ה-100 מיליון שקלים שהועמדו לא הוצאו, הקריטריונים שהיו צריכים להיות מופצים ולשמוע הערות של הארגונים – הטיוטה לא נמסרה ועד היום אי אפשר לבחון את הדברים, הדבר השלישי הוא לשנות את מנהג המצ'ינג באורח זמני לתקופה הזאת כדי לא ליצור מצב שמי שאין לו את המצ'ינג לא יכול להיתמך על ידי התקציבים של המדינה כי זה שבר על שבר על שבר. תודה.

אני רוצה להשיב לשמואל. כמו שאתה יודע, דיברנו על הנושא ואני העליתי את עניין המצ'ינג בוועדת הכספים. בדיוק עכשיו אני צריכה לדבר עם הממונה על התקציבים באוצר והוא צריך להשיב לי על כך. אני העליתי את הנושא הזה ואמרתי בפני הוועדה שזה הזמן. בסך הכול מדובר בדבר פעוט, לאפשר לארגונים החברתיים להשתמש בשווה כסף. זה אומר שאם הם משיגים תרומות בדמות הסעות, בדמות שעות חונכות או התנדבות, זה יוכר להם לצורך המצ'ינג כי בסופו של דבר ברגע שמבקשים מהם כסף חי, אין באפשרותם להעמיד את המצ'ינג ולמעשה הם לא מקבלים את המעט שהמדינה מעמידה להם. לכן הדבר בבדיקה ואני מבטיחה שאני לא ארפה בעניין. אנחנו עוד מעט נשמע את האוצר גם בנושא הזה. הבטיחו לי מהאוצר שהם יבדקו את העניין מול החשב הכללי. הבנתי שזאת איזושהי בעיה בירוקרטית, אמנם סבוכה אבל בירוקרטית במשרדי החשב הכללי. אנחנו לא נרפה ואנחנו נדאג לכך שכן יאפשרו לכם בסופו של דבר להעמיד שווה כסף במצ'ינג במקום כסף חי.

אני מציע לך, הילה, סתם מניסיון. כמו שעשינו עם העצמאים כאשר לוקחים את הדוחות הכספיים של שנה קודמת. ייקחו את הדוחות הכספיים של שנה קודמת או שנתיים קודמות ומה שהם הצליחו לארגן, זה המצ'ינג שהמדינה צריכה לתת השנה כאילו הם הביאו השנה מצ'ינג. בדיוק כמו שעצמאי בא עם הספרים שלו ועם הדוחות הכספיים ואומר שההכנסה שלו הייתה כך וכך ועל פי זה הם מתחשבנים. שמואל, צריך לבדוק עם הארגונים מה הצליח כל אחד לארגן בשנת 2018 ו-2019.

זה יותר מזה כי יכול להיותש גם ב-2018 ו-2019 הם לא הצליחו להעמיד מצ'ינג.

צריך להיות איזשהו בסיס. תאמיני לי שהוא יהיה מרוצה אם תגידי לו 2018.

זה כבר עד 30 אחוזים. זה לא הכול. אנחנו מדברים על 30 אחוזים מתוך 30.

ברור. זו הלבנה הראשונה, צאי מזה. אם תרצי סיוע בכספים, עלי.

אנחנו נחכה להתייחסות של משרד האוצר. אני רוצה להמחיש לכם מנתוני החשב הכללי מה-6 בספטמבר, לא לפני הרבה זמן, חלוקת תווי מזון לאוכלוסיות מוחלשות, מה אחוז המימוש? אפס. תוכנית הכשרות מקצועיות שבעיניי זה מאוד מאוד חשוב, גם שם אפס. סיוע נוסף למגזר השלישי, אפס אחוז. זאת אומרת, כל הכסף נשאר על המדף.

תראי מה קורה עם עסקים בסיכון גבוה. כמה מימוש?

20 אחוזים.

זה המון כסף אבל כמה הביאו? כלום.

אנחנו אחר כך נדבר על הדוח הזה.

עסקים בסיכון גבוה, 20 אחוזים. 14 מיליון שקלים.

ננסה לברר מה נשאר מתוך כל התוכניות הגדולות האלה ואיך בסוף האזרחים שלנו כן מצליחים לקבל משהו מזה כדי לחיות.

אנחנו עם גיל וקנין, יושב ראש איגוד שכירים בעלי שליטה.

שלום גברתי יושבת הראש. אני מברך על פועלך עד היום. אני חושב שאת עושה עבודה נהדרת.

תודה. זו הוועדה.

גם לך באופן אישי מגיע המון יישר כוח.

אני כאן כי אני מייצג היום 6,000 בעלי חברות. אנחנו ביחד מעסיקים כמעט 200,000 עובדים. לא יתכן שבשמי מדברים כל מיני ראשי ארגונים, עם כל הכבוד לרון תומר, יושב ראש התאחדות התעשיינים שמגיע להסכמות עם הממשלה על ימי הבידוד וזאת כאשר אנחנו צריכים לשאת בנושא הזה. מדובר כאן בחברות קטנות, בינוניות, לא כאלה שמסוגלות לשאת בעול הזה של ימי הבידוד. הגיעו לאיזושהי הסכמת פשרה שהמעסיק יישר בחלק מימי הבידוד. אתם צריכים להבין דבר אחד. זה גזר דין מוות על העסקים האלה שעוד איכשהו מצליחים לנשום קצת אוויר ולהעסיק עובדים. המפנה של אותם בעלי עסקים, כפי שאני מבין מהם, הם פשוט להוציא את כל העובדים לחל"ת ושהמדינה תשלם על ימי בידוד כחל"ת. אנחנו לא רוצים להיות מפרי חוק. אין לנו אינטרס לבוא "ולרמות" את המדינה אבל תמיד ימצאו כל מיני פרצות.

דבר שני. אותם בעלי עסקים שאני מייצג אותם, ניהלנו שיח עם רשות המסים, היה לנו זום מאוד מבורך עם ערן יעקב, מנהל רשות המסים, אבל לצערי הרב אנחנו עדיין תקועים עם המון תקלות. נכון, רשות המסים צודקת כשהיא אומרת שיש הרבה תקלות של אותו מייצג, אותו רואה חשבון שמייצג את החברה שלפעמים לא מציג את הדברים נכון, וזה לא בגלל שהוא לא עומד בתקנות אלא רוב התקנות הן כאלה שאותו מייצג לא יכול לצפות. לצורך הדוגמה, לעסק אחד פסלו את המענק להוצאות הקבועות כי ב-2007 היה חסר לו איזה דוח. מה הקשר בין 2007, דוח של 2007, למענק הוצאות שהוא צריך לקבל כרגע? אם אתם יודעים שזאת הבעיה, תודיעו לו שחסר לו כך וכך כדי שהוא יוכל לטפל. אני מקבל עשרות פניות ביום מבעלי חברות שמחודש מארס ועד היום – אני מוכן להראות דוגמאות חיות – שלא קיבלו אגורה מהמדינה. לא קיבלו כל מענק הוצאות קבועות. עסקים שהם עכשיו לפני קריסה. לי אין את הדרך לעזור להם, מעבר לזה שאנחנו מוציאים להם כל מיני חבילות סיוע של מזון, לאותם בעלי עסקים שמוכנים לעמוד במצב המביך הזה, לצערי הרב.

אני מצפה מהוועדה הזו, אני רואה בוועדת הקורונה סוג של פרויקטור כלכלי. כמו שיש פרויקטור רפואי, אני רואה בכם פרויקטור כלכלי. אני מבקש מממשלת ישראל לתת לכם יותר סמכויות כוועדת הקורונה ובראש ובראשונה לך כיושבת הראש, כדי שתוכלו לקבל החלטות כי אתם עושים את זה הרבה יותר טוב ממה שהממשלה עושה כרגע.

דבר נוסף שאני מבקש, מעבר למענקים שלא משולמים בזמן, בנושא ימי הבידוד. צריך להתייחס לנושא החל"ת. חלק נכבד מהעובדים שנמצאים בחל"ת ויכולים לחזור לעבודה, לא מעונין לחזור לעבודה. צריך לתקן את העיוות הזה. אם רוצים להחזיר את המשק מתי שהוא לפעילות אמיתית נכונה, צריך לראות איך אנחנו מחזירים את העובדים מחל"ת ומונעים את הבטלה הזאת. זה גורם נזק עצום לכל המשק הישראלי.

אחת הנקודות החשובות שאני רואה כרגע כשליחות היא הנושא של החברות שכרגע סגורות מכל מיני סיבות. אני הרי מייצג מגוון רחב של חברות, מגוון רחב של עסקים, של בעלי שליטה בכל מיני תחומים, אם זה תיירות, אם אלה מפיקים, חברות נדל"ן, חברות היי-טק, כולם נמצאים אצלי באיגוד והם חברים בו. הבעיה המרכזית שלנו כרגע היא שאנחנו מרגישים כל הזמן שמוציאים כל מיני כללים לפי סקטורים ולפי מגזרים. אני חושב שהגיע הזמן שיוציאו כלל אצבע פשוט. יגדירו כרגע מה הם הכללים לעסק שיכול לקבל תו סגול, שיכול לעבוד בסגר הזה ויכול לעמוד בכללים הללו. להפסיק לדבר ברמת מסעדות, ברים, אולמות שמחות, אולמות אירועים. זה לא מעניין את אף אחד מה שהוא בעסק אלא מעניין אותנו אם העסק הזה יכול לעמוד באותם כללים שהוא ישמור על הציבור שלא ייפגע כתוצאה מהמגפה הזאת. זו המטרה שלנו וחייבים ליצור איזשהו כלל אצבע כזה. תודה רבה.

תודה רבה לך גיל. אני אתחיל מהסיפה של הדברים. אתה לגמרי צודק. אנחנו דיברנו כאן לא מעט על כך שצריכים להיות כללים ברורים להתקהלויות בחוץ או לשהות בחוץ אל מול שהות במרחבים סגורים. אני מקווה שנצליח להעמיק בזה באסטרטגיית היציאה. מיד אחרי סוכות יתקיים דיון ואנחנו בהחלט נציג גם את הדבר הזה.

עוד משפט אחד. אני מבקש מהוועדה עצמה, יש כאן נציגים של רשות המסים, אני לא רוצה להגיע לערן יעקב אישית או לסמנכ"ל שלו. אין סיבה להטריח אותם. אני מצפה מרשות המסים שייתנו לנו מענה ברמה שייתנו פירוט למה הבקשה לא אושרה בצורה ברורה כי כאשר בן אדם לא מקבל את המענה על המענק ואומרים לו להמתין 180 ימים, זה לא יתכן כי העסק שלו קורס.

אתה דיברת על בקשות שנשלחו ואנשים שלא קיבלו כל מענק עד היום. אם אפשר לקבל דגמה של שניים-שלושה בעלי עסקים כאלה, אנחנו רוצים כוועדה לבדוק את זה בצורה מדוקדקת ולדעת היכן החסמים.

יש לנו אחד ב-זום. יש לו ירידה של מעל 60 אחוזים ולא קיבל כלום.

גיל, תעביר אלינו לוועדה. אנחנו רוצים לבדוק את זה.

אני אשמח להעביר. תודה רבה.

ישראלה מני, איגוד לשכות המסחר, בבקשה.

שלום. בוקר טוב. תודה רבה. לשאלה האחרונה שכרגע שאלת, נכון שאני לכאורה מייצגת ארגונים אבל היום אנחנו מקבלים המון שיחות מעסקים מאוד קטנים שמבקשים עזרה ודווקא הבוקר, לפני הישיבה, קיבלתי טלפון מאימא חד הורית שלא מצליחה לקבל כסף מהמענקים למרות שמגיע לה, למרות שיש לה אפס הכנסות, ורשות המסים החזירה לה תשובה שלילית. אני אפילו לא מכירה אותה, רק דיברתי אותה, ואם תרצו אני מוכנה להעביר לוועדה את הפרטים שלה ותוכלו לדבר אתה.

אני לא אדבר על מה שכולם דיברו, על הארנונה, אלא אתייחס לשני נושאים. האחד, לבלגן שיש בדרך שהאינפורמציה עוברת לציבור. אני כרגע מדברת כארגון עסקי, אני יודעת לעבור על החומרים, אני יודעת לזקק אותם, להוציא אותם ולעשות בהם סדר. לא תיתכן סיטואציה בה יושב כאן נציג הסוכנות לעסקים קטנים – ואני מאוד מעריכה אותם – ואומר, רבותיי, אתם לא מעודכנים. מה זה אנחנו לא מעודכנים? אם זה היה מופיע, אם זה היה שקוף, היינו מעודכנים. הציבור לא מטומטם. הציבור רוצה שהחומר יהיה שקוף. כאן אני אומרת, אמרנו את זה בסגר הקודם ואני חוזרת ואומרת את זה היום, שאם המדינה הייתה משכילה ולא נותנת גם לרשות המסים, גם לסוכנות לעסקים, לכל גוף להעלות אצלו באתר סוג של המענקים שהוא נותן אלא מעמידה אתר אחד – אתר אחד שקוף ופשוט – בו יש סדר ואומרים שאלה המענקים, כך אתה מגיש את זה, יש לכם ישראל דיגיטלית ושישראל דיגיטלית יואילו בטובם לעשות מערך. כמו שאמרה יושבת ראש הוועדה, ובאמת אני מודה לך על כל העשייה שאת עושה, גם כאזרח במדינת ישראל וגם בתפקיד המקצועי שלי, צריך כבר לעשות סדר. אנחנו מבינים שזה לא הולך להיעלם, אז בואו נתחיל לעבוד בצורה מסודרת. אם יש כרגע תקנות שהן חתומות וכרגע הסוכנות לעסקים הולכת בעוד שבוע או בעוד שבועיים להעלות את זה, אנא בטובכם, תעלו סוג של הודעה לציבור, תגידו שאנחנו עובדים על זה ותכף זה עולה. במקרה זה כמות השאלות, כמות הרעש, כמות ההיסטריה שתהיה במערכת תהיה נמוכה יותר.

אני אומרת שוב שצריך לעשות אתר אחד לכל מדינת ישראל כדי שהציבור ידע ובכלל זה עסקים קטנים, בעיקר אלה שהם אפילו לא מעסיקים עובדים או מעסיקים מעט עובדים, שהם בבעיה בחוסר היכולת להגיע לאינפורמציה. כמו שיושבת ראש הוועדה אמרה, אנשים לא מנצלים את הזכויות שמגיעות להם כי הם לא יודעים מה מגיע להם.

דבר שני שבעיניי הוא מהותי מאוד זה הנושא של החל"ת. הזכירו את זה פה ושם. לפני הסגר נוצרה סיטואציה שעובדים לא רצו לחזור לעבודה ואנחנו הצענו למדינה מספר אפשרויות שהיא יכולה לגרום לכך שהעובדים יבינו שלהיות בחל"ת לא יהיה כדאי להם והם כן יצטרכו לחזור למקום העבודה שלהם. אנחנו היום במצב אחר. צריך להבין שאחרי הסגר הזה, אני לא יודעת באיזה מצב כלכלי נהיה ואני לא יודעת אם רוב האנשים באמת יוכלו לחזור למקום העבודה שלהם. לכן, עם כל ההתנגדות של משרד האוצר ליישום המודל הגרמני, אנחנו צריכים להתחיל לחשוב במונחים של נצא רגע מהקופסה, לא כל המעסיקים הם גנבים, ואנחנו כן רוצים להתחיל ליישם מודל גרמני מצד אחד, מודל של חל"ת מצד שני, שזה לא מודל גרמני אלא זאת סיטואציה בה אנחנו באים ואומרים שעובד שהציע לו מעסיק אחר – לא המעסיק שלו – לצאת מהחל"ת והוא אומר שהוא מעדיף להישאר בחל"ת, אנחנו נייצר איזשהו סוג של סנקציה – במידה שאנחנו לא פוגעים בשכר שלו וכמובן לא מבקשים ממישהו שהיה בתפקיד מאוד בכיר להיות בתפקיד זוטר אלא הכול במידתיות – ונייצר איזה שהם קריטריונים ולא בדיעבד אלא לפני כדי להוציא את העובדים האלה מהחל"ת ולגרום למשק להתחיל להעסיק אותם. אם לא, אנחנו נגיע, כפי שאמר כאן פרופסור יהודה אדלר, וניצור כאן דור של אנשים שלא ירצו חס ושלום לעבוד, ושנית, דור של עניים ואסור לנו לייצר את המצב הזה.

תודה רבה לך ישראלה על הדברים. כן, אנחנו נשמח לקבל גם את הדוגמה שלך כי חשוב לנו לראות היכן הדברים נופלים ומה צריך לתקן.

יושב ראש ארגון לה"ב, רועי כהן. אם הוא לא בתקשורת אתנו נעבור לניר שפר.

תודה ליושבת ראש הוועדה ולכל המשתתפים. בהחלט דיון חשוב. אני לא רוצה כרגע להציף את בעיות ענף האירועים כי אלה בעיות מאוד קשות. מחודש מארס, להזכירכם, אנחנו לא עובדים.

אני כן רוצה לנסות ולמצוא איזשהו פתרון שאולי יכול לעזור לכולם וזה ליצור איזשהו צוות חירום של נציגי הענפים שישבו ברמה שבועית עם נציגים או עם נציג של הרשות לעסקים קטנים, נציג של רשות המסים, נציגים של כל אותם גופים שאנחנו כרגע צריכים לקבל את הסיוע דרכם ולנסות פעם בשבוע ממש לטפל בבעיות נקודתיות ולפתור את חוסר התקשורת שיש בין השטח לבין אותם גופים. אני חושב שאם יקום מנגנון כזה – ואני מקווה שתכף רועי ידבר, יש הרבה גופים שמאורגנים תחת לה"ב ואפשר ליצור נציגות משם – זה יכול לפתור המון בעיות להמון עסקים שאין להם נגישות ושלא בדיוק יודעים עם מי צריך לדבר. הם כן יודעים לאיזה ארגון הם שייכים והם כן יודעים לפנות לנציגים שלהם בארגון. אני חושב שאם נקים מנגנון כזה, זה יכול להיות מאוד יעיל ויכול לפתור בעיות להרבה אנשים כי אני רואה שפחות או יותר כל מי שדיבר כאן יש לו מכנה משותף אם זה בארנונה, אם זה בקבלת מענקים, וזה פוגע בכולם. אני אשמח אם תוכלי להוביל מנגנון כזה. תודה.

תודה רבה, ניר.

זה רעיון לא רע.

רציתי לומר שדובר על האכסניה והיושבת ראש הזכירה את הצורך להנגיש לציבור, במיוחד לציבור העוסקים השונים, את ההנחיות החדשות. אתר משרד הכלכלה, גם לפי חוקים שונים, מפרסם תקנות שונות. מה שעולה לי כרגע זה למשל תחנות לפי חוק התקנים שהממונה על התקנים מפרסם. זאת אומרת, זה אתר שהעסקים מבקרים בו גם במהלך העיסוק העסקי הרגיל שלהם. אני חושבת שזאת אכסניה מצוינת לפחות להוראות האלה, כמו למשל החוק שפורסם ועבר אתמול בערב. הוא עודכן ברשומות אבל עדיין לא עודכן באתרים השונים של החקיקה. זה משהו שקלאסי לפרסם באתר משרד הכלכלה. אני מחזיקה אותו ותוך כדי דיון אני לומדת אותו ואת הדגשים. אפשר היה לפחות בבוקר לפרסם את זה.

אני חושבת שצריך להיות גג אחד והכול צריך להיות תחת אותה מטריה. אתר ייעודי שבתוכו יהיו הקישורים למשרדים השונים עם הלינקים הרלוונטיים כדי שאנשים לא יצטרכו לחפש לאיזה אתר להיכנס והיכן זה רלוונטי. אנחנו כמובן נמליץ על זה כסיכום הדיון.

אני רוצה לעבור לנציגי האוצר ורשות המסים. אתם תענו כל אחד לפי הנושאים שעלו כאן. אני רק ארכז את הדברים ויש לנו הרבה מאוד דברים לרכז. אני אתחיל בנתונים שיש מהחשב הכללי כדי שתבינו את האחוזים הנמוכים בחלק מהסעיפים לגבי היישום שלהם.

אם אנחנו הולכים לסיוע לעסקים, מענק הוצאות קבועות, היישום הוא 24 אחוזים. למה? זה אומר שהרבה מאוד עסקים כנראה לא יכלו לממש או הגישו ועדיין לא קיבלו.

סיוע לעסקים, מענק עידוד תעסוקה – ארבעה אחוזים. סיוע לענפי משק במשבר – 43 אחוזים. שיפוי רשויות מקומיות ועסקים בגין הנחה בארנונה – יש לנו כאן 71 אחוזים. אין שום סיבה שלא יהיו 100 אחוזים, במיוחד אם אנחנו מדברים על נושא שחוזר על עצמו. דיברנו על הלוואות בערבות מדינה, הקרן לעסקים גדולים – 25 אחוזים. הלוואות בערבות מדינה לקרן לעסקים בסיכון – 20 אחוזים.

אם אני עוברת על הכול, חברים, אין כאן יישום מלא של התוכנית.

סיוע סוציאלי לעצמאים, מענק דו חודשי – 53 אחוזים. אין שום סיבה שנהיה במקום הזה. אנחנו צריכים להיות בעלי אינטרס שאנשים יקבלו את הכסף שלהם וזה גם מה שיאפשר לנו שקט ביכולת שלנו לקיים את הצעדים השונים שצריך לקיים כדי להתמודד עם התחלואה.

אני מוכרחה לומר, לפני שאני נכנסת פנימה לתוך הנושאים שעלו כאן, שיצאה הצהרה, גם מצד הממשלה, שאנחנו קודם כל ניתן את הכספים, ניתן סיוע מיידי ואחר כך נתחשבן אבל בפועל אנחנו שומעים כאן שעוד יש זמן כי התוקף הוא עד סוף אוקטובר. אני רוצה לומר לכולם, ואני בטוחה שאנשים שיושבים בבית וצופים בנו ורוצים לדעת מה עם העתיד הכלכלי שלהם יסכימו עם זה, שלאנשים שם אין זמן. אין זמן. אנחנו ב-דיליי של מספר חודשים ביישום התוכנית הקודמת ואנחנו כרגע עוד רחוקים מיישום התוכנית החדשה. מה שצריך להיות זה תשלום מראש. תשלום מראש עבור כולם. למדינה יש את כל הנתונים על כל בעל עסק. צריך להזרים להם אפילו חלק מהכסף ואחר כך להתחשבן אתם. אנחנו חייבים לשנות את המנגנון ולהפוך אותו כי אחרת אנחנו באמת נמצא כאן אנשים, משפחות שלמות, שיקרסו. כמו שאמרו, אולי נוריד את נתוני התחלואה של הקורונה אבל אנחנו נהרוג את הציבור בהיבטים האחרים ואני מאוד מקווה שבאמצעות הדיונים כאן והלחץ והמעקב שאנחנו נקיים, אנחנו נמנע את הדבר הזה.

מענק עידוד תעסוקה, הוקצו לו חמישה מיליארד שקלים ואחוז ביצוע הוא ארבעה אחוזים. זה 229 מיליון שקלים. המענק הזה הוא לארבעה חודשים. זאת אומרת, הכסף הזה פשוט לא יגיע לציבור. מענק הוצאות קבועות, הרי דיברנו על כך שרוב העסקים מתקשים בהוצאות קבועות של שכירות וארנונה, מימוש רק 24 אחוזים. למה? זה אבסורד. זה פשוט ביזיון. אנחנו צריכים להעביר כמה שיותר מהר את הכסף לעסקים שקורסים ופושטים רגל.

גם המעבר ל-25 אחוזים לא רטרואקטיבי.

נכון. הוא רק מעכשיו.

הכסף יצא, לא הגיע ולא יגיע. אני אומר לכם שזה ביזיון גדול.

אני לא רוצה להיות קונספירטיבית אבל זה נדמה כאילו למישהו יש את האינטרס שזה יישאר כך, כך שהכסף יחזור בחזרה. אני רוצה לחזור ולהדגיש את האינטרס של כולנו שהכסף הזה יגיע לאזרחים כי בלי שזה יגיע לאזרחים, גם המשק שלנו לא יצמח.

ברשותכם, אני רוצה לעבור על כל הנקודות שעלו כאן בדיון ועוד אחרות שהגיעו אלינו לוועדה ועליהן אנחנו מבקשים תשובות ממשרד האוצר ומרשות המסים.

לפני האוצר נאפשר לרועי כהן להתייחס. אולי הוא יעלה נקודות נוספות.

תודה לגברתי. אני יצאתי מאחר וברגעים אלה פורסם מתווה שלא מקובל על העצמאים ועל העסקים הקטנים, מתווה שסוכם על ידי אנשים שלא מייצגים אותנו, את ציבור העצמאים והעסקים. האוצר ישב עם עצמו וחשב בצורה כזאת או אחרת להשית את ימי הבידוד על חשבון העצמאים והעסקים הקטנים. אין דין מפעל תעשייתי עם 1,000 עובדים כדין מסעדה עם עשרה עובדים שחמישה מהם יצאו לימי בידוד ובעל המסעדה צריך להביא חמישה עובדים אחרים או לסגור את העסק. הולכים להשית את כל ימי הבידוד על ציבור העצמאים ובעלי העסקים ואנחנו לא ניתן לזה יד. אני חושב שיש חברי כנסת שיהיו אתנו יחד במאבק ונבקש מגברתי להעלות גם את זה על סדר היום. לא הגיוני שדין מפעל עם 1,000 עובדים, יהיה דינו כדין עסק קטן של עשרה עובדים או חמישה עובדים שברגע שהאנשים נכנסים לבידוד, העסק נסגר.

אני רוצה לציין שאני עוקב אחרי דיוני ועדת הקורונה, דיונים מקצועיים, דיונים נכונים שדורשים משהו שאנחנו כל הזמן דורשים – נתונים. אנחנו דורשים נתונים. את נגעת בדיוק בנקודה. את יודעת שעד לרגע זה עדיין מליאת הכנסת לא אישרה את התוכנית הכלכלית? לפי המתווה שהיה כתוב ב-30 בספטמבר היה אמור להיפתח חלון שיאפשר לעסקים לבקש את המקדמה של 50 אחוזים. הדבר הזה ככל הנראה לא יהיה היום וכנראה גם לא מחר ושוב מה שיקרה זה שאת הכסף הם יקבלו באמצע אוקטובר או בסוף אוקטובר, כאשר הם צריכים לשלם את המשכורות לעובדים שלהם עד ה-10 בחודש. אני אומר לכם שכל העיכובים האלה והדחיות מפילים חללים שאלה הם עסקים כאשר עשרות אלפי עסקים נופלים בדרך בגלל העיכובים האלה, בגלל אי היכולת שלהם לתת מענה בזמן אמת להלוואות שלהם, לשכירות שלהם, לספקים, למלאי ולכן אני קורא לך, כמי שעומדת בראש ועדת הקורונה, הנושא הזה הוא נושא שאין בו יום למחרת אלא צריך לתת מענה בזמן אמת, בדיוק כמו שאמרת. צריך לתת מענה בזמן אמת.

אין עדיין פטור מארנונה על מאי, יוני ויולי. אנשים כבר קיבלו דרישות על נובמבר ודצמבר. העיריות ממשיכות לעבוד. תבינו. אני הייתי חבר מועצת עיר, הייתי סגן ראש עיר, ברגע שיצא החיוב, זה מנגנון אוטומטי שהולך לקנס בהליך מינהלי כשאתה מקבל עיקול על החשבון שלך. תבינו. זה לא מישהו שיצא לחל"ת ויקבל את המשכורת שלו ב-10 בחודש. ההוצאות ממשיכות להתגלגל. לכן אני קורא לכל חברי הוועדה ולך גברת, ואני באמת אומר לך - והיה לנו בהתחלה ויכוח - שאת עושה עבודה מדהימה. עבודה שבאמת שמה פרוז'קטור על כל הבעיות של העסקים הקטנים ונותנת לכולם להתבטא כאן. תשאלי את נציג האוצר האם הוא נתן תשלום על פטור על יוני, יולי ואוגוסט. בדיבורים עמדת אבל במעשים זה לא קורה. אולמות אירועים, מסעדות, אטרקציות, בריכות שחייה, כולם כרגע צריכים להתמודד עם תשלומי ארנונה כאשר הם היו זכאים לקבל פטור. מה קורה כאן? מה אתם רוצים שאנשים יעשו? מודל החל"ת שקרס, ושוב, אנחנו מוציאים חצי מיליון עובדים ויעברו חודשים עד שנקלוט אותם בחזרה. יפעת, תביני, עושים אכיפה כרגע על רישיונות עסק. ריבונו של עולם, העסקים סגורים, מה אתם באים אליהם עם רישיון עסק? קחו את זה עד יוני 2021, מה זה לשלוח להם הג"א? לשלוח להם את משרד הבריאות לתוך העסקים שלהם כאשר חרב עליהם עולמם? אני לא מבין מה קורה. כאילו ניתוק לגמרי מהמציאות.

אני באמת קורה לך. כל מה שאת יכולה לעשות תעשי כדי לגרום להם להתעורר. אנחנו בשעת חירום ומישהו צריך לעזור לעסקים הקטנים. אנחנו לא נקבל שום מתווה שישית הוצאות בזמן הזה על ציבור העצמאים והעסקים. הם צריכים לדעת את זה שם, חברי הכנסת צריכים לדעת שאנחנו נזכור לדראון עולם כל חבר כנסת שיצביע בעד מתווה שבעצם ישית הוצאות בזמן שבכל מדינות העולם, מי שנושא בימי הבידוד זאת המדינה. שוב אנחנו נצטרך לשלם את המחיר. אנחנו לא ניתן לזה יד. עוד אחרי שמונה חודשים, בן אדם הוגן מנהל שיח, אומר שאתה נשאת בנטל שמונה חודשים, אני אשא עכשיו בנטל שמונה חודשים ואחרי כן נדבר ונראה איך לחלוק את זה. לא. אנחנו כבר שילמנו וגם עכשיו נתחיל לשאת בנטל. זה לא יעבור ובטח לא יעבור על העסקים הקטנים.

אני קורא לכל מי שיכול לעצור ברגעים אלה את כל מחול השדים הזה לעצור. אנשים לא מאמינים שזה קורה להם. פשוט מוסיפים עוד מקלות למדורה כאשר גם כך אנשים נמצאים במצוקה.

אני אשמח לשמוע את כל התשובות מטעם נציגי הממשלה אבל שידעו שבסופו של דבר מדובר באנשים עם משפחות, עם ילדים, עם התחייבויות, עם הלוואות, עם זה שהם לא ישנים בלילה. אני אראה לכם את ההודעות בטלפון שלי. אנשים שהולכים לישון כשהשמיכה מעל הראש שלהם וחושבים שהם בחלום בלהות. תזכרו את זה. אתם אלה שמקבלים ב-1 בחודש את המשכורת הבטוחה אבל תזכרו את אותם אנשים שברגעים אלה אין להם לילה ואין להם יום והם לא יודעים מה קורה אתם. תזכרו את זה כשאתם מקבלים את ההחלטות. תודה רבה.

תודה רבה רועי על הדברים החשובים והכואבים. אנחנו נעבור לנציגי האוצר ורשות המסים. נבקש תשובות לכל. אני אנסה לרכז כאן את הדברים שעלו וכמובן אם יש דברים נוספים שאולי התפספסו, אתם מוזמנים להציג.

אני רק אומרת שכמו ששמענו, בעלי העסקים מדממים ואנחנו צריכים לראות איך אנחנו מטפלים בסיפור הזה לא בעוד יומיים אלא אתמול.

מה שעלה כאן, הדבר הראשון זה הנושא של הבירוקרטיה. חייבים לפשט את הבירוקרטיה ולראות איך אנחנו מגיעים לאנשים ולא הם צריכים לרדוף אחרינו, שלא לדבר על זה שכמו ששמענו עכשיו, אפילו למקדמות היה צריך להיפתח היום הקישור והוא כנראה לא ייפתח. אני יכולה לומר לכם שרק לפני כשבוע נפתח הקישור לאותם מענקים של יולי-אוגוסט, וגם זה ב-דיליי של מספר חודשים.

העניין של עדכון בעלי העסקים, אם חסר מסמך, טופס, משהו, איך בעצם הם יודעים ומי מיידע אותם ולא הם אלה שצריכים לנחש אחרי מספר חודשים שהם לא קיבלו את הכסף שמשהו אולי לא בסדר.

התייחסות לנושא של מענק לשימור עובדים.

המענק הסוציאלי שאתמול ירד ל-25 אחוזים, האם זה מעכשיו, האם זה רטרואקטיבי, אנחנו רוצים התייחסות גם לכך.

עלה כאן העניין של צהרונים ומשפחתונים. אנחנו צריכים שכל בעל עסק במדינת ישראל יהיה חלק מתוכנית הסיוע. אנחנו לא יכולים להפקיר שום פצוע בשטח. יש לא מעט אנשים שנופלים בין הכיסאות. שמענו גם את הנשים העצמאיות שילדו כנראה בחודשים שלא מתאימים לאוצר מבחינת חישוב המענק וגם הן נופלות בין הכיסאות. אנחנו מבקשים התייחסות ומענה גם לזה.

אנחנו מבקשים התייחסות למצ'ינג של ארגוני המגזר השלישי.

הנושא של הארנונה. מה קורה עם הארנונה? הם היו צריכים להיות כבר בחודשים הקודמים. אנחנו מדברים על חודש מאי, יוני ויולי. כמובן מה קורה עכשיו. אגב, כאן צריך להפעיל החלטה ופשוט ליישם את זה. אי אפשר לגרור את זה יותר מדי. שמענו את רועי כהן אומר שהם כבר מקבלים את התשלומים לחודשים הבאים.

יש לי כאן דוגמה של פנייה על מענק הוצאות קבועות שלפי חישוב המערכת הייתה צריכה לקבל 40,000 שקלים אבל היא סורבה בטענה שאין ירידה של 40 אחוזים. הסכומים שהיא הגישה הם 170,000 שקלים במחזור קודם ועכשיו מחזור של 9,000 שקלים. מתמטיקה פשוטה. יש כאן הרבה פחות מבחינת החישוב. היא כמובן צריכה לערער אלא שהטרגי הוא שהערעור הוא אחרי 100 ימים. לאנשים אין חמצן ליומיים הקרובים ומצפים שיעברו 100 ימים עד שהיא תוכל לערער על ההחלטה. היא לא היחידה. נתתי דוגמה אחת מני רבות שמגיעות אלינו לוועדה.

אני אשמח לשמוע כעת את הנציגים גם של האוצר וגם של רשות המסים שיתייחסו לנקודות האלה. בבקשה. נמצאים אתנו שירה ועידו, תחליט מי מכם מתחיל.

שלום יושבת ראש הוועדה, חברי הכנסת וכל המשתתפים. רשמתי כאן מספר רב של נקודות, כולל דברים שיושבת ראש הוועדה לא הזכרת. אני אתחיל ואם יש צורך בהרחבות, נמצאים נציגי רשות המסים שישמחו לפרט.

ראשית כל, לגבי האתר עליו דובר. אתר משרד האוצר מציג את כל הנתונים לגבי כל עסק וגם את הביצוע של התוכנית הכלכלית בזמן אמת. בדיוק עכשיו אני מסתכל על זה. אנחנו מאוד נשמח – זה חלק משקיפות, אחד מהדברים החשובים שגם מנכ"לית האוצר שמה עליהם דגש – שבעלי העסקים ייכנסו, ושגם אתם תיכנסו, וכל תלונה או הערה או הצעה לשיפור, אנחנו כמובן שמח כי זה מאוד חשוב לנו.

זה נכון. לעסקים קטנים בעיקר שרחוקים ממקורות המידע קשה מאוד להגיע. חלק זה הוא גם תפקיד הארגונים שיודעים להפיץ ואנחנו בקשר אתם. זה אחד האתגרים המשמעותיים לראות איך עסקים מממשים את הזכויות שלהם.

ברשותך, אני בדיוק פותחת את זה. אתה אומר שבאתר משרד האוצר, מה נמצא? נמצא שם כל המידע לכל בעל עסק?

גם למה זכאי כל בעל עסק וגם נתוני ביצוע מעודכנים באופן יומי בכל דבר. לצורך העניין, נושא שהעליתם, הלוואות בערבות מדינה, אני מסתכל על זה כרגע – כמה נוצל, כמה אושר במסלול המוגבר כפי שאנחנו קוראים לו לעסקים בסיכון גבוה, וגם לזה אני אתייחס עוד רגע כי הסוגיה הזאת עלתה לדעתי על ידי חברת הכנסת שי וזאן.

לגבי חופשת הלידה. קיים פתרון עליו דובר גם עם המייצגים במענק להוצאות קבועות. שוחחתי קודם גם עם נציגי רשות המסים ואמיר דהן שאחראי על הסוגיה הזאת, יוציא הבהרה איך ניתן לממש את המענק. מה שלמעשה עושים, הם עושים חישוב אלטרנטיבי למי שהייתה בחופשת לידה בתקופה הרלוונטית. עושים את זה בהליך של השגה וכך מוצאים לכך פתרון. זה נעשה עבור עשרות מקרים וכמובן שאנחנו לא חושבים שמי שהייתה בחופשת לידה צריכה באיזושהי צורה להיפגע עקב כך. זה בטיפול וימשיכו לטפל בזה.

לא נעשה את זה כרשימת מכולת שאתם עונים אלא אני רוצה להבין את התהליכים. אתה אומר שזה בטיפול. זה בטיפול ועדיין לא ניתנו למשל מענקים לנשים כאלה? מה אופן הטיפול?

ניתנו. אני רואה שבת עמי מתייחסת ואני יודע גם למה היא כותבת את זה ואני אתייחס גם לזה. במענק הוצאות קבועות, מה שקורה זה שבהליך הרגיל יש באמת קושי. מי שמגישה השגה, שם יש עניין של שיקול דעת ועושים לה חישוב אלטרנטיבי לגבי המחזור לגבי פרק הזמן שבו היא כן עבדה לאחר תקופת הלידה או בשנה קודמת וכך למעשה ניתן פתרון.

למה?

אני מסביר. מה שבת עמי כותבת זה לגבי המענק הסוציאלי ושם כרגע עובדים על פתרון ואנחנו בטוחים שגם שם ניתן יהיה לפתור את הסוגיה הזאת.

אני מוכרחה לך שקשה לי עם זה שדברים שברור לנו שהם פרוצדורליים, הם נתונים לשיקול דעת. למה צריך בכלל להגיש השגה ושזה יהיה בשיקול דעת ולא לייצג מנגנון ברור שיאפשר להן לקבל את מה שמגיע להן? זה פעם אחת. פעם שנייה, מטריד אותי מאוד שאנחנו כבר נמצאים בתוך הסגר השני ואנחנו כבר אחרי מספר חודשים מתחילת הגל הראשון ורק עכשיו מחפשים פתרון לבעיה הזו. אני באמת מוטרדת. דברים שמצאנו להם פתרון, אנחנו לא מיישמים.

לא. זה לא עניין שלא מיישמים. נמצא לזה פתרון. אני מסכים אתך שאפשר לבחון פתרון יותר מיטבי מזה ורשות המסים בוחנת את הדבר הזה. מעבר לכך, אין לי משהו אחר לומר אבל כמובן שכל פנייה שנעשית, היא מטופלת בהקדם האפשרי.

ברשותך, אני עובר לסוגיות נוספות. יש כאן רשימה באמת ארוכה.

יש לנו זמן.

לגבי מענק שימור עובדים. הדבר הזה הוא בהחלטת ממשלה. הוא לא דורש חקיקה. הוא פורסם, הוא שריר וקיים וכל מי שמעונין, זה גם פורסם לציבור, והדבר הזה כמובן קיים. כל מי שמשמר את העובדים ולא מוציא אותם לחל"ת כתלות ברמת הפגיעה, יהיה זכאי למענק בגין העובדים האלה. כאמור, זה לא דורש חקיקה. זה עבר בשבוע שעבר וזה תקף.

אם כן, למה זה לא מבוצע? מתי הם יראו את הכסף? שמענו כאן שאנשים לא רואים את הכסף.

אני לא מדבר על מענק עידוד תעסוקה אלא על שימור עובדים. שימור העובדים מדבר על ספטמבר-אוקטובר. מי שישמר את העובדים בספטמבר-אוקטובר, יהיה זכאי למענק. אנחנו עדיין בספטמבר. הדבר הזה כמובן ייבחן מול מי שלא יוציא את עובדיו בספטמבר-אוקטובר.

מה לגבי ההלוואות?

עוד רגע אני מגיע לזה. רשמתי הכול. אם אני מחסיר משהו, בבקשה, אני אענה על הכול.

לגבי ארנונה.

רגע. תסגור לנו את הפינה הזאת. אני בלבלתי בין הנושא של שימור עובדים ומענק עידוד תעסוקה. תסגור לנו את הפינה הזאת כי אנשים אומרים שהם עדיין לא קיבלו את המענק הזה.

אגב, דיברנו על זה אתמול, על היעדר כוח אדם ברשות המסים. דיברנו על זה בוועדת הכספים ואמרנו שצריך לתגבר שם. זה נאמר על ידי נציג רשות המסים שהם ישמחו לקבל עוד כוח אדם. תגידו לנו איך לעזור לכם אם יש שם בעיה של כוח אדם והוספת תקנים. כמו שאנחנו יודעים להוסיף אנשים לחקירות האפידמיולוגיות, לא מספיק גם כאן אבל יודעים להוסיף, כך שאם צריך להוסיף לרשות המסים כדי שאנשים יקבלו את המענקים שלהם ואת מה שהם צריכים, נעשה את זה. גם זה חשוב ולא פחות.

זה חשוב גם לנו. למיטב ידיעתי הסוגיה הזאת טופלה ומטופלת. אמיר דהן מרשות המסים עלה ל-זום ואם מישהו מעוניין אחר כך, הוא יוכל להתייחס לזה וגם לחופשת לידה.

לגבי הארנונה. לגבי יוני, יולי ואוגוסט, למעשה טרם ניתן המענה. האתר של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים מוכן. היה עיכוב שנבע בין היתר גם מאישור התקנות וגם יש כאן סוגיה שהייתה תפעולית שהיא משמעותית. אנחנו לא שמחים עם לוחות הזמנים, רצינו להעלות את זה קודם אבל מחר זה יעלה.

לגבי הארנונה.

האפשרות להגשת בקשה לקבלת החזר על יוני, יולי ואוגוסט, עתידה להיפתח מחר למיטב ידיעתי. אני חושב שכולם מוכנים ואני לא חושב שזה יתעכב. עכשיו יש גם החלטה חדשה לגבי ספטמבר-אוקטובר. לגבי ספטמבר-אוקטובר, שר הפנים יצטרך לעדכן את התקנות שהוא קבע והדבר הזה כרגע נמצא בעבודה משותפת של האוצר, כלכלה ופנים כי שהמנגנון יהיה כמה שיותר פשוט ונגיש לעסקים, כולל הבעיות שציין רועי כהן. אנחנו כמובן רוצים שלא יהיה איזשהו קושי תזרימי לעסקים ומנסים לפתור גם את זה, כל המשרדים יחד.

שאלה בתום לב. למה כל כך הרבה זמן? למה אנחנו מדברים על הארנונה של החודשים שעברו שתיפתח רק מחר? אנחנו כבר נכנסים לאוקטובר וזה בשעה שהייתה הצהרה מפורשת לפני שיצאנו לסגר שאנחנו נעשה את הכול כדי שהדברים יינתנו באופן מיידי. רק עכשיו יקימו ועדה לגבי ספטמבר ואוקטובר.

לא. אין ועדה. אני אסביר. אלה שני דברים שונים. גם לגבי המקדמות, אני אתחיל ואומר שהרעיון המקורי היה שבאמת בכניסה לסגר, ככל הניתן הדבר הזה יהיה מהיר ויאפשר את המענק התזרימי המיידי. המקדמות יעלו היום בניגוד למה שידידי רועי כהן אמר. רשות המסים עבדה על זה ימים ולילות וזה יעלה היום כדי שהעסקים יוכלו להתחיל להגיש.

בתוך כמה זמן הם יראו את הכסף?

אנחנו מדברים כאן על משהו שהוא קצת אחר ואנחנו כן עובדים לראות איך החיובים לא יושתו על העסקים בתקופת הזמן הזו. אני אומר שוב שזו עבודה שלנו יחד עם פנים וכלכלה ואני מקווה שיהיה עדכון לגבי זה היום או מחר שאומר איך אנחנו מתכוונים לעשות את זה. הסוגיה ברורה. אנחנו מאוד לא רוצים שעסקים יישאו בעלויות במהלך הסגר. הקושי והפגיעה בהכנסות היא כמובן ברורה לנו. אנחנו עושים את כל מה שניתן יחד עם כל הגורמים הרלוונטיים.

אנחנו כבר בסגר שני והם עדיין סוחבים את העלויות של חודשים קודמים שכבר הובטחו, שכבר עברו תקנות, שכבר נסגר כל מה שצריך בפרוצדורה אבל כסף – אין. פטור – אין. אנחנו לא רואים שהם מקבלים את הכסף.

יושבת ראש הוועדה, למיטב זיכרוני התקנות אושרו ב-16 בספטמבר. נכון, יש תהליכים ממשלתיים שלוקחים זמן. היום או מחר האתר הזה אמור לעלות. אני אומר בכנות שאנחנו שמחים שהדבר הזה יהיה קודם והוא גם היה צריך להיות קודם אבל חל עיכוב ואנחנו מקווים שזה העיכוב האחרון בתחום הארנונה.

אתה אמר שמחר נפתח הסיפור של הארנונה על החודשים הקודמים. מתי צפוי להיפתח על ספטמבר ואוקטובר? עוד דקה וחצי הם מקבלים כבר את נובמבר ודצמבר.

אני אסביר. אנחנו נכנסים כאן למנגנון שאנחנו עוד מנסים לטייב אותו. הקושי הוא שבסוף הבדיקה של האם עסק ירד ב-25 אחוזים או יותר נעשית על בסיס הנתונים שלמעשה נאספים במענקים של רשות המסים ומשם ההגשה לסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים היא נטולת בירוקרטיה ככל הניתן, הצהרה, צירוף של טופס וזהו. אין עוד איזושהי בדיקה והזכאות היא די מיידית למעט חריגים. הדבר הזה ככל הראה יהיה אחרי הגשת דוחות המע"מ לספטמבר-אוקטובר. אנחנו כן בוחנים איך אפשר להקל תזרימית על העסקים עד אז. אני אומר שוב שהדבר הזה לא סגור ולכן אני לא רוצה להתחייב או להתייחס אבל אנחנו עובדים על זה ואני מקווה שעד מחר כבר נוכל לתת מענה יותר ברור איך הדבר הזה ייראה מבחינת העסקים.

למה לא לעשות הפוך? למה לא לפתור אותם מארנונה? עד שהם יגישו את הדוחות של ספטמבר-אוקטובר, זה יהיה במקרה הטוב באמצע נובמבר אז שוב אנחנו ב-דיליי. למה לא לעשות הפוך ואחר כך תתחשבנו אתם?

אני אומר שוב שאנחנו בוחנים את הדבר הזה. יש כאן מורכבות גם עם התזרימים של הרשויות המקומיות וביחד עם משרד הפנים ומשרד הכלכלה אנחנו מקווים להגיע לאיזושהי הבנה אבל היות וזה עדיין לא סגור, אני לא רוצה להתחייב על כך. תאמיני לי שאני מבין במאה אחוזים את מה שאת אומרת ואנחנו מכוונים למצוא פתרון ברוח הזאת.

רשות מקומית יכולה לקחת הלוואת גישור. עסק קטן לא יכול לקחת הלוואת גישור. כל העסקים, אנחנו רואים שההלוואות האלה לא מומשו כי הבנקים לא נותנים להם את ההלוואות. אני לא רוצה להפיל את זה על הרשויות המקומיות אבל בסופו של דבר רשות מקומית יכולה להרשות לעצמה את אי הגבייה הזאת למשך חודש-חודשיים ולקחת הלוואת גישור בזמן הקצר הזה. עסק לא יכול. הוא קורס. זאת בדיוק הבעיה התזרימית. הם נחנקים ואתה צריך להבין את זה.

תאמין לי שאני מבין את זה היטב. אני אומר שוב שתנו לנו לעבוד, אנחנו חושבים שאנחנו יכולים למצוא פתרון לדבר הזה. אנחנו צריכים עוד את ה-24, 48 שעות כדי לגבש את ההבנות האלה. בסדר?

אני מתקדם. לגבי מעונות היום, ראיתי שגם לוסי נמצאת כאן, לגבי עודף בירוקרטיה או שינוי תנאים. אני לא מכיר שיש בעיה כזאת. במידה וכן, אני מבקש ליצור אתנו קשר באופן ישיר ואנחנו נבדוק. ככל שיש בעיה, היא תטופל באופן מיידי.

פורום שלטי חוצות. אני קיימתי אתם ישיבה אחת. זה אירוע מורכב שכולל גם את הרשויות המקומיות והתזרים שם. אנחנו נקיים אתם ישיבה נוספת. אני לא יודע אם נוכל למצוא לזה פתרון, אבל בשמחה נעדכן את הוועדה במידה וכן.

אתה מסכים אתי שזה לא סביר שהרשויות המקומיות הן אלה שיכסו על הדבר הזה? זה לא סביר. אנחנו צריכים לתת להם איזשהו מענה כפי אנחנו נותנים לבעלי עסקים אחרים. אנחנו לא יכולים לבנות על כך שהרשויות המקומיות יטפלו בזה.

ברור שהמדינה צריכה לכסות את זה.

זה שעד עכשיו הרשויות המקומיות מצאו לזה פתרון, אתה מבין שהקופה המקומית שגם כך היא בבעיה, הדבר הזה עוד יותר פוגע בקופה שלהן. האוצר צריך לתת את הדעת על כך ולמצוא להם פתרון כסקטור אי אפשר להפיל את זה על הרשויות.

לפני רגע נאמר שרשות יכולה לקחת הלוואת גישור. זה אירוע מורכב. קיימנו שיחה אחת לגבי הסקטור הזה של פורום שלטי חוצות. לדעתי הם לא קיימו שיח עם הממשלה במשך שנים רבות.

אולי תצטרכו לבד אבל עכשיו הם צריכים אותנו.

גם אני לא הכרתי קודם את המנגנון עצמו. אנחנו נקיים כאן איזושהי ישיבה נוספת אתם. אני לא בטוח למצוא לזה פתרון אבל אנחנו ננסה להגיע לאיזה שהן הבנות כאלה ואחרות. אני אומר שזה עדיין בעבודה. אין לי משהו חכם לומר על זה. זה מנגנון שאני לא הכרתי אותו קודם.

מטריד אותי שאתה אומר שלא בטוח שנוכל למצוא לזה פתרון.

נכון.

זה אומר שיש אנשים שיחטפו מכל הסיטואציה הזאת בה אנחנו נמצאים בקורונה ופשוט יקרסו. אם יקרסו ולא יהיה לנו שום סיכוי להרים אותם. אני לא מצליחה להבין את השיח של לא בטוח שנמצא להם פתרון.

יושבת ראש הוועדה, אנחנו מדברים על מספר חברות יחסית קטן, רובן עם מחזורים מאוד גדולים, שיש להן מודל ייחודי של זכיינות ופרסום מול הרשויות המקומיות וכרגע הן נקלעו לבעיה כזו או אחרת בעיקר בגלל הסגר השני. זה לא טריביאלי שהמדינה תיכנס למקומות כאלה. למיטב ידיעתי מעולם זה לא קרה וזה חלק ממארג שלם גם מול הרשויות המקומיות. אני לא רוצה להגיד לך מראש אם כן או לא.

אמנם מה שאני הולכת לומר לא קשור אליך אל המדינה קיבלה את ההחלטה שיהיה סגר. המדינה הזו קיבלה את ההחלטה להשתיק את המשק ולהשאיר את האנשים בבתים שלהם. המדינה צריכה לקחת אחריות על זה. היא לא יכולה להגיד להם תשבו, תדממו אבל לכם יש מחזורים, נפגעתם בעיקר מהסגר הזה וכולי.

אני לא בטוח שאני מסכים אתך לגבי הסוגיה של שלטי חוצות אבל לגבי סיוע לעצמאים, עסקים, שכירים, אני חושב שהתוכנית שגיבש שר האוצר היא בהחלט עונה על הצורך ומתוך הבנה שבהחלט יש כאן מקרה, הסגר הזה דרש איזושהי העמקה והרחבה של התוכנית.

הם לא בעלי עסקים? הם לא נחשבים בעלי עסקים? הם ילדים חורגים?

לא ילדים חורגים אבל המודל שלהם הוא מודל שונה. הוא מודל שונה מאוד מאשר מרבית העסקים שלפחות אני מכיר. בכל מקרה, זה נושא בו קיימנו ישיבה אחת, נקיים ישיבה שנייה ונשמח לעדכן גם את הוועדה בהמשך.

בסדר גמור. תודה.

לגבי הפחת המואץ. כפי שאמר חבר הכנסת מיקי לוי, אכן התקבלה החלטה להרחיב את זה גם לענפים נוספים ולא רק לענפים שהיה נהוג בהם פחת מואץ עד עכשיו. זה לא עניין רק של קטנים וגדולים. גם כשזה היה קודם, כמובן שמתוך הענף – ניקח את ענף התעשייה – גם עסק קטן יכול היה להגיש. הסוגיה הייתה שלמעשה ענפים – חבר הכנסת לוי ציין את המוסכים – לא יכלו להיכלל בפחת המואץ. כאמור, התקבלה החלטה להרחיב את זה לכלל ענפי המשק ואנחנו כגורמי מקצוע חושבים שזאת החלטה נכונה וגם המלצנו על כך לשר והוא קיבל את ההמלצה שלנו. הדבר הזה יגיע בהקדם האפשרי לוועדת כספים.

אנחנו מחכים לתקנות האלה כבר שבועיים. תביאו אותן שנאשר. בעלי האנשים מחכים. תביאו. אנחנו נעבוד כמה שאתם רוצים.

אני אומר שהפנייה עברה לוועדה לא אתמול ולא לפני יומיים ובזה אני אסיים. אנחנו מוכנים לדון גם היום אחר הצהרים ולשבת לדיון על התקנות.

תודה. אני אבדוק את זה. יכול להיות שזה תקוע בוועדה בכלל כל הקשקושים של יהדות התורה והליכוד. אני אבדוק את זה.

אני לא יודע מה הסיבה. אני אומר שאנחנו הגשנו את זה מזמן.

תודה. אני אדבר אתך בטלפון.

לגבי הלוואות. מסלול סיכון גבוה. חברת הכנסת שי וזאן ציינה את זה. מתוך ארבעה מיליארד שהועמדו לטובת הדבר, 1.1 מיליארד הועמדו כששיעור האישורים עומד על 2,015 אישורים ו-322 דחיות. זה שיעור, מלבד אלה שלא נדונו, של 86 אחוזים. זה שיעור מאוד גבוה. יש שם רף אחד ואלה באמת עסקים שנפגעו בצורה יחסית משמעותית באחד מהחודשים בקורונה, ואנחנו חושבים שזה רף נכון כפי שהוא נקבע וזה באמת מבדיל את מי שספג פגיעה משמעותית - אגב, בעיקר עסקים שהיו סגורים - ולכן הם גם מוגדרים על ידי הבנקים כמי שלא יכול לקבל אשראי.

אבל המספרים של הדחיות מאוד מאוד גבוהים.

לא. הם מאוד קטנים. אנחנו מדברים כאן בהלוואות בערבות מדינה, ואני אומר שוב שכל הנתונים זמינים. אני לא אומר כאן משהו שלא מופיע באתר של משרד האוצר. כאן יש בסך הכול 2,000 אישורים ויש בסך הכול 322 דחיות. סירובים.

השלמה לשאלה הזאת. 80 אחוזים מבעלי העסקים ציינו שהם לא הצליחו לקבל הלוואות מהקרן לעסקים קטנים ובינוניים. 80 אחוזים, זה המון.

אמרתי גם אתמול ששוחח אתי איתי ויגמן שעובד אתם. ביקשתי ממנו גם את הסקר וגם את התוצאות. אנחנו נקיים על זה דיון. אני חושב שהנתונים האלה לא מסתדרים עם הנתונים שיש לנו על שיעורי האישור בקרן הרגילה ובקרן הזאת. אני רוצה להבין את הבעיה ואנחנו נקיים שיחה. אם יש איזושהי בעיה, כמובן נטפל בה. 80 אחוזים שהגישו בקשה וסורבו, אני חייב להגיד שזה לא מסתדר עם הנתונים שיש לנו.

יש כאן יישום של 20 אחוזים. זה לא אומר ש-80 אחוזים הגישו ונדחו. אני אומר לך שהרבה לא מגישים כי הם מגיעים לבנק והבנק אומר להם מלכתחילה שאין להם שום יכולת להחזיר ולכן הם לא יקבלו את ההלוואה.

יושבת ראש הוועדה, אגף החשב הכללי אומר את זה הלוך וחזור. הסיבה שיש נציגים מטעם המדינה בוועדות האשראי, זה כדי לוודא שמדיניות הממשלה מיושמת בהקשר הזה. אף אחד, אף עסק, ואני חושבת שמרבית העסקים כבר מיישמים ומבינים את זה, לא צריך להירתע גם אם אומרים לו לפני שחבל, אל תגיש. זה דבר שהוא אסור. זה דבר שהוא לא מקובל וצריך להילחם בו בכל צורה שהיא. עסק צריך להגיש כי אחרת אנחנו לא רואים את הבקשה, אנחנו לא יודעים לטפל בה ואין נציג מטעם המדינה שיודע לבוא וגם להידרש לדבר הזה ולראות האם יש כאן בעיה כן או לא. הפנייה הזאת למעשה לא מופיעה אצלנו בשום מקום והדבר הזה הוא בעיה קשה.

בסוף מי מחליט אם הם מקבלים את ההלוואה? הבנק מחליט. בודקים את יכולת ההחזר. עסק שלא צפוי לעבוד בחודשים הקרובים, אומרים לו מלכתחילה שלא יהיה לו מהיכן להחזיר. צריך לזכור שכדי להגיש את הבקשה הזאת, זאת פרוצדורה שגם בה צריך להשקיע כספים. זה לא שהם באו, הגישו בקשה כמו שאנחנו מדברים כאן אלא זה תהליך, זה להביא את כלל המסמכים מרואה חשבון וכולי. אני עקבתי דרך מספר בעלי עסקים והבנתי שיש כאן תהליך לא פשוט. כשאומרים לך מראש אל תתאמץ כי ממילא אין לך יכולת החזר, אני יכולה להבין את בעל העסק שלא משקיע את כל הדרך הזו. השאלה מה אתם עושים עם זה כדי לפצח את החסם הזה.

אגף החשב הכללי פישט מאוד בצורה בירוקרטית את הגשת הבקשה להלוואה לעומת מה שהיה בתחילת המשבר וגם אפשר לבנקים לרוץ יותר מהר בהלוואות שהן יותר קטנות, אלא אם כן יש איזשהו סירוב ואז גם נציג הציבור יכול להתערב.

אחד הדברים שאנחנו מאוד לא אוהבים זה כל מיני מאכערים וגורמים אחרים שיש באמצע ופישוט בירוקרטי מביא לכך שלא נדרשים כל הגורמים האלה באמצע, שגם אחר כך, אגב, לוקחים חלק מההלוואה או מהמענק. אנחנו בוודאי לא אוהבים את הנושא הזה. אני אציין שהסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים מעמידה שירות ייעוץ ודרך סניפי המעוף מאפשרים סיוע בהגשת הבקשה בצורה מסובסדת והם עוזרים לבעל העסק ככל שהוא צריך. לשם כך הסוכנות גם קיימת בין היתר, לעזור לעסקים לממש את הזכויות שלהם בהקשר הזה. כל עסק שמעוניין בכך, כדאי שיפנה לשם ואם יש בעיות נקודתיות, נשמח שיעבירו אלינו. אני חושב שלא מעט חברי כנסת העבירו אלינו פניות נקודתיות שהם קיבלו וגם אגף החשב הכללי, גם רשות המסים וגם משרד הכלכלה טיפלו במה שיכלו. אנחנו כמובן היינו שמחים שהדברים יעבדו ללא זה, אבל אנחנו כמובן מטפלים במה שמגיע אלינו.

ייאמר לזכותכם שזה נכון. אני העברתי כמה פניות שטופלו אבל כל הרעיון הוא שזה לא יעבור דרכנו כי אני כל הזמן חושבת לא על אלה שהגיעו אלינו ופתרנו אלא על כל אלה שבכלל לא הגיעו אלינו.

אני מסכים אתך במאה אחוזים. כולנו מסכימים על כך.

עלתה סוגיה של מפגש שבועי יחד עם הגופים המתפעלים כדי לדון בסוגיות תפעול. אנחנו ננסה לארגן את זה. ככל שזה יהיה פרקטי, אני חושב שיש לזה פוטנציאל לא רע, ככל שזה יהפוך למשהו שזה לא פרקטי, אז זה לא. ננסה. נראה. אם זה יכול לתת מענה ולטייב את הפתרונות, יופי. אני רק אומר מראש שאי אפשר יהיה לדון שם כמובן בפרטי עסק או אדם ספציפי כי זה לא משהו שהוא כמובן אפשרי מאחר שיש כל מיני כללים של סודיות וכולי.

דובר על העמותות. זה לא במגרש שלי אבל קצת עסקתי בזה.

גיא אמר שיטפל זה מול משרד החשב הכללי ושהוא יחזור לוועדת הכספים לגבי ניסיון לאפשר לעמותות לתת את המצ'ינג שלהם בשווה כסף ולא בכסף חי.

אם אגף החשב הכללי אמר שהוא יחזור אליכם, הוא יחזור.

לא. גיא אמר שהוא יבדוק מול החשב הכללי. הוא אמר שאתם תבדקו מול החשב הכללי.

בסדר. אין בעיה. נבדוק מולם ונראה מה ההתייחסות. למעשה יש שני מסלולים. האחד הוא נוהל באזור ה-50 מיליון שקלים שפרסם משרד העבודה. שם למיטב ידיעתי הוקצה סדר גודל של 15 מיליון שקלים, אולי קצת יותר, ועדיין בודקים שם בקשות. חוץ מזה, במסגרת החקיקה האחת לפני אחרונה על חוק הסיוע נקבע שם שיהיה עוד סיוע בהיקף של 100 מיליון שקלים. משרד האוצר לקח על עצמו לפרסם את הנוהל הזה, משהו שלא נעשה בעבר והדבר הזה יפורסם להערות הציבור בעת הקרובה ומבחינתנו זה יצא כמה שיותר מהר. אני אומר שוב שלקחנו את זה על עצמנו גם לאור בקשות חברי הכנסת אבל זה אירוע שגם עבורנו הוא אירוע מורכב.

חברים, רק לומר שהחוק הוא מה-29 ביולי, הוקצו 100 מיליון שקלים ולפי החוק – החוק קבע – התבחינים לחלוקה יפורסמו תוך 30 ימים. ברור לכולנו שאנחנו כבר 60 ימים אחר כך, אם לא יותר, וזה עדיין לא קורה ורק עכשיו זה יפורסם להערות הציבור. אני עוד פעם רוצה לחזור ולומר, ואני יודעת עידו שאתם באמת עושים את המיטב, אבל מישהו שם צריך להאיץ את הקצב כי בסוף אנחנו רק עכשיו, אחרי 60 ימים, יוצאים להערות הציבור והאנשים האלה לא יכולים לחכות. זה לא רק האנשים האלה אלא זה כל מי שאמור לקבל מהם חבילות סיוע. אנחנו נמצאים בתקופת החגים וכל השבר הזה מעיב עוד יותר על המצוקות הכלכליות שהיו עוד לפני שפגשנו את הקורונה ולנו יש את הזמן. מישהו חייב לעשות סדר בסיפור הזה. אני לא יודעת איך תעשו את זה אבל מישהו חייב לעשות שם סדר.

אני רק אומר שמה שקרה כמובן באמצע, סוגיית הסגר, הצורך להעמיק את התכנית הכלכלית וגם אילו ענפים נסגרים, כן או לא, זה פגע בלוחות הזמנים של הרבה מאוד פעולות שרצינו לעשות בתקופה הזאת. אני מסכים אתך כי הדברים צריכים לעמוד בלוחות זמנים. כולנו יודעים מה המשמעות של מי שממתין לסיוע הזה. זה לחלוטין ברור לנו.

אתה יודע מה התחושה שלי בסיפור הזה? שיש לנו הרבה מאוד ציפורים על העץ ולא הצלחנו לתפוס ציפור אחת ביד. כל כך הרבה תוכניות, כל כך הרבה דברים, כל כך הרבה מחויבויות, דבר רודף דבר ובסוף מתי אנשים יקבלו את הכסף? זה מה שמעניין אותי. מתי הם יראו את הכסף בחשבון הבנק שלהם?

אני חושב שמעקב ביצוע מראה שיש הוצאה מאוד משמעותית בעיקר במענקי רשות המסים. אני חייב גם להגיד שגם מבחינתנו, כשמסתכלים על התוכנית לדוגמה עבור הסגר, רואים התבססות על מנגנונים קיימים, רואים התבססות על דברים שתפעולית הם יותר פשוטים כדי שבאמת לא יהיה את העיכוב הזה ושהסוגיות התפעוליות או בירוקרטיות לא יעמדו בין קבלת ההחלטה לקבלת הכסף. אני אומר שוב שזה ככל הניתן. אנחנו לא חלוקים על כך שהמטרה של כולנו היא שהכסף יגיע כמה שיותר מהר מרגע קבלת ההחלטה ועד כמובן הקבלה בפועל.

בנושא של חל"ת גמיש, נושא שעלה גם בדיונים הקודמים והבנתי שיש הרבה מאוד בעלי עסקים שחושבים שזה דבר שיוכל לסייע. מה קורה עם זה? אמרתם שתחשבו ותשקלו. איפה זה עומד?

נקבע מנגנון. זה תחום שאני פחות עוסק בו. אני חושב שהדבר הזה – ואת בקשר עם הגורמים שעוסקים בכך – דורש תשובה קצת יותר מעמיקה. אני אומר שוב שאלה פחות הנושאים בהם אני מתעסק ואני לא רוצה לומר משהו שהוא לא מדויק. נקבע מתווה, הייתה אמורה להיות איזושהי ירידה בחל"ת או בסכום שמקבלים בחל"ת בעקבות ירידת שיעור האבטלה וזה היה רגע לפני הסגר. לכן נערך שינוי גם במנגנון הזה ואני חושב שזו הדרך הנכונה בה גורמי המקצוע סבורים שיש להתקדם. אני אומר שוב שאם אתם רוצים לעשות על זה דיון יותר מעמיק, אני אבקש מהגורמים הרלוונטיים להתייחס.

אנחנו נקיים דיון גם על הנושא של מודל החל"ת הגמיש וגם בכלל על מודלים בעולם. אני ארצה שיעשו השוואה בין המודל שקיים בישראל, כל התוכניות שאנחנו נותנים כאן, לבין מודלים שקיימים במדינות אחרות. ננסה להבין היכן אנחנו נמצאים ביחס לאחרים.

היועצת המשפטית, ביקשת לבדוק מה הצפי להארכת תקופת הזכאות אחרי ה-31 באוקטובר.

את מתייחסת לחוק שעבר אתמול ותקופת הזכאות בו היא עד ה-31 באוקטובר לגבי המענקים של ההוצאות הקבועות. דבר נוסף, לגבי דמי אבטלה שהיו צפויים להיות מופחתים כרגע ובגלל הסגר הוארכו גם הם עד ה-16 באוקטובר עקב רמות האבטלה. אחרי 16 באוקטובר צפוי שהן יופחתו.

כל מה שהוגדר עד אוקטובר, בעיניי תמוה לחלוטין. אגב, זו אחת ההבטחות שאני מאוד מקווה שלא יקיימו. הבטיחו שיהיה סגר לפחות חודש ואני מקווה שבהבטחה הזו לא יעמדו אבל תאמר לנו מה לגבי הארכת הסוגיות שהעלתה היועצת המשפטית.

לגבי תקופת הזכאות. למיטב הבנתי מדובר רק לעניין הגשת המקדמה ולא המענק עצמו. זה הולך להיפתח עכשיו. הסוגיה שקשורה למקדמה, זה מענה תזרימית מיידי. סביר להניח שמי שלא מגיש בקשה למקדמה בחודש הקרוב, זה פחות רלוונטי אליו ולכן זה היה הרעיון. אני חייב להגיד שבעיניי זה סביר. אם יש איזושהי בעיה עם זה, נשמח להבין אבל אחרי חודש זה קצת מפספס את הרעיון של מקדמה.

לגבי דמי אבטלה. למיטב ידיעתי הנתונים הרלוונטיים מתפרסמים ב-15 בחודש ולכן אם זה הוארך עד ה-16 באוקטובר, המועד הבא הרלוונטי הוא ה-15 בנובמבר. נראה שסביר שגם ב-15 בנובמבר לא תהיה ירידה מתחת ל-10 אחוזים ולכן לא תהיה הפחתה. ככל שיהיה משהו בלתי צפוי ותהיה ירידה מתחת ל-10 אחוזי אבטלה ב-15 בנובמבר, זה המתווה שנקבע בחוק אבל אני אומר שוב שזה תלוי במצב המשק.

אני מבינה שהנושא של הגדרת 31 באוקטובר זה רק לגבי המקדמות. כאשר אתה אומר שהמקדמה היא באופן מיידי, מה המשמעות? אנשים נניח מגיעים וזה ייפתח מחר, מוחרתיים או בעוד מספר ימים ואז תוך כמה זמן הם מקבלים את הכסף?

היה על זה דיון ארוך. אם אמיר דהן נמצא כאן, הוא מוזמן להתייחס. הוא הבן אדם שאחראי על הדבר הזה.

תודה רבה עידו על כל התשובות.

שלום לכולם. נושא המקדמה, בגלל שאנחנו נמצאים בתקופה של סגר והסגר די דומה לסגר שהיה בתקופות קודמות בחודשים מארס-אפריל, הוחלט שניתן מקדמה על חשבון ספטמבר-אוקטובר לפי חישוב של מארס-אפריל או מאי-יוני. המקדמה כבר נפתחה ומהבוקר כבר הוגשו בקשות. פתחנו את זה לפני שעה ואפשר להגיש בקשה למקדמה. אנחנו מעריכים שתוך פחות משבוע הכסף יהיה בחשבון הבנק, 50 אחוזים מהתביעה שהגשת או במארס-אפריל או במאי-יוני. אתה בוחר ממה אתה רוצה את המקדמה. אם בחרת את התביעה שלך של אארס-אפריל, תקבל 50 אחוזים כמקדמה על חשבון ספטמבר-אוקטובר. ב-1 בנובמבר או ב-10 בנובמבר, אנחנו נפתח את הבקשה עצמה כדי להבין את המשך הבקשה שלך אבל קודם כל תהיה לך מקדמה על החשבון.

זאת אומרת, לפי הדברים שאתה אומר, שבעוד שבוע אנחנו נוכל לקבל איזושהי הערכה לגבי כמה אנשים הגישו וכמה אנשים קיבלו.

כל מי שיגיש היום, אנחנו כבר נעשה הערכה של תשלומים היום. אני מניח שכבר מחר יראו את זה בחשבון הבנק ואנחנו ננסה לעבוד כל יום. לקחנו לנו מספר ימים אבל אני כן רוצה להאמין שזה יהיה ממש ב-48 שעות בחשבון הבנק כי כך בנוי התהליך שלנו.

מצוין. בהצלחה. חשוב מאוד. יש לך נקודה נוספת שאתה רוצה להתייחס אליה?

זהו. זה פתוח ואפשר להגיש. כבר הגישו קרוב ל-100 בקשות. החודשים עוד לא נגמרו, אנשים עוד לא יודעים בדיוק את המחזור. הבקשה היא מאוד פשוטה וזה פחות מדקה להיכנס ולהגיש את הבקשה והכסף ייראה מהר בחשבון.

תודה רבה. נעבור לרשות המסים, מירי ושלמה שנמצאים אתנו.

לגבי מירי, בנושא הוצאות קבועות, אני אחליף אותה.

בסדר.

ברשותכם, אני רוצה להתייחס לשני נושאים שעלו כאן והם רלוונטיים אלי. אני אחראי על המענק הסוציאלי. קודם כל, תיקון. המענק הסוציאלי לא תוקן אתמול בחקיקה והוא עדיין נשאר לפי 40 אחוזים. מה שתוקן אתמול בחקיקה זה המענק להוצאות קבועות לעסקים קטנים שמחזור העסקאות שלהם הוא עד 300,000 שקלים ליחידים, ושם ביטלנו את הדרישה של 40 אחוזים והקטנו אותה עד 25 אחוזים. המערכת נפתחה ממש בדקות אלה שאני מדבר אתכם. חקיקה נוספת שעברה אתמול היא בנושא מענק עבודה, לשלם מקדמה על חשבון שנת 2020. גם זה נפתח לפני שעה ואנשים מתחילים להגיש את הבקשות ולקבל את הכסף. נראה לי שהם יקבלו את הכסף ביום שישי ואם יהיו עיכובים, יקבלו אותו לכל המאוחר ביום ראשון.

המסר שאני רוצה לומר הוא שמצוקתם של האנשים והמצב הקשה בו נמצאת המדינה כרגע ידוע לנו ומוכר לנו ואנחנו באמת עושים לילות כימים כדי לעמוד בלוחות זמנים. אם החקיקה עברה אתמול בשעה 1:00 בלילה, אנחנו כבר היום, פחות מ-12 שעות לאחר החקיקה, באוויר. זה אות כבוד לרשות המסים מהבחינה הזאת וחשוב לקחת גם את זה בחשבון.

בגלל שיש כאן הרבה מאוד סוגים מענקים, אני רוצה שאנחנו כולנו מיושרי קו. המנגנון שנפתח הבוקר או לפני כשעה, מתייחס למענקים של אילו חודשים?

מתייחס למענק של מאי-יוני. אלה שעד היום ירדו ב-40 אחוזים יכלו להגיש. היום פתחנו גם לאלה שירדו ב-25 אחוזים וגם הם יכולים להגיש.

אבל אתם מבינים שאתם מדברים אתי על אות כבוד על משהו שהוא ארבעה חודשים, אם לא חמישה חודשים, אחורה.

לא. לא. מאי-יוני נפתח ב-25 באוגוסט וכל מי שהיה יכול להגיש, רק מי שירד ב-40 אחוזים. מי שיכול היה לממש ובאמת ירד בתקופה הזאת ב-40 אחוזים, כבר מימש. אנחנו הגדלנו את האוכלוסייה גם לאלה שירדו ב-25 אחוזים. זה לא מדויק לומר שזה משהו שהיה לכם תחת הקנה ורק השתמשתם בו אלא פשוט בגלל שהחקיקה התמהמהה, היה לנו זמן להתכונן.

זאת אומרת שמה שנפתח לפני שעה, זאת אותה הרחבה של האוכלוסייה שנפגעה גם ב-25 אחוזים.

כן. לגבי מחזורים של אפס עד 300,000 ליחידים.

ומה מעל 300,000?

מה מעל, אמיר יענה לכם. הוא יענה על הסכומים שמעל.

כמו שאמרתי, נפתח נושא המקדמה לפי החקיקה שעברה אתמול בלילה לגבי ספטמבר-אוקטובר, ירידת המחזורים מ-40 אחוזים ל-25 אחוזים לכלל העוסקים מחברות ושותפויות מ-18 עד 400 מיליון ועצמאים מ-300,000 עד 400 מיליון. לכולם הורידו את המדרגה ל-25 אחוזים מינימום. אם בעבר עד 100 מיליון זה היה 40 אחוזים מינימום, מ-100 עד 200 זה היה 60 אחוזים מינימום, מ-200 עד 400 זה היה 80 אחוזים מינימום, הרי שבספטמבר-אוקטובר לכולם זה ירד ל-25 אחוזים מה שהכניס הרבה יותר פוטנציאל של עסקים לתוך המענק. זה הפתרון לספטמבר-אוקטובר בחקיקה שעברה אתמול בלילה. זה בנוסף למקדמות.

אני רק אומר שאמרתי אז שכביכול הייתי מסתפקת בתשובה הקודמת אבל פתאום אני חושבת על זה שב-25 באוגוסט זה נפתח עבור חודשים של מאי-יוני-יולי. בקיצור, איך שאנחנו לא מסתכלים על זה, אנחנו ב-דיליי.

יש בעיה תזרימית. בסף, עם כל הכבוד לכולם, הבעיה התזרימית קיימת.

שאלה לרשות המסים. שלמה, אתה רצית להתייחס לעוד נקודה לי יש שאלה אליך.

כן. קודם כל לנקודה שכרגע באוויר נמצאים גם המענקים של יולי-אוגוסט. כלומר, גם יולי-אוגוסט פתוחים ואנשים יכולים להגיש. זאת חקיקה שעברה בסוף יולי, היא נפתחה והיא קיימת כבר מ-10 בספטמבר. היינו אמורים להעלות את זה ב-15 בספטמבר אבל עשינו מאמצים והעלינו את זה כמה ימים קודם ואנשים מממשים ומקבלים כסף. כלומר, יש כרגע מספר ערוצים מקבלים שאנשים יכולים לקבל כסף ולעבור את התקופה הזאת בדרך כזאת או אחרת. הסכומים שנקבעו בחקיקה, חלקם יכולים לומר שלא מספיקים או כן מספיקים, אבל זה כרגע לא הדיון. מבחינת האפשרות לממש את הזכות, היא קיימת.

אגב, זה מאוד הדיון. אני לא רציתי להיכנס למספרים, עסקנו בכל הפרוצדורה אבל בדיון הבא אנחנו נצלול לזה. אנשים שמקבלים אחרי כל המשוכה 800 שקלים חודש. אני לא מכירה משק בית שהתפרנס כל חודש סכום של 15,000 שקלים ועכשיו הוא מסוגל להחזיק את עצמו ב-800 שקלים לחודש. מה שאני אומרת לך, יש לי את המסמכים. אני מקבלת צילומי מסך של התשובות. הרי האתר שלח הודעה לבעל העסק ואתה רואה את הסכום שהוא אומר שנכנס לו לבנק. באמת, סכומים מגוחכים וזה כן נושא לדיון.

ברשותך היושבת ראש, אני חייב להגיב לעניין הזה.

אני אשמח.

יש כאן טעות אופטית ואני אסביר. המענק הוא בשיעור של 70 אחוזים מההכנסה החייבת. הוא בא לשפות אותך על 70 אחוזים ממה שהיה לך בשנים קודמות. אם בשנים קודמות ממילא לא הרווחת, אתה מקבל 70 אחוזים, אז אל לך להלין על רשות המסים שנתנה מענק נמוך כי היא נתנה אותו בהתאם למה שהצהרת.

אני לא מקבלת את זה ואני אומר לך למה. אנשים שאיתרע מזלם ולא עבדו לצורך העניין לפני שנה, וסוף סוף מצאו עבודה ונכנסו לאיזשהו תהליך יציב ועבדו במהלך השנה האחרונה וקיבלו משכורת יפה – אתה הרי יודע שכל החיים מתארגנים סביב זה וזה גם משהו שהיה אמור גם לשמור על יציבות בעתיד – באה הקורונה וטרפה את כל הקלפים. למה הם צריכים לשלם מחיר על מה שהיה לפני שנה וחצי?

לכן יש כאן בלבול. ה-800 שקלים שמקבלים הם לפי החישוב של ההכנסות. זה המסלול הסוציאלי. לצד המסלול הזה יש מסלול נוסף שהוא בסכומים מוחלטים ללא קשר לפעילות העסקית שלך. אנחנו קבענו שעל עצם העובדה שהיה לך עסק או שיש לך עסק ואתה מחזיק אותו, קבענו במסלול ההוצאות של העסקים הקטנים 3,000, 4,000 ו-6,000 בסכומים מוחלטים. שם זה לא תלוי כמה הרווחת או כמה לא הרווחת.

מתי האנשים אמורים לראות את זה?

שיפינו פחות או יותר את האנשים במספר מסלולים כאשר כל אחד יכול למצוא את מקומו באחד המסלולים.

הנושא הנוסף שאני רוצה להתייחס אליו זה עניין השירות.

רגע. אני רוצה לסגור את העניין הזה כדי שנדע שהבנו, בלי להתווכח על 3,000 שקלים, אם כן מחזיקים או לא מחזיקים משפחה עם שכר דירה וכולי. מתי הם אמורים לראות את הכסף הזה בבנק?

כל הזמן. רואים את זה באון ליין וחשוב לומר את זה. המענקים הסוציאליים והמענק להוצאות קבועות של סכומים עד 300,000, שאלה הם העסקים הקטנים, הם רואים את זה באון ליין. כלומר, נכנסים לאזור האישי של רשות המסים ובמעמד ההגשה הם לא צריכים להביא שום מסמך, הם מצהירים שהייתה להם ירידה בפעילות העסקית, הם מאשרים בחתימתם שהם יודעים שזו הירידה העסקית שהם יודעים עליה, לוחצים על הכפתור ומיד מקבלים את הסכום שהם אמורים לקבל, את המועד בו ייכנס הכסף כאשר זה בדרך כלל יומיים לאחר מכן והם מקבלים לאיזה חשבון בנק אמור להיכנס הכסף. ככל שחשבון הבנק הוגבל, נסגר והם רוצים לשנות אותו, באותו מעמד הם גם משנים את חשבון הבנק. כלומר, מבחינת חוויית הלקוח היא זורמת לחלוטין. קיבלנו המון שבחים על העניין הזה. צריך להכיר את המערכת כדי לדעת איך היא עובדת.

זאת אומרת שהאנשים כבר קיבלו את אותם 3,000 או 6,000 שקלים.

בוודאי. אין שאלה בכלל.

עדיין זה לא מסתדר לי עם מה שאני מקבל מהשטח. אנשים אומרים שהם מקבלים 70 אחוזים מההכנסות שלהם ואיכשהו זה לא מסתדר לי, לפי הפניות שאנחנו מקבלים. אנשים לא מקבלים את ההוצאות הקבועות כאשר ההוצאות הקבועות בעסק הן הרבה פחות מ-70 אחוזים. יש עוד הוצאות.

ההוצאות הקבועות של עסק קטן לא נמדדות לפי גובה ההוצאות. זה במסלול של עסקים מעל 300,000 ואמיר נמצא כאן והוא ייתן לכם הסבר על זה. אני מדבר על עסקים קטנים עד 300,000. אני בודק מה המחזור שהצהרת. עד 100,000 מחזור שנה קודמת – מקבל 3,000. בין 100,000 ל-200,000 – מקבל 4,000. בין 200,000 ל-300,000 – מקבל 6,000 שקלים. אלה סכומים מוחלטים שהם לא נתונים לוויכוח. זה בהתאם לנתונים שדיווחת.

בסדר. רצית להעלות נקודה נוספת.

הנושא האחרון שעלה גם אתמול בוועדת הכספים וחשוב לומר אותו. אנחנו תגברנו את המוקד הטלפוני שלנו ואתם יכולים לבדוק אותו בכל זמן נתון. תתקשרו לכוכבית 4954. זמן המענה שלנו התקצר משעות לדקות ספורות. בנתונים שאני מחזיק בידי, זמן התגובה המקסימלי הוא שלוש דקות. כלומר, תוך שלוש דקות מישהו עונה לך, שלום, אני מרשות המסים, מה אפשר לעזור לך ועונים לך בכל נושאי המענקים, גם במענקי קורונה, גם במענק עבודה וכמובן גם הנושאים השגרתיים שאנחנו מטפלים בהם יום יום. תעדפנו את נושא הקורונה ואל הערוצים מתועדפים אצלנו והמענה נמדד בדקות. המענה הוא מקצועי, מהיר, יעיל ואני מזמין את כולם לבדוק את זה.

יש לי שאלה. התשלומים של ביטוח לאומי, תשלומי מס הכנסה, הפרשים משנה קודמת, הרי יש בדיקה של התשלומים שניתנו בשנה הקודמת והם אמורים לשלם את זה עכשיו. נכנסנו לתקופת הקורונה בחודש מארס. אנשים קיבלו סכומים שהם גבוהים בצורה משמעותית מסכומי המענקים שהם קיבלו. זאת אומרת, גם אם הם היו לוקחים את כל הכסף שהם קיבלו בחודשים האלה, כשהם ללא תעסוקה – ואני מדברת בעיקר על אנשים מענף התיירות, אולמות האירועים וכדומה – גם אם ייקחו את כל הכסף הזה וישלמו אותו, הם עדיין יהיו בגירעון. יש אפשרות לפריסה של תשלומים. לדחייה של התשלומים עד שנחזור חזרה למשק פעיל בצורה שוטפת כמו שהיינו לפני הקורונה? יש דרך לסייע לאותם אנשים?

יש הנחיה ברורה של הסמנכ"לית לגבייה שיצאה כבר בחודש מארס, מי עת נכנסנו לאירוע הזה של הקורונה עם הנחיה ברורה למנהלי המשרדים שכל מקרה ייבחן לגופו. המייצגים שנמצאים כאן, אם יש כאן מייצגים ששומעים אותי, וגם הנישומים עצמם והלקוחות והעוסקים שפונים לא באמצעות מייצגים, יודעים שיש אצלנו אוזן קשבת וכל פנייה מטופלת לגופה. אם מדובר חלילה במישהו שהוא סרבן או שיש מידע כזה או אחר שהוא פלילי, כמובן שהוא לא זוכה לסיוע אבל אנשים שברובם ככולם נורמטיביים, זוכים לאוזן קשבת. כל מנהלי המשרדים, יש לנו 17 משרדים במע"מ ועוד 26 משרדים במס הכנסה, כל המנהלים קשובים ואני יכול לומר לכם שבתקופה הזאת של הסגר יש קבלת קהל במשרדי מס הכנסה לאלה שנקלעו לסיטואציות הקשות או של עיקולים או של ביצוע הסדרים ואותם אנחנו מקבלים באופן חריג. אנחנו מעמידים אנשים כולל היום אחר הצוהריים, לפני החג, כדי שאנשים לא ייקלעו לסיטואציה שהם נכנסים לחג כשיש להם עיקולים על החשבון. אנחנו עושים הכול כדי לסייע ולטפל באופן פרטני במקרים האלה. יש הנחיות ברורות למשרדים ולא שמעתי שאנשים לא זכו לאוזן קשבת.

נכון, הם זוכים לאוזן קשבת וגם לפתרון כמו פריסה של תשלומים מעכשיו אלא שלאנשים אין מאיפה לשלם עכשיו כי הם לא עובדים והם עוד רחוקים מלחזור לשוק העבודה. אגב, אני מדברת אתך במקרה הזה על ענף שלא חזר לאורך כל התקופה הזו. כל ענף התיירות שהיה מחוץ ללופ גם באסטרטגיית היציאה. השאלה אם אין דרך לדחות את התשלום כמו שעושים במשכנתאות ובדברים אחרים.

יש דרך גם לדחות תשלום, בוודאי לא באופן גורף אלא כל מקרה לגופו. צריך להפנות את הבקשות לסמנכ"לית לגבייה. בדרך כלל מפנים את זה למשרדים וככל שהמשרד לא מסוגל לתת מענה מבחינת הסמכויות שלו, זה מועבר לסמנכ"לית לגבייה ובשיח שאני מנהל אתה מדי יום אני יודע שהמקרים האלה מטופלים. אם יש מקרה ספציפי או ענף ספציפי שרוצים להפנות, נשמח לקבל אותו, לבחון אותו ולתת לוועדה מענה בצורה מסודרת.

תודה רבה שלמה. אנחנו נעשה את זה ולו כדי ללמוד את התהליך. אנחנו נעקוב אחר הפנייה שהגיעה אלינו.

לפני שאני מסכמת, מישהו רוצה לשאול, להעיר, לומר?

לגבי הסכום של מעל 300,000 שקלים. אמיר יכול להתייחס?

אני אתכם. לא הבנתי את השאלה.

המתווה מעל 300,000 שקלים.

לגבי המענקים.

כמו שאמרתי קודם, המענק של חודשים יולי ואוגוסט כל מי שרוצה יכול להגיש את הבקשה כי מחזורי המע"מ כבר דווחו ואפשר להגיש את הבקשה. המקדמות, לגבי ספטמבר-אוקטובר, נפתחו ואפשר להגיש בקשה למקדמה שהיא מחושבת לפי הבקשה שהגשת במארס-אפריל או במאי-יוני וזה לבחירת המבקש. הוא מקבל 50 אחוזים מזה. כדי להגיע לחודש נובמבר, יסתיים חודש אוקטובר ואנחנו נפתח גם את המענק עצמו של ספטמבר-אוקטובר ותהיה השלמה מעבר למקדמה ששולמה.

מה שמבקש חבר הכנסת רזבוזוב זה לא את הפרוצדורה הזו שאכן שמענו קודם אלא להבין איך קובעים את גובה המענק.

איך קובעים את גובה המענק. אם אנחנו מדברים על יולי-אוגוסט, לוקחים את יולי-אוגוסט בשנת 2019, זה נקרא המחזור הרציף, משווים אותו למחזור המענק בתקופת יולי-אוגוסט בשנת 2020. ירידת המחזורים שנוצרת, יש לה מספר מדרגות. אם הייתה לך ירידה בין 40 ל-60 אחוזים, אתה מקבל מקדם של 0,2. אם זה בין 60 ל-80, אתה מקבל מקדם של 0,35. אם זה בין 80 ל-100, אתה מקבל מקדם של 0,5. בנוסף לזה, עסקים עד מיליון וחצי, יש להם מקדם השתתפות הוצאות נחסכות כי אם העסק סגר את הפעילות שלו, יש לו הוצאות שהוא חתך אותן, את כל ההוצאות השוטפות שלו, אז המקדם של עסקים עד מיליון וחצי, הוא מקדם קבוע של 0,3. לגבי עסקים מעל מיליון וחצי, עד 400 מיליון, יש נוסחה שבודקת את המקדם שלהם לפי שנת 2019, זו השנה של הפגיעה, ורואים את היחס בין ההוצאות השוטפות לעסקאות במהלך השנה ולפי היחס הזה נקבע המקדם הנוסף. בסופו של דבר יש הכפלה של שני המקדמים – מקדם ירידת המחזורים, מקדם השתתפות בהוצאות הגבוהות - ואת זה מכפילים בתקופת הבסיס, יולי-אוגוסט 2018 וכך נקבע המענק. המענק המקסימלי יכול להיות עד 500,000 ומענק מינימלי מתחיל מ-6,000 שקלים.

אני אשמח לקבל את זה בנפרד כי קשה להיכנס למספרים. אני רק חושב על מיליון וחצי שקלים, עם מקדם 0,3, זה לעסקים שבאמת נקלעו לצרה כך ש-30,000 שקלים בחודש כנראה לא מכסה להם את ההוצאות הקבועות רק לפי חישוב גס שאני עושה עכשיו.

אני חייב לומר שכאן אני חולק עליך. עסקים עד מיליון וחצי, בבדיקה שאנחנו עשינו, מעל 90 אחוזים מהעסקים שבדקנו, זה מכסה להם את ההוצאות הקבועות וזה אפילו מכסה אותם בגין הרווח למרות שמחברים את זה ל-... בעסקים עד מיליון וחצי ואפילו יש כפילות אבל זה מכסה להם את ההוצאות. למי שזה יכול לא לכסות את ההוצאות הקבועות, זה לעסקים עתירי הוצאות קבועות כמו אולי אולמות אירועים שגם שם נמצא פתרון וכמעט מכסים להם את כל ההוצאות הקבועות. לעסקים הקטנים בוודאות זה מכסה את ההוצאות הקבועות.

אתה מדבר על מיליון וחצי שקלים בשנה. אנחנו מדברים על מעל 100,000 שקלים. אנחנו מדברים על כ-120,000 שקלים, אני חשב שההוצאות הקבועות עוברות את ה-30,000 שקלים שאתם נותנים.

אני לא מכיר עסקים שההוצאות הקבועות שלהם לא משתנות. הוצאות קבועות הן הוצאות שכירות, הארנונה שמקבלים עליה הנחה, ביטוחים שאתה לא יכול לבטל. אני לא מניח שיש 30,000 שקלים הוצאות קבועות.

בינתיים דחו את השכירות והארנונה.

בינתיים הארנונה זאת רק דקלרציה. אנחנו עוד לא רואים את זה בפועל. אני מקווה שבאמת נצמצם את הפערים כמה שיותר מהר. הזדמנות לומר את זה.

תודה רבה אמיר.

ברשותכם, אני אסכם את הדיון. אנחנו כמובן נעקוב אחרי כל מה שעלה כאן בדיון ולא נחכה לדיונים הבאים אלא נעשה זאת באופן ישיר מול משרד האוצר ורשות המסים כדי לוודא שהדברים אכן מתקדמים.

אני רוצה קודם כל לפתוח באמירה הקשה אבל אני חושבת שהיא מתארת את התחושות גם של מה ששמענו כאן, שבעלי העסקים מדממים ואנחנו צריכים לראות איך אנחנו מזרימים חמצן לאנשים שיושבים היום בבית ולא בדיוק יודעים מה יעלה בגורלם מבחינה כלכלית. עוד לא ברורה כל התוכנית שהוצעה ובטח לא המועדים בהם הם יקבלו את הכספים לחשבון הבנק ולהם אין אוויר. אין אוויר לחכות את כל הפרוצדורות הללו. שמענו כאן שאנשים עוד מחכים לכספים של מאי, יוני ויולי. אנחנו יכולים להבין כמה הם נאנקים תחת הסיטואציה הזאת.

לגבי האתר שמרכז את הכול. תוך כדי דיון נכנסתי לאתר משרד האוצר, אחר כך אני אעמיק בו, אבל יש שם את כל הנושא הכלכלי באופן מרוכז. מי שרואה אותנו, יכול להיכנס. הוא מאוד נגיש עם לינק ברור. אני שמחה שלפחות את זה כבר יש לנו.

אנחנו מבקשים את השינוי של מנגנון הפיצוי עבור נשים שילדו ב-2019. אנחנו כמובן נעקוב גם אחרי הפתרון שיוצע.

אנחנו רוצים תוך שבוע לקבל עדכון לגבי כל מה שאני מבקשת כאן כי אין זמן לחכות.

לגבי הפגישה שתתקיים עם בעלי שלטי החוצות. אני מציעה שגם למשרד הפנים תועבר פנייה כדי שהפתרון לא יהיה וולנטרי מטעם הרשויות אלא שבאמת יהיה משהו מאורגן ומסודר.

אנחנו כן ממליצים על מנגנון שולחן עגול עם הנציגים של כל ענפי המשק. לא לקחת את הנציגים שנוח אלא באמת לראות שמקיפים את כל המגזרים ואת כל הענפים ואת כל הארגונים השונים. זה שווה כדי לשבת עם כולם, לדבר עם כולם, לשמוע את כולם ולייצר את הפתרונות שבסופו של דבר ייתנו מענה לכולם וכמה שפחות ייפלו בין הכיסאות.

אנחנו מבקשים לפשט את הבירוקרטיה ואם נעשו תהליכים של פישוט הבירוקרטיה אנחנו מבקשים לקבל אותם בצורה מסודרת לוועדה.

אנחנו נקיים דיון בנושא החל"ת הגמיש ומודלים כלכליים או מודלים של סיוע כלכלי שקיימים בעולם כדי שאנחנו נוכל לערוך השוואה למה שקורה כאן והיכן שצריך, גם ללמוד מזה.

אני מבקשת את ההתייחסות גם של משרד האוצר לנושא של סיוע לצהרונים ומשפחתונים כדי שנראה שגם הם לא נופלים בין הכיסאות. כמובן את ההתייחסות למענקים לגנים הפרטיים. צריך לזכור שלנו צריך להיות אינטרס שמעונות היום הפרטיים ישרדו כי אנחנו יותר מאשר נצטרך אותם ביום שאחרי הסגר, אם לא אפילו לפני ככל שישחררו את המשק גם בתקופה הזו. לקחת בחשבון את כולם, גם את מי שלא התחיל תהליך, ואני כאן אפילו הייתי מציעה שמי שיתחיל את התהליך עכשיו של רישוי ראשוני, יוכל להיכנס לתוך התוכניות האלה וגם נרוויח שתי ציפורים במכה אחת, גם את התהליך של הפיקוח גם את התהליך של הסיוע.

אמירה כללית לסיכום. תשתדלו שכמה שיותר תהליכים ומעניקים יינתנו מראש וההתחשבנות תהיה אחר כך ולא הפוך כי במבחן המציאות אנחנו רואים שאנחנו ב-דיליי של מספר חודשים כמעט בכל אחד מהתחומים. ושוב אני אומרת, לאנשים בבית כבר אין אוויר תעזרו להם.

תודה רבה. הדיון נעול.



הישיבה ננעלה בשעה 13:43.