פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
ועדת משנה לעניין אינטגרציה של עולים חדשים בחברה הישראלית
15/09/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 4
מישיבת ועדת המשנה של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
לעניין אינטגרציה של עולים חדשים בחברה הישראלית
יום שלישי, כ"ו באלול התש"ף (15 בספטמבר 2020), שעה 10:00

נתונים על הוצאות לפ"מ בשנים 2020-2015 – פרסומים בשפות זרות

חברי הוועדה: טלי פלוסקוב – היו"ר
אנדרי קוז'ינוב

אסנת אלגום מזרחי - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

בועז סטמבלר - מנכ"ל לשכת הפרסום הממשלתית

טליה לוינס - מנהלת מחלקת המדיה, לשכת הפרסום הממשלתית

אלה גרצן - דוברת, משרד העלייה והקליטה

יקותיאל צפרי - ראש תחום בכיר, המשרד לשוויון חברתי

עינב שימרון - סמנכ"לית הסברה ויחסים בינלאומיים במערך הדוברות, משרד הבריאות

יורי קגנוביץ - מנכ"ל ערוץ 9

אלה גברילוב - ניוזרו, אתר חדשות ברוסית

יבגניה למיחוב - עורכת ראשית של אתר וסטי, YNET

לי-אור אברבך - סמנכ"ל חטיבת הרדיו, תאגיד השידור הישראלי

דמיטרי גנדלמן - ייעוץ אסטרטגי למגזר הרוסי

שלומית אבינח

ס.ל., חבר תרגומים



נתונים על הוצאות לפ"מ בשנים 2020-2015 – פרסומים בשפות זרות

בוקר טוב לכולם, היום 15 בספטמבר 2020, השעה 10:10, אני פותחת את ישיבת ועדת המשנה של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, ועדת משנה לעניין אינטגרציה של עולים חדשים בחברה הישראלית. הנושא לדיון היום זה הנושא של הוצאות לפ"מ בשנים 2020-2015, פרסומים בשפות זרות.

אני חייבת להגיד לכם שקיבלתי החלטה לקיים דיון בנושא כי מאוד לא היה ברור לי איך הכול עובד. יש לי המון שאלות שאנחנו לא מצליחים לקבל, הממ"מ הכינו לנו עבודה מצוינת, ועל כך המון תודה, ואני אתן לכם אפשרות להציג לנו את העבודה. יחד עם זאת אנחנו שלחנו שאלות גם ללפ"מ, לצערנו הרב לא קיבלנו שום תשובה.

גם ממשרדי הממשלה.

גם למשרדי הממשלה. לצערי הרב לא קיבלנו תשובות. אני אקריא עכשיו את כל השאלות ששלחנו כי אני רוצה שבמהלך הדיון יהיו לנו תשובות לשאלות האלה, מלפ"מ, ממשרדי הממשלה, אנחנו חברי הכנסת רוצים לדעת איך השיטה עובדת, מי מקבל החלטות, איפה השקיפות, לאן הכסף הולך, מי מקבל.

השאלות הן כאלה, כיצד מתקבלת ההחלטה בלפ"מ על חלוקת התקציבים לפי המגזרים, כיצד מתבצעת בלפ"מ חלוקת התקציבים במגזר הרוסי לפי משרדי הממשלה הרלוונטיים, ממשרד דוברי הרוסית, נקרא לזה ככה, זה יותר נכון, מי מבצע את התרגום בפועל. האם התרגום מבוצע על ידי משרדי הממשלה או על ידי עובדי לפ"מ, האם יש עובדים בלפ"מ בכלל. האם בלפ"מ קיימות מחלקות נפרדות בחלוקה לפי מגזרים שונים. פיתוח תוכניות במדיה בשפה הרוסית, מי אחראי בלפ"מ, על פי אלו קריטריונים לפ"מ מחלקת את התקציב של התקשורת בשפות הזרות, רוסית, אמהרית, אנגלית, צרפתית, ספרדית, ונוהל עבודה של לפ"מ, התקשרות עם ספקים, כן או לא.

מה שחשוב שתבינו פה, אני אחת, אני חושבת, מהרבה חברי כנסת שלא מבינים, ואני אומרת כרגע בשמי, איך עובדת שיטת הלפ"מ. אנחנו נמצאים בתקופת קורונה, אני חושבת שעבודת ההסברה בשפות שהציבור מבין אותן היא כרגע קריטית. אני חושבת שההסברה לא צריכה להגיע מפוליטיקאים, ההסברה צריכה להגיע ממשרדי הממשלה, מאלה שמקבלים החלטות, וההסברה הזאת צריכה להגיע לכל אדם ואדם, גם אם הוא אפילו לא פותח שום דבר. אנחנו צריכים להגיע אליהם, זה לא אנשים שצריכים להגיע אלינו, לפתוח אתר ולקרוא. זה לא קורה. אנחנו צריכים להגיע לאנשים, והשאלה שלי איך אנחנו מגיעים לאנשים עם מידע הכי קריטי, במיוחד בתקופה הזאת, לאנשים שהם לא דוברי השפה העברית, ויש לא מעט כאלה במדינת ישראל.

אלה השאלות שאני ארצה לקבל תשובות. אני רוצה שאסנת תציג לנו את העבודה. אנדרי, כמובן אחרי שנראה את העבודה כמובן אם תרצה אני אתן לך גם להתייחס. נראה את הנתונים. אם יש לך, אני לא ראיתי בעבודה איזה שהיא התייחסות לתקופת הקורונה. אני מאוד אשמח כי לא כל כך ראיתי בעבודה שקראתי, אשמח אם תתייחסי לזה. כמובן אחר כך אנחנו ניתן להתייחס לכל מי ששומע אותנו בזום, אני יודעת שנמצאים גם נציגים של משרדים ממשלתיים, גם נציגים של לפ"מ, גם אנשי תקשורת בשפה הרוסית שפועלים במדינה, לא כל כך הרבה אם אני אשווה לקבוצות אחרות, אבל בסוף אני מקווה שאנחנו נבין ויותר נכון נכוון ונצליח אולי לשנות את המצב הקיים כי בעיניי מה שקורה נכון להיום זה ממש לא מספיק.

בבקשה, גברתי, תציגי לנו. אסנת אלגום מזרחי, שהכינה לנו עבודה, ממרכז המחקר המידע של הכנסת, בבקשה, לרשותך.

תודה רבה, חברת הכנסת, יושבת ראש הוועדה, בוקר טוב. קודם כל שמי אסנת אלגום מזרחי, אני מגיעה מטעם מרכז המחקר והמידע של הכנסת.

אני אציין רק בפתח דבריי שיש פרק ספציפי שעוסק בתקופת הקורונה ובפרסומים של לפ"מ בתקופת הקורונה, אנחנו עוד מעט ניגע בו ממש בקצרה, מי שירצה יוכל גם לקרוא בהרחבה את המסמך עצמו.

כרקע למסמך אני אציין שמרכז המחקר והמידע התבקש להכין מסמך שחוקר את הנתונים הכמותיים על הוצאות לשכת הפרסום הממשלתית עבור חמש השנים האחרונות, כל אחת מהשנים 2015 עד 2020, כשהנתונים עבור שנת 2020 כמובן חלקיים מאחר שהם נכונים נכון למועד כתיבת המסמך, לחודש ינואר עד יוני 2020, מחצית השנה הראשונה של השנה הזו.

הנושא של בדיקת ההוצאות של פרסומים של לשכת הפרסום הממשלתית, גם עבור האוכלוסייה הכללית וגם עבור קבוצות אוכלוסייה שונות בשפות שונות, למעשה עולה אחת לכמה זמן ומתבקש מאיתנו, ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, והבקשות מגיעות בדרך כלל ממגוון חברי כנסת שמייצגים קבוצות אוכלוסייה שונות, ולכן במסמך אנחנו בוחרים להתמקד בכל קבוצות האוכלוסייה שאליהן מיועדים הפרסומים של לשכת הפרסום הממשלתית. אנחנו נראה שגם במסמך יש לנו פילוחים לפי פרסומים שמיועדים לחברה הכללית ולפי פרסומים שמיועדים לחמש קבוצות אוכלוסייה מרכזיות. יש לנו את החברה הערבית, החברה החרדית, הציבור הדתי לאומי ואוכלוסיות דוברי הרוסית ודוברי האמהרית.

(מצגת). קצת רקע על לשכת הפרסום הממשלתית. אנחנו נעלה את המצגת כדי שנוכל לראות את זה ביחד. קודם כל לגבי התפקיד של לשכת הפרסום הממשלתית, אנחנו נראה שלשכת הפרסום, לפ"מ בקצרה, עוסקת במתן שירותי פרסום עבור הלקוחות שלה שלצורך העניין אנחנו מדברים על משרדי ממשלה, תאגידים ציבוריים סטטוטוריים שהוקמו מכוח חוק, חברות ממשלתיות וגופים ציבוריים. לפ"מ מספקת קמפיינים, שירותי פרסום, הפקה, דפוס, אסטרטגיה ומחקר בתחומים חברתיים שונים.

חלק מהעניין שחשוב להדגיש הוא שלפ"מ פועלת ממש כמו חברה עסקית מטעם הממשלה, הפרסום שלה ממומן מתקציב הלקוחות, משרדי הממשלה מזמינים, אין לה תקציב ייעודי משלה, שדרך ההתקשרות עוברת באופן כזה שכל לקוח, אם זה גוף או משרד ממשלתי שפונה אליה, מעביר אליה בריף פרסומים מסודר לגבי ההתחייבות התקציבית שלו, הצרכים שלו, מי קהל היעד, מה הם תכני הקמפיין שהוא רוצה להתמקד בהם ובהתאם לזה נתפרת - - -

ולפ"מ מחליטה איך היא עושה את זה, באיזה צורה היא עושה את זה, למי היא פונה? בלפ"מ יש עובדים שמבצעים את העבודה הזאת, או שהם גם מזמינים את זה אצל הספקים?

אלה שאלות שחשוב לנו לשאול את לפ"מ. אני רק מדגישה כאן שאנחנו התבקשנו להתמקד בנתונים הכמותיים, בהוצאות הפרסום בכל אחת מן השנים לפי פילוחים שונים, גם לפי קבוצות אוכלוסייה וגם לפי סוגי מדיה. אני מניחה, כמו שגברתי יושבת הראש הזכירה קודם, ששאלות הרבה יותר ככה מעניינות שעומדות מאחורי הנתונים הכמותיים, כמו למשל איכות וטיב הפרסום, ההנגשה השפתית וההנגשה התרבותית עבור קבוצות אוכלוסייה שונות, ההיקף של הפרסום, התכנים של הפרסום וגם הפירוט אודות גופי הממשלה שמזמינים את הפרסום בכל תקופה נתונה או קבוצות המדיה שאיתם לפ"מ מתקשרת, אלה באמת שאלות שהמסמך לא עוסק בהן, אבל מאוד מעניין יהיה לשאול אותן בדיון כאן. אנחנו סורקים את הרקע הכללי להוצאות השונות בכל אחת מהשנים לפי פילוחים שונים.

אז כמו שאמרנו, בשקף הבא אנחנו כבר יכולים לראות, ההוצאות מתחלקות גם לפי סוגי מדיה שונים, כל סוגי המדיה מפורטים במסמך לפי טלוויזיה, עיתונות, רדיו, אמצעי דיגיטל ואינטרנט, שלטי חוצות וקולנוע. גם כל קבוצת אוכלוסייה עם אמצעי המדיה הייחודיים שלה. אם אנחנו נסתכל במבט כולל בחמש השנים האחרונות, בכל אחת מהשנים אנחנו יכולים לראות כאן את השיעור הכולל של ההוצאות של הפרסום עבור כל הקבוצות, שהוא עומד על 170.24 מיליוני שקלים בשנת 2015 ובשנים הבאות אנחנו רואים שהוא מטפס לכיוון של כ-200 מיליון שקלים כאשר בשנת 2019 ההוצאות של לפ"מ עמדו כבר על 203 מיליון שקלים.

מה שלא הוספתי לכם בשקף, אבל מופיע כמובן במסמך, וזה מאוד מעניין לראות, שבמחצית שנת 2020, בין החודשים ינואר עד מאי, ההוצאות עמדו כבר על 88.6 מיליון שקלים ורק בתקופת הקורונה, יש לנו התייחסות ספציפית לפרסומים שהיו ייחודיים לתכנים של הקורונה, ההוצאות כבר עמדו על 57 מיליון שקלים.

שזה בתוך ה-88?

מתוך ה-88 מיליון.

57 זה לקורונה.

57 הוקדשו לקורונה, אז זה בעצם למעלה מ-50% מההוצאות כבר. זה נכון למועד כתיבת המסמך, סוף יוני 2020. זה לגבי ההוצאות הכוללות.

בשקף הבא אנחנו נוכל לראות, שוב, הכול בטעימה, במבט שהוא על קצה המזלג, את ההוצאות של לפ"מ גם לפי קבוצות אוכלוסייה כאשר אנחנו מתמקדים כאן רק בשלוש השנים האחרונות, 2017 עד 2019. אנחנו יכולים לראות בשורה הראשונה שהוצאות הפרסום הכוללות עבור כל אחת מקבוצות האוכלוסייה השונות, אם נתמקד לרגע לצורך העניין בדוברי השפה הרוסית אנחנו יכולים לראות שבשנת 2017 סך ההוצאות במיליוני שקלים עמד על 2.25 מיליון שקלים עבור דוברי הרוסית, בשורה מתחת אנחנו רואים את השיעור היחסי מתוך סך ההוצאה הכוללת שהייתה באותה שנה, שזה 1%, אותו אחוז שנשמר גם בשנת 2018 ו-2019.

1% בשפה הרוסית, אתם מבינים?

ובשורה השלישית אנחנו יכולים לראות את השיעור היחסי מתוך סך ההוצאות לפרסום ספציפי למגזרים בשפות באותה שנה.

אגב, מי ששומע אותנו אני רוצה גם להבין מי מחליט מה האחוז שהולך לאוכלוסייה כזו או אחרת. מי החליט שזה יהיה 1% בשפה הרוסית? זו עוד שאלה שתרשמו לעצמכם.

וזה חוזר על עצמו האחוז הזה.

ודאי, כל שנה. זה כאילו החלטה כל שנה שאנחנו יודעים שבשפה הרוסית אנחנו מפרסמים 1%. אני רוצה לדעת של מי ההחלטה הזאת ומי אחראי לשנות אותה, למי שיענה לנו.

ובסמכות מי לשנות.

בדיוק בהקשר הזה של שאלתך, וזה מצוין שהצגת את זה כאן, אני אציין מידע חשוב שאנחנו קיבלנו מלפ"מ, מטליה לוינס, מנהלת המדיה בלפ"מ, שבאמת יש לנו גם כציבור שקורא את הנתונים נטייה ראשונית אינסטינקטיבית להסתכל על האחוז היחסי של הפרסום ביחס לאחוז של אותה קבוצת אוכלוסייה מכלל האוכלוסייה הישראלית. לא תמיד המבט הזה הוא מבט שצריך להיות נכון מאחר שיש לנו עוד הרבה קריטריונים, אבל על זה אני מניחה שהנציגים של לפ"מ יענו הרבה יותר טוב מאיתנו.

אני אשמח לשמוע את זה, זה בדיוק מה שאנחנו רוצים לשמוע.

יש להם מגוון שיקולים וקריטריונים שעומדים מאחורי ההחלטות לפרסם לציבור זה או אחר בשפה שלו ובהנגשה המותאמת לו, כמו למשל האופן שבו הציבור הספציפי צורך מדיה, הרגלי צריכת מדיה בכל חברה, אלו פלטפורמות ניתן לפרסם דרכן או לא ניתן. אני אתן דוגמה שמופיעה גם במסמך שלנו, החברה החרדית, למשל, לא צורכת מדיה דרך טלוויזיה או דרך אמצעי הדיגיטל הרגילים וגם לא דרך העיתונות הכללית ולכן שם למשל הוצאות הפרסום מתמקדות בעיקר בפשקווילים, בעלוני שבת, באתרים ספציפיים שמוגדרים כאתרים כשרים וגם ההוצאות הן בהתאם. פלטפורמה כמו טלוויזיה תהיה הרבה יותר יקרה מאשר פלטפורמות אחרות. כמובן יש מכלול של שיקולים שנציגי לפ"מ יענו עליהם, אני מניחה, בהמשך הדיון בצורה מסודרת.

שקף אחרון, לסיום, כדי לסבר את האוזן, מתמקד ספציפית בשנת 2019. אם אנחנו לוקחים איזה שהיא זכוכית מגדלת ומסתכלים עבור אוכלוסיית דוברי הרוסית, בפילוח לפי סוגי מדיה, אז מעניין לראות שאם באותה שנה, כמו שאמרנו, סך כל ההוצאה על פרסום עמדה על 203.4 מיליון שקלים, בשורה למטה, אנחנו יכולים לראות שבחברת דוברי הרוסית סך ההוצאה היה 2.66 מיליון שקלים, שכמו שאמרנו, זה מהווה 1% מהכלל.

כאילו שומרים על אותו אחוז.

נכון, אבל אחוז הפרסום הוא 13% מהפרסום המגזרי בשפות מתוך ה-20 מיליון שקלים. מעניין לראות שבאמת זו מגמה ששומרת על עצמה בכל השנים האחרונות, הטלוויזיה כאן תופסת נפח מאוד מרכזי, 65% מההוצאות עבור דוברי הרוסית היו באמת בערוץ הטלוויזיה, שזה 1.73 מיליון שקלים. אחר כך יש לנו את הדיגיטל והאינטרנט שזו מדיה שצוברת תאוצה בכלל קבוצות האוכלוסייה וגם ספציפית עבור דוברי הרוסית.

תודה. לפני שאני נותנת לחבר הכנסת קוז'ינוב להתייחס אני רוצה להוסיף קצת נתונים. אני קיבלתי נתונים מ'יפעת-בקרת פרסום' שאומרים לצורך העניין, המוסד לביטוח לאומי, מתוך 61 קמפיינים ופרסומים ב-2019 רק שמונה היו בשפה הרוסית. ביטוח לאומי, שיש שם כל כך הרבה אנשים שזקוקים למידע הכרחי. המשרד לשוויון חברתי, מתוך 29 קמפיינים רק שניים היו בשפה הרוסית. הרשות לזכויות ניצולי השואה, היו ארבעה קמפיינים, אפס בשפה הרוסית. משרד הבינוי והשיכון, 39 קמפיינים, אחד בשפה הרוסית. משרד העלייה והקליטה, 26 קמפיינים, חמישה בשפה הרוסית. לאן זה הולך? משרד ירושלים ומורשת, שאנחנו אומרים שכל כך חשוב לקשר את העולים שהגיעו למדינה הזאת למורשת של מדינת ישראל, לכל מה שקורה, לתרבות של מדינת ישראל, 31 קמפיינים, בשפה הרוסית אפס. נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, אנשים שכל כך זקוקים לעזרתנו, 27 קמפיינים, בשפה הרוסית אפס.

רבותיי, אנחנו לא מסכימים עם חלוקה כזאת, שיהיה ברור. אם עד היום אף אחד לא דיבר על זה, נמצא פה גם חבר הכנסת קוז'ינוב ואני מקווה שהוא יסכים איתי, אנחנו לא ניתן לכם לעשות את מה שאתם מחליטים, אלא אם כן תסבירו לנו מה ההיגיון מאחורי החלוקה הזאת, מי מחליט?

לפני שאני אתחיל גילוי נאות, הועסקתי בערוץ 9 במשך כעשור, הפסקתי לעבוד בערוץ 9 בתחילת שנת 2016, כך שעברו מאז מעל ארבע שנים, אני מחויב להגיד את זה.

מבחינת הנתונים ספציפית מה שאמרתם לגבי התקציב של הקורונה, 57 מיליון שקלים, עשיתי קצת חישוב זריז, זה יוצא 2.6% למדיה בשפה הרוסית, וכשאת מדברת על הנטייה להשוות את אותו אחוז פרסום לגודל האוכלוסייה, וכפי שמסבירים בלפ"מ, זה לא הקריטריון היחיד, אנחנו כרגע כמדומני בארץ בערך 20%-15% דוברי רוסית, גם אם לא כל ה-20% צורכים אך ורק את המדיה הרוסית לפחות 10% צורכים את המדיה הרוסית.

חד משמעית, כן.

או 15%. כל השאר, הצעירים, יכול להיות שהם מתחברים למדיה בעברית, אין שום בעיה, אבל בנושאים המהותיים צריך להעביר את המסרים בשפת האם של הבן אדם. גם אם בן אדם עכשיו מבין, לצורך העניין, ודובר את השפה, הוא לא תמיד יבין את הניואנסים. אני דובר עברית שוטפת ואני גם לא מבין את הניואנסים של תוכנית הסגר הכלכלית כרגע, לא רק הכלכלית. זו נקודה. כלומר להגיד עכשיו 1% לאורך השנים כאשר רק 2.6%, שזה פי עשרה פחות מהגודל באוכלוסייה, שזה מרכיב חשוב ביותר, זה דבר שלא מתקבל על הדעת.

דבר שני, אני לא הצלחתי להבין מהסקירה הזאת כיצד מתקבלת ההחלטה על החלוקה בין טלוויזיה לאינטרנט לעיתונות ולאיזה עיתונות. עיתונות מקומית, כיצד מפרסמים שם? לא היו לי את הנתונים של 'יפעת', אגב נתונים שערורייתיים, הייתי אומר.

גם אני אומרת. זו הסיבה שאנחנו היום יושבים כאן.

אלה נתונים שלא הייתי מעלה על הדעת, אבל אתמול עשיתי בדיקה מדגמית מול ערוצי התקשורת בשפה הרוסית, משרד הבריאות הוא היחיד שמעלה כמעט את כל הקמפיינים שלו בשפה הרוסית, כל השאר מתעלמים, למה לנו?

שוב, אתם לא רואים את האנשים האלה, את דוברי השפה? אני לא מדבר עכשיו רק על דוברי רוסית, גם אמהרית, גם אולי אנגלית, שוב בהתאם ל-, אתם לא רואים את האנשים האלה כלקוחות שלכם? תגידו.

וצריך להיערך לגלי העלייה שיבואו.

תגידו. אתם לא רואים את האנשים האלה כלקוחות תגידו: לא מעניין אותנו, נפרסם רק בעברית.

לא, אנחנו לא ניתן שזה יקרה.

כי זה מוקד התקשורת, כי זה מה שמביא לנו את יחסי הציבור. בסוף מדובר פה בהסברה קריטית, במיוחד בתקופת הקורונה. לכן גם התקציבים פה הם תקציבים חסרים יחסית לגודל האוכלוסייה ולצורך. וגם מבחינת החלוקה הפנימית, האם לפ"מ מתייחסת ספציפית לנתוני הרייטינג, גם של הטלוויזיה, גם של אתרי האינטרנט וכיצד הוא מחליט לצורך העניין איזה קמפיין הולך לאן. ולמה משרד ממשלתי עכשיו, בתור לקוח של לפ"מ, האם המשרד ממשלתי מקבל את ההחלטה שהוא הולך למגזר כזה או למגזר אחר. זה לא אמור להתבסס על חתך כלל ישראלי?

נכון.

אלה נתונים שזה לא רק מעלה גבה, זה פשוט לדעתי מראה את היחס המעוות של החלוקה התקציבית מבחינת ההסברה. תודה.

זאת הסיבה לדיון ולכן מהיום אין דברים שאף אחד לא מבין ולא יודע. אני רוצה בנושא הזה שקיפות מלאה, אני רוצה להבין מי מקבל החלטות, למה מתקבלות החלטות כאלה. אם צריך לשנות קריטריונים אנחנו נפעל לשינוי הקריטריונים, אני רוצה להבין למה ציבור כל כך גדול במדינת ישראל שזקוק לתמיכה, לעזרה, להנגשה, שאנחנו כל הזמן מדברים עליהן, לא מקבלים את זה.

אני חוזרת על המשפט שאמרתי בתחילת דבריי, בתקופת הקורונה אנחנו רואים את זה בצורה הכי בהירה שאפשר. הציבור מקבל מידע מפוליטיקאים כאשר הם בעלי אינטרסים ולא ממשרדי הממשלה, ששם מתקבלות ההחלטות ואנחנו יכולים לקבל נתונים מאנשי מקצוע. זה הדבר הכי נכון לעשות וזה חסר לנו, לא רק בשפה הרוסית, בכלל, אבל בשפה הרוסית בפרט.

אם תרשי לי רק להוסיף, שוב, עלתה לי המחשבה, בהמשך לאותו טיעון של אי אפשר להתייחס רק לגודל האוכלוסייה, אין שום בעיה, אתרי אינטרנט בשפה הרוסית, שחלקם מיוצגים פה, כמו וסטי, כמו ניוזרו ואחרים, במדרג הכלל ישראלי תופסים מקום חמש, שש ושבע בתפוצה בכלל הארץ. אז השאלה מה הפער בין המקום הראשון, שזה לצורך העניין YNET, או מישהו אחר, לא משנה מה, אני לא עכשיו מפרסם אף אחד, והמקום החמישי או השישי מבחינת התפוצה. אם ההפרש אמור להיות בהתאם למקום הזה, אם עכשיו למקום הראשון הולכים 20 מיליון אז למקום החמישי במדיה הדיגיטלית צריך ללכת נגיד פי חמישה פחות, שזה ארבעה מיליון. אני לא רואה את זה פה. לכן הנתונים האלה, אני פשוט פעור פה.

אגב, אני חושבת שזה יהיה גם נכון לדעת ללפ"מ ולמשרדי הממשלה, יש נתונים נכונים לאפריל 2019, אם אנחנו מדברים על האתרים. שוב אני חוזרת, זה אפריל 2019, יותר חדשים לא מצאתי. ניוזרו עם 840,000 נכנסים ומקבלים מידע.

ביום או בחודש?

לא, זה כנראה בשנה.

בעיקרון אתרי אינטרנט זה מיליוני כניסות בחודש, זה בין ששה, שבעה, שמונה מיליון כניסות בחודש.

אז למה זה מתאים, לחודש?

השאלה מה הכניסות בחודש.

אתה צודק, חודשית. אני רואה עכשיו, זה לחודש, 840,000 נכנסים לניוזרו.

זה נראה לי נתון נמוך מאוד.

שנייה, 840,000 בני אדם, הכניסות, יש 10.270 מיליון. אתם מבינים על מה אתם מדברים פה? אתה צודק, אני מדברת על בני אדם וכמה כניסות. הבא בתור זה ערוץ 9.

משתמשים.

נכון, משתמשים. 800 משתמשים ו-7.800 מיליון כניסות. מיג ניוז היו עם 660 ו-6.700 מיליון. וסטי היו עם 670 ו-5.300 מיליון. אחר כך יש את קורסור אינפו - - -

לא, אנחנו לא נעבור על כל ה-17.

לא, אני רוצה שתבינו עד כמה זה, אני כבר לא מדברת על אתרים כמו פייסבוק. פייסבוק, שימו לב, זה 1,000,000 משתתפים ו-15 מיליארד ו-600 מיליון כניסות. אתם מבינים מה הולך פה, איזה פלטפורמה יש כאן? והיא לא יקרה ואנחנו לא נמצאים שם. אני מצטערת, אבל אנחנו לא נמצאים שם בשפות נגישות לציבור שלא יודע עברית.

1,500,000 שקל לקמפיין הסברתי בנושא הנגיף זה אפילו לא מתקרב - - -

זה צחוק.

זה אפילו לא מתקרב לתקציב פרסומי מסחרי לדבר הכי קטן שיש.

בושה. אני רושמת פה באמת חיסרון מאוד גדול וסימן קריאה מאוד מאוד גדול למשרדי הממשלה ואני אומרת שהעבודה שנעשתה עד היום, לפי הנתונים שיש לי פה, אלא אם כן אתם תשנו את התמונה ותספרו לי דברים אחרים, למרות שעם מספרים אי אפשר להתווכח, הנתונים כאן מדברים על כך שאנחנו ממש לא דואגים לציבור שלא מבין עברית. אנחנו כל הזמן מדברים על ההנגשה, אז כמו שאנחנו דואגים לבן אדם שלא יודע לעלות מדרגות בגלל שהוא מוגבל פיזית אנחנו צריכים לדאוג גם לאנשים שלא מבינים את השפה.

זו אותה מוגבלות, רק אחרת. אם אנחנו לא נדאג לאנשים האלה הם יישארו מחוץ לחברה הישראלית, רבותיי, וחובתם של משרדי הממשלה, ואני בטוחה שלכל משרד ממשלתי יש מה לספר לציבור שלא יודע עברית. ואני מדברת לא רק על דוברי רוסית, אני מדברת על כל קבוצת עולים שהגיעו לארץ ולא חשוב מתי הם הגיעו.

טוב, אז קודם כל תודה למרכז המחקר והמידע של הכנסת, כרגיל עבודה מאוד רצינית. ועכשיו אני רוצה לשמוע את מנכ"ל הלפ"מ, בועז סטמבלר. כן, בועז, אנחנו איתך.

אני מתנצל שאני ברכב.

זה בסדר, בועז, העיקר מה אנחנו שומעים, לא מה שאנחנו רואים.

אני רק רוצה לומר תודה שהזמנתם אותי כדי שאני אוכל להסביר ולתקן את עולם הדימויים שבו אתם חיים. אז כמו שנאמר, ללפ"מ אין תקציב משלה, לפ"מ מתנהלת כמו חברה עסקית של הממשלה, אנחנו תלויים בתקציב ובבריף שמגיע מהלקוחות שלנו שהם משרדי הממשלה ותאגידים סטטוטוריים.

בועז, סליחה, אני מדי פעם אעצור אותך. זה אומר שהסכומים שאנחנו רואים כאן ולאן זה הולך לא אתה אחראי, משרדי הממשלה הם נותנים לך תקציב?

לא, אני אתקן אותך, אני אחראי בחלוקה, בהצעה של פריסת המדיה, אני לא אחראי לבריף, אני לא אחראי למה שהלקוח מבקש, לצורך העניין. לא כל קמפיין שמגיע ללפ"מ רלוונטי למגזר כזה או אחר. גם בחברה הערבית טוענים נגדי שאני לא מפרסם על פי חלקם היחסי באוכלוסייה. בעולם הפרסום אין דבר כזה, עלות המדיה בכל מגזר היא שונה, במגזר הכללי היא מאוד יקרה, במגזר הערבי היא זולה יותר, ברוסי היא זולה יותר, באתיופי היא כמעט שלא קיימת כי אין הרבה כלי תקשורת, לצורך העניין, כנ"ל גם בחרדי.

אם אני משקיע בטלוויזיה במגזר הכללי, למשל במגזר הרוסי יש ערוץ אחד רק, או במגזר החרדי אין בכלל טלוויזיה, לכן אי אפשר להשוות את זה. אבל אנחנו קובעים את פריסת המדיה, הלקוח, זכותו, בסופו של דבר הוא משלם את זה, הוא יכול לשנות, להתנגד, אבל אנחנו גוף מקצועי. טליה, שעומדת בראש מחלקת המדיה שלנו, היא אישה בעלת ניסיון של למעלה מ-20 בתחום המדיה בישראל - - -

בועז, אני שנייה אעצור אותך. לפי מה שאני מבין, לפי מה שאתה מספר, בא משרד ממשלתי, אומר לך שיש לו מיליון שקל למגזר הרוסי ואתה עושה את הפריסה הפנימית, פריסת המדיה.

לא, זה לא עובד ככה.

אז תסביר לנו.

אז תסביר מה זה דרישת הלקוח. האם אתה מחליט עבור המשרד את הפריסה מבחינת המדיה או שאתה - - -

אבל תן לי להסביר.

אי אפשר דו שיח.

לא, אני מנסה לחדד את השאלה. האם אתה זה שממליץ למשרד איך לפרוס את המדיה, בהתאם לתקציב שהמשרד מעמיד, או שאתה אומר לו, לצורך העניין למגזר כזה או אחר אני צריך עכשיו X כסף.

מי מחליט כמה יילך לכל מגזר?

לרוב הלקוח בא עם סכום פיקס מהבית, הוא בא ואומר: יש לי ארבעה מיליון שקל, הצרכים שלי הם כאלה וכאלה, אני צריך להגיע לקהלי יעד, הוא מגדיר לי מי קהלי היעד שלו. אני מציע לו, על בסיס הבריף שלו, כמה הוא צריך להוציא ואיפה כדי להגיע לצרכים שלו. אני לא יכול להגיד לו: תשמע, עכשיו תשים רק מיליון שקל בערבי או ברוסי או בחרדי. זה לא עובד ככה. אני מציע שטליה, תנו לטליה את זכות הדיבור והיא תסביר לכם את זה.

טליה לוינס איתנו?

כן, היא איתכם.

בועז, תישאר כי אני מאמינה שאנחנו - - -

רגע, אני רוצה לומר עוד מילה, בבקשה, מאוד חשובה. הטענות של חוסר שקיפות אינן במקומן, לפ"מ זה הגוף הכי שקוף בארץ. בכל רבעון אנחנו מעבירים כמו שעון את כל ההתקשרויות שלנו לוועדת השקיפות של הכנסת.

אין כזאת בכנסת. אין ועדת שקיפות בכנסת.

לכן לומר שאי אפשר לדעת איפה לפ"מ מוציאה את הכסף זה ממש לא נכון.

בועז, אין כזאת ועדה. בכנסת אין ועדת שקיפות, היא הייתה בכנסת ה-20.

סליחה, הוועדה של משרד המשפטים. למשרד המשפטים אנחנו מעבירים את זה.

ועדת החוקה? לוועדת החוקה? אני רוצה להבין, לאן אתם מעבירים?

לא, לא ועדת חוקה.

זה דוח התקשרויות שיוצא מדי רבעון למערכת המנו"ף בה כל משרדי הממשלה נדרשים לפרסם את כל ההתקשרויות שלהם, גם ההתקשרויות שלנו הולכות לשם.

רגע, אם אנחנו, חברי הכנסת, ואני וגם מרכז המחקר והמידע רצינו להגיע לזה ולא הגענו, אז על איזה שקיפות אתם מדברים? אני לא אומרת שאתם מסתירים משהו, אבל אני לא יודעת על איזה ועדה אתם מדברים. אם לא היינו היום יושבים בדיון הזה אף אחד לא היה יודע, ואני מקווה מאוד שנצא מכאן הרבה יותר מושכלים, איך השיטה עובדת, מי מקבל החלטות, לאן הכסף הולך.

אבל זה משהו אחר, גברתי היושבת ראש. את מדברת על שני דברים שונים.

לא, בועז, סליחה, אני אמרתי שקיפות לא ממקום שאני אומרת שאתה מסתיר משהו, אני אומרת שקיפות כי אנחנו לא מבינים איך מתקבלות ההחלטות ולכן אנחנו כאן.

אני אשמח לנסות לשפוך אור על כמה שאלות שעלו מכם.

בבקשה, טליה, כן.

גם עם אסנת הבהרנו, כשהתבקשנו להעביר את הדוח הגדול, כמה נקודות, אבל כאן אני אחזור עליהן לטובת השאלות. אחת, הדוח הזה שהסתכלתם עליו והוא הוצג על ידי מרכז המידע של הכנסת, הוא דוח שמציג נתונים שנתיים שכוללים את כל הפעילות של לפ"מ בכל אמצעי המדיה מבלי להתייחס לכמה קמפיינים, האם הם כולם – יש מאות קמפיינים, חלקם עוסקים בכל המגזרים, חלקם עוסקים רק במגזר אחד, חלקם זה מודעות שוטפות בכלל, וזה לא קמפיינים, זאת אומרת המספרים מייצגים לאו דווקא פעילות קמפייניאלית.

אבל, גברתי, יושבת הראש הציגה לפני כן נתונים, מבחינת הקמפיינים הכלל ארציים, היא הראתה שמבחינת המשרדים חלק מהמשרדים העלו 30 קמפיינים במדיה הכלל ישראלית ואפס קמפיינים במגזרים.

איך את מסבירה את זה, טליה?

שנייה אחת, רגע, חברים, סבלנות. אז קודם כל כדי שנבין, הנתונים האלה הם לאו דווקא נתונים של קמפיינים, אם יש שם 30 מיליון שקל שהולכים למודעות מכרזים או מודעות סטטוטוריות, אז הם נמצאים שם, צריך להבין, זה לא מייצג את הכול, ביקשו להעביר נתונים כלליים, אלה נתונים כלליים.

טליה, סליחה שאני קוטעת אותך, למרות שאת מבקשת אותנו להיות סבלניים, אז גם אנחנו מבקשים להיות סבלניים. הנתונים שאני הצגתי - - -

רגע, אני רוצה - - -

שנייה, אני אתן לך להמשיך. את מדברת על הכסף, אני לא דיברתי על הכסף, אני דיברתי על מספר הקמפיינים, אני לא אמרתי ש-20 מיליון הלך לשם ואפס הלך לכאן. אני דיברתי על קמפיינים. על כמות הקמפיינים, אם 21 קמפיינים בסך הכול יש במשרד ולציבור דוברי הרוסית אפס, אני לא דיברתי על כסף, דיברתי על מספר הקמפיינים. אז איך את יכולה להתווכח איתי?

זה אומר שהמשרד לא מעוניין בציבור הזה.

מה שאת אומרת לי זה לא מה שאני שואלת.

אוקיי. אז בואו נגיע עכשיו לקמפיינים. כל קמפיין כשלעצמו כשהוא מגיע הוא מגיע עם בריף לקוח, הלקוח מגדיר מה הנושא שאנחנו צריכים לתקשר אותו, מה היעדים של הקמפיין, מה הסטייל, זה יכול להיות המון המון פרמטרים שאנחנו שוקלים. לרוב הוא מגיע, כמו שבועז אמר, עם תקציב מוגבל, לא כל הקמפיינים כוללים כמובן טלוויזיה, חלקם עולים רק בדיגיטל, או חלקם עולים רק ברדיו או רק ברדיו ודיגיטל. והוא גם מחליט לאיזה מגזרים אנחנו צריכים להגיע בקמפיין.

טליה, אני רוצה לעצור אותך, ברשותך. אני אדם, לא מבינה כלום, אנחנו מתחילים מאפס. אני משרד ממשלתי, משרד העלייה והקליטה, רוצה לצאת עם קמפיין לדוברי רוסית על כך שהם יכולים להמשיך לקבל אולפן ב', התקופה שלו לעוד חצי שנה, מה הצעד שהמשרד עושה? הוא פונה אליכם עם מה?

הוא פונה עם בריף, הוא מסביר מה המטרה של הקמפיין ומה המסר שאנחנו צריכים להעביר, לרוב הוא מגיע גם עם תקציב, לפעמים הוא יגיע בלי תקציב ואנחנו נסביר באמצעי המדיה הקיימים איך אפשר להגיע. כשיש לו תקציב קטן אז אנחנו נמליץ כמובן על אמצעי מדיה שהם לא יקרים ועדיין - - -

שנייה, הצעד הבא. ברגע שהמשרד פנה אלייך את ממליצה לאיזה מוצרי מדיה את ממליצה ללכת, או לאתרי אינטרנט, או לטלוויזיה או לרדיו. את ממליצה?

כן, וכמובן יש מגבלה - - -

ובסוף את מחליטה? ברור, במסגרת התקציב שאת מקבלת. אני רוצה לקבל רק את הדרך שזה עובד, את בסוף מחליטה לאיזה אתרים זה הולך?

ובאיזה תקציבים. זו פריסת המדיה, איזה אתר, איזה תקציב.

אני מציעה הצעה, עם תמחור, עם לוחות זמנים, ההצעה הזו חוזרת ללקוח, הלקוח בוחן אותה והוא מחליט אם הוא מקבל את ההצעה המקצועית או לא מקבל את ההצעה המקצועית. הוא יכול להחליט, אני המלצתי לעלות עם 10,000 שקל באתר מסוים והוא יגיד - - -

ההמלצות שלך, על מה הן מסתמכות? על נתונים של שימוש במדיה, או רק על מחיר? אני רוצה להבין על מה ההמלצות שלך מסתמכות.

האם את מסתכלת על אחוזי החשיפה?

בוודאי. אני רוצה להסביר עוד פעם. זה לא אני לבד, יש מחלקה שלמה של אנשי מדיה שיש להם התמחות בכל תחום. יש אנשי דיגיטל, שחיים את עולם הדיגיטל עד רמת כל ה - - -

עובדי לפ"מ?

יש רדיו, יש טלוויזיה. כל תחום. אנחנו ממליצים, אם זה קמפיין קטן אז נמליץ למשל לעלות ברדיו או בדיגיטל, בתוך ההמלצה הזאת יהיה פירוט של האתרים, כמובן מבוסס על נתוני חשיפה, על הגעה ליעדים. ברדיו אין הרבה אפשרויות. לצורך העניין אם ניקח את המגזר הרוסי יש לנו רק את רק"ע שיש לו כמה שעות ברשת ב' ויש את פֵּירְווֹיֶה, מעט מאוד תחנות זמינות בכלל לפרסום.

יש את רדיו אווטו.

יש את 'רדיו קול רגע'.

של חיים הכט.

נכון. אבל לצורך העניין ביחס לכמות התחנות שיש לנו במגזר הכללי יש מעט מאוד תחנות זמינות.

ודווקא זה היתרון, כי הרבה מאוד אנשים חשופים ספציפית לשלוש תחנות האלה או לערוץ אחד או לארבעה אתרי אינטרנט מובילים. את לא צריכה לפרוס את כל התקציב הזה ל-20 אתרים או ל-20 תחנות מדיה. זה דווקא יתרון כי יש לך את קהל היעד מרוכז במקום אחד.

עוד פעם. התחנות האלה, לא כולן נמדדות ולא לכולן אנחנו יודעים להגיד איזה נתוני חשיפה יש להן. רובן למעשה לא נמדדות.

רדיו רק"ע נמדד מתחילת שנות ה-2000, יש את הרייטינג הסטנדרטי של חשיפה לרדיו, סקר TGI.

לא, הוא לא נמדד כי - - -

תני לי, בבקשה, להשלים. סקר TGI נותן הערכה מה כמות החשיפה לרדיו. סימילר ווב, דבר הכי סטנדרטי שנגיש לכולם, נותן כמות חשיפות לגבי האינטרנט.

אנחנו עובדים עם כולם, עובדים עם כל התוכנות האלה, אנחנו עובדים איתן ומתכננים לפיהן.

אנחנו מנויים של סימילר ווב וזה המדד המקובל היום בדיגיטל כדי לקבוע למי יש את החשיפה ואיזה קהלים.

שוב, אני לא בא אליכם בטענה שאתם מחליטים איזה תקציב יילך בכללי לקמפיין כזה או אחר, אני מבין שזה משרד ממשלה, ואני גם מבין בפריסת המדיה על סמך מה אתם מסתמכים, לפי מה שהסברתם. הטענה שלי כרגע שמתוך לצורך העניין 30 קמפיינים של משרד נתון המשרד עצמו מחליט שלא מעניין אותו המגזר ולכם אין סיי בדבר הזה. להגיד שצריך לייעד את זה למגזר כזה או אחר, אין לכם סיי בדבר הזה.

נכון.

אתם מחכים לבריף, שהמשרד יגדיר מי הלקוח ומבחינת המשרד הלקוח עכשיו ניצולי שואה, כמה, גברתי יושבת הראש, אמרת שיש שם קמפיינים?

לא זוכר, אבל אפס בשפה הרוסית.

אפס. ניצולי שואה, 85% מניצולי השואה שחיים כרגע בישראל, שזה בערך 120,000 איש, רוב רובם דוברי רוסית ואינם דוברי עברית, אפס קמפיינים?

אני רוצה להגיד לכם משהו על הנתונים של משרד הפרסום. למשרד הפרסים יש ניטור חלקי.

טליה, אני רוצה שתפני אותנו, את מבינה את הטענה של חברי הכנסת - - -

אני מבינה ואני רוצה להסביר כי אתם העליתם את הנתון - - -

אני רוצה שתפני אותנו, מי הכתובת, למה זאת ההחלטה? אם זה משרדי הממשלה אז אנחנו נדע לפנות למשרדי הממשלה. לגבי החלוקה אנחנו פונים אליכם, יש לי עוד כמה שאלות לגבי החלוקה. אנחנו לאט לאט מתחילים להבין את החומר שלכם, איך זה עובד.

אוקיי, עוד הערה אחת לגבי 'יפעת-בקרה ופרסום' ממנה לקחת את הנתונים שמנטרים את השימוש בכל אמצעי המדיה. 'יפעת-בקרה ופרסום', ומי שמכיר את עולם הפרסום קצת יודע טוב, לא מנטר באופן מלא את כל כלי המדיה. בטלוויזיה כן, ברדיו גם, אבל בדיגיטל יש להם ניטור חלקי ולא מלא, ואם אנחנו כן עלינו, לצורך העניין, דרך פייסבוק, או דרך גוגל, הם לא יודעים לזהות את זה כי הם ממש צופים ב – אם זה ערוץ מסוים הם נותנים את הפרסום בערוץ.

אם אנחנו מדברים על ניצולי שואה, לצורך העניין, אז ברור לכולם שזה היה צריך להיות או רדיו רק"ע או ערוץ 9. אלה אנשים מבוגרים מאוד.

אני מציעה שספציפית, אם יש לכם שאלה על קמפיין מסוים, אנחנו נבדוק אצלנו, יכול להיות שהניטור של 'יפעת-בקרה ופרסום' חסר וכן עלינו, כי זה מאוד לא סביר להניח ש - - -

זה לא סביר.

זה נראה לי טעות ואנחנו נבדוק את זה, לא כדאי להסתמך על הנתונים האלה. תשאלו שאלות ספציפיות לקמפיינים אנחנו ניתן לכם את הנתונים.

לא, אני לא מדבר עכשיו על שאלה ספציפית ברמת המיקרו, אבל, שוב, הרושם שמתקבל אצלי, ואני מרשה לעצמי להגיד שאני קצת מבין בעולם המדיה ובעולם הפרסום אחרי עשור של עבודה בטלוויזיה, וגם אחרי עבודה כיועץ תקשורת, מה שאני מבין, שאתם לצורך העניין הצינור בין המשרד הממשלתי לבין המדיה. וכשאתם אומרים שבסופו של דבר אי אפשר להשוות את זה למדיה כלל ישראלית וצריך להסתכל על עלויות פרסומיות בכל מגזר ומגזר, נכון שבמגזרים העלויות הפרסומיות הן נמוכות יותר, אבל זה עדיין לא אומר שמבחינת כמות הקמפיינים, מבחינת כמות החשיפה, כל המגזרים האלה אמורים להיות מופלים מבחינה תקציבית או מבחינת היחס בין החשיפה של הקהל לבין הקמפיינים שעולים. אם עכשיו 20% מהאוכלוסייה צריכים את הקמפיין בשפה ספציפית לגבי נושא X, לצורך העניין קורונה, אז לא סביר עכשיו להגיד שהעלות של המדיה בשפה הרוסית היא יותר נמוכה לכן אנחנו צריכים פחות תקציב.

טליה, אני אעצור אותך, ברשותך. יש לי עוד שאלה. אני מבינה שקהל המטרה זה המשרד אומר לך? מי קובע מי קהל המטרה? קהל היעד.

הלקוח מגדיר מי קהל היעד שאנחנו צריכים לטפל בו בקמפיין.

ואז את בוחרת בעצם ערוצי מדיה שאת משתמשת בהם. עכשיו אני רוצה לשים על השולחן של הוועדה עוד כמה נתונים, בעיניי מאוד מעניינים. יש לי נתונים לשנת 2015, אני לא יודעת אם יש אחרי זה, אבל זה נתון שאותי בכל אופן הפתיע. לשנת 2015 השליטה בעברית של עולי ברית המועצות בגיל 20 פלוס ברמה טובה או טובה מאוד, באחוזים, 58.9%. זה אומר ש-40% מהאנשים בגיל 20 ומעלה לא שולטים ברמה טובה מאוד או טובה בעברית. זה אומר שהם עדיין צריכים לקבל מידע בשפת האם שלהם. בקריאה רק 48.5% חושבים שהם כן שולטים בעברית בצורה טובה. זאת אומרת יותר מחצי לא קוראים עברית, אפשר להגדיר את זה ככה. בכתיבה זה לא כל כך מעניין, אבל אלה נתונים שצריך לקחת בחשבון.

למה אני אומרת את זה? זה רק מחזק את הדעה שלי, ואני מאמינה שגם של אנדרי, בכך שתקציבים של משרדים, אני לא פונה כרגע אלייך, טליה, אני עכשיו פונה לכל מי שנמצא איתנו בזום, התקציבים שמשרדי הממשלה מפנים לטובת ההסברה בשפה הרוסית הם חסרים, אני אומרת בעדינות חסרים, בעיניי צריך לעשות שם שינוי דרסטי.

ועוד שאלה נוספת, אמרתם שאתם לא רוצים להיכנס למיקרו, אבל אני נכנסתי כן קצת למיקרו, בזכות מרכז המחקר והמידע, וכן קיבלתי חלוקה של התקציבים פר שפת המדיה. פה מדובר בכספים, 3,755,0000 שקלים, איך הם מחולקים. זה לשנת 2018. יש פה שמות של תקשורת שאני בכלל לא מכירה. אגב, אני גם רואה טלוויזיה בשפה הרוסית, גם בעברית, אבל גם ברוסית, אני גם שומעת רדיו בשפה הרוסית, שוב, גם בעברית וגם ברוסית, אני רואה את ההבדלים ויש פה דברים שאני לא מכירה בכלל. יש פה משהו, וייז, אין לי מושג מה זה, מי זה, מה הוא עושה בשבילכם?

אפשר להסתכל, בבקשה?

כן, זה ממרכז המחקר והמידע. אני לא מבינה, אני לא מכירה את השמות למי אתם מעבירים כסף ומה הם עושים. איך אנשים יכולים לקבל את המידע?

מאוד יכול להיות שהרשימה שם זה השמות שלהם שמוגדרים ברשם החברות ולכן את לא מזהה אותם, כי הנתונים הם מתוך תשלומים.

אני אעביר לך עכשיו בהודעת ווטסאפ את הדף הזה, תתייחסי למה שאני שמתי בסימן שאלה. אני לא רוצה להגיד את זה בקול רם, אבל אני רוצה לדעת מה זה.

חלק זה עיתונות מקומית.

כן, אני לא אומרת שאת כולם אני לא מכירה.

אבל, שוב, לפי מה שאני מבין, אני לא בא בטענה ללפ"מ, הם בסופו של דבר - - -

כן, עוברים עכשיו למשרדי הממשלה.

הם עוסקים בפריסת מדיה. ייתנו להם מיליון שקל להסברה הם יפרסו אותו, השאלה לפי איזה קריטריונים, אבל אם יש תקציב מיועד למגזר הם ינצלו אותו. אם יהיו חמישה מיליון, הם ינצלו אותם. הם צינור לצורך העניין, אין להם סיי להמליץ למשרד ממשלתי איזה קמפיין להעלות באיזה מגזר.

זה לא מדויק. אנחנו לא בורחים מאחריות. אנחנו ממליצים ובסופו של דבר מגיעים להחלטה יחד עם הלקוח.

אתם ממליצים על סמך מה? הקמפיין לצורך העניין של 'רשת ביטחון כלכלית', האם הקמפיין הזה עם דני רופ הוא רלוונטי – אני מאמין שהוא רלוונטי לממשלה, למרות שאני בא מהאופוזיציה, אבל האם דני רופ הוא רלוונטי לדוברי רוסית, מזהים אותו או לא מזהים אותו? האם הוא בכלל מדבר למגזר הזה?

הוא עלה בערוץ 9.

יש לי עוד טענה, אם כבר דיברנו על דני רופ.

אני מביא את זה כדוגמה. אנחנו יכולים להיכנס למיקרו, אבל בסוף התגבשה לי הדעה שמשרד ממשלתי נתון הוא זה שמקבל החלטה סופית בסופו של דבר להפנות את הזרקור למגזר מסוים בהתאם להבנה שלו עצמו על אף שאולי קיימת ההמלצה שלכם. בסוף הטענה אמורה להיות למשרד ממשלתי, שכל משרד בתחומו צריך להפנות תקציבים נורמליים, תקציבים מיועדים מגזרית, להסברה תואמת. ואז צריך לשאול את המשרדים על סמך מה הם מחליטים שקהל היעד הזה עיקרי וההוא משני.

בועז, אתה רוצה להתייחס?

לא.

בעיניי, בכל מקרה, התמונה מתחילה להתבהר, אבל עדיין יש לי הרבה שאלות. יש לנו בזום גם משרדי ממשלה ויש לנו בזום גם מי שאתם קוראים להם לקוחות, נציגים של כמה מהערוצים שאנחנו משתמשים לפרסום בשפה הרוסית. מה שחשוב לי שגם ערוץ 9 כאן, חשוב שגם רדיו רק"ע כאן, האתרים ניוזרו, וסטי, כולם פה וזה מאוד חשוב ואני אשמח גם לשמוע אותם.

גברתי יושבת הראש, אם אפשר רק עוד הערה אחת קטנה, בהמשך לדברים של בועז ושל טליה לוינס מלפ"מ. קודם כל אני רק רוצה, לא הספקתי להודות גם לטליה על הזמינות שלה, על ההיענות שלה, למעשה המסמך הזה נכתב תוך כדי בקשות בהמשכים, גם כשביקשנו ממנה פירוט, הפירוט שאת הזכרת, נספח 2 למסמך, עוסק באמת בהוצאות של ספקי מדיה ספציפית לדוברי השפה הרוסית, אז אני חייבת לציין שהיא הייתה מאוד זמינה, גם בשעות הערב, היא תעיד על זה, כל פעם כשהבקשות הגיעו - - -

טליה, אנחנו מצטרפים, המון תודה על העזרה לוועדה וכמובן למרכז.

תודה על ההיענות, על הזמינות ועל הנכונות שלהם.

אני רוצה שתבינו, אנחנו פה לא באנו לא להעביר ביקורת על אף אחד כשלא מגיע, באנו פה לשנות את המצב כי אנחנו, חברי הכנסת, חושבים שהמצב נכון להיום הוא לא נכון, הוא לא מספיק טוב, אנשים לא מקבלים מספיק מידע. אני אומרת את זה לא רק כי אני מרגישה את זה, אלא בגלל שאני גם שומעת את זה מאנשים. לכן חשוב לנו להגיע גם עם החלטות שמתקבלות בממשלה, גם לגבי התנהגות, במיוחד עכשיו בתקופת הקורונה.

פה אני כן אומרת ללפ"מ, הפרסומים האחרונים של משרד הבריאות, שיש שם רופאים שעומדים ושואלים אותם שאלה: אם לא הייתי חולה, האם אני צריך להיכנס לבידוד? לדוגמה, והם הולכים בתרגום, אני אומרת שזה לא מספיק. האנשים המבוגרים לא מצליחים לקרוא את התרגום, אתם צריכים להעמיד אנשים שמדברים בשפה הרוסית ולעשות אותו הדבר, שהם ישמעו את זה בשפה הרוסית. הם לא מספיקים לקרוא את מה שכתוב למטה, רק צעירים עומדים בזה, לאנשים מבוגרים זה הרבה יותר קשה.

הכתוביות.

כן, זו האדפטציה שאנחנו מדברים עליה, זו שאלה כואבת אחרת.

אני עוד פעם אומרת, אני נותנת לכם דוגמאות מהחיים, אני לא עכשיו מוציאה משהו מהספרים, אני אומרת מה אנשים חווים ומה אנחנו צריכים לתקן. אם אני יכולה לתת עצה קטנה אני בשמחה אעשה את זה.

לחלוטין, אדפטציה היא אופציה פחות מועדפת.

נכון. אני אנסה לשמוע כמה משרדי ממשלה, הבנו שקוראים להם לקוחות מצד לפ"מ.

מי הלקוח הראשון?

משרד הקליטה, בבקשה, אלה גרצן.

שלום לכם. אני קודם כל רוצה לברך על קיום הדיון כי אני כנציגת המשרד שדואג המון לרווחת העולים שלא יודעים עברית הנושא מאוד חשוב לי, נציגי לפ"מ פה יודעים ומכירים אותי היטב, כמה הוצאתי להם את הנשמה, פעם, ועכשיו אנחנו ברוח טובה ובשיתוף פעולה מלא ובאמת תודה.

אני חושבת שמאוד נכון ומאוד חשוב שכל משרדי הממשלה, כמונו, יפנימו ויבינו שיש אוכלוסייה ענקית שצריך לפנות אליה, לפנות אליה בשפה שלה ואתם בטח יודעים, רובכם יודעים שאנחנו פועלים בכל השפות ואנחנו כן עדים לכך שנגיד בתקופה האחרונה משרד הבריאות כן דאג לפרסם תכנים ברוסית, לא תמיד מותאמים, וגם תכנים בשפות אחרות. אנחנו סייענו בחלק מהשפות.

ובכלל אני צריכה לציין שאנחנו גם חיים בתקציב מאוד דל, פשוט לא קיים, אז כל האמצעים שלנו הם לרוב דיגיטל, פשוט אין תקציבים להגיע לטלוויזיה וכן הלאה. למרות זאת אנחנו פועלים בכל האמצעים האפשריים, וגם מה שבועז אמר זה גם נכון, אני לא בטוחה שלפ"מ באמת יכולים להתייחס לזה כסכום דיפרנציאלי לחלוטין במובן הזה שבאמת לא בכל השפות קיימות הפלטפורמות המתאימות. חשוב להגיד את זה גם. נגיד אם אני רוצה לפרסם בצרפתית אז יש לי שני אתרים ואני מפרסמת בפייסבוק. אני לפעמים מרגישה שאני לא פוגעת, מכל מיני אילוצים טכניים, אין מספיק מדיות גם.

יחד עם זאת אני מבקשת שתשימו לב, משרדי ממשלה אחרים, שימו לב לפרסומים האפשריים, כי נגיד אנחנו משתמשים הרבה בפלטפורמה של רדיו רק"ע, אמנם רק שעה ביום יש זמן לשפות אחרות מעבר לרוסית, אבל גם שם אנחנו דואגים לפרסם, שזה צרפתית, אמהרית, ספרדית, אנגלית. אני חושבת שזה מאוד חשוב. אנחנו צפויים לגל עלייה מאוד גדול - - -

אלה, גם זה אתם עושים דרך לפ"מ? רדיו רק"ע זה גם דרך לפ"מ?

כן, זה גם דרך לפ"מ.

שאלה, מישהו מקליט את החומר הפרסומי?

כן, זו הרבה תעסוקה ללפ"מ ותקציבים דלים ואני מבינה אותם שזה לא כזה נוח לעבוד איתנו, אנחנו תמיד באים עם סכום מאוד צנוע ומבקשים לפרוס את זה למקסימום המדיות האפשריות. וכן, אנחנו מפרסמים גם בשפות אחרות וזו תעסוקה וזה לא משתלם כספית, אבל אנחנו דואגים לעשות את זה.

מה זה לא משתלם כספית? אני לא מבינה. מה, מישהו פה עושה בהתנדבות משהו? זה עבודה מול משרד ממשלתי שמזמין עבודה מסוימת תמורת תשלום מסוים, זה מה שהם חייבים לעשות ולעשות את זה בצורה הכי טובה שאפשר. אף אחד פה לא עובד בהתנדבות.

הם גם עושים את זה, הבעיה היא בראש ובראשונה תקציבים ואנחנו כידוע חיים היום תקציב של 2018 שלא קיים. אני כבר לא מדברת על זה שאנחנו כמשרד העלייה והקליטה נחשבים משרד קטן. כשאני הגעתי למשרד לפני שנתיים וחצי התברר שהתקציב שאני מקבלת הוא מחצית ממה שהיה שנה לפני. אני חייבת לציין שבתקופת קורונה אנחנו דאגנו לתרגם את התכנים של משרדים אחרים, של ביטוח לאומי, של רשות המסים, של כל מידע רלוונטי שיכול להיות לעולים ולא מגיע לעולים, אנחנו דאגנו לתרגם אנחנו בעצמנו והעלינו באמצעים הדלים שלנו לפייסבוק של המשרד לעמודים הייעודיים בשפות. אבל זה לא מסודר ולא צורה.

אני מברכת באמת על מה שאתם מקיימים היום ואני חושבת שמאוד חשוב יהיה לדאוג שגם משרדי הממשלה האחרים ייקחו בחשבון שקיימים מגזרים שלא צורכים מדיה בשפה העברית ומאוד חשוב להם לקבל את המידע הזה, במיוחד בתקופה של אי ודאות שאנחנו חיים בה כולנו ובמיוחד כשמדובר בעולים שהם אוכלוסייה - - -

תודה. אני הייתי מציעה לך בתור האחראית על מערך הדוברות במשרד הקליטה, נכון? זה התפקיד שלך בגדול?

כן.

הייתי מציעה לך לפנות לשרה ולהגיד לה דבר כזה, גברתי, קיבלנו עכשיו תקציב לפרויקט מסוים, לא חשוב מה הפרויקט ומתוך התקציב הזה יש 95% לפעילות עצמה ואני מבקשת 5% מהתקציב הזה להסברה. אנשים צריכים לדעת מה המשרד שלך עושה, אני כרגע אומרת לשרה, ואם אנחנו לא נשתף את הציבור ולא נזמין את הציבור לקחת חלק בפרויקטים הטובים שאתם עושים אז אני רושמת מינוס מאוד גדול למשרד.

לא, אנחנו, גם מהתקציב שהשרה קיבלה, ותודה לה על כך, היום אנחנו מתחילים לדבר על זה, אנחנו דואגים לפרסם את זה בכל השפות כמובן, אני מדברת על משרדי ממשלה אחרים שזה לא תמיד בראש סדר העדיפויות. יכול להיות שזה פשוט לא במודעות, שוכחים את האוכלוסייה. אז אם כבר הרמתם דגל אני חושבת שזה מאוד נכון להמשיך עם זה.

אני אגיד לך מה אני רוצה, אני רוצה למנוע מצב שמשרדי הממשלה יוצאים עם פרויקט מסוים, ויש לא מעט, וחלק מהאנשים פשוט לא מודעים שזה קיים ואז הם לא יודעים למי לפנות ואז הם מפספסים את מה שהמדינה כן עושה עבורם. לא פעם אני נחשפתי גם לנושאים בביטוח לאומי, גם לנושאים שקשורים לזכויות ניצולי שואה, אנשים פשוט לא יודעים שזה מגיע להם. התפקיד של המשרדים זה להנגיש מידע כמה שיותר ברור, כמה שיותר מהר, וכמה שיותר בשפה שהם מבינים. לכן זה נורא חשוב.

מה אני אומרת עכשיו לא שייך רק למשרד הקליטה, כל משרד, כל פרויקט חדש שאתם מתחילים, דבר חדש שאתם עושים, תבקשו מהשר, מהמנכ"ל, חלק מהתקציב שאתם מקבלים להסברה לנושא הזה, ספציפית, ואז שום דבר לא יישאר בלי חשיפה מספקת לציבור. זה נורא חבל. עוד פעם אני אומרת, אני רואה את השרים איך הם נלחמים על התקציבים ואיך הם עובדים קשה, אז נורא חבל שהציבור לא מבין. אז הוא גם לא מעריך. אם לא נדאג גם לשתף וגם לספר - - -

עד כמה שידוע לי טכנית אי אפשר. נגיד אם ועדת הכספים במשרד האוצר מקדישה סכום מסוים לפרויקט מסוים אי אפשר להעביר חלק מהתקציב הזה לטובת פרסום בלפ"מ. לפ"מ זה תקציב ייעודי שמגיע כמקשה אחת ואין להוסיף עליו.

בבסיס התקציב את מתכוונת?

נכון, טליה? כן.

בבסיס התקציב. הבנתי. טוב, לפי דעתי גם אנחנו עוד צריכים לדבר על זה וברמת הממשלה צריכים לקבל החלטה.

נכון.

אני כמובן אדבר עם הגורמים הרלוונטיים בנושא. תודה רבה לך. אנחנו עוברים למשרד לשוויון חברתי.

יקותיאל צפרי, גם הרשות שייכת אליהם.

שלום.

שלום וברכה. אני רוצה שכולם ישמעו, הרשות לזכויות ניצולי השואה היום שייכת למשרד שלכם. אני חייבת להגיד שיש לי שיתוף פעולה מצוין ברשות, אבל כשקראתי את הנתונים בתחילת הדיון, שאתה בטח שמעת, באמת אני אומרת איך זה יכול להיות, אז אולי אתם תתקנו את מה שהיה?

קודם כל שלום ליושבת ראש הוועדה, לחברי הוועדה, אני חושב שהדיון הוא דיון חשוב, הוא דיון שמעלה לתודעה גם דברים שאני מניח שחלק מהדוברים ומי שמתעסק בהסברה קצת אפילו לוקח את זה לתשומת ליבו וזה מעלה איזה שהיא מודעות ואני מברך על כך.

מצד שני אני רוצה להתייחס לנתונים, אם כבר העלית אותם. ב-2019, אני לא יודע מאין הנתונים האלה שהעלית - - -

'יפעת-בקרת פרסום'.

אבל אני לא מכיר 29 קמפיינים, מה שקוראים לזה קמפיינים, 2019 הייתה שנה מאוד מאוד קשה מבחינת תקציב וקשוחה, במיוחד תקציבי לפ"מ שהיו אמורים לקבל כל – אפילו פרסום פלייר היה אמור לעבור ועדת חריגים באוצר. טליה, תקני אותי אם אני טועה.

בנוסף צריך לזכור, נכון, עכשיו הרשות לניצולי שואה שהייתה עד כה באוצר ועכשיו עברה אלינו, אבל המשרד שלנו הוא משרד שמאגד מספר רשויות, זאת אומרת אם אני מתייחס גם למספר הקמפיינים אז זה מאוד מאוד תלוי מי קהל היעד. המשרד בנוי מהרשות לפיתוח כלכלי של המיעוטים, שזה בעיקרו מיעוטים, יש לנו את ישראל דיגיטלית, שזה סטודנטים, צעירים, קמפוס, דברים כאלה, יש לנו את רשות הצעירים. אני מניח שאנחנו מתייחסים בעיקר לאזרחים הוותיקים.

עכשיו, אני רוצה לומר בעניין הזה של אזרחים ותיקים. המשרד שלנו שם דגש מאוד על כל הנושא של פרסום בשפות זרות, כמובן זה תלוי מדיה, מה שעובד בפרסום הכללי לאזרחים בכלל אז אנחנו מכוונים את זה לאזרחים ותיקים שהם, למשל, יוצאי העלייה בשפה הרוסית. אני רוצה לציין שאם אני כבר מתייחס לקמפיינים, אז קמפיינים שדיברנו על אירוח בחגים, בראש השנה או בליל הסדר, כל הנושא של המוקד לאזרחים ותיקים, מקבל תהודה מאוד מאוד רבה במגזר הרוסי בגלל הצורך. אנחנו מפרסמים המון את הנושאים האלה.

אני רוצה לציין שהמוקד שלנו, שעובד 12 שעות ביממה, נותן שירות בשבע שפות, יש לנו נציגים כמובן בשפה הרוסית, הערבית, אמהרית, צרפתית, גרמנית ואפילו ביידיש. אני יכול לומר שב-2018 היה מיצוי זכויות, אנחנו פרסמנו חוברת שהייתה מתורגמת גם לשפה הרוסית, גם לשפה הערבית ולעברית, שבה יש פריסה רחבה של מה הוא מיצוי זכויות בנושא בריאות, בנושא רווחה. אני יכול לומר ש-30 מיליון שקלים, מה שנקרא מיצוי זכויות, הוחזרו לאזרחים ותיקים רק כתוצאה מזה שהם פנו למוקד שלנו.

אין לי כרגע נתונים כמה פניות של דוברי רוסית פנו למוקד, אבל אני יודע שהמספרים הם גבוהים כתוצאה מחשיפה לפרסומים שלנו. לכן צריך לקחת את זה בצורה הדרגתית, בצורה דיפרנציאלית, נקרא לזה, לא כל קמפיין שאנחנו עושים הוא במיליונים, יש קמפיינים שאפילו הם ב-20,000 שקלים והם נקראים קמפיינים ואתה צריך לדעת איך לנתב את הכסף, כמובן עם הגורמים המקצועיים של לפ"מ, ואנחנו תמיד תמיד עושים איתם איזה שהוא סיעור, להבין, חשיפה.

בסופו של דבר זה חשיפה, אתה רוצה להגיע לקהל יעד הכי גדול שאתה חושב עליו. לפעמים קמפיין יכול להיות בעברית ומספיק שיהיו שם כתוביות בשפה כזו או אחרת מבחינתנו זה אוקיי, היה כמובן רצוי לקחת את הסטאר של אותו מגזר ולשים אותו כפרזנטור ושיהיה הכול באותה שפה, זה נכון, זה רצוי, אבל זה עולה המון כסף ולא תמיד יש לנו את האמצעים הללו ולכן צריך לשים את הדברים האלה בפרופורציה.

שוב, אני רוצה לדבר גם על נושא הקורונה. אגב, בתקופת הקורונה צריך לזכור שהפרסומים היו אחודים, תחת מטה ההסברה הלאומי, הוקם אתר ופלטפורמה של מטה ההסברה הלאומי בשפות שונות, שם רוכז כל המידע. בעצם כל פרסומי המשרדים שפורסמו היו בשפות ואנחנו גם למשל תרגמנו את המוקד לחמש שפות, בפרסומים שלנו של המוקד, לשם סיוע לאזרחים ותיקים שהיו במצוקה בתקופת הקורונה, שפנו אלינו לסיוע, הן בעריכת קניות, הן ברכישת תרופות.

אני יכול לתקן אותך בשאילת השאלה? אתה מסביר נורא יפה, אבל נגיד אזרחים ותיקים והקמפיינים, על אף האתרים של פיקוד העורף, אולי אני אחדש, האזרחים הוותיקים, הקשישים, לא יודעים להיכנס לאתר של פיקוד העורף וגם לא לאתר של משרד הבריאות. האם אתה יכול לתת נתונים ספציפיים מבחינת הפריסה למדיה, למי פניתם ובאיזה קמפיין פניתם לאוכלוסייה הספציפית מגזרית? כי, שוב, נכון לעכשיו יש 250,000 קשישים דוברי רוסית שאינם דוברי עברית בארץ. נתון רשמי. אמנם אני מבין את הקושי בתקציבים והכול, אבל האם אתה יכול לתת נתון כלשהו שנותן לנו הסתכלות, פרופורציה, יחסית לכלל הפרסומים במשרד שלך לגמלאים ולאזרחים ותיקים אל מול המגזר הספציפי של דוברי רוסית או אל מול המגזר, לצורך העניין, סתם, לא יודע מה, דתי לאומי, חרדי, לא משנה מה.

יקותיאל, אני קצת אעזור לך, ברשותך, לפני אתה עונה. אני הייתי שותפה כשהיינו בגל הראשון של הקורונה, היו שלושה משרדי ממשלה, אם אני לא טועה, ביחד, זה קליטה ושיכון ושוויון חברתי, שהוצאנו, הוצאנו כי הייתי שותפה, חוברת גם בשפה הרוסית, גם בעברית וגם ברוסית, שהיה שם גם סוג של מידע חשוב, מצד שני היה שם קצת בילוי זמן. החוברת הייתה מאוד איכותית, אני חייבת להגיד ולציין שדווקא הצד הזה אני ראיתי אותו כחיוני ואני מברכת על כך שעשיתם את זה, כי כל קשיש, אזרח ותיק, שישב בבית לבד, בבדידות, במצב מאוד קשה, כשהוא קיבל את זה, מעבר לזה שהוא קרא כל מה שמגיע לו הוא גם ידע שם לפתור סודוקו או תשבצים או דברים אחרים. דאגו פה להביא להם עיסוק. אני שוב אומרת, מי שהיה שותף לחוברת הזאת, זה מאוד מבורך, אבל על זה אנחנו לא מדברים, אני רוצה להבין - - -

אני יודע, אני רק אומר שוב, השנתיים האחרונות, הן לא מדגם מייצג. אני חושב שזה חשוב, הדיון הוא חשוב, כי מפה והלאה בעצם אנחנו מעלים את המודעות לנושא הזה של שפות זרות, של אזרחים, אני בכל מקרה מדבר על אזרחים ותיקים בעיקר. למשל אנחנו לקחנו בריטיינר משרד לתרגומים שעושה לנו את התרגומים האלה גם של המידע של החוברות, שלפעמים אנחנו מפיקים אותן בצורה עצמאית ואנחנו מתרגמים אותן לשפה הרוסית והערבית, וגם לעתים באמהרית. אבל אני שוב אומר, השנתיים האחרונות היו שנתיים אולי לא מייצגות, אבל כן, אני חושב שצריך לקחת את זה לתשומת ליבנו.

מה שאתה אומר לי: עכשיו תבדקו אותי ב-2020. עכשיו אני אראה לכם למה אני מסוגל.

אחרי שיעבור תקציב אז כן.

אני רוצה רק להגיד משפט אחד ולהפנות את תשומת ליבך, הרשות לזכויות ניצולי השואה עברה אליכם, יותר מ-50% ניצולי שואה הם דוברי רוסית, יותר נכון לא דוברי עברית, זה יותר חזק, הם לא דוברי עברית. אתם חייבים לקבוצה הגדולה של 70,000 פליטי השואה, ששם לפי דעתי 90% מדברים רק את השפה הרוסית, והם בעיניי במצב הכי קשה בחברה, תנו להם דגש ושם צריך יותר ויותר לתת חומר בשפה הרוסית.

בזמנו, כשרק נכנסתי לכנסת ה-20 עם עפרה רוס אנחנו הוצאנו חוברת זכויות של ניצולי שואה בשפה הרוסית וזה עבד מצוין, אבל זה היה מזמן. עברו הרבה החלטות, צריך לעשות את זה שוב. לכן אני מבקשת ממך, היות שאתה היום אחראי על המשרד, תיקח את זה, בבקשה, לתשומת ליבך, כי אני מבטיחה לך שאני אבוא שוב ואני אבדוק שוב, בסדר? בהצלחה.

בסדר גמור. תודה.

ואני חייבת לציין, יש שיתוף פעולה נפלא עם השרה וזה טוב, היא גם מאוד קשובה לקבוצת האנשים האלה.

נכון.

לכן אני לא מאמינה שדווקא מהמשרד שלכם לא תבוא הבשורה. אז קחו את זה בחשבון, שאנשים שלא מבינים עברית צריכים לדעת בדיוק מה שיודעים אלה שיודעים עברית, אסור לנו להשאיר אותם מחוץ לחברה הישראלית. תודה רבה, יקותיאל.

עינב שימרון מחוברת?

היא מתחברת עכשיו, אז אנחנו מחכים לה. אני רוצה להגיד לכם, כמו שאמרתי בהתחלה, שנמצאים איתנו גם - - -

יש משרד העבודה והרווחה. שרונה מן וגיל חורב.

לא רואים אותם? דווקא כן הייתי רוצה אותם, אם אפשר לאתר לי אותם אני אשמח.

עינב, משרד הבריאות, מחוברת.

שלום.

מה את חושבת על כל מה ששמעת עד רגע זה?

לא שומעים אותך, עינב. אני אקצר בקצרה, מה שנטען פה על ידי נציגי לפ"מ שהלקוח בעצם מזמין את מה שהוא רוצה לפרסם בהתאם למגבלות התקציב וקהלי היעד שהוא מגדיר. מה שרצינו לשמוע ממשרדי הממשלה הרלוונטיים, ודיברו לפנייך ממשרד הקליטה והמשרד לשוויון חברתי, איך הם מתנהלים במגבלות התקציב ומבחינת קהל היעד ואיך שיתוף הפעולה עם לפ"מ, כשהטענה שהמגזר הרוסי, זה עיקר הדיון, שיש מיעוט גם בכמות הפרסומים וגם ב - - - לגבי ההחלטה. זה מה שהיה עד כה.

תודה למנהלת הוועדה שעזרה לנו, היא פשוט ריכזה בכמה משפטים את מה שהיה לפני.

אני אתייחס.

תתייחסי גם לפרסומים בעניין הקורונה, שזה מאוד חשוב, ואיך אתם נערכים לגלי העלייה כי משרד הבריאות זה המשרד שצריך לתת הכי הרבה מידע לעולים החדשים בכלל השפות.

מבחינת הקורונה - - -

לא שומעים אותך.

לא שומעים אותה, אבל רק לפרוטוקול, דווקא משרד הבריאות בתקופה של הקורונה מבחינת החשיפה הפרסומית הוא אחד המצטיינים. על אף כל המגבלות, דווקא משרד הבריאות הוא אחד המצטיינים בהנגשת המידע ובחשיפה, לפחות ניסיון.

כן, חד משמעית.

אז באמת היו שני אפיקים מרכזיים שאחד זה דרך לפ"מ, של קניית מדיה, שפשוט העברנו תקציב ללפ"מ ומבחינתי השיקול היה שיגיע למקסימום אנשים. בנושא של הקורונה לא השיקול התקציבי הוא זה – תמיד יש מגבלת תקציב, אבל גם אם יש מגבלת תקציב היה לנו מאוד חשוב, לי באופן אישי, שזה יגיע ממש לכל האוכלוסיות, לכל החברה, לדוברי כל השפות. מאוד מאוד חשוב. זה אפיק אחד, שפשוט קנינו מדיה.

אפיק שני, שהוא יותר אפיק של יחסי ציבור, כי הרבה מהדברים מפורסמים גם לאוכלוסייה הכללית שלא באמצעות קניית מדיה, לא הכול זה פרסומות, יש ריאיונות עם רופאים, ריאיונות עם אנשי צוות רפואי, ריאיונות עם מעצבי דעת קהל ולא הכול כפוף לקניית מדיה וגם את זה עשינו באמצעות משרדי יחסי ציבור שגייסנו. לדוגמה לחברה הערבית אני גייסתי שלושה סוגים שונים של משרדים, יש את המשרד של מזאוי, שזה לתושבי המשולש והצפון, המשרד של איימן סמארה, למזרח ירושלים, ואג'יק לאוכלוסייה הבדואית. בשלב מוקדם יותר גם השתמשנו ברשות הבדואים כדי להפיץ חומרים, השתמשנו במכוניות שעברו ממקום למקום וחילקו בפזורה את החומרים שלנו, השתמשנו בשילוט.

בנוסף לזה היה לנו משרד, עדיין יש לנו, לחברה החרדית, ושילמנו לגורמים שיתרגמו ליידיש ויהיו דמויות ורבנים ואנשים מתוך החברה, כנ"ל בחברה שהיא דוברת רוסית, כנ"ל תרגמנו, עוד בהתחלה, את החומרים גם לעובדים הזרים, גם לתיגרינית, גם לתאית, גם לפיליפינית, גם לסינית, ספרדית, צרפתית, לעולים בהמון המון שפות. פנינו לכמרים, פנינו לאנשי דת, תלינו שלטים לעובדים הזרים בדרום תל אביב, עבדנו עם מציל"ה, עבדנו עם עיריית תל אביב ובמזרח ירושלים. החומרים שלנו יוצאים במגוון מאוד מאוד רחב של שפות, גם בשפה האמהרית, אנחנו עבדנו עם טנ"א וזה היה לנו מאוד חשוב בנוסף למה שקנינו באמצעות לפ"מ. אין קמפיין שיוצא רק בעברית, אין דבר כזה אצלי. אצלי אין דבר כזה. זה באופן כללי.

עינב, היות שאנחנו כבר מדברות ומדברים בוועדה אני ציינתי קודם, ראיתי את הפרסומת שלכם בערוץ 9, אותם הרופאים שעונים לשאלות של אזרח, מה שעשו בערוץ 9, כנראה לפי הזמנה של או לפ"מ או שלכם, זה רק תרגום בכיתוב ואני חייבת להגיד לך שזה לא מגיע לציבור בצורה כזאת, את חייבת למצוא איך את כל זה לעשות בשפה הרוסית שאנשים ישמעו את זה בשפה. אנשים מבוגרים לא מצליחים לקרוא את הכתוביות למטה, אני רוצה שתבינו את זה.

הבנתי. אוקיי, אז א' אנחנו נשפר. בתחילת האירוע אנחנו השתמשנו גם ברופאים, אני לא יודעת למה זה פחות תפס, השתמשנו ברופאים שלנו שהם דוברי רוסית וזה צולם גם ברוסית.

ויש לא מעט, צריך לציין.

כן, אז אנחנו משתמשים גם בד"ר אנה גלוחוב, בד"ר גדלביץ', באמיליה אניס ובהמון רופאים שהם דוברי השפה הרוסית. אנחנו נעשה עוד מהלך כזה עכשיו בתקופה הקרובה. אני מקבלת ואנחנו נעשה עוד מהלך כזה.

תודה רבה, עינב, ויישר כוח. אנחנו שוב מציינים שמשרד הבריאות דווקא בתקופה הזאת היה באמת בעיניי מצוין בביצוע נושא ההסברה, אבל צריך להמשיך ועוד לשפר ועוד להעביר מסרים, כי אני חוזרת, אמרתי בהתחלה, אני לא יודעת אם את שמעת, אבל אני חושבת שהציבור צריך לקבל מידע לא מפוליטיקאים, אלא מאנשי מקצוע, במיוחד במשרד הבריאות. אז המון דברים תלויים בכם. אנשים לא יכעסו על הסגר אם אתם תסבירו להם בשפה ברורה למה אנחנו הגענו למצב סגר. אתם ולא פוליטיקאים, זה נורא נורא חשוב.

תודה רבה. אני בהחלט לוקחת את זה לתשומת ליבי, תודה.

תודה גם לך. אני רוצה להתחיל לשמוע קצת את הלקוחות. ערוץ 9, נמצא איתנו יורי קגנוביץ, בבקשה תעלו לי אותו.

כן, שלום, גברתי. קודם כל שלום לך, גברתי, שלום לכל הנוכחים בוועדה ולכל המצטרפים בזום, שלום שלום ובאמת ברכות על היוזמה ועל הדיון.

בראשית דבריי אני רוצה להתחיל דווקא מהמספרים. המספרים שהוצגו בתחילת הדיון הזה לגבי תקציב לפ"מ שנתי הם לפחות ממה שיש לי, ומה שיש לי זה למעשה המקור היחיד הבטוח במדינה, זה מקור שנקרא מפתח תקציב, זה גורם שאחראי על כל הוצאות המדינה על כל משרד ומשרד, לפחות מהנתונים שלהם עולה שתקציב הלפ"מ השנתי הוא לא 203 מיליון שקל, כמו שהוצג בתחילת הדיון, אלא 600 מיליון שקל ויש שם פירוט מאוד מדויק איך הכסף הזה מתחלק. אני לא רוצה להרחיב, אני שלחתי את זה בצ'ט הקבוצתי של הוועדה אז אם מישהו מעוניין לראות, בבקשה.

בצ'ט של הוועדה שלחת את זה? אפשר לבקש שידפיסו את זה?

רק תקציב פעילות חו"ל עומד על 207 מיליון שקל שנתי.

אז תסביר לנו, יורי, תן לנו קצת יותר נתונים מהדוח הזה, כי זה מאוד חשוב מה שאתה אומר עכשיו.

כל המספרים האלה נמצאים בגישה פתוחה, אם צריך אני יכול להעביר את זה, להעביר לינק לכל המספרים האלה. יש שם גרפים וזה מאוד מפורט בכל הרמות, בכל הוצאה והוצאה, אפילו ברמה של ציוד משרדי כמה המשרד הוציא בשנת 2019 ולמעשה בכל השנים שקדמו לכך. זה היה חשוב לי להבהיר.

דבר נוסף, לגבי כמות דוברי הרוסית במדינה. מבחינת למ"ס, שעשו את הסקר האחרון, אם אני לא טועה לפני ארבע שנים, יש לנו 17.4% דוברי רוסית במדינה שהם מעל גיל 20. כשמדובר פה על כל דוברי הרוסית, לא בהכרח עולים, מדובר באנשים שהם מכריזים על עצמם כרוסית שפת אם. אז אנחנו כ-17.4%, זה גם חשוב להבהיר.

דבר שלישי שרציתי להבהיר, מעבר לדוברי רוסית שנמצאים כאן ובאמת אין להם שום דרך לקבל מידע מעבר לשפת האם שהם מדברים, גם העלייה של שנות ה-90, שאני למעשה שייך אליה, ולרוב הם משתמשים במדיות בשפה הרוסית, אני יכול להביא דוגמה פשוטה, לפני כמה ימים היה גמר הישרדות, גמר מאוד מושך בערוץ המתחרה, אז מבחינת הנתונים, אני לא אכנס למספרים, אבל הנתונים בערוץ 9, באותה השעה, היו בערך פי ארבעה מהצפיות בהישרדות. מדובר פה על כלל האוכלוסייה, ולא בהכרח באנשים שמדברים רק את השפה הרוסית. כך שחשוב להבהיר שגם אתרים ברוסית, גם רדיו ברוסית וגם כמובן טלוויזיה ברוסית רואים ושומעים וקוראים לא רק אנשים שמתקשים בשפה העברית. כך שמבחינת חשיפה למעשה החשיפה שהקהילה שלנו, שהיא יותר ממיליון איש במדינה הזאת, מקבלת במדיות הרוסית, היא חשופה לשם הרבה יותר טוב ממדיות בשפה העברית. זה גם היה חשוב לי להבהיר.

עכשיו אני רוצה להתייחס, ברשותכם, לדברים שאמר בועז. חשוב גם להבהיר בתחילת דבריי, לא כל החלטה שיוצאת מלפ"מ היא בהכרח החלטה של לפ"מ. בהרבה מאוד מקרים באמת קורה שבמשרדי הממשלה יושבים פקידים ובאמת מבקשים מלפ"מ שהפרסום הזה יגיע לאוכלוסיות שונות ובהרבה מאוד מקרים זה קורה שכל הקמפיינים האלה הם - - - אותנו. אותנו זה גם את ערוץ 9, גם את האתר של ערוץ 9, מן הסתם גם את כל המדיות האחרות. אני רוצה להתייחס לכולם, כי זה באמת לא משנה עכשיו באיזה כובע אני נמצא כאן.

מה עושים? לא הבנתי.

יורי, אתה יכול לחזור על מה שאמרת? כי לא שמענו.

מה הם עושים? הם לא מגיעים לערוץ 9?

אני אומר שהרבה פעמים ההחלטה לא יוצאת מהלפ"מ, היא יוצאת דווקא מהמשרד הממשלה. אני אתן לך דוגמה. לפני חצי שנה עלה קמפיין של משרד החינוך, חמש יחידות במתמטיקה, קמפיין מאוד רחב. אני לצערי לא יודע מה היקפו הכספי, אבל הוא יצא. אני נלחמתי באופן אישי, עשיתי אין ספור טלפונים ופגישות במשרד החינוך, אני פניתי ללפ"מ, לפ"מ אמרו שזו ההזמנה של המשרד, שזה לא יעלה במגזר הרוסי. חמש יחידות במתמטיקה, זה לא אמור להגיע גם לדוברי ערבית וגם לחרדים? זה אמור להגיע לכולם. אני נלחמתי, עשיתי אין ספור פגישות עד שהקמפיין הזה עלה.

והיו קמפיינים שלא עלו. המשרד לבטחון פנים, גיוס שוטרים, לא עלה, ענו לי: יש עודף בדוברי רוסית במשטרה אז אנחנו לא עושים את זה. ככה ענו לי במשרד. גיוס אחיות, יש גיוס אחיות של משרד הבריאות, היה קמפיין גם לפני הקורונה, לא עלה. גם עשיתי תהפוכות באוויר, לא עזר. 50 שנה יובל לכנסת ישראל, זה לא קמפיין לאומי? לא עלה, לא אצלנו ולא בשום מדיה אחרת.

יש הרבה קמפיינים, לצערי הרב, אם הוועדה המכובדת תרצה אני יכול להכין דוח שלם של קמפיינים שלטעמי אמורים להגיע לאוכלוסייה הכללית ולא הגיעו לשם, וזה לא משנה באיזה דרך, רדיו, או דיגיטל, או טלוויזיה, זה באמת לא משנה. קמפיין של יובל או קמפיין של בית הנשיא. קמפיין של בית הנשיא, אני מאוד מצטער להגיד, אבל מדובר פה בסופו של דבר בכסף ציבורי, זה כסף של כל אחד ואחת מאיתנו שאנחנו מוציאים מהכיס, אז לדעתי זה פשוט ביזיון, סליחה שאני אומר מילים גסות.

אם אנחנו מדברים עכשיו על נתחים, וזה חשוב להגיד, אני אדבר על עצמי. ערוץ 9 קיים מזה 19 שנה, אני נמצא שם מהיום הראשון ואני מכיר כל מה שהיה בערוץ הזה לאורך כל הדרך, אנחנו נמצאים ואנחנו עובדים עם 99-98 לקוחות פרטיים בשוק הזה, למה אני מזכיר את זה? כי, כפי שאמרתי בתחילת דבריי, 17% זה למעשה האוכלוסייה של דוברי הרוסית, ה-share המסחרי שלנו, זאת אומרת האחוז שאנחנו מקבלים מכל השוק הפרטי, למעשה, חשוב לי להבהיר, הוא בערך 7%. אפשר לשאול למה לא 17, זו כבר שאלה נפרדת, אנחנו נלחמים על כך, אבל זה פחות או יותר לאורך השנים. מ-2002, כשהערוץ הזה קם, אנחנו עומדים פחות או יותר על 7%, לפעמים 8, לפעמים 6.5, אבל בממוצע 7.

אם אני מדבר עכשיו על כסף ציבורי שמגיע אלינו, אתם שמעתם שערוץ 9 קיבל בשנת 2019 מיליון שקל מלפ"מ. אכן זה כך. כפי שאני רואה ואני יודע מהמספרים הפתוחים תקציב טלוויזיה ב-2019 היה 81 מיליון שקל, מדובר פה בקצת יותר מ-1%. למעשה אם אנחנו מקבלים קמפיינים של לקוחות מסחריים, בנקים וחברות ביטוח וקופות חולים וכו' וכו', אנחנו תמיד מקבלים מ-6% עד 8%, ובכסף ציבורי אנחנו מקבלים קצת יותר מ-1%.

הלאה. לגבי נגיד דיגיטל. אני חושב שכל חבריי בכל אתרי האינטרנט בשפה הרוסית יסכימו איתי. אתם שמעתם שערוץ 9 קיבל בשנת 2019 כ-200,000 שקל בשנה. נכון להיום אנחנו נמצאים בכמעט סוף ספטמבר, נכון להיום אני קיבלתי מלפ"מ 70,000 שקל לדיגיטל שלי. אני יכול לפתוח את המספרים האלה, גם רואים אותם בדוחות של 'יפעת', אבל זה בפועל, לפי חשבוניות 70,000 שקל לאתר שאת אמרת בתחילת דברייך, גברתי, שאנחנו מגיעים ל-800,000 יוניקים, אנחנו מגיעים ל-1,500,000 יוניקים לפי סימילר ווב ולפי הנתונים שלנו, אבל זו פשוט שערורייה.

אם אני אמשיך את דבריו של חבר הכנסת קוז'ינוב, שהזכיר, אני סתם מביא דוגמאות, של קמפיין עם דני רופ שנקרא 'רשת ביטחון כלכלית'. הקמפיין הזה אכן עלה בערוץ 9, אבל הקמפיין הזה עלה בכל המדיות הדיגיטליות, גם בשפה הערבית, באתר פאנט, ולא עלה בשום מדיה בשפה הרוסית. בשום מדיה, לא אצלנו ולא בניוזרו ולא בשום אתר אחר. כך זה קורה עם הרבה קמפיינים. יש לי דוגמאות מפה עד מחר. זה מה שחשוב לי להבהיר.

ודבר כמעט אחרון שרציתי להגיד. אנחנו נמצאים בתקופה מאוד מאוד בעייתית, לא מבחינת המדיה, מבחינת כל המשק, כל המשק נמצא בצרות. מאוד קשה לי לראות שמשרדי ממשלה מבזבזים כסף ציבורי לחברות שלא משלמות מסים במדינת ישראל, כמו גוגל ופייסבוק. אני לא בדיוק יודע כמה כסף מוציאה המדינה לחברות כמו גוגל ופייסבוק, אבל זו בעיניי שערורייה שצריכים לתקן אותה. ואפשר לתקן אותה, כמו שתיקנו בצרפת, כמו בהולנד, על ידי חקיקה. לדעתי חברה שלא משלמת מסים במדינת ישראל לא צריכה ליהנות מהמסים שאני משלם. זה תחום מאוד רחב, דיברתי על זה בוועדת כלכלה לפני שנתיים, ב-2018.

יורי, נא לסכם.

ודיברו על זה וכולם הסכימו, אבל לא נעשה עם זה שום דבר.

יורי, אני מתנצלת שאני עוצרת אותך, תנסה במשפט שלך להגיד מה ההצעה שלך, מה אתה מציע, מה אתה מבקש.

ההצעה שלי היא מאוד פשוטה, אני חושב שהפתרון הוא רק חקיקה.

חקיקה על מה?

כך שלא יהיה כאן שיקול דעת לאן כסף ציבורי הולך. אם share מסחרי של אתר ניוזרו או של אתר רק"ע הוא X, אז הוא צריך לקבל X, בעיקר כשמדובר בקמפיינים שהם ציבוריים, כמו הקמפיינים עכשיו של קורונה, כמו הקמפיין של יובל לכנסת ישראל, כמו קמפיינים של בית הנשיא, כמו הקמפיין של 'רשת ביטחון כלכלית', ואני יכול לדבר על זה, עוד פעם, עד מחר. לדעתי אין פה מקום לשיקול דעת, אפשר למדוד את זה מאוד בפשטות, יש דבר שנקרא share מסחרי, כל מדיה מכירה את זה, ככה זה עובד, למעשה ככה זה עובד במדיות שלנו בשפה העברית.

אני מסכים שאם יש עודף שוטרים שהם דוברי רוסית אז ניתן להפעיל פה שיקול דעת, אבל לדעתי אפשר להפעיל מנגנון בעזרת חקיקה שיגביל את המדינה להוציא כסף ציבורי לגוגל ופייסבוק, קודם כל, ושהכסף יישאר בארץ ויגיע לחברות ישראליות וגם הכסף הציבורי אמור להתחלק לפי share מסחרי, אבל אני חושב, עוד פעם, שזה רק חקיקה.

תודה. שני דברים אני רוצה לבקש ממך, אחת, אני כן אשמח לקבל את רשימת הקמפיינים שאתה דיברת עליהם, שאתה לא נכנסת.

שלא כללו אותו.

כן, שלא כללו, שלא נכנס. ודבר נוסף, אם אתה מדבר על חקיקה, אני מציעה לך לשלוח לי בהודעה, ואתה יודע לעשות את זה, למה אתה מתכוון, מה לשנות בחקיקה, או לחייב את ועדת הכספים. נחשוב ביחד מה אתה מתכוון ואז אנחנו כמובן נשקול את זה.

בסדר גמור, תודה, גברתי.

אני שוב פעם מודה לך על ההשתתפות והרבה דברים שהיו חסרים לי, רק לא מתאימים לי המספרים ששמעתי ממך למה שמונח אצלי על השולחן.

יש לי בעניין הזה איזה שהיא שאלה, בהמשך לדבריו של יורי, על הפרסום הכולל עבור שנה מסוימת, שהוא דיבר על פער - - -

600 מיליון הוא אמר.

הנתונים שאנחנו קיבלנו מלשכת הפרסום הממשלתית, שאלה גם הנתונים שמופיעים במסמך, שמתבססים אך ורק על נתונים שקיבלנו מלפ"מ. אולי ראוי לציין את זה, למרות שזה כתוב במסמך באותיות גדולות, שהם מתייחסים אך ורק לפרסומים שנעשו בארץ, לא בחו"ל, הם מתייחסים רק לפרסומים במדיות השונות במונחי נטו, ללא מע"מ, והם לא כוללים גם תקציבי פרסום נוספים, כמו למשל תקציבי מחקר, הפקה ואסטרטגיה. יכול להיות שהפער נובע מכאן, עדיין זה נשמע לי פער גדול מאוד.

מאוד, זה פי שניים.

גברתי, 380 מיליון שקל הוצאו למדיות ישראליות ו-200 מיליון שקל הוצאו למדיות בחו"ל.

זה מה שהוא אמר, הוא אמר למה אנחנו צריכים להעביר את זה לחוץ לארץ כשאנחנו היום במיוחד צריכים לחזק את - - -

זו שאלה טובה.

יורי, הבנו, הנושא הוא ברור ונורא חשוב.

אני מן הסתם יכול להבין שיש קמפיינים של מדינת ישראל שחשוב גם לקהלי יעד בחו"ל, אבל זה משהו אחר. פה ספציפית זה משהו אחר.

זה משהו אחר, לא נכנסים לזה, זה בסדר. ניוזרו נמצאים איתנו? אלה גברילוב. בבקשה, אלה, אנחנו רוצים לשמוע גם אתכם.

שלום. תודה שנתתם לי לדבר. אני חושבת שיורי בעצם סיכם את רוב הבעיות שיש למדיה בשפה הרוסית עם לפ"מ. עוד דבר קטן, אני גם הייתי שמחה לראות בצורה יותר שקופה את החלוקה הפנימית של התקציבים, זאת אומרת אנחנו אחד האתרים המובילים, מיליון וחצי כניסות יוניק בחודש, אבל בכל מה שקשור לקמפיינים של משרד הבריאות, קמפיינים של קורונה, לא קיבלנו תקציבים בעצם.

אלה, שני דברים. אחת, מסמך הממ"מ עם החלוקה מפורסם באתר הכנסת, את יכולה להיכנס לשם ולראות את החלוקה לפי ה - - -

לא, אני מתכוונת לשיקולים של החלוקה הפנימית, החלוקה בתוך המגזר.

כן, כן.

יש שיקולים מה לתת לרדיו, מה לתת לטלוויזיה, ואיך בעצם לפרסם את זה באתרים.

לזה אני מתכוונת, זה יש לך באתר. אם תרצי אנחנו נעביר לך.

כן, אני רוצה את השיקולים, אני רוצה להבין מאיזה סיבה כלי תקשורת מסוים מקבל משהו ומאיזה סיבה לא.

זה נכון.

זהו, כל השאר אני חושבת שיורי סיכם את זה בצורה יפה מאוד.

תודה רבה לך, תודה ויישר כוח על העבודה שאתם עושים. YNET, יבגניה למיחוב, עורכת ראשית של אתר וסטי. בבקשה.

גברתי היושבת ראש, אני רוצה להתנצל, יבגניה, אני גם רוצה להתנצל בפנייך, אני חייב לצאת, אבל לדעתי הסוגיה היא ברורה שצריך לעשות פה שינוי ובאמת לראות מבחינת משרדי הממשלה למה ואיך מתייחסים ולהגדיל את התקציבים לפרסום.

תודה רבה על כך שלקחת חלק בדיון. כן, יבגניה.

קודם כל אני רוצה להתייחס לא למקרו, אלא לעניין מיקרו. אנחנו באתר וסטי מקבלים מאות פניות כל יום מאנשים עם שאלות שקשורות לכללי הסגר, לזכויות מול ביטוח לאומי, ואנחנו מבינים שכל השאלות האלה באות אלינו רק מסיבה אחת, שאנשים לא יודעים לפנות לאתרים ממשלתיים או לא יודעים לאן לפנות. אני חושבת שבווסטי פשוט אנחנו מילאנו את מקום הממשלה בזמן הקורונה כדי לתת לאנשים דוברי רוסית כל מידע שקשור לעניין.

קודם כל אני רוצה להגיד שבזמן הקורונה דירוג האתרים ברוסית השתנה לגמרי, כל הנתונים של אפריל 2019 הם לא רלוונטיים עכשיו, לפי סימילר ווב וסטי נמצאים במקום ראשון בדירוג עם טרפיק ישראלי הכי גדול בארץ ובפיקים של הקורונה יש לנו 200,000 כניסות ביום, זה 200,000 אנשים ישראלים שמחפשים מידע שאמור להגיע ממשרדים ממשלתיים. מאוד חשוב ללפ"מ להבין את זה, שהמגזר הכי גדול בארץ לא מקבל מידע ממקורות ממשלתיים.

הכי חשוב זה מידע על זכויות של אנשים, אני מאוד מסכימה שאנשים קשישים ואפילו אנשים צעירים שפונים אלינו שלא יכולים להגיע לביטוח לאומי, להבין מה הזכויות שלהם בביטוח לאומי, הם פשוט זקוקים למידע, הם מחפשים את המקור. אני חושבת שלפ"מ אמור לקחת את זה בחשבון, ולעבוד עם הדירוג, לעבוד עם הרייטינג, לבדוק מה המדיה שמגיעה להכי הרבה אנשים עכשיו בארץ וחשוב להתייחס גם לאנשים ישראלים, לדירוג בישראל.

תודה רבה, יבגניה. אני רואה אתכם בפייסבוק, אתם עושים עבודה נפלאה ואתם יודעים להעביר מסר. יישר כוח, באמת. אני ראיתי איך וסטי לאט לאט גדל מרגע שהפסיק להיות עיתון אתם מאוד חזקים ברשתות, יישר כוח.

אני רוצה לשמוע את לי-אור אברבך מרדיו רק"ע.

שלום. אז אין לי הרבה מה להוסיף לדברים שכבר נאמרו. אני חושב שזו הייתה סקירה מדויקת ובאופן כללי אני מאוד שמח על הדיון הזה. אנחנו כארגון בכלל נמצאים ביחסים עם לפ"מ ולכן השיח שלנו איתם קיים ונמצא כל הזמן. אני חושב שבאמת אחד הדברים שעולים מהדיון הזה זה התפקיד היותר משמעותי של משרדי הממשלה דווקא ולא של לפ"מ במקום הזה.

אין מספיק קמפיינים בשפה הרוסית ואני חושב שחלק מהעניין הזה, כמו שעכשיו עמיתתי מווסטי אמרה, והיא ציינה משהו מאוד נכון, בסופו של דבר אנחנו נותנים את הכניסה בדרך המלך, בתוכן שאנחנו מציעים ולא דרך הפרסומות. אנחנו עוסקים בהסברה ואנחנו נותנים לאנשים את המידע בתוכניות האקטואליה, בתוכניות השיח, בשאלות המומחים ולכן אולי הרבה משרדי ממשלה מרגישים שהקמפיינים בסופו של דבר מתייתרים, לצערי, והדבר לא מדויק ולא נכון.

אני רק אוסיף ואומר שמעבר לרוסית שמעתי את נציגת לפ"מ אומרת שאנחנו רק כמה שעות ברשת ב', זה ממש לא מדויק וזה אפילו מפתיע שהיא אומרת את זה, אנחנו תחנה 'כאן רקע' שמשדרת 16 שעות ביום בשפה הרוסית וביתר השעות בשפות אחרות ואני חייב להגיד בהקשר הזה שבאמהרית יש מעט מאוד קמפיינים אם בכלל וזה מאוד מפתיע, זה קהל שחייב חייב את המידע הזה. כל מאזיני 'כאן רקע' בעיקר הם אנשים מבוגרים. ועוד קהל שלא דיברנו עליו בכלל היום זה הצרפתים ויש אוכלוסייה אדירה של דוברי צרפתית בישראל שהם פונים ואנחנו בעצם תחנת הרדיו היחידה שמשדרת בצרפתית בארץ ואנחנו באמת יכולים לתת את המידע הזה ואפשר להאזין לו אצלנו ובכלל אין קמפיינים, לא בשום שפה, פרט לרוסית, אולי קמפיין אחד בחודש, ולאמהרית.

כן. תודה, לי-אור. אני מקווה שאנחנו נשמע גם, דיברת עכשיו על צרפתית, נכון, פחות דיברנו על זה, אבל זה מאוד מאוד חשוב ואנחנו צריכים להיות ערוכים. לא פעם בוועדת העלייה והקליטה אנחנו מדברים על גל עלייה שאנחנו מצפים לו ואנחנו צריכים להיערך לקראת זה, גם מבחינת עבודת ההסברה, אני מקווה שקצת יותר טוב ממה שהיה פעם, לפחות כשאני עליתי ארצה. תודה רבה.

בהחלט, תודה.

לפני שאני נותנת ללפ"מ ולפני שאני מסכמת אני רוצה לתת לעוד סוג של יועץ אסטרטגי למגזר הרוסי שעובד עם כל הפלטפורמות, דמיטרי גנדלמן. בבקשה. דמיטרי הדובר האחרון, אחריו אני חוזרת ללפ"מ עם כמה שאלות ואנחנו מסכמים. בבקשה, דמיטרי.

צהריים טובים. אני רוצה לחזק מה שנאמר פה ודווקא פחות לבוא עם ביקורת ללפ"מ כי בסופו של דבר לפ"מ מיישם, הוא באמת איזה שהוא ערוץ שמעביר ובעיקר מתעסק בתחום המדיה ויותר להפנות תשומת לב לגופים ממשלתיים ומשרדי ממשלה שבמשך שנים לא נותנים ביטוי מספיק חזק לאוכלוסייה דוברת הרוסית. אין מה לעשות, זה מבחירתם, אלה אנשים שנמצאים פה 30, 25, 20 שנה והם בחרו להשתמש בערוצי המדיה שלהם, בשפה הרוסית, וזאת עובדה שצריך לקחת אותה בחשבון.

תסתכלו, הבאתם נתונים על שימוש בשפה הרוסית, אנשים ממשיכים להשתמש בשפה הרוסית וימשיכו להשתמש בשפה הרוסית. הם פחות נמצאים בערוצי המדיה בשפה העברית מבחירתם, הם רוצים להיות איפה שהם נמצאים, לכן חשוב שמשרדי הממשלה, כל משרדי הממשלה, יגיעו אליהם. אני חושב שזאת הייתה יוזמה מאוד נכונה שדיבר עליה יורי, שצריכה לעבור פה חקיקה שתחייב את משרדי הממשלה לפרסם לכל הציבורים הרלוונטיים.

צריך גם לזכור שהמגזר הרוסי, אם אנחנו מדברים ספציפית על המגזר הרוסי, הוא מתחלק לשלוש קבוצות גדולות, אלה שנמצאים פה הרבה מאוד שנים, וכמו שהבנו חלקם כן משתמשים במדיה בעברית, חלקם לא משתמשים, אבל הרוב המוחלט נמצא במדיה הרוסית ואותם מספרים שאנחנו ראינו מבחינת היוניקים באתרים כאלה ואחרים אנחנו רואים שמדובר על מאות אלפי אנשים שנכנסים מדי יום לאתרי תוכן בשפה הרוסית שבמצטבר בסופו של דבר נותנים מענה במקום משרדי הממשלה, באמצעות התוכן, ועונים לאנשים בצורה כזו או אחרת איך להתנהג במצב הקיים בקורונה.

סתם לדוגמה, היום נכנסתי לקבוצה של עולים חדשים, שזה עוד ציבור ענק. בעשר השנים האחרונות הגיעו לפה יותר מ-200,000-150,000 עולים חדשים שעדיין אין להם עברית אז אין להם איזה שהוא מקור מידע איפה הם יכולים לקבל אינפורמציה בכל משרד ומשרד. בקבוצות הפייסבוק אנשים שואלים: תגידו, כשאני הולך לביטוח לאומי מה לעשות? מה לקחת? אין, לא יודעים. למה שואלים? כי אין מספיק מידע בנושא הזה.

גם כמו שיושבת הראש אמרה, צפוי לנו גל עלייה חדש ממדינות חבר העמים, רק בתחילת השנה הגיעו, אם אני לא טועה, משהו כמו 8,000 עולים. זה ציבור שצריך לדבר איתו, כל המשרדים הרלוונטיים צריכים לדבר איתו. אני חושב שחייבים לסגור את הפער הזה באיזה שהיא חקיקה שתחייב את משרדי הממשלה וגופים ממשלתיים, שברגע שהם כותבים בריפים להתייחס לכל קבוצת אוכלוסייה כזאת או אחרת. זה פחות או יותר מה שרציתי להגיד.

תודה רבה. תודה לכל השותפים. רבותיי, אני רוצה עוד פעם אם אפשר להעלות את הנציגה של לפ"מ. טליה, יש לי שאלה אלייך לפני שאני מסכמת את הדיון, לגבי השאלה ששלחנו לך בהודעה האישית ואני שואלת עוד פעם, בגלל שהדבר הזה הוא שקוף, אין לי פה מה להסתיר, יש פה שורה שלא הבנתי מה זה ואז התשובה שנתת לי זה שזה חברת פרסום למגזר הרוסי שדרכה אנחנו קונים אתרים כמו ניוזרו, קורסור, מיג ויאנדקס. למה אני צריכה פה מתווכים, למה את לא יכולה ישר לקנות באתרים האלה? כי יש פה לא מעט כסף.

לא תמיד אנחנו קונים ככה. פה ספציפית היה צורך להשתמש בהם כי החיבור של התוכן יחד עם המדיה נעשה דרכם. לרוב אנחנו קונים באמת ישירות ולכן את רואה שרוב הפרסום שלנו הוא מול הספקים באופן ישיר. פה זה איזה צורך ספציפי.

מה שאת אומרת שזה משהו חד פעמי?

כן.

הבנתי.

אני רוצה להתייחס לכמה דברים שעלו, יורי העלה פה כמה דברים ויתר הדוברים. אחת, בהתייחס לדוח של הוצאות לפ"מ, כלל ההוצאות של לפ"מ, חלק ניכר מהוצאות לפ"מ שעומדות על 600 מיליון שקל בשנה, שליש מתקציב לפ"מ למעשה הלך לפרסום בחו"ל כדי להביא לפה תיירים, תיירות. עד טרום הקורונה הייתה פה יופי של תיירות, הייתה עלייה בכמות התיירים שנכנסה בעקבות הקמפיינים האלה. התקציבים שהולכים לשם ומופנים לקהלים האלה הם לא רלוונטיים לפרסום בישראל ולא רלוונטיים גם לכלי הפרסום המקומיים, או לצורך העניין להשוואה הזאת שאתם עושים.

לגבי קמפיינים בטלוויזיה. יורי, אתה יכול לתקן, כמעט שלא קיים קמפיין שלא עולה בערוץ 9. כמעט כל קמפיין שעולה בטלוויזיה בגלל שהוא כלי מדיד, להבדיל מכלי מדידה אחרים פה אנחנו יכולים באמת לדעת איך הוא עובד ואיזה כיסוי הוא משיג לנו, אנחנו עולים שם. הסיפור של share'ים ושל נתח לפי share הוא ברמה המקצועית, כאשת מדיה אני אומרת, לא נכון, כי אתה אף פעם לא תוכל להשיג 100% כיסוי, תמיד יש לך תקציב מוגבל. אם תחלק לכולם לפי share יכול להיות שלא תגיע לכיסוי האופטימלי ולכן מבחינה תקשורתית זה לא נכון.

כן אני מסכימה עם האמירה שנאמרה כאן, שהמשרדים צריכים להקדיש לפרסום בשפות, בכל השפות, דרישה ספציפית.

מה את אומרת לגבי הצעת החוק שהציעו, שאנחנו נחייב אחוז מסוים שיילך לפי שפות, לפי היחס של האוכלוסייה?

לא, לא אחוז מסוים. אני חושבת שמה שנכון יהיה להגדיר שפרסום כן יתייחס ויפנה לפרסום בשפות. עד היום משרדי ממשלה וגם השוק הפרטי, אגב, בפרסום, מתייחס למגזרים, רק למגזר הערבי ולמגזר החרדי כמגזרים, כי בשני המקרים יש או התנהגות שונה של צריכת מדיה, שהיא אחרת לחלוטין, או שפה אחרת. המגזר הרוסי לכאורה נטמע איכשהו בתוך המגזר הכללי, אנחנו בכל זאת עושים לו אדפטציות.

אבל את מסכימה איתנו שזה לא נכון, כשאנחנו מדברים על קבוצה כל כך גדולה.

אני יודעת, אנחנו יודעים, כי אנחנו יודעים שההתנהגות של המגזר דובר השפה הרוסית הוא כזה שממשיך לצרוך תרבות, לצרוך מדיה וכו' בשפה, נוח לו עדיין להתנהל בשפה הזאת. אגב, בטח מבוגרים, שקשה להם יותר, אבל לא רק מבוגרים. לכן אני כן חושבת שיש לזה מקום.

לגבי פרסום בפייסבוק וגוגל. אנחנו הקטנו את הפרסום בתקופת הקורונה, באופן יזום הקטנו את הפרסום בגוגל ובפייסבוק והפנינו תקציבים דווקא לאתרים ישראליים. אני חייבת להגיד שמקצועית זה לא תמיד נכון, כי בכל זאת יש לפלטפורמות האלה יכולות דיגיטליות שאין לכלים אחרים וגם היכולת של המדידה היא הרבה יותר מדויקת, עם זאת זו הייתה הנחיה של בועז לצמצם את הפרסום בגוגל ובפייסבוק ובפלטפורמות הבינלאומיות.

אוקיי, טליה. אחת, למרות שאמרת שהפעולה הזאת ששלחתי לך הייתה חד פעמית, אני מצאתי אותה גם ב-2018 וגם ב-2019, אני אשמח לבדיקתך ותני לי תשובה אחר כך, לא בדיון בוועדה.

אני אבדוק עם מחלקת הדיגיטל שלנו ואחזור אליכם.

אני לא חושבת שאנחנו צריכים ויש לנו פריבילגיה לשלם למתווכים, אפשר לעשות את הכול בדרך ישירה.

לסיכום, רבותיי, אני חושבת שהדיון הזה הבהיר הרבה דברים, אני רואה שנציגי מרכז המחקר המידע שקיבלו פה הרבה מידע נוסף וקצת הבנו איך זה עובד. יש לי עדיין המון שאלות, אבל יש לי כבר כמה דברים לסיכום.

אחת, אנחנו הבנו שהקהל דובר הרוסית עדיין זקוק להתייחסות מיוחדת, נקרא לזה ככה, יש 250,000 אזרחים ותיקים דוברי רוסית בארץ ואני לא מדברת על אותם, כמו שראינו בנתונים שהעליתי, שכמעט 50% לא שולטים בשפה העברית בצורה טובה או טובה מאוד. זה אומר שאנחנו צריכים לדאוג לאנשים לדרך קבלת מידע ממשרדי הממשלה.

לגבי משרדי הממשלה. לגבי משרד הבריאות, אמרתי, אתם עושים עבודה נפלאה, אבל תדאגו שאנשים יבינו אתכם בצורה הכי קלה ואל תחכו שאנשים יגיעו לאתרים שלכם, אתם צריכים להגיע לאנשים הביתה, זאת אומרת אתם צריכים להגיע באותם הכלים שאנשים משתמשים בהם כשהם פותחים מחשב בבוקר, ויש הרבה כאלה, ישר להגיע למידע מה ואיך הם צריכים להתנהג היום. שתיים, המשרד לשוויון חברתי, כמו שביקשתי, ברשות לזכויות ניצולי שואה לתת שם דגש לדוברי רוסית הרבה יותר חזק ממה שהיה. שיתופי פעולה בין משרדי ממשלה להעברת מידע בשפות שונות. לפי דעתי זה דבר שהוא חייב להיות.

והדבר האחרון, אני רוצה שתגידו, ברור לנו מהדיון הזה שאנחנו חייבים להגדיל תקציב וכולם צריכים להבין, אין לנו במדינה שפות זרות, יש לנו במדינה שפות של עולים, אנשים שהגיעו למדינה הזאת כדי כמה שיותר מהר להפוך להיות חלק מהחברה הישראלית והדבר הזה תלוי בכל אחד מאיתנו. אנחנו צריכים למצוא את הדרכים להגדיל תקציבים, עוד פעם אני אומרת, לא קצת, פה צריך להיות משהו משמעותי, כשאני מסתכלת על 1% וכשאנחנו מדברים על 17% אוכלוסייה שעדיין זקוקה לשפה הרוסית, יש פה פער מאוד מאוד גדול.

אני אבקש לרשום את זה גם במסקנות הוועדה כדי שאנחנו גם נעביר את זה למשרדי הממשלה, כולל פנייה, כל פרויקט חדש שמשרד עושה, במיוחד משרד העלייה והקליטה, במיוחד המשרד לשוויון חברתי, במיוחד המוסד לביטוח לאומי, שזה נורא חשוב, הם לא היו היום בדיון, אבל בעיניי יש שם – באמת מה שאמרו לנו פה מווסטי זה נכון לחלוטין, גם אנחנו מוצפים פניות של דוברי רוסית בנושאים חברתיים ותנאים סוציאליים רק בגלל שאין מספיק מידע משם.

משרד העבודה והרווחה, כל המשרדים, משרד השיכון, חד משמעית, נכון, כל מה שקשור לזכויות, סיוע בשכר דירה, דיור ציבורי וכן הלאה. כל המידע הזה, אם אנחנו יוצאים עם משהו חדש ויש בשורות מהממשלה, אנחנו צריכים להנגיש את זה לציבור כדי שהציבור כמה שיותר מהר יוכל לנצל את הדברים שהממשלה והמדינה בעצם מציעים להם.

לכן אני חושבת שהדברים פה ברורים. הגדלת התקציב, אני לא פוסלת את האופציה של הגשת חוק, אני רק רוצה לבדוק איך אנחנו עושים את החלוקה וצריך פה הרבה עבודה. אני אנסה לשבת עם אנשי מקצוע עוד קצת כדי להבין את החלוקה, איך אנחנו צריכים לחלק, במיוחד לאור העלייה הגדולה שמגיעה. זה שצריכים להגדיל את התקציב זה חד משמעי, אני אוציא פנייה גם לכל שר רלוונטי, והחלוקה, זה כמובן לפ"מ.

לפי דעתי נצטרך, ואני אבקש, לקיים דיון חוזר בעוד כשלושה חודשים, נעבור את הסגר הזה עכשיו, נראה מה קורה בהחלטות משרדי הממשלה, בעקבות הדיון של היום האם יש שינוי, ואני ממש אעקוב אחרי כל החלטה שמתקבלת במשרדי הממשלה לגבי הפרסום הרלוונטי לקורונה ולסגר עכשיו וגם לדברים אחרים. בכך נסיים את הדיון ובעוד שלושה חודשים נחזור לדיון עם כל השותפים שהיו היום בדיון עם עדכון, אני מקווה מאוד שהוא יהיה, והוא יהיה חיובי.

לכולם שנה טובה, תודה על הדיון, הישיבה נעולה.



הישיבה ננעלה בשעה 12:00.