פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
ועדת החינוך, התרבות והספורט
16/09/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 70
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום רביעי, כ"ז באלול התש"ף (16 בספטמבר 2020), שעה 9:30

היערכות לפתיחת שנת הלימודים האקדמית תשפ"א בצל הקורונה

חברי הוועדה: רם שפע – היו"ר
אורלי פרומן – מ"מ היו"ר
סמי אבו שחאדה
ווליד טאהא
מאיר כהן
עופר כסיף

אימאן ח'טיב יאסין
בועז טופורובסקי
יוראי להב הרצנו
אוסאמה סעדי

השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין
פרופ' יפה זילברשץ - יו"ר ות"ת

מיכל נוימן - מ"מ מנכ"ל מל"ג

שלומי יחיאב - יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית

פרופ' אשר כהן - יו"ר ור"ה, האוניברסיטה העברית

פרופ' חיים טייטלבאום - יו"ר מחב"א וחבר המל"ג

יהודית גידלי

ס.ל., חבר תרגומים



היערכות לפתיחת שנת הלימודים האקדמית תשפ"א

בוקר טוב לכולם. אני שמח לפתוח ישיבת ועדה מאוד חשובה בנוגע למוכנות מערכת ההשכלה הגבוהה לקראת פתיחת שנת הלימודים האקדמית בצל הקורונה, כמו כל מדינת ישראל.

אני רוצה לפתוח בהתייחסות לעדכונים שאנחנו מקבלים ממש מהדקות האחרונות, שהממשלה אישרה את זה שכבר ממחר לא יהיו לימודים במערכת החינוך בכלל, אני רגע שם בצד את מערכת ההשכלה הגבוהה. אני מניח שההחלטה הזאת תגיע לאישור ועדת החינוך, ממש בשעות הקרובות, כפי שקורה כל פעם ואני מוכרח להגיד שאני מתקשה להבין את ההחלטה לשגע את מערכת החינוך ככה. הייתה החלטה שלומדים עד יום שישי, עכשיו יש החלטה שכבר מחר לא לומדים. ממש חמש דקות לפני שהגעתי אשתי התקשרה אליי שכל הגן בלחץ והם לא מבינים מה הם צריכים לעשות היום, אם הם צריכים עכשיו לציין את החגים ולסיים את הגן, כן או לא. בהקשר הזה אני חושב שזו פשוט הייתה החלטה מיותרת שהיה אפשר להימנע ממנה.

כמו כל פעם שאנחנו רואים נתונים, אז מצד אחד אני מבין ורואה מה מציגים בממשלה, מצד שני, לפחות על פי הפרסומים שאני ראיתי בינתיים בערוץ 2, ואני מבין שגם בגלי צה"ל, יש ספקות לגבי איפה ההדבקות מתרחשות, מה קורה בתוך בתי הספר, מה קורה בבתים, וכמובן עולה שאלה מאוד מאוד כבדה, שהעלינו את זה גם פה בוועדה, גם לגבי הגנים, ודאי לגבי לידה עד שלוש, רמת הדבקה מאוד מאוד נמוכה. וגם השאלות הכבדות שהעלינו פה בשבועות האחרונות לגבי בתי הספר היסודיים וההצדקה שבלהשאיר אותם בבית לתקופה כל כך ארוכה, למרות שלא רק שנתוני ההדבקה שם יותר נמוכים, גם כמובן תסמיני המחלה של ילדים בגילאים האלה הם תסמינים הרבה יותר קלים, רובם כמובן, אני לא מכליל את הכול, אבל בהתייחסות רחבה, לכן אני מוכרח להביע את התחושה שלי, ואני מניח שגם שאר חברי הוועדה יסכימו איתי, אבל תיכף נשמע אותם, לגבי ההחלטה הזו.

מיד יצטרף אלינו השר אלקין. אני רק אגיד בהקשר של מערכת החינוך, נדון ממש בקרוב בשאלות של סגירת המערכת וכל התקנות שקבינט הקורונה והממשלה מאשרים צריכות להגיע לוועדת החינוך לאישור או לא לאישור. נעדכן בהמשך מתי נדון בזה.

עכשיו אני שם נקודה ומתחיל הדיון על מערכת ההשכלה הגבוהה. לפני כן יש הצעה לסדר, בבקשה, יוראי.

כן. ברשותך, אדוני היושב ראש, תודה רבה. הדיון שקבוע פה הוא מאוד חשוב ולכן אני אקצר, אני רוצה להתחבר לדברים שלך, אין בעיה לשגע את המערכת על בסיס נתונים שמצדיקים את זה. הנתונים שנחשפו בגל"צ הם בעיניי לא מצדיקים את סגירת המערכת החל ממחר תוך שיגוע הדברים. אנחנו מדברים לפי הנתונים שפורסמו בגלי צה"ל, על 2% הדבקה בבתי ספר, במסגרות חינוכיות אחרות 1%, בחטיבה 1%, בפעוטונים 2%. אלה לא נתונים שמצדיקים לטלטל את המערכת מקצה לקצה ולכן אני מבקש ממך וקורא לך, יש לנו סמכות לדון בנתונים האלה, לקבל החלטה האם אנחנו מאשרים את התקנות או לא.

נכון לעכשיו הדיון קבוע למחר, אני מבקש ממך להקדים אותו להיום ככל שניתן, מיד אחרי הדיון הזה, אולי לעשות אותו תוך כדי המליאה או בסיומה, לדון בדברים, להחליט ולממש את הסמכות שלנו של הפיקוח, על בסיס הנתונים, ורק על בסיס הנתונים, כי זה הדבר היחיד שאמור לעניין אותנו, שיקולים ענייניים מקצועיים בריאותיים, האם זה מצדיק את טלטול המערכת וסגירת המערכת כולה מחר. אני חושב שלא, לכן אני קורא לך להעביר את הדיון שקבוע למחר על התקנות להיום ולקבל החלטה לכאן או לכאן. אני נוטה לדעתך, אדוני היושב ראש, שעל בסיס הנתונים האלה אין הצדקה להחלטה שהתקבלה, אבל יכול להיות אחרי שנשמע את משרד הבריאות ואת משרד החינוך נחשוב אחרת, אבל פה זה המקום לפקח על ההחלטה הזאת ולאשר את התקנה או לפסול אותה. תודה.

בבקשה. אני רק אגיד שהוועדה נקבעה לחמישי לפני שידענו מתי נקבל את התקנות כדי לוודא שאנחנו דנים בזה מוקדם ככל האפשר.

אני יודע.

וככל שאני מבין התקנות ממש נשלחו אלינו עכשיו ומיד בסיום הישיבה נשקול מתי הכי מוקדם שאפשר לשבת ולהתבסס על נתונים, כמובן בשיח עם משרד הבריאות ומשרד החינוך. ככל שאני מבין גם משרד החינוך לא תמך בהחלטה הזאת בהקשר הזה.

השר אלקין רצה לפתוח והוא ממש עוד רגע פה, אז אם מישהו מחברי הכנסת רוצה להתייחס לנושא של מערכת החינוך ולא של השכלה גבוהה אז אפשר. בבקשה, חברת הכנסת ח'טיב.

בוקר טוב לכולם. האמת, כל הנושא של החינוך במשבר של הקורונה הפך להיות מוקד רציני ואין ספק שהבלבול שהאנשים והמערכת של החינוך נכנסים אליו מוסיף רק עוד שמן למדורה ועוד קושי לקושי הטבעי שקיים כתוצאה ממשבר הקורונה. אני חושבת, וגם מדגישה, שצריך לשמוע את הנתונים של משרד הבריאות. אני מלכתחילה חשבתי שאנחנו פותחים את מערכת החינוך בלי להתארגן כמו שצריך ולהגן על הילדים שלנו, אני רוצה באמת לקוות שההחלטה לסגור היום באה על רקע של נתונים מבוססים ושזה הצעד הנכון.

חשוב לי מאוד הנושא של השנה האקדמאית, אני רוצה, אם אפשר, שנפתח ואז אני רוצה לדבר גם על זה.

תודה רבה. כמובן. נשים בצד את מערכת החינוך, אני בטוח שנידרש אליה בשעות הקרובות, ונעבור למערכת - - -

סליחה, אני פשוט הייתי צריכה לצאת, אבל אני בכל אופן - - -

בהתייחס ל מערכת החינוך, עוד לא התחלנו את הדיון על ההשכלה הגבוהה.

אני יודעת, הצלחתי גם להתעדכן. אני חושבת שיש פה טעות, גם ככה הציבור, על כלל ושלל ההחלטות שקשורות לסגר הזה, יודעים לא יודעים, משנים כל רגע. איך נאום ממשלת הטיוטות שלי שהיה לפני כמה חודשים, לא השתנה כלום. למה? עוד יום זה חשוב. א', אנחנו לא ראינו נתוני הדבקה כאלה מדאיגים במערכת החינוך, ב', זה עוד יום עבודה נוסף לשלושה שבועות שמצפים להורים שלא יוכלו לעבוד כשיש ילדים קטנים בבית ומה היום הזה משנה? ולהודיע מאתמול למחר. למה אנחנו צריכים לטלטל את המערכת הזאת שגם ככה מטולטלת במשך כל השנה? אני מתנגדת באופן נחרץ לסגר הזה החל ממחר בבוקר.

תודה רבה, חברת הכנסת פרומן. אני עכשיו שם נקודה על מערכת החינוך והמשמעות האדירה שלה ואנחנו עוברים לדיון במערכת ההשכלה הגבוהה.

אז באמת עכשיו רשמית, בוקר טוב, השר זאב אלקין, אנחנו שמחים שאתה מכבד אותנו בנוכחותך. בוקר טוב, יפה זילברשץ, יושבת ראש הוועדה לתכנון ותקצוב, בוקר טוב לכל חברי הכנסת שמכבדים אותנו בנוכחותם, גב' מיכל נוימן, ממלאת מקום מנכ"ל המועצה להשכלה גבוהה, שלומי יחיאב, יושב ראש התאחדות הסטודנטים. אני בדרך כלל לא עובר שם שם, אבל התחלתי ממך, השר, אז כבר כיבדתי את כולם.

קודם כל בשבילי זו סיטואציה מרגשת לדון בפתיחת שנה במערכת ההשכלה הגבוהה, הייתי פה הרבה מאוד שנים בצד השני, בצד של שלומי, או לפני זה כיושב ראש אגודת הסטודנטים בסמינר הקיבוצים, והתרגשתי מאוד כשהייתי מגיע לפה, אבל לצערי, לצער כולנו, אנחנו באמת לא בשנה רגילה, בשנה הרבה הרבה יותר מאתגרת מהשנים הקודמות, בכל סקטור של החיים שלנו, בוודאי גם במערכת ההשכלה הגבוהה.

אני אנסה לחלק את נושאי הליבה בעיניי לארבע סוגיות קריטיות, ואני בטוח שגם הסטודנטים וגם המוסדות וגם המל"ג יעלו עוד נקודות, אבל כדי לעשות לנו סדר באופן שבעיניי המערכת צריכה לראות את הדברים. אחת, אחד הדברים הקריטיים ביותר, ואני יודע שהמוסדות והמל"ג עובדים על זה, זה לייצר בהירות כמה שיותר מהירה לגבי מתווה פתיחת שנת הלימודים בכל מוסד, איך זה יתנהל. סטודנטים בשנה א' מאוד מאוד מאוד לחוצים, ובצדק, ממה הולך לקרות איתם. אני יודע שעובדים על זה, חלק מהמוסדות כבר פרסמו, אני חושב שזה אחד הדברים הכי דחופים שכולנו צריכים לעבוד עליהם. זה בכלל לכולם.

הנושא השני, כמו שדיברנו עליו במערכת החינוך, אוכלוסיות הקצה הייחודיות, שבהן גם ככה יש פערים מראש, ודאי פערי תשתיות, כמובן גם בחברה החרדית וגם בחברה הערבית. אנחנו רואים את זה כל פעם מחדש, הפערים שם הרבה יותר גדולים ולא פשוט לפתור את הבעיות האלה בכמה שבועות, אבל המערכת, כל מוסד, ביחד עם התמיכה מלמעלה, של השר והמל"ג, צריכים לעשות כל מה שאפשר כדי לנסות לטייב את המשאבים כדי לאפשר עבורם למידה אפשרית מרחוק, אחרת שנת הלימודים הזאת באמת לא תהיה רלוונטית עבור עשרות אלפי סטודנטים שפשוט אין להם באמת איך ללמוד. אני בטוח שהמערכת נדרשת לזה, אבל אני מצפה לתשובות מאוד ברורות בנושא הזה.

הסוגיה השלישית, אתם יודעים אותה, אנחנו כמעט כל שנה בתוכה, מה לעשות, גם השנה, זו סוגיית הסכמי השכר. היה לנו פה דיון ביום שלישי ספציפי על נושא הסגל הזוטר במכללות הציבוריות. אני גם ישבתי עם האוצר אחרי זה לעוד פגישה על זה, כדי לנסות לראות איך אנחנו מגיעים למצב שאנחנו בשום פנים ואופן לא מגיעים למצב של שביתה בפתיחת השנה. אבל צריך לומר ביושר, כרגע הפערים עדיין די גדולים, יש שם גם סוגיות שנמשכות כבר כמה שנים וגם סוגיות שקשורות לקורונה.

בלי קשר, כמו שאתם יודעים, יש שיתוף פעולה בין הסגלים באוניברסיטאות למכללות לנסות לעשות שינוי בהסכם השכר שנחתם במרץ. אני אמרתי את דעתי בהסכם הזה, ההסכם נחתם כבר באמצע מרץ, אחד ההסכמים הראשונים, והוא באמת הסכם טוב שהייתה עליו הסכמה, וצריך לחשוב טוב טוב אם צריך לגרום לפתיחת ההסכם הזה, לשבש את פתיחת שנת הלימודים. אני מכבד מאוד את הסגלים וחושב שחשוב מאוד שיוודאו שעומדים במה שהבטיחו להם ושהם מקבלים תנאים מיטביים ועדיין צריכים לראות שאנחנו מייצרים מצב שזה לא ישבש את פתיחת השנה ואני סומך עליהם, על כל הצדדים, גם בהקשר הזה שתעשו משא ומתן אמיתי וכן, שהמוסדות כן יישבו איתם. ראיתי קריאה, גם שלך, יפה, וגם של קובי בר נתן, באמת לייצר מצב שפותרים את המשבר.

והסוגיה האחרונה כמובן שעולה בכל מקום עכשיו היא סוגיית שכר הלימוד. אני שומע מכל עבר, ואני יכול גם את זה להבין, גם סטודנטים וגם נבחרי ציבור שקוראים מחר בבוקר להפחית משמעותית את שכר הלימוד, ומצד שני, גם דיברתי עם המוסדות ואני גם מכיר את המערכת, ברור שגם אם יש עלייה בנתוני ההרשמה, ויש עלייה, ואנחנו תיכף נראה אותם, צריך לשקול טוב טוב האם אפשר לייצר הפחתה כזאת. אני חושב שצריך לשקול לייצר הפחתה בשכר לימוד ו/או לייצר מתן הטבות כלכליות מאוד משמעותיות עבור הסטודנטים.

אני יודע שהתאחדות הסטודנטים מזמן פנתה גם למשרד האוצר וגם למוסדות כדי לבחון אפשרות לייצר הפחתה. אני חושב שגם הדבר הזה צריך להיעשות באחריות, לא לרוץ אחרי כל מה שנראה לנו מבחוץ נורא קל, בסופו של דבר אנחנו צריכים את האיתנות של המוסדות האלה, שום שירותים שאנחנו דורשים מהמוסדות לתת לסטודנטים במהלך השנה לא יינתנו אם הם ייכנסו לגירעונות, אבל מצד שני אנחנו צריכים לוודא שאם יש עלייה בהרשמה אז אפשר לייצר בזה אולי הטבות כלכליות לסטודנטים.

עד כאן ארבע הסוגיות שלי. אני עוצר פה ומעביר את רשות הדיבור לשר אלקין, בבקשה, כדי לפתוח.

תודה רבה. תודה רבה, אדוני היושב ראש, חבריי חברי הכנסת והמשתתפים בדיון כאן בוועדה. ברשותך, אדוני היושב ראש, אני קצת אשנה את סדר המקורי שדיברנו היות שאני רציתי להציג תפיסה כוללת ונמצאת איתנו כאן בדיון יושבת ראש ות"ת, שהיא תציג תמונה כוללת איפה אנחנו נמצאים לקראת פתיחת שנת הלימודים בדינמיקה של המערכת להשכלה גבוהה, אחורה וקדימה, ומצד שני נמצא איתנו בזום, אני מבין, פרופ' חיים טייטלבאום, שהוא היה יושב ראש צוות מיוחד שהוקם במל"ג לצורך היערכות לשנת הלימודים המיוחדת הזאת בצל משבר הקורונה ואני רציתי שתקבלו תמונה כוללת של איך שאנחנו רואים במל"ג את היערכות המוסדות וגם מה ההחלטות שמל"ג קיבלה בדיון אתמול בהקשר הזה.

היות שפרופ' טייטלבאום צריך לעזוב אותנו בעשר למשהו באוניברסיטה שלו, אני אציע שאולי הוא יציג בקצרה, יפה תציג ואז אני אחריהם אסכם את זה ואתייחס גם לשאלות המרכזיות שאתה העלית ונפתח את הדיון.

אוקיי, אני סומך על השיקולים שלך בהקשר הזה, אין שום בעיה. שלום לך, פרופ' חיים טייטלבאום.

שלום לך, חבר הכנסת רם שפע.

בוקר טוב, אנחנו מכירים מהמועצה להשכלה גבוהה בשנים האחרונות. בבקשה, נשמח לשמוע את עבודת הצוות שעמדת בראשו.

קודם כל בוקר טוב, תודה לשר, תודה לכל החברים. הצוות שהוקם במל"ג לפני חודשיים מטרתו הייתה לקבל נתונים מהמוסדות, לעקוב, לחשוב, לבדוק שסוגיות משמעותיות מקבלות פתרון ולהיות שם בשביל המוסדות. אז באמת במעוף הציפור בכמה דקות איפה אנחנו נמצאים היום.

קודם כל חייבים לציין שכל המוסדות כולם נמצאים בעיצומה של היערכות מרשימה, כולם חושבים על הכול, על כל הפרטים, על כל התחומים. זה לא אומר שיש פתרונות לכל הדברים, אבל כמו שאמר לנו יושב ראש ור"ה בפגישה, הוא אומר: יש הרבה בעיות, אבל אנחנו נתמודד איתן. זה בעצם המסר של ניסיון לייצר ודאות במציאות של אי ודאות שהולכת ומשתנה. רק בפתיחת הישיבה דיברת על אי ודאות מהסוג הזה, וכמובן כל זה בכפוף להנחיות משרד הבריאות שנכונות להיום, אבל הן עשויות, עלולות, להשתנות בהמשך.

ככלל הגישה שלנו במל"ג זה שיש אוטונומיה מוסדית מלאה למוסדות לתת את הפתרונות, זו גם סמכותם וזו גם אחריותם של המוסדות לתת פתרונות במסגרת המוסד לכל הסוגיות האקדמיות והמנהליות שעולות על הפרק כאשר המל"ג נמצא שם לגיבוי ובקרה ומעקב ואיסוף נתונים והעברת מידע הדדית בין המוסדות ככל שיידרש.

אם אני מסכם איפה אנחנו נמצאים בנושא הוראה ובחינות. ההוראה, כמו שאנחנו מתרשמים, תהיה און ליין בעיקרה, מה שנקרא גם בחו"ל primarily online. רוב הקורסים יתקיימו בזום או באמצעים מקוונים אחרים, כמו שהיה בסמסטר הקודם. החידוש הוא שבסמסטר הזה, כיוון שהיה זמן להתכונן נכנס ומתורגל המושג של למידה היברידית. כלומר על מנת לייצר חוויית קמפוס וכן להביא לקמפוס סטודנטים, בדגש על שנה א', בדגש על מקצועות מועדפים, המוסדות עובדים בצורה מאוד מאוד רצינית על נושא של למידה היברידית, שזה אומר שנמצאים בכיתה חלק מהתלמידים, מספר האצבע הוא כשליש, בכפוף להנחיות, שליש מהתלמידים נמצאים בכיתה, המרצה מדבר אליהם, שני שליש מהכיתה נמצאים בזום ושומעים את אותו שיעור, עם יכולת לשאול שאלות באמצעות הצ'ט והקבוצות הללו מתחלפות כקפסולות.

כל המוסדות מבינים שזה קונספט שמתאים לתקופה, המינון שלו תלוי במוסד, תלוי בתשתיות שעומדות לרשות המוסד, תלוי בתקציבים שעומדים לרשות המוסד, תלוי באופי הקורסים שניתנים באותו מוסד וכמובן היישום שלו תלוי בהנחיות שתהיינה בתוקף. אני חושב שבסופו של דבר המציאות תגרום לכך שאותה למידה היברידית תהיה בשולי שוליים, היא לא תהיה בהיקפים שחולמים עליהם נכון להיום, לפחות לא בסמסטר א', אבל מאוד חשוב לבנות את היכולת הזאת, איך אומרים? ליום שאחרי. המיומנויות של למידה מקוונת, שהתחילו בסמסטר הקודם, עברו מערך שלם של הכשרות, גם הן טופחו על ידי המוסדות ומהבחינה הזאת אנחנו רגועים.

מה שהיה חשוב לנו זה שהמוסדות לא יחייבו סטודנטים שלא יכולים להגיע מטעמי סגר, מטעמי בידוד, מטעמי אוכלוסיית סיכון, או שחוששים להגיע, לא יחייבו אותם להגיע לקמפוס והובטח לנו על ידי המוסדות שתהיה אופציה מקוונת לכל סטודנט עם הצורך לתת מענה לאותם סטודנטים שגם מקוון זה בשבילם בעיה, כמו שהזכרת, והמוסדות מטפלים בזה.

בנושא של בחינות, עם כל המורכבות שלהן, זה נושא שהוא לא פתור עד הסוף, יש גישות שונות לפתור אותו. אחת הגישות הפופולריות זה להרבות או להוסיף מטלות ביניים שלא יטילו את כל הכובד על בחינת הסיום עם כל הרגישות שיש בבחינה.

בנושא הסטודנטים, אני חושב שמה שנאמר כאן על ידי היושב ראש מאוד מאוד חשוב. אנחנו מצפים ומבקשים מהמוסדות לתת עדכונים שוטפים כל הזמן לסטודנטים לפי קצב ההיערכות וההתפתחויות. לאמור, אם מוסד מסוים מתכנן שבמסגרת הלמידה ההיברידית משה יבוא לקמפוס בימי רביעי אחר הצהריים לארבע שעות, אז שהסטודנט משה יידע את זה היום והסטודנט חיים יידע את מה שהוא צריך לדעת. כמובן שלהגיע לרזולוציה הזאת זה לא פשוט, חלק מהמוסדות עוסקים בזה, חלק מהמוסדות יגיעו לזה ממש לקראת קו הסיום, אבל אני אומר שרשת הביטחון שקיימת אופציה מקוונת היא כבר מרגיעה אותנו, היא איזה שהוא עוגן של ודאות לסטודנטים.

דבר נוסף מאוד חשוב וראוי לציון זה שכל ההיערכויות מתואמות עם אגודות הסטודנטים המקומיות. אגודות הסטודנטים המקומיות הן אלו שיודעות הכי טוב מה הבעיות של אוכלוסיית הסטודנטים באותו מוסד, באותו אזור גיאוגרפי, והן משולבות במעגל ההיערכות וההתייעצות במוסדות. מהבחינה הזאת שמחנו לשמוע את הדבר הזה מהמוסדות.

דברים שאנחנו כמל"ג מסתכלים במעטפת על מה חשוב לנו מהבחינה האקדמית, אז יש שלושה נושאים שאתמול דנו בהם במל"ג והם יצאו כהחלטת מל"ג. האחד זה באמת לשים דגש על ציון סופי מספרי ולא עוד עובר/לא עובר, כדי שסטודנט שמוצא את עצמו זה הסמסטר השני תחת קורונה, ואולי יהיה גם שלישי, אני מקווה שלא, לא יהיה לו בגיליון הציונים בסוף יותר מדי עובר/לא עובר. לכן המוסדות גם הבטיחו לנו וגם אנחנו מדגישים את זה שצריך להיות ציון סופי מספרי כדי שבסופו של דבר הסטודנט יוכל להמשיך הלאה ביום שאחרי.

כמו כן אנחנו מצפים פה להתאמות של כל מערך ההוראה והלמידה גם בשנה הנוכחית, כל רמת הלימודים והערכת הלימודים, כמו שאמרתי קודם, עוברת שינויים מתמידים ומאוד היינו רוצים שהשינויים האלה, גם חלקם המודרני והעדכני שמתבסס על אמצעים דיגיטליים, יהיו רלוונטיים ליום שאחרי.

מה השינוי שאתם מצפים? אותו מרצה משעמם יהיה פרונטלי או יהיה במקוון, יש מיומנויות שאתם מחייבים את האוניברסיטאות, את המרצים, יש איזה סילבוס שאתם שולחים? מה?

אז אני אומר כך, קודם כל אם מרצה משעמם אז זו בעיה עוד לפני הקורונה, אבל נכון לעכשיו - - -

על אחת כמה וכמה בקורונה.

כן, חבר הכנסת כהן. כל נושא הלמידה המקוונת וכל נושא הלמידה בכלל קיבל בוסט מפני שמרבית המרצים, שלא לומר כולם במוסדות מסוימים, עברו הכשרות וסדנאות להוראה בזום. יש המון טיפים, יש המון עקרונות, איך מנהלים שיעור בזום, איך עושים בזום, ואנחנו בטוחים שעצם העיסוק בנושא הזה משדרג בצורה משמעותית את ההוראה, מפני שאתה בעצם לוקח את אותו מרצה ואתה גורם לו לחשוב על ההוראה שלו. אז נכון שזה נעשה סביב האירוע של הקורונה, אבל אלה היתרונות שאנחנו מצפים שמרצה יהיה מרצה יותר טוב במכלול ההיבטים של ההוראה, הלמידה וההערכה שלו. זו ההזדמנות שנוצרת כאן כתוצאה מהמשבר הזה.

דבר נוסף, כשהיו לנו החלטות מל"ג בנושא למידה דיגיטלית שהתייחסו להיקף המותר בלמידה דיגיטלית, החלטות לא ישנות, הן רק מלפני שנתיים, והחלטנו שההחלטות האלה שמגבילות את הלמידה הדיגיטלית הן לא רלוונטיות ללמידה בזום, כי הלמידה הסינכרונית בזום נושאת יותר אופי של הוראה פרונטלית באמצעים דיגיטלית, יותר מאשר קורסי MOOC למשל שזה למידה דיגיטלית פר-אקסלנס.

סליחה שאני קוטע, איך אתם נערכים לתופעה הדי רווחת, לצערי, של סטודנטים שאין להם אפשרות להתחבר ללמידה מקוונת או אפילו לזום, בין אם משום שאין להם את אמצעי הקצה, בין משום שאין תשתיות. יש אלפים כאלה.

פה אני מניח שאנחנו נשמע סקירה יותר מפורטת מראשי המוסדות מפני שזה הפתרון שהמוסדות התחייבו לתת לסטודנטים ואני מציע שנשמע את זה מהם, אבל הנושא הזה נמצא במודעות גבוהה של הנהלות המוסדות, האוניברסיטאות והמכללות, בשיתוף עם אגודות הסטודנטים ואני מציע שאת זה נשמע מהם, כי אנחנו במל"ג לא נכנסנו לפתרונות הפרטניים במסגרת העבודה של הצוות.

מה שאני רק רוצה לומר, שבהמשך הפעילות שלנו כצוות מל"גי אנחנו נמשיך לקבל דיווחים שוטפים מהמוסדות, להתעדכן, לשמוע, לעזור בחשיבה ובהעברת מידע הדדית. רק שלשום קיבלנו טבלה יפה מאוד מוור"מ, ואני מודה להם על כך, שנתנו לנו תמונת מצב בכל 20 וכמה המכללות שתחת אחריותם, איפה עומד כל מוסד מבחינת אופי ההוראה, ההיערכות, הדיווחים לסטודנטים, איפה יש השלמות, איפה אין השלמות. זה, אני חושב, הביטוי המלא של אוטונומיה מוסדית תוך כדי דיווח ובקרה של המל"ג.

המל"ג כן יטפל בכמה נושאים משפטיים רוחביים, כמו למשל זכויות יוצרים - - -

פרופ' טייטלבאום - - -

אני מציע, מה שקורה זה שאנחנו נכנסים לתוך הסוגיות, אבל רצינו לעשות גם הצגה יותר רחבה למקרו.

אני מציע שתיתנו לחיים לסיים, אני אסכם ואז - - -

בדיוק, נשאל את כל השאלות, כי אתם שואלים שאלות מעולות.

אני על סף סיום.

אני גם אשאר פה. אמנם אנחנו נצטרך לשחרר את פרופ' טייטלבאום, אבל אני אשאר פה לענות על כל השאלות שיהיו.

מצוין. אז בבקשה, פרופ' טייטלבאום, תתכנס לסיום.

אני כבר שם, כבר הייתי מסיים.

בסדר גמור, נהניתי פשוט להגיד את זה.

יש נושאים משפטיים שהמל"ג מטפל בהם, כמו למשל הגנת הפרטיות בכל ההקשר של צילומים בזום במהלך השיעורים ובמהלך הבחינות, יש שם סוגיות לא פשוטות, הן נמצאות בבדיקה מול משרד המשפטים. זכויות יוצרים של מרצים שמעלים חומרים לזום, יש שם סוגיות. זה באמת במגרש של המל"ג לתת את התשובות המערכתיות. וכמובן אנחנו שם בשביל המוסדות, בסיוע בהסרת חסמים מול משרד הבריאות, מול משרד הפנים, בוויזות לתלמידי מחקר, ככל שיידרש אנחנו שם. תודה, שנה טובה.

תודה רבה, פרופ' טייטלבאום. בבקשה, פרופ' יפה זילברשץ. סקירה יותר מקרו על המערכת. בכל זאת, למרות שאנחנו בהרבה סוגיות דחופות אנחנו צריכים גם רגע לקבל תמונה כללית של פתיחת שנת הלימודים ואחר כך נצלול.

בסדר גמור, אני אשתדל גם לעשות אותה אקטואלית ככל שניתן. אני רוצה רק בפתח דבריי, באמת יש כאן ועדה חשובה של הכנסת ורם, אתה מכיר את העבודה, אני רוצה קודם כל להביא לידיעת כנסת ישראל ומדינת ישראל שההיערכות של המערכת האקדמית למשבר הקורונה ראויה לכל שבח וגאווה לאומית. יש לנו כאן מערכת שבן לילה לקחה על עצמה אחריות מלאה להעביר את כל הלימודים למציאות הקורונה והיא הצליחה לסיים בהצלחה את סמסטר ב' שנחת עליה בשקט ציבורי יחסי וגם אני מניחה שכך תהיה פתיחת השנה. אתה לא יכול לעשות דבר כזה אם אין לך שילוב כוחות, קודם כל המערכתי שלנו.

אנחנו קיבלנו באמצע המשבר תוספת של שר בממשלה לצורך העניין הזה, אבל בהחלט גם ראשי המל"ג וחברי סיו"ר המל"ג פרופ' פרלמן, היינו בעצם זוג ואחרי זה שלישייה מובילה בראש השר שבעצם מתכללת את כל המהלכים ואת כל העבודה מול הממשלה ומול המוסדות. ראשי המוסדות, שאני חושבת שחייבים להם תודה מיוחדת להתארגנות ועבודה מסביב לשעון יום ולילה בלי מנוחה כדי לוודא שבאמת הכול יעבוד והמוסדות יישארו יציבים. התמיכות שקיבלנו גם ממשרדים אחרים בממשלה, כולל משרד האוצר, והסגלים של מעשה הקשיבו לקריאה ונערכו להתארגנות לסמסטר ב' ממש במיידי.

אני בטוחה שאמנם יש לנו יותר זמן להיערכות כרגע, אבל שהתבונה תשרור ושהסגלים יישרו קו כדי לנסות באמת להוביל את המערכת למקום הנכון, להבחין בין תביעות ארוכות טווח למה שאנחנו צריכים לצורך העניין הזה, ואני בטוחה שהתכלול הגדול של המערכת בסך הכול יוביל אותה גם לצלוח את תשפ"א שאנחנו פותחים אותה היום בגאווה. זה קודם כל קריאת כיוון, סיכום ופתיחה.

(מצגת). אני עשיתי מצגת, אני אשתדל לרוץ עליה מהר, כי יותר חשוב הזמן לדיון. יש לנו, כפי שאתם רואים כאן, את מספרי הסטודנטים בעשורים האחרונים במדינת ישראל, אנחנו רואים צמיחה מאוד מאוד גדולה בשנות ה-90 והעשורים הראשונים של המאה הזו ואנחנו מגיעים בעצם למספרים די יציבים בשנים האחרונות. אנחנו מיד נדבר על הגידול. דרך אגב, בשנת תש"פ שמסתיימת, היה בה גידול של כ-4,000 סטודנטים במערכת, אבל אנחנו חושבים שבפ"א יהיו יותר ואנחנו נקדיש לזה מילה כי זה כן מתייחס לנושא הקורונה.

יש לנו היום 60 מוסדות אקדמיים, תשע אוניברסיטאות, 20 מכללות מתוקצבות על ידי המדינה, 21 מכללות לחינוך ויש לנו גם כעשר מכללות פרטיות. זאת המערכת שלנו. אני לא יודעת אם אתם מצליחים לראות את השקף הזה ואם אתם מצליחים לראות את המצגת אצלכם, המצגת הזאת בעצם מראה את הגידולים בתואר ראשון מכ-50,000 סטודנטים לפני 30 שנה ל-200,000 סטודנטים בימים האלה, והשינוי היותר גדול, שאנחנו קוראים לו שינוי מהפכת המכללות, 60% מהסטודנטים לתואר ראשון לומדים במכללות היום במדינת ישראל. לפני 30 שנה למדו 15%.

יש כאן תופעות מאוד מעניינות. רם, יש לך שנה שלמה ובזומים אתה יכול להעלות כל שאלה, נשמח לדון ולפרט, זה לא הזמן.

זה בעצם מראה כמה סטודנטים היו השנה בצורה מדויקת. כמו שאמרתי, 4,000 יותר ממה שראיתם, שזה קרוב ל-313,000. מאוד מאוד מעניין יהיה להיפגש כאן בעוד חודשיים ולהביא לכם נתונים כמה התחילו את השנה.

מה שאנחנו רואים כאן, אני לא מצליחה לראות מרחוק את המצגת, אבל אנחנו רואים את הביקוש לשנת הלימודים. אני חושבת שזה מאוד רלוונטי לימים האלה ולכנסת להבין, יש לנו שיעור של גידול ממוצע בסך הכול של 19% בביקושים ללימודים, 21% בתואר ראשון ו-16% בתואר שני. שימו לב שבאוניברסיטאות בתואר ראשון יש גידול של 35% בביקוש. אנחנו בוודאי נמצא יותר סטודנטים בשנה הבאה במערכת ההשכלה הגבוהה.

גברתי, אולי תעברי לקורונה, אנחנו נשאיר את זה להזדמנות אחרות כי יש איזה תחושה של דחיפות.

חבר הכנסת כהן, הגדרתם את הנושא פתיחת שנת הלימודים הזאת, לפתיחה הזאת - - -

על רקע הקורונה.

לפתיחה הזאת יש שני היבטים, האחד קשור לאתגרים המידיים של הקורונה, ודיבר על זה פרופ' טייטלבאום וגם אני אתייחס לזה בסיכום של הדבר, יחד עם זה הייתי מציע לוועדת חינוך, כמו שעושים כל שנה בדיון מהסוג הזה, לא להתעלם מהמגמות של איפה אנחנו נמצאים.

אגב, אני חושב שזה קשור.

אגב, הגידול ברישום הוא נטו מיידי, זה חלק מהסיפור של הקורונה.

אין טיול גדול ואין עבודה.

הלכתי להגיד משפט על קורונה.

רגע, אני אגיד. גם אני בתחושה הזאת שאנחנו בסוגיות נורא דחופות שצריך לטפל בהן עכשיו, אבל אני חושב, למשל, סוגיית הגידול בהרשמה קשורה לסוגיה שאני מניח שמעניינת את חלקכם, שאלת שכר הלימוד ומה צריך לעשות עם זה.

לא רק.

לא, אני אומר להם. זה נורא רלוונטי.

יש פה הרבה נדבכים.

אז אנחנו חייבים לקבל תמונה. יפה, אני סומך עליה, היא תהיה יעילה, אבל אנחנו חייבים לקבל תמונה כללית, אני חושב שזה חשוב.

חלילה, לא חשבתי שיפה לא יעילה - - -

לא, אני אומר, קצת פרספקטיבה.

אני רק אומר, אני בא מוועדת ביקורת שמנהלי בתי החולים באים ומדברים על כאן ועכשיו ומה עושים היום ו – זה נחמד, אפשר לקבל את זה בדף, לראות את הגדילה. השאלה איך מתייחסים למצוקות של הסטודנטים, כי זה כאן ועכשיו, השאלה איך מתייחסים לסטודנטים שאין להם אמצעים להיכנס לתוך מערך מקוונן, זה כאן ועכשיו. השאלה מה קורה - - -

אתה צודק, אלה כל השאלות שהצגתי בהתחלה.

מה קורה עם צוותי הוראה מבוגרים בסיכון, האם יש מערך שמחליף אותם. אלה השאלות שצריכות להיות עכשיו.

אתה צודק.

ולא לקבל שקף של כן גדלו, לא גדלו. בסדר, זה ברור לנו שיש גידול.

לא, זה לא כל כך ברור.

זה ברור, אדוני, אני קשור לחינוך וכל שנה יש גדילה.

של 35%? אתה מבין על מה אתה מדבר?

נכון, כי הציבור הולך יותר ללמוד לתואר ראשון.

רגע, מאיר, בסדר, אני מסכים איתך שיש דחיפות, אני חושב שחשוב שנקבל תמונה רוחבית ואחרי זה נצלול.

תן לי שנה אחת שהיה גידול של 35% באוניברסיטאות.

בדיוק, ב-30 השנה האחרונות.

יש שנים כאלה בעבר, שהיו קפיצות.

בסדר, קפיצה גדולה, זה גם מושפע מהקורונה.

אגב, זה לא ברור שיהיה גידול במספר הסטודנטים כי בסוף יש קיבולת למוסדות.

אלקין, אני מוכן להגיד שאתה עשית את זה, הכול בסדר.

אגב, בהשכלה הטכנולוגית, שאתמול כינסנו עליה דיון, מכיוון שהרבה יותר מורכב לייצר שם למידה מרחוק, כי חלק מהלמידה היא מאוד מעשית, יש ירידה מאוד משמעותית בהרשמה.

כי המערכות האלה מקבלות פחות כסף מהמדינה.

זה גם נכון.

זו הסיבה שיש ירידה.

לא רק, לא רק. זה גם סוג הלימודים.

לא, אבל מי שנרשם לא מעניין אותו כמה המכללות מקבלות מהמדינה.

זה גם סוג הלימודים, אני מסכים. בבקשה, יפה, חשוב שתמשיכי.

אני חושבת שהשקף הזה, אין רלוונטי ממנו לשאלת הקורונה. יש לנו כאן גידולים בסדרי גודל שלא ראינו ב-30 השנה האחרונות בכל השקפים שאני הראיתי, ואין לנו ספק שאחד המרכיבים המאוד מרכזיים בעובדה שסטודנטים מנצלים את הזמן ופונים להשכלה גבוהה הם שני דברים, העובדה שהם מתרכזים, הם לא עוזבים את הארץ, לא נוסעים, לא מטיילים וכדומה, משתחררים מהצבא והרבה מאוד אנשים שנפלטו משוק העבודה ומחפשים שינוי קריירה, שגם זה, אני חושבת, תוצאה של הקורונה.

בסך הכול ההיערכות שלנו, אני חושבת שהכנסת צריכה לדעת, ועדת הכנסת צריכה לדעת שצריכה להיות כאן היערכות מאוד מאוד רצינית של המערכת לגידולים כאלה, זה לא דבר פשוט. המערכת צריכה לדעת איך לספוג אותם. לכן השנה הבאה שנפתחת תהיה באמת מאוד מיוחדת בהקשר הזה ואני חושבת שזה מאוד מאוד חשוב.

תסתכל על הנתון המדאיג של העלייה הגדולה, במכללות האקדמיות לחינוך בסך הכול ב-4%.

השקף הזה הוא הקדמה מאוד רצינית לכל מה שדיברנו, או כל מה שמאוד מאוד חשוב להבין בנושא הלמידה הדיגיטלית, שהיא הנושא שמתמודדים איתו בצורה הכי רצינית במשבר של הקורונה. במל"ג-ות"ת בשנים האחרונות אנחנו עובדים על פי תוכניות רב שנתיות והתוכנית הרב שנתית שלנו התמקדה בפרויקט שנקרא 'הקמפוס החדש'.

הנחת העבודה שלנו הייתה שסטודנטים לא ימשיכו ללמוד עם גיר ולוח כל החיים ובתוך כיתות באוניברסיטאות ושהמהפכה האינטרנטית והדיגיטלית הולכת לשנות את החיים לחלוטין, לכן הקמפוסים צריכים להשתנות מכיתות של מורה עם גיר לחדרים שנראים כמו בציור הזה, מאוד מאוד, הייתי אומרת, חיים, מלאים אינטראקציה בין התלמידים, הרבה יותר פתוחים והרבה פחות מובנים, כשלצדם בתפיסה שלנו ישנו הבית, שאנחנו מחנכים את הסטודנטים ליזמות וחדשנות וכל הנושאים האחרים.

לכאורה בתקופת הקורונה אין פיזיות, אין אפשרות, אבל אנחנו כן יודעים שזו תקופה שבה למעשה הרבה מאוד רעיונות, אנשים יושבים בבית והקמפוסים צריכים להיות המקור שבו הרעיונות האלה באים לכלל ביטוי ולמעשה מסייעים לסטודנטים בצורה מאוד רצינית לשנות את החוויה של השהות שלהם בקמפוס.

השקף הבא מתייחס לנושא באופן ספציפי של הלמידה הדיגיטלית. כאן, בגלל שהייתה תוכנית רב שנתית במערכת ההשכלה הגבוהה, שרם שותף לה, הוא היה מיד לאחר שאישרו אותה והוא ליווה אותי בשנותיו במל"ג בהתפתחות שלה, ברגע שפרץ משבר הקורונה ואנחנו פנינו למוסדות האקדמיים ואמרנו מה עומד לקרות בסמסטר ב', תוך שבוע כולם היו מסוגלים להעביר את המערכת שלהם ללמידה מרחוק. דבר כזה לא היה יכול לקרות אם לא היה פורמט כמו הפורמט שאתם רואים בשקף הזה, ואתם יכולים לקרוא עליו, של פרויקט מאוד מאוד גדול שאנחנו הקמנו ללמידה מקוונת והתחלנו אותו בתוך המערכת ואז בשקף הרחב אני אומרת, היה לנו גם סיוע ממשלתי וגם גיוס כספים מתוך המוסדות וגם גיוס תרומות כדי להפוך את כל המערכת בשינוי מאוד מאוד גדול, כך ש-95% מהקורסים יכולים לתת מענה ללמידה מרחוק. זאת אומרת אם סוגרים את המדינה וסוגרים את המשק ולא נותנים לזוז ממקום למקום עדיין שנת הלימודים תשפ"א יכולה להתקיים.

בגדול עוד דבר מאוד מאוד חשוב, אני חושבת, בפתיחת השנה, נושא התעסוקה הוא מאוד מרכזי לסטודנטים וכאן ישנו עוד פרויקט אצלנו שאני חושבת שאפשר להשתמש במשבר הקורונה ובסיטואציה כדי להעצים אותו וזה למידה משלבת התנסות מעשית. הדבר הזה עבר הרבה טלטולים ומחשבות בשנים האחרונות בתוך המערכת. יש לכם כאן נתונים על סטודנטים שמשלבים עבודה בפיקוח אקדמי תוך כדי הלימודים.

בשקף הבא תראו את התוצאות שלהם. 94% חושבים שזה פנטסטי, 20% מהסטודנטים השתלבו במקומות העבודה שהם התנסו בהם ו-30% מהסטודנטים אומרים שהיה להם קל מאוד לקבל עבודה בגלל ההתנסות שהם עברו תוך כדי הלימודים.

למרות היופי מדובר על 2,600 תלמידים בלבד מתוך מאות אלפים?

בשלב הזה. זה פיילוט. כדי לעשות דברים כאלה בתוך מערכת אתה לא יכול לבוא ביום אחד ולהפוך את כל המוסד. אז אתה עושה פיילוט בדברים האלה לראות אם הם עובדים. אנחנו נכנסנו לנושא הזה בחשש מאוד גדול. אני חושבת שמשבר הקורונה, ששאלת התעסוקה של הצעירים היא השאלה הגדולה שלו, היא ההזדמנות המאוד גדולה לנסות לקחת את הפיילוט הזה, שהוא מוצלח, כמו שאתה רואה, ולמנף אותו.

אז אני אומר, למול תוצאות נהדרות למה הצפי שלכם מדבר רק על 2,000? אם הפיילוט היה מוצלח והתוצאות הן נהדרות והצורך קיים והמצוקה קיימת, למה לא להרחיב את זה פי 100? למה אנחנו לא רואים 50,000 סטודנטים?

צריך לזכור שזה בתחומים שבהם ברגיל אין התנסויות מעשיות, תזכור שעל זה יש לך את ההנדסות, שיש בהן, זה לא כולל את התחומים האלה. זה און טופ של התחומים שקיבלו - - -

אבל 2,000 סטודנטים זה טיפה בים.

לא, זה לא ש-2,000 סטודנטים בתוך הלימודים מתנסים בעבודה, זה כמו שמיכל אומרת, זה בנוסף להנדסות, בנוסף לפיזיותרפיה.

מאה אחוז, הכול בסדר, מדובר במאות אלפי סטודנטים.

אפשר להגדיל את זה. מערכת אקדמית לא יכולה לגדול בבת אחת במאות, אבל היא יכולה לגדול.

אוקיי, מאה אחוז.

תודה רבה.

יש לי שאלה, יפה, האם יש לך נתונים בכל זאת על סטודנטים שנשרו מהמערכת בהשפעת גל הקורונה הראשון?

אנחנו עדיין לא יכולים לדעת, אנחנו נמצאים כרגע ממש בתחילתה, עוד לא התחילה השנה, רק שבועיים - - -

לא, השנה שהסתיימה.

השנה שהסתיימה, אתה יודע אם בן אדם נשר אם הוא לא הגיע לשנה הבאה. אם השנה הבאה עוד לא נפתחה אתה לא יודע אם הוא נשר. אנחנו נדע רק שבועיים אחרי פתיחת שנת הלימודים.

כי זה קשור גם בתעסוקה של סטודנטים שאיבדו את מקומות העבודה ולא יכלו לשלם את ה - - -

ווליד, אנחנו גם עכשיו בפתחו של סגר שני שיפגע עוד ביכולת התעסוקתית של הסטודנטים, כך שמדובר במצוקה שהיא נוכחת.

נכון, על כן זה רלוונטי גם לדעת נתונים.

(היו"ר אורלי פרומן)

אוקיי, תודה רבה. השר אלקין, בבקשה.

תודה רבה. קודם כל קיבלתם פה את הסקירה הפרטנית, אני ארצה להתמקד בכמה סוגיות שעלו גם על ידי היושב ראש וגם על ידי חברי הכנסת תוך כדי דיון.

זה ברור שאנחנו בסיטואציה לא פשוטה, זה נכון על כל מערכות המשק ונכון לכל הסוגים של מערכת החינוך, בוודאי שזה נכון לגבי מערכת ההשכלה הגבוהה. זאת אומרת שאם היינו מקיימים דיון מהסוג הזה לפני שנה או אפילו בינואר השנה והיינו שואלים האם מערכת ההשכלה הגבוהה הישראלית יכולה להתקיים במציאות של סגר מלא, אני חושב שהנחת העבודה של כולם בחדר הייתה שזה אירוע בלתי אפשרי.

לא נכון, לא נכון.

אז אני אומר לך, בתור מי שמצב בתוך המערכת הזאת הרבה שנים - - -

גם אני צמחתי. כמו שמנהלי בתי הספר והמשרד הוא מצוין, גם המערכת הזאת היא מצוינת, זה קצת לזלזל בהם.

לא, לא אמרתי שהיא לא מצוינת, מאיר, אבל זאת מערכת ש - - -

אני מכיר את מנהלי האוניברסיטאות, את האנשים.

מאיר, שנייה, אתה לא מקשיב לי. לא אמרתי שהיא לא מצוינת, אמרתי שהיא הייתה בנויה כולה, התשתית שלה, דרך החשיבה שלה, האופי שלה, הייתה בנויה על הוראה פרונטלית ולא על הוראה מקוונת, ולכן זה שאנחנו נמצאים בסיטואציה שסמסטר לימודי אחד מאחורינו ואנחנו במצב שהסמסטר הקרוב ייפתח כסדרו, בהיבט הזה של קורונה, אני תיכף אתייחס לנושא שהוא אותי מאוד מטריד, אבל בהיבט של קורונה הוא ייפתח כסדרו ויסתיים כסדרו, אני חושב שזה לא ברור מאליו. המערכת פה הייתה צריכה לעבור שינוי מהקצה אל הקצה תוך פרק זמן קצר ביותר ואני חייב להגיד שהיא עמדה בו בגאון.

לפי מה אני מודד את זה? לא רק לתשבחות העצמיות ושכולם אומרים שהכול בסדר, אני בשיח ההכנה שלנו לקראת פתיחת שנת הלימודים הקרובה שאלתי את כל ראשי המוסדות שאיתם שוחחנו מה הם הממוצעים של הציונים, מה קורה במבחנים, מה קורה עם נשירה מסיבות אקדמיות, אני תיכף אומר משהו על ההיבט התקציבי, והתשובות שאנחנו מקבלים והסטטיסטיקה שאנחנו רואים, זה שאין חריגות לעומת שנה רגילה וזה ממש לא ברור מאליו שהיה אפשר לסיים את הסמסטר שעבר בכזאת רמה. וזה הישג גדול, אגב, לא שלנו, אנחנו רגולטור, זה לא אנחנו, זה הישג גדול של המוסדות, של הסגלים, של ראשי המוסדות ומגיע להם על זה יישר כוח.

ושל הסטודנטים.

ובוודאי של הסטודנטים. זה לא סוד שהיו לי ויכוחים גם עם חלק מראשי המוסדות בסוגיית הבחינות וכו', אתם מכירים, עקבתם אחרי זה, אבל אני שם בצד, הוויכוחים האלה בסוף בסוף הם מינוריים, הם בשוליים, העיקר של מה שקורה פה שהמערכת הזאת הצליחה להתאים את עצמה. האם זה אידיאלי? נשאלה פה שאלה האם הוראה בזום תהיה באותה רמת איכות כמו הוראה פרונטלית, איך קרה לזה חבר כנסת כהן, שמרצה משעמם? התשובה היא, מאיר, אני לא רוצה שנשלה את עצמנו, לא, הוראה בזום לא דומה להוראה פרונטלית, חד משמעית, לא נשקר את עצמנו.

מסכים איתך.

אבל בסוף אנחנו פה בסיטואציה, או שנעצור את מערכת ההשכלה הגבוהה עד לימים טובים ונפסיד שנה, או שנעשה הכול כדי שהסטודנטים בסוף ברמת איכות, וזה הדבר הכי חשוב שמנחה אותנו, על זה אני רוצה לשים דגש. אני לא רוצה תואר כוכבית, ואף אחד מכם לא רוצה, שיסתובבו אנשים אחר כך בארץ ובמשך כל החיים שלהם יגידו: באיזה שנה סיימת או למדת? בשנה הזאת של קורונה התואר שלך לא שווה הרבה. זאת אומרת שיש כאן רצון מצד אחד לשמור על האיכות האקדמית על ידי המוסדות ומצד שני לנסות לפתור את כל הבעיות והאתגרים שיש, והמוסדות עומדים בזה בהצלחה גדולה מאוד.

עכשיו, כמה סוגיות פרטניות שאותנו למשל מאוד הטרידו ואני שמח שהן מאחורינו. למשל סוגיית הציונים. זה לא סוד שבמבחנים בקיץ בגלל שהמבחנים היו מקוונים חלק מהמוסדות הלכו על ציונים בינריים. תארו לעצמכם איך היה יכול להיראות תואר אם שלושה סמסטרים היו עם ציונים בינריים. לתלמידי MA זה שלושת רבעי תואר לפעמים, לתלמידי BA זה חצי תואר. זה פשוט היה מייצר תואר כוכבית, שהאיכות שלו הרבה פחות. אני מאוד שמח שיש הבנה, גם בינינו, גם בין ראשי המוסדות, אני חושב שגם בהודעת ור"ה אתמול זה גם נאמר מפורשות, אין עולם של ציונים בינריים. כמובן יכולות להיות חריגות פה ושם, אבל כעיקרון המוסדות נערכים לבחינות, גם אם הן יהיו מקוונות 100% בלית ברירה, לכך שכל הסטודנטים ייצאו עם ציונים לפי רמת הידע שלהם וכמובן בלי לוותר על האיכות ובלי לוותר על הדרישות. אני חושב שזה עיקרון מאוד מאוד חשוב.

אנחנו ביקשנו, אדוני, בכדי לחזק את עמדתך, לקבל פערים בין ציונים של מבחנים פנימיים לבין ציונים של מבחנים חיצוניים בתיכון.

בתיכון זה משהו אחר.

זה מאוד דומה, מסתבר שזו בדיוק אותה - - -

זו אותה סוגיה, נכון.

כן, אותה סוגיה, של ערך תעודת הבגרות.

נכון, בדיוק, אותה סוגיה. הדבר השני שהוא גם בעיניי מאוד משמעותי, אני לא יודע אם שמתם לב בהצגה של הדברים של חיים, כרגע כל המוסדות פחות או יותר, אולי פה ושם יהיו חריגות, אבל נערכים למציאות שסטודנט שרוצה ללמוד מקוון, אך ורק מקוון, גם אם הקורס מלומד פרונטלית חלקית, יש לו אופציה ללמוד מקוון בקורס הזה. זה לא פשוט, זה דרש ממוסדות הרבה מאוד השקעות, כי תבינו מה זה הוראה היברידית, שחיים דיבר עליה, זה אומר שצריך לצייד את כל החדרים שבהם מתקיימת ההוראה ההיברידית הזאת באמצעים טכנולוגיים שמאפשרים לשדר את השיעור הזה באופן שוטף. זה לא ברור מאליו, זה לא פשוט וזה גם עולה כסף.

אבל האופציה הזאת לכל סטודנט היום להחליט, שגם אם תהיה אפשרות לחזור לקמפוסים, ואני לא יודע אם תהיה וכמה ולמה, אתם רואים מה קורה, ההחלטות פה משתנות תוך כמה שעות, לא תוך כמה שבועות, אבל המערכת הזאת ערוכה היום שבכל מצב, גם אם מחר יגידו שכולם חוזרים לקמפוס וזה אפשרי, מי שירצה ללמוד מקוון, יש לו את האופציה הזאת. דיבר פה רם על הוודאות, סטודנט היום יכול לבנות את החיים שלו עם איזה שהיא ודאות. האם זה מקסימום של ודאות? לא, כי אני חושב שהוראה פרונטלית עדיפה על הוראה מקוונת ולכן אני הייתי ממליץ לסטודנטים שאם יש אופציה כן לחזור ללימודים פרונטליים, אבל כרגע זו כבר החלטה במידה רבה שלו, האוניברסיטאות, בהתאם להנחיות בריאותיות ייתנו את האופציה הזאת. כמובן בשנה א' זה יותר חשוב, זה ברור גם לכם למה, ולשם הולכים המוסדות.

נקודה נוספת שלזה אנחנו מאוד לוחצים, וגם רם דיבר על זה, ואני גם מפה קורא לכל ראשי המוסדות, רובם כבר עשו את זה, אבל אני קורא לכל ראשי המוסדות לפרסם את מערכת הלימודים עם ציון מה כרגע רק מקוון ומה היברידי כמה שיותר מהר, מצדי עדיף עד ראש השנה, ביום יומיים שנשארו, ואם לא אז מיד אחרי ראש השנה, כי הסטודנטים רוצים לדעת ורוצים להתארגן בהתאם.

סוגיה כלכלית, שאני לא יכול שלא להתייחס אליה, זה ברור שיש פה אתגר משמעותי בפני הסטודנטים. לא צריך להיות גאון גדול כדי להבין את זה, מצד שני צריך להבין שיש פה גם אתגר מאוד משמעותי בפני המוסדות. אם מישהו חושב שמוסדות חוסכים אגורה אחת על שנה כזאת כמו של קורונה, הפוך הדבר. ההוראה המקוונת לא עולה יותר זול, להיפך, בסמסטר הזה היא גם עולה יותר יקר כי המוסדות נערכו עם הרבה מאוד אמצעים טכנולוגיים, עם אנשי טכנולוגיה שמלווים את המרצים, זה הרבה יותר יקר.

הסיפור הכלכלי לא תלוי במוסדות.

איפה המדינה?

רגע, שנייה, תיכף אני אגיד - - -

בדיוק, מה המדינה, מה הממשלה, עשתה לסטודנטים מתחילת המשבר?

תיכף אני אגיד, חבר הכנסת סעדי, גם איפה המדינה, גם מול המוסדות וגם מול הסטודנטים. אבל צריכים להבין פה את התמונה הכוללת. אני ראיתי כמה קריאות פופוליסטיות באוויר שאמרו שהמוסדות ממילא חוסכים כאן הרבה כסף, אז מה אכפת, בואו נבטל שכר לימוד. זה שקר וכזב, המוסדות מפסידים הרבה כסף, הם משקיעים הרבה יותר כסף כרגע במציאות הזאת שיש, הם מפסידים תרומות, שזה אגב - - -

אולי בטווח קצר הם משקיעים, אבל לטווח ארוך, אם זה יימשך ויעברו לזום אז - - -

לא, לא יעברו, אף אחד לא יעבור לזום ברגע שיהיה אפשר - - -

אבל, השר אלקין, איפה המדינה?

תיכף אני אגיד לכם, אבל אתם צריכים לראות את התמונה הכוללת, המוסדות מפסידים תרומות, המוסדות מפסידים השקעות, כי הרי בסוף הכסף שלהם מושקע, כמו כל דבר, ואתם יודעים מה קורה בעולם של שוק ההון, אז בהתאם לזה הם מפסידים כסף גם על כך.

עכשיו איפה המדינה. שני דברים צריך לציין, אחת, התקציב של מערכת ההשכלה הגבוהה מטעם המדינה השנה, בשנת הלימודים הקרובה, הוא גדל, הוא לא קטן. אם בכל הנושאים האחרים אנחנו בקרב מאסף של שנה בלי תקציב, אני מכיר את זה בתחומים אחרים שאני אחראי עליהם, כמו חינוך בלתי פורמלי, ירקתי דם עד שהצלחתי להגיע לשימור של הרמה של שנה שעברה במסגרת החלוקה של 11 מיליארד שקל ובלי סיוע של כסף קואליציוני של כמה מפלגות לא הייתי מגיע לשם, ויש הרבה מערכות היום שלא מגיעות לרמה של שנת 19'. המערכת של ההשכלה הגבוהה, בזכות תוכנית החומש של היציבות, לא רק שלא הייתה דקה אחת תחת איום של קיצוץ או של מציאות של שנה בלי תקציב, היא אפילו גדלה, יפה, בכמה?

חצי מיליארד שקל.

בחצי מיליארד שקל.

למה מיועד הכסף הזה?

זאת אומרת שהמוסדות קיבלו תוספת של חצי מיליארד השקל. למה מיועד הכסף הזה? קודם כל עדיף שיו"ר ות"ת תגיד, כי כמו שאתם יודעים לפי הכללים לי בכלל אסור להתערב בזה.

לא, אבל צריך להיות ייעוד, לא? אם זה כסף ממשלתי.

אבל הסטודנטים, מה עם הסטודנטים?

תיכף אני אגיד גם על הסטודנטים. אז אני אסיים ואולי יפה תגיד.

בדיוק, מה הסטודנטים מקבלים?

בנוסף לגידול של התקציב הכללי של מערכת ההשכלה הגבוהה, שאגב חלקו זה גם מלגות לסטודנטים בהיקפים של מאות מיליוני שקלים. יש תקציב ייעודי שאני ושלומי עבדנו קשה בקיץ הזה של המלגות ב-100 מיליון שקל לסטודנטים, תוספת לקרנות של הסטודנטים, גם מטעם משרד האוצר וגם מטעם מפעל הפיס, שזו הקופה הצדדית של משרד האוצר והשלטון המקומי, והגענו תוך פרק זמן קצר מאוד להסדר מאוד חשוב. אין לי ספק, אגב, שאם נמשיך במצב משברי כלכלי כפי שזה מסתמן בעקבות הסגר הזה, אם המצב לא ישתפר פלאים אחרי החגים ונישאר במגבלות וכו', אין לי ספק שנצטרך גם במהלך הסמסטר הזה לדון עוד פעם על חבילה של סיוע כלכלי בתחום של מלגות.

אבל, ואני אגיד את זה כך, שלא ישתמע לשני פנים בעקבות מה שרם שאל פה והעלה, האם יש תנאים להורדה של שכר לימוד? בעיניי חד משמעית לא, כי המשמעות של זה היא להקריס את המוסדות ואם יש למדינה כסף להשקיע בסטודנטים הדרך הנכונה להשקיע אותם זה לא להוריד שכר לימוד טיפה לכולם ולהגיד איזה יופי, אלא להשקיע אותו קודם כל במלגות בהתחשב במצב סוציואקונומי של הסטודנטים. צריך לתת הרבה יותר כסף לאלה שבאמת איבדו עבודה, לאלה שהם חלשים סוציואקונומית מאשר טיפה לתת לכולם הורדה של שכר לימוד.

אז השר אלקין, איפה זה עומד? כמה כסף הוקצה לטובת העניין הזה?

אני חוזר ואומר, בקיץ אנחנו הקצבנו תוספת של 100 מיליון שקל - - -

יצאה דרישה שלך, אדוני השר, לשר האוצר? כי אתה צודק, זה לא המוסדות, אבל כן יכולים לבנות חבילת סיוע לסטודנטים, כמו שאנחנו רואים בארצות הברית, באירופה, כמעט בכל מקום, רק אצלנו לא קרה.

אז יש פה שתי סוגיות בהקשר הזה. אחת, מלגות. כאמור אנחנו רק עכשיו, לפני חודש וחצי בערך, משהו כזה, סיימנו משא ומתן, לא רק יצאה דרישה. אתה יודע, זה קל לבוא ולהגיד שהוצאתי דרישה ועכשיו סימנתי וי. אני בדרך כלל לא מסתפק בהוצאת דרישות, אני אוהב תוצאות, לכן עבדנו יד ביד עם התאחדות הסטודנטים להביא בפועל את התוספת הזאת של 100 מיליון שקל. הבאנו אותה והיא גם חולקה, בפועל, זה כבר כסף שהגיע לסטודנטים.

אני משער שאנחנו נצטרך לצאת לסבב ב' של שיח מסוג כזה, במהלך הסמסטר הזה, כשנראה מה המצב הכלכלי. כרגע הסגר שיש בחגים הוא פחות פוגע בסטודנטים, אבל אם יימשך סגר או מגבלות כלכליות משמעותיות גם אחרי שמחת תורה ברור שיש כאן אירוע רבתי מצד סטודנטים וברור שהוא דורש חיזוק של המלגות מעבר לגידול של המלגות שיש כל פעם במסגרת הגידול של כלל התקציב. כששאלתם לאן הלך הגידול, בין השאר הוא הלך גם לגידול של הקרנות לסטודנטים.

אני מציע, אדוני השר - - -

אבל יש עוד משהו, מאיר, ופה אני - - -

כשחושבים על מלגות, אני מכיר את זה, זה תמיד הולך לסטודנטים וזה נכון וזה חשוב, סטודנטים מסוציואקונומי נמוך. אתה יודע, יש כל כך הרבה סטודנטים שלא באים מסוציואקונומי נמוך שבשבילם זה שבר לא פחות גדול, אולי צריך לשנות קצת, להבהיר שמי שהולך לאוניברסיטה, ולא משנה אם להוריו יש או אין או בא מדימונה או ממודיעין, צריך גם קצת להקהות את ההפרדה המאוד ברורה כי אני שומע סטודנטים שעובדים ונותנים את נשמתם ואומרים שהם לא מקבלים שום דבר, כי אין לנו את זה ואין לנו את זה. זה קצת צורם, תחשבו על זה.

אני אגיד לך, מאיר, פה אני ארשה לעצמי לא להסכים איתך, עם כל הכבוד, אני אגיד לך למה. אם יש - - -

זו לא הפעם הראשונה.

זה בסדר, אבל אנחנו מכבדים אחד את השני, אם יש כסף למדינה להשקיע היא צריכה לתת לסטודנט שאין לו. אגב, סטודנט שאין לו זה סטודנט, לא משנה איפה הוא נולד, זה לא צריך להיות הקריטריון, זה צריך להיות מצבו הסוציואקונומי הנוכחי. בוודאי שסטודנט שאין לו כסף בכלל והוא גם לא יכול לעבוד, מצבו יותר גרוע ממישהו שלא יכול לעבוד, אבל כן יש לו איזה שהוא סיוע כלכלי. יש הבדל.

לכן איך המערכת הזאת עובדת? למשל קרן הסיוע הארצי, שזו הדרך העיקרית שלנו לעזור לסטודנטים, מגישים לשם סטודנטים, אלה שהמצב הכלכלי שלהם הכי גרוע הם מקבלים ראשונים. כשהבאנו עכשיו תוספת של 100 מיליון שקל 40 מיליון שקל הלכו דרך קרן הסיוע, מי קיבל את זה? אלה שלא קיבלו בנגלה הרגילה, כי מצבם, כמו שאתה אומר, לא היה מספיק נמוך כדי לקבל, עכשיו, בגלל שהזרמנו עוד 40 מיליון שקל אז עוד 10,000 סטודנטים קיבלו הודעות ש - - -

אדוני השר, אני רוצה הערה קטנה.

חברים, רגע, בואו רגע - - -

בדיוק בעניין שהשר עכשיו הזכיר, ברשותך. אני חושב שהפגיעה בסטודנטים בכל מה שקורה עכשיו עם הסגר היא הייתה פי כמה כי סטודנט וכל מי שבא ממעמד סוציואקונומי לא מי יודע מה התקופה הזו של הקיץ היא תקופה מצוינת של סטודנטים לסגור פערים כלכליים, לעבוד ב - - -

דווקא בקיץ לא היה סגר.

אבל לא הייתה עבודה.

היה פעמיים. איפה עובדים הסטודנטים? במסעדות, בכל כלכלת השירותים, שחלק גדול ממנה לא תפקד או חלק כבר נסגר בגלל כל המצב של הקורונה, זה יצר מצב מאוד קשה לסטודנטים. הדבר השני שאני רוצה להגיד עליו, אני רואה שהדיון הולך למקום קצת לא תקין. אני מרגיש שהשנה עם הקורונה היא הרבה יותר טובה לסטודנטים - - -

לא, זה לא מה שאמרתי.

אני הייתי מעדיף שנתמקד. איפה יותר קשה, איפה יש יותר בעיות ואיך אנחנו חושבים שם לעשות. כי העלייה במספר הסטודנטים, העלייה במלגות, העלייה בכול, הכול מצוין, הכול נפלא.

אדוני השר, יש פה שני דברים, ברשותך, אחת, בקשה של חברי הכנסת לעיין שוב בקריטריונים לחלוקת המלגות, גם לאור התקופה ואם אתם חושבים שזה נכון וטוב מה שהיה, אז - - - ואם לא, אם התקופה הזו הביאה גם שיקולים אחרים - - -

לא, אורלי, צריך יותר מלגות. זה ברור.

צריך יותר מלגות זה ברור.

לא, אם יהיו יותר מלגות אז אלה שלא קיבלו בעבר בגלל סוציואקונומי יקבלו הפעם.

כן, אבל מה שניסו פה חברי הכנסת לומר זה שאנחנו יודעים איך בעבר, מי האוכלוסייה שקיבלה, ובצדק, מי שלא יכול היה להגיע, אבל נוצרה פה מציאות אחרת לחלוטין, חוץ מהאוכלוסיות החלשות נוצרה פה מציאות אחרת ולא כולם צריכים לגדל הורים ולהסתמך על הכנסות ההורים. דבר שני, מעבר למלגות ואם המצוקה היא גדולה אז יכול להיות שצריך לחשוב גם על להגדיל את הסכום, זאת אומרת 100 מיליון שקל זה יפה וזה מכובד, צריך יהיה להגדיל - - -

ברור שצריך להגדיל.

לא, אבל זה לא ברור.

דבר שני, מה שמבקשים זה קצת למקד לבעיות או לבעייתיות של השנה הקרובה.

למה לא ברור?

זה לא ברור, אדוני השר, כי לשאלתו של חבר הכנסת כהן האם ביקשת כבר דרישה תקציבית, אמרת שאתה תחכה עד לפתיחת שנת הלימודים לטובת העניין הזה. אני אומר לך בתור מי שחי את עולם הצעירים, אני צעיר בעצמי וחברים שלי פוטרו מהעבודה, הוצאו לחל"ת, המדיניות הממשלתית משאירה אותם בחל"ת, אין כסף, אין עבודה, רבים מהם חזרו לבתים של ההורים שלהם והם זקוקים לסיוע מיידי כדי להתחיל את שנת הלימודים הבאה. לכן אי אפשר לחכות עם זה, צריך להביא עוד כסף, לסייע לסטודנטים, עכשיו.

לא, לא, מניסיון של העבודה שלי, אם אתה רוצה באמת לקבל כסף ולא רק לסמן וי שביקשת, אתה לא יכול חודש אחרי שקיבלת 100 מיליון שקל מיד לקפוץ ולהגיד: אני צריך עוד 100 מיליון שקל. אתה לא תקבל.

אבל, אדוני השר, אתה נכנס לחודשיים סגר.

ואם אתה רוצה שיתייחסו אליך לא ברצינות, אז זאת הדרך, אתה תישאר עם דרישה אבל בלי כסף. אני אגיד לך מה כן נכון לעשות בעיניי. אחת, כפי שאמרתי במהלך הסמסטר הזה, לפי המצב הכלכלי, אם הוא לא ישתפר, ואני חושב שהוא לא ישתפר דרמטית, אנחנו נצטרך, אני ושלומי וביחד ועם יפה, לעבוד עוד פעם על חבילת הסיוע לסטודנטים. ואז יקרה מה שאורלי דיברה עליו, בנגלה הקודמת עוד 25,000 סטודנטים שלא קיבלו מלגות בעבר עכשיו קיבלו מלגות. בדיוק התזוזה הזאת של הקריטריונים, זה מה שכסף נוסף מאפשר לעשות.

הדבר השני שצריך, ופה אני חייב אתכם כבני ברית ובסיוע, חלק מהבעיה שבתוכניות סיוע ממשלתיות של עידוד חזרה לעבודה וכו' וכו' לא מספיק נלקחים בחשבון הצרכים של הסטודנטים. אני נלחמתי בישיבת הממשלה ושיפרנו חלקית את ההגדרות כך שיותר ויותר סטודנטים יוכלו להיכנס לאותן תוכניות סיוע. אבל לא כולם. הרי אני לא שר האוצר, כן? בסוף מי שמאשר את הכללים של הסיוע כאן בכנסת זה חברי כנסת בוועדת כספים בדרך כלל. לכן אם תהיו יותר רגישים לבעיות האלה של הסטודנטים והתאחדות הסטודנטים שאנחנו עובדים איתה יד ביד, והיא גם יודעת לשים זרקור בסוגיות האלה, ותתעקשו בתהליך האישור של החקיקה על הסוגיות הרלוונטיות אנחנו גם נדע לעזור לסטודנטים לא רק באופן ישיר דרך מלגות, אלא גם דרך עידוד של החזרה לעבודה ותוכניות סיוע ממשלתיות שמושקע בהן לא מעט כסף כדי שהן יהיו יותר מותאמות.

כבוד היו"ר, אני רוצה לדבר, בבקשה.

אדוני השר, גם כאופוזיציה וגם כשאנחנו מתנגדים לתקציב המדינה אנחנו כאשר יש תקציבים לחינוך ולהשכלה גבוהה אז אנחנו תמיד תומכים, אבל רציתי להמשיך מה שאמר חברי סמי אבו שחאדה, רציתי לשאול, הסטודנטים הערבים נפגעו הכי קשה בתקופה הזאת כי הממשלה ובהחלטות של משרד האוצר הוא החריג את כל הקבוצה של גילאי 18 עד 20. הם לא מקבלים חל"תים, לא מקבלים כלום, משום סיבה, אלא בגלל שהם סטודנטים ערבים, את הקבוצה הזאת במלגות ובקריטריונים צריך לקחת בחשבון שגם כשהם מוצאים לחל"ת ולא עובדים הם לא מקבלים שום חל"ת ושום מענקים.

חברים, אני רוצה לעשות סדר בדיון כי ב-11:00 בדיוק אנחנו צריכים לסיים ואני רוצה לאפשר לשר אלקין לסיים.

אורלי, שתי דקות, ברשותך.

אני חושב שאני התייחסתי פה לעיקר הנושאים שעלו, אני גם נשאר פה אז אני אולי בסוף הדיון אתייחס אם יעלו פה עוד מספר נושאים. רק לגבי ההערה של חבר הכנסת סעדי, כמו שאתה יודע היטב, יש גם מערך סיוע מלגות מיוחד לסטודנטים ממגזר המיעוטים שמופעל.

בעשרות מיליוני שקלים.

חברים, יש לנו 20 דקות. אני אתן לכם לדבר. שמענו את ראשי ההשכלה הגבוהה, אני רוצה לבשר לך, השר אלקין, שחברנו שלושה חברי כנסת להקים את השדולה להשכלה גבוהה, חברת הכנסת קטי שטרית, חבר הכנסת יוראי להב הרצנו ואנוכי, ואנחנו בשבוע הבא נשיק את הפתיחה עם ההיערכות וכמובן נשמח להשתתפות שלך.

אני אשמח לעבוד בשיתוף פעולה. אני, נדמה לי שתי קדנציות ברצף הייתי יו"ר שדולה להשכלה גבוהה, בהחלט אני מכיר את כוחה של השדולה ואת חשיבותה.

מצוין. בואו נעבור רגע לסטודנטים, יושב ראש התאחדות הסטודנטים הארצית, שלומי יחיאב, בבקשה.

תודה רבה לחברת הכנסת, כל הכבוד לחברי הכנסת והשר. בגלל שגם בשבוע הבא מתוכנן דיון ייעודי על הנושא הכלכלי, שזה באמת האתגר הענק של הסטודנטים, אז אני רוצה, ברשותכם, להתחיל רגע מהציר האקדמי, הוודאות האקדמית, שהיא מאוד חשובה לנו, ולתת איזה הצגה מקדימה לקראת הדיון בשבוע הבא.

אז באמת מבחינה אקדמית מה שאנחנו עשינו במהלך הקיץ, אנחנו זה אומר התאחדות הסטודנטים הארצית עם כל אגודות הסטודנטים, כמו שפרופ' טייטלבאום ציין, היינו בקשר עם כל המוסדות וכמובן צוות קורונה במל"ג ועם השר כדי להגיע עכשיו לנקודה הזאת, לא רגע לפני פתיחת שנת הלימודים, שעכשיו יש ודאות אקדמית מוחלטת לכל הסטודנטים במדינה.

אני רוצה להסביר למה זה חשוב, כי בסוף אולי בשונה ממערכת החינוך סטודנט בסוף מכלכל את הצעדים שלו, איפה הוא גר, הוא נע מהבית של ההורים לדירה שכורה, למעונות, והחשיבות הזאת, במיוחד בתקופה שהמשבר הכלכלי הוא כל כך גדול לצעירים ולסטודנטים במדינה אז ההחלטה איפה לגור זה אולי ההחלטה הכלכלית הכי משמעותית וגם כמובן השפעה חברתית, נפשית, הכול. אני חייב להגיד, כמו שפרופ' טייטלבאום ציין, רוב המוסדות פרסמו שהולכים לקראת מתווה היברידי, בזווית כזו או אחרת, אני חושב שזה איזה צעד חיובי בלהתחיל לדגום את המערכת הזו, אבל חשוב לדעת, גם כשאומרים לסטודנט שהוא נמצא במערך היברידי הוא לא יודע אם הוא בשליש שצריך להגיע בפיזי או אם הוא בשני השליש האחרים.

זה וולונטרי?

אז יפה, זה גם שאלות. מנגד נאמר פה שכל סטודנט שירצה יוכל ללמוד מהבית.

ראיתי מערכות לימודים של בתי ספר תיכוניים שגם עשו את זה היברידי והם חילקו, זה לא וולונטרי, הם שלחו לתלמידים מתי להגיע ומתי לא להגיע.

אז במערכת ההשכלה הגבוהה אי אפשר לייצר את הדבר הזה שזה יהיה בצורה לא וולונטרית, כי, כאמור, סטודנט שלומד באוניברסיטת בן גוריון או במכללת ספיר וגר בצפון הוא לא יכול לעשות את השינוע, להגיע פעם ביום רביעי ולחזור, במיוחד בתקופות אחרי סגר, לכן האמרה המאוד חשובה שהגיעה מהמוסדות, לפחות מההנהגות שלהם, שכל סטודנט יוכל לבחור האם להגיע או לא היא קריטית. רק מה שחשוב לנו לציין, וזה גם מה שהשר אמר, עדיין לא בכל המוסדות הבהירו את זה בצורה ברורה לסטודנטים. הווטסאפים שאני מקבל תוך כדי דיון זה על זה, 'אני ממוסד X, לא אמרו לי האם אני יכול', וזה אנחנו מבקשים שבאמת עד ראש השנה כל מחלקה תגיד בדיוק את אותו משפט, את אותה אמירה, שתהיה ודאות מקסימלית לסטודנטים.

הנקודה השנייה זה באמת כמו שגם חברי הכנסת ציינו, זה מנגד גם יש סטודנטים שאין להם יכולת ללמוד מהבית, אין להם יכולת, או טכנולוגית, או חברתית, בסביבה התרבותית שהם מגיעים ממנה, ולכן לנו חשוב, וזה במיוחד גם השר, לקראת דיונים בקבינט, שהקמפוסים לא ייסגרו באופן מוחלט. הקמפוסים צריכים להיות פתוחים, המעבדות, המחשבים, שכל סטודנט יוכל להיכנס, במסגרת תו סגול, כמובן לערוך רישומים, יוכל לפתוח בזמן השיעור את המחשב או את המעבדות ולהגיע וללמוד שם.

בתקנות הקורונה לחינוך, שיובאו היום או מחר לוועדה, זה מצוין, מצוין שם שהמוסדות אמורים להישאר פתוחים.

כן, אז בתו הסגול הנוכחי זה מאפשר, אנחנו רק כמובן לא יודעים מה יהיה לקראת, חשוב לנו שזה יישמר לאורך כל התקופה וגם אנחנו מעודדים את הסטודנטים כמובן גם להגיע ולמקסם את הלמידה בדרך הזאת.

אני רוצה רגע להגיד שוב על הציר הכלכלי, כי זו גם הקדמה לדיון הבא, ובסוף צריך לדעת, זו המשקולת הכי גדולה שלנו כצעירים, כסטודנטים בתוך המשבר הזה. אתמול פורסם, יצא בכלכליסט מרשות התעסוקה, עלינו בנתונים, מעל 50% מהמובטלים במדינת ישראל זה צעירות וצעירים מתחת לגיל 35, חצינו את הרף של ה-50%. זה עוד לפני הסגר. הסגר הנוסף שהולך להגיע זה הולך להיות מכה אנושה על ציבור הצעירים במדינה, כי בסוף מי נסגרים? זה המסעדות, זה חיי הלילה, זה מקומות התרבות, זה התיירות, אלה המקומות שגם השר, אמנם נכון בחגים הסטודנטים לא בהכרח יוצאים לחו"ל בתקופות האלה, עכשיו גם אין, הם יוצאים לעבוד, ועכשיו נלקחת מהם האופציה הכי חשובה, וזה לעבוד.

שאלת קודם, חבר הכנסת כהן, הסטודנטים במדינת ישראל, לפני הקורונה, הרוב המוחלט עובד כדי להתקיים ומה שהשתנה, ואני חושב שהגידול באחוזים בשנה א', שהוא גידול מבורך, שזה שהמוסדות יודעים לקלוט בתקופה הזאת צעירים, במקום שהם יהיו באוויר, זה חשוב ואני מברך את כל מי שיש לו יד בדבר שמאפשר את זה, אבל מנגד, וזו האמירה הקריטית, אנחנו כולנו מבינים שמשבר הקורונה יצר הבחנה ברורה של מי חזק והמשבר הזה, יכול להיות שהוא גם היטיב איתו, יש סטודנטים שטוב להם ללמוד בזום מהבית של ההורים או מהדירה והם עובדים במקביל אולי בהייטק וזו תקופה טובה, יש קבוצת סטודנטים, וזה לא רק הקבוצות החלשות, אלה הקבוצות ממעמד הביניים שהן עובדות כדי לכלכל את עצמם, בלי עבודה אין תואר, בלי עבודה אין השכלה.

צריך להדגיש את זה, אתה כל כך צודק.

שלומי, משפט סיום.

רגע, שלומי, אתה לא חושב שהסטודנטים צריכים להפגין, לחלשים, לנזקקים, ל-700,000 מובטלים, ל-80,000 ענפים שנסגרו שהם לא יכולים להפגין ולא יודעים.

אז אנחנו בדיוק בשבוע שעבר היינו בהפגנה בתל אביב, לפני שבועיים הפגנו בבאר שבע. הסיפור שלנו פשוט, חברת הכנסת, יש לנו תוכנית כלכלית מאוד ברורה שיצרנו, הצגנו אותה גם למשרד האוצר, התחלנו גם עבודה עם הוות"ת, יש לה אלמנטים, כמו שהשר אמר, העיקר זה תעסוקה, אנחנו רוצים לחזור לעבוד, לשנות את מודל החל"ת.

שלומי, אתה יכול לדאוג שזה יגיע לחברי הוועדה?

נעביר הכול. אני אגיד, אפשר לפתור את המשבר הזה. יש קבוצה, בהערכות שלנו, אנחנו הוצאנו סקר, שאני מקווה שעד לדיון הבא כבר נציג את הממצאים שלו, יש קבוצות סטודנטים שפשוט נעלמו, שפשוט בתוך המשבר הזה ו - - -

שלומי, סליחה שאני קוטעת, כיוון שלא נצליח כרגע לפתור את זה, אז קודם כל אני מבקשת בהתאם לבקשה פה להעביר לחברי הוועדה את התוכנית הכלכלית שלכם וממילא יהיה דיון המשך, כי אנחנו לא נספיק את הכול היום.

מסכים, רק מילת סיכום על שכר הלימוד, כי זה עלה. כמו שאמרתי גם לשר, בסיבוב הקודם, אנחנו לא חסידים של מהלכים אוניברסליים, קופת המדינה יקרה לליבנו, בסוף הכסף שיהיה עלינו, על הדור הצעיר קדימה מהמסים שלנו, אבל, וזה צריך להגיד, אנחנו לא יכולים להיכנס לתוך הסמסטר ולהתחיל שם לברור בפינצטה. מה שעשינו, זה לקח לנו שלושה חודשים רק בגל השני, עכשיו המכה כל כך אנושה שאם לא נתחיל את פתיחת שנת הלימודים הקרובה עם פתרונות ואם אין מנוס מפתרונות אוניברסליים כמו הפחתת שכר לימוד נגיע למצב שיהיו קבוצות סטודנטים שפשוט לא יעברו את הסיבוב ויש לנו מחויבות ערכית לחברים שלנו לספסל הלימודים ושל נבחרי הציבור לוודא שכולם עוברים את המערכה הזאת ביחד. על זה אנחנו נימדד.

תודה רבה. פרופ' אשר כהן, יושב ראש ור"ה, האוניברסיטה העברית.

אם אפשר לקבל התייחסות לגבי מעונות הסטודנטים, שממשיכים לגבות תשלומים למרות הסגר?

חברים, אנחנו לא נספיק את הכול היום. יש לנו כמה דקות לסיום. אשר, בבקשה.

תודה, אורלי, שלום לכולם. שלום לכל הנוכחים. שמעתי את מה שנאמר, אני רוצה להיות מאוד קצר מכיוון שחלק גדול מהדברים שתכננתי להגיד כבר נאמרו, אבל אני אגיד אותם בצורה מאוד פשוטה, ראשית ב-18 באוקטובר תיפתח שנת הלימודים, לא משנה מה יהיו התנאים בארץ, בין אם יהיה סגר מלא, שאני מקווה שלא יהיה, ובין אם נוכל להגיע לקמפוסים, יהיו לימודים בקמפוס. זאת נקודה ראשונה. אנחנו נערכנו לזה, נערכים לזה ואנחנו מסוגלים לספק את זה.

הדבר השני, כל האוניברסיטאות נמצאות בסינכרוניזציה מלאה, לכן גם התוכניות שמוצעות על ידי כל האוניברסיטאות די דומות, יש שוני מובן כי כל מוסד מחליט כשלעצמו, אבל בגלל הסינכרוניזציה אנחנו מציעים משהו די דומה. בעיקרון, כפי שכבר נאמר, מה שאנחנו רוצים להציע זה מה שמכונה היום למידה היברידית, או למידה משולבת, שבה חלק מהקורסים יינתנו בקמפוס וחלק מהקורסים יינתנו באופן מקוון. חשוב לנו מאוד שתלמידי שנה א', שמעולם לא חוו חיים בקמפוס, יגיעו לקמפוס. יש גם סוגים מסוימים של קורסים שחובה לעשות אותם באופן חי ולזה אנחנו מכוונים.

יחד עם זאת, א', בגלל אי הוודאות שקיימת, ו-ב', בגלל העובדה שיש כאלה שגם אם המצב יהיה טוב לא יוכלו להגיע לקמפוס, אנחנו מספקים לכולם הוראה מקוונת מלאה, כלומר כל הסטודנטים יוכלו לסיים את התואר בסמסטר לא משנה אם יהיה סגר או לא יהיה סגר, אם תהיה הוראה היברידית או לא תהיה הוראה היברידית, אין מצב שבו מישהו או מישהי שלא יכולים להגיע לא יוכלו ללמוד. אנחנו מספקים את זה בצורה מלאה.

לגבי בחינות וציונים, אנחנו החלטנו באופן מלא שבסמסטר הקרוב יהיו ציונים. אנחנו כמובן משתדלים לעשות את זה בצורה טובה, אנחנו מנסים להמעיט את כמות הבחינות ככל שרק ניתן ולמצוא אמצעי הערכה אחרים, אבל בכל מקרה שהוא יהיו ציונים. זו החלטה מערכתית שאנחנו החלטנו.

נאמר כאן מקודם, ואני רוצה להגיד את זה שוב פעם, בגלל שאנחנו מצליחים לעשות את כל הדברים האלה, זה נשמע טריוויאלי ופשוט, אבל זה ממש לא טריוויאלי וממש לא פשוט, בעיניי העובדה שיש הרשמה מוגברת נובעת מהרבה סיבות, ודובר על חלק מהסיבות, אבל לפחות אחת מהסיבות היא הביטחון שיש לסטודנטים שהם יקבלו את המוצר ואנחנו מחויבים באופן מלא ומוחלט לספק את המוצר.

הנושא האחרון שאני רוצה לדבר עליו זה הקשיים. יש קשיים לסטודנטים, הם נאמרו, שלומי הציג אותם בצורה טובה, אנחנו מודעים לעובדה הזאת, אנחנו משתדלים כמיטב יכולתנו לעזור, עשינו את זה בסמסטר הקודם, אנחנו עושים את זה גם באמצעות סיפוק אמצעים טכניים לכאלה שאין להם יכולת לעשות את זה וגם באמצעים אחרים. אני רוצה להדגיש עם זאת שגם המצב של המוסדות, כמו שכבר נאמר כאן, הוא מאוד לא פשוט.

אני רוצה להודות לפרופ' יפה זילברשץ וגם לשר אלקין על העובדה שהתקציב הציבורי שאנחנו מקבלים מכובד, אנחנו השנה אמורים לקבל את התקציב הציבורי שנועד לנו ואנחנו מעריכים את זה עד מאוד, אבל צריך להבין גם ששליש מהתקציב שלנו הוא לא מתקציב ציבורי, אלא מאמצעים אחרים שכולם נפגעו, לכן גם אנחנו מתמודדים עם קשיים. אנחנו לא מבקשים כסף, אבל אנחנו מתמודדים עם קשיים מאוד מאוד גדולים, אנחנו לא נוכל להעניק מהתקציב שלנו איזה שהיא עזרה לסטודנטים, אבל אנחנו מבינים לגמרי את העובדה שצריך עזרה לסטודנטים.

כיוון שאני רוצה להיות קצר ואני רוצה לתת אולי גם לאחרים שרוצים לדבר את ההזדמנות אני אסיים בזה, אשמח לענות לשאלות.

תודה רבה, פרופ' כהן. חבר הכנסת כסיף, בבקשה.

אז קודם כל אני רוצה להתחיל בכמה מקרים שנתקלתי בהם בתור היותי מרצה. הייתי מרצה 20 שנה - - -

עופר, תהיה מאוד ממוקד, יש לך דקה, מאוד ממוקד, שאלות לאנשים או להעלות בעיות, בבקשה.

דקה לכל שנה.

20 שנה הייתי מרצה ובשנים האחרונות נתקלתי לא פעם, לצערי, בסטודנטים שאמרו לי באופן אישי שהם נאלצים לעזוב את הלימודים בגלל בעיות כספיות. עוד לפני הקורונה. ישראל מדורגת באחד מהמקומות הגרועים ביותר בין מדינות ה-OECD בהשקעה פר סטודנט. עוד לפני הקורונה. עכשיו, כשאנחנו מדברים על הקורונה המצב הוא פי כמה יותר גרוע, וזה הוזכר קודם ואני לא אחזור על זה. הפיל שבחדר הוא המדיניות הממשלתית. מציגים את הנושא של שכר לימוד ותקצוב המוסדות או מצב המוסדות כאילו אלה שני דברים שמנוגדים, כאילו שאם יהיה צמצום בשכר הלימוד זה אומר שהמוסדות ייפגעו ולהיפך. למה יש פה פיל? משום שאין קשר הכרחי בין שני הדברים האלה. מתי לשכר הלימוד יש השפעה גדולה על מצב המוסדות? כשהמדינה לא מכניסה את היד לכיס כמו שצריך. אז הגיע הזמן שהיא תעשה את זה.

אוקיי.

לא, רגע, רגע.

לא, עופר, ינעלו לנו את הדיון ולא - - -

עופר, גידול בחצי מיליארד בשנה כזאת זה המדינה לא מכניסה את היד לכיס?

20 שניות ואני מסיים. ישראל לא מכניסה מספיק, ואני לא נכנס עכשיו לשאלה בכלל של חינוך אוניברסלי כי אין לי את הזמן, וזה הדבר החשוב ביותר, אולי נדבר עליו בשבוע הבא, אבל צריכים להסתכל, לא לבודד את מערכת ההשכלה הגבוהה משאר המתרחש בחברה, אלא להסתכל על כלל המתרחש בחברה. אם היו מאמצים למשל את המודל הגרמני ביחסי עובד-מעביד הסטודנטים העובדים, שזה רובם, לא היו נקלעים לבעיה. גם זה צריך לשנות.

אוקיי. חבר הכנסת כסיף, תודה רבה. חברים, אני ממש ממש מתנצלת כי אתם יודעים שב-11:00 יהודית פשוט מכבה. תם ולא נשלם. אני רוצה קודם כל להודות לכל המשתתפים - - -

זה לא בסדר מה שקורה.

אני יודעת, מה אפשר לעשות?

זה לא בסדר, אני באתי במיוחד, שעתיים ישבתי כאן כדי להגיד דברים שלא נאמרו.

חברת הכנסת, קדימה, חצי דקה.

אני חייבת להגיד את זה. כבוד יושבת הראש, בהמשך למה שנאמר בהתחלה על ידי הפרופסור המכובד שאמר שחשוב שהידע יזרום ואמר שמשה וחיים יודעים ואני רוצה להגיד שחשוב שגם מוחמד וחנא יידעו, וזו נקודה שמשיקה לכל הדברים וצריך לשים אותה במרכז הדברים.

הדבר הנוסף, לגבי חבילת הסיוע, אני מבקש שתיבדק האפשרות למתן הלוואה בערבות המדינה לסטודנטים שלפחות הם לקראת הסיום ויש להם סיכוי שהם ייכנסו לעולם העבודה והם נופלים בין הכיסאות ולא מקבלים את הקריטריונים של המענקים. חשוב לי שוב להגיד, גם בקשר לקריטריונים של המענקים, במיוחד בחברה מסוימת, יש התניות שמקשות מלכתחילה על אותם סטודנטים לקבל את המלגות. הזמן דוחק, אבל חשוב לקחת את הדברים בשיא הרצינות. אני אישית כבר יזמתי שלוש פעמים דיון כזה ואף פעם זה לא התקבל וכשהגיע הזמן לדבר על זה אז גם במצב של חצי דקה בסוף.

דברים חשובים. תודה רבה, חברת הכנסת אימאן ח'טיב.

ורק דבר אחד אחרון, בקשר לסגירת מערכת החינוך, אני פה קיבלתי אס.אמ.אסים מאנשים, חשוב למצוא - - -

לא, לא, אני יודעת, רם בדיוק בגלל זה נמצא בחוץ ומתעסק בזה.

אני רוצה להודות לכולם, תם ולא נשלם, ייצא הסיכום, אנחנו מצפים שכל הסכמי השכר עם הסגל, כמובן אדוני השר, יסתיימו לפני פתיחת שנת הלימודים.

זו סוגיה משמעותית מאוד. הסיפור היחידי שמטריד אותי באמת ב - - -

כן, זה והנושא הכלכלי שהעלו הסטודנטים. אני מבקשת ישיבת המשך בהקדם לפני פתיחת שנת הלימודים כי אנחנו צריכים להבטיח שכל סטודנט וסטודנטית יהיו מסוגלים ללמוד, הן באמצעי קצה, הן בלמידה היברידית שזה שילוב כמובן של המוסדות, ואותן חבילות סיוע, שדיברה עליהן חברת הכנסת אימאן ח'טיב, עם הלוואות מדינה, צריך לקחת את כל זה בחשבון. זה יופיע בסיכום של הוועדה.

שנה טובה ומבורכת לכולם, אנחנו ניפגש עוד לפני פתיחת שנת הלימודים. תודה רבה, תודה, אדוני השר, שכיבדת אותנו.



הישיבה ננעלה בשעה 11:00.