פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
ועדת החוקה, חוק ומשפט
08/09/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 107
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, י"ט באלול התש"ף (08 בספטמבר 2020), שעה 17:00

1. הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות) (תיקון מס' 4), התש"ף-2020
2. הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות ) (תיקון מספר 4) (תיקון), התש"ף-2020

חברי הוועדה: יעקב אשר – היו"ר
אוסאמה סעדי

אוריאל בוסו
יעקב טסלר

נינא כהן קרן - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הבריאות

רותי גרוס - ראש תחום בריאות הציבור, משרד הבריאות

שי סומך - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

מירה סלומון - עו"ד, מנהלת מחלקת חקיקה, מרכז השלטון המקומי

ניר שפר - סגן יו"ר התאחדות בעלי האולמות וגני האירועים

גור בליי
ניצן רוזנברג

אסף פרידמן

אהובה שרון, חבר תרגומים




הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות) (תיקון מס' 4), התש"ף-2020


הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות ) (תיקון מספר 4) (תיקון), התש"ף-2020

אני מחדש את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. זאת ישיבת המשך שהתחילה ביום ראשון, המשיכה ביום שני, המשיכה היום, יום שלישי, ואני מקווה שנצא עם מסקנות וגם הצבעות.

על סדר היום הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות) (תיקון מס' 4), התש"ף-2020 והצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות ) (תיקון מספר 4) (תיקון), התש"ף-2020.

אנחנו נעלה עוד כמה דברים שלא הספקנו לדבר עליהם ולאחר מכן נחזור לנקודות בהן אנחנו מצפים ממשרדי הממשלה לתיקון שלהם. בחלק היו הסכמות. יהיו דברים שיבואו בתיקון, לא עכשיו כי אין לנו סמכות לתקן, כאשר יגיעו התקנות הבאות. נדבר גם על התאריך, מתי התקנות הבאות יגיעו ועד מתי נאשר את הסעיפים השונים. בין היתר, אני מזכיר לכם שאחד הנושאים שהעלינו, זה גם הנושא של הקריטריונים של כל תוכנית הרמזור, איך זה עובד, האם זה כן צריך להיות בחוק או בדברי ההסבר לחוק. דיברנו על כך בישיבות הקודמות, אבל אנחנו נעלה שישה, שבעה, שמונה נושאים אבל נעשה את זה בסוף. כרגע בואו נתקדם ונקריא את מה שעוד לא קראנו. אני מבקש, באמת, בקצירת העומר, להיות תכליתיים.

אני מזכיר לכם שוב ששיטת העבודה שלי בעניין הזה, אני יכול להשתולל, אני יכול לומר שאני לא מאשר כלום ושהכול ילך לטייל, הכול אפשר, אבל אני לא שם. אני רוצה לטייב את התקנות ולעבוד צעד אחרי צעד. אנחנו נמצאים במקומות אחרים, אנחנו נתקדם עוד ונטייב את זה עד למקסימום האפשרי.

בבקשה, גור. אני מבקש, ממש מבקש, דנו הרבה בעניין ולא מיהרנו. אחרי שנעבור על עוד כמה נקודות שצריך להקריא אותן ולדבר עליהן, נקריא את הנקודות עליהן דיברנו והיו לנו השגות, ניתן שיעורי בית לאנשי הממשלה ואז גם נקבע את תאריך תוקפן של התקנות הלל.

נצביע היום?

מאוד יכול להיות שנצביע. הודענו לחברים שיכול להיות שנצביע. הם יודעים. בואו נתמקד ולא נקיים דיונים פילוסופיים.

באיזה עמוד אנחנו?

עמוד 16. יש כאן את הנושא של הפעלת גן אירועים שנדון באריכות וכבר הקראנו אותו. אני לא צריך להקריא אותו כי הוא כבר הוקרא אתמול ונדון באריכות. אני עובר הלאה לסעיף 12א.

12א. פרטי שוהים במקום

1. מבקר במקום ציבורי או עסקי שהכניסה אליו נעשית בתיאום או בהזמנה מראש, או מותנית ברישום או בזיהוי בעת הכניסה אליו או במועד מוקדם יותר, וכן מבקר במקום הפועל לפי תקנה 8(ב)(4) (בתקנה זו – מקום אירוע) או בגן אירועים, ימסור למחזיק או למפעיל של עסק כאמור או מי מטעמם, את מספר הטלפון שלו למטרת חקירה אפידמיולוגית, ככל שתידרש.

1. מחזיק או מפעיל של מקום כאמור בתקנת משנה (א), ישמור רשימה של מספרי הטלפון שנמסרו לו (להלן – רשימה טלפונית) לשם העברתם למשרד הבריאות לצורך ביצוע חקירה אפידמיולוגית, ובנוסף על הרשימה הטלפונית ישמור את הפרטים האלה:

1. שם ושם משפחה של המבקרים, אם בעת התיאום, ההזמנה או הרישום, נמסרים פרטים אלה על ידי המבקרים.

1. זמן הכניסה או היציאה מהמקום, אם יש בידי המחזיק או המפעיל פרטים אלה.

1. במקום אירוע – רשימה הכוללת את מספר המושב של המבקרים, אם יש בידי המחזיק או המפעיל פרטים אלה.

1. לבקשת משרד הבריאות, לשם ביצוע חקירה אפידמיולוגית, ולמטרה זו בלבד – ימסור המחזיק או המפעיל את הרשימה הטלפונית ואת הפרטים הנוספים לפי תקנת משנה (ב), אם יש בידו.

התוספת של התקנה הזאת, בהמשך לתיקון האחרון בחוק המסגרת בו התווספה אפשרות הסמכות להתקין תקנות שנוגעות למסירת פרטים. מדובר לא בעוד איזשהו תנאי להפעלת עסק אלא בעצם באיזשהו תנאי כדי לאפשר קיום של אירועים גדולים, כדי לאפשר הפעלה של עסקים. היכולת באמת לנטר את התחלואה אם בסופו של דבר התגלה חולה, לאתר מגעים, לקטוע שרשרות הדקה שכמובן מבחינתנו זה חשוב מאוד.

כמו שנאמר בזמן התיקון של חוק המסגרת, בעצם הנתון הבסיסי שנאסף, אלה פשוט מספרי טלפון. כל הנתונים הנוספים, זה רק אם ממילא נמסרים או ממילא יש אותם.

זה היה בחוק הגדול.

נכון. עכשיו זה היישום של זה בתקנות. הדבר היחיד שהיינו מבקשים כאן שיתוקן בהקשר הזה, זה המגבלה של ה-20 ימים שהייתה גם בחוק הסמכויות וצריך להוסיף אותה כאן לתקנות.

20 ימים מבחינתנו זה מספיק.

שמירת הפרטים?

כן. זה מה שנקבע כבר בחוק הסמכויות.

כן.

צריך לתקן את זה כאן. להוסיף את זה.

את זוכרת הכול, נכון?

אני רושמת הכול.

אם כך, נעבור לסעיף 13, סגירת מקום לשם מניעת הדבקה או לשם עריכת חקירה אפידמיולוגית.

אתה לא צריך להקריא את הכול.

לא אקריא את הכול אלא כמה תיקונים. כאשר ראש השירות או רופא מחוזי מורים בהודעה בכתב למפעיל של מקום ציבורי או עסקי לסגור את המקום, כולו או חלקו, נוספו המילים "בהיקף שאינו עולה על הנדרש" וכל השאר נשאר כפי שהיה.

בנוסף, הוא צריך לעשות זאת בשים לב בין השאר להשלכות של סגירת המקום על בעל המקום, וכאן זה שונה ל"המפעיל של המקום".

לעניין הזה מה ההבדל בין בעל המקום למפעיל המקום? אנחנו השתמשנו בדברים האלה כדי לא להפיל על איזה עובד מקרי שנמצא שם וכרגע הוא מפעיל את המקום.

לא. הכוונה למפעיל, הגורם שמפעיל.

אתה הרי רוצה שיחשבו את ההשלכה כהשלכה כלכלית. נכון? על זה בעצם אתה מדבר. זה תיקון שלהם או שלנו?

זה הכול שלהם. לדעתי זה נעשה בעקבות הדיון בסיבוב הקודם.

בעקבות הדיון ולבקשת הוועדה.

בעקבות הדיון בוועדה הגענו למסקנה שהמפעיל של המקום, זה מדייק את זה יותר. עד כמה שאני זוכר, זה היה הדיון.

נכון.

זה לא המפעיל במובן של הנער שהוא מנהל המשמרת.

זכיין לצורך העניין.

למשל זכיין. הגורם שהוא בעל הבית במקום, בפרקטיקה.

אבל שהוא בעל הבית?

כן, אבל בפרקטיקה.

בסדר. תמשיך.

נוספה האמירה שההחלטה בהשגה תינתן בהקדם ככל האפשר.

בסדר.

כאן יש שאלה בעניין הזה. הרי זו יכולה להיות תקופה מאוד קצרה ועד שיכריעו בהשגה, כבר תיגמר הסגירה. במקומות עבודה דובר על 24 שעות ולמה כאן זה נשאר 48 שעות? האם אי אפשר להתאים את זה?

בדיון הקודם הייתה מיכל גולדברג ושאלתי אותה למה התקופה לא קוצרה ל-24.

בהתאמה לשם.

כן. אני מספר מה שהיא אמרה לי. היא אמרה לי שהיא ביררה וזה בלתי אפשרי. זאת אומרת, התקופה היא 24 שעות.

למה שם זה כן אפשרי? מה ההבדל?

אלה תקנות של משרד האוצר.

משרד האוצר יותר נדיב?

כנראה. כן.

אתה מתעקש על זה. אני שולח את זה שוב לשיעורי בית. יכול להיות שכאן התהליך הוא יותר מסובך מתהליך של סגירה, אם אני מבין נכון את כוונתה של מיכל.

אני לא כל כך רואה את ההבדל בין מקומות העבודה לבין זה.

אתה מפרשן את מיכל וזה בסדר.

בכל זאת זה מצב חירום.

הכול בסדר, אבל אני פשוט לא מבין את הדיס-הרמוניה. למה שם זה אפשרי וכאן לא? זו השאלה.

אני מתאר לעצמי שיותר בתי עסק ייסגרו מאשר מקומות עבודה. הנטל מבחינת בתי העסק יהיה יותר גדול. אני מתאר לעצמי שיהיו יותר סגירות של בתי עסק מאשר מקומות עבודה כי הפיקוח הוא בדרך כלל בבתי עסק. לכן מספר ההשגות הצפוי לגבי בתי עסק, כנראה יהיה גדול יותר. זה ההסבר שאני יכול לתת. אני מציע להיות בקשר עם מיכל.

בסדר. תרשמי את זה כנקודה שהועלתה.

יש כאן עניין נוסחי, להוסיף את ההגדרות ולא להפנות לצו בידוד בית.

בסדר.

להפנות לצו בהקשר הזה, נראה לנו פחות מתאים.

נעבור לסעיף 14, איסור הפעלה. כאן נעשו שני תיקונים. בתיקון הראשון, נמחק האיסור על הפעלה של בר או פאב. בתיקון השני, כתוב שיש איסור על אולם או גן לשמחות ולאירועים "למעט גן אירועים הפועל לפי תקנה 11ב".

היום, עכשיו, לפי החוק בר ופאב אפשר לפתוח?

לפי המתווה האזורי. כן. כמו שאפשר לפתוח בתי אוכל כמתווה אזורי, גם פאב ובר.

כמו מסעדה או כמו מה?

כן. עם ההיקף המספרי והתפוסה. לפי התפוסה של המקום.

התיקון השני הוא שיש עדיין איסור על אולם או גן שמחות ולאירועים "למעט גן אירועים הפועל לפי תקנה 11ב". כל הסיפור עם ה-100, הושבה ובלי ריקודים.

אני לא מבין דבר אחד. אם בר ופאב זה בסדר, למה אולמות לא בסדר? מדובר על מבנים סגורים.

אירוע באולם הוא אירוע, סוג של מטינגלינג מאוד גדול בין הרבה אנשים.

בבר ובפאב אין מינגלינג? כולם יושבים לבד ומתפללים.

אנחנו הבחנו בין בר ופאב לבין בתי אוכל. אני מסכימה. יש הבדל.

זה מה ששאלתי. יש הבדל בין מסעדה לבר ופאב?

יש הבדל. אם יש איזשהו מדרג של סיכונים, באמת בית אוכל הוא אולי מתחת לבר ופאב אבל מבחינתנו גן ואולם אירועים - - -

עזבי את המדרג המשפטי.

לא, לא משפטי.

אני שואל מעשית. המטרים הם אותם מטרים כמו במסעדה או לא?

המטרים, כן.

אז מה המדרג?

אני חושב שההבחנה בין מקומות, זה לא העניין. נניח אולם או גן לשמחות ואירועים, אין מניעה שתהיה נניח חתונה אבל ברגע שהולכים לרקוד בתוך החתונה, אין ספק שאי אפשר לרקוד כשמפרידים שני מטרים בין האחד לשני, וזו הבעיה. אירוע בתוך גן אירועים או אולם אירועים, מתנהג כמו מסעדה או מתנהג במובן הזה שיושבים שם, אסור להתקהל בו, כולם בישיבה, כמו באולם תרבות, כמו בבית כנסת, כמו במסעדה, יושבים סביב שולחנות ויש אירוע. ברגע שיש את האירוע שכולם רוקדים – היו כתבות על זה, קיבלתי סרטי וידאו – שם מתחילה הבעיה.

ובפאב או בבר לא רוקדים?

לא.

אני לא חושב שהבעיה היא המקום שמפעילים אלא ההתנהגות בתוך אותו מקום. זה גם לשאלת היושב ראש, לגבי פאב ובר. אגב, אדוני, יש ברים ופאבים שיושבים שם סביב שולחנות וזה כמו בית אוכל לכל דבר ועניין. הדבר היחידי הוא שמגישים שם משקאות אלכוהוליים ופיצוחים או פיצות. אם עשיו מתחילה ממש התקהלות, יש צפיפות ואין מקום לשבת, זו הבעיה. לכן אני חושב שזו צריכה להיות ההבחנה שלכם, אם תשאלו אותנו כנבחרי ציבור.

לא יודע. מתווכחים אתי על חצי מטר לפה ולשם במקומות שהם מקומות תרבות או בתי כנסת.

חשובה ההתנהגות.

בדיוק. ההתנהגות. הנורמטיביות של בית תרבות ושל בית כנסת או הרצאות או דברים כאלה, אדם יושב, שומע או מתפלל במקרה הטוב. מקומות כאלה, כך פוטרים אותם? זה לא פחות מאולם שמחות.

אם היו אומרים למנהלי האולמות שהם יכולים להפעיל אולמות ושמחות בלי מגבלה, המגבלה היחידה היא שאסור לרקוד.

נכון.

אין רחבת ריקודים. ראיתי אתמול כתבה על עידן חביב. מסכן, הוא היה על הבמה בתוך איזה אירוע. תהיה הופעה ואנשים ישבו ויצפו בה. אבל ברגע שבו כולם מתקבצים על הבמה ורוקדים לצלילי ההופעה, שם מתחילה הבעיה.

נכון.

לכן כללי ההתנהגות, הם החשובים. השמירה על הריחוק ועטיית המסכה. אלה הדברים החשובים.

ביקשתי להסב את תשומת לב הוועדה שדיסקוטק הוא פריט רישוי אחר. זה לא בר ופאב. במסגרת הרפורמה ברישוי עסקים שנערכה בוועדת הפנים והגנת הסביבה לפני שנתיים, תיקון מספר 34, היה ממש דיון שלם על ההבחנה בין בר ופאב לבין דיסקוטק.

זוכר. הייתי שם.

נכון. בסופו של דבר לא נקבעה הגדרה שונה לכאן ולשם אלא הותוו עקרונות למה זה בר ופאב ו מה זה דיסקוטק. דיסקוטק הוא לא אותו פריט רישוי ושם יש ריקודים. זאת אחת ההבחנות בהן דובר.

בהחלט. גם כללי ההתנהגות וגם סוג הפעילות. יש הבדל בין פעילות של חתונה שמתקיימת בגן אירועים לפעילות של דיסקוטק שם יש ריקודים לפעיות של מסעדה או בר ופאב.

אני מצטרפת לזה. זה המניע. אתה מגיע לפאב ובר כדי לשתות ולאכול אבל אירוע של חתונה, המניע הוא אחר.

אם יקבעו שמקיימים אירוע במגבלות התנהגות באירוע ובעל האולם יודע.ץ

קשה לאכוף את זה. קשה מאוד.

אם בעל האולם יודע שהתנאי שלו להפעלת המקום הוא מניעה של ריקודים.

אנחנו חוזרים לאותה נקודה, אבל סתם דוגמה, הפגנה. מקום פתוח ואנשים עם מסכות אבל פתאום את רואה שאנשים יושבים ומתחבקים ואין לך שליטה. בסוף כשיושבים ביחד ונמצאים בסיטואציה כזאת, אין לך שליטה.

אני רוצה לעדכן אותך. אחד הדברים שדרשנו זה שינסו להביא לנו עד לתקנות הבאות, שתכף נחליט עד מתי אלה יהיו, איזשהו מתווה בעניין הזה. מה שקורה היום בפועל זה שבעלי האולמות לא עושים את האירועים אבל אנשים עושים אותם בווילות והאירועים האלה הרבה יותר בעייתיים. עושים חתונות במסעדות.

אבל זה אותו הדבר. זה לא חשוב מה תוכן האירוע אלא חשובה התנהגות האנשים באותו חלל. זה לא משנה עכשיו אם קוראים לזה חתונה או התקהלות או סתם ללכת לאכול ארוחה. אם בעל האולם או בעל המסעדה יודע שאם יתפסו אותו כאשר יש התגודדות תוך כדי ריקודים ויסגרו אותו, אבל הוא יכול לקיים אירוע ויש הופעה שתשמח את החתן והכלה, הופעה כאשר אנשים יושבים במקומותיהם.

זה אחת האפשרויות למתווה. נכון.

אני לא הולך לחתונות. חבר מאוד טוב שלי הזמין אותי לחתונה בשבוע הבא ואמרתי לו שאני מצטער, אני לא הולך לחתונות ולאירועים.

גם אני לא. היומן שלי התרוקן בלילות.

דוגמה אישית. אני פוליטיקאי והודעתי שאני לא הולך. גם דוגמה אישית וגם לא רוצה. אבל אם עושים את זה, ראינו מה היה לאחרונה בחוות רונית וכולי, אומרים שאפשר אבל. ואז בעל האולם יודע ויש לו אינטרס לקיים את האירועים האלה אבל להגביל את זה ואז המלצרים באים ומבקשים לשבת במקום. זה אירוע מאורגן. יש וילה שרוצה לכנס אנשים למסיבת בריכה, אתה לא יכול למנוע את זה.

זאת הבעיה. בעלי האולמות בוכים. הם אומרים שהם מוכנים לקבל על עצמם תנאים מחמירים ובינתיים אנשים עושים מסיבות בבית.

סליחה אדוני היושב ראש, זאת לא סיבה.

זו סיבה גדולה מאוד. אנשים איבדו את מטה לחמם.

זאת לא סיבה במובן הזה שאדם שירצה לעבור עבירה בביתו או לקחת בית אחר.

זאת אפילו לא עבירה. בחצר של הבית שלך אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה.

התקהלות פורמלית, היא חלה גם בבית.

התקהלות אסורה, לא משנה מה. התקהלות היא אסורה ולכן הם עוברים על ההנחיות. מי שעושה בתוך הווילה, הוא עובר עבירה כשהוא מתקהל. אני אומר שאנחנו צריכים ללכת לכיוון של ההתנהגות בתוך המקום ולא לעצם המקום.

היינו שם בגל הראשון והיה מתווה והוא תקף לשבועיים בלבד. היו שם הבטחות על גבי הבטחות. אני הייתי שם.

זה הולך בד בבד עם אכיפה. אם רשות מקומית, שזה האינטרס שלה כרשות מקומית, לא תדע להפעיל את הפקחים שלה ולהגביר את מערך האכיפה שלה בתוך השטח המוניציפאלי שלה ולא תלך בערבים לאולמות אירועים, וגם המשטרה, אי אפשר בלי אכיפה. אי אפשר רק התניות בלי אכיפה.

אני דיברתי עם ראשי ערים והם אמרו שאין להם מספיק פקחים.

מי זה הם?

אני דיברתי עם ראשי ערים. עם שבעה ראשי ערים. כל אחד אמר שאין לו מספיק פקחים.

לא נעים לי להגיד שארבע קנסות בלילה מצדיק את זה, בתעריפים שקבעתם לקורונה.

אבל הקנס לא עוזר כי הרווחים כתוצאה מהאירוע הרבה יותר גדולים מהקנס.

חברים, בואו נהיה פרקטיים. הנקודה הזאת מוליכה אותנו למה שדיברנו לגבי הנושא. אני מסכים עם מה שאמר איתן ידידי ואני גם אומר את זה כל הזמן. בסוף זה בשטח. הפעילות בשטח ולא הרמזורים ולא שום דבר.

ההתנהגות.

זאת ההתנהגות בשטח וכמובן הפיקוח. אני מסכים שאם ידעו לאתגר את ראשי הרשויות נכון וילכו אתם בראש שלהם בדברים שהם נכונים, זה יכול לעשות שינוי.

זה גם אינטרס שלהם.

וזה יהיה אינטרס שלהם, זה יכול לעשות שינוי. אנחנו כקול קורא במדבר לא פעם ולא פעמיים.

ברשותך, אני מבקשת לומר משפט קצר לפרוטוקול בגלל הקול הקורא במדבר. חלו שינויים ותמורות מאוד גדולות מאז הגל הראשון לגל השני בשני היבטים. ההיבט האחד הוא שהתאפשרה הכשרה של כוח פיקוח ייעודי לטובת אכיפת עבירות תו סגול. זה משהו שהוסיף לפחות 1,200 פקחים שאנחנו ביצענו להם הכשרה, אם לא יותר, כי לא רק אנחנו ביצענו הכשרות. הדבר השני הוא שמודל הרמזור, שבעצם מתמרץ את ראש הרשות לשמור על הצבע של הרשות שלו, גם מתמרץ לבצע פיקוח ואכיפה יותר קפדניים כדי שהרשות לא תרד בצבע. אם כן, דברים כן השתנו. הקול הוא לא קורא במדבר. הגעת לנווה מדבר.

כמו שאמרנו, זה לגבי סעיף 14. בסעיף 15, הגבלת אירועים, נעשה שינוי בעיקר ברישה. הממשלה מבקשת לשנות את הרישה של סעיף 15(א) והנוסח החדש אומר:

"לא יארגן אדם, ולא ישתתף, באירוע כמפורט להלן, במרחב הפרטי, במרחב הציבורי או במקום ציבורי או עסקי, שמספר המשתתפים בו עולה על המספר האמור בתקנה 4(א), לפי האזור, ובאירוע כאמור המתקיים גם במבנה וגם בשטח פתוח – מספר המשתתפים לא יעלה על מספר המשתתפים האמור בתקנה 4(א) לעניין שטח פתוח, לפי האזור".

כאן הם מחקו מהאירועים שמוגבלים "מופע בידור או מופע אמנות, למעט מופע שניתן לו אישור כאמור בתקנה 8(ב)(4)".

נוספה תקנת משנה (א1) האומרת: "תקנת משנה (א) לא תחול על אירוע מהמפורטים באותה תקנה שנערך לפי תקנה 8(ב)(4) או (4א)".

לפי סעיף זה, אני מבין שאדם יכול לארגן ולהשתתף במסיבה, אם זה מתחת למספרים שקבועים בתקנה (4א).

נכון. זאת המשמעות.

איתן, אתה מבין? אני יכול לארגן מסיבה עם 250 אנשים באזור ירוק, בחוץ.

נכון.

זה חוזר על כל מה שאמרנו מהבוקר בעניין אולם חתונות. זה מדגיש ביתר שאת מה שאנחנו אומרים, שלמעשה כל אדם פרטי עכשיו יכול לארגן מסיבה בכל מקום.

יוכלו לקרוא לזה משהו אחר ולא חתונה.

לכן צריך לקבוע. אין כאן תקנה אחת שאומרת שאסור לעשות אירועים בעמידה או משהו כזה אלא כל האירועים צריכים להיות בישיבה. משהו שהוא התנהגותי יותר.

זה מה שניסינו לעשות. עדיין צריך לזכור שאירוע של חתונה הוא לא הגעה למסעדה בה כל אחד מגיע עם הקפסולה שלו, נקרא לזה כך לצורך העניין.

אבל אפשר לפתור את זה כך. גם מי שעורך חתונות יצטרך לדעת שאופי החתונות השתנה. אם רוצים חתונה המונית, גדולה יותר מאשר חתונה מצומצמת כמו בתקופת הגל הראשון, הרי יש לזה מחיר והמחיר הוא שאין ריקודים, למשל. בחופה יושבים בשורות ולא עומדים.

מעבר לצפייה בחופה או אפילו אם לא מתקיימים ריקודים, בכל זאת אירוע של חתונה הוא אירוע אחר. כולנו רואים איך מתקיימים האירועים.

איזה אירוע זה?

אירועים של חתונות למשל, כמה אנשים מקפידים על עטיית מסכה. יש הבדל בין מי שמגיע לחתונה לבין מי שמגיע למסעדה.

נצטרך לתת לכם לעשות שיעורי בית. תכף נסכם את שיעורי הבית.

עוד שאלה. בסעיף 15(א) אני יכול לארגן מסיבה בהשתתפות 250 אנשים, עם ריקודים?

אני מזכירה שיש גם את החובה של שמירת מרחק של שני מטרים בין אדם אחד לשני.

עם שני מטרים, עם מסכה והכול.

אז כן. לפי ההתקהלות שיש, לפי צבע האזור, אם מקפידים על הכללים.

אין ריקודים. אני שואל, מותר? למה?

לגבי ריקודים, זה לא כל כך מתכתב עם הכלל שמדבר על שמירת מרחק של שני מטרים בין אדם לאדם.

עובדה שלגבי גן אירועים לא הסתפקתם וכתבתם ללא ריקודים בעוד שמסיבה שהיא לא בגן אירועים, היא יכולה להיות עם ריקודים תוך כדי שמירת מרחק וכן הלאה.

אתם יכולים להסביר את התיקון ב-(4א)?

באופן עקרוני התיקון של תקנה 15 הוא כדי להתאים את זה לרמזור. קודם לכן נכתב שאירוע מהמפורטים להלן זה כל מקום שבו מתקיימת מסיבה, כנס, פסטיבל וכולי ומספר המשתתפים בו לא יעלה על המספר שהיה מותר בעבר לפי ההתקהלות. עכשיו תיקנו את זה כך שזה יהיה לפי ההתקהלות שמותרת בצבע הרמזור עם עוד איזשהו חידוד.

בהתאם לאותן תקנות, לאותן מגבלות.

יש שם עוד איזשהו חידוד.

נכון. יש עוד איזשהו חידוד. אנחנו מבקשים לומר שאירוע אחד, זה לא משנה אם הוא מתקיים בתוך בית עסק או בשטח ציבורי או פרטי. לצורך העניין, אם אתה עושה מסיבה באזור ירוק, זה יכול להיות עד 100 אנשים בשטח פתוח. אם למשל זאת איזושהי וילה שיש בה גם מבנה וגם שטח פתוח, הכוונה לא שיהיה אפשר לעקוף את זה בכך שבתוך הווילה אתה תחשב שאפשר 50 ומחוץ לווילה 100 אבל בסוף זה אירוע אחד, מסיבה אחת, עם 150 אנשים. האירוע הוא אירוע אחד. אנחנו מסתכלים על זה כיחידה אחת, כאירוע מאורגן אחד.

למה?

למה זה אירוע אחד? למה במסעדה את לא חושבת שזה אירוע אחד? במסעדה את אומרת שבפנים אפשר כך וכך ובחוץ אפשר כך וכך.

כי במסעדה אנשים מגיעים בנפרד. אין קשר בין האנשים.

מה שמחבר אותם, זה רק האוכל. אירוע בהפרדה, זה כמו שני אירועים שונים.

מה זה בהפרדה? אם יש שני חדרים נפרדים.

בחוץ ובפנים. זה לחלוטין כמו מסעדה.

אם יש שני אולמות נפרדים, שני אירועים נפרדים, כמובן אתה צודק. אם זה אירוע אחד, למרות שאני שמה מחיצה באמצע, זה עדיין אירוע אחד כי אחרת נוכל לקיים גם אירועים של אלפי אנשים.

מה לגבי (א1)? בכל מקרה 8(ב)(4) ו-(4א) גובר. נכון?

נכון.

זאת אומרת, כל האירועים שעושים בקפסולות, בין אם זה בחוץ ובין אם בשטח פתוח, אתה יכול לקיים את כל האירועים, כאשר לצורך העניין כנס, אם אתה עושה את הכנס בהושבה ובקפסולות, אתה יכול לעשות.

נכון. תרבות וכנסים. נכון.

לגבי (ב), אני העליתי את העניין הזה.

תקנת משנה (א) לא תחול על אירוע מהמפורטים באותה תקנה שנערך לפי תקנה 8(ב)(4) או (4א). זאת אומרת, אם אתה עושה את הכנס או את המסיבה, זה אולי פחות מתאים לסוג אירוע כזה.

נכון. לא רשמנו איזה סוג של אירוע זה. בפועל זה מתאים יותר לפעילות של או כנס או אירוע תרבות. זה בעיקר סוג הפעילויות שמתקיימות בישיבה במקומות מסומנים.

אבל אתם לא כותבים ישיבה בלבד. אתם לא כותבים שהאירועים יתאפשרו בישיבה בלבד.

הם מפנים כאן, לא לעניין המסיבה, אבל לעניין הכנס. תראה בראש עמוד 19 הם אומרים בסעיף (א1) שתקנת משנה (א) לא תחול על אירוע מהמפורטים באותה תקנה שנערך לפי תקנה 8(ב)(4) או (4א). (4) או (4א) זה מה שקראנו מתווה התרבות. זה אומר שאם אתה עושה משהו מהדברים האלה לפי מתווה התרבות שזה כן בהושבה בלבד ובקפסולות, אתה יכול לקיים את זה. ברור שמסיבה לא רלוונטית אבל כנס, עד כמה שאני מבין, המשמעות היא שאם אתה עושה את הכנס לפי מה שקראנו לו מתווה "מתווה התרבות", שזה בהושבה ובקפסולות וכן הלאה, אתה יכול לעשות אותו בחריגה מהמספרים בתקנות ההתקהלות הרגילות.

לגבי (ב), כבוד היושב ראש, אתה ואני העלינו את העניין הזה עם פרופסור גרוטו לגבי אירועי ספורט עם קהל. אתה זוכר שהעלית את זה.

כן. מאחר ואני חובב ספורט ידוע, כן.

אני הבנתי שהם עובדים על העניין הזה. אני מבקש שגם כאן יביאו לנו עד אותו מועד שתקבע מה בעניין קהל באירועי ספורט.

הוא סייג את זה. הוא אמר שהם עובדים על תוכנית אבל שלפחות יבואו עם איזה צפי.

נכון. זה חשוב.

בסדר. אנחנו נוסיף את זה לשיעורי הבית.

במגרש יושבים. מה ההבדל בין זה לבין מופע תרבות?

זה אחרת לגמרי. זה מאוד שונה.

מה ההבדל בין מופע תרבות לבין אצטדיון שמכיל 20,000 ואת מכניסה 4,000 מתוך ה-20,000. מה ההבדל?

כשאתה נמצא במשחק כדורגל, יש השתלהבות של האוהדים. אני לא רואה עכשיו את הסדרנים שאומרים, רגע, שב בבקשה, אל תקום, אל תעבור ליד החברים עם הדגלים.

תעשו לי טובה כי אני כבר על הסף. על הקצה. אני כאן מהבוקר בארבעה דיונים בארבעה נושאים שונים. אוסאמה, אתה העלית נושא וגרוטו אמר שיש חשיבה. הוא גם אמר למען הסר ספק שגם הוא חובב גדול של כדורגל והוא אמר שהם חושבים על איזשהו כיוון. אני לא מאמין שיהיה משהו שהם יבואו אתו בתקנות אבל איזשהו רעיון.

אני הבנתי שביום שני הוא בא לוועדת הקורונה להציג את הנושא הזה.

ועדת קורונה, כן. אני לא לוקח את הסמכויות של ועדת הקורונה.

אגב, אוסאמה, אם יפתחו כל שער בתוך האצטדיון ויגבילו אותו במספר אנשים ויאמרו שורה כן ושורה לא, אולי אפשר לחשוב על זה.

על זה אני מדבר.

אני כן רוצה להעיר נקודה נוספת.

זה צריך להיות משהו מאוד מדויק. מתווה מאוד מאוד ברור.

עולם הספורט פועל לאורך רוב תקופת הקורונה. המשחקים מתקיימים בלי קהל. נכון, זה מצער.

היום יש מדינות שהתחילו להכניס קהל. צרפת התחילה להכניס קהל.

עולם התרבות לא יכול לפעול בלי קהל.

תעשו לי טובה, 3,000 אנשים, איש לא ירגיש. תגמרו עם זה.

אפשר באמת להגיע גם שם, גם באצטדיונים, למתווה שבו שורה כן ושורה לא, מספר אנשים בשער, מספר אנשים במקום.

אפשרנו אירוע תרבות בבלומפילד.

נמשיך.

תקנה 15א, "פרסום האזורים. האזורים המפורטים בתוספת הרביעית יפורסמו באתר האינטרנט של משרד הבריאות". נראה לי שזה מדבר בעד עצמו.

נעשו כמה שינויים בעבירות העונשיות גם בהתאם להערות שלנו כדי להתאים את העבירות העונשיות לאיסור שקיים.

תקנה 16(א)(4) – "מפעיל מקום ציבורי או עסקי בדרך של פתיחתו לציבור, בעצמו או באמצעות אחר, בלי שתלה שלט – במקום שהציב שלט - לעניין חובת עטיית מסכה, כאמור בתקנה 7(5)(ב)".

זה עונש פלילי?

כן.

העונש כבר קיים. אנחנו רק טייבנו את ההגדרות.

אתה מבין מה כתוב כאן? יש לך שלט – יש לך קנס.

קנסות, בלי מאסר. זה מהחוק הראשון של הקורונה.

נכון.

תקנה 16(א)(5) – מפעיל מקום ציבורי או עסקי בדרך של פתיחתו לציבור, בעצמו או באמצעות אחר, בלי שסימן במקום במקומות המיועדים לתור, מקומות לעמידה כאמור בתקנה 7(7).

שוב, אלה התאמות בנוסח.

תקנה (16(א)(8) – מפעיל מקום ציבורי או עסקי, בעצמו או באמצעות אחר, בלי שקבע והפעיל מנגנון לוויסות כניסת האנשים למקום, למעט עובדי המקום, בהתאם למספר השוהים המותר כאמור בתקנה 8(א) ו-(ב).

מה זה בהתאם לוויסות הכניסות?

זה המנגנון שדובר בו לגבי בתי עסק , חנויות, מסעדות וכן הלאה. כל הנושא של הדרך בה הוא מבטיח שלא ייכנסו אנשים מעבר למספר המותר. אתם רוצים לומר על זה כמה מילים?

כן. אפשר. זו הוראה שהייתה קיימת גם בתקנות שעת חירום. בדיונים בממשלה, הבקשה של משרד הבריאות הייתה שאם יש חריגה ממספר האנשים המותר, יהיה קנס. אם למשל המספר הוא 30 ויש 31, יהיה קנס. לזה לא הסכמנו כמשרד המשפטים מפני שזה דבר שמאוד מאוד קשה לעקוב אחריו. בסוף הפשרה הייתה שהדרישה מבעל העסק היא שיהיה מנגנון של ויסות. זאת אומרת, מנגנון שיספור למשל את האנשים אבל אם יש חריגה כשלעצמה, זאת לא תהיה עבירה פלילית. עבירה פלילית תהיה מנגנון הוויסות.

שלא עשית הכנות לכך.

כן.

אתה יודע מה אומרים על זה ביידיש?

כן. "אל תבלבל בראש" (תרגום מיידיש).

זו דרישה יחסית מינימלית מבעל העסק. אין דרישה שבכל רגע נתון מספר האנשים יהיה בדיוק כפי שנקבע.

אומרים לו שהוא חייב להיות מכוון לקטע הזה, לגרום לכך שלא יהיו יותר. האלטרנטיבה יותר גרועה.

לא. זה לא נכון. זה משפט נוראי מה שאתה אומר, אלטרנטיבה יותר גרועה.

הוא נוראי כי אנחנו במצב נוראי.

לא. הוא נוראי כי זה כסת"ח.

זה ביידיש.

כן. בדיוק. לא רציתי להגיד את המילה. זה פשוט כך. יקבע מנגנון לוויסות, איזו חנות נעליים תפעיל מנגנון לוויסות? איך זה ייראה? אני פשוט לא מצליח להבין את זה.

מה אתה מציע?

אני לא יודע. אני לא מציע שום דבר.

אין פתרון אופטימלי. או שלא תהיה בכלל עבירה פלילית או שתהיה.

בסדר, רק כדי שיהיה כתוב שהוא עבר עבירה? שיהיה אפשר לתת לו קנס כי הוא לא עשה איזה מנגנון ויסות?

בסופו של דבר זה יתפוס את המצבים הפתולוגיים. זאת אומרת, בחנות נעליים בדרך כלל לא מסתובבים הרבה מאוד אנשים אבל אם יש הרבה מאוד אנשים, זה מעיד על כך שלא היה מנגנון ויסות. זה תופס את המצבים הפתולוגיים אבל לא את המצבים של חריגה קטנה כזאת או אחרת.

אני לא מתעקש על זה.

אני מבקש לצרף את זה לשיעורי הבית ושתיעשה איזושהי חשיבה. שאלת מה אנחנו מציעים, שאלה מצוינת, אבל אני לא יודע. לא חשבתי. אני נמצא כאן לא כדי להחליט אלא כדי לבקר, לפקח ולראות שהדברים הולכים עם איזה הגיון ועם משהו נורמלי. צודק איתן במאה אחוזים במה שהוא אמר.

הבעיה שלי היא שאתם קונסים על זה. שזאת עבירה.

היו שתי אפשרויות. או לקנוס על עצם החריגה מהמספר המקסימלי המותר - - -

אגב, אם יש חריגה במידה ניכרת מהמספר, אפשר להוציא צו סגירה. זה דווקא הגיוני.

במילים אחרות, מה שהיה צריך להיות כתוב כאן זה שחובת בעל העסק לפעול בכל האמצעים העומדים לרשותו כדי, לרבות מנגנון לוויסות או משהו. זה נראה נורא ארכאי כשאומרים מנגנון. זה כאילו תשים אפליקציה ותספור את האנשים או המקום ייסגר. שיעורי בית.

יכול להיות שיש בעייתיות בדבר הזה אבל אתה לא רוצה, דווקא בגלל שזאת עבירה פלילית, להשאיר את זה עמום.

אני רוצה להגיד לכם עוד משהו. אי אפשר כל דבר לסתום בחקיקה או בעונשין. אי אפשר כל דבר לסגור עם פלסטר, כל אירוע וכל פוזיציה. צריך להפעיל כאן את השכל הישר ואם למקום הזה מותר להכניס איקס אנשים, שיבוא פקח ויגיד שאין שם איקס אנשים. זה הכול. בלי קנסות ובלי עניינים. כאן אתם אומרים שלא עשה מנגנון, זה פשוט נראה לי מגוחך. שיעורי בית כמו שאמר היושב ראש.

כן.

סעיף 16(א)(13), זה לבקשת הוועדה בסיבוב הקודם. שונתה העבירה של שהייה במקום שאסור ועכשיו נאמר: "השוהה במקום הפתוח לציבור או בבית עסק כפורט בתקנה 14, לאחר שגורם מוסמך הסביר לו את איסור השהייה במקום לפי תקנה 3 ואת משמעות המשך שהייתו במקום".

זאת אומרת, זה רק אחרי שהסבירו לו והתריעו בפניו ולא סתם כך.

חשוב מאוד. מצוין.

זו הייתה דרישת הוועדה בפעם הקודמת.

תקנה (16)(א)(14), זאת התוספת שנובעת מאפשרות הפתיחה של גן אירועים והוסיפו: "המפעיל גן אירועים, בעצמו או באמצעות אחר, שקיים אירוע שבו מספר המשתתפים עלה על 100 אנשים, קיים אירוע במבנה, קיים אירוע שלא בהושבה בלבד או קיים אירוע הכולל ריקודים, בניגוד לאמור בתקנה 11ב".

זאת הפרה של כל אחד מהתנאים שנקבעו בעניין גני האירועים.

זה טוב. זאת שפה שאתה מדבר.

אגב, סעיף (14) נותן פתרון למה שדיברנו קודם, אירוע בהושבה בלבד.

אנחנו מחכים בסבלנות לניר שפר מארגון בעלי האולמות ותכף נשמע אותו. ניר שפר, שלום, מה שלומך?

שלום. מה שלומי? יש לי הרבה שעות ועדה אתכם. אני מודה לך על מתן זכות הדיבור. אני רוצה עוד פעם להדגיש את העובדה שהתקנה היום מאשרת למסעדה באזור ירוק לעשות חתונה עם 250 אנשים בחוץ ו-100 אנשים בפנים. שם זה ללא ריקודים. אם את אותו אירוע תיקח לבית פרטי באזור ירוק, אתה גם יכול לעשות ריקודים. המקום היחידי שאתה לא יכול לעשות את זה, זה אולם אירועים. יש כאן משהו עקום לחלוטין. תאשרו בבקשה לאולם אירועים לעבוד כמו מסעדה. זאת הצורה שצריכה להתנהל. לא יתכן שאתם מפלים אותנו לרעה גם ביחס למסעדות ובטח ביחס לבתים פרטיים ועלינו אתם רוצים לשים את כל הזרקור, בעוד הכול מתנהל באופן פיראטי או לא פיראטי אבל ברישיון. אנחנו חייבים לעשות כאן שינוי בתקנה וכמה שיותר מהר. אתם מונעים מבעלי אולמות לעשות את העבודה, אתם מונעים מהם להתפרנס, אתם מבריחים את כל הלקוחות שלנו לאלטרנטיבות של מסעדות, מלונות ובתים פרטיים ורק אנחנו בסוף, שכל המהות של העסק שלנו היא חתונות, רק אנחנו לא יכולים לעבוד. זה פשוט אבסורד.

תודה. כמו שאתה יודע, ואני אחזור על זה עוד פעם, ואתה עוקב אחרינו, מאחר שאנחנו לא יכולים לשנות את התקנות, אחד הדברים שאנחנו תבענו ותובעים, ביקשנו וגם פרופסור גרוטו אמר שהם ינסו להביא תוך הידברות אתכם מתווה כלשהו שיוכל לסגור את הפינה הזאת, תוך כדי הבטחה שהאירועים לא יהפכו להרקדות אלא רק הושבה במקום וכולי. בטח תישאר לסיכום ותשמע את זה גם בסיכום. תודה, ניר.

אנחנו עוברים לסעיף התוקף, בעמוד 22, תקנה 24. מוצע שהתקנות בכללותן יעמדו בתוקפן עד יום י"ג בתשרי התשפ"א (1 באוקטובר 2020).

סעיף קטן (ב) אומר ש"על אף האמור בתקנת משנה (א), ההוראות המפורטות להלן יעמדו בתוקף עד יום כ"ח באלול התש"ף (17 בספטמבר 2020):.

1. תקנות 2 עד 6.

1. התוספת הראשונה.

התוספת הראשונה, היא הרשימה?

לא. התוספת הראשונה, זאת ההצהרה.

1. הוראות תקנה 16 והתוספת השלישית הנוגעות לתקנות האמורות בפסקה (1).

אלה אותן הוראות עונשיות שנוגעות בתקנות הקצרות.

1. התוספת הרביעית – שזו הרשימה של הישובים - ואולם אם לא תוקנה ולא הוארך תוקפה עד המועד האמור ברישה, תמשיך לחול התוספת הרביעית כנוסחה ערב המועד האמור, עד יום י"ג בתשרי התשפ"א (1 באוקטובר 2020) זולת אם תוקנה או הוארך תוקפה קודם לכן.

כאן אני חייב לומר, גם כתבנו את זה, שאנחנו לא חושבים שהתוספת הרביעית יכולה להיות מעבר ל-14 ימים. זה בדיוק כמו תקנה 16, בדיוק כמו העבירות הפליליות שקשורות ל-2 עד 6. כיוון שאיסור ההתקהלות של תקנה 4 מבוסס - גם דברים אחרים - על החלוקה לצבעים, רק 14 ימים התוספת הרביעית ולא מעבר לזה. כל הסיפה כאן, בעינינו היא פשוט בלתי אפשרית.

חוות הדעת הזאת מקובלת גם עליכם. מה אומר משרד הבריאות?

לא הבנתי שאתה שואל לגבי הסיפה.

מהמילה "ואולם". התוספת הרביעית היא בדיוק כמו התוספת הראשונה, היא בדיוק כמו הוראות תקנה 16 והתוספת השלישית הנוגעות לתקנות האמורות בפסקה (1). התוספת הרביעית בהקשר הזה, בגלל שאיסור ההתקהלות הוא ל-14 ימים נסמך עליה, היא גם כן אך ורק ל-14 ימים.

יש לי הרגשה שהשאלה תישאר בצריך עיון אם תשנו את התוקף. אני לא בטוח. אפשר לקבוע שהתוספת הרביעית תישאר רק לעניין בתי העסק ולא לעניין סעיף (4). אפשר לדייק את הנוסח.

זה לא כתוב כך.

כן, אבל אפשר לעשות דבר כזה.

לעשות שתי תוספות רביעיות?

לעניין בתי עסק ומקומות פתוחים לציבור.

אבל יש כאן גם עניין יישומי. זה נראה לי מוזר. הרי האדומים והכתומים משתנים בצורה מאוד מהירה. גם כעניין רפואי, זה נראה לי שיותר מ-14 ימים להשאיר את זה קפוא, אתה לא יכול לתת מענה למקום שמידרדר. אלה כבר שיקולים שלכם, שיקולים רפואיים, אבל במובן הזה זה נראה לי מאוד מוזר.

ההגדרה שלכם, של הערים, זה שבועיים.

המטרה הייתה לתת מענה למצב שבו הייתה איזושהי תקלה והאזורים לא עודכנו. אז מתעוררת השאלה מה יהיה בבתי עסק. זאת אומרת, לאן הם יעברו, למצב של אזור ירוק למשל או אזור אדום או משהו שהוא באמצע? הפתרון היה שהם יישארו באותו מצב שהיה ב-14 הימים הקודמים. כרגע אני מבין שיש דיון לגבי שאלת התוקף.

למה חייבים לקבוע בתקנות את רשימת הערים?

זה דבר אופרטיבי.

אם עיר הפכה מעיר אדומה לעיר ירוקה, או מאדומה לכתומה או לצהובה, למה זה צריך להיות קבוע בתקנות? למה אי אפשר שהדבר יהיה יותר דינמי?

אין סמכות. אין לנו את הסמכות.

אני שואל למה. למה זה לא דבר שיכול להיות בסמכות הממשלה בהחלטת ועדת שרים? למה צריך את הדבר בתקנות ובחקיקה?

קודם כל, זה החוק.

בכל דבר צריך לעשות תקנה? זה דבר שצריך להיות חד חד-ערכי. אם יש שינוי בנוסחה, זה משתנה. זה דבר דינמי. כל דבר בתקנות?

הבעיה היא שיש שם עוד דבר, צוות.

צוות שרים. יש קריטריונים אבל יש גם אפשרות לשנות ולתקן. נכון להיום בחוק אין הפרדה כזאת, בחוק הסמכויות. נחשוב על כל מיני מבנים במסגרת החוק ונכון להיום אני חושב שבעינינו אין להם סמכות לעשות דבר כזה. אם היו עושים תיקון, היה אפשר לחשוב איך אפשר לחלק את זה נכון, כך או אחרת, אבל כל הרמזור בעצם אין לו התאמה ברורה. בסעיף 4 לחוק הסמכויות יש אפשרות להחיל בחלק מהמדינה דברים מסוימים. כלומר, כתוב שהתוכניות יחולו בכל המדינה או בשטח מסוים ממנה ועל בסיס זה בעצם עשו את תקנות הרמזור. אבל אין שם את כל המבנה הזה תפור ומוכן.

התקנות קובעות את המסגרת החוקית בהתאם לחוק.

נכון.

תוכנית הרמזור קובעת מהי עיר אדומה בארבעת הקריטריונים שלה.

זאת בדיוק הבעיה, זה לא נקבע. אין כרגע קריטריונים בתקנות.

מה המגבלות בכל צבע נניח. אפשר לקבוע בתקנות מה הקריטריונים שהופכים עיר לכזו וכזו. אבל עכשיו לקבוע בתקנות איזו עיר נכנסת, זה נראה לי סרבול גדול מדי על הממשלה ואני לא חושב שאנחנו ככנסת צריכים עכשיו לדון האם רעננה או תל אביב היא צהובה או כתומה והאם לאשר תקנה או לא לאשר אותה. זה דבר שהוא אמור להיות סופר מקצועי ולא ברמה של תקנות. סליחה שאני אומר את זה כך. אני מנסה כאן להקל על הממשלה. ברור לי שהחוק יתוקן בהקשר הזה אבל אני לא חושב שקביעה איזו עיר תהיה באיזו רמה, צריכה להיקבע בתקנות.

אנחנו נשקול לשנות.

רק להבין את ההצעה. אתה מסכים שאת הקריטריונים כן יהיה צריך לכתוב בתקנות.

ברור. בוודאי.

זה מודל שונה. זה כרגע לא מופיע.

ההסדר החקיקתי חייב להיות ברמה של הקריטריונים שצריכים להיות שווים לכולם. מי נכנס לאיזה צבע, אני לא חושב שהתקנות צריכות לקבוע את זה.

אתה צודק במאה אחוזים. אני שולח מכאן שיעורי בית וחתום עליהם גם היושב ראש וגם יושב ראש ועדת הכנסת. יש אופציה שיהיו הקריטריונים בתוך התקנות.

צריך לתקן את החוק.

עשינו דברים קשים מאלה. תביאו תיקון סעיף.

במצב החוקי הקיים אין אפשרות.

זה לא עניין טכני של מה החוק אומר ומה הוא מאפשר. אנחנו עקרונית לא חושבים שזה נכון שהקריטריונים ייקבעו בתקנות. הקריטריונים נקבעים על בסיס עקרונות מאוד מקצועיים, אפידמיולוגיים, סטטיסטיים, דמוגרפיים במובן שלא לוקחים בחשבון עוד המון שיקולים אחרים אלא משהו מאוד מאוד מקצועי ורפואי. אנחנו לא חושבים שזה נכון לכתוב את זה בתוך התקנות. לצוות הבין-משרדי במקרים החריגים יש איזשהו שיקול דעת לסטות מהקריטריונים האלה, למשל במקרה של רשות שהיא גבולית, שהיא בין שני צבעים.

זה שם המשחק.

תאפשרו שיקול דעת בדבר הזה.

אבל אני רוצה לבקר את שיקול הדעת הזה.

אדוני היושב ראש, זה לא נכון לקבוע בהסדר חקיקתי.

אין לי קריטריונים וגם אם יש לי קריטריונים - - -

אתה לא הקשבת למה שאמרת. אני אמרתי שיהיו קריטריונים כי זה הבסיס החקיקתי וההסדר המכונן. אני לא חושב שבהסדר חקיקתי צריך לנקוב בשם של רשות מקומית.

גם אני לא חושב.

אני רוצה שצריך להיות שיקול דעת בקריטריונים. זה מה שאת אומרת?

לא.

אגב, גם בקריטריונים, נניח, אני לוקח מעולם התוכן שלי, בתמיכות. כשאני נותן תמיכות לעמותות ומחלק כספים, זה כסף ציבורי. תמיד משאירים לוועדה 15 אחוזים שיקול דעת. משאירים את זה. יש שיקול דעת לוועדת תמיכות וזה בסדר.

יש הבדל.

כסף זה דבר נורא חשוב. אנחנו יושבים ודנים על כל הדברים האלה ולא בגלל שאנחנו מומחים גדולים לקורונה אלא בגלל שאנחנו ועדת החוקה, חוק ומשפט שהבייס שלה הוא הנושא של זכויות אדם, הגבלות ודברים מהסוג הזה. לכן הנושא הזה של הקריטריונים הוא חשוב מאוד וגם נושא של החלטות של גמישות, ואני בעד גמישות, אני חושב שכן צריך לתת בידי הממשלה, אבל צריך להיות - כאשר מציגים בפנינו את הנושא – איזשהו הסבר לגמישות.

אני בעד שיהיו קריטריונים בתוך התקנות כי זה ההסדר החקיקתי. אומרות נציגות משרד הבריאות שהן מתנגדות לכך ולכן ירדתי לעומק הדבר הזה. בקצה של הדברים שאמרתי, נושא של שיקול הדעת או קריטריונים נוספים. אני חושב שאנחנו נמצאים כרגע בעולם הפוך וסליחה, כך לא מחוקקים. הקריטריונים צריכים להיות המסגרת החוקתית הנורמטיבית ואיזו עיר נכנסת לאיזה קריטריון, צריך להיות לא בחוק אלא בהתאם לחוק. כאן עושים הפוך. כאן אומרים שמכניסים את הערים בלי שאנחנו דנים בקריטריונים.

אנחנו צריכים לפשפש בקריטריונים. לחפש אותם.

צריך לזכור שאלה עבירות פליליות. עבירות פליליות צריכות להיות בתקנות ולא בשיקול דעת של הממשלה. כדי להפוך את זה למודל כמו אזור מוגבל, זה מודל הרבה יותר מורכב ואני לא יודע איך עושים אותו. זאת אומרת, העבירות היו צריכות להיות בחוק הראשי.

אבל זה בנוי על הבסיס הזה.

הקריטריונים האם עיר היא כתומה או צהובה, אני חושב שאמורים להיות קריטריונים חד חד-ערכיים. לא?

לא.

אז מה, יש להם שיקול דעת?

דיברנו על זה בישיבה קודמת.

יש ועדה מיוחדת לשיקול דעת.

והם קבועים בהחלטת ממשלה. זאת אומרת, הקריטריונים קבועים בהחלטת ממשלה אבל זה לא מנגנון אוטומטי כי יש עדיין ועדה שיש לה שיקול דעת גם לסטות במקרים מתאימים. יש בעיה גם עם אוטומטיות כי אוטומטיות היא לא תמיד תואמת לכל מיני היבטים במציאות שמספיקים שינוי של הסיווג למעלה או למטה. זה המנגנון שקיים היום.

למה אתם דורשים שרשימת הערים תהיה בתקנות?

בוא נדבר רק על הנושא הפלילי. זאת עבירה פלילית. עבירה פלילית, כל המרכיבים שלה צריכים להיות בחוק או לפי החוק. הם לא יכולים להיות בהחלטה אחרת.

אנחנו תכף נגיע לזה. תכף נגיע לנקודות שהעלינו עד עכשיו. יש גם את הנקודה הזאת ואולי נהפוך אותה למשהו יותר מעשי מבחינתנו. בואו נסיים את החלק הזה.

בכל מקרה, לגבי התוספת הרביעית, אנחנו חושבים שכל עוד שלא מפרידים את התוספת הרביעית לצורך התקהלות והתוספת הרביעית לצורך עסקים, היא צריכה להיות ל-14 ימים. בוודאי במצב כזה. כמו שזה כתוב היום, אי אפשר לקבל את הסיפה האת שמאפשרת לזה להיות מעבר ל-14 ימים.

אני מסכים אבל אני חושב שאפשר גם להפריד.

אין הפרדה.

כרגע אין הפרדה.

זה מקובל עליך.

כן.

תודה. עכשיו, תקנה 25, הוראת המעבר. בעקבות הערות של הוועדה מהסיבוב הקודם. לגבי ההצהרה של עסק כשהוא מתחיל לפעול. אני מזכיר כי דיברנו על כך שהמחזיק או המפעיל של המקום יגיש לרשות המקומית הצהרה חתומה שהוא עומד בכל התנאים השונים של הקורונה. עכשיו יש הוראת מעבר יותר מפורטת שאומרת:

(1) חובת הגשת הצהרה לפי תקנה 7(1) לא תחול על מקום ציבורי או עסקי שהוגשה לגביו הצהרה לפי תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבת פעילות), התש"ף-2020, כנוסחן בתוספת לחוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות), התש"ף-2020, כפי שהיה בתוקף ערב תחילתן של תקנות אלה לפני יום התחילה.

(2) מקום ציבורי או עסקי שלא היה חייב בהגשת הצהרה כאמור בתקנת משנה (א), יגיש המחזיק או המפעיל שלו הצהרה לפי תקנה 7(1) עד יום כ"ט באלול התש"ף (18 בספטמבר 2020).

זאת אומרת, אתם בעצם עושים יישור קו. זה הרעיון. מי שהגיש, הגיש. מי שלא, מקבל גרייס עד ה-18 בספטמבר להגיש.

כן. זה בעצם לתת איזשהו זמן התארגנות לעסקים, למשל לעסקים חיוניים שעד עכשיו מכל מיני סיבות לא היו צריכים ובתקנות החדשות השווינו את התנאים שלהם לכל שאר העסקים ואנחנו נותנים להם זמן התארגנות.

זה בעצם חל גם על עסק שהוא עסק חדש וגם על עסק שהיה סגור ונפתח. בעצם על כל עסק שלא הגיש הצהרה.

לא. עסק חדש צריך להגיש מתי הוא נפתח. אבל עסק שהוא כבר פתוח והוא פעל עד עכשיו אבל עד עכשיו לפי התקנות הישנות לא היה צריך להגיש הצהרה ועכשיו הוא נדרש להגיש הצהרה, אנחנו נותנים לו איזשהו זמן היערכות והתארגנות. למשל אם הוא לא היה צריך להתקין מחיצה ועכשיו הוא צריך, ניתן לו זמן לעשות את זה בלי שהוא יצטרך לסגור את העסק ולהתקין מחיצה. עסק חדש צריך קודם כל לוודא שהוא עומד בכל התנאים ואז לפתוח את המקום ולהגיש הצהרה.

וגם עסק שהיה סגור קודם. בר או פאב שקודם היה סגור ועכשיו נפתח.

נכון. אם הוא היה סגור כל הזמן. קודם צריך לוודא שהוא עומד בתנאים ואחר כך יש הצהרה. הוא לא יכול לפתוח ולחכות עד ה-17 בספטמבר או עד ה-18 בספטמבר כדי להגיש הצהרה.

כלומר, אתם ב-(ב) מתכוונים רק למי שהיה פטור עד עכשיו.

מי שהיה פטור והוא פתוח והוא ברצף ממשיך את הפתיחה שלו, אבל מעכשיו הוא גם צריך להגיש הצהרה.

למשל מרכולים?

נכון. בדיוק.

אבל לא פאבים.

נכון. לא פאבים שנפתחים לראשונה.

כלומר, מי היה פתוח והיה פטור מלהגיש, לא מי שהיה סגור ועכשיו פותח. מי שהיה סגור ועכשיו פותח, צריך להגיש כשהוא פותח.

הוא כמו עסק חדש.

הוא לא יכול עד ה-18 בספטמבר.

נכון. אנחנו לא נגיד למי שכבר פתוח לסגור את המקום כדי לעמוד בהוראות ואז לפתוח מחדש. אנחנו נותנים לו את הזמן הזה.

אני לא בטוחה שזה ברור לפי מה שכתוב בנוסח.

כן.

לכן שאלתי לגבי דוגמאות, לגבי מקרים, כדי להבין את הנקודה.

יכול להיות שהוא לא אחז בהצהרה כי היה סגור.

מאחר שאין לנו את היכולת לתקן, קחו את זה לתשומת לבכם.

הערה.

הערה בונה.

בתוספת השלישית הם הוסיפו את פרט 14) שמוסיף את 16(א)(14) – קנס של 5,000 שקלים על מי שמפעיל גן אירועים בניגוד להוראות שנקבעו בתקנה 11ב. זה הקנס על העבירה החדשה שדיברנו עליה קודם.
אז נוספה התוספת הרביעית שלא נקריא אותה. היא נכנסה במסגרת התיקון לתיקון מספר 4. זאת הרשימה שדיברנו עליה, הרשימה של אזורים אדומים, כתומים, צהובים וירוקים.

לכולם יש את זה בפניהם.

לכן לא נקריא אותה. זאת הרשימה של הישובים ובירושלים שכונות. רשויות מקומיות ומועצות אזוריות. אלה כל הישובים של המועצה האזורית ולירושלים, זה כל אחת מהשכונות בנפרד.

הדבר האחרון, תקנה 19 - תחילתן של תקנות אלה ביום י"ז באלול התש"ף (6 בספטמבר 2020". זה אומר שביום ראשון האחרון הן כבר נכנסו לתוקף.

יש גם את התיקון לתיקון 14. הקראנו את זה בנוסח.

כן. מתוך התיקון של תיקון 14, את הדברים שהשתלבו בנוסח של התקנות כבר שילבנו לתוך הנוסח המשולב וזה כבר הוקרא. את רשימת הישובים, עכשיו התייחסנו אליה.

ברשותך אדוני היועץ המשפטי, אני רוצה להזכיר לנו את הנקודות. משרד הבריאות, תעשו בדיקה של הרשימה של הנקודות הללו. אנחנו נחזור אליהן. חשוב שנדע מה אנחנו רוצים לקראת הסיבוב הבא של התקנות שיגיע מהר מאוד.

דבר אחד שעלה זה הנושא של חידוד הגדרת שטח פתח. דיברנו על כך שהגדרת שטח פתוח בעיקר ביחס לחלקים במבנה שהם פתוחים או פתוחים חלקית. דיברנו על מרפסת פתוחה או גג פתוח.

אני רק אומר שעשינו את הבירור והכוונה שטח פתוח - מתחת לכיפת השמים. אם זה גג של בניין, מבחינתנו זה שטח פתוח. אם זה לא מספיק ברור מהנוסח, נבהיר.

היום דיברנו על כך בינינו. יכולים להיות כאן כל מיני מקרי קצה, כך שכדאי מאוד לדייק את זה. זאת אומרת, במיוחד לקראת החורף. סתם סיטואציה בה יש מקום שהוא פתוח מהצדדים אבל תחת גג נגד הגשם. אני מציע שתעשו על זה חשיבה כי יכולים להיות כאן המון מקרי קצה.

או סככה.

הוספת התייחסות לחללים שונים במבנה. זה עלה אגב נושא של התקנות.

דיברנו גם את פרופסור גרוטו והוא אמר בוועדה שתהיה התייחסות לעניין הזה. גם אם זה מבנה אחד אבל יש לו חללים שונים, כל חלל בפני עצמו ולא הסתכלות אחת כוללת על הכול.

מה שהיה פעם מקום סגור.

נכון.

מתן מענה למגבלות תפוסה מרבית של עסקים בעלי שטח גדול באופן חריג.

זה הנושא של החנויות הגדולות, חדרי הכושר הגדולים. בפעם הקודמת הייתה להם את המגבלה של שבעה מטרים שהיא הייתה מקבלת ה-קפ שלהם ועכשיו זה התפספס. הרמזור קצת בלבל אותם. שוב, כדי שלא יהיה אבסורד, דיברנו על כמה אפשרויות כמו לעשות מדרג במקומות גדולים יותר.

מה זה מקום גדול?

רוצים להציע 800 מטרים. לפי רישוי עסקים זה נחשב מקום גדול. זאת הייתה ההצעה.

ומה עם מקום עם 5,000 או 6,000 מטרים?

זה נחשב אחד לשבע.

אין תקרת זכוכית. זה הכול רק לפי מפתח של אדם לכל איקס מטר רבוע. זה הרעיון.

זו רק הצעה. זה לא אושר.

אני מציע שלא נציע עכשיו את ההצעות. בסופו של דבר אני חושב שהמגבלה של שבעה מטרים היא נכונה. אתם יכולים להגיד שבאזור יותר בעייתי, יהיו שבעה מטרים ובאזור פחות בעייתי יהיו חמישה מטרים ובירוק נגיד לארבעה מטרים. למה לא?

לבלבל את הציבור עוד יותר.

לא נכנסתי למספרים. העיקר שלא יקרה דבר אחד, שלא יהיה מצב שחנות כמו המשביר לצרכן למשל, שהיא מקום ענק ויש להם קייפ של 100 אנשים. ילכו לאיבוד שם אנשים ויצטרכו להביא אנשים לחפש אותם.

100 באזור ירוק.

100 באזור ירוק.

מצד שני, אתה נתת דוגמה כמו המשביר. אתה נכנס למקום שהוא גדול ויש שם המון מתחמים ובסוף 100 אנשים, 150 אנשים, אתה מתחכך אחד בשני. זה גורם לצפיפות.

לא. יש הגדרות. בהגדרות של חנויות. אבל זאת לא חנות. זה מקום גדול. לא יכול להיות שדין חנות עם 100 מטרים תהיה כדין חנות עם 2,000 מטרים או 3,000 מטרים. גם חדר כושר שהוא עם 100 מטרים לא יכול להיות כמו חדר כושר עם 900 מטרים.

נשים הכול במתווה הארצי. זה הולך לכיוון הזה.

יכול להיות. כל הזמן זאת אבולוציה.

דבר נוסף שעלה, ועלה הרבה, זה הנושא של המתווה לאולמות וגני אירועים וחוסר השוויון האפשרי. דובר על זה הרבה ואני לא אחזור.

אני אומר לפרוטוקול. אנשי משרד הבריאות ובראשם פרופסור גרוטו אמרו שינסו לגבש משהו בהסכמה. אנחנו מודעים לכך שהנושא הזה הוא לא פשוט. אנחנו מודעים לכך שהנושא הזה של שמחות ואירועים הוא בעייתי אבל מצד שני נוצרת כאן בעיה קשה מאוד כאשר בסופו של יום – ואני לא מדבר על כאלה שעוברים על החוק ועושים שמחות במקומות שנים - פתאום מסעדות כן הפכו לאולמות דה פקטו. זאת אומרת, מה שאנחנו רוצים בעצם זה שבעלי האולמות יקראו לעצמם מסעדה כדי שיוכלו לעשות את זה?

אדוני היושב ראש, בוא נאמר שהרבה אולמות שמחות שינו את ההגדרה.

אני לא יודע. אני לא בדקתי.

אני כן אומר את זה.

למה לעקוף אם אפשר לעשות את זה ישר?

הם מתחכמים.

באזור צהוב לצורך העניין, גם אם בעל האולם מוציא רישיון למסעדה, הוא עדיין יכול לקיים אירוע עם עד 100 אנשים כמו שהוא היה יכול לעשות אם זה היה בבית פרטי וכמו שהוא היה יכול לעשות בגן אירועים.

זה מה שהם טוענים.

אני אומרת שאין כאן כל אנומליה.

אבל בעל האולם גם מדבר על 100 אנשים.

אם הוא לא לוקח את ההגדרה של מסעדה, הוא לא יכול עם 100 אנשים.

הפער נוצר רק באזור ירוק.

אבל גם באזור צהוב. אם הוא לא הופך את עצמו להגדרת מסעדה, הוא לא יכול גם 100 אנשים. אם הוא אולם אירועים, הוא לא יכול.

גן אירועים יכול.

לא. אם הוא לא הופך את עצמו להגדרת אולם, הוא לא יכול.

הוא יכול עם 50.

אפילו אתם מתבלבלים. את אומרת 50, היא אומרת 100. תחדדו ותבהירו את העניין הזה כך שיהיה ברור.

תנסו לבוא עם משהו. אני רוצה להזכיר לכם שגם אמרנו כאן בוועדה שיש יתרון כשיש מישהו שהוא בעל הבית. גם אם נצטרך בשביל זה להעלות את הקנס לקנס יותר גבוה ומרתיע, נעשה את זה למרות שאנחנו לא אוהבים להגדיל קנסות סתם כך אבל נעשה משהו מרתיע מאוד. שוב, לא אמרנו לכם איך יהיה ומה יהיה אבל אנחנו מצפים שיהיה ומהר ככל האפשר.

נמשיך. שינוי קריטריונים לחלוקה. עכשיו נושא הקריטריונים. בבקשה, היועץ המשפטי.

עלו הרבה מאוד דברים לגבי הנושא של הקריטריונים.

הקריטריונים של הרמזור.

הקריטריונים של הרמזור. קודם כל, עלה הנושא של חצי נקודה לגבי הישובים הגדולים.

אני לא מכיר את זה בהחלטת הממשלה. אולי אתם מכירים את זה בהצעת מחליטים.

זה לא היה.

משרד המשפטים, אתם מכירים?

לא מכירים.

בדיוק. יש פרוטוקול ואני רוצה קודם כל לומר לפרוטוקול שמשרד המשפטים לא מכיר שבהחלטת הממשלה היה הנושא של חצי נקודה. לא רק שהוא לא היה אלא גם אם הוא לא היה אבל הוא הגיוני, עוד הייתי מצליח להבין אותו אבל הוא לא הגיוני בעליל. כשאתה מדבר על חצי נקודה, איתן, אתה יודע מה זה חצי נקודה? אתה מכיר את זה?

הם הסבירו לי שאלה ערים גדולות. שאלתי מה זה עיר גדולה, אמרו 200,000 תושבים. אמרתי שאלעד היא לא עיר גדולה ומשם זה התגלגל.

אמרו שזה חל על כולם.

אגב, גם עיר של 20,000 תושבים ושל 30,000 נמצאת באותו קריטריון.

כן, אבל הם אמרו שחצי נקודה היא רק לערים גדולות.

לא.

דיברתי עם פרופסור גרוטו ושאלתי מה זאת עיר גדולה. הוא אמר 200,000 תושבים. זה מה שהיה כאן.

זה מה שהיה כתוב במצגת.

אז הסתבר שגם לערים קטנות הייתה חצי נקודה.

היה כאן יושב ראש ששאל את פרופסור גמזו כי ידעתי את הדבר הזה מראש. אז גם באו עם ההמצאה החדשה הזאת שגם לא הייתה בישיבת ממשלה על אדום בוהק או אדום לא בוהק, שזאת אפילו בושה לאינטליגנציה.

אגב, אני לא מתנגד לחצי הנקודה אם היא הייתה ידועה לכולם.

ושהיא גם תהיה חכמה.

זה לצורך העניין לדעתי שיקול הדעת. ליצור גווני אדום, זה נראה לי קצת מעבר.

אין את זה בתקנות.

לא. גווני אדום אין.

אנחנו לא המצאנו כאן, כאילו פתאום יש את הרמזור ואז באנו והמצאנו.

אנחנו לא רוצים להיכנס. אנחנו רוצים רק דבר אחד. אנחנו רוצים לראות לגבי הקריטריונים. אנחנו מבקשים שכאשר מגיעות התקנות לגבי הערים, בדברי ההסבר שהממשלה שולחת לנו יהיה כתוב מה הקריטריונים ושזה על פי החלטת ממשלה. אם זה היה כתוב קודם, לא היה כאן את כל הוויכוח.

גם המשקל היחסי שלהם, שאלה שעלתה. דבר שגם עלה זאת הסדרה יותר טובה של כל ההליך הזה של החריגים. זאת אומרת, יכול להיות שצריך הליך כזה אבל השאלה למשל איך ראש רשות יכול להשיג על זה.

את זה הם דווקא עשו.

הם לא עשו את הכול.

לא, גור, הבעיה הייתה שלא הלכו לפי החוק. זו הייתה הבעיה כי חוק הסמכויות קובע שבטרם הצעת ההחלטה של ועדת השרים, צריכה להיות היוועצות.

לא. זה אזור מוגבל.

זה אזור מוגבל.

כאן זאת הגבלת פעילות היא לא אזור מוגבל.

הבטיחו לנו שיהיה נוהל.

חברים, בואו לא נתבלבל. אנחנו בשני אירועים נפרדים. אזור מוגבל, מה שהיום החליטו, הגיע לשולחן הוועדה לפני שעה, שעה וחצי, וזה דיון אחד שלא קשור. כאן זה הגבלות וההגבלות הן סיפור אחר.

בסופו של דבר, הדבר הזה של הקריטריונים שצריך להיכנס - כפי שאמר היושב ראש - בדברי ההסבר, גם הנוסחה ומה נכנס מבחינת הקריטריונים, מה אמר הצוות הבין-משרדי ואיך נעשה שם ההליך.

היועץ המשפטי אומר, תכניסו בדברי ההסבר גם את הבניית שיקול הדעת. אי אפשר לברוח מהדברים הללו. אל תיכנסו לפרטי פרטים. אני מסכים עם איתן שזה הזוי להיכנס בתקנות לכל דבר, אבל בבואנו לפקח ולראות, צריך בדברי ההסבר, לא בתקנות עצמן, לקבל את הדברים האלה.

גם כדי שאנחנו נשתכנע.

להקפיד על זה.

אנחנו נפרט סוג של שיקולים שהם שוקלים אבל הרעיון הוא באמת גמישות ולתת מענה למצבים שעולים מהשטח שהרבה פעמים לא צופים אותם מראש.

נכון.

למשל צריך לנכות נתוני תחלואה של תושבים שהם בתוך בית אבות. אלה דברים שלפעמים עולים תוך כדי והרעיון הוא באמת לאפשר לצוות לגבש עקרונות.

סוג השיקולים.

אל תיכנסו לפרטים אבל סוג השיקולים. לא ביקשתי פרטים. אני אוהבים לעבוד מסודר, אנחנו אנשים מקצוענים, אני לא סתם פוליטיקאים, אנחנו אנשי מקצוע. משרד הבריאות, אנחנו אנשי מקצוע. אנחנו רוצים שיגיע מסמך מסודר. אני ניהלתי פעם מקום שאם היו מביאים מסמך שלא היה ברור לי, לא הייתי חותם עליו. בחיים לא. בשום פנים ואופן לא. אז לא אמרנו להיכנס לכל פרטי הפרטים. שיקול הדעת של הקבינט כן חשוב, אני חושב שכן צריך להיות שיקול דעת ואני מסכים עם איתן בעניין הזה.

אנחנו נציג את השיקולים.

הבניה של לפחות סוג השיקולים.

דברים נוספים שהועלו. הנושא של הגדרת מסגרת רווחה, התאמה לחוק הסמכויות ולא יצירה של הגדרה נפרדת. יש את הנושא שהעלה חבר הכנסת מלכיאלי.

רגע. מסגרת רווחה. קארין אלהרר לא נמצאת כאן אבל אנחנו מצפים שתהיה הגדרה כפי שקיימת בחוק.

אנחנו הסברנו שכל הדברים שהיא העלתה, יש להם פתרון בהגדרה.

של חוק הסמכויות.

נכון, שזה לא כולל מקום שנותן טיפול רפואי. הגדרת החוק מאוד מרחיבה.

אז נישאר עם הגדרת חוק הסמכויות.

אבל לתקן אותה. היא לא נמצאת כרגע.

לא, לגבי טיפול רפואי. לא לגבי מסגרות רווחה. יכול להיות שזה מרחיב מדי.

לא, היא דיברה על זה. היא דיברה על הטיפול הרפואי.

נכון, היא דיברה בעיקר על טיפול רפואי ולכן אני אומרת שלא צריך לתקן את ההגדרה. אין באמת קושי.

אני מבקש שתבדקו את התיקון לפי מה שהיא ביקשה, אבל מינימום ההגדרה כפי שהייתה בחוק הסמכויות.

כמו שהתחלתי להגיד, חבר הכנסת מלכיאלי העלה בקשה לבדוק את הנושא של המקומות הקדושים עם הגורמים הרלוונטיים.

שם לכאורה זה צריך להיות בקריטריון של ארבעה מטרים כמו בתי תפילה.

בבתי תפילה, כן. אבל שטחים ציבוריים, אחד לשבעה מטרים. הוא רוצה שנתייעץ אם הם רצים אחד לשבעה מטרים?

לא. הוא מדבר על בתי תפילה.

לגבי בתי תפילה אנחנו הסכמנו שזה יהיה לפי בית תפילה.

צריך להבהיר את התקנות.

צריך להבהיר את זה.

אין כאן מחלוקת.

בשולחן עגול, כמו שעשיתם שולחנות עגולים עם כולם.

בעניין הקריטריונים, אנחנו עשינו סיעור מוחות עם החברים כאן. למה ההגדרה צריכה להיות למשך שבועיים ולא למשך שבוע?

אולי זה משתנה.

אין ספק שזה ישתנה.

אולי תוך שבוע, במקום לתת להם תמריץ.

כך אתה משגע עסקים.

הם מוכנים שישגעו אותם כי הם יוכלו לפעול.

אם נשגע אותם, זה יכול להיות גם לכיוון השני.

זה קשור להגבלות.

אתה יוצר חוסר יציבות משוועת.

הבנתי שברגע שאתה נכנס לאותה קטגוריה של אדום, צהוב וכולי, משנים את זה רק אחרי שבועיים.

אבל לא לצורך אזור מוגבל.

זה לב לבו של הרמזור, מה שהציג פרופסור גמזו. אני אהיה לרגע העוזר של פרופסור גמזו. הוא הסביר, ויש הגיון בעניין הזה, שגם ההסתכלות שלך צריכה להיות על פי נתונים. זה לא כמה זמן זה חייב לעמוד כך. זה לא חייב לעמוד שבועיים. הממשלה יכולה אחרי שבוע להחליט לשנות.

מסתכלים על הנתונים של כל השבוע.

הם מסתכלים על שבועיים, על הנתונים.

מסתכלים על הנתונים של כל השבוע האחרון.

הם יסתכלו בתום שבועיים. לא מסתכלים תוך כדי.

בדיוק. זה מה שאנחנו אומרים.

הם לא מחויבים להביא קודם. זה נכון.

אבל שיסתכלו על זה כל שבוע.

כדי לראות איזושהי מגמה, צריך - -

שיעשו בחינה מחדש אחרי שבוע.

המגמה היא שבועיים בגלל הסיפור של 14 ימי המחלה וכל הדברים האלה.

זה גם בגלל המגמה שזה שבועיים אבל גם יש בדיקות. היום אנחנו לא מחכים 14 ימים אלא אחרי עשרה ימים יודעים.

אני בעד לתת את זה כשיעורי בית.

תבדקו את זה.

נראה לי כאן יהיה ויכוח. איתן, מה אתה אומר?

אנחנו אומרים ששבועיים להשאיר את הרמזור ואת הקריטריונים ורק אחר כך לבדוק, זה כביכול יותר מדי זמן כדי להשאיר את העיר. שיעשו את הבחינה אחרי שבוע. העיר תפעל ואתה נותן לה עידוד.

אני אומר שוב שוועדת השרים יכולה להתכנס גם אחת לשבוע. אני לא רוצה לפספס דבר אחד. יש דברים שאנחנו עומדים עליהם כאן ואמרנו אותם. עכשיו אנחנו מוסיפים עוד דברים. אין בעיה להוסיף, הנייר סובל הכול. בסופו של דבר אני רוצה את ההתייחסות הרצינית שלהם. כאן יש ויכוח מאוד מאוד גדול בעניין הזה. אני אומר שתרשמו את זה לדיון. יכול להיות שנעשה דיון במיוחד על העניין הזה אבל כרגע אני לא רוצה שיהיה מצב שבו אנחנו מעמיסים הרבה דברים וחלק גדול מהדברים נפספס אותם בדרך. אנחנו נוסיף גם את העניין הזה של עמדת חברי הוועדה, עמדת הוועדה. אנחנו מבינים את הצורך בשבועיים אבל מצד שני אנחנו אומרים בשים לב לכך שיכול להיות, כי הרי אף פעם אי אפשר לכוון את הזמן שעשית את הטסט ואת הבדיקות של העיר, שזה לא אומר שזה בדיוק היה בשבועיים האחרונים. רק לפני שבוע יצאה הודעה מאנשי משרד הבריאות והפרויקטור לפיה רוב הערים שנמצאות היום באדום היו בכלל כתומות. זה היה לפני שבוע.

רמות קפצה מצהוב לאדום ביום אחד.

לכן אנחנו אומרים שאנחנו חושבים שטווח הזמן צריך להיות יותר קצר. הממשלה יכולה לעשות את זה.

דוגמה קלאסית, בעוד שלוש דקות יהיה סגר באשדוד.

לא קשור לזה.

דקה. אתן דוגמה קטנה. הנתונים שנלקחו בחשבון לפני ארבעה ימים. כיום בשלושת הרובעים האלה בהם עומד להיות הסגר, יש פחות או יותר מעל 200 אנשים. על מה התבססו? על נתונים שהיו קודם לכן. אני מבין שיש את הדבר הזה שאי אפשר כל יום לבדוק את כל הנתונים. אני לא יודע לומר מה האינדיקציה, אחרי כמה ימים הם צריכים לבוא ולומר, האם אלה שלושה ימים, ארבעה ימים, חמישה ימים, שזה נותן לנו את האינדיקציה שאפשר לשנות את הצבע.

אל תשכחו עוד דבר שצריך לקחת בחשבון. אתה משנה צבעים בשבוע, אנשים משתגעים.

מסכים אתך.

יש את הצד של העסקים ויש גם את הצד של מוסדות החינוך.

זה אזור מוגבל והוראות אחרות.

הם יודעים.

אגב, למה לא לתקן את חוק הסמכויות ולקבוע את חובות ההיוועצות עם ראשי הערים גם בחוק הסמכויות?

אנחנו סברנו, העלינו את זה בדיון הראשון, שבגלל שהרמזור זה לא הקונספט עליו היה מבוסס חוק הסמכויות, בעינינו היה הגיוני ליזום תיקון לחוק הסמכויות גם ברוח מה שאתה מזכיר ולנסות לראות איך מתאימים את חוק הסמכויות בצורה יותר טובה גם בהיבטים האלה למנגנון של הרמזור.

אותו הגיון מסדר שהיה לנו בנושא של הגבלת פעילות להתייעצות עם ראשי הרשויות, שהם יודעים, והיושב ראש ואני דיברנו על זה והיינו מאוד אקטיביים בהכנסת הסעיף הזה ואנחנו אמרנו שראש רשות יודע באיזה אזורים. שמעתי שבאשדוד למשל רצו את כל העיר או בבת ים, וראש הרשות אמר שזה רק בשכונות האלה והאלה. הלכו לבדוק ואכן רק בשכונות האלה והאלה. אני אומר שראש העיר מחובר לשטח והוא יודע בדיוק מה אפשר, מה אי אפשר, איך אפשר לסגור וכולי. אני חושב שהמנגנון שקבענו בהגבלת פעילות צריך לחול גם בחוק הסמכויות.

אתה מתכוון באזור מוגבל.

באזור מוגבל. כן. אני חושב שזה צריך להיות גם בתקנות או בחקיקה. אני מציע, אדוני היושב ראש, שניזום תיקון לחוק בהקשר הזה. זה חשוב מאוד, השיתוף של ראשי הרשויות בהיוועצות. בסוף הממשלה תקבע אבל צריך להיוועץ לפני שמחליטים.

אני אשמח להתייחס כי בכל זאת יש הבדל בין אזור מוגבל. באזור מוגבל, בהכרזה עצמה אתה קובע מה יהיו ההגבלות. נכון שיש איזושהי מסגרת בחוק אבל אתה קובע בכל הכרזה איזה הגבלות יהיו ואז באמת יש תהליך של התייעצות כדי לשמוע מה ראש הרשות אומר. כאן ההגבלות כבר קבועות בתקנות. הן קבועות. אז החישוב איזה רשות שייכת לאיזה צבע, כאשר ההגבלות כבר ידועות מראש, זה חישוב שהוא באמת הרבה יותר מתמטי על סמך נתוני תחלואה. פחות יש את העניין הזה של להתייעץ ולשמוע מה אומר ראש הרשות. יכולים להיות כל מיני טיעונים שהם קשורים לנתונים של התחלואה עצמה או קשורים לנתונים דמוגרפיים.

אני קראתי את הפרוטוקול בו אומרים - שאתם כתבתם בסיכום – שבעקבות פנייתו של ראש העיריה שונה וזה לא כל העיר אלא רק שתיים או שלוש שכונות בעיר.

עוד ראשי ערים שלחו את המכתבים ולא שמעתי ששמעו בקולם. זה מעניין.

הועלו בוועדה שני מקרים. האחד, העניין של אנשים שהם תושבים, רשומים כתושבים ברשות מקומית אחת אבל למעשה נמצאים בישיבות, במגורים בישיבות גבוהות ברשות מקומית אחרת וזה כן משנה ומשפיע על הנתונים האובייקטיביים. נקודה שנייה שאנחנו יודעים היא הסתמכות על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ולא על נתונים של רשות האוכלוסין וההגירה, וגם לזה יש השפעה מאוד מאוד משמעותית. אלה דברים שראשי רשויות יכולים להציף במסגרת ההליך של ההיוועצות בהם ואלה נתונים ממש עובדתיים ועדיין רלוונטיים.

הובטח לנו בוועדה מנגנון ערעורים. ראש המטה של המשנה למנכ"ל משרד הבריאות אמרה מפורשות שיהיה מנגנון ערעורים לראשי רשויות על סיווג הרשויות כאזור אדום. לכל הפחות לעמוד מאחורי מה שאתם אמרתם לפני יומיים.

מה שאת אומרת לחלוטין לא סותר את מה שאני אמרתי. נכון. אפשר יהיה לערער, אפשר יהיה להשיג, יכול להתקיים שיח על הדברים ויש גם מקרים חריגים ויכול להיות שראש רשות יוכל לומר למה הסיווג הוא שגוי. זה יכול להיות. בדיוק בשביל זה הוקם הצוות הבין-משרדי ולא הסתפקנו בנוסחה מתמטית. אבל יש הבדל בין להתייעץ מראש כי ההתייעצות מראש היא לגבי ההגבלות שרוצים להטיל. כאן ההגבלות הן כבר קבועות מראש והסיווג הוא סיווג שהוא יותר עניין מקצועי ופחות עניין של מדיניות של מה רוצים להטיל.

אם הבנתי נכון, התייעצות לגבי ההגבלות, לא נראה לך נכון ורק לגבי הסיווג.

אנחנו עכשיו מדברים על ההגבלות. אתם מאשרים או לא מאשרים את ההגבלות. אנחנו לא קובעים אותן כל פעם מחדש.

אנחנו בונים מנגנון יחד עם פיקוד העורף ומשרד הפנים, עם נציגות של משרד הבריאות, שיהיה מוקד לכל ראש עיר ולכל ראש רשות שרוצה להתייעץ גם לגבי הנתונים שלו.

כאן התקנות. ההחלטות איזו רשות בתוך התקנות או לא, זה דבר שכל פעם משתנה. בחוק אין את ההיוועצות על העניין הזה כי בעצם אני חושב שגם החוק עוד לא היה בדיוק ההתוויה של הרמזור.

הוא לא צפה את זה. כן.

אני גם אוסיף ואומר שראש רשות לא מקבל פתאום בהפתעה הודעה פעם בשבועיים איזה צבע הוא. הנתונים שקופים והם מתעדכנים כל הזמן ברמה היומית.

זאת בדיוק הנקודה.

צריך לעשות הפרדה. זה נכון שחוק הסמכויות לא נבנה בשביל הרמזור ויכול להיות שצריך לחשוב להתאים אותו יותר לרמזור. זה כן נכון שבשונה מאזור מוגבל היא החלטה פרטנית על רשות מקומית מסוימת בעוד שהתקנה היא כאילו קביעה של נורמה רחבה על כל האדומים, כל הכתומים, כל הצהובים וכל הירוקים. אבל זה גם נכון שברגע שיש את צוות תיקון ליקויים ואת הצוות הבין-משרדי שמתקן, שם יש מקום לשיח עם הרשויות, כמו שנאמר כאן.

אנחנו בונים מנגנון אחר בנפרד, חוץ מהרשויות שרוצות לערער על הצבע שלהן. הוקם כבר מוקד והנוהל בשלבי כתיבה. חוץ מזה, יש עוד צוות.

בינתיים מחליטים על סגר.

עם כל הכבוד, הקורונה ממשיכה לחיות בתוכנו.

אם יש ראש רשות שרוצה להתייעץ.

כמו שאמר עכשיו חברי אוריאל, נותנים את האפשרות לערער ותוך כדי כבר נכנסים לסגר. דוגמה קטנה. באשדוד שלושה רובעים נכנסים לסגר, כבר נכנסו לסגר, מהנתונים שאני קיבלתי היום, שוחחתי עם הממונה על הקורונה ברשות, סיכמו שלא מחשיבים את אלה שנמצאים במלוניות, אלה שנמצאים בתוך ישיבות ברובעים עצמם שהם ממילא סגורים ולא מחשיבים אותם אבל בפועל כן החשיבו אותם.

את בחורי הישיבה לא.

קיבלתי את הנתונים.

כי זאת החלטה בנפרד. אתה מדבר על מלוניות. לגבי מלוניות יש התנגדות של משרד הבריאות ושם יש טענות אחרות.

את זה שמעתי. הישיבות בהן כולם נמצאים בקפסולות, חישבו אותם.

חברים, כרגע נציגות משרד הבריאות באמת עומדות בקו האש כאן. אנחנו מעבירים את ההשגות שלנו בצורה כזו או אחרת. יש לנו זמן לנהל על זה שיח עם מי שצריך לנהל אתו את השיח הזה. לכן אני חושב שנתקדם.

אדוני היושב ראש, אני אומר דבר אחד. גם הנציגות שנמצאות כאן צריכות להבין שהציבור גם צריך לשמוע. בדקות האלה נכנסו סגרים ופרסו מחסומים במספר רשויות. אנחנו לא באים לכאן רק כדי לבטא את הכאב. אנחנו באים לכאן כדי להילחם בנושא הסגר. אתה אדוני היושב ראש עושה כאן עבודת קודש על כל פסיק כי על כל משמעות תיקון החקיקה יש השלכות עצומות. אנשים חושבים שבהינף יד – ואני יודע שזה לא בהינף יד – עושים סגרים. מצד שני, כאשר היושב ראש הכניס בתקנה את הנושא של היוועצות עם ראשי הרשויות, התברר שלחלקם עשו שימוע וירטואלי ולא באמת נשמעו דבריהם. מה שאומר חברי איתן גינזבורג, ראשי הרשויות- והיושב ראש היה ראש רשות – בסוף הם מנהלים את האירוע וצריך לתת להם יותר כוח ולסייע בידם כדי להוציא את המשבר. אם מחר אתה פותח את הסגר, המשבר שראש העיר נמצא בו מבחינה כלכלית, מבחינה חינוכית, מבחינת העיר, זה בלתי הפיך ורק לצאת ממנו ייקח לו עוד חודש. לכן אני אומר שכל פסיק כאן צריך להכניס בשיקול דעת עם הרבה מחשבה על הנזק שנגרם לעיר. זאת בדיוק הנקודה ועליה אנחנו מתעכבים.

יותר נכון זה לגבי התהליך, תוך כדי.

הנושא הבא. מה עוד נשאר לנו.

הנושא של ההגשה של השתייה הסגורה. הנושא של האירועים המאורגנים, 8(4) ו-(4א). לחדד את הנוסח. אני חושב שהייתה הסכמה לגבי מה מותר לגבי הדברים באריזות הסגורות, אבל צריכה להיות התייחסות לזה.

היה נושא שעלה בתקנה 11 לגבי בתי תפילה, לא בנוהל של תשרי, לגבי תקנה 8, לחדד בנוסח את ההפניה לתקנה 8.

מה זה אומר?

במהלך הדיון עלתה שאלה. קבעו תקנה מיוחדת שעוסקת בחגי תשרי ויש תקנה אחרת שעוסקת במצב הרגיל. המצב הרגיל מפנה לאירועים כמו אירועים פתוחים לציבור בתקנה 8 שהיא התקנה הכללית לרבות כמו אירוע תרבות וכן הלאה. פשוט לחדד את זה בנוסח.

שזה קושר את זה.

שזה קושר את זה. דבר נוסף שעלה זה הנושא של שיקול הדעת של ראש הרשות. אני לא יודע כמה זה עלה בצורה מחודדת. הכוונת שיקול הדעת של ראש רשות מקומית שמאשרת אירועי תפילה.

דיברנו על אירועי תפילה שהם מעבר.

מעבר ל-250 אנשים. נכון לעכשיו כתוב שמוגש לו תסריט והוא צריך לאשר את זה אבל בשונה מאירועי תרבות לא כתוב שהוא צריך לוודא שזה עומד בהוראות המנהל או שזה עומד בהוראות התקנות. אין הבניה של שיקול הדעת שלו כשהוא נותן את האישורים לדבר הזה. זה שונה מאשר מה שיש באירועי תרבות. השאלה בהקשר הזה אם אין מקום להוסיף את ההבניה הזאת של שיקול הדעת גם לגבי ראש הרשות המקומית בדומה לאותה הבניה שנותנים לו כשהוא שוקל את אירועי התרבות ב-8(4) ו-(4א).

דבר שני בדיוק באותו עניין. דובר על מי יהיה הגורם הבריאותי שיהיה הגורם המאשר. כאן דובר על מנכ"ל משרד הבריאות.

להוסיף אותו.

להוסיף אותו.

כחלופה.

אבל לחלופין. אנחנו בשיח פנימי עם היושב ראש חשבנו שאולי זה ייצור אי בהירות שיש שני גורמים.

אני חושב שלא צריך לשכת. אפשר לכתוב מנכ"ל משרד הבריאות או מי שהסמיך אותו. הוא יכול להסמיך את הרופא המחוזי.

יכול להסמיך מישהו אבל שלא יהיה מצב שבו אתה לא יודע למי ללכת כי יש שני גורמים.

ללשכת הבריאות המחוזית ששייכת לאזור בו אתה נמצא.

אני כן רוצה את אחריות המנכ"ל. זאת הסתכלות בקנה מידה ארצי. פה יהיה מחמיר, כאן יהיה מקל, אני רוצה קו אחד שבא מהמנכ"ל.

זה מתקשר להבניית שיקול הדעת. צריך לעמוד בתנאים. זה עניין יחסית טכני. הם מקבלים תסריט והם צריכים לראות שזה עומד בתנאים.

זה לא כתוב.

כמו שקבעו באירועי תרבות שיהיה מנכ"ל, כתבו מנכ"ל ולא כתבו ראש לשכה, אני מבקש גם כאן.

מנכ"ל רק מעל גודל מסוים.

גם כאן.

התפשרנו על זה שיהיה או מנכ"ל או זה. זאת אומרת שזאת גם אחריות של מנכ"ל. לא סתם אני אומר את זה. מנכ"ל רואה דברים ברוחב יותר.

אני חושבת שזה ייתקע יותר מאשר אצל לשכות הבריאות.

לכן עשינו אופציה.

הוא יוכל להסמיך.

אני חושב שגם לא צריך להסמיך. לא אכפת לי שיהיה או או.

הוא יסמיך את לשכת הבריאות.

עדיף מישהו שהוא הסמיך כי אחרת אתה פונה לגורם א' או לגורם ב' וגורם ב' לא יודע אם פנית לגורם א'. השאלה אם לא לכתוב רק מנכ"ל משרד הבריאות או מי שהוא הסמיך לכך.

זה לא בהגדרה?

אז הוא יסמיך את המחוז.

אבל זה גם טוב לי.

הוא יכול כרגע להתעסק באישור בתי תפילה בכל רחבי הארץ.

מופעי תרבותיים הוא יותר אוהב ולכן הוא יכול לעשות את זה? בואו נוריד ממנו את התרבות וניתן ללשכה המחוזית.

תרבות זה רק מעל 500. כאן זה רק מעל 250 וזה לא באותו היקף. תפילה יש לך בכל שכונה שנמצאת בכל עירייה. זה לא בהיקף של אירועי תרבות.

אם כך, אין לי בעיה שהוא יסמיך אבל אני צריך את האחריות שלו למעלה.

המנכ"ל או מי שהוא הסמיך אותו.

בדיוק. זה מה שהציע גור.

הוא יכול להסמיך את הרופא המחוזי.

או שהוא יסמיך אתכם, אותך או אותך. הוא יסמיך מישהו.

כמה נקודות אחרונות שעלו ממש בשעה האחרונה. הנושא של הוספת המגבלה של 20 ימים על שמירת הפרטים ולבדוק את הנושא של ה-24 שעות במקום 48 שעות. מה הבסיס לפער בדבר הזה?

שי הסביר מה הפער. אנחנו נבדוק את זה.

כאן זה פחות קונקרטי לבדוק את נושא אירועי הספורט, נושא שגם הוא עלה כאן. אני פשוט מסכם את כל הדברים שעלו אבל כאן זה פחות קונקרטי.

אני מזכיר שוב את בקשתו של אוסאמה לגבי אירועי הספורט.

בדיוק ציינתי את זה.

כל הכבוד. אני כן רוצה חשיבה – אנחנו נדבר על זה – לגבי הנושא של הנתונים לשבועיים אבל יכול להיות שאם יש קפיצה של נתונים, קפיצה לכאן או לכאן – אגב, זה יכול לשחק לשני הכיוונים, היום זה בצד של ההוא ומחר זה בצד של השני – צריך עוד לדבר על זה, איך להבנות את זה בתוך העניין שתוכל להיות החלטה של אותו צוות לעצור את זה אחרי תקופה.

השאלה כמה ימים זה מדד.

המדד אצלם כרגע, 14 ימים.

עושים ממוצע שבועי.

הסיווג נקבע ל-14 ימים, החישוב נעשה עבור שבוע אחורה.

אבל זה ל-14 ימים. לכן אני אומר שאם במהלך ה-14 ימים שכבר ההגבלות חלות מתברר שהייתה קפיצה גדולה, צריך למצוא את הדרך איך להגיע לכיוון כזה.

חבריי, מצביעים אוסאמה, איתן - ר' יעקב אתה לא יכול להצביע כי היושב ראש כאן – ובוסו. אני מציע שנאשר את התקנות הללו והן יפקעו – יש את המקור לגבי סעיפים 2 עד 6 ואני מדבר על שני הדברים – עד ה-15.

יום שלישי הבא. זה מה שרצית.

עד שלישי בחצות.

15 בחודש.

אני מציע לאשר את התוכנית על שני שלביה.

חלק ב-17 וחלק ב-1 באוקטובר. הרוב ב-1 באוקטובר.

אתה רוצה להקריא את התחולה?

נכון להיום 2 עד 6 והתוספת, רשימת הישובים, היא עד ה-17, שזה יום חמישי הבא, ורוב התקנות עד ה-1 באוקטובר שזה עוד שלושה וחצי שבועות.

יש דברים שתלויים אחד בשני. בכל מקרה הממשלה עד יום רביעי צריכה להעביר לנו לגבי סעיפים 2 עד 6.

אבל הסיווג הוא אחד לשבועיים, אז התוקף יפקע לפני המועד הקובע שבו קובעים את הסיווג של הרשויות.

אבל בכל מקרה זה כך עכשיו. בהצעה שלכם, מתי אתם צריכים?

לפי הצעת המחליטים, אחת לשבועיים זה נחשב המועד הקובע בו קובעים את הסיווג של הרשויות.

מתי קבעו את זה? עוד היום קבעו סיווגים.

יותר מוגבל.

הוא אומר שבמקום ה-17 בחודש, שזה השבועיים, ב-15 בחודש.

נכון.

עדיין לא יהיה הסיווג החדש.

בכל מקרה עושים ישיבה ביום חמישי הקרוב, אז יהיה לפעם הראשונה.

לא, ביום חמישי הקרוב לא יהיה.

זה נכון שזה יהיה בסוף השבוע. זה תהליך.

הבנתי שביום חמישי הקרוב יש ישיבה של הקבינט. אל תשכחי שבכל מקרה אתם צריכים 24 שעות קודם.

צריך לחשוב על סופי שבוע. זה נראה לי נכון להתחיל את התהליך בתחילת שבוע לקראת סוף השבוע ולא להתחיל אות ביום חמישי.

אני אזכיר שאפילו קיצרנו את התוקף. התוקף בהתחלה, בתיקון מספר 4 היה עד ה-19 ואנחנו קיצרנו אותו ביומיים כי חשבנו שזה יהיה הכי מסודר והכי מקיף לקיים ביום חמישי.

קיצרתם אותו ביומיים כי נדמה לי שב-19 חל ראש השנה.

נכון.

ב-18 חל ראש השנה.

חשבנו שהכי נכון שזה יהיה בסוף השבוע לפני שבת כדי שאנשים לא יצטרכו לעבוד כל השבת ולהגיע ביום ראשון עם נתונים חדשים ולעשות דיונים על החריגים ועל הרשויות. זה היה נראה לנו מאוד נכון והכי נקי.

זה תהליך ארוך של סיווג האזורים.

אם הולכים לפי קריטריונים, זה לא כזה תהליך ארוך. יומיים הקדמה, היא לא קריטית.

זה אומר שלקראת יום ראשון הנתונים יצטרכו להיות. ביום שני יהיה קבינט וזה אומר שזאת עבודה בסוף השבוע. זאת המשמעות. אנחנו נאבקים שלא תהיה עבודה בסוף השבוע מכל בחינה שהיא.

היושב ראש המלומד אפילו ביום שישי יכנס את הוועדה. זה פיקוח נפש.

אנחנו בכוונה קובעים את התאריכים כך שהעבודה לא תהיה בסופי שבוע אלא תהיה במהלך השבוע.

איזו עבודה? חלק גדול הדברים הולכים להיות כפי שקיים היום. גם ההערות שלנו הן על דברים מסוימים מאוד ואני רוצה לוודא שזה מתקדם ונעשה.

אז יום רביעי.

לפחות עוד יום אחד.

אם זה ביום רביעי, לא יהיה לנו זמן לדון בזה.

מתי נדון בזה? ביום חמישי אין, אחר כך סוף שבוע ואחר כך ראש השנה. לכן באה הצעתו של היושב ראש.

נכון. זה זמן חגים. יעשו צמצום גם בזה. יהיו הרבה פעמים שזה לא יצא בדיוק שבועיים.

אם זה יהיה ביום שלישי, תמיד זה יהיה ביום שלישי. כל שבועיים ביום שלישי.

שי, אתם לא לוקחים בחשבון שהועדה צריכה לדון בזה. אם תביאו את זה ביום חמישי בערב הוועדה לא תדון בזה.

אנחנו יושבים ומדברים כאן כאילו אנחנו התעלמנו מכך שהרשימה של היום – עזוב לגבי מה – על אותם קריטריונים, התגבשה רק היום. עם כל הכבוד, הרשימה ששלחתם לכאן היא לא רלוונטית. אנחנו מצביעים עליה אבל היא לא רלוונטית כי כבר היום יצאו החלטות לגבי ערים אדומות או לא, ולא משנה לצורך מה. עד שנתיישר, זו תוכנית חדשה, מתיישרים.

אבל אם קובעים שזה יהיה ביום שלישי, זה יהיה גם בעוד שבועיים ביום שלישי כי אין סמכות שאלה יהיו 15 ימים או 17 ימים. תמיד זה יהיה יום שלישי וזה אומר שלקראת יום ראשון נעשית העבודה.

איזו עבודה? של האפידמיולוגים, לא שלכם.

אולי רותי יכולה להסביר. העבודה של הסיווג, של האזורים.

הצוות הבין-משרדי דן רק במקרי קצה.

חברים, אני מעלה להצבעה. איתן, מקובל עליך?

כן.

האמת שגם חמישי מבחינת סדר היום של הכנסת, אם אתם תביאו את זה באופן קבוע ביום חמישי, באופן קבוע זה בעייתי מבחינת לוח הזמנים של הכנסת.

ודאי.

תמיד הסיטואציה תהיה כאשר יום חמישי הוא לא יום פעילות רגל של הכנסת ויום רביעי הוא יום קצר מבחינת הוועדות כי המליאה מתחילה ב-11:00 בבוקר. זאת אומרת, מבחינת פעילות הכנסת באופן קבוע, יותר מתאים באמת שזה יהיה ביום שלישי ולא ביום חמישי.

ודאי.

מבחינתנו גם עדיף שני.

אתם רוצים יום שני? בבקשה.

כבוד היושב ראש, אני חושב שהוועדה עשתה עבודה יסודית בתוכנית שנקראת תוכנית רמזור. יש מספר נקודות ומספר נושאים שאנחנו צריכים לקבל עליהם תשובות, מיוחד בכל הנושא של אולמות שמחות, החנויות הגדולות ואירועי ספורט.

ופירוט הקריטריונים בדברי ההסבר וכולי וכולי וכולי.

העמדה שלנו, של הרשימה המשותפת, ומאחר ואנחנו עכשיו תוך כדי הדיון הזה שמתיקים מהבוקר, בשעה 7:00 נכנסו מאות אלפי אזרחים ערבים, כחצי מיליון אזרחים ערבים ב-30 ישובים ועוד מאות אלפי אזרחים בישובים נוספים, בעיקר מהמגזר והישובים החרדיים, ואני הסתכלתי על הרשימה, מי שמסתכל על הרשימה ורואה אותה, אי אפשר לטעות. אלה 30 ישובים ערבים ועוד עשרה ישובים חרדים וגם השכונות שנוספו, אפילו אשדוד, הן שכונות חרדיות. באשקלון השכונות החרדיות. זה כמובן מתקשר וקשור לצפיפות, למשפחות ברוכות הילדים ובמקום שימצאו פתרון למגזרים האלה, הכי קל זה לבוא ולהטיל סגר שפוגע אנושות בעסקים, פוגע אנושות בלימודים במקום כאשר במשך שבוע ימים אין לימודים וכל המשפחה עכשיו לבד.

נכון שעשינו התקדמות בוועדה, יש את הנושאים שנשארו במחלוקת לגביהם נבקש תשובות ממשרד הבריאות, אבל עם כל הכבוד להתקדמות אנחנו לא נוכל להצביע בעד המתווה הזה ואנחנו נצביע נגד.

תצביעו נגד?

כן. אמרתי.

אני רוצה לומר אדוני היושב ראש בכל הכבוד הראוי לחבר הכנסת סעדי.

אי אפשר לאחוז את החבל משני הקצוות.

אני אמנע.

בסדר. זה משהו אחר.

בסוף יש כאן עובדות ולא נראה לי שהממשלה פועלת כאן לפי סקטור כזה או אחר. נכון שיש מאפיינים שונים אבל יש כאן עובדות.

התוצאות מדברות בעד עצמן. השורה התחתונה מדברת ואתה תבוא ותסביר לי איך 30 ישובים נכנסים לתוך הרשימה.

תכף אני אבקש שתסביר לי איך לפני שעה יושב ראש הרשימה המשותפת אמר שהוא משתף פעולה.

אנחנו משתפים פעולה. אנחנו משתפים פעולה עם משרד הבריאות ונמשיך לקרוא לאנשים שלנו לציית להוראות משרד הבריאות.

תפעילו אכיפה שראשי הרשויות יפעילו אכיפה בישובים.

יש להם כלים? פרופסור גמזו אמר שהוא מציע 30-20 מיליון שקלים לרשויות האלה אבל עד עכשיו לא עבר אפילו שקל אחד. מאיפה הם יביאו את זה?

אני מבקש, יש לי מה לומר על הדברים האלה. תאמין לי שאני יכול לומר את הדברים בפאתוס יותר גדול. אנחנו מקדישים לזה המון זמן. אנחנו הולכים עקב בצד אגודל כדי לארגן את הדברים בצורה הטובה ביותר האפשרית. אנחנו רוצים שהדברים יתוקנו. אנחנו נותנים לממשלה זמן לתקן את זה, עד ליום שלישי בחצות, את אותם דברים שצריכים תיקון.

מתי אנחנו דנים?

לא עכשיו. אוסאמה, זה לא יכול להיות. אני נותן לך לפעמים למלא את מקומי, אבל לא עכשיו. אני עכשיו רוצה להעלות להצבעה את הצעת תקנות הסמכויות.

הוועדה מאשרת את שני קבצי התקנות: האחד, הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות), (תיקון מס' 4), התש"ף-2020, והשני הוא הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות) (תיקון מספר 4) (תיקון), התש"ף-2020.

הוועדה מקצרת את תוקפו של תיקון מס' 4 לרבות התיקון שלו כך שיעמוד בתוקף עד ליום 15 בספטמבר 2020.

מי בעד?

עד ה-15 או כולל?

זה כולל. זה נקרא כולל. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושר

אין מתנגדים. נמנע אחד, אוסאמה סעדי. ההצעה אושרה. תודה רבה לכולם. הישיבה נעולה.



הישיבה ננעלה בשעה 19:28.