פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
14/10/2020


מושב שני



פרוטוקול מס' 62
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום רביעי, כ"ו בתשרי התשפ"א (14 באוקטובר 2020), שעה 9:30

אנטישמיות ברשתות החברתיות

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
מיכל וונש
יוסף טייב
טלי פלוסקוב
אריאל קלנר

רות כהן-דאר - מנהלת המח' למאבק באנטישמיות ושימור זיכרון, משרד החוץ

יעקב חגואל - סגן ומ"מ יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית

ג'ורדנה קטלר - מנהלת מדיניות, ישראל והתפוצות, פייסבוק

רונן מנליס - מנכ"ל המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה

דביר כהנא - מנכ"ל משרד התפוצות

פרופ' דינה פורת - ראש מרכז קנטור, אוניברסיטת תל אביב

אמילי שריידר - עמותת מחקר, מכון ת"א למחקר ומדיניות

אליזבט קנטר - נציגת קשרי הממשלה של טיקטוק בישראל, טיקטוק

אריק שאדוונס - מנהל המדיניות הגלובלי עם מומחיות בתחום תוכן שנאה, טיקטוק

נועה אלפנט לפלר - מנהלת בכירה למדיניות ציבורית וקשרי ממשל, גוגל ישראל

רונן קסטלו - מנהל בכיר מדיניות ציבורית, טוויטר

מרב תורג'מן

שלומית אבינח

ס.ל., חבר תרגומים



אנטישמיות ברשתות החברתיות

אני פותח את ישיבת הוועדה, הנושא היום המשך דיון לגבי אנטישמיות ברשתות החברתיות. אנחנו נדון על אפליקציית טיקטוק, ואני שמח מאוד שהם הסכימו לבוא, בעבר הם לא הסכימו לבוא.

לפני שאני מתחיל אני רוצה להודות לפייסבוק, באמת אנחנו מודים לכם על המהלך שעשיתם, בהמשך לישיבת הוועדה שהייתה, כל הכבוד לכם, אני חייב להגיד את זה, וכל הכבוד גם לך באופן אישי, ג'ורדנה. כמובן יש עוד נושא שאתם צריכים לטפל בו, זה נושא האנטישמיות, להגדיר את האנטישמיות, ואמרנו בזמנו שאתם תשבו עם נציגים בישראל, פרופסורים ונציגי ממשלה, על מנת לנסות להגדיר מה זה אנטישמיות כדי שגם הנושא של אנטישמיות יהיה חלק מהמחשב כדי שאפשר יהיה לנטר את זה. מה שג'ורדנה עשתה זה לא מספיק מבחינתנו, אנחנו, כמו שאמרנו, צריכים שיהיה צוות שינטר הודעות, גם על השואה וגם אנטישמיות, כדי שאפשר יהיה באופן פרטני, איפה שהמחשב לא מוחק, לפנות לפייסבוק בתלונה כדי שיטפלו בזה. אז זה לא מונע מאיתנו לעשות את העבודה שלנו.

מדובר בדיון רביעי בנושא. הדיונים הקודמים, דיון ראשון היה ב-29.7, דיון שני ב-3.8, דיון שלישי ב-15.9. אני גם רוצה לציין, שיעקב חגואל, נציג ההסתדרות הציונית, הוא הבן אדם ששיגע אותי לעשות דיונים בנושא הזה והנה, אתה רואה, עשינו וזה מתקדם בצורה חיובית.

אני מודה לך ולוועדה.

מאה אחוז. בדיון הנוכחי משתתפים נציגי טיקטוק שלא השתתפו בדיונים קודמים, כמו כן משתתפים נציגי פייסבוק, טוויטר וגוגל. בדיונים הקודמים תוארה תופעת אנטישמיות ברשתות החברתיות שגברה מאוד בתקופה האחרונה מאז פרוץ משבר הקורונה. בדיונים הקודמים דובר על כך שמשרדי הממשלה עוסקים בניטור, אך לא מגישים תלונות ומבצעים מעקב אחרי הציוצים האנטישמיים.

בסיום הדיון הקודם הוחלט על הקמת צוות בין משרדי בשיתוף הרשתות החברתיות שיחליטו ביחד כיצד למזער את התופעה, להיאבק בה יחד ולהסיר את המסרים האנטישמיים מהרשתות. כמו כן הוצע כי נציגים רשמיים של ממשלת ישראל ייפגשו בנסיעותיהם בחוץ לארץ עם מנהלי ובעלי הרשתות החברתיות.

בדיון זה בכוונתנו לשמוע על עבודת הצוות שהוקם, על גיבוש נוהלי עבודה וכיצד החליטו להיאבק בתופעת האנטישמיות ברשת. כמו כן נרצה לשמוע את נציגת טיקטוק על פעולותיהם ופעילויותיהם למאבק באנטישמיות ברשת.

ברצוני לציין ולברך על הודעת חברת פייסבוק משלשום, 12 באוקטובר 2020, על עדכון המדיניות בחברה ועל החלטתה למחוק תכנים הכוללים הכחשת שואה. בהודעת החברה נכתב כי מעתה תסיר כל תוכן שמכחיש או מסלף את השואה בפייסבוק ובאינסטגרם. עוד צוין כי באחרונה אסרה לפרסם סטריאוטיפים אנטישמיים כמו תיאור היהודים כמנהלים את העולם. אני מברך את החלטת החברה, אני רואה בכך צעד חשוב במאבק באנטישמיות ברשת. אני מצפה ומקווה שחברות הנוספות בתחום תצטרפנה ותאמצנה מדיניות זו בנושא האנטישמיות.

חברת טיקטוק ביקשה לדבר ראשונה, אני מבין שאין עם זה בעיה כרגע מבחינתכם, אז אני מבקש להעלות אותה בזום. אנחנו כמובן נאפשר שאלות לחברת טיקטוק.

(אומרת דברים בשפה האנגלית להלן התרגום החופשי)

בוקר טוב, שמי ליז קנטר ואני אחראית על קשרי ממשלה בישראל. אני רוצה להתנצל על כך שלא השתתפנו בדיון הקודם, ואנחנו מאוד שמחים להיות כאן הבוקר ולהשתתף בדיון החשוב הזה. אני רוצה להציג את הקולגה שלי אריק שאדוונס, אריק אחראי על המדיניות להתמודדות עם שיח שטנה, תפקידו לשמור את המדיה של טיקטוק נקייה משיח שנאה על מנת לשמור את המרחב שלנו מזמין ופתוח לביטויי היצירתיות של חברי הקהילה.

אנחנו שמחים על ההזדמנות להסביר כיצד אנחנו מגנים על קהילת טיקטוק מתכני שנאה ותכנים אנטישמיים. אנחנו שואפים לעבוד עם הוועדה הזו כמו שאנחנו עובדים עם הנציגים השונים של הממשלה בישראל בחודשים האחרונים בנושאים אלה. לפני שאני אפרט עוד על נושא הדיון של היום אני רוצה להדגיש שבראש סדרי העדיפויות שלנו זה הרצון לקדם שיח בטוח וחיובי, שכל המשתמשים שלנו ירגישו חופשיים לבטא את היצירתיות שלהם.

יש לנו מספר דרכים עיקריות לעקוב אחרי קהילת המשתמשים שלנו. אחת, ההנחיות שלנו משקפות את הערכים שלנו ומבהירות איזו התנהלות אנחנו מצפים מחברי הקהילה שלנו. אנחנו אוכפים את הכללים הללו הן באמצעות כלים טכנולוגיים והן בעזרת צוות של יותר מ-10,000 בודקי תוכן ברחבי העולם. בודקי התוכן והמבקרים שלנו מדווחים על ההפרות ופועלים נגד תכנים שמפרים את הכללים שלנו. בישראל אנחנו עובדים עם צוות שמורכב מדוברי עברית וערבית. דרך שנייה, אנחנו הראשונים לפתח מדיניות בטוחה ואנחנו מעדכנים את הכלים הטכנולוגיים שלנו על מנת לאכוף את הכללים שלנו על המשתמשים. אנחנו משתמשים בטכנולוגיה חדשנית מבוססת למידת מכונה, במסנני תמונות ותכנים רגישים ופועלים פרואקטיבית לסמן מידע בעל פוטנציאל שנאה וקיצוניות. אנחנו משתפים פעולה עם המדיות האחרות בתעשייה שלנו על מנת ליצור עולם דיגיטלי בטוח יותר לכולם. אנחנו עובדים גם עם ארגונים שעוסקים בשמירת בטיחות ותומכים ביוזמות כמו ה-EU קוד נגד שיח שנאה.

בתור הפלטפורמה היותר חדשה בתחום אנחנו במעמד מיוחד של קביעת רף לבטיחות, ואנחנו לא נפסיק לעולם לוודא שטיקטוק תהיה פלטפורמה בטוחה לקהילה שלנו ושהם יוכלו לבטא את עצמם בחופשיות.

באשר לדיון של היום, אני רוצה לשתף אתכם בדרכים שלנו להסיר תכנים אנטישמיים מהמדיה שלנו. קודם כל אנחנו כמובן מאמינים שאנטישמיות היא בלתי קבילה בעליל ואריק ואני אנחנו חלק מקבוצה שמחויבים להבטיח שטיקטוק לא תקבל תכנים של שנאה. אני אפרט את הגישה שלנו. קודם כל הגדרנו מהו תוכן שלא מתקבל. יש לנו אפס סובלנות לקבוצות שנאה מאורגנות ואלה הקשורים עמם שאחראים לתכנים וקישורים בעלי אופי אנטישמי, עליונות לבנה ושאר אידיאולוגיות מבוססות שנאה. לא נאפשר הכחשת אירועים טרגיים, כולל כמובן השואה. המדיניות שלנו היא להבטיח לפתח ולהתפתח בעקביות על מנת להבטיח שנישאר קהילה בטוחה. אנחנו בקשר עם ארגוני NGO וארגוני צדקה שפועלים בתחום כמו גם נציגי ממשל שיסייעו לנו במאמצינו אלה. אנחנו שמחים שיכולנו להיפגש עם מספר שרים בישראל, כמו השרה לנושאים אסטרטגיים ושר החוץ ואנחנו נפתח איתם, אני מאמינה, יחסי עבודה פוריים בנושא. אנחנו גם עובדים על מנת לחנך וללמד את המשתמשים לנו על השואה ועל טבעה האכזרי של אנטישמיות. לסיום, אנחנו נפגשים עם נציגי 'יד ושם' בהמשך החודש על מנת לדון איך להשתמש בפלטפורמה של טיקטוק ככלי חינוכי. למוזיאון ישראל יש חשבון בטיקטוק וזו דוגמה לשימוש במדיה הזו להעברת תכנים חינוכיים בנושא.

אנחנו מודעים לכך שעלינו להעמיק את הידע ומודעות של עובדינו בנושא השואה ואנטישמיות ואנחנו מודים ל'קרן להוראת השואה' שהזמינו ניצולי שואה כדי לדבר בפני העובדים שלנו, האמונים על התחום, ולספר להם את סיפורם. אנחנו גם מתכוונים לעשות את זה שוב.

לסיכום, ברור לנו שאנחנו נישפט על פי מעשינו ולא על פי הדיבורים. אין משהו שחשוב לנו יותר מאשר לקדם שיח בטוח וחופש ביטוי לקהילת טיקטוק ואנחנו מעריכים את הדיון הפתוח והגלוי שמתנהל היום. תודה לך, יושב ראש וועדה, חבר הכנסת ביטן, על כך שהרשית להציג בפניכם את נקודת מבטנו בנושא.

תודה רבה. תעלי את מנכ"ל משרד התפוצות.

דביר כהנא.

בוקר טוב, אדוני.

אני רוצה התייחסות שלך למה שאמרו כרגע ואם יש לך שאלה לטיקטוק אז זה הזמן עכשיו. ואני גם רוצה לשמוע התקדמות בנושא של הוועדה שביקשנו להקים. בקצרה, אם אפשר.

בוקר טוב לכולם, תודה רבה לנציגת טיקטוק על הסקירה ועל המחויבות. אני באמת חושב שיש פה ברכה גדולה, גם במחויבות של פייסבוק וגם במחויבות של טיקטוק. הפער הגדול הוא כמובן בין ההצהרות למעשים. זה מאוד אתגרי לחברות עצמן לנטר וליישם את המדיניות בפועל ואנחנו כולנו צריכים לעקוב ולראות שבאמת הרשת נקייה. כדי שנגיע למצב כזה זו מחויבות גדולה של החברות להשקיע בזה משאבים וכוח אדם ופיתוח טכנולוגי מתמשך והמחויבות שלנו, גם של המגזר השלישי וכמובן גם של הממשלה, זה יד ביד עם החברות ובשיתוף פעולה הדוק לראות שאכן הדברים מתממשים בשטח.

אנחנו הקמנו פורום בין משרדי שמתכנס מעת לעת, פורום שמתכלל את העשייה של הממשלה בתחום המאבק באנטישמיות. הדיון האחרון היה אתמול והשתתפו בו גם נציגים ממשרד ראש הממשלה, מהמל"ל ממשרד החוץ, מהמשרד לנושאים אסטרטגיים, ממשרד המשפטים ומנתיב. אני מקווה שלא החסרתי אף אחד. בפורום הזה אנחנו דנים ומתכללים איזה שהיא אג'נדה ממשלתית אחת בקשר שלנו מול חברות האינטרנט כדי שגם יישמע קול אחד נקי, צלול וברור ומתואם.

אמנם כמובן כל משרד יכול לקיים קשר עצמאי עם החברות וכמובן שגם נבחרי הציבור מקיימים קשר ומתבטאים בנושא, אבל אנחנו בעצם בדרג המקצועי נכנסנו לעבודת תכלול שיישמע קול אחד ברור וצלול ומעודכן וכמובן שתהיה בו מדיניות קבועה וכמובן גם נוכל להתייחס ל דברים שקורים ומתרחשים מעת לעת.

אנחנו ביקשנו לצרף לפורום הזה גם את ההסתדרות הציונית וגם נציגי אקדמיה, אז אני מבקש שזה יקרה. יש להם חשיבות, א', ההסתדרות הציונית גם מטפלת בעניין, ו-ב', נציגי האקדמיה חשובים לנו גם מבחינת הגדרת האנטישמיות והדו שיח עם פייסבוק וכל הרשתות החברתיות. יש לך שאלה לטיקטוק לפני שאני מעביר הלאה?

הייתי שמח לשאול שאלה אחת באמת על השקיפות בנתונים, עד כמה החברה מסכימה להתחייב לתת לציבור שקיפות על כמות התכנים שהורדו, מהיכן התכנים הללו מגיעים, האם הם מדווחים לרשויות החוק על מקרי קיצון וכדומה.

(אומרת דברים בשפה האנגלית להלן התרגום החופשי)

כן, כמובן. תודה על השאלה. בשנה שעברה התחלנו לפרסם דוח שקיפות ופתחנו מרכז שקיפות בספטמבר שנה זו, לאחרונה הורדו ארבעה מיליון סרטונים שהפרו את הנחיות הקהילה, זה פחות מ-1% מכל יוצרי סרטונים בטיקטוק, ופחות מ-1% מזה היה שיח שנאה. יש לנו צוות שעובד בדבלין ויש לנו קשר ושיח טוב עם רשויות החוק בישראל, קיבלנו 41 בקשות למידע על ידי הרשויות בישראל ו-85% מהם נענו. כך שיש לנו שיח טוב מאוד ואנחנו גם מצפים להמשיך לעבוד בשיתוף הפעולה.

תודה. מנכ"ל המשרד לנושאים אסטרטגים.

רונן מנליס. תיכף נבדוק מה איתו.

אפשר, אדוני היושב ראש, בינתיים?

נחזור אליו אחר כך. חברי הכנסת, שיתאזרו בסבלנות. יעקב חגואל, אתה רוצה להתייחס?

כן, בהחלט. ראשית אני רוצה להצטרף לברכות של יושב ראש הוועדה, חברי דוד ביטן, לפייסבוק. אני חושב שהצעד שלכם הוא צעד חשוב ביותר, יש עוד הרבה מה לעשות, אבל גם מסע של 1,000 קילומטר מתחיל בצעד הראשון ואנחנו שמחים שאתם שם ואנחנו בירכנו ונברך על זה גם שיהיו עוד צעדים.

תקופת הקורונה, כמו שאנחנו יודעים, מביאה אותנו לשיאים חדשים מאוד בכל השיח האנטישמי ברשתות, מה שמייצר בסופו של יום עלילות דם. אנחנו רואים שלרשתות החברתיות יש כוח יותר מרשתות הטלוויזיה אפילו. השיח, בעיקר טיקטוק בקרב צעירים, אבל שאר הרשתות השיח הוא שיח שיש לו רייטינג גדול מאוד והשפעה גדולה מאוד והתפקיד שלכם, של מי שמנהל את הרשתות האלה, של ענקי התקשורת האלה הוא להבין שהכוח הזה יכול להיות כוח הרסני. כוח הרסני, אני אומר את זה בצורה ברורה.

אני רואה מה קורה בחודשים האחרונים בשיח האנטישמי, אני רואה איך השיח הזה כבר יצא לרחובות ואנחנו מקבלים היום, כל יום, עשרות אירועים שקורים ברחובות וזה מתחבר וזה מתכתב עם הרשתות החברתיות ואנחנו צריכים לראות איך אנחנו מונעים את הרצח הבא, אנחנו צריכים לראות איך כל אחד מאיתנו בחלקת האלוקים שלו מונע את הפיגוע האנטישמי הבא. כן, ממש כך, אני לא אומר הגזמות, אני חי את התחום הזה הרבה מאוד שנים ואני חש את האווירה. אני אומר שזה מה שאנחנו צריכים לראות מול העיניים.

ואני אומר ישירות לטיקטוק, אם אני נכנס לטיקטוק, שזה טרנד, אני רואה את הילדים שלי שם, זה טרנד שתופס היום מאוד מאוד בקרב צעירים ואם אני רואה היום, למשל, שיש טרנד אדיר של סרטונים, אדוני היושב ראש, של משחקי תפקידים על השואה, זה הטרנד.

חגואל, אנחנו לא רוצים לחזור על הדיונים הקודמים, יש לך משהו לשאול את טיקטוק?

אני אומר לטיקטוק, וזו השאלה שלי, אתם חייבים לעצור טרנדים שכאלה, אתם חייבים לראות איך בתקנון שלכם אתם גם כותבים את העניין הזה של אנטישמיות ושנאת זרים וזילות השואה, אבל גם אוכפים את זה, מורידים תכנים בהקשר הזה. אני רואה היום אלפי סרטונים במשחקי תפקידים על השואה, תעצרו, תורידו את זה אתמול. תודה רבה.

אוקיי. חברת הכנסת קוטלר.

תודה, אדוני היושב ראש, על הדיון החשוב שאתה מאפשר את ההמשך שלו ותודה על כל מי שדיבר. אני אעבור לאנגלית.

(אומרת דברים בשפה האנגלית להלן התרגום החופשי)

ליז, אנחנו מאוד מודים שאת פה ושמחים שיכולת להצטרף לדיון שכבר התחלנו קודם לכן. אני מחזיקה בידי קישור מטיקטוק מהזמן האחרון שנקרא POV, או סרטון point of view. התחלנו לדבר על מכחישי שואה בפייסבוק, זה היה השינוי במדיניות שנעשה בפייסבוק ואני רוצה לדבר על הכחשת שואה כחלק מהגדרת העבודה של IHRA, ואני מתחילה מזה משום שדיברנו בדיונים הקודמים על החשיבות בהגדרת בעיה על מנת להתמודד איתה. ללא הגדרה לא נוכל לטפל בבעיה. אני הייתי רוצה לשמוע מה ההגדרה שלכם לאנטישמיות, ודבר שני, אני רוצה לשמוע על המדיניות הנוכחית שלכם, לא רק ההנחיות הרגילות ביחד לשיח שנאה אלא במונחים של יישום שקוף של המדיניות הזו.

מה שאני מחזיקה בידיי נחשף ליותר משישה וחצי מיליון משתמשים צעירים שהם אפילו אינם יודעים מה זה הכחשת שואה. אפילו שאתם מתריעים על כך ומודעים לכך זה כבר עושה נזק משמעותי, ואני חושבת שיש אחריות ואחריותיות כאשר אנחנו מדברים על כל הפלטפורמות הדיגיטליות, ואני דיברתי עם נציגים אחרים מטיקטוק ודיברנו על הצורך להכיר באחריות הזו ולהכיר בכוח העצום שיש בידם והאחריות שנלווית אליו, לא רק כדי להסיר תכנים או למנוע תוכן, אלא גם לחנך.

אני חושבת שזה לא רק הכרחי לאמץ את הגדרת העבודה לאנטישמיות של IHRA במטרה לטפל בבעיה, אלא זה גם הכרחי ליישם ולטפל בעקביות. אנחנו היום מדברים אנטישמיות, זה לא נוגע רק ליהודים או רק לאנטישמיות, כי אם אתם לא יכולים להגן על קבוצה, על מיעוט, מדינה, מפגיעה מכל סוג אז אתם לא יכולים להגן על אף קבוצה ועל אף אחד. האחריות הענקית והאתגר העולמי, וזו הסיבה לכך שאנחנו דנים בכך בפרלמנט, משום שזיהינו שמדובר באתגר עולמי שעומד בפנינו. אני חושבת שבמונחים של אחריות ואחריותיות ודחיפות, שאתם בטח שומעים בקולי, יש לנו אחריות משותפת, כמובן המדינות שלנו והפרלמנטים שלנו, אבל גם איתכם, הפלטפורמות הדיגיטליות מכל הסוגים, ואני לא מדברת דווקא לטיקטוק, אבל אני מבקשת לקחת לדוגמה את פייסבוק, שרק אתמול עשתה את הצעד הראשון כדי להתמודד עם מכחישי שואה על מנת לטפל באתגר של הפרה של הגדרת העבודה של IHRA לאנטישמיות שכוללת התמודדות מול מכחישי שואה. כמו שאמרתי, אני מחזיקה את התמונה הזו וזו רק דוגמה להכחשת שואה שמשתמשים צעירים חשופים לזה ובלי לחנך אותם וללמדם שזו הכחשת השואה ושאכן הייתה שואה. זה חייב להיעשות על ידי כל הממשלות, זה לא פוליטי ולא אישי. הייתי רוצה לקבל את תגובתך על כך, לא רק על עניין המדיניות שלכם.

(אומר דברים בשפה האנגלית להלן התרגום החופשי)

אשמח להגיב, תודה על השאלה. ברור שיש לנו מדיניות נגד מכחישי שואה ואנחנו מברכים את ההצהרה האחרונה של פייסבוק שזה משהו שהתחיל כבר בתחילת השנה, ואנחנו מסכימים שאנחנו חייבים להסיר מסרים מכחישי שואה ותכני שנאה. באשר להצהרת העבודה של IHRA, הגדרת העבודה הזו מדברת על תקיפות פיזיות של יהודים והמטרה של המדיניות שלנו להתמודד עם שיח שנאה, זה למנוע פגיעות פיזיות נגד כל אדם או קבוצה באשר הם. אנחנו פועלים בצורה די דומה לשאר הרשתות פה, אנחנו מסמנים תכנים פוגעניים על בסיס דת, גזע או לאום וכמובן נאבקים בתופעות של דה הומניזציה ושל פרסום תכנים אלימים, פוגעניים ומדירים. כשאנחנו חושבים על הגדרת IHRA המטרה שלנו היא לכסות יותר מאשר ההגדרה הזו רוצה לכסות על ידי כל הפעולות שלנו וכמו שציינת זה אתגר עולמי וזו הסיבה שהמדיניות שלנו מקיפה וכוללת.

(אומרת דברים בשפה האנגלית להלן התרגום החופשי)

מתי נוכל לצפות שהמדיניות הזו, שכוללת את הגדרת העבודה של IHRA, מתי תצא לפועל כולל האפשרויות הטכנולוגיות שאנחנו יודעים שקיימות, כמו שאמרת, ומגנות על קבוצות אחרות, אפילו עכשיו, בעידן של הקורונה, והאפשרות ליצור אלגוריתם שמסיר תכנים כאלה, שנוכל לראות שהגדרת העבודה של IHRA מתורגמת לכלים טכנולוגיים להסרת תכנים כאלה.

(אומר דברים בשפה האנגלית להלן התרגום החופשי)

כשאני מדבר על מדיניות נגד שיח שנאה אני מתכוון למדיניות שכלולה בהנחיות שלנו, תוכלי לראות את זה בהנחיות שלנו.

(אומרת דברים בשפה האנגלית להלן התרגום החופשי)

אבל ברור שזה לא מספיק אם אנחנו רואים את טרנד הכחשת השואה הנוכחי. אם זה מה שאנחנו רואים כנראה שזה לא מספיק.

(אומר דברים בשפה האנגלית להלן התרגום החופשי)

הטרנד שאת מתייחסת אליו, מדובר בסרטונים ספציפיים של מכחישי שואה ואנחנו הסרנו אותם. אחרים השתמשו בהאשטאג כמו never forget ואמירות פוגעניות וכמובן שגם אני חשתי כך, אבל זה לאו דווקא שיח שנאה. מוזיאון אושוויץ דיבר על ההזדמנות לחנך וללמד את המשתמשים הצעירים פה. אני מתייחס לדברייך ואני יודע שגם הקולגות שלי יוכלו להגיד לך יותר על מה אנחנו עושים כדי לשתף פעולה עם גופים על מנת לסייע לנו לחנך את המשתמשים, בעיקר הצעירים בהם, שלא תמיד הם ערים להנחיות שלנו לגבי שיח שנאה.

(אומרת דברים בשפה האנגלית להלן התרגום החופשי)

אני רוצה לקרוא לך שיר, 'אנחנו הולכים לטיול במקום שנקרא אושוויץ, זה זמן המקלחת'. זה עדיין נמצא בפלטפורמה שלכם. אני מעריכה את המאמצים הטכנולוגיים שלכם על מנת ליישם את המדיניות שלכם, אבל אני לא יכולה לקבל את התגובות שמאפשרות למכחישי שואה להריץ בפלטפורמות שלכם ולחשוף למיליוני משתמשים, 40% מהם ילדים, למה שהם אפילו לא יודעים שקרה בהיסטוריה.

הסיבה שאני אומרת שזה לא רק נגד יהודים וזה לא רק הכחשת שואה, האמירה של never again כולל גם למידה מההיסטוריה, אחרת לא נוכל לטפל בג'נוסייד בעולמנו בהווה וכמובן לא בעתיד. זו האחריות של הרשתות החברתיות, מה שלא חוקי בעולם האמיתי לא יכול להתקיים בעולם המקוון, כי אנחנו יודעים שיש דרך ישירה בין העולם המקוון ללא מקוון. זה לא רק עולם וירטואלי, זה מתורגם לחיים האמיתיים ולאירועים אנטישמיים ברחובות, זו האחריות והדחיפות שאני רואה בזה. אני חשה שכל הרשתות החברתיות צריכות להתחיל להבין שזו אחריותם ולדאוג לכך שזה יתקיים על ידי כל המשתמשים שלהם וגם על ידי ממשלות ברחבי העולם. ובבקשה, העובדה שאני מסתכלת בפלטפורמה שלכם ורואה שזה מה שנמצא שם, והנרטיב של never again, כלי חינוכי או לא, כשברור שטרנד הכחשת השואה נחשף למיליוני ילדים, זה מרחיק אותנו מהיכולת להבטיח שזה לא יקרה שוב, בעולם שאנחנו רואים את זה שוב ושוב.

(אומר דברים בשפה האנגלית להלן התרגום החופשי)

אני מעריך בכנות את עמדתך ואני רוצה להבהיר שהשיר הזה היה הפרת הכללים שלנו וגם הסרנו אותו פעמים רבות ואנחנו גם עובדים להפסיק זאת, אנחנו מקווים שנוכל גם למנוע את זה בהמשך. הדבר היחיד שרציתי לומר שלא תמיד היה מדובר בתכנים של שיח שנאה, ובכל זאת אפילו כשאנחנו מזהים תוכן שנוגע להכחשת שואה, הוזלת השואה, אנחנו נוריד אותו. אכן זה אתגר ואנחנו משדרגים את המערכת הטכנולוגיים שלנו וגם מוסיפים אנשי תוכן ומומחים שתפקידם לבדוק תכנים וזה משהו שאנחנו ממשיכים לפתח ולבנות כדי להגיע לתכנים האלה ולהחיל את הכללים שלנו עליהם.

(אומרת דברים בשפה האנגלית להלן התרגום החופשי)

אני אחזור ואני אומר זאת, גם כעורכת דין, בלי הגדרה ברורה של הדברים ובלי טכנולוגיה שתפקידה לטפל בזה יהיה קשה לטפל בבעיה.

מיכל, אני רוצה לשאול אותו. אנחנו לא מוכנים לקבל תשובות כלליות, בלי צעדים ממשיים שאתם עושים או צריכים לעשות והעובדה שאתם מורידים חלק מהסרטונים זה לא אומר שאין עוד אלפים שלא נמחקים. אנחנו מבקשים לקבל את הקריטריונים הברורים להסרת סרטונים מהאפליקציות, שזה אתה לא אומר, תגיד לנו מה הקריטריונים.

(אומרת דברים בשפה האנגלית להלן התרגום החופשי)

הקריטריונים להסרת כל דבר שהוא בעל תוכן שנאה שמתבסס על ההגדרות שלנו, שזה כולל שיח שיוצר דה הומניזציה, שיח אלים, שיח מדיר, תכנים בעלי תיוג סטריאוטיפי, סוגים כאלה של תופעות, ובהקשר לדיון שלנו גם קריקטורות של יהודים או ישראלים, אז נוריד אותם. אני רוצה להבהיר שזה כולל גם תכנים כתובים וגם תמונות. כך שכשאנחנו מדברים על הגדרות של שיח שנאה זה מגדיר את כל סוגי המיצגים והמטרה שלנו היא להוריד את רמת האלימות, הפיזית והווירטואלית.

למה שלא תלכו בעקבות פייסבוק? הם עשו דיונים על העניין הזה וקיבלו החלטות, למה שלא תאמצו את ההחלטות האלה ותנקטו באותם צעדים?

(תרגום חופשי מאנגלית): לאיזה צעדים אתה מכוון?

(תרגום חופשי מאנגלית): ספציפית אימוץ ההחלטות להילחם במכחישי שואה.

הם קיבלו החלטות בנושא השואה, למה לא לאמץ את זה ולסיים את העניין הזה?

(תרגום חופשי מאנגלית): אנחנו מסירים כל תוכן שקשור להכחשת שואה מאז ינואר השנה הזאת, זו החלטה שקיבלנו לפני זמן רב, לכן אנחנו מברכים את פייסבוק שהצטרפו להחלטה זו, אנחנו מסכימים איתם.

(תרגום חופשי מאנגלית): אני רק רוצה להבין, אתה אומר שהגדרת העבודה של IHRA שנוגעת למכחישי שואה כבר מיושמת אצלכם? אתם לא מאפשרים למכחישי שואה להעלות סרטונים בטיק טוק, אתם מסירים זאת, אלא רק שאנחנו רואים מיליוני משתמשים שנחשפים לתכנים של הכחשת שואה שלא מוסרים. יש פה פער גדול בין המדיניות שאתה אומר שאכן קיימת, והייתי רוצה לראות את המדיניות הזאת, את היישום שלה.

(תרגום חופשי מאנגלית): אני מאמין שיש הגדרה מוסכמת שנוגעת להכחשת שואה שאנחנו יכולים לאמץ אותה, אנחנו מסכימים שזה אתגר גדול לאכוף את המדיניות ולעשות זאת - - -

(תרגום חופשי מאנגלית): אבל זו האחריות שלכם, זה לא מספיק שאתה מסכים איתנו שזה אתגר גדול.

(תרגום חופשי מאנגלית): נכון. שוב, זה מה שעמדתי לומר, זו האחריות שלנו ואנחנו מסכימים שזה משהו שקשור לשיח השנאה וזה דבר שאנחנו מחויבים לשפר את המצב ולהחיל את הכללים שלנו על כך. אחד האתגרים הגדולים פה הוא לבנות את המערכות הטכנולוגיות כדי להבטיח שהתכנים האלה יורדו או אפילו שלא לאפשר שיעלו בכלל לרשת. יש מספר דרכים לעשות זאת, אחת, להשתמש בכלים שיאפשרו זיהוי תמונות או מסנני מילים, שכרגע עובדים על פיתוחם, שתיים, חברתי גם הזכירה זאת, כלים המבוססים על למידת מכונה, ובנוסף לוודא שצוותי התוכן שלנו יצליחו להחיל את המדיניות שלנו ויסירו תכנים לא ראויים ברגע שהם מדוּוחים עליהם. אני חושב שהנקודה שאני רוצה להבהיר פה היא שאנחנו מסכימים שיש לנו אחריות להסיר זאת, אנחנו מסכימים שזה אכן חשוב לעשות זאת, ואנחנו משקיעים זמן וכסף בפיתוח הדרכים לעשות זאת. אנחנו יודעים שיש לנו עדיין עבודה לעשות, אבל זה משהו שאנחנו מחויבים לשפרו.

אני רוצה לשאול עוד שאלה אחת. אנחנו סיכמנו עם פייסבוק שהם יהיו מוכנים להצטרף לצוות שינסח מה זה אנטישמיות על מנת שאפשר יהיה להוריד הודעות כאלה מהאינטרנט בלי תלונה רשמית של מישהו. האם אתם תהיו מוכנים להצטרף לצוות הזה?

אדוני היושב ראש, רק לחדד, יש כבר הגדרה של אנטישמיות שמקובלת במעל 30 מדינות בעולם.

(תרגום חופשי מאנגלית): כן, בהחלט. אנחנו נשמח להצטרף לשיתוף פעולה כזה על מנת לשמור על התכנים בפלטפורמה שלנו.

תודה רבה. אני מבקש שהמנכ"לים של משרדי הממשלה ייקחו את זה לתשומת ליבם.

אדוני היושב ראש, אם אפשר להתייחס. קודם כל סליחה על האיחור, הייתה בעיה טכנית במערכת, אבל עודכנו. כמו שאני מבין שדביר, מנכ"ל משרד התפוצות, עדכן, אנחנו נמצאים בקשר, כפי שסיכמת, אדוני היושב ראש, עם משרדי הממשלה, לקידום התהליך ואני מעריך שבשבועות הקרובים נציג המלצה לתוכנית ממשלתית לריכוז כל העבודה בנושא הזה בין המשרדים.

אני רוצה להגיד משהו בהקשרי טיקטוק, כי אני לא יודע אם ייצגו את החלק הזה בתחילת הדברים. אני רוצה להגיד לך שמאז הדיון הקודם אצלך יש קשר רציף וקבוע עם חברת טיקטוק, כולל דיון שהתנהל עם כל משרדי הממשלה שטיקטוק היו בהם ואני מתרשם שיש הרבה יותר נכונות ממה שהייתה קודם לכן. אני גם מתרשם שיש הבנה עמוקה של הצורך והרצון להיות בקשר עם ממשלת ישראל ולנהל מערכת יחסים עניינית וסדורה של טיפול בדברים.

אני רוצה לעדכן אותך שהמשרד לנושאים אסטרטגיים התחיל לנטר באופן שוטף פרסומים בטיקטוק, לפחות בשלב הלמידה שלנו מול טיקטוק של מה הם מורידים ומה לא יש שיח על התכנים, יש לא מעט תכנים שהם מורידים ויש תכנים שעדיין נדרש בהם שיפור משמעותי, בעיקר בכל מה שקשור לחלקים ב-IHRA שיש בהם הגדרות שקשורות לאנטישמיות חדשה ולהשוואה בין מדינת ישראל לבין שואה, סימנים נאציים ואחרים, יש לנו פה עוד מה לשפר.

מה שאני חושב שצריך לדרוש מטיקטוק, כמו מיתר החברות, זה שיפור בשני דברים, דיברנו איתם, גם עם ליז וגם עם אריק, אחת זה בתחום השקיפות, להגיד לנו מה הורד וכמה הורד, והשנייה זה בתחום ההכשרה של מי שעושה את המוניטורינג. אחת ההצעות המשמעותיות שעלו דווקא מחברת גוגל זה לשלב וללמד את גורמי הממשלה מה תהליך הניטור שהם עושים כדי שנדע איפה אפשר לתרום בשיפור שלו. אני מזמין את טיקטוק לעשות את אותו דבר, לעשות הכשרה לגורמי הממשלה בתחום הניטור ולמעשה לסייע לממשלה להבין איך הם עושים את זה ואיך אפשר לשפר את מערכי הניטור שלהם.

והדבר השני, שליז הציעה ואנחנו מרימים אותו בשתי ידיים ונעשה אותו בתיאום עם יתר המשרדים, זה מה שאני קורא הפוך על הפוך, לנצל את הפלטפורמה של טיקטוק, שבני הנוער כל כך אוהבים אותה, לשיפור בתחום החינוך ובתחום הלמידה בנושא השואה. לפחות בהתרשמות שלי ליז מוכנה להרים את הכפפה הזאת ואנחנו צריכים לקדם גם את זה ואני חושב שזה נכון שהכנסת תציין את זה כמשהו שהיא רוצה להמשיך לראות ולעקוב אחריו, יחד עם שאר משרדי הממשלה, כמובן. כל פעם שאני משרדי הממשלה הכוונה חוץ, תפוצות, משפטים, המשרד לנושאים אסטרטגיים, תקשורת, כל מי שרוצה להיות בפנים, אני לא עוסק עכשיו בקרדיטים, אני עוסק רק בתוכן. להרים את הכפפה הזאת בתחום החינוך ולראות איך אפשר לקדם אותה ולהציג תוכנית שדווקא מקדמת חינוך בתחום השואה וזכרון השואה לאותם בני נוער שכל כך אוהבים את הפלטפורמה של ליז ואריק. אז תודה רבה ואנחנו נמשיך לעדכן.

תודה רבה לך. אני רוצה לעבור לנציג טוויטר.

אדוני היושב ראש, רק דבר קטן על מה שנאמר עכשיו. (תרגום חופשי מאנגלית): בשתי הישיבות הקודמות שעסקנו בנושא הפלטפורמות הדיגיטליות, זה לא קשור בינרית להסרת תכנים או העלאת תכנים בהיבטים חוקיים, אלא האם יש לכם הגדרה של מה לא קביל, בהנחה שיש לכם הגדרה כזו והיא מיושמת באופן שוטף כצעד ראשון, הצעד השני הוא שרונן דיבר על זה עכשיו ודיברנו על זה וזה הכוח העצום שיש לרשתות החברתיות לחנך את הדורות הבאים של ילדים, ספציפית בטיקטוק, אבל גם בכל שאר הפלטפורמות, והיכולת הטכנולוגית להפנות למקורות חיצוניים במטרה לחנך בתחום. אז אני לא חושבת שהציפייה היא שהפלטפורמות הדיגיטליות יחנכו בעצמם, ממש לא, אבל אני חושבת שברגע שהם מקבלים את ההגדרות כמו, במקרה הזה, הגדרת העבודה של IHRA, זו אפשרות עצומה וכלי מצוין לחינוך הדור הצעיר במטרה להעלות את המודעות שלהם לקיום ההגדרה של אנטישמיות שכבר אומצה על ידי 30 מדינות בעולם. כך שאם אנחנו נתקדם בדרך הזו, לא רק לחתוך שחור או לבן אלא לאפשר לרשתות להשתמש בכוחם לחנך את הציבור, זה יהיה חיבור מעולה שייצא מהמפגש הזה ואני מברכת על כך ואני מקווה שגם הכנסת תמשיך להיות חלק מזה.

אני יכולה להשיב?

בבקשה.

(תרגום חופשי מאנגלית): תודה רבה. אני מודה לרונן על דבריו, אנחנו שמחים שיש לנו אינטראקציה טובה עם הממשלה הישראלית, במיוחד בששת החודשים האחרונים, ואני רוצה להגיב לשלוש הנקודות שעלו. על הכשרת הצוות הפנימי שלנו, בעלי עניין מבחוץ והמשתמשים שלנו, באשר לצוות שלנו, כמו שהזכרתי, היו לנו מפגשים של ניצולי שואה עם צוותי הביקורת והבטיחות שלנו שדיברו על מה שעבר עליהם בזמן השואה, וזה משהו שאנחנו נרצה גם לעשות שוב. אנחנו עובדים עם גורמים בישראל למצוא אנשים נוספים שיצטרפו לאנשים שלנו, זה חשוב על מנת שהצוות שלנו יבינו את הרגישות באשר לשואה ואנטישמיות. באשר לבעלי העניין, כמו שנאמר, פתחנו מרכז שקיפות, אנחנו החברה היחידה שעשתה זאת, והמרכז מזמין קובעי מדיניות, רגולטורים ובעלי עניין לבחון את תהליך ומדיניות ניטור התכנים בטיקטוק, לבחון את הכלים שלנו ולבחון את בקרת התוכן של החברה. אנחנו מזמינים את האנשים פה לבקר את מרכז השקיפות שלנו.

הנקודה הנוספת היא בנושא החינוך. אחד הדברים שעשינו בעידן הקורונה, כמובן שעשינו כמה צעדים למנוע פרסום מידע מוטעה במדיה שלנו על הקורונה, יצרנו קוביד-האג, שאנחנו הפנינו משתמשים לשם שימצאו מידע אמין על המגפה. מה שאני חושבת שהיינו רוצים לעשות זה לבנות משהו דומה בנושא חינוך ומידע בתחום השואה ואנטישמיות כך שכאשר המשתמשים שלנו ייתקלו בסרטונים על השואה אנחנו נטרגט את הסרטון והם יוכלו להגיע למידע עובדתי מארגוני NGO ומגורמי ממשל. זה משהו שאנחנו עובדים עליו ודיברנו על כך עם שלושה ארגוני NGO בבריטניה ועם ארגונים בארה"ב והיינו רוצים לדון בנושא גם עם גופים בישראל כדי לקבל את נקודת מבטם על איך נוכל לחנך וללמד את המשתמשים שלנו בנושא. כמובן שאנחנו יודעים שיש לנו משתמשים צעירים במדיה שלנו, גיל רבים מהמשתמשים שלנו נע בין גיל 18 ל-24 ולמשתמשים האלה הייתי רוצה לדעת שאנחנו עושים פעולות על מנת לשמור על בני הנוער שנמצאים בפלטפורמה שלנו.

תודה. אני רוצה לעבור לטוויטר ולגוגל.

נציגת גוגל לא רוצה לדבר. נפנה אליה, אבל טוויטר רוצה. רונן קסטלו מאירלנד.

(אומר דברים בשפה האנגלית להלן התרגום החופשי)

שלום לכם, תודה על ההזמנה לדיון. אני מזמין אתכם לשאול שאלות ולשמוע עדכונים שערכנו מאז הפעם האחרונה שנפגשנו פה. להזכיר עוד פעם, טוויטר מחויב למגר אנטישמיות ולפעול נגד אמירות כגון אלה. כמו שאתם יודעים, השתתפותי פה ממשיכה את השתתפותו של הקולגה שלי שהגיע לפה בסוף יולי ושמאז נעשו מספר פעולות כדי לקדם את הנושא.

אמרנו קודם ונגיד שוב, לאמירות שנאה אין מקום בפלטפורמה שלנו ואנחנו מגנים זאת בחומרה. אנחנו כמובן מאמינים בחופש הביטוי, אך זה מאבד מערכו כשאמירות משרות פחד וטרור על אחרים ומשתיקות אותם. אנחנו מוכנים להיאבק באלימות מילולית שמונעת משנאה, דעות קדומות וחוסר סובלנות, במיוחד כאלה שפוגעים בקבוצות שנפגעו מכך בעבר. תפקידנו לוודא שכל אדם יוכל לבטא את עצמו בחופשיות ובבטחה וייהנה מאופייה של המדיה. אנטישמיות והכחשת שואה תורמות לשיח שנאה, חוסר אנושיות, להאדרת אלימות והכחשת אירועים אלימים. אנחנו נוקטים בפעולות כדי לטפל בהכחשת השואה, כולל הסרה וסימון תכנים לא ראויים אלה.

רציתי לעדכן בצעדים שנקטנו מאז הפעם האחרונה שנפגשנו בפורום זה. ערכנו שינויים במדיניות החברה וגם בחנו שיטות לייעול המדיה במאבק נגד האתגר הזה. באוגוסט עדכנו את השרה פרקש-הכהן על פיתוח ובניית כלים, גם בעזרת למידת מכונה, כדי להיאבק בשיח אלים. בהמשך אוגוסט ובספטמבר היו לנו שיחות עם גורמי ממשל, כולל משרד התפוצות, המשרד לנושאים אסטרטגיים ומשרד המשפטים, דנו על המדיניות ועל פיתוח ובניית מערך שקיפות והתחייבנו להמשיך לשמור על ערוץ תקשורת פתוח גם בהמשך.

באוגוסט גם נפגשנו עם ארגונים ללא רווח ישראליים שפועלים בנושא המלחמה באנטישמיות, דיברנו על עבודתם בניטור המדיה החברתית בתחום תכנים אנטישמיים, הסכמנו לקדם את הכשרת הצוותים שלנו והלמידה של המשתמשים שלנו על הנושא. אנחנו גם נכשיר מתנדבים שלנו בתחום, הכשרה שתחל בנובמבר. בסוף ספטמבר הייתה לנו פגישה בלונדון עם ראשי הקהילה היהודית, רבנים ועוד גופים יהודיים והסכמנו על שיתוף פעולה בינינו. דוגמה לפעולה שנעשית כדי לחנך את המשתמשים, רק אתמול הושק קמפיין שנקרא stand up to hate, קמפיין גדול, בשיתוף 11 ארגוני צדקה, הקמפיין נערך באנגליה, תמכנו בקמפיין הזה בפרסום ובמימון של 200,000 דולר ופתחנו את משרדינו באנגליה בשביל ארגון המחאה. תוך יום הסרטון המרכזי של הקמפיין זכה למעל מיליון צפיות באנגליה.

בעניין המדיניות שלנו אנחנו מטרגטים ומטפלים בקבוצות, לא רק יחידים, שמפרסמים תכנים שכוללים הפחדה או איום, זה חלק מתוכנית שמדגישה את ערכי זכויות האדם. אנחנו גם מתכננים להמשיך לפעול בנושא בסוף השנה ולתוך שנת 2021. המדיניות הזאת פועלת כמובן ללא הבדל דת, גיל, נכות ומחלות.

לסיום, באוגוסט השקנו אתר ייעודי לדוח השקיפות של טוויטר שהוא דוח דו שנתי שאנחנו מפרסמים מאז 2012 ועכשיו הוא מכיל מידע גלובלי על חוקים שלנו. תוכלו למצוא אותו באתר השקיפות של הטוויטר. בנוסף אנחנו בוחנים אפשרויות עם ארגוני NGO כדי להקל על משתמשים לתת משובים לגבי מדיניות החברה. זה יכלול מספר ארגונים ובתוכם ארגונים יהודיים הנלחמים באנטישמיות. בנוסף אגיד שאנחנו מברכים על הדיאלוג שאנחנו מנהלים בינינו ואני מקווה שאתם מרגישים את זה בצעדים שעשינו, אנחנו פתוחים להערותיכם ורוצים להישאר בקשר הדדי ולקבל את הביקורת שלכם בצורה הכי טובה שיש. אנחנו מחויבים להמשיך לשפר את המדיניות של החברה שלנו.

(אומרת דברים בשפה האנגלית להלן התרגום החופשי)

תודה רבה, אני שמחה לשמוע על כל כך דברים שקורים מאז הפגישה שלנו פה בכנסת. אני תוהה, אני לא מבינה את הטכנולוגיה של יכולת אלגוריתמית ומה החברה יכולה או לא יכולה לעשות, אבל אני יודע, מהניסיון הלא-מקוון שלי, שעל מנת לטפל בבעיה אתה חייב להגדיר אותה, בלי הגדרת הבעיה אינך יכול לטפל בה. כשאנחנו מדברים על הגדרת העבודה של IHRA לאנטישמיות ספציפית וזה כולל את שלושת ה-D, demonization, de-legitimization ו-double standards נגד מדינת ישראל, ומה שציפינו בפגישה הזו, אני לא יודעת אם זה השתנה מאז, אבל במדיניות של טוויטר אז זה היה בסדר לקרוא להשמדת מדינת ישראל וכיוצא באלה, ואני תוהה אם זה טופל, כי אחרת יש פער בין המדיניות והיישום שלה ו/או אם המדיניות הזו חסרה את ההגדרה הזו שמאפשרת לתרגום האלגוריתמי להסיר את התכנים אז כך לא נוכל להגיע רחוק.

(תרגום חופשי מאנגלית): כמו שאמרתי, המאבק באנטישמיות, ממש כמו של טיקטוק, זו גישה זהה לגישה שלנו מול התנהלות שנאה, דה-הומניזציה, האדרת אלימות והכחשת אירועי אלימות. מול תכנים בקטגוריות האלה אנחנו פועלים בכלים משמעותיים, כמו למשל דוח השקיפות שלנו שנגע לחודשים יולי עד דצמבר 2019, ונמשיך לעדכן בחודשים הבאים באתר השקיפות של הטוויטר. היו לנו פעולות רבות נגד הפרות נגד המדיניות שלנו על שיח שנאה וזה גם עלה בדוח השקיפות הקודם שלנו, ששיקף את היכולת שלנו לזהות ולפעול מול ההפרות האלה. זה חזר והעלה את השילוב של טכניקת הלמידה המחשובית פלוס המומחיות של בודקי התכנים שלנו שהזכרתי קודם שעברו הכשרה בכל הקשור לנושאים אלה. אני חושב שהאכיפה שלנו הפכה להיות יעילה יותר ויותר בהיבט הזה.

באשר להגדרה של IHRA, אני חושב שהקולגה שלי הזכיר שאנחנו מצטרפים לעבודה עם קבוצת גופים בנושא השואה ואנחנו מפתחים את המדיניות הנוכחית שלנו שכוללת אכיפה ולמידה. ביוני אנחנו נפגשנו עם IHRA בלונדון כדי לדון בעבודתם בכל הקשור למדיניות שלנו ואיך לטפל בצורה המיטבית בהשלכות של אנטישמיות בפלטפורמה שלנו. ואני אומר בנקודה הזו שהכללים שלנו הם מעבר להגדרה הזו, לדוגמה, כל התייחסות, לא רק הכחשה, בקשר לשואה, או כל אירוע או צורה של אלימות שהוגדר כקטגוריה שמורה הוא הפרה, הוא נכנס לתחום הבעייתי, כך שמבחינה זו המדיניות שלנו מתקדמת יותר מאשר דרישות ההגדרה.

אני חושב שהאמירה האחרונה שלך על אמירות של המנהלים שלנו או מנהיגים פוליטיים, אנחנו העברנו את זה לשרה פרקש-הכהן, אנחנו מקווים, שוב, שהפלטפורמה של טוויטר מהווה מקום פתוח שאנשים יוכלו להתחבר עם מנהיגים ואנשים בעלי השפעה. האינטרס הציבורי מכיל אמירות כאלה. כמובן כל הציוצים, התכנים וכו' הם לפי כללי טוויטר וכל החמרה בתכנים האלה יעבור ביקורת על בסיס כל מקרה.

(תרגום חופשי מאנגלית): אני חייבת לומר, אני לא חושבת שהציבור האירני יכולים לגרום למנהיגים שלהם לגלות אחריות, אני לא חושבת שהם מורשים להשתמש בטוויטר, אז ההנחה שהציבור של מנהיגים שקוראים להשמדה של אנשים אחרים יכולים להשפיע על מנהיגים, זו הנחה מוטעית ואני תוהה איך אתם מטפלים בזה, זה אחת. דבר שני, לפי המדיניות שאתה תיארת לנו עכשיו, זה עדיין נחשב בסדר לקרוא להשמדת עם ואני חושבת שזה משהו שצריך להיות מטופל. ובאשר ליישום של חלק מההגדרה של IHRA, אני חושבת שפה הבעיה, אני חושבת שאם תהיה לנו הגדרה אחת ויש לנו, ש-30 מדינות אחרות כבר אימצו אותה, ואני מבינה את הקושי ביישום, לדוגמה, העניין של מוסר כפול, זה יהיה קשה לתרגם את זה בעזרת כלי אלגוריתמי, איך תתרגמו את זה, אבל אתם לא אומרים את זה, אתם אומרים שאתם לא לוקחים את כל ההגדרה שלIHRA, שאתם לוקחים חלקים ממנה, וחלק מזה אתם אוכפים וחלק משקיפים ולא מקבלים את החלק של ההגדרה. כמו שאמרתי קודם, זה לא רק על אנטישמיות וזה לא רק לגבי יהודים וישראל, אם אתם לא יכולים להגן על מיעוט אחד, דת אחת, מדינה אחת, אתם לא יכולים להגן על אף דת ואף מיעוט ואף מדינה. אני חושבת שהייתי רוצה לשמוע עוד קצת על כך.

קוטלר, אנחנו לא נספיק לשמוע את כולם.

(תרגום חופשי מאנגלית): אני אגיד דבר אחד על זה וזה קשור לדוח השקיפות שלנו וזה קשור למאמצים שלנו לאכוף את הכללים שלנו. זו מדיניות מתמשכת שמתעדכנת, כך שהכללים נגד שיח שנאה, סביב דה הומניזציה, סביב האדרת אלימות והכחשת אירועים אלימים, הכללים האלה, כמו הכללים שלנו, כמו הכללים של טוויטר, הם פתוחים להצעות, שינוי והצעות ייעול כל זמן שהחברה פועלת. לדוגמה יש לנו אנשי ביקורת ויועצים, שנפגשו בקיץ עם ועד שליחי הקהילות היהודיות בבריטניה. המטרה של הארגון הזה היא לספק משוב על המדיניות שלנו נגד שיח שנאה בכל הקטגוריות הקשורות בכך, להמליץ ולהבהיר את הדברים. אנחנו שותפים מלאים למאבק, וכמו שאמרתי, אנטישמיות והכחשת השואה נכנסים למסגרת שיח שנאה ששם גם נמצאות תופעות כמו האדרת אלימות, דה הומניזציה והכחשת אירועי אלימות ותכנים או פרופילים ואלה בחלק מהמקרים פועלים תחת אותה מטרייה.

תודה רבה.

תודה רבה. תעברי, בבקשה, לגוגל.

שלום ובוקר טוב לכולם, תודה על ההזדמנות לדבר שוב בפני הוועדה, אני שמחה להיות פה. אני הארכתי בדיונים קודמים, אז אני לא אאריך הפעם ואני אומר שכפי שאתם יודעים אנחנו בהחלט שותפים למאמץ הזה, עם רבים מכם נפגשתי גם בפגישות שונות בעבר ובחודשים האחרונים. אני מברכת את פייסבוק על העדכון של המדיניות שלהם ואת ג'ורדנה באופן אישי על המאמץ האדיר שאת משקיעה בזה. כפי שאתם יודעים המדיניות שלנו בעניין הכחשת שואה לא מאפשרת הכחשת שואה כבר מאז ראשית 2019 ואני שמחה שחברות נוספות מאמצות את הגישה הזו.

אכן, כפי שמנכ"ל המשרד לעניינים אסטרטגיים ציין, אנחנו בתהליך של תיאום מפגש כזה ואני חושבת, רונן, יכול להיות שזה יהיה נכון לצרף עוד נציגי ממשלה כדי לנצל את המשאב הזה ולעשות הדרכה אחת כוללת ונשמח לדבר על זה ברמה הביצועית עם צחי או איתך ולקדם את העניין. אז תודה לכם.

מאה אחוז, תודה רבה. אמילי שריידר רצתה לשאול משהו. אמילי, הייתה לך שאלה לטיקטוק.

אדוני היושב ראש, חברי הכנסת וחברים נכבדים, אני ממכון תל אביב למחקר ומדיניות בו אני מתמקדת באנטישמיות ברשתות החברתיות, בנוסף אני מנכ"לית של חברת פרסום, זה תוכן דיגיטלי בניו מדיה, social and creative, ובחברה שלי אני עובדת עם קבוצות יהודיות כך שיש לי הרבה ניסיון במה קורה בטיקטוק בכל הקשור לקבוצות יהודיות.

רק לפני שבועות ספורים NBC פרסם סיפור על ניסיון של קבוצות יהודיות שנחשפו לאמירות אנטישמיות שכלל עשרות של free Palestine spam comments, תמונות של היטלר והודעות הייל היטלר. איך אתם מתמודדים עם הבריונות האנטישמית הזו והאם אתם תאמצו את ההגדרה של IHRA לאנטישמיות במלואה שמכוונת לצורות של אנטישמיות מודרנית וקלאסית?

(תרגום חופשי מאנגלית): הדיווח הזה היה משהו שהועבר אלינו ואנחנו מיד התחלנו בתהליך של חיפוש בניסיון להבין איך תכנים כאלה מפורסמים אצלנו. בהרבה מקרים הדברים האלה מפרים את המדיניות שלנו, כמו שציינת, ושוב, תכנים כאלה יוסרו וזה משהו שאנחנו כמובן בודקים איך זה גם יזוהה בצורה יזומה. אני חושב שזה חשוב וזו אחת המטרות המרכזיות שלנו, למנוע את זה כי ברור לנו שלא תהיה לנו סביבה בטוחה אם לא נטפל בדברים האלה בצורה יותר יעילה. אני חושב שהדיווח הזה מוכיח שיש לנו עוד עבודה לעשות בתחום ואנחנו כמובן מחויבים לעשות אותה.

בנושא של הגדרת IHRA, שוב, אני חושב שהסכמנו שאנחנו לא אימצנו את ההגדרה הספציפית משום שבהרבה מובנים המדיניות שלנו נגד שיח שנאה מכסה את כל הקטגוריות הללו ושוב נחזור לשיח בנוגע לתקיפות רטוריות ופיזיות נגד אנשים ואני חושב שהמדיניות שלנו מקיפה ומכסה את כל התקיפות האלה.

תודה רבה. משרד החוץ.

תודה רבה ותודה לפייסבוק על האימוץ של המדיניות החדשה. אנחנו עומדים בקשר רציף גם עם פייסבוק וגם עם יתר חברות הטכנולוגיה.

אני רוצה לשים על השולחן את שתי ההגדרות של IHRA כסרגל שאנחנו חושבים שאנחנו כמדינה צריכים לפעול לאימוצן בכל מסגרת אפשרית וזה גם מה שמשרד החוץ עושה כחלק מהמשימה שלו בחו"ל, הגדרת IHRA לאנטישמיות והגדרת IHRA להכחשת שואה. שתי ההגדרות האלה משמשות בעינינו כסרגל, כנקודת התייחסות, והן צריכות להיות נר לרגלי כל מי שמתעסק בנושא ורוצה לתת כתף במאבק, גם בהכחשת שואה וגם באנטישמיות.

אנחנו בקשר שלנו עם טיקטוק יש לנו דווקא היענות מאוד מאוד חיובית מצד אנשי הקשר, אנחנו בקשר עם ליז ומתכננים ביחד איתם ועם 'יד ושם' איזה שהוא מהלך של הכשרה לאנשי התוכן שלהם להיכרות קצת יותר עם ההיסטוריה של השואה, חינוך וכן הלאה ובהמשך, ביחד עם 'יד ושם' גם לנצל את הפלטפורמה כדי להעלות לשם תכנים חינוכיים בהתאם למה שמתאים לפלטפורמה הזאת ולקהל הצעיר שהיא פונה אליהם.

אני רוצה להדגיש שהנציגויות שלנו בחו"ל מנטרות גם את הרשתות החברתיות וגם את מה שמתרחש בציבוריות שבה הן חיות, הן נמצאות בקשר עם גם גורמי ממשל, גם עם ארגוני חברה אזרחית, גם עם מערכות תקשורת שונות. למשל הנציגות בסן פרנסיסקו עומדת בקשר עם חברות הטכנולוגיה, בקשר שוטף ואנחנו כן מקבלים היענות בדרישה שלנו להסרת תכנים. יש עדיין עוד הרבה עבודה לעשות ולכן הכינוס הזה והשיחות האלה והמפגשים האלה הם חשובים מאוד כדי לבנות את השיח הזה בין כולם ביחד, את השולחן העגול הזה שיאפשר איגום משאבים, שיתוף מאמץ, כדי להוביל לעבודה משותפת טובה יותר ושתהיה אפקטיבית יותר. תודה רבה.

תודה. ג'ורדנה, רצית לומר משהו?

תודה רבה. קודם כל אני רוצה להתחיל בתודות. קודם כל תודה רבה לוועדה ובמיוחד ליושב הראש ביטן. אני חושבת שהדיונים האלה היו מאוד חשובים. אני רוצה להודות לכל המשתתפים פה. לכנס את כולם ביחד, יושב הראש, היה מאוד חשוב וצעד מאוד נדרש, אז אני רוצה להודות לך קודם כל. אני גם רוצה להודות לחברת הכנסת קוטלר על כל השיחות שהיו לנו בעקבות הדיונים האלה ולכל המשתתפים. ואני רוצה גם להודות, וסליחה על כל התודות, אבל זה מאוד חשוב, לארגונים היהודיים שבאמת עבדו איתנו מאוד צמוד.

ציינו בהודעה הרשמית שלנו לגבי שינוי המדיניות השבוע, לא לאפשר הכחשת שואה, ארגונים כמו הוועד היהודי האמריקאי והקונגרס היהודי העולמי שעבדו איתנו צמוד מעל שנה להגיע למקום הזה. וזו רק ההתחלה. המאבק נגד האנטישמיות תמיד היה חשוב לנו וזה לא צעד אחד וזה סוף הסיפור. אנחנו בעצם במהלך לא לדבר על למחוק תוכן, אלא גם הקטע של חינוך, שערכנו בדיון מאוד מאוד חשוב. הבטחתי בדיון הקודם שאני אבוא בפעם הבאה עם חדשות טובות אז עשיתי את זה.

ואנחנו אמרנו לך תודה ונגיד לך עוד עשר פעמים תודה.

תודה, ובדיון הבא אני אשמח מאוד גם לעדכן על השינויים הבאים. גם אמרנו בהצהרה שלנו השבוע שאנחנו עובדים על מנוע החיפוש שלנו, שכל בן אדם שיחפש תוכן על השואה, או על הכחשת שואה, אנחנו נכוון אותם למידע חיצוני מחוץ לפייסבוק, עם מידע אמין ועובדות על השואה. מאוד חשוב שאם מישהו כותב 'אושוויץ', 'תא גז', 'holohoax', שאנחנו נכוון אותם ונמליץ להם לקרוא על השואה. אולי הם לא מתכוונים, אולי הם כן, בכל מקרה אנחנו רוצים להיות חלק מהמהלך הזה על חינוך לגבי השואה, זה מאוד חשוב. אז תודה רבה לכולם ואני מאוד שמחה להיות פה.

תודה. חבר הכנסת טייב.

בוקר טוב. אני רוצה להודות על שיתוף הפעולה של כלל הפלטפורמות, פייסבוק, טוויטר, טיקטוק, ולהודות לפייסבוק באמת על הצעד הזה, ברוך אומר ועושה. אמרתם, קיימתם, אני מתפלל שבאמת כלל הפלטפורמות יילכו בעקבותיכם.

אין ספק שהמלחמה המשותפת שלנו, ואני קורא לזה באמת מלחמה משותפת, כי אנחנו ביחד פה בסיפור הזה, נגד האנטישמיות ברשתות, נגד הכחשת השואה, היא חשובה מאוד, אבל לדעתי יש צורך גם במלחמה משותפת נגד תכנים העולים ברשתות כנגד מדינת ישראל. אני יודע שהדבר הזה מבחינתי לא חשוב פחות. אני מכיר את התשובה החוזרת והנשנית שהדבר הזה מורכב ואנחנו לא יכולים לחסום כל תוכן נגד המדינה וכו'. מה שאני כן מבקש זה לצורך העניין, הגיעה אליי פנייה של מישהו שהעלה סרטון בעד ישראל שמראה שישראל אינה גזענית ושישראל מדינה דמוקרטית והסרטון הזה ירד מטיקטוק. באמת הייתי מצפה שאם לא להילחם בדברים האלה ולא להוריד תכנים שמדברים נגד ישראל לפחות גם לא להוריד תכנים שהם בעד ישראל. אני חושב שהתופעה הזו היא תופעה חמורה.

באיזה חברה זה היה?

בטיקטוק. אני קיבלתי פנייה, אני אוכל להעביר בשמחה את הפרטים על איזה סרטון מדובר ומה הורד. אותו אדם היה צריך לפנות לטיקטוק במייל בשביל להסביר למה התוכן הזה לא צריך לרדת מהפלטפורמה. אז אני אומר, אם אין ברצונכם או אין באפשרותכם להוריד כרגע, ואני מקווה שהדבר הזה יקרה בעתיד, להוריד תכנים נגד המדינה, לפחות שתכנים שהם בעד המדינה, שבאים להראות עד כמה המדינה הזאת היא מדינה דמוקרטית והיא לא מדינה גזענית, לפחות שהתכנים האלה יוכלו להישאר ברשת. אני בשמחה אעביר את הפרטים כי אני חושב שהדבר הזה הוא חשוב.

תעביר את הפרטים למנהלת הוועדה והיא תטפל בזה.

ושוב, אני לא אומר את זה כביקורת, אלא כעבודה משותפת. תודה.

פרופ' פורת. שמענו אותך בהרחבה בפעם שעברה, אנחנו ממש בבעיה של זמן כרגע, כי אנחנו צריכים לסיים את הישיבה, אז שתי דקות.

אוקיי, אז אני אבחר נקודה אחת חשובה. כבוד יושב ראש הוועדה, אם שמעתי אותך נכון, אמרת שיהיה צוות ואתה ביקשת שיצטרפו אליו אנשי אקדמיה וככה, שיגדיר מהי אנטישמיות. אני הייתי רוצה להבין למה צריך להגדיר מחדש מהי אנטישמיות כשיש לנו הגדרה, למה הכוונה להגדיר מהי אנטישמיות ולהזכיר לכם שוב שעד שאנחנו חיברנו את ההגדרה של אנטישמיות, היו שותפים למאמץ הזה כמה וכמה ארגונים, חוקרים וכו', על פני זמן לא מועט, זה מאמץ עצום להגדיר מהי אנטישמיות באופן שיהיה מקובל על הרבים ואני רוצה להעמיד על הנקודה הזאת, לשאול מה קרה שצריך שוב להגדיר ולהגיד שזאת עבודה עצומה. זאת נקודה אחת.

אני אסביר.

שתיים, בכל הדיונים של הרשתות, שבאמת דיברו ושיבחו את עצמם וכו' ומאחלים להם כל טוב, לא נאמר דבר מרכזי שמופיע בחקיקה עכשווית, יש חוק בגרמניה ועוד מעט חוק בצרפת, מצוינים, והסכמים עם ה-EU נגד אנטישמיות ברשתות, לא שמענו כאן היום דבר מכריע והוא תחום זמן. זאת אומרת תוך כמה זמן מאז שפונים אליהם הם מורידים, זה עניין מכריע, ודבר שני, הם כולם אמרו פרואקטיב, אבל הייתי רוצה לשמוע מהם האם קודם כל פונים אליהם ואז הם מורידים או הם באמת יושבים בעצמם על התכנים.

דבר אחרון, כמובן ברכות לפייסבוק, אין על מה לדבר. גם מרכז קנטור תמך ב-125 ארגונים שכתבו ופמפמו לפייסבוק עד שזה עבד. יש ועדת היגוי מצומצמת, פרופ' ארווין קוטלר, פרופ' אלווין רוזנפלד ואני שביקשו מאיתנו להיות ועדת היגוי כדי לראות את היישום בפייסבוק ולעמוד לרשות כל מי שרוצה בכל הנוגע לתכנים, הגדרות וכו'. זהו, עשיתי את זה בקיצור, אתה לא יכול להתלונן.

קודם כל כל הכבוד שעשית בקיצור, קשה לפרופסורים לעשות את זה בקיצור. אני אומר לך, כנראה לא ירדת לסוף דעתנו.

אולי.

זה שיש לנו הגדרה לאנטישמיות, ודאי, ברור, אין ויכוח, אנחנו צריכים לסכם עם הרשתות החברתיות הגדולות הגדרה שהם יהיו מוכנים לקבל אותה ולהעביר אותה כמדיניות ברורה על מנת שהמחשב שלהם יסיר תכנים אנטישמיים בלי פנייה שלנו.

פרקטית.

משהו פרקטי. לא קשור לזה שאנחנו צריכים להגדיר מחדש את האנטישמיות. הגדרת האנטישמיות היא ברורה לנו ולכן גם, כדי שהדברים יהיו יותר מעשיים, ביקשתי שנציגי אקדמיה יהיו באותו צוות שיישב עם הרשתות החברתיות. ברגע שאנחנו נסכם איתם מה ההגדרה שמקובלת עליהם ועלינו על מנת שהמחשב שלהם יסיר תכנים באופן אוטומטי, כי אנחנו לא יכולים לעקוב כל היום אחרי הדברים האלה, מדובר במיליוני הודעות ביום שמעבירים כל תושבי העולם, ולכן אנחנו רוצים את זה. לא הגדרה חדשה לאנטישמיות, אלא הגדרה שתהיה מסוכמת לצורך העברה כמדיניות מסודרת למחשב העל שלהם, מה שנקרא.

לכן אני צריך אתכם בוועדה, לכן ביקשתי גם מהמנכ"לים שנציגי האקדמיה כן יהיו כי הידע והניסיון שלהם הוא דבר מאוד מאוד חשוב. עם כל הכבוד למנכ"לים ונציגים של משרדי ממשלה, בנושא של ההגדרות וההסברים לרשתות החברתיות מה מתאים ומה לא מתאים, אני חושב שהנוכחות שלכם מאוד חשובה, הרבה יותר מנציגי הממשלה.

אני רוצה לסכם את הישיבה הזאת. קודם כל אני רוצה לומר שכשעשינו את הישיבה הראשונה על אנטישמיות ועלו הבעיות של הרשתות החברתיות, שהעלה מר חגואל, אמרתי באותו דיון, ואז החלטנו שאנחנו נקיים דיונים על הנושא הזה, קיבלתי המון הודעות, אני חייב להגיד לכם, מאנשים שאומרים: מה אתה יכול לעשות בעניין הזה? אין לך שום סיכוי, אין לך שום דבר. ולקחנו את הדבר הזה וטיפלנו בו. אני רוצה להודות גם לחברי הוועדה ולכל הנציגים של הממשלה וגם של הרשתות החברתיות, שעשינו דיונים ענייניים והאמת שהגענו גם להישגים ואנחנו נגיע להישגים בעניין הזה, דבר שלא היה עד עכשיו.

ואני באמת רוצה להודות גם למנהלת הוועדה וגם ליועצת המשפטית, נכון שזו עבודה שלהן, אבל בעניין הזה הן לקחו את זה באופן אישי וסייעו לוועדה באופן מיוחד על מנת שהדיונים האלה יתקיימו כאן, שנציגי הרשתות החברתיות יהיו כאן, וצריך להגיד את האמת, הן עשו חלק חשוב מאוד במלאכה הזאת.

יישר כוח.

יישר כוח לכן בעניין הזה. צריך להודות לאנשים שזאת העבודה שלהם, אבל עושים אותה בצורה מיוחדת, אז חייבים להודות להם.

גם נציגי משרדי הממשלה, שני המשרדים שמטפלים בזה, הם גם שיתפו פעולה והמשימה עכשיו היא שלהם, היא לא שלנו, אנחנו רק מפקחים על עבודת הממשלה והם צריכים להמשיך את עבודת הממשלה. מה שאני מבקש, קודם כל צרפו לצוות הזה שדיברנו עליו, גם את נציגי ההסתדרות הציונית ובמיוחד את נציגי האקדמיה. יש לזה חשיבות ממדרגה ראשונה, כמו שראיתם את פרופ' פורת, על מנת שהדברים יתקדמו וגם אני חושב שהרשתות החברתיות יותר מושפעות מנציגי האקדמיה מאשר מנציגי הממשלה. החשיבות שלהם בישיבה ובהסברים היא דבר שלא יסולא בפז. אם אני הייתי נציג פייסבוק אז הייתי קודם כל שומע את נציגי האקדמיה, שאין להם שום אינטרס, הם פשוט עושים את העבודה מבחינה אקדמית ולכן זה מאוד מאוד חשוב.

אני מברך על כל ההתקדמות בתחום, אני מברך את פייסבוק שמובילה עכשיו את הדבר הזה ואני חושב שהרשתות החברתיות האחרות, לא תהיה להם ברירה, גם אם הם לא ירצו, ואני שומע שהם כן רוצים, הם יילכו בדרך שלכם כי אתם הגדולים ביותר, אתם גם פייסבוק וגם אינסטגרם ואתם מובילים בתחום הזה כרגע ולכן אני חושב שהדרך בה אתם תנקטו, כולם יילכו אחריכם, אף אחד לא יכול להתחמק בעניין הזה. אף רשת חברתית לא יכולה ללכת בניגוד למה שפייסבוק הולכת. אם פייסבוק הולכת לקראת הנושא של טיפול בהכחשת השואה וטיפול באנטישמיות כולם יצטרכו לעשות את זה, אז תמשיכו להוביל את העניין בשביל כולנו.

דבר נוסף, אני מודה גם לטיקטוק שהם יעשו הצהרה ספציפית והם יסירו תכנים מכחישי שואה גם הם והם מוכנים להצטרף לצוות הממשלתי ציבורי שאנחנו ביקשנו להקים.

ואנחנו נמשיך לעקוב אחרי העניין הזה. עשינו ישיבה אחת על אנטישמיות, ארבע ישיבות על הרשתות החברתיות, אני מודה לכולם, תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:00.