פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



19
ההועדה המיוחדת להתמודדות עם סמים ואלכוהול
16/09/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 17
מישיבת ההועדה המיוחדת להתמודדות עם סמים ואלכוהול
יום רביעי, כ"ז באלול התש"ף (16 בספטמבר 2020), שעה 9:32

הגנה על בני נוער וילדים מנזקי העישון בתקופת הקורונה

חברי הוועדה: מיכל קוטלר וונש – היו"ר

ד"ר תמר ברמן - טוקסולוגית ראשית, משרד הבריאות

סטייסי שושן - מפקחת אזורית, המחלקה לטיפול בהתמכרויות, משרד הבריאות

קרן רוט איטח - ממונה מניעת שימוש בסמים ואלכוהול, משרד החינוך

יהודה גליק - חבר כנסת לשעבר

פרופ' חגי לוין - יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, ההסתדרות הרפואית בישראל

פרופ' דיאן לוין - מנהלת המחלקה לחינוך וקידום בריאות, שירותי בריאות כללית

עמוס האוזנר - עו"ד, יו"ר המועצה הישראלית למניעת עישון

ד"ר יעל בר זאב - יו"ר החברה הרפואית למניעה וגמילה מעישון בישראל

פרופ' יהודה ניומרק - מנהל בית הספר לבריאות הציבור, האוניברסיטה העברית

פרופ' לאה רוזן - חוקרת, אוניברסיטת תל אביב

ד"ר מארק לוריא - יו"ר הוועדה להגבלת העישון

שירה כסלו - מנכ"לית המיזם הרב מגזרי למיגור העישון

דנה פרוסט - מקדמת בריאות, האגודה למלחמה בסרטן

דביר בן זאב - יו"ר המחוז ההתיישבותי, מועצת התלמידים והנוער הארצית

אורי לוין

אלעזר שטרן

בת שבע פנחסוב

אהובה שרון, חבר תרגומים


הגנה על בני נוער וילדים מנזקי העישון בתקופת הקורונה

בוקר טוב לכולם ולכולן. אנחנו נמצאים היום בדיון על הגנה על בני נוער וילדים מנזקי העישון בתקופת הקורונה. אני אדגיש שמטרת הדיון הספציפי הזה הוא העלאת המודעות לסכנות של עישון פסיבי של ילדים ותינוקות ומניעת התחלת עישון בקרב בני נוער בדגש על תקופת הקורונה בה אנחנו נמצאים. אני אומרת שוב ושוב לצד האתגרים הרבים שבמשבר הזה, יש בפנינו גם הזדמנויות רבות. התקופה מאירה זרקור על דברים רבים שבעצם כבר מבעבעים מתחת לפני השטח שנים רבות ואנחנו מנסים למקסם ולמצות את ההזדמנויות הללו שלצד המשבר גם בהקשר שלנו, בהקשר של העישון.

כהרגלנו נפתח בסרטון קצר כדי להכניס אותנו לחשיבה הנכונה ומשם נמשיך.

(הקרנת סרטון).

תודה. שוב בוקר טוב לכולם. תודה שהצטרפתם אלינו לדיון בנושא הגנה על בני נוער וילדים מנזקי העישון. אני אומר שהסרטון אומר הכול, הרבה פעמים בצורה הרבה יותר מדויקת ממה שאנחנו יכולים לשער וכך נראה גם בסרטון הזה.

כפי שכל המשתתפים באופן קבוע בדיונים יודעים שהוועדה בחרה להוביל נושאים שונים בדגש על הפריזמה או דרך הפריזמה של נושא ההתמכרויות. לכך גם התייחסו החבר'ה בסרטון. נזקי העישון הם בהחלט נגזרת ישירה של הנושא הזה. בגלל מורכבות הנושא של נזקי עישון, אנחנו מקיימים כאן סדרת דיוניים כאשר הראשון התקיים בשבוע שעבר ועסק בנזקי העישון בתקופת הקורונה. היום אנחנו מקלפים עוד שכבה ונתמקד בהשלכות נזקי העישון על בני נוער וילדים. בנושא הזה אני מחלקת את הדיון לשתי קטגוריות שכמובן שזורות זו בזו, כאשר הראשונה היא התמקדות בהגנה על ילדים מעישון פסיבי והשנייה היא מניעה בקרב בני נוער. אלה שני תתי נושאים שכמובן משלימים זה את זה. חשיפה של ילדים ובני נוער לעישון, בעיקר על ידי ההורים. שמענו על כך גם בסרטון. הסביבה הקרובה שמעשנת וגורמת לנרמול של העישון וכמובן גם לעלייה בסיכון הראשוני להתנסות ומהר מאוד גם להתמכר. ההתמכרות והפיכת הילד למעשן, אנחנו יודעים שמחקרים מוכיחים שהחשיפה לניקוטין בגיל ההתבגרות משפיעה ישירות גם על התפתחות המוח וגם מעלה את הסיכוי להתמכרות במיוחד בגילים הללו ועד גיל 25, כפי שהמדע היום כבר מגבה בנתונים.

אני מבקשת את התייחסות כל הגורמים שנמצאים כאן אתנו כדי שנוכל גם להבין את התמונה המלאה, גם להציף את הפערים שקיימים והפתרונות המקיפים וההוליסטיים שנדרשים. אנחנו אמנם דנים בשעת חרום ובהזדמנות זו כאשר אנחנו רואים עכשיו עלייה מאוד חדה גם בעישון, גם בקרב בני נוער, לצד הסיכון הנוסף של הידבקות בקורונה בין אם זה נרגילות או סיגריות אלקטרוניות.

אני רוצה לומר, ואני אומרת את זה הרבה פעמים גם כשחברי הכנסת הנוספים מצטרפים אלינו, שמדובר בנושא חוצה מגזרים, חוצה פוליטיקה, חוצה דתות, חוצה גילים, ללא הבדלי דת, גזע ומין. אלה הילדים והילדות של כולנו, בני ובנות הנוער של כולנו.

אני מזכירה גם את הדיון הזה שהיה לנו חשוב לקיים אותו בפתחה של שנה חדשה בצל הקורונה כאשר נחיה עם האתגר הזה. אני אומרת שחס וחלילה שנאמר כל הזמן שאנחנו רוצים לחזור לשגרה, אלא אנחנו צריכים לייצר שגרה חדשה. יש לנו כאן הזדמנות לזהות את האתגרים כפי שאמרנו אותם ובאמת גם להתמודד עם האתגרים הללו. הזדמנות שבל נחמיץ אותה, גם עכשיו, גם ספציפית לתקופה הזאת וגם לטווח רחוק.

אני יודעת שמי שנמצאים כאן אתנו, למיטב הבנתנו בנושא של ההורים והחשיפה של ילדים צעירים – ואני אשמח לשמוע על כך בהרחבה – אנחנו נמצאים במקום של חוסר מודעות של הורים. אנחנו יודעים ש-85 אחוזים מהעשן לא נראה לעין והחומרים המסכנים והרעילים, אין להם בהכרח ריח. הורים שחושבים שהם מגנים על ילדיהם, בין אם בפתיחת חלון או באמצעי אחר, לחלוטין אינם מודעים לרמת החשיפה של ילדיהם לנזקי העישון. הנתונים שיש לי, נכון לשנת 2017, בדומה לשאר העולם, כ-40 אחוזים מכלל ילדי ישראל חשופים לעישון פסיבי כזה. בסקר שנעשה והגיע לידינו נמצא כי כ-25 אחוזים מהתינוקות היהודים ו-52 אחוזים מהתינוקות הערבים חשופים לעישון כפוי החל מגילי כמה חודשים לחייהם. החשיפה לעישון פסיבי בקרב תינוקות וילדים מעלה את הסיכון לחלות במחלות שונות, כפי שכולנו יודעים, כמו שיעול, אסתמה, דלקת ריאות, צפצופים. בתקופת הקורונה, כפי שאמרנו, יש לכך השלכות נוספות שלובות זו בזו, גם ההדבקה היותר מסיבית וגם המחלות שמאפיינות את האתגרים שלצד הקורונה.

מחקר מאוניברסיטת סטנפורד מ-2019 מראה לנו כי 19 בני הנוער בישראל מעשנים, 26 מתוכם מעשנים סיגריות אלקטרוניות. שוב, אל מול משבר הקורונה, עת אנחנו יודעים שזה מגביר פי חמש את הסיכוי שלהם להידבקות בקורונה, יש לכך נפקויות מאוד משמעותיות דווקא היום. בני הנוער שמעשנים סיגריות רגילות או אלקטרוניות כמובן, כפי שאמרנו, מעמידים את עצמם בסיכון הזה בלי לדעת.

אני רוצה לדבר בדקה על הנושא של העלייה המדאיגה בשימוש בנרגילות גם בבתי קפה וגם בכלל. צריכת הנרגילה ממשיכה לעלות בעקביות. אני אומר שאני בטוחה – למרות שאין לנו נתונים שמעידים על הקשר הישיר - שדווקא בתקופת הקורונה בה כל כך הרבה דברים אסורים והמפגשים החברתיים הפכו לכאלה שהמפגש החברתי הזה הפך להיות סביב ההוויה החברתית שמעבירים את הנרגילה מפה לפה, כמובן שזה גורם נוסף להדבקה שחייבים לקחת אותו בחשבון.

על פי מחקר של האוניברסיטה העברית חברות הטבק מנצלות פרצות בחוק איסור פרסום מוצרי טבק ואנחנו נדבר על כך. אני מחויבת לתת בהקדם את הדעת על כך בכובעי כמחוקקת בגלל העובדה שאנחנו כבר ראינו דווקא בשבוע שעבר בדיון בוועדה אחרת שחברות הטבק לא קופאות על השמרים. תקופת קורונה היא גם הזדמנות עבורן. כאן יש לנו את המחויבות ואת האחריות להתייחס לנושא ביתר שאת ולדאוג לכך שהפרסום שהן עושות באגרסיביות למוצרים שלהן, יקבל מענה ראוי מטעמנו.

הנתונים האלה מדאיגים מאוד. אני בטוחה שאני אשמע נתונים נוספים שאולי אני אפילו לא מודעת להם. אנחנו נציף את הפערים הללו. מאוד חשוב לי לבקש מכם גם להציף את הנושאים והחסמים שהוועדה צריכה להמשיך לדון בהם ולקדם בדרכים השונות הפרלמנטריות, גם להעלות את הנתונים כאשר הם ישנם, ומדאיג שאין איזשהו מאגד או משהו שמתכלל את כל הנתונים, ולהתייחס גם לכך.

כל אחד יציג את עצמו במספר דקות. אני כמובן מודה לכם על עבודת הקודש שכולכם עושים. תציגו את הפערים ונראה איך אנחנו ביחד יכולים לאתר ולמצוא את הפתרונות הראויים, לנצל את ההזדמנויות, למצות את ההזדמנויות שבפנינו דווקא בהתייחסות לתקופה בה אנחנו נמצאים, תקופה שאני מרגישה בה – ובהרבה מאוד מובנים – תקופת חירום ממשית וגם בנושא הזה.

תודה לכולם. נתחיל עם דוקטור תמר ברמן, הטוקסולוגית הראשית של משרד הבריאות שנמצאת אתנו.

בוקר טוב. אני רוצה לדווח שאנחנו במשרד הבריאות בתקופה הזאת מבצעים סקר על חשיפה של ילדים לעישון סביבתי. אנחנו אוספים דוגמאות שתן מילדים בגילים ארבע עד 11 ואנחנו בודקים את רמת הקוטינין שזה תוצר פירוק של ניקוטין בשתן של הילדים כדי לכמת מה מידת החשיפה שלהם ואיזה אחוז מהילדים חשופים לעישון סביבתי. בסקר דומה בשנת 2011 ראינו שכמעט 60 אחוזים חשופים לעישון סביבתי ובתקופה הזאת, למרות כל הקושי, אנחנו כן ממשיכים לגייס אנשים, משפחות וילדים למחקר, מהמגזר היהודי והערבי, ואנחנו רוצים לראות מה מידת החשיפה.

דווקא בתקופה הזאת, העובדה היא שהילדים הרבה יותר בבתים. האם יש איזושהי חלוקה בהתייחסות דווקא לתקופה הזאת כדי לכמת אותה בצורה מיטבית ולאסוף את הנתונים הללו או שזה יהיה סקר הרבה יותר ארוך טווח? אני שמחה שיש את הסקר הזה כי הטריד אותי שיש לנו נתונים רק משנת 2011.

יש לנו נתונים מ-2015. האמת היא שתכננו להתחיל את הסקר עכשיו ללא קשר לקורונה אבל היה לנו מאוד חשוב לא לעצור את הגיוס וכן לגייס בתקופה הזאת. אנחנו גייסנו בתחילת הקיץ וכמובן עכשיו נעצור אבל אחרי הסגר נמשיך לגייס ואני בטוחה שנוכל להתייחס לנושא הזה ולהשוות לשנת 2011. אני מקווה שלא נראה עלייה קיווינו לראות ירידה מהנתון המדאיג של 2015 האומר ש-60 אחוזים מהילדים חשופים לעישון סביבתי.

היום במעבדות שלנו במשרד הבריאות, במעבדות בריאות הציבור, יש לנו את היכולת למדוד קוטינין בדוגמאות שתן , שזה מאוד חשוב. בעבר היינו צריכים לשלוח למעבדות בחוץ לארץ והיום זה הרבה יותר קל. זו בדיקה יחסית קלה שאפשר לעשות במעבדה. התקווה שבמקום סקרים שנעשה פעם בכמה שנים, אני מקווה שבעתיד נוכל לעשות סקרינינג, נוכל לעשות בדיקות לקבוצות מאוד גדולות של ילדים, של תינוקות, כדי לראות מי החשופים לעשן סביבתי ולדווח להורים על כך. כך אנחנו מקווים שנוכל להשפיע על ההתנהגות של ההורים.

זו תקווה מאוד טובה שאני שמחה שאת מסיימת אתה כיוון שהעובדה שניתן יהיה למדוד את הנתונים, בעצם את המגמות, ולהתייחס בכל מה שקשור להסברה להורים, להנגשת המידע להורים, וכך נוכל להגיב לנתונים בזמן אמת. זה מאוד מאוד חשוב. אני מבקשת לדעת מתי הדוח הזה צפוי לצאת וכמובן לבקש שהוא יגיע לוועדה ואולי נקיים דיון משמעותי בהשלכות של הדוח כפי שהוא יצא. האם יש לך מושג מתי הדוח צפוי לצאת?

אנחנו מקווים שתוך מספר חודשים יהיו לנו תוצאות ראשוניות. כבר מתוך שאלונים, יש לנו את התוצאות של הדיווח של ההורים, מי מהם מדווח על חשיפה של הילד בבית. יש לנו שאלונים מאוד מאוד מפורטים. לגבי התוצאות של הדוגמאות שתן, זה ייקח עוד זמן אבל אני מקווה שתוך מספר חודשים יהיו לנו תוצאות ראשוניות וכמובן נדווח לוועדה.

יש הרבה מדינות בעולם, בעיקר באירופה, שעושות סקרים דומים ואנחנו בקשר עם חוקרים כדי שנוכל גם להשוות את התוצאות שלנו למדינות נוספות. זאת אומרת, חשוב להסתכל לא רק על מגמות לאורך זמן, האם אנחנו משתפרים או לא משתפרים, אלא גם מה רמת החשיפה בילדים בישראל לעומת ילדים במדינות אחרות. אני יכולה לומר שעל בסיס הנתונים מ-2015, אנחנו לא במצב טוב אלא רמת החשיפה של הילדים בישראל הייתה יותר קרובה לילדים בפולין וברומניה, ולא לילדים בגרמניה ובצרפת למשל. זאת אומרת, אנחנו לא במקום טוב בהשוואה למדינות באירופה, בארצות הברית ובקנדה. אנחנו נמשיך לעשות את ההשוואות האלה ואני מקווה שתוך כמה חודשים יהיו לנו ממצאים.

מצוין. אני מבקשת שכבר כאשר יש את המסקנות הראשוניות שניתן לקיים עליהן דיון משמעותי, נקיים אותו כאן בוועדה יחד עם הנושא ההשוואתי. אני חושבת שמאוד חשוב שנהיה מודעים לו לרבות הנגשה שלו לכל המשרדים הרלוונטיים בהתייחסות שלהם למגמות האלה, כפי שהן משתנות גם ביחס לעולם. תודה רבה. נבקש עדכון מיד עם קבלת המסקנות הראשוניות ולא לחכות עד לסיכום הדוח.

כמובן.

נמצא אתנו ידידי חבר הכנסת לשעבר יהודה גליק שבצניעות ובענווה אני ממשיכה את דרכו החשובה בנושא הזה. יש הרבה מאוד מה ללמוד והוא ממש מנטור בנושא זה ומעבר לכך. תודה, יהודה, שאתה אתנו כאן הבוקר ואני אשמח אם נתמקד בנושא הזה ונשמע מראות עיניך ומניסיונך הרב.

כאמור, אני לא איש מקצוע אבל אני כן רוצה לשים על השולחן את חשיבות הנושא. צריך להבין שאמנם כרגע יש פיתוי לעסוק בקורונה אבל בעזרת השם יבוא היום שלאחר מכן. העישון בקרב הילדים צריך לעמוד בראש המאבק. מי שלא התחיל לעשן עד גיל 21 או עד גיל 24, יש סיכוי של 95 אחוזים שהוא לעולם לא יעשן. רוב מוחלט של האנשים שמעשנים בגיל מבוגר, הם אנשים שהתחילו לעשן בגיל צעיר.

צריך לדעת ש-75 אחוזים מאלה שמעשנים רוצים להפסיק ולכן כל פעילות שניתן לעשות כדי לקדם את ההתמודדות של חשיפת ילדים לעישון, צריך לעשות ואני מתכוון לכמה דברים. ראשית, אני קורא ומעודד לקדם את החקיקה שניסיתי לקדם בכנסת הקודמת, להעלות את הגיל בו מותר למכור סיגריות. זה קיים היום בארצות הברית, בכל רחבי ארצות הברית. זה התחיל ממדינות בודדות והיום זה חוק פדרלי. אסור למכור מתחת לגיל 21. זה חוק שראינו שבכל מדינה הוא קודם, ירד ב-50 אחוזים מספר המעשנים בקרב בני הנוער והצעירים. לכן אני קורא לשים את הנושא הזה של קידום החקיקה בתחום הזה בראש סדר העדיפויות.

הנקודה השנייה. כאשר אנחנו מדברים על חשיפת בני נוער, יש שני אלמנטים. הראשון, מוסדות החינוך. משרד החינוך צריך לעשות פעולות אקטיביות כמו שנעשו בזמנו בתוכנית עיר ללא אלימות, לתת חיזוקים חיוביים לכיתות ללא עישון, לקבוצות ללא עישון, לשכבות ללא עישון, לבתי ספר ללא עישון. צריך לתת פרס לבית ספר שמצליח להוריד את אחוז העישון. כך היום עושים דברים. הנקודה השנייה היא החשיפה הפסיבית עליה דובר. יש להעביר בחקיקה איסור לעשן במכונית בה יושב ילד קטן. זאת התעללות בילד. אלה דברים שאני חושב שהכנסת יכולה לקדם אותם, הם מצילי חיים. אני יודע שזה לא קל, חקיקה בוודאי לא קלה.

הדבר הנוסף בו התחלת מיכל אני מברך אותך. הדבר הנורא ואיום שתעשיות, אני קורא להן תעשיות הרצח, תעשיות העישון, מכוונות את כל העשייה שלהם לבני הנוער. הן משתמשות בסלבים לבני נוער והכול מכוון לבני הנוער. מצד אחד הם טוענות שהן מקדמות סיגריות אלקטרוניות או כל מיני מוצרים אלקטרוניים כדי לגמול אנשים אבל באותו הזמן, את אותם מוצרים הם מנסים לשווק לבני נוער ולילדים כיוון שהם יודעים שאלה לקוחות לטווח ארוך. את זה צריך לאסור. אני מציע שבכלל את כל המוצרים האלקטרוניים האלה, אם אפשר היה להעביר בחקיקה, ניתן לקנות אותם רק בבתי מרקחת עם מרשם רופא. אם הם טוענים שכל מטרתם הוא לגמול אנשים מעישון, בבקשה, יתכבדו ויטפלו באנשים מכורים לעישון שזה סוג של מחלה וכדי לקנות את המוצר הזה יהיה צריך אישור של רופא.

אלו הן הצעות. אני יודע שכל אחת מהן היא עולם ומלואו ומשימה מלאה אבל אנחנו צריכים להחיל על עצמנו רשימת משימות כדי שנוכל לסמן כל אחת מהמשימות בה נצליח.

בהחלט. תודה רבה.

שנה טובה, בריאה ומתוקה לכולם. יישר כוח לך, לזרז את המזורזים מיכל יקרה וכמובן לכל עובדי הוועדה היקרים והאהובים.

תודה רבה יהודה יקר. תודה רבה על העלאת הנתונים החשובים האלה והחידוד שהחברות, כפי שאמרנו, לא קופאות על השמרים אלא הן מכוונות בדיוק לגילים האלה. אנחנו מאפשרים את זה ואני אומר שעל פי אמנה שמדינת ישראל חתומה עליה, אנחנו גם מחויבים להגן על אזרחי מדינת ישראל. התייחסתי לכך גם בשבוע שעבר. זאת היא מחויבותנו בבית המחוקקים. אני מודה ליהודה. זאת לא אחריות גדולה מנשוא אלא זוהי אחריותנו ולשם כך אנחנו כאן. אני באופן אישי מחויבת לקדם את החקיקה אליה התייחס יהודה, כמובן יחד עם חבריי למשכן. אני חושבת שהנושא הזה שהעלית אל מול משרד החינוך, ואנחנו נבקש גם ממשרד החינוך, בהמשך למכתבים השונים שאני מוציאה לשרים השונים, לקחת על כך אחריות.

אני אומר גם בנושא הזה, והתייחסתי לכך, שאני התעקשתי בנושא של התמכרויות, לרבות ההתמכרויות לעישון, ואנחנו נצא בתוכנית לאומית לקמפיין שחושף את הנושא הזה של התמכרויות, שמשנה את התודעה החברתית בנושא של ההתמכרויות ויכוון לכלל הגילים מבני הנוער ועד הוריהם. כולם. ההתמכרויות כולן. זה דבר שאני מחויבת לו בכל דרך בעבודתי הפרלמנטרית ובאמת ביתר שאת אתה מעלה את המחויבות הזאת. כל המשרדים יהיו חלק מהתוכנית הזאת וההשלכות הן על כל המשרדים. אני אבקש ממי שנמצאים כאן היום ממשרד החינוך להתייחס ולומר מה קורה כיום והאם באמת יש תוכניות ייעודיות, במיוחד בתקופת הקורונה כיוון שיש כאן גם הזדמנות לתפוס את בני הנוער כשהם יושבים בבתיהם ונמצאים במקום של ספיקת מידע בצורה קצת אחרת מזו שאנחנו רגילים לה.

שוב תודה ליהודה.

נמצאת אתנו פרופסור לאה רוזן מאוניברסיטת תל אביב. שלום לאה, בוקר טוב. אם אפשר אני מבקשת להתמקד בנושא הזה גם של תקופת הקורונה וגם כפי שייעדנו את הדיון הזה לילדים קטינים ובני נוער.

בוקר טוב. אני מברכת על הדיון ועל הנושא הזה. אני מודה לכם על ההזדמנות לתרום. לפי מחקר שאנחנו ערכנו באוניברסיטת תל אביב בזמן האחרון, אנחנו הבנו שבקרב ההורים המעשנים, שליש מהם מעשנים או בתוך הבית או בסביבת הבית יותר מפעם אחת כל יום. הילדים שלנו נחשפים. בזמן של הקורונה יש הגברה בקרב 11 אחוזים מההורים. השאלה מה אנחנו יכולים לעשות עם זה ואיך אנחנו יכולים למנוע את זה. רוב החשיפה של ילדים קטנים באה מההורים שלהם. ההורים לא רוצים להזיק לילדים שלהם אבל עושים את זה.

איך אנחנו יכולים להגן על הילדים. אנחנו לא יכולים לשלוח שוטרים לסלון ביתו של כל אחד. זה לא יעבוד. אנחנו צריכים לשנות את הנורמות החברתיות ולהעלות את המודעות לא רק לנזקים אלא גם לחשיפה, ותכף אני אסביר לכם, כדי ליצור תנאים שהם לא יעשו זאת.

אני רוצה לספר לכם סיפור. הייתה לי סטודנטית, נקרא לה אנה. סטודנטית לבריאות הציבור. היא אחות טיפת חלב והיא עבדה יחד אתי במחקר על הסיכונים ומודעות ההורים לגבי הסיכונים. נכנסה אישה עם הילד שלה בן שנה, היא רצתה לחסן אותו. אנה כבר ידעה שהיא מעשנת ושאלה אותה בנושא הזה. האימא הזאת אמרה: אני מעשנת, אני לא אפסיק לעשן, אני אוהבת לעשן אבל לעולם אני לא הייתי חושפת את הילד שלי, אני שומרת עליו. אחר כך אנה הייתה צריכה להגיע לביקור בית אצל אותה אישה. היא חזרה ואמרה לי שהיא לא יכלה להיכנס לבית הזה כי היה ענן של עשן והיא לא יכלה לנשום שם. מה עם האימא הזאת? האם היא משקרת לאחות טיפת חלב שהיא אוהבת? האם היא משקרת לעצמה?

הנושא הזה מאוד הטריד אותי והתחלתי לחשוב אולי היא לא מודעת לזה. היא כל הזמן מעשנת והיא לא מריחה את זה. אני אקדמאית, אני חוקרת, ולכן עשיתי מחקר מול הורים מעשנים שיש להם ילדים קטנים. אני שאלתי אותם מה זאת חשיפה עבורם. הם אמרו לי שחשיפה זה או שרואים את המעשן או שרואים את העשן או שמריחים אותו. אבל יש את הבעיות שכבר ציינת, 85 אחוזים של העשן אנחנו לא רואים, הרבה פעמים מעשן לא יכול להריח את זה כי הרס את חוש הריח דרך העשן והעשן נשאר בתוך הבית במשך ארבע-חמש שעות.

יש לי שאלה שאני לא יודעת אם תדעי לענות עליה. בטיפות החלב יש מידע שמונגש לאימהות שנכנסות? זאת הזדמנות מצוינת לחשוף את האימהות לסיכונים שבחשיפה ומהי חשיפה. בטיפות החלב יש מידע?

את זה את צריכה לשאול מישהו אחר. אני רוצה לומר שנראה לי שמה שאנחנו חייבים לעשות זה לשכנע את ההורים לילדים שהילדים באמת נחשפים. לא שהם אומרים, לא, אני מעשן רק במרפסת והעשן לא נכנס, מה שלא נכון. לשכנע אותם. איך אפשר לשכנע אותם? כמו שדוקטור ברמן אמרה, אנחנו יכולים למדוד את רמת החשיפה אצל בן אדם וזה יכול להיות דרך שתן – בארץ אנחנו עושים את זה עכשיו – זה יכול להיות דרך שיער, זה יכול להיות דרך הציפורניים וגם דרך הדם. אגב, לא כל כך מקובל על הורים שאנחנו נבדוק את זה דרך הדם אבל כל הדרכים האחרות מקובלות עליהם. את זה הבנתי מאותו מחקר. אם כן, קודם כל צריך לבדוק.

אנחנו בדקנו, עשינו כמה ניסויים ומסרנו אינפורמציה להורים בקונטקסט של תוכנית התערבות ואנחנו ראינו ירידה דרמטית בחשיפת ילדים. באחד המחקרים ראינו שברבע מהילדים ירידה ברמה וב-40 אחוזים מהם ראינו ירידה כמעט עד אפס.

אנחנו יכולים לבדוק כל ילד, את הקוטינין בשתן ולדעת ולמסור את זה לאימהות ואני מאמינה שזה ישנה את הנורמות בכל הארץ. זה גם יעזור להקטין את שיעור המעשנים.

אני עוצרת אותך לרגע. אני רוצה לומר שאין הורה שלא אוהב את הילד שלו. אני חושבת על כל מיני דרכים לרבות מיד אחרי לידה בבית החולים כשכל אימא נחשפת למידע מאוד חשוב איך לטפל ולהגן על ילדיה. יש כאן הזדמנויות שאנחנו צריכים לייצר אותן בצורה מאוד הוליסטית ולהנגיש את המידע להורים. זאת אחריות. אני מעריכה מאוד את כל הנתונים שאת מעלה ואני מבקשת לקבל לוועדה בצורה מרוכזת את הנתונים הללו.

אני לא רוצה לקטוע אותך אבל אם יש לך עוד משהו לחדד, בבקשה. אני רוצה לאפשר לכולם לדבר.

כן. איסור על עישון ברכב עם קטין.

נאמר שעל כך יש הצעת חוק שנמצאת ומונחת. אני חושבת שזאת בהחלט הצעה מאוד מאוד חשובה. הדברים האלה משתלבים. זאת אומרת, האיסורים הם חשובים והשימוש בחוק הוא הכרחי. יש עלינו אחריות להנגיש את המידע, להעלות את המודעות ואני חושבת שזה חייב לקרות במקביל. תודה על העלאת הנושאים האלו. זוהי הצעת חוק חשובה מאוד. לא נוכל לאסור על אנשים לעשן בבתיהם אבל אנחנו יודעים שהורים רוצים להגן על ילדיהם ועלינו החובה להנגיש להם את המידע, ואגב, בכל השפות. כשאני אומרת להנגיש, צריך לעשות את זה בצורה כזאת היא תהיה מונגשת לכל קבוצה וקבוצה בשפתה להעלות את המודעות בצורה מאוד מאוד אפקטיבית.

אנחנו נבקש מהגורמים שנמצאים אתנו, גם ממשרד הבריאות וגם בכלל, להגיב על כך ולומר מה קורה היום בנושאים הללו.

נמצאת אתנו דוקטור יעל בר זאב, יושבת ראש החברה הרפואית למניעה וגמילה מעישון. שלום.

שלום. תודה. אני לא רוצה לחזור על הרבה דברים שנאמרו אבל אם אנחנו מדברים על מניעת התחלת עישון אצל ילדים ובני נוער, אנחנו יודעים מה עובד. אחד הדברים שהכי עובדים, זה הנושא של המיסוי ובכלל לא נגענו בו. בשנים האחרונות בארץ לא היו העלאות משמעותיות במיסוי וזה כאילו לא הזמן הנכון כי הציבור גם כך נמצא בבעיה כלכלית אבל מנגד מיסוי הוא אחד הדברים שהוכחו שמונעים התחלת עישון. יש לנו כמה פערים שנמצאים אצלנו היום שהיה צריך לטפל בהם כמו המיסוי של טבק לנרגילה שנמצא בפער אדיר לעומת מיסוי סיגריות וגם מיסוי של סיגריות אלקטרוניות שכרגע בכלל לא ממוסות ומוגדרות כמוצר לצרכן. במדינות אחרות יש תוכניות מאוד מסודרות של מתי הולכות להיות הפעימות הבאות של מיסוי סיגריות. זאת אומרת, זה משהו שמפורסם מראש ואז באותו רגע הוא לא נתפס כל כך כגזרה על הציבור וזה לא שאני מחפש עכשיו את המעשן אלא זה משהו שנקבע מראש כאשר בעוד שנה תהיה עלייה במחיר הסיגריות.

זה יכול להוות תמריץ לגמילה.

נכון. חד משמעית זה הוכח כתמריץ גם לגמילה. זה באמת אחד הצעדים היעילים ביותר למנוע התחלת עישון של בני נוער בגלל הרגישות שלהם למחיר.

הנושא הנוסף הוא הנושא של חשיפת בני נוער בכלל לכל העניין של הפרסום. הייתה לנו התקדמות משמעותית ביותר בזכות החוק שחבר הכנסת לשעבר יהודה גליק וחבריו הצליחו להעביר עם כל הנושא של הפרסום. יש לנו בעיה מאוד רצינית, והראינו את זה במחקר שלנו באוניברסיטה העברית, עם ההחרגה של העיתונות הכתובה. זה הזמן לבטל את ההחרגה הזאת כי היא פשוט מאפשרת המשך פרסום גם למבוגרים וגם לבני נוער וניצול ציני של חברות הטבק את ההחרגה הזאת.

הדבר האחרון שהוא קריטי. דיברת בצורה מאוד יפה על כך שהמניע העיקרי הוא הנורמליזציה של העישון. הדרך לבצע אי נורמליזציה, לגרום לכך שזה לא יהיה נורמלי, אכיפה. יש לנו חקיקה טובה אבל הבעיה היא שאין אכיפה וזו בעיה משמעותית בארץ. כל חקיקה נוספת שנעשית בלי שנפתור קודם את הבעיה הזאת של האכיפה, היא לא תהיה אפקטיבית.

אני מאוד מסכימה אתך. נכון. אני אומר שמה שמדאיג אותי, ואני אומרת את זה גם כמשפטנית, זה שהשימוש בחקיקה או אובר שימוש בחקיקה, כשאין יכולת לאכוף אותה או אין אכיפה שלה, היא גם זילות של החוק. בסופו של דבר אנחנו מאבדים מהאפקטיביות לאורך זמן בניסיון להשתמש בחקיקה כיד לטפל בבעיות חברתיות. אני חושבת שאת מעלה נקודה מאוד מאוד חשובה ונבקש מהגורמים השונים התייחסות אליה. אם יש לך משהו בנושא החקיקה, כדי שנבקש התייחסות מהגורמים שנמצאים כאן ואמונים על החקיקה, אני אשמח לשמוע גם על כך.

בעיקרון בוועדת הכלכלה לפני כשלושה שבועות העלינו בדיוק את הנושא הזה של האכיפה והלקונות בחקיקה. אני חושבת שעורך דין עמוס האוזנר יוכל לדבר על זה יותר טוב ממני אבל נדרשת כאן איזושהי תוכנית כוללנית כי נדרשת אכיפה גם ברמה הלאומית. יש דברים שהם ברמה הלאומית כמו כרגע ההחרגות של העיתונות כאשר בחלק מהן לא עומדים ואין שום אכיפה, ואכיפה שהיא ברמה היותר מקומית של הרשות המקומית, כמו איסור מכירה לקטינים, איסור הצגה בנקודות מכירה וכן הלאה כאשר גם היום אין אכיפה ויש זילות של החוק.

ספציפית עכשיו בתקופת הקורונה, וזה מתקשר למה שאת אמרת לנושא הנגשת המידע, חסרים מאוד קמפיינים ספציפיים שאפשר לעשות אותם כבר עכשיו, בין אם זה על החפיסות וכאן למשרד הבריאות יש את האפשרות להכניס מסרים, וכל העלות היא על חברות הטבק כך שאין כאן עלות אלא יש כאן צורך לעשות את העבודה ולהגדיר את המסים, ובין אם זה קמפיין בציבור עצמו אותו אפשר לעשות, כולל על העניין - במיוחד עכשיו כשאנחנו בדיוק לפני סגר נוסף – שלא לעשן בתוך הבית. ראינו גם במחקר שאנחנו עשינו באוניברסיטה העברית שבערך 30 אחוזים מהמעשנים אומרים שהם מעשנים בתוך הבית וכ-10 אחוזים מהם החמירו את המצב בגלל הסגר הקודם. במהלך הסגר הם עישנו יותר בבית. אלה נתונים מאוד דומים לנתונים שלאה רוזן נתנה שעולים גם מהסקרים שלה, כך שאנחנו יכולים להיות די בטוחים שזה כנראה קרוב לאמת. נדרש כאן איזשהו מסר לציבור מה לעשות כדי לא להגביר את העישון בתוך הבית ובטח חשיפה של ילדים, בני נוער, נשים הרות ועוד אוכלוסיות בסיכון. מסר שאומר לקחת את העישון מחוץ לבית, מה אפשר לעשות למרות ההגבלות, לומר שאפשר להשתמש בתחליפי ניקוטין בתוך הבית כדי לא לעשן ליד הילדים וכמובן הכי חשוב זה באמת לעשן מחוץ לבית ו/או לפנות לאמצעי הגמילה הקיימים בקופות החולים ובמשרד הבריאות.

בהחלט. אני חושבת שיש כאן מהלך משולב. הצורך בתוכנית מתכללת בהחלט ברור כאן, גם באיסוף הנתונים, גם במעקב, גם ביישום של החקיקה הקיימת וגם בהצעת החקיקה הנדרשת. מה שבמיוחד בולט זה ההכרח לעבוד במקביל, גם על החקיקה ויישומה וגם על קמפיין ציבורי שמעלה מודעות. אני חושבת שיש כאן את שני האלמנטים שאני כיושבת ראש הוועדה מחויבת לקדם אותם. תודה רבה יעל. כל הנתונים שאתם מעבירים אלינו עכשיו, אני מבקשת לייצר איזשהו מסמך שמאגד את הנתונים כיוון שהם מאוד רלוונטיים דווקא לתקופה הזאת. אני חושבת שהם ממחישים בצורה מאוד יפה. אני חושבת שכל הגורמים שהגיעו לכאן עם נתונים, אם נוכל לייחד אותם דווקא לתקופת הקורונה ולגזור מהם גם את ההשלכות על החקיקה וגם את ההשלכות על הקמפיין הדרוש דווקא בעת הזאת, אנחנו נוכל לקדם את השיח בצורה מאוד מאוד קונקרטית ומשמעותית. אנחנו נחשוב מי יהיה הגורם שיכול לתכלל עבורנו את כל הנתונים הללו, אם לא הוועדה עצמה, ונתייעץ אתכם.

נמצא אתנו פרופסור חגי לוין. שלום. בוקר טוב.

בוקר טוב.

מי זה?

הבן שלי.

תודה שאתה מכבד אותנו בכנסת.

אולי לפני שאני אתייחס, ניתן קודם לאורי לדבר בשם ילדי ישראל כי אנחנו כאן עבורם.

אני אורי לוין, בן תשע וחצי. אני אבקש לדבר בשם הילדים, ילדי ישראל. אל תעשנו עלינו. זה חונק אותנו. אנו מבקשים מהכנסת להגן עלינו, במיוחד עכשיו בתקופת הסגר.

תודה רבה אורי. הקריאה שלך כל כך חשובה. תודה שאתה מביא אותה לכנסת. מהמקום שלנו אנחנו מחויבים לעשות את זה, להגן עליכם. תודה שבאת.

לחשוב שנזכור שאנחנו כאן עבור הילדים. למעשה היום ילדי ישראל מופקרים. הם מופקרים גם לעישון הכפוי שמתרחש בכל מקום בישראל, כולל במרחב הביתי אבל גם במרחב הציבורי. הם מופקרים לפרסומות ולאמצעי שיווק גם על ידי מוצרים בטעמים, למרות שמשרד הבריאות מאוד ניסה לאסור את זה אבל זה לא קרה בגלל תעלולים פוליטיים ולוביסטיים. הם מופקרים גם בנושא שעדיין מותר לפרסם בעיתונות ובכך לתת לגיטימציה לפרסומות הנוראיות האלה שהילדים שלנו חשופים אליהן כולל ששמים אותן במכוון ליד כל מיני תשבצים ודברים שדווקא ילדים נחשפים אליהם. הילדים שלנו מתחילים לעשן בגיל צעיר ואז נתקעים עם ההתמכרות המסוכנת והממיתה הזאת למשך חייהם.

לכן אנחנו צריכים לעשות הרבה יותר כדי להגן עליהם במיוחד עכשיו בתקופת הקורונה, במיוחד עכשיו בסגר. אנחנו בעצם זורקים עכשיו את בני הנוער ואת הילדים בישראל לתוך סגר בהתראה מאוד קצרה ללא הכנה מראש, כאשר בתקופה הזאת חברות הטבק ינצלו את השעמום ואת הלחץ כדי לגייס פראיירים חדשים, מעשנים חדשים וכדי לגרום לאנשים לחזור לעשן. לכן נדרשת פעולה אקטיבית עכשיו של המדינה על מנת להגן גם על הילדים מפני עישון כפוי בתקופת הסגר וגם על בני הנוער מפני התחלת עישון.

אמרו כאן הדוברים לפני ויאמרו גם אחרי, וזה גם מופיע בנייר עמדה שאנחנו הנחנו, שחשוב עכשיו, דווקא עכשיו, לעשות את הדברים שניסינו לעשות בכנסת ה-20 וכולם הסכימו עליהם אבל לא הצלחנו להשלים אותם. חשוב להעלות עכשיו את איסור המכירה לגיל 21 ואפילו כצו שעה מיידי, לאכוף ולדאוג לאיסור העישון במקומות ציבוריים שם אנשים נחשפים, למנוע עישון בכלי רכב בו נמצאים ילדים ועוד שורה של צעדים שאנחנו ממליצים עליהם. זה הזמן לעשות את זה. אם לא עכשיו, אימתי. תודה רבה.

תודה רבה לאורי ותודה רבה לחגי לוין עם הקריאה המאוד מאוד חשובה הזאת להגן על ילדי ישראל וגם אם לא עכשיו, אימתי.

אני אומר שוב שבאמת הצעות החקיקה האלה נמצאות כבר על שולחני. אני קוראת לכל חבריי וחברותיי חברי הכנסת בתקווה שתהיה לכך תמיכה רחבה מאוד ובכך נמלא את חובתנו כלפי אורי וכלפי כל הילדים והילדות שאנחנו אחראים על ההגנה עליהם. תודה.

בוקר טוב לכולם. תודה. אני רוצה להיות מאוד ממוקדת כי יש לנו המון נושאים שעלו כבר. בעקבות הדיון הקודם, אני רוצה למקד את הנושא הזה של החשיפה לעישון נרגילה בתקופת הקורונה. אני חושבת שאחד הדברים שפתאום התבהר לי מאוד זה שאנחנו יכולים להמשיך ולדון על זה אבל אני לא בטוחה שבני הנוער שלנו יודעים בכלל על הקשר בין הסכנה בעישון נרגילות וקורונה. מהמקום הזה אני לא חושבת שאנחנו צריכים להמתין יותר. אני מניחה שמשרד החינוך ייערך ואני אשמח מאוד לשמוע מה הוא מתכוון לעשות. אני חושבת שצריך להיות כאן גם שילוב בין שני המשרדים. זה מאוד הגיוני שמשרד החינוך שמתמחה בהכנת מידע בנושא הזה עבור בני הנוער ועבור ההורים אבל משרד הבריאות יכול לחזק ולהפיץ את זה. לא צריך לסמוך רק על משרד החינוך אלא דווקא אפשר לעשות את החיבורים בין שניהם.

תודה רבה לשירה על המיקוד. נבקש מהגורמים שנמצאים אתנו, גם ממשרד החינוך וגם ממשרד הבריאות, לתת את הדעת על כך עכשיו ואני אוסיף גם את משרד המשפטים, ונמצא אתנו שי סומך. השאלה אם זה כבר בתקנות ואם לא, מה הוועדה הזו צריכה להוסיף בתקנות כפי שהן תאושרנה ביום-יומיים הקרובים במיוחד בנושא העישון. אמנם המקומות אינם פתוחים, בתי הקפה והמסעדות , אבל יש את הנושא של הנרגילות והשאלה מה נמצא בתקנות הללו מבחינת העישון. נמצא אתנו שי סומך ממשרד המשפטים? לצערי לא נמצא. נצטרך לפנות מטעם הוועדה כדי לברר ולוודא. אני אבקש גם מחגי וגם משירה ומכל מי שיש לו תוספת למה חייב להיות בתקנות הללו עכשיו. חגי קרא לפעול עכשיו ואני מאוד מתחברת לזה ואני חושבת שיש לנו את ההזדמנות הזאת לברר עם משרד המשפטים ולהוסיף את ההתייחסות המיידית לכך. אני מבקשת כבר היום ממי שנמצא אתנו ויכול לתרום לנו בכך את עצתו, גם חגי, גם שירה וגם אחרים.

אני רוצה לפנות למשרד הבריאות ולמשרד החינוך כדי להבין מה קורה היום, כדי להבין את האינטראקציה ביניכם כפי ששירה קראה לה לשיתוף הפעולה הזאת. נמצאת אתנו קרן רוט איטח ממשרד החינוך.

בוקר טוב. אני שמחה להיות כאן. אני רוצה להתחיל דווקא עם הסרטון שהקרנתם ובאמת לומר שזה מאוד מצער אותי כל פעם מחדש לפגוש ילדים שמעשנים ומדווחים על גיל התחלת העישון. זו חוויה מאוד לא נעימה ואני מתחברת לקריאה של אורי לוין. זה התפקיד שלנו כחברה להגן על הילדים ועל בני הנוער מנזקי העישון.

אני רוצה לומר שמשרד החינוך עומד לשתף פעולה עם כל החברים שנמצאים כאן. אנחנו עובדים עם משרד הבריאות וכרגע מחכים לראות מי יהיה המחליף של חיים גבע אתו עבדנו ממש בצמידות. כאמור, אנחנו עובדים בצמידות עם משרד הבריאות ועם הרשות למלחמה בסמים.

אני אומר על כך שאני מוציאה מכתב דחוף כדי להבין מי מחליף את חיים גבע, כיצד ומתי כיוון שבאמת חסרונו מורגש.

לגמרי מורגש. משרד החינוך לא עובד בוואקום והוא עובד בשיתופי פעולה עם כולם כי באמת זה מאבק של כולם ולא מאבק של משרד אחד זה או אחר.

כמו שאמרתי גם בעבר, הסיפור של העישון מבחינתנו הוא עוד התנהגות סיכון בני הנוער מאמצים כאיזשהו דפוס בעייתי בהתמודדות עם משברים, עם בעיות וגם כדרך להיות חלק מקבוצת השבים. הנתונים ששירה הציגה בפנינו לפני כשבועיים שהראו את העלייה בשיעורי התחלות העישון, ההתנסות בעישון בקרב הילדים, באמת מדאיגים ואני חושבת שמלמדת אותנו משהו על המצב הרגשי שבני הנוער נמצאים בעת הזו. יחד עם זאת אני חייבת לציין שהנתונים של המחקר של HBFC מראים ירידה מתמשכת בהתנסות בעישון בקרב בני נוער. זאת אומרת, מקרוב ל-40 אחוזים דיווחים בסוף שנות ה-90 על בני נוער שהתנסו בעישון, היום אנחנו עומדים על 15 אחוזים. זה עדיין אחוז גבוה ובעייתי אבל רק לתת את התמונה השלמה ולהראות שנמצאת כאן איזושהי מגמה. אני חושבת שבני הנוער מכניסים את העישון בדברים אחרים.

לא. אני רוצה לומר על זה משהו. אז לא עשינו בזה כלום ואני חושבת שכחלק מההתייחסות שלנו חייבת להיות השוואה של כל המוצרים. זה לא עניין של מחשבה אלא זה משהו שאנחנו יודעים. בידע הקטן שצברתי עד כה אני יודעת שאכן את צודקת בהערכה כזאת אלא שזה לא באמת אמור לשמח אותנו. הפוך.

לגמרי לא. זה מאוד מדאיג אותי. אני חושבת, ואני גם אמרתי, ואולי אמרתי את זה כבר כאן פעם, פגשתי הורים שאמרו לי שהם מעדיפים שהילדים שלהם יעשנו קנביס כי זה בריא לעומת הטבק.

זה בדיוק הדבר המדאיג כיוון שזה אומר שחברות הטבק זיהו בדיוק את הדרך להנגיש ולנצל את חוסר ההבנה וחוסר המודעות של הציבור וגם את חוסר תשומת הלב של המחוקק שלא השווה בין כלל מוצרי העישון ולא משנה באיזו דרך הם באים, מאידוי, עישון, נרגילה וכולי.

אני כן רוצה לשמוע, אם אני יכולה - אני חושבת שכבר שאלתי את השאלה הזאת את משרד החינוך – האם יש תוכניות דווקא לתקופה הזאת כיוון שבני הנוער נמצאים בחדריהם או בסלוניהם עם המחשב. דווקא בתקופה הזאת אפשר להגביר מודעות ולהנגיש להם את המידע. האם אנחנו מנצלים את זה כיאות במשרד החינוך? גם כלפי ההורים של ילדים צעירים שגם הם פתאום נמצאים כולם ב-זום כי אפילו גני הילדים עובדים ב-זום.

אנחנו ניצלנו את הפלטפורמה בתקופה של הסגר ואנחנו הקלטנו שיעורים שעוסקים בנושא העישון, גם בעברית וגם בערבית, לכיתות ה'-ו' ולחטיבות הביניים כשהמטרה הייתה להנגיש מידע לילדים שנמצאים בבתים מול מסכים ובמסגרת שיעורי כישורי חיים ייחדנו מפגשים בנושא הזה. ניצלנו את הפלטפורמה הזו כדי להנגיש מידע לילדים. לאחר ששירה הסבה את תשומת לבנו לגבי שיעורי עישון נרגילה בקרב מתבגרים בעת הזו, אנחנו כרגע מכינים דף מידע שיופץ לצוותי חינוך ולילדים כדי להגביר את הידע ואת המודעות של הילדים לדבר הזה. צריך לזכור שבסופו של דבר הנרגילה גורמת לכך שהם לא שומרים על כללי הריחוק החברתי, הם בלי מסכות ובוודאי בהעברה מפה לפה הם מגבירים את הסיכון להדבקה. אנחנו באמת ננצל את המידע הזה ונייחד איגרת מידע שתכוון לבני הנוער ואיגרת שתכוון למבוגרים בניסיון להגביר את המודעות ואת ההבנה של הילדים הצעירים.

אני שוב רוצה לומר שצריך להבין שמערכת החינוך כרגע באתגר מאוד מאוד גדול לתת כוחות לילדים שצריכים להתמודד במציאות מאוד מאוד מורכבת. אני רוצה לומר שילדים שנמצאים בערים אדומות ואתמול חוו חוויה וממשיכים לחוות חוויות של אזעקות, זאת מציאות לא שפויה, מציאות הזויה. אנחנו צריכים לחשוב איך אנחנו נותנים את המעטפת שנותנת באמת מענה לכל הצרכים ולכל הקשיים במצוקות שבני הנוער נמצאים בעת הזו וביניהם אנחנו נשים את הפוקוס על כל ההתנהגויות הממכרות, כולל סמים ואלכוהול שגם בהם ראינו עלייה בעת הזו, ובוודאי גם סיגריות לאור הנתונים האחרונים ששמתם לפתחנו.

אני רוצה להזכיר עוד דבר. יש לנו תוכנית שנקראת תוכנית עו"סי, שמיועדת לילדים שכבר עושים התנסות בעישון סיגריות בין היתר או בכל התנהלות ממכרת אחרת. אנחנו נערכים להמשיך לעשות עבודה באמצעים מקוונים. זאת אומרת, אנחנו ניתן מענה גם ברמה של המניעה האוניברסלית וגם ברמה של מתן9 מענה לילדים שכבר נמצאים בהתנהגות התמכרותית זו או אחרת.

מצוין. קודם כל, הוועדה תשמח לשמוע כאשר יצא הקמפיין הזה או ההנגשה של המידע הזה כדי שנדע גם לעקוב אחריו ואולי אם יש איזושהי דרך להנגיש אותו בצורה שבני הנוער יצרכו אותו, משהו שמגדיל את הסיכוי שבני הנוער יצרכו אותו כי זה חלק מהאתגרים.

את צודקת. אנחנו חשבנו על סרטון. אנחנו גם נעזר בבני נוער ונעזר במועצת התלמידים ונחשוב איך להנגיש את זה בצורה הכי ידידותית. לקראת הקיץ עשינו סרטון שפונה לבני הנוער כדי לתת להם מידע לקראת היציאה לחופשה.

אני לא מבינה גדולה בדבר הזה אבל מתוך הסרטון, דווקא בני הנוער עושים את ההסברה הכי טובה לעצמם.

לגמרי.

מתוך כל מקום שאפשר לרתום אותם להשתתף בדבר הזה, אין מי שעושה את זה יותר טוב מבני הנוער. הם צריכים להגיש את המידע לעצמם וכאן יש הזדמנות.

אני לגמרי מסכימה אתך. אני רק אומר שיש לנו פלטפורמה של מנהיגות נוער משפיעים ובהחלט היא עוסקת בעבודה חינוכית יחד עם הצוותים החינוכיים כאשר התפיסה שבני נוער עוברים מסך הרבה יותר טוב בנושאים האלה, היא נר לרגלינו. שנה טובה לכולם.

תודה קרן. נמצאת אתנו גם סטייסי ממשרד הבריאות. יש לך משהו להוסיף על מה שתמר אמרה מהפרספקטיבה של משרד הבריאות לגבי שיתוף הפעולה עם משרד החינוך בנושא הנגשת המידע? אפילו עולה במוחי שאנחנו עושים עשרות אלפי בדיקות קורונה וזאת הזדמנות למפגש בין משרד הבריאות לבין מי שמגיעים לבדיקה כזאת, כולל בני נוער, כיוון שאנחנו יודעים מה רמת ההדבקה בבתי הספר כך שזאת מעין הזדמנות נוספת להנגיש דרך הפריזמה של הקורונה את הסיכונים הנלווים של העישון בין היתר להדבקה בקורונה אבל בכלל.

שלום, בוקר טוב. ידוע שבאוכלוסיות של בריאות הנפש יש יותר אנשים שמעשנים, יחסית לאוכלוסייה הכללית.

אני לא בטוחה איך הגענו לבריאות הנפש. אנחנו מדברים על בני נוער ועל הורים לילדים.

כן. הבעיות של בריאות הנפש, ידוע שבדרך כלל זה מתחיל בגיל צעיר, אצל בני הנוער. הם כבר משתמשים בסמים ובאלכוהול ולכן הכי חשוב לעזור לבני הנוער.

אני רוצה לדייק את השאלה שלי. אני כמובן מבינה את ההקשר לבריאות הנפש. אנחנו עוסקים בכך רבות וגם עסקנו בכך בדיון אתמול, והקשר בין התמכרויות לבריאות הנפש בעיניי ברור, הוא חשוב והוא נר לרגליי. אני רוצה לדייק את השאלה שלי. ספציפית עכשיו, בעת הקורונה, האם משרד הבריאות נערך להנגיש לכלל ילדי וילדות ישראל את המידע שצריך, כולל ההזדמנות שבאמת נוצרת במפגש הזה אפילו בבדיקת הקורונה.

יש מצוקה כללית להרבה אנשים ויש כלי שאני מביאה מארצות הברית להראות לכם, כלי שאנחנו רוצים לפתח כאן. זה כרטיס ובו אפשר לראות מתי מתחילים לעשן, אם זה יום, שבוע, חודש, שנה. כאן למטה רואים את המחיר של סיגריות. כמו שאנחנו יודעים בני נוער מאוד רגישים למחיר. כאשר משתמשים בטבלה, אפשר להזיז את הזמן שמעשנים מיום לכמה שנים וזו הנקודה האדומה. מי שמעשן קופסה – אם קופסת סיגריות עולה 30, אחרי שנה הם כבר משלמים יותר מ-10,000 שקלים רק עבור הסיגריות. כאשר מדברים עם בני נוער ומדברים על כסף, אנחנו מנסים לפתח כלי כזה בעברית ולתת לאנשים שעובדים במרכזים שלנו באשפוזיות.

מצוין. נשמע כמו קמפיין מאוד חשוב. אני כן מבקשת, אם תוכלי לחזור אל הוועדה עם תשובה בשאלה מאוד ספציפית לגבי ההכרח לשתף פעולה ביחד עם משרד החינוך להנגיש את המידע וניצול ההזדמנות של משרד הבריאות דווקא בתקופת הקורונה, האם הוא ממקסם וכיצד הוא ממקסם את היכולת הזאת, כיצד הוא מנגיש לבני הנוער את העובדה שלמשל נרגילה מעלה את הסיכון לחלות ולהידבק בקורונה ועישון של סיגריה אלקטרונית מעלה פי חמש את הסיכוי לחלות בקורונה. זאת אומרת, ניצול ההזדמנות כפי שקראתי לה לצד משבר הקורונה אומר שאנחנו מנגישים להם את המידע דווקא בעת הזאת עם תחושת החירום אבל מידע שיכול לחולל שינוי ומהפך מחשבתי אצל בני הנוער גם לאורך זמן. אני מאוד מבקשת לקבל על זה, על השאלה הממוקדת הזאת, תשובה.

אני לא יודעת אם תדעי לענות על כך – ונמצאים כאן כמה נציגים מקופות החולים – בנושא של טיפות החלב. דיברנו קודם על החשיבות ועל היכולת לחשוף הורים, אימהות שמגיעות או אבות שמגיעים לטיפת חלב יחד עם התינוקות וההכרח להנגיש להם את המידע של מהי חשיפה, מה עולה כדי חשיפה וכיצד משרד הבריאות משתמש בהזדמנות שיש - גם עכשיו ובכלל - להנגיש את המידע הזה להורים. אני מאוד אשמח לשמוע על כך תשובות ממשרד הבריאות. תודה רבה. אני מבקשת לקבל תשובות ממש בהקדם. אנחנו יוצאים בקרוב לאיזושהי פגרה ואני מבקשת לקבל את התשובות הללו עד שבוע הבא, עת הוועדה עוד תהיה כאן לפני הפגרה וזאת כדי לעבד את הנתונים שיגיעו אלינו.

נמצאת אתנו פרופסור דיאן לוין משירותי בריאות כללית. חשוב לי לשמוע מה עושות קופות החולים באתגר הזה וביכולת ובאינטראקציה שיש לכם עם כלל אזרחי מדינת ישראל, בטח עם בני ובנות הנוער ובטח עם הוריהם של קטינים כדי להנגיש את המידע הזה דווקא בעת הזו.

שלום. בוקר טוב. גם אני מברכת על הדיון. אני יכולה לומר בכללית אנחנו משלבים את הנושא של הסכנה של חשיפה לעישון ומוצרי עישון ויש לנו חומר הדרכה שאנחנו מספקים להורים ולצעירים. אנחנו רואים שתינוקות רכים, בכל הנושא של מוות בעריסה, אנחנו מציינים את הסכנה והסיכון שיש בנושא העישון.

איך המידע מגיע להורים? ההורים צריכים לקחת אותו?

הורים שמגיעים לקבל טיפול, מעקבים, בדיקות וכולי, החומר מוגש להם בשפות שונות, בעברית, בערבית, ברוסית. זה חומר שמופיע באתר האינטרנט של הכללית וגם בבתי החולים. אנחנו משתדלים לשלב את זה בהדרכה של רופאים ואחיות, בהשתלמויות שלהם, ולהעלות את הנושא של סכנה.

שתי שאלות. הראשונה, האם יש התייחסות ספציפית דווקא לעת הזו, להגברת המודעות דווקא בעת הזו היות ונמצאים יותר בבתים, היות ואנחנו יודעים מהי חשיפה ולא בהכרח יש הבנה טובה למהי חשיפה. השאלה הנוספת שרציתי לשאול אותך היא האם המידע הזה מתייחס לכלל הגילים? זאת אומרת, לחשיפה על ידי הורים ואחר כך גם להנגשת מידע לגבי בני נוער לאותם הורים. זאת אומרת, לאורך זמן.

בתקופה הספציפית הזאת?

או לא. זאת יותר שאלה כללית.. יש שאלה לגבי התקופה הספציפית הזאת ואולי אני אחלק את זה לשני חלקים. האם אנחנו מעלים מודעות לגבי אתגרי התקופה הספציפית הזאת וסכנת התקופה הספציפית הזאת להורי הגילים השונים, מקטינים כאשר החשיפה בבתים גדלה, ועד בני נוער שנמצאים בבתי קפה נרגילה? האם מנגישים להם את כל המידע הזה על כל המנעד שלו או זה משהו מאוד מאוד כללי על הסכנות של עישון?

קודם כל, אני חושבת שמשרד הבריאות צריך לענות ולומר איך הם הגיעו לכלל האוכלוסייה. אנחנו כן מפיצים חומר הדרכה סביב המערכות וגם פיתחנו חומר הדרכה מיוחד סביב הנושא של קורונה על הסכנות שבעישון. הגברנו את שירותי הפסקת עישון של הכללית והקמנו קו ייעוץ גמילה מעישון. גם סדנאות דיגיטליות.

זה מגיע לחברי קופת חולים ב-SMS או באאוט ריצ' כזה?

כן. באופן אזורי. אנחנו מפיצים לבני 18 פלוס. עוד אין לנו אישור לבני נוער מאחר שמדובר בהגנת המידע. בני 18 פלוס, יש הפצה מאוד רחבה של מסרונים לקהל רחב, במיוחד למעשנים. מזמינים אותם להשתתף בשירותי גמילה מעישון. נושא של גמילה, זה דיון אחר ועכשיו הדיון ממוקד סביב הנושא של חשיפה למוצרי עישון בקרב בני נוער אבל כפי שאתם יודעים זה קשור. סביב הנושא של עישון בתקופה הזו, אנחנו מאוד פעילים. סביב הנושא של סכנות בכלל בתקופה הזאת.

לגבי בני נוער. בני הנוער נגישים קצת פחות בתקופה הזאת ואם זה דורש קמפיין, אני מחזקת את כל מה שנאמר על ידי המשתתפים, כמה חשוב להגיע למדיה חברתית וכל הדרכים שיש לנו בתקשורת מגיעות לבני הנוער. הם לא מגיעים למרפאות בתקופה הזו אבל אנחנו חייבים להגיע אליהם באמצעות קמפיינים ובאמצעות אמצעי תקשורת להמונים.

בהחלט. תודה רבה. אני מאוד רוצה לשמוע את המשרד לחיזוק וקידום קהילתי. נמצא אתנו חגי ברוש? לא. לא נמצא. אנחנו מאוד רוצים לשמוע את עמוס האוזנר.

בוקר טוב. קודם כל, להיבט הזה של עישון בני נוער יש היבטים משפטיים. למשל, כאשר מתעורר ריב בין הורים לגבי החזקת ילדים, אחת הטענות שמעלה אחד ההורים היא שההורה השני מזיק לילד כשהוא מעשן לידו. זה יכול להוות שיקול – כמובן לא שיקול בלעדי – בנושא החזקת הילדים.

אני הייתי רוצה להיכנס קצת לעומק, לנושא של עישון של הורה ליד הילד שלו.

בקצרה לעומק.

אנחנו מבדילים כאן בין העישון, העשן שיוצא לך מהסיגריה, לבין העשן שהמעשן מוציא מתוך הריאות שלו. כאשר הוא מוציא את העשן הזה, הוא מוציא אותו יחד עם כל מה שיש לו בריאות. זה יכול להיות נגיף הקורונה. זאת אומר, הורה שמעשן ליד הילד שלו, כאילו ירק עליו. הוא לא עושה את זה עם מסכה. לכן ההיבט של העישון יד שנייה, הוא הרבה יותר חמור בתקופת הקורונה.

הנקודה השנייה שאני רוצה להעלות זה העשן שנספג באריגים, בדים, וילונות, ספות, מיטות, סדינים שנמצאים בחדר שאדם עישן בו. אם נחשוב על זה, זה בדיוק אותו הדבר. זה כאילו שאותו מעשן מבחינת הסביבה שלו ירק על המקום הזה כולל שחרור כל נגיפי הקורונה שיש לו בריאות שלו. זאת אומרת, בתקופת הקורונה העישון ליד בנו הוא חמור הרבה יותר כי הוא מעלה ישירות את סכנת הקורונה.

אתה מחדד בצורה מאוד מאוד מדויקת את הנושא הזה שבעצם הגדרת החשיפה הכללית או לזמנים רגילים היא השתנתה בתקופת הקורונה. החשיפה נושאת עמה גם את הסיכון הנוסף להדבקה בקורונה וגם את אלמנט החשיפה באופן כללי לנזקי העישון כפי שאני מבינה שאתה אומר כרגע.

הייתי רוצה בבקשה להוסיף עוד שני דברים. הנושא של העישון שחודר לבתיהם של הילדים ונכפה עליהם על ידי שכניהם. אני יודע שאתם מתכוננים לעשות ישיבה מיוחדת בנושא הזה.

אנחנו נקיים על כך דיון.

זה נושא של הגנת הסביבה והייתי מציע לזמן לדיון הזה את השרה להגנת הסביבה מכיוון ששם לא צריך בכלל להעביר חקיקה. זה הדבר הכי פשוט לעשות.

אנחנו נזמן על כך דיון נפרד.

לגבי ההתמכרויות של בני הנוער. אני הייתי רוצה לחזור ולהדגיש שההתמכרות הזאת יכולה להימנע אם ניקח לנו את הסמכות שלקח לעצמו ה-FDA לקבוע את כמות הניקוטין, החומר הממכר בסיגריות. לגבי הסיגריות האלקטרוניות, לקחו את הסמכות הזאת בהתחלה בכלל בתקנות. אני יודע שהיום קשה להעביר חקיקה. אני מכיר את ההסכמים הקואליציוניים ואני יודע שוועדת השרים לחקיקה לא ממש מתכנסת אבל אלה הדברים שאפשר להעביר בלי חקיקה. לכן אני מציע להתמקד בהם. צריך להתמקד בהרכב הסיגריות ובזה אנחנו בכלל לא מטפלים. טיפלנו בהרכב של הסיגריות האלקטרוניות אבל לא טיפלנו בהרכב הסיגריות והגיע הזמן שנטפל גם בנושא הזה. הגיע הזמן שלא נדחה את נושא החקיקה או חקיקת המשנה שקובעת את תכולת החומרים הממכרים בסיגריות. תודה רבה.

חשוב מאוד. בהחלט. זה נושא חשוב מאוד ותודה שאתה מחדד ובכך תורם לאחריות שיש עלי בשבתי כמחוקקת וגם כחברת כנסת באופן כללי.

נמצא אתנו דביר בן זאב ממועצת התלמידים הארצית. אני מאוד אשמח לשמוע מהפרספקטיבה שלך אחרי ששמענו את הדברים של אורי לוין. נשמח לשמוע גם את הפרספקטיבה של מישהו שהוא הרבה יותר בוגר ואנחנו באמת מדברים עליו.

בוקר טוב. תודה רבה על הדיון עליו אני מאוד מברך. ברשותך, אני אשמח לומר משפט פתיחה לפני שאנחנו נכנסים. חשוב לי לחזק את חבריי לספסל הלימודים, את בני ובנות הנוער בדרום שעברו ערב ולילה לא פשוטים ואנחנו רוצים לומר להם שכולנו כאן אתם.

אני יושב ראש מטה התלמידים והנוער, המחוז ההתיישבותי ונציג מועצת התלמידים והנוער הארצית. אני אנסה למקד את דבריי. לפני כמה חודשים הייתי באחד מבתי הספר וישבתי עם בן נוער ואמרתי לו שאני אשמח לשמוע קצת על המצב החברתי בבית הספר. הוא סיפר לי שכל עוד הוא לא היה עם קופסת סיגריות בכיס, לא היו לו חברים. שנה אחר כך הוא לקח קופסת סיגריות, והוא בחיים לא עישן אבל הוא רק שם אותה בכיס, רק אז הוא מצא לו איזו קבוצת שייכות ואיזה שהם חברים. כאן אנחנו מגיעים לנקודה ולדיון שיש את הסגר ויש את הקורונה והחוסן החברתי נפשי של דור הקורונה, של בני הנוער, ירד לטמיון. קבוצת השייכות, בין אם זה היה בכיתה שלנו ובין אם זה היה בשכבה, זה יוצר חור ופרצה לחופש את קבוצת השייכות הזאת. הרבה פעמים בני נוער, מה לעשות שאנחנו רואים את זה. אני בן נוער ואני נמצא עם החברים שלי בבתי הספר, הם מוצאים את הפרצה הזאת ומעשנים בגלל הפרסום של חברות הטבק שמתמקד בבני נוער, בגלל שמאפשרים זאת.

אני חושב שאחרי הסגר האחרון ראינו גם את הדוח של עמותת על"ם שהראה את העלייה בעשרות אחוזים בקריאות מצוקה ובני נוער שהידרדרו לרחוב. חייבים לשים כאן נקודה. נכון שאנחנו נכנסים עכשיו לסגר, אבל אחרי החזרה מהסגר, גם אם היא תהיה הדרגתית, הדבר הראשון שחייב לחזור זה החינוך הבלתי פורמלי. מחויבים להחזיר את בני הנוער לאיזושהי מסגרת שתעניק להם את החוסן הנפשי חברתי הזה, תעניק להם מסגרת שייכות.

דיברתי הבוקר עם אחד מבני הנוער שהוא מעשן. אמרתי לו שאני אשמח שהוא יאמר לי בגילוי לב סגר, עישון, מה לעשות. הוא אמר שהוא לא מעשן כשיש לו תעסוקה. ראינו את זה גם בסרטון שברגע שהייתה תעסוקה, היו את תנועות נוער, היה משהו שיעסיק את בני הנוער, זה גרם להם להוריד באופן משמעותי את העישון שלהם. לכן אנחנו חייבים, ואני חושב שזה גם מקומה של הוועדה, לוודא שאיך שהסגר מסתיים, כבר החזרה הראשונה באופן ההדרגתי, יוחזר החינוך הבלתי פורמלי.

שמעתי כאן את ההצעות שהציעו משרד החינוך ומשרד הבריאות וקצת כאב לי כי בני הנוער – כמו שאורי אמר – דורשים פעילות אקטיבית והם דורשים שמשהו ייעשה. שיעורים ב-זום, כבן נוער שלומד ב-זום, צר לי, זה לא אפקטיבי. צריך לעשות כאן חקיקה, צריך לשפר תקנות, וצריך שמשרד החינוך ומשרד הבריאות ייקחו על עצמם לעשות הכנה של ההורים איך להתמודד עם זה כי בסופו של דבר מערכת החינוך יכולה לנסות לספק אבל יש את שעות אחר הצוהריים ומי שאין להם את ההשפעה הכי גדולה על בני הנוער, אלה ההורים שלהם. לכן צריך להבין איך מכניסים את ההורים לשים יד על הדופק, לראות מה קורה עם בני הנוער שלהם בשעות אחר הצוהריים ואיך לתווך את המציאות הזאת כדי למנוע את העישון, שזה משהו שלא עלה ולצערי עדיין לא נעשה וחייבים לעשות.

עוד כמה מילים לגבי העניין של העישון הפסיבי. צריך להבין שבבתי הספר אסור לעשן בשטח בית הספר לא לתלמידים ולא למורים כאשר רוצים למנוע את העישון הפסיבי. אנחנו נכנסים לסגר ובאופן כללי אנחנו בשגרת לימודים כשהילדים נמצאים בבית ושם אין איזושהי אכיפה על העניין הזה. הנתונים שהוצגו כאן על ידי השותפים לדיון מאוד מאוד מדאיגים וצריך לראות איך גורמים לכך שהעישון הפסיבי לא יעלה כי בית הספר היה איזושהי חממה של שמונה שעות בממוצע ששמרה על איזשהו אוויר נקי, נגדיר את זה כך, וברגע שהם מגיעים לבית, ויש הורים שמעשנים, שם אין איזושהי אכיפה. לכן צריך לשים לב מה עושים עם זה.

אני אסכם בכמה מילים ואני אומר שהקורונה מוציאה דור חבוט מכל עבר, בין אם זה בחוסן החברתי והנפשי, בין אם זה בעתידו האקדמאי והלימודי וחלה על הוועדה, על הכנסת ועל הממשלה האחריות לדאוג לנו, לדאוג לבני הנוער. אני מרבה לומר שבני הנוער הם לא מנהיגי העתיד אלא הם מנהיגי ההווה. חלה על כל מי שאמרתי האחריות לוודא איך אנחנו משפיעים על בני הנוער, על מנהיגי ההווה, שישפיעו על קבוצת הסובבים אותם ואיך אנחנו משפיעים על אותם בני נוער שבעתיד יהיו מנהיגי העתיד, שהם יהיו הורים לילדים שלהם, הם ידעו לתווך את המציאות הזאת ולחנך אותם באמת לא לעשן.

אני אגיד לך שמנהיגי מדינת ישראל הם בהחלט מנהיגי ההווה וברור שאתה נמנה עליהם. אני אומר שאשריך ישראל שאלה הם בניך ובנותיך. אני אתחיל מזה שאומר שההתייחסות שלך כבר מראש לחבריך וחברותיך לספסל הלימודים בדרום והערבות ההדדית שמשקפים דבריך, לפתוח במחשבות עליהם, הם מעוררי השראה ותקווה. המחויבות שלנו, של הוועדה הזאת, ובטח בצורה שאני תופסת את השליחות שלי בכנסת ישראל, זה לקדם את כל הדברים האלה שאתה העלית אותם, גם בחקיקה, גם בהנגשה, גם בדרישה ובקשה מהגורמים השונים שנמצאים כאן היום ואלה שאינם נמצאים כאן היום, למלא את חובותיהם כלפי דור ההנהגה של ההווה של מדינת ישראל שזה אתם ודור העתיד, זה אולי אורי לוין שיושב ביחד עם חגי לוין ועכשיו זכה גם לדוגמה אישית לאן הוא יכול לשאוף.

קודם כל, תודה שהשתתפת אתנו היום. אני כבר אומרת שהוועדה תקיים דיון מיוחד עם בני ובנות נוער. אני מזמינה אותך לייצר את הקבוצה וגם את הנושאים אותם אנחנו רוצים להעלות למודעות של הוועדה הזאת. אני חושבת שאין מה לדבר עליכם בלעדיכם ואני מזמינה אותך לייצר גם חשיבה ביחד אתנו על הנושאים שחשוב שנעלה ומי הם הגורמים בין בני הנוער ובנות הנוער ברחבי הארץ שחשוב להעלות אותם. תודה רבה על ההשראה והתקווה שאתה משאיר אתנו ותחושת האחריות שגם כך היא תחושת חירום ולשמוע אתכם בני הנוער, בהחלט רק מגביר אותה.

נמצא אתנו פרופסור יהודה ניומרק, מנהל בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית. בעוד כמה דקות אנחנו נתכנס לקראת סיכום הדיון. אם אני אוכל לבקש שתאמר את מה שעדיין לא נאמר, לשים דגש ולהאיר את עינינו.

תודה רבה. אין לי מה להוסיף מעבר למה שנאמר. שמענו את ההוכחות המדעיות ממחקרים שבוצעו באוניברסיטה העברית ובמקומות אחרים ושמענו הצעות לגבי חוקים וכולי. הייתי רק אומר לא לשכוח לשים דגש גם על המגזר החרדי ומערכת החינוך שאולי לא נופלת בתוך מערכת החינוך של משרד החינוך. לדעתי המצב שם לא השתפר לאחרונה בקרב בני הנוער וחשוב לא לשכוח אותם.

אני שוב קורא לך יושבת ראש הוועדה לשקול את האפשרות לשנות את שם הוועדה ולכלול גם טבק. זה יהיה מסר מאוד מאוד חזק. או לחלופין להרחיב את זה להתמכרויות באופן כללי.

כן. אני בהחלט פתוחה לנסות לשנות את שם הוועדה להיות הוועדה המיוחדת להתמודדות עם התמכרויות. אני חושבת שזה ישקף הרבה יותר נכון כיוון שאני אינני מבדילה בין התמכרויות שונות לחומרים שונים וכולם מסוכנים באותה מידה וכולם מהווים התמכרות. תודה רבה.

שנה טובה לכולם.

שנה טובה. תודה רבה. הנושא הזה, כפי שאתה מעלה אותו, מאוד חשוב. הנגשת המידע למגזרים השונים בדרכם, לקחת בחשבון עת אנחנו מייצרים את הקמפיין הארצי. הוועדה הזאת גם קיבלה תקציב מיוחד לנושא ההתמכרויות. התוכנית הארצית, המיזם הארצי הזה, תצא ותיקח בחשבון את כלל המגזרים ללא הבדלים כיוון שמדובר באמת בנושא שמאתגר את כולנו ללא הבדלים ומחבר בינינו בצורה המשמעותית ביותר אתה אנחנו חייבים להתמודד ביחד, נושא ההתמכרויות באופן כללי ובטח נושא העישון כחלק ממנו.

נאיכן רוצה לתת הזדמנות לדנה פרוסט, מקדמת בריאות באגודה למלחמה בסרטן.

בוקר טוב. תודה רבה על ההזדמנות. נאמרו הרבה דברים ואני רק אחדד כי הרבה מהדברים נאמרו ואין צורך לחזור עליהם. בנוגע ל-בסט ביי בהיבט של נוער, מניעת התחלת עישון. כמו שנאמר על ידי יעל, זה באמת נושא המחיר ואני מציעה שלא נתייחס לנושא המיסוי אלא למחיר לצרכן. חברות הטבק בסופו של דבר מוצאות כל מיני דרכים לאכוף מיסוי, הורדת מחירים, כך שבסופו של דבר המחיר לצרכן יוצא נמוך. אם אנחנו רוצים למנוע התחלת עישון בקרב בני נוער וצעירים, כמו שנעשה במדינות אחרות בעולם, העלאת מחיר לצרכן יכולה להיות אסטרטגיה משמעותית.

בנושא של חשיפה לעישון כפוי, אני רוצה לחזק ולומר שההורים יודעים שעישון מזיק לילדים והם עושים את הפעולות על מנת למנוע את החשיפה לעישון אבל זו נקודה שהם לא עושים נכון. כאן צריכה להיות מערכת הסברה להורים כיצד אפשר למנוע את החשיפה לעישון כפוי כלפי הילדים. סקר שלנו שעשינו סמוך לתקופת הסגר הקודמת, הראה ש-60 אחוזים מהמעשנים בחרו לא לעשן בבית אבל בחירות מקומות העישון לא היו נכונות. הם בחרו לעשן ברכב או לעשן במרפסת, מקומות בהם עדיין יש חשיפה לעישון כפוי ולכן צריך לחדד את זה.

אני מברכת על הדיון ורוצה להוסיף שתהיה לכולנו שנה טובה ובריאה ומוצלחת.

אמן. תודה רבה. נמצא אתנו מארק לוריא, יושב ראש הוועדה להגבלת העישון. ממש בקצרה ורק מה שלא נאמר, אם אני יכולה לבקש. לאחר מכן נסכם את הדיון.

תודה. רציתי לדבר על נושא של מכירה לקטינים. החוק למכירה לקטינים חוקק ב-2004 ועד כמה שידוע לנו ב-16 השנים האחרונות לא חולק אפילו קנס אחד. המשטרה לא רואה את זה כחלק מהתפקיד שלה למרות שהיא הגוף היחידי שיכול לתת קנסות בנושא הזה. אני מציע לוועדה הזאת לעשות דיון מיוחד בנושא הזה ולהזמין את המשטרה כדי שיסבירו למה הם לא מוכנים לאכוף את החוק. אם אנחנו רוצים, כמו שיהודה אמר, לאכוף טבק 21, בואו נתחיל עם טבק 18.

בהחלט חשוב. חלק מההנעה של טבק 21, קודם כל להבין איך ולמה אנחנו לא אוכפים וכיצד צריך לשפר את הדבר הזה. תודה שאתה מעלה את הנושא. מאוד מאוד חשוב. הוועדה אכן תקדם את זה בצורה של דיון ממוקד או קצת יותר מרחיב את היריעה. אכן נקיים דיון בנושא יחד עם המשטרה ונבקש תגובות. אני חושבת שסביב השולחן הזה צריכים עוד גורמים נוספים.

אני אומר שאני באופן אישי, ואולי באמת לקראת השנה החדשה, מרגישה שזכיתי. זכיתי בקהילה של אנשים שפועלים ומקדישים את זמנם ואת מרצם להגנה על הילדים של כולנו, על החברה של כולנו, על דור מנהיגי ההווה ומנהיגי העתיד שהצטרפו אלינו כאן ואני מרגישה ברת מזל על שאני יושבת בראש הוועדה הזאת. זכיתי לקהילה כזאת אליה אנחנו כל כך מחויבים, לנושאים המשותפים ולערכים המשותפים וגם לקריאה לפעולה. הקריאה של אם לא עכשיו, אימתי – אתה פתח חגי לוין – מחייבת אותי יחד אתכם. אני מודה על השותפות.

דביר שהיה אתנו דיבר על החוסן החברתי ונפשי של דור הקורונה וזה מדיר שינה מעיניי. אני ראיתי אותם ברחובות כשהסתובבתי בהקשרים אחרים של סיירות החופים למיניהן ואני חושבת שאנחנו לא יכולים לעצום את עינינו אל מול הדבר הזה שהנגיש לנו היום בצורה מאוד משמעותית הדור שחווה את משבר הקורונה החברתי נפשי. כאמור, בעיניי הם השיקוף של המשבר החברתי נפשי של כלל החברה הישראלית אבל ביתר שאת, ויש לכך השלכות ארוכות טווח, כאשר מדובר במנהיגי ההווה והעתיד של מדינת ישראל.

אני רוצה לומר שהנושא הזה של הקמפיין שאליו אני מחויבת וגם יכלול את כל הרצף עליו אנחנו מדברים, מהורים ועד בני ובנות נוער, לרבות מגזרים, לנושא של התמכרויות. לא בכדי בחרתי בפריזמת ההתמכרויות, להסתכל על הדבר הזה. אני מקבלת את ההצעה לנסות לשנות את שם הוועדה אבל כך דה פקטו אני מתייחסת לוועדה הזאת שהיא הוועדה להתמודדות - ולא למלחמה עם – ומכירה בכך שיש לנו בעיה של התמכרויות לכל החומרים שניתן להתמכר אליהם ואינני מבחינה בין אלכוהול, סמים, ניקוטין, הימורים או כל דבר אחר. כך גם הקמפיין יתייחס לכך.

אני לוקחת על עצמי את הצעות החוק שדורשות קידום וגם את נושא האכיפה שחייב בירור עם הגורמים כפי שעלה כאן, נושא שהוא הכרחי כדי שלא נעשה זילות לחוק. אני אומר שמפרסום ועד גיל ועד מיסוי או מחיר לצרכן כפי שנחליט לעשות את זה, וכמובן האזהרות והנגשת המידע – ואגב, גם השוואת מוצרי העישון שבעיניי היא קריטית – השימוש במוצרים האלו כדי להנגיש את המידע וגם מעבר לכך. אני חושבת שהיו כאן גורמים שונים שעדיין חייבים לנו תשובות, גם משרד הבריאות וגם משרד החינוך במידה מסוימת, מה הם האמצעים שאנחנו נוקטים בהם דווקא עכשיו, במיוחד עכשיו, כדי להנגיש את המידע - להורים, לבני ובנות נוער – על מהי חשיפה וההגדרה הדרושה לכך. אנחנו נמתין לתשובות.

בסופו של דבר אני אומר שוב שדווקא העת הזו שלצד המשבר הגדול שחווה החברה הישראלית, היא ההזדמנות. היא מאירה זרקור על כל הנושאים שטאטאנו מתחת לפני השטח מזה שנים רבות והיא היא ההזדמנות והחובה שמוטלת עלינו, כל אחד בתפקידו ובמקומו, לזהות את האתגרים להתמודד אתם ולמצות את ההזדמנויות שיש בפנינו.

אני מאחלת לכולם שנה טובה, שנת בריאות ועשייה משותפת בה נשכיל לזהות את ההזדמנויות הללו ולפעול כדי לקדם אותן. אני מודה לכם שוב על שיתוף הפעולה שאיננו ברור מאליו ושנעשה ונצליח בהמשך בעשייה הפורה והמשותפת.

שנה טובה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:53.