פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
ועדת החינוך, התרבות והספורט
15/09/2020


מושב ראשון


פרוטוקול מס' 69
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, כ"ו באלול התש"ף (15 בספטמבר 2020), שעה 11:30

הקמת ועדת משנה לחינוך דתי, זהות והתחדשות יהודית

חברי הוועדה: רם שפע – היו"ר
עוזי דיין
יוסף טייב
תהלה פרידמן

יוראי להב הרצנו

יובל אוליבסטון - מנהל אגף א' מקצועות המורשת, משרד החינוך

יובל סרי - מפמ"ר תרבות יהודית-ישראלית, משרד החינוך

אליעזר שחור - מפקח באגף תרבות יהודית, המשרד להשכלה גבוהה

ד"ר אורי אליס - מנהל המחלקה לספרות, משרד התרבות

פרופ' ניצה דוידוביץ - ראש תחום הערכת איכות וקידום ההוראה, אוניברסיטת אריאל

יותם ברום - מנכ"ל פנים, איגוד ארגוני יהדות

אלון מור - מנהל תוכנית בארי, מכון שלום הרטמן

שמואל שטח - מנכ"ל נאמני תורה ועבודה

ד"ר פארי סינקלר - מנכ"לית קרן תל"י

ד"ר רנית בודאי-היימן - מנכ"לית מיתרים

הרב בצלאל כהן - ראש בית מדרש אנשי חיל

יובל הוד - רכז הפעילות בבתי הספר

דניאל יעקובי - יו"ר ועד מנהל

עינט קרמר - מנהלת פרויקטים, עמותת טבע עברי

אילנה עבו גולן - ראשת אגף זהות, דרכים – מרכז חינוכי להכשרת מנהיגות חלוצית-ציונית-יהודית

אילנה מושקין לדרמן - יו"ר הוועד המנהל, מיתרים – רשת לחינוך יהודי משלב

סיון נבון שובל - סטודנטית

ערן ברוך - מנכ"ל ארגון בינה – חינוך לזהות יהודית ותרבות ישראלית

נגה ברנר סמיה - סמנכ"ל ארגון בינה – חינוך לזהות יהודית ותרבות ישראלית, מלמדת בישיבה החילונית בתל אביב

יהודית גידלי

אירית שלהבת



הקמת ועדת משנה לחינוך דתי, זהות והתחדשות יהודית

צוהריים טובים לכולם ולכולן. אני שמח מאוד לכנס את הדיון הזה ולהקים את ועדת המשנה הראשונה של ועדת החינוך בכנסת הזאת. היום התכנסנו להקים את ועדת המשנה לחינוך דתי, זהות והתחדשות יהודית בראשות תהלה פרידמן חברתי.

אני מאוד מאוד גאה על הבחירה המשותפת שלנו ושל כל מי שמצטרף להיות חבר בוועדה, שהיא ועדת המשנה הראשונה שאנחנו מקימים. הרוח הזו שורה עלינו פה לעתים בדיונים. נכון לייחד ועדת משנה שתדע לנקז אליה את הנושאים האלה. לשמחתי היום כולנו, כל הציבור, לא רק כל מי שבזום, למד להכיר את העומק של תהלה ואת ההקשרים האלה. אתמול שירה שעובדת איתי אמרה לי: תקשיב, זה מדהים, הפוסט שאנחנו העלינו על תהלה כבר לפני כמה שבועות, כל הזמן אני ממשיכה לקבל עליו נוטיפיקיישנז. אני חושב שהעומק של הדבר הזה הוא שהתהודה של הדברים שנאמרו – אגב, לא כולם רק בהקשר הזה, חלקם בהקשרים רחבים יותר – של העם שלנו ולאן הוא הולך, כנראה מהדהדים אצל אנשים ופורטים על הנימים הכי רגישות של אנשים. כבוד בשבילנו שזו ועדת המשנה שאנחנו מקימים.

יש לי המון להגיד על הזוויות האישיות שלי בהקשר הזה. למי שלא יודע, אני מגבעת חיים איחוד ובגבעת חיים איחוד יש כמה אנשים שהסיפור של התחדשות יהודית חשוב להם מאוד, גם בארי צימרמן זיכרונו לברכה, שהיה מבחינתי אושיה משמעותית לגדול עליה, והיום מוטי זעירא, שמוביל אצלנו המון המון המון למידה. בכל שנה ביום כיפור, מעבר לכך שאני צם ביום כיפור כבר המון שנים, יש יום שלם של למידה בקיבוץ. לפני חמש–שש שנים זה היה נורא מוזר עבורנו והיום זה מובן מאליו, וקבלות שבת שגם הן הפכו להיות מובנות מאליהן, וזה בזעיר אנפין.

בהקשר הזה אני רוצה לציין שהשבוע נפטר בנימין יוגב, קיבוצניק, אחת מן האושיות היותר משמעותיות.

תגיד את הכינוי שלו, בוג'ה, כי אני חושב שאף אחד לא הכיר אותו בשמו.

קודם כול, אני חושב שבטח מי שנמצא איתנו בזום יודע ומכיר. הוא נפטר בגיל 82 בבית העמק. באמת הייתה לו מעורבות אדירה של עשרות שנים בהקשרים של ההתחדשות היהודית, בעיקר של חגי ישראל. אני בטוח שמי שאני מדבר אליו פה יודע לא פחות, ואף יותר ממני. האזכור שלו פה בוועדת החינוך של הכנסת בהקשר של ועדת המשנה הזאת חשוב ומשמעותי. מעבר להיותי קיבוצניק, זה פשוט אדם שתרם רבות.

עד כאן. אגיד רק פורמלית, שהחברים בוועדת המשנה, שכולם חברים בוועדת החינוך, ומי שרוצה עוד יכול להצטרף הם: מרב מיכאלי, עוזי דיין, יוסי טייב ואריאל קלנר, רק למען הרשמיות. בבקשה.

תודה רבה. אני כמעט אף פעם לא מדברת מדף אבל הפעם גם אני מתרגשת וגם חשוב לי להיות מדויקת, אז תסלחו לי שאני מקריאה.

אדוני היושב-ראש, חברי רם שפע, אני שמחה ומודה על הנכונות להקים ועדת משנה לחינוך דתי, זהות והתחדשות יהודית. אני יודעת שאלה נושאים שקרובים ללבך. העובדה שתוקם ועדת משנה לא אומרת שהנושאים האלה לא יעלו גם בוועדה הכללית, ועדיין אני רואה צורך בוועדה ספציפית, ותיכף אנסה להסביר מדוע.

תודה לחבריי, לחבר הכנסת טייב, לחבר הכנסת דיין, לחברת הכנסת מיכאלי ולחבר הכנסת קלנר שניאותו להצטרף, ואני מקווה שיהיו גם נוספים.

מערכת החינוך הישראלית מכילה בתוכה בעצם ארבע מערכות חינוך עצמאיות: ממלכתי, ממלכתי-דתי, חרדי וערבי. כולן אגב ציבוריות. תנסו לספר את זה לאדם מארצות הברית, שיש לנו Public, Public religious, Public ultra-religious והוא יחשוב שאנחנו Public משוגעים, ואולי הוא צודק, ואולי לא. כי לצד החתירה והמאמץ שאני מאמינה שאנחנו חייבים להשקיע ביצירת חברה ישראלית משותפת, אני גם מאמינה בהכרח לאפשר לכל אחד ואחת מאיתנו להעביר לילדינו את השפה והמסורת והאנחנו הספציפי שאליו אנחנו מחוברים. איך עושים את זה? איך עושים לחוד וביחד, ביחד ולחוד? זו חידת חיינו הציבוריים. בין אם אנחנו בעד ובין אם אנחנו נגד, זו המציאות הישראלית.

אנחנו בוועדה נוטים להקדיש את מרב זמננו, ובצדק, לנושאי רוחב: חינוך מיוחד, פריפריה, חינוך מדעי, תשלומי הורים. בצדק אנחנו לא מבחינים בנושאים האלה בין הזרמים השונים, אבל כולנו יודעים שלזרמים השונים יש גם אתגרים ספציפיים, ייחודיים להם, אתגרים שרובם ככולם מצויים באזור ו"ו החיבור של "יהודית ודמוקרטית", או בצירוף של "הציוני-דתי" באזור המקף. אני מאמינה שפיקוח פרלמנטרי – וזה בעצם מה שעושה ועדת כנסת – יש בכוחו להוביל ולחולל שינויים רבים ונצרכים ביחס לאתגרים הללו.

הנה קצת דוגמאות לנושאים שבהם אני מבקשת לעסוק. החינוך המלכתי-דתי, החמ"ד, מכיל 15% מתלמידי ישראל. יש בתוכו מגוון אידיאולוגי ודתי רחב. שאלות של סינונים, אינטגרציה, הסללה, מקיפים מול ישיבות ואולפנות, תשלומי הורים יוצאי דופן בגובהם, תקציבים קואליציוניים שצריכים להיכנס לבסיס התקציב – כל אלה סוגיות שהמערכת הזאת מתמודדת עימן ויש בכוחה של הסדרה טובה ושקופה יותר לקדמן.

בחינוך החרדי אני מבקשת לבדוק את הדרכים האפקטיביות ביותר לתת מענה להורים הרוצים חינוך ממלכתי-חרדי, כלומר הורים שמחפשים דרכים לתת לילדיהם לימודי חול ברמה מספקת, מבלי לפגוע בזהות ובהשתייכות הקהילתית שלהם. בשנים האחרונות יש עלייה משמעותית בביקושים האלה ורשויות מקומיות ולפעמים גם משרד החינוך אינם נענים ולפעמים אפילו גם פוסלים.

ולבסוף, לימודי יהדות בחינוך הממלכתי. 20 שנים אחרי דוח שנהר יש שינויים גדולים וחיוביים, לטעמי, למה שמתחולל בתחום, ארגונים ותוכניות רבות שעניינם להכשיר מורים או ללמד יהדות באופן התואם את אופי בתי הספר הממלכתיים ואת הבתים שמהם מגיעים התלמידים.

וגם זרם החינוך המשלב, שהוא תופעה ששייכת במידה מסוימת לאותו שדה ובמידה מסוימת הוא שובר את החלוקות האלה. אופן התקצוב והפעילות של הארגונים האלה ושל בתי הספר האלה הוא נושא שבו אבקש לעסוק.

אנחנו עומדים כרגע בערב ראש השנה. השורש ש-נ-ה בעברית, יש לו כפל משמעות: "שנה", שנה וחזר, משהו שחוזר על עצמו; אבל "שינה" הוא מאותו שורש, והמשמעות שלו בדיוק הפוכה, לא חוזר על עצמו, הולך לכיוון אחר. נעמי שמר עשתה מדרש מן הכפל הזה ובשיר "תפילה" היא מתפללת: "יפה ושונה תהא השנה אשר מתחילה לה היום".

אנחנו בזמן של התחדשות, אנחנו בזמן של תיקון, אנחנו בזמן של אמונה שאפשר לתקן. אני מצרפת גם את תפילתי, המסורתית יותר: "שתכלה שנה וקללותיה ותחל שנה וברכותיה", ומאחלת לנו שדרך הוועדה הזאת נצליח להביא לשינויים, בשני מובנים: גם לדברים שצריכים לחזור ולהישנות וגם לדברים שצריכים להשתנות, לטובת כולנו.

תודה רבה. הטבת לתאר גם את המקום האישי שלך וגם לאן אנחנו אמורים ללכת בוועדה. מי מחברי הכנסת רוצה להתייחס, לברך? בשמחה, חבר הכנסת עוזי דיין, בבקשה.

קודם כול, אכן ברכותיי. זה הדבר הנכון, במקום הנכון וגם בזמן הנכון.

השנה הזאת הייתה אתגרית אבל נדמה לי שאנחנו מחפשים עוד דברים לריב עליהם, אז נקווה שלא כך יהיה.

אני בא למקום הזה ולנושא הזה מכיוון שאנחנו צריכים להיות מדינה יהודית דמוקרטית, אבל בתפיסה שלי יותר יהודית ויותר דמוקרטית. ברגע שמסבירים שיש פה תנגודת ושני הדברים לא דרים בכפיפה אחת אז זה מרגיז אותי, ואז אני שואל בקהל, ובדרך כלל בעיקר את הצעירים: מי מכיר מה זה תנורו של עכנאי? בערך 3% מכירים ברוב המקומות בארץ, דבר שלדעתי צריך ללמוד אותו בכל כיתה במדינה יהודית דמוקרטית, עד כדי כך.

לכן אני מבין מפה שצריך ללמוד יותר תנ"ך. עברנו מ"והגית בה יומם ולילה" לשתי שעות שבועיות, פחות או יותר. אני מתרכז בכך אבל מי שמחפש פה איזון – אין פה איזון. אני מדבר על זה שיוכלו ללמוד 5 יחידות בתנ"ך לא רק בבתי ספר מסוימים, שיינתן קרדיט אקדמי על לימוד תנ"ך לא רק בבר אילן. בקיצור, צריך בבסיס ללמוד יותר יהדות.

אני בא מן העמק, שבו נאמרה האמירה המפורסמת של אחד האדמו"רים של השומר הצעיר, חזן: "רצינו דור של אפיקורסים אבל יצאתם דור של עם הארץ". אני יודע לספר, למרות שאני חס ושלום לא הייתי בשומר הצעיר - - -

מותר לך להודות שיש לך זיקה לשומר הצעיר, אף אחד לא יכעס, ואנחנו לא משודרים.

זה בית הכנסת שאתה לא נכנס אליו.

אני יודע, חברים שלי, שאף אחד שם לא התרגז ולא צחק כי הם לא ידעו מה זה אפיקורסים והם לא ידעו מה זה עם הארץ, אז שהזקן ידבר. זה בדיוק מה שאנחנו צריכים לראות: איך מביאים למקום הזה, אפילו בקבוצה הקטנה, בשלישייה הזאת שיושבת כאן, שלכל אחד תהיה היהדות שלו, בעיקר כשהגורם המחבר צריך להיות כציוויליזציה, כתרבות-על של העם היהודי.

אני מציע גם שיתוף פעולה כיושב-ראש שדולת התנ"ך. ראיתי את יותם פה בחוץ. הערב בשעה 8 יש לנו ערב עם עיריית ירושלים. הנושא הראשון הוא "שאלו שלום ירושלים", למי שירצה.

קודם כול אני רוצה לברך את תהלה על הקמת ועדת המשנה להתחדשות יהודית. אני חושב שיש פה אמירה.

אני בעצמי בנאום הבכורה שלי הדגשתי את הנושא הזה, של הביחד, לצאת ממגירות של זהות. גדלתי בחברה שבה בבית הספר ישבו לידי שומרי שבת ושאינם שומרי שבת, בן של ראש ישיבה מצד ימין ובן של ראש חברה בין-לאומית גדולה מצד שמאל ואני באמצע, וחיינו ביחד, ועד היום אנחנו מתארחים האחד אצל השני וחברים ולמדנו יחד. מרכז החיבור שלנו היה התנ"ך, היסטוריה של העם היהודי.

השבוע זכיתי להגיע לעיר האבות חברון. כשאתה מגיע לציון האבות פתאום אתה נזכר מאיפה התחיל העם היהודי, עם אברהם, יצחק ויעקב והבטחה של הקדוש ברוך הוא על ירושה של ארץ ישראל. כל הדבר הזה בסופו של דבר הוא המאחד. חובתנו למצוא את המאחד, יותר מאשר המפריד, ויש הרבה מאחד. לכן אני באמת קורא, אולי על ידי ועדת משנה נצליח למצוא את המאחד וגם לחנך את הדור הבא, שנמצא בבתי ספר שונים, בציבורים שונים וכולי. אל לנו לשכוח שאנחנו עם אחד ומדינה אחת ויחידה קטנטונת בעולם. אנחנו אמורים מכאן לצאת ולהיות אור לגויים.

באמת זו הזדמנות טובה לברך את תהלה ואת כלל ישראל, מכל הציבורים, שתהיה שנה טובה ומבורכת, שתכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה. הברכה הכי טובה היא האחדות. כוחנו באחדותנו ועל ידי כך אולי נצליח לראות בשנת תשפ"א "מאשפת ירים אביון" וכך כולנו ביחד נגיע למקום טוב יותר.

תודה רבה חבר הכנסת טייב. בבקשה חבר הכנסת יוראי להב הרצנו – אמנם לא חבר בוועדת המשנה אבל נוכח, חשוב ומשמעותי בוועדת החינוך כל הזמן וגם אחד המתמידים בוועדה.

עדיין לא מאוחר להצטרף.

אני נוכח גם כשאני לא חבר ואני גם אוהב אתכם, אדוני היושב-ראש, ואותך במיוחד.

היהדות פנים רבות לה. אני חושב שזה אחד המאפיינים הכי בולטים והיפים ביהדות שלנו, שיש הרבה דעות, הרבה זרמים, הרבה גיוון. אני רוצה להצטרף לדבריו של הרב טייב. אתה רב?

אני משתדל לא לריב עם אף אחד...

אני מצטרף לדברים של חבר הכנסת טייב, שאנחנו צריכים לתור אחר המכנה המשותף, אחר מה שמשותף לנו ולא מה שמפריד בינינו.

יחד עם זה, אני חושב שצריך לצאת לדיון הזה מתוך נקודת מוצא שיש דבר כזה שנקרא יהדות חילונית, שהיא זרם מלא, שלם ונוכח בחברה ישראלית, שיש לאנשיו ערכים, לא יותר ולא פחות חשובים מן הערכים של היהדות האורתודוקסית, הרפורמית והקונסרבטיבית ויש מקום גם ליהדות החילונית, בוודאי בבתי הספר הממלכתיים.

דיברת על לימודי דת. אני לא משוכנע שצריך – אמרת שאנחנו הולכים לדון על הצורך בלימודי דת.

בעיניי לימודי יהדות הם לא לימודי דת.

הוא מתכוון ללימודי חול כדין וכדת.

אני חושב שצריך לגשת ללימודי המורשת שלנו, ולא צריך להתנצל על זה, ללימודי התנ"ך מתוך מקום היסטוריוגרפי והיסטוריוסופי, מתוך המקום שאלו נכסי תרבות ומורשת של העם היהודי ואין לאף אחד מונופול על הנכסים האלה, התרבותיים והמורשתיים שלנו. בבתי הספר הממלכתיים צריך לגשת אליהם מתוך המקום הזה, שמדובר בנכסים תרבותיים, ולא צווים דתיים שצריך לנהל את אורחות החיים לפיהם, ובוודאי צריך להעמיק. אני כתלמיד בבית ספר ממלכתי לא למדתי מה הוא דף תלמוד ומה היא הגמרא, עד שהגעתי לתואר ראשון במשפטים באוניברסיטת תל אביב ושם נחשפתי לעולם עשיר ומלא.

יחד עם זאת, אי אפשר גם להתעלם מן העובדה שיש הדתה במערכת החינוך הממלכתית, של עמותות אורתודוקסיות, חלקן קיצוניות מאוד, שנכנסות לבתי הספר ומעבירות השקפות עולם שלא תואמות את אורחות החיים של התלמידים בזרם הממלכתי. מטרידה אותי בהקשר הזה ספציפית העובדה שזה קורה רק בחינוך הממלכתי, ואני שואל למה. למה רק בחינוך הממלכתי התלמידים צריכים להיחשף למגוון רב של זרמים ביהדות, ספציפית ברוב מכריע של המקרים רק ליהדות האורתודוקסית המאוד מאוד אולטרה, הקיצונית, ולמה אין צורך לחשוף את הפלורליזם היהודי במערכת החינוך הממלכתית-דתית או הממלכתית-חרדית? למה רק כשמדובר בחילונים או במסורתיים במערכת החינוך הממלכתית יש איזו פנייה מאוד מאוד שליחותית לחשוף את אותם תלמידים, כאילו יש להם חסך ביהדות, כאילו היהדות שלהם לא מספיק טובה, לא מספיק מלאה, כאילו הם "עגלה ריקה"? בדיונים של ועדת המשנה שתהלה עומדת בראשה, ואני מברך על כך שהיא קמה, אני חושב שזה נושא לדון בו. זה בעיניי עיוות קיים שחייבים לפתור אותו. לא ייתכן שייכנסו עמותות דתיות אל תוך מערכת החינוך הממלכתית, עם מיסיון ברור מאוד של רצון, מבחינתם רצון שמגיע ממקום של שליחות. אבל אנחנו לא חסרים, אנחנו לא "עגלה ריקה", ערכינו הם ערכים יהודיים מלאים ושווים וטובים, בדיוק כמו ערכים יהודיים בכל מקום אחר, בכל מערכת חינוך אחרת. לכן כשאני אצטרף לדיונים, וגם אזום דיונים, אני מקווה, בוועדת המשנה בראשותך, אשמח להתמקד בדיון הזה, בצורך העז לחשוף את היהדות, את הפלורליזם היהודי, לא רק במערכת החינוך הממלכתית אלא בכל זרמי היהדות, בכל מערכת החינוך בישראל. תודה רבה.

תודה רבה יוראי. יש לי המון להגיד על מה שאמרת. אגיד רק בחצי משפט, ואני רוצה שתהלה תסכם.

משעמם לא יהיה.

אתה מסכים איתי או לא?

אני מסכים איתך בחלק משמעותי מן הדברים, בהחלט. בסוף הבעיה העיקרית היא שבהקשר הזה החילוניים מאוד מפחדים להרגיש שהחילוניות היא זרם ביהדות והיא לא אנטי יהדות. כשאנחנו נרגיש את זה אנחנו נרשה לעצמנו, להרבה מאוד זרמים בתוך החברה שלנו, ללמד אותנו יהדות, ואפילו להגיד את המילה "דת", זה לא מפחיד אותי. אבל זה צריך לבוא ביחד עם זה שהרבה מאוד זרמים אחרים שאינם חילוניים בחברה הישראלית ירגישו נוח שאני כחילוני אחשוף גם לביקורת. הרבה מאוד פלורליזם יהודי – קטונתי אבל בעיניי לפחות – ברגע שכולנו מן הקצוות נעז להבין שיש המון דרכים ללמוד יהדות ומה היא מסורת ומה היא היסטוריה, לא רק ללמוד על התנ"ך כי זה מה שקרה אלא גם איך זה מתכתב עם המסורת שלי היום ולמה בסדר שאני אצום למרות שאני קיבוצניק חילוני ולמה זה מדבר אליי, ברגע ששנינו נפסיק לפחד יהיה הרבה יותר קל, גם תהיה פחות הדתה וגם יהיו הרבה יותר חילונים שירגישו נוח שהם יהודים.

תהלה פרידמן, בבקשה תסכמי.

יש לנו הרבה אורחים בזום שלצערנו, רצינו אבל לא נספיק לשמוע אותם, כי אנחנו חייבים בגלל אילוצים לסיים את הישיבה. אני רוצה להגיד תודה רבה. אני רואה אתכם. רבים מכם אנשים שהם שותפים לדרך כבר שנים ארוכות מאוד. אני בטוחה שתהיו שותפים לעשייה בוועדה. אני רוצה להגיד תודה רבה על שהקדשתם את הזמן להצטרף אלינו, להתנצל שאנחנו לא פותחים את הדיון ולהבטיח שבדיוני הוועדה יהיה לכם יותר זכות דיבור.

אני מצטרף ואומר, אין דבר כזה בוועדה ולא יהיה דבר כזה. רק מכיוון שעשינו דיון קצר להקמת הוועדה אז אפילו מוערך יותר שאתם פה. אנחנו צופים בכם, באמת כל אחד שותף בתחום שלו לעשייה, בין אם במשרדי הממשלה ובין אם בארגונים וביוזמות. באמת הוקרה גדולה מאיתנו על השותפות שלכם. אני בטוח שתיקחו חלק משמעותי בדיוני הוועדה שיתקיימו בקרוב.

למרות שאנחנו בשנה מורכבת, שתהיה לכם שנה טובה. אני רואה שיובל אוליבסטון הוסיף אימוג'י של כפיים בתמונה שלו, יישר כוח, תודה. אנחנו סוגרים את הדיון הקצר הזה ובעיקר מאחלים לתהלה פרידמן ולכולם בהצלחה מכול הלב.

תודה רבה. שנה טובה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:00.