ישיבת ועדה של הכנסת ה-23 מתאריך 16/09/2020

מאבק בפשיעה המאורגנת ובשוק האפור בחברה הערבית, המאבק בפשיעה המאורגנת, בעבירות הכלכליות ובשוק האפור בחברה הערבית

פרוטוקול

 
פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
הוועדה המיוחדת למיגור הפשיעה בחברה הערבית
16/09/2020


מושב ראשון


פרוטוקול מס' 15
מישיבת הוועדה המיוחדת למיגור הפשיעה בחברה הערבית
יום רביעי, כ"ז באלול התש"ף (16 בספטמבר 2020), שעה 9:00
סדר היום
המאבק בפשיעה המאורגנת, בעבירות הכלכליות ובשוק האפור בחברה הערבית
נכחו
חברי הוועדה: מנסור עבאס – היו"ר
עמית הלוי
אנטאנס שחאדה
חברי הכנסת
סעיד אלחרומי
אימאן ח'טיב יאסין
יואב סגלוביץ'
אוסאמה סעדי
מוזמנים
באסם דראושה - רואה חשבון וכלכלן

נורית יכימוביץ כהן - מרכז המחקר והמידע של הכנסת
משתתפים באמצעים המקוונים
עמית שפייזמן - ראש אגף בכיר משטרה, המשרד לבטחון פנים

אור רוזמן - ע' יועמ"ש, המשרד לבטחון פנים

אפרת אלטהולץ מרום - ראש אגף מדיניות ואסטרטגיה, המשרד לבטחון פנים

מיכאל שפשק - רפרנט לענייני ערבים באח"מ, המשרד לבטחון פנים

אלי טובול - סגן בכיר למנהל רשות שוק ההון, משרד האוצר

אסף וקסלר - רפרנט ביטחון, אגף התקציבים, משרד האוצר

שלמה אסתרוגו - מנהלת אגף א' חקירות, רשות המסים

תמר רוטמן - משרד המשפטים

עביר מטאנס - עו"ד, ייעוץ וחקיקה פלילי, משרד המשפטים

שרון פרידמן - ראש תחום אכיפה כלכלית, פרקליטות המדינה

תמר פרוש - ראש תחום בכירה עיכובי הליכים והנחיות, פרקליטות המדינה

אורן כהן - סמנכ"ל ממשל וחברה, משרד ראש הממשלה

יוסי בר - מפקד המשטרה הירוקה, המשרד להגנת הסביבה

ימית אלפסי - מנהלת אגף מניעה, המשרד לחיזוק ולקידום קהילתי

נאדין אלחאג' - עוזרת ראשית ליועצת המשפטית, הרשות לאיסור הלבנת הון

יובל רבין - מנהל מחלקת מס, ני"ע ופעילות יזומה, הרשות לאיסור הלבנת הון

רועי פריברג - יועץ למשנה לנגיד, בנק ישראל

אורית לוין - מנהלת אגף בכיר רווחה וחינוך, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

פרופ' באדי חסייסי - ראש המכון לקרימינולוגיה, האוניברסיטה העברית

נעם בוטוש - רכז מחקר כלכלי, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

ד"ר נוהאד עלי - יו"ר תחום ערבים יהודים מדינה, מוסד שמואל נאמן

פאטמה יוסף - מנהלת שותפה של מיזם קהילות בטוחות, עמותת יוזמות אברהם
ייעוץ משפטי
עידו בן יצחק
מנהל הוועדה
אמל ביבאר
רישום פרלמנטרי
ס.ל., חבר תרגומים



המאבק בפשיעה המאורגנת, בעבירות הכלכליות ובשוק האפור בחברה הערבית
היו"ר מנסור עבאס
בוקר טוב לכולם. אנחנו פותחים את ישיבת הוועדה המיוחדת למיגור הפשיעה בחברה הערבית. היום הנושא שעל סדר היום הוא נושא ארגוני הפשע והשוק האפור והשחור והפשיעה הכלכלית. אנחנו מתייחסים לשני הנושאים בישיבה אחת כי הם שלובים אחד בשני והכלכלה השחורה מזינה את הארגונים האלה.

אנחנו כמובן נשאל שאלות בנאליות, האם יש ארגוני פשע בחברה הערבית, האם כבר יש הצהרה בנושא הזה מהגורמים השונים שיכולים להגיד לנו שהנה הבחנו שיש ארגון אחד או שניים או שלושה ארגונים או יותר מזה. כמובן אנחנו נשאל שאלות אחרות שקשורות לחוק עצמו, האם הוא נותן מענה לרשויות אכיפת החוק כדי שבאמת יוכלו להתמודד עם האתגר הזה.

במדינת ישראל לפני יותר מעשור היה אתגר דומה בחברה היהודית, אנחנו אז שמענו על משפחות פשע, לא נזכיר שמות, המשטרה ורשויות אכיפת החוק התמודדו בהצלחה עם התופעה הזאת. אמנם אנחנו מדי פעם שומעים על אירועים פה ושם, אבל אין ספק שיש שליטה כמעט מוחלטת על התחום הזה. בחברה הערבית חלק נכבד ממקרי הרצח והפשיעה מתבצע על ידי גורמים אלה, או כיוזמים של עבירות פליליות, או שמבצעים, במרכאות, עבודה שגורמים אחרים מזמינים וכמובן זאת הפכה לתעשייה שלמה שמספקת מימון רב לארגונים האלה.

הסכנה שהארגונים האלה גם שולחים גרורות ליישובים אחרים, יש להם כמובן מוקדים, אבל שולחים גרורות ליישובים אחרים, משתלטים על עסקים, אבל גם מנסים להשתלט על רשויות מקומיות, הם בצורה ישירה, דרך תפקידים, אבל בעיקר להשתלט על המכרזים ולא מזמן המשטרה עצמה התמודדה עם מקרה כזה שממש ארגון פשע ניסה לקחת בכוח ולקבוע שהוא שאמור לבצע פרויקט מסוים בתחום מסוים.

שאלות כאלה ואחרות אנחנו נעלה במשך הדיון. מוזמנים לוועדה גורמים שונים שקשורים לשני הנושאים, גם לנושא של ארגוני פשע וגם לנושא של כלכלה או כלכלה פלילית, נקרא לזה, אנחנו צריכים להתמודד עם שני התחומים ביחד. אנחנו נפתח את הדיון עם הצגת הנושא על ידי נועם בוטוש, מרכז המידע והמחקר של הכנסת
נעם בוטוש
בוקר טוב.
היו"ר מנסור עבאס
נעם, אנחנו נפתח את הדיון בהצגה שלך ואז מאורחים אחרים, בסופו של דבר אנחנו צריכים להגיע לנציגים השונים של רשויות אכיפת החוק כדי לקבל תשובות לנקודות שאתה וגם אחרים תעלו במשך הדיון. בבקשה. תציג את עצמך.
נעם בוטוש
נעם בוטוש, מרכז המחקר והמידע של הכנסת. אני רק אגיד שנושא הפשיעה הכלכלית הוא כמובן נושא מאוד רחב, יש לו הרבה היבטים, אנחנו ומה שעשינו לדיון היום זה היבט מסוים, ההיבט של אשראי בנקאי במגזר הערבי, אז אני אדבר על הנושא הזה ואני אקשר את זה גם לנושא של הפשיעה הכלכלית.

לפי הנתונים שראינו, בדקנו את האשראי הממוצע לתושב לפי יישובים. חילקנו את זה ליישובים כמו שהלמ"ס מחלק, יהודים, ערבים וערים מעורבות וראינו שבאמת האשראי הממוצע לתושב ביישובים הערביים הוא היה כ-56,000 לעומת כ-150,000 אשראי ממוצע לתושב בכל הארץ, כלומר זה יחס של 37%, אשראי יחסית מאוד נמוך.

ניסינו לבדוק את זה גם לפי מחוזות, לפי אזורים גאוגרפיים, כפי שבנק ישראל מחלק את האשראי וראינו שבצפון, שזה מחוז שאנחנו יודעים שמשהו כמו 54% הם תושבים מהמגזר הערבי, סך האשראי בצפון היה 7% מסך האשראי בארץ.
היו"ר מנסור עבאס
הנמוך ביותר בין כל המחוזות.
נעם בוטוש
כן, הכי נמוך. גם באשראי ממוצע לתושב במחוז, האשראי היה 43% ביחס לממוצע הארצי, הכי נמוך באמת במחוזות בארץ. מזה עולה שיש איזה מחסור באשראי בנקאי לתושבים במגזר הערבי. שוב, אנחנו לא יודעים להגיד בדיוק האם זה שהם מבקשים פחות אשראי או שנותנים להם פחות אשראי, אבל בפועל רואים שהאשראי הממוצע נמוך.

גם מחקרים שונים שנעשו בעבר הצביעו על כך שעסקים במגזר הערבי, אחד החסמים המרכזיים הוא קושי בהשגת אשראי בנקאי, בעיקר כמובן עסקים קטנים ובינוניים. בנוסף לכלל האשראי גם האשראי העסקי, במיוחד שיעור המשכנתאות, היה מחקר של בנק ישראל שהתייחס למשכנתאות במגזר הערבי, שהראה שהשיעור שניתן ללקוחות היה 1.8% נמוך משמעותית ביחס לשיעור באוכלוסייה. גם הריביות על המשכנתאות היו גבוהות יותר ללקוחות במגזר הערבי. בנק ישראל מציינים שבגלל הקושי לקבל משכנתאות אז הרבה פעמים לקוחות מהמגזר הערבי לוקחים הלוואות צרכניות, אשראי צרכני, ומשתמשים בזה לצרכי דיור.

הקשר לנושא של הוועדה הוא שמחסור באשראי בנקאי עשוי להוביל לכך שלקוחות פונים לאשראי חוץ בנקאי, הלוואות חוץ בנקאיות, שאנחנו יודעים שהריביות בדרך כלל הרבה יותר גבוהות מאשראי בנקאי וחלק מהאשראי החוץ בנקאי ניתן על ידי חברות בע"מ, נש"מים, נותני שירותי מטבע, שלפי גם מחקרים שלנו בעבר ושל משרד המשפטים, אנחנו יודעים שבקרב הנש"מים יש הרבה פעילות עבריינית, הלבנת הון, העלמת מס כשגם המשטרה העריכה בעבר שכמעט בכל תיק של ארגון פשע מופיע גם נותן שירותי מטבע שעוזר לפעילות הכלכלית של הארגון.
היו"ר מנסור עבאס
תודה לך, נעם. אנחנו ממש נכנסנו אל תוך הגורמים השונים שמביאים אנשים נורמטיביים להתעסק עם השוק השחור ועם מי שעומד מאחורי השוק השחור ובדרך כלל אלה ארגוני פשע בחברה הערבית וזה שואב את האנשים הן להתעסק עם העולם הזה, אבל להיות גם קורבן לארגונים האלה. אני אישית מכיר כמה מקרים ממש מוגדרים וידועים, אבל בעיקר אנחנו מדברים על התופעה עצמה.

נפנה לד"ר נוהאד עלי. בוקר טוב. תציג את עצמך, בבקשה, ד"ר נוהאד, ותציג את הנושא מההיבט שבאת לדבר עליו.
נוהאד עלי
נוהאד עלי, יועץ אקדמי ליוזמות אברהם, יו"ר תחום ערבים יהודים מדינה בשמואל נאמן, יו"ר המרכז לחקר רב תרבותיות באקדמית גליל מערבי ובאוניברסיטת חיפה.

בעצם הנתונים שאני הולך להציג הם חלק מהמדד של אלימות, פשיעה ושיטור בחברה הערבית. אז אני מודה לכם על ההזמנה להציג שוב את הממצאים בוועדה המכובדת שלכם. כפי שידידי עבאס מנסור פתח, התופעה של פשיעה כלכלית היא תופעה חדשה לחברה הערבית ובעצם התופעה הזו הגיעה, אני אגדיר את זה, בטרנספר מהחברה היהודית, כשהמשטרה הידקה את הפיקוח על הפשיעה המאורגנת, על הפשיעה הכלכלית בחברה היהודית, חלק מהערים היהודיות העבירו את המוקדים שלהם לחלק מהשכנים שלהם בחברה הערבית.

התופעה החדשה הזו הצליחה לגרום להרג או לרצח מאומתים של אולי עשרות צעירים ערבים. המידע, שוב, מבוסס על המדד לביטחון אישי וקהילתי של יוזמות אברהם ומוסד שמואל נאמן לחקר מדיניות לאומית בטכניון.

את ההצגה שלי אני הולך לחלק לשלושה חלקים קצרים. הראשון, העמדות של ציבור הערבים בישראל אודות הפשיעה הכלכלית, השוק האפור ודמי חסות. החלק השני על העמדות של הערבים בנושא טיפול המשטרה בסוג זה של עבירות, והחלק השלישי, אם יישאר לי זמן, על המלצות שלנו למלחמה בפשיעה כלכלית בחברה הערבית.

אז כפי שעיניכם רואות הסקר התבצע בשנה שעברה בחודשים נובמבר-דצמבר, כלל 718 ערבים ו-500 יהודים. היום אני לא הולך להציג נתונים השוואתיים בין החברה הערבית ליהודית, אבל אני אציג בין השנים 2018 ל-2019. לאורך כל המצגת תראו שבכל סוגיה של פשיעה כלכלית בין השנים 2018 ל-2019 הייתה עלייה. חשוב לציין שהממצאים הם לפני עידן הקורונה, יכול להיות שבעידן הקורונה, אנחנו עורכים שוב בנובמבר הקרוב עוד סקר עמדות בנושא הזה, והצפי הוא שהקורונה תשפיע הרבה על האלימות הכלכלית בחברה הערבית.

אחת מהשאלות ששאלנו היא באיזה מידה אתה חושש שאתה או אחד מבני ביתך תיפגעו מכל אחת מתופעות אלה, אז הנתונים חושש וחושש מאוד, ב-2018 קצת יותר ממחצית האוכלוסייה הערבית, 51.8%, חששו שייפגעו, הם או אחד מבני משפחותיהם.
היו"ר מנסור עבאס
ד"ר נוהאד, נתקדם מהר, אנשים רואים את הנתונים.
נוהאד עלי
אוקיי. אז חשוב מאוד להסביר שיש לנו עלייה. דמי חסות, עלייה גם כן משמעותית בין 18' ל-19', מ-46.4% ל-52% אנשים מודאגים מכל מה שקורה בדמי חסות.

תופעה מאוד מאוד מדאיגה, ואני חושב שיש לייחד לזה גם דיון, שאנשים היום שוקלים להגר מהיישוב שלהם בגלל התופעה של האלימות הכלכלית. יש לנו עלייה מ-32% לכ-40% אנשים ששוקלים לעבור מהיישובים שלהם. שאלנו את זה, הסיבה היא הפשיעה הכלכלית, האם אתה שוקל להגר כתוצאה מהפשיעה הכלכלית? ובעצם 40% שוקלים. אני לא הולך להציג עכשיו לאן הם מהגרים, ליישוב ערבי אחר, ליישוב יהודי, להגר מחוץ למדינה, אבל התופעה עצמה מדאיגה.

התופעה מדאיגה בשתי צורות, קודם כל התפיסה הכללית מאוד מדאיגה, אבל מה שיותר מדאיג אותי זה, אם אני עושה רזולוציה לעומק על הנתונים, מתברר שמעמד הביניים הוא שהכי שוקל להגר מהיישוב שלו, כלומר אנחנו עוברים תהליך שחלק ממעמד הביניים הערבי, שהוא הלבנה המרכזית לכלכלת החברה הערבית, הוא שוקל להגר מהיישוב שלו ליישוב אחר.

בקשר לקניות, 31% ב-2019 שוקלים לעשות את הקניות שלהם ביישוב היהודי ולא רק בגלל הסוגיה של המחירים, אלא בשל הסוגיה של האלימות. ככה הייתה השאלה.
היו"ר מנסור עבאס
ד"ר נוהאד, תתקדם, הנקודה מאוד ברורה.
נוהאד עלי
אוקיי, הלאה. בדקנו אם יש קשר בין השוק האפור לבין סוגיית השימוש בנשק חם בתוך החברה הערבית. הנתונים מצמררים. מידת ההשפעה שיש להלוואות בשוק האפור על השימוש האלים בנשק, שימו לב לעלייה, מ-54% לשלושת רבעי האוכלוסייה הערבית היום חושבת שיש קשר ישיר בין סוגיית ההלוואות לבין סוגיית הנשק. זה בדיוק, אדוני, חבר הכנסת עבאס, הסוגיה שפתחת בה וגם נעם בעצם נתן לנו מידע על הסוגיה הזו.

יש לנו שקף על כל מה שקשור לגורמים שעשויים להשפיע על כנופיות הפשע בחברה הערבית. יש לנו כאן עלייה מטורפת, מ-57% ל-77%, אנשים שרואים קשר בין משפחות הפשיעה או בין כנופיות הפשע לבין השימוש בנשק בחברה הערבית, שהוא בעצם הבעיה המרכזית היום בחברה הערבית.

הציבור הערבי מאוד מעוניין להיות חלק מהמלחמה למיגור הפשיעה הכלכלית בחברה הערבית וב-2019 כ-87% מהחברה הערבית רואים חשיבות למלחמת חורמה של הקהילה הערבית במשפחות הפשע. כלומר לא רק זורקים את האשם על המשטרה ועל החוק הישראלי ובתי המשפט, גם הם רוצים לקחת חלק בעניין הזה. נתון כזה, 86.7%, בעצם לא משאיר מקום לספק על הנכונות של הציבור הערבי להתגייס למלחמה בפשיעה הזו.

בקשר לעמדות הערכות תפקוד המשטרה. בכל שאלה שהעלינו המשטרה מקבלת ציון כושל בעניין הזה בכל התחומים שבדקנו, הערכת תפקוד המשטרה בחברה הערבית בתחום השמירה על הרכוש, יש לנו ירידה. נכון, לא ירידה חדה, אבל 20% ל-17% אלה שהשיבו שהערכתם לתפקוד המשטרה היא הערכה חיובית בכל מה שקשור לשמירה על רכוש.

גם בעניין תחום המלחמה במשפחות הפשע בחברה הערבית, בעצם הנתונים כמעט סטטיים, 17.1% לעומת 16.7%, הנתון סטטי, נופל בתחום הטעות הסטטיסטית, אבל, שוב, בעצם 85% לא מרוצים מתפקודה של המשטרה בתחום המלחמה במשפחות הפשע בחברה הערבית, בעצם הם חושבים שהמשטרה לא עושה די.

גם בקשר להערכת תפקוד המשטרה בכל מה שקשור בשימוש בסחר בסמים ובשימוש בסמים בחברה הערבית, נכון, יש לנו עלייה חיובית, זה המדד היחיד שיש בו משהו חיובי, עלייה מ-17.8% ל-19.4%, אבל, שוב, זה חלק מהטעות הסטטיסטית שכן יכולה להיות.

תפקוד המשטרה בתחום התמודדות עם דמי החסות ביישובים הערביים, אם ב-18' כמעט רבע מהאוכלוסייה העריכו שהתפקוד של המשטרה בצורה טובה ובצורה טובה מאוד זה ירד לרק חמישית מהאוכלוסייה הערבית, שזו ההערכה שלהם בנושא המלחמה או ההתמודדות עם דמי החסות ביישובים הערביים.
היו"ר מנסור עבאס
ד"ר נוהאד, מסקנות והמלצות נשאיר לסוף, אנחנו רוצים לשמוע את הגורמים הקשורים לתופעה, אני אבקש מרואה החשבון, שהוא אורח שלנו היום בוועדה, באסם דראושה, לשפוך אור על התופעה ואז נקבל שתי התייחסויות מחברי הכנסת וניגש למשרדים השונים ונשאל אותם.
באסם דראושה
בוקר טוב. אני מודה, יושב ראש הוועדה, ד"ר מנסור עבאס, על ההזמנה להיות חלק מהדיון שנערך היום בוועדה המיוחדת למיגור הפשיעה.

כחלק מעבודתי בראיית חשבון וייעוץ כלכלי ופעיל חברתי נחשפתי להרבה בעיות רציניות במגזר הערבי אשר לפי דעתי הן הגבירו את אחוז הפשיעה במגזר וכדי שנוכל למגר את הפשיעה במגזר אנחנו חייבים לדון בעומק הנסיבות העיקריות לכך.

עם כל הכבוד למשרד האוצר אני חושב שהם רק מדברים בצורה תיאורטית ולא הולכים לעומק הדברים. כך אם אנחנו מנתחים את הנתונים שנתן לנו נעם לגבי נתוני האשראי לפי המגזרים אנחנו רואים שיש הבדל עצום בין אחוז האנשים שמקבלים אשראי במגזר הערבי לבין המגזר היהודי. נתקלתי בהרבה בעיות, כך שהרבה אנשים שרוצים לקבל הלוואות נתקלים בקשיים בבקשות לבנקים וגם אחוזי הריבית שנותנים הם אחוזים מאוד גבוהים. הדבר הזה גורם לאנשים האלה ללכת לשוק האפור.

המצב הכלכלי הקשה שנבע ממצוקת קורונה גרם להרבה עסקים שהתנהלו לפי השוטף הרגיל שלהם, שלא היו להם משאבים לפרוע את ההתחייבויות שלהם גם לספקים וגם לבנקים, לכן הם נאלצו לדרוש אשראי בכדי לעבור את המצוקה. במצב הזה המדינה הבטיחה שהבנקים יעבדו עם העסקים, אבל הבנקים סגרו את הברז ולא אפשרו להרבה עסקים לקבל את ההלוואות. גם הממשלה ומשרד האוצר הבטיחו לעסקים שיקבלו הלוואות בערבות המדינה בצורה קלה ומהירה, אבל להיפך, הם נתקלו בקשיים מאוד גדולים. הדבר הזה גרם לאנשים ללכת לשוק האפור.

אני רוצה להזכיר עוד משהו, הבנקים ניצלו את המצב, גם בדחיית ההלוואות, הם אמרו שאנחנו נדחה את הפירעון של ההלוואות והם לקחו ריבית מאוד גבוהה על הגבייה ולקחו הרבה עמלות על הקמת מסמכים וריביות וכל הדברים האלה. כל הדברים האלה דחפו אנשים בצורה מאוד ברורה ללכת לשוק האפור כי שם ההשגה של ההלוואות היא השגה יותר קלה, אבל ההחזרה שלה בריבית גבוהה מאוד וההחזרה יותר קשה.

יש דבר שאנחנו צריכים להבהיר, זה לצעירים במגזר הערבי. בן אדם נורמטיבי בגיל 30 שרוצה להתחתן או להקים בית, עולה לו הבעיה של המכשול של המשכנתא. הוא רוצה להגיש בקשה למשכנתא, אבל התנאים שמעמידים בפניו הבנקים הם מאוד קשים ובגלל זה הצעירים האלה מחפשים דרכים יותר קלים להשגת הכסף וגם במהירות. אז יש להם שני דברים, או שהם עובדים במשהו שהוא לא לפי החוק, או שהם מעלימים מסים או שהם הולכים לשוק האפור ולוקחים הלוואות בריביות גבוהות, או שהם מתחילים לעבוד עם הארגונים האלה ואז הם נהיים עובדים של הארגונים האלה.

אז אני הולך עם הבקשה שביקשת מנגיד בנק ישראל, לתת הקלות מאוד גבוהות לצעירים שרוצים לקחת הלוואות או משכנתאות.
היו"ר מנסור עבאס
אוקיי, תודה, חברי באסם דראושה. אנחנו נשמע התייחסות מחברת הכנסת אימאן ח'טיב.
אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת)
לפני שאני מתחילה אני אומרת שאני צריכה ללכת גם לוועדת החינוך, יש שם דיון מאוד חשוב בקשר לתחילת שנת הלימודים באוניברסיטאות.

בוקר טוב לכולם. ד"ר מנסור, תודה רבה על ההליך והתהליך שאתה כל הזמן מרים את הכפפה בנושא הזה, נושא מאוד חשוב וכאוב וגם מסוכן. היום הדיון הוא בלב ליבה של בעיית ותופעת האלימות בתוך החברה הערבית. אני חושבת שהישועה והמפתח לפתרון יתחיל אם אנחנו מסתכלים על הנושא של החקיקה ושל הענישה, במיוחד בנושא הזה. הנושא של החקיקה, ממה ששמענו לפני זמן קצר מד"ר נוהאד במחקר שהוא עשה, יש שם עובדות מובנות לגבי מעורבות של אנשים ורצח של אנשים על ידי ארגוני הפשע והמעורבות שלהם בשוק האפור.

השאלה כמה מאותם נרצחים התיקים הגיעו בסוף להחלטה בבית משפט והם קיבלו עונש ומה המידתיות של העונש ביחס לעבירה ולרצח ולפשע שנעשה. אני חושבת שזה המקום או הפתח שממנו אפשר להתחיל את התהליך בטיפול בבעיה הזאת.

הדבר השני שאני רוצה להתריע עליו, דווקא בתקופה הזאת של הקורונה, אנחנו עוד מעט כבר נסגור שנה בתוך הדבר הזה וכמה שהייתה אפשרות לאנשים להסתדר כלכלית, במיוחד אם נדבר על בעלי עסקים ואנשים שצריכים כסף בסכומים גבוהים והם לא קיבלו את ההלוואות מהבנקים אפילו בערבות מדינה בגלל הסיכון שהעסק שלהם נמצא. נכון שצריך לקחת דברים בפרופורציה, אבל מצד שני צריך לתת אורך נשימה לאנשים להתקיים. בסופו של דבר אנשים ימצאו את עצמם בלית ברירה הולכים לכיוון הזה והשאלה מה האחריות של המדינה במקום הזה.

הדבר השלישי, שהוא לא פחות חשוב, שאנחנו כל הזמן מדברים על התפתחות כלכלית בתוך החברה הערבית אי אפשר לא להתייחס לאקט הזה שאנשים מרגישים שאין להם ביטחון אישי, אפילו בתוך הקניונים, כשהם הולכים למרכזי מסחר בתוך היישובים הערביים, כשהם בדרך הם - - -
היו"ר מנסור עבאס
אין את הביטחון האישי.
אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת)
בדיוק, ואז הם מעדיפים לצאת מחוץ ליישוב וליישובים הסמוכים ולרוב הם יישובים יהודיים. אני חושבת שהאחריות שלנו, גם כהנהגה בתוך החברה הערבית, לקחת את כל שלושת האלמנטים, וגם עם אנשים שמאמינים שזו הדרך לטפל בדברים מהחברה היהודית וללכת בכיוון הזה.
היו"ר מנסור עבאס
תודה לך, חברת הכנסת אימאן ח'טיב. יואב, תרצה להתייחס? בהמשך, אוקיי. אז אנחנו נזמין את אפרת אלטהולץ מהמשרד לבטחון פנים.
אפרת אלטהולץ מרום
בוקר טוב לכולם, שלום.
היו"ר מנסור עבאס
אפרת, אני רוצה להתחיל עם שאלות בנאליות, האם יש ארגוני פשע בחברה הערבית, כמה ארגוני פשע, האם הצהרתם כמה פעמים, היו הצהרות מיוחדות בנושא הזה, אני לפחות מכיר הצהרה אחת או יציאה אחת ברורה לתקשורת שיש שבעה ארגוני פשע וכו', אבל אנחנו רוצים קודם תשובות לנתון העובדתי על ארגוני פשע בחברה הערבית.
אפרת אלטהולץ מרום
לגבי ארגוני פשע בחברה הערבית אני מניחה שיתייחס תת ניצן שפשק, שנמצא איתנו. אלה נתונים שהם מן הסתם רגישים ומורכבים והיה נכון שתת ניצב שפשק יתייחס אליהם.
היו"ר מנסור עבאס
אוקיי. שלום לך, בוקר טוב.
מיכאל שפשק
בוקר טוב, היושב ראש, בוקר טוב לכולם. שמעתי את שאלתך, אני חושב שזה עניין קצת רגיש אם אני אנקוב במספר שירצה בצורה כזו או אחרת, אני חושב שמספר, מיפוי של ארגוני פשיעה, ערבים, יהודים, אחרים, הוא פחות רלוונטי.
היו"ר מנסור עבאס
נכון, גם חשוב לנו שתתייחס באופן כללי, שנדע פחות או יותר איפה אנחנו עומדים בנושא של ארגוני פשיעה בישראל בכלל ובפרט בחברה הערבית.
מיכאל שפשק
בסדר גמור, אני אתייחס לזה ולדרכי הטיפול שלנו ולתהליכים שהארגון עובר וגם הייתי רוצה להתייחס לבעיה. אני חושב שלאורך הרבה מאוד שנים בשנים האחרונות עלתה והתחזקה התודעה שההתנהלות הפיננסית של עבריינים בכלל, בדגש על החברה הערבית, הוא מחולל פשיעה מרכזי ולטעמי הוא הגורם המרכזי שגורם לאלימות הגואה והוא מתקשר לכל פעילויות האמל"ח, הירי, סחיטה באיומים, פגיעה באנשים, בכל המגזרים, אבל כרגע אנחנו עוסקים בחברה הערבית וזה הרבה יותר ממוקד והוא נכון.

אני חושב שאחת הבעיות המרכזיות בתהליכים רבים שאני שותף להם, גם כמפקד השטח וגם בתהליכי המטה, ודנו בזה רבות בפורום המנכ"לים בראשות אורן, סמנכ"ל רוה"מ, בכל נושא מאפייני הפשיעה ועקב בעיית המשילות הקשה, המשילות הבנקאית, מוסדית, שהיא נעדרת בחברה הערבית, התייחסו לזה לפניי, גורמי הפשיעה נכנסים בתווך, אם זה לאושיות שלטון, למוסדות, לרשויות ואם זה תוצאה של היעדר משילות שמביאה לבריחת במזומן, לשימוש במזומן, קושי במעקב, רכישת קרקעות, אדמות, נכסים, הברחות כסף לחו"ל, שימוש בנש"מים, נותני שירותי מטבע, בשטחים, שימוש בתווך האינטרנטי, החשבונות הפיקטיביים, נושא לא פתור שלפרקליטות יש תפקיד מרכזי שם, רשימת נכסים ללא העברת בעלות כתוצאה מאמצעי סחיטה כזה או אחר. התוצאה של כך, אנשים לא עומדים בהלוואות בחברה הערבית.

יש גם חוסר אמון במערכת הבנקאית הישראלית שהיא לא נמצאת בתוך החברה הערבית דיה כדי לתת מענה. אני חושב שיש גם פער הסברתי תודעתי שחסר מאוד בחברה הערבית כדי להבין, שהתושבים יבינו מה נכון לעשות. כתוצאה מחוסר אמון כזה או אחר, מהיעדר משילות, מהיעדר נוכחות, היעדר אוריינות, הסברה, פונים לגורמי פשיעה ומסתבכים וכתוצאה מכך יש שרשרת של אירועי פשיעה.

מה אנחנו עושים? אני לא אקפוץ למספרים של ארגוני פשיעה, אבל בשבעת המחוזות של משטרת ישראל יש עבודה בשלושה מדרגים, תחנה, מרחב ומחוז, בוא נוסיף לזה את להב ויחידות מג"ב השונות. יש פריסה וחלוקה בהתאם לכיסוי מודיעיני שיודע לתת תמונת מצב לא רק על ארגוני פשיעה, לא רק בחברה הערבית, אבל אני אתמקד בארגוני פשיעה, בפריסה של כנופיות, גם אם זה עבריינים בודדים שאנחנו מסמנים אותם כיעדים שמשפיעים על הפשיעה והם מטופלים בהיבט אכיפה כלכלית באמצעות שולחנות עגולים, באמצעות שת"פ עם גורמי רשות אחרים, רשות המסים, פרקליטות וגורמים נוספים אחרים, כולל משרדים כמו משרד רוה"מ, כמו המשרד לשוויון חברתי וכו'.

אנחנו ממפים את כל הסכסוכים שאנחנו דרכם יודעים להגדיר ולתת אחריות ליחידות השונות כדי לטפל בזה, כדי להשתדל להיות בזמן, כדי להגיב, זה יורד עד המש"ק הקהילתי שנותן את המענה הזה. יש אחריות ליחידות, תחנה, מרחב, מחוז, אני מדברים על ימ"מים, יל"פים, כל היחידות של מג"ב וגם לנו, כל סימון יעד, ארגון פשיעה או כנופיה - - -
היו"ר מנסור עבאס
מיכאל, קודם כל אתה צריך לייצב את המצלמה שלך ואת הקול שלך, אתה מדבר לוועדה בכנסת, לא ראוי ככה. זה דבר אחד. דבר שני, המשטרה זה ארגון מקצועי במדינת ישראל, כבודה במקומה מונח, אנחנו יודעים את הפרטים האלה, שיש מחוזות ויש ארגון ויש מפקדים והכול, אנחנו רוצים לגשת לעניין, מה הנתונים שיש בידיכם על ארגוני הפשע, בישראל בכלל, בחברה הערבית, איך אתם מתמודדים איתם. אנחנו יודעים שיש דברים כלליים שהמשטרה עושה.
מיכאל שפשק
אני מצטער, אני לא מבין מה ההערה הזאת לגבי ההופעה שלי ולגבי השידור, אני לא אחראי על ה-wifi, אני מדבר ממקום שבו זו הקליטה שקיימת, אני משתדל לעשות את המיטב.

אבל אני חושב שאני נקבתי במאפייני פשיעה, על כל מאפייני הפשיעה. הם לא סוד, הם ידועים, ואנחנו מקיימים את פורום המנכ"לים, המסמך שמדבר על זה מדבר בדיוק על דרכי הטיפול בהם, אבל אם לא תהיה מעורבות של גורמי משילות בנקאית, ביחד עם חקיקה, כמו חוק צמצום המזומן, חוק פיקוח על השירותים הפיננסיים, כמו הסדרה של הלוואות, לתוך החברה הערבית, מעבר לפעילות המשטרה השוטפת, אנחנו נמשיך ונחזור על עצמנו בהקשר הזה של מה לעשות.

אני לא יכול לתת פרטים בלא אישור גורם מוסמך או בקשה שלך למפכ"ל כדי לתת מספרים ונתונים, זה לא משהו שאני יכול לתת אותו כרגע בעל פה, בפורום הזה, ללא אישור של הגורמים המוסמכים.
היו"ר מנסור עבאס
אתה לא יכול להגיד כמה ארגוני פשיעה בערך יש במדינת ישראל? פשיעה מאורגנת. מיכאל, יש חוק שמגדיר מה זה ארגון פשיעה.
מיכאל שפשק
נכון.
היו"ר מנסור עבאס
האם אתם מפעילים את החוק הזה, אתם בוחנים שהגוף הזה הוא ארגון פשיעה ומסמנים אותו? אתם עושים עבודה כדי ליישם את החוק הזה או לא?
מיכאל שפשק
בוודאי. אנחנו סימנו, כמו שאמרתי קודם, ייתכן שלא שמעתם אותי טוב, סומנו כל אותם כאלה שאנחנו מגדירים כארגוני פשיעה, יש מיקוד מודיעיני, טכנולוגי, מעבר לחלוקת אחריות, יש טיפול עוקב ושוטף יום יום כל הזמן כנגד אותן חבורות, ארגוני פשיעה או כנופיות נוספות, בצורה מאוד ממוקדת. אם הצורך הוא לקבל את הפרטים האלה, אם זה ניתן בכלל, אז לא בפורום הזה שבו אני לא יכול לדבר על פרטים שאני לא מורשה בהם.
היו"ר מנסור עבאס
אפילו לקבל מספר כמה ארגוני פשיעה יש בחברה הערבית אי אפשר? זה סוד מדינה?
מיכאל שפשק
סליחה, לא שמעתי טוב, היושב ראש.
היו"ר מנסור עבאס
אפילו לקבל כמה ארגונים מוגדרים היום במשטרת ישראל או בפרקליטות כארגוני פשיעה אנחנו לא יכולים לקבל? יש ארגון אחד, שלושה, ארבעה, חמישה?
מיכאל שפשק
אני מנוע מלתת מספרים, אני חושב שאני פירטתי ואמרתי שכל מחוז, כל ימ"ר בכל המחוזות של משטרת ישראל חתומים על כנופיה או ארגון כזה או אחר, אני חושב שזה נותן את המענה ומסביר את השאלה שלך, נותן מענה לשאלה. מספרים מדויקים אני לא חושב שאני מורשה לתת בפורום הזה, היושב ראש.
היו"ר מנסור עבאס
טוב. יש ועדה מתמדת שמטרתה להכוונה ותיאום של הפעילות בפשיעה החמורה ובפשיעה המאורגנת, בראשות הוועדה אתם עומדים, המשטרה.
מיכאל שפשק
נכון.
היו"ר מנסור עבאס
בעצם ראש אגף החקירות, האם הוועדה הזאת מתפקדת, מתכנסת, עושה את העבודה שלה?
מיכאל שפשק
כן. אני חושב שזה פורום מאוד מאוד משמעותי ורציני. אני נכחתי, אמנם לפני כחצי שנה, בפעם האחרונה שהוועדה התכנסה. צריך לזכור שלאור הקורונה נדחה דיון שהיה אמור להיות לפני כשבועיים, לדעתי, אבל הפורום הזה עובד בראשות ראש אח"מ ויושב ראש הוועדה המתמדת, שזה גם פרקליט המדינה, היועמ"ש במקרה הזה, והם מובילים פורום רחב מאוד שמכיל את כלל גורמי הרשויות, מפקדי ימ"רים, להב, ויש מיקוד עשייה מאוד חזק בפורום הזה. רק צריך לזכור שלאור הקורונה לא מעט מה - - -
היו"ר מנסור עבאס
הישיבה האחרונה הייתה לפני שישה חודשים?
מיכאל שפשק
למיטב זיכרוני כן, עוד בראשותו של גדי סיסו, ראש אח"מ הקודם, ולאחר מכן נכנסנו לכל משבר הקורונה כך שלא ניתן היה לבצע את ההתכנסות, אבל הפעילות השוטפת ממשיכה להתקיים באמצעות הרשויות האחרות, הימ"רים והיחידות האופרטיביות האחרות.
היו"ר מנסור עבאס
היה כבר דוח של מבקר המדינה ושם צוינו מספר דברים, קודם כל הישיבות היו צריכות להיות בפרק זמן של חודשיים ולדעתי להגיד שעכשיו יש קורונה ולא מתכנסים, דווקא עכשיו, במצב גם הכלכלי וגם במצב שיש באופן כללי, המשטרה אמורה היום לפקוח עין ולפקח יותר מאשר בזמנים רגילים על הפעילות הזאת ואנחנו רואים, ב-2019 היה שיא אחד ראשון של נתוני פשיעה, במיוחד רצח, ואנחנו לקראת שיא חדש בצל הקורונה והוועדה הזאת לא מתמידה בעבודתה.

יש מסמך, יש תוכנית שהוועדה הזאת התוותה ואתם פועלים לפיו, או שהשוטרים פועלים או התחנות פועלות בצורה שוטפת ללא תוכנית עבודה וללא יעדים בנושא הזה?
מיכאל שפשק
היושב ראש, אני רוצה להדגיש, אם לא הובנתי בהקשר של הוועדה, הוועדה המתמדת לא מובילה את פעילות אגף החקירות והמודיעין על כל המערכים שלו בשוטף, הוועדה המתמדת התכנסה ולקחה תחת אחריותה מספר ארגונים שונים בחברה הישראלית בכלל לייצר מיקוד ולשלב זרועות עם כלל הרשויות האחרות, באופן השוטף. כנראה שלא שמעתם אותי טוב בהתחלה בגלל בעיית התקשורת, החלוקה לכנופיות ולארגוני הפשיעה בכל הארץ היא תוכנית עבודה לכל השנה, מתחדשת כל שנה ואנחנו לקראת חידוש תוכנית המודיעין והכיסוי האופרטיבי לכל יחידה ויחידה. גורמי המטה, אגף החקירות והמודיעין, הוא הגורם האחראי שאכן זה מתבצע בתהליכי פיקוח ובקרה, מפריסה ומתן אחריות על סכסוכי המשפחות, ארגוני הפשיעה, קיום שולחנות העבודה, כששולחן העבודה הוא סוג של ועדה מתמדת ברמה של תחנה, מרחב ומחוז. יש תהליך שוטף ומבקר המדינה, אני בקשר עם הנציגים שלו לגבי כל הטיפול בחברה הערבית, לא מזמן ישבו איתי ארוכות, יום שלם פלוס עוד – ועם העברת הרבה מאוד נתונים ומסמכים שמסבירים את אופי העבודה ותהליכי העבודה, אני חושב שזה נותן מענה.

חשוב להדגיש, הוועדה המתמדת היא לא גורם שאנחנו תלויים בו כדי לקיים את העבודה השוטפת שמתקיימת כסדרה, בכל היחידות. כל יחידה ויחידה, כל זרוע, יחידות מג"ב, ימ"רים, תחנות, מרחבים, כולם מוכוונים על פי תוכנית עבודה סדורה בהיבט האח"מי לאורך כל השנה כל הזמן.
היו"ר מנסור עבאס
יש לי עוד שאלה בקשר לצוות המודיעין המשולב, יחד עם המשטרה, רשות המסים, הרשות לאיסור הלבנת הון, האם הצוות הזה פועל, קיים, מתפקד?
מיכאל שפשק
אני לא יודע, אני לא יודע להגיד לך לגבי – המוקד המשולב פועל, הוא פועל באגף חקירות ומודיעין, הוא פועל בשוטף על פי שגרת עבודה, על פי תוכנית העבודה שאמרתי קודם, הוא בהחלט פועל, הוא קיים.
היו"ר מנסור עבאס
אבל אם לשפוט לפי התוצאות בשטח ברור שאנחנו לא משיגים את התוצאה והתוצאות מדברות בעד עצמן.
מיכאל שפשק
אני לא יודע להגיד לך לגבי התוצאות אם הן טובות או לא טובות, על פי מצגת שהציג קודמי- - -
היו"ר מנסור עבאס
אנחנו רוצים לשמוע האם המשטרה הצליחה לפרק ארגון פשיעה מאורגן.
מיכאל שפשק
- - - לגבי נתונים, תוכלו לבקש אותם, אבל אני חושב, היושב ראש, אם אני יכול להגיד מילה נוספת מבחינתי, כל עוד אני דובר, ללא תיקוני חקיקה, ללא הידוק שיתוף הפעולה עם גורמי הרשות האחרים, ללא הכנסה של אוריינות, הסדרה, הסברה ומשילות בתוך החברה הערבית אנחנו נמשיך ונילחם בתופעה והיא תחזור על עצמה. קח לדוגמה את החשבונות הפיקטיביים, זה נושא לא פתור כבר שנים שאנחנו זועקים אותו יום יום.

ודרך אגב, מסמך המנכ"לים של אורן מדבר בעד עצמו בהקשר של לאן הולכים, הוא סוג של מסמך שאמור לייצר תוכנית עבודה להמשך הדרך, כי שם נגענו בכל הדברים האלה.
היו"ר מנסור עבאס
אוקיי, מסמך המדיניות של אורן, או לא של אורן, אבל מסמך המדיניות אמור להתבצע על ידי תוכניות עבודה בכל משרד ומשרד. המשרד לבטחון פנים אמור להכין תוכנית עבודה, ליישם את מסמך המדיניות, או התוכנית הממשלתית. אני מקווה שהיא תגיע לרמת תוכנית ממשלתית וכו' וכו', אבל בינתיים אנחנו לא נמצאים שם.
עמית הלוי (הליכוד)
אני רק ארצה לשאול אותו, אדוני היושב ראש, שתי שאלות.
היו"ר מנסור עבאס
אני אתן לך.
עמית הלוי (הליכוד)
בוקר טוב, באופן יותר ספציפי, כיוון שהגיעו אליי רק בחודשיים האחרונים הרבה פניות בנושא הזה אז אני אשמח לשמוע התייחסות שלך גם האם יש למשטרה אזורים שהם אקס טריטוריה מבחינה זאת, זה לא משנה אם זה בנושאים שהעלה היושב ראש, לא חשוב, מסים, פשיעה מסוג כזה או מסוג אחר. יש טענה כזאת גם בקרב חברים בתוך המגזר הערבי וגם מאחרים, שיש מקומות שהמשטרה לא נכנסת אליהם. האם יש דבר כזה במדינת ישראל, שיש הימנעות של המשטרה באזורים מסוימים מלהיכנס בגלל שליטה, בין אם זה, מה שהוזכר כאן, של משפחות מסוימות, ובין אם זה בכלל האזור עצמו.

וביתר ספציפיות, תופעה מאילת ועד קרית שמונה, יש לי הרבה מאוד דוגמאות במיילים, אני אשמח להעביר אותם גם, של פרוטקשן שהמשטרה מודעת לו, לטענת בעלי העסקים, ונמנעת מלטפל בעניין הזה בגלל העוצמה של אותם פושעים. אני אשמח לשמוע התייחסות שלך והאם יש נתונים שאתה יכול למסור בעניין הזה.
מיכאל שפשק
כן, אני לא מכיר דבר כזה שמשטרה לא נכנסת כי יש איזה שהוא גורם עברייני שהוא מחזיק אזור והמשטרה נמנעת מלהיכנס אליו. אם תהיה ספציפי באירוע, אני מניח שאם תפנה ללשכת מפכ"ל תקבל את המענה הנכון. אני לא מכיר כזה דבר.

ולשאלה השנייה שלך, כתושב קרית שמונה אני יודע למה אתה מתכוון בהקשר של התופעה האחרונה ש - - -
היו"ר מנסור עבאס
לא, אבל העניין הוא לא פיזי, העניין הוא לא ההוכחות של זה. יש - - -
מיכאל שפשק
חשוב להדגיש לגבי גופים שהם עוסקים בחסות, דבר אחד ברור, ללא שיתוף פעולה של המתלונן, זו אחת הבעיות הקשות שלנו בארגון, במשטרת ישראל, להתמודד איתם, כאשר אדם נסחט, מאוים בכל צורה שהיא, והוא לא יוצר מגע עם המשטרה ולא מתלונן באופן רשמי אנחנו על בסיס מידע שהוא קיים, ואנחנו יודעים שהוא קיים, והוא קיים הרבה, אני מכיר את התופעה הרחבה בגליל העליון קשה להגיע לתוצאה. גם מניסיוני גם מתוצאה בשטח, המודיעין שלנו הוא קיים והוא רב בהקשר הזה, ללא שיתוף פעולה זה לא יצליח.

אבל, שוב, זה גם נובע כתוצאה מחוסר אמון, כי חסר הרבה מאוד דברים שיכולים לתת לאזרח את האפשרות לבוא להתלונן, אבל זו תופעה שהיא קיימת. דרך אגב, רק אתמול - - -
עמית הלוי (הליכוד)
בכמה מקרים טיפלתם בשנה האחרונה או בשנים האחרונות כשהגיעו אליכם כן תלונות לפרוטקשן? יש לך נתונים? וגם אם יש לכם מודיעין למה אתם לא עוצרים, לפחות לוקחים את החשודים למעצר, לחקירה? אתה אומר שיש לך מודיעין רב, רק המתלוננים לא מתלוננים. ברור למה הם לא מתלוננים, כי הם חוטפים אחר כך, היו הרי כמה מקרים שאני חושב שאתה מכיר, שקצת התלוננו והבינו שלא שווה להתלונן.
היו"ר מנסור עבאס
כן, אף אחד לא נתן להם הגנה.
עמית הלוי (הליכוד)
להיפך, אחר כך חטפו יותר.
מיכאל שפשק
אני יכול להגיד לך דבר אחד, בכל מקום שבו אדם התלונן ועמד על שלו ולא שילם, העבריינים הבינו עניין וירדו ממנו בסופו של דבר. ואני לא בא בטענות על כאלה שמפחדים, מכירים את התופעה הזאת, ואני לא מבין את מה שאתה אומר לי עכשיו, לך תעשה מעצרים בגלל שיש לך מידע ואז אנחנו מעלים את מעצרי השווא, מייצרים תסכול אצל המתלונן הפוטנציאלי כי הוא משתחרר יום למחרת ואני מאדיר את כוחו של העבריין. מעצר לטעמי צריך להיות מחושב, עם בסיס, עם תשתית לפחות מינימלית, או עם חשד לעבירה שאתה יכול לבצע מעצר. לקיים מעצרי שווא רק כדי להצדיק משהו זה לא משהו שיכול להוות פתרון.
עמית הלוי (הליכוד)
מיכאל, אני לא דיברתי על מעצר, חס ושלום. לעצור בן אדם בלי ראיות, חס ושלום. לא דיברתי על מעצר. אתה אומר שיש לך מודיעין רב על פרוטקשן, אתה מכיר את מה שקורה בגליל העליון, אז יש בדיקת משטרה, אז יש הזמנה לחקירה, גם אם לא באזהרה, יש כלים בסיסיים כדי להוציא את ה – להגיע לחקר האמת, ואם מצטברות ראיות, אתה יודע שזו תופעה, זו לא פעולה ספציפית שפלוני פגע באלמוני, אתה מודע לזה שזו תופעה, אתה מדבר במונחים של אזור שלם בארץ, של גליל מערבי, ואתה אומר אין מתלוננים. אם יש תופעה כזאת, פנומנה כזאת, לא מקרה בודד, המשטרה צריכה להתייחס בהתאם באופן אסטרטגי לתופעות.

אנשים פה, יש מאות אנשים, אני אומר לך, אני חבר כנסת בחודשיים האחרונים, יש עשרות אנשים שפנו אליי בהקשר הזה, לא יעלה על הדעת שהמשטרה לא תתייחס לזה כתופעה, תעשה עבודת מטה, תקרא לאנשים, תחקור אותם, תנג'ס להם, ועד שתמצא את העובדות שמתאימות לחקירה. ואם כן, כמובן לא לעצור אף אחד, חס ושלום.
מיכאל שפשק
טוב, אני לא מתכוון לפרט כרגע פעולות שנעשות בהקשר הזה. אני דיברתי על הגליל המערבי, קרית שמונה זה לא הגליל המערבי, זה הגליל המזרחי, הגליל העליון, אני מניח שהתכוונת לאזור הזה. וכן נעשות פעולות, כן נעשות פעולות כדי לייצר תשתית כדי להביא לחקירה ולא כל דבר שהוא מעצר גלוי נותן פתרון, כמו שאמרתי קודם, אבל כן בהחלט יש מיפוי, יש תוכנית רחבה מאוד שמתגבשת בהקשר של המקום הזה שאתה מדבר עליו, אבל מן הסתם אני לא יכול לפרט ולהסביר דברים שנעשים כדי לייצר תוצאה.

שוב, אבל, ללא פנייה למשטרה, ללא הגשת תלונה, בסופו של דבר משטרה לא יכולה לטפל, רק על בסיס מודיעין. לעצור בן אדם על בסיס המודיעין, אז החשוד מה? יבוא ויודה בפניי: כן, סחטתי אדם כדי לקחת את השמירה על המקום שלו או כדי לקחת את הנכס שלו? אתה מכיר עבריין כזה? אני לא מכיר.
היו"ר מנסור עבאס
מיכאל, אנחנו ניקח התייחסות מפרופ' באדי חסייסי, שהוא חוקר בנושא הקרימינולוגי. פרופ' חסייסי, אתה נמצא איתנו?
באדי חסייסי
כן, בוקר טוב.
היו"ר מנסור עבאס
בוקר טוב לך. תציג, בבקשה, את עצמך, וברוך הבא פעם ראשונה לוועדה.
באדי חסייסי
כן, תודה רבה על ההזמנה. שמי פרופ' באדי חסייסי, אני ראש המכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית ויושב ראש האגודה הישראלית לקרימינולוגיה. אחת ההתמחויות שלי זה באמת פשיעה בחברה הערבית ויחסי משטרה-מיעוטים.

הדיון כאן הוא דיון מאוד מעניין, אני רוצה לשים אותו בהקשר, שזה מזכיר לי את הדיונים שהתרחשו באיטליה, בסיציליה, על הפשיעה המאורגנת שם. יש לנו כאן נתונים ממש דומים, כלומר יש השתלבות של שני מאפיינים מאוד בעייתיים, האחד זה היעדר משילות, המדינה לא נמצאת. יש בקרימינולוגיה תיאוריה שנקראת החלונות השבורים, ברגע שאתה עובר וחלון נשבר ולא מטופל זה מזמין הרבה אי סדר ובלגן. זה יש לנו בחברה הערבית, לצערנו, עשרות שנים.

הדבר השני, יש לנו חברה עם נאמנויות גבוהות, כלומר מי שמשווה את הפשיעה המאורגנת הערבית והיהודית, אלה שני דברים שונים מבחינת ההיררכיה והמבנה. משפחות פשיעה ערביות הן אשכרה משפחות, יש שם נאמנות, יש סגירות, יש לזה השלכות מאוד משמעותיות לגבי האופן שהן פועלות, היכולת לחדור לתוכן, לנטרל ולהילחם בהן, כל זה נותן לנו הקשר מאוד חשוב.

הפרספקטיבה שצריך לראות את הדבר הזה, הוא לא רק לרוץ לחקיקה כי אנחנו מדברים כאן על פרלמנט. אני לא חושב שחקיקה והחמרת ענישה תפתור את הבעיה, זה הוכח בקרימינולוגיה, זה לא עוזר שהמחוקק מחמיר, מה שחשוב זה לנסות לפתור את הבעיה. כמו שהאלימות נובעת מסכסוכים, בחברה הערבית יש המון הרוגים כי יש סכסוכים, אז אפשר לדבר על נשק וכל הדברים האלה, בסדר, אבל המקור הוא הסכסוך, צריך לטפל בסכסוך. וכאן לגבי הפשיעה הכלכלית צריך לחשוב על השורשים שלה ולמה היא נוצרת. יש כאן נושא של אשראי וכיוצא בזה, אלה כיווני מחשבה מאוד יפים.

אבל מה שאותנו מטריד כחוקרים זה החשש מזליגה של הפעילות של משפחות הפשע או הפשיעה המאורגנת דווקא לאזורים הנורמטיביים, הפלסטיקה הזאת שנעשית בדיונים האלה, שיש אנשים עבריינים, שזה התפקיד שלהם והמקצוע שלהם ויש אנשים נורמטיביים, זו לפעמים חלוקה לא ריאלית, יש הרבה חיבור וזליגה. אני אתן לכם דוגמה, למשל כשאנשים מסוכסכים בחברה הערבית, ומישהו יורים עליו בבית, אז הוא יודע שאם יורים עליו הוא חייב להחזיר אחרת הוא בעצם מתיר את דמו, אז הוא פונה לקבלני ירי, לכנופיות האלה, משלם להם כדי שהם יירו על מישהו אחר. אז זה כמובן נובע מזה שהוא לא מרגיש הגנה, זה אדם נורמטיבי שהוא לא פושע, הוא לא עבריין, אבל הוא פשוט נקלע לסיפור הזה.

הנושא השני הוא שמשפחות הפשע האלה לא שוות כלום בלי החיילים כי בסוף מה שקובע את הכוח וההשתלטות להם זה הפעלה של אלימות והפעלה של אלימות היא מאוד מסוכנת, היא עולה המון ומסכנת המון את הארגון ולכן הראשים של משפחות הפשע לא ירוצו להפעיל את האלימות בעצמם, הם יגייסו מה שאנחנו קוראים להם החיילים או הקופים. כאן מגיעה הבעיה הגדולה, זה החיילים, זה הצעירים. הצעירים האלה רואים משפחות שמשתלטות ועושים מדינה בתוך מדינה ויש להם קרקעות ויש להם רכבים והם מושא להערצה, הם רואים כסף קל, למה שאני אלך ללמוד ולעבוד? אני אלך למשפחת הפשע, אני אתחבר אליהם, אני אהיה חייל שלהם יהיה לי כסף.

אם אני מסתכל על לטפל או למנוע, אז צריך לייבש אותם כלכלית, ותיכף אני אציע דרך לייבוש כלכלי, אבל הדרך היא גם לעבוד על קבוצות הסיכון שהם החיילים שלהם כי בלי החיילים הם לא יכולים לעבוד. לכן צריך לאתר את קבוצת הסיכון הזו ולנסות להסיט אותה, להוציא אותה מהמעגל שמשתלב באותן כנופיות פשע.

הארגונים כאן יתחילו להגיד, המשטרה תגיד שהיא עושה את שלה וזה יגיד שהוא עושה את שלו, פה אני חושב שחקיקה לא תעזור כל כך, יכול להיות שבהקשר מסוים אולי כן, אבל מה שיעזור כאן זה שילוב ידיים. אנחנו עשינו מאמץ לפני כחודש, חודש וחצי, חודשיים, באיזה האקתון, בתחרות גדולה, שניסינו למצוא פתרונות לפשיעה האלימה בחברה הערבית והמוטו הוא זיהוי של בעיה מורכבת מכל הצדדים שלה, לשלב את כולם, שלא יבוא השוטר ויגיד: אני עושה את התפקיד שלי, ולא יבוא הפרקליט ויגיד: אני עושה את התפקיד שלי, זה לא מספיק. מה שצריך לעשות זה שכל אחד ייצא מאזור הנוחות שלו, יבין את הבעיה על מורכבותה ויעשה דבר מה נוסף, דבר מה נוסף במשותף, כצוות אסטרטגי שיושב יחדיו, לומד את הבעיה ותוקף אותה כצוות מכל הרבדים.

אחד השחקנים במאמץ הזה זה הקהילה, בלי הקהילה זה לא יעבוד. כל המשפחות האלה לא יושבות באוויר, הן יושבות בתוך הקהילה, הן יושבות וניזונות מאיזה שהיא תמיכה בקהילה, מלגיטימציה בקהילה. עד שלא מקבלים את תמיכת הקהילה במאבק מולם זה חסר משמעות. יש אזורים שלמים שאתה נכנס אליהם ואומרים לך: זה שייך למשפחה הזו, הם הקובעים. לכן צריך כאן שיתוף פעולה מאוד הדוק עם הקהילה כדי להצליח במאמצים האלה. אלה המחשבות שרציתי לחלוק איתכם במאמץ.
היו"ר מנסור עבאס
תודה לך, פרופ' באדי חסייסי, אנחנו נשמח שהמשטרה תפנה גם אליך, גם לחוקרים אחרים, ותנסה לרתום גם את האקדמיה למאמץ הזה למיגור הפשיעה שבאה מארגוני פשיעה.
באדי חסייסי
אגב, היושב ראש, התחרות שסיפרתי לך, ההאקתון, שהשתתפו בה שישה יישובים ערביים, ראשי יישובים, היה שותף בכיר בה, זה הפרקליטות והמשטרה, זה עם ראש אג"ת, בברכת ראש אג"ת ומומי למברגר, המשנה. עשינו כאן משהו מוסדי ונראה שיש כיוונים לפתרונות, צריך פשוט ליישם אותם.
היו"ר מנסור עבאס
בידיים שלי יש פירוט של שלושה צוותים או ועדות שהיו אמורים לקום ולתפקד בנושא הזה, צוות להתוויית מדיניות בראשות היועץ המשפטי לממשלה, ועדה מתמדת בראשות ראש אגף החקירות והמודיעין, עוד צוות מודיעין משולב שהיה אמור לקום ולתפקד. מהפרטים הדלים, מהמידע הדל שאנחנו מקבלים הצוותים האלה לא מתפקדים, לא מיישמים את תכלית החוק שחוקק בנושא הזה. אבל זה תפקידנו בכנסת, לבקר ולפקח.

חבר הכנסת יואב סגלוביץ', היית שם במשטרה והיית בחזית המאבק נגד ארגוני הפשיעה והיום אתה נמצא בכנסת.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם)
לא, אבל דווקא בשל העובדה זאת אני בפרספקטיבה אחרת. אני רק אתן פה איזה שהוא משהו, כל מה שהזכרת, ועדה מתמדת, צוות היגוי, זה התחיל למעשה בתקופה שאני הייתי בשירות, זה דומה, אבל שונה ממה שפרופ' באדי חסייסי מדבר. כל המערכות האלה הן מערכות של מערכת האכיפה, רשות המסים, משטרה, פרקליטות, פרופ' חסייסי מדבר על ראייה יותר רחבה ופה אני אכנס לכובע הפוליטי.

אין אמירה, או לפחות אין ביצוע של אמירה, זה לא שראש הממשלה בא ואומר שהאלימות בחברה הערבית זו הבעיה שלי, זו הבעיה של המדינה, זו הבעיה של הממשלה. ברגע שזה יקרה אנשים כמו פרופ' באדי חסייסי, והוא כבר ישב בשולחנות יחד עם המשטרה והוא מכיר, הוא בעל מקצוע בתחום, יש דברים מוכחים מה נכון לעשות פה או במקומות אחרים בעולם, אבל זה לא סיפור של משטרה, פרקליטות, או רשות מסים. המשטרה, הפרקליטות או רשות המסים צריכים לטפל בארגוני הפשיעה, אבל בסכסוכים, באלימות, שזה הרבה יותר רחב, הראייה צריכה להיות רחבה, היא חייבת להיות ראייה ממשלתית עם הארגונים האזרחיים, עם ראשי הרשויות, עם מודלים מוכחים, גם פה וגם בעולם, ויש ממי ללמוד, לא צריך להמציא גלגל.

מה שאני רוצה לומר, בסוף, אחרי כל מה שאמרנו צריכה ממשלה להגיד, לא ועדה שאתה יושב בראשה היום, או לא אני שנמצא פה היום, ממשלה שאומרת רוצה אני תוכל לעשות שינוי. ייקח זמן, זה לא ביום אחד, לא ביומיים. במקרה כזה פרופ' באדי חסייסי וחבריו יהיו פיבוטים מרכזיים להגיד איך נכון לעשות שינוי לטווח ארוך. ואני, בכוחותיי הדלים, אעזור לך לעשות שינוי פה בדברים שאתה צריך.
היו"ר מנסור עבאס
כן, תודה, יואב. חבר הכנסת סעיד אלחרומי.
סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת)
תודה, כבוד היושב ראש. אני שמעתי בקשב רב את דבריו של הפרופסור. יש לגורמי הפשיעה ולקבוצות הפשיעה ולארגוני הפשיעה מעטפת כלכלית רחבה שהטיפול בה אפשרי, הטיפול במעטפת הכלכלית ובכסף הרב שמסתובב בשטח הוא אפשרי ואני מצטרף לחבריי שאמרו שלא צריך חקיקה. במסגרת החוק הקיים היום יש אפשרות לייבש את ארגוני הפשיעה האלה, אם זה החוקים הקשורים להלבנת הון וכל החקיקה שהייתה בשנים האחרונות לגבי הכסף השחור וכל זה. הרי לא ייתכן שאדם מתנייד ברכב יוקרה ויש לו בבית עוד שניים-שלושה רכבים וכאשר שואלים אותו על מי רשום הרכב הזה, הוא רשום על שם אמא שלו, אמא שלו מקבלת קצבת זקנה, אז זה אומר דרשני, זה אומר בפירוש שיש כאן פשיעה, יש כאן משהו לא בסדר והמדינה והמשטרה יכולה להיכנס בקבוצה הזאת.

מה גם שיש את עסקי הקש, הם משתלטים על בניינים, הם משתלטים על מוסדות ועסקים והעסקים האלה לא מרוויחים, הם רק מצג שווא להלבנת הון. כאן יכולה המשטרה להיכנס, כאן יכולים הגורמים שמתעסקים בעבירות כלכליות להיכנס, אבל מה שאנחנו רואים ואנחנו יודעים שזה לא לוקח את המשקל שלו בתוך התוכנית של המשרד לבטחון פנים, של המשטרה, כי יכול להיות גם משאבים תקציביים. אם תהיה יחידה מיוחדת שתקבל את כל הכלים, גם הכלים הטכנולוגיים, גם הכלים המשפטיים, לטפל דווקא בארגוני הפשיעה בחברה הערבית, אני חושב שיהיו לזה תוצאות טובות.
היו"ר מנסור עבאס
הם גם יכולים לעשות הון מהעיסוק הזה.
סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת)
לקחת את הכסף, פשוט מאוד, הכסף השחור.
היו"ר מנסור עבאס
החוק מאפשר להם לעשות חילוט לכספים של ארגוני פשיעה.
סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת)
נכון.
היו"ר מנסור עבאס
אבל בינתיים אנחנו לא מקבלים אף תשובה אחת על ארגון אחד שהם פירקו או אפילו הצהירו שהנה, יש לנו ארגון פשיעה מסוים מוגדר וכו'.

אנחנו נעבור לרשות המסים. שלמה אסתרוגו נמצא איתנו. כן, שלמה.
שלמה אסתרוגו
שלום. אני מנהל יחידת יהלום ברשות המסים, אנחנו יחידה שמטפלת עם משטרת ישראל בתופעות של פשיעה - - - הפשיעה בחברה הערבית, הדבר הראשון ש - - - אנחנו - - - צוות חשיבה לגבי - - - בחברה הערבית, משרד ראש הממשלה - - - עולה שם שיש חוסר אמון בחברה ערבית - - -
היו"ר מנסור עבאס
אנחנו לא שומעים אותך.
שלמה אסתרוגו
אנחנו חושבים כצוות איך אפשר להגביר את האמון של החברה הערבית במערכת הפיננסית, איך - - - מתוך אמונה שזה אחד הצעדים שיכול לצמצם את המזומן ולהקטין תופעות - - -

לנושא השני שדיברו בו, של החקירות שאנחנו מבצעים, דווקא אחוז החקירות שאנחנו מבצעים כרשות מסים חקירות פליליות כנגד מעורבים מהחברה הערבית זה אחוז גבוה יותר מהאחוז שלהם באוכלוסייה - - -
היו"ר מנסור עבאס
שלמה, אנחנו לא שומעים אותך.
שלמה אסתרוגו
- - - אחד מתוך מספר רב של עבירות שהן עבירות שעליהן דיבר ד"ר נוהאד, עבירות של רכוש, אלימות, סחיטה באיומים, סמים, דמי חסות, הלוואות בשוק האפור. אלה עבירות שלרשות המסים אין סמכות קודם כל לחקור, אנחנו תמיד נלווים עם משטרת ישראל או עם גופי אכיפה נוספים ואנחנו פעילים בכל המגזרים, גם במגזר הערבי. לגבי חשבונות פיקטיביים זו תופעה שאנחנו - - -
היו"ר מנסור עבאס
שנייה, שלמה, איך אתה מעריך את שיתוף הפעולה בין רשות המסים למשטרת ישראל בנושא הזה? לא שומעים.

טוב, עורכת הדין תמר רוטמן ממשרד המשפטים. כן, תמר. תציגי את עצמך.
תמר רוטמן
אני ממשרד המשפטים. ביקשתי להתייחס רק להערה של היושב ראש לגבי התפקוד של צוות העל והוועדה המתמדת והדוח שצורף לסדר היום שהוא דוח ישן של מבקר המדינה. בעצם מאז אותו דוח שצירפתם היועץ המשפטי לממשלה הורה על בדיקה וטיוב, בין היתר בגלל הדוח הזה, אבל באופן עקרוני, של העבודה של צוות העל בוועדה המתמדת. נעשתה חשיבה מאוד מסודרת, פעלו המשטרה ומשרד המשפטים ביחד ומאז הדוח הזה בעצם הקמנו צוות שנקרא צוות המכין לצוות העל, בראש הצוות יושבת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה משפט פלילי הגב' עמית מררי, בצוות חברים אנשים מאוד בכירים מכל רשויות האכיפה והצוות שעושה את העבודה נפגש פעמים רבות, לשאלתו של אדוני, ועושה את התיאום בין הוועדה המתמדת לצוות העל.

במסגרת הצוות הזה נעשתה עבודה יחד עם הוועדה המתמדת, נבנתה מפה מודיעינית על ידי כל גופי האכיפה יחד כדי לראות מה בעצם הסיכונים הגדולים ביותר במסגרת הפשיעה החמורה והמאורגנת ותוצריה. אחרי שנבנתה מפה מודיעינית הותוותה מדיניות על ידי צוות העל, ראשי מערכות האכיפה נפגשו, התוו את המדיניות לשנים הקרובות, נקבעו נושאי התעניינות שצריך לתעדף אותם על ידי כל גופי האכיפה ביחד באכיפה משולבת, בין נושאי ההתעניינות האלה כמובן נמצאים הרבה מהנושאים שהזכרתם כאן, פשיעה מאורגנת וכו'. גם ניתן מיקוד מיוחד לפשיעה במגזר הערבי, ומבחינת מדיניות שצוות העל התווה, גם לגבי המלחמה הזאת.

כל העבודה הזאת גם צוינה בדוח חדש של מבקר המדינה שפורסם במאי השנה, העבודה צוינה לחיוב ובאמת הדברים מתחילים לתפוס תאוצה ולהיעשות בצורה מסודרת.
היו"ר מנסור עבאס
יש לך נתונים סטטיסטיים על ארגוני פשיעה בחברה הערבית, כמה ארגונים הוגדרו כבר, באיזה שלב טיפול הם נמצאים. כמובן את כנראה עשית עבודת הכנה ונתת הרבה תשובות לשאלות שאנחנו מעלים מתוך הדוח הזה, כי אין ספק שזה מחדל שהצוותים האלה לא פועלים בצורה מתמדת ונותנים תפוקה, בסופו של דבר המבחן מבחינתנו הוא מבחן התוצאה. אם אין תוצאה אז אוקיי, יושבים ודנים וכותבים תוכניות, אבל לא משיגים את המטרה. יש לכם נתונים כמה ארגונים מוגדרים היום ארגוני פשיעה באופן כללי בישראל ובחברה הערבית בפרט?
תמר רוטמן
אני מתנצלת, אבל הנתונים האלה הם לא נתונים שבידיי, אני חושבת שהפנית את השאלה הזאת למשטרה וקיבלנו את התשובה של המשטרה מבחינת האפשרות לתת את הנתונים האלה במסגרת הזאת, אבל אני כן רוצה להדגיש, לאור הערתו של אדוני אחרי הדברים שלי, שאנחנו בתהליך של ייעול ושינוי ולכן אי אפשר לומר שהוועדות האלה לא נפגשות, הן נפגשות ונעשית עבודה רצינית כדי לטייב את העבודה. ברור שצריך לבדוק את מבחן התוצאה, אבל לא יראו את התוצאה מיידית, אחרי כל פגישה של הצוות מיד תהיה תוצאה בשטח, יש שאלה של איך מודדים את התוצאות האלה בשטח. התקווה היא שבאמת כתוצאה מהעבודה הזאת גם נראה תוצאות בשטח, אבל זה לא דבר שקורה מהיום למחר.
היו"ר מנסור עבאס
אוקיי, תמר, אבל דוח המבקר היה ב-2016, נראה לי, ומאז הייתם אמורים לעשות את התיקונים האלה והצוותים והוועדות האלה יפעלו, יש לנו ארבע שנים, בינתיים, אם נדבר רק על 2019, יש לנו שנת שיא. זאת אומרת שאפילו לשמור על רמת פשיעה מסוימת אנחנו לא מצליחים ולא מצליחים לבלום את העלייה. לכן המדד האמיתי הוא לא קיום ישיבות, אלא פעילות אמיתית שתביא תוצאות.
תמר רוטמן
אני מסכימה עם אדוני, אני רק רציתי להעיר לגבי העבודה. אתה צודק שעברו שנים, אבל רק רציתי להעיר שנעשתה עבודה לגבי איך הגופים האלה עובדים ביחד. נעשית עבודה, זה לוקח זמן, אבל יש תוצאות שגם, כמו שאמרתי, מבקר המדינה העיר עליהן לחיוב. יש תוצאות, התהליך הוא תהליך שמתחיל להתקדם ונעשה בצורה מסודרת.

לגבי התוצאות של האכיפה עצמה, כמובן אני במשרד המשפטים לא יכולה לתת לך את התשובות על האכיפה הספציפית של כל אחד מגופי האכיפה ולכן הם גם נמצאים פה כדי לתת את האינפוט שלהם, אבל ההערה שלי נגעה לכך שהעבודה מבחינת שלקחנו לתשומת ליבנו את ההערות לגבי דרך העבודה ודרך העבודה, עכשיו נעשתה עבודה כדי שזה ייעשה בצורה טובה יותר. אני מסכימה עם אדוני שצריך לראות גם תוצאות בשטח באכיפה ולא רק בדרך העבודה, אבל אני רציתי להעיר לגבי העניין הזה שכן נעשתה עבודה רבה. נקווה שגם נראה תוצאות בשטח, יחד עם הרבה עבודה אחרת שנעשית מבחינה ממשלתית כדי לטפל בתופעה הספציפית הזאת.
היו"ר מנסור עבאס
כולנו מקווים, תמר, כולנו מקווים. שאלה, יש לכם יעדים, למשל ל-2020?
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
נגמרה 2020, השאלה אם יש ל-2021, זו גם שאלה.
היו"ר מנסור עבאס
2020, 2019, 2021, יש לכם יעדים?, הגדרתם יעדים?
תמר רוטמן
שוב, אני כאן מדברת איתך בתור מי שמרכזת את הצוות המכין בצוות העל. צוות העל אכן התווה מדיניות לשנים הקרובות, בשנה שעברה הוא קבע בדיוק מה צריך לתעדף מבחינת אכיפה משולבת. היעדים האלה, התעדוף הזה, צריך אחרי זה להיכנס בתוך היעדים של כל גורם אכיפה בפני עצמו. אדוני יכול להפנות את השאלה לגורמי האכיפה שיכולים לציין את היעדים הספציפיים שהם גזרו מתוך המדיניות שהתווה צוות העל לתוך התוכניות שלהם והיעדים שהם קבעו לעצמם לשנה הבאה.
היו"ר מנסור עבאס
אוקיי, למשל, בוא נגיד, כמה כתבי אישום הוגשו על רקע חברות בארגוני פשיעה, או אירועי אכיפה שקשורים לארגוני פשיעה, יש לך נתונים?
תמר רוטמן
זו שאלה שצריך להפנות לפרקליטות.
היו"ר מנסור עבאס
אז אנחנו לא מקבלים תשובות.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
נכון.
היו"ר מנסור עבאס
חבר הכנסת אוסאמה סעדי.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
בוקר טוב, סבאח אל חיר לכבוד היושב, לחבריי חברי הכנסת. אני שמעתי כאן שהיא אומרת שאנחנו בתהליך, אבל אני לא יודע איך התהליך הזה מתקדם, כנראה שאנחנו מתקדמים לעבר אותו שיא שהיה בשנה שעברה, אדוני היושב ראש. בשנה שעברה הגענו ל-94 הרוגים בשנת 2019, אנחנו היום עומדים על 68. הקורבן האחרון, קורבן שהוא צעיר, מצליח, אחד מהצעירים המבטיחים בחברה הערבית, גאזי עבאס אמארה מכפר כנא. אני הייתי אתמול, ניחמתי את המשפחה, קורע לב. ואני לא רואה שאנחנו באמת – במיוחד אנחנו היום מתמקדים בארגוני הפשיעה ובאכיפה הכלכלית ובשוק האפור, שהכול ביחד זה המקור העיקרי לפשיעה בחברה הערבית. יש את האלימות, כמו שקרה בכפר כנא ובעוד יישובים, אבל עיקר הבעיה זה באמת הפשיעה המאורגנת וכל העבירות הכלכליות מסביב.

אני ואתה, כבוד היושב ראש, נפגשנו כמה פעמים עם היועץ המשפטי לממשלה, עם הפרקליטות, עם הצוותים שם, ואני יודע שיש היום אכיפה כלכלית ואכיפה אזרחית ואכיפה פלילית. זה טוב, על הנייר באמת הכול בסדר, יש תוכניות ויש זה זה, אבל אם אנחנו מדברים על ארגוני פשיעה והשאלות שלך ושל חברי הוועדה גם הן ממוקדות, אבל אין תשובות כי אין תשובות.
היו"ר מנסור עבאס
אין תשובות.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
כי אין נתונים. כל הזמן הרי ידוע, ועכשיו לך למשטרה ויש לה מפה ויש לה תרשימים על ארגוני הפשיעה ואיפה בצפון ואיפה במרכז ואיפה בדרום, ויש להם אפילו שמות של הארגונים האלה, אבל תכלס אין ריסוק של הארגונים האלה. ואנחנו יודעים, ובזה אני רוצה לסיים, המשטרה יודעת לעבוד, כשהיא מקבלת החלטה היא לא צריכה לא אותנו ולא את מנהיגי הציבור הערבי על מנת להילחם בארגוני פשיעה, והדוגמה והמודל שריסקו ארגוני פשיעה בתל אביב ובנתניה ובנהריה, ריסקו אותם כי קיבלו החלטה אסטרטגית לרסק. ריסקו את זה שם, העבירו את זה לחברה הערבית, זה מה שקרה.
היו"ר מנסור עבאס
אוקיי. תודה, חבר הכנסת אוסאמה סעדי. מטאנס, חבר הכנסת אנטאנס שחאדה ואחר כך אנחנו חוזרים לפרקליטות.
אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת)
כן, מעניין, רק בתחום הפשיעה המשטרה או המדינה מבקשת את התערבות המנהיגים או ההנהגה הערבית.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
עזרה.
אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת)
כן, עזרה. מה שחסר, עוד פעם אנחנו חוזרים על זה כל הזמן, זה החלטה פוליטית של הממשלה, החלטה אמיתית, כנה, להתמודד עם ארגוני הפשע והאלימות בחברה הערבית. ארגוני הפשע זה תפקידה העיקרי של המשטרה, טיפול באלימות זה רחב יותר, זה נוגע לכלכלה, זה נוגע לחינוך, לתרבות, לספורט, תשתיות, רשויות מקומיות וגם, כאן נכנס תפקידה של החברה עצמה, אבל אלימות זה תוצר של הדרה פוליטית וחברתית. בכל העולם היא מוגדרת ככה, במיוחד בקרב קבוצות מיעוט, ורק אם יגדירו את הבעיה בצורה נכונה אפשר לטפל באמצעים הנכונים. תודה רבה, אדוני.
היו"ר מנסור עבאס
תודה. שרון פרידמן, פרקליטות המדינה. תציג את עצמך, בבקשה.
שרון פרידמן
שמי שרון פרידמן, אני ראש תחום אכיפה כלכלית בפרקליטות המדינה. אני רציתי להתחבר לדברים של יושב ראש הוועדה המכובד, חבר הכנסת עבאס. אתה שואל שאלות ושומע הרבה על תהליכים, על פגישות, על תוכניות עבודה, על מפות שנתלות בחדרים ועל יעדים וכו', אבל אתה אומר: מבחינתי המבחן הוא מבחן התוצאה וכשאני מסתכל על התוצאה אני לא רואה תוצאות. אני מתחבר מאוד לדברים.

אני חושב שבמובן מסוים אני מקווה שאני אוכל להיות איש בשורה בעניין הזה. אני רוצה להניח, נניח שלא יהיו תיקוני חקיקה, אני חושב שכן צריכים להיות ואני אגיד כמה מילים על זה, ופה אולי נצטרך את עזרתכם, חברי הכנסת, אבל נניח שלא יהיו, יש מה לעשות בפן הכלכלי. אני אישית מאמין שהדרך להילחם בתופעות האלה של סחיטה, איומים וכיוצא בזה זה דרך הכיס, דרך האכיפה הכלכלית, שהיא מאוד מורכבת וקשה, זה לא יום אחד באה המשטרה, תופסת נכסים ונגמר הסיפור, אלה הליכים מאוד מורכבים בבית משפט, אבל יש מה לעשות ואתם צודקים שצריך לקבל החלטה בעניין.

בהליכים שאני מעורב בהם, שקשורים לוועדה המתמדת. הערה, מטבע הדברים אני לא אוכל להיכנס לפרטים כי זה רק יפגע במהלך, אז אני אשאר ברמה הכוללנית, ברשותכם, ואני אשתדל לענות לשאלות שתציגו לי אחר כך עד כמה שאני יכול מבלי להיכנס לפרטים שיפגעו בהמשך. התקבלה החלטה, ואני יכול להגיד לכם שבחמישה החודשים האחרונים נעשית עבודה מאוד אינטנסיבית לגבי ארגוני פשיעה במגזר הערבי, באחת המסגרות של תת הוועדות של הוועדה המתמדת, במובן של יעדים ספציפיים, ולצורך כך, כדי להגיע למה שחבר הכנסת אמר, לתוצאות, אלה לא תוצאות שרואים מהיום למחר. כשיש שוד אז רואים את התוצאה המיידית במובן זה שהמשטרה באה וחוקרת וכו', בנושא של אכיפה כלכלית זו אסיפת מודיעין מאוד סיזיפית וארוכה, של חודשים ארוכים, אבל היא מביאה לתוצאות ברוכות בסופו של יום.

אני יכול להגיד, מבלי להיכנס לפרטים, שכמובן אי אפשר להתעסק בכל ארגוני הפשיעה במגזר הערבי בו זמנית, יש קפסיטי מוגבל גם למשטרה ולפרקליטות, במיוחד בתחום הכלכלי ששם צריכים אנשי מקצוע, גם במשטרה, גם ברשות המסים וגם, לא במיוחד, אבל גם בפרקליטות, שמתמקצעים בתחום של אכיפה כלכלית. זה מקצוע אחר מאשר דיני העונשין הרגילים. הקצו לכך אנשים ספציפיים עם מטרות ספציפיות ומודיעין נאסף. אני יכול להיות איש בשורה רק במובן הזה שזה ייקח זמן, אבל אני מניח שאם הוועדה הזו תתכנס בעוד שנה אתם תראו שינוי משמעותי. זה לוקח זמן.

לגבי אסיפת המודיעין, היא גם במישור הכלכלי וגם במישור הרגיל. אני לא בונה על הרבה אנשים שיבואו ויעידו: נסחטתי, מחשש שהם פוחדים, והפחד שלהם הוא מובן. אם הם יבואו זה רק יעזור מאוד מאוד בתהליך, אבל גם אם לא יהיו כאלה, כשמדברים על אכיפה כלכלית, היא יצירתית, היא מחוץ לקופסה והיא באה בשיטת אל קפונה, זאת אומרת אם אנחנו לא מצליחים לתקוף את זה בענישה הפלילית הקלאסית אז נבוא באמצעים כלכליים שאני מטבע הדברים לא ארחיב עליהם פה.

נשאל מקודם על ידי חבר הכנסת, אני לא זוכר, סליחה, את שמו, האם יש כוונה לעבוד ביחד ובצוותים, אני יכול להגיד לכם שבצוותים שאני משתתף בתור ראש תחום אכיפה כלכלית בפרקליטות לגבי היעד הספציפי הזה, שזה ארגוני פשיעה בחברה הערבית, יושבים ביחד רשות המסים, המשטרה, הפרקליטות, רשות לאיסור הלבנת הון וגורמים נוספים מאוד מאוד באדיקות, כל ההחלטות מתקבלות במשותף, כאשר כמובן בשלב הזה המשטרה מובילה את הדיונים, אבל זה בשיתוף פעולה שאני לא זוכר אדיקות כזאת. התופעה החמורה הזאת ידועה אמנם מספר שנים, אבל אני יכול להגיד לכם שבחמישה החודשים האחרונים שאני מעורב בזה אני רואה קפיצת כיתה משמעותית. לא תראו את התוצאות מחר, כמו שאמרתי, אבל אני בטוח שאתם תראו את התוצאות תוך שנה. זה לעניין הזה. צריכים להקצות לזה, כמו שאמרתי, כוחות מיוחדים שמתמקצעים בתחום הכלכלי.

לגבי תיקוני חקיקה, גם אם לא יהיו תיקוני חקיקה, התהליך הזה ימשיך, אבל תיקוני חקיקה שיכולים מאוד לסייע, אני חושב, זה נניח שכבר יש תיק, שהצלחנו להרים תיק, ויש תיקים כאלה של סחיטה, אני מדבר עכשיו לא על העבירות הכלכליות, שם אני לא חושב שבינתיים נדרשים תיקוני חקיקה משמעותיים, יש לנו את הכלים, אבל אני מדבר על רמת הענישה. הפרקליטות היא לא גוף שקובע את רמת הענישה, היא יכולה לבקש והיא יכולה לערער והיא עושה את זה, דווקא בתיקים של המגזר הערבי, אולי תמר תרחיב על זה יותר, אבל אנחנו כמובן כפופים ומכבדים את ההחלטות של בית המשפט העליון. גוף שיכול לקבוע עונשי מינימום או לדרוש עונשי מינימום לתופעות של סחיטה, גם כשכבר יש הרשעה וכשהוא רואה הרשעה של שנה או שנה וחצי ואם הוא חושב שזה לא מספיק, הענישה הזאת, והיא לא מספיק מרתיעה, אתם זה הכנסת, אני לא ראיתי פעולה של הכנסת בתחום הזה שיכולה לחוקק חוקים ואני חושב שאין פה הבדלים בין קואליציה לאופוזיציה, אנחנו מדברים על ארגוני פשיעה, אני חושב שפה כולם יכולים להיות מאוחדים. אם אתם חושבים שהענישה היא לא מספקת זה בתחום שלכם, בתחום שלנו אנחנו פועלים אינטנסיבית ואני מניח שתראו תוצאות.
היו"ר מנסור עבאס
שרון, שני דברים. קודם כל אנחנו מבקשים כן לקבל ממך מסמך שבו תפרט את ההמלצות שלך בנושא של חקיקה או תיקוני חקיקה.
שרון פרידמן
בסדר גמור.
היו"ר מנסור עבאס
אנחנו נשמח על זה, נעיין בזה ואולי ננסה לקדם את זה דרך הוועדה או בדרכים אחרות במשכן הכנסת. זה דבר אחד.

דבר שני, האם אתם חושבים לפתוח מין מסלולים כאלה שבהם אנשים יכולים לפנות לרשויות השונות, המשטרה, רשות המסים, ולתת לכם מידע בלי לסכן אותם מול ארגוני פשיעה, עד שנוכל להרתיע את ארגוני הפשיעה, אבל בינתיים אני חושב שאתם צריכים לתת מין הגנת עדים, לתת מסלולי העברת מידע שבהם לא נחשוף את הזהות של האנשים. למשל אני איש עסקים, יש לי שטח עבודה, אנחנו נכנסים לשם, אנחנו רואים שלט מסוים, 'המקום הזה מוגן על ידי חברת השמירה' כך וכך, ואתה לא רואה אף שומר שם, אתה לא רואה – מה המשמעות? המשמעות שהאיש הזה שבא ותלה את השלט הזה מקבל לפחות על שומר במרכאות אחד 5,000 שקל או אפילו יותר אם זה מעבר לשומר אחד, שלא נמצא, לא קיים, רק קיים שלט. זה אומר דרשני, זה מקרה מאוד פשוט של סחיטה דרך במרכאות חברות שמירה. ועוד נושאים אחרים שקשורים לעיסוק שלך בנושא של אכיפה כלכלית.

כל עוד אנחנו לא נותנים הגנה לעדים, לא ברמה הפלילית ולא ברמה הכלכלית, אנחנו לא יכולים להביא למידע יעיל שיכול לשמש אותנו במלחמה הזאת. האם יש מסלולים? אתם חושבים על מנגנון מסוים שבו אתם יכולים גם לקבל את המידע הזה ולתת הגנה לאנשים בלי לחשוף אותם, לחשוף את זהותם?
שרון פרידמן
ראשית אני מסכים לגמרי עם דבריך. ולגבי המסלול, המסלול שדיברת על לתת מידע, אני אגיד על זה כמה מילים למרות אני מהפרקליטות, אנחנו לא אלה שמקבלים את המידע, זה בתחום של המשטרה ואם הם רוצים הם יוכלו להרחיב, כמובן שאני לא ארחיב יותר מדי.
היו"ר מנסור עבאס
כן, אבל אתם יושבים בוועדה משותפת.
שרון פרידמן
ברור שהמשטרה פועלת בכל תחום ויש לה מקורות מודיעיניים וכמובן, מבלי לפרט יותר מדי על כל התהליך, אדם שרוצה ואומר למשטרה שהוא רוצה להיות מקור מודיעיני מבלי שהוא ייחשף למשטרה יש את הדרכים שלה להפיק ממנו את המידע מבלי שהוא ייחשף. מה שדיברת, על הצורך בהגנה של עדים, מדובר על עדים שלא נשארים מאחורה, אלא הם באים וממש מעידים בבית המשפט. פה זה כבר הרבה יותר מסובך וצריך ממש תוכנית של הגנת עדים. אני יודע שגם על זה עובדים, זה לא אני עושה את זה, אבל מהשולחנות שאני הייתי בהם בפירוש העניין הזה נידון על ידי המשטרה.

מה שאני יכול להגיד, האכיפה הכלכלית, כמובן שחשוב מאוד אם יהיו עדים שיוכלו לאתר נכסים ששייכים לחשודים, כי אני מסכים לגמרי עם כל מה שנאמר פה לגבי ייבוש הביצה הכלכלית. ארגוני הפשיעה צריכים חיילים והם צריכים הרבה כסף כי ארגון פשיעה זה פשוט חברה לכל דבר ועניין ואם לחברה הזאת אין חשבון בנק, במרכאות, שיכול להזין ולתדלק את החברה אז החברה הזו תקרוס. אני מאוד מאמין בזה, ראיתי את זה קורה. למשל יש תיקים כאלה כבר בטובא זנגריה בצפון, גנגינה במרכז ואבו מור בדרום שחיסלנו ארגון, דווקא מהמגזר הבדואי רק על ידי הפשיעה הכלכלית.

אני מאוד מאמין בזה, אבל לגבי השאלה שלך הספציפית, יש כאלה ערוצים. אולי באמצעות תיווך שלכם ועזרה של חברי הכנסת הערבים שיוכלו לבנות את האמון בין הציבור הערבי שסובל כל כך מהתופעות שתיארת לבין המשטרה וניסיון של המשטרה לגייס מקורות מודיעיניים. אני בטוח שזה אפשרי, גם מבחינתי בעיקר בתחום הכלכלי, איפה נמצא הרכוש שלהם, גם אם זה רשום על שם זרים וכיוצא בזה. יש הרבה מה לעשות בתחום הכלכלי גם אם לא יהיו עדים רבים לתופעות הסחיטה עצמן, שגם זה יהיה מבורך, אבל הפשיעה הכלכלית תבנה גם ערוצים חלופיים. כמו שאמרתי, זה לוקח זמן, אבל אנחנו על זה.
היו"ר מנסור עבאס
אוקיי. אנחנו גם דורשים ונשמח לקבל מסמך המלצות ממך לנושא של תיקוני חקיקה, בכלל מה אפשר לעשות בנושא הזה.
שרון פרידמן
ברצון.
היו"ר מנסור עבאס
אוקיי. אלי טובול, סגן מנהל בכיר לרשות שוק ההון. תציג את עצמך ותוכל להתייחס.
אלי טובול
מאה אחוז. בוקר טוב. שמי אלי טובול ואני מנהל את חטיבת שירותים פיננסיים ברשות שוק ההון, אני סגן בכיר לממונה, ד"ר ברקת. מה שאני רוצה להתייחס אליו זה ממש בכלליות על כמה נקודות. אני אתן טיפה רקע לפעילות שלנו, מה מבחינתנו האתגרים המשמעותיים שעל הפרק, מה אנחנו עושים ביום יום הנוכחי ומה אנחנו מתכוונים וצריכים לעשות וכמובן מה האתגרים בכלל וגם, אגב, האתגרים הספציפיים של המגזר הערבי.

אז אני אפתח ממש בקצרה, אזכיר פה לכולם שבוודאי מכירים את החקיקה, חקיקת חוק שירותים פיננסיים מוסדרים שחוקק ב-2016, נכנס לתוקף קצת יותר מאוחר, שלמעשה לקח את כל המסגרת הזו של נותני שירותי מטבע בעבר, אותם גופים שעסקו בהמרות, מתן שירותי מטבע, העברות כספים, אשראי במקרים מסוימים, והפך את המשטר ממשטר רישומי למשטר של רישוי. הדבר הזה הוא מסננת ושינוי דרמטי. כמובן יש עוד הרבה מאוד דברים שנכנסו בחקיקה הזאת, אבל השינוי הזה הוא השינוי הדרמטי ביותר בהקשר של מה שאנחנו מתעסקים בו כרגע משום שהוא הפך את העוסקים בתחום לכאלה שנבחנים ברמה הרבה הרבה יותר קפדנית בכל מיני היבטים, ואני אפרט טיפה, ברשותכם, כי זה יתקשר קצת לדברים שנאמרו קודם לכן.

בראש ובראשונה אנחנו בוחנים את הגופים ששולטים, האנשים ששולטים בעסקים האלה, את נושאי המשרה בהם, את המחזיקים, אנחנו בוחנים אותם בהיבטים של יושר ויושרה, כולל מידעים מגורמי האכיפה, כמובן רישומים פליליים, קונדקט עסקי וכו'. מעבר לכך בנוהל רישוי מאוד מאוד מפורט אנחנו בוחנים היבטים אחרים שקשורים לפעילות, נוהלי הלבנת הון, נוהלי שירות לקוחות, סיכונים, סייבר במידה שזה רלוונטי ועוד המון דברים אחרים שאנחנו בוחנים, אבל המשמעות בסופו של דבר מבחינתנו היא שאם קודם לכן כמעט כל אחד יכול היה לעסוק בתחום הזה היום המסננת היא הרבה הרבה יותר צפופה ולא כל אחד יכול לעשות את זה.
היו"ר מנסור עבאס
כמה גופים קיבלו רישיונות בהתאם לחוק החדש? ומה קורה עם הגופים שהיו רשומים אך טרם קיבלו רישיונות?
אלי טובול
אני אתייחס זה נוגע במה על הפרק מבחינתנו ומה האתגרים. אני רוצה רק להגיד, מלפני כשנתיים עומדים לפתחנו מעל 2,000 בקשות רישוי, זו מסה אדירה, זה אתגר מטורף. מעל 2,000 בקשות רישוי, רובם ככולם פעלו לפני החוק ופועלים במסגרת כזו או אחרת של המשך עיסוק והגישו בקשה לקבלת רישיון והבקשות האלה נבחנות. זאת אומרת יש לנו באתגרים שלנו מלאי לטיפול של בקשות, כאמור סדר גודל של 2,000 בקשות רישוי. רק לסבר את האוזן לגבי מה שאמרתי, זה אומר לפחות 4,000 ישויות לבדיקה, כי לכל מבקש רישוי יש הרבה יותר מאדם אחד שפועל פה ויש, כמו שאמרתי, שולטים, נושאי משרה, מנהלים וכו'. לכן המשימה היא הרבה יותר רחבה רק מהמספר הזה של 2,000.

לשאלתך, מהצבר הזה של 2,000, ואני תיכף אתייחס לאתגרים שלנו פה, אנחנו כבר למעשה סירבנו או דחינו מעילות שונות לא מעט מבקשי רישיון. העילות המרכזיות שבגללן אנחנו דוחים בקשות רישוי הן עילות שנוגעות לאותם היבטים של יושר ויושרה, בעיקר היבטים פליליים, עיסוק בהלבנת הון, חיבור לגורמי פשיעה וכו'. רק כדי שתקבלו את המספרים, בדקתי את זה לקראת הדיון, אנחנו מדברים על קרוב ל-300 בקשות שכבר נדחו, זה 300 עסקים שכבר הוצאנו אותם מהשוק. כמובן שזה מייצר לנו עבודה נוספת, בעתירות רבות, עשרות רבות של עתירות והליכים משפטיים שאנחנו עוסקים פה בשיתוף פעולה עם הפרקליטות, עבודה מאוד מאוד סיזיפית, מאוד מאוד עתירת משאבים. אבל זה מספר אדיר, שתבינו, 300 עסקים כבר יצאו מתוך השוק הזה, גורמים שאנחנו סימנו אותם כגורמים שלא ראוי שיפעלו בשוק הזה.

מעבר לזה שאלת גם לגבי כמה ניתנו רישיונות. המספר הזה הוא בערך 500-450 רישיונות שניתנו, אבל עדיין יש לנו מלאי גדול מאוד לטיפול. פה אני נכנס קצת כן לאתגרים שעומדים בפנינו, אנחנו פועלים תחת חסר אדיר במשאבים, גם בהיבטים של ההון האנושי שלנו.
היו"ר מנסור עבאס
כמה למשל? כמה חסר לכם כוח אדם?
אלי טובול
משמעותית. באמת, זה חשוב מאוד לדיון הזה כי הנושא הזה הוצף מול הרבה גורמים אחרים רלוונטיים, אבל זה חשוב כדי להבין את המשמעויות. בתחשיב הכי פשוט, הכי שמרני, אנחנו מדברים, ושוב אני מזכיר לכם שיש לנו שוק לפקח עליו של מעל 2,000 גופים, התחשיב הכי שמרני מדבר על כ-100 עובדים שצריכים לעסוק בתחום הזה, עובדים, מנהלים, כמובן אנשי מקצוע, מערכות מידע, משפטים וכו'.
היו"ר מנסור עבאס
כמה עומדים לרשותכם היום?
אלי טובול
כרגע היום אנחנו עומדים על סדר גודל של 24-23 עובדים.
היו"ר מנסור עבאס
אז אם אנחנו מדברים על תפוקה מלאה של ה-23-24 אנחנו מדברים על תפוקה של פחות מ-25% ממה שצריך בנושא הזה.
אלי טובול
חד משמעית. אלה המספרים. אנחנו כמובן פועלים בערוצים נוספים כדי לקבל את הנדרש בהקשר הזה, ממנפים כמה שניתן שיתופי פעולה כדי לקבל את המידע שנדרש לנו כי חלק מהסמכויות לא נמצאות בידינו כמובן, אבל זו המשמעות, זאת אומרת אנחנו פועלים פה בחסר אדיר ואנחנו צריכים לקבל החלטות מאוד מאוד מורכבות, בוודאי כשמדובר בלהוציא גורמים מסוימים מהשוק. ואני מזכיר, אמר אחד הקודמים, אני מתנצל שאני לא זוכר את שמו, הוא דיבר על תופעת הקופים בהקשר של האלימות, מי שחושב שהתופעה הזאת קיימת רק בהיבטי אלימות אז הוא טועה, היא קיימת גם בהיבטים של הפעילות הכלכלית, בוודאי באלה שבאים לפתחנו, לא תמיד העסקים שמגישים בקשות לרישיון, מי שעומד בפנינו בחזית הוא באמת זה ששולט ומכווין את פעילות העסק וקובע מה שקורה שם.

ופה היכולות שלנו הן כמובן מוגבלות, אנחנו גוף אזרחי, מנהלי, עם סמכויות מתאימות. אנחנו נמצאים בשיתוף פעולה, מעולה מבחינתנו, עד כמה שניתן מול משטרת ישראל וגורמי אכיפה נוספים, אבל לא תמיד זה מספיק. אני חייב לומר בצורה מפורשת פה, לא תמיד שיתוף הפעולה הזה והמידע שאנחנו מקבלים הוא מספיק ולפעמים אנחנו נותרים עם סיטואציות שלא נוחה דעתנו, אבל אין לנו משפטית מה לעשות עם הדבר הזה.
היו"ר מנסור עבאס
אלי, עוד שאלה. מתן רישיונות ושלילת רישיונות זה כלי פיקוח ובקרה אחד, אתם מפקחים על השוטף של הגופים המורשים או מי שמקבל רישיון זהו?
אלי טובול
אז בוודאי. אדוני היושב ראש, אני לא סתם פתחתי ואמרתי מה המשימה שעומדת לפתחנו ומה המשאבים, משום שכחלק מהפעילות שלנו אנחנו חייבים, חוץ מהיבטי הרישוי, כמובן להתעסק גם בהסדרה שוטפת, לקבוע את החוקים ואת הכללים שבהם יעמדו הפועלים בשוק הזה. פעולה לא פשוטה, מאוד מורכבת, ואני מזכיר, אנחנו למעשה רגולטור חדש, חוק חדש, ואנחנו מייצרים הרבה מאוד מהדברים מאפס. אז גם פה זה היבט מאוד מאוד משמעותי שאנחנו צריכים להידרש אליו, וכרגע היות שרוב המשאבים שלנו מוקצים לרישוי ולמיפוי השוק ולעשות את הסדר הראשוני המשאבים שמוקצים להסדרה כרגע הם לא מספיק גדולים.

בצורה דומה אפשר לומר גם על היבטי פיקוח וביקורות, למרות שפה אני מזכיר שאנחנו לא גוף עם סמכויות פיקוח פליליות, אלא גוף מנהלי לחלוטין, הביקורות שלנו הן צרכניות פיננסיות, אבל גם פה, שוב, אנחנו נמצאים בחסר, כי אם אנחנו נמצאים עם מצבת כוח אדם ומשאבים נלווים שלא מספיקים למשימה הבסיסית של לעשות את הסדר של מי פועל בשוק הזה אז אנחנו לא מגיעים אפילו לאזורים של לעשות את הפעולות הנוספות של הסדרה, פיקוח וביקורת.
היו"ר מנסור עבאס
אני מתפלא, אין לאנשים במשרד האוצר את ההבנה הבסיסית שהפיקוח הזה גם בסופו של דבר פוגע בכלכלה ובהכנסות של המדינה?
אלי טובול
אני מדבר בשמי ובשם הרשות, אני לא רוצה לדבר בשם אחרים, אנחנו מציפים את הדרישות ואת הצרכים האלה בצורה מפורשת לגורמים רחבים. יש הבנה, כנראה שיש גם אילוצים, אבל שוב, מה שלא לפתחי ופרשנות מה עובר בראשם של אחרים אני מעדיף לא לעשות.
היו"ר מנסור עבאס
אוקיי, אני לא מביא אותך לביקורת על קברניטי המשרד. בסדר. תודה, אלי, תודה לך. רועי פריברג, בנק ישראל, נמצא איתנו?
רועי פריברג
שלום, בוקר טוב.
היו"ר מנסור עבאס
שלום לך, רועי.
רועי פריברג
אני רועי, אני יועץ של המשנה לנגיד, עוסק בנושאים של הכלה פיננסית, אני אגע בזה תיכף. אני לא אחזור על כל הנושאים שגם נאמרו, שמעתי וגם קראתי בעיון את הסקירה של נעם, מהמחקר של הכנסת, גם שמענו את הסיכונים שגלומים בפעילות הפיננסית מול עסקים שונים בחברה הערבית, אבל אני רוצה לגעת אולי במה צריך לעשות.

אז קודם בנק ישראל, כיועץ כלכלי לממשלה, כמפקח ומסדיר של המערכת הבנקאית, של מערכות התשלומים, המטבע, מערכת שיתוף נתוני האשראי, אז אנחנו רואים חשיבות גדולה בעבודה של הוועדה ואין ספק שההצלחה בטיפול במיגור הפשיעה תפחית את הסיכונים הסיסטמיים בפעילות ותאיץ את ההליך של הנגשת כל השירותים הפיננסיים בחברה הערבית. אבל אנחנו חושבים שזה גם לא מספיק, יש חסמים נוספים שמונעים מתן שירותים פיננסיים, חלקם תרבותיים, למשל הנושא של שימוש במזומן, חלקם היבטים של אוריינות פיננסית והכרה של השירותים או התנאים לקבלת השירותים, חלקם תשתיתיים, לדוגמה בתחום המשכנתאות אנחנו יודעים שיש בעיות שורש שקשורות בקשיים ברישום של הנכסים וההעמדה שלהם כבטוחה, דבר שמשפיע על הסיכון והיצע האשראי.

לגבי האינדיקטורים שפורסמו במסמך, אז יש לנו הערות מתודולוגיות לגבי אופן חישוב המדדים ונשמח לשבת עם החוקרים ולשוחח איתם על זה, די ברור שיש הטיה שנובעת מהמסד של הנתונים, לא מהמחקר עצמו, כי הם מבוססים על אגרגציה לפי מיקום של הסניפים ולא לפי מושבו הגיאוגרפי של הפרט. זה בא לידי ביטוי, לדוגמה, שאנחנו יודעים שבתל אביב מרבית העסקים הגדולים שלוקחים אשראי לוקחים את זה בסניפים מרכזיים לדוגמה בתל אביב ולכן יש ריכוז של אשראי במרכז או בתל אביב, גם שווי הנכסים שכנגדם לוקחים לדוגמה משכנתאות הוא גבוה יותר במרכז. אבל סך הכול הניתוח מצייר תמונה כוללת שלדעתנו היא נכונה ורמת השימוש של המגזר הערבי במערכת הפיננסית בכלל ובנטילת אשראי בפרט היא נמוכה ביחס למגזר היהודי.

על פי הסקרים שאנחנו עורכים גם היקף השימוש במזומן למטרות הפיננסיות השונות הוא גבוה בצורה משמעותית ופה אנחנו רואים גם קשיים ואתגרים בחקיקה, לדוגמה חוק צמצום השימוש במזומן שמגביל את היכולת לבצע את השימוש במזומן לפי ההיקפים שנקבעו בחוק.

עד כאן הפתיח, אני רוצה לדבר או לשים זרקור מה כן וצריך לעשות. אנחנו בבנק ישראל פועלים בנושא מזה מספר שנים ואנחנו ממשיכים גם לחשוב על תוכניות ומחקר וגם אנחנו מדגישים שיש צורך בגיבוש צעדי מדיניות ספציפית להעלאת רמת ההכלה הפיננסית של החברה הערבית, ויש גם קבוצות נוספות בחברה הישראלית.
היו"ר מנסור עבאס
רועי, יש לכם מדיניות בנושא הזה? יש לכם המלצות מוגדרות מה אתם דורשים מהבנקים? כי זה פוגע בחברה הערבית פעמיים, גם כלכלית ולא מאפשר לחברה הזאת להתפתח, אנחנו כולנו משוכנעים שהיום לבנקים ולהלוואות שנותנים הבנקים יש תפקיד חשוב בפיתוח הכלכלי עצמו, אבל מצד שני אנחנו נמצאים במשבר, גם חברתי וגם בריאותי, ותפקוד הבנקים במקרה הזה הוא קריטי לשמירה על חיי אדם.
רועי פריברג
אני אגע בזה. אז קודם כל מה שרציתי להגיד זה שיש את המושג הזה שנקרא הכלה פיננסית, באנגלית זה נקרא financial inclusion, המשמעות של המונח הזה זה בעצם גישה של יחידים ועסקים לשירותים פיננסיים שימושיים שתואמים את הצרכים של הלקוחות בעלויות סבירות, ובכלל זאת אני מדבר על תשלומים, על אשראי, על ביטוח, על חיסכון, על השקעות. אנחנו יודעים שלהכלה הפיננסית יש השפעה ישירה על צמיחה כלכלית ארוכת טווח, על צמצום ההון השחור, על צמצום העוני וגם כפועל יוצא על הסביבה המקרו הכלכלית.

אנחנו למעשה מדברים, אנחנו חושבים שנכון, והצפנו את זה במסגרת צוותים שונים, גם מול הרגולטורים, משרד ראש הממשלה, משרד האוצר והכול, שיש לגבש תוכנית ממוקדת, תוכנית אסטרטגית לאומית לנושא של הכלה פיננסית לאוכלוסיות השונות. יש מספר אוכלוסיות בישראל שנדרש לגביהם לייצר צעדי מדיניות ספציפיים ולפעול בשיתוף פעולה כל הרשויות ביחד כדי למצוא פתרונות, לחשוב מחוץ לקופסה ולגבש לוחות זמנים לצעדים.
היו"ר מנסור עבאס
איפה זה עומד?
רועי פריברג
לתת תמריצים, גם בצד של ההיצע, הגופים הפיננסיים, המערכת הפיננסית, גם לתת תמריצים בצד של הביקוש, של הלקוחות עצמם, גם להסיר חסמים, גם לנצל את היתרונות שיש בטכנולוגיה, תיכף אני אגע בזה ואם צריך תקציב ליישום אז גם לגבש תקציב ולהשקיע בזה כספים.

אני רוצה לתת דוגמה, דוגמה הכי פשוטה, לנושא של הכלה פיננסית. תחשבו על כולנו או מרביתנו, איך אנחנו מקבלים את המשכורת. המשכורת שמגיעה לחשבון הבנק אז באופן ודאי הדבר הזה קודם כל מאפשר לשפר את דירוג האשראי של הלקוח ובעצם להוות גם מקור החזר לאשראי. מהמשכורת אנחנו יודעים שגם מנוכים מסים, גם משולמים תנאים סוציאליים, מהחשבון שאליו נכנסת המשכורת גם ניתן להנפיק כרטיס חיוב, או אמצעי תשלום מתקדם, שזה תחליף למזומן, ולבסוף גם את הכספים שנצברים בחשבון אפשר לייעד לחיסכון או להשקעה כזאת או אחרת. אז זה מבחינתנו הדוגמה הכי פשוטה לתהליכים שצריכים לקרות, לבדוק, לבנות אותם מול הלקוחות, מול הציבור הצרכני, מול העסקים וככה לשפר את השירותים.

דיברת על הקורונה, אני רוצה לדבר מה בנק ישראל והפיקוח על הבנקים וחטיבות נוספות עשו בתקופה. אנחנו כמובן לא מבדילים בין האוכלוסיות וכל הצעדים המטרה שלהם לכלל הציבור. אז רק כדי לסבר את האוזן, אחד הדברים שגיבשנו בתקופת המשבר זה כל הנושא של מתווה וולונטרי עם המערכת הבנקאית לדחייה של תשלומי הלוואות. מדברים על דחייה של תזרימים בגובה של תשעה מיליארד שקלים, זה ניתן גם לעסקים, גם להלוואות שלא לדיור, גם הלוואות לדיור. זה היה אקט כללי וגם הארכנו אותו עוד פעם בגלל ההמשך והכניסה לגל השני.

פעלנו בנושא של השהיות בהגבלות צ'קים, נתנו הנחיות למתן של שירותי בנקאות מרחוק, זה נושא חשוב, אני רוצה לגעת בו, והקלות בביצוע של תשלומים דיגיטליים וגם הנושא של מתן אשראי במסגרת הקרן בערבות מדינה, פעלנו כדי לבנות תוך כדי מנגנון ייחודי. הנושא האחרון זה הנושא של הטרנספורמציה הדיגיטלית. עד היום - - -
היו"ר מנסור עבאס
רועי, אני מתנצל, יש לנו עוד חמש דקות, רציתי גם לשמוע מנציגי רשות ניירות הערך וגם הרשות לאיסור הלבנת הון, אבל מה שנותר לנו זה כמה דקות. אני חושב שאנחנו לא מיצינו את הדיון ואפשר עוד להעמיק בהבנת הנושא והמורכבות שיש בו ולכן אנחנו נעצור כאן ונעשה דיון המשך אחרי החגים, שנוכל גם ללמוד את הנושא יותר טוב ואז נזמין את כולם שוב ונוכל להעלות מסקנות ראויות.

אנחנו מתעסקים בנושא שהוא מהווה, אין לי את האשליה הזאת שהפשיעה המאורגנת היא הפשיעה בחברה הערבית במאה אחוז. לא, הערכות שלי מהנתונים שיש בידיי, אנחנו מדברים על 30% עד 40% מהפשיעה בחברה הערבית ששייכת לפשיעה המאורגנת ולארגוני הפשע, אבל הנתונים בהקשר הזה לא מדויקים, אנחנו בינתיים לא מקבלים נתונים מהמשטרה בנושא הזה.

אנחנו נעשה דיון המשך אחרי החגים ונמשיך ללמוד ולהסיק מסקנות שנוכל גם לעשות פיקוח ובקרה, אבל גם להציע הצעות ולהעלות דרישות ראויות לגורמים השונים, לכתובת המתאימה.

אני מאחל לכולם חג שמח, ראש שנה טובה וניפגש אחרי החגים. תודה לכם.



הישיבה ננעלה בשעה 10:55.

קוד המקור של הנתונים