פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



3
ועדת משנה לעניין קשרי ישראל והתפוצות
15/09/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 1
מישיבת ועדת משנה של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
לעניין קשרי ישראל והתפוצות
יום שלישי, כ"ו באלול התש"ף (15 בספטמבר 2020), שעה 12:00

האנטישמיות ואתגרים נוספים איתם מתמודדים סטודנטים יהודים בקמפוסים בתפוצות בצל משבר הקורונה

חברי הוועדה: מיכל וונש – היו"ר

אריאל קלנר

חמוטל רוגל - מנהלת מחלקת קהילות יהודיות, משרד החוץ

רות כהן-דאר - מנהלת מח' מאבק ואנטישמיות, משרד החוץ

נעמי מיטלמן כהן - מנכ"לית, ההתאחדות העולמית של הסטודנטים היהודים WUJS

נח רייאן שופוטינסקי - סטודנט באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, StandwithUs

איתי מילנר - מזכיר ראשון מח' הסברה ומיתוג, משרד החוץ

יוגב קרסנטי - מנהל מאבק באנטישמיות, משרד התפוצות - המטה למאבק באנטישמיות

יאיר פריימן - ראש תחום בכיר זירה אזרחית, המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה

אנדרס טסרה - נשיא הארגון, ההתאחדות העולמית של הסטודנטים היהודים WUJS

יונתן בראון - התאחדות העולמית של הסטודנטים היהודים WUJS

ביני גוטמן - European Union of Jewish Students, EUJS

לירן חייק - סטודנט, אוניברסיטת ריירסון, קנדה

אריאל גולדברג - הפדרציה הציונית דרום אפריקה

מייקל דיקסון - מנכ"ל StandwithUs

שרה טראגר - רכזת אסטרטגיית קמפוס סטנד ווית' אס ארה"ב, StandwithUs

יהושע קירש - אגודת הסטודנטים היהודית, אוסטרליה

דוד וונברג - המרכז הקנדי לישראל ועניינים יהודיים CIJA

דני איילון - יו"ר העמותה 'האמת הישראלית'

שלומית אבינח

ס.ל., חבר תרגומים



האנטישמיות ואתגרים נוספים איתם מתמודדים סטודנטים יהודים בקמפוסים בתפוצות בצל משבר הקורונה

שלום לכולם, סליחה על העיכוב שהיה לנו. אנחנו נמצאים בישיבתה הראשונה של ועדת המשנה לקשרי ישראל. התחלתי בלהודות לחבר הכנסת דוד ביטן, יו"ר ועדת העלייה והקליטה שאפשר לי להקים את ועדת המשנה הזו ומינה אותי לעמוד בראשותה. אני חושבת שזו ועדה חשובה מאין כמותה תמיד ובפרט בעת הזו, כשאנחנו יודעים שכולנו מתמודדים עם משבר שהוא בריאותי, כלכלי וגם חברתי מאוד מאוד גדול ומשפיע על האוכלוסיות והקהילות השונות ברחבי העולם, מכיוונה של הוועדה הזאת על הקהילות היהודיות ברחבי העולם, בצורות שונות וקשות, לא פשוטות, גם מבחינת המנגנונים הקיימים בקהילה ובטח ובטח שחשוב לנו בעת הזו בפרט לייצר ולהעמיק את השיח ואת ההזדמנויות שלנו וגם החובה שלנו, אני אומר, בכנסת ישראל לשמוע ולהבין לעומק את האתגרים.

אנחנו בחרנו והיה לי חשוב להתחיל את הדיון דווקא עם הסטודנטים, דווקא בנושא של האנטישמיות, שאנחנו רואים סממנים של גדילתה לצד וירוס הקורונה, וירוס הרבה יותר עתיק יומין שהולך ושוב מרים את ראשו, גם בקמפוסים השונים. היה לי חשוב מאוד עוד לפני ראש השנה, גם שהסטודנטים שנמצאים איתנו כאן, וכמובן גם הגורמים השונים ומשרדי הממשלה שלנו, ישמעו אתכם הסטודנטים, מי שנמצאים, מה שלפעמים נקרא the boots on the ground, אין מומחים יותר מכם לאתגרים הללו בכלל וגם בתקופה הזו.

אני אומר שנמצאים איתנו נציגים סטודנטים, ואני מברכת אתכם וגם את ההזדמנות לומר לכם באופן אישי שנה טובה לקראת סיומו של הדיון הזה. נמצאים איתנו סטודנטים מכל העולם, לא מכל העולם, אבל נציגות מאוד יפה, מאוסטרליה וקנדה ואירופה ואמריקה הלטינית ודרום אפריקה וארצות הברית כמובן, ואתם המומחים למה שקורה בשטח, אתם הקולות שחשוב לנו מתוך כנסת ישראל לשמוע וגם להשמיע בתוך המשכן הזה. לא רק בנושא הזה, אלא באמת בכלל הנושאים שמטרידים אתכם שצריכים להטריד גם אותנו בקשר הזה המאוד מאוד חשוב בין מדינת ישראל לבין הקהילות בתפוצות, בין האחים והאחיות שנמצאים משני צדי האוקיינוס.

אז תודה לכל מי שכאן. נמצאים איתנו גם נציגים מחלק ממשרדי הממשלה ואחרים נמצאים בזום ונמצאים איתנו גם נציגים מהארגונים. ברשותכם, לכל האנשים שנמצאים פה, ובאמת עושים ימים כלילות ועובדים כדי להתמודד עם האתגר של האנטישמיות בקמפוסים, גם בהקשר של הקורונה, אתחיל דווקא עם הסטודנטים, כיוון שאני חושבת שכולנו צריכים לשמוע קודם כל אותם ולהתייחס אליהם וגם כי זו הזדמנות שלי לשמוע ישירות מהם. אז כך נתחיל.

אני מודה לשלומית שהכינה לי גם את הדברים, מנהלת הוועדה שלנו, שנמצאת פה ואני מודה, שלומית, כבר מראש על כל העבודה שאת עושה תמיד בוועדה וגם בוועדה הזאת. כאמור, המטרה של הוועדה הזו היא לחזק את הקשר שבין הכנסת, וועדת המשנה הזו באופן ספציפי, ובין הקהילות היהודיות בתפוצות. שלומית היא המומחית גם לדברים הטכניים האלה, המאוד מאוד חשובים, ובאמת גם להעלות את הנושאים השונים שחשוב שנעלה פה, גם כמובן המצוקות השונות, אבל גם כדי ליזום דיונים כדי שאנחנו נדע מה מטריד אתכם.

אני מבקשת להגיד את מייל הוועדה ואולי אנחנו נוכל גם להעביר אותו אחר כך בצורה מסודרת יותר, vdept3@knesset.gov.il. כאמור אנחנו נמשיך לקיים את הישיבות הללו, זה רק הדיון הראשון, ובבקשה תרגישו בנוח גם להציף אלינו, חשוב מאוד, את הנושאים שחשוב שהוועדה תדון בהם.

אם כך נתחיל לשמוע מהסטודנטים שנמצאים איתנו, אני מבקשת מהסטודנטים, אני מקווה שכולם מבינים אותי בעברית ומי שמעדיף לדבר באנגלית והוא לא יכול לדבר בעברית, אני אתרגם את דבריו או דבריה. אני מבקשת שכל אחד באמת, בצורה מאוד נקודתית, יתמקד בנושא הדיון של היום כדי שנוכל לתת לכולם את ההזדמנות לדבר, ממש שתיים-שלוש דקות מכל אחד מהסטודנטים. מארצות הברית נמצא איתנו נח רייאן שופוטינסקי, סטודנט מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון. שלום.

שלום. אחר צהריים טובים. שמי נח שופוטינסקי וזה כבוד גדול להיות כאן איתכם. (תרגום חופשי מאנגלית): תודה על ההזדמנות להיות איתכם, StandwithUs, לשתף אתכם בסיפור שלי. אני סטודנט באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון בעיר וושינגטון. בזמן היותי באוניברסיטת וושינגטון התברכתי בלהיות חלק מהקהילה היהודית הפעילה במקום. בכל מקרה, בהרבה מוסדות אקדמיים בחוץ לארץ המורשת שלי טורגטה, הותקפה. בשנה הראשונה כסטודנט, אלה שנקראים הארגונים הפרוגרסיביים, כששמעו שאני יהודי מיד שאלו אותי לדעתי על העמדות של הממשלה הישראלית וגרמו לי להרגיש לא מקובל אם לא התנערתי מהציונות, מהזהות היהודית שלי. הרגשתי שאני צריך לבחור להיות 'יהודי טוב' ולהכחיש את הקשר שלי למקום שאני קורא לו בית על מנת להתקבל כסטודנט מן המניין.

אני רק אגיד, וזה בסדר, נח, אתה יכול כבר להמשיך, אני אגיד, כיוון שאתה נותן הקדמה מאוד מאוד חשובה (תרגום חופשי של דברי נח שופוטינסקי): נח מספר לנו מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון על הניסיון והחוויה של סטודנט יהודי בקמפוסים יהודיים ובעצם הבחירה המאוד קשה של הרבה מאוד מהסטודנטים לבחור בין הזהות היהודית ובין ההזדהות עם מדינת ישראל ומה שאנחנו קוראים שלושת ה-D, דה לגיטימציה, דמוניזציה ו-double standard, שמופנה כלפי מדינת ישראל ומאפשר את מה שקורה בקמפוסים דווקא במקומות שאמורים להיות מקום בטוח, דווקא שם תופעות כמוIsrael apartheid week, זאת אומרת זה חלק ממה שאני קוראת קמפיין ה-BDS שהצליח לאורך השנים לבלבל אותנו, הוא רק קמפיין בעיניי, אבל לעשות איזה שהיא עבודת חריש מאוד עמוקה שמשפיעה על יכולתם של סטודנטים, וזה מה שנח מספר לנו, או ההכרח שלהם לבחור בין הזהויות שלהם, שהם מביאים לקמפוס, במקום להרגיש שגם הם בטוחים לחגוג או לציין את כל הזהויות שלהם בקמפוסים שלכאורה מספקים מרחב בטוח כזה.

(תרגום חופשי מאנגלית): נאמר לי שהגזענות כלפי אדם שחור לא תקבל התייחסות אם זה לא על מבוצע וקשור לישראל. דבר ראשון שלמדתי הוא שמדברים על גזענות רק אם זה נוח לתפיסה האנטי ציונית.

פה יש מושג שמאוד מקשה עלינו, אין אפילו מילה בעברית שאומרת intersectionality, פה אנחנו נתקלים באיזה שהוא מושג שנח מתאר לנו, ותודה, נח, שכאדם שחור בעצם אתה לא יכול לדווח על גזענות כלפיך כיוון שהיא לא על ידי מדינת ישראל כלפיך. פה באמת המוסר הכפול שבא לידי ביטוי, ה- double standard, של שלושה ה-D הוא מאוד מאוד מוחשי. אתה, נח, מייצג באמת באומץ, בעיניי, את מה שמאתגר את מדינת ישראל ב-intersection, דווקא במקום הזה של החיבור שאנחנו חייבים להיות מודעים לו גם בכנסת ישראל ובטח ובטח במדינת ישראל ובארגונים שמסייעים לכם להתמודד עם האתגרים בקמפוסים.

(תרגום חופשי מאנגלית): אני הוטרדתי מילולית בדרך ממקום העבודה שלי, בדרך לבית כנסת, וכשחבשתי כיפה, ולאחרונה סטודנטים טענו שאני והקהילה שלי אחראים לקורונה ולהתפשטות שלה. נאמר לנו גם שאנחנו תומכים באפרטהייד, רצח עם, גזענות ואלימות, רק בגלל הגישה הלא מתנצלת שלנו. זה לא שינה שיהודים ציוניים מתמודדים בעצמם עם עליית העוינות כלפיהם בארה"ב.

(תרגום חופשי של דברי נח שופוטינסקי): פה נח מתאר לנו בעצם את האנטישמיות החדשה ואת ההתקפות האנטישמיות עליו בעצמו, בקמפוס, בדרכו לקמפוס, בדרכו לעבודה, בהפצת אנטישמיות ישנה שהיהודים הם האשמים בהפצת הווירוס שאנחנו מתמודדים איתו בכל העולם, דווקא בתקופה הזאת, ועוד בהאשמה שנח וחבריו הם אלה שהם עליונות לבנה או גזענים בעצמם כמי שמזדהים עם מדינת ישראל בדרך כזו או אחרת.

(תרגום חופשי מאנגלית): זה מה שקורה לסטודנטים יהודיים ציוניים בקמפוסים באוניברסיטאות. טוענים כלפיהם שישראל היא קולוניאלית ושהיא מעורבת ברצח עם נגד האוכלוסייה ילידת המקום ושאם אני רוצה להתקדם אני חייב להילחם בתופעות האלה.

(תרגום חופשי של דברי נח שופוטינסקי): אז ההאשמות האלה, שכל מי שמזדהה עם מדינת ישראל כמי שהוא בעצמו משתתף ברצח עם נגד העם הפלסטיני, אלה האתגרים של הסטודנטים בקמפוסים היום.

זאת אומר הטרגוט, הכוונה אליהם באופן ישיר כמי שמבצעים את הפשעים נגד האנושות, כפי שהם מוגדרים על ידי הרבה מאוד ממי שתוקפים אותם והעובדה שהסטודנטים היהודים אינם בטוחים בקמפוסים שבהם הם מסתובבים ובטח ובטח באווירה הכללית שישנה בקמפוס, כפי שנח מתאר לנו.

(תרגום חופשי מאנגלית): כשאני רואה את ישראל זה לא מה שאני רואה, אני רואה אנשים שחווים דברים כמו אבא שלי, מה שמוסרי בארה"ב מוסרי פה. כשגדלתי בארה"ב הידיעה שיש לי מולדת נתנה לי כוח וכשאני מסתכל על ישראל אני רואה את ההקשר של חזרה מגלות ושעבוד, אני רואה את השורדים מהשואה שהגיעו למזרח התיכון, אנשים שהגיעו ללא כלום ונאבקו כדי לייסד ולבנות מקום שאני קורא לו בית היום. אני רואה אנשים שבאו מרחבי העולם, שהביאו איתם מסורת שמשותפת לתרבות היהודית, אני רואה את אחיי ואחיותיי מאתיופיה, שעדיין שואפים לציון היום, אני רואה ציונות.

(תרגום חופשי של דברי נח שופוטינסקי): אז קודם כל נח לוקח חזרה את המילה ציונות למקום שבו היא נועדה להיות, למקום של שיבת ציון, שהעם היהודי שב לארצו בזכות.

האתגר שלנו, נח, אני אומר את זה גם לפני ששאר הסטודנטים מדברים, זה להנגיש את המסר הזה של מהי מדינת ישראל וגם לחשוף את המוסר הכפול שמאפשר לדה לגיטימציה שאתם חווים אותה והדמוניזציה שאתם חווים אותה להמשיך ולהתנהל בקמפוסים. ואני אומר כבר עכשיו שהיום יש לנו גם הגדרה לזה, ה-IHRA working definition לאנטישמיות שעלתה פה בדיונים אחרים, יש לנו הגדרה לאנטישמיות. כדי להילחם בתופעה צריך גם להגדיר אותה ויש לנו הגדרה שכוללת את השלושה D כפי שאתה מתאר אותם שמשמשים את מי שרוצים לפגוע דרככם, דרך הסטודנטים שנמצאים בקמפוסים ברחבי העולם, הסטודנטים היהודיים ובכלל הקהילות היהודיים, בקשר עם מדינת ישראל ובמדינת ישראל באופן כללי.

אז תודה רבה, נח. אנחנו נתקדם למי שנמצאים פה, ליונתן בראון, נשיא הסטודנטים היהודים של ההתאחדות העולמית. אם אפשר בעברית זה יהיה טוב יותר.

אני אדבר באנגלית כדי שהסטודנטים שלנו גם יבינו מה שאני אומר ואני אעצור כל זמן קצר שתוכלו לתרגם. (מדבר באנגלית).

(תרגום חופשי של דברי יונתן בראון): אני רק אומר לפרוטוקול שיונתן מספר שהארגון עצמו הוקם כדי להבטיח את המשכיות העם היהודי לסטודנטים ברחבי העולם. עוד קצת על הארגון והחשיבות לאחדות ולהשתתפות הסטודנטים בהמשכיות דתית וזהותית ובכלל בעידן הזה אני חושבת שהפעילות הזו חשובה מתמיד.

יונתן, אם אני יכולה לבקש שתתמקד באמת בנושא של הדיון שלנו היום.

(מדבר באנגלית).

(תרגום חופשי של דברי יונתן בראון): הפעילות של הארגון, ספציפית בהקשר של הקורונה, גם לסייע לקהילה, גם לסייע לסטודנטים עצמם, גם להנגיש את הידע וגם לסייע לקהילה, אם באמצעות מזון, חלוקת מזון וכו'.

(מדבר באנגלית).

תודה רבה, יונתן, ובאמת ידברו עוד מעט הנציגים מהמקומות השונים שחברים ב-WUJS, כשהמרכז נמצא בירושלים ומקשר בין כל הסטודנטים דווקא מירושלים, גם מבחינת זהות יהודית תמיד וגם בתקופה הזו, שעוד מעט נשמע על האתגרים השונים שבה.

ביני גוטמן, מאירופה, נשיא אירופה, נמצא איתנו, ומי שיכול לדבר עברית, רק כי זה יצמצם את הזמן שאני מתרגמת.

תודה רבה, זה כבוד להיות כאן. (מדבר באנגלית).

(תרגום חופשי של דברי ביני גוטמן): ביני מייצג כ-160,000 קולות מ-36 מדינות באירופה.

ביני, ספר לנו קצת על האתגרים דווקא בתקופת הקורונה, אנחנו רוצים להתמקד באתגרים.

(מדבר באנגלית).

(תרגום חופשי של דברי ביני גוטמן): ביני גם דיבר על האתגרים סביב הקורונה, הפיזיים יותר, הסברה והנגשה של מידע וגם סיוע לקהילה ומצד שני גם על הפעילות של הארגון שמאפשר להם לדעת איך לפעול בתוך הקמפוסים.

אם תוכל לספר לנו יותר על האתגרים הללו, שמצריכים הנחיות מיוחדות.

(מדבר באנגלית).

(תרגום חופשי של דברי ביני גוטמן): זה מאוד חשוב. בעצם ביני מספר לנו על סקר שהם ערכו ביחד עם האיחוד האירופי שלפיו 49% מיהודים צעירים היום באירופה חוו מעשה אנטישמי או אירוע אנטישמי, ומצד שני 80% מהם מרגישים בזהותם ומגדירים את עצמם כאירופאים. בנוסף למה שקורה בשנים האחרונות, בעצם כתהליך, ביני מוסיף, שוב, את ההאשמה בווירוס שהם חווים אותה כסטודנטים צעירים וזה ממש מהווה ממש סכנה לסטודנטים צעירים באירופה.

ביני, אם תוכל לספר לנו יותר אם יש לכם כלים ואמצעים שאתם יכולים להציע לתלמידים ואם יש לכם, בנוסף לסטטיסטיקה שציינת, סטטיסטיקה ספציפית בקשר לאיזו השפעה יש לזה על החיים ביום יום של הסטודנטים בקמפוסים באירופה. \

(מדבר באנגלית).

(תרגום חופשי של דברי ביני גוטמן): ביני גם מגיע לבקשה מאוד מאוד פרקטית והיא שיש ארגונים ו/או מנהיגים ספציפיים שבאמת משתמשים בתיאוריות אנטישמיות והוא פונה לכנסת ישראל בבקשה שלא יהיה שיתוף פעולה שמאפשר את ההמשך הפעילות של אותם מנהיגים או ארגונים שעוסקים בפעולות אנטישמיות ושנשמע, או לפחות ניקח בחשבון גם את הקולות מהשטח ואת החוויות שהם חווים אותם. תודה, ביני.

מקנדה, לירן חייק, מאוניברסיטת ריירסון.

שלום לכולם. (מדברת באנגלית).

(תרגום חופשי של דברי לירן חייק): אני רק אתרגם. אני רק אומר שמעבר לתוכן על ישראל שלירן מתארת לנו שמהמרצים עצמם ישנם מקרים של חד צדדיות, שהם מתארים את ישראל כמדינת אפרטהייד, היא מתארת את תחושת הסטודנטים כמובן שנובעת מכך שזהו הפרופסור שמציג נרטיב נאמר חד צדדי, אם לא שקרי. וזה גם משקף בכלל את האווירה בקמפוסים, זאת אומרת מעבר למרצים כמובן שיש לכך השלכות.

ואני אומר שכשמדינת ישראל מושווית לדרום אפריקה בתקופת האפרטהייד, למי שאינם יודעים ונמצאים איתנו, מתקיים בכל שנה שבוע אפרטהייד ישראל, זאת אומרת זה כבר התקבע עד כדי כך בנרטיב שאין אפילו סימן שאלה בסוף ההקבלה הזאת, בכל שנה מתקיים Israel apartheid week בכל הקמפוסים ברחבי צפון אמריקה ואולי במקומות אחרים בעולם גם כן.

(מדברת באנגלית).

(תרגום חופשי של דברי לירן חייק): רק להגיד שהארגונים שפועלים בקמפוס בצורה מאוד מאוד מאורגנת גם מצליחים להשפיע על כלל הסטודנטים, זאת אומרת גם אם הם לא חלק מאותם ארגונים. לירן מנתה את חלק משמות הארגונים הללו, אבל זה בעצם חלק מפעילות מאוד מאוד משמעותית שיש בקמפוסים שמבודדת את הסטודנטים היהודיים.

אנחנו שומעים על כך מהסטודנטים שנמצאים כאן היום ובכלל כבר שנים רבות, אפשר לדמיין את ההשפעה על הסטודנטים עצמם. אולי בתקופה האחרונה, לירן, אם את יכולה להתייחס לנושא הנקודתי של covid 19, אם יש הבדלים בתחושה של הסטודנטים, למרות שאנחנו יותר בזום. אני לא יודעת אם זה טוב יותר או פחות טוב.

(מדברת באנגלית).

(תרגום חופשי של דברי לירן חייק): מה שלירן נוגעת בו עכשיו, שדווקא בתקופת הקורונה, וצריך לקחת את זה בחשבון, דיברנו על זה גם בדיונים אחרים שהתקיימו פה בהקשרים אחרים, שמה שקורה במעבר שלנו און ליין זה שהמסרים מגיעים גם למספרים הרבה יותר גדולים. זה לא רק בקמפוס, זה כבר לא רק בקמפוס, אלא עבר לפלטפורמות הדיגיטליות, שהארגונים הללו, אותם ארגונים שפעילים בקמפוס, משתמשים בזום או להעביר וובינרים ובאמת התוכן שלהם ממשיך להיות אותו תוכן, רק שהוא מגיע להרבה יותר סטודנטים.

והסטודנטים היהודים, אני מניחה גם, מרגישים הרבה יותר מבודדים כשזה מה שקורה. לירן, אם את יכולה לתאר לנו, בבקשה, איך זה משפיע על סטודנטים יהודים היום כשזו המציאות, בזום, בוובינרים.

אני מרגישה גם שזה הולך לצד השני, הרבה סטודנטים יהודיים מכינים תוכן ומעלים תוכן שמציג את הצד שלנו, שזה גם חלק חיובי מכל הדבר הזה.

חשוב.

ואני יכולה גם להמשיך על הצד השני, (תרגום חופשי מהשפה האנגלית): מאז תחילת הקורונה שמתי לב שהמדיה החברתית מתמלאת פוסטים אנטישמיים, במיוחד בטיקטוק.

אז קודם כל חשוב מאוד מה שאת אומרת, לירן, את גם מזהה את ההזדמנויות שלצד המשבר הגדול, וזה שאפשר להשתמש באותם כלים של הפלטפורמות הדיגיטליות כדי להפיץ תוכן נגדי לכל הפחות. ולמה שאמרת עכשיו, אני רק אומר שהיו פה שני דיונים שכבר קיימנו פה בכנסת ישראל, ספציפית על הפלטפורמות הדיגיטליות, בהחלט יש עלייה מאוד גדולה לתוכן אנטישמי בפלטפורמות הדיגיטליות ולזה צריך לתת את הדעת.

וצריך לחשוב גם מה עושים בנושא בהקשר לאוניברסיטאות עצמן, אם אפשר לעשות משהו, אי אפשר בנושא של האתגרים של הקורונה להתעלם מהשימוש הנוסף שנעשה בפלטפורמות הדיגיטליות. תודה רבה, לירן.

יש לנו מאמריקה הלטינית את אנדרס טסרה.

שלום שלום, צהריים טובים לכולם ותודה רבה על ההזמנה. אני גם אדבר באנגלית (מדבר באנגלית).

אני רק אשאל, מה שקורה עכשיו ספציפית בתקופת הקורונה, אתם מרגישים שאתם משתמשים ועושים יותר הסברה, או יותר public diplomacy מלפני תקופת הקורונה? לגבי דרום אמריקה אני שואלת.

כן. (מדבר באנגלית).

אתה יכול להמשיך לספר לנו על צ'ילה כדוגמה, זה חשוב מאוד.

(מדבר באנגלית).

(תרגום חופשי של דברי אנדרס טסרה): אנחנו רואים תופעה בצ'ילה, דווקא בתקופה האחרונה, שמאפשרת אל מול דמוגרפיה משתנה בצ'ילה, 400,000 פלסטינים שבעצם מאוד מאוד פעילים נגד ישראל, מרגישים בקמפוס שינוי שה-BDS בא בבת אחת לתוך הקמפוסים בצ'ילה.

מה שלא היה קודם? זו לא הייתה סיטואציה לפני כן? זו תופעה של כמה שנים, או שזה רק לאחרונה?

(מדבר באנגלית).

(תרגום חופשי של דברי אנדרס טסרה): מה שעולה שוב, בצורה מאוד מאוד ברורה, שדווקא בתקופה הזאת של הקורונה האתגר שלנו הוא, שוב, מה שקורה און ליין, מה שיצא מהקמפוס ועלה לפלטפורמות הדיגיטליות ומאפשר שימוש על ידי מי שמפיצים את התכנים האנטישמיים בצורה יותר מרוכזת.

ואיך זה משפיע על הסטודנטים היהודיים? אולי תספר לנו קצת, אנדרס.

(מדבר באנגלית).

(תרגום חופשי של דברי אנדרס טסרה): אני רוצה לתרגם, כיוון שאנדרס מתאר תהליך בתוך התאחדויות הסטודנטים השונות, שבעצם מביאים להצבעה שינוי של מדיניות של האוניברסיטה דרך ארגוני הסטודנטים, ואני אומר שלפי מה שאני שומעת זה בעצם שכפול ממה שאנחנו כבר מכירים בצפון אמריקה, שעכשיו מגיע לדרום אמריקה.

אני אשאל עוד מעט את הגורמים שנמצאים פה סביב השולחן האם אנחנו מיישמים את מה שלמדנו, היות שכבר we been there and done this ולכאורה יש לנו כבר כלים לתת לסטודנטים, אני מקווה, כדי לדעת למקד ולרכז את הכוחות שלהם במאבק נגד מה שקורה מתוך הגופים של הסטודנטים. עוד משהו, אנדרס, שחשוב שנכיר.

(מדבר באנגלית).

(תרגום חופשי של דברי אנדרס טסרה): אנדרס מבקש, אם הבנתי נכון, דווקא מאגודות הידידים של המדינות שיש לנו פה בתוך הכנסת, וזו דווקא נקודה מאוד חשובה, אני חושבת שאגודות הידידות, שחברי הכנסת יושבים בהן עם מקביליהם הפרלמנטריים בפרלמנטים בצד השני, חשוב מאוד להעלות את הנקודה הזאת ובעצם לייצר את הקשר בין הארגונים הסטודנטיאליים לכנסת ולחברי הכנסת שיש להם את הקשרים האלה דרך אגודות הידידות. זו נקודה חשובה, תודה רבה, אנדרס.

(מדבר באנגלית).

חשוב מאוד ותודה שאתה מעלה את זה. (תרגום חופשי של דברי אנדרס טסרה): אנדרס סיכם עם זה שבאמת יש אתגרים, גם ברמה הממשלתית כמובן ובפרלמנט, ובאמת יש מקום חשוב מאוד לכנסת ישראל ולחברי הכנסת להכיר את המציאות בשטח כפי שהסטודנטים חווים אותה והקהילות היהודיות בכלל חוות אותה. הסטודנטים לפעמים הם רק המדד הראשוני כיוון שהם נמצאים שם בתווך, בין הפלטפורמות הדיגיטליות לקמפוסים עצמם, בין הצעירים, אני חושב שחשוב מאוד שהם יהיו המדד שלנו ונהיה מאוד קשובים.

בינתיים הצטרף אלינו חבר הכנסת אריאל קלנר, אם יש לך משהו שתרצה לומר לפני שאנחנו ממשיכים?

קודם כל אני חושב שהדיון הזה ממש ממש חשוב, לכן רצתי אליו למרות שאני פה מתזז בין דיונים, אבל זה באמת באמת חשוב. קודם כל הצעה נהדרת, ההצעה של אנדרס עכשיו נהדרת, יש פה קבוצות ידידות ואין שום סיבה שהקבוצות האלה לא יפעלו לקידום הידידות, גם כלפי היהודים וגם כלפי הסטודנטים שנמצאים שם בחו"ל. אני חושב שאנחנו צריכים גם כוועדה לקבל כאן פניות ולהיות פה אוזן קשובה שהם ייפנו. אני באופן אישי מזמין את כולם.

זה בדיוק מה שנאמר בתחילת הדיון.

אז אני מתנצל אם אני חוזר פה על משהו, אבל באופן אישי אני יכול להגיד גם על עצמי, אני כאן לכל מי שצריך שיפנה, שירגיש בנוח לפנות גם אליי. אפשר למסור את הפרטים שלי, גם כשדולה שאנחנו פועלים ובכלל חשוב מאוד לקדם ולחזק אותם. אף פעם לא היה קל להיות יהודי, אנחנו ערב ראש השנה ואנחנו צריכים להיות חזקים ואני מחזק אותם.

זה לא לחזק אותם, אני אומר, אני מנסה לשנות תפיסה ובכלל לאתגר את הפרדיגמה הזאת, זה לא לחזק אותם, זה לחזק את עצמנו. זאת אומרת הסיבה שהוועדה הזאת קמה זה מתוך ההבנה שחוץ זה ביטחון וזה חוץ, זה החוץ שלנו, הסטודנטים שנמצאים עכשיו פה איתנו בזום, ואנחנו חייבים להבין את זה. אנחנו לא עושים את זה כדי לחזק אותם, אלא כדי לחזק את כולנו, את מי שנמצא בתפוצות ואת מדינת ישראל ביחד וזאת השותפות הזאת. זה שינוי הפרדיגמה בתפיסה שאולי אנחנו משנים את השיח במידה מסוימת והתובנות שאנחנו חייבים לפעול ביחד ובשיח מכבד ומכיל, לא רק כי מטרה אחת שבסופו של דבר כולם יהיו בארץ, נהפוך הוא, עם הכרה בכך שיש אנשים בתפוצות שהגשר בינינו הוא מה שמחזק את כולנו.

אז תודה, אריאל, ובהחלט הוועדה תרשום לפניה את ההצעה המצוינת הזאת לייצר את הקשר בין אגודות הידידות בכנסת, אני חושבת שזה משהו מאוד מאוד קונקרטי שאפשר לשנות אותו.

מדרום אפריקה יש לנו את אריאל גולדברג. אריאל, אם אפשר בעברית.

אני אדבר באנגלית.

בסדר, אני אתרגם. בבקשה, אריאל.

(מדבר באנגלית).

אני רוצה לתרגם. חשוב מאוד מה שהעלית עכשיו, אריאל, אני חושבת שזה הצד השני של המטבע, שחשוב שגם הגורמים שנמצאים איתנו ייתנו אולי את דעתם על זה ונחשוב ביחד מה אפשר לעשות עם זה, עם זה שהקמפוסים אינם מתפקדים באותה צורה, איך אפשר וצריך למקסם את המציאות הזאת שעברה רק לאון ליין. יש לזה הרבה מאוד השלכות והרבה מאוד אתגרים, שלא לדבר על כך שאנחנו מאבדים את תחושת הלכידות או האחדות או הביחד הזה כשאין מפגשים פיזיים ויש בכך משהו מאוד מאוד מאתגר.

מצד שני אני אומר שלצד זה יש הזדמנות מאוד גדולה והיא שכפי שאויבי מדינת ישראל משתמשים בפלטפורמות הדיגיטליות להפיץ מסרים ומגיעים להרבה יותר אנשים בקהל היעד שלהם, גם אולי לכל מי שנמצאים פה, ברגע שהם שומעים מכם ואם אפשר למצוא את הדרך לעבוד ביחד, אפשר להנגיש את התכנים האלה להרבה יותר סטודנטים מבעבר בדרך כזו או אחרת. אז חשוב מאוד. תודה רבה, אריאל, עוד משהו לגבי דרום אפריקה.

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית): המצב הכלכלי בדרום אפריקה מסוכן, המדינה והקהילה נפגעו קשה, כך שהרבה דרכים שיכולנו להביא סטודנטים לישראל נחסמו ואנחנו נאבקים וזה אתגר גדול בשבילנו, כי זו הייתה אחת מהדרכים להראות לסטודנטים דרום אפריקאים את ישראל ובהתחשב בהיסטוריה והאפרטהייד שהיה בדרום אפריקה זה מאוד חשוב שאנחנו נראה לסטודנטים מדרום אפריקה, יהודים ולא יהודים, את ישראל ולהראות מה זה מדינת ישראל ולמה היא לא מדינת אפרטהייד. המצב הכלכלי בעידן הקורונה מקשה עלינו לעשות את זה.

אני חושבת שאתה מעלה נושא חשוב, גם אל מול הגורמים שנמצאים פה מהסוכנות היהודית, גם אל מול משרד התפוצות, לייעד תקציב בעצם כדי שהפעילות שעד כה התקיימה וקיבלה האטה מאוד משמעותית ואל מול מציאות שאנחנו מדברים עליה הרבה פעמים בוועדה הזו מכיוונים שונים והיא המציאות של פילנתרופיה שתלך ותדעך מהתפוצות, מסיבות ברורות לנו, כחלק מההשלכות של האתגרים של הקורונה וצריך להיערך לכך. צריך להיערך לכך מבעוד מועד ולדעת שמדינת ישראל רואה בכך חשיבות והחשיבות הזאת מיתרגמת לתמיכה כספית בפרויקטים.

עברו 50 מיליון שקלים ממשרד התפוצות ואני ארצה שאנחנו גם נבין מהם האם יש ל-50 מיליון השקלים האלה גם תרגום בנושאים הספציפיים שאנחנו מדברים עליהם, גם ל-outreach לסטודנטים וגם להבאתם ארצה כשהדבר מתאפשר.

תודה רבה לאריאל. יש איתנו את שרה מארצות הברית. שרה, אם תוכלי להתייחס גם לנושא של הקורונה.

(תרגום חופשי מאנגלית): אני רוצה לשתף אתכם בסיפור הרואי על סטודנטית שהתמודדה עם אנטישמיות, אבל לפני שאתחיל אספר קצת מניסיוני. אני נכדה של ניצולי שואה והיותי יהודייה שגרה בגולה היה חלק גדול בזהות שלי. סבתא שלי הייתה ציונית אדוקה שחשה קשר עמוק לישראל.

(תרגום חופשי של דברי שרה טראגר): כנכדה לניצולי שואה שבאמת ערכי הציונות על בסיסם היא גדלה, ושרה רוצה לחלוק איתנו סיפור ספציפי כאנקדוטה לאנטישמיות שחוותה סטודנטית בקמפוס שלה. בבקשה, שרה.

(מדברת באנגלית).

(תרגום חופשי של דברי שרה טראגר): את מספרת על הסיפור האישי שלך כמי שגדלה בבית ציוני, אבל אף פעם לא הזדהתה בהכרח עם הצורך לפעול עד השנה הראשונה באוניברסיטה. מה שקורה בקמפוסים בארצות הברית כבר תקופה, לא רק בהכרח בתקופת הקורונה, בעצם שיהודים שנחשבים לקולוניאליסטים או ל-white supremacy ו-whitewashing וכל מיני מושגים, מה שבארץ הרבה פחות מכירים, בקמפוסים אוניברסיטאיים, חשוב לי לומר לצורך הפרוטוקול, תהליכים גלובליים שמתרחשים באוניברסיטאות והיחס לסטודנטים היהודיים נובע מהם.

אבל אני אכן אבקש, שרה, אם תוכלי להגיע למקום שמתכתב עם משבר הקורונה כך שנוכל להתמקד בנושא שלנו.

(מדברת באנגלית).

(תרגום חופשי של דברי שרה טראגר): אני אתרגם בקצרה. שרה שוב מדברת על המציאות הזאת שהשתנתה ועברה לאון ליין וההשלכות של זה לרבות ממש הצורך לחדד עבור סטודנטים מה מהווה אנטישמיות ואיך אפשר בתוך האוניברסיטה לפעול על מנת להגדיר מהי אנטישמיות כדי שנוכל להיאבק בתופעות של האנטישמיות.

אני אגיד שאולי יש פה גם הזדמנות לפעול אל מול האוניברסיטאות, לחדד, כיוון שהדברים הפכו להיות כל כך אקוטיים ועברו און ליין דווקא יש פה הזדמנות, ופה אני מדברת אל הגורמים השונים והארגונים, לאסוף נתונים כדי להנגיש אותם לאוניברסיטאות כדי שהן תרגשנה את המחויבות לפעול, להגדיר את האנטישמיות, אולי ביתר שאת. אולי יש פה גם הזדמנות גדולה לנו שהאוניברסיטאות עצמן יחילו על עצמן, מתוך הכללים של עצמן, את ההגדרה של האנטישמיות כפי שהיא ויידעו גם לפעול כתוצאה, לא משנה באיזה דרך, משמעתית או אחרת, כנגד הסטודנטים שאפשר להוכיח שפעלו כך. יש בזה גם יתרון, כי יש לנו תיעוד, זאת אומרת יש לנו את הנתונים.

שרה, עוד משהו שחשוב שנדע? משהו נוסף, ספציפית מניסיונך שם ובתקופת הקורונה.

(מדברת באנגלית).

לגמרי. תודה רבה, שרה. (תרגום חופשי של דברי שרה טראגר): ושוב הנושא הזה של האנטישמיות שעברה און ליין בצורה מאוד מאוד מוחשית. זה משהו שחייבים להיות מודעים לו ולהתמודד איתו ויש לנו אחריות קולקטיבית לעשות את זה.

ואגב, זו בעיה גלובלית ולכן גם המענה חייב להיות גלובלי ואנחנו יושבים פה בכנסת ישראל, זה חלק מהסיבה שאנחנו יושבים דווקא פה, דווקא היום לקראת השנה החדשה, כדי שאנחנו נוכל גם לתת את הדעת וגם לתת דין וחשבון אם לא נשמע את הקולות הללו.

מאוסטרליה יש לנו את יהושע קירש, זה הסטודנט האחרון שיש איתנו ואז אנחנו נעבור לארגונים ולגורמי הממשלה.

(מדבר באנגלית).

(תרגום חופשי של דברי יהושע קירש): ההקדמה הקצרה על איגוד הסטודנטים הספציפי באוסטרליה שיש לו אלפי קילומטרים ואלפי סטודנטים שהוא מאגד תחתיו. בזמנים הרגילים הם יכולים לתת לכך מענה, השנה האחרונה, שהיא רחוקה מלהיות נורמלית, כמובן מאתגרת מאוד.

יהושע, אם תוכל להתמקד באתגרים שהתמודדתם איתם בחודשים האחרונים, ספציפית באוסטרליה.

(תרגום חופשי מאנגלית): באוסטרליה, בימים אלה של ואקום, ראינו ניאו נאצים שניצלו את ההזדמנות שהקמפוסים ריקים על מנת להפיץ חומרי תעמולה.

פיזית בקמפוסים הבחנתם בשינוי?

(מדבר באנגלית).

(תרגום חופשי של דברי יהושע קירש): רק לתרגם. בצורה מאוד מוחשית העובדה שהקמפוסים מתרוקנים מאפשרת לקבוצות ניאו נאציות להיכנס לוואקום הזה, כי אין דבר כזה ואקום, ולהשתמש בחללים שנוצרו כדי ממש לייצר שינוי בקמפוסים עצמם, באופן פיזי, שכמובן גורמים לתחושת סכנה לסטודנטים היהודים, מן הסתם. ג'וש, עוד משהו שעלינו לדעת על אוסטרליה?

(מדבר באנגלית).

(תרגום חופשי של דברי יהושע קירש): רק לומר שהנתונים מעידים על כך, יש עלייה של 30% בתוכן אנטישמי בקמפוסים ברחבי אוסטרליה. יש גם תיאוריות קונספירציה, כפי שאנחנו מכירים ממקומות אחרים בעולם, בין אם הם קשורים ספציפית לתקופת הקורונה ובין אם תיאוריות קונספירציה באופן כללי.

תודה רבה, יהושע. אריאל גולדברג מדרום אפריקה רצה להוסיף עוד משהו ואז נעבור מהסטודנטים לגורמים האחרים.

(מדבר באנגלית).

זו נקודה חשובה, אריאל. (תרגום חופשי של דברי אריאל גולדברג): הסטודנטים מאותגרים כבר שנים עם ההקבלה שבין דרום אפריקה, האפרטהייד של דרום אמריקה, למעשה מדרבן, שציינו לא מזמן, פחות או יותר 19 שנה, מאז אנחנו בעצם עומדים אל מול מציאות שבה מדינת ישראל מקבלת את ההקבלה הזאת, הכמובן שקרית, ודווקא לסטודנטים מדרום אפריקה ודווקא לנו יש את היכולת ואת האחריות לאפשר לנרטיב הזה לקבל, בעצם מתוך השיח יחד עם הסטודנטים מדרום אפריקה אל מול שאר הסטודנטים ברחבי העולם, וגם כדי שהם יוכלו להיות מצוידים במידע עצמו, בעובדות עצמן.

תודה, אריאל, בהחלט חשוב, נקודה חשובה שאנחנו ניקח לתשומת ליבנו וגם אל מול אגודת הידידות שיוצאת מפה, מהכנסת, אולי נוכל לייצר שם שיתוף פעולה מעניין. תודה.

אנחנו נמשיך עם הארגונים שנמצאים פה ואני אבקש מהארגונים להתייחס ספציפית למה ששמענו כאן, וגם אם יש נתונים נוספים שתרצו לחלוק איתנו, עם הוועדה, עם הסטודנטים שאולי לא תמיד נמצאים בפורום הזה כיוון שיש פה ארגונים שמאוגדים בארצות הברית וארגונים אחרים שמאוגדים בשאר העולם ויש פה הזדמנות ייחודית של שיח ביניכם, ביניהם, וזה חשוב מאוד.

נמצא איתנו שמעון פוגל מ-CIJA. שמעון, אני לא יודעת אם אתה כדאי שתדבר בעברית, אם כל הסטודנטים יבינו, אז אני מתלבטת ביני לביני מה לבקש ממך לעשות. אני יודעת שאתה יכול לדבר בעברית, אבל חשוב לי גם שהסטודנטים יבינו. מצטערת, דוד וונברג מדבר. דוד, אתה מוזמן לדבר מטעם CIJA. היי, דוד.

שלום וברכה, שמעון היה צריך לפרוש מהשיחה, הוא מבקש להתנצל. (מדבר באנגלית ומתרגם את דבריו). התרגום הקצר שלי בעברית הוא שפרופסורים שמזמן מתנגדים לישראל ודוגלים בעמדות אנטישמיות משתמשים בבמה שלהם בכיתות כדי להנחיל פחד ולהעביר את דעותיהם באופן גורף ולהפחיד סטודנטים יהודים מלהתבטא בכיתה.

הנקודה השנייה שלי היא שבגלל שהקמפוסים די ריקים הקבוצות הקיצוניות מנצלות את ההזדמנות לפעול בקמפוס, לתלות שלטים, לערוך כנסים בלי שהנהלת האוניברסיטה שמה לב לכך. זו כמובן תופעה מסוכנת.

הנקודה השלישית, כל תיאוריית הקונספירציה לגבי האחריות היהודית ואפילו הישראלית למחלת הקורונה וקונספירציות לגבי איך שהיהודים מנצלים את הקורונה כדי להרוויח ולהרוויח כסף, הדברים האלה מתחילים להיות נפוצים בקמפוסים.

הנקודה הרביעית היא שיש סטודנטים יהודים שמעדיפים לא להתבלט משום שהם לא רוצים להיות מטורגטים לפעילות אנטי ישראלית או אנטי יהודית, ויש סטודנטים יהודים שפשוט מעדיפים לא להזדהות כיהודים ובוודאי לא להיות פעילים פרו ישראליים בקמפוס ובטווח הארוך זו תופעה מאוד מדאיגה ומסוכנת.

והנקודה החמישית והאחרונה, אני מסכם שהמצב בקמפוסים בקנדה לא עד כדי כך נורא כמו המצב בארצות הברית או בקמפוסים ביבשת אירופה, אין קמפוס אוניברסיטאי בקנדה שאין בו פעילות אנטישמית, אבל הפעילות הזאת נמצאת בשוליים ולא חודרת למיינסטרים של הפעילות בקמפוס נכון לעכשיו. אנחנו כמובן פוקחים עין על כך וסומכים על הסטודנטים היהודים שהם עושים את רוב העבודה לפעול בגאון ובתעוזה כנגד כל סממן של פעילות אנטי יהודית או אנטי ישראלית.

אני רוצה להודות לך, גברתי היושבת ראש, על היוזמה להקמת הוועדה הזאת ועל ההזדמנות לתת ל- CIJAאפשרות לדווח. תודה.

תודה, תודה רבה ואני חושבת שזה סיכום מאוד חשוב באופן כללי לאתגרים שנמצאים אל מולנו וגם בעת הזו ספציפית, כפי שגם השתקף מכל הדברים של הסטודנטים. אני אומר שהאחריות שלנו רק גדלה, גם ספציפית לגבי קנדה, זה שהמצב עוד לא גרוע כמו במקומות אחרים זה רק אומר שיש לנו עוד הרבה עבודה לעשות כדי שהם לא יגיעו לשם כיוון שאפשר גם ללמוד – וזה אני אומרת גם לנו, לכנסת ישראל. לצערי אני מכירה את הבעיה מקרוב, מה שחשוב לי זה להנגיש את ההבנה של הנושא הזה גם לכל המשרדים שנמצאים איתנו פה וגם להכרח שכנסת ישראל תהיה מודעת לאתגרים שקיימים.

הסטודנטים בחזית, כפי שאמרת, והארגונים שמנסים לסייע להם ולתת להם את הכלים כדי להיאבק בדבר הזה, והדבר הכי חשוב בעיניי זה שיתוף הפעולה בינינו, בין כולנו, על מנת לאפשר ולתת לסטודנטים את הכלים המיטביים שכבר יש לנו. בהרבה מאוד מהמקרים למדנו ממדינות מסוימות ואפשר להשתמש באותם כלים במדינות אחרות והם לא צריכים להרגיש את תחושת הבדידות הזאת ושכל פעם נמציא את זה מחדש. ואולי תקופת הקורונה היא ההזדמנות הזו שתאפשר לכולנו את שיתוף הפעולה הזה, הטוב יותר, ומי ייתן ובשנה החדשה כך נעשה.

אני מזמינה את מייקל דיקסון, ממש בקצרה, מה שלא נאמר עדיין, כדי שניתן גם לארגונים האחרים, וגם יש לנו הרבה מגורמי הממשלה שנמצאים איתנו שאני אשמח שייתנו את דעתם גם.

(תרגום חופשי מהשפה האנגלית). תודה ליושבת ראש. שבועות ספורים אחרי 11 בספטמבר אוניברסיטת סן פרנסיסקו מאפשרים לטרוריסטית, לילה חאלד, שהיא חלק מארגון שהוגדר כארגון טרור על ידי ארה"ב, קנדה, ישראל והאיחוד האירופי לדבר באוניברסיטה. למרות שתודה לאל שהיא לא הצליחה לרצוח רבים לתת לחאלד להופיע זה לא שונה מלתת לאחד מרוצחי 11 בספטמבר לדבר בפני סטודנטים באוניברסיטה. חאלד הוזמנה להעביר סמינר בשם מגדר, צדק והתנגדות, במסגרת לימודי פוליטיקה ואתניות. נשיאת האוניברסיטה, לין מהוני, הזכירה שחאלד מגיעה ללמד בקמפוס, אבל היא לא ציינה את שמה ולא את הארגון שאליו היא משתייכת. הנשיאה הייתה צריכה להזמין נציגים ומשפחות של הקורבנות החפים מפשע שיוכלו להשמיע גם את קולם. זה מסר לסטודנטים היהודים, זה מסר שההתנגדות מהסוג הזה, שזו גם הכותרת שניתנה לסמינר, היא אולי לגיטימית. זו בושה לתת לטרוריסטית את הבמה לדבר באמריקה, במקום שנפגע כל כך קשה מהטרור, זה פוגע בקורבנות ה-11 בספטמבר ובכל קורבנות הטרור, וזה מטריד שמי שמארח אותה הוא הקולג' הזה. צריך לנסות לעצור את זה כדי שהמקום הזה לא יהיה פלטפורמה לקידום הטיה אנטי ישראלית ואנטישמית.

תודה רבה, מייקל. אני רק אתרגם ממש בקצרה, רק לצורך הפרוטוקול. (תרגום חופשי של דברי מייקל דיקסון): לילה חאלד הוזמנה והיא תדבר ותיתן איזה שהוא קורס על מגדר, צדק ו-resistance, לתת את הפלטפורמה הזאת ומהבחינה הזאת לאפשר לטרוריסטית, ממש ימים אחרי שציינו את ה-11 בספטמבר. אני אומר, ואני אוסיף על מה שמייקל אמר, שזה לא רק פוגע ביהודים ובסטודנטים היהודים בקמפוס, זה בעצם מאפשר את המשך תרבות החסינות כלפי הטרור באופן כללי, כלפי מדינות שיש בהן שלטון של טרור וכלפי ארגונים שמשתמשים בטרור.

אני חושבת שיש פה קריאה מאוד משמעותית, אני הייתי אומרת מכנסת ישראל ולרבות למצוא את הדרכים להוציא מכתב כזה על ידי הגורמים שנמצאים איתנו, ועוד מעט הם ידברו גם, מהמשרדים השונים, ומכתב שיכול לצאת גם מהוועדה הזאת, כיוון שהאוניברסיטאות והקמפוסים חייבים להתחיל לתת דין וחשבון על ההשלכות של תרבות החסינות, כפי שאנחנו קוראים לה, שנוצרת, ואגב, כפי שאמרתי, היא באמת לא משפיעה אך ורק על הסטודנטים היהודיים. זה מתחיל עם הסטודנטים היהודיים, זה לא נגמר אף פעם עם הסטודנטים היהודיים, כפי שהיום אנחנו רואים את מה שנקרא ה-cancel culture, תרבות הביטול שהייתי אומרת שיכול להיות שהניצנים שלה היו בניסיון של ה-BDS בקמפוסים, אנחנו רואים איך שזה משפיע על קבוצות אחרות גם כן.

אני חושבת שיש חשיבות מאוד גדולה שאנחנו גם נאגד את הכוחות וגם נחשוף את המוסר הכפול. אין פה ניסיון להשתיק קולות, אני אשת זכויות אדם ואני אשת חופש ביטוי ומאמינה בחופש הביטוי, לא מדובר פה בחופש ביטוי למי שאנחנו יודעים שהיא טרוריסטית ואנחנו נצטרך לתת את הדעת על כך בצורה הנכונה ביותר גם בהגדרה. נהפוך הוא, דווקא במוסדות חינוך צריך להבין ולהגדיר מהו טרור, דווקא במוסדות חינוך, מהי אנטישמיות. כן, זה האתגר של הדיון הזה ובכלל, בטח בתקופה הזאת של הקורונה.

נמצאים איתנו עוד שני ארגונים שאני רוצה לתת להם ממש בחמש דקות אם יש להם להוסיף מהפרספקטיבה שלהם כדי שנאפשר גם לכל שאר הגורמים לתת בדקותיים איך אפשר למקסם, לשתף פעולה, להשמיע את קולות הסטודנטים ברחבי העולם. נעמי נמצאת כאן, אנחנו שמענו המון מהסטודנטים מ-WUJS, אשמח לשמוע ממש בקצרה, כדי שניתן גם למשרדים.

תודה רבה על ההזדמנות להיות פה וגם בשם הסטודנטים שלנו. מה שאני רוצה להגיד ומה שאני חושבת שנהיה מאוד ברור בדיון הזה, שצריך להכליל את הסטודנטים בהרבה יותר ישיבות בוועדת התפוצות ואפילו בוועדות אחרות ולא רק בנושאים שקשורים רק לסטודנטים, כי הסטודנטים שלנו, כמו שאת אמרת, הם בחזית של כל הקהילות היהודיות והם יודעים מה שקורה בשטח וצריך לשמוע הרבה יותר מהם ולהכליל אותם. במיוחד WUJS, אנחנו מייצגים 53 מדינות מחוץ לצפון אמריקה, אפילו מדינות הכי קטנות שבדרך כלל לא מתייחסים אליהן כי הקהילות היהודיות שם מאוד קטנות. אני חושבת שהכנסת ממש צריכה לקחת בחשבון שאנחנו קיימים ומעוניינים והסטודנטים שלנו באמת רוצים לשתף במה שעובר עליהם וגם לתת כלים לאחרים וגם לחברי הכנסת. תודה.

תודה רבה, נעמי. אנחנו נפנה לגורמים שנמצאים איתנו, אני מתנצלת מראש ומבקשת לקצר ואפילו להתייחס ספציפית למה שאמרו הסטודנטים. נמצאת איתנו פה חמוטל, תציגי את עצמך לפרוטוקול.

שלום, חמוטל רוגל פוקס, אני מנהלת מחלקת קהילות יהודיות במשרד החוץ. תודה רבה ליושבת ראש הוועדה. אני אעבור בהתייחסות מאוד מאוד קצרה, נמצאים איתי גם שני קולגות, רותי כהן דאר, שהיא מנהלת המחלקה למאבק באנטישמיות, ואיתי מילנר, מהמחלקה לדיפלומטיה אזרחית. אני אתייחס ברשותך רק לדברים שנאמרו ואני אגיד על כמה דברים שנעשים בהקשר הזה כדי לא לצלול יחד עם כל המסובים לשולחן לסיפור של אנטישמיות קלאסית, אנטישמיות חדשה וכן הלאה שבסופו של דבר מביאה לתוצאות מאוד מצערות של 49% מצעירים באירופה שמרגישים שהם חוו אנטישמיות בתקופה האחרונה.

את מדברת על קואליציה, את מדברת על לאחד כוחות, וזה בהחלט כוחו של כל מי שיושב כאן מסביב לשולחן וכל מי שנמצא בחוד החנית. אני רוצה להתייחס למה שמייקל דיבר עליו, על לימודים אתניים בקליפורניה. אנחנו נמצאים במאבק משותף, בקואליציית מאבק לצד גורמים יהודיים וארגוני חברה אזרחית כדי לבטל את החדרת התכנים האנטישמיים/אנטי ישראליים אל תוך תוכנית הלימודים. אנחנו נמצאים במאבקים משותפים, בקואליציות משותפות, שכאשר הם מתבטאים אל מול הרשויות יחד עם כל הגורמים שנמצאים בשטח הם בדרך כלל נושאים פירות. ממש כפי שהזכרת, להציף, שוב, אל מול האוניברסיטאות, מה זה אומר אנטישמיות, מה זה אומר טרור, מה זה אומר אפליה ולהיפך, אל מול זכויות אדם.

אני לא אצלול כאן מעבר לזה, אם הקולגות שלי רוצים להרחיב קצת אתם מוזמנים, אבל אנחנו שם לצדכם בכל מקום ומקום פיזית ולרשותכם.

אני רק רוצה לחדד נקודה אחת מעבר לנושא של הקואליציות, שזה ממש חשוב ואין לזה תחליף, לעבודה המשותפת, לעדכון המשותף ולשיתוף הפעולה. אנחנו נמצאים בכל העולם, הנציגויות שלנו נמצאות בכל העולם, משגריר ועד אחרון השליחים מעורבים ומאוד מחוברים, גם מול הקהילות היהודיות, גם מול גופים אקדמיים - - -

אבל השאלה אם הסטודנטים עצמם, אם זה מגיע לסטודנטים.

בוודאי ובוודאי מול גורמי ממשל וגורמי אכיפה וגורמי מערכת החוק, שאלה הכלים שיש לנו כמדינה להתמודד עם התופעות האלה, מעבר לשיתוף הפעולה, לתמיכה בגופים, לעשייה המשותפת באירועים משותפים.

תודה. יוגב נמצא איתנו? מנהל המאבק באנטישמיות במשרד התפוצות. שלום, יוגב.

קודם כל ברכות על הוועדה, על עצם קיומה וכמובן על הדיון החשוב הזה. רוב מה ששמעתי כאן היום בעצם נוגע לאנטי ישראליות, הייתה כאן גם אנטישמיות חדשה, אבל התופעה שאנחנו מזהים בזמן האחרון זה באמת חדירה של סוגי אנטישמיות אחרים לתוך קמפוסים. חלק מזה הוזכר כאן גם עם תיאוריית ה-intersectionality, ההצטלבות של סוגי המאבקים השונים שהיהודים נתפסים בהם כגורם שהוא לא שייך לקואליציית המיעוטים, או כגורם שמאיים על הקואליציה הזאת ובעצם צריך לבחור כאן בין הזדהות עם ישראל, בין חיבור וקשר לישראל לבין חיבור לקואליציית המיעוטים הזאת.

יוגב, מה משרד התפוצות עושה כדי לסייע לסטודנטים בשטח? אם אני יכולה למקד.

חלק גדול מהתקציבים שקיבלנו עכשיו מתמקדים בנושא של חינוך וחיזוק הזהות היהודית ובעצם תמיכה גם בארגוני סטודנטים. זה פחות התחום שלי כמאבק באנטישמיות, ואז אם רוצים לדבר על זה אני חושב שכדאי להזמין את סמנכ"ל המשרד, חגי אליצור, שמרכז את הנושא הזה, הוא יוכל להסביר על התוכניות השונות. מעבר לזה אנחנו בתחום המאבק באנטישמיות מתמודדים עם כל אותם אספקטים שהם מעבר לדה לגיטימציה של מדינת ישראל.

אז אולי אני אחדד, אנחנו רואים שדווקא בתקופה הזאת, זאת אומרת למיטב הבנתי התקציב הזה ניתן דווקא לתקופת הקורונה, אל מול אתגרי הקורונה, ואנחנו שומעים פה על אתגרים חדשים וכבר יש את הארגונים בשטח ויש את הסטודנטים בשטח, הכול קיים, השאלה אם מדינת ישראל מייעדת לכך תקציב, בין אם זה תקציב כדי לאפשר את הפעילויות שכבר מתקיימות או את הנסיעות ארצה שמאפשרות לסטודנטים האלה, שדיברנו עליהן קודם, מדרום אפריקה למשל, להמשיך את הנסיעות הללו. האם משרד התפוצות רואה את זה כאחד מהדגשים שלו דווקא במשבר הקורונה.

התשובה היא בהחלט כן. חלק גדול מהתקציב הזה נועד גם לתמיכה בסטודנטים, לתמיכה בכל נושא החינוך היהודי שנקלע למצוקה בתקופה הזאת.

לא, אבל אני מחדדת, כי החינוך היהודי נקלע למצוקה, זה משהו אחד, זאת אומרת החינוך היהודי ובתי ספר שיקרסו, והם יקרסו, אין ספק, השאלה היא אם זה מסומן, או אם אנחנו יודעים שזה מסומן, ואגב, איך הסטודנטים או הארגונים יודעים לפנות אליכם על מנת לזכות בתקציב הזה ולהשתמש בו דווקא בתקופה הזאת.

אלה יותר תקציבים שנוגעים לקשר. אני אומר, זה לא בתחום המאבק באנטישמיות, זה בתחומי הקשר של ישראל-תפוצות ולכן כדאי להזמין את מי שעוסק בזה במשרד. אני עוסק בתחום המאבק באנטישמיות.

הבנתי. אז לצורך המאבק באנטישמיות לתקציב הזה אין שום דבר מיועד, צבוע מה שנקרא.

יש לנו פרויקטים אחרים שהם גם פרויקטים בבנייה וגם פרויקטים שנעשו - - -

אז, יוגב, אולי נוכל לחדד את זה וכן לייצר איזה שהוא שיח מול הגורם שאחראי על כך בחלוקה של התקציב הזה. אני חושבת שאל מול מה שאנחנו שומעים ואל מול המציאות יש בהחלט מקום, דווקא כשהוא תקציב קורונה, לחשוב ולתת את הדעת על איך. יכול להיות שזה לא רק כסף, זה גם כלים, אבל בטח ובטח אם זה תקציב קורונה שמיועד לסיוע, אז הוא לא רק לחינוך בבתי הספר בקהילות השונות, אלא אל מול מה שאנחנו שומעים היום.

נכון, זה גם ארגוני סטודנטים. אני פשוט אומר שהבן אדם הנכון להזמין אותו לדיון הזה, אם רוצים לקחת את זה לשם, זה סמנכ"ל המשרד.

הבנתי, בסדר גמור, אז אנחנו נדע לעשות follow up. בסדר גמור. תודה רבה, יוגב. משרד החוץ רצה להוסיף למה שכבר נאמר פה. נמצא איתנו איתי על הקו.

שלום, שלום. קודם כל אני גם מצטרף לברכות על הקמת הוועדה בנושא הכול כך חשוב הזה. שמעתי את מה שדיברו לפניי ואני מסכים עם 99% מהדברים. דבר אחד שלדעתי חשוב לציין, שהנושא החשוב שהוביל לשינוי בחודשים האחרונים בנושא ה-BDS, ואני מטפל בנושא ה-BDS בקמפוסים ממשרד החוץ, זה דווקא לא הקורונה, זה דווקא העניין של ג'ורג' פלויד והמהומות הבין גזעיות והבחירות בארצות הברית. כל אלה זה מה שנתן רוח מחודשת לתנועת ה-BDS שדווקא נחלשה בתקופת הקורונה, לפי מה שאנחנו רואים. כל זה בעצם נותן עוד גושפנקה, עוד חיזוק לזה שאנחנו צריכים לעבוד על ה- intersectionality, כי הארגונים מנגד מנצלים את המצב הזה בשביל לרכוב על המהומות האלה, לרכוב על הסנטימנט הזה ולהוביל גם מדיניות אנטי ישראלית.

מה שאנחנו מזהים שצריך לעשות זה בעצם לחבור גם אל אותם ארגונים באמצעות יצירת רלוונטיות לאותם ארגונים, בין אם זה קהילות African American, בין אם זה קהילות לטינים, קהילות כאלה. ואנחנו עושים את זה, אנחנו עושים את זה על ידי יצירת תכנים מתאימים, אנחנו עושים את זה על ידי תדרוכים שאנחנו נותנים לפעילים בקמפוסים, על ידי עבודה מול הקהילות עצמן של הקונסוליות שלנו, של השגרירויות שלנו, ואני חושב שזו נקודה מאוד חשובה.

תודה, איתי. קודם כל אני מאוד שמחה לשמוע שבאופן רשמי מדינת ישראל, אולי גם נמציא מילה, הבינה מהי intersectionality. אני אגיד שאנחנו בפער מאוד מאוד גדול של שנים ומה שהכי מצער בזה זה שאנחנו המצאנו את ה-intersectionality, לפני שקימברלי קרנשו השתמשה במושג הזה בשנות ה-90 כיוון שבשנות ה-60, למיטב זיכרוני, מרטין לותר קינג לא צעד לבדו.

לגמרי.

מאוד מצער אותי שאנחנו צריכים לעמוד מול מציאות שאנחנו מדביקים את הפער הגדול הזה, אבל זו המציאות, אכן, אני מסכימה איתך, ואני חושבת שההכרח, ואני מסכימה איתך שכמובן ה-BDS קיבל רוח גבית מכל שאר הדברים, אבל הם intersect כל התהליכים הללו, ומאוד חשוב שנדע גם לדבר עם הסטודנטים שחווים בשטח כדי שלא כל פעם נדביק את הפער בדיליי של כמה שנים אל מול מה שקורה גם היום.

אני חושבת ששמענו פה דברים שדווקא מאתגרים את המחשבה שאולי ב-covid 19 ה-BDS נחלש, אלא הוא עבר לפלטפורמות אחרות. כך לפחות אני שמעתי מחלק גדול מהסטודנטים, שהם לא מרגישים את ההיחלשות של ה-, אני לא אוהבת להשתמש בביטוי BDS, כי בעיניי BDS, כפי שאמרתי, הוא רק קמפיין שמשמש לסלול את הדרך למטרות גדולות יותר, אבל אני חושבת שכן החיבור עם הסטודנטים ובאמת היכולת פה לשמוע מה ששמענו היום מהשטח היא מאוד מאוד חשובה, כי זה חלק מהסיבה שאנחנו מדביקים פערים, אנחנו לא תמיד קשובים לקולות שחווים אותם מי שנמצאים בחזית. אבל תודה בכל אופן על תוספת הזאת.

נמצאים איתנו ממשרד לנושאים אסטרטגיים, יאיר פריימן. שלום, יאיר.

קודם כל אני רוצה לברך את היושבת ראש ולהצטרף לברכות על הקמת הוועדה הזאת, בהחלט יוזמה חשובה מאוד ונושא חשוב ואנחנו מברכים על כך, המון בהצלחה ויש לך הרבה עבודה, אז אנחנו לצדך.

הייתי אומרת שלכם יש הרבה עבודה ואני לצדכם.

אני רוצה לברך גם על זה שהתחלת עם הסטודנטים כי אני עשר שנים בשירות המדינה, גם במשרד ההסברה והתפוצות משנת 2012, גם מטה ההסברה הלאומי ועכשיו במשרד לנושאים האסטרטגיים, אז הנושאים האלה חוזרים כל הזמן ובאמת חשוב מאוד לשמוע מהשטח.

אנחנו נמצאים בקשר עם כל הארגונים שדיברו, אנחנו גם מכירים אישית, אני מכיר אישית את כל הנוכחים בדיון הזה, אז שלום לכולם ונקווה שנוכל להיפגש בקרוב, ואנחנו נמצאים כל הזמן גם בצורה משתנה - - -

יאיר, אולי אם תוכל לחדד לי, מעבר לדברים הכלליים שאתם עושים, מה בתקופה הזו, אם בכלל, נעשה לצורך היערכות, דווקא בתקופה הזו, כי התחלנו לא סתם בדיון הזה עם תחושת חירום אמיתית שהסטודנטים שידרו אותה גם, האם נעשו דברים, האם יש תוכנית לעשות דברים מתוך המשרד לעניינים אסטרטגיים?

נאמרו כמה דברים שאני רוצה להתחבר אליהם. קודם כל שיש עלייה באנטישמיות בקמפוסים, גם בארצות הברית, בעיקר עלייה שהיא גם קשורה לאנטישמיות מודרנית ולא רק אנטי ישראליות, וזה בהחלט משהו שאנחנו זיהינו בשנה-שנתיים האחרונות גם יחד עם משרד התפוצות. זה מאוד מאוד מדאיג. התחלפו בינתיים ממשלות, יש לנו מנכ"ל חדש ושרה חדשה, אז יש לנו פרויקטים שממשיכים, חלקם עם ארגונים של סטודנטים. צריך להזכיר שגם התקציב שלנו קטן, הוא היה יותר גדול והרבה מהדברים שרצינו לעשות נתקלנו בבעיות חוקיות לא פשוטות שקצר הזמן כרגע להרחיב עליהן, אבל אולי בהזדמנויות אחרות.

אבל תוכניות ספציפית לתקופה הזאת? היערכות ספציפית לתקופה הזו, להשלכות?

אז בתקופה הזו, אני חושב שאת פגשת את המנכ"ל שלנו, רונן מנליס כשהוא נכנס לתפקידו.

נכון.

ואני יכול להגיד לך שחלק מהפרויקטים שהוא דיבר איתך לפני מספר שבועות והאג'נדות משתנות לשני כיוונים מהבחינה של המשרד שלנו. קודם כל לגבי ה-BDS, אנחנו מסכימים עם הראייה שלך, אנחנו לא רואים את זה כמהות הכול אלא כקמפיין ספציפי מתופעה הרבה יותר רחבה שנקראת דה לגיטימציה ואנחנו רואים את עצמי כמי שפועלים באופן כללי לכל הגורמים שפועלים נגד מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ומסכימים איתך שמדובר רק בקמפיין אחד שהוא רק דוגמה קטנה לתופעה הרבה יותר רחבה.

לכן אנחנו פועלים במספר דרכים. קודם כל אנחנו שואפים להמשיך ולעבוד יחד עם ארגונים אחרים. אני יכול להגיד שמי שלא מכיר אותנו ולא נמצא ברשימות התפוצה שלנו, בשבועות הקרובים הולך לצאת קול קורא עם תקציב מאוד משמעותי לכל הארגונים, קול קורא שמוביל המנכ"ל שלנו יחד עם החל"צ שלנו, עם קונצרט.

קול קורא בתחום שאנחנו מדברים עליו, או באופן כללי? הזדמנות שהסטודנטים ישמעו והארגונים.

אנחנו הולכים להוציא קול קורא עם הרבה מאוד פעילויות. בעצם אנחנו נמצאים בתקופה קצת מורכבת, גם מבחינת הקורונה וגם מבחינת הממשלה לגבי התקציבים וכו', כידוע, ולכן אנחנו יוצאים בקול קורא שכל הארגונים יכולים לגשת אליו לפי נושאים של פעילויות שונות, גם במדיה ובכל מיני דרכים. שאלת אותי לגבי השינויים, אז בהחלט המשרד הולך לכיוונים הרבה יותר של פעילות במדיה.

אני רק אומר שהוועדה תשמח מאוד לקבל לכשיוצא הקול קורא הזה וגם לדעת איך מנגישים אותם לארגונים השונים לפי נושאים וכו'.

בהחלט. אז בהזדמנות הזו, מי שלא נמצא איתנו בקשר, גם נעביר אלייך כמובן, אני רושם לעצמי לדאוג לכך אישית.

מצוין.

ומי שלא מכיר את המשרד אז מוזמן ליצור איתנו קשר דרך הוועדה ואנחנו נשמח להוסיף אתכם לרשימה. בעצם המטרה של הקול קורא הזה זה קודם כל לאפשר למספר ארגונים רחב ככל הניתן לקבל כמה שיותר – בעצם שמנו שם פעילות שאנחנו מתכננים לעשות או היינו רוצים לראות וכל ארגון שעושה את הפעילות הזו יכול לגשת ואנחנו גם מתחילים עכשיו לתכנן פעילות חדשה בראי התקציב החדש שניתן וכמובן שאנחנו הולכים הרבה לדיגיטל ורשתות חברתיות. אנחנו גם מסכימים עם מה שנאמר גם על ידי היושבת ראש, שהרבה מהפעילות צריכה להיעשות גם בעצירת ההפצה של כל השנאה, גם ברשת וגם בכלל בקמפוסים, ואנחנו מזמינים את כולם להיות בקשר איתנו ולפעול יחד. כמובן שאנחנו עושים את זה בתיאום עם משרד התפוצות ומשרד החוץ, בתיאום מלא איתם ויחד איתם, אנחנו משתדלים לעזור לכולם.

מצוין. כאמור, אנחנו מאוד נשמח לקבל את זה וגם לעקוב אחרי הביצוע של הקול קורא הזה, יהיה מאוד מעניין.

נמצא איתנו השגריר לשעבר דני איילון, יו"ר העמותה 'האמת ישראלית'. זה my truth של אביחי שורשן?

אני מצטרף לברכות של כולם, היושב ראש, חברת הכנסת מיכל קוטלר וונש. נשמח גם להיפגש מעבר למדיה הדיגיטלית.

בהחלט.

אני רק רוצה להציע פתרון. קודם כל כל מה שהוסבר כאן וכל מה שתואר בהחלט ידוע ומוכר, הוא גם לא חדש, לצערי, לכן כשאני עזבתי את משרד החוץ לפני כשבע שנים הקמתי את 'האמת על ישראל' במטרה קודם כל להיכנס למרחב המקוון, כי שם באמת נמצאים כל הצעירים, ולהגיע לאותם צעירים עוד לפני שהם אפילו מגיעים לקמפוסים, כלומר להגיע אליהם על האייפונים שלהם, על הטאבלטים וכו' וכו' במסרים קצרים של סרטונים.

מאז כבר כולם עושים סרטונים, כולל האויבים והיריבים שלנו, ואנחנו חשבנו על השלב הבא. כדי לעבוד בצורה שיטתית ומסודרת פנינו למשרד החינוך האמריקאי, הכנו קוריקולום של קורס על ישראל והמזרח התיכון, הקורס הזה אושר, עכשיו אנחנו מפיקים אותו ואישרנו אותו גם ב-1,500 קמפוסים בארצות הברית. כלומר מה שחשבנו, במקום להיכנס מבחוץ, מהחלונות, אנחנו ניכנס דרך הדלת הראשית כאשר הקורס הזה יוצג כקורס קוריקולום לבחירה בכמה שיותר אוניברסיטאות.

מעבר לזה אמרנו למה שסטודנטים ייקחו את הקורס הזה? רבים מהם אולי אפילו ינסו להתעלם מזה, אבל אז חשבנו לתת להם אינסנטיב. האינסנטיב פה זה שהקורס הזה מוצע בחצי מחיר מאשר קורס רגיל. זאת אומרת אם קורס נגיד של שלוש נקודות אקדמיות עולה 1,000 דולר, הקורס הזה יוצא ב-300 או 350 וכך גם מתוך שלא לשמה יבוא לשמה, ובצורה כזאת, דרך הממסד, דרך קורסים בקוריקולום, יועברו המסרים הנכונים, כמו שצריך.

אז הקורס הראשון, אני מקווה מאוד שהוא יצליח, אנחנו נשמח לדווח לכם, זה קורס שאנחנו מפיקים אותו עכשיו על ישראל, המזרח התיכון, הקורס הבא יהיה בנושא אנטישמיות, מתוך הבנה שהנושא של האנטישמיות מתגבר, החיבור בין אנטישמיות לאנטי ציוניות לאנטי ישראליות, ונשמח לחלוק עם כולכם את הקורס הזה, יש פה גם הרבה סטודנטים, וגם אם יש לכם קשרים עם כמה שיותר אוניברסיטאות, להכניס את זה לקוריקולום של אוניברסיטאות. זה נמצא כקורס בחירה שיש לו שלוש נקודות זכות, קרדיט, לתואר ראשון. זו ההצעה שלנו וזו הפעילות שלנו כרגע.

תודה רבה, דני. בהחלט חשוב מאוד במסגרת פתרונות ארוכי טווח ולא רק נקודתיים לתקופת קורונה, ובכלל באמת לפעול ביחד מכל הכיוונים האפשריים ובסוף בסוף אומרים שידע הוא כוח, אז גם כדי להפיג את מסך הבערות הזה שדרכו הרבה פעמים דווקא משם נכנסים לסטודנטים שאינם יודעים מספיק.

טוב, אני חושבת שאנחנו נסכם את הדיון בשלב זה. אני רוצה קודם כל להודות לכל מי שהיה פה ואפשר לי להשיק דיון ראשון של ועדת המשנה שבאמת ת עסוק באופן כללי בקשרי ישראל-תפוצות.

היא הוקמה רק אתמול.

ועדה שהוקמה רק אתמול, מזכירה לי מנהלת הוועדה, היא הוקמה אך אתמול. היה לנו חשוב מאוד לקיים דיון ראשון לפני ראש השנה כדי באמת לייצר את המחויבות של כולנו, את האחריות המשותפת של כולנו, כל מי שפה וכל מי שאינו פה, מטעם הכנסת. באמת לשקף ולשתף ולשמוע אתכם הסטודנטים כקהל יעד ראשון שפתחנו בפניו את הוועדה הזו כיוון שהכי חשוב לנו לייצר את הקשב הזה, לייצר את ההקשבה שלנו, הרבה פעמים יותר לשמוע מאשר לדבר, שזה קצת קשה בכנסת ישראל, אבל אם אנחנו לא נשמע אנחנו גם לא נבין, אם אנחנו לא נבין גם לא נבין את אחריותנו, ואני אומר בשלב הזה את חובתנו לפעול.

אני בכל אופן מרגישה תחושת חירום מאוד מאוד גדולה, אני חושבת שכל מי שעוסק בתחום הזה מרגיש את תחושת החירום הזו בצורה משותפת אליי, אני לא חושבת שאני מחדשת לאף אחד שנמצא פה בדיון את תחושת החירום הזו. אני חושבת שמדינת ישראל כבר שנים רבות בעצם יושבת על ספסל הנאשמים, איננה משתמשת בשפת הדין הבינלאומי, עלו פה כל מיני מושגים, כפי שאמרתי, בדיליי מאוד גדול, מ- intersectionalityועד התובנות של ההשלכות של התהליכים שקורים בזירה הבינלאומית, גם בקמפוסים, הקמפוסים כזירה מאוד חשובה שמשם יוצאת הבשורה. היום אנחנו רואים את היציאה שלהם מהקמפוס, לא רק פיזית מהקמפוס, אלא לאון ליין. אני חושבת שיש פה אתגר מאוד מאוד גדול לפנינו.

אני מודה לכל הסטודנטים שהגיעו, אני מודה לכל הארגונים שעוסקים, אני יודעת שאתם מקדישים לילות כימים לעבודה החשובה הזאת, וגם לכל משרדי הממשלה והגורמים שפה ונציגיהם שעושים לילות כימים כדי לרכז כוחות. אני אומר שאני חושבת שאין מנוס משיתוף פעולה הרבה יותר מעמיק, ואם הוועדה הזאת תוכל לסייע, הרבה פעמים בישיבתי בוועדות אני רואה איך הגורמים בפעם הראשונה שומעים ונפגשים וגם מזהים את החסמים ומצליחים להסיר אותם, גם את זה הוועדה מייעדת לה בנושא הכללי של השיח עם התפוצות, לא רק בנושא הזה של אנטישמיות ובטח לא רק בתקופה של covid 19 או בקמפוסים.

אני שוב מזכירה ואני מבקשת מכל מי שנמצאים איתנו, מאוד חשוב לוועדה במסגרת ההכרה של הקשב אליכם שתעלו אתם גם נושאים לדיון שחשוב שהוועדה תדון בהם, שהיא תביא אותם לתוך הכנסת, גם הגורמים הממשלתיים מהמשרדים השונים כמובן מוזמנים להציף לנו דיונים שחשוב שכנסת ישראל, דווקא בקשריה, תהיה מודעת יותר.

ואני כבר אתן דוגמה שעלתה פה היום, אני חושבת שהיא מצוינת ואני אביא אותה לכל חבריי וחברותיי בכנסת ישראל, ואני אפנה ליו"ר הכנסת במכתב, בבקשה לשתף פעולה בין אגודות הידידות השונות, ויש אותן. אני יו"ר אגודת הידידות עם קנדה ואני אהיה הראשונה שאפעל בתחום הזה מול האוניברסיטאות בקנדה, שם התחיל Israel apartheid week, מול האגודות השונות של הידידות בכנסת, אל מול עמיתינו הפרלמנטרים. יש פה חיבור מאוד חשוב ביחד עם הסטודנטים במדינות הללו ולפעול ביחד עם הסטודנטים היהודים בקמפוסים ברחבי העולם בנושאים של המאבק באנטישמיות, ספציפית עכשיו ובכלל, וגם במסגרת החשיבות של חיזוק הזהות היהודית והשייכות למדינת ישראל כמדינה שהוקמה על בסיס מגילת העצמאות כמדינה יהודית ודמוקרטית שבאמת חזונה הוא להיות עוגן של מי שנמצאים בתפוצות, והכתובת אליכם. אז כבר אני לוקחת מפה, מהדיון החשוב הזה, את ההצעה הזאת לגבי אגודות הידידות.

אני מודה לכולם, אני מבקשת באמת לאחל שנה טובה, שנת בריאות בתקופה המאתגרת הזאת ושנדע לזהות את ההזדמנויות שלצד האתגרים ולפעול כדי לממש אותם ולא להחמיץ את האפשרות לקדם את ההזדמנויות הללו. שנה טובה לכולם, הישיבה נעולה.



הישיבה ננעלה בשעה 14:00.