פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-ושלוש
הכנסת
2
ועדת החינוך, התרבות והספורט
14/09/2020
מושב ראשון
פרוטוקול מס' 65
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, כ"ה באלול התש"ף (14 בספטמבר 2020), שעה 09:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-23 מתאריך 14/09/2020
דיון מהיר בנושא: "קריסת הקונסרבטוריונים ומרכזי המוסיקה בישראל"
פרוטוקול
סדר היום
דיון מהיר בנושא: "קריסת הקונסרבטוריונים ומרכזי המוסיקה בישראל"
מוזמנים
¶
דודי מזרחי - מנהל אגף בכיר תקציבים
בצלאל קופרוסר - מנהל תחום דעת מוזיקה, מנהל פדגוגי
מריה יריב - ממונה תחום מוזיקה
אבי קמינסקי - יו"ר איגוד מנהלי מחלקות חינוך
לימור אקטע - מנהלת קונסרבטוריון רעננה
איתי קרויטורו שדלן - יושב ראש מועצת התלמידים הארצית
אלכס פרידמן - מנהל קונסרבטוריון טירת כרמל
ראובן גוטמן - מנהל קונסרבטוריון יבנה
היו"ר רם שפע
¶
אוקיי, בוקר טוב חברי הועדה, בוקר טוב למי שצופה בנו בזום ובאמצעים אחרים.
התכנסנו לדיון לאור בקשתם של ידידי, ח"כ טלי פלוסקוב וח"כ מאיר כהן בעניין קריסת הקונסרבטוריונים ומרכזי המוסיקה בכלל. אתם תכף תציגו את זה מכיוון שאתם העלאתם את הנושא, אבל אני אגיד שבתוך הסיטואציה הכלכלית הבאמת קטסטרופלית, וצריך לומר את האמת, זאת הסיטואציה שבה אנחנו נמצאים, לצערי ועדת החינוך, וועדות רבות של הכנסת, פעם אחרי פעם צריכה לדון בעוד ועוד אלמנטים מאוד משמעותיים מהחיים שלנו שפשוט לא מצליחים לקבל ביטוי בתוך הכאוס הכלכלי שבו אנחנו נמצאים.
אני חושב שבאופן כללי, גם במספרים שעברתי עליהם, גם בכמות המורים למוסיקה שקיימים בישראל, וגם בכמות התלמידים שלשמחתי הרבה, ולשמחת כולנו, המוסיקה היא עדיין הערך הגדול עבורם. הם רוצים לעשות בזה בגרות, והם רוצים ללמוד את זה.
אני בכלל עוד לא נכנס לשאלה של הקשר למשרד החינוך, כן או לא, ומה המקום של מרכזי המוסיקה בתוך זה. אני חושב שאנחנו צריכים לעשות הכל כדי לשמור אתוס תרבותי בתוך החברה שלנו. אולי דווקא בתוך סיטואציות חברתיות כל כך קשות כמו שאנחנו נמצאים בהם, דווקא תרבות היא משהו שצריך לא לוותר עליו, בהקשר הזה מוסיקה על כל גווניה. אני מאוד מאוד מקווה, אנחנו שמענו ממשרד החינוך כל מיני נתונים ביומיים האחרונים לאור ההכנה שלנו לדיון שמציגים באור יותר חיובי את המצב, אבל אני אתן להם להגיד את זה. ואני מקווה מאוד, וודאי יחד איתכם, שהמצב מעט יותר טוב ממה שאנחנו שומעים.
אני אגיד עוד משהו אחד לזכותם הגדולה של המורים למוסיקה. בשבועות האחרונים אנחנו, חלק מהרעיון בוועדה, אנחנו מייצרים שיתוף ציבור ונותנים להרבה אנשים להשפיע על מה לדעתם צריך לדון פה. ישנה קבוצה מאוד רצינית ועיקשת של מורים למוסיקה שכל הזמן מחדש רצתה שנדון בנושא, שנתעסק בו ושנבין את המשמעות, אז בהקשר הזה יישר כוח לטלי ומאיר שכנראה גם הם הרגישו את עומק העניין. זהו. אני אעצור פה.
אני גם אגיד שסיכמתי עם ח"כ מאיר כהן שבשלב מסוים בדיון יחליף אותי כי אני מחויב להיות בעוד דיון לצערי. בבקשה טלי.
טלי פלוסקוב (הליכוד)
¶
תודה אדוני יו"ר. תודה לכולם.
אני ומאיר היינו ראשי רשויות לפני הכנסת, ולכן אולי אנחנו מבינים ומכירים את הנושא הזה. יושבת לנו פה גם מנכ"לית משרד התרבות לשעבר אז בטח כל האנשים שנמצאים פה הנושא חשוב להם.
אני רוצה להזכירכם, חוק חינוך ממלכתי תשי"ג 1953, מונה בין מטרות החינוך הממלכתי, אני שמה גרשיים במה שכתוב בחוק, לפתח את אישיות הילד והילדה, את יצירתיותם, את כישרונותיהם השונים, להרחיב את אופקיהם התרבותיים ולחושפם לחוויות אומנותיות והכל למיצוי יכולתם כבני אדם החיים חיים של איכות ושל משמעות.
אני חושבת שלדבר על החשיבות של החינוך המוסיקלי כאן בוועדת החינוך זה דבר מיותר. זה דבר שמובן לכולם. השאלה היא, מה אנחנו כמדינה עושים כדי שבאמת לחינוך המוסיקלי יהיה מקום ראוי ונגיש לכל ילד במדינת ישראל.
להזכירכם, ככה לשם גילוי נאות, אני בברית המועצות, אני עליתי כשהייתי כבר בת 28, אני סיימתי בית ספר למוסיקה. אני מנגנת בפסנתר ועד היום אני מאוד גאה בכך, ומנצלת כל הזדמנות, ובבית שלי יש פסנתר, רק שיהיה ברור. יש עוד הרבה משפחות כמוני, ואני רוצה שיהיו עוד יותר משפחות כאלה, כי מי שמתחיל להתקרב למוסיקה זה משהו שלא משאיר אף אדם ללא חוויה מאוד רגישה ומאוד איכותית, וכל מה שאמרת אדוני יו"ר בפתיחת הדיון הוא באמת מאוד מאוד נכון במיוחד בתקופה הזאת.
ולמה בעצם אנחנו ביקשנו את הדיון הזה עכשיו? כי פתאום אנחנו שומעים מקונסרבטוריונים שהתקציב שגם ככה לא מי יודע מה, הולכים לקצץ אותו ב-75%. זה דבר שפשוט לא יכולתי להישאר אדישה אליו.
אני קיבלתי לא מזמן, ואני מקווה שנציג משרד החינוך ימסור לנו בשורה שהכל בסדר, הכל חזר לקדמותו ואני מאוד אשמח. אבל אדוני היו"ר, אני מציעה לך ומבקשת לקיים דיון הרבה יותר רחב, לא רק על קיצוץ התקציב עליו אנחנו כרגע מדברים. לידיעתכם, רק ממה שאני קראתי במסמך של מרכז המידע והמחקר של הכנסת משנת 2016, התקציב של כל הקונסרבטוריונים במדינת ישראל הוא סדר גודל של 136,000,000 ₪, זה השתנה מאז, ורק 9% בא ממשרד החינוך. יש כמובן מקורות אחרים, ואנחנו כראשי רשויות, אני זוכרת כמה קשה היה לי כי ערד היא לא עיר מאוד עשירה, לא לפגוע בתקציב של הקונסרבטוריון כי הנושא הזה היה חשוב. למה הילד צריך לקבל החלטה כן ללכת ללמוד מוסיקה או לא ללכת ללמוד מוסיקה בגלל הרמה הסוציו-אקונומית של היישוב שלו? בואו נחשוב קצת יותר רחב, וזה מה שאני רוצה לבקש אדוני ממך יו"ר, לעשות דיון נפרד על קונסרבטוריונים בכלל, לפתוח את החוק הזה. איך אנחנו יכולים לשנות את המצב הקיים כי לפי דעתי הגיע הזמן לעשות שינויים גם בנושא הזה. בכך אני אסיים כי אני יודעת שיש עוד חברי כנסת שרוצים לדבר.
מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם)
¶
שלום לכולם. אדוני היו"ר, חבריי.
ראו, סיפור הקורונה כנראה שילווה אותנו עוד הרבה מאוד זמן, אני מאוד מקווה שאני התבדה, אבל הוא מלווה אותנו כבר הרבה זמן והוא ילווה אותנו עוד הרבה זמן. על רקע המגיפה הזאת יש סכנה מאוד גדולה שדברים שהם בנפשנו, במיוחד בתוך משרד החינוך, הופכים להיות לדברים משנים.
לכן אני אומר, שאני התעקשתי, אנחנו התעקשנו על הדיון הזה דווקא ביום שמחליטים על סגר כי הוועדה הזאת חייבת לשדר למשרד החינוך – אנחנו הפנס. אתם לא תוכלו לסובב אותנו ולהגיד: תשמעו, עכשיו יש קורונה אז אנחנו מטפלים אך ורק בקורונה. לא. למשרד החינוך יש מנגנון גדול מאוד, יש תקציב גדול מאוד וכשהוא מקבל תקציבים לקורונה הוא מקבל תוספות משמעותיות. רק בשבוע שעבר הועברו 1,750,000,000 ₪, כך שאנחנו לא צריכים לעשות הנחות אדוני היו"ר. אתה אמרת בדברים שלך, לא צריך לעשות שום הנחה להתנהלות של משרד החינוך בכל הקשור לתלמידים.
לכן הדיון הזה, גם אם הוא דיון במשהו שלכאורה יש אנשים שיגידו שזה נושא אזוטרי, זה נושא חשוב מאוד מאוד מאוד. זה נושא שמציב בראש ובראשונה את הדילמה – האם לימודי מוזיקה הם זכות יסוד של תלמידים ברחבי מדינת ישראל או מנת חלקם רק של אנשים עשירים. ויפה עשו קודמינו שהחליטו שמקימים קונסרבטוריונים ברחבי הארץ ומתקצבים אותם.
אלא מה, ברבות השנים הדבר הזה הפך להיות למשהו קטן שמשנה לשנה דוחקים אותו החוצה. אני חייב לציין שלפני ארבע שנים, ויש לי כאן את ההמלצות של וועדת חינוך 2016, אני זוכר שבעקבות הדיון בנט, שר החינוך, הכפיל את מספר הקונסרבטוריונים והכפיל את התקציב. אבל הוא לא עשה דבר וחצי דבר בכדי אם היו עשרה שקיבלו עשרה שקלים, אז 20 קיבלו 20 שקלים. כלומר, לא הייתה תחושה אצל החבר'ה שהנה מישהו באמת מקשיב לדברים.
הייתה כותרת גדולה, הייתה חגיגה גדולה שיש יותר, אבל בפועל המציאות היום היא שמהתקציב של קונסרבטוריון כזה או אחר, אם אין שם הרכבים לא מכירים בהם, מורידים להם את ההכרה. אם כן יש הרכבים, בירוחם, בדימונה, בצפון, אז סך הכל ההשתתפות של משרד החינוך היא 10%.
אז אני מבקש לקבל תשובות מאנשי משרד החינוך בסוגיות האלה שאני רשמתי. האחד, אנחנו צריכים, האנשים שם צריכים תוספת תקציבית דחופה לשנת 2020 כדי למנוע פיטורי אלפי מורים. יש שם אלפי מורים שהם עובדים בחלקיות משרה, והתודה והברכה לעליה הרוסית בשנות ה-90 לאחינו יהודי רוסיה שהגיעו - -
מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם)
¶
-- דברים אחרים בחיים שלנו, אבל אני זוכר מה קרה בדימונה כשהעלייה המבורכת הזאת הגיעה ואם עד אז למדו בשיעור פסנתר שזה היה רק למנת חלקם של מעטים, פתאום יש מורה מוכשר, ד"ר, מורה ומורה לפסנתר ולכלי נגינה שהפכו את הדבר הזה לנגיש כמעט בכל בית. הבן שלי הוא פסנתרן מוכשר כי לימדה אותו אלה, שתיבדה לחיים ארוכים, והחדירה בו את היסודות וזה היה נהדר.
1. אנחנו רוצים לשמוע מאנשי משרד החינוך האם יש תוספת תקציבית, האם שומרים על הקיים ויש תוספת תקציבית.
2. מה קורה עם הקול קורא לבתי הספר? יש 5,000,000 ₪ במשרד ומשום מה לא הוציאו קול קורא. אומרים המנהלים תוציאו קול קורא אנחנו רוצים גם לקבל 20, 30,000 ₪, 100,000 ₪ אנחנו זקוקים לזה.
3. מה קורה להבא? האם יש גוף במשרד החינוך, המפמ"ר למוסיקה ביחד עם אנשים שיושבים ויכולים בסוף השנה הזאת להציג לוועדה איזה שינוי מהותי שקורה לדבר הטוב הזה שנקרא קונסרבטוריון.
והדבר האחרון, מנגנון צמיחה. תראו חבריה, ככל שאנחנו הופכים ליותר ויותר קפיטליסטים, וזה מה שקורה במדינה הזאת, ולא תמיד המדינה יודעת להכניס את ידה לכיס, הפערים הולכים וגדלים. עכשיו ראו, הסיפור שלי, בתי הספר המנגן זה סיפור שהופך בתי ספר לדבר הטוב ביותר.
יש בדימונה בית ספר שנקרא בית ספר "נווה" שבתקופתי כראש עיר הפך לבית ספר מנגן. מה שבבית הספר הזה קרה, שום אדם לא העריך מה יכול לקרות בתוך בית ספר שפתאום הילדים מנגנים שעתיים על כלי. ילד שמעולם לא נגע בחצוצרה נותנים לו חצוצרה ביד ואומרים לו: תשמע, מעכשיו והלאה במסגרת בית הספר אתה שעתיים בשבוע, תזמורת בית הספר, הרכבי נגינה, זה דבר מדהים. כל זה מבוסס על יצרי הפילנתרופיה. אגב, מי שילך ויבדוק במדינות ה- OECD מה ההשקעה בבתי הספר בתחומי המוסיקה, המחול וכולי, יימצא פער מדהים בין מדינת ישראל לבין מדינות ה- OECD. צרפת למשל, תסתכלו את האוצר לנפש. גם במשרד החינוך הצרפתי בכל מה שקשור לתרבות, ללימודי מוסיקה, מחול, קולנוע וכולי תמצאו פער שאנחנו לא כל כך עומדים. אז סליחה שהארכתי ותודה לוועדה.
אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם)
¶
אני אומר בקצרה כי חברי אמרו כמעט הכל. ברור לכולנו מה החשיבות של לימודי המוסיקה, לימודי האומנות בכלל ולימודי המוסיקה בפרט. אני רוצה רגע לעשות הפרדה בין החינוך הפורמלי, מערכת השעות הליבתית שמשרד החינוך מחייב את בתי הספר, לבין הקונסרבטוריונים.
לצערי, החינוך הפורמלי יש בסך הכל ביסודי לאשכול האומנויות, שזה כולל את כל האומנויות, שלוש שעות שבועיות. אוקיי? זה כל הסיפור. זה לא קשור כרגע למרכזים למוסיקה. בין היתר, מוסיקה, אומנות פלסטית, מחול, תיאטרון וכל מה שאפשר להכניס לאשכול האומנויות.
אני חושבת שהחטא הגדול היה כאשר פיצלו את משרד התרבות והספורט ממשרד החינוך. עשו שם, סליחה, די סחר מחר- איזה יחידות נשארות כאן, ואיזה יחידות עוברות למשרד התרבות. הקונסרבטוריון זה כמו כל בית ספר לאומנויות אחר, זה לא מוסד שמשרת את מערכת החינוך. אנחנו הפכנו את זה ברשויות, כי אם כבר יש לך נכס כזה ברשות, אז בוודאי צריך להיות INPUT לתוך מערכת החינוך, ואם נמצאים שם מורים מצוינים למוסיקה אז צריך ליצור את שיתוף הפעולה. אבל, קונסרבטוריון במקורו הוא בעצם בית ספר למוסיקה, בית ספר שמלמד ילדים שרוצים ללמוד נגינה, שירה ואחר כך מקימים תזמורות והרכבים כאלה ואחרים. זה היה צריך להיות במשרד התרבות במסגרת כל בתי הספר לאומנויות. שיתופי הפעולה הם מבורכים וצריך לתמוך בקונסרבטוריון בגלל החשיבות של המוסיקה שדיברנו.
אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם)
¶
כן. כן. בגלל שהם תחת משרד החינוך אז הם קיבלו סמל מוסד כמו מוסד חינוכי. יש בארץ כ-184 מרכזים למוסיקה שהמשרד מכיר בסך הכל ב-68%. אני לא בדיוק יודעת את המספר - -
אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם)
¶
-- כי זה מופיע כל פעם בצורה אחרת. משרד החינוך אולי יעדכן אותנו.
אני חושבת שצריך לדבר על הקונסרבטוריון כגוף ועל החשיבות שלו לילדים, לנוער ולמבוגרים. יש שם אנשים שהם גדלים לתוך ההרכבים המוסיקליים והתזמורות, הם אחר כך, זאת תזמורת שהקונסרבטוריון העירוני בעצם מייצר. לכן, אני חושבת שזה לא, אני לא רוצה להשוות את זה בכלל לתקופה שאנחנו נמצאים. זה בדיוק כמו כל עולם התרבות, שהוא הנשמה היתרה שלנו, זה ה-בשביל מה לחיות. ולכן, בכל תחום כזה אסור לפגוע. צריך לעשות את כל המאמץ, לגייס את כל המשאבים, ולא יגידו אין כסף. חברים, יש כסף. השאלה היא איך מחלקים אותו ואם לתחום התרבות בכלל, לאומנות ולמוסיקה בפרט לא מייחסים חשיבות בהתפתחותה של חברה ובהבראתה אם נדבר על התקופה הזו, אז משהו לקוי בתפיסת ההנהגה שלנו את תחום התרבות והאומנות בכלל ובישראל בפרט.
היו"ר רם שפע
¶
תודה רבה ח"כ פרומן. אני רוצה לשמוע את משרד החינוך ואחרי זה איתי קרויטורו יו"ר מועצת התלמידים נמצא איתנו פה בדיון, ואני מאוד אוהב קדימות למי שמגיע, אז מיד אחרי משרד החינוך איתי.
נמצאים איתנו גם בצלאל קופרוסר מנהל תחום דעת ומוסיקה, מינהל פדגוגי, וגם דודי מזרחי מנהל אגף בכיר תקציבים שנמצא איתנו לא מעט. אני חושב שנכון יותר שנתחיל איתך בצלאל, בוקר טוב לך.
היו"ר רם שפע
¶
אתה יכול גם לשתף מצגת, אבל אני רוצה שתספר לנו מה באמת הסיטואציה בשטח, האם קיצצו את התקציבים, מה אתם יודעים, מה חסר לכם. בדיוק כל הנושאים שדיברנו עליהם עכשיו.
בצלאל קופרוסר
¶
בוא נחלק את זה ככה, דודי פה ידבר על העניינים התקציביים. אתה רוצה להתחיל בהם? אז דודי יקבל את רשות הדיבור. אם אתה רוצה לדבר על המהות, אז אני אשמח לדבר על ההיערכות שלנו בזמן קורונה ובכלל על תפקידי הקונסרבטוריון --
היו"ר רם שפע
¶
אתה יודע מה, בסדר. אז נחליף. נתחיל עם דודי בתקציבים ואחרי זה נעבור למהות. דודי בבקשה, שלום לך.
דודי מזרחי
¶
אז כך, קודם כל אני שמח לבשר לכל הנוכחים שאכן היו לנו מהמורות לא פשוטות בתקציב משרד החינוך. כפי שחברי הוועדה וודאי יודעים, קיימנו שורה של דיונים בנוגע למספר תוכניות דגל של המשרד כגון תוכנית היל"ה ועוד שורה ארוכה של תוכניות, בין היתר אחד הנושאים שהיו בבעיה קריטית הוא כל נושא החינוך המוסיקלי. אני שמח לעדכן שתוכנית בתי ספר מנגנים שתוקצבה בשנים האחרונות, התקציב שלה הוסדר ובימים הקרובים, בשבוע הקרוב, ייצא קול קורא מסודר, זה לפחות התוכנית שלנו.
בנוגע לקונסרבטוריונים, היקף התקציב - -
מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם)
¶
דודי, בוקר טוב, מאיר כהן. בבתי ספר מנגנים בתשלום ההורים אישרנו נדמה לי 600 ₪ נכון?
מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם)
¶
600 או 700 ₪. אתה יכול להגיד מה חלקכם בבתי ספר מנגנים? מה אתם בעצם נותנים בהנחה שיש לי 100 תלמידים בבית ספר מנגן, הם משלמים 600 ₪ כפול 100. מה אתם נותנים? מה המשרד נותן?
דודי מזרחי
¶
אני לא מכיר את הפרטים של הקול קורא, זה בצלאל ידע לפרט. בצלאל אתה רוצה להתייחס ממה מורכב הקול קורא של בתי ספר מנגנים?
בצלאל קופרוסר
¶
כן. אני אומר כך שעל פי הפילוח שאנחנו יודעים בבתי הספר המנגנים משרד החינוך משתתף בסך הכל ב-17%, הרשויות המקומיות ממנות 61% וגביית הורים זה 20%. זה מסתמך על הנתונים של שנה קודמת, ובאמת בוועדת החינוך של הכנסת בפעם האחרונה שאני השתתפתי, בטח היו עוד המון דיונים, אישרו את המתווה של גבייה של 350 ₪ בשנה בשתי פעימות.
מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם)
¶
כלומר משרד החינוך בעצם נותן 17% מבתי הספר המנגנים. הנטל העיקרי הוא עדיין על הרשויות ועל ההורים.
טלי פלוסקוב (הליכוד)
¶
שזה גדל ממרכז המידע והמחקר של הכנסת של 2016 שקראתי שמה על 9%, שזה מבורך, או שזה לא נכון.
בצלאל קופרוסר
¶
לא. יש הבדל בין התקצוב של משרד החינוך. אלו הם שני תקצובים שונים. יש להם תקצוב לבתי ספר מנגנים, שזה עכשיו דודי התייחס, שבאמת משרד החינוך החזיר את כל מה שהיה בשנים הקודמות ללא קיצוץ. אגב, זה גם למגזר היהודי. יש תוספת של 2.2 לתקציב אתגרים למגזר הערבי. מסך כל החבילה הזאת זה עומד על פילוח של 17% משרד החינוך, 61% רשות מקומית.
היו"ר רם שפע
¶
אז רגע, אז אין פה.. זה לא גדילה. רגע. דודי, אתה יכול להתייחס? התקציב לא גדל, פשוט זה שתי תוכניות הם בתקציב שונה. אני רק רוצה שכולם יבינו. בית הספר המנגנן - -
היו"ר רם שפע
¶
לא. לא. לא. אני מבין, הכל טוב. אני רוצה שנניח רגע בצד את בתי הספר המנגנים. זה מאוד מאוד משמעותי ומצוין שהתקציב שלהם לא נפגע, אבל זה לא נושא הדיון על אף שזה מתכתב.
דודי מזרחי
¶
מאה אחוז. הנושא השני שהוא בעצם המוקד של הדיון, הקונסרבטוריונים. התקציב בשנה שעברה מכל המקורות לאחר תוספות שהגיעו בסוף השנה כאשר אני מסתכל על כלל המקורות כולל אתגרים, ויש שם שורה של דברים. סך הכל שנה שעברה התקציב עמד בסוף השנה על 18,500,000 ₪. השנה לאחר שאושרה בממשלה הפעימה הנוספת של התקציב, הצלחנו לתת תוספת תקציב נוספת של 7,000,000 ולהעמיד את התקציב על כ- 17,000,000 ₪.
זה אומר שנכון לעכשיו, הפער בין תקציב הקונסרבטוריונים בהשוואה לשנה שעברה הוא כמיליון וחצי, פער של כ-10%. אני מקווה מאוד כפי שנעשה מדי שנה, הרי משרד החינוך מתקצב פרויקטים על פי אבני דרך, תוך שאנחנו רואים גם את מידת הניצול התקציבי בסעיפים השונים. משרד החינוך הוא אחד המשרדים המובילים בממשלה בניצול התקציב. אנחנו לא משאירים כסף בסוף שנה ללא ניצול.
ככל שיתאפשר, אני מקווה מאוד שיתאפשר גם השנה, לקראת סוף השנה אנחנו נעשה מאמץ להשלים את התקציב כך שיהיה דומה לזה של שנה שעברה. כרגע בשלב הזה ב14.09, אנחנו יכולים להגיד שהתקציב יעמוד על כ-17,000,000 ₪ מה שנותן כאמור את החלק הארי של התקציב בדומה לשנה שעברה, ואני מזכיר לכולנו את האתגר המאוד מאוד מורכב שאנחנו מתמודדים איתו על כל רצף התוכניות בין אם זה חינוך מיוחד, נוער בסיכון. ניהלנו כאן את הדיונים על שורה ארוכה של תוכניות.
זאת הבשורה שאני יכול לבשר היום. החלק הארי של התקציב נמצא ואני מעריך ומקווה שלקראת ההמשך נוכל לתת גם פעימה נוספת, אבל אני לא יכול להתחייב.
מאיר כהן (יש עתיד-תל"ם)
¶
תראה, דודי. אתה עושה את עבודתך מצוין, אני מכיר אותך הרבה שנים, אבל למה תמיד החוליות החלשות הופכות להיות לאתגר בפתיחת השנה? למה תמיד קרן קרב הופך להיות לאתגר? והקונסרבטוריון בדימונה ובקרית שמונה וירוחם הופך להיות לאתגר?
זה חלקכם בעניין. זה לא צריך להיות אתגר, זה צריך להיות BUILD IN, זה צריך להיות חלק מהנשמה של המשרד. אז יש בעיית קורונה. ה-1,500,000 ₪ זה בדיוק הבעיה? אתה יודע מה זה 1,500,000 ₪? מה זה 30,000 ₪ לקונסרבטוריון? אתה יודע מה זה 20,000 ₪ של מלגות? זה משנה את החיים שם. אצלכם זה הופך להיות אתגר. מה הבעיה להכריז עכשיו שזה לא 17,000,000, אנחנו מחזירים ל-18,500,000. עכשיו לנו זה כלום, בוועדה סמוכה, בוועדת הכספים, עכשיו מצד לצד יעברו 2,000,000,000 ₪ ואצלכם זה הופך להיות לאתגר. ה-1,500,000 ₪ האלה מה שאצלך אתגר, זה נשמה של אנשים, של מנהלי קונסרבטוריונים ושל הורים שאין להם כסף לשלם. אז אנא ממך, תודיע עכשיו, או תודיע מחר ליו"ר הוועדה שזה 18,500,000 ₪. דודי אתה יכול לעשות את זה.
דודי מזרחי
¶
עם כל הכבוד והערכה רבה, באמת הערכה עצומה, אני אשאר במגרש המקצועי. במגרש המקצועי גם התוספת של ה-7,000,000 שקלים שהמשרד, אני אומר גרד בסדר? כדי להקצות את המשאב הזה, אני מזכיר שתקציב המדינה לשנת 2020 עדיין לא אושר, מהממשלה אושרה פעימה נוספת שבוע שעבר. תקציב המדינה ל-2020 עדיין לא אושר. העודפים המחויבים לא אושרו ועדיין לא הגיעו למשרדי הממשלה. אם תרצו אני אוכל להסביר מה המשמעות של זה. העודפים המחויבים בהיקף עצום עדיין לא הגיעו, וכאשר אנחנו מסתכלים על מכלול הצרכים שזה חינוך מיוחד, נוער בסיכון, הצטיידויות, הנגשה, מלגות לתלמידים נזקקים, אנחנו מתכללים את כל הדברים ועושים כמיטב יכולתנו כדי להגיע להקצאה מאוזנת בהתאם לפרמטרים מקצועיים, ואני מאוד מקווה שאנחנו נוכל לעשות זאת. אבל גם ח"כ כהן, גם שנה שעברה התקציב שציינתי קודם, אותם 18,500,000, לא הגיעו בתחילת השנה. המשרד, מאחר וזה נושא שהוא חשוב לו, מתעדף לקראת סוף השנה כך שהוא בוחן יתרות במקומות אחרים בהתאם לעמידת הביצוע בפועל, ועמידה באבני דרך, הוא מבצע ויסות בהתאם לסדרי עדיפות ואני מקווה שניתן יהיה לבצע זאת גם השנה.
אני חס וחלילה, ההבדל בין הסעיף הזה וקרב לבין שכר מורים לצורך העניין, שזה מוגדר כחלק מתקציב הפעולות של המשרד, ותקציב הפעולות של המשרד, הדרך לבצע אותו, אתה מכיר היטב, הוא או במיקור חוץ, ברכש או בקצבה או בתמיכה. הכללים והנחיות על הוצאת הכספים שם יותר קשיחים. גם אם אני מאוד מאוד רוצה אני לא יכול להגדיל את התקציב מעבר לזה.
אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם)
¶
כן, אבל דודי, שים לב. 17% שהמשרד משקיע בקונסרבטוריונים מניבים עוד 38% שבאים מהרשויות המקומיות בעיקר ומההורים. זאת אומרת שכסף קטן שלכם מניע כסף גדול מאוד שבא ממקורות אחרים, וזה לא אולי בחודש הבא, אולי בעוד חודשיים. הילדים מתחילים ללמוד בקונסרבטוריון עכשיו. זאת שנת הלימודים, היא מתחילה בספטמבר אוקיי? זאת אומרת יהיה פחות כסף פחות ילדים יתחילו ללמוד. 1,500,000 פייר, אתה יודע מה? כמה אנשים יושבים פה בדיון הזה על 1,500,000 ₪? בלי פרופורציה אל מול החשיבות של הנושא.
אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם)
¶
לא, אתה רוצה עכשיו שנגיד תודה רבה על מה שנתתם והשוואתם לשנה שעברה? זה היה 18,500,000 - -
דודי מזרחי
¶
הם צבועות לקורונה, הממשלה אישרה אותם צבועות לקורונה. גם אם אני מאוד רוצה, אני לא יכול לקחת את הכסף הזה ולהעביר אותו לקונסרבטוריונים. אני לא יכול לעשות את זה. גם אם אני מאוד מאוד רוצה, זה לא מה שאישרה הממשלה.
אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם)
¶
דודי, אני לא אומרת לך מאיפה לקחת את זה, אתה איש המקצוע וסומכת עליך, ואתה בקיא בתקציב המשרד. אני רק אומרת שבואו נסתכל בפרופורציה. זה 1,500,000 שלכם שמניע וממנף כל כך הרבה מיליונים נוספים שהרשויות המקומיות שמות וההורים, וזה בכלום כסף שלכם. אתה יודע שבתקציב שלך עוד 1,500,000 אתה לא רואה אותו אוקיי? וכמה ילדים עוד יכולים להנות מזה ולהתפתח? כל מה שהמוסיקה, לא נחזור על זה, כל מה שהמוסיקה עושה. אני פשוט חושבת שאתם לא מבינים עד הסוף, לא דווקא אתה, אבל מקבלי ההחלטות, את החשיבות הדרמטית של תחום האומנויות להתפתחותם של ילדים. זה הרבה יותר מעוד שיעור מתמטיקה ועוד שיעור ספרות ועוד. זה משהו אחר לגמרי. זו התפתחות רגשית, זו התפתחות קוגניטיבית, זה משהו שמחובר בין לבין.
ילדים שגדלים מגיל כלום, כמעט לידה, אל תוך עולם המוסיקה גדלים להיות אנשים אחרים. בתי ספר שהשירה והנגינה רווחים בהם אין בהם אלימות, לא צריך שיעורים למזעור אלימות, לא צריך תוכניות, כל בית ספר מתנהל אחרת. תבינו את הדרמטיות ואת ההשפעה הדרמטית של התחום הזה על נפשם של הילדים ועל זה אנחנו נאבקים. לכן אני אומרת מה זה 1,500,000? זה דרמטי ההשפעה של המוסיקה על ההתפתחות של הילדים.
כל הזמן אתם חושבים עוד מתמטיקה, עוד ספרות, עוד זה. חשוב מאוד. אבל תחומי האומנויות הם הראשונים שתמיד המשרד מקצץ כי הוא לא מייחס את החשיבות שאמרתי כרגע ואני לא אחזור עליה.
(היו"ר מאיר כהן)
היו"ר מאיר כהן
¶
כן. תודה. תודה רבה. איתי יו"ר מועצת תלמידים. בבקשה איתי תציג את עצמך לפרוטוקול, שם מלא.
איתי קרויטורו שדלן
¶
תודה רבה. אני איתי קרויטורו, יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית. אני רוצה קודם כל, אני לא אכביר במילים, אבל אני מתחבר בהחלט לדברים שאמרה חה"כ פרומן וגם חה"כ פלוסקוב. תודה רבה.
אני רוצה להסביר את חומרת המצב מעבר לזה. אני לא יודע מאיפה הנתונים של משרד החינוך, ככל הנראה שהם נכונים. איתי דיברו על זה שהתמיכות שנה שעברה היו 22,000,000 ₪ ולא 18,000,000 ₪, כך שמדובר על פער תקציבי גבוה יותר.
היו"ר מאיר כהן
¶
שנייה, שנייה. נמצא איתנו האיש הכי מוסמך במשרד החינוך לתת תשובה. איתי, תחזור על הדברים שלך בבקשה.
איתי קרויטורו שדלן
¶
אני אומר שמתוך השיחות שאנחנו קיימנו עם מנהלי קונסרבטוריונים הם דיברו איתנו שהיקף התמיכות שנה שעברה היה 22,000,000 ₪ ולא 18,000,000 ₪. אז אני לא יודע איפה יושב הפער, אבל אם כך מדובר על יותר כסף שחסר.
היו"ר מאיר כהן
¶
אוקיי, בצלאל, יש לבצלאל להוסיף משהו לגבי הנתון הזה? נדמה לי שהוא אחראי על הקונסרבטוריונים בארץ כן?
בצלאל קופרוסר
¶
בשנה שעברה זה כמו שדודי אומר. אני חושב שדודי מחזיק בנתוני המספרים הכי טוב. למיטב הבנתי, אם אני זוכר נכון, אבל רק דודי יכול לאושש את זה, שתקציב המשרד בשנת 2017, עת עשינו את הרפורמה הגדולה, חולקו 21,000,000. בשנת 2018 חולקו 20,000,000. זה למיטב זכרוני. בשנה שעברה המשרד חילק 18,500,000.
היו"ר מאיר כהן
¶
אז מה אתה מפחד? דבר, זה עניין שלך. תלחם. הכל בסדר.
איתי תודה רבה על ההערה הזאת, היא מאוד חשובה. כנראה שבאמת הנתונים שקיבלת הם היו מ-2018 וכמעט מאושש את אותם נתונים בצלאל שמשרד החינוך, עם כל הכבוד שאנחנו רוכשים לו, לא יכול להתהדר במתווה עולה, אלא במתווה יורד. אז ככל שיש יותר שרים בממשלה, יש פחות תקציבים לקונסרבטוריונים.
איתי קרויטורו שדלן
¶
אני רוצה להמשיך ולהגיד שבאמת החינוך למוסיקה הוא דבר חשוב שבשנים האחרונות כבר לא נמצא בלימודי הליבה. זאת אומרת, פעם בתי ספר היו מחויבים ללמד ביסודיים מוסיקה, חינוך למוסיקה וכך זה היה ממשיך. היום זה כבר לא.
צריך לציין שלימוד במגמת מוסיקה לא מתחיל בתיכון, והוא לא מתחיל בחטיבה. אם אתה רוצה - -
איתי קרויטורו שדלן
¶
הוא מתחיל... לימודי מוסיקה בשביל שאתה תוכל באמת לעשות בגרות באופן רציני וטוב זה בין 8-12 שנים. זאת אומרת, אלה ילדים שמראש נמצאים בקונסרבטוריונים. והקונסרבטוריון הוא מרכז המקום שבו הם עושים את הבגרויות האלה. עכשיו עוד הפעם, מגמת מוסיקה זה מגמה שאמורה להיות פתוחה לכולם. אנחנו רואים היום מחירים משתנים בהתאם לתמיכת הרשות שזה דבר הזוי. זה לא אמור להיות רק לעשירים, זה לא אמור להיות לפי מצב סוציו-אקונומי. זה דבר שאמור להיות פתוח לכולם.
מה שקורה כרגע זה שלא רק שהתלמידים שהשקיעו שש, שבע, שמונה, עשר שנים בשביל לגשת לבגרויות האלה עכשיו לא הולכים לעשות את זה. מה שמנהלי הקונסרבטוריונים אומרים לנו הוא שאין לנו כסף, אין לנו איך להשיג את המורים. גם התלמידים האלה שחייבים, לפי ההגדרות המקצועיות של משרד החינוך, חייבים את ההרכבים וחייבים את השיעור התיאורטי הפרטני בתוך הקונסרבטוריונים אנחנו עוצרים את זה כי אין לנו מאיפה לממן את השעות האלה. זאת אומרת ילדים שעכשיו בינואר צריכים לגשת לבגרות במוסיקה, או במועדי הקיץ, לא יוכלו לעשות את זה. כאן אני לא יודע איפה הפער התקציבי, אבל לפחות הילדים האלה שעשו את זה, שהתאמצו כל כך הרבה שנים בשביל להגיע ולעשות בגרות במוסיקה, זה התשוקה שלהם, זה החינוך שהם רוצים לגדול עליו, לפחות את זה.
עכשיו באופן כללי, אני חושב שחייבים להגדיל את העניין של תקציב התמיכה כאן, כי מה שאנחנו רואים כאן זה שבעצם רשויות שרוצות יעשו, ורשויות שלא רוצות לא יעשו, ולהחזיר את זה ללימודי הליבה - -
אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם)
¶
אדוני היו"ר, במקום על קיצוץ אנחנו צריכים לדבר על הכפלת מספר התלמידים שיכולים להנות משירותי המוסיקה ולהכפיל את התקציב. זה היה עד 40,000,000 ו-200,000 תלמידים.
היו"ר מאיר כהן
¶
לימור זה נשמע כמו באירוויזיון. בוקר טוב לכם מרעננה. בואי תספרי לי מה המצוקות של הבוקר הזה בקונסרבטוריון אצלך. מה ההיערכות לשנה? מה חסר?
לימור אקטע
¶
אנחנו כבר עובדים. אנחנו פתחתנו את שנת הלימודים ב-30 באוגוסט. אנחנו לא יודעים מה התקציב ומה תמיכת משרד החינוך לשנת 2020 למרות שאנחנו כבר פתחתנו את שנת הלימודים.
אני חייבת להתחבר כאן לכמה דברים שנאמרו כאן, יש לי קודם כל.. אני בן אדם אופטימי מטבעי, ואני חייבת לספר לכם שרמת הכישרון של הילדים בארץ היא מהגבוהות בעולם. יש לנו ילדים כישרוניים בצורה בלתי רגילה. יש לנו עתיד מאוד מאוד גדול במוסיקה שאפשר לראות אותם בדמות הנגנים הצעירים כאן אצלנו. יחד עם זאת, כמו שאמר איתי כמדומני, הבחור המרשים ביותר ממועצת התלמידים, מוסיקה זה מקצוע שנרכש בגיל הילדות. אנחנו לא יכולים להחליט שאנחנו רוצים להיות כנרים או פסנתרנים בגיל 23 אחרי צבא ואחרי הטרק בתאילנד. אנחנו חייבים.. אם אנחנו רוצים להיות מוזיקאים זה מקצוע שחייב להירכש בגיל הילדות. חייבת להיות כאן איזושהי אחריות של מדינת ישראל כלפי הילדים בארץ לטובת העתיד המוסיקלי.
בין הילדים היום שחיים במדינת ישראל יש את הפרלמן הבא, יש את ה-מתי כספי הבא, ואנחנו ככה עומדים כל הזמן מול שוקת שבורה כמו שאתם שומעים. התקציב הולך ויורד עם השנים, והדרישות והצרכים הולכים וגדלים.
במדינת ישראל הכישרון, עוד הפעם, הפוטנציאל כאן הוא מאוד מאוד מאוד גדול, והתמיכה היום למחוננים, לנגנים מחוננים שהוכרו על ידי מדינת ישראל כזכאים למעמד של מוזיקאים מחוננים היא אפס שקלים. אפס שקלים תמיכה במחוננים, דור העתיד של מדינת ישראל. התמיכה היא אך ורק בקונסרבטוריונים.
אני רוצה לספר לכם רק קודם כל מי הולך להיפגע מהקיצוץ התקציבי הזה, במידה ויהיה קיצוץ תקציבי. הקיצוץ - -
היו"ר מאיר כהן
¶
שנייה. לימור ברשותך, לפני זה תתני לנו דוגמה מה ההרכב התקציבי של.. ממה מורכב התקציב שלך?
לימור אקטע
¶
התקציב שלי ברעננה.. ההשתתפות של משרד החינוך היא סדר גודל של 7% אחוזים בלבד מסך התקציב השנתי. 31% - -
לימור אקטע
¶
התקציב הזה אצלנו הולך כמעט כולו לתמיכה במלגות ובתלמידים שידם אינם משגת בלממן את הלימודים בקונסרבטוריון.
היו"ר מאיר כהן
¶
כלומר זה מלגות. מה שמשרד החינוך נותן זה מלגות. יכל לתת את זה גם פילנתרופ אם הייתם מוצאים.
לימור אקטע
¶
נכון. אנחנו גם נעזרים בפילנתרופיה. יש כמובן את קרן תרבות אמריקה ישראל שיש לה תפקיד מאוד מאוד חשוב - -
לימור אקטע
¶
7% אחוז בסך הכל מסך התקציב זה תקציב של מדינת ישראל שאנחנו מקבלים ממשרד החינוך. 31% זה תקציבי עיריית רעננה והיתר גביית הורים והכנסות אחרות שאנחנו בהחלט מצליחים - -
היו"ר מאיר כהן
¶
ואם אני הורה ברעננה ורוצה שבני ילמד לנגן על פסנתר, כמה זה יעלה בערך בשנה? פלוס מינוס.
לימור אקטע
¶
זה שני שיעורים בשבוע, זה כרוך גם בלימודי תיאורה של המוזיקה, וכמובן יש קונצרטים, יש תוכנית שנתית מאוד מאוד מרשימה. רעננה זה הקונסרבטוריון הגדול ביותר בארץ. לומדים כאן 1,150 תלמידים.
לימור אקטע
¶
1,150 תלמידים. אנחנו פתחנו את השנה עם 900 בעקבות הקורונה, אבל אנחנו עוד אופטימיים להמשיך. נערכנו גם לתקופה הזאתי, יש לנו מצלמות בכל החדרים, מחשבים בכל החדרים, תודות לעיריית רעננה ולראש העיר כאן שתומך בצורה מאוד מרשימה. וגם אנחנו מזמינים אתכם לבוא לבקר כאן, לראות ולשמוע. אין כמו הצלילים שיכולים להעיד על הפוטנציאל הגדול שיש.
היו"ר מאיר כהן
¶
אז תשמעי צלילים נהדרים. תודה רבה.
אבי קמינסקי. היי אבי. יו"ר אגוד מנהלי מחלקות החינוך אבי קמינסקי, בוקר טוב.
אבי קמינסקי
¶
בוקר טוב. כל מה שנאמר כאן לזכות ובזכות המוסיקה אני חושב שמיותר לומר ולחזור. אני חושב שחייב לעשות מאמץ גדול - -
אבי קמינסקי
¶
אוקיי, אז אני אומר את זה שמוסיקה זה גם גאווה, זה גם פותח את הלב, זה גם תרבות, זה גם אופק של שיח, זה שפה בפני עצמה ואני אומר את זה שוב ושוב ושוב. אם אתה רוצה אני אוכל לעשות על זה גם הרצאה גדולה, מי כמוך יודע שעשינו עיר עם מוסיקה בלב.
הנקודה המרכזית היא שמחויבים להסדיר את העניין התקציבי של המדינה בקטע הזה של המוסיקה, כיוון שאם זה יקטן, ילך, זה ילך לטמיון כל העשייה, במיוחד בשנים האחרונות שכן הייתה איזושהי צמיחה גם של מספר קונסרבטוריונים וגם של בתי ספר מנגנים, וגם מינוף של רשויות אחרות בתוך ה"וויב" הזה של האווירה של המוסיקה. לכן, הנתונים, שמעתי את דודי, שמעתי חלק מהדברים של דודי, לא את כולם, נכנסתי טיפה יותר מאוחר לצערי, אנחנו מטפלים גם בסגר וסגירת מערכת החינוך במדינת ישראל. אבל מחויב לקחת את זה בחשבון אחד לאחד גם בקונסרבטוריונים וגם בבתי הספר. זו גולת כותרת של רשות מקומית, זו גולת כותרת של תרבות ובאמת מה שאמרה הגברת אקטע מרעננה, זה נכון. התקציב של המדינה הוא לא תקציב גדול. הוא מהווה 7,10 או 15%. בעיקר זה תשלום הרשות המקומית וגם תשלום של ההורים שגם זה בתקציב מאוד מאוד גבוה. 6,000 ₪ זה תקציב גבוה. לא כולם ידם משגת את זה ולכן יש גם את המלגות. אבל בסך הכל מי שכמוך יודע שבסופו של דבר הכל נכלל בתוך תקציב אחד ויש מקורות הכנסה, ואתה יוצא מזה. לכן התקציב הזה הוא תקציב מאוד מאוד משמעותי וצריך באמת לשים את זה במקום הראשון כדי לגמור את הפרשה הזו אחד לאחד.
היו"ר מאיר כהן
¶
מההיכרות שלך עם רשויות יש ביקוש של ראשי רשויות, גם בפריפריה וגם במרכז, לכל הסיפור המוסיקלי? כלומר, אם היה תקציב בוודאי היינו רואים יותר מגמות ויותר מתנ"סים, אם אין קונסרבטוריון, מתנ"סים שמחזיקים מורים לנגינה וכולי.
אבי קמינסקי
¶
בוודאי. בוודאי. לא זו בלבד, אלא מכיוון שמספר מרכזי המוסיקה שיש ברשויות המקומיות שלא נכנסו כקונסרבטוריונים בקול קורא הקודם הוא כמעט כפול. אז קוראים לזה מרכז מוסיקה, קוראים לזה משהו אחר. עדיין יש מוסיקה ברשויות מקומיות בצורות כאלה ואחרות, ויש מגמות מוסיקה בבתי הספר התיכוניים, ויש צליל בלב בכל מקום. אבל צריך את התמיכה של המדינה בעניין הזה וזה מאוד מאוד משמעותי - -
היו"ר מאיר כהן
¶
תודה רבה לך אבי, תרמת לדיון כהרגלך. תודה רבה.
רק נזכיר עוד פעם, הנתונים שאנחנו אוספים, 2017 איתי, ב-2017 21,000,000, 2018 הייתה קפיצה ל-22,000,000, 2019 ירד ל-18,500,000 וכשמדברים איתנו עכשיו על 17,000,000 זאת אומרת שתוך שלוש שנים התקציב ירד ב-4,000,000.
עכשיו עוד פעם, זה במקומות שאנחנו שומעים שסך הכל התקציב, שסך הכל הנגיעות של משרד החינוך בדבר כל כך חשוב הם בין 5-7%. בין 5-7% שיותר ויותר עושה את הכעס למשמעותי.
אנחנו רוצים לשמוע את אלכס פרידמן מנהל קונסרבטוריון, אחרי רעננה נשמע את טירת הכרמל.
אלכס שלום.
אלכס פרידמן
¶
בוקר טוב מכובדי. קודם כל תודה רבה על נכונות לקיים דיון מהיר בנושא הזה בעת הזו.
תראו, אני אתייחס למה שנאמר כאן קודם. קודם כל אנחנו רואים שבשנים האחרונות יש קיצוץ. המשמעות של קיצוץ.. יש כמה משמעויות. ברגע שמקצצים 10,20% בשנים האחרונות מתקציב של קונסרבטוריונים המשמעות היא מאוד מאוד פשוטה – יש צמצום פעילות. בקונסרבטוריונים אין יותר מידי כלים להתמודד עם צמצומים כאלה. פחות פעילות שווה פחות שעות ליווי, פחות שעות תאוריה, פחות הכנה לבגרות וצמצום העסקה של מורים והעלאת שכר לימוד. מי שנפגע מזה זה קודם כל התלמידים - -
אלכס פרידמן
¶
בטירת כרמל.. אני אתייחס לטירת כרמל, בטירת כרמל יש לנו בקונסרבטוריון כ-250 תלמידים, ועוד כ-300 בבתי ספר מנגנים - -
אלכס פרידמן
¶
זה משתנה משנה לשנה. הקונסרבטוריון לא גדול יחסית, אז זה יכול להיות 7,9,10 תלמידים בשנה שניגשים לבגרות. אבל זה - -
אלכס פרידמן
¶
הם יכולים לגשת מטעם הקונסרבטוריון. כן. כולם ניגשים מטעם הקונסרבטוריון. הם מקבלים מאיתנו ציון מגן ואנחנו אחרי תהליך רב- שנתי אנחנו מגישים אותם.
מאוד מאוד חשוב שתבין שעם כל הקיצוצים אנחנו מדברים כאילו שאנחנו רוצים לחזור לתקצוב של 20..21,000,000. אנחנו מדברים על מצב, אני אולי לא אהיה כל כך "פוליטקלי קורקט", אנחנו מדברים על מצב חולה, כמעט סופני, שהקיצוץ מבחינת הריגה וודאית ומיידי. המצב של הקונסרבטוריונים הוא בלתי אפשרי כבר הרבה מאוד שנים. שכר הלימוד שילדים משלמים נע בין 4,000 ₪ לשנה עד 9,000 ₪ לשנה כשהממוצע הוא באמת סביב 6,000 ₪ לשנה לילד אחד. כשיש יותר ילדים במשפחה –
אלכס פרידמן
¶
כן. טירת הכרמל היא עיר בתנופה ויש הבנה של הרשות בחשיבות הקונסרבטוריון ובנוף העירוני. הרשות משתתפת כשליש, משהו כמו שצריך להיות. אבל אם מסתכלים ארצית, ההורים משתתפים בכ-50% מתקצוב של הקונסרבטוריון, רשות משתתפת בכ-40% ממוצע ארצי, וההורים משתתפים, סליחה. והמדינה משתתפת 10,9,10,11% זה הממוצע הארצי. עכשיו אלה נתונים של מחקר הכנסת לפני חמש שנים שפורסם לקראת הוועדה שהייתה לפני ארבע שנים. המספרים האלה הם רחוקים ממה שאמור להיות, ממה שהיה בשנות ה-70 שזה היה שליש, שליש, שליש, ההשתתפות של המדינה, ההורים ושל הרשות המקומית.
המשפחות גם אצלנו, וגם בכל הארץ, מגיעות למשפט שלמה אם יש שלושה ילדים, שני ילדים - -
היו"ר מאיר כהן
¶
אלכס תכמת את הדברים שלך בשני משפטים. שואלים אותך הבוקר מה המצוקה. מה להערכתך משרד החינוך צריך לעשות אחד, שתיים.
אלכס פרידמן
¶
משרד החינוך חייב לעשות שני דברים. דבר ראשון בשום פנים ואופן שום קיצוץ אנחנו לא יכולים לסבול כי אין ממה לקצץ. אנחנו בקושי עם הראש מעל המים. שתיים, משרד החינוך חייב ליישם את ההמלצה של ועדת החינוך מלפני ארבע שנים. אני אקריא בדיוק משפט אחד – להחזיר את התקנה התקציבית המתקצבת את הקונסרבטוריונים כבעבר. להוציא אותנו ממודל של תמיכות ולהחזיר אותנו, לא צריך להמציא את הגלגל, פשוט להחזיר אותנו לתקצוב מוגדר של המדינה.
היו"ר מאיר כהן
¶
תודה רבה. תודה רבה אלכס. הוספת לנו לדיון. תודה רבה אדוני. אני רוצה לעבור ממשרד התרבות והספורט, מריה יריב. הגברת יריב, משרד התרבות והספורט. בוקר טוב גברתי.
גברתי תספרי לנו מבחינת משרד התרבות והספורט, מה חלקכם אם כן בפעילות המוסיקה אחר הצהריים בקונסרבטוריונים או בבתי הספר, מה הפרויקטים ומה.. האם אתם יכולים או אני מתפרץ לדלת פתוחה של מלגות לילדים שלומדים מוסיקה בקונסרבטוריונים. תודה.
מריה יריב
¶
אוקיי. כמו שהסבירו קודם, מאז שמשרד התרבות והספורט הופרדו ממשרד החינוך, למעשה אין לנו שום סמכות או קשר לפעילות של הקונסרבטוריונים למעט קשר מקצועי - -
מריה יריב
¶
אנחנו פועלים.. האג'נדה והמנדט שלנו הוא לתמיכה במוסדות תרבות מקצועיים כאלה אנחנו למעשה.. משרד החינוך מגדל בקונסרבטוריונים את דור העתיד של המוסיקאים שמנגנים בגופי התרבות, התזמורות, להקות המחול, התיאטראות שאנחנו תומכים בהם. מתישהו בשנות ה-2000 כשנעשתה הפרדה בין המשרדים, הקונסרבטוריונים, הואיל ומדובר בחינוך תלמידים ולא אומנים מקצועיים בהגדרה, נשארו במשרד החינוך. שיתוף הפעולה שאנחנו מקיימים לפעמים זה בעיקר על מתן מעמד מוזיקאים מצטיינים בצה"ל. אנחנו משתפים פעולה עם בצלאל קופרוסר המפמ"ר למוסיקה כדי להפיץ את המידע הזה בפני הקונסרבטוריונים כדי שיגישו את התלמידים שלהם לבחינות שיאפשרו למי שיבחרו לשירות מקל בצבא כדי שימשיכו להתאמן. - -
היו"ר מאיר כהן
¶
הבנתי. אני סתם מציע. למה המשרד לתרבות לא יכול להעמיד נניח קרן מלגות לתלמידים נניח מצטיינים באותם קונסרבטוריונים, שזה דבר שיכול לתת להם עוד אוויר לנשימה.
כמדומני משרד התרבות היה אחראי, תתקני אותי, על סל תרבות או היה לו חלק בסל תרבות.
אף פעם?
אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם)
¶
זה שני דברים אחרים. אומנות לעם נסגרה כבר לפני למעלה מעשור, במקומה הוקמה תרבות לישראל שבעצם הגיעה אליכם. כמו שאמרתי בהתחלה, הנושא של הקונסרבטוריונים פשוט בחלוקה על עיוור. מאיר, לא הייתה שום חשיבה על המהות של הגוף הזה ולמה הוא נשאר במשרד החינוך. הוא היה צריך להיות עם בתי הספר לאומנויות, גם כשהוא מטפל בילדים ואחר כך גם במבוגרים. אם אני יושבת בכובע של מריה, אז זה גוף שלא באחריותה והלוואי ותקציב התרבות היה מגיע לאחוז אחד לנשמה ולא 0.28% מתקציב המדינה ויכלו לתת.. אני חושבת שאתה צודק. צריך להשקיע במלגות, באומנים צעירים מצטיינים כי הם הופכים להיות המקצועיים שאת מדברת עליהם מחר.
מריה יריב
¶
אני אבחן את נושא המלגות. אני יודעת שבעבר הרחוק היה מפעל לסטיפנדיות. צריך לבחון את הנושא הזה מחדש. אני בהחלט אעביר את זה הלאה לממונים עליי ואשתדל לעדכן את הוועדה.
היו"ר מאיר כהן
¶
אני חושב שזה יכול להיות דבר מצוין שדווקא משרד התרבות מקצה סכום של מלגות לתלמידים בכל הארץ, לא רק בפריפריה, למוסיקאים שאני משער כמו שמאתרים מוסיקאי מחונן ברעננה, אפשר לאתר מוסיקאי מחונן בדימונה או באילת או בקרית שמונה. אני חושב שזה יהיה כבוד גדול למשרד התרבות שיודע לפתוח את עתידם של הילדים האלה ולעזור בהכשרתם כמוסיקאים.
תודה רבה לך גברת. תודה רבה ושנה תודה.
היו"ר מאיר כהן
¶
אני רוצה לעבור לראובן גוטמן, מנהל הקונסרבטוריון ביבנה. ראובן בוקר טוב. בבקשה אדוני.
היו"ר מאיר כהן
¶
ראובן אנחנו מנסים להיות מדויקים. אנחנו רוצים בוועדה הזאת, חברי הכנסת שיושבים כאן- טלי ואורלי, אנחנו רוצים להיות הפה שלכם. אנחנו מבינים את המצוקות. תנסה לכמת את המצוקה ולהגיד מה אתה רוצה שמשרד החינוך יעשה. שמענו לפניך דברים מאוד ברורים, אגב דרישות קטנות שפשוט מדהים לשמוע מנהל קונסרבטוריון שאומר סך הכל אני רוצה שיחזירו את התקציב ל-21,000,000 ₪ ויפתחו את הקול קורא כי זה נותן לי אפשרות לנשום.
אז שמה תהיה, בשדה הזה תהיה. מה אתה מבקש, מה המצוקה ומה אתה מבקש ממשרד החינוך.
ראובן גוטמן
¶
אז אני באמת אשתדל להיות לקוני. אני פשוט רוצה לחדד ולתמצת את שתיים, שלוש נקודות שהדוברים לפניי ציינו אותם. אז לדעתי, אם יוסדר מעמד הקונסרבטוריונים, שיחליטו למי אנחנו שייכים- למשרד החינוך או למשרד התרבות, ושתהיה החלטה ברורה ומעמד ברור, זה כבר - -
ראובן גוטמן
¶
-- למשל הקונסרבטוריון שלי שייך לרשת מרכזים קהילתיים. יש קונסרבטוריונים זה כ-60,40 נדמה לי באחוזים ששייכים לעמותות—
ראובן גוטמן
¶
אבל יש לי קונסרבטוריון חדש אז כולם מוזמנים לראות אותו. אחד מהיפים בארץ.
אז לדעתי חייב להיות מעמד ברור, ואני מאוד הייתי שמח אם היינו שייכים למשרד החינוך כי זה בעצם במה שאנחנו עוסקים, ובתרבויות הכי עתיקות ברומא וביוון ששם גידלו רק לוחמים, אז בכל קורס פיקודי כולם למדו נגינה ושירה. אז מן הראוי שאנחנו גם נהיה שייכים למשרד החינוך.
אני אמשיך להיות לקוני. אז א' לדעתי, להסדיר את מעמד הקונסרבטוריונים – משרד החינוך או משרד התרבות, מה שיוחלט מהממשלה. שתיים, דובר כאן על פרויקט בית ספר מנגן, אני חושב שלכל הקונסרבטוריונים פרויקט בית ספר מנגן זה קרקע פורייה שמשם אנחנו שולפים את הנגנים של מחר. קודם כל אנחנו נכנסים לכמויות, כל הילדים לומדים ומשם מוציאים את כל המוכשרים שממשיכים להתמקצע אצלינו בקונסרבטוריונים, כך שהתקציב לדעתי לא רק שיפה מאוד שהחזירו אותו, אבל לדעתי הוא צריך לגדול כי זו טיפה בים.
והנקודה השלישית, דיברו כאן לגבי מבחני בגרות שכבר השנה אנחנו נכנסים לקראת הסגר. אני מאוד הייתי שמח אם מישהו היה מקדם את הנושא של להחריג את הקונסרבטוריונים בתור מפעל חיוני כי לעשות עכשיו נתק של חודש ימים בין אלה שמתכוננים לבגרות, בין הנגנים לבין המורים זה פשוט מכה קשה מאוד. המגע הפיזי, הקשר היומיומי, הכנה ותרגול זה משהו שאי אפשר לוותר עליו. אנחנו נכנסים לתקופה של חגים פלוס סגר ואותם הנגנים שמתאמנים שעתיים שלוש ביום ולא נפגשים עם המורה זה פשוט יפגע בכל ההכנות שלהם. בסגר הקודם משום מה לא החזירו את הקונסרבטוריונים למרות שההדבקה הייתה נמוכה מאוד, זה בעיקר שיעורים פרטניים, אחד על אחד, עם שמירה על מרחק בין מורה לתלמיד ולא הייתה שום בעיה להחזיר את זה, אבל משום מה התמהמהו עם זה.
אני מבקש שהפעם מישהו ישים על זה לב. תודה רבה.
היו"ר מאיר כהן
¶
תודה רבה אדוני. אנחנו חוזרים לדודי ממשרד החינוך. דודי מבקש להבהיר עוד כמה דברים. דודי אנחנו לאט לאט מסתמן שבעצם התקציב שעליו אתה מדבר, 17,500,000 ₪ --
היו"ר מאיר כהן
¶
18,500,000, סליחה. הוא פחות ב-2,500,000 ₪ מתקציב 2017. כלומר המגמה היא צמצום ולא הרחבה של התקציב. בבקשה.
דודי מזרחי
¶
תודה. קודם כל אני מודה לך שאתה נותן לי להשלים.
סליחה שאני רגע משעמם אתכם בפרטים, זה נוגע קצת יותר לחברי הכנסת, אבל אני רוצה לשים את הדברים על השולחן.
קודם כל אני חושב שהכותרת של הדיון הזה, לפני מספר ימים לפני שהממשלה אישרה את הפעימה הנוספת של התקציב עמדנו בפני קיצוץ של 70% בקונסרבטוריונים שזה היה באמת בלתי מתקבל על הדעת ונלחמנו כדי להביא את המשאבים הללו, וכרגע הסיטואציה היא שהתקציב דומה למה שהיה שנה שעברה. אנחנו נעשה מאמץ להשוות אותו למה שהיה שנה שעברה, אני לא יכול להתחייב לזה, אבל יש סבירות לא מבוטלת לכך, זה אחד. שתיים, וזה דבר שחשוב לי להגיד בפני כולם, אבל בדגש עבורכם חברי הכנסת.
מה שקורה זה שבשנים האחרונות תקציבי הפעולות של הממשלה נשחקים- גם של משרד החינוך וגם של משרד התרבות, וכאשר הכנסת מאשרת קיצוץ באחוזים ניכרים בתקציבי הפעולות מידי שנה, וקיצוץ מובנה בעודפים המחויבים, כל התחייבות שנרשמת משנה לשנה מקוצצת בהתאם להחלטות הממשלה והכנסת ב-10%. המשמעות של זה, זה נשמע טכני ולקוני ויבש, אבל המשמעות היא שכמעט אין נושא בכל הפעילות של משרדי הממשלה, גם משרד החינוך ומשרד התרבות אני משוכנע, לא נמצא איתנו מנהל אגף תקציבים של התרבות, הוא היה מתייחס לזה גם, חה"כ פרומן אני מניח מכירה זאת היטב. המשמעות היא שכל הסעיפים הללו קוצצו ומקוצצים מידי שנה.
אין אף תוכנית שמישהו יברך עליה שהיא קוצצה. כל נושא הוא חשוב. החינוך המיוחד הוא חשוב, נוער בסיכון זה חשוב, מתנ"סים זה חשוב, קרב זה חשוב והיל"ה זה חשוב. אנחנו עושים כמיטב יכולתנו לאזן. אבל אי אפשר לרבע את המעגל. מצד אחד הכנסת מאשרת קיצוצים בתקציבי הפעולות כדי לכנס את התקציב לדברים חשובים אחרים. בסדר? אני לא נכנס לזה, זה החלטה של קובעי המדיניות. יש לזה השלכה בצד השני. התוספות שניתנו ב-2016 ו-2017 היו חד-פעמיות מיתרות שנוצרו בסוף השנה. ככל שתהיה אפשרות גם השנה נעשה זאת אותו דבר.
היו"ר מאיר כהן
¶
היות והייתי שר בממשלה ואני מכיר לפני ולפנים את הקיצוצים בתקציבי פעולות. אני חייב להגיד לך שכשר הרווחה, בפעם הראשונה שהתבקשתי לעשות את זה, הפקידות שאני מאוד אוהב ומעריך ואני לא מהשרים שחושבים שפקידות היא... כדאי ששרים יקשיבו לפקידות, כי בדרך כלל הם עושים שם אנשים שם מאוד חכמים ומנוסים, אבל שיקבלו החלטה. היו תמיד לוקחים את הנשמה היתרה שיש במשרד ומביאים לפניי ואומרים לי לקצץ. יש לי תחושה שזה קורה כמעט בכל מקום. תמיד אתה הולך ומציג לשר, שר חדש שמגיע, אתה לוקח את כל הדברים האלה: הקונסרבטוריון וקרן קרב, שזה הנשמה היתרה, שמבחינתי זה הנשמה האמיתית. אתה שם לו על השולחן ואומר, אוקיי, מהפעולות האלה תקצץ.
מה שאני רוצה להגיד דודי זה ככה, טווח הפעולה וטווח ההחלטות של שר הוא רחב מאוד, במיוחד במשרד החינוך. לא תשכנע אותי. בחיים. שה-1,500,000 ₪ שחוסכים מפעולות הקונסרבטוריון, שממילא הפעילות היא מצומצמת ודלה, זה הדבר שבלעדיו לא יהיו קיצוצים במשרד. אני לא בטוח שאתם הולכים לגעת, אני לא רוצה להטיף לכם מוסר חס ושלום, השר יודע לעשות את עבודתו. אני אומר מהניסיון שלי, אני תמיד הצלחתי להשיג קיצוצים ממקומות שלא ציפו. לא מהמקומות שכן כולם מצפים, שתבוא לאיזה מחלקה סוציאלית ותוריד מפה 100,000 ו-200,000. אמרתי באלה לא נוגעים. זה קודש הקודשים.
אם אתם תקבלו החלטה שפעילות של חינוך מיוחד ופעילות מהסוג הזה של נגינה ברחבי הארץ, במיוחד בגלל שיש ילדים שזו ההזדמנות שלהם להפוך למוסיקאים כי להורים שלהם אין לשלם 10,000 ₪ בחודש, וגם לא 1,000 ₪ בחודש. אני מדבר ממקומות שאני מכיר שהרשות משלמת את החבר'ה האלה. אם אתם תגיעו למסקנה שבקופסה הזאת שהיא קודש הקודשים לא נוגעים אף פעם ולא משנה, אתם, תאמין לי, תמצאו מאיפה לקצץ. האמן לי. אני מכיר את משרד החינוך, הייתי 27 שנים שם. לפני ולפנים אני מכיר את המשרד. תודה.
אבל שוב, זה לא התרסה, ואני לא מטיף לך.
דודי מזרחי
¶
אני לא רוצה חס וחלילה לא להתנצח ולא זה, פשוט ההבדל הוא והסיבה שלפעמים זה נדמה שכל הנושאים הרגישים כביכול הם אלו שמקוצצים, הנשמה היתרה כפי שקראת לה, היא משום שכל "הנשמה היתרה" נמצאת בתקציב הפעולות, והקיצוץ חל רק על תקציב הפעולות. לכן, זה סד שהוא כמעט בלתי אפשרי לצאת ממנו. אני מוכן, כמו תמיד, עשינו את בעבר עם וועדת חינוך לעבור על הדברים - -
היו"ר מאיר כהן
¶
דודי, לא אני הזמנתי אותך לכאן כי אני לא יו"ר הועדה ואני חושב שזה מבורך שאתה נמצא בוועדות האלה ונותן תשובות כי אתה הכי מוסמך. אני גם חייב להגיד מילה לטובתך, בסופו של דבר זה מסתדר. בסופו של דבר זה מסתדר, אז תודה רבה דודי.
יש עוד אדם אחד שאנחנו נשמע לפני שנשמע את חברי הכנסת ונסכם. בצלאל רוצה להגיד עוד משהו?
היו"ר מאיר כהן
¶
אורלי אני מבקש שכן תישארי כי את צריכה להגיד עוד כמה מילים. עוד דקה ברשותך. חשוב שאתן תשמיעו, את וטלי.
בצלאל קופרוסר
¶
-- אני אומר זה מאוד מאוד יפה ומכבד גם את המקצוע ההתייחסות הפרלמנטרית שלכם גם לעניין הזה. אני רוצה להגיד שאנחנו, משרד החינוך, לא אדישים לשונות, גם התרבותית והסוציו-אקונומית, ומבחני התמיכה שלנו אכן מותאמים גם לסיטואציות האלה. יש לנו מקדמי תמיכה דיפרנציאלים ברשויות. אם הייתי מציג את המצגת היית רואה שאנחנו נותנים תקצוב דיפרנציאלי לרשויות מאשכולות שונים. מחמש ומטה יש לנו תגבור של התקצוב. אנחנו מאוד מאוד ערים לעניין הזה. אנחנו אף פעם, בשום קיצוץ, לא הסרנו את העניין של המלגות מסדר היום על אף שזה.. תמיד נלחמנו שהתקציב ככל שהוא נמצא, אף פעם לא יופחת מתקציבי המלגות. אנחנו תמיד משתדלים שהערך המוסף שאנחנו מתקצבים שזה התזמורות, ההרכבים הקאמריים, הרב סגנוניים, התזמורות בז'אנרים השונים, כל המקצועות האלה שמעצימים את למידת המוסיקה אנחנו משתדלים גם לא לפגוע בהם אף פעם.
אני אומר בסוף, אנחנו רוצים לגדול. גם אנחנו במשרד נכנסים לדיון עמוק בעניין הזה, כי כשאתה רוצה לגדול ותקציב התמיכה נשאר אותו הדבר, בסוף פרוסת העוגה תתחלק ליותר קונסרבטוריונים וזה עשוי להיות בעיה. אנחנו בהחלט במשרד החינוך נכנס לאיזושהי חשיבה בעניין הזה ונשמח לעדכן אתכם - -
בצלאל קופרוסר
¶
-- בעניין הזה שבעיניי זה משמעותי כי יש באמת רשויות כמו דימונה ובמיוחד במחוז דרום ובמחוז צפון שלא נכנסו, או נפלטו ממעגל הפיקוח שהיינו רוצים.. תראה, הפיקוח בסוף זה לא רק כסף, זה גם הדרכה נכונה, זה גם מתווה פדגוגי נכון, זה גם עמידה על עקרונות, זה גם עצה טובה, זו גם הדרכה נכונה ושם אנחנו רוצים להיות.
היו"ר מאיר כהן
¶
אני תכף יגיד מה המסקנות של הדיון הזה. תודה רבה לך בצלאל.
אני רוצים בבקשה, אני מבקש לשמוע סיכום קצר של חברי הכנסת. טלי בבקשה גברתי.
טלי פלוסקוב (הליכוד)
¶
תודה אדוני יו"ר הזמני. קודם כל אני רוצה באמת להודות לכל אחד שלקח חלק בדיון הזה, ולך חברי, מאיר כהן. מי שמכיר את הנושא הזה אני חושבת שהוא נמצא כאן. אני רוצה להגיד כמה דברים. נכון שאנחנו נמצאים בקורונה, אבל החיים לא נגמרים. ההפך הוא הנכון. אני חושבת שהנושא של מוסיקה, הנושא של ביחד, כל מה שקשור לאומנות צריך ללוות אותנו יותר בימים האלה. כשאנחנו מדברים כאן על 1,500,000, אפילו אתם יודעים כששמעתי את הסכום הזה קצת חייכנו פה ביחד, אני בטוחה שאנחנו ביחד נגייס את אותם ה-1,500,000 שחסרים לתקצוב של שנה שעברה. הנטייה לפי דעתי, אנחנו צריכים להגיע לאותם 22,000,000 שדיברו ב-2017.
למרות כל הקשיים אני חוזרת ואומרת, מוסיקה זה דבר שעושה אנשים, הופך אנשים מחולים לבריאים. אנחנו חייבים לעשות את זה, אם אנחנו לא נלמד את הדור הצעיר להיות חלק ממוסיקה, לנגן, להרגיש מה זה מוסיקה, רבותיי, לחברה שלנו יהיה הרבה יותר קשה. לכן, אני קוראת לכולנו באמת, אני כבר עכשיו התכתבתי עם מנכ"ל משרד החינוך, ואני אעשה את הכל כדי בשלב הראשון להחזיר את אותם 1,500,000, ובשלב השני זה להילחם על כך שהתקציב יחזור ל-22,000,000 ₪.
אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם)
¶
כן. אני רוצה להעלאות איזושהי נקודה עקרונית כי בשבועות האחרונים דנו בכל אותן תוכניות שאתה בחלק הזכרת, כי הן כולן לא נמצאות בבסיס תקציב משרד החינוך, למרות שהן כבר 20 ו-30 שנים במשרד. וזאת השאלה הראשונה- איך יכול להיות תוכניות שהמשרד מאשר אותם שנה אחרי שנה, לא דאג לאורך השנים להכניס אותם לבסיס התקציב? ולא כל פעם להילחם דווקא על האוכלוסיות המוחלשות, דווקא אלה שצריכות את אותן תוכניות ואחר כך אם נראה באחד היעדים הראשונים צמצום פערים. מה, כאילו, זה לא מתיישב אחד עם השני. זאת נקודה ראשונה. לבחון את זה לקראת התקציב הקרוב או תקציב 2021 איך יותר תוכניות נכנסות לבסיס התקציב. כמוך וגם כמוני אנחנו יודעים שיש מקומות אחרים שאפשר קצת את השומנים להוריד.
דבר שני, אנחנו מדברים על קיצוץ של 20% במהלך ארבע השנים האחרונות בתקציב הקונסרבטוריונים. אז אני רוצה שנקרא מפה קודם כל להחזיר במיידי את ה-1,500,000. זה נראה לי מובן מאליו. ב' להציב יעד חדש לתקציבים הבאים להכפלה של תקציב משרד החינוך, ולהכפלה ושילוש מספר הילדים. חברים אנחנו צריכים להפנים מה הערך המוסף של ההשקעה המוסיקלית בכל אחד מהילדים, כי אחרת מי נפגע? בעיקר הילדים בפריפריה החברתית והגיאוגרפית, משיטים את ההוצאה להורים – מי שאין לו- לא מקבל, לא מתפתח כמו שאני הייתי רוצה לראות את הילדים מתפתחים על בסיס האומנויות והספורט. אז 1,500,000 חברים, תעשו שיעורי בית, אנחנו לא צריכים למצוא לכם. אם הייתי צריכה למצוא הייתי מצביעה לכם מאיפה.
היו"ר מאיר כהן
¶
תודה רבה. אני בכל זאת, למרות שהתחלנו לסכם, אני רוצה לשמוע ולו לדקה או שניים את לורן סחמיסה מנהל הקונסרבטוריון במהיליה. הוא עדיין איתנו? הוא יצא. אני מצטער.
בכל אופן חברים, בואו נסכם. אחד, היות וזה דיון מהיר, אני מבקש גברתי מנהלת הועדה, שייערך בעוד כחודשיים, עד חודשיים, דיון מקיף בכל מליאת וועדת החינוך בנוכחות מנכ"ל משרד החינוך והמפמ"רים למוסיקה על כל פניהם. אני חושב שלא נסתפק בדיון מהיר, צריך להיות דיון הרבה יותר עמוק, של הרבה יותר שעות, שיגיעו לכאן האנשים ויספרו מה הם מתכוונים לעשות, במיוחד לאור העובדה שגם ב-2016 ישבה הוועדה על המדוכה בכדי לטפל בקונסרבטוריונים.
הדבר השני, אני מצטרף לקריאה של חבריי ומבקש מדודי, האיש הטוב ממשרד החינוך שאחראי על התקציבים, לחזור לוועדה בעוד שבועיים. יהיה סגר, אבל אנחנו עובדים. לחזור ולהגיד האם יש סגירה של אותם 1,500,000 ₪. אני מבקש מחה"כ טלי פלוסקוב, את אמרת שדיברת עם המנכ"ל, כל עזרה תעזור. ואם את תדעי לדבר עוד פעם עם המנכ"ל ולדאוג לזה, אני יודע שבתוך הכסף הזה יש כסף מלגות שמחכים להם.
הדבר השני, בוודאי ובוודאי להחזיר ב-2020 את התקציב, לאחר שיאושר כמובן, להחזיר את זה ל-2017 שזה 21,500,000 ₪. והדבר הכי חשוב, שבסופו של אותו דיון אנחנו נרגיש שיש איזושהי פריצת דרך, גם בהתייחסות לקונסרבטוריונים למיניהם, וגם בתקצובם.
אני רוצה להגיד, ועזרה לי מנהלת הוועדה, לסגור את הישיבה הזאת ולהגיד שאם מדינת ישראל רוצה עוד ארתור רובינשטיין, ליאור אלמליח, יהודי מנוחין, יצחק פרלמן, תום כהן, תזמורות של האנדלוסית, אם באמת המדינה רוצה שיהיו לה כאלה שגרירים בארץ וברחבי העולם אין מנוס, אלא להבין שמוסיקה בגיל צעיר, הכשרה של תלמידים, איתור של תלמידים כאלה ולתת להם את האפשרות לגעת בכלים וללמוד לנגן בהם זה חלק מהנשמה הגדולה של המדינה הזאת. אני לא רואה שום הבדל. אורלי את צודקת. מה שאנחנו הצלחנו לחולל עם תזמורת של בית ספר, שנת 1993 פתחתי בבית ספר שניהלתי תזמורת בית הספר שניגנה תוך שנה. זה היה בשילוב עם הקונסרבטוריון המקומי. מה שהצלחנו שם לעשות עם תלמידים, אני משער שלא היינו מצליחים לעשות בשום שדה אחר. תודה רבה למנהלת הועדה, תודה רבה לכל העובדים, תודה רבה לחברי הכנסת ונעבור לעיר אילת במקום הבא.
תודה רבה. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 10:28.