פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
21/09/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 35
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
יום שני, ג' בתשרי התשפ"א (21 בספטמבר 2020), שעה 10:30

היערכות הרשויות למתן מענה מותאם לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית לתקופת הסגר

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר
תמר זנדברג
תהלה פרידמן

יוראי להב-הרצנו
סונדוס סאלח

איילת אורנשטיין - רמ"ד נפגעי עבירה, המשרד לביטחון פנים

איזבל סרי לוי - מפקחת ארצית (פגיעות מיניות בילדים ובני נוער), משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

מלי אורגד - מפקחת ארצית על תחום נפגעי/נפגעות תקיפה מינית, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

שרון רובינשטיין-צמח - הלשכה המשפטית, משרד הפנים

איריס בן יעקב - ממונה חינוך למיניות ולמניעת פגיעה, משרד החינוך

זוהר סהר - מנהלת המחלקה לטיפול באלמ"ב ותקיפה מינית, משרד הבריאות

נאוה זילברשטיין - מנהלת מרכז למשפחה הכולל מרכז לטיפול באלימות, מרכז השלטון המקומי

יעל מרים סיני - קשרי כנסת, שדולת הנשים בישראל

גלי עציון - מנהלת מחלקת ייעוץ וחקיקה, ארגון נעמ"ת

אורית סוליציאנו - מנכ"לית, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית

יעל שרר - מנהלת הלובי למלחמה באלימות מינית

דלית אזולאי

יפעת קדם



היערכות הרשויות למתן מענה מותאם לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית לתקופת הסגר

בוקר טוב לכולם ולכולן, אני שמח לפתוח את ישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי בנושא: היערכות הרשויות למתן מענה מותאם לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית לתקופת הסגר. בערב ראש השנה הלכה לעולמה השופטת רות ביידר גינסבורג שהייתה אחת מהמשפטניות המשפיעות בנושא שוויון בין המינים ושוויון מגדרי, הפסיקות שלה מלוות את המערכות המשפטיות השונות בעולם. אני חושב שהיא סימנה דרך להרבה מאוד נשים לאורך הדרך. דווקא בימים אלה שאנחנו רואים שמדינת ישראל מדירה נשים, אם זה מקבינט הקורונה. אם זה מצוותי מו"מ, אם זה בכלל ממוקדי קבלת החלטות, צריך לחזור ולהזכיר עד כמה ישנה חשיבות לתת את המקום לכל אחת ואחת, ולזכור אותה כדוגמה לפעילות למען שוויון בין המינים ושבירת תקרת זכוכית. יהי זכרה ברוך.

הכותרת של הדיון היום מדברת על נפגעות ונפגעי תקיפה מינית בתקופת הסגר, אבל אי אפשר לעשות את זה בלי לצרף את נושא האלימות בתוך המשפחה, כי בסוף זה מכלול אחד. אנחנו מדברים על תקופה שבה הלחץ עולה. אין צל של ספק שאנחנו נראה עלייה בפניות למוקדי הסיוע, ראינו את זה בסגר הקודם. אנחנו מדברים על תקופה שבה הלחץ הכלכלי עוד יותר גדול ממה שהיה בסגר הקודם, אנשים כבר סוחבים איתם חצי שנה של לחץ ועומס נפשי וכלכלי. לא יכולה מדינת ישראל לצאת עם כאלו מגבלות על הציבור בלי לייצר את הבאפר שמספק את ההגנה הנאותה בנושאים האלה.

אני חייב לציין את האירוע המצער שהיה במצפה רמון בסוף השבוע. קראתי הבוקר, לשמחתי, שהנפגעת התעוררה, שהיא בהכרה, שהיא מתקשרת. צריך לציין לשבח את אותו שכן שגילה ערנות אזרחית וממש הציל את חייה של אותה אישה. לולא הוא בשטח נראה שהיינו מדברים היום על עוד רצח בתוך המשפחה. האחריות למניעת האלימות במשפחה מוטלת על כולנו יחד. המשטרה זה כבר טיפול הקצה, אבל לפני זה יש את השכנים, יש את החברים, יש את המעגל הקרוב ואת המשפחה. אמנם כולנו צריכים לגלות את הערנות הזאת למה שנעשה סביבנו דווקא בתקופה הלא פשוטה הזאת, אבל זה מחייב גם את היערכות הממשלה והמדינה.

אני אפתח דווקא עם המשרד לביטחון פנים. ב-12 באוגוסט השר לביטחון פנים פרסם את שמונת היעדים שלו לתקופת המלחמה בקורונה. מבין שמונת היעדים לא מצאתי, לצערי, את היעד של המלחמה באלימות במשפחה. היעד של מלחמה באלימות במשפחה מונח על שולחן הממשלה עוד מ-2017 כשקיבלו את התכנית הממשלתית למניעת אלימות במשפחה. אני מצפה מהמשרד להציב את הנושא הזה בראש סדר העדיפויות שלו, בטח עכשיו. אני אשמח לשמוע איך נערכו שם לטובת העניין הזה. סגן ניצב איילת אורנשטיין, רמ"ד נפגעי עבירה מהמשרד לביטחון פנים, בבקשה.

המשטרה נערכת לתקופה הלא פשוטה הזאת לטיפול בעבירות של אלימות במשפחה ועבירות מין. הועברו דגשים לשטח במהלך החקירות ובמהלך הסיור בנוגע לתעדוף הטיפול בעבירות האלו.

איזה דגשים העברתם לשטח?

הקפדה על טיפול מיידי בכל התיקים; חוקרים כוננים בכל משמרת; עדכון שיתוף פעולה הדוק עם הרווחה, כולל קשר מיוחד עם נשים במסוכנות גבוהה; עריכת דיוני נוהל הטיוב באופן רציף יותר, אחת לשבועיים במקום אחת לחודש; קיום דיונים משותפים עם הרווחה לגבי כל אישה במסוכנות גבוהה; קשר טלפוני עם נשים בסיכון; ביקורי בית עם תעדוף של ביצועם על ידי הרווחה, בהתחשב בצורך למנוע הסלמה מעצם הביקור; המלצה למתלוננים ולמתלוננות להתקין אפליקציית 100 בנייד.

האם הגברתם סיורים יזומים שאתם מקיימים במקומות שבהם יש מועדות ליותר מקרי אלימות?

צריך להפנות את השאלה הזאת לסיור. אני יודעת שהועברו דגשים להגברת הקשב של הסיור, כולל הגברת הפיקוח והבקרה במערך הסיור על התיקים האלה.

השאלה אם הן תוגברו. האם יש יותר יחידות סיור שעוסקות בזיהוי ומניעה של אלימות במשפחה?

בעניין תגבור הכוחות צריך לפנות לגורמי הסיור.

אני מבקש שבזמן הדיון תבקשי מהם התייחסות לעניין.

בסגר הראשון יצאו בקמפיין, שהיה בשבע שפות, בנוגע לאיך פונים ואל מי פונים במשטרה. האם זה נעשה עוד פעם?

יש קמפיין של הוועדה הבין משרדית למניעת אלימות שאנחנו חלק ממנה, וישנה עבודה על קמפיין המשך. אני רוצה לציין את התלונה המקוונת שגם למולה אנחנו נותנים תעדוף לטיפול בעבירות אלימות במשפחה ועבירות מין. אנחנו מבצעים בקרה יומית, גם ברמת המטה, על כל תלונה מקוונת שמוגשת יום-יום בעבירות האלו.

כל השירותים שמשרד הרווחה מפעיל לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, אם זה ילדים, בני נוער ובגירים, פועלים בהיקף מלא. אם יהיו מגבלות של הסגר, בידודים, דברים שימנעו מאנשים להגיע פיזית למענים הטיפוליים, האנשים יקבלו את הטיפול מרחוק. כל שמונת מרכזי ההגנה שמשרד הרווחה מפעיל בנושא של סיוע ראשוני, הערכה וחקירה של חשד לאלימות כלפי קטינים, כולם פועלים באופן מלא. גם מוקד 105 פועל. כל המענים הטיפוליים בקהילה של שירותי הרווחה לבגירים ימשיכו לפעול כתיקונם. יש למשרד הרווחה מספר מרכזים ברחבי הארץ שמטפלים בנושא של פגיעות מיניות בבעלי מוגבלויות. כולם פועלים בהיקף מלא. למיטב הבנתי, בהתאם להנחיות החדשות שהתקבלו בתחילת הסגר, מחלקות הרווחה וכל עובדי משרד הרווחה מוחרגים מעוצר היציאות לעבודה. אני מאמינה שהפעם המענה יהיה מלא, בניגוד לחוסרים שהיו בעבר שהתבטאו בכך שעובדים סוציאליים הושבתו מעבודתם ברשויות המקומיות ולא יכלו לפעול, לקבל את ההפניות ולהיות אקטיביים אל מול המשפחות שהיו זקוקות לעזרה.

כל תחום האלימות בכלל והאלימות במשפחה בפרט הוחרג מהתקנות. השירות שאותו אני מנהלת הוא שירות שעובד באופן מלא בתקופה הזאת. משרד הרווחה נערך להתמודדות בנושא של אלימות במשפחה ביתר שאת בסגר. הרשויות יקבלו סל גמיש עבור נפגעות אלימות במשפחה. הקצבנו לזה חמישה מיליון ₪.

מה זה סל גמיש?

המטרה של סל גמיש לתת מענה מותאם אישית לנפגעות אלימות ולילדיהן על-מנת שייפרדו מבן הזוג שלהן. אנחנו רוצים לסייע להן לעזוב את הבית. משרד הרווחה מקצה סל עבור כל מיני צרכים שיש להן - לימודים עבור ילדים, צרכים רפואיים, עזרה בשכר דירה.

זה סעיף תוספתי שנתתם לתקופת הסגר?

כן, לכל אישה שמעוניינת להיפרד מבן הזוג הפוגע וקשה לה מבחינה כלכלית לבצע את המשימה הזאת. המשרד הקצה לרשויות המקומיות תקציב להלנה של גברים פוגעים, גברים שצריכים להיות מורחקים. אנחנו פועלים לפתיחה של דירות ייעודיות כדי לאפשר לאותם גברים פוגעים טיפול ולשמור על הביטחון של הנפגעות. יש דירה ראשונה שצפויה להיפתח במרכז הארץ. התקציב הוקצה לפתיחה של עוד שלוש דירות כאלו. עד אשר הדירות ייפתחו אנחנו מאפשרים תקציב להלנה של אותם גברים שצריכים להיות מורחקים. כמובן שאותם גברים פוגעים אמורים להיות בקשר עם אנשי מקצוע, לעבור איזה שהוא תהליך טיפולי סביב אותה הטבה שאנחנו נותנים.

הדבר הנוסף הוא סביב המקלטים. במהלך חודש מרץ, עם פרוץ הקורונה, פתחנו שני מקלטים חירומיים ומיידיים לאותן נשים. בתקופה הזאת היה לחץ על אותן נשים נפגעות. רצינו לאפשר עוד מקום כדי שהן תוכלנה להגיע אליו. אנחנו כרגע עם דירת חירום. אנחנו פועלים במקביל לפתיחה של שני מקלטים. יצאנו בקול קורא מהיר כדי לפתוח את המקלטים. כנראה שנפתח אחד באזור נצרת עבור המגזר הערבי ועבור המגזר הרגיל. ממש בימים אלה נתנו תוספת של 300,000 ₪ לכל אחד מהמקלטים. קו 118 תוגבר מתוך הערכה שגם הפעם יהיה גידול במספר הפניות על רקע של אלימות במשפחה. לצד המוקד מופעל גם קו ייעודי לגברים, שהמספר שלו הוא 1218. זה קו שמאפשר גם פנייה בהודעות טקסט. אנחנו יודעים שהרבה פעמים אותן נשים נמצאות יחד עם הפוגע. יש גם קו תמיכה לגברים נפגעים.

הצוותים המקצועיים שלנו פועלים ב-111 מרכזים אזוריים ברחבי הארץ. הם הונחו לשמור על קשר יזום עם המטופלים, להמשיך לקיים את תכניות הטיפול באמצעים הדיגיטליים. ממש בימים אלה אנחנו פועלים להקמה של עוד 59 מרכזים ויחידות עירוניות. אנחנו רוצים להנגיש את הטיפול לכמה שיותר משפחות בפריסה ארצית.

פיתחנו עם הגורמים המקצועיים אפליקציה להערכת מסוכנות עצמית לנפגעות אלימות במשפחה ולנפגעים - "I RISK". זאת אפליקציה ייחודית שעבדו עליה צוות אלימות במשפחה באופן מאוד-מאוד אינטנסיבי. זאת אפליקציה שנמצאת ברשתות וכל אישה או אדם יכולים להיכנס, לענות על השאלות ולבחון ולבדוק האם הם נמצאים בסיכון או לא. הם יכולים לעשות איזו שהיא הערכה עצמית.

בסגר הראשון דווחנו על ידי ענבל חרמוני שחלק גדול מהעובדות הסוציאליות הוצאו לחל"ת.

נאמר עכשיו שהן הוחרגו.

לא דיברת על שני מענים חשובים שגם איילת רזין וגם אורית סוליציאנו מעלות במסמך הרקע לדיון שהועבר על ידי איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית. דבר אחד, קיומם הרציף של טיפולים נפשיים הניתנים דרך קופות החולים תוך כדי הקורונה, והדבר השני, להתוות נוהל להפעלת מסגרות טיפול פסיכיאטריות שמספקות מענים לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית.

כל שירות טראומה ומשבר, שבתוכו כלולים הנושא של אלימות במשפחה, פגיעות מיניות של קטינים ובגירים, אובדן ושכול, כתות פוגעניות, הוחרג מלכתחילה, כולם עובדים באופן מלא. אמנם כשיש סגר אנחנו נעשה את הטיפול באמצעים דיגיטליים, אבל עדיין המטופלים והמטופלות יקבלו את השירות הכי מיטבי שניתן.

בנוגע לאפליקציה - האפליקציה היא גם בשפה הערבית. היא תהיה גם ברוסית ואנגלית. בהמשך היא גם תהיה באמהרית.

איגוד מרכזי הסיוע נתנו תכנית מאוד יפה וארוכה לכמה וכמה משרדי ממשלה. תחום הטיפולים הנפשיים נמצא במשרד הבריאות, אני לא אמונה לענות על זה. מה שאני כן יכולה להגיד זה שאנחנו תומכים במרכזי הסיוע בוועדת תמיכות. השנה ניתן תשעה מיליון ש"ח ל-12 מרכזי סיוע.

משרד הרווחה פיתח בארבע השנים האחרונות את תחום הטיפול בפגיעות המיניות באופן מאוד-מאוד רחב. יש לנו 62 מרכזים ויחידות טיפול מרמת הגולן ועד אילת. בנוסף, יש לנו הוסטל לנפגעות תקיפה מינית שנמצא במרכז הארץ. בימים אלה נפתח הוסטל שיקומי ארוך טווח נוסף. אנחנו עושים לא מעט בתחום הזה, אבל יש עוד הרבה מה לעשות.

למה לא להפוך את האפליקציה לקישור שמגיע לכל בית ובית, לכל טלפון וטלפון? האם האפליקציה מתייחסת לפגיעות מיניות שמתבצעות דרך תכנים ברשתות, במיוחד כשאנחנו יודעים שכל הלימודים מתבצעים היום בזום, שרוב העבודה מתבצעת מרחוק? האם יש פילוח לפי לאום, לפי אזור גיאוגרפי? מה אתם עושים כשיש חשש שמישהי נפגעת מינית?

האפליקציה הזאת תגיע לכל אדם באשר הוא. היא תהיה באתרים, היא תהיה כמעט בכל מקום.

מתי היא תהיה?

ממש בימים הקרובים. עכשיו סיימנו את העבודה עליה ואנחנו מתחילים להעביר אותה לאנשי המקצוע. היא תהיה פתוחה בפני כל אחד. זו לא אפליקציה למטופל כזה או אחר, זאת אפליקציה לכל אדם באשר הוא.

האם אני צריכה לפנות לאפליקציה?

את צריכה להיכנס לאפליקציה. מספיק שאת כותבת בגוגל את המילה "נפגעתי" או את המילים "אלימות במשפחה" כדי שתגיעי ל-"I RISK".

יש נשים שחושבות שלהקליק או לפנות למשטרה מעלה את רמת הסיכון שלהן. יש נשים ונפגעות מין שחוששות לפנות למשטרה. למה זה לא מגיע כלינק בתוך הודעה לכל הטלפונים, לכל המשפחות? למה אני צריכה להיכנס ולחפש? למה שלא יהיה טיפול מניעתי שיזהה ויעזור לי?

אני מוכנה לבחון ולבדוק את הנושא הזה. אני לא חושבת שזה אמור להגיע לכל טלפון וטלפון. זה אמור להתפרסם לכל אדם באשר הוא. כל אישה שרוצה לבדוק מה הן הזכויות שלה יכולה להגיע לזה.

כל אחד היום מקבל הודעה מביטוח לאומי: תכיר את הזכויות שלך אם תפנה למוסד. לא יזיק אם גם אתם תשלחו הודעה לכל בית ובית.

אנחנו נבחן את כל הנושא. אולי נשקול אס.אם.אס המוני. אני בהחלט אעלה את זה בפני ראש המינהל שלנו שמנהלת את תחום האלימות במשפחה.

מה אתם עושים אחרי שאתם מעבדים את הנתונים?

אותה אישה מקבלת רשימה של אתרים שהיא יכולה לפנות אליהם. אין טיפול תוך כדי שהיא ממלאת את השאלון. יש לה רשימה למי לפנות כשהיא מבינה שהיא נמצאת במצוקה. אנחנו לא יכולים לדעת שהיא זקוקה, אנחנו צריכים שהיא תפנה אלינו.

הקשבתי לדברים של אדוני בתחילת הדיון לגבי אחד מהיעדים. אני בטוחה וסמוכה שהנושא של אלימות נגד נשים ופגיעות מיניות נמצא בראש מעייניו של השר והמשרד לביטחון פנים, גם אם זה לא אחד משמונה המטרות שהוא הציב. אני בהחלט אעביר את זה הלאה.

הכנסתי 10 מילים כדי לחפש את השאלון בגוגל, אבל לצערי הוא עוד לא עלה לי.

היא אמרה שזה יעלה בימים הקרובים.

השאלון קיים, אפשר להגיע אליו אם מקישים את הכתובת. השאלון קיים און-ליין, פשוט לא ניתן למצוא אותו עם אף מילת חיפוש שהקשתי.

אנחנו עדיין עובדים על זה. אני מקווה שברגע שזה יושלם יהיה הרבה יותר קל לאתר אותו.

רציתי לדבר על טיפול חירום בפגיעה מינית. אני חייבת להגיד שזה נושא שמתגלגל כבר חודשים. אני רואה שמאוד-מאוד קשה למצוא כאן איזה שהוא תהליך סדור. קיבלנו באפריל הוראות של משרד הבריאות בקשר לפגיעה מינית אקוטית. בפגיעה מינית אקוטית בתוך סגר ובתוך בידודים יש משמעות קריטית להוציא נפגעות מהמקום, בין אם זה לבדיקות, בין אם זה למגורים חליפיים. טיפול אקוטי בבתי החולים ואיסוף ראיות - עד 72 שעות מהאירוע. אנחנו נתקלות בהרבה מאוד קשיים מול בתי החולים. למרות שיצאו נהלים של משרד הבריאות והוראות של משרד הבריאות, הם לא מקוימים. נאמר לנו שמענה און-ליין בבתי החולים זה משהו שהוא למקרים חריגים בלבד, שזה לפי שיקול דעת רופא. כשנפגעות פונות לבתי החולים הן לא יכולות לקבל על הקו מישהו שיכריע אם הן זכאיות לטיפול און-ליין או לא, זה סוג של מלכוד 22. גם הנושא של התרופות הוא בעייתי מאוד. התרופות למניעת איידס והתרופות למניעת מחלות מין, פחות מניעת הריון, לא נגישות בבתי המרקחת. אנחנו לא רואות שהצליחו להסדיר באופן מלא מתן תרופות על חשבון המדינה לנפגעות בתוך פרק זמן קצר מאוד שרק בו הן אמורות להיות יעילות. היו שלושה סבבי בדיקות לבתי החולים כדי לברר שהם אכן מקיימים את הנהלים של משרד הבריאות, אבל לצערי התוצאות לא היו טובות. אני אשמח לדעת איך פותרים את הסיפור הזה. אנחנו בסגר, מאוד-מאוד קשה כרגע להגיע לבתי חולים מכל מיני טעמים. האינטרס שלנו הוא לטפל בזה מוקדם.

נאוה זילברשטיין, האם את יודעת להגיד לנו על היערכות השלטון המקומי בנוגע לדברים האלה בסגר?

אני לא יודעת על היערכות השלטון המקומי, אני יודעת להגיד על היערכות העיר שלנו. אני מנהלת מרכז טיפול באלימות בחולון שבתוכו יש יחידה לנפגעי תקיפה מינית. אנחנו עובדים רגיל. אנחנו עובדים אמנם בקפסולות, אבל אנחנו נותנים שירות מלא. כרגע השירות הוא פרונטאלי, אבל אנחנו גם ערוכים לתת טיפול באופן מקוון. בסגר הקודם שמרנו על קשר טלפוני עם כל המטופלים שלנו וגם קיבלנו מקרי חירום, ממש הגיעו אלינו וטיפלנו בהם. היום אנחנו ערוכים יותר טוב. בימים אלה מתקינים את כל המערכת. למטפלות של תקיפה מינית כבר יש מערכת מקוונת. בימים אלה זה יושלם לכל העובדים שלנו. אנחנו עובדים בעומס מאוד גדול.

קיבלתם תוספת תקציב, את אותה תוספת שעליה דיבר משרד הרווחה?

קיבלנו את הסל הזה, הוא בימים אלה מועבר אלינו. אנחנו עובדים בעומס מאוד גדול. בערב החג טיפלנו במקרה חירום עד הרגע האחרון.

זה טוב מאוד שהרשויות המקומיות והמערך הסוציאלי ימשיכו לפעול, אבל ראינו בסגר הקודם, פשוט מפניות שהגיעו ממרכזי הסיוע, איזה שהוא פער די בולט בין המטה לבין השטח. הגיעו אלינו כמה וכמה פניות מנפגעות על כך שהשירות הלוקאלי לא פועל. אנחנו עכשיו בסבב שני, יש הרבה יותר ניסיון, לכן חשוב לראות שהטיפולים הנפשיים שניתנים על יד מרכזי הרווחה שפזורים ברחבי הארץ ימשיכו להינתן. אם נשים וגברים שהם נפגעי אלימות מינית לא מקבלים טיפול סוציאלי, הם פשוט קורסים. עד עכשיו אנחנו מלוות מקרים של נשים שקרסו בסגר הקודם, הגיעו לאשפוזים. זה ממש קריטי שהטיפול הנפשי ימשיך להינתן, כי אנחנו לא יודעים כמה זמן זה יימשך.

בקופות החולים יש אמנם פחות טיפולים, אבל חייבת להיות רגולציה על ידי המשרד. משרד הבריאות חייב, וזה לא קרה בפעם הקודמת, שתהיה רגולציה על המערכת הפסיכיאטרית. בסגר הקודם בתי חולים פסיכיאטריים נאלצו לסגור מחלקות ייעודיות, פשוט נשים נפלטו והיו שקופות מן העין. כשפנינו למשרד הבריאות, ראש מערך שירותי בריאות הנפש ענתה לנו שהיא סומכת על כל בית חולים שיפקח על מה שקורה. אין ספק שמנהלי בתי חולים פסיכיאטריים יודעים את העבודה שלהם, אבל חייבת להיות רגולציה מערכתית, כי האוכלוסייה הזאת בסיכון להידרדרות נפשית, בסיכון לאובדנות. חייבים פיקוח כולל על העניין, חייבים לראות שהשירותים האלה של מיטות ייעודיות ומחלקות ייעודיות לנפגעי ונפגעות אלימות מינית ימשיכו להינתן.

עכשיו לגבי המשרד לביטחון פנים. אנחנו יודעים על המענה המקוון. מקרה של אלימות מינית הוא לא כמו מקרה של פריצת רכב. אם את נפגעת אלימות מינית ואת צריכה לכתוב באופן מקוון מה קרה לך, עצם הכתיבה הזאת יכולה לשבש לך אחר כך את המשך ההליך. יש הבדל גדול בין פנייה בכתב על עבירות אחרות לבין פנייה על עבירות של אלימות מינית. אם אישה מעוניינת להתלונן על פגיעה בתוך המשפחה, על אונס, צריך שישלחו אליה בימי הסגר שוטר שייקח את המענה פנים אל פנים. השוטר יוכל לברר באופן ספציפי למה היא התכוונה כשהיא אמרה שהיא עברה הטרדה מינית. כשיודעים שיש בית בסיכון, כשיודעים שיש תלונות, חייבים שיהיו סיורים בבתים האלה.

כשעזבתי היום את הבית והבת שלי הייתה בזום, חשבתי על מצבם של ילדים בסיכון בתקופה הזאת. או שהם ידועים מראש כילדים בסיכון, או שהם עוברים פגיעות בתוך הבית ואף אחד לא יודע. היות ואנחנו לא יודעים כמה זה יימשך, חייב משרד החינוך לתת איזו שהיא הדרכה והנחיה להורים. הוא צריך לקיים קשר, לדעת לעבור על התלמידים בכיתה, לראות, להתעניין בשלומם בצורה ספציפית ופרטנית, לעקוב ספציפית אחרי אותה אוכלוסייה שמראש ידועה בסיכון. בית שיש בו משבר, אפילו משבר של גירושין, יכול לגרום להידרדרות של ילדים. בסגר הקודם המעקב הזה לא קרה, לפחות ממה שאנחנו ראינו. כמובן שזאת סיטואציה מאוד מורכבת ולא פשוטה למורים, אבל תשומת לב של מורה, של איזה שהוא גורם חיצוני שרואה משהו, יכול מאוד לעזור ולתת לילד או לילדה אוזן קשבת והצלה. אני מבקשת שמשרד החינוך ייתן את דעתו על הדבר הזה. אני מבקשת שיהיו הנחיות סדורות לגבי מה הם תמרורי האזהרה ומה צריך לעשות.

כל המרכזים האקוטיים, בניגוד לסגר הקודם, פתוחים, ניתן לקבל מענה 24/7.

אני מתוך הבידוד חושבת יותר מתמיד על הנשים שנמצאות בסגר לבד או בסגר עם גבר אלים בתוך הבית. אני בספק אם המשטרה יכולה לתת מענה כמו שצריך לנשים האלו. למה אין תגבור לעובדות הסוציאליות שעובדות ביישובים השונים? למה אין פנייה יזומה לנשים שנמצאות בתוך הבתים שלהן? תדמיינו לעצמכם את הסיטואציות הקשות. אנחנו עדיין מחכים שהקורבן ירים טלפון, יפנה לאתרים, ימלא שאלון, יחכה למישהו שיחזור אליו. זה לא טיפול, זה לזרוק את האחריות מצד אחד לצד שני.

משרד הבריאות מדבר כל הזמן על בריאות הגוף כאילו אין לנו נפש, כאילו הנפש לא נפגעת בתוך המשבר הגדול הזה. למה לא מסבירים לאנשים על פגיעות נפשיות? למה אין התייחסות לפגיעות נפשיות ולפגיעות מיניות מתוך משרד הבריאות? אנחנו משאירים את הקורבן בשטח לבד. אני דורשת לעשות מיפוי מחדש. למה הוא לא נעשה מהסגר הקודם? אי אפשר להמשיך יותר לעבוד רק עם משפחות ועם נשים מוכרות למשרד העבודה והרווחה, צריך היום מיפוי חדש בכל יישוב ויישוב.

אנחנו במשרד החינוך הוצאנו הנחיות לצוותי החינוך על איתור וזיהוי ילדים מרחוק. הוצאנו את זה בכל מיני דרכים. הוצאנו מסמך באתר "לומדים בביטחון", שזה אתר מיוחד שהוקם בתקופה הזאת, בתקופת הקורונה. עשינו גם הרצאה מצולמת שמיועדת ליועצים החינוכיים ולצוותים החינוכיים על איתור וזיהוי ילדים בסיכון גם בלמידה מרחוק. בנוסף, יצאה הנחיה לכל עובדי החינוך ליצור קשר עם הילדים, לעבור על רשימת הנוכחות, לבדוק מה שלומו של כל ילד וילד. מיפינו את האוכלוסייה לשניים. אוכלוסייה אחת היא הילדים שאנחנו יודעים שהם בסיכון. שם ביקשנו מעובדי ההוראה להיות בקשר אינטנסיבי עם הילדים. האוכלוסייה השנייה היא אוכלוסייה שאנחנו לא יודעים עליה ולגביה אפשר להסתמך על סימנים שפרסמנו והנחינו. יש את המעטפת המקצועית של היועצים החינוכיים ומדריכי היחידה שלי שעומדים לרשות צוותי החינוך. במידה וילד מאותר כילד בסיכון, המגמה שלנו היא לבדוק מה איתו.

כשאת אומרת "הפצנו" מעניין אותי איך זה מגיע לקצה. איך המורים בקצה קיבלו את ההדרכה לגבי זיהוי פגיעה כזו או אחרת ואת תמרורי האזהרה?

איזה סוג של מעקב, אם בכלל, יש לכם אחרי זה שזה מבוצע? אנחנו שומעים שמשפחות בסיכון הן משפחות שיותר קשה להן להתקשר לזום, שהלמידה מרחוק הרבה יותר קשה להן, שהמורות בעצמן מטופלות בילדים שגם הם אמורים לתפעל את הזום. שגרת הריחוק הזאת מאוד קשה למערכת החינוך. ככל שיורדים במעמד הסוציו אקונומי, כך עולה הסיכון ועולה הקושי. איזה מעקב יש לכם על ההנחיות שהן אכן מבוצעות?

באתר "לומדים בביטחון" יש את כל ההנחיות. מנהלי בתי הספר מפרסמים את ההנחיות לצוותי ההוראה. יצאה השנה הנחיה ממינהל עובדי הוראה לכל הצוותים החינוכיים לעבור השתלמות, שכוללת למידה מרחוק והיבטים של שיח רגשי, כשחלק מזה זה איתור וזיהוי ילדים בסיכון. יועצות בית ספר מעבירות בהרצאה שצילמנו את סימני האיתור והזיהוי לצוותי המורים - או על ידי האתר, או על ידי מסמכים. עשינו את זה בכמה חלופות, כדי שזה יגיע עד כמה שאפשר לכלל עובדי ההוראה.

כמה עובדי הוראה נחשפו לעניין הזה?

אין לי מושג. כשזה מגיע למנהלי בתי ספר, מנהלי בתי הספר מחויבים להעביר את זה לצוותי ההוראה.

יש נתק בין מה שמגיע לשטח ובין מה שמורה בנקודת הקצה מקבל או יודע. אני לא אומר לכם את זה בתור איזו שהיא נזיפה. זה ששמים חומר באתר ואומרים למנהלים, בזה עוד לא נגמר האירוע. יש לכם היום שר שהיה אלוף בצה"ל, הוא בוודאי מכיר את מתן הפקודה ווידוא הביצוע. אם אתם מורידים הנחיות מהמטה לשטח, אמור להיות לכם פידבק שאומר: מתוך 60,000 עובדי הוראה 50,000 ראו, 20,000 ראו, 5,000 ראו. זה המינימום כדי להבין שהחומרים הנפלאים והמצוינים האלה שאתם מפיקים באמת משמשים מישהו. מנקודת הראות הקטנה שלי, ומההיכרות שלי, אני מעריך שמעט מאוד מכל זה הגיע בתוך הברדק ששולט באירוע הזה. חייבים לדעת כמה מזה הגיע.

אנחנו סומכים על ההנהגה החינוכית שלנו ועל המנהלים שיעבירו את הנהלים שאנחנו מעבירים. אלה נהלים חשובים שנועדו להצלת ילדים.

ואת לא יודעת עד רגע זה כמה מהם באמת עשו את זה.

זו הערכה פשוטה.

האלוף סומך על המג"דים שלו, אבל הוא מוודא שהם מבצעים את הפקודות.

זה לא רק עניין של לוודא. כל הנחיה צריכה להיות מלווה בהערכה של כן, לא, הצליח, טוב, לא טוב, איזה שהוא פידבק מהשטח.

אם הם רוצים לדווח, למי הם מדווחים? זה די פשוט לבקש מהמנהלים לדווח לכם אם המורים דיווחו להם.

המנהל בבית ספר של הבת שלי מדווח לנו כמה הורים פתחו את הוובטופ. אם עברו איזה יומיים, שלושה ולא פתחתי - אני מרגישה רע. אם אחרינו אפשר לעקוב, בטוח אפשר לעקוב אחרי עובדי ההוראה עצמם - פתחו, לא פתחו, קראו, דיווחו, הייתה טעות כתיב, הייתה טעות סופר, היה איזה משהו שהם רוצים להציף. בכל החצי השנה הזאת היה לכם דין ודברים עם השטח? היו תלמידים שזוהו ובעקבות זה רצו לשפר משהו, לשנות, להפנות?

זה פשוט חוצה את כל המשרד, זה לא רק בעניין הזה.

האם היו דיווחים על ילדים שנמצאים בבתים בסיכון? אנחנו שומעות ממרכזי סיוע ומגופים התנדבותיים על עלייה של עשרות ואולי מאות אחוזים באלימות מינית ובאלימות מינית במשפחה. כמה מזה אותר במערכת החינוך?

היועצות דיווחו בתקופת הקורונה על פניות של תלמידים. היה מספר לא מבוטל של ילדים שדיווחו על קשיים מכל הסוגים במשפחה, על נטיות אובדניות. מיפינו את הפניות של היועצות. נשמח לשלוח לכם אותן.

אני אשמח אם תשלחי.

כל המרכזים הטיפוליים במערך בריאות הנפש יישארו פתוחים. לא היה שינוי בצוות האשפוזי לנפגעות תקיפה מינית. העלינו לאתר את כל המערכים שקיימים במערכת הבריאות בנושא של פגיעה מינית ובנושא של אלימות במשפחה, בתקווה שבימים הקרובים זה גם יונגש בערבית, אנגלית ורוסית. עשינו המון מפגשי זום בחודשים האחרונים עם צוותים טיפוליים בקופות החולים ובבתי החולים. הוצאנו הנחיה לשטח שעוזרת לצוותים שנותנים טיפול בטלפון בנוגע לאיך שואלים שאלות רגישות.

יש את השאלון החדש שהפצתם לנפגעות תקיפה מינית שהוסיפו בו שאלות לגבי צריכת סמים או אלכוהול. הנושא של צריכת סמים ואלכוהול לא רלוונטי, הוא לא ממן העניין. יש איזו שהיא אמירה, אני לא יודע אם היא נאמרה על ידכם או לא, שזו איזו שהיא דרישה של הוועדה למניעת סמים ואלכוהול.

המחלקה לסמים ואלכוהול אצלנו דחפה להכניס את זה לתוך השאלון. אנחנו נעשה חשיבה מחודשת אם צריך את זה, אנחנו נבדוק את הדברים.

כשמגיעה מישהי או מגיע מישהו למרכז אקוטי להתלונן על פגיעה, השאלון צריך להיות רלוונטי לפגיעה בלבד, אי אפשר לעשות סקר כללי על כל מיני דברים שמעניינים את מערכת הבריאות.

זה הגיע ממקום שאומר שכשמגיעה מישהי יכול שאפשר לנסות לסייע לה גם בעניין הזה. קיבלתי את הערה, אנחנו נבדוק את העניין. צריך להבין שמדובר באנשי מקצוע שונים שלכל אחד יש דעה שונה.

בדקנו את זה עם הוועדה. לוועדה לא הייתה עמדה בעניין הזה.

השיח היה סביב כל נושא התשאול של האונס. נעשה חשיבה עם המשטרה, עם משרד המשפטים, עם המחלקה לרפואה משפטית ועם כל מי שאחראי על הראיות בהמשך החקירה.

אני מבקשת להתייחס לעניין התלונה המקוונת. אנחנו לא מסתפקים בתלונות מקוונות על עבירות מין ואלימות במשפחה, אבל זאת עוד דרך לפנות למשטרה לקריאת עזרה או לאפשרות ליצירת קשר לשם הגשת תלונה. ההנחיה היא ליצור קשר עם הנפגעת או הנפגע, לא להסתפק בתלונה המקוונת. ישנו פיקוח צמוד על התלונות האלו במחוזות ובפיקוח יום יומי של המטה.

יש לך תשובה לגבי הסיור?

תוגברו הכוחות במסגרת ההיערכות לחג ולסגר. תוגברו הכוחות בשטח לאו דווקא על עבירות אלימות ומין אלא לכלל הפעילות.

אני מבקשת להתייחס לתכלול המידע ולהעברות המידע בין הגופים השונים, בין משרדי הממשלה. אם מתייחסים לניסיון הרצח במצפה רמון, אז היה רשום בדיווחים שהאישה התלוננה במשטרה במחוז תל אביב אבל לא הייתה מוכרת לרווחה במצפה רמון. ממקרים בעבר אנחנו יודעים שיש בעיה חמורה של העברות מידע. השדולה עוקבת אחרי הפער שנוצר בהעברת המידע בין משרד הרווחה למשרד החינוך. כאשר ילד מגיע עם רקע של פגיעה מינית בבית, עם רקע של אלימות במשפחה, והוא מוכר לרווחה, הרווחה לא חייבת בדיווח למשרד החינוך. אנחנו לא מאפשרים לעוד גורם לעקוב ולהסתכל אחר מצבו של הילד או הילדה. העובדה שאין מעבר מידע בין הרווחה למערכת החינוך - פשוט אבסורד.

במהלך הדיון עשיתי איזו שהיא בדיקה עם חברות מהשטח – גננת, מנהלת. לאף אחת לא היה מושג על מה שדובר פה ממשרד הרווחה, מה שאומר שהשטח לא קיבל את זה. במשפחות שהן על סף פיצוץ ביקור משטרתי עלול להדליק איזה שהוא גפרור, עלול להיות מסוכן. גורמי חינוך הם דווקא הגורם שיכול להיות גורם מקשר, גורם שטבעי שיגיע לביקורי בית ויהיה בקשר רציף. החוליה של משרד החינוך היא חוליה קריטית בנקודות האלו. חייבים לבדוק שזה באמת יורד לשטח. כרגע אפשר להגיד בוודאות שזה לא נמצא בשטח, למרות שהכוונה היא כוונה טובה.

יש תחושה של חשש. בקו של נעמ"ת, שזה כוכבית 9201, יש עלייה בפניות. רק היום יש מצב מאוד לחוץ. תוך כדי דיון העברתי את הטופס המקוון. יש הרבה קשיים, בפרט אם זה גורם חיצוני שהוא לא מישהו מהמשפחה ורוצה להשתמש. חייבת בסוף הדבר הזה להיות איזו שהיא הפניה. אישה שהיא במצב לחץ לא תתחיל לחפש באינטרנט. אם היא כבר הגיעה לאפליקציה הזאת, צריכה בסוף האפליקציה להיות הכוונה מה היא צריכה לעשות, איך היא צריכה להתנהג.

בצרפת, עוד בתקופת הסגר הראשון, פתחו בבתי מרקחת קווים ייעודים שאפשר היה להתקשר למשטרה או לרווחה. בתוך הבית יש סוג של מצב שלא תמיד אפשר לפעול באופן פתוח, שלא תמיד אפשר לחפש, בטח שלא לדבר. צריך לחשוב על מקומות שבהם אפשר יהיה לקבל עזרה, שבהם אפשר יהיה להתלונן. גורמי החינוך הם גורמים מאוד קריטיים פה, חייבים להביא אותם לתוך המערכת בצורה טובה.

אני אשמח לשמוע על הקשר בין גורמי הרווחה לגורמי החינוך.

יש מצבים שעל פי חוק משרד החינוך מחויב לערב את רשויות הרווחה. כולנו מכירים את המצבים על פי חוק הדיווח. אנחנו מקבלים ברשויות המקומיות המון דיווחים מגורמי חינוך.

השאלה אם קורה משהו הפוך - שמשרד הרווחה אומר למשרד החינוך: חבר'ה, נא לקיים בדיקה יותר מעמיקה במשפחה מסוימת.

ככל שמדובר בדברים שקשורים לילדים, כמעט תמיד עובדת סוציאלית תבקש את רשות המשפחה לדבר עם גורמי חינוך. היא תראה את גורמי החינוך כעמוד התווך בטיפול בילדים. ככל שאישה תבוא לבד והבעיות שלה יישמעו כבעיות פרטיות שלה, לא תמיד המוקד יהיה הילדים, לכן לא בהכרח יערבו את מערכת החינוך. ככל שיש דאגה לשלום הילדים, בוודאי תיעשה פנייה למערכת החינוך. גם עובדת סוציאלית לחוק הנוער רשאית על פי חוק לפנות למשרד החינוך ולבתי ספר כדי לברר את המידע לגבי הילדים, לבדוק לשלומם.

השאלה אם יצאה עכשיו איזו שהיא הנחיה למחלקות הרווחה ברשויות המקומיות: אנא עדכנו את בתי הספר על משפחות שנמצאות בסיכון, אנא תבקשו ממנהלי בתי הספר לבצע מעקב יומי, שבועי, תיצרו קשר עם הילד כדי להבין מה המצב שם.

אני לא יודעת לענות לך, זה לא התחום שאני אחראית עליו.

מי אחראי על התחום הזה?

יש את העובדים הסוציאליים שמטפלים במשפחה, ויש את העובדים הסוציאליים לחוק הנוער.

כשמדברים על פגיעות מיניות בילדים ובבני נוער, זה בדיוק המקום לבוא ולהגיד: חבר'ה, יש פה כמה מקומות שיש בהם יותר סיכון.

איפה שצריך עושים עבודה משותפת ומערכתית עם גורמי חינוך ועם גורמי רווחה. למוקד 105 מגיעות תלונות על ילדים שחוו פגיעות באינטרנט. דסק רווחה, דסק חינוך, דסק בריאות וכל החלקים של ביטחון פנים ומשטרה עובדים שם במשותף. במרכזי הגנה יש צוותים רב-מקצועיים. רשות הרווחה היא רב מקצועית רוב השנה, ללא קשר לסגר, בוודאי סביב ילדים בסיכון. נערה שעברה אונס היא קודם כל קטינה. יש מרכז הגנה ששם נמצאים כל האנשים שיכולים לטפל בה. הם נמצאים במקום מאוד נעים, מאוד מותאם לקטינים. יש מקומות במדינה שמכוונים לעבודה מערכתית, לעבודה שהילד הוא במרכז. אני חושבת שצריך לנצל עד תום את המסגרות האלו.

אנחנו צריכים לשאול את עצמנו עם כניסת מדינת ישראל לסגר - איך אנחנו מונעים ואיך אנחנו מאפשרים לנורות האדומות שנדלקות להציל נערות או נערים מפגיעה מינית או מפגיעת אלימות במשפחה. בזה, לצערי, המערכת לא משתפת פעולה בין כל המשרדים. הטיפול בנפגעת הוא לא פחות חשוב, רק הוא מגיע אחרי הפגיעה. ברור לנו לחלוטין שאנחנו נכנסים לתקופה שבה יהיו יותר פגיעות, ברור לנו לחלוטין שאנחנו נכנסים לתקופה שבה יהיו יותר פניות למרכזי הסיוע וסיר הלחץ הזה רק ילך ויבעבע. המערכת צריכה לראות איך היא יודעת להתערב טרם הפגיעה, איך היא יודעת לצמצם את הפגיעה, לא רק להגיע לשלב שבו מדברים על חקירת הרצח.

יש הסדרים חוקיים שקיימים. היו גם הצעות חוק להרחיב את ההסדרים החוקיים. אני יכולה לנסות לדבר עם משרד ממשלתי נוסף כשאני דואגת לשלומו של ילד. מי שמודאג לגבי שלומו של קטין יכול להרים טלפון למחלקה לשירותים חברתיים.

השאלה אם כשהמחלקה לשירותים חברתיים מודאגת היא מרימה טלפון למנהל בית ספר.

יש הרבה מאוד מצבים שזה המצב החוקי האפשרי - ליצור קשר עם בית ספר, לשאול לשלומו של ילד.

זה לא קורה בצורה סדורה. ניכר שהממשלה לא פועלת כיד אחת וכזרוע אחת בתקופת הסגר כדי למנוע אלימות במשפחה ופגיעה מינית. חייבים משרדי הממשלה הרלוונטיים, שהם בט"פ, בריאות, רווחה וחינוך, למצוא את הדרך לשתף פעולה גם בתוך המחלקות המשרדיות השונות.

ראשית, הוועדה קוראת לשר לביטחון פנים להרחיב את היעדים שלו כפי שהוא פרסם אותם ב-12 באוגוסט, ולהוסיף את היעד של מניעת אלימות במשפחה ופגיעה מינית. העובדה שזה לא מוגדר כאחד מיעדי המשרד דווקא בתקופה שאנחנו רואים עלייה של מאות אחוזים בפניות בנושא הזה, מצביעה על איזה שהוא נתק בין מה שקורה בשטח לבין מה שקורה במטה. השר יכול לעשות את זה בקלות עוד היום.

אנחנו מבקשים ממשרד החינוך את חומרי ההסברה הקיימים לגבי נורות האזהרה, לגבי התמרורים שכל מורה, שכל איש חינוך צריך לשים לב אליהם. חייבים לרדת לשטח, כולל דיווח חזרה מי קיבל את הנהלים האלה, מי קרא אותם, מי למד אותם. ההנחיות מצוינות, ההדרכות נפלאות, רק הן לא מגיעות לנקודת הקצה, או לפחות אין לנו שום אינדיקציה שהן הגיעו לשם.

צריך לייצר את הרצף הזה בין מחלקות הרווחה לחינוך, הוא קריטי דווקא בטיפול בגילאים האלה. לעיתים אתה יכול לגלות דרך הקשר עם הילד על אלימות בתוך המשפחה שלא בהכרח מופנית כלפיו. אני פונה למשרד הרווחה שבהנחיה למחלקות הרווחה יבצעו פניות יזומות למנהלי בתי הספר, יגדירו משפחות ששם צריך לתת קשב יותר רב, על מנת שהמנהל יוכל להפנות את תשומת לב המחנכות להיכנס יותר לתחום הזה.

אנחנו נכנסים לתקופה מאוד-מאוד רגישה. אני שמח שלפחות בתקופה הזאת העובדות הסוציאליות הוחרגו מהסגר והמחלקות לשירותים חברתיים הוחרגו מהסגר, אבל לא די בכך. אני מצפה לראות תכנית ייעודית במשרד הרווחה, במשרד לבט"פ, במשרד הבריאות ובמשרד החינוך למניעת אלימות בתוך המשפחה ופגיעה מינית כחלק אינטגרלי מההיערכות של המערכות להתנהלות בתקופת הסגר. תודה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:55.