פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



9
ועדת הכלכלה
22/09/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 73
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, ד' בתשרי התשפ"א (22 בספטמבר 2020), שעה 8:30

הצעת צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (הארכת תוקף הוראות שעה), התש"ף-2020

חברי הוועדה: הילה שי וזאן – מ"מ היו"ר
בועז טופורובסקי
מתן כהנא
יבגני סובה
יצחק פינדרוס

דוד תמיר - סגן בכיר ליועמ"ש, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

לנה גרקוביץ' - כלכלנית באגף הרכב, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

חזי אבירם שייב - מנכ"ל, איגוד יבואני הרכב

יהודה יגן - יו"ר ענף הרכב, איגוד השמאים

רון מלכה - מנכ"ל, יבואני כלי רכב

רועי ארפי - פורום יבואני הרכב

שמואל יוסף השמשוני - מנכ"ל מוסך סומרום

אהוד שניידר - שדלן/ית, יועץ משפטי, איגוד יבואני הרכב

איתי עצמון

עידית חנוכה

יפעת קדם



הצעת צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (הארכת תוקף הוראות שעה), התש"ף-2020

שלום לכולם, בוקר טוב, התכנסנו להאריך את הוראת השעה של צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב. הנושא הזה הוא צרכני בעיקרו. כמי שעומדת בראש ועדת המשנה לענייני צרכנות אני מוצאת שהצו הזה, והרפורמה שהוא מביא איתו, מאוד-מאוד חשוב לצרכנים, מאוד חשוב להגברת התחרותיות בענף הרכב בכללותו, אך עם זאת יש נקודות שמעלות שאלות צרכניות באשר לפיקוח ולדרך שבה אנחנו מוודאים שאכן הדברים נעשים בצורה ראויה ושקופה. אני אשמח לקבל סקירה והסבר ממשרד התחבורה על הצו.

זו בקשה שלנו להארכת התוקף של הוראת השעה ביחס לסעיפים 253(א) ו-(ב) לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב. הוראת השעה של סעיף 253(א) לחוק קובעת אפשרות ליבואן זעיר לייבא רכב שטרם חלפו 12 חודשים ממועד ייצורו של הרכב עד מועד רישומו בישראל. במסגרת הוראת השעה הצענו לאפשר ליבואנים הזעירים להביא גם רכבים משומשים. הוראת השעה שקבועה בסעיף 253 (ב) היא הוראה שפוטרת יבואנים של רכבים שהם לא רכב פרטי או רכב מסחרי, מהוראות מסוימות שנקבעו בחוק ביחס לאחריותו של יבואן ישיר. על פי הבדיקות שלנו עולה שהדירקטיבה האירופית שאנחנו פעלנו מתוכה, או שהחלנו את החוק בהתאם לה, חלה רק על רכבים מהסוג הזה, ולכן החלטנו שיש מקום לפטור את מי שמייבא רכבים מסוג גרורים, אופנועים וטרקטורים מהחובות שהטלנו על יבואן ישיר.

כמה יבואנים זעירים יש כיום?

היום אנחנו עם 250 רישיונות של יבואנים זעירים. המחוקק הביא בחשבון את הצורך בהארכת הוראות השעה. אנחנו באים מכוח סמכותו של השר לפי סעיף 253(ד) לחוק. השר מוסמך להאריך את הוראות השעה לתקופה של עד שנתיים ימים, במקטעים של חצי שנה כל אחת.

האם יש לכם נתון כלשהו לגבי הגברת התחרותיות, לגבי הורדת המחירים?

הנתונים שיש לנו לגבי הגברת התחרות הם ביחס למספר הרכבים שיבואנים זעירים ייבאו לישראל. רואים עלייה בסך הכל מאוד יפה. בשנת 2018 שבה התיקון של הוראת השעה הזאת נכנס לתוקף, נרשמו 170 רכבים על ידי יבואנים זעירים; ב-2019 – 932 רכבים; ב-2020 – 1,470.

למה אנחנו דנים על 1,400 רכבים? למה אנחנו דנים על פחות מאחוז?

אנחנו בראשיתו של תהליך. אלה תהליכים שלוקחים זמן. צריך לזכור שהיבואנים הזעירים זה רק סגמנט אחד מתוך התחרות של ייבוא הרכב שהחוק הזה ייצר. הסגמנט הנוסף, שהוא סגמנט שאמור להיות יותר משמעותי, זה היבואנים העקיפים. היבואנים העקיפים מייבאים אלפי רכבים בשנה.

היינו פה בדיון לפני חודשיים. כולם יודעים איפה הרכב יוצר, אבל אם אין לך את הנייר המקורי אתה לא יכול לייבא אותו. עלו פה באגים. ישבו פה יבואנים והסבירו מה הבאגים. אני כבר לא מדבר על כך שהמחירונים זה משהו ששייך למישהו אחד פרטי, שאין דבר כזה באף מדינה בעולם. תבואו בצו הזה עם איזו שהיא בשורה.

צריך להבין מה זה יבואן זעיר לפי החוק. החוק יצר מדרג בין היבואנים הישירים לבין יבואנים עקיפים, שאלה יבואנים שאין להם חוזה עם היצרן אבל יש להם חוזה עם סוכן מורשה. יש אלפי רכבים שמיובאים לישראל בשיטה הזאת, רואים אותם ברחובות. היבואן הזעיר זה הסגמנט המצומצם ביותר שנקבע בהוראת החוק, כיוון שאין לו שום אחריות ביחס לרכבים שהוא מביא. כל התפקיד שלו הוא רק להביא את הרכב. הוא מסתמך באופן מלא על שירותי תחזוקה, על שירותי הריקולים, על כל השירותים של היבואן הישיר בהתאם להוראות החוק. עשינו את זה בשביל לעורר תחרות. זה לא שחשבנו שיבואנים זעירים יהיה משהו שיכבוש 50% מהשוק. לאף אחד לא הייתה מחשבה כזאת.

יש כאן גם הגבלת כמות.

גם בהגבלת כמות, אם הוא לא מביא את האישור המקורי, אין לו מה לעשות.

זאת שאלה אחרת.

העניין של תעודות המקור זו בעיה מוכרת. אנחנו נמצאים במגעים מול רשות המיסים בנושא הזה, אנחנו מנסים להגיע להסדר שכן יאפשר את הפתרון הזה.

אז בואו נאשר את זה כשיגיעו להסדר עם רשות המיסים. למה צריך לאשר את זה היום? לי יותר דחוף הלקוח.

זה הסדר שמקל על היבואנים.

נתחיל מזה שאנחנו בעד תחרות. אני חושב שתחרות עושה טוב לכולם – ליבואנים הישירים, העקיפים, הזעירים, לצרכנים. המקרה שאנחנו דנים בו כרגע הוא אחד המקרים שהמדינה עושה יד אחת עם הסתרת אינפורמציה מהצרכנים. היום, בחסות הוראת השעה הזאת, מה שקורה זה שיבואן זעיר יכול להביא רכב לישראל שעבר עשרות קילומטרים במדינה זרה והוא יירשם כרכב חדש, בלי תיעוד לזה, בלי שהלקוחות יודעים מזה. יכול להיות שהלקוח הראשון אולי יודע משהו על ההיסטוריה כי נאמר לו בעל-פה, אבל השני, השלישי והרביעי לא יודעים שום דבר, הם קונים רכב שצריך להיות יותר זול בעשרות אחוזים. יש תיעוד לזה שהמדינה אמרה שזה לא יקרה. ב-5.6.2018 היה דיון על העניין הזה. המדינה נשאלה בדיון שאלה מפורשת – מה יקרה אם רכב יגיע בתור רכב משומש, והתשובה שהמחוקק ענה זה שרכב כזה יירשם כמשומש. בפועל זה לא קורה. כל רכב כזה שמגיע, גם אם הוא היה רכב השכרה למשך עונה שלמה ונסע עשרות אלפי קילומטרים, נרשם במדינת ישראל בתור רכב חדש. זה גורם לכך שהלקוחות מוטעים.

אנחנו נגד הארכה של הוראת השעה הזאת, גם אם היא נובעת מסיבות טכניות. אם משרד התחבורה רוצה לדייק את הוראת השעה, שיתכבד וידייק אותה, או לחילופין, ייתן הנחיה שרכב שמגיע לפה כמשומש יירשם בתור משומש.

קראתי את מכתבתם בעניין. איך אנחנו מוודאים שרכבים משומשים שמגיעים לפה מסומנים כמשומשים ורכבים חדשים שמגיעים לפה מסומנים כחדשים ולא מתבצעת הטעיה של ציבור הצרכנים?

סעיף 55 לחוק מחייב יבואן זעיר לספק מידע בכתב לפני העסקה. אם רכב נסע 30,000 קילומטר, רוכש הרכב חייב לקבל דיווח בכתב לפני ביצוע העסקה ממוכר הרכב על כך. רוכש הרכב מחויב גם לקבל דיווח על המועד שבו נרשם הרכב במדינת חוץ. אנחנו חושבים שהדברים האלה נותנים מענה בסיסי ביחס למידע שנדרש. סעיף 55 גם מחייב דיווח על תקלות בטיחות סדרתיות שקיימות ברכב, את שנת הייצור של הרכב, תאונות או נזקים שנגרמו לרכב.

טוענים פה נציגי איגוד יבואני הרכב שהם הביאו בפני הוועדה הזאת מספר מודעות של יבואנים זעירים שמצהירים את מה שאתה אומר, אבל בפועל מדובר ברכבים שצברו כבר כמה אלפי קילומטרים. אתם לא מכירים את הבעיה הזאת? זה לא קיים?

אנחנו לא מכירים תלונות מהציבור בהקשר הזה. קצת מצחיק שאיגוד יבואני הרכב הוא זה שנושא את ההיבט הצרכני בגאון.

אני לא בטוחה בזה. הם מעלים פה טענה שראוי שתתברר בשביל הצרכנים, לא בשבילם.

לפני העסקה הראשונית רוכש הרכב יקבל מידע בכתב. אם מדובר ברכב שעבר 30,000 קילומטר, הרוכש יודע שהרכב עבר 30,000 קילומטר.

האם יכול להיות מצב שאני קונה רכב שעבר שלוש ידיים ואני אחר כך אמכור את הרכב כאילו הוא עבר רק יד אחת?

במועד שבו אישרו את הוראת השעה בוועדת הכלכלה משרד התחבורה היה רושם על רכבים בייבוא אישי אם מדובר ברכב משומש או חדש. במהלך השנתיים האלה, לאחר בדיקה שעשינו, ראינו שאין לנו עיגון חוקי לרישום הזה, הבנו שאנחנו צריכים להיכנס להליך של עיגון חוקי לנושא הזה. עוד לא השלמנו את התהליך הזה.

אם כבר הבאתם תקנות, הייתם מביאים את התקנות המשלימות, כדי שלא יקרה מצב שמישהו יקנה רכב משומש ויחשוב שהוא חדש.

אנחנו לא מביאים הסדר ראשוני בשלב הזה, אנחנו כן מבקשים הארכת תוקף של הוראת השעה לשנתיים.

הוראת השעה פוקעת ב-18 באוקטובר.

צריך להבין שאם לא מאריכים את הוראת השעה, המשמעות היא שאנחנו מחזירים אחורה את אותם 1,470 רכבים שב-2020 כבר הצלחנו להביא.

למתי אתם נערכים עם תשובות לשאלות ששאלנו בפעם הקודמת בנושא של הרישום, בנושא של הקרטל של המחירון? איך משרד התחבורה נערך לפתוח את השוק? העלנו בוועדה את כשלי השוק, כשלים אמיתיים שמקשים על היבואנים הזעירים, מקשים על היבואנים העקיפים. יש פה איזה שהוא כשל. אני מצפה שהמשרד יבוא לפה עם איזה שהוא פתרון לכשל הזה.

איך אנחנו שוקלים להפוך את הוראת השעה לחקיקה קבועה? הרי בסופו של דבר אפשר להאריך עד שנתיים. אתם תצטרכו להיערך לעניין.

מדובר בשערורייה לכל דבר ועניין. כל פעם הארכה של עוד שנה, של עוד שנתיים. עד מתי יהיו כל הארכות של התקנות? כל הרכוש שלנו, שהוא השני בערכו, עומד אצל היועצים המשפטיים של משרד התחבורה. מעתיקים את התקנות מזה ארבע שנים. עד מתי? אדון דוד תמיר, עד מתי? מתי יהיה בית דין לשמאים? מתי יהיה סדר? מתי נדע עבר ביטוחי של הרכב שהיה בחו"ל? מה, אנחנו מביאים פצצות מתקתקות? הייתם מעוניינים סך הכל בתחרות. זאת תחרות? זאת שערורייה לכל דבר ועניין.

כרגע המצב הוא, ועורך דין תמיר לא יכול להתעלם מזה, זה שרכב משומש שמיובא על ידי יבואן זעיר ונכנס לישראל נרשם ברישיון הרכב כרכב חדש. יכול להיות שהיבואן הזעיר, או מי שקונה מהיבואן הזעיר, יודע את הנתון הזה, אבל מי שקונה את הרכב מאותו רוכש ראשון לא ידע את הנתון הזה. רישום של רכב כרכב חדש ברישיון הרכב, שזה מה שקורה במקרה הזה, הוא פשוט מטעה. לא יכול להיות מצב שבו רשות הרישוי רושמת רכב שנסע ושימש כרכב בחברת השכרה, כרכב חדש. זה פשוט לא הגיוני, זו הטעיה צרכנית. זה גם נוגד את החוק שחוקקה הכנסת בשנת 2008 - חוק גילוי נאות. החוק הזה מחייב את מי שמוכר רכב לגלות את עברו של הרכב - כמה בעלים היו לרכב, מי היו הבעלים, כמה קילומטרים נסע הרכב לפני שהוא נמכר. ברגע שמשרד הרישוי רושם את הרכב המשומש שיובא על ידי יבואן זעיר כרכב חדש בישראל, עוברים על החוק הזה. הוראת השעה הזאת, כפי שמבקשים להאריך אותה כרגע, רק תנציח את אותה תקלה צרכנית שקיימת, לכן אנחנו מתנגדים לה.

אני חושב שאם נחוקק חוק שלא צריך לרשום כמה בעלים יש, זה יפתור את הבעיה.

בהכנה שלי לקראת הדיון קיבלתי איזו שהיא אינדיקציה לגבי פערים. אני חושבת שמשרד התחבורה צריך להציג לחברי הכנסת מה קרה במהלך השנתיים האחרונות בהשוואה למה שהיה קודם לכן. רצוי שנקבל איזה שהוא אומדן מספרי.

החובה לרשום ברישיון הרכב שהרכב משומש, גם אם זה בייבוא זעיר וגם אם זה בייבוא אישי, חלה על היבואן. בתוך הרישיון יש הערה: רכב משומש. חובתו של היבואן שהביא רכב משומש לרשום את ההערה המתאימה ברישיון הרכב. אם הוא לא עושה זאת, זו כבר בעיה שלו מול הפיקוח של משרד התחבורה.

אני חובש כמה כובעים – גם יבואן זעיר, גם יבואן עקיף וגם יבואן ישיר. רוב הייבוא הזעיר מתמקד ברכבי יוקרה משומשים. הוועדה הגדילה בזמנו את הכמות ל-20 כלי רכב לשנה. אני הייתי בדעה שזה צריך להיות 200,250. אם לא מגדילים את הכמות של 20 כלי רכב ליבואן זעיר לכמות יותר משמעותית, הורגים את הענף. מ-20 רכבים לשנה שאתה מייבא אתה לא יכול לקיים עסק. ההוצאות סביב הנושא של ייבוא רכב הן לא פשוטות. לייבא כלי רכב שנותנים מענה לכלל הציבור, לא רק בסגנון של היוקרה, מצריך כמויות יותר גדולות. בזמנו הצעתי שזה יהיה כמו קבלנים - שמי ששנתיים ניצל את הרישיון שלו והביא 20 כל שנה יקבל בשנה שאחרי זה דירוג יותר גבוה ויוכל להביא יותר מכוניות.

אי אפשר להגדיל את זה?

אי אפשר כרגע.

השאלה אם אפשר לבקש מהמשרד להכפיל את זה מ-20 ל-40 לפחות, ולעשות כך שיבואנים זעירים שעובדים שנתיים יוכלו להגיע ליותר.

הדבר הזה מחייב תיקון של חקיקה ראשית. אנחנו עכשיו בחקיקת משנה.

צריך להידרש לעניין.

הבקשות של היבואנים הזעירים נמצאות על שולחנו של המשרד, אנחנו בוחנים אותן. אני לא יכול להגיד עכשיו מה תהיינה תוצאות הבחינה, כי יש שיקולים מורכבים לכאן ולכאן. החוק, לדעתי בצדק, פעל בראשית הדרך במכסה מאוד מצומצמת של 20 רכבים לשנה. היה ונגיע למסקנה שהיבואנים הזעירים הם כן מחוללי תחרות כמו שרצינו, יכול להיות שזה יהיה הפתרון. הדברים כרגע נמצאים בבחינה. הם ישולבו בתיקון החקיקה המקיף הבא שאנחנו עובדים עליו בימים אלה.

מתי אתם מתכוונים להביא את החקיקה הראשית?

מאוד קשה לי להעריך. תיקון חקיקה ראשית זה תיקון שמחייב עבודה משמעותית.

אנחנו מצפים שלא תנצלו את הארכה וכן תובילו לחקיקה ראשית בעניין.

אם לא נגיש עכשיו הצעת חוק פרטית בעניין, הם ינצלו את המצב.

ביקשנו לבחון את כל הטענות והאפשרויות שיש בפנינו כרגע. ביחס למרכיבים אחרים אנחנו נמצאים כרגע בסיום העבודה של המשרד, העבודה הפנימית, אחרי שימוע ציבורי ראשוני שנעשה עם בעלי העניין.

בתחילת החקיקה ידענו שאנחנו מסדירים שוק חדש, ענף חדש שעד היום לא היה מוסדר בכלל והתנהל ללא רישיון. עשינו את זה כהוראת שעה לשנתיים, כל פעם עם הארכה של חצי שנה, כדי לבחון ולבדוק את הנושא הזה. בגלל טעות טכנית שהייתה הוראת השעה לא התחילה מאז הכניסה לתוקף אלא רק ביולי 2018, שזה זמן לא מספיק כדי לבחון את השוק. בכוונה הגבלנו את כמות כלי הרכב שיכול יבואן זעיר לייבא, זאת משום שהוא לא מחויב כלפי הלקוח לשום דבר. היבואן הזעיר מייבא את הרכב, אבל כל שירותי התחזוקה, האחריות והריקול מסופקים על ידי היבואן הישיר שמחויב לזה בחוק. כרגע אנחנו נמצאים בבחינה של כל התחום של היבוא הזעיר. נעשית עבודה באגף הרכב כדי להסדיר את הנושא הזה לא בהוראת השעה אלא בחקיקה קבועה. אנחנו בוחנים את כל הטענות שעלו, אם זה לגבי כמות כלי הרכב, אם זה לגבי ההגדרות, אם זה לגבי סוגי כלי הרכב. אמנם אנחנו נמצאים בשלבים מתקדמים מאוד של הבחינה, אבל אנחנו עדיין צריכים את החצי שנה.

שנתיים לא היו מספיקות כדי לקבל אינדיקציה לגבי הוראת השעה?

ב-2017 כמעט ולא היה ייבוא זעיר. ב-2018, כשנכנס התיקון, 169 כלי רכב יובאו. ב-2019 היו 900 כלי רכב.

את מדברת על מספר הרכבים, אבל אני רוצה לדעת מה זה עשה למחירים. אני רוצה להוריד את זה לרמת הצרכן בפועל. כשהוא קונה מכונית מייבוא זעיר, מה זה עושה למחיר? תנו לנו איזו שהיא אינדיקציה כדי לקבל החלטה לגבי הארכה.

אין לנו את הנתונים בשלב הזה. זה חלק מעבודת הבחינה שנעשה.

זה מאוד חשוב, כי אתם הולכים לגבש חקיקה ראשית. אם לא תדעו מה זה עשה לתחרותיות במשק, כיצד תגבשו חקיקה ראשית?

אני מסכים לחלוטין. אנחנו בשלב של בקשה לתוספת זמן על ההסדר הקיים. לכשנגיע לשלב של ההסדר הראשוני נהיה חייבים לעגן אותו בנתונים, להציג לוועדה את הנתונים.

הוועדה הזאת היא לא חותמת גומי. התהליך הזה צריך להיות מושלם באיזה שהוא שלב, לא שעכשיו נאריך ונאריך את זה.

אם נגיע לוועדה להאריך את זה שוב, זה יהיה רק לצורך הכנת נוסח. אנחנו כרגע מבצעים עבודה מאוד רחבה, שכוללת את בחינת המחירים, אם קיימות תלונות, בעיות בנוגע לייבוא הזעיר. אם לא נאריך כרגע, אנחנו מחסלים את הייבוא הזעיר לגמרי, אין להם זכות קיום.

האם אתם גם בוחנים לשנות את שיטת השמאות כמו במקרקעין, כמו בדברים אחרים?

כרגע אנחנו בוחנים איך להסדיר את כל הנושא של הייבוא הזעיר בחקיקה, לא בהוראת השעה.

יש לי תחושה, וראינו את זה מקודם עם היבואנים, שהכל נובע בסוף מהגדרת המחירון. אם הנושא הזה ייפרץ, זה יפתור 80% מהבעיות. אם היו עושים שמאות כמו במקרקעין - ששמאי ממשלתי מגדיר לפי עסקאות, לפי כללים מאוד מאוד ברורים, לא לפי רצון של מישהו מסוים, רוב הבעיות והטענות שעולות פה כל הזמן לא היו עולות. רוב הבעיות שאנחנו שומעים פה כל הזמן נובעות מאותה מערכת של מחירונים. האם אתם שוקלים לשנות את זה?

אנחנו נצפה ממשרד התחבורה לעמוד בכל ההתחייבויות שהם הציגו פה.

אמנם העניין של מחירונים מחוץ לגדר הנושא שלנו, אבל חשוב להגיד שהשרה הכריזה על מהלך שמנסה לקדם מחירון של דיווח וולונטרי על עסקאות אמיתיות. אנחנו בשלבים של להוציא את הנושא הזה לפועל. כשלי השוק מוכרים, זה לא פשוט להתמודד איתם, לכן זה לוקח לנו זמן.

במשך 60 שנה יבואני הרכב סגרו את הענף ככה שאף אחד לא היה יכול להיכנס פנימה. למרות שהם אומרים שהם רוצים תחרות, הם עושים הכל על מנת שלא תהיה תחרות. אם הייתם מסתכלים על מחירים של מכוניות יוקרה, הייתם רואים איך המחירים נפלו בסוגים שונים של מכוניות ב-30%,40%. ברור שהיבואנים קונים את הרכבים יותר בזול ממה שיבואן זעיר קונה. נתח הרווחים שלהם היה אדיר. צריך לאפשר כמות יותר גדולה של יבוא רכבים ליבואנים הזעירים, מכיוון שאז הם יביאו גם רכבים יותר עממיים, לא רק רכבי יוקרה.

חלק מהתחרות זה הנושא של תעודות המקור. יש לנו רכבים שאנחנו יודעים בדיוק איפה הם מיוצרים. על מנת לקבל מהמכס את ההנחה, היבואנים שיכולים לאשר את הייצור של המכוניות עושים את עצמם שהם לא יודעים. רכב זה לא משהו שמיוצר אצלי בגינה או אצל יבואן זעיר אחר בגינה. הוא מיוצר במפעל, יודעים בדיוק מאיפה הוא יצא. ברגע שאנחנו משחררים רכבים אנחנו צריכים להביא לרשויות carfax, שזה דבר שמראה כמה הרכב נסע, איך הוא נסע. בזמן שהרכב נרשם לרישוי משרד התחבורה רושם את הקילומטרז' של האוטו, ואז ברור שהרכב משומש ולא חדש. צריך לראות איך ההוראות תהיינה יותר ברורות, אבל ידוע מה זה יעשה אם יפסיקו את הוראת השעה.

בואו לא נשכח שהיבואנים הישירים נהנים ממונופול, אין להם תחרות, אין להם שום דבר. היצרנים באירופה לא נותנים ליבואנים קטנים, לדילרים כמו שאני מייצג, לקנות רכבים חדשים. בגלל שהם לא יכולים לקנות רכבים חדשים הם חייבים להשתמש בספקי אמצע כדי שהם יוכלו לייצא את האוטו ללא חשש שהיצרן יבטל להם את הזיכיון. איך בעצם הצרכן הסופי יכול להיות רגוע? בסעיף 55 לחוק רישוי שירותים ומקצועות רכב מדובר על טופס מסירת מידע מוקדם. כל יבואן מקביל או יבואן זעיר מחויב לרשום בטופס מידע הזה מועד רישום ראשוני של הרכב בחו"ל, מועד ייצור ומשך תקופת אחריות.

הועלתה פה הטענה על רישומים כוזבים. האם אתה מכיר דבר כזה?

אני לא מבין על איזה רישום כוזב מדברים. היצרנים מנסים לא לתת לרכבים להיות מיוצאים מאירופה. למה בעצם מאפשרים ליבואנים הזעירים לייבא רכבים משומשים? לא בגלל שרוצים להקל יותר מידי, אלא בגלל שליבואנים הזעירים אין אפשרות לקנות רכב חדש. אם יבואן זעיר מגיע למרצדס ואומר: אני רוצה לקנות רכב חדש, אומרים לו: לא, אנחנו לא מוכרים. בשביל להתגבר על זה משרד התחבורה פעל בעניין. צריך להבין שבסופו של יום אין תלונות מהציבור, הצרכנים לא מתלוננים. מתוך שוק של 250,000 כלי רכב בשנה, 3,000, 3,500 הם כלי רכב של יבואנים זעירים. כמות המשומשים מתוכם היא קטנה, היא בערך חצי. גם ברכבים האלה אתה מחויב לרשום מועד רישום ראשוני.

האם יש לך איזו שהיא אינדיקציה לגבי פער המחירים בין קניית אותו רכב מיבואן זעיר בהשוואה ליבואן ראשי?

לצרכן הסופי יש חיסכון. כרגע השוק הזה עובד בעיקר על רכבים יקרים. למה הוא עובד על רכבים יקרים? כי מאפשרים רק 20 כלי רכב ליבואן. ברגע שמאפשרים כמות כזאת מצומצמת, מן הסתם היבואנים יפעלו על רכבים עם הרבה בשר. יש חיסכון של בין 60,000 ל-80,000 שקל על אותו רכב. אם נגדיל את המכסה מ-20 ל-80, התחרות תיכנס לטווחי מחירים הרבה יותר עממיים. אם יבואן זעיר יוכל לייבא 80 כלי רכב, הוא לא רק יביא רכבי יוקרה, הוא יביא גם רכבים כמו סקודה וכמו יונדאי, וזה מה שיביא תחרות. היבואנים הישירים, כבודם במקומם מונח, אבל הם היו 50 שנה בשוק. לא יקרה כלום אם יתנו איזה כמה שנים לנסות להכניס שחקנים חדשים.

צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (הארכת תוקף הוראות שעה), התש"ף-2020

בתוקף סמכותי לפי סעיף 253(ד)(1) לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-2016 (להלן – החוק), ובאישור ועדת הכלכלה, אני מצווה לאמור:

הארכת תוקף 1. תוקפן של הוראות השעה שבסעיף 253(א) ו-(ב) לחוק מוארך לתקופה
הוראות שעה נוספת של שישה חודשים, עד יום ו' באייר התשפ"א (18 באפריל 2021).

אני מקווה מאוד שאנחנו לא נתכנס פה בעוד חצי שנה להארכה נוספת, ואם כן, אז כמו שאמרה לנה, זה יהיה ממש בשלבים של גיבוש חקיקה ראשית. אני מצפה ממשרד התחבורה להתייחס לשאלות שעלו בדיון הקודם ובדיון עכשיו על ידי חברי הכנסת. אנחנו רוצים לקבל אינדיקציה מה השינוי שהרפורמה הביאה עבור הצרכן. דיברנו פה על העניין של הרחבת כמות הרכבים של יבואנים זעירים, דיברנו על פערי המחירים. היבואנים הראשיים ציינו, ובצדק, שצריך לתת את הדעת לעניין הפיקוח, לוודא שהרישום של הרכב אכן נעשה כהווייתו - שרכב משומש יירשם כמשומש, שרכב חדש יירשם כחדש, וכמו שציין פה חבר הכנסת טופורובסקי, גם לעניין הידיים – יד ראשונה, שנייה וכו'. אנחנו מצפים ממשרד התחבורה להידרש לעניין. אנחנו נצביע כעת על הארכה, אבל אנחנו מצפים להסדרה של העניין בחקיקה ראשית. מי בעד הארכה של הוראת השעה?

הצבעה
אושר.

הצו אושר פה-אחד. תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 09:27.