פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
ועדת החינוך, התרבות והספורט
15/09/2020


מושב ראשון


פרוטוקול מס' 68
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, כ"ו באלול התש"ף (15 בספטמבר 2020), שעה 9:45

היערכות לפתיחת שנה"ל תשפ"א בהשכלה הטכנולוגית בצל הקורונה

חברי הוועדה: רם שפע – היו"ר
סמי אבו שחאדה
יוסף טייב
אורלי פרומן

יוראי להב הרצנו

עופר רימון - סמנכ"ל תקשוב טכנולוגיה ומערכות מידע, משרד החינוך

אבי בן דוד - מרכז י"ג-י"ד, מיכון ורישום, מינהל מדע וטכנולוגיה, משרד החינוך

ד"ר אפרת אפללו - מנהלת המחלקה לחינוך ולקידום הבריאות, משרד הבריאות

תאיר איפרגן - מנהלת האגף להכשרת הנדסאים וטכנאים (מה"ט), משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים

גל פילק - מנהל תחום מטה, אגף להכשרת הנדסאים וטכנאים (מה"ט), משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים

רעות פוגל - רמ"ד משרדי ממשלה, משרד הביטחון

דלית שטאובר - יו"ר, מועצת הנדסאים וטכנאים

ד"ר יוכבד פנחסי אדיב - מנהלת המכללה להנדסאים אריאל, אוניברסיטאות ומוסדות אקדמיים

עידו חגאי - מנכ"ל המכללה הטכנולוגית כנרת, פורום המכללות הטכנולוגיות

ניר אבודרהם - יועץ, פורום המכללות הטכנולוגיות

יעקב דור - משנה למנכ"ל, המכללה הטכנולוגית באר שבע, מכללות

רו"ח רוני דיוה - מנכ״ל המכללה למינהל, מכללות

דב תמיר - מנכ״ל המכללה הטכנולוגית ב"ש, מכללות

יולי הלל - סגנית יו"ר, התאחדות הסטודנטים

זאב גולדבלט - מנכ"ל, הנהגת ההורים הארצית

צופית גולן - סגנית יו"ר, הנהגת ההורים הארצית

יהודית גידלי

אירית שלהבת



היערכות לפתיחת שנה"ל תשפ"א בהשכלה הטכנולוגית בצל הקורונה

בוקר טוב לכולם. מתנצלים על האיחור.

אני שמח לפתוח ישיבה שכולה עוסקת במוכנות של מערכת ההשכלה הטכנולוגית לקראת פתיחת שנת הלימודים בעוד כחודש.

אני זוכר את עצמי מגיע לפה כנציג סטודנטים מתוסכל בכל פעם מחדש, שתמיד ההשכלה הטכנולוגית איכשהו לא מצליחה לקבל פה ביטוי מספיק גדול ואפילו בתהליכי חקיקה אני זוכר שאני ומעיין, שהיום עובדת איתי ובעבר הייתה נציגת התאחדות הסטודנטים במועצת ההנדסאים ביחד איתי, התכתבנו עם הצוות של תאיר איפרגן על איך יכול להיות שהם לא יודעים שהדיון מתקיים ומה קורה. אני רואה פה חיוכים בזום.

לשמחתי עכשיו יש לנו אפשרות להתייחס כפי שאנחנו חושבים שהמדינה צריכה להתייחס כבר שנים רבות מאוד למערכת הזאת ולא לשכוח שיש עוד כמה עשרות אלפי סטודנטים שלומדים דברים חשובים מאוד. לכן אנחנו מקיימים את הדיון הזה עכשיו, לפני פתיחת שנת הלימודים, כהיערכות. אני מקווה שזה סימן לבאות גם במהלך השנה, שכפי שכולנו יודעים הולכת להיות מאוד מאתגרת, בוודאי בהרבה מן המקצועות הנלמדים במערכת הזאת שהם אולי עוד יותר קשים ללמידה מרחוק והיכולת לא להגיע לשיעור אולי מנציחה עוד יותר פערים. מי שמורכב לו להצליח ללמוד מרחוק, זה לא משנה באיזו מגמה הוא לומד, מה לעשות, זה לא כמו ללמוד מרחוק היסטוריה. אני אומר את זה כמי שלמד היסטוריה וגם כמי שמעריך מאוד את המקצוע. זה סיפור אחר לגמרי. וזה עוד לפני שבכלל נכנסתי לעולמות התקציב. תיכף נדבר על זה.

נמצאים איתנו גם אנשי משרד החינוך. כידוע מערכת ההשכלה הטכנולוגית ברובה נמצאת במשרד העבודה והרווחה אבל אנחנו יודעים שיש לנו גם הקשרים משותפים, ועופר רימון ידבר על זה, אני לא דואג, גם על האתגרים שבזה.

נתחיל עם תאיר איפרגן, מנהלת מה"ט. שלום, בוקר טוב. נשמח שאת תפתחי ותדברי בעיקר על האתגרים שהמערכת הזאת מתמודדת איתם ומה צפוי לנו לקראת פתיחת השנה. אני מבין שיש לך מצגת.

כן, הכנו כמה שקפים כדי להכניס את כל חברי הוועדה והנוכחים לעניין, גם קצת על המערכת שלנו וגם קצת על התמונה.

נגיד כמה מילים בכלל על מה"ט. מה"ט הוא המכון הממשלתי להכשרה טכנולוגית של משרד העבודה והרווחה. מה"ט הוא הגוף שאחראי על הלימודים של הנדסאים וטכנאים מוסמכים, לימודים על-תיכוניים. הלימודים הם בעיקר מעשיים, מוכווני תעסוקה, מסלולים שנעים בין שנה וחודשיים לטכנאי מוסמך ועד שנתיים וחצי או שלוש שנים ללימודי הנדסאים, תלוי כמובן במגמה ובמסלול הלימודים. כפי שאמרתי, מדובר על לימודים על-תיכוניים, אחרי צבא למי שמשרת בצבא. זה בהחלט מערכת שמקבילה להשכלה אקדמאית ויש לה גם ממשקים דומים מבחינת צורת העבודה. אנחנו יודעים לומר בממשלה שההשכלה הטכנולוגית בכלל, ומה"ט בפרט, הם אחד הכלים הכי משמעותיים לקידום מוביליות חברתית. רואים את זה המון בנתונים של תשואה להשכלה. אנחנו כמובן מעניקים תעודות ממשלתיות במקצועות רישוי בתחום.

אשמח שתקדמו את המצגת כי אני רואה רק שקף אחד.

השקף הבא מדגיש את התרומה למשק ואת התשואה להשכלה ללימודי הנדסאים.

פרופיל הסטודנטים – בשנת הלימודים הקודמת למדו כ-33,000 סטודנטים במערכת, מתוכם 86% לתעודת הנדסאי. ציבור הסטודנטים שלנו מגוון, רובו יהודים, מתוכם 17% חרדים, 21% ערבים ו-7% אחרים.

בהתפלגות הציבור של הסטודנטים, איזה מגמות יש בשנים האחרונות? יותר חרדים? יותר מן החברה הערבית? פחות? לאן אנחנו הולכים בזה?

יש יותר חרדים, בדגש על נשים חרדיות. זה בעיקר תוכנה, מכשור רפואי, אדריכלות, וקורה עכשיו משהו מעניין בחשמל – זה נשים חרדיות. גברים חרדים – בניין, מכונות קצת. ובכלל 88% מן הסטודנטים לומדים תשע מגמות ליבה מתוך 18 מגמות. זה בניין, חשמל, מכונות, תוכנה, אלקטרוניקה, הנדסה תעשייה וניהול – אלה בעיקר המגמות שבהן לומדים רוב הסטודנטים שלנו.

תנאי הקבלה הם תנאי בגרות חלקית, שלוש יחידות מתמטיקה, שלוש יחידות אנגלית ושתי יחידות עברית. זה מתחבר למה שדיברנו קודם על המוביליות החברתית והיכולת לקדם אוכלוסיות בתוך החברה הישראלית. מרבית הסטודנטים שלנו עובדים במהלך הלימודים ומשתלבים במסלול ערב, בערך 60% מהם.

ההתפלגות היא פחות או יותר כמו האוכלוסייה בישראל, אולי יש קצת יותר חרדים. יש לכם נתונים על התפלגות סוציו-אקונומית או גיאוגרפית, איפה יש יותר ואיפה יש פחות? או שזה פחות או יותר אותה התפלגות, גם סוציו-אקונומית וגם גיאוגרפית, כמו בכלל ישראל?

מבחינה סוציו-אקונומית – יש לי את הנתונים. אני לא זוכרת בעל פה.

מבחינה גיאוגרפית – 50% מן הסטודנטים הם דווקא בפריפריה הגיאוגרפית. אגב, רוב המכללות שלנו הן בפריפריה הגיאוגרפית, בצפון ובדרום.

יש 32 מכללות טכנולוגיות לאוכלוסייה הכללית, שלומדים בהן גם ערבים וגם חרדים, ויש גם 30 מרכזים חרדיים וסמינרים, שהם מופרדים לעניין המכללות הטכנולוגיות, לא מבחינת שיטת העבודה אלא הם קצת יותר קטנים ובמהות שלהם מאפשרים התייחסות לזרמים שונים. אנחנו נכנסים פיזית לתוך סמינרים, כאשר הרגולטור שלנו הוא בכלל משרד החינוך, ושם אנחנו מלמדים נשים חרדיות הנדסאות. זה מבחינת המערכת כולה.

בינואר 2018 עברה החלטת ממשלה שמדברת על רפורמה גדולה מאוד במערכת ההשכלה הטכנולוגית. רם שפע, כל הפתיח שלך היה רק אנקדוטה להתייחסות של כל הממשלה לאורך שנים למערכת הזאת. לשמחתנו הרבה עברה החלטת ממשלה שמבינה את החשיבות של המערכת ואת התרומה שלה למשק הישראלי ומקדמת רפורמה בשלושה היבטים.

ההיבט התקציבי, שנותן תוספת של 425 מיליון שקלים למערכת שמתוקצבת ב-360 מיליון שקלים. התוספת הזאת היא לאורך ארבע שנים ומגדילה הדרגתית את הסכום שבו הממשלה משתתפת בעלות ההכשרה, מעבר לשכר הלימוד של הסטודנט, שתגיע עד 19,500 שקל בשנה, ותקציבי הצטיידות ובינוי. כלומר 425 מיליון שקל מתפלגים: חלק לתעריף וחלק רק לתשתיות, נגישות, הצטיידות ובינוי.

ההיבטים הפדגוגיים מדברים על צמצום שנות הלימוד, צמצום הבחינות הממלכתיות, יצירת לימודים מודולריים. 25% גמישות למכללות טכנולוגיות לשנות את התכנים ולעמוד בקצב המהיר של השוק ולהכניס כמה שיותר התנסות מעשית לפרויקט הגמר.

ההיבטים המבניים מדברים על יתרון גודל. לימודים טכנולוגיים הם לימודים יקרים, זה לא נגמר בלוח וגיר. גם סגל ההוראה הוא סגל יקר, גם המעבדות והתשתיות הנדרשות. לכן אנחנו מאמינים שככל שהמכללה גדולה יותר מבחינת מספר סטודנטים כך היא מקיימת את העיקרון של יתרון לגודל. לכן תוספות התקציב שדיברנו עליהן הולכות רק למכללות של 800 סטודנטים ומעלה.

בשנה שעברה זה התחיל. יש 17 מכללות, מתוך ה-32, שנמצאות כבר בשנה הראשונה לרפורמה בתוך ההתייחסות הזו. יש כמובן בפריפריה. בכל שלב במהלך ארבע השנים הקרובות, כל מכללה שתגיע ל-800 סטודנטים תוכל להיכנס אל תוך הרפורמה וכבר להדביק את הקצב ולקבל את התעריף הגבוה שנקבע לאותה שנה. זאת אומרת, הרפורמה מאפשרת כניסה לאורך כל הדרך, בהינתן גידול בכמויות.

תיכף נדבר על האתגרים של השנה הזו.

קצת על ההיערכות לשנת הלימודים תש"ף – התחלנו אותה כשנה רגילה ובמרץ נחשפנו, כמו כל עם ישראל, לכל סיפור הקורונה והסגר. יש פה שקף אינפוגרפי שהפצנו אותו בערך במאי-יוני. עברנו מהר מאוד, תוך שלושה שבועות מתחילת מגבלות משבר הקורונה, ללמידה מקוונת מלאה במערכת שיש לה לא מעט אתגרים לעבור ללמידה מקוונת, החל מן האוכלוסייה שלומדת, דרך המרצים וראשי המגמות שלא היו מאוד מתורגלים בזה ועד לתשתיות שלנו, לתקצוב ולכל מה שדיברנו עליו.

אני יכולה לומר ש-70% מן הסטודנטים עברו ללמידה מרחוק מלאה שלושה שבועות אחרי הסגר הקודם. 66% מן הקורסים עברו לפורמט מקוון. מאז, אגב, גדלנו במספרים כמובן כי השתכללנו. 110 מרצים היו חברים בקהילות מקצועיות שמה"ט קידם בכלים חדשים של איך לעבור ללמידה מרחוק, שכמובן זה מתחלק גם לחשיפה לכלים ולטכנולוגיות למידה חדשניות וגם מבחינה פדגוגית, כי ללמד מרחוק בזום זה לא ללמד כפי שלימדת עד עכשיו בכיתה, זה ממש סיפור אחר.

הכשרנו למעלה מ-450 נשות ואנשי סגל ללמידה מרחוק. תמכנו טכנית ומקצועית במרצים. הקמנו אתר אינטרנט ייעודי שבו אנחנו משתפים חומרים וידע שעובר בין המכללות על למידה מרחוק. במהלך הרחוק יותר אנחנו ומשרד החינוך, עופר רימון, עושים מהלך משותף, שיהיה אתר לשנינו בכל מה שקשור ללימודים להנדסאים וטכנאים, שמרחיב את הידע ומאפשר לכל המכללות, גם שלנו וגם בבתי הספר ולכל המרצים וראשי המגמות לשתף כל הזמן בטכניקות, בטכנולוגיות למידה, במצגות ובשיתוף ידע חדש. אנחנו בשלבים מתקדמים של הדבר הזה.

עשינו קורסים של שישה מפגשים לשילוב טכנולוגיה, הוראה ופדגוגיה, ועשינו - - - להתמודדות עם מצבי לחץ ומניעת נשירה של סטודנטים, גם לדיקנטים. התמודדנו גם עם הדיקנטים במוסדות וגם עם הסיפור של נשירה ולחץ, להיות בסגר וללמוד תוך כדי שיש בבית ילדים, זה הופך את הסיפור להרבה יותר מורכב.

פרט לסיפור הפדגוגי, קידמנו צעדים נוספים. כל מה שאני אומרת זה דברים שאנחנו מתכוונים לעשות גם במהלך השנה הקרובה. דחינו את הבחינות הממלכתיות של מועד האביב וכן קיימנו את הבחינות הממלכתיות בקיץ בהתאם לנהלים. קיימנו וקידמנו פרויקט גמר באופן מקוון. אגב הרבה מן הדברים שאני אומרת עכשיו כנראה יישארו גם בשגרה כי לאחר שסיימנו את המהלך הזה וקצת נרגעו הרוחות עשינו איזשהו תהליך למידה של יום שלם ביחד עם נציגות מן המכללות הטכנולוגיות ולמדנו מה אפשר מכל הדברים האלה להטמיע כבר גם בשגרה.

שינינו את נוהל ההצטיידות שלנו כך שאפשרנו למכללות להצטייד גם בדברים שקשורים להיגיינה, שהם צריכים אותם עכשיו בקורונה, וכלה בציוד קצה לסטודנטים, לפטופים ומחשבים, שיוכלו להשאיל למי שאין לו ציוד קצה בבית.

הקפדנו כמובן שלא תהיה גביית שכר לימודים נוספת עבור תגבורים ושינויים בשעות הוראה.

אכיפת עמידה בנהלים – חבר הכנסת יוראי להב הרצנו יוכל להעיד על זה, על כל מה שקשור למרחקים ומסכות. היה לנו חשוב מאוד לשמור, להקפיד שהמכללות שומרות על זה.

פרסמנו באופן שוטף את התקנות והנהלים שלנו לציבור הסטודנטים, אם ישירות דרך יולי הלל והתאחדות הסטודנטים ואם דרך האתר של מה"ט והמכללות עצמן כדי לוודא שזה מגיע לאחרון הסטודנטים.

עשינו התאמות בתנאי הקבלה בכניסה ללימודים. הבנו שגם סיפור הבגרויות עכשיו מורכב יותר עבור סטודנטים שירצו להתקבל ללימודים, מי שאינו משרת בצבא ואין לו את הפאוזה וירצה להמשיך ברצף, וגם כמובן סטודנטים שלנו שלמדו במכינות בתקופת הקורונה. זה לא אידיאלי, אז ביצענו גם התאמות בתנאי הקבלה לכניסה.

עדיין אנחנו נמצאים עם אתגרים לא פשוטים שאנחנו מתמודדים איתם והמערכת מתמודדת איתם מידי יום. אחד הוא חשש לעלייה בשיעורי הנשירה. אנחנו כמובן לא יודעים להגיד את זה עד הסוף, עד הקצה. אנחנו נמצאים בשבוע האחרון של הבחינות הממלכתיות, של מועד ב', וסטודנטים עדיין ניגשים לבחינות. אנחנו חוששים, וגם המכללות מאותתות, לעלייה בשיעורי הנשירה, לסטודנטים שלא מצליחים להדביק את הקצב. יש סטודנטים שלא נשארו אפילו עד המבחנים, שעצם הלמידה המקוונת היה עבורם מאתגר מדי.

את יודעת לאמוד את ההיקפים?

לא. אנחנו יודעים שבכל שנה רגילה זה 25%. לא בטוח שזה יהיה גבוה יותר השנה, אבל לא נדע אם ה-25% האלה היה פוטנציאל לצמצם את מספרם השנה עם כל מיני מהלכים אחרים שאנחנו עושים. אולי היינו אמורים לרדת בשיעורי הנשירה ובעצם ה-25% זה אמנם לא גידול אבל זה הדלתא. אנחנו לא יודעים להגיד מספרים סופיים.

אני מבקש לשאול שאלה. מה זה ה-25% האלה?

אחוז הנשירה במערכת בזמן רגיל הוא 25%. זה האתגר שיש לנו. אנחנו מנסים להתמודד איתו בכל מיני כלים. אנחנו מפעילים כלים של כלכלה התנהגותית, יש לנו פרויקט גדול לצמצום נשירה שאנחנו מתכוונים לצאת איתו, בהנחה ויהיה תקציב המדינה. האתגר של נשירה במערכת הזאת הוא אתגר שמאוד מעסיק אותנו בשגרה. אל מול המעבר ללמידה מקוונת ואל מול האתגרים של להצליח להדביק את הקצב, אנחנו רואים שכבר עכשיו יש סימנים לכך שנהיה בעלייה בשיעור הנשירה מעבר לשגרה.

באיזה שלב בלימודים נושרים רוב התלמידים? בהתחלה? באמצע?

יש שני שלבים: בסמסטר הראשון, זה שלב ראשון, ששם יש איזו בעיה עם תהליך קבלת ההחלטות: בחרתי לא נכון, לא התכוונתי, זה שונה ממה שחשבתי, זה גדול עליי. אנחנו בשלבים סופיים של בניית כלי התערבות, ביחד עם חברת קיימא של פרופ' דן אריאלי לכלכלה התנהגותית, להשפיע על הסטודנטים לבחור נכון יותר בתחילת שנת הלימודים את המגמה שבה הם רוצים ללמוד, זה נקודה אחת. הנקודה השנייה שבה יש נשירה היא בתום שנה א', כי: זה גדול עליי, כי שרדתי איכשהו את השנה הזאת אבל אני לא יכול להמשיך עוד שנה. פה אנחנו מאמינים שהרפורמה, שמגדירה ריבוד בלימודים – ריבוד אומר שבתום שנה א' אם אתה לא רוצה להמשיך, אם זה גדול עליך, כבד עליך, תוכל לעשות פרויקט גמר מצומצם ובחינה ממלכתית אחת ולצאת עם תעודת טכנאי מוסמך. זה חידוש. בעבר גם אם למדת שנה וחצי מתוך שנתיים, אם יצאת לפני הסוף יצאת בלי כלום. עכשיו אחרי שנה, ששם אנחנו רואים גם נשירה, אם תעזוב לפחות תצא עם איזשהו דבר, יש ערך לשנה הזו, למדת משהו בשנה הזו. אם תעשה פרויקט גמר מצומצם ובחינה ממלכתית תוכל לצאת עם תעודת טכנאי מוסמך ולתרום למשק. אנחנו צריכים לעקוב ולראות האם יש בזה תרומה למשק כי זה חדש.

אלה האתגרים שלנו.

צמצום בשיעורי ההרשמה ללימודים. אל מול כל מה שקורה במשק, הגידול ברישום במקומות אחרים והחל"ת, ו"אני יודע מה אני רוצה ללמוד, אני לא יודע, אני צריך לשנות מסלול חיים, כן או לא" – כל המורכבות הזו, אצלנו בסוף אנחנו רואים שחלה איזו הפחתה בשיעורי הרשמה ללימודים.

זה נתון מדאיג כמובן, אבל יחסית אפשר למדוד אותו ולעשות השוואה לשנה שעברה בשלב הזה לפני תחילת שנת הלימודים.

נכון. אנחנו יודעים לומר שבשנה שעברה היינו סביב 6,700 ומשהו נרשמים והשנה אנחנו סביב 5,000. אנחנו רואים איזשהו קיטון. אנחנו לא יודעים עד הסוף באמת מה מספר הסטודנטים. שנת הלימודים אמורה להיפתח ב-25 באוקטובר. אנחנו מאפשרים רישום וזליגה ממערכות אחרות וייצוב המערכת עד 31 בדצמבר. אז נוכל לנעול את המספרים ולראות מה קרה.

מה המשמעות של המספרים האלה? כל הנרשמים מתקבלים?

6,700 הנרשמים הם כאלה שעומדים בתנאי הקבלה ויכולים להתחיל את שנת הלימודים. כמובן שלא כל הנרשמים מתקבלים.

כמה אתם יכולים לקבל?

תנאי הקבלה שלנו הם מלכתחילה נמוכים, ואם אין לך את תנאי הקבלה האלה יש לנו מסלול של מכינה טכנולוגית, שאתה יכול להשלים את תנאי הקבלה דרך מסלול המכינה. אם חסר לך תנאי קבלה אחד אתה יכול להתחיל את שנת הלימודים הראשונה על תנאי, בלי תנאי הקבלה הזה, ולהשלים אותו במהלך הלימודים. יש לנו המון אפשרויות כדי לאפשר לך כן להיכנס למערכת הזאת. עדיין יש מכללות שבמגמות מסוימות, על תנאי הקבלה שלנו מייצרות תנאי קבלה נוספים מקשיחים וזה המנדט שלהם, יש להם עצמאות לעשות את זה. לדוגמה מכללה בצפון במגמת אדריכלות מבקשת לעשות בחינה מינימלית בראייה מרחבית, תיק עבודות, כדי לא לבזבז לסטודנט את הזמן ואת שכר הלימוד שלו והמשאבים אם אין לו בכלל אוריינטציה או יכולת להתמודד עם המגמה. זו דוגמה אחת. בגדול, המערכת מאפשרת כניסה מסיבית מאוד אל תוכה. ההתמודדות עם הלימודים והקשיים במהלך הדרך זה סיפור אחר.

כמובן שיש לנו אתגר של לימודים מעשיים מרחוק, שזה בלתי אפשרי, מעבדות וסדנאות. המערכת הזאת, בין 30%–40%, תלוי במגמה, מתוכנית הלימודים זה זמן מעבדה וסדנאות והתנסות מעשית, שזה כמובן אתגר. הלימודים לא יכולים להתנהל אלא פיזית.

אתגרי חיבור ולמידה מרחוק בקרב הסטודנטים – זה דבר שבטח עופר רימון אחר כך יתייחס אליו – גם אם אנחנו מזהים, והכלכלן הראשי עשה על זה סקירה ופרסם אותה, גם אם נצליח לתת ציוד קצה לכל הסטודנטים שלנו, בסוף יש סטודנט מן הפזורה הבדואית שאין לו בכלל תשתית אינטרנט כדי להתחבר. האתגר הזה גדול מאוד. התגברנו עליו בתקופה הקודמת, לא בתקופת הסגר אלא אחר כך, להביא את אותם סטודנטים פיזית למתנ"ס או למכללה הטכנולוגית ושם שהם ילמדו באופן מקוון מרחוק, אבל האתגרים רבים ואנחנו מנסים כמובן להתמודד איתם.

אנחנו נמצאים עכשיו לפני סגר. אנחנו עדיין אמורים להתחיל ב-25 באוקטובר את שנת הלימודים. אנחנו נמצאים לפני סגר כמו כל מדינת ישראל. אנחנו בשיח עם משרד הבריאות להתקנת התקנות של צו בריאות העם (מוסדות חינוך). בגדול, כל המערכת נמצאת עכשיו בחופשת סמסטר, למעט לימודי קיץ שחלק מן המכללות עשו למי שלא הספיק בסיבוב הקודם, או לחילופין למי שמלמד. יש לנו תוכניות שמלמדות 17 חודשים רצוף ואז מוציאות את הסטודנטים עם דיפלומה. הם נמצאים בלימודי קיץ והם ייאלצו לעבור ללמידה מרחוק. המערכת די משומנת ומיומנת כבר בדבר הזה, אבל עדיין זה אתגר. וכפי שאמרתי, אנחנו נמצאים בשבוע האחרון של הבחינות הממלכתיות של מועד ב'. לזה כנראה השגנו אישור והחרגה ממשרד הבריאות, אבל עד שהתקנות לא יעברו כמובן לא נוכל להתייחס לזה ולהוציא הנחיות, כפי שאנחנו תמיד עושים, מוציאים הנחיות מסודרות למכללות.

לפני חודשיים הוצאתי הנחיות לכל המכללות, שמייצרות תרחישים אם לומדים רק מקוון באופן מלא מה עלינו לעשות, אם לומדים היברידי, גם מקוון וגם במכללה, או אם לומדים רק במכללה, כאשר לימודים רק במכללה כנראה תמיד יהיו תחת אותן הגבלות שהיינו בהן בחודשיים האחרונים של הסמסטר הקודם, שזה עד 50 סטודנטים בכיתה, מרחק של שני מטרים, מסכות וכולי. הבחינות הן כמובן בהיקפים נמוכים יותר של משתתפים בתוך כיתה. המכללות מאוד מקפידות על זה. איפה שלא אז אנחנו כמובן בודקים את זה עד הקצה. אנחנו מוציאים גם מפקחים מטעמנו לבדוק עמידה בכל הכללים ושמירה על בריאות הסטודנטים, שנראה לי שחשובה לכולנו, גם הסגל וגם הסטודנטים.

זהו, בגדול. כמובן שאם יש עוד שאלות או התייחסויות – בשמחה.

אני מניח שיהיו עוד שאלות וגם שאלנו תוך כדי המצגת. תאיר, תודה. אני חייב להגיד – גם אמרתי את זה בהתחלה וגם את התייחסת לזה – שבהחלט המערכת הזאת במשך הרבה מאוד שנים הוזנחה בעיקר על ידי המדינה, בין אם בטעות ובין אם לא, אבל אני חייב להגיד שהכניסה שלך למערכת נתנה בשנים האחרונות רוח גבית משמעותית מאוד, צריך להגיד גם את זה, למרות האתגרים האדירים שכולנו מתמודדים איתם בכל המערכות. בוודאי, כפי שאמרת, וגם אני התייחסתי לזה, ברור שמערכת שצריכה לייצר למידה מאוד מעשית תהיה לה שנה קשה, צריך לומר את האמת. הרבה פעמים אנחנו יודעים לאתגר את משרדי הממשלה ונמשיך לעשות את זה, אבל בהקשר הזה אני רוצה להגיד לך את זה באופן אישי.

תודה.

תיכף יחזרו שאלות.

אם מותר לי רק הערה קטנה.

דלית, תכננתי עוד רגע לתת לך לדבר. את רוצה עכשיו?

כן, רק הערה קטנה מאוד כי היא מתייחסת בדיוק לדברים שאמרת, על המקום של הממשלה.

דלית שטאובר היא יושבת-ראש מועצת ההנדסאים והטכנאים, חדשה יחסית, וכמובן גם מנכ"לית משרד החינוך לשעבר.

אכן חדשה.

קודם כול, אני מצטרפת לתודות לתאיר איפרגן על המהלכים שהיא מובילה.

אני מבקשת לציין שהממשלה לא סיימה את מה שהיא הייתה צריכה לעשות ולא סיימה את תהליך החקיקה של החוק. אני מבקשת גם מוועדת הכנסת לוודא שהדברים מתבצעים והמהלך הזה מושלם. הדברים תקועים, וכל זמן שהחקיקה לא נגמרת לא ניתן לתקן תקנות, ואתם יודעים שעד שזה לא גמור זה לא גמור. אודה מאוד על עזרתכם בעניין.

לאיזו חקיקה את מתכוונת?

חוק ההנדסאים והטכנאים. הוא הועבר להערות משרד החינוך ומשרד העבודה. התהליך שלו טרם הושלם. זה חשוב מאוד לצורך השלמת המערך.

תודה. הערה חשובה. אני מבטיח להתעמק בזה ולהבין איפה זה תקוע. דלית, אחרי כן ארצה לשמוע התייחסות מרחיבה יותר.

נעבור למשרד החינוך, עופר רימון, בבקשה.

שלום לכולם. אני רוצה להצטרף לדברים שאמרת לגבי תאיר איפרגן. הכניסה שלה לא רק שהיא פוש מדהים, מה שקורה במשרד העבודה, אלא גם שיתוף הפעולה בין המשרדים הרבה יותר טוב, יש אווירה טובה מאוד. אז אני מצטרף אל כל מילה שאמרת. וכך גם הכניסה של דלית שטאובר שקיבלה את המינוי, שהיא יושבת-ראש המועצה. לא ציינת את זה, דלית הייתה מנכ"לית משרד החינוך, היא מכירה את משרד החינוך טוב יותר מכולם.

ציינתי את זה.

זה גם מייצר לנו יכולת לעשות עבודה טובה מאוד בין המשרדים בגלל שדלית שטאובר היא יושבת-ראש המועצה, היא מכירה היטב את משרד החינוך. היא מכירה ולומדת יותר על משרד העבודה באמצעות תאיר איפרגן. אני חושב שאנחנו בכיוון טוב.

לצערנו היום אסף מנוחין, שמנהל אצלנו את התחום של טכנאים והנדסאים, לא נמצא. הוא יושב שבעה על מות אחותו. אני שולח מכאן תנחומים לו ולמשפחה. נמצא איתנו אבי בן דוד, עם הרבה מאוד ניסיון, שישלים את הדברים שלי. אני בהתחלה אתן סקירה כללית ואחר כך, אם זה בסדר מבחינתך, אבי בן דוד ישלים.

אין בעיה, בסדר גמור.

אצלנו כיתות י"ג-י"ד הן המשך ישיר ללימודים של שלוש שנים, מ-י' ועד י"ב, של תלמיד בתיכון. למעשה התוכנית הזאת של י"ג-י"ד נולדה במקור מהצרכים של צה"ל – תלמידים מקבלים שנתיים דחיית גיוס ומשלימים לימודי טכנאים או הנדסאים ומתגייסים לצה"ל לתפקידים טכנולוגיים. בעשר השנים האחרונות במשרד החינוך אנחנו הרחבנו מאוד את המענים, גם לאוכלוסיות שהן לא ברות-גיוס לצה"ל, כי אמרנו שמענה שמשרד החינוך צריך לתת לא יכול להיות מענה סקטוריאלי, הוא צריך להיות מענה שלם. כך נכנסנו חזק מאוד גם לנושא החרדים, בנות חרדיות בעיקר – אבי ידבר על המהלך הזה מאוחר יותר – וגם כמובן לכל עולמות המיעוטים: בדואים, ערבים וכל האוכלוסיות הללו, שמאוד יקרות כמובן לליבנו.

צריך להבין שבתיכון תלמיד שלומד מגמה, בין אם זה הנדסת תוכנה, בנייה ואדריכלות, רכב, ביוטכנולוגיה, כל מקצוע, בסוף מקבל, איך שלא תסובב את זה, טעימה ראשונית. מביאים אותו למצב של הבנה בסיסית במקצוע. נכון הדבר שבשנים האחרונות הכנסנו גם את נושא הסמכות וגם את נושא שילוב תלמידים בתעשייה, מה שמכניס עוד עומק למהלך, אבל רק בכיתה י"ג התלמיד מתפנה ללימודים מלאים, ארבעה או חמישה ימים בשבוע רק בתחום דעת אחד. זאת אומרת, אם הוא לומד אלקטרוניקה הוא לומד רק אלקטרוניקה. כמובן גם את המתמטיקה והכימיה או הפיזיקה שהוא צריך לצורך האלקטרוניקה אבל הוא לא לומד במקביל גם היסטוריה, תנ"ך וכן הלאה. אז זה התמקדות בלימודים. זה מבחינתנו גולת הכותרת של פיתוח בוגר מקצועי בתחום דעת.

חשוב מאוד להבין שברגע שיש לנו בית ספר, כשיש במכללה גם את כיתות י"ג-י"ד אנחנו רואים אוטומטית את ההשלכה על הלימודים בתיכון בגלל שיש מורים יותר מקצועיים בבית הספר, יש יותר עומק, יש יותר שעות, אז הדברים תמיד נראים גם יותר טוב בתיכון. לכן אנחנו מאוד מעודדים את המהלך הזה של המשך לימודים לי"ג-י"ד.

הכנסנו בשנים האחרונות הרבה מאוד חידושים, שינויים, תוספות. הראשון היה פרויקט טו"ב (טכנאים ובגרות), שהוא כבר לא חדש, הוא כבר ותיק, עוד מעט נחגוג לו בר מצווה. הרעיון של פרויקט טו"ב הוא לקחת תלמידים מכיתה ט' ולהביא אותם למצב שעד י"ב הם יסיימו לימודי טכנאות. כלומר הם לא מקבלים דחייה של שנה. הם מסיימים טכנאי עד סוף י"ב, וגם בגרות, ואם הם רוצים הם ממשיכים עוד שנה ל-י"ד.

התוכנית הזאת חשובה מאוד מבחינתנו בגלל שיש לנו הרבה ילדים במערכת שמכיתה ט' מתחילים ללמוד באוניברסיטה, מסיימים 50% תואר ראשון עד סוף י"ב ואז מקבלים שנה דחיית גיוס ומשלימים תואר עוד לפני הצבא. אלה נחשבים התותחים של המערכת. יש מעט מאוד תלמידים כאלה באופן יחסי, וזו תופעה שהולכת וגדלה, יש 1,000 או 2,000 תלמידים כאלה. זו תופעה מדהימה שקורית, תופעה חברתית מדהימה, שאנחנו מאפשרים לילדים לנוע קודם. גם כאן אנחנו מאפשרים את אותו הדבר. נכון שזה לא תואר ראשון במדעי המחשב או בהנדסת חשמל ופיזיקה, ועדיין אלה תלמידים שקידמנו אותם, שיוצאים בסוף י"ב גם עם תעודת בגרות וגם עם תעודת טכנאי.

תתכנס. פחות רקע. את רוב הדברים אנחנו מכירים יחסית.

תתכנס לאתגרים של פתיחת השנה.

בסדר. תיכף אבי בן דוד ייתן לכם את המספרים.

לקראת פתיחת השנה, לא רק בי"ג-י"ד, כל המערכת שלנו נערכת למצב של למידה מרחוק. במקרה יצא שאני אחראי גם על הלמידה מרחוק במשרד וגם על החינוך הטכנולוגי, אז מבחינתנו כל החינוך הטכנולוגי נכנס לאותו מהלך של למידה מרחוק. כמובן שיש קשיים אבל אנחנו יודעים לפתור אותם.

לגבי מספרים – אבי, תשלים אותי כי אני רואה שהזמן קצר. אם יהיו לכם שאלות אענה אחר כך.

אני רוצה לדבר על הפיילוט שאנחנו עושים עם צה"ל כי הוא לדעתי פורץ דרך. אנחנו לוקחים ילדים שיסיימו כהנדסאים במסגרת פרויקט טו"ב כבר בכיתה י"ג, ואז נשתמש בשנת דחיית הגיוס הנוספת שיש לנו, כי אנחנו יכולים לקחת עד שנתיים דחיית גיוס, ונאפשר לתלמידים להשלים תואר ראשון עוד לפני הצבא. המטרה שלנו להעלות את איכות התלמידים שבוחרים י"ג-י"ד בשנים הקרובות. יש טענה, ולצערי מוצדקת, שב-20 השנים האחרונות אנחנו רואים ירידה בפרופיל של התלמיד שבוחר בי"ג-י"ד. אנחנו רוצים להכניס פנימה פרופילים – כל התלמידים טובים בעינינו אבל אנחנו רוצים גם להעלות את הרמה בכניסה ולא רק ביציאה.

אבי, בוא תשלים אותי.

תודה רבה, עופר. אבי בן דוד, בבקשה.

שלום. אני מטפל במיוחד בנושא של הרשמת תלמידים וגם עוקב אחרי ההתארגנות לקראת הלימודים בתש"ף ותשפ"א. המצב הוא זה, שלמעשה לקראת תשפ"א הייתה הרשמה רגילה, אפילו מוגברת במידה מסוימת, למרות הקורונה, מעל ל-1,000 תלמידים נוספים לעומת תש"ף, כאשר יש גידול משמעותי מאוד בתלמידות חרדיות. בגלל הכנסת טכנולוגיות חדשות בחלק מן המכללות הם הצליחו למשוך תלמידות גם למגמות שפעם היו פחות נפוצות בקרב הבנות: אלקטרוניקה וכך הלאה. בוודאי יש ביקוש רציני לנושא של חשבונאות. בזה יש אפילו עלייה של קרוב ל-500 תלמידות בתשפ"א.

בנוסף להתארגנות להתמודדות עם הקורונה, כל המכללות מתמודדות די יפה, כאשר אצלנו הקושי הגדול הוא במגמות הטכנולוגיות, שצריך שם לשלב סדנאות של CNC, בקרה, סדנאות של תעופה, יש למשל מגמה חדשה של - - - ממוחשבת, רכב וכך הלאה. שם גם המכללות הצליחו, בשלב זה לפחות, להתמודד עם החלוקה של התלמידים לקבוצות קטנות יותר וגם שיוכלו להיכנס למערכת.

הבעיה תתחיל עוד מעט כאשר יהיה סגר, או לא יהיה סגר. צריך להתחיל להתכונן לקראת הכנת הפרויקטים, וזה החלק הרציני ביותר. רוב הפרויקטים של הנדסאים הם פרויקטים מעשיים, זאת אומרת שהתלמידים צריכים לבנות מתקנים, צריכים להיכנס לסדנאות, צריכים לבנות ולשתף פעולה בין הקבוצות ולקבל הנחיה של מורים ומהנדסים, לעתים קרובות גם מהנדסים שנמצאים בתעשייה. אלה הדברים שיהיו כנראה קשים יותר לקראת התקופה הבאה.

השנה, בתש"ף, היה לנו מזל, שלמעשה רוב הפרויקטים היו כבר בשלבי סיום בתקופת פברואר-מרץ כך שהבעיה הזאת לא הייתה כל כך משמעותית.

אם תרצו לשאול עוד שאלות אשמח לענות.

תודה רבה. אני רוצה לשמוע את הצד של הסטודנטים. נמצאת איתנו פה סגנית יושב-ראש התאחדות הסטודנטים, יולי הלל, שלום.

בוקר טוב לכולם, שלום. תודה לרם. באמת מרגש שהסטודנטים ההנדסאים מקבלים את ההתייחסות השוויונית שהם צריכים לקבל.

זו שיחה על אתגרים, אבל למרות שהמערכת הזאת סובלת מהרבה אתגרים לא פשוטים אגיד שגם מצד המכללות וגם מצד תאיר איפרגן ובכלל ההתגייסות של המערכת בחודשים האחרונים היא באמת באמת ראויה להערכה. חשוב להגיד את זה בפתח הדברים, דווקא בגלל שאנחנו אולי בשיחה קצת קשה.

מבחינת הסטודנטים, החשש הכי גדול שלהם הוא איך השנה הבאה הולכת להיראות. בשונה מן הקורונה שתפסה אותנו בחודשים האחרונים, יש לנו פה הזדמנות להיערכות הרבה יותר טובה.

אני רוצה להתחיל דווקא ממשהו הרבה יותר בסיסי שמדבר על ודאות. כולנו נמצאים בסיטואציה קשה מאוד של חוסר ודאות בחיים שלנו, וזה פוגש אותנו בכל הרבדים. דווקא פה יש הזדמנות שהיא לא כל כך מורכבת מצד המערכת ומצד המכללות, לייצר תשתית שאפשר להתחיל איתה את השנה בצורה הרבה יותר רגועה.

עדיין ברבים מן המוסדות לא פרסמו מתווה איך השנה הבאה הולכת להיראות. כשאני אומרת "מתווה" אני לא מתכוונת להגיד רק מקוון או היברידי, כי זה לא אומר הרבה. נדרש פה מתווה שהוא הרבה יותר מפורט וסטודנט שקורא אותו מבין איך השנה הבאה שלו הולכת להיראות. זה חשוב מאוד, לא רק ברמת הוודאות אלא גם בסוף בהחלטות כלכליות שסטודנטים מקבלים, בהחלטה איפה הם הולכים לגור, האם חשוב להם לשכור דירה ליד הקמפוס או לא, איפה הם הולכים לעבוד, באיזו תצורה הם יכולים לעבוד. בסוף יש פה הרבה הרבה השלכות על הדבר הזה. אני באמת מצפה שהמתווים האלה ייצאו כמה שיותר מהר כדי שכולם יוכלו להיערך טוב יותר.

צריכה להיות התייחסות גם לתוכנית ב', מה קורה אם ההגבלות יחמירו, אם נמשיך בסגרים, איך הדבר הזה ייראה אחרת. אני מקווה מאוד שלכל מכללה גם יש תוכנית ב' כזאת במגרה, שהיא יודעת להוציא אותה ברגע האמת, כי יש לנו פה הזדמנות להיערך ואנחנו צריכים לנצל אותה, שזה בעיניי הכי חשוב.

אתייחס גם לסוגיה הכלכלית, שאני חושבת שהיא חשובה מאוד והיא נאמרה פה. זו מערכת שסובלת מתקצוב נמוך מאוד. אין לי ספק שעכשיו בקורונה, כפי שזה מעצים הרבה עוולות בחברה הישראלית, זה מעצים גם את האתגר בהשכלה הטכנולוגית, שהלימודים שם הרבה יותר מעשיים ודורשים הרבה יותר אבזור. בסוף הנוכחות הפיזית חשובה מאוד והמעבר לקפסולות והמעבר למערכים החדשים האלה דורש משאבים. המערכת צריכה את המשאבים האלה. אני מקווה מאוד שלמרות המציאות המעורערת וזה שאין פה תקציב, נמצא את הדרכים היצירתיות כן לפתור את כל מה שהמכללות צריכות כדי לפתוח את השנה בצורה הכי טובה.

אגיד על הסטודנטים, שכולנו יודעים שיש אפליה מתמשכת במפעלי הסיוע שהמדינה משקיעה בסטודנטים ההנדסאים, בצורה באמת מחפירה. מדובר על קרן סיוע של 120 מיליון שקל שהמדינה שמה על הסטודנטים באקדמיה, ואילו אנחנו פותחים את השנה הבאה בתוך משבר קורונה עם 2 מיליון שקל בקרן סיוע. זה פשוט סכום שהוא בדיחה. אלה הסטודנטים שהכי צריכים את זה, מן הפריפריה החברתית והגיאוגרפית, סטודנטים שחשובים למשק הישראלי, במשבר צעירים חסר תקדים. כשאנחנו מדברים על צמצום אבטלה ומדברים על הכשרות מקצועיות – אלה באמת הסטודנטים הכי רלוונטיים כרגע לנושא הזה, וזה לא יכול לקרות. אנחנו לא יכולים לפתוח את השנה עם 2 מיליון שקל. זה פשוט בושה.

אני יכולה להגיד מהנתונים שלנו מהסקר האחרון, אם אנחנו מסתכלים על הסטודנטים ההנדסאים, בערך 25%–29% מהם מקבלים מלגות לעומת האקדמיה שבה יותר מ-40% מן הסטודנטים מקבלים מלגות. כשאנחנו מסתכלים על המלגה הממוצעת, הסטודנטים ההנדסאים נמצאים בתחתית של התחתית, בממוצע של 4,000 שקלים למלגה. כאשר אנחנו מסתכלים על המכללות ועל האוניברסיטאות ביחד אנחנו מגיעים לממוצע שבין 9,000–11,000 שקלים למלגה לסטודנט. אלה פערים בלתי נתפסים. אני מקווה מאוד שהמערכת והמשרדים הרלוונטיים בממשלה ירימו את הכפפה הזאת כמה שיותר מהר ויפתרו את זה כדי שבסוף נסיים את השנים הקרובות עם מספר הבוגרים שאנחנו צריכים לסיים איתם ועם צעירים חדשים שנכנסים לשוק התעסוקה. זה מה שאני מקווה לראות.

תודה רבה, יולי, גם על ההקשר הרחב של קונטקסט כללי של מצב הצעירים בישראל. אנחנו עוד נדון בזה פה בצורה מרחיבה יותר.

בהקשר של המלגות, עופר רימון, ככל שאני מבין ה-2 מיליון שקל שיולי הלל דיברה עליהם זה הרי לא הכול. אנחנו צריכים להגיע לאזור 5 מיליון שקל. יכול להיות שלא כל המלגות הגיעו, גם בתש"ף ובוודאי לקראת תשפ"א?

ה-2 מיליון שקל שעליהם יולי הלל מדברת הם של מה"ט.

עידו חגאי, מנכ"ל המכללה הטכנולוגית כנרת, בבקשה.

אתייחס רק למלגות. אנחנו מכללות שבחלקן יש גם הנדסאים של מה"ט וגם כיתות י"ג-י"ד.

בתש"ף הסטודנטים היחידים במדינת ישראל שלא קיבלו מלגות, למרות שהם הגישו בקשות, הם 1,700 סטודנטים של כיתות י"ג-י"ד. הסטודנטים של מה"ט, הודות להתאחדות הסטודנטים הארצית, קיבלו בימים אלה את המלגות ביחד עם הסטודנטים האקדמיים. י"ג-י"ד לא קיבלו. זה 5 מיליון שקלים. זה פרוצדורות של תקציב מדינה. לא יכול להיות דבר כזה. אלה סטודנטים מן הפריפריה החברתית, שחלקם עוברים לגור במקומות אחרים, שוכרים דירות. המדינה שכחה אותם. חלקם ב-י"ד כבר משרתים בצבא אבל הבור התקציבי שלהם נשאר. לא יכול להיות שמדינת ישראל מזניחה אותם.

תודה, עידו, על ההרחבה. דלית שטאובר, קודם התייחסת במשפט אבל אני רוצה לשמוע התייחסות רחבה יותר שלך. בבקשה.

שלום לכולם. אני מודה מאוד ושמחה על הדיון.

אבקש מחבר הכנסת רם שפע לזמן דיון על האתגרים של הנדסאים וטכנאים באופן כללי ולא רק אלה שקשורים לתחילת שנה. יש המון הזדמנויות, יש המון אתגרים והמון אפשרויות שנפתחות עכשיו, כולל בחלון ההזדמנות הזה של תקופת הקורונה.

אני רוצה להתייחס למספר נקודות כדי לא לחזור על דברים שנאמרו על ידי תאיר איפרגן ועל ידי עופר רימון ואבי בן דוד. דווקא בזמן הקורונה, כשיש כל כך הרבה אנשים מובטלים וצרכי המשק כל כך ברורים לנו, החסר המאוד מאוד משמעותי של אלפי ידיים עובדות שנוגעות למקצועות של טכנאים והנדסאים, יש כאן הזדמנות ופוטנציאל בלתי רגיל למוביליות חברתית, לשיפור השתכרות לאוכלוסיות מגוונות מאוד, אם זה אוכלוסיות חרדיות, אם זה אוכלוסיות נשים שיכולות להיות מופנות – תאיר הזכירה רק במילה את נושא החשמל אבל יש עוד נושאים רבים נוספים – וכמובן אוכלוסיות מן החברה הערבית ומפריפריה חברתית וגיאוגרפית. יש כאן הזדמנות בלתי רגילה לשכר. נשמח להציג לכם בהזדמנות כמה מרוויח טכנאי והנדסאי צעיר שמשתלב בעבודה לעומת אקדמאי.

כל הנושא של המעמד ושל המיתוג של הנדסאים וטכנאים דורש חשיבה מחודשת של הממשלה. לא מספיקה רק החקיקה. אנחנו צריכים לעשות מהלך שיעשה תיקון לעוול ארוך-שנים שנגרם להכשרה של המקצועות הטכנולוגיים שאינם נחשבים יוקרתיים והייטק אלא יותר לואוטק. אנחנו יודעים כמה הפוטנציאל בהם עצום. זה מבחינה כללית.

מבחינת המערכות שלנו, כפי שאתם מבינים, האתגר המאוד מאוד משמעותי השנה הוא האתגר של הגמישות. אנחנו מתנהלים בתוך אי-ודאות, פותחים את השנה כשאנחנו לא יודעים אם התאריך הזה עדיין יהיה בתוך סגר או פחות בסגר. כרגע כולם נערכים ללמידה מרחוק. יש הרבה גמישות שבשלב זה מתאפשרת לשינוי בתוכניות הלימודים ולהקדמה של חומרים תיאורטיים, אבל בסופו של דבר, כפי שנאמר כאן, יש מעבדות מעשיות, יש פרויקטים ואנחנו נצטרך להיות מאוד יצירתיים ומאוד מאוד גמישים בהתאם להתפתחות של התופעות וכמובן בהלימה להנחיות שייצאו לגבי מה מותר ומה אסור. כל זה מאוד מאתגר אותנו להיערכויות קצרות-טווח. יולי הלל התייחסה לצורך להיערך.

הסוגיה של נשירה היא אתגר עצום בפתיחת השנה הזאת, מעבר לאתגר הרגיל, ודווקא פה צריך לשים מאוד מאוד לב. קודם כול, הדבר הראשון כמובן הוא מה שצוין פה עכשיו, היעדר תמיכה כלכלית נדרשת, במיוחד במשבר כל כך גדול, כשהרבה אנשים נדרשים בכלל לעזוב כל תהליך של למידה ולתמוך במשפחות. צריך לשים פה מאוד מאוד לב. אני לא יודעת אם אנשים מודעים מה ההפסד למדינה בשל נשירה כזאת מתהליך, כמה כספים יורדים לטמיון. הרבה יותר כלכלי לתמוך באנשים האלה בזמן אמת מאשר שנאסוף אותם אחר כך מן הקרשים כשהם נפלו. אז כל נושא הסיוע הכלכלי צריך לקבל מיקוד עכשיו בתחילת השנה.

גם נושא תגמול המכללות, שתאיר איפרגן ציינה, של 800 ומעלה, אני חושבת שבמיוחד בשנה הזו מחייב חשיבה נוספת. יש מקומות פריפריאליים שנרשמים בהם קבוצות קטנות, במכללות קטנות יותר, אבל בשל אחוז הסמכה גבוה מאוד, ולאו דווקא המכללות, לפעמים בצורה אחרת של מקומות עבודה וכולי כפי שאנחנו יודעים, בכל מקום שבו אחוז ההסמכה גבוה לדעתי אנחנו צריכים לשקול מחדש אם לתקצב ולתגמל.

יש בעיניי, מצד אחד, הרבה מאוד אתגרים, ומצד שני הרבה מאוד הזדמנויות, שהן נושא הרבה יותר רחב ומערכתי מאשר האתגרים של פתיחת השנה הזאת ושהם משותפים להרבה מאוד מוסדות. הייתי מבקשת שבהמשך, כשקצת תתפנו מכל מה שמציף אתכם עכשיו בפתיחת השנה בכל המוסדות, נמצא זמן לדיון מיוחד שנוכל להקדיש לכל מה שקורה היום בכל התחומים האלה, עם כל השותפים.

דלית, תודה רבה. אני לחלוטין מצטרף לדברים שלך. יצא לי ללוות את המערכת הזאת במשך כמה שנים מקרוב יחסית, כמובן לא כמוכם. אין שום ספק שההיערכות לפתיחת שנה זה נושא הרבה יותר קטן מן האופן שהמדינה צריכה, שוועדת החינוך וגם משרדי הממשלה בכלל צריכים להתייחס לצורך האדיר בשינוי המבני. אני לא אומר מבני לגבי האופן שהם מתנהלים אלא מבני בתודעה הציבורית, איך מתייחסים להשכלה הטכנולוגית, בכלל להכשרה, לטכנאים, לחלק שלהם במשק. דיברת על שכר – פרט למי שמתעסק בזה אף אחד לא מבין את זה. אם חבר'ה בני 22, 23, 24 היו מבינים שכאשר הם מחפשים תעסוקה משמעותית יש סיכוי טוב שליד הבית שלהם יש מכללה שיכולה לתת להם את זה אולי היינו רואים מספרים הרבה יותר גדולים של אנשים שבאים ללמוד במוסדות שלכם ולא רצים לאקדמיה לכל מיני תארים כלליים. אמרתי את זה מתחת לכל עץ רענן בשנים האחרונות.

לפני שנתיים וחצי או שלוש שנים כתבתי נייר למשרד העבודה, לד"ר רינת, על קידום נשים לכיוון מקצועות צווארון כחול. הפוטנציאל פשוט עצום אבל ללא קמפיין – היעדר המודעות זועק לשמיים ואנחנו צריכים לתקן פה עיוות שנוצר במשך שנים, באשמת כולנו. הוא יכול למנף מאוד את המדינה, את הכלכלה והרבה מאוד אוכלוסיות שיכולות להרוויח שכר מכובד ולתרום למשק.

מסכים בהחלט. תודה רבה. חשוב מאוד מאוד.

נמצאת איתנו ד"ר יוכי פנחסי אדיב, מנהלת המכללה באריאל, שלום לך.

שלום. נתחיל בברכות. קודם כול, בהחלט ברכות לרם שפע על הובלת הדיון. אני חושבת שמתוך תהליך העבודה שלנו יחד לאורך השנים וההיכרות שלו עם המערכת הזו שנקראת השכלה טכנולוגית ומכללות טכנולוגיות וכל נושא הרפורמה, שתיכף נתמקד בהם, אני חושבת שרם שפע עשה תהליך. אני שמחה מאוד על המקום שבו אתה נמצא ובהחלט מוביל את הדיון הזה, שאני חושבת שמעולם לא נערך בתחילת שנה. אין ספק, בשיחה מאחורי הקלעים, היינו שמחים שדיון כזה יהיה גם מתוך מערכת של ההשכלה הגבוהה בקטגוריה כזו, אבל אתה יודע, אנחנו מתחילים מפה ויכול להיות שבשנים הבאות אנחנו עוד יותר נתקן.

רק התחלנו, מה שנקרא.

בכל מקרה, תודה רבה. אנחנו רואים במערכת הזו השכלה גבוהה ובהחלט קידום של סטודנטים, אבל יש לנו עדיין סוגיות רבות שנמצאות לפנינו.

נותר לי קודם כול להתחבר מאוד למה שיולי הלל אמרה. היא מייצגת כאן את הצד הסטודנטיאלי, אבל הצד הסטודנטיאלי נמצא נכון להיום בחוסר ודאות מוחלט לגבי מה שהולך לקרות לו בשנה הבאה. דרך אגב, זה מאפיין עוד מערכות, אבל במיוחד את המערכות של המכללות הטכנולוגיות, כאשר סטודנטים יודעים בסופו של דבר שהלימודים הם מעשיים. רוב הלימודים שלנו מעשיים ולכן אין ספק שהיתרון או כל דבר אחר שמוביל את המערכת הזאת לבחור דווקא לימודים טכנולוגיים הם דווקא הנגיעה, המעבדות, המעשיות, שאנחנו יודעים מה יקרה לאותו סטודנט. אם אנחנו מדברים על התקדמות קדימה לתוך שוק התעסוקה או לתוך שוק לימודים נוספים, מדובר בעצם על אותן יכולות ומיומנויות שסטודנט מקבל בתוך המכללות. אלה לא מקצועות של לוח וגיר. אלה מקצועות של מעבדות משוכללות, אלה מקצועות של סטודיו, מעבדות, נגיעה בידיים. זה מאוד מותאם, ואנחנו שם.

אני חייבת לציין, אנחנו פה בפתיחת שנת הלימודים, עם המון התרגשות ועשייה גדולה שנעשתה על ידי מה"ט. אנחנו מכללות שכפופות למה"ט, למשרד העבודה. חלקנו גם עובדים מול משרד החינוך. בסופו של דבר נעשה פה תהליך. משבר הוא משבר. אנחנו נקלעים לסוג של סיטואציה, שלמדנו אותה מהר מאוד. אני חייבת לציין שבמהלך סמסטר ב' המכללות עשו תהליך מעבר ללימודים מהיר מאוד. יש מכללות שלא היו להן שום ערכות. באופן מידי קנו, יצרו איזו פלטפורמה לימודית. היא כמובן נתמכה גם על ידי מה"ט ששכלל את עצמו, רץ מהר מאוד, יצר תוכנות ויכולות לימודיות למרצים. הוא עושה את זה עד היום, כלומר כל הזמן יש פה התקדמות של ידע. אבל בואו, זום וללמוד מרחוק וכל התהליכים האלה זה בסדר, It's nice to have, יכול להיות שזה יהיה למאות הבאות. לעולם שלנו של הנדסאים זה מאוד מאוד בעייתי. אנחנו מדברים פה על אחוזי נשירה, אנחנו מדברים על עניין של בחינות. אבל עוד לפני הכול, עוד לפני שנאמוד את הנזקים שכבר קיימים לנו במערכת, לשנייה נדבר על מה קורה אצלנו במהלך השבועות הקרובים, שאנחנו או-טו-טו כבר נכנסים לסגר ואתם מבינים שזו פגיעה אמיתית בתוך המערכות שלנו. אלה מערכות שכרגע מתכווננות לתחילת לימודים, אנחנו נמצאים בשיא העשייה, והנה יש לנו סוג של ברקס בתוך המערכות האלה.

אז לצד ברכות, ובאמת עשייה יפה, עניין של רפורמה שגובשה ב-2018 ויצאה אל הפועל, אני רק קצת רוצה לקרר את האווירה.

המערכות של עולם ההנדסאים, של מכללות טכנולוגיות, הן מערכות שספגו נזקים כבר לאורך שנים. אנחנו יודעים את זה, אמרה את זה כאן תאיר איפרגן בצורה מפורשת מאוד, אמרה את זה דלית שטאובר בצורה מפורשת מאוד, אנחנו אומרים את זה וצועקים את זה בכל מקום. אנחנו יודעים שהמערכת הזו – הרפורמה הזאת היא סוג של התחלה, היא התחלה של טיפול, היא משהו המשכי שהתחלנו ב-2013. אנחנו מבינים שאנחנו יוצרים מנות כלשהן לתוך המערכות שלנו. אבל בואו נסתכל על הנתונים. 425 מיליון שקל הם לא בבסיס התקציב. אנחנו מדברים על סדר גודל של 200 מיליון שקל בבסיס התקציב ועוד סכום שהוא חד-פעמי לטובת תשתיות למערכות האלה. בעולם המקביל, בעולם האקדמי המערכות זוכות לתקציבי ענק לאורך השנים. אנחנו כרגע מנסים לרוץ לאורך ציר הזמן, הטכנולוגיה הגבוהה שצריכה להתרחש פה לטובת הסטודנטים שלנו. זאת אומרת, המערכת הזאת, הרפורמה היא באמת חלקית. התקציבים הם קטנים יחסית לעומת מה שבאמת המערכת הזאת צריכה. אבל אין ספק, הם מנהלים אחראים מאוד שעובדים ביחד עם הרגולציה שלהם. אנחנו מבינים שכדאי לנו לייצר את הכסף שיגיע כרגע אל תוך המערכת. אבל השאלה היא גם אם הוא מגיע.

בואו נראה איך הוא מגיע. קודם כול, רוב הכסף, 200 מיליון שקלים, ציינה את זה פה תאיר איפרגן בצורה מאוד מובהקת, מגיע ברובו למכסות. יש כאן סטודנטים במערכת, בערך שליש מן הסטודנטים עדיין לא מתוקצבים במערכת. כאשר אנחנו מדברים על תוספת של 200 מיליון שקלים, בעקבות אותה רפורמה, רובה מגיע קודם כול להשלמת מכסות. מי שמגיע ל-800 מקבל. יש כאן מערכות גדולות מאוד שלא תראו אותן מקבלות. זו הרפורמה. בואו נסתכל ונדע שבסופו של דבר יש פה מהלך שלא מתקצב את כל הסטודנטים בתוך המערכות, מה שעלול לפגוע לאורך הזמן גם במערכות שהן גדולות והן יציבות. הן יציבות אבל לא לאורך זמן. אנחנו צריכים לטפל בזה. רוב הכסף בעצם הולך למכסות, ומה שנשאר מתחיל להיכנס אל תוך מערכת של תקצוב נוסף.

אנחנו עדיין קיימים בפער גדול מאוד מול מערכות מקבילות לנו. מצד אחד, נציגי משרד החינוך שיושבים מולנו, ואנחנו יודעים שהתקצוב של סטודנט הרבה יותר גבוה והפרופיל שלפיו הסטודנט מקבל את התקצוב, או המכללה מקבלת בעבור אותו סטודנט, שונה לגמרי ממה שקורה במה"ט. זה דבר אחד. חלק מן הכספים כמובן חוזרים למשרד האוצר אם הם לא ממומשים על פי איזה תקנון או נוסחה. מן הצד השני, המערכת האקדמית, שאנחנו כל כך מדברים עליה כהשכלה גבוהה ואנחנו אומרים שלסטודנט צריכה להיות – בדיוק כפי שתאיר איפרגן ייצגה כאן, היא אומרת: האם יש לו סל אפשרויות? או שהוא יעבור למערכת האקדמית, יכול להיות שהוא ילמד לימודים שבקצה אין להם שום ממשק לעולם התעסוקה, מה שלא קורה בכלל בעולם של הנדסאים וטכנאים שמאוד נדרשים למערכת. פה אנחנו מוצאים את עצמנו לצד טכנולוגיה גבוהה שאנחנו צריכים להדביק אותה, תשתיות נכונות שאנחנו צריכים להדביק אותן, מרצים שעדיין חלק מן הכספים לא מגיעים, אז הנה אנחנו לא מצליחים להדביק את הצרכים. זאת אומרת, אנחנו נמצאים בפער גדול מאוד.

אני מצטערת כך לצנן קצת את האווירה ואת החגיגה אבל הרפורמה מצד אחד מביאה איתה המון דברים טובים, שמים אותנו על השולחן, ומצד שני היא לא מספקת, היא לא תספק. אנחנו נמצאים כרגע בפער גדול מאוד מן המערכות.

אוסיף עוד דבר אחד. לא רק שיש לנו חוסר ודאות ולא רק שאנחנו נמצאים בפער, אנחנו את תחילת השנה לא יודעים איך לבצע. אנחנו נמצאים כרגע בכספים שצריכים להגיע אלינו מתוך תקציב שוטף, שכרגע נמצא בסימן שאלה. אנחנו נמצאים באמצע ספטמבר.

יש לכם תשובות ממשרד האוצר איפה נמצא הכסף ומה קורה עם זה?

רגע, תן לי להשלים את הצגת הנושא כי לא כולם מודעים למה שקורה.

קודם כול, אנחנו כרגע ב-15 בספטמבר. אנחנו כרגע לא רואים איך הכסף מגיע בתחילת השנה, איך נמלא את ההתחייבויות שלנו. הוועדה חייבת ללחוץ על משרד האוצר. אשמח מאוד לשמוע בשורות כי אנחנו את תחילת השנה לא יודעים איך לבצע. אנחנו לא ניקח את ההתחייבויות עלינו.

דבר שני, לפני שאתה מתייחס למשרד האוצר, יש עוד נקודה שצריך להתייחס אליה שנוגעת למשרד האוצר, בואו נדבר לרגע על תקציבים של התנהלות בתקופת הקורונה. מאחר והמערכת הזאת לא משופעת בתקציבים ויש לה חסרים איומים, כפי שהצגתי קודם, כדי לממש לימודיים פרונטליים – ודיברנו על לימודים מעשיים וכניסה לתוך מעבדות, ודיברנו על כך שהזום הוא לא חזות הכול – אז המערכות האלה צריכות להשקיע בשעות מעשיות, לייצר קפסולות, כפילות של שעות, כפילות של מיקומים, כפילות של ציוד. מי ישלם בעבור זה? מאיפה נביא את השעות האלה? למה לא מגיע למערכת הזאת, שלא משופעת בכספים, למה לא מייצרים כאן סוג של תקציב חירום לקורונה? אנחנו כרגע נמצאים בפתיחת שנת הלימודים, שדרך אגב אוקטובר לא ייראה אחרת, אנחנו מכירים את זה. לא רק תהיה קורונה אלא תופיע גם שפעת. זאת אומרת שכרגע המערכות יודעות מה הולך לקרות החל מאוקטובר ואנחנו לא רואים שום רוח נושבת מן הצד של משרד האוצר ושל המערכות המפוקחות, שאומרים: אנחנו הולכים לשפות אתכם בתקציבים נוספים כדי שתוכלו לעמוד ביעדים שלכם לטובת הלימודים של הסטודנטים.

אם אפשר להתייחס לשתי הנקודות האלה אשמח מאוד, ואז אוסיף לך עוד נקודה אחת, דווקא מן המקום שלך כיושב-ראש התאחדות הסטודנטים לשעבר.

כשאנחנו מדברים על מוביליות חברתית, נוסיף פה עוד נושא אחד: האם אנחנו יודעים שסטודנטים שנכנסים למערכת, שבוחרים אותה, אל מול מערכת אקדמית, זאת אומרת בתוך תהליך הבחירה, אם הוא מגיע והצלחנו לייצר ממנו סטודנט, ולאחר מכן מה שנקרא מוביל בחברה הישראלית ועובד, האם אנחנו יודעים שקיימת לו תקרת זכוכית ברורה מאוד אם הוא לא הגיע עם סף הבגרות המלאה אל תוך מערכת? סטודנטים כאלה למעשה לא יכולים להמשיך לתואר אקדמי. זה נשמע הגיוני, שסטודנט שלמד כ-2,000 שעות בתוך מערכת של מכללה טכנולוגית, במידה והוא הגיע ועבר את כל המסכת היפה הזאת של הלימודים ועמד בבחינות מה"ט, ואפילו סיים כמצטיין, הוא לא יוכל להמשיך בתוך מערכת אקדמית? הוא יצטרך לחזור ולהשלים בגרויות או מכינות אוניברסיטאיות. אני מרימה לכם להנחתה, התאחדות הסטודנטים. תבינו שזה מצב הסטודנטים שלנו. זו תקלה איומה שקורית כאן בתוך המערכת ואני מבקשת מאוד שוועדת החינוך תטפל גם בנושא הזה.

יוכי, תודה רבה. חברת הכנסת אורלי פרומן שאלה אם לא מכירים בלימודי ההנדסאים. אני יכול לענות, אבל את מוזמנת להתייחס בקצרה לשאלה כמה מכירים ולמה, כדי שכולם יידעו.

לא מאפשרים לו להמשיך לתואר אקדמי. לא רק לא מכירים אלא לא מאפשרים לו בכלל את ההמשכיות.

אם אין לו בגרות מלאה הוא לא יכול להתקבל לאקדמיה. זו לקונה מאוד מאוד חשובה שצריך לטפל בה, כי גם אחרי שהנדסאי למד מאות שעות ורכש השכלה משמעותית מאוד, אני חושבת שלהסתכל אחורה על מה שהיה כשהוא היה תלמיד י"ב זה קצת מגוחך לאור מה שהוא למד. זה מצריך בחינה מחודשת כדי לאפשר באמת איזו מוביליות, שנתקעת כרגע והיא דורשת חשיבה מחודשת.

כלומר אדם עם תואר הנדסאי או טכנאי כשמגיע לאוניברסיטה - - -

הוא צריך להשלים בגרות. הוא צריך עכשיו ללכת להיבחן ב-4 יחידות מתמטיקה, להשלים את הבגרות, או לעשות שנת מכינה, כאילו כל מה שהוא למד לא נחשב. בתוך לימודי הנדסאות יש הרי מתמטיקה, יש הרבה מאוד חומר. זה דורש חשיבה חדשה.

זה דיון סופר משמעותי.

זה עוד פעם חלק מן המיתוג, חלק מן המעמד, כל מה שאנחנו עובדים עליו. כסף לצד מיתוג.

זה הרבה מעבר למיתוג. זה כל התפיסה הציבורית. כמי שיצא לו לשבת במועצה להשכלה גבוהה ולנסות לשכנע את חברי המל"ג איך נכון שאנחנו כמל"ג נתייחס לבוגרי ההשכלה הטכנולוגית, גם הם שבויים באותן קונספציות, זו הסיבה. זה לא רק מיתוג של שתי פרסומות בטלוויזיה או ברדיו. זה משהו הרבה יותר עמוק בחברה.

עוד השלמה לשאלה הקודמת שלי: אם לאותו אדם יש תעודת בגרות מלאה ותואר טכנאי או הנדסאי והוא מגיע לאוניברסיטה כדי להשלים לתואר ראשון, מוכרים לו הלימודים? הוא מקבל נקודות זכות על סמך לימודיו אצלכם? או שצריך להתחיל את התואר מחדש באותו תחום?

כל אקדמיה רשאית להכיר בלימודים קודמים של מוסד אקדמי. זה כבר סיפור בפני עצמו, אלה שאלות חשובות מאוד להמשך. לכן ביקשתי שיהיה דיון שיפרוס את כל האתגרים שלנו. אם נעבוד בידיים שלובות ביחד עם חברי הכנסת ועם הוועדה בנושא הכל כך חשוב הזה למדינה קודם כול, מעבר לכל כך הרבה אנשים שיכולים לשנות את כל איכות החיים שלהם אז יש כאן הזדמנויות אדירות.

תודה רבה. אנחנו מתקרבים לסיום.

אנחנו רוצים תשובות מן האוצר. אנחנו כרגע עומדים לפני פתיחת שנת הלימודים.

תוך כדי הדיון אנחנו מנסים להעלות את נציגי משרד האוצר על הקו. נראה לי שבינתיים ללא הצלחה.

אגיד שאנחנו בשיח מתקדם מאוד. אם אביעד יצליח לעלות – מעולה. אם לא – אני אגיד את מה שהמכללות כבר יודעות, וזה המצב כרגע. השר שלנו גם שלח להם מכתב. השר שלנו ממש מעורב בזה, השר איציק שמולי. הוא פנה בנושא לשר האוצר ישראל כץ. אנחנו פועלים מול משרד האוצר בכל הערוצים כדי לייצר ודאות למערכת הזו ולקבל את התקציבים שאמורים להיות מועברים בפתיחת השנה. אבל אתם מכירים את זה שאין תקציב מדינה.

אבל בתוך התקציב שהועבר עכשיו, שיעבור בתקווה וגם יגיע תיכף לוועדת הכספים.

בואו נחלק את זה. יש את מה שהמערכת הזאת צריכה לקבל בלי שום קשר לתוספות ולתגבורים, זה דבר אחד שיוכי פנחסי דיברה עליו. בגלל שאין תקציב מדינה אין גם את זה. לגבי זה אנחנו בשיח מול משרד האוצר.

דבר שני, גם פה יש מהלכים מתקדמים מאוד לראות איך המערכת הזאת מקבלת תוספת, תגבור של תקציב אל מול כל מה שדיברנו מקודם. זה מתחיל מהסיפור של מלגות להנדסאים. למי שלא מכיר, יש תקציב לשוברים להכשרות מקצועיות שניתנות על ידי מרכזי הכוון בשירות התעסוקה. השנה פתחנו את זה לראשונה גם להנדסאים. זה עוד סוג של מלגה – שוברים ללימודי הנדסאים. זאת אומרת אדם יוכל לבחור אם ללכת ללמוד הכשרה מקצועית או הנדסאות ויקבל איזשהו שובר. זה דבר ששינינו השנה. וגם בשיח על תוספות תקציב למערכת, בלי שום קשר לרפורמה, אל מול ההתמודדות עם הקורונה.

הכול נמצא בשיח. אין לי תשובות מוחלטות להגיד: הנה קיבלנו והנה הכסף הולך לכאן ולכאן. כן אגיד שאנחנו מדברים על זה המון עם משרד האוצר. איציק שמולי נמצא בתהליך וגם הכלכלן הראשי. יש נכונות וגם הבנה מצד כולם שהמערכת הזו זקוקה לזה כעת וצריכה את הדבר הזה, גם את תוספות התקציב ובטח את התקציב הרגיל כדי לפתוח את השנה. אני מתארת לעצמי שהאוצר יידע להתייחס טוב יותר ברמת המורכבות, שכרגע אין תקציב מדינה, ומה אושר ומה לא אושר ומה אפשר ומה אי אפשר.

מעולה שאתם בתקשורת איתם, זה ברור לגמרי. אשמח מאוד להיות גם מעורב ולהבין בדיוק איפה הדברים עומדים. עם ובלי קשר לעובדה שאני גם חבר בוועדת הכספים ואז בסוף גם יש לנו אפשרות לפגוש את זה בקצה, גם בהקשר ארוך הטווח, בצורך לתגבר, וגם התקציבים שעכשיו צריכים להגיע, גם מלגות וגם בכלל.

זאת הזדמנות טובה שאנחנו נקרא לכל המשרדים האחראים שיכולים לתת דחיפה לתחום הזה, כי דווקא בתקופה הזאת, של אנשים מובטלים, אנחנו מדברים על הסבות והשמות מקצועיות, אנחנו מדברים על דור שלא יצא לטיול הגדול בדרום אמריקה וגם עבודה אין לו. אז בואו נעשה משהו טוב ומועיל עם החיים בתקופה הזאת, בקריאה לעודד את הדור הצעיר במגזרים השונים ובוודאי עידוד נשים לתחומים האלה, להצטרף ללימודי הנדסאים וטכנאים. זה צו השעה. משרד האוצר מבחינתו ומשרד העבודה והרווחה צריכים לעשות הכול כדי לאפשר למוסדות האלה, שעושים עבודת קודש במשך כל השנים, אני מכירה אותם היטב לאורך השנים, להחזיק את עצמם ולא רק לשרוד. הם צריכים לפרוץ. הם עוסקים בכל כך הרבה תחומים שרלוונטיים לעידן שלנו ולעידן העתידי.

אני מאחלת לכם בכל זאת שנה טובה יותר והצלחה רבה, לכם ולסטודנטים.

נמצאת איתנו גם נציגת משרד הביטחון ונשמח לשמוע את הזווית שלכם בהקשר לי"ג-י"ד. רעות פוגל נמצאת איתנו בדיון? לא נמצאת. יש עוד מישהו שרוצה לומר משהו לסיום? אני מוכן לאפשר. יעקב דור, שלום לך. אנחנו אמורים לסיים בעוד שתי דקות אז בבקשה תדבר בקיצור. אני סומך עליך.

אציין שכפורום המכללות, שמייצג את כלל המכללות, אנחנו נמצאים במשבר גדול מאוד. ציינו פה כרגע שאנחנו הפתרון להרבה מתחלואי החברה. ציינו פה רק חלק מן הפערים הקיצונים, בין אם במלגות, בין אם בתקצוב, בין אם פערים בנושא שיפוי לתקופת הקורונה.

יש דבר נוסף מרכזי שאיתו אנחנו מתמודדים, שהוא תשלומי הארנונה שמושתים עלינו כאילו היינו מוסך מרכזי באמצע אזור מסחרי. אנחנו מכללה טכנולוגית, אנחנו מוסד אקדמאי לכל דבר ועניין. לא יכול להיות שמוסדות להשכלה גבוהה מקבלים פטור מארנונה ואילו המכללות הטכנולוגיות מקבלות דרישה לתשלום מלא. גם כך התקציב זניח משמעותית לעומת כל מערכת מקבילה, גם כך הפערים קיצוניים.

צריך לייצר תהליכים ולהעלות את הנושאים האלה על סדר היום. אנחנו נמצאים עכשיו על סדר היום אבל הדברים לא נעשים, הכול בדיבורים, הכול בסיפורים. במעשים אנחנו נמצאים במשבר גדול. כבר קיבלנו עדכון שהמקדמות שאמורות להגיע לפתיחת שנת הלימודים, שמהוות בסיס לתשלום משכורות, לא יבוצעו. איך אפשר להתנהל במערכת שפועלת בתת-תקצוב לאורך זמן? המדינה ייבשה את המערכות האלה. היום המדינה מבינה שהיא טעתה. יש המון שיח, המון דיבורים, המון הבנה, אבל אין מעשים בשטח. אנחנו מתמודדים עם בעיות מאוד מאוד קשות. הסוגיות שציינו הן רק דברים קטנים. יש עוד המון דברים שיש בהם עיוותים ופערים, שהם בעצם דברים בלתי נסלחים, שהמדינה הביאה אותנו למצב הזה.

אני מבקש שוועדת החינוך בכנסת תמשיך לקיים מעקב ודיונים מקצועיים על כל הנושא, כי הבעיות לא נפתרות. ההתמודדות שלנו קשה ביותר לעומת כל מערכת מקבילה אחרת.

תודה רבה. יעקב, אם יורשה לי במעמד זה להגיד שהתגעגעתי ללהט ולמחויבות הכל כך עמוקה שלך למערכת הזאת. טוב לדעת שכולכם עדיין בחזית המאבק.

אני מקווה שאצליח פה ביחד עם חברי הוועדה לחולל שינוי משמעותי קצת יותר מאשר מה נצליח לסגור עכשיו לקראת פתיחת שנת הלימודים. זה בסדר, זה חשוב, אבל בסוף אנחנו במאבק הרבה יותר מורכב וארוך-טווח מזה. מבחינתי הדיון הזה הוא יריית פתיחה, סימון מטרה לאן אנחנו רוצים להגיע.

אני מתחייב שנערוך דיון המשך הרבה יותר משמעותי בראייה ארוכת-טווח.

אני מסכים בהקשר הזה, דלית שטאובר אמרה את זה בצורה מדויקת, אנחנו בעיקר צריכים לדבר על ההזדמנויות. יש פה הרבה מאוד הזדמנויות – אפרופו, נמצא על ידי יוסי טייב – הזדמנויות משמעותיות מאוד גם לתעסוקת חרדים, והרבה מאוד נשים חרדיות, שהרבה פעמים מצטיינות מאוד בלימודים האלה ומביאות הישגים משמעותיים מאוד. זה צוהר משמעותי. גם לחברה הערבית יש הרבה הזדמנויות, ובכלל שוק העבודה יכול להיתרם משיפור משמעותי של המערכת הזאת. אני מתייחס לזה על קצה המזלג, יש לי הרבה לומר מעבר לזה.

ספציפית עכשיו, אני חושב שבנושא המלגות, שעידו חגאי ציין וכולכם התייחסתם אליו – אנחנו נפנה מפה למשרד האוצר ולמשרד החינוך בצורה ברורה כדי להבין איפה הכסף הזה עומד. הוא היה צריך לעבור עכשיו, גם שנה אחורה וגם שנה קדימה, אותם 1,700 בכיתות י"ג-י"ד שפשוט לא קיבלו.

לגבי החקיקה והשלמת התקנות, אני רוצה להגיד, וגם בדקנו את זה תוך כדי הדיון, אמנם זה חוק שמשותף לשני המשרדים אבל הדיונים עליו נערכים בוועדת העבודה והרווחה ולא בוועדת החינוך של הכנסת. זה לא קשור לעובדה שאנחנו נבדוק איפה זה עומד, אבל רק טכנית: אנחנו לא אלה שדנים בחוק ההנדסאים והטכנאים. היה חשוב לי להתייחס.

אם יש במקרה חבר כנסת ששותף בשתי הוועדות ושומע את זה עכשיו - - -

אנחנו נדבר. אני יכול לפנות לחיים כץ ונבדוק את זה. רק רציתי שתדעו שטכנית הדיון לא מתקיים פה. זה לא קשור לעובדה שנתעסק בזה.

תם ולא נשלם. הסוגיות הספציפיות, תאיר, עופר, אבי, כל העניינים שקשורים לעבודה מול משרד האוצר, אמרתי את זה גם בהתחלה, מעיין מן הצוות שלי בקיאה מאוד בנושאים והיא גם על זה אבל עדיין תרשו לעצמכם לעדכן אותנו כל הזמן בכל סוגיה.

תודה רבה לכולם על הדיון. אנחנו בתחילת הדרך. בהצלחה לכולנו בשנה המאתגרת הזאת.

עידו חגאי מבקש לומר משהו ואני רואה שגם אפרת אפללו מסמנת. כבר סיכמנו ואני לא נוהג לחזור אליכם. בבקשה.

רק רציתי לומר, אתה גם חבר בוועדת הכספים. צריך להבין, תאיר ציינה את זה, לא קיבלנו אסמכתאות של מסגרות תקציביות לשנת תשפ"א, הכול בעל פה. אין לנו כלום, אין לנו מקדמות. תעקוב אחר זה עם ועדת הכספים, תלווה את זה באופן צמוד מול תאיר איפרגן. אנחנו בבעיה קשה, צריך להבין.

אני על זה. תודה. אפרת אפללו, מנהלת המחלקה לחינוך וקידום בריאות במשרד הבריאות, בבקשה. לא שומעים אותך. אולי עדיף שמשרד הבריאות ייתן לנו ללמוד. ניסינו.

תודה רבה לכולם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:06.