פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



15
ועדת הכלכלה
15/09/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 68
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, כ"ו באלול התש"ף (15 בספטמבר 2020), שעה 9:30

דיון מהיר בנושא: "ביטול בדיקות מעבדה למוצרי צריכה מיובאים" של חה"כ עאידה תומא סולימן

חברי הוועדה: יצחק פינדרוס – מ"מ היו"ר
הילה שי וזאן – מ"מ היו"ר
אימאן ח'טיב יאסין
אנטאנס שחאדה

עאידה תומא סלימאן

יעקב וכטל - מנהל מינהל הממונה על התקינה, משרד הכלכלה והתעשייה

גלעד גולוב - מנכ"ל מכון התקנים

אילן בר - מנכ"ל מעבדות חרמון

אופיר גמליאל - מנכ"ל מעבדות ITL בדיקות מוצרים, יו"ר המעבדות הפרטיות

עמית דוד בלומקין - מנהל פרויקט, סיסטם מעבדות

גרישה דייטש - שדלן, יועץ תקינה ואכיפת תקנים, התאחדות התעשיינים

רז הילמן - סמנכ"ל יבוא מכס ותקינה, איגוד לשכות המסחר

רחל גור - מנהלת תחום ממשלה, מיזם חברתי כלכלי ללא מטרת רווח, לובי 99

אביגיל כספי

עידית חנוכה

עופרה ארגס – חבר תרגומים

"ביטול בדיקות מעבדה למוצרי צריכה מיובאים"

בוקר טוב אנחנו מתחילים דיון של הוועדה בנושא: "ביטול בדיקות מעבדה למוצרי צריכה מיובאים".

ח"כ תומא סלימאן נמצאת בזום ואתן לה להציג את הנושא.

אני מודה על העובדה שאפשרתם לי לקיים את הדיון הזה דרך הזום, אני יודעת שזה לא מובן מאליו. בוקר טוב לכולם. יזמתי את הדיון הזה מתוך דאגה לאחר שקראתי את כל החומר שהגיע אלי ומה שפורסם בעתונות על הרפורמה המתוכננת על ידי משרד הכלכלה, כפי שנודע לי גם כן שהרפורמה הייתה אמורה להיות, ואני כמובן משתמשת במילה רפורמה בסוגריים, הייתה מתוכננת רפורמה אפילו יותר רחבה על ידי משרד האוצר, שהתפרסמה והייתה אמורה להיות חלק מחוק ההסדרים. כמובן אין לנו חוק הסדרים כי אין תקציב מדינה כאילו, ואז גם משרד הכלכלה פרסם את הרפורמה שבנדון היום.

בעצם על מה אנחנו מדברים? אם רצינו לסכם את העניין בינינו אנחנו הפוליטיקאים, ולא בפרטים הקטנים של אנשי המקצוע שיודעים את כל הפרטים הקטנים, אנחנו מדברים על מצב שבו על כף המאזניים השיקול בין לעשות איזון טוב בין צרכנות בטוחה המאפשרת לציבור לקבל מוצרים כאשר הוא בטוח שמהמוצרים האלה הוא ייהנה ולא יינזק ולא תהיה סכנת חיים בשימוש במוצרים האלה, משקע חשמלי קטן עד לחומרים אחרים שנכנסים גם כן בעניין בניין, לבין השיקול של מה שנקרא על ידי משרד הכלכלה, הורדת יוקר המחיה, ואולי במושגים אחרים גם כן אפשר להגיד על הגדלת הרווחים של היבואנים, ולמה אני אומרת הגדלת הרווחים של היבואנים ולאו דווקא הורדת יוקר המחיה כי הוכח שרפורמות אחרות בעבר מטרתן הייתה להוריד את המחירים אבל לצערי הרב הן לא הורידו את המחירים והמשיכו היבואנים ו- - - ליהנות מכמעט אותם מחירים שהיו לפני הרפורמות וליהנות מרווחים יותר גדולים.

השאלה המהותית היא ברפורמה המוצעת על ידי משרד הכלכלה, מאוד מוזר, כי רק לפני כמה שנים המדינה כולה התעסקה בלדון ברפורמה אחרת שהכניסה את המעבדות הפרטיות ככוח נוסף בתוך הניסיון לבדוק את הבטיחות של המוצרים. הרפורמה ההיא שהכניסה, ומטרתה הייתה להוריד ולהוזיל כפי שנאמר בזמנו את המחירים, ולגרום לתחרות מול מכון התקנים, עוד לא הסתיימה. הפעימה האחרונה של אותה רפורמה עדיין לא הסתימה והיא הפעימה הגדולה שמאפשרת בעצם למעבדות הפרטיות להמשיך את העבודה שלהן ולהיות מסוגלות לבצע את העבודה ולקצר את הזמנים שעולים כסף ליבואנים ועל זה מדובר בעיקר.

היום מי שמייבא סחורה, עיקר העלות הגדולה היא באחסון בתוך הנמלים למיניהם עד לשחרור אחרי שנעשו כל הבדיקות והשוק כבר מכיר במוצר כמוצר בטוח, או המדינה כבר מכירה במוצר כמוצר בטוח. העברת חלק גדול מהמוצרים האלה מקבוצה לקבוצה אחרת שלא מחייבת בדיקה בטיחותית כזו, אני חוששת שיגיעו לתוך הבתים במדינה, בתוך הבתים יהיה שימוש במוצרים שמסכנים את חיי האזרחים או עלולים לגרום לנזקים אצל מי שקונה ומי שמשתמש, ומצד שני אנחנו לא נוכל ויהיה יותר קשה להתחקות אחר סיבת הנזק ואיך הסכנה הזו נגרמה על ידי המוצר עצמו, כי בעצם הוא לא נבדק לפי תו התקן הישראלי.

אני מאוד מבינה ומעריכה את האמון שיש למדינה ביבואנים וביצרנים במדינות האחרות, כך שאם הם יצהירו ויגידו שהמוצר בטוח, אהלן וסהלן, בבקשה, תיכנסו לתוך המדינה ותתחילו להרוויח רווחים מהאזרחים. זה אמון שאני, את האמת, לא מבינה על מה מסתמכים בו, אנחנו יודעים טוב מאוד שמטרות הרווח הקל גורמות פעמים רבות גם ליצרנים וגם ליבואנים לצערי הרב לסלף את העובדות ולא להביא את העובדות כפי שהן או להזהיר מסכנות אמיתיות.

אני חושבת שחייבים לשאול ולנסות לבדוק את האפשרות כן ליצור את האיזון המאוד עדין הזה בין מה שנקרא להוריד את יוקר המחיה, בעיני להוריד את המחירים או אולי לתת רווחים יותר ליבואנים, חס וחלילה שלא יישמע כמי שעובדת נגד היבואנים, אבל הכל במידתיות ובצורה מקובלת, לבין האיזון לבטחון ובטיחות הצרכנים. אני חושבת שזה אמור לעמוד מול עינינו.

אני מבקשת היום לברר קודם כל איפה עומד משרד הכלכלה בהתקדמות ברפורמה הזאת, מה עמדת משרד הכלכלה בעניין יישום הרפורמה הקודמת בעניין המעבדות, האם זה אומר שהרפורמה הזו מבטלת דה פקטו את הרפורמה הקודמת ואיפה התקבלה ההחלטה הזו. דבר שני, האם שוקלים כל מיני הצעות אחרות, למשל לאפשר הוצאת הדברים המיובאים לשוק אבל לעשות איזה שהוא בקרת איכות או בדיקת איכות תוך כדי בתקופה המאוד קצרה בתחילת שיווק המוצר עצמו וגם כן אני מבקשת לשמוע, אם ירשה כבוד היו"ר, גם מנציגי מעבדות פרטיות. האמת שהייתי בקשר איתם, היו הרבה פרסומים על הלובינג שנעשה בנושא הזה, אני חושבת שלובינג מטרתו גם לשמור על מקומות עבודה לאזרחים ישראלים בימים מאוד קשים אלה וגם לשמור על בטיחות הצרכנים הוא לובי שיכול להיות מבורך בעיני אבל לשמוע מהם, יש כל מיני הצעות שאפשר לקחת אותן בחשבון ולא לשים מול עינינו רק את הרווחים או הוזלת מחירים שבסופו של דבר יכולים גם לא רק שהמחירים לא ירדו, אלא יכולים גם לעלות לנו ביוקר מאנשים שנפגעו מצריכת מוצרים מסוכנים, יעלו לנו ביוקר מנזקים שצריכים לתקן בגלל השימוש במוצרים האלה.

אני מבקשת באמת שהדיון ייקח בחשבון את האיזון הזה ולשמוע ממשרד הכלכלה איך הם רואים את האיזון בין שני הצרכים העיקריים בעיני, הצורך היותר נעלה הוא בטיחות הצרכנים והשאלה המהותית, אם זה כל כך קל לפתוח את דלתות השמיים של מדינת ישראל לכל מיני דברים שאפשר לייבא, למה עד עכשיו היה צורך בבדיקות כאלה ואולי כדאי לשאול בכל הדברים שניסו לייבא לארץ, עד כמה היה אחוז הדברים שנתגלו כמסוכנים, כלא תקינים לשיווק במדינה, כאשר ההצהרה העקרונית היתה מי היבואן או מי היצרן שהם באמת עונים על התקנים, כלומר האם העבודה של מכון התקנים והמעבדות הפרטיות עד היום היתה בלי שום ערך כי בעצם לא הצלחנו לגלות שום דבר וגילינו שהעולם כולו אמין ומשווק סחורה שעונה על הצרכים והבטיחות של הצרכנים. אני אודה ליו"ר ואולי אחר כך יתפתחו עוד שאלות.

נשאיר את הזום שלך פתוח כדי שתוכלי להשתתף בדיון. תודה רבה. ח"כ אימאן ח'טיב יאסין.

בוקר טוב. תודה עאידה על היוזמה החשובה הזאת. אין ספק שהנושא עולה שוב ושוב ומחובתנו כשליחי ציבור לשמור קודם כל על בטחונם של האנשים. חשוב מאוד הנושא של העלויות אבל לפני העלויות זה הבטיחות והבטחון של אותם אנשים שמשתמשים באותם מצרכים ולכן המשוואה הזאת לשמור על שני הדברים ביחד זה מה שצריך להנחות אותנו גם בוועדה הזאת.

תודה. ח"כ שחאדה.

בוקר טוב. אני כמובן רוצה לשמוע יותר בפרטנות את עמדת משרד הכלכלה והאוצר, אם נמצא, אבל כעקרון אני לא חושב שמדינה אמורה לוותר על בדיקות שנעשות למוצרים השונים שנכנסים אליה, עבודת מכון התקנים והמעבדות הנוספות חשובה והכרחי. צריך אמנם אם יש צורך לשפר, לייעל, שהבדיקה תהיה מהירה יותר, להוזיל עלויות אם אפשר, אבל כפי שהבנתי ובדקתי את הנושא, זה לא מייקר את המוצר בצורה משמעותית. עלות הבדיקות אינה גורם לעליית מחירים או ליוקר המחיה וגם ביטול או הקטנה וצמצום השירו תהזה והבדיקה אינה אמורה לשנות מהותית את יוקר המחיה. יש דברים נוספים שאפשר לעשות כדי להוריד את יוקר המחיה לדוגמה הגברת תחרות, מונופולים, יש כל כך הרבה מונופולים וחברות גדולות במשק שהן הגורם העיקרי לעליית יוקר המחיה. לכן אני חושב שצריך למצוא את האיזון הנכון אבל לא לוותר על הכלי החשוב הזה, מדובר בחיים של ילדים, תינוקות, כי כל מוצרי התינוקות לדוגמה נבדקים על ידי המעבדות ומכון התקנים, וגם מוצרי חשמל, מזון, כל הדברים הבסיסיים שאנחנו צורכים יום-יום נבדקים שם. לכן צריך למצוא את האיזון. הפתרון לא בביטול הבדיקה, הפתרון לדעתי הוא בלמצוא רגולציה או נוסחה חדשה שתקל על היבואנים לזרז את הליך היבוא והבדיקות ואולי להגביר את התחרות גם בבדיקות עצמן אבל לא לבטל את זה לחלוטין. תודה.

תודה. נציג משרד הכלכלה בבקשה. היה פה הרבה הסבר, אולי תנסה להסביר לנו קצת גם מה אתם עושים בנושא בטיחות. אני מבין שני דברים ממה שנאמר. א. האם אתם מוטרדים או לא מוטרדים מנושא הבטיחות ביבוא מוצרים שהם לא בטיחותיים, והנושא השני שהעלתה חברת הכנסת זה נושא הרפורמה הראשונה. האם הרפורמה עכשיו נוגדת בעצם את הרפורמה הראשונה, ומה המשמעויות שלה. נשמח לשמוע.

אני הממונה על התקינה במשרד הכלכלה ומתוקף תפקידי אני על פי החוק אחראי על התקינה הרשמית במטרה לשמור על שלום הציבור והסביבה. קיימים בארץ כ-500 תקנים רשמיים שחלים על מוצרים שאם לא יעמדו בדרישות התקן קיים בהם פוטנציאל סיכון. 500 למעט תקני מזון שזה לא קשור אלינו, זה משרד הבריאות, פשוט כדי להבין את סדרי הגודל.

אדוני היו"ר ברשותך, אולי אני יכול להציע הצעה שקודם יתייחסו גם נציגים נוספים שנמצאים פה והרפורמה משפיעה עליהם, ולאחר מכן אני אתן את הסקירה שלי ואוכל להתייחס גם לאמירות שלהם.

אולי לפני שאשמע אותם - - -

תסביר קצת על הרפורמה.

- - - גם את חברי הכנסת, על אלה שישפיע עליהם, אבל שתי השאלות הנקודתיות שדיברנו, אם אתה יכול לתת התייחסות כללית. שאלה ראשונה ששאלה חברת הכנסת, האם זה נוגד את הרפורמה הקודמת ובעצם היתה רפורמה ואנחנו תוך כדי רפורמה פותחים רפורמה חדשה, זו שאלה אחת שנשאלה, והשאלה השניה האם אתם מוטרדים מהבטיחות ברגע שמביאים מוצרים ללא בקרה קודם.

אני אתחיל מהשאלה השניה ברשותך אדוני. התשובה היא בהחלט. הייעוד של תקן רשמי הוא שמירה על בטיחות. החובה המוטלת עלינו היא לפקח על כך שהמוצרים עומדים בדרישות התקן הרשמי ובהמשך אפרט איך הרפורמה לא תפגע בעניין הבטיחות.

לגבי השאלה הראשונה, לא, היא לא נוגדת את הרפורמה הראשונה. עדיין יישארו לא מעט מוצרים שיידרשו עבורם בדיקות, אני אתן לכם בהמשך את המספרים. עדיין יישארו לא מעט מוצרים שיידרשו עבורם בדיקות, והתחרות היא חשובה והתחרות מבחינתנו יכולה להתקיים גם עם ההקלות האלה או עם הניוד בין הקבוצות. כמובן שיושבים פה נציגי מעבדות ומנכ"ל מכון התקנים שהם יציגו את עמדתם. אנחנו ישבנו איתם ושמענו את כל המשמעויות שהם מציגים מבחינת הכדאיות שלהם להשתלב בבדיקות ואנחנו במסגרת ההחלטות הסופיות שלנו וההמלצות שלנו לשר, נשקול גם את האמירות האלה של האפשרות שלא תהיה כדאיות כלכלית למעבדות פרטיות להכנס לתחרות, או שמכון התקנים ייאלץ לסגור חלק מהמעבדות שלו כי גם אצלו לא תהיה כדאיות. אנחנו שקלנו וניקח את זה במסגרת מכלול השיקולים שלנו.

מנכ"ל מכון התקנים מר גלעד גולוב בבקשה.

אני מנכ"ל מכון התקנים מזה שנה. כמה הערות לגבי הדברים שנאמרו. ראשית לגבי הרפורמה הקודמת, הרפורמה החלה ב-2017 ובדרך כלל מונופול לא מתלהב מרפורמה, אבל אני יכול להגיד לכם שבמבט של ארבע שנים, מהלימון הזה עשינו לימונדה. המכון מאוד שיפר את השירות שלו, הוריד את המחירים שלו, התייעל במאות עובדים שהופרשו כחלק מהרפורמה, והמכון של היום זה לא המכון של פעם. וזה תולדה של תחרות, אין ברירה. או שאתה משתפר ומתייעל או אתה לא שורד. זה מה שעשתה הרפורמה הקודמת, היא עדיין לא הסתיימה, אנחנו עדיין לפני צעד מאוד מרכזי שלה שצריך להיות במארס בשנה הבאה.

הרפורמה המוצעת כרגע שהיא למעשה רפורמה מתמשכת כי אנחנו מאמינים שיהיו עוד ועוד תהליכים דומים, היא רפורמה שבה הפיקוח, האכיפה, עוברים מהאכיפה בנמלים, שער הכניסה לישראל, לאכיפה בשווקים. אנחנו לא מתנגדים התנגדות עקרונית לאכיפה בשווקים. לאכיפה בשווקים יש יתרונות גדולים, היא מאוד מקלה על היבואנים ומאפשרת כניסה מיידית, אבל היא מחייבת מנגנוני אכיפה והרתעה טובים. כבר היום יש לא מעט תקנים שהועברו להצהרה שהם למעשה עברו לאכיפה בשווקים. מנגנוני האכיפה הקיימים היום לא נותנים להם מענה מספק ואנחנו חושבים שקודם צריך לבנות את מנגנוני האכיפה הללו שיאפשרו אכיפה בשווקים ולאחר מכן לאט לאט לפתוח את התקנים בצורה הזאת, ואנחנו חוששים שבמצב הנוכחי שבו היבואנים מצד אחד יוכלו לייבא בלי אכיפה והרתעה בשווקים, אז הם לא יבצעו בדיקות מיוזמתם, מספר הבדיקות שהאכיפה הנוכחית תבצע יהיה קטן ולכן לא יהיה צורך בכל המעבדות ומכון התקנים יחזור להיות מונופול, כי ממצב שיש לנו שוק עם תחרות, עם עוגה שעליה אפשר להתחרות, יהיה לנו - - -שלא תספיק אפילו למעבדה אחת. זה קצת מצחיק מה שאני אומר, אבל אנחנו לא רוצים לחזור להיות מונופול ולהערכתי יש לי חשש שבהקטנה מסיבית של מספר הבדיקות, מה שיקרה אם לא תהיה אכיפה שתגרום לכך שהיבואנים יבצעו בדיקות כדי לוודא שהם בסדר, אכיפה והרתעה, נחזור להיות מונופול.

תודה. אילן בר מנכ"ל מעבדות חרמון בבקשה.

שלום. אני מנכ"ל בחרמון מעבדות. בפתח הדברים אני רוצה לחזק את מה שנאמר כאן על ידי מנהל מכון התקנים במילה. אם הרפורמה תעבור כפי שהיא מוצעת אז כנראה שחרמון מעבדות לא תהיה מעוניינת להיות חלק מהמעבדות שמבצעות בדיקות ייבוא. פשוט כלכלית זה מבטל לגמרי את הצורך ואת הכדאיות שלנו.

אבל מעבר לזה אני יכול להגיד שאנחנו כמעבדה קיימים 35 שנים ועוסקים בעיקר לא ביבוא. גם היום רוב הפעילות שלנו, 95% או 98% מהפעילות היא לא ביבוא ואם הייבוא ייסגר לנו זה לא יהיה אסון גדול מבחינתנו. דווקא מהמקום הזה אני אומר שאנחנו בחנו והסתכלנו על הדברים, והסתכלנו עליהם כאזרחי המדינה, לא כבעלי עניין. ואנחנו לא מוצאים הגיון בהצעה כפי שהיא קיימת היום.

זאת אומרת קודם כל וכטל הממונה על התקינה אמר שהרפורמה החדשה לא נוגדת את הרפורמה הקודמת. הרפורמה הקודמת בגדול הביאה מתחרים למכון התקנים ששיפרו את החיים של היבואנים, שיפרו את מכון התקנים ובסופו של דבר אם אנחנו – ואגב, אנחנו בסך הכל שלוש מעבדות ואנחנו מדברים בינינו ואני יודע שלא רק אנחנו חושבים כך – אם הרפורמה תעבור כפי שהיא אז אנחנו כנראה נהיה בחוץ.

כשאני מסתכל על הרפורמה במהות אני רואה רפורמה שבסופו של דבר באה ופותחת בצורה מאז'ורית את הייבוא לארץ בצורה כזאת שהיא מקלה על יבואנים להביא דברים שלא יהיו בטיחותיים וחושפת את הילדים של כולנו לדברים שאנחנו קוראים בעיתון, אב וחמישה ילדים שנשרפו בבית בגלל מטען שנשרף ועוד כל מיני אסונות, ובגלל זה אנחנו באים ואומרים שיש לנו פתרון, פתרון אחר, שבעצם אם אנחנו מסתכלים על ניתוח העלויות, כמו שגם נאמר, עלות המעבדה היא זניחה. אני לא צריך ניתוחים של משרד הכלכלה. אנחנו מעבדה שמשרתת היום יבואנים, אני יודע לעשות חישובים כמה - - - אנחנו מחייבים, אנחנו יודעים כמה יחידות היבואן מביא, אנחנו יודעים כמה הוא משלם. החישובים שאנחנו עשינו מגלים שזה 70 אגורות למוצר. אז אם מישהו חושב שיוקר המחיה ישתפר פלאים בגלל טלוויזיה שעולה 5,000 שקל ותוזל ב-70 אגורות, אני לא כל כך מאמין.

דרך אגב שאלה, כמה זמן לוקח לכם לבדוק מוצר?

יש בדיקת עגן שהיא בדיקה ארוכה יותר ולוקחת מספר ימים, אבל אני מדבר על הבדיקות השוטפות, אותן בדיקות שמוודאות שהמוצרים ממשיכים ומגיעים, הן בדיקות מדגמיות, לא כל מוצר שמיובא לארץ נבדק. יש משלוחים, ובאופן סטטיסטי אנחנו דוגמים יחידות, מה עוד שגם כן יבואנים שמעידים על עצמם כטובים ויש להם תעודת ISO, לפי הוראות משרד הכלכלה אנחנו גם נותנים מסלולים מקלים ולא בודקים כל משלוח, וכן הלאה. אז מהמקום הזה - - -

אמר מנכ"ל מכון התקנים ולכן אני שואל, אני אסיים ואחרי זה תדבר ח"כ הילה שי, אני רוצה להבין כמה זמן נמל מעכב את הבדיקה שלכם. הגיעה עכשיו ואמרה חברת הכנסת - - -

פה בדיוק התשובה שלי. אני קודם כל התייחסתי, יש עלויות עקיפות וישירות. ישירות זה המעבדה, והמעבדה זה 70 אגורות. עלויות עקיפות זה מה שאתה אמרת, מתעכב בנמל ועד ש- - -

כמה זמן עד ש- - -

זה יכול לקחת כפרק הזמן שלוקח למוצר הזה להשתחרר מבדיקת המעבדה, שאצלנו הבדיקות האלה לוקחות סדר גודל של יום-יומיים, אבל עוד פעם, לפעמים ויש מקומות ששמענו שזה לוקח שבועות ויותר. פה בדיוק הרעיון שלנו איך לשמור על הדברים והבטיחות, תוך זה שאנחנו מקלים בצורה מאז'ורית, ומה זה אומר? במקום שזה יתנהל כפי שזה מתנהל היום, שאנחנו כמעבדה נבדוק את המוצרים, ורק אז היבואן יורשה למכור, אנחנו מציעים לעשות שינוי שאומר 'לא, קודם כל שהיבואן ימכור מיד, עלינו תטילו לפעול מהר ולהגיע ליבואן תוך פרקי זמן הגיוניים וסבירים, של יום-יומיים, שבוע, אני לא מדבר על חודשים, אנחנו נבדוק את המוצרים, מנכ"ל המכון גם יכול להגיד שבדיקת המוצרים השוטפים בדרך כלל קצרה, היא לא לוקחת יותר משעות, ובסוף אם תתגלה בעיה, הנזק הגדול הוא שיבואן התחיל למכור את הסחורה במהלך השבוע-שבועיים האחרונים והוא יכול לנהל את זה - - -

אמרת לפני רגע שזה יכול להיות יום-יומיים.

לא, עד שנגיע, תראה, אני יכול להעיד על עצמנו שאנחנו זזים מאוד מהר ולהגיד לך יום-יומיים בבטחון, אבל אני לא יכול לדבר בשם כל המעבדות וגם לא יכול לדבר בשם מכון התקנים. לכן אני אומר שאם יטילו עלינו פרקי זמן קצרים ואנחנו נעמוד בהם, הסכנה שנעמוד בה היא שאם יתגלה ליקוי, היבואן עדיין יכול לנהל את זה, יכול להסתכל שבוע-שבועיים אחורה ולראות לאן הוא מכר ומה. לא מדובר בשנתיים ורי-קול מטורף. וכך גם אפשר לשמור על הבטיחות, לקיים את הבדיקות וגם להוזיל את העלות המקדימה הזאת שכרגע מדובר בה על יוקר המחייה.

תודה. ח"כ הילה שי-וזאן.

תודה רבה. אני מתנצלת על האיחור, הגעתי מדיון אחר ולכן אתייחס ספציפית לדברים שנאמרו פה על ידי הממונה על התקינה במשרד הכלכלה. קודם כל באמת כיו"ר ועדת המשנה לצרכנות, אנחנו בעד רפורמות, אנחנו מקדמים רפורמות, בוודאי רפורמות כאלה שמטרתן להפחית חסמי כניסה ולהכניס שחקנים חדשים ולהוזיל את המחירים, אבל עם זאת צריך לראות שלא ייצא שכרנו בהפסדנו ולכן אני שואלת את השאלות האמורות.

קודם כל לגבי נושא האכיפה שעלה פה, אני אשמח לדעת כמה באמת בסופו של דבר כחלק מהרפורמה, כמה פקחים יהיו בפועל, לראות שאכן מוצרים שלא עומדים בתקינה לא נכנסים ולא מציפים את השוק. זו שאלה ראשונה. שאלה שניה, דיברת בעצם על אותם מוצרים שכרגע הם לא יהיו תחת בדיקה מקדימה ואני שואלת, לפי הנתונים שהגיעו אלי, יש מוצרים שכן הכנסת לקטגוריה הזו ובפועל אחוז מאוד גבוה מהם התגלו כתקולים, כמו למשל חומרים לניקוי כלים, כמעט 60%, סוללות מטען לטעינת מכשירים למעלה מ-60% נמצאו תקולים, כאלה שבפועל נבדקו, כנ"ל אמצעי מניעה, אפילו הליכון לתינוק שגם אותו התרתם, איך הרפורמה מתייחסת לנתונים האלה והאם בסופו של דבר אתם מוכנים כחלק מהרפורמה, לשקול, לראות, להתאים את המוצרים שאתם מייתרים מהבדיקות על פי האחוזים שנמצאו בפועל.

מנכ"ל ITL, אופיר גמליאל בבקשה.

שלום אני מנכ"ל מעבדות ITL. אנחנו קיימים ועובדים בשוק הגלובלי מעל 30 שנים, ואני בעצמי חייתי מעל 15 שנים - - -

30 שנים?

קרוב ל-30 שנים אנחנו עובדים כמעבדה ועוזרים ליצואנים ישראלים לצאת לעולם. כך שאנחנו שחקנים בשוק הגלובלי ונמצאים בהכרות הדדיות, מייצגים את ישראל, ועוזרים לייצור הישראלי, ומכירים איך השוק הגלובלי המשוכלל עובד. דרך אגב, דווקא חלק גדול מהבדיקות שלנו מתבצעות לשוק האירופאי שהוא בעצם מבוסס על הצהרות. מדובר על שוק משוכלל, מדובר על שוק שדואג שיש בדיקות, דווקא המתחרים שלנו בעולם הם יותר גדולים דווקא בשוק האירופאי שמבוסס על הצהרות, מכיוון שהשוק מבין את המשמעות.

מה שאנחנו עושים היום, אנחנו גופים פרטיים, אנחנו בעד התחרות, אנחנו בעד שוק פתוח, אנחנו בעד לפתוח את הפקק. אנחנו ישבנו פה חודשים בכנסת כדי לבצע את הרפורמה, כדי שאנחנו נעזור ליבואנים ונפתח את הפקק מול מכון התקנים. הרפורמה הזאת עדיין לא בשלה, מכון התקנים הוא עדיין מונופול, וכפי שמנכ"ל מכון התקנים אמר, במארס שנה הבאה הכל ייפתח ועדיין יש חסמים במשרד הכלכלה שהם לא פתחו בפנינו את הכל שגם על זה צריך לעבוד, זה עדיין לא עובד, אז עדיין הרפורמה הקודמת לא יצאה לפועל.

במצב הנוכחי אנחנו לא בודקים כל מוצר, אנחנו מכירים בתקינה, מכירים בבדיקות שמגיעות מקולגות שלנו בחו"ל, שלא יהיה פה ספק. אם מוצר הגיע עם בדיקות אנחנו בודקים את האמינות של התעודות שהגיעו מחו"ל ומשחררים את המוצר, על בסיס ההכרה ההדדית שיש לנו עם המוצרים. הרפורמה הנוכחית שופכת את התינוק עם המים. פה אנחנו לא רואים את הפיקוח שיש באירופה, ואני אומר, לפני שאתה מקים עסק אתה קודם כל בונה את התשתיות. עסק לא יכול לפעול לפני שהתשתיות מוכנות והכל עובד. המדינה פה עובדת בדיוק הפוך. התשתיות לא מוכנות, ובאיזו שהיא הצהרה שהעלויות ירדו, יוצאים לדרך.

אני אומר לכם שאנחנו לא עושים הרבה כסף מהיבוא. אנחנו עושים את רוב הכסף מהייצוא, ואנחנו גם היום על כרעי תרנגולת, האם בכלל לעבוד בתחום היבוא משתלם למעבדות. דרך אגב, רק שתדעו, יש מעל 2,000 עובדים במעבדות הפרטיות בכל התחומים, יותר מהמכון. יש פה צבא שיכול להשתתף גם באכיפה. משרד הכלכלה לא מסתכל על זה בצורה הזאת. אז מה שאני אומר כרגע, אנחנו מרגישים שאנחנו שופכים את התינוק עם המים, אני חושב שתהיה סכנה אמיתית לציבור. כפי שחברי אילן אמר, אפשר לבוא ולשחרר את הפקק ולתת ליבואנים להוציא את המוצרים ולבדוק אותם, אבל יבואן שיידע שאנחנו באים לבדוק אותו, אפשר לתת ליבואנים לשווק את המוצרים - - -


(היו"ר הילה שי וזאן, 10:13)

כן בבקשה.

הרפורמה הנוכחית אומרת 'תסמכו על היבואנים שהם יודעים להכין את תיק המוצר שלהם, הם יודעים מה הם עושים' אני יכול להגיד לכם שהיום יבואנים מגיעים אלינו, מראים לנו תעודות מחו"ל שהן בעצם לא תעודות. הם מראים לנו מסמך של דף אחד ואומרים לנו 'תכירו'. מחר הרפורמה הזאת אומרת 'תנו את המנדט ליבואנים האלה להצהיר על בסיס תעודה כזאת או אחרת ויהיה טוב, אנחנו נלך ונאכוף את זה'. אני חושב שצריך לעצור את העניין הזה ולעשות דברים בהדרגה כפי שמנכ"ל מכון התקנים אומר, להקים את התשתיות, לעשות את הדברים בהדרגה, לשנות את עיתוי הבדיקה כך שיבואנים כן יוציאו את המוצרים ואז אנחנו נבוא ונבדוק את זה.

ברור. תודה רבה. יש לנו בזום את גרישה דייטש, יועץ תקינה ואכיפת תקנים בהתאחדות התעשיינים.

שלום לכולכם. אני יועץ להתאחדות התעשיינים בתחום התקינה. אנחנו מדברים כאן על אימוץ הגישה האירופאית, אבל אימוץ של מרכיב אחד וזה מרכיב של הצהרות. אמנם במידה מוגבלת, על ידי משרד הכלכלה, אבל במידה - - - בגישה של משרד האוצר בהצעת חוק ההסדרים. כאשר לוקחים ומאמצים מרכיב אחד של מערך של אבטחת בטיחות של - - - באיחוד האירופי במקרה הזה, יש צורך לראות איך מתאזן המרכיב הזה על ידי אכיפה, והאכיפה באיחוד האירופי היא אכיפה שלא מושתתת אך ורק על אכיפת הרגולטור.

בישראל הרגולטור הוא הממונה על התקינה, ובאיחוד האירופי הרגולטורים שאחראים על התקינה במסגרת הדירקטיבה האירופית. אלא באיחוד האירופי קיימים בין 10-15 ואפילו יותר, גורמים, שמשפיעים על היקף האכיפה בשלב השיווק, ואני מדבר על דברים שלא קיימים בישראל נכון להיום.

דיברו כאן על תשתיות, כנראה הכוונה היתה לתשתיות בתחום האכיפה בשלב השיווק. אני אביא דוגמאות. באיחוד האירופי ובארצות הברית כמובן יש השפעה גדולה מאוד על אכיפה של חברות ביטוח, זאת אומרת ברגע שקורה אסון, שריפה או פגיעה בגוף או בנפש, הביטוח לא תופס, זאת אומרת לא מקבלים החזר מהביטוח אם במהלך הפגיעה היו מוצרים שלא עומדים בדרישות התקינה, בדרישות הרגולטוריות, לא עומד בתקן, לא עומד בקוד הבניה, נגיד בארצות הברית, הבית נשרף ולא מקבלים ביטוח - - -
(היו"ר יצחק פינדרוס, 10:14)

אני מנסה להבין, מה אתה מנסה לומר. תנסה בתמצות לומר לנו מה אתה מנסה לומר בעצם, שבלי אכיפה אי אפשר לפתוח את זה לבדיקות? אני מנסה להבין.

אני מנסה להגיד שכדי לפתוח את הייבוא לכניסה לשוק על ידי הצהרה, רק בהצהרת היבואן, יש צורך להרחיב מאוד את האכיפה של ארגונים של הגנת הצרכן, כמו באירופה, של קבלת מידע מדויק ומתועד מבתי החולים על המוצרים שגרמו לפגיעות בגוף, להקים כמו באיחוד האירופי פורום קבוע עם סין, החלפת מידע על מוצרים מתוצרת סין שמגיעים לארץ ונמצאים לא תקינים וכן הלאה. יש הרבה גורמים באיחוד האירופי, לא ניתן לבצע אכיפה אך ורק על ידי אכיפה של הממונה על התקינה, זו אכיפה טובה אולי, אבל היא לא יכולה לענות על המכלול, על זרימת המוצרים שמשתחררים רק על ידי הצהרה.

אני רוצה להוסיף דבר אחד בהמשך למה שאמר אופיר גמליאל מנכ"ל ITL. הרי יצואן ישראלי נכון, הוא נכנס לאיחוד האירופי במקרים רבים על ידי הצהרה, אבל הוא עושה בדיקות בארץ במעבדה, ובדיקות לא זולות, בדיקות יקרות. באיחוד האירופי בתיק המוצר נדרשת בדיקה, הוכחה שהמוצר נבדק. לא צריך אולי לבדוק אותו בכניסה לאירופה, אבל צריך לבדוק אותו קודם. כאן אני מסיים.

תודה. עמית דוד בלומקין מנהל פרויקטים בסיסטם מעבדות.

בוקר טוב לכולם. אני מייצג את סיסטם מעבדות, אנחנו אחת משלוש המעבדות הפרטיות שפועלות בתחום. רציתי לגעת בשתי נקודות חשובות מבחינתנו. קודם כל מבחינת הרפורמה, כמו שנאמר פה כבר על ידי ידידי, יש הגיון בלעשות את הרפורמה ויש הגיון בלהקל על התנועה של המוצרים בשוק ועל תהליכי העבודה של היבואנים, זה מצד אחד.

מהצד השני יש פה שתי נקודות שמאוד חשובות עבורנו כגוף פרטי שביצע השקעות מאוד גדולות כדי להכנס לתחום הזה ורוצים להמשיך לפעול בו, וגם כדי שהמהלך הזה באמת יצלח לטובת כל הצדדים. הנושא הראשון זה השוואת התנאים מול מכון התקנים. נכון להיום, כמו שנאמר, גם הרפורמה הראשונה שעדיין לא השלימה את עצמה ומסתיימת במארס, וגם במארס כשהיא תסתיים, יש פערים משמעותיים בין סט השירותים שהיום מכון התקנים יודע להציע ליבואנים לבין מה שאנחנו מורשים לעשות בשלב הזה וגם למה שאנחנו נורשה לעשות בהמשך כשתסתיים הפעימה. הדבר הזה מייצר איזה שהוא פער שמאוד מקשה על היבואנים לעשות בחירה חופשית בינינו לבין המכון, בגלל שמן הסתם נושא כל כך קריטי כמו יבוא של מוצרים וכניסתם לשוק זה משהו שהיבואן יעדיף לרכז אצל נותן שירות אחד, וברגע שאנחנו כגוף שנותן שירות לא מורשים לתת את כל סל השירותים והיבואן נאלץ בכל מקרה להמשיך לעבוד עם המכון, זה מייצר תנאים שהם עדיין תנאי מונופול שלא מאפשרים לנו לפעול, והיינו רוצים לפעול איך ניתן במסגרת ביצוע הרפורמה החדשה לבצע השוואת תנאים מיידית ולא להמתין לסיום הפעימה וגם להשלים את כל הפרמטרים הנוספים שאינם קשורים לפעימה והיום הם בלבדיים אצל המכון, כדי שבאמת נוכל להציע ליבואנים אלטרנטיבה שהיא באמת אלטרנטיבה טובה, גם ברמה השירותית וגם ברמה המסחרית.

הנושא השני שגם הוזכר פה והוא מאוד חשוב, זה נושא האכיפה ואיך ניתן לבצע אותה. בעצם לראות עינינו כל אותן השקעות שביצענו וכל אותם צוותים שהוכשרו כדי לתת את השירות יכולים בפעולה יחסית פשוטה להחליף את ייעודם לאותו גוף אכיפה שיפעל בשוק ויידע להגיע לשווקים ולבצע את הבדיקות ויידע ללוות את היבואנים גם ברמת הליווי המקצועי כדי להכין את תיקי המוצר שלהם ואת כל הפרמטרים שהם צריכים להחזיק ממחר בבוקר מעת ביצוע הרפורמה בעצם אצלם בבית, כדי לוודא שאכן כל המוצרים שהם מביאים הם מוצרים בטוחים, שאפשר להכניס אותם לשוק.

התכנית כפי שהיא מוצגת כרגע לא מתייחסת לפרמטרים האלה, ולכן כמו שהעלו פה אחרים את החשש, יכול להיווצר מצב שבעצם ברגע שהרפורמה נכנסת לתוקף - אני לא מדבר על הגופים הגדולים, אני דווקא מדבר על הגופים האחרים שפועלים בשוק - עלול להיווצר מצב של סוג של מערב פרוע, עלול להיווצר מצב של עיגול פינות במקומות שאסור לעגל בהם פינות, ואנחנו פה נכנסנו בהשקעות גדולות לתוך התחום הזה כדי לתת סיוע גם למשרד הכלכלה וגם למדינה כדי לעשות את הרפורמה הזאת בצורה הטובה ביותר, ואנחנו מאוד מקווים שהנושא הזה יילקח בחשבון בקבלת ההחלטות. גם נושא מתן השוואת התנאים המיידית בינינו לבין המכון כדי שנוכל לפעול בצורה תחרותית בשוק, וקביעה ברורה של מנגנון האכיפה עוד לפני שיוצאים לדרך כדי שלא ייווצר פה פער בתקופת הביניים הזאת שהוא מספיק כדי לייצר הרבה גורמים מזיקים שייכנסו לשוק וגם יקשה עלינו מאוד אחר כך לחנך מחדש את היבואנים לעבודה בצורה נכונה. הדברים האלה צריכים לבוא ביחד בפעולה אחת, שבה כולם יהיו מעודכנים וברורים איך הדבר מתנהל ואנחנו מאוד נשמח לשתף פעולה ולהיות חלק מהתהליך הזה. תודה.

תודה. יש הרבה בזום שביקשו לדבר אבל אנחנו במסגרת דיון מהיר, אז לפני שנשמע את הממונה על התקינה אני רוצה לשמוע את רז הילמן, מנכ"ל יבוא מכס באיגוד לשכות המסחר ואחר כך נשמע התייחסות של משרד הכלכלה.

תודה רבה לכם שנתתם לי לדבר. צהריים טובים לכולם. בהחלט דיון חשוב. אני רוצה להגיד שהפיקוח על יבוא בישראל הוא שונה מאוד ממה שמקובל בעולם. בישראל בעצם יש הרבה יותר הסתמכות על הייבוא, וזה נכון גם בתקינה. לשכת המסחר באופן עקבי במשך הרבה מאוד שנים מאמינה בהפחתת חסמים, פישוט תהליכי סחר ותהליכים דומים למה שמדברים עליו כעת נעשו בשנים האחרונות גם ביחס לפיקוח על יבוא מזון רגיל, גם ביחס לפיקוח על ציוד תקשורת אלחוטית ואלה תהליכים בהחלט חשובים שצריך להמשיך איתם.

אני בהחלט מסכים שלצד כל רפורמה כזאת צריכה להיות יכולת אכיפה אפקטיבית, ובגלל זה באמת חשוב לשמוע את מה שאומרים במשרד הכלכלה על היכולת שלהם לאכוף ולהבטיח את האיזון בין הסחר החופשי לבין בטיחות הציבור. זאת עמדתנו ומהבחינה הזאת אנחנו חושבים שכדי לאפשר ליבואנים להביא את המוצרים שלהם לשוק, לסייע בהפחתת מחירים, חשוב לקדם הקלות, אבל לאזן אותם עם אכיפה טובה. תודה.

אני אבקש את הממונה על התקינה. אני גם אומר עוד משפט אחד שהבנתי מהשאלות ואני אשמח שגם תתייחס לחלק הזה. עלתה פה זעקה של המעבדות שאומרות 'בעצם אתם מייתרים אותנו וסוגרים אותנו' והשאלה היא אם יש באמת נקודת איזון שמצד אחד אתה יכול לשחרר את היבואנים להביא והם כן בסופו של דבר יצטרכו לשמור על רמת תקינות והמעבדות לא ייסגרו, שזה גם חשוב לתחרות. נשמח לשמוע את ההתייחסות שלך.

בסדר גמור אדוני היו"ר. שמעתי את כולם בקשב רב, אגב, אני רוצה להגיד בפתיחה שהתהליך טרם הסתיים. התהליך התחיל ב-13 ביולי עם פרסום טיוטת הצו, נאמר שם במפורש שההחלטות יתקבלו רק לאחר קבלת התייחסויות, הערות ודיון בהם והבאת כל ההמלצות לשר שישקול את כל השיקולים, וביניהם שיקולי הבטיחות למול הצורך להוריד את יוקר המחיה, למול שמירה על אינטרסים נוספים גם בייחוד בתקופה הזאת כמו תעסוקה ועוסקים למיניהם שזה יכול להיות מעבדות, תעשיה מקומית וכדומה. אז התהליך עוד לא הסתיים, קיימנו פגישות עם כל בעלי העניין העיקריים, כל מי שביקש להיפגש איתנו, למדנו את כל ההערות ושלב גיבוש ההמלצות לשר, אני מניח שבשבועיים-שלושה הקרובים השר יקבל את ההחלטות ורק אז תצא המלצה, ויכול להיות שיהיו שינויים בכוונות שהכרזנו, אז מאוד חשוב לדעת את הנושא הזה.

זאת אומרת אתה אומר שעכשיו זה בשלב של הערות הציבור?

לא. שלב הערות הציבור הסתיים ולמרות שהוא הסתיים לפני למעלה מחודש עד היום אנחנו מקבלים הערות ומתייחסים אליהן ואנחנו מעבדים את כל ההערות וקיבלנו הרבה הערות, ואנחנו נתחשב בהכל. כמובן שנשקול את כל השיקולים, כל אחד פה רואה את זה מהכיוון שלו, אנחנו רואים את התמונה הכוללת.

אני רוצה לומר כמה דברים. נשמע פה בצדק כאילו מהלך מסוג כזה יכול לסכן את הציבור. אני רוצה להגיד שיש המון דיס-אינפורמציה בתקשורת. נתונים או דברים שנאמרים עובדתית הם לא נכונים וגם לא נאמרות כל העובדות. ח"כ הילה, נתת דוגמה את ההליכונים - - -

לא, את ההליכון אני יודעת שזה לא, אבל כל השאר אני אשמח להתייחסותך.

אין לנו שום כוונה להפקיר את הציבור לסכנות, זאת האחריות שלנו על פי חוק לשמור על הציבור, האחריות שלנו היא גם לקיים את מדיניות הממשלה ולהתייחס לפרמטרים הנוספים. לכן ההצעה שלנו מבוססת על הערכת סיכונים במסגרת והיא הצעה שאנחנו חושבים שהיא מאזנת בין כל האינטרסים, אבל כמובן היא כרגע נמצאת בבדיקה לאור ההתייחסויות ואני אתייחס אליהם.

אבל לא שמעתי התייחסות לגבי הדברים שהעליתי.

אני מיד אגיב, תוך כדי הסקירה אשתדל להתייחס להכל. יש פה הרבה דברים שביקשו ממני להתייחס אליהם.

גם לנושא של אכיפה ופיקוח.

זה נושא מרכזי. גם מבחינתנו.

ולעניין מוצרים שמעל ל-50% נמצאו כתקולים.

גם לזה אני אתייחס. ברשותכם. לעניין הורדת העלויות – העלויות ליבואנים הן לא רק העלויות הישירות שקשורות בבדיקות, ליבואנים יש גם עלויות עקיפות שקשורות להחסנה בנמלים שגם שם אנחנו מקלים, זה לא נאמר פה אבל רוב המוצרים משתחררים מיידית תחת התחייבות לא למכור אותם עד שיסתיים התהליך. אנחנו ברוב המקרים, למעט יבואנים לא אמינים, לא מחזיקים להם את המוצרים בנמל אלא הם אצלם עד שמסיימים את התהליך. זה לעניין הזה.

אבל הורדת יוקר המחייה לא נובעת רק מהעלויות הישירות או העקיפות של היבואנים. הורדת יוקר המחיה נובעת גם מזה שיש הגברת תחרות, ונכנסים יבואנים נוספים ונכנסים שווקים נוספים וזה גם כן גורם להורדת יוקר המחייה. הורדת יוקר המחייה - - - תחרות גם באמצעות הורדת חסמים. אנחנו עובדים על הדברים האלה כל הזמן מכל הכיוונים ומנסים כאמור לאזן בין הדברים.

נעשתה עבודה, עבודה טרייה, חלק מהנוכחים פה לא מסכימים איתה, אבל בסופו של דבר נעשתה על ידי בעלי מקצוע עבודת טרייה לפני פרסום הצו, והעבודה הטריה הצביעה על חסכון צפוי למשק, הורדת עלויות כוללת בהיקף של 400-420 מיליון שקל לשנה. אז יכולים להסכים איתה ויכולים לא להסכים איתה, אבל זה ייבחן. כמובן שגם העברת גלגול הורדת העלויות לצרכנים לא תלויה רק בנו, היא תלויה גם ביבואנים. הנחת היסוד שאם ליבואנים זה יירד בצורה משמעותית, זה יגולגל גם בצורה כזאת או אחרת לצרכנים. זה לגבי העניין הזה.

בעולם יש שלושה מודלים לפיקוח - - -

אבל איך אתה מסביר שרפורמות דומות בעבר לא גרמו להורדת מחירים? זה הוכח. ואין לך שום דרך לאכוף את ההורדה הזו של המחירים.

אני לא יודע גבירתי אם זה גרם להורדת מחירים או לא, אני כן חושב שבשנים האחרונות ירדו עלויות מוצרי הצריכה. האם זה בגלל הרפורמות או בגלל סיבות אחרות, אני לא יודע להגיד לך, אני רק יודע להגיד לך שהשר הקודם אלי כהן הורה על בדיקה לראות את השפעת הרפורמה הקודמת, הבדיקה הזאת עדיין לא הסתייעה, זה גם קשה כאמור לאמוד את זה, אבל הנחת היסוד היא שלא כל היבואנים הם חמדנים ורוצים להכניס את הרווחים לכיס, חלקם גם כן רוצים לגלגל את זה לצרכנים, וגם עצם התחרות עצמה תייצר את המצב הזה.

בעולם יש שלושה מודלים לפיקוח, כפי שנאמר פה. מודל אחד זה מסננת בשערי הנמל. אנחנו קוראים לזה פיקוח בשערי הנמל. וזה המודל המקובל בעולם. ברוב העולם זה המודל המקובל, כמובן שזה לא רק הורדת הבדיקות אלא זו מערכת הוליסטית, אם אתה מוריד את הבדיקות בשערי הנמל אתה צריך להגביר את האכיפה בשווקים באופן שהאכיפה תהיה יעילה ומרתיעה. זה ברור לנו לחלוטין, וכל רפורמה שנעשה תהיה תחת ההתנייה הזאת שאנחנו ניצור את המערכת המשלימה הזאת. זו אמירה שאמר אותה השר, אמירה שנכתבה בדברי ההסבר, ואנחנו עומדים מאחרי האמירה הזאת. זה לגבי העניין הזה.

המודל השני זה פיקוח בשווקים, after market, עם מערך אכיפה יעיל ומרתיע, כמו שנאמר, קיים באירופה ובשווקים מפותחים אחרים בנמל.

מה היתה האכיפה בחמש השנים האחרונות, כמה הועמדו לדין, מה בפועל?

לא, הוא אומר שזה חלק מהרפורמה. כיום גם צריך - - - אתם מדברים על הרפורמה.

מה יכולות הפיקוח כעת. היום שיש לו מפקחים - - -

ניתן לו לסיים.

- - - ששאלת את השאלה הזאת, ברשותך, אני רוצה לסקור את זה בצורה כזאת ואני אגיע לזה. המודל השלישי הוא מודל משולב, שהוא בא ואומר שתהיה קבוצת מוצרים שכל משלוח ייבדק, תהיה קבוצת מוצרים שבכל מוצר יצטרך להיות אישור דגם מקדים למתן האישור לייבוא מסחרי, ואז היבוא המסחרי יהיה תחת הצהרה שהוא תואם את הדגם, וקבוצה שלישית שתיכנס תחת הצהרה.

המודל הקיים בארץ הוא המודל המשולב מאז 2005. אנשים לא אומרים את זה אבל כדאי לדעת את זה. כבר בשנת 2005 בעקבות ועדת טרכטנברג שהמליצה על המודל הזה, נקבע מודל כזה ומאז2005 כמחצית מהמוצרים, המשלוחים לא נבדקים. כבר היום. זאת אומרת זה לא איזה שהוא מודל חדש שאנחנו הולכים ליישם אותו. אלא זה המודל המשולב שלהבנתנו אנחנו עושים אותו בצורה משופרת, ואנחנו נעביר מוצרים מקבוצות במשטר בדיקות בשערי הנמל לקבוצות שרק הדגם נבדק או נכנסות בהצהרות. אגב, על פי ההצעה שלנו יישארו עדיין כ-100 תקנים בקבוצה המחמירה, 100 מתוך 500, אני מזכיר לכם. ויכול להיות שהכוונות האלה עוד ישתנו בעקבות עבודה שאנחנו עושים, אבל הם יישארו בקבוצה המחמירה, וביניהם כל מוצרי הילדים, כל מוצרי ציוד ה- - - וכל מוצרי גילוי וכיבוי אש. זאת אומרת זה לא שאנחנו הולכים ובצורה עיוורת מעבירים את הכל לזה.

בקבוצה שעדיין נדרש אישור דגם שאת אותו מוצר רק יוכלו להביא אחר כך במשלוחים, יהיו 235 מוצרים, זה כמעט חצי מהכמות, ורק השאר יהיו בקבוצה שנכנסת בהצהרות. צריך להבין עוד דבר, מה שנכנס בהצהרות לא פטור מחובת עמידה בתקן. הוא חייב בעמידה בתקן והיבואן חייב להחזיק תיק מוצר, ואנחנו, חובתנו לפקח שבאמת מה שהוא מצהיר ומביא זה עומד בדרישות התקן. ואגב, הוא לא יוכל להכניס שום דבר לפני שהוא מדווח למערכת הממוחשבת שלנו שקיימת. דובר על תשתיות, הוא יהיה חייב לדווח לנו למערכת הממוחשבת שלנו שהוא הביא את זה, לבקש ולקבל את האישור. רוצה לומר שבמערכת שלנו יהיה מעקב אחרי כל הייבוא הזה, והיה ובהינתן שיש איזה שהוא כשל בשוק, יש לנו את כל הנתונים לגבי המשלוח הזה, יש לנו את כל הסמכויות לבצע אכיפה שתוציא את המוצר המסוכן מהשוק, כשאנחנו עושים את זה גם היום לגבי מוצרים.

כמה מוצרים, וזה מה שהילה ניסתה להבין, כמה מוצרים הוצאתם בשנה האחרונה מהשוק?

אני לא הבאתי לישיבה נתון מדויק של פעילויות האכיפה שלנו אבל אנחנו עושים בסדר גודל של 1,200 ביקורים ופיקוחים בשנה, וכאשר אנחנו מגלים מוצרים חשודים אנחנו לוקחים אותם לבדיקה ובודקים אותם, סדר גודל בשנה רגילה אנחנו בודקים כ-400-500 מוצרים ואז מנהלים את פעילות האכיפה. כמובן שאנחנו נצטרך להגביר את זה. אתה שואל אותי אם זה מספיק היום, לא.

לא, לא היום. השאלה מה הולך להיות במודל החדש. כחלק מהרפורמה.

אנחנו יחד עם משרד האוצר כרגע מנתחים את המשמעויות ובונים את המערך הזה ביחד, ויש נכונות מלאה של משרד האוצר לשתף איתנו פעולה בעניין הזה כי גם הם מבינים את חשיבות מערך האכיפה, ואנחנו רוצים לייצר מערך אכיפה שהוא בהחלט מערך שימלא את ייעודו. נאמר פה גם על ידי חברי גרישה שלא הציג, אבל הוא היה לפני בתפקיד הזה ובתקופתו נעשתה הרפורמה של המודל המשולב הזה וגם על ידי גורמים אחרים, שיש עוד יכולות נוספות שצריך להשתמש בהן, אז אני רוצה שתדעו, אנחנו בקשר מתמיד עם ארגון "בטרם", אנחנו משלמים כסף טוב לארגון "בטרם" שעושה לנו עבודה ומכין לנו דו"חות על היפגעויות ילדים בכדי שהאכיפה שלנו תיקח בחשבון את נושא היפגעויות הילדים, אנחנו חברים ב-OECD, עם קבוצת הרגולטורים שמחליפים ביניהם מידע על ריקולים וכשלים במוצרים, יש לנו נגישות לכל אתרי הריקול בעולם, האירופאי, האמריקאי וגם של ה-OECD, ואנחנו נעזרים במודלים האלה. יש לנו שיתוף פעולה עם המכס שאמור להציף לנו יבואנים חשודים ומוצרים חשודים, כי אף פעם אי אפשר לפקח על הכל, אבל אם יש מנגנונים שיודעים להציף ולהתריע, אז זה חלק מפעילות האכיפה המשלימה, ואנחנו גם משפרים את היכולות האלה.

עוד נתון שצריך לדעת – זה לא דרך אל חזור. אם אנחנו נקבע משהו ויסתבר לנו שיש כשל שוק, אנחנו תמיד יכולים להחזיר את זה לקבוצה מחמירה יותר.

אבל לא תהיה מעבדה, יעקב. תישאר לבד.

אתה טועה. אני אומר שלא, אבל תיכף נדבר גם על המעבדות. תמיד אנחנו יכולים להחזיר את המוצרים לקבוצות מחמירות יותר ואנחנו עושים את זה גם היום, במודל הקיים. בין אם מחזירים קבוצות מוצרים ובין אם מחזירים יבואנים ספציפיים שמוגדרים כמפרי אמון, הם לא זכאים למסלול - - -

סליחה, כבוד היו"ר. אמרת שיש 500 תקנים שנבדקים על ידי - - - כמה מוצרים שיצטרכו לעבור בדיקות יישארו - - -

כל ה-500 תקנים האלה ימשיכו להיות מחייבים, כאשר בדיקות של כל משלוח יצטרכו, אני לא יודע את המספר הסופי, התהליך עוד לא הסתיים, אבל הערכה שלי כ-100 מוצרים פלוס מינוס, קבוצות מוצרים, זה הרבה מאוד מוצרים. בתקן מסוים יכולים להיות הרבה מאוד סוגי מוצרים, 235 נכון להיום, על פי הצהרת הכוונות לפחות, הם יהיו חייבים באישור דגם. זה המודל המקובל בעולם. אישור דגם הוא תנאי להבאת משלוח. אף אחד לא יוכל להביא משלוח לפני שהוא עשה את אישור הדגם. רק כ-150 מוצרים, סדר גודל כזה, יהיו בקבוצה של הצהרות בלבד, אבל צריך להבין גם שאנחנו מקלים, היום יש כ-240 מוצרים שהם מחויבים בבדיקת כל משלוח. זאת אומרת אנחנו בהחלט מצמצמים את הקבוצה הזאת, מגדילים את הקבוצה שצריכה אישור דגם - - -

לפי הדו שיח וראיתי איך שקמו כל מכוני התקנים, עלתה השאלה האם אין חשש שכל המעבדות הפרטיות ייסגרו, ונחזור לתקופה שבעצם אין תחרות בשוק?

אני לא יודע לייצג את המעבדות, אני יכול רק להגיד - - -

אבל אנחנו חלק מהרפורמה, האינטרס שלנו, אני גם לא מייצג את המעבדות, תאמין לי. אני בכלל לא מייצג את מכון התקנים, אבל אני רק רוצה להבין ממה שאתה אומר, הרי עשיתם רפורמה במארס, וזה מה ששאלה ח"כ עאידה תומא סלימאן, האם אתם לא חוששים שהפעימה הזאת בעצם תגרום לקריסת הרפורמה הקודמת שלכם של גרימת המעבדות הפרטיות להכנס לתוך השוק?

הנתון הזה הוצג לנו על ידי המעבדות הפרטיות וגם על ידי מכון התקנים מבחינתו, מבחינת מספר מעבדות אצלו, שיש את הסכנה הזאת, אנחנו לומדים את זה כרגע ואנחנו נתחשב בזה. רק מה שלא נאמר פה, כן נאמר פה על ידי אחד הגורמים לא זוכר בדיוק מי זה, שאכיפה יעילה תייצר גם ביקוש לשירותי המעבדות. אנחנו לא יודעים, כי אמרתי, המוצרים שייכנסו בהצהרה עדיין היבואנים יצטרכו להחזיק את האסמכתא שעל סמך האסמכתא הזו הם יכניסו את המוצר, ואסמכתא זה בדיקת מעבדה, או מחו"ל או בארץ, ומי שלא יחזיק תעודה כזאת יצטרך לפנות למעבדה ולהחזיק תעודה. כך מתקיימות המעבדות באירופה. רק כתוצאה מזה שהיבואנים הם אלה שמייצרים את הביקוש, והנחת היסוד שרוב היבואנים יעדיפו את הרווח הקל על טובת הציבור ותוך כדי עבירה על החוק, אני לא יכול לקבל אותה.

את הרפורמה של מארס 2021 אתם גם הולכים - - -

סליחה, אפשר לשאול שאלה? את האמת, התשובה הזאת שאתה לא אחראי על המעבדות, זה נכון. אתה לא אחראי על המעבדות ואתה לא תוכל להחליט, אבל המדינה קיבלה על עצמה את הרפורמה הזאת והמדינה הזמינה מכונים להשקיע ולפתח את עצמה כדי שיעמדו בתנאים של הרפורמה הזאת, באה עכשיו המדינה ומורידה מערך הרפורמה הראשונה. אי אפשר להגיד שהרפורמה החדשה לא פוגעת. היא כן פוגעת ברפורמה הקודמת והיא כן קצת מרוקנת אותה מתוכן כי גם כאשר אתה מחייב את היבואן להחזיק בידיו אסמכתא, אתה אומר, או מעבדה בארץ או מעבדה בחו"ל, היצרן הוא בחו"ל, בטח העביר את זה דרך מעבדה בחו"ל ובטח יעביר לו את האסמכתא ולא יהיה צורך בשימוש במעבדות. זה לא מתוך ההגנה על המעבדות האלה אלא מתוך ההגנה על הפיקוח האמיתי שצריך להתקיים על הבטיחות במוצרים האלה. עד עכשיו המדינה אומרת או המשרד אומר 'אנחנו בודקים ובונים מערך של אכיפה ומערך של בדיקה אמיתית'. אני חושבת שיהיה מותר לציין שאי אפשר להכריז על רפורמה כאשר אתם לא בניתם לא את התשתיות ולא את דרך הפיקוח ולא את דרך האכיפה. אי אפשר לעשות את זה בדיעבד. קשור בזה חיי בני אדם, ונזקים שאי אפשר לחכות עד שתראו שיש נזק בשטח ואז לבצע נטילה.

אני אגיב לכמה דברים. אחד – אני כן מאשר מעבדות, אני לא אחראי על הפעילות העסקית שלהן. דבר שני, נתנו למעבדות את הבמה ואמרתי שאנחנו נתחשב בדברים שהם יציגו, דבר שלישי – ברור לך שיש פה ניגודי אינטרסים בין הרבה בעלי עניין. קיבלנו תמיכה מלאה ומצד שני קיבלנו התנגדות גורפת וברור לנו שלא כולם יצאו שבעי רצון מההחלטה הסופית שתתקבל, אבל אנחנו צריכים להיות אמיתיים ושלמים עם עצמנו שהרפורמה שאנחנו נייצר וכאשר נפעיל אותה היא תיתן את האיזון הנכון בין כל בעלי העניין.

אני רוצה להתקדם עם השאלות שנשאלתי כאן. האם אנחנו שוקלים יוזמות אחרות? התשובה היא כן, אנחנו שוקלים יוזמות אחרות אבל כאלה שלא יבואו במקום אלא כתוספת לרפורמה הזאת. להערה שהערת, אם זה כל כך קל לעשות את השינוי, אז למה עד עכשיו היה צורך בבדיקות, אז כמו שאמרתי, השינוי הזה הוא לא קל, הוא נעשה בזהירות, אבל גם במצב הקיים היום, בחלק גדול מהמוצרים לא היה צורך בבדיקות ועובדה, גם אין קטסטרופה בשוק ואני מקווה מאוד שלא יהיה כשל שוק משמעותי בעתיד כי אנחנו כל הזמן עם האצבע על הדופק ואם צריך לשנות אנחנו משנים.

לעניין נתוני פסילות, ישבנו עם המכון וביקשנו מהם את כל נתוני הפסילות של המשלוחים ושל הדגמים שהוא בדק בכל המוצרים שאנחנו מדברים עליהם. קיבלנו את כל נתוני הפסילות. צריך להבין שפסילה יכולה להיות מסיבות שונות, יש סיבות מסוכנות יותר ויש מסוכנות פחות. יכולות להיות פסילות גם מסיבות אחרות. אנחנו בהחלט, זה בדיוק מהות העבודה שאנחנו עושים עכשיו, במסגרת ניתוח הסיכונים, לבדוק את הפסילות. לקבל ממני כרגע נתונים כמותיים, לא אוכל לתת לכם כי לא הבאתי, אבל יש לנו את כל נתוני הפסילות וברמת התקן שבו אמור להיות שינוי אנחנו בודקים את נתוני הפסילות האלה גם כן כחלק מהשיקולים שלנו.

התייחסתי לעניין העלות שאמר אילן, 70 אגורות למוצר, אמרתי שהורדת העלויות לא נובעת רק מהעלות ליבואן, ח"כ הילה נתנה כאן נתונים של פסילות של מוצרים, אז אמרתי, אני לא יודע לאמת או להתייחס אליהם, אני יוצא מנקודת הנחה שאלה נתונים שקיבלת מגורם מוסמך, אבל כפי שאמרתי, אנחנו מתייחסים לנתוני הפסילות האלה במסגרת העבודה שאנחנו עושים עכשיו לבחינת הכוונות שלנו.

לא הבנתי מה זה אומר.

זה אומר שבמסגרת הדיונים, אחרי שקיבלנו את התייחסות מכון התקנים, קיימנו שלוש פגישות עם כל הגורמים המקצועיים שלו, עם כל מנהלי המעבדות. עברנו תקן-תקן שהמכון התייחס אליו וביקשנו עבור כל תקן את נתוני הפסילות כדי שנוכל לנתח אותם ולהבין האם נתוני הפסילות האלה יכולים להצביע על כך שאם המוצר הזה ייכנס תחת הצהרה בלבד, הוא עלול לסכן את הציבור, ואנחנו בהחלט ניקח בחשבון. רק אני רוצה להגיד לך ש-60% נתוני פסילה אלה נתוני הפסילה הכמותיים שיכול להיות שחלק מהליקויים הם ליקויים שאין בהם סיכון לשוק או לצרכן. לדוגמה, אם הסימון לא תואם את גודל האותיות, זה ליקוי בתקן, ליקוי סימון אחר. זה ליקוי בתקן שההתייחסות אליו שונה - - -

אבל אתם הגדרתם. האם אתה אומר פה בעצם לוועדה שגם מוצרים שהגיעו ל-60%, ו-60% נמצאו תקולים מבחינתך יכולים להיות חלק מהרפורמה?

קודם כל הם יכולים להיות חלק מהרפורמה, כי אמרתי, תלוי מה היתה סיבת הפסילה. אם 60% מהפסילות היו בליקוים שלא מסכנים, אז כן, זה יכול להיות חלק מהרפורמה. ואם החלטנו שבאחוז פסילות מסוים לא צריך להעביר את זה לקבוצה שהיא הצהרות בלבד, כי הפסילות היו בעיקר באישורי דגם, בדגמים ולא במשלוחים, אז אישורי הדגם יישמרו. מה שאמרתי, שזה ש- - -

הרפורמה קובעת מה אחוז המוצרים שהתגלו כתקולים שזה צריך להיות כ- - -

לא. הבדיקה שלנו - - -

ח"כ הילה, אני רוצה להתחיל להתקדם - - - אני אתייחס לזה בסיכום.

משפט אחד רק. אני ואנחנו לא נגד הרפורמה, אנחנו פשוט רוצים לעזור בדברים שאנחנו חושבים שחשוב להתייחס - - -

אני לא כועס גבירתי, אני מנסה להסביר. ואם צריך הבהרות אני אשמח לתת הבהרות. אני אומר שאנחנו מתחשבים בנתוני הפסילות. אם את שואלת אותי האם כשאומרים לי 60% פסילות זה באופן אוטומטי אומר שאנחנו נדרוש שייבדק כל משלוח, אני אומר שלא, אנחנו מנתחים את הפסילות. אנחנו מנתחים את סיבת הכשל ולפי זה אנחנו נחליט באיזו קבוצה זה יהיה, אם זה נדרש שינוי. לא עשינו את ההתייעצות הציבורית רק בשביל לצאת ידי חובה. עשינו אותה מתוך כוונה אמיתית להתייחס לזה.

בדיוק לשמוע את הדיון הזה ואת כל ה- - -

אני רוצה להתייחס למה שאמר עמית מסיסטם. תראו, עלה פה נושא של השוואת תנאים בין המעבדות הפרטיות למכון התקנים ועלה פה נושא של הסתייעות במעבדות פרטיות לצורך ביצוע האכיפה. אנחנו מכירים את זה, ישבנו איתם, אנחנו מקיימים דיונים על העניין הזה, זה לא הדיון הזה, אדוני. הדיון הזה הוא על הכוונה לנייד בין קבוצות ולא על הדברים האלה, לכן אני לא אתייחס, אני רק אגיד שאנחנו מקיימים איתם את הדיונים האלה, ממש בימים אלה גם כן. ואם אפשר להסתייע בהם לצורך ביצוע האכיפה, ודאי שנעשה את זה, רק יכול להיות שיש פה מגבלות חוקיות של מתן סמכויות סטטוטוריות לגופים פרטיים, שגם זה צריך להיבדק ומה המתכונת לזה.

אני רוצה עוד התייחסות אחת של לובי 99. כי שמענו עד כה את הארגונים. רחל גור בבקשה. אחר כך התייחסות ממש של דקה של שניכם, ממש בתמצות, הסיכום כבר מוכן.

תודה רבה כבוד היו"ר. נתון אחד שאולי לא ידוע לכם זה שמכון התקנים שילם לאחרונה חצי מיליון שקל לחברת לובי ידועה כדי לסכל את הרפורמה הנוכחית. אני שואלת אתכם חברי כנסת נכבדים, הם עשו את זה בגלל שהם דואגים לטובת הציבור או שהם עשו את זה בגלל - - -

זה שקר. לא שילמנו חצי מיליון שקל לחברת לובינג גדולה.

- - - אני מסיימת, או שהם עשו את זה בגלל שהם מודאגים מזה שהם עומדים לאבד 150 מיליון שקל בשנה, שזה כ-40% מ ההכנסות שלהם. תחשבו היטב. אנחנו לא מדברים פה על משהו שחריג בעולם המפותח. אני גם אמא לארבעה ילדים, אני הכי הכי מודאגת שניתן לבריאות ובטיחות הציבור. אנחנו מדברים פה על רפורמה הדרגתית שהיא משלימה ולא מחליפה את הרפורמה הקודמת, שבה אנחנו נעבור למערך ניהול סיכונים מודרני, כמו שמקובל באירופה, כמו שמקובל בארצות הברית וכמו שיכול להיות גם פה. אגב, גם הנתונים שניתנו לגבי יום-יומיים שמחכים בנמל הם גם מוטעים. לפי נתונים של רשות התחרות, לא נתונים שלי, מספר הימים שבו יבואן מחכה לבדיקת דגם עלה מ-2016 עד 2019 מ-19 ל-28 ימים. זמן ממוצע לבדיקת מכולה עלה משנת 2016 לשנת 2019, מ-12 יום ל-14 ימים. אנחנו לא מדברים פה על כסף קטן, אנחנו מדברים פה על כסף משמעותי. במדינת ישראל גם כך אנחנו אי כלכלי מבודד, אנחנו מסתמכים על יבוא, אנחנו מייבאים משהו כמו 20% ממוצרי הצריכה הבסיסיים, זה לא מעט. הגיע הזמן לקחת את עצמנו בידיים ולהוביל פה רפורמה למען הציבור, ולא לפחד משינויים. תהיה פה אכיפה, יש עכשיו הידברות בין משרד הכלכלה ואני מגבה את הממונה על התקנים, בין משרד הכלכלה לבין משרד האוצר, הם הולכים לייצר פה מנגנון אכיפה אפקטיבי שיכלול גם ארגונים לא בהכרח ציבוריים, זאת אומרת ציבוריים אבל לא ממשלתיים. תהיה מספיק עבודה לכולם, אין מה לדאוג. אי אפשר ליפול בתוך השקרים של מכון התקנים. אנחנו צריכים להיות - - -

רחל, הבנו את המסר. תודה. התייחסות ממש ממש קצרצרה.

אני מתייחס לעניין. שוב פעם, אני בעד הרפורמה, אפשר לשנות את עיתויי הבדיקות לאחר השיווק ואז חסכנו את מה שהיא מדברת עליו, 28 ימים. לגבי מה שיעקב וכטל דיבר, ומה שגרישה דייטש אמר, השוק האירופאי זה לא רק הרגולטור שעושה את האכיפה. המנגנונים נמצאים בתוך השוק עצמו, חברות הביטוח לא יעשו לך ביטוח אם אתה לא - - -

בסדר אבל הדברים נאמרו.

אלה דברים שעם כל הכבוד - - -

הדברים נאמרו. אין צורך לחזור.

אמר יעקב וכטל שאחד המרכיבים זה שזה מעודד תחרות, לדעתי הרפורמה החדשה פוגעת ביבואנים הקטנים, ביבואנים המקבילים. בגלל שבעצם היבואנים הרשמיים של כל התעודות וכל הדו"חות, הקטנים יצטרכו לפי וכטל לעשות את הבדיקות ויקשו עליהם.

דבר שני, הוא דיבר על כך שיש המון תקנים שיישארו. בתחום החשמל והאלקטרוניקה שזה תחום שלנו, ברפורמה הקיימת מתוך 110, 90 זזים. אז 90 מתוך 110 זה לא מעט, זה מהפכה. דבר נוסף שהוא אמר, 1,200 נטילות מתוך - - -

לא נטילות.

כן, אבל הוא אמר שבדיקות דגם יישארו.

בדיקות דגם יישארו, אבל אנחנו כבר היום במהלך הבדיקות השוטפות אנחנו מוציאים מהזרם של מה שנכנס מוצרים פגומים שמגיעים, כבר היום, ולא מעט. ובסופו של דבר אם אנחנו מסתכלים על הדבר הזה מתוך אותם 1,200 שהוא הזכיר, כמות היבוא שמונה מיליארדי מוצרים אבל מיליוני משלוחים ומאות מיליוני משלוחים, זה טיפה בים. לבוא ולהגיד שלשים שני שוטרים באיזה כביש בתל אביב ואנחנו ננהל את התנועה, זה המצב.

הבנו, העמדה שלך ברורה. אנחנו נסיים ונתכנס להחלטות.

הוועדה תומכת בעידוד התחרות ובהורדת יוקר המחיה. יחד עם זאת, הוועדה רואה חשיבות רבה בשמירה על שלום הציבור והסביבה ורואה בדאגה את האפשרות שייכנסו לשוק מוצרים שאינם עומדים בתקן בטיחותי מספק.

הוועדה בדעה שהמהלך שעושה משרד הכלכלה מחייב קיומם של מנגנוני פיקוח ואכיפה יעילים בשווקים.

הוועדה מבקשת ממשרד הכלכלה לדווח לה בכתב עד ליום 1 בנובמבר 2020 מה הם מנגנוני הפיקוח והאכיפה שמצויים כיום בתהליך הגיבוש.

הוועדה קוראת למשרד הכלכלה לפעול לרבות באמצעות תיקון חקיקה, להקדמת היישום של הפעימה האחרונה ברפורמה בענף התקינה שפותחת את התחרות בשוק הבדיקות.

הוועדה מציעה למשרד הכלכלה לשקול הצעות שעלו בוועדה - - - כלל המעבדות בישראל לבצע בדיקות למוצרים בטווח של שבועיים מרגע הגעת המוצר לישראל והחלת שיווקו.

אני רוצה לבקש ממשרד הכלכלה להעביר לוועדה עד ליום ה-1 בנובמבר 2020 את כל נתוני הפסילות של המוצרים שיובאו לישראל בשל סכנה לבטיחות הציבור או הסביבה, בצירוף סיבות הפסילה. תודה רבה לכולם.




הישיבה ננעלה בשעה 10:55.