פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



16
הוועדה המיוחדת לזכויות הילד
16/09/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 30
מישיבת הוועדה המיוחדת לזכויות הילד
יום רביעי, כ"ז באלול התש"ף (16 בספטמבר 2020), שעה 9:30

ספרות ילדים בערבית - ישיבה לזכרה של ד"ר חנאן ג'ראייסי- כרכבי

חברי הוועדה: יוסף ג'בארין – היו"ר

עאידה תומא סלימאן

וופא זיידן - מרצה, המכללה האקדמית הערבית לחינוך בישראל, חיפה

עאמר דהאמשה - ד"ר, חוקר, המכללה האקדמית הערבית לחינוך בישראל, חיפה

ראמז ג'ראייסי - בעלה של ד"ר חנאן ג'ראייסי

זוהיר כרכבי - אחיה של ד"ר חנאן ג'ראייסי

ראויה בורבארה - מנהלת תחום דעת שפת אם ערבית במגזר הערבי, משרד החינוך

ד"ר ראפע יחיא דראושה - מרצה, מכללות להכשרת מורים

ד"ר אימאן נחאס - המכללה האקדמית הערבית לחינוך בישראל, חיפה

וופא ג'מאל זיידאן - רכזת הדרכה בגיל הרך במכללה הערבית לחינוך בישראל, חיפה

עלא חליחל - מנהל פרויקט, מרכז הספר והספריות

לואי ותד - חוקר ספרות ילדים ונוער, מרכז הספר והספריות

מונא סרוג'י - עורכת ספרי ילדים, ספריית אלפאנוס

ד"ר האלה אספניולי - פנסיונרית, מרכז אלטופולה

נבילה אספניולי - מנהלת מרכז אלטופולה

גלית חזן רוקם - חברה של ד"ר חנאן ג'ראייסי

תמי ברנע

ס.ל., חבר תרגומים




ספרות ילדים בערבית - ישיבה לזכרה של ד"ר חנאן ג'ראייסי- כרכבי

בוקר טוב לכולם. אני פותח את ישיבת הוועדה לזכויות הילד, היום יום רביעי, 16 בספטמבר, ישיבה שעוסקת בנושא ספרות ילדים בחברה הערבית בישראל. הישיבה הזו מוקדשת לזכרה של ד"ר חנאן ג'ראייסי-כרכבי. אנחנו נפתח את הישיבה הזו בהתייחסות למורשת של ד"ר ג'ראייסי-כרכבי, לעשייה שלה, לתרומתה בתחום של ספרות ילדים בערבית ונרחיב את הדיון לאחר מכן לנושאים ולהיבטים כלליים של ספרות ילדים בחברה הערבית.

אני רוצה לברך את מר ראמז ג'ראייסי, ראש עיריית נצרת להרבה שנים, מהנהגת הציבור הערבי בישראל והוא גם בן זוגה ושותפה של ד"ר ג'ראייסי-כרכבי. אני מברך גם את זוהיר כרכבי, אחיה של ד"ר ג'ראייסי-כרכבי, גם מהנהגת הציבור הערבי וחבר בעיריית שפרעם. תודה רבה שהגעתם לדיון כאן.

אני גם מברך ומודה לכל המשתתפים בזום. כפי שאתם יודעים, נסיבות הקורונה לא מאפשרות נוכחות פיזית בכנסת, אבל אני רואה גם שיש לנו הרבה שותפים בדיון הזה גם בזום.

(אומר דברים בשפה הערבית להלן התרגום החופשי)

יישר כוח לכולם, ובאמת תודה רבה על הסיוע בהכנות לדיון הזה ולישיבה הזו. הייתי רוצה שהישיבה תתנהל בערבית, אבל כפי שאתם יודעים, הפרוטוקול פה צריך להירשם גם בגלל חשיבותו לישיבות של הכנסת, על כן הישיבה תתנהל בשפה העברית, אבל זה לא מונע התייחסות, ע"י משפטים ובחלק מהזמן הנתון לדובר, לדבר בשפה הערבית.


אני רוצה לפתוח בכמה ציוני דרך בקורות החיים לזכרה של ד"ר חנאן כרכבי-ג'ראייסי. אני אעשה את זה בהתחלה בערבית ואחר כך בעברית.

(אומר דברים בשפה הערבית להלן התרגום החופשי)

ד"ר חנאן כרכבי-ג'ראייסי היא סופרת וחוקרת ומרצה חלוצה בתחום הייעוץ, החינוך וספרות הילדים, בעיקר הספרות הפלסטינית המקומית. היא התמחתה בחקר סיפור המעשייה העממי הפלסטיני, חקרה ולימדה אותו, סיפרה אותו וקיימה דיאלוג סביבו, כתבה עליו ועסקה רבות בשימורו וחידושו. חנאן נולדה בעיר שפרעם שבגליל, בשנת 1960, היא חיה וגדלה שם עד סיום לימודיה לתיכון. היא קיבלה תואר ראשון בייעוץ חינוכי ושפה וספרות אנגלית באוניברסיטת חיפה בשנת 1982, ותואר שני, בהצטיינות, בייעוץ חינוכי מהאוניברסיטה העברית בירושלים בשנת 1986.

בשנת 2007 קיבלה חנאן תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית בירושלים על עבודת מחקר בנושא הזיקה בין עולם המעשייה הפלסטינית לבין עולמם של ילדים בנצרת, עיר ערבית פלסטינית בישראל. בשנת 1987, נישאה חנאן למהנדס ראמז ג'ראיסי, ראש העיר נצרת לשעבר, ועברה לגור בעיר נצרת שהושפעה ממנה והשפיעה עליה, עד יום פטירתה. ראמז וחנאן הביאו לעולם שלוש בנות: רע'ד, רולא ושאדן.

בין השנים 94' ל-2019 עבדה ד"ר כרכבי-ג'ראייסי כמרצה וחוקרת אקדמית ומנחה סטודנטים לתואר שני בתחום ספרות הילדים והספרות העממית במכללה האקדמית הערבית לחינוך בחיפה. שם היא ייסדה בשנת 1995 את המרכז לספרות ילדים אותו ניהלה במשך מספר שנים. ד"ר כרכבי-ג'ראייסי כיהנה כראש החוג לגיל הרך במכללה למשך שלוש שנים גורליות וחשובות בתהליך ההתפתחות המקצועית והאקדמית של המכללה לקראת הזכאות להענקת תואר שני בחינוך.

ד"ר כרכבי-ג'ראייסי הייתה גם פעילה פמיניסטית, חברתית ופוליטית שהשפיעה על הזירה התרבותית והאזרחית והפוליטית הפלסטינית המקומית באופן כללי, ובנצרת בייחוד. והייתה שותפה בהקמה של מוסדות אזרחיים המתמחים בשימור וחקר ספרות הילדים והפולקלור הפלסטיני ובראשם מרכז לילדים ועמותת "שאמא" לאומניות עממיות ומשלוחי יד מורשתיים. לד"ר חנאן כרכבי-ג'ראייסי פרסומים רבים בתחומי הייעוץ, ספרות ילדים וחקר הסיפור העממי הפלסטיני, ובתוך זאת מאמרים אקדמיים בערבית, עברית ואנגלית, והן ספרים.

ד"ר ג'ראייסי-כרכבי הלכה לעולמה ביום 23 במאי 2020, אך השאירה לנו מורשת תרבותית ואנושית ועשייה אקדמית גדולה וחשובה ופורצת דרך בתחומי ספרות ילדים והסיפור העממי הפלסטיני, בהם עבודות שנמצאות עדיין בשלב ההוצאה לאור. יהי זכרה ברוך.

בנוסח יותר מקוצר בשפה העברית, אנחנו נעלה את המסמך של קורות החיים גם לאתר שלנו, אז אפשר לקבל את כל הנוסח יחד עם כל הפרסומים באתר של הוועדה. ד"ר חנאן כרכבי-ג'ראייסי היא סופרת וחוקרת ומרצה חלוצה בתחום הייעוץ, החינוך וספרות הילדים, בעיקר הספרות הפלסטינית המקומית. היא התמחתה בחקר סיפור המעשייה העממי הפלסטיני, חקרה ולימדה אותו, סיפרה אותו וקיימה דיאלוג סביבו, כתבה עליו ועסקה רבות בשימורו וחידושו.

בשנת 2007 קיבלה חנאן תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית בירושלים על עבודת מחקר בנושא הזיקה בין עולם המעשייה הפלסטינית לבין עולמם של ילדים בנצרת, עיר ערבית פלסטינית בישראל. בין השנים 94' ל-2019 עבדה ד"ר כרכבי-ג'ראייסי כמרצה וחוקרת אקדמית ומנחה סטודנטים לתואר שני בתחום ספרות הילדים והספרות העממית במכללה האקדמית הערבית לחינוך בחיפה. שם היא ייסדה את המרכז לספרות ילדים אותו ניהלה במשך מספר שנים. ד"ר כרכבי-ג'ראייסי כיהנה כראש החוג לגיל הרך במכללה למשך שלוש שנים גורליות וחשובות בתהליך ההתפתחות המקצועית והאקדמית של המכללה לקראת הזכאות להענקת תואר שני בחינוך.

ד"ר כרכבי-ג'ראייסי הייתה גם פעילה פמיניסטית ופוליטית שהשפיעה על הזירה התרבותית והאזרחית והפוליטית המקומית ובאופן כללי והייתה שותפה בהקמה של מוסדות אזרחיים המתמחים בשימור וחקר ספרות הילדים והפולקלור הפלסטיני. לד"ר חנאן כרכבי-ג'ראייסי פרסומים רבים בתחומי עיסוקה, הן מאמרים אקדמיים בשלוש השפות והן ספרים.

ד"ר ג'ראייסי-כרכבי הלכה לעולמה ביום 23 במאי 2020, אך השאירה לנו מורשת תרבותית ואנושית ואקדמית גדולה וחשובה, כתיבה ומחקר רבים בתחום ספרות הילדים והסיפור העממי הפלסטיני. מורשתה ופועלה ילוו אותנו עוד שנים רבות, יהי זכרה ברוך.

כפי שאמרתי, אנחנו מעלים בערבית ובעברית את קורות החיים והפרסומים למי שירצה גם להעמיק בעשייה האקדמית שלה.

לגבי ספרות הילדים בערבית, אני מניח שהשותפים לדיון יסכימו איתי שספרות הילדים בחברה הערבית מתמודדת עם קשיים משמעותיים מאוד והמצב מוליד מחסור קשה בספרות ילדים בערבית, הקשיים האלה פוגעים בראש ובראשונה בילדים ובילדות ערביים, בעולמם התרבותי והרגשי וכן ברווחתם.

אני שומע מהשטח, מאנשים שאני מדבר אליהם, מחוקרי הספרות, מהסופרים עצמם וכמובן גם מהורים לילדים על היעדר תקציבים ועל היעדר משאבים ממשרדי החינוך והתרבות שמונע את היצירה ואת הכתיבה באופן הראוי. אני שומע על קשיים של הוצאות הספרים בערבית, הוצאות שלפעמים רואות אולי בספרי הילדים כדבר שאינו מכניס מספיק כסף ולכן לא ממהרות להשקיע בתחום הזה. אני גם שומע על קשיים גדולים ביבוא ספרי ילדים מהעולם הערבי, העולם התרבותי והזהותי הרחב של הילדים והילדות.

כל זה גם מוביל למצב שלפי נתונים שקיבלתי, נתונים עדכניים, ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, שבעצם מראים באופן ברור ששיעורם של הילדים ובני הנוער הערבים שאינם קוראים בכלל גבוה באופן משמעותי מהשיעור המקביל בחברה היהודית. לכן אנחנו נרצה גם לבחון את מעמדה של ספרות הילדים בחברה הערבית ואת האתגרים שהספרות הזאת מתמודדת איתם. יכול להיות שדווקא בימים האלה, שיש זמן יותר להיות בבית גם לקראת הסגר שמתקרב, ההורים ואנחנו נרצה לחפש ספרות לקרוא לילדים שלנו ואז גם נתקרב יותר ונבין יותר את עומק הקשיים הללו.

אני רוצה לפתוח במילות פתיחה של מר ראמז ג'ראייסי, ראש עיריית נצרת לשעבר ובן זוגה ושותפה לדרך של המנוחה ד"ר ג'ראייסי-כרכבי. תפדאל, ראמז.

(אומר דברים בשפה הערבית להלן התרגום החופשי)

בוקר טוב לכולם, אלה המשתתפים בישיבה ואלה שישתתפו באמצעות הזום. ראשית כל ברצוני להביע את תודתי והערכתי על היוזמה של יו"ר הוועדה ח"כ ד"ר יוסף ג'בארין, אשר דאג להכנות ולהסדיר את ענייני הישיבה הזו, המשתתפים בישיבה הזו, עמיתיי וחבריי.

תודה לכם, תודה לכל אלה, במיוחד לד"ר יוסף ג'בארין, לכל אלה שטרחו והכינו לישיבה הזו. אני רואה בישיבה המיוחדת הזאת, שמוקדשת לזכרה של חנאן, מסר חשוב גם לחברה בכלל, לחברה שלנו בפרט, שאנשים שתורמים ויש להם השפעה זוכים ויזכו להערכה. זה מסר חברתי חשוב.

גם המסר השני שאני רואה בחשיבות של ההתייחסות לגיל הרך במיוחד ולילדים, גם בספרות וגם בהתייחסות ממסדית מתוך הבנה עמוקה שההשקעה בגיל הצעיר, בגיל הרך, בילדי הגן, בילדים בבתי הספר, היא השקעה חשובה לטווח ארוך והיא חשובה במיוחד לאור השחיקה בערכים שמתרחשת לא רק בחברה שלנו, אלא בכלל, והחשיבות להקנות ערכים ולשמר ערכים חיוביים ולהעניק לילדים קטנים גם הזדמנות להיחשף לאותם ערכים חיוביים. זה כמובן חשוב להתפתחותם של אותם ילדים.

קצת משהו אישי. חנאן היא אישה מיוחדת, הייתה לי הזכות לחיות ביחד איתה ולגדל משפחה יחד איתה במשך כ-30 שנה, אבל עוד לפני, היא באה ממשפחה בשפרעם, רוחי ועבלא כרכבי, משפחה שטיפחה חינוך ותרבות וגם גילתה מנהיגות מצעירותה כשהייתה בבית ספר תיכון, בפעילות של תלמידי תיכון, סטודנטים מאוחר יותר, מעורבות קהילתית ופעילות חברתית ופוליטית שיש בה חזון לשנות ולשפר בחברה הערבית.

חנאן אישה מיוחדת, היא עשתה את הדוקטורט שהתבסס על מחקר שדה כשהייתה אם לשלוש בנות. זה לא דבר פשוט להגיע לירושלים, לאוניברסיטה העברית, ללמוד ולקיים ישיבות ופגישות ובסוף להגיש את התזה, את הדוקטורט למעשה שהוא בנושא אוונגרדי של חקר ההשפעה של המעשיות הפלסטיניות על ילדים, השפעה גם ערכית וגם מנטלית וגם סוציאלית, סוציולוגית ופסיכולוגית. כמובן זאת הייתה עבודה מיוחדת שמאוחר יותר גם כתבה עליה ופרסמה מאמרים רבים בשלוש שפות.

אני אומר בגאווה שהיא גידלה שלוש בנות מצליחות, כל אחת בתחום שלה, בתקופה שהייתי מאוד עסוק בענייני עיריית נצרת ובפעילות ציבורית ובזכותה הן בנות מצליחות, מצליחות בכל המדדים וגם שהן בנות שמטפחות ערכים, בנות ערכיות מאוד. לא בכדי היא בחרה גם בעבודת המאסטר וגם בדוקטורט שלה להתייחס לנושא של הערכים ושל ההתפתחות הערכית והחשיבות להשפיע כדי להקנות ערכים חיוביים לצעירים ולנוער. הדבר מקבל משנה חשיבות כאשר אנחנו רואים שבחברה שלנו, וגם בחברה בכלל, העניין של שחיקה בערכים והאלימות הדוהרת היא משפיעה באופן מאוד מאוד קשה ושלילי על החברה. היא כתבה גם בתחום הזה של ההתמודדות עם האלימות בחברה.

היא תרמה מאוד בתקופה שהייתי גם ראש עיריית נצרת במיוחד לחברה בעיר נצרת. אחד הדברים המאוד חשובים, היא יזמה באותה תקופה הכנת מעורבות, הכנת מתווה למעורבות של ילדים בבתי ספר במסגרת פרויקט נצרת 2000 שבסופו של דבר המתווה הזה הוכתר בהוצאת ספר, 'אלנאצר אלבלדי', 'נצרת עירי', שהוכנס לתוכנית הלימודים בבתי הספר לנצרת כיחידת לימודים בכיתה ד'. אני מקווה שהוא עדיין משמש, אני כמובן לא יודע, אבל בכל אופן העיסוקים שלה בחינוך, גם בבתי ספר תיכוניים, נצרת, מכללת מר אליאס אעבלין, המכללה האקדמית לחינוך ערבי בחיפה, מכללת אורני הפעילות האקדמית שלה ענפה והיא לא הפסיקה ללמוד, היא לא הפסיקה להשתתף בסמינריונים, בתוכניות לרכישת ידע והרחבת הידע שלה.

היא לא הסתפקה במה שהיא השיגה, כל הזמן היא הייתה דינמית והמשיכה לנסות ולהתפתח ולפתח. יש לה מפעל חיים מאוד מפואר שאנחנו נעשה להנצחתו, המשפחה, חברים ובכלל זה הקמת ספרייה מיוחדת, ציבורית, לספרות ילדים ומרכז שיתמוך גם בסטודנטים שמכינים עבודות באוניברסיטאות בתחום של ספרות ילדים ובתחום של חינוך בכלל וגם תהיה לעידוד הספרות לילדים בשפה הערבית וגם להענקת פרסים לסופרים ומעצבי ספרות ילדים בחברה הערבית.

שוב, אני מודה לכל אלה שטרחו להגיע או להשתתף איתנו בזום. תודה רבה ל כולם.

שוקראן, ראמז. גם השלמת הרבה מקורות החיים שהיה חשוב לשמוע, אני בהחלט גם מברך על היוזמה של המשפחה לתרום לקידום הנושא הזה של ספרות ילדים בחברה הערבית על ידי הפרויקטים שציינת והספרייה הייחודית לזכרה של ד"ר כרכבי-ג'ראייסי. אין ספק שאלה יוזמות חשובות ומבורכות לתחום.

אני רוצה שנשמע בהתחלה את דבריה של פרופ' גלית חזן רוקם. פרופ' חזן רוקם הייתה מנחה של חנאן והיא הקליטה את דבריה במיוחד לדיון הזה.

כבוד חבר הכנסת יוסף ג'בארין, כבוד ראש עיריית נצרת לשעבר, ראמז ג'ראייסי, מכובדותיי ומכובדיי, תודה שזומנתי לומר דברים לזכרה המאיר של חברתי ותלמידתי ד"ר ג'ראייסי לבית כרכבי.

ד"ר חנאן ג'ראייסי היא אחת האנשים האציליים, העדינים, יישרי המחשבה שהכרתי מימיי. כל דמותה שלחה לסביבתה מסרים של טוב ושל חן, כולה סבלנות וסובלנות, כבוד לזולת וקבלת העולם על האור והצל שבו יחד עם רצון אמיתי להרבות את הטוב ולהמעיט את הרע.

לאחר סיום בהצטיינות של תואר שני בחינוך באוניברסיטה העברית היא ביקשה לכתוב עבודת דוקטור שתשלב את התמחותה בחינוך הגיל הרך עם תחום הסיפורת שבעל פה והמסורת העממית מתוך הכרה בחשיבות התחום לחברה, להורים ולילדים. חנאן בחרה לעסוק בשינויים הנכנסים בסיפורי העם בערבית באזור נצרת המסופרים במסגרת החינוך הפורמלי של ילדים בגיל הגן על ידי גננות וצוות חינוכי אחר, או בחינוך הלא פורמלי, במיוחד המשפחתי, מפי הורים וקרובי משפחה מבוגרים אחרים.

היא יצאה לדרך במרץ וערכה עבודת שדה של ריאיונות ושיחות עם גננות, הורים, ילדות וילדים. עבודתה חשפה דינמיקה מרתקת בין שינויים של פרטי מציאות כמו כלי רכב וכלי בית לעומת המציאות המסורתית, שינויים לשוניים בעקבות השפעת אמצעי תקשורת המונים והשפעות הגומלין בין הערבית והעברית ושינויים באורך הסיפור ומורכבותו בגלל שינויים בקצב החיים. בעיקר היא הצביעה על עמידותו של אוצר הסיפורים הפלסטיני הגלילי מבחינת הנושאים, הסמלים ודמויות מן הפולקלור המקומי או הערבי הכללי.

חנאן השקיעה במחקרה את ידיעותיה הרבות בחינוך הגיל הרך ואת רגישותה הספרותית והאנושית. העבודה עמדה בכל הדרישות וזיכתה את חנאן בתואר דוקטור לפילוסופיה של האוניברסיטה העברית, לגאוות המשפחה, ידידיה ומורתה, אני.

לצד השקעתה הרבה בעבודת המחקר חנאן ראתה במשפחה שדה פעולה ויצירה מרכזי. היא דיברה באהבה ובגאווה על משפחתה, תמכה בבנותיה בלימודים ובבחירות מקצועיות ואחרות והביעה תמיכה רבה וגאווה על שליחותו הציבורית, הרעיונית והפוליטית החשובה של בן זוגה ראמז ג'ראייסי ועל פעילותה הציבורית והמקצועית של בתה רגד ג'ראייסי.

את ידיעותיה גייסה ד"ר ג'ראייסי לטובת עבודתה האקדמית כמרצה במכללה האקדמית הערבית לחינוך בחיפה, שם ובמסגרות חינוך גבוה אחרות הפיצה את תורתה וחלקה את ידיעותיה עם מחנכות ומחנכים להרבות הבנה לחשיבות ההתייחסות למורשת התרבותית ובמיוחד הסיפורים המסופרים לילדים בגיל הרך, בעיצוב אישיותם וזהותם בחברתנו הרב תרבותית כדרך לחזק את ערכי השוויון והצדק, שרק הם בסיס לחברה שתוכל להתמודד עם האתגרים שהמאה ה-21 מציבה בפנינו ותמשיך להציב בפנינו, חשיבות מיוחדת להעניק ערכים אלה לילדים ולילדות שבהן טמון העתיד ושאין להם הכוח לשמור על עצמם והם ניזונים מפי המבוגרים.

זו הייתה אמונתה של חנאן. לכן חשובה כל כך עבודת הוועדה שיש לי הכבוד לדבר בפניה. יהיה זכרה של ד"ר חנאן ג'ראייסי, אצילת הנפש והחכמה, תמרור מאיר בדרכנו לחברה מתוקנת וצודקת. תודה.

תודה רבה לפרופ' חזן רוקם. מילים מאוד חשובות על תרומתה האקדמית והמחקרית של ד"ר כרכבי-ג'ראייסי.

אני רוצה לפנות לד"ר אימאן נחאס, סגנית מנהלת המכללה הערבית האקדמית בחיפה.

תודה. בוקר טוב לכולם.

(אומרת דברים בשפה הערבית להלן התרגום החופשי)

תודה. בוקר טוב לכולם. בוקר טוב ויישר כוח לכולם, תודה ד"ר על שהזמנתם אותי הים בכדי שאייצג את המכללה ולדבר על העמיתה המצוינת, אשר כולנו הפסדנו אותה, ד"ר חנאן.

אני הכרתי את חנאן באופן אישי בשנות ה-90, בדיוק ב-1990, כשהיא הסכימה לראשונה להתראיין ואז היום היה סביב המקצוע שלה כיועצת חינוכית. אני אז הייתי בתחילת דרכי, הכרתי דמות מאוד רגועה, עמוקה, חיובית, אמפתית, מאוד שמחתי להכיר אותה אז. נפגשתי איתה שוב במכללה האקדמית הערבית, היא נכנסה למכללה בשנת 95', אני שוב פגשתי אותה בשנת 2002.

נפגשתי עם אותה דמות אקדמית, היא כיהנה כראש החוג לגיל הרך במשך חמש שנים, במהלך חמש השנים האלה היא קידמה את החוג הזה, קידמה את המחקר, היא מאוד תמכה בצוות שהיה לה. אני זוכרת את המעבר שלה בתקופה של בקרת האיכות שהייתה בחוג, איך שהיא גייסה את כל המרצים, היא עבדה על קידום החוג והיא הצליחה לעשות זאת. הרבה מהעמיתים שמה התחילו לחקור בזכותה ואיתה. היא עודדה אותם. היא גם גייסה אנשים מקצועיים מבחוץ, הכניסה ובזכותה נכנסו הרבה אנשי צוות שהיא הכירה, היא קידמה והיה לה חשוב שהמכללה תקבל את כל הכוחות שנמצאים והקיימים בחברה הערבית ושיקדמו את החברה הזאת.

במיוחד היא תרמה רבות לייסוד המרכז של ספרות הילדים במכללה, היא קידמה את זה, היא האמינה בחשיבות של ספרות ילדים ביחד עם עמיתי ד"ר ראפע יחיא, שידבר עוד מעט, הם ייסדו את המרכז הזה, קידמו את המרכז הזה והמרכז עדיין בזכותה ובזכות אחרים מתפקד ואנחנו מנסים כל כולנו שהמשאב הזה יישאר.

היא קיבלה תמיכה רבה מנשיא המכללה, כבוד עורך הדין זכי כמאל ויחד עם המנהלת, פרופ' רנדה עבאס, הם תמכו בה, הם תמכו בקידום שלה, הם האמינו ביכולות שלה, האמינו ברוגע שהיא הפגינה ובמקצועיות שהיא נתנה וסיפקה.

אני זכיתי להיות קולגה שלה, קולגה ברובד המקצועי האקדמי. זכיתי להכיר אישה מאוד חכמה, רגועה, אמפתית, אני כל הזמן אומרת, יש אנשים שעובדים רבות על מנת להיות יועצים, היא הייתה יועצת חינוכית, היא הייתה בִּילְד אִין, התכונות שלה, האופי שלה, האישיות שלה המאוד ייחודיים. שיהיה זיכרונה לברכה. תודה לכולם.

שוקראן, אימאן, תודה רבה. נשמע את חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. היא איתנו בזום. בוקר טוב, עאידה.

בוקר טוב, יוסף, בוקר טוב לראמז ולבנות, בוקר טוב לכולם. הייתי באמת רוצה להשתתף לכבודה של חנאן בדיון הזה פיזית בכנסת, לצערי אני נמצאת בבידוד ולא יכולתי להיות חלק מהיוזמה המבורכת שכולנו מודים לחבר הכנסת, יושב ראש הוועדה, חברנו יוסף ג'בארין על היוזמה באמת, גם במישור האישי לתת את הכבוד המתאים לאישה יקרה מאוד, חנאן, ולמורשת שלה, אבל גם בממד הציבורי, שאנחנו גם נביא את ההצלחות, את האנשים שתורמים ותרמו לחברה שלנו ועוזרים לנו להתפתח ולהחזיק מעמד בצל כל האתגרים הקיימים בחברה היום, כמו שחנאן עשתה בשקט, בשקט רב.

אני חושבת במיוחד שלחנאן, וזה לא במקרה, שכל מי שידבר היום ידבר על השקט שיש בחנאן. הלוואי עלינו רבע מהשקט הנפשי והשקט שהיא נתנה לכל אלה שסובבים אותה, להתחיל במר ראמז, שעמד מול אתגרים לא קלים בתפקיד הציבורי שלו, וגם לכל אלה שסבבו אותה, נשים וגברים. את האצילות שהייתה בנפש של חנאן כולנו הרגשנו, הרגשנו אותה גם בימים הכי קשים כאשר המשפחה שלה אפילו הייתה חסרת ביטחון, ביטחון אמיתי פיזי, היא החזיקה מעמד והייתה רגועה והרגיעה את כולם.

אם יש מישהי שאפשר להגיד מים שקטים חודרים עמוק אז אפשר להגיד את זה על חנאן. היא חדרה לנפשות של כולנו. אם היינו קרובים אליה וחברים או אם היינו רק מכירים. אני לא יכולה להגיד שהיה לי הכבוד להיות חברה טובה שלה, אבל תמיד הרגשתי את היכולות שלה, קראתי את הספרות שלה, נדהמתי תמיד מהרוגע והעומק שהיא גם שידרה בעבודה המקצועית שלה וגם בחיים האישיים.

ראמז, תודה. אני אומרת לך תודה בשם תושבי נצרת, שהצלחת להביא לנו אשתו של ראש עיר שתרמה רבות לעיר הזו והפכה להיות חלק מהנוף החברתי והחינוכי בתוך העיר. אנחנו נמשיך לזכור את זה תמיד ובכל פעם שאני אקרא מהספרים ללמוד איך אני אגדל את הנכדים שלי חנאן תהיה שם. תודה, יוסף.

שוקראן, עאידה. תודה רבה. אני רוצה לומר שקיבלנו הרבה בקשות מחוקרים ומכרים ושותפים לדרך של חנאן להשתתף ולומר את דברם, אז נשתדל לאפשר לכמה שיותר דוברים, אנחנו נוכל להמשיך עד 11:00 אחר כך יש מליאה. אני מציע לסכם את הדברים בשלוש-ארבע דקות לכל דובר ושכל דובר יוסיף את הפרספקטיבה שלו גם בעניין הזה ואולי גם בנושא הכללי של ספרות ילדים ערבים.

נשמע כרגע את מונא סרוג'י. מונא היא גם שותפה לדרך וגם מכירה מקרוב את חנאן. תפדאלי, מונא.

(אומרת דברים בשפה הערבית להלן התרגום החופשי)

בוקר טוב לכולם, ותודה רבה ד"ר יוסף על ההזדמנות הזו להשתתף.

קשה לי להגיד על חנאן. אני כל פעם מדברת על חנאן ואני מרגישה שאני מאוד מתרגשת. חנאן הייתה יותר מחברה טובה, חברת נפש ורוח, היא הייתה גם אחות בשבילי, אנחנו עבדנו ביחד, התחלנו את העבודה ביחד במרכז אלטופולה בנצרת בשנות ה-90, פיתחנו ביחד, גם עם שאר הצוות, נבילה, האלה ואחרות, גם בתחום של ספרות ילדים ועברנו דרך ארוכה שהיו בה גם קשיים וגם הצלחות.

אני מרגישה אישית שזה אובדן אישי בשבילי, שקשה לי לעבד אותו, קשה לי לתפוס אותו. חנאן תהיה בתוכי ומלווה אותי בכל הדברים היפים והיופי שיש בעולם. תודה רבה על ההזדמנות הזאת. אני מעוניינת ואשמח גם להשתתף בדיון סביב ספרות ילדים בהמשך הישיבה הזאת.

תודה, מונא. אני מציע לשמוע שתי שותפות לדרך בעשייה, העשייה הפרקטית בתחום של העבודה הקהילתי, אבל גם בנושא הזה של ספרות ילדים, ד"ר האלה אספניולי ונבילה אספניולי, נתחיל עם האלה אספניולי. בוקר טוב, האלה.

(אומרת דברים בשפה הערבית להלן התרגום החופשי)

בוקר טוב, תחילה, תרשו לי להגיד כמה מילים על חנאן. את חנאן אשר הכרתי מאז תחילת שנות ה-80, כיועצת, במהלך העבודה ביחד כיועצות, היא הייתה עמיתה קרובה מאוד.

חנאן היא מקרינה אור וחום לכל הסובבים אותה, החיוך שלה הוא נצחי, אף פעם אתה לא רואה אותה לא מחייכת, היא נותנת לכל מי שרואה אותה ומכיר אותה להרגיש בנוח בקרבתה ובביטחון, כל אחד רוצה להיות איתה. היא אישה יצירתית, חזקה, נותנת הרבה מעצמה למען האחרים ומאוד קשורה לזהות שלה.

אלה היו כמה מילים על חנאן ועכשיו אני אעבור לעבודה שלה במרכז אלטופולה ואיך היא קידמה את ספרות הילדים. ד"ר חנאן היא ממייסדי מרכז אלטופולה והיא עבדה שם מאז שנת 89', מאז שיוסד המרכז, היא הייתה מרכזת לנושא ספרות הילדים, פיתחה את הנושא ומיסדה אותו כחלק מעבודת המרכז. עד שעברה לעבוד במכללה האקדמית הערבית בתור מנהלת למרכז ספרות הילדים שהוקם דאז, היא התחילה לפתח את המרכז, השקיעה הרבה והיא נתנה הרבה מעצמה, אך בשל בעיות, עד כמה שאני מכירה, בעיות תקציביות ומדיניות של הנהלת המכללה ואמנויות לעם הפסיקה חנאן לנהל את המרכז, אבל המשיכה לעבוד במכללה בתור מרצה ובתור יו"ר המחלקה לחינוך לגיל הרך.

חנאן התמסרה לנושא ספרות הילדים, קידמה כמה פעילויות במרכז אלטופולה, כגון עשתה הכשרות של אנשי מקצוע. בשל המחסור אנחנו יודעים שהיא עשתה יש מאין, אפשר להגיד שבזמנו, ב-89', נושא ספרות הילדים היה אפס כמעט בחברה הערבית, לא היו ספרים איכותיים, לא היו אנשים מוכשרים, אז היא התחילה בהכשרת אנשי מקצוע בשל המחסור הגדול במומחים בספרות הילדים הערבית, ריכזה מסלול בתוכנית הכשרה למטפלות שנעשתה מטעם המרכז והמסלול הזה נכלל בכל תוכניות ההכשרה שהוקמו משנת 89' עד 99'.

היא עשתה מספר הכשרות גם למחנכים בשטח, לא רק לאנשים שרצו להכשיר את עצמם להיות גננות ומטפלות, אלא גם לאנשים שעובדים בשטח גם בנושא ספרות הילדים ואיך לספר סיפורים היסטוריים. היא הזמינה הרבה מומחים מהעולם וגם מומחים מפלסטין למפגשי דיון וסדנאות בנושא ספרות הילדים כמו הסופרת הבריטית לין ריד בנקס, סופרת ירדנית, תגריד אלנג'אר, שהרבה מכירים אותה, והסופרת השבדית,- - - גם הרבה מכירים אותה בתור מישהי שיש לה מרכז ספרות ילדים ומחברת ספרים. היא גם הזמינה כל מיני מומחים מהעולם והקימה מספר סדנאות למורים וגננות וגם להורים, בהשתתפות הסופרת תגריד אלנג'אר.

היא עבדה גם עם הורים בכדי לתת להם את האפשרות איך לבחור סיפור. היא גם הוציאה מספר ספרים מעניינים, חדשניים בנושא, אחד הספרים החדשניים שהיא הוציאה הוא לא ממש ספר, 'מוקרה', מוקרה, הפירוש בערבית הוא הקול הראשון שהתינוק מוציא כשהוא מתחיל לדבר. היא קראה ליומן הזה, שזה יומן לילד עם הוריו בשנה הראשון, היא קראה לזה 'מוקרה' והוא היה מאוד מאוד מאוד יצירתי, בהצטרפות גם של המשורר העממי סעוד אלאסדי, ועד עצם היום הזה האנשים דורשים את 'מוקרה' בכדי לכתוב לילדים שלהם את הזיכרונות שלהם ומה הילד עובר.

כחלק מהיצירתיות שלה היא גם הוציאה סיפור "כמה יפים הם מאכליי", שהוא סיפור שמתבסס על שיר עממי. הרבה מכירים את השיר העממי "סעדה אלסעדאנה" (סעדה הקופה), היא כתבה את הספר בהסתמך על השיר הזה בכדי לקשר את הילד עם האוכל הערבי. גם הספר הזה מאוד נדרש ומאוד אוהבים אותו.

גם בעבודה שלה עם ההורים היא סקרה, עשתה סקר על ספרים בכדי למצוא ספרים איכותיים וכתבה בעלון איך בוחרים את הספר, עלון הדרכה להורים בנושא איכות ספרות הילדים שהתפתח אחר כך לספר שהיא השתתפה איתו עם מונא ועם גב' תע'ריד אל-סייד. היא כתבה מספר מאמרים בנושא, גם שפורסמו בעלונים של מרכז אלטופולה ואחד העלונים של "המזת וסל" (חוליה מקשרת)יוחד במיוחד לספרות הילדים.

עם הזמן חנאן נעשתה יועצת בנושא והגישה ייעוץ ליחידים ולמוסדות שהתעניינו בנושא והיא הכינה תוכנית ראשונה לקידום ספרות הילדים עבור תוכנית 'קרב'. כמובן היא התעניינה בסיפור העממי והפיצה אותו במטרה ליידע את הציבור במורשת הפלסטינית העשירה והשתתפה בכנסים עולמיים ועשתה את הדוקטורט שלה על הסיפור העממי. שיהיה זכרה ברוך ותודה לכם.

תודה, תודה רבה, ד"ר האלה. נבילה אספניולי.

בוקר טוב לכולם.

בבקשה נבילה.

(אומרת דברים בשפה הערבית להלן התרגום החופשי)

בוקר טוב לכולם. למען האמת שאין מילים היכולות להביע את ההפסד הגדול שלנו לאחר הליכתה של חנאן, ואני מצטרפת לכל הדוברים שקדמו לי ואני אומרת שההפסד שלנו הוא גדול. התבקשתי לדבר על האתגרים,

אני אעבור לעברית. התבקשתי לדבר על האתגרים של ספרות הילדים. אני רוצה להגיד שהתחלת ההתעניינות בספרות ילדים בדרך כלל בעולם הייתה באיסוף הספרות העממית כפי שעשו האחים גרים בגרמניה. לדעתי מה שעשתה חנאן, היא נעשתה לגרים הפלסטינים בתוספת למה שעשה ד"ר שריף כנאענה בספר הייחודי שלו "קול יא טיר" (ספרי לי נא סיפור), לספר סיפור.

לדעתי האתגר הראשון הוא בלהמשיך את המורשת של חנאן ולפרסם את האוסף שלה לסיפורים העממיים. דרך ההכנה שלה לעבודת הדוקטורט היא אספה מאות של סיפורים עממיים וזה אוצר לחברה הפלסטינית שהשאירה לנו מהמורשת שלנו שחשוב לנו להמשיך. זה אתגר שאני מקווה שנוכל לעמוד בו.

לגבי האתגרים, אני חושבת שאחד מהאתגרים הנוספים, האתגר הראשון הוא היעדר תיעוד להתפתחות תחום ספרות הילדים הערבית בארץ והקשר שלה לספרות ילדים פלסטינית וערבית ועולמית, דבר המונע התפתחות מבוססת למידה ומונע הבנת התרומה לתחום. יש לעודד אוניברסיטאות בארץ ואוניברסיטאות פלסטיניות לקחת את האתגר הזה על עצמן ולפתח מרכז למידה ולימוד אודות ספרות ילדים שייקח על עצמו את הובלת ספרות הילדים, תפקידה החשוב בחינוך ובהתפתחות הילד והילדה.

ב-20 השנה האחרונות, והרבה גם בזכות העבודה שעשתה חנאן, יש התעוררות בתחום, גם מבחינה מספרית, מספר הכותבים והכותבות ומספר ההוצאה לאור. אני זוכרת, כשחיפשה חנאן בקורס הראשון כשהיא ניסתה לעשות לסופרים עם הסופרת - - - לא היה הרבה מי להזמין לסדנה והיום יש עשרות סופרים שאני חושבת שאפשר, שלא כולם מוכרים, אבל גם יש התעוררות איכותית בספרות שמפורסמת היום.

אני חושבת שיש צורך בהקמת מרכז לספרות ילדים שייקח על עצמו את התפקידים שחסרים, כולל בנק ידע שירכז את כל הידע אודות ספרות ילדים ערבית ויפתח אפשרות למחקר ייחודי בנושא שיכלול שמות של הסופרים, המאיירים, הספרים שהוצאו לאור, יקדם מחקר ויקדם סטודנטים ללמוד ולחקור בנושא ויתמוך בסופרים. המחסור בתוכניות הרשמיות המעודדות סופרים וסופרות ליצור ספרות ילדים איכותית ויעודד צריכת ספרות ילדים בבתי ספר, חוץ מתוכנית אחת בספריית אלפאנוס שמתקיימת בשיתוף עם משרד החינוך רוב התוכניות כאלה שהוכנו במרכזי מילו"א ובספריות עירוניות ובתוכניות ההעשרה שהופעלו במסגרת תוכנית סל התרבות ו'קרב', הם צומצמו לאחרונה עד כמעט אפס. יש לחזק ולפתח תוכניות כאלה שיאפשרו לילד וילדה מגיל צעיר להתקשר לספר, בהסתמך על כל מה שנאמר גם חשיבות פיתוח ספרות הילדים לפיתוח ערכים ולהתפתחות של התינוק או התינוקת ובכלל התרומה הרבה של ספרות ילדים.

אתגר אחר הוא שרוב ההוצאות לאור הן פרטיות, ביוזמות פרטיות, דבר שמשפיע על איכות הספר ועל השיווק של הספר. יש להקים הוצאה לאור שתלווה את הסופר או הסופרת ותיקח על עצמה הוצאה ואיור ועיצוב ושיווק.

האתגר הטכנולוגי, שאנחנו כולנו היום מתמודדים איתו, במיוחד בזמן הקורונה, צריך לפתח גם את ענף ספרות הילדים בטכנולוגיה המתאימה שתפיץ את הספר ואת חשיבותו.

האתגר האחרון הוא איכות הספרים. מאחר שאין מרכזי ידע ולמידה אין שיח על איכות הספר המוגש לילד או ילדה והכול תלוי במוציא לאור שלרוב, כפי שנזכר לעיל, הוא איש/אישה פרטיים. הרבה מהספרים הנמצאים בשוק לא עברו שום ביקורת ושום הערות ביקורתיות ולכן הצורך הדחוף בעיניי הוא לעורר שיח ביקורתי על ידי הקמת גוף של מומחים ומומחיות אשר עם כל הוצאה לאור יעשו סקירה, יעברו על הספר, יעוררו שיח על חשיבות הספר ועל החשיבות בתכנים והאיכות של הספר.

אני חושבת שהאתגרים הרבים, יש עוד הרבה שלא אמרתי כדי לאפשר גם לאחרים להוסיף, אבל אני חושבת שזאת מורשת שחנאן השאירה לנו ושאלות רבות שהשאירה לנו פתוחות שאנחנו כולנו מחויבים ומחויבות להמשיך את דרכה. יהי זכרה ברוך. תודה.

תודה, נבילה. לגבי ההמלצות וגם ההצעות לקידום הנושא, אם החומר שלך כתוב אז אני אשמח לקבל ובהחלט אלה יהיו חלק מההמלצות של הדיון הזה כדי שנוכל לקדם אותו גם בתקופה הקרובה.

אני שולחת מיד.

תודה. עלא חליחל, גם סופר וגם מנהל הפרויקט במרכז הספר והספריות. בבקשה, עלא.

אהלן, שלום. אני לא אכביר מילים. ד"ר ג'ראייסי באמת הייתה מהחלוצות החשובות בחוקרות. בחממת חקאיא, היא גם הייתה מרצה קבועה אצלנו וגם כשהייתה בשלבי מחלה היא התעקשה להגיע לחממה שלנו ולהמשיך עם ההרצאות שהיא נתנה לסטודנטיות והסטודנטים שלנו. החיסרון שלה הוא גדול.

אני חושב שדווקא בדור של האנשים שבשנות ה-80 וה-90 לקחו את המושכות לידיים והתחילו לעבוד בתחום הזה שהיה יותר מדי מוזנח, בוא נגיד, היא מהווה נדבך מאוד חשוב בתהליך הזה. איתה יש המון חוקרות וחוקרים, אנשים שפעלו בכל תחום הילדות, לא רק בספרות, שגם להם מגיעה תודה גדולה, חלקם הגדול נמצאים פה בשיחה ואנחנו מסתמכים עליהם ועובדים גם בעקבות המחקרים וגם בעקבות העבודה הרבה שנעשתה לפני.

האמת שאני רוצה קצת בטון חיובי להגיד שדברים זזים. ספריית אלפאנוס, גם מונא נמצאת פה וגם פאטמה, עושה מהלך אדיר בתחום הזה, לא רק בזה שמפרסמים ספרות מקומית, אלא גם בליווי עם הטקסטים והאיורים. זאת אומרת אלפאנוס בעצמה גם הפכה לסוג של סדנה מתמשכת, גם לביקורת וגם לטיפוח ספרות ילדים. אנחנו בחממת חקאיא מנסים גם לעשות את המאמץ הזה בסדנאות שלנו ובתהליך העריכה ובהוצאת הספרים.

אני שומע המון גם על יוזמות של מו"לים חדשים שנכנסים לשוק, יש את מנאל סעאבנה, שנמצאת פה, יש תזוזה ויש דברים שקורים בזכותה של ד"ר חנאן וגם אנשי ונשות מקצוע שנמצאים איתנו בשיחה, גם חוקרים באקדמיה, זה מתחיל ללכת לכיוון טוב. אמנם לא מספק, אבל לפחות זה התחיל. אני זוכר, חבר הכנסת ג'בארין, אולי היינו לפני שנתיים בוועדה ודיברנו על הבעיות - - -

נכון.

הבעיות פתירות, אגב, לא רק עניין של תקציב והקמת מוסדות למחקר או לטיפוח, אלא דווקא ביוזמות גם פרטיות. ההורים, לפי הניסיון שלנו, צמאים לספרות איכותית וטובה שתלווה את הילדות של הילדים שלהם. זה מאמץ קולקטיבי, תמיד יש בעיות בדרך, אבל אני חושב שיש איזה משהו שמתחיל לזוז, אנחנו מרגישים את זה בשטח, גם אצל הבוגרות והבוגרים שלנו. אני מזכיר את כולם לטובה ואני חושב שהמאמץ הקולקטיבי בהחלט מבורך. יש עוד הרבה דברים לעשות. אני מצטרף גם למה שנבילה אמרה, הצורך למקצע יותר את תהליך היצירה עצמו.

ד"ר חנאן תחסר לנו, היא הייתה חלק גם מהעניין הזה, וגם הספרים שהיא כתבה, המחקרים שהיא הובילה, אלה טקסטים שהם מאירי עיניים ונותנים דרך והתוויה לכל אנשי המקצוע שרוצים לעסוק בעניין. אז שיהיה זכרה ברוך. ואני מודה גם לחבר הכנסת ג'בארין שיזם את הדיון הזה ותודה גם לכולם, לכל האנשים שעוסקים בתחום.

תודה רבה למר חליחל. אכן היה לנו דיון לפני כיותר משנתיים במסגרת יום השפה הערבית. אני מניח שאם הכנסת הזו תאריך ימים עוד אז נחזור אולי גם לנושא הזה במסגרת יום השפה הערבית שגם מתוכנן השנה.

לפני שאני פונה לד"ר ראויה ג'רג'ורה אולי נשמע גם שותף למחקר של ד"ר כרכבי-ג'ראייסי, ד"ר ראפע יחיא.

(אומר דברים בשפה הערבית להלן התרגום החופשי)

אחי ראמז ג'ראיסי, משפחת ג'ראיסי והעמיתים המכובדים. אני אדבר כמה מילים בערבית ולאחר מכן אעבור לעברית. ד"ר חנאן ג'ראיסי האמינה בצוותיות ובעבודה הקבוצתית המשותפת. היא הצליחה בזה בימי חייה, וכנראה שהצליחה גם בהיותה בעולם הבא. תנחומיי הכנים למשפחת ג'ראיסי ולכולם.


אני עכשיו עובר לעברית. חבריי, אני מודה לכל מי שיזם ועבד להגשים את המפגש הזה, מפגש מאוד חשוב, לפגוש את עמיתיי החוקרים שחלק מהם אני פוגש תמיד וחלק פעם ב-. אני אומר לכם שאנחנו נמצאים מול מחקרים רבים, אבל לפני זה תרשו לי לדבר כמה מילים על זיכרונה לברכה ד"ר חנאן ג'ראייסי.

ד"ר חנאן ג'ראייסי הייתה שילוב מנצח של אישה שלמדה ייעוץ, שעבדה כל הזמן בשטח, שעבדה באקדמיה, היא ידעה טוב לשלב בין תיאוריה לשטח, זה חסר לנו תמיד, והיא עבדה קשה במכללה הערבית לחינוך לקדם את מסלול הגיל הרך, גם לקדם את מרכז ספרות הילדים ובתחום האקדמאי יש לה גם עבודה אקדמאית מאוד חשובה שתישאר איתנו לאורך הימים.

היה לי הכבוד לכתוב איתה מאמר מאוד חשוב, בזמנו הוא היה מאמר חלוצי, על השתקפות המוות בספרות ילדים ערבית. היא, כמו שאמרה ד"ר האלה אספניולי, יש לה כמה ספרים מאוד חשובים, 'מוקרה', 'כמה יפים הם מאכליי', 'אני וספריי' ועבודת הדוקטורט שלה מאוד חשובה והיא גם חלוצית. אני חושב שכל מפעל החיים שלה באקדמיה ובשטח הם מקור לגאווה לכולנו ואני הייתי גאה בה כעמיתה וכחברת צוות במכללה הערבית לחינוך ואנחנו נמשיך בדרכה.

תרשו לי עכשיו לעבור לספרות ילדים ערבית בארץ. אנחנו כולנו, וכל מי שנמצא איתנו על המסך עכשיו, או שומעים אותנו, יודעים שאנחנו לפני אתגרים מאוד מאוד גדולים, חסרות כנפיים לספרות הילדים הערבית בגלל חוסר בתקציבים. אני יודע שכל אחד מאיתנו עובד קשה במקום שלו, בשטח שלו, נותן ותורם כמה שהוא יכול, אבל בלי התחשבות ממשלתית מבחינת תקציבים והקמת מרכז ארצי שיענה על כל הדרישות שדיברה עליהן גם נבילה אספניולי – היא דיברה על המון דברים מאוד חשובים שצריך לקחת אותם בחשבון כהמלצה, ד"ר יוסף ג'בארין.

במחקרים שלי אני מצאתי שאפילו לפני 48' הייתה כאן ספרות ילדים ובגלל כל מיני סיבות, בוא נגיד ככה, האש שלה ירדה, אבל אנחנו חייבים לעבוד ביחד, עבודת צוות, להקים ולעודד מחקרים ולעודד ספרות יפה, יצירות שבאמת מתאימות לילדים.

ועוד דבר חשוב, לעבוד ולבדוק את הזהות המקומית בספרים האלה. בחלק גדול מהספרים אין זהות, אין מקום, כאילו שייכות לעולם אחר ואני חושב שלכולם כאן אכפת, אין אף אחד שלא אכפת לו, כולם יעבדו על זה ואני מקווה לטובה ואם אנחנו נעבוד ביחד כמרכזים וכאנשי אקדמיה וכחוקרים וכל מיני אנשים שאיתנו אני חושב שאנחנו יכולים להשיג את היעד. יש לנו את כל היכולות האקדמאיות והיכולות לעבוד עם השטח. תודה רבה לכם.

תודה, ד"ר ראפע ובהצלחה תמיד.נעבור לד"ר ראויה בורבארה, מנהלת תחום דעת שפת אם ערבית בחברה הערבית במשרד החינוך.

(אומרת דברים בשפה הערבית להלן התרגום החופשי)

בוקר טוב לכולם. כמובן שאני אתחיל עם משפט בערבית ואז אעבור לעברית. ג'לאל אלדין אל-רומי אמר: 'האדם נשאר בור –אנאלפביתי- עד שהוא קורא את עצמו'. ואנו, באמצעות קריאת הספרות העממית שלנו, החלנו לקרוא את עצמנו, והחלנו כעם לצאת מהבורות שלנו.


אני מאוד מעריכה את קיום הישיבה ודיון חשוב זה בוועדה לזכויות הילד על ספרות ילדים ולזכרה של ד"ר חנאן כרכבי-ג'ראייסי. למה זה כל כך חשוב ובמיוחד בוועדה הזו? כי זכותו של כל ילד ליהנות ולהיחשף לעולם דרך הספרות. סלמן נאטור ז"ל אמר שהספרות היא הקופסה השחורה של כל עם ואם אתה רוצה לגלות את הסודות של עם מסוים תקרא את הספרות שלו, תפתח את הקופסה השחורה שלו.

ספרות זה חשיפה לתרבות של החברה שחי בה הילד ושל תרבויות אחרות. ספרות מספקת חוויות שמחדדות את הראייה הפנימית והתובנה ומעצבת את דמותו של התלמיד. ספרות היא קישור וגישור, היא קישור בין דורות והיא גישור בין המתרחש סביב הילד לבין עולמו הפנימי. הספרות גם מפעילה את הדמיון, היצירתיות אצל התלמיד.

אולי אתם יודעים, אולי אתם לא יודעים, אבל מה תרמה חנאן באמת לכל התלמידים הערביים במערכת החינוך? חנאן כתבה פרק שלם על הקריאה, הפרק הזה נמצא בתוכנית הלימודים לחינוך הלשוני בשלב היסודי וכשפורסמה תוכנית הלימודים, היא פורסמה ב-2009. בפרק הזה שפה היא המליצה והציעה לנו איזה תכנים מומלצים ומוצעים לכל שכבת גיל, מכיתה א' עד כיתה ו', היא המליצה על איזה סוגי טקסטים וז'אנרים לקרוא בכל שכבת גיל, על המשלב הלשוני המועדף מכיתה א' עד כיתה ו', ועל מספר הסיפורים ועל הסופרים שחייב תלמיד להיחשף אליהם בכל שנות לימודיו מכיתה א' עד כיתה ו'.

בזכות הפרק הזה אנחנו הקדשנו שעה שבועית שהוכרזה בחוזר מפמ"ר שהוצאתי לבתי הספר ב-15 באוגוסט גם השנה, הכרזנו גם על שעה שבועית לקריאה, לא לעשות כלום, לא ללמד כלום, רק לקרוא עם התלמידים. אפשר שגם התלמיד יקרא, אפשר גם שהתלמיד יאזין. דאגנו שבכל ספרי הלימוד לחינוך לשוני 50% מהטקסטים יהיו ספרות ילדים בכל הז'אנרים, גם שירה, גם פרוזה, גם סיפור קצר, בכל שבוע אנחנו מוציאים ווטסאפ שבועי, שולחים את הווטסאפ לרכז השפה הערבית בבית הספר, דרכו למורים ולהורים ולתלמידים, ובווטסאפ השבועי אנחנו כל פעם מספרים על סופר מקומי אחר, החל מחנא אבו חנא, סועאד קרמאן, סעד אבו חדרא וכל השאר.

אנחנו נמשיך בדרך הזו ואולי אנחנו, אם תיתנו לנו הרשאה, גם נשתמש בתכנים שבדוקטורט של ד"ר חנאן כרכבי, ניקח משם את כל השירים העממיים שהתלמידים יחלו להכיר את הספרות העממית הפלסטינית, זה מאוד ישפיע לטובה. אנחנו כל פעם נגיד מאיפה לקחנו את הדברים האלה.

יש לנו גם תוכנית שנקראת בערבית 'סבאח אלסבאח', 'על הבוקר'. אנחנו שולחים דרך הווטסאפ לכל בתי הספר משפטים מסופרים מפורסמים וסופרים מקומיים, מהספרות המקומית ומהספרות העולמית, מדפיסים את המשפטים האלה, תולים אותם על הקיר בכיתה, גם בפרוזדורים. בביקורים שלי בבתי הספר אני ראיתי שיש מורים שכבר עשו מהמשפטים האלה כריכות למחברות ולספרים. זה מאוד מאוד מעודד.

מה עוד תרמה חנאן? חנאן סללה דרך, היא הראתה לנו את הדרך הנכונה שצריך ללמד שפה דרך הספרות, דרך הספרות העממית, כי אתה חייב קודם כל להכיר את עצמך כדי לדעת להכיר את האחרים, לכן אנחנו במצעד הספרים השנתי תמיד דואגים שיהיו לנו סופרים מקומיים. אתם יודעים שזה אתגר, זה אתגר בפני עצמו, כי אנחנו מחפשים גם ספרות טובה, גם מחפשים ספרים טובים, אז אתם יודעים מה יש לנו עם העולם הערבי כי אנחנו לא יכולים לקחת זכויות משם, אז אנחנו מסתפקים במה שיש לנו, אבל מה שאמרו נבילה וראפע וכל הקודמים לי על האתגרים שמוצבים בפני הסופר הערבי המקומי, ואני פה מעלה את הסוגיה הזו, אולי אנחנו באמת, ומה שהציע ראמז, כאשר אנחנו נקים משהו להנציח את זכרה של חנאן אנחנו גם נדאג שהפרס יהיה על שמה להוצאת ספרים וספרות ילדים.

דאגנו במשרד לתת לכל תלמיד לבנות את הספרייה הראשונה שלו. אולי מונא ופאטמה גם ימשיכו את דבריי בקשר לספריית אלפאנוס, הפרויקט האדיר, הפרויקט הטוב ביותר שהיה לנו, כאשר התלמיד עם סיום כיתה ב', מגן הילדים עד כיתה ב', הוא מקבל 32 סיפורים ובונה את הספרייה הראשונה שלו עם מדריך להורים, עם מדריך למורה, איך להתייחס מבחינת לשון ובכל הסיפורים.

בשנים 2011 עד 2015 כל כיתה קיבלה קופסה שיש בה 50 סיפורים ובכל כיתה יש לנו ספרייה כיתתית, בכל כיתה מכיתות א' עד כיתה ו', ואנחנו שותפים עם הרבה ספריות מסביב, במיוחד ספריית אלמנארה, עבאס עבאס שפתח לנו את הספרייה בשבוע השפה הערבית, פתח לנו את כל מה שנמצא אצלו בספרייה בכל בתי הספר בחינם ויש לנו איתו פרויקט משותף להאזנת הקריאה. יש לנו שעת קריאה שבועית, פותחים חמש עד שבע דקות בכל שיעור בקריאה, הכרזנו על תחרויות הקורא הצעיר ודיבייט ורטוריקה בעקבות קריאת ספרים.

לסיום אני אומרת שמחקרים מראים שחשיפה וקריאה לחצי שנה בכל יום חושפת את התלמיד ל-1,000 מילים בשנה. 1,000 מילים זה אוצר, זה האוצר שאולי יזיז קצת את החברה שלנו הלאה לתלמיד אוריין,. על ספריית אלפאנוס ועל הפרויקט האדיר אני משאירה למונא ופאטמה. תודה רבה. תודה, יוסף, על היום הזה, על הישיבה החשובה הזו.

(אומרת דברים בשפה הערבית להלן התרגום החופשי)

. הבנות היפות של ראמז, אני רוצה להגיד לכן: המורשת שהשאירה אמא שלכן הוא גדול מאוד, ועליכן להיות תמיד גאות בה ולהנציח את זכרה, תודה ראמז, תודה זוהיר, ותודה יוסף.

תודה, ראויה, וכמובן ההצעה שלך להכניס את הכתיבה ואת המורשת ואת חלק מפרקי הדוקטורט, במיוחד השירים לילדים, אל תוך מערכת החינוך, אל תוך תכני החינוך, אין ספק שזה משהו חשוב שצריך גם לקדם.

נשמע את וופא ג'מאל זיידאן, רכזת הדרכה בגיל הרך במכללה הערבית בחיפה. וופא.

אוקיי אני אתחיל את זה בעברית, ואני כתבתי את זה כשלא היה לי קל לבוא לדבר על חנאן, שבילינו ביחד 40 שנה. בעיקר שאני צריכה להתבטא בשפה שהיא לא שפת האם שלי ושל חנאן. המקום הזה לוקח אותי למה שייחד את חנאן, חנאן היטיבה לדבר בכמה שפות כדי להביע את מחשבותיה ואת רגשותיה. המובן מאליו לא היה קיים בלקסיקון של חנאן, היא תמיד העלתה שאלות, מה אם? האם יכול להיות אחרת? והכול ברוח נעימה ובחוש הומור מפליא.

ההיכרות ביני לבין חנאן החלה לפני 40 שנה כאשר נפגשנו באוניברסיטה, היא בלטה כסטודנטית חכמה, רגישה ושקטה. לפני 25 שנים דרכינו הצטלבו שוב ועבדנו ביחד כמרצות, כמדריכות פדגוגיות באותו חוג לגיל הרך במכללה הערבית לחינוך. לצערי הרב דרכינו נפרדו בשנה הזו.

בשבילי חנאן הייתה חברה, אחות וקולגה. יום יום אני מרגישה את חסרונה. למדתי ממנה רבות, הרבה שנים עבדנו באופן צמוד, היא הייתה ראשת חוג הגיל הרך בשתי תקופות שונות במכללה ואני הייתי רכזת ההדרכה בחוג ועדיין. לאורך השנים בילינו ימים כלילות בתכנון ובהערכה של עשייתנו החינוכית. אני בטוחה שבני הזוג שלנו היו, וופא וחנאן בטלפון בלילה, וופא וחנאן בטלפון יום יום. דנו בשאלות פרקטיות כמו גם בסוגיות פילוסופיות בתחום החינוך לגיל הרך.

לחנאן היו כל היכולות והכישורים של מחנכת, מנהלת ומנהיגה. חנאן הייתה תמיד נעימה ונוחה, היא ידעה להקשיב ולחשוב מחוץ לקופסה. חוש ההומור בו התאפיינה חנאן הפך אפילו את הבעיות הקשות ביותר לפתירות. אפילו בעת שהייתה חולה , היא ידעה לתאר את המצבים הקשים ביותר בדרך שגרמה לנו לצחוק מצד אחד והחדירה בנו מוטיבציה כבירה מצד שני. זוהי גדולתה של חנאן אני לא יודעת איך היא עשתה את זה.

חנאן הייתה יסודית בעבודתה, רצינית, מערערת על המובן מאליו , היא לא הייתה מקבלת שום דבר כמו שהוא, בעלת עקרונות ברורים בחינוך ובחינוך לגיל הרך. תמיד הייתה לה השאלה 'למה באמת?'. חנאן לא היססה להגיד בכנות מה היא חושבת ובדרך נעימה מאוד, הוגנת וישרה. בישיבות שלנו עם צוות הגיל הרך היא עודדה אותנו לחשוב אחרת. היא דאגה מאוד לטובת החוג כי הייתה לה ראייה לעתיד.

וופא, תשמעי, סטודנטיות אלה יהיו המחנכות של ילדינו ועל כן חשוב להעצים אותן ולסייע להן. היא חשבה רבות על איך ניתן להעצים את הנשים הערביות כדי שהאישה תמלא תפקידים מנהיגותיים בחברה שלנו. חנאן הייתה הומניסטית כאדם וכאשת מקצוע התאפיינה ברוח של החינוך ההומניסטי המעניק כבוד לאדם, לכל אדם. היא ידעה לכבד כל אדם באשר הוא.

כאן אני מביאה כמה ציטוטים מחברותינו המרצות, המדריכות בחוג הגיל הרך שעבדו איתה במשך הרבה שנים. ד"ר מרימן הינדי: חנאן ישירה מאוד, כמו משב רוח, עובדת במקצועיות וברוח נעימה, דוחה את העושק, שואלת ומערערת אפילו על המובן מאליו. ד"ר אמאל ביאעה סיפרה עליה: חנאן צנועה מאוד, לומדת מאחרים ועובדת בשיתוף פעולה, לא התגאתה במקומה ובמעמדה, ידעה לעודד את מי שעבד איתה במילים חמות. ד"ר עביר קאסם, שהיא עכשיו ראש חוג: חנאן אדם שקוף, היא אלגנטית, ישרה וחכמה. המרצה מייסם אבו תאיה: חנאן אדם משכמו ומעלה, בעלת ערכים ומוסר, לא מוותרת עליהם אפילו במצבים קשים. ביחסיה עם הסטודנטיות וחברותיה בחוג חנאן עדינה וגמישה, אך גם אסרטיבית ונחושה. חנאן, כשמה היא הייתה, משפחתה הייתה במקום הראשון. ד"ר אליה דורון: חנאן הייתה אישה מאוד צנועה, נוחה ונבונה וחברתית. למרות שהייתה אשת ראש העיר אף פעם לא הרגשנו כוחניות, היה נעים לעבוד איתה.

ובכן, אני הבאתי רק חלק מהדברים, 2016 הייתה שנה מאוד קשה, בה קיימנו תהליך של בדיקת איכות בחוג לגיל הרך, בקרת איכות, בהתחלת השנה נפטרה בפתאומיות ראשת החוג, ד"ר עביר שאהין אללה ירחמה. במכללה ואנו בצוות בחוג ביקשנו מחנאן להציל את המצב ולנהל את החוג ואת תהליך בקרת האיכות. חנאן כמובן נרתמה למשימה ועבדה יומם ולילה. אפילו המשפחה שלה עזרה, אני זוכרת. שאדן במחשב, רע'ד, ראמז.. אני לא יודעת כל המשפחה עסקה ועבדה, היא עבדה מאוד קשה, ניהלה את החוג באופן שוטף בתקופה לא קלה והצליחה להביא את החוג עם הצוות שהיה איתה למקום מאוד מכבד. היא הצליחה לעמוד במטלות במסירות ורצינות למרות כל האתגרים.

בזמן שחנאן ניהלה את החוג היא עבדה הרבה ובנחישות בכדי לקדם את נושא ספרות הילדים. היא עודדה את המדריכות ואת הסטודנטיות להשתמש בספרות הילדים ככלי המעורר דמיון, חשיבה ומשחק. חנאן לא נשארה בתיאוריה ובמילים אלא הפכה את ספרות הילדים למשהו חי שאפשר להגיע איתו לילדים בגנים. חנאן כמדריכה פדגוגית במשך 25 שנים ליוותה את הסטודנטיות - - -

וופא, אנחנו צריכים להשאיר זמן לאחרים. אני רואה שאת עם חומר כתוב, אנחנו נשמח לקבל את החומר הזה ולהעלות לאתר של הוועדה. החשיבות של הדברים הללו שמי שאחר כך ירצה לכתוב ולחקור שהחומרים הללו יהיו זמינים. יש לנו עוד דוברים.

אז אני שתי דקות ואני מסיימת, אני מוכרחה לסטודנטית אחת מתואר שני. ד"ר חנאן הייתה מוסרית, צנועה, אהבה את הילדים, העניקה להם אושר על ידי מתן דגש על ספרות הילדים וחשיבותה. היא העבירה לנו את הנושא בצורה יצירתית ומרתקת, למדתי ממנה איך אני בוחרת סיפור מתאים ואיך לספר אותו על מנת להגיע לנפשו של הילד, איך על ידי הסיפור אני יכולה להבין את האישיות של הילד ולהביא אותו למקום שיוכל להביע את עצמו.

אני גם רוצה להגיד, בתקופה הקרובה ייצאו שני סיפורים לחנאן, אנחנו מחכים לזה. לסיום אני רוצה להגיד שזה רק מעט ממה שיש לספר על חנאן. חנאן לא נמצאת בגוף, אבל דרכה תמשיך להאיר אותנו והזיכרון שלה ימשיך ללוות אותנו בחיינו הפרטיים ובעבודתנו החינוכית. אללה ירחמה. תודה.

(אומר דברים בשפה הערבית להלן התרגום החופשי)

תודה וופא, והלוואי שתוכלי להעביר לנו את החומר כדי שנוכל להעלות לאתר. ד"ר לואי ותד, חוקר בתחום ספרות ילדים.

ברשותך, נבקש ממך לואי לקצר מעט, כי אנחנו ב- 11:00 חייבים לסיים, כי אסור לנו להמשיך אחרי 11:00.

(אומר דברים בשפה הערבית להלן התרגום החופשי)

קשה לי לדבר אחרי גב' וופא במיוחד לאור איך שהיא הציגה את היחסים שלה עם גב' חנאן, ועל כן אני אקצר ואגיד את דבריי במהירות.

לצערי לא זכיתי לפגוש את חנאן באופן אישי, אך נחשפתי לכתיבתה במחקריה במהלך עבודתי על עבודת התזה. מחקריה סביב דימויה של כיפה אדומה הפלסטינית עזרו לי מאוד במהלך המחקר והיא הפכה לחוקרת מרכזית ואידיאל של חוקרת אישית שהבטתי אליה בכיליון עיניים. כיום בתפקידי כעורך באתר חקאיא בחממה חקאיא, כפי שהזכיר עלא, זכינו להזמין אותה להעביר הרצאות אורח במסגרת סדנאות הכתיבה שאנחנו מעבירים בחממה.

באשר לשדה ספרות הילדים, כפי שהזכירה נבילה, אמנם השדה נמצא בפריחה מחודשת וטובה, גם בזכות פועלה של חנאן וגם בזכות גופים חשובים חדשים כמו ספריית אלפאנוס, שהוזכרה כבר כמה פעמים, ובכל זאת יש לציין שמצבו של השדה עודנו במצב מורכב וקצת קשה.

במילים קצרות אלה אציין כמה מהסוגיות המרכזיות שאיתן מתמודד השדה ומקוצר היריעה לא ארחיב עליהן מעבר לאזכורן. השדה מתמודד עדיין עם מכה קטלנית של פיראטיות והברחת ספרים, מבלי כל ביקורת ועריכה ביקורתית או ספרותית על הספרים. כל זאת בא על חשבון יבוא מקצועי ובריא של ספרות ילדים משאר העולם הערבי ועל יחסים עם העולם הערבי.

בנוסף השדה מתמודד עם בלעדיותו של אחד האדונים של ספרות הילדים והוא האדון החינוכי. כידוע לאנשי ספרות הילדים וחוקרי ספרות הילדים זוהי ספרות שמשרתת שני אדונים מרכזיים, גם האדון של מערכת החינוך וגם מערכת הספרות. שדה הספרות הפלסטיני, ספרות הילדים בישראל וסופרי הילדים בפרט לעתים קרובות מתעלמים ממערכת הספרות ומשרתים באופן בלעדי רק את האדון החינוכי. כמובן שאיני מציע להתעלם ממנו, אלא אני מציע לעודד באופן אקטיבי ומתוכנן ונלמד בצורה ברורה התייחסות יאה לשתי המערכות, גם הספרותית וגם החינוכית. ספרות ילדים צריכה להיות קודם כל ספרות שיש בה גם ערכים חינוכיים, אבל לא רק חינוך על חשבון הספרות.

וסוגיה אחרונה שברצוני להזכיר היא סוגיית הביקורות והעריכה הספרותית של ספרי הילדים שספרי הילדים היוצאים לאור היום ברובם אינם עוברים אותה בשום שלב. אמנם אנחנו מנסים בחממת חקאיא לספק ביקורות ספרים, אבל לעתים קרובות אנחנו מרגישים כסוג של נלחמים בטחנות רוח. אין מספיק ביקורות, אין שדה ביקורתי מובנה כלפי ספרות הילדים וכלפי כל מה שיוצא בארץ. אז המון פעמים יוצאים בארץ גם ספרים שהם לא טובים, לא איכותיים, שיש בהם ערכים בעייתיים מאוד מכל בחינה שנסתכל עליה. אני לא מתייחס לליברליזם או שמרנות, זה ממש לא העניין, יש ספרות שיש בה אלימות מאוד מוצהרת בספרים ואין שום גוף ביקורת שיסתכל עליהם ויתייחס אליהם.

אני חושב שאלה הסוגיות המרכזיות שכדאי להתחיל גם לחקור אותן, גם לדבר עליהן וגם לנסות לפתור אותן ורק לאחר מכן ללכת הלאה לנושאים אחרים. ההצעה שהציעה ראויה היא הצעה מאוד מאוד טובה, הנושא של פרסים על פרסום ופרסים על הוצאה לאור. זה יכול לעודד תחרות מסוימת בין המו"לים, במיוחד אותם מו"לים ענקיים ומרכזיים וכמעט בלעדיים שיש לנו בארץ לספרות ילדים וכמובן גם עידוד מו"לים חדשים שמתחילים לפעול ולעבוד רק בשנים האחרונות. אז אלה ההמלצות הראשוניות לפחות שלי.

תודה רבה, ד"ר יוסף, על ארגון כל הוועדה הזאת והאפשרות גם לפגוש את כל האנשים, זו הזדמנות. תודה רבה.

תודה, לואי. אני מקווה גם שנוכל לחזור לנושאים הללו ונקדם אותם בדיון ההמשך שיהיה לנו, אני מניח תוך אולי שלושה-ארבעה חודשים.

ד"ר עאמר דהאמשה.

בוקר טוב, מכובדיי, חבר הכנסת יוסף ג'בארין, עמיתים יקרים, מר ראמז ג'ראייסי, הבעל של המנוחה גב' חנאן ג'ראייסי.

אני אתחיל בעברית. מפאת קוצר הזמן התבקשתי להתייחס לזכויות הילד, לספרות הדתית הלאומית הישראלית. כמקרה מבחן אני רוצה להתייחס לסיפורה של אמונה אלון, הסיפור נקרא 'האוצר של פתחי' ויצא לאור ב-1988. במרכז הסיפור נפרשת מערכת ידידות בין יאיר עומר, בן למתנחלים יהודים, ובין פתחי, ילד פלסטיני המתגורר במחנה הפליטים ג'יזפון שהוא הסוואה למחנה הפליטים ג'לזון.

איך מכירים הילדים זה את זה? פתחי בן התשע הולך לעבוד בבניין כדי לבנות בית למשפחת יאיר. הכלב של פתחי מתנפל על יאיר וכך נפתחת הדלת להיכרות. המשפחות עורכות סולחה ובין פתחי ליאיר נרקמת מערכת ידידות.

הסיפור הזה מעמיד גם במרכזו יותר נכון לומר את שלילת הזכויות של הילד. הטענה שלי היא שהסופרת מפגישה בין הילד הערבי והילד היהודי כדי לשלול מהילד הערבי את הזכויות שלו. היא מבנה את המרחב, את הבית, כתחבולה מכרעת שבאמצעותה מופרד הערבי מהארץ.

ואני רוצה להתייחס רק למרחב מפאת קוצר הזמן. ובכן, מה יש בביתו של פתחי? בביתו של פתחי אין כלום, הדרך היא דרך חתחתים, אין ספרים, אין מחשב, אין כלום והמספרת מתעלמת מן התנאים שיצרו את המציאות העגומה הזאת. היא מתעלמת מההתנחלויות, היא מתעלמת מהמשטר הצבאי, היא מתעלמת מן המלחמות. כתוצאה ממציאות זו מחליטה המספרת להפגיש את הילדים בבית המשפחה היהודית ולא להיפך, לא בבית המשפחה הערבית.

שימו לב לאן מוביל המפגש הזה. הילד הערבי, נחשף לבית המודרני של משפחת המתנחלים ולמשחקי המחשב, הוא נהנה ממשחקי המחשב, מן הרהיטים החדשניים, מן הספרים ומן האווירה התומכת. זאת אומרת נוצר מצב שבו הבית של המשפחה היהודית נחווה כמרחב מפצה עבור הילד הערבי. כתוצאה מן האווירה החיובית שחווה הילד הערבי הוא מפתח אמון בילד היהודי.

הילד היהודי עט על ההזדמנות כדי להנחיל לילד הערבי את האידיאולוגיה המתנחלית והוא מספר לו את הנרטיב או את המאורעות של 1948 מנקודת ראות ציונית, כלומר הוא טוען שהערבים הם שפתחו במלחמה, לא הסכימו לתוכנית החלוקה והם בסופו של דבר ברחו מהארץ. ומה באשר לילד הערבי? המספרת איננה משמיעה את קולו בכלל. מתי הקול שלו נשמע? כאשר הם נוסעים לקיבוץ כדי לחפש את האוצר ששם סבא שלו. מה זה האוצר? קופסה של זהב. הם מוצאים את הקופסה של הזהב והילד הערבי מכריז שהוא עוזב את הארץ ונוסע לארצות ערב. למעשה כך אנחנו מגיעים לסיום של הסיפור. מבחינת יאיר הסוף של הסיפור הוא סוף טוב, הוא נענה לקומפנסציה הפואטית של ספרות הילדים, אבל מבחינת הילד הערבי הסיום של הסיפור הוא סיום רע, כי הוא נפרד מביתו ומארצו.

לסיום אשיל מעליי את הגלימה המחקרית ואגיד שתקוותי שלכל ילדי העולם יהיה בית חם, בתרגום עברית "ביתון מן אל-חנאן" (חנאן = חמלה), חנאן, אללה ירחמך, יהיה זכרך ברוך. תודה רבה.

תודה. אני מתנצל בפני כל אלה שרצו להוסיף ולדבר, אבל פשוט לפי נוהלי הכנסת ב-11:00 חייבים לסיים כי מתחילה המליאה, אז אני, ברשותכם, אסכם את הדיון המאוד מיוחד שהיה לנו ואני כבר אומר שהוועדה בנושא הרחב והכללי של ספרות ילדים בחברה הערבית תקיים דיון ודיון מעקב בחודשים הקרובים.

הוועדה לזכויות הילד מוקירה את פועלה של ד"ר חנאן ג'ראייסי-כרכבי ומודה כמובן לבני משפחתה ולכל המשתתפים בדיון היום. הוועדה גם מברכת על יוזמת המשפחה להקים ספרייה ייחודית לספרות ילדים לזכרה של ד"ר ג'ראייסי-כרכבי ותשמח להיות שותפה ולסייע בכל דרך אפשרית.

הוועדה קובעת כי זכותו של כל ילד להיחשף לתרבותו, לפתח את כישוריו ואת דמיונו על ידי חשיפה לספרות בשפת אמו, חשיפה, היכרות לשפת האם ובהקשר של הילד הערבי בישראל הספרות הערבית הפלסטינית והתרבות הערבית הפלסטינית.

המלצתנו למשרד החינוך ולמשרד התרבות והקריאה שלנו היא להגביר ולעבות את תקציבי ומשאבי תוכניות משרד החינוך הייחודיות שעניינן תגבור הקריאה והחשיפה של ילדים ערבים לספרות הערבית.

הוועדה קוראת להקים הוצאה לאור שמתמחה בהוצאת ספרי ילדים בערבית. הוועדה קוראת לעודד גם מוציאים לאור הוציא ספרות ילדים בערבית שתהיה ספרות איכותית ותוכל לכלול את התרומה של סופרים וחוקרים כמו ד"ר חנאן ג'ראייסי-כרכבי ואחרים.

הוועדה קוראת להקים גוף מנהיגותי ארצי ייעודי לספרות ילדים בשפה הערבית, גוף שיכלול גם ביקורת ויבחן את תוכן הספרים ואת הערכים המופיעים בספרים האלה, כמובן הכול תוך שיתוף של אנשי מחקר, אנשי חינוך ואנשי תרבות ערבים.

הוועדה תקבע ישיבת המשך בתקופה הקרובה, אנחנו נועלים את הישיבה ואני אומר שיהי זכרה של חנאן ג'ראייסי-כרכבי ברוך, אללה ירחמה ושיישאר זכרה טוב ומבורך בנפשותינו.

אני נועל את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:05.