פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-ושלוש
הכנסת
2
ועדת המדע והטכנולוגיה
15/09/2020
מושב ראשון
פרוטוקול מס' 15
מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה
יום שלישי, כ"ו באלול התש"ף (15 בספטמבר 2020), שעה 13:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-23 מתאריך 15/09/2020
דיון מהיר בנושא: "עידוד תחום ההייטק בחברה הערבית"
פרוטוקול
סדר היום
דיון מהיר בנושא: "עידוד תחום ההייטק בחברה הערבית"
מוזמנים
¶
סמי סעדי - מייסד ומנכ"ל משותף, צופן-מרכזי טכנולוגיה עילית
אורי גולדפלם - מנהל גיוס משאבים, צופן-מרכזי טכנולוגיה עילית
היוועדות חזותית
¶
עבדאללה חטיב - מנהל אגף בכיר חינוך במגזר הערבי ויועץ למנכ"ל לענייני החברה הערבית, משרד החינוך
סמי להיאני - מנהל האגף לפיתוח כלכלי, הרשות לפיתוח כלכלי למיעוטים, המשרד לשוויון חברתי
רועי לבנון - מנהל תחום כ"א לתעשיה עתירת ידע, מינהל תעסוקת אוכלוסיות, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
נורית אייל - מנהלת הארצית של תכנית האקסלרטורים, משרד הכלכלה והתעשייה
חיר עבד אלראזק - מנהלת תוכניות הון אנושי להיי טק, רשות החדשנות, משרד הכלכלה והתעשייה
חיה אלזרות - מנהלת מחלקת ניהול לקוחות, הרשות להשקעות, משרד הכלכלה והתעשייה
עידו סופר - רכז תעשייה, מסחר והשכלה גבוהה באגף תקציבים, משרד האוצר
עימאד תלחמי - מייסד ויו"ר באבקום סנטרס (חברה שמעסיקה עובדים בשירותים טלפונים וטכנולוגים); חבר דירקטוריון איגוד IATI, האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI)
אבי וייס - נשיא, מרכז טאוב
רחל קנול - מנהלת תוכניות המורים במינדסט, מרכז לחדשנות בטכנולוגיה וחינוך מרכזי חדשנות
מוזמנים נוספים
¶
נעם בוטוש - רכז מחקר ומידע (כלכלי) מרכז המחקר והמידע, הכנסת.
עדן קנובסקי - לוביסטית ("פוליסי"), יועצת צופן-מרכזי טכנולוגיה עילית
היו"ר עינב קאבלה
¶
צוהריים טובים, אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה. היום יום שלישי כ"ו באלול תשפ"א, 15 בספטמבר 2020. על סדר היום: נושא עידוד תחום ההייטק בחברה הערבית, בעקבות הצעה לדיון מהיר של חבר הכנסת יוסף ג'בארין שאני מקדמת אותו בברכה לוועדה. וכמובן את כל חברי הכנסת, חברי וחברותיי.
באחת הישיבות הקודמות שעסקו בענף ההייטק מהיבט אחר של שילוב אוכלוסייה – במקרה שדנו פה בפעם הקודמת זו הייתה אוכלוסייה חרדית – עמדנו על היותו של ההייטק הישראלי מנוע צמיחה משמעותי וחשוב וגם על בעיית ההון האנושי להייטק והצורך בפתרונות תוך שילוב אוכלוסיות שמצויות בתת-ייצוג בהייטק.
גיוון תעסוקתי הוא דבר חיובי שמביא לסביבת עבודה יעילה ומפרה והדיון היום, בעקבות בקשתו של חבר הכנסת ג'בארין, יעסוק בעידוד תחום ההייטק בחברה הערבית.
אמנם, הנתונים כפי שיוצגו כאן בהמשך הדיון מראים על מגמה חיובית ושיפור גם במספר השכירים וגם בשיעור הסטודנטים מהאוכלוסייה הערבית במקצועות ההייטק - - -. עדיין השיעורים הם נמוכים – ונגע בזה חבר הכנסת ג'בארין בפנייתו וגם נשמע את זה היום. אגיד פה, לפחות מנקודת מבטי: מדאיג אפילו יותר, בעיני, הוא המצב בקרב הנשים הערביות בתעשיית ההייטק ובענפי הלימוד הרלוונטיים וגם בדגש על פערי השכר הקיימים. ננסה להבין את הסיבות והדרכים להתמודד עם התופעה. וכמובן נפתח עם חבר הכנסת ג'בארין, בבקשה.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
רק לפני חבר הכנסת ג'בארין, אני חייב להתוודות לפרוטוקול שיש לי פה ניגוד עניינים מובהק, שיירשם בפרוטוקול. אני גם מוחה בתוקף על זה שחבר הכנסת ג'בארין חצה את הגבול ונכנס לטריטוריה לא שלו.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
אז בשביל שיירשם, אני משאיר לכם את הזירה. יש לי ייצוג פה נאמן פה. אני הולך לוועדת הפנים ואחזור.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
¶
זה לא קורה הרבה בתקופה יחסית קצרה. אני שמח על ההזדמנות. זה לא מקרי כי אני חושב שהנושאים הללו של מדע וטכנולוגיה וקידום הנושאים הללו בחברה הערבית מעסיק אותי, מעסיק את חברי ברשימה וגם חברי כנסת שהנושא הזה קרוב ללבם.
הדיון הזה יכול להיות גם המשך לדיון הקודם – כל מה שכולל את התפתחות התעשייה, הנושאים הטכנולוגיים בתוך החברה הערבית. אני שמח שלנושאים האלה יש לנו גם שותפים בחברה האזרחית הערבית ובקרב ראשי הרשויות המקומיות הערביות. אני יודע שיש גם שותפים בזום שגם יוסיפו לדיון הזה הרבה. אנחנו נשמע אותם בהמשך.
פתחת ואמרת – ואנחנו תכף נשמע את הדו"ח של מרכז המחקר והמידע – לגבי תת-הייצוג הקיצוני מאוד של החברה הערבית בתחום ההייטק. אנחנו מדברים על כשני אחוז לעומת 20% שזהו השיעור הכללי של האוכלוסייה הערבית. אז רואים שיש כאן נתון מאוד קיצוני, גם אם לוקחים בחשבון, נגיד, הייצוג של החברה הערבית בשירות המדינה היום הוא בערך 12%. אז רואים את הפערים המשמעותיים מאוד כאן. זו לא רק סוגיה של אחוזים: אחוז אחד זה כמה אלפים. לכן אם נצליח במאמצים הללו להעלות את שיעור העובדים הערבים בהייטק לעוד אחוז אחד או שני אחוזים – זה עוד כמה אלפי אקדמאים ערבים שיכולים להשתלב בתעשיית ההייטק.
היבט אחד של הנושא זה הייצוג בתוך חברות הייטק גדולות ומרכזיות בחברה בישראל. זה גם מחייב לראות איך אפשר לעודד קליטה של עובדים ערבים. תכף אולי אתייחס להצעות שאני אציג כאן. אבל זה רק היבט אחד. לדעתי, ההיבט השני הוא איך מחזקים את הנוכחות של תעשיית ההייטק ואת נושא ההייטק בתוך הישובים הערביים. וכאן צר לי לומר: הייתה החלטת ממשלה עוד מאפריל 2018 שקבעה שצריך להקים שני פארקי תעשיה בתוך הישובים הערביים. עד היום כנראה שלא קרה כלום כדי לממש את ההחלטה הזו.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
¶
בדיוק. כפי שכולם יודעים, יש 15 פארקי תעשייה מחוץ לתל אביב, מחוץ למרכז, שמאפשרים פיתוח התעשייה הזאת, בחיפה, בקיסריה, בבאר שבע. הגיע הזמן, לא רק לדבר על שילוב עובדי הייטק ערבים בחברות הייטק הגדולות, אלא ממש ליצור את מוקדי התעשייה הזו גם בתוך היישובים הערביים. זה ההיבט השני של הסוגיה. אין ספק, ואני נוגע עכשיו גם בהמלצות: לתגבר את הייצוג של העובדים הערבים בחברות כאן. לדעתי, אחת ההמלצות המרכזיות צריכה להיות שהממשלה צריכה להתערב ולממן העסקה של עובדים ערבים, לפחות בשנים הראשונות. אני אומר את זה כי יש בעיה שאין ניסיון לעובדים הערבים הצעירים, החדשים.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
¶
תכף נשמע ממשרדי הממשלה. אני רואה גם את חברי סמי סעדי מצופן שמלווה את הסוגיה יותר מעשור. הוא ירחיב בנקודה הזו – על תפקיד הממשלה במימון או בעידוד העסקה של עובדים ערבים. ההמלצה השנייה שיכולה להשתלב: אין ספק שצריך לעודד בקרב תלמידי התיכון הערבים, למידה של הנושאים שחושפים אותם לתעשיית ההייטק. זה לדעתי נושא שמחייב את משרד החינוך להתייחס אליו.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
¶
הם גם נמצאים. וכמובן, עידוד לימודים באוניברסיטה: להמשיך ללימודים של מדעי המחשב. באופן כללי, לדעתי, קיים מחסור בולט מאוד בקרב האוכלוסייה הערבית בנגב. זה גם נושא שצריך להתייחס אליו, וזה קשור בזה. אם יהיו פרויקטים של משרד החינוך שיחשפו את תלמידי התיכון לתעשיית ההייטק, לפרויקטים בתחום הזה, אין ספק שזה יכול לעודד אותם גם להשתלב בתעשייה הזו.
הנקודה האחרונה
¶
צריך לראות איך מיישמים את החלטת הממשלה. בלי להקים פארקי תעשייה מרכזיים שיהוו מוקד לאותם צעירים שלא יצטרכו לנסוע וכדומה, קשה לראות איך אפשר להתקדם באופן משמעותי. לכן אין ספק שנקודה מרכזית כאן היא הבטחת הקמתם של אותם פארקי הייטק שהממשלה כבר החליטה לעשותם ובינתיים, כנראה, שלא נעשה כלום עד כה.
היו"ר עינב קאבלה
¶
בהחלט נדרוש לשמוע מה קורה עם זה בהמשך. מישהו מחברי הכנסת רוצה להתייחס עכשיו או אחרי הצגת הדברים?
היבה יזבק (הרשימה המשותפת)
¶
תודה רבה. קודם כל, אני מברכת את חברנו, חבר הכנסת יוסף ג'בארין על היוזמה לדיון החשוב הזה. אכן יש החלטה ויש תוכנית ממשלתית. אבל עצם זה שהיא לא מיושמת היא משאירה אותנו עם מצב ששלושה אחוזים מהמועסקים בהייטק הם ערבים. זאת אומרת רק כ-8,000 עובדים בהייטק הם ערבים. הנתון שמדליק אור אדום הוא הנתון שנוגע גם לנשים הערביות בכלל. אנחנו מדברים על 0.1%.
היבה יזבק (הרשימה המשותפת)
¶
זה ברור, ויש הרבה סיבות לכך. אם יהיה זמן אנחנו גם נתייחס לזה. אבל זה נתון שלצד התוכנית הממשלתית הקיימת שהיא צריכה לא רק יישום, אלא גם פיתוח, צריך לשים את הדגש על פיתוח מיוחד, תוכנית מיוחדת לשילוב נשים ערביות במקצועות הייטק. זה נתון שאי אפשר לעבור עליו לסדר היום. למרות שהנתון הכולל של כ-3% מהמועסקים בהייטק הם ערבים הוא בכלל נתון מצמרר. אנחנו יודעים שאחת הסיבות העיקריות לאי ההשתלבות של הצעירים הערבים בענף הייטק היא משום שהזכאות לבגרות במקצועות כמו פיזיקה, מתמטיקה ומדעים – אנחנו מדברים על כ-7% מהתלמידים הערבים שמסיימים עם בגרות בפיזיקה ובמתמטיקה.
היבה יזבק (הרשימה המשותפת)
¶
כן – חמש יחידות. זה אחד העניינים שצריך לשים עליהם את הדגש. ונדרשת גם השקעה בעניין של הבגרויות וגם בעניין של ההכשרה המדעית. ואני מסכימה עם מה שאמר חברנו, חבר הכנסת ג'בארין, בעניין של היישום ופיתוח פארקי הייטק. זה חשוב מאוד. אנחנו יודעים שאזורי התעשייה והייטק נמצאים במרכז ופחות בצפון – זה עוד פן שצריך להתייחס אליו, ואולי נפתח את זה בהמשך הדיון. אבל אני אשמח לשמוע התייחסות מהרשויות ומהגורמים הממשלתיים בקשר לפיתוח התוכנית, ובמיוחד גם בקרב הנשים הערביות. תודה.
אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת)
¶
צוהריים טובים, אני מודה לכם ומודה ליוסף על שהציע ויזם את הנושא הזה. הנושא הוא חשוב מאוד – הרקע שאנחנו מדברים עליו – פיתוח כלכלי. אי אפשר לדבר על פיתוח כלכלי בלי לדבר על פיתוח הייטק בחברה הערבית, בעולם הגלובאלי, בכלכלה הגלובאלית או בשינויים שעברה הכלכלה בישראל. זה מנוע צמיחה, מנוע העסקה ומנוע לשינוי כלכלי-חברתי מרכזי בכלכלת ישראל.
לכן אחד הגורמים לפערים הכלכליים נובע מכך שהאוכלוסייה הערבית אינה נמצאת בצורה נאותה בענף הייטק. יש דרישה לעובדים בענף הייטק, יש דרישה לכוח-אדם, אבל אין היצע מספק באוכלוסייה הערבית כי צריך לבנות היצע של כוח עבודה. ועל זה אנחנו צריכים לעבוד ביחד.
בניית היצע כוח עבודה מתחיל בבתי הספר הטכנולוגיים. אין כמעט בתי ספר טכנולוגים נאותים להכנת תלמידים ערבים ללימודי טכנולוגיה באוניברסיטאות. בטכניון יש ייצוג יפה מאוד לסטודנטים הערבים ולסטודנטיות ערביות. עכשיו צריך לדחוף את המגמה הזו יותר. ולהתחיל כבר בשלב בית הספר, לימוד באוניברסיטה וכמובן להעביר או לעודד חברות הייטק לעבור לישובים ערביים. לזה צריך פארקי תעשייה מיוחדים, תשתית נאותה, מבנים נאותים. יש ניסיון יפה בנצרת, אבל אני לא מכיר את המספרים על הפארק של סטף ורטהיימר בנצרת. אתם בטח תציגו, יש לכם הנתונים. אבל צריך לפתח עוד יוזמות כאלו בישובים אחרים. זה גם כן מנוע צמיחה או מנוע הכנסה יפה מאוד לרשויות המקומיות. כאשר יש לך פארק תעשיה, יש תשלומי מיסים, תשלומי ארנונה. וזה גם ייצור מקומות עבודה במעגל השני, כי התעשייה הזו היא צרכנית ויש לה הכנסה יפה מאוד והיא כך מייצרת מקומות עבודה בכלכלה המסורתית, לא רק בכלכלת הייטק.
אנחנו נשמח לשמוע את כל הנתונים ונקווה שיהיו הצעות קונקרטיות לשינוי ושיפור המצב. תודה רבה.
סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת)
¶
תודה, נכון. דיברנו על זה לפני כחודש, גם אני ביקשתי את הדיון הזה. תודה רבה לחבר הכנסת ד"ר יוסף ג'בארין. אין ספק שזה אחד הנושאים שמדאיגים אותי באופן אישי. תת הייצוג של החברה הערבית בכלל ושל הנשים הערביות בפרט הוא מאוד מדאיג. אני יכולה לספר על זה גם כחוקרת בתחום ההייטק במשך שמונה שנים עד לפני כניסתי לכנסת. אני יודעת איזה מכשולים רבים ומאתגרים עומדים בפני היזם הערבי. גם כן אחרי שהוא מסיים את ההכשרה המקצועית שלו כדי להתחיל מיזם או סטארט אפ. זה תחום מלא מוקשים ואתגרים.
בתואר השני שלי חקרתי את התופעה ובדקתי מה הם במיוחד החסמים הפוליטיים והחברתיים העומדים בפני נשים. השתתפו במחקר מעל ל-180 סטודנטיות שעונות על הדרישות של האוניברסיטה לקבלה למדעים מדויקים והנדסה, ובכל זאת הן לא בחרו את הנושאים האלה. זה מכמה סיבות: יש הדברים שקשורים לחברה הערבית, בואו לא נשלה את עצמנו; יש דברים שקשורים לנו, לאיזה נושאים אנחנו מפנים את הכיוון שלנו: רפואה, הוראה, התחום החברתי וכולי. ויש הרבה קשר גם לתחום הפוליטי. יותר מ-60% מהנשים נמצאות בצפון – מעטות חברות ההייטק שנמצאות בצפון. המרחב הגיאוגרפי, הנסיעות, אופן העבודה עצמה, לנשים ערביות הוא נחשב כאתגר בפני עצמו.
החלטות הממשלה לא מיושמות. אין החלטות ממשלה. זה דבר שקשור ברמת החינוך וההסברה החל מגיל יסודי בבית הספר, הנגישות לנושאים אלו. החומרים שמפרסם משרד המדע הם בשפה העברית והם יותר מופנים לתלמידים, לסטודנטים ולבוגרים היהודים יותר מאשר לתלמידים בחברה הערבית.
יש שימוש יתר בתמונות של גברים בשלטי חוצות כאשר מדברים על הייטק. לדוגמה: אחד עומד ועושה טאץ' לשמיים, נעשה יותר שימוש בתמונות שבהם מופיעים גברים עם משקפיים יותר מאשר תמונות של נשים.
סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת)
¶
הגישה של החינוך, ההסברה והחומרים מונגשים יותר ברמה הראשונה לחברה היהודית וברמה השנייה לגברים יותר מנשים – זאת אחת מהבעיות. המרחק הגיאוגרפי ואי קיומן של חברות הייטק בתוך החברה הערבית.
אני כאן לא כדי לשמוע על עוד תוכנית, אלא על איך מיישמים בפועל בעידן הטכנולוגי עכשיו ולנוכח המשבר שמחייב אותנו לעבוד מרחוק, ללמוד מרחוק. זאת הזדמנות לשלב יותר נשים וגם יותר נשים מהפריפריה. אם יתאפשר לנו לעבוד כמהנדסות תוכנה מהבית – כאישה מהצפון אוכל לעבוד בחברה שנמצאת במרכז. תודה רבה על הדיון.
אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת)
¶
אם יותר לי כבוד היושבת-ראש, הערה לגבי השתתפות הממשלה בהעסקה: אני חושב שיש תוכנית מיוחדת במשרד הכלכלה, ברשות החדשנות. אם הם איתנו משרד הכלכלה - - -
היו"ר עינב קאבלה
¶
יש החלטת ממשלה גם בנושא הזה וביקשתי שיהיו איתנו כדי לתת התייחסות מה קורה איתה. חבר הכנסת אבוטבול ולאחר מכן חבר הכנסת רם בן ברק, בבקשה.
משה אבוטבול (ש"ס)
¶
קודם כל, אני מברך על הדיון הזה, כמו דיונים אחרים שמתקיימים פה בוועדה. אני חושב שיש קו מקביל מאוד גדול בין האוכלוסייה הערבית בארץ לבין האוכלוסייה החרדית בתחומים האלה של הלמידה, של הרצון להשתלב בשוק העבודה. אבל גם, לצערנו, בחסמים: של ידיעת השפה הזרה, של נושאים של לימודים מקדמיים – תיכוניים או לפעמים אוניברסיטאיים וכל מיני דברים אחרים.
לכן אני חושב שהדיון הזה בעצם כשהוא נפתר יש מגמה למדינה. אומרים כל הזמן, שרוצים לראות בחברה הישראלית ובמשרדי הממשלה מכל גווני האוכלוסייה – גם מהאוכלוסייה ערבית, גם אוכלוסייה חרדית. אבל כשמגיעים לדוחות, פשוט עצוב לראות את זה. הדו"חות שאפילו אחוז אחד או שני אחוזים רק נקלטים מתוך אותן חברות שרוצים לקדם ורוצים לעזור להם כמו אוכלוסיות אחרות של הקהילה האתיופית, כמו קהילות אחרות שרוצים לראות אותם חלק אינטגרלי מתוך העשייה. לכן, עינב, כיושבת-ראש הוועדה, את חייבת, כמו שאומרים מעבר לדיונים האלה לעשות גם צעדים אקטיביים ולזמן את אותם אנשים שאמורים לשלוט על ההון האנושי בתוך משרדי הממשלה, ולחייב אותם שמהאוכלוסייה הערבית, החרדית, האתיופית - אוכלוסיות הקצה האלה שיכולות לתרום את חלקן.
אני אומר שהרבה דברים יכולים להיפתר. ואני אומר את זה דווקא פה לחברי, חברי הכנסת מהרשימה המשותפת: אנחנו מדברים כל הזמן על הנושא של עידן השלום, עידן השלום. השלום יבוא על ידי תעסוקה, על ידי דברים חיובים כאלה.
משה אבוטבול (ש"ס)
¶
אם אנחנו נמצא, ולא רק שלום תמורת שלום, גם עבודה תמורת שלום אנחנו נמצא פה את הצעירים שיהיו מועסקים בצורה מלאה בכל מיני מקומות. קודם כל זה ייתן להם את הנאמנות ואת הביטחון העצמי שהמדינה אוהבת אותם ורוצה בהם. דבר שני, זה גם כן ייתן להם תעסוקה. אבל ברגע שאין תעסוקה, מגיעים אחרי זה לתופעות שליליות כאלה ואחרות.
לכן אני חושב שהמדינה צריכה לאמץ כל מודל, כל דבר שיגיע, כל תוכנית, לפי האוכלוסייה, לקחת את זה בעשר אצבעות, לאמץ את זה ולפשט, לפשט כל מיני דברים. אל תנסו – עכשיו כאלה שבגיל 40 בגלל שהוא לא יודע אנגלית מצוין אז הוא יהיה מוקדן בסלקום. זו לא בדיוק הנקודה. יש הרבה שיש להם מוחות טובים, שאפשר להתאמץ ולקחת אותם עם תוכנית קצרה ולתת להם אפשרות להשתלב בשוק העבודה גם במגזר הערבי, שעכשיו דנים לגביו, ולא פחות גם במגזר החרדי. אחד שיודע דף גמרא בעל פה ומפרשים וראשונים ואחרונים – "קטן עליו" הנושא של ההייטק. תודה רבה.
רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם)
¶
צוהריים טובים, תודה רבה גברתי היושבת-ראש על הדיון, ותודה רבה ליוזם הדיון. לדעתי, השתלבות של החברה הערבית בחברה הישראלית היהודית חשובה מעין כמוה, ושכל שר במשרדו צריך לעשות את המרב על מנת שזה יקרה בתחום שהוא אחראי עליו. זאת ההזדמנות לברך את שר המדע יזהר שי, על זה שמינה יועץ לחברה הערבית, לראות איך אפשר לקדם את הנושאים האלה בחברה הערבית. צריך לעשות בתהליך הזה של שילוב החברה הערבית בהייטק מהלכים אגרסיביים כדי שזה יקרה. בואו לא נשלה את עצמנו. אם מחר בבוקר חברת הייטק גדולה בהרצליה, בחיפה, או ביוקנעם תפתח מכרז למשרה ויבוא לשם בחור שקוראים לו מוישה ויבוא בחור שקוראים לו מוחמד הסיכוי של מוישה להתקבל בלי שום קשר לכישורים הוא גבוה יותר מאשר של מוחמד. זאת המציאות שבה אנו חיים בה, ואת המציאות הזו אנחנו צריכים לשנות. זאת אחריות שלנו כממשלה, כחברי כנסת לשנות את המציאות הזאת. אני מציע לעשות את זה בצורה שמתמרצת את המעסיקים לקבל אנשים מהחברה הערבית לעבודה, לא בגלל שהם פחות טובים, ובתקופת ניסיון.
ההצעה שאני ניסיתי לקדם ועדיין מנסה לקדם, זה שכל מעסיק בהייטק שקולט עובד מהחברה הערבית, בשלושה-ארבעה חודשים הראשונים – המדינה תשתתף איתו בשכר. תשתתף איתו ב-30%, 40% מהשכר. אם אחרי ארבעה חודשים העובד לא טוב, שיפטר אותו, אין שום בעיה. אבל אם העובד טוב ואני מניח שרובם יהיו טובים, אז הוא ישאיר אותו. הדבר הזה יהווה תמריץ לא רק לאותו עובד שיתפרנס, אלא גם לבני הכפר שלו שרואים. הרי מה הבעיה? חלק גדול מהחברה הערבית כבר התייאש, לא ניגשים למכרזים, הם יודעים שהם לא יתקבלו אותם. ברגע שהדבר הזה יפתח, זה גם יעודד אנשים צעירים ללכת ללמוד טכנולוגיה, זה יעודד אנשים צעירים לגשת למכרזים.
אנחנו חייבים את השילוב הזה. זה טוב לחברה הערבית, זה טוב לחברה היהודית, זה טוב לנו כישראלים כולנו. צריך להשקיע בעניין הזה, וצריך להשקיע בזה גם מאמצים. זאת השקעה שתחזיר את עצמה מהר מאוד.
משה אבוטבול (ש"ס)
¶
חבר הכנסת בן-ברק, אולי בגלל שאתה יכול להיות בהנהגת המפלגה שלך בעתיד, אולי תאמר איזו מילה ככה גם לגבי המגזר החרדי, תוכל להוסיף?
רם בן ברק (יש עתיד-תל"ם)
¶
אם יורשה להוסיף עוד שני משפטים, אז אני מקבל את ההערה. בהחלט יש חשיבות גדולה גם לשלב את המגזר החרדי. למגזר החרדי יש בעיה פחותה בקבלה לעבודה על רקע אתני. המגזר הערבי, עם כל הכבוד, עדיין, לצערי הרב, יותר קשה לו להתקבל לחברות ישראליות. אבל בהחלט המגזר החרדי, חייבים לשלב אותו בעבודה ולעשות מאמצים, ואפשר אפילו לעשות את אותו מודל מבחינתי.
היו"ר עינב קאבלה
¶
תודה. אנחנו נתחיל לקבל נתונים ולהציג את המידע. יתחיל מר נעם בוטוש ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, בבקשה.
נעם בוטוש
¶
תודה, צוהריים טובים. במסמך שלנו הבאנו באופן כללי נתוני תעסוקה ושכר בחברה הערבית, ואתמקד בנקודות העיקריות בנוגע לענף הייטק. כמו שגם הזכירו פה, ראינו שבשנת 2018 היו כ-6,400 שכירים ערבים בהייטק לעומת כ-2,200 בשנת 2012. כלומר יש פה איזושהי מגמת שיפור בשנים האחרונות. זה גידול של 190%. הגידול היה מעבר לגידול של מספר השכירים בהייטק, כלומר, משקלם בסך השכירים בהייטק עלה מ-1% בשנת 2012 ל-2.1% בשנת 2018. כפי שכבר ציין זאת חבר הכנסת ג'בארין, זה עדיין משקל נמוך מתוך סך השכירים הערבים במשק שעומד על כ-14%. לכן יש פה עדיין פוטנציאל גדול מאוד של גידול במספר המועסקים.
נתון מעניין נוסף הוא מספר הסטודנטים במקצועות ההייטק מהאוכלוסייה הערבית.
נעם בוטוש
¶
כן, במשק. לגבי מספר הסטודנטים מהאוכלוסייה הערבית, גם ראינו שיש מגמת שיפור: מכ-1,850 סטודנטים בשנת 2012 ל-3,800 ב-2018 - שיעור גידול של 104%.
נעם בוטוש
¶
מקצועות שמוגדרים הייטק הם מתמטיקה, מדעי מחשב, הנדסת חשמל, הנדסת מערכות וכהנה. יש רשימה מסוימת של מה שמוגדר הייטק. אלה נתוני הות"ת במשרד החינוך. גם פה היה גידול במשקל, כלומר, אם בשנת 2012 הסטודנטים הערבים היו 7.6% מסך הסטודנטים במקצועות הייטק, זה עלה ל-12.1% בשנת 2018. עדיין רואים שיש פער בין השיעור של הסטודנטים מכלל הסטודנטים לשיעור השכירים הערבים.
שתי נקודות מעניינות בהקשר של הפער הזה. נקודה ראשונה: היה מחקר של הכלכלן הראשי באוצר שבדק את הנושא, וראו במחקר שיש פער באחוזי הנשירה: בקרב הסטודנטים היהודים שלמדו מקצועות הייטק שיעור הנשירה היה 31%, כלומר לא סיימו את התואר, לעומת 49% מהסטודנטים הערבים. נקודה נוספת הקשורה להשתלבות בתעשייה זה מנתוני הלמ"ס: כ-76% מבוגרי מקצועות הייטק היהודים השתלבו בתעשייה לעומת 54.7% מהחברה הערבית. כלומר יש פער גם במספר המסיימים וגם במי שמשתלב בתעשייה.
על פי המחקר של הכלכלן הראשי, יש כמה סיבות שגם הועלו פה, סיבות אפשריות: הפערים בשיעורי זכאות לבגרות ובבחינה הפסיכומטרית; פערים בשפות, בידיעת השפות אנגלית ועברית; ניסיון קודם שיש לחלק מהסטודנטים, אם זה בין השאר גם במסגרת השירות הצבאי; המיקום הגיאוגרפי - הזכרנו גם את החלטת הממשלה של הקמת מבני הייטק שזו גם יכולה להיות סיבה משמעותית. סיבה מרכזית שמציינים במחקר היא שיטת הגיוס בהייטק - הנושא של חבר מביא חבר. זאת שיטה שמבוססת על קשרים והיכרות מוקדמת שיכול להיות שבחברה הערבית היא פחות קיימת ואולי זאת נקודה שאפשר לחשוב - - -
אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת)
¶
יש נתונים על הגירה? אתה יודע כמה יש מהאוכלוסייה הערבית ב-Silicon Valley בארצות הברית ובמשרות בכירות בחברות טכנולוגיה ענקיות בעולם?
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
¶
גם כאלה שלומדים בארץ או שמסיימים שם ובאים ולא מוצאים את עצמם ואז נאלצים לנסוע. יכול להיות שלצופן יש הנתונים.
רק אומר לגבי ההערה של נעם: חבר מביא חבר. הרבה מחקרים מראים שדווקא כאן שזה לכאורה לא אפליה מכוונת ולא מטעמים גזעניים, אלא פשוט יש כאן אפליה חברתית. קשרים חברתיים שמישהו מביא את הידידים שלו, את האנשים שהוא מכיר, ואז זה משאיר את הקבוצות המוחלשות, את הקבוצות בפריפריה מחוץ למעגל הזה. לכן "חבר מביא חבר" רק מעמיק את ההדרה.
היו"ר עינב קאבלה
¶
צריך לעשות כמה דברים: קודם כל שתהיה שיטה חוץ מחבר מביא חבר בגלל הסיבות האלה. זאת גם הזדמנות טובה גם להגדיל את מעגל החברים של כל אדם כדי שיהיו לו חברים לא רק יהודים. אתה אומר את זה ו - - -
היו"ר עינב קאבלה
¶
או להרחיב. אתה יודע, כששואלים בן אדם מי החברים שלך או מי אתה מכיר בתחומים האלה, אז זה לא יהיה רק המובן מאליו.
אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת)
¶
גם אוכלוסיות שמתגייסות – לא ראינו שהן משתלבות בהייטק או בתעשייה או בכלכלה. כמו האוכלוסייה הדרוזית - לא משתלבות בכלכלה המודרנית.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
¶
זאת סיבה לא רק ייחודית לישראל. גם במחקרים על אפליה נגד אפרו-אמריקאים בארה"ב. הסיבה של חבר מביא חבר מועלית, זוהי אחת הסיבות. אנשים פוגשים אחד את השני באירועים חברתיים, בחתונות, בנשף וכדומה ואם קבוצות המיעוט לא שותפות לזה, אז הם נשארות גם מחוץ למעגל החברתי שיכול גם לפתוח דלתות בפניהן.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
¶
כן. שמתי לב, למשל, אחת ההמלצות של המחקר וגם של צופן, שחיזוק הקשרים החברתיים בין יהודים לערבים, דווקא בתחומים הללו זה יכול גם לפתוח.
היו"ר עינב קאבלה
¶
זה מה שאני אומרת, יש פה גם הסקת מסקנות חברתית לכל אחד ואחד מהאנשים. אני אומרת את זה כלפי עצמי וכלפי כל אחד אחר. אתה מסתכל על דברים אחרים אבל קודם תסתכל אצל עצמך מי החברים שלך ולמה אולי הם רק מסוג מסוים או ממוצא מסוים, לא משנה, זה יכול לבוא בכל מיני היבטים. זה היה ככה המלצה לכולנו לקראת השנה חדשה. נעם, יש עוד משהו שרצית להוסיף?
נעם בוטוש
¶
אלה הנקודות העיקריות. כמו שכבר אמרו פה, לשילוב בהייטק יש לו חשיבות גדולה מאוד לכלכלה. השכר יותר מפי שניים מהשכר הממוצע, פריון מאוד גבוה בענף הזה ולכן החשיבות הגדולה.
סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת)
¶
התמקדתם רק בבוגרים של התחומים? הנתונים התמקדו בסטודנטים שלמדו בתחומי הייטק? אוכלוסיית המחקר – האם היא סטודנטים או בוגרים?
נעם בוטוש
¶
יש פה מספר נתונים. יש נתונים על השכירים, זה ממקור אחד, ויש את מספר הסטודנטים ממשרד החינוך. יש פה שילוב של כמה נתונים.
היו"ר עינב קאבלה
¶
נעבור להצגה של צופן-מרכזי טכנולוגיה עילית. מייסד ומנכ"ל משותף נמצא פה, רו"ח סמי סעדי, שלמדנו עוד דבר עליו בפתח הדיון, אבל זה רק לזכותך. זה בסדר.
סמי סעדי
¶
קודם כל תודה, ותודה לד"ר יוסף ג'בארין ולחברי הכנסת הנכבדים שנמצאים איתנו בדיון. אגיד בתחילת דבריי שצופן הוא ארגון של ערבים ויהודים שבא לשלב את החברה הערבית בתעשיית ההייטק ולבנות תעשיית הייטק בתוך החברה הערבית. זה החזון. זאת האסטרטגיה של צופן מאז שהתחלנו. כך אנחנו פועלים.
סמי סעדי
¶
הדיון כאן הוא לא רק על השילוב בחברה הערבית ואיך אנחנו מגדילים את מספר המהנדסים שעובדים בתוך התעשייה הזו, אלא גם איך אנחנו בונים את התעשייה הזו בתוך החברה הערבית.
בכמה שניות על הנושא של חבר מביא חבר. איך אפשר לייצר חבר מביא חבר אם אנחנו לא מייצרים את קהילת הייטק? איך אנחנו מייצרים את החבר מביא חבר, אם לא מגדילים את מספר המהנדסים? איך אנחנו מייצרים את הסטרטאפים, לא נגעתם בנושא של סטארט אפים ויזמות, אם אנחנו לא מייצרים את הקהילה ואת אלפי המהנדסים? איך אנחנו נייצר את סטארט אפים ואת ה- ecosystem לבניית ההייטק בתוך החברה הערבית?
חשוב להדגיש
¶
זה הייטק בתוך החברה הערבית, זה יהודים וערבים שעובדים בתוך מרכזי החברה הערבית. חשוב לי מאוד להדגיש: זה לא הייטק ערבי וזה לא רק מהנדסים ערבים. האג'נדה והאסטרטגיה היא לבנות שלושה מרכזי הייטק בתוך החברה הערבית. זה התחיל בנצרת, עכשיו בכפר קאסם וגם ימשך לנגב.
אתחיל בנתונים, על מנת לעשות את זה קצר בחמש-שש דקות כפי שהתבקשתי. אעבור ישר לשקף שמונה, ברשותך.
מבחינת המחקר, מבחינת הסטטיסטיקות שלנו, אנחנו יכולים להגיד שהתחלנו ב-2008. לפי הסטטיסטיקות שאנחנו אספנו מהשטח, היו 350 עד 400 מהנדסים בתוך החברה הערבית שעבדו שבתוך תעשיית הייטק. היום אנחנו מדברים על יותר מ-8,600 מהנדסים שעובדים בתוך התעשייה הזו. אנחנו מדברים על מהנדסים לא מכלל המועסקים בהייטק, אנחנו מדברים על מהנדסים, מהנדסי פיתוח, שעובדים במשרות פיתוח. יש את כלל העובדים בתעשיית הייטק ויש שעובדים במשרות פיתוח. אנחנו מדברים על כ- 150,000 עד 160,000 מהנדסים במדינת ישראל. אז צריך לקחת את האחוז של 8,000 – 8,500, 8,600 מתוך ה-150,000 האלה.
אם אנחנו מדברים על נצרת, אז בנצרת היום יש יותר מ-1,300 מהנדסים שעובדים בתוך התעשייה הזו. כשהתחלנו היו כ-30, 40 מהנדסים. אנחנו מדברים על התחלה, על להביא גם את הצד של ההון האנושי וזה חשוב מאוד. ויש מספר שכול הזמן, אפילו כשאני מדבר עליו אני נדהם, זה המספר של הרשות לחדשנות ושל משרד הכלכלה: מ-1984 עד 2014, 30 שנה, סך הכול בוגרים בתחומי ההייטק מהחברה הערבית היו 1,584. במשך 30 שנה היו רק כ-1,600 בוגרים מהתחום הזה.
סמי סעדי
¶
יש את חמשת מקצועות ההייטק המוגדרים על ידי המל"ג. אנחנו מדברים על המקצועות האלה. רק 1,584, היום, אלה שסיימו ב-2019, אנחנו מדברים על 5,600 סטודנטים ערבים שלומדים את המקצועות האלה.
סמי סעדי
¶
אני מדבר על הארץ. עכשיו, למה גם כן חשוב מאוד להדגיש ואני נכנס עכשיו לפעולות. מה דרוש? דרושות פעולות ופרויקטים בתחום ההון האנושי שזה מה שנקרא הגדלת היצע כוח האדם המיומן בהייטק. איך מגדלים את היצע כוח האדם בהייטק? צריך לפעול בתיכונים. אנחנו עם משרד החינוך פעלנו בשלוש השנים האחרונות בפעילות בבתי ספר תיכוניים לחשיפת עולם ההייטק לבתי ספר תיכון. אני מדבר על אנשים שלומדים מתמטיקה, פיסיקה ומדעים בתיכון. עשינו מחקר לפני ארבע שנים ב-2016, עלה ש-59% מהתלמידים בכיתות י"א ו-י"ב לא יודעים מה זה הייטק. על כן, כשהם הולכים ללמוד, ו-70% מהתלמידים הולכים ללמוד באקדמיה, בחברה הערבית הם הולכים ישר, אז הם לא בוחרים את מקצוע הייטק.
מה שעשינו בצופן
¶
הבאנו את חברות ההייטק, הבאנו את המהנדסים, הבאנו המודלים להנדסה, הבאנו את התלמידים לסיורים בחברות הייטק וכך חשפנו אותם. אמרנו להם: יש רפואה, יש עריכת דין, יש רואי חשבון, כן. אבל יש לכם גם את המסלול הזה של ההייטק.
סמי סעדי
¶
הגענו עד היום ל-80 בתי ספר. אנחנו רוצים מאוד, וזאת אחת ההמלצות שלנו שמשרד החינוך יאמץ את התוכנית הזו שנקראת שיעורים להייטק, דורוס אל אל הייטק, שבאה לפעול בבתי ספר תיכון על מנת לחשוף כמה שיותר. אנחנו יודעים שיש כ-250 בתי ספר, גם מהצפון, גם מהמשולש וגם מהנגב שעדיין לא הגענו אליהם.
סמי סעדי
¶
אנחנו מקבלים בקשות מהרבה מאוד בתי ספר. אומרים לנו: למה אתם לא מגיעים לנו? למה אתם לא פועלים אצלנו? עכשיו, אנחנו ארגון ללא מטרות רווח, ואנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם משרד החינוך. אבל עדיין התוכנית הזו היא תוכנית מצומצמת של צופן ואנחנו רוצים מאוד לעשות לה - - - שגם משרד החינוך יהיה ויאמץ את התוכנית הזאת.
השלב הבא זה שלב התעסוקה. אנחנו לא מדברים על חסמים, יש תוכנית וחשוב מאוד להגיד, וכאן אני עובר לשקף שמונה: מה קרה ב-2012 ו-2013? ב-2012 הוקם פארק התעשייה של סטף ורטהיימר. זה פארק תעשייה פרטי, זה לא פארק תעשייה ממשלתי. הוא זה שפתח את הדלת בשביל להביא חברות הייטק. איך נביא חברות הייטק לתוך הערים הערביות? אם אין תשתיות, אם אין דיגיטציה, אם אין אינטרנט, אם אין מתחמי עבודה המותאמים לעבודה הייטק?
אני רוצה לספר לכם בדיחה עצובה. ב-2012 היה סיור של חברת אינטל ורצינו להביא אותם לנצרת. ועשינו שיתוף פעולה בין עיריית נצרת ועיריית נצרת עילית. וחברת אינטל רצתה להקים את הסניף שלה בצפון, וחיפשה מקום. הבאנו אותם לנצרת: יש בעיית קרקע, יש בעיית תשתיות. ואז היא העבירה את זה למזרח אירופה. עד כמה שידוע לי, אפילו לא פתחה את הסניף כאן. ואז אנחנו יכולים להביא את החברות לתוך המרכזים האלה ובאמת ב-2012 חברת אמדוקס הייתה מהחברות הראשונות שפתחה סניף בנצרת. בעקבותיה באו עוד חברות: מייקרוסופט, ברודקום, סופטוור וכולי. היום יש יותר מ-40 חברות שפועלות בנצרת. הפיתרונות קיימים. הפיתרונות בשביל לפתוח את הדלתות בפני המהנדסים מהחברה הערבית אצל החברות, לעבוד עם המעסיקים ומצד שני לעבוד על ההון האנושי – איך מגדילים את ההון האנושי.
ב-2014 הייתה התחלת הפעילות של צופן עם הממשלה במיזם משותף להשמת אקדמאים בחברה הערבית בתעשיית ההייטק. המיזם הזה כל כך הצליח מעבר להישגים שלו, שמשרד העבודה והרווחה אימץ את המודל הזה ובנה עליו מכרז. היום יש מכרז להשמת אקדמאיים ערבים בתעשיית עתירות ידע. וכבר מופעל כחמש שנים ואנחנו ממליצים מאוד להרחיב את המכרז הזה, וגם להשקיע יותר מאמצים בעבודה מול החברות ומול האנשים בתוך המכרז הזה.
סמי סעדי
¶
אנחנו מדברים היום על היקף ארצי של 5 מיליון שקל בשנה, לשלוש שנים זה 15 מיליון, זה התקציב של המכרז, אוקיי.
ב-2017, אני עובר ככה במהירות, אני חושב שזאת נקודה מאוד חשובה, שחשוב להראות אותה. ב-15 בינואר 2017 התקבלה החלטת ממשלה 2292 להגדלת היצע כוח אדם מיומן בהייטק בכלל בישראל – כי יש מחסור ענקי של מהנדסים. והשקיעו 900 מיליון שקל. אנחנו בצופן ואני כבר שלוש-ארבע שנים מבקש נתונים: כמה מתוך ה-900 מיליון שקל הושקע בחברה הערבית? ארגון צופן ועוד כמה ארגוני חברה אזרחית פועלים יום יום בשטח בשביל לתת את הפיתרונות למהנדסים האלה, ויש החלטת על 900 מיליון שעד היום חסר לנו נתונים – כמה הושקע בחברה הערבית?
היו"ר עינב קאבלה
¶
תנו לי לעשות סדר. שתי דקות תשלים את דברייך, ואם תרצה להוסיף אחר כך, כמובן שתינתן לך הזכות.
סמי סעדי
¶
ב-2018 התקבלה החלטת ממשלה 3780 שאנחנו ועוד כמה גורמים פעלנו מול הממשלה להקמת שני פארקי הייטק. אז אני יכול להגיד: יצא קול קורא, סוף סוף, אחרי פעילות של משרד הכלכלה ומרכז ההשקעות ב-2019. ניגשו זכיינים אבל יצא קול קורא אחד, אנחנו מחכים שיצא הקול קורא השני להקמת הפארק השני באזור המשולש.
אני רוצה לקפוץ לשנת 2020,כאן אפסיק ואחר כך ארצה להמשיך, מה שקרה ב-2020 וזה לדעתנו הפיתרונות וההמלצות שלנו כצופן לוועדה. בסוף 2017 עבדנו מול ועד ראשי הרשויות. וזה אחד מהדברים החשובים והקריטיים גם במתן פיתרונות. איך הרשויות המקומיות שלנו לוקחות אחריות ושמות על סדר יומן את הנושא של פיתוח כלכלי ופיתוח טכנולוגי פנים יישובי. אוקיי. לא רק לדבר על מהנדסים ועל שילוב כמובן בחברות בישראל והקמת פארקים אלא גם בתוך הוועד.
עבדנו עם ועד ראשי הרשויות וגם עם חברת דלויט במשך שישה חודשים ונבנתה תוכנית חומש שתוגש לממשלה. התוכנית תיתן פתרון לנושא של תשתיות, לנושא של ההון האנושי, לנושא של תעסוקה וגם לנושא של יזמות.
אעצור כאן, אני מבקש שתינתן הזדמנות אחר כך להרחיב בנושא תוכנית החומש.
היו"ר עינב קאבלה
¶
כמובן. יש שני דוברים שבשתיים יצטרכו לעזוב אותנו וחשוב לנו לתת להם את המקום. כמובן נחזור אליך בהמשך וגם אם יהיו לך עצות טובות בין לבין, תמיד נשמח. אני פונה בזום למר עימאד תלחמי, מייסד ויושב-ראש באבקום סנטרס.
עימאד תלחמי
¶
שלום לכולם, קודם כל חברי סמי, אני מצטער על זה שאני מפסיק אותך ואתה תסלח לי כחבר, אנחנו חברים הרבה שנים. אז קודם כל תודה לחבר הכנסת יוסף ג'בארין על היוזמה המבורכת ותודה לך, חברת הכנסת עינב קאבלה, על זה שאת מובילה את תעשיית ההייטק לאוכלוסיות המוחלשות. אני חושב שזה חשוב מאוד.
אני נמצא כאן בדיון הזה כחבר דירקטוריון של I.A.T.I שזה האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות. מדובר בארגון הגג של תעשיית ההייטק והביומד הישראלית שחברים בה כאלף חברות הייטק מסטארט אפים ועד חברות גדולות בינלאומיות. אני כאן בכדי גם להציג את מה שאני עושה ומה שאני מציע לקידום התעסוקה בהייטק הערבי. אני מברך על הנוכחות הגדולה שיש כאן, כל חברי הכנסת המכובדים שאני חושב שזה מראה על כבוד גדול לנושא. וכמובן ראשי רשויות אם יש כאלה וכל החברים האחרים שנמצאים.
אני מייסד חברת באבקום שייסדתי ב-2009 והחזון שלי היה – אני בא מהתעשייה, הייתי תעשיין ועבדתי בחברת דלתא הרבה שנים ובגלל שהטקסטיל נעלם מישראל – שרציתי להקים מרכזים שיתנו תעסוקה בצפון, בעיקר לנשים. דיברו קודם, היבה דיברה על נשים, אנחנו רוצים לעודד את הנשים, רציתי להחזיר תעסוקה לנשים בצפון. כך פתחתי את באבקום. שאלתם על שמות של חברות – באבקום זה באב – דלת, באבקום זה הדלת שלכם. בעצם פתחתי דלת לאנשים בצפון, להביא להם תעסוקה. התחלנו במוקדים טלפוניים, והתחלנו לעבוד עם החברות הגדולות בארץ. בתפן, זו ההתחלה שלנו. היום אחרי 11 שנים אנחנו חברה שמעסיקה כ-3,000 עובדים, ערבים ויהודים. כ-80% נשים, גם בצפון גם בדרום. הדאגה שלנו תמיד היא שנהיה ביחד כי אני חושב שהכוח שלנו הוא דווקא בשיתוף פעולה ערבי-יהודי. זה מביא יותר כוח ומביא הרבה יותר דברים טובים ואנחנו דואגים לעשות את זה.
אנחנו היום חברה שנותנת שירותים טלפוניים ל-40 החברות המובילות בישראל, כולל הבנקים. כולכם מקבלים מאיתנו שירותים כאלה, אבל בנוסף אנחנו נותנים שירותים טכנולוגיים ושירותים של הייטק ושירותים דיגיטליים. שירותים דיגיטליים לחברות אחרות וגם לחברות הייטק וזה חלק מהתעסוקה שאנחנו מביאים לפריפריה, ואנחנו רק בפריפריה.
הדבר השני שהחלטנו לעשות – הבנתי שתעסוקה לבד לא מספיקה – הוא שאנחנו צריכים לעודד חברות שיקומו בכדי שהם יעסיקו אנשים, ובעיקר בתחום ההייטק. החלטתי בשנת 2014 להקים את תקווין. תקווין זו קרן שמעודדת יזמים ערבים בכדי להכניס את ערביי ישראל לסטארט אפ ניישן הישראלי ולהיות חלק ממנו, שאנחנו לצערנו לא חלק ממנו. אז לא היינו בכלל, היום קצת. משמעות המילה תקווין היא בראשית, זה התחלה, זה לבנות משהו מהתחלה. עשינו את זה ביחד בשותפות עם חמי פרס ואראל מרגלית וזה נמצא בחיפה. ואז הצלחנו להשקיע בשמונה חברות מדהימות, שהשמונה האלה מעסיקות היום מעל 100 מהנדסים בצפון. הבנו שזה המודל, המודל זה לבנות יזמות.
אתן לכם דוגמה
¶
אם היום אתם שואלים כמה יזמים ערבים ישנם בארץ שגייסו כסף. יש בין 100 ל-120 יזמים ערבים, חברות סטארט אפ שגייסו כסף., לעומת 7,000 או 8,000 באוכלוסייה היהודית. זאת אומרת זה משהו כמו 1.5 אחוזים בלבד. אם אנחנו בודקים כמה חברות גייסו מעל 10 מיליון דולר ליזמות שלהם, אולי יש שניים, שלושה או ארבעה, אולי יש משהו שאני גם לא מכיר מתוך מעל 1,000 באוכלוסייה הישראלית. זאת אומרת שזה פחות מחצי אחוז. זה אומר שהכיוון צריך להיות שאנחנו נעודד יזמים ערבים ונעודד את האופי של היוזמה – איך אנחנו מכניסים חינוך של יזמות. אני חושב שזה מאוד חסר בחברה הערבית. אנחנו חייבים לדאוג להכניס חינוך של יזמות לבתי הספר וגם לבנות מאיצים לסטודנטים ולאנשים שסיימו, בוגרים או עובדים בהייטק, לבנות כמה שיותר מאיצים בחברה הערבית.
נעזור לחנך אנשים להיות סטארטאפיסטים, כי זה המנוף ומנוע הצמיחה האמיתי שיכול להיות והכי רציני באוכלוסייה הערבית. אבל בשביל לעשות את זה צריך כמה דברים ופה אני נותן את ההמלצות שלי: קודם כל אנחנו צריכים להבין שבתקופת הקורונה קרה משהו מעניין, בעצם הבנו שעבודה מהבית זו הזדמנות לקרב את הפריפריה למרכז. זו הזדמנות כי ראיתי את זה כשהתחלתי להעסיק בתקופת הקורונה כ-1,500 עובדים מהבתים וראיתי שזה אפשרי וזה לא משנה איפה אתה גר – אתה יכול לתת את אותו שירות. אותו הדבר בכל עולם ההייטק, אתה יכול להיות בבית ג'אן או בנצרת ולעבוד בחברה מתל אביב מהבית, וגם מסן פרנסיסקו או לוס אנג'לס או מכל מיני מקומות.
זה יכול לקרב את כולנו לעולם הזה הרבה יותר. אבל מה צריך להיות? יש מחסור קשה בתשתיות, תשתיות של אינטרנט בישובים הערבים. לצערנו ברוב הישובים יש עשרה מגה ואפילו מתחת, במעט מאוד תמצאו 40 מגה. היום אנחנו מדברים על 1,000 מגה ואנחנו רוצים להגיע ל-1,000 במהירות הגלישה וזה לא קיים. זה הדבר הראשון שצריך לבנות בשביל לעודד הייטק באוכלוסייה הערבית. דבר שני, צריך להתחיל לדאוג שיהיו מחשבים או טאבלטים גם לתלמידים בבתי הספר וזה בשביל לחבר כבר בבתי הספר לטכנולוגיות.
היו"ר עינב קאבלה
¶
אני אומרת שבנושאים האלה נגענו בדיון מהיר אחר שגם יהיה לו המשכיות שחבר הכנסת ג'בארין הציע. אני גם אבקש, סליחה שקטעתי אותך, אם תוכל לתמצת לעוד דקה כי אנחנו צריכים להספיק עוד דוברים.
עימאד תלחמי
¶
כן. אני חושב שהרשות לחדשנות תקצה כסף ייעודי ליזמים ערבים, ולא משנה כמה – 5%, 7%, מה שיחליטו – זה ילך ליזמים ערבים. אנחנו חייבים להתחיל להקצות כסף, גם להקצות למסלולי תעסוקה. כמו מי שאמר קודם, אותו חבר הכנסת שאמר שכדאי לעודד את החברות בשביל לקלוט ערבים, שיקבלו סבסוד יותר מיוחד לעניין הזה. ודבר אחרון, אסכם בזה שאני חושב שחשוב להקים שולחן עגול, אולי בראשות חבר הכנסת ג'בארין. יהיו בו אנשים מכל המשרדים השונים: משרד המדע, משרד התקשורת, משרד הכלכלה ועוד אנשי עסקים אחרים משתי האוכלוסיות. צריך לעשות על זה מעקב מתמיד כל כמה חודשים, אבל לשים את הכול באג'נדה מאוד רצינית ולהתחיל לעקוב אחרי הדברים בכדי שיקרו. זה הכיוון שאני חושב שיקדם אותנו יותר ויותר.
תודה לכולם ושנה טובה.
היו"ר עינב קאבלה
¶
תודה רבה לך, ממש התאפקתי מלהגיד לך לתמצת כי מאוד נהניתי מהדברים שלך. תודה שהצטרפת אלינו וסיפרת והסברת לנו את הדברים החשובים האלה. תודה ושנה טובה.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
¶
הרעיון של שולחן עגול, כדאי לפתח את זה במהלך הדיון. יכול להיות שזה באמת כיוון של המשך עבודה.
היו"ר עינב קאבלה
¶
לפני שנמשיך בהצגת הדברים, חבר הכנסת אוסאמה סעדי, למרות שהיה לך כבר ייצוג משפחתי פה.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
אני מכיר את העבודה שעושים בעניין הזה של ההייטק מקרוב. כשזה התחיל כולנו צחקנו עליו – המשפחה, החברים.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
אמרנו לו – מה זה כל זה? אחרי שהתחילו, אנחנו רואים כאן את התוצאות – באמת עלייה מטאורית. אנחנו מדברים על אלפים שנכנסו למעגל הזה וזה מנוע צמיחה אדיר. גם הנושא של הסטודנטים, ובעיקר הסטודנטיות, שלומדים בטכניון נושאים מדעיים, מחשבים והנדסה. כמעט שני שליש מהלומדים והמתקבלים לטכניון הן סטודנטיות. פעם היית אומר לסטודנטית שתלך לטכניון, היא הייתה אומרת: מה אני אלך לטכניון? זה היה טאבו.
היו"ר עינב קאבלה
¶
אגב מה שמתסכל ואמרתי את זה קודם ונראה לי שלא היית, זה נכון מה שאתה אומר. ואז אתה רואה חוסר תאימות בין זה לבין מה שקורה בתעשייה. מבחינת הייצוג שלהן.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
בדיוק. ולכן צריך לשלב בין הבוגרים ולשלב אותם בשוק העבודה. חשוב מאוד הוא גם הנושא של שולחן עגול, גם שאנחנו מציגים את הנושאים בכנסת, בכל הוועדות הכנסת, פה בוועדת המדע. לא להרפות מהנושא הזה, הנושא חשוב במעלה. אין היום התקדמות בלי תעשיית ההייטק, בלי פארקים תעשייתיים. ושילוב כל הסטודנטים, אני יודע איזה עבודה נעשית בתוך בתי הספר, זה חשוב מאוד. ולכן אנחנו מחזקים את ידכם, תמשיכו, אני מחזק את צופן, את כל העמותות, את כל המשרדים. נפגשנו עם שר המדע, עם הרשות לחדשנות, גם פה בוועדה אני מעריך אותך גברתי היושבת-ראש, את באמת מעלה כל הזמן את הנושאים האלה. והצלחה היא הצלחה של כולנו.
היו"ר עינב קאבלה
¶
תודה רבה חבר הכנסת אוסאמה סעדי, דיברת על חינוך ודיברו על חינוך – אני רוצה שנעבור למשרד החינוך. מר עבדאללה חטיב, מנהל אגף בכיר חינוך במגזר הערבי ויועץ למנכ"ל לענייני החברה הערבית, שלום לך אדוני.
עבדאללה חטיב
¶
צוהריים טובים, ראשית אני רוצה להודות לך גברתי היושבת-ראש ולהודות גם לחברי הכנסת על הנושא החשוב הזה. אין ספק שנושא ההשכלה והחינוך בחברה הערבית נחשב לאחד הנושאים המרכזיים שיכול לסייע לאוכלוסייה הערבית להשתלב באוכלוסייה הכללית. מה עוד יכול לסייע להשתלב גם בתעסוקה ובמיוחד במקצועות ההייטק והמקצועות שהם המקצועות הנדרשים.
אני רוצה להתחיל בכך שאישרנו פתיחה של מרכז טכנולוגי חדש בטייבה, בעלות של 15 מיליון שקל. אני חושב שלקראת שנת הלימודים הבאה אנחנו כבר נחנוך את המרכז הטכנולוגי הראשון בחברה הערבית. וזה המרכז הטכנולוגי הראשון, המתקדם שיוקם במסגרת החברה הערבית.
אני רוצה להתייחס לשקף מס' 11 ברשותכם, שמראה את אחוז התלמידים הערבים שלומדים במגמות הטכנולוגיות. אם נסתכל על השקף נוכל לראות ש-53% מהתלמידים בתיכון בכיתות י', י"א, י"ב, לומדים במגמות טכנולוגיות בחברה הערבית. הנתון הזה הוא נתון מאוד חיובי, יחסית גם לנתון הארצי, בארצי מדברים על 40%, אנחנו מדברים על 53% מהתלמידים בחברה הערבית לומדים במגמות טכנולוגיות.
שקף נוסף הוא שקף שמתייחס למגמות הטכנולוגיות היוקרתיות. אנחנו מדברים על ארבע מגמות שהן טכנולוגיות מובילות. אנחנו יכולים לראות ש-38% מכלל הלומדים בחינוך הטכנולוגי מהחברה הערבית בשנת הלימודים תש"ף, למדו במגמות טכנולוגיות שהן טכנולוגיות הייטק. אם זה מכטרוניקה, אם זה מערכות ביוטכנולוגיה, אם זה מערכות תקשורת ואם זה תכנון ותכנות מערכות. אנחנו מדברים פה על 38% , כמעט 13,000 תלמידים שלומדים מכיתות י', י"א, י"ב שלומדים במגמות הטכנולוגיות.
עבדאללה חטיב
¶
מהתלמידים הערבים, זה פה ספציפית התלמידים הערבים. אני מתייחס רק למספרים של התלמידים הערבים, חבר הכנסת אנטאנס.
עבדאללה חטיב
¶
בשקף הבא אנחנו יכולים לראות נתונים מגדריים: 57% מהלומדים במגמות הטכנולוגיות היוקרתיות מהחברה הערבית הן בנות לעומת 43% שהם בנים. כלומר, 57% מהבנות שלומדות בחברה הערבית במגמות ההייטק הן מהחברה הערבית שלומדות בבתי הספר התיכוניים.
רצינו להציג במצגת, אבל נעשה את זה טלגראפית, קודם כל אנחנו בתיכונים מעבירים תוכנית שנקראת: הכוונה לחיי קריירה. אנחנו רוצים להביא יותר סטודנטים ערבים להשכלה הגבוהה ויותר בוגרים ערבים להפנות למקצועות שהם מקצועות נדרשים, בדגש על ההייטק. המקצועות הנדרשים הוגדרו על ידי המל"ג ואנחנו מדברים על מקצועות של הנדסה, על מקצועות של הייטק. אנחנו מפעילים את זה בבתי הספר התיכוניים בחברה הערבית והיום קיבלנו החלטה להגדיל את זה מ-80 בתי ספר תיכוניים בחברה הערבית ל-120 בתי ספר שבהן נפעיל את התוכנית הזו.
בטח שצופן, איך שהעביר סמי, היא אחד הגורמים שנותנים שירות למשרד החינוך בכל הנושא של ההכוונה של הבוגרים של מערכת החינוך הערבית במקצועות של ההייטק. בנוסף לזה, אנחנו מרחיבים את המגמות הטכנולוגיות בחברה הערבית. לקראת השנה ולקראת שנה הבאה אנחנו מרחיבים את המגמות היוקרתיות במסגרת בתי הספר התיכוניים בחברה הערבית. אנחנו הולכים לראות יותר בוגרים במערכת החינוך הערבית שמשולבים במסגרת מקצועות ההייטק, בדגש על המקצועות היוקרתיים.
זיהנו חסם להשתלבות באקדמיה, החסם הוא חסם השפה העברית הדבורה. ולכן התחלנו בהקמת 60 אולפנים, האולפנים האלה יפתחו במסגרת המוסדות להשכלה גבוהה במדינת ישראל. אנחנו רוצים להביא יותר תלמידים מכיתות י"ב גם להתנסות בעברית דבורה, ולכן פתחנו מרכזים חדשים. בשנה שעברה היו 30 מרכזים, השנה נגיע ל-60 מרכזים, שיסייעו לתלמידים הערבים לתרגל את השפה העברית הדבורה.
השנה נפתח גם 60 מרכזים לפסיכומטרי בחינם על חשבון משרד החינוך. נפתח אותם במסגרת בתי ספר, במסגרת ישובים ערביים ונרחיב את המסגרת של ההכוונה לחיי קריירה מהחברה הערבית. אני רוצה להודות לכל הגופים: למגזר השלישי שמסייע לנו רבות בשיתופי פעולה ובממשקי עבודה, במיוחד צופן. בשנה שעברה הם עבדו ב-80 בתי ספר והשנה, אני מקווה, נגיע ל-120 בתי ספר מהחברה הערבית.
תודה לכם.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
¶
עבדאללה, אם תרשה לי, יוסף ג'בארין מאעכ. התייחסנו לקושי שקיים בעיקר בקרב אוכלוסיית התלמידים בנגב. יש לכם פוקוס מיוחד על הנגב?
עבדאללה חטיב
¶
כן, אנחנו השנה נשלב ביחד עם צופן 20 בתי ספר תיכוניים מהדרום, בתוכנית שמופעלת על ידי המשרד: חינוך לחיי קריירה. יש לנו אינטרס חשוב מאוד שגם האוכלוסייה או החברה הערבית הבדווית בדרום תהיה גם במסגרת המקצועות הנדרשים. הייתה לי ישיבה לפני שבועיים עם סמי, התוספת שתאושר – היא תאושר ספציפית ייעודית לדרום, כי יש לנו אינטרס לסייע לחברה הבדווית בדרום להשתלב בתעשיית ההייטק בחברה הישראלית.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
¶
כן. נושא שהזכרת, לעניין השפה העברית, אני אומר את זה גם לך, אבל גם לצורך הדיון ואולי גם המשתתפים בדיון: יש כיום ניסיונות מוצלחים מאוד במספר מכללות. אחת מהן היא המכללה בתל-חי, איפה שלימדתי לפני כן, ושם סטודנטים יכולים להתקבל, גם אם אין להם את רמת הציון הגבוה ביע"ל, הציון המינימלי שנדרש. הם מתקבלים על תנאי, כאשר בשנה הראשונה הם עובדים קורס מיוחד, שזה קורס גם לשפה ולשון עברית וגם שיטות מחקר, הסתגלות לאקדמיה. יש כבר פתרונות, שלדעתי צריך לאמץ אותם. בכל המקומות האחרים הם פיתרונות מוצלחים וככה שיע"ל לא נהיה חסם בפני כניסה לאוניברסיטה. ואגב, הקורס הזה הוכיח את ההצלחה שלו – סטודנטים ערבים שלא היה להם ציון יע"ל כפי שנדרש בהתחלה, אחרי שעברו את הקורס הזה, הם המשיכו וכמעט הצטיינו בלימודיהם.
עבדאללה חטיב
¶
תודה לך על תשומת הלב, חבר הכנסת ג'בארין. השנה בנוסף לפסיכומטרי – ההמלצה הזו שאתה העלית, שבעיני היא המלצה חשובה מאוד – קיבלנו החלטה לפתוח 60 מרכזים להכנת תלמידים למבחני יע"ל. זיהנו שיע"ל יכול להוות חסם עבור תלמידים ערבים שכבר התקבלו לאוניברסיטאות ללימודים גם בתחומים שהם לימודים יוקרתיים. השנה נשים דגש על הנושא של יע"ל ונפתח מרכזים במסגרת הישובים הערביים וגם בחברה הבדווית בדרום. זאת על מנת לסייע לאותם תלמידים לעבור את החסם של השפה העברית, ובמיוחד הנושא של מבחן יע"ל.
עבדאללה חטיב
¶
כל המרכזים של העברית הדבורה יחד עם המרכזים של יע"ל יהיו במסגרת בתי הספר התיכוניים. בנוסף לזה - -
עבדאללה חטיב
¶
- - הייתי במרכז ההערכה הארצי, הייתה לי ישיבה עם המנכ"לית של מרכז ההערכה הארצי. אנחנו עושים התאמה בין תוכנית הלימודים בשפה העברית למבחני יע"ל ולדרישות של מבחני יע"ל. עשינו שינויים בתוכנית הלימודים בהוראת העברית כי אנחנו רוצים לעשות התאמה בין תוכנית הלימודים לבין מבחן יע"ל ודרישות הסף של מבחן יע"ל.
היו"ר עינב קאבלה
¶
עבדאללה אם אפשר עוד שאלת המשך, לגבי מגבלת השפה ששאל חברי, ולגבי ההכנסה לבתי הספר התיכון הערבים. אנחנו מדברים על כלל בתי הספר, זה לא איזשהו פיילוט, כן, זה משהו רחב היקף?
עבדאללה חטיב
¶
בסך הכול, בתוך החברה הערבית, אנחנו מדברים על 180 בתי ספר, יש עוד 40 בתי ספר ערביים בדרום, ניכנס השנה במסגרת התוכנית של חינוך לחיי קריירה ל-120 בתי ספר. צריך להגיד שיש תוכנית אחרת שמופעלת שנקראת תוכנית רואד שגם היא מכוונת תלמידים. יש לנו חלוקה בין האזורים, איפה שרואד נמצאים המשרד לא נכנס כי רואד גם מכוונים לחיי קריירה וגם למקצועות נדרשים. אנחנו חותרים למצב שאנחנו מחזקים את כל הרשויות בחברה הערבית והבדווית בשתי התוכניות. גם התוכנית של רואד וגם התוכנית שלנו.
היו"ר עינב קאבלה
¶
כשאתה אומר חותרים, רק כדי להבין מבחינת תאריכי יעד, זה משהו שהולך להיות מיושם כבר בשנת הלימודים הזו או שזה משהו שצופה פני עתיד רחוק יותר?
עבדאללה חטיב
¶
אנחנו קודם כל מדברים על הפעילות שלנו במסגרת שנת הלימודים תשפ"א. חלק מהתלמידים משתתפים במסגרת התוכנית בפעילות שאנחנו מקיימים של למידה מרחוק בזום, וחלק בקבוצות קטנות שלא יעלו על 18 תלמידים.
עבדאללה חטיב
¶
כן, אנחנו רוצים קודם כל שני דברים: למסד ולבסס את התוכנית של חינוך לחיי קריירה והכוונה מקצועית שתופעל בכל בתי הספר בחברה הערבית. אם זה על ידי היועצות בשיתוף המגזר השלישי כמו צופן וגופים נוספים שיכולים לסייע בהכוונה למקצועות נדרשים. התוכנית היא תוכנית מתוקצבת של המשרד והיא נמצאת כאחד היעדים המרכזיים של המשרד ולכן אנחנו נמשיך בתוכנית הזו ונרחיב אותה לקראת השנה הבאה. הדבר השני הוא פתיחת מגמות יוקרתיות, זה יעד מרכזי. השנה פתחנו בעשרה בתי ספר מהחברה הערבית מגמות שהן מגמות יוקרתיות חדשות ונרחיב את זה גם לבתי ספר מהחברה הערבית לפי בקשה ולפי היכולות של בתי הספר יחד עם הרשויות המקומיות הערביות.
עבדאללה חטיב
¶
נכון, אנחנו רוצים להגיע לכלל בתי הספר הערביים וצריך להגיד גם ליושבת-ראש וגם לחברי הכנסת הערביים – כאשר אנחנו מדברים על התעסוקה, הייתה לנו ישיבה עם משרד העבודה והרווחה ועם המשרד לשוויון חברתי – נכון שאנחנו מכוונים לנושא של מקצועות ההייטק, אבל יש לנו אינטרס גם לכוון תלמידים שהם תלמידים של אוכלוסיות מוחלשות שלא לומדים במסגרת המקצועות ההייטק. לכוון אותם למקצועות שאפשר למצוא בהם תעסוקה עתידית. ולכן השנה, נכון שאנחנו מתחילים ב-120 בתי ספר במקצועות ההייטק וגם במקצועות הנדרשים. אבל אני רוצה לכוון גם את שאר האוכלוסייה, התלמידים שלא מגיעים להייטק ולא מגיעים גם למקצועות הנדרשים וגם תלמידים שיש להם זכאות לבגרות. אפשר לשלב אותם גם במקצועות שהם מקצועות של הנדסאי חשמל, הנדסאי רכב, בתחומים אחרים של הנדסאים, על מנת לסייע לחברה הערבית להשתלב בתעסוקה הכללית.
היו"ר עינב קאבלה
¶
זה חשוב מאוד מה שאתה אומר. אנחנו עדיין בדיון שרוצים להתמקד בו דווקא בהייטק. למרות שאני מסכימה שהשילוב בתעסוקה הוא חשוב כשלעצמו. המיקוד שלנו צריך להיות ההייטק. אני רוצה עוד שאלת הבהרה כי אולי אמרת את זה ואני לא הבחנתי בזה. הציגו לנו פה את הפרויקט של שיעורים להייטק שבעצם ממוקדי מטרה, וזה משהו שאתם בשיתוף פעולה כן מקיימים בחלק מבית הספר. רציתי להבין את עמדתכם לגבי אימוץ התוכנית על ידי משרד החינוך.
עבדאללה חטיב
¶
קודם כל אנחנו ממשיכים בעבודה עם צופן ועם הגופים האחרים שיכולים לתת מענה. התוכנית של שיעורים בהייטק היא תוכנית שהוכיחה את עצמה. היה מחקר מלווה לאותה התוכנית, יש לנו חוות דעת מאוד חיובית של מנהלים ושל תלמידים ושל סטודנטים שהיום הם נמצאים בשנה הראשונה. אנחנו הולכים על הרחבת התוכנית והעמדה היא עמדה חיובית.
היו"ר עינב קאבלה
¶
אני שמחה על התשובה החיובית שלך – השאלה אם נוכל בהמשך לשמוע תשובה שהיא יותר קונקרטית ל"כן", אם מרחיבים את זה ל-X ,Y. אתה יודע, כדי להיות יותר קונקרטיים.
עבדאללה חטיב
¶
כן. אני כבר ימצב את המתווה שלי היום. ביקשתי שירחיבו את התוכנית הזו מ-80 בית ספר ל-120 בתי ספר. אני חושב שתוך זמן קצר נזמן את סמי והצוות שלו על מנת להרחיב אותה ל-120 בתי ספר מהחברה הערבית.
היו"ר עינב קאבלה
¶
מאה אחוז. יופי. יש למישהו שאלות נוספות? אני מאוד מאוד מודה לך, מר עבדאללה חטיב ממשרד החינוך, תודה רבה לך ושנה טובה.
היו"ר עינב קאבלה
¶
נעבור למשרד לשוויון חברתי, להיאני סמי, מנהל האגף לפיתוח כלכלי, שלום לך. אשמח לקבל את התייחסותך, לרבות לנושא של החלטת ממשלה 3780 בנושא הפעילות לפיתוח כלכלי ולגבי המבנים. דיברנו על זה פה ונשמח להתייחסות של המשרד לדבר הזה.
סמי להיאני
¶
תודה לכם שנתתם לנו את ההזדמנות להגיב וגם לתת את התמיכה, גם בכם וגם בחברי הכנסת שזימנו את הדיון בוועדה. אין ספק שפה נדרשת פעולה כמה שיותר רחבה, כמה שיותר יחדיו כדי לקדם את כל הנושא הזה. לא רק מהסקטור הפרטי אלא גם מהסקטור העסקי , מהסקטור הממשלתי גם מהמגזר השלישי וכן הלאה.
באשר להחלטה 3780, למעשה הוחלט להקים שני מתחמי הייטק בהשקעה של 20 מיליון שקל. ב-2019 משרד הכלכלה והאוצר הקצו עשרה מיליון שקל. בהקצאה הזו זכתה חברה להקמת מתחם הייטק במתחם ציפורי בנצרת. הם אמורים להקים את המתחם הזה תוך שלוש שנים. באשר להקמת מתחם שני, ההקצאה הייתה אמורה להגיע מאצלנו, מהמשרד לשוויון חברתי. אולם בשל אילוצי תקציב השוררים במשק ועקב הוראת התקציב ההמשכי הקיימת היום, המשרד לשוויון חברתי לא הצליח לעשות את זה. ויודגש כי המשרד רואה חשיבות מהותית מאוד בנושא של עידוד והקמת מבנים להשכרה להייטק, הן ביישובי המיעוטים והן ביישובי הספר, במיוחד גם ביישובי הבדווים בדרום. בייחוד לאור היתרונות הרבים הטמונות בהקמת מתמחים כאלה.
המשרד לשוויון חברתי בעתיד בוודאות יפעל להעמדת תקציבים, כאמור, לצורך שילוב האוכלוסייה הערבית בענף הייטק, העלאת הפריון והעלאת התעסוקה הערבית. באשר להקמת סטארט אפים, וזה מאוד חשוב, אי אפשר להסתכל על זה אך ורק בנושא של התעסוקה בלבד. בעיקרון הנתון הספציפי, המהותי, באשר לנושא של תעסוקה הוא בפונקציה של הקמת מקומות עבודה או יצירת מקומות עבודה. והנתון שהועבר בנתונים הקיימים של 90 סטארט אפים – לדעתי לא עדכני. להערכתנו יש היום יותר מ-250 סטארט אפים בבעלות יזמים מהמגזר הערבי. ואני מאמין שככל שהזמן עובר, אנחנו יחד עם הרשות לחדשנות, ואני פה גם קורא למשרד המדע לשתף פעולה יחד איתנו. אז בזמנו הקמנו, למעשה, יחד עם רשות החדשנות שני מסלולים או מסלול אחד שאחר כך התפצל לשנים – מענק של 85% לפיתוח מיזמי הייטק במקום 50%, עד שני מיליון שקל. בשלב מסוים העלנו את זה ל- 4.5 מיליון שקל, כאשר השלב הראשון יקבל 75% מהתוכנית הכלכלית עד 2.5 מיליון שקל ואילו השלב השני יקבל עוד שני מיליון שקל. סך הכול 4.5 מיליון שקל לפיתוח מיזמים כאלה. נכון לעכשיו או נכון לסוף 2019 ליתר דיוק, יש 52 מיזמים שכבר קיבלו תקציבים כאלה בסדר גודל של מעל 80 מיליון שקל.
מעסיקים כמו שצופן הגדיר – עושים עבודה מצוינת צופן ותודה על האמונים והמובילים לסמי סעדי ולמנכ"לים המשותפים יחד ומקווים כמה שיותר לפעול ולהגדיר פעילויות כאלה – אנחנו מנסים כמה שיותר לפתח. מטבענו אנחנו מנסים לשנות את המיזמים הקיימים שנקראים מרכזי עסקים היום למיזמי פיתוח בטכנולוגיה, ומנסים כמובן באילוצי תקציב או להוסיף מרכזים כאלה או להסב את המרכזים האלה למרכזי פיתוח טכנולוגיים. תוך מיקוד פעילות של כל מרכז כדי להצמיח, כדי להנביט, כדי לעודד, כמה שיותר מיזמים כאלה. כמובן יחד ובשילוב יחד עם המגזר המקצועי הקיים היום בישראל, ושילובם גם ב-ecosystem הקיים בארץ, נקרא לזה: תל אביב- חו"ל, יחד עם חו"ל למעשה.
וכמובן בהזדמנות הספציפית הזאת שאני מקווה שנפתח את זה כמה שיותר מהר יחד מדינות ערב, עם העיריות הערביות על רקע השלום המתפתח. אשמח להוסיף אם יש שאלות.
היו"ר עינב קאבלה
¶
כן. אנחנו נגיע אליהם. אבל אני כן לא הבנתי לגבי העשרה מיליון שקלים שאמרת שמסיבות של שנת תקציב – זה כסף שכבר הוקצה לכם והוא נכנס לתוך המשרד או שפשוט משרד האוצר לא העביר את הכסף?
היו"ר עינב קאבלה
¶
לא. זה ב-3780: החלטת פעילות הממשלה לפיתוח כלכלי באוכלוסיית המיעוטים, ויש פה התייחסות להקמת מבנים להשכרה ביישובי המיעוטים ותעשיית ההייטק ושירותים בתחום ההייטק. ושם, עכשיו אני מבינה מההבהרה - - -
היו"ר עינב קאבלה
¶
לא. ההחלטה היא ממאי 2018. אני עם ההחלטה ביד ורק אגיד לחברי, לגבי המשרד שלהם כתוב: "בשנת 2019 יוקצו עשרה מיליון ש"ח במסגרת התקציב המאושר של המשרד לשוויון חברתי עבור הקמת מבנה נוסף במסגרת התוכנית". ולכן רציתי לחדד איתו, האם הם קיבלו ולא מימשו או שלא קיבלו? ואני מבינה שבעצם - - -
היו"ר עינב קאבלה
¶
בגלל זה אני לא מבינה למה זה לא – זה מה שאני מנסה להבין – הגיע ממשרד האוצר? למה לא דרשתם את זה ממשרד האוצר?
היו"ר עינב קאבלה
¶
אז זה כבר סיפור אחר. זה לא בגלל בעיית התקציב של אחת חלקי שתיים עשרה. זה פשוט שביקשתם ומשרד האוצר לא נענה?
סמי להיאני
¶
לא. בעיקרון זה לא משרד האוצר. זה היה צריך להיות מתוקצב על ידי המשרד באופן שוטף מהתקציב השוטף שלו. לא מהמשרד עצמו, כיוון שכנראה תקציב הזה לא הועבר ונושאי תקציב שהיו ב-2019, לא הוקצה העשרה מיליון שקל הספציפים.
היו"ר עינב קאבלה
¶
סמי, אז זה אומר ואני מנסה ככה מתוך התשובה שלך להבין: זה אומר שהמשרד לשוויון חברתי לא יישם את החלטת הממשלה.
סמי להיאני
¶
אני לא יודע לתת לך את התשובה הזאת באופן מדויק. אני יכול לבדוק את זה ולתת לך תשובה בכתב באשר לנושא של הקצאת התקציב הספציפי או שזה בגלל שלא הוקצה.
היו"ר עינב קאבלה
¶
סמי, ראשית תודה על הדברים והכנות ורואים שאתה מסור לעניין ורוצה לעזור. אז קודם שתדע שזה לא חלילה, השאלות לא מכוונות אישית ואנחנו מאוד מעריכים את העבודה שלך.
היו"ר עינב קאבלה
¶
אני יודעת, רואים את זה עליך, כשאתה מדבר זה מורגש. אז קודם כל תדע שזה ממקום טוב.
אני כן מבקשת שהמשרד יעביר לנו התייחסות כתובה מדוע לא יושמה החלטת הממשלה מספר 3780 שאומרת שבשנת 2019 יוקצו עשרה מיליון ש"ח ממסגרת התקציב המאושר של המשרד לשוויון חברתי עבור מבנה נוסף במסגרת התוכנית. אני רק מבקשת ומצפה מהגורמים במשרד שלא יחזרו בתשובה הכתובה על הדברים שנאמרו כאן כי קשה לנו להבין מתוך התשובה הזאת למה זה לא בוצע. ואני מבקשת גם התייחסות מתי בכוונת המשרד ליישם את ההחלטה. כמובן שהציפייה שלנו זה מהר ככל האפשר וללא עיכובים נוספים, בסדר?
היו"ר עינב קאבלה
¶
אעלה את משרד הכלכלה. הבנתי כמה דקות לפני הדיון שלא בטוח שנקבל תשובה, אבל אני רוצה לשמוע מהם אם יש להם תשובה או אין תשובה. תנסו לבקש את הנציגים של משרד הכלכלה, אותם אלה שאמרו שהם לא יודעים עדיין לענות על השאלה שבכל זאת יאמרו את זה כי אני רוצה גם - - -
היו"ר עינב קאבלה
¶
אנחנו ביקשנו את התייחסותם, אני לא יודעת מה הייתה הסיבה, אין להם תשובה, לא הצליחו להשיג אותם. אלה תשובות שאגב, אני אומרת למי ששומע שם – לא מקובלות עלי ולא על הוועדה. אנחנו כן ניתן לכם רגע את האפשרות להתייחס אם אתם רוצים ונעלה אתכם מיד. אני כן אצרף את הרשות לחדשנות בכל זאת.
היו"ר עינב קאבלה
¶
תודה בשלב זה, אני כן מצפה ורוצה שתאמרי למי שכן אחראי לזה במשרד שאנו מצפים לתשובתו. יש לו עוד הזדמנות לעלות אלינו עכשיו. אם לא, אז אנחנו נתקשר איתו מחוץ לוועדה, אבל אני חושבת שיותר ראוי שהתשובות ייאמרו כאן.
נורית אייל
¶
אני מציעה שתפנו ללשכת המנכ"ל. אין לי מושג מי אחראי על זה במשרד הכלכלה, אני יועצת לסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
¶
- - הרעיון שהעלנו של תמיכה בחברות שיקלטו עובדים ערבים, לפחות בשנים הראשונות של ההעסקה.
חיר עבד אלראזק
¶
אני מנהלת תוכניות ברשות לחדשנות - זירה חברתית ציבורית ואחראית על מסלול יזמות אוכלוסיות נשים, ערבים וחרדים. סמי הזכיר בחלקו את הדברים שאנחנו עושים למען היזמים הערבים במסלול שאנחנו מפעילים משנת 2014 עד היום. המסלול כולל תוכנית דו שנתית ליזמים ערבים, כאשר יזמים אצלנו בדרך כלל מגישים שנה בשנתה, אבל לערבים אנחנו מכירים באתגר של הגיוס ולכן אנחנו נותנים להם מענקים בשיעור גבוה יותר מה-50% שאנחנו בדרך כלל נותנים. שנה ראשונה סבסוד של 70% מהמענק, מהתקציב, ועד שני מיליון וחצי. ובשנה השנייה 70% מימון מתוך חמישה מיליון שקל. כמו שסמי ציין, אנחנו השקענו במסלול הזה וביזמים יותר מ-82 מיליון שקל מאז הפעלת המסלול. ואנחנו מנסים לשתף פעולה עם כל ה-ecosystem שנמצא בשטח, אם זה hybrid אם זה חסוב – עמותה שמקדמת יזמות צעירה, אם זה מסגרות שיזמים נמצאים בהם עמו חללים משותפים, אפילו בעיריות, עיריית חיפה, בנצרת. אנחנו נמצאים בשטח ומנסים להנגיש כמה שיותר מידע ולעזור ליזמים שרוצים לגשת.
בנוסף, יש לנו תוכניות שעוסקות בהון אנושי. הזירה שלנו עוסקת בהון אנושי ובהצעה לפיתרונות לאתגר בהון האנושי ובין היתר מתייחסת לאוכלוסיות במסלולים שהם כלליים אבל יש תגמול יתר לאוכלוסיות במסלול סיירות תכנות שזהCoding Bootcamps . אנחנו מתגמלים סיירות שעושות השמה למוכשרים ערבים ויש לנו תוכנית ג'וניורים לחברות, התוכנית לא פונה רק להעסקה של ערבים. אבל אתגר הג'וניורים והעסקת בוגרים ללא ניסיון הוא אתגר לכל הבוגרים ולא רק לערבים. אני מודה שלערבים יש אתגר כפול, אבל אתגר הג'וניורים הוא אתגר של כל התעשיה ולכן יש לנו תוכנית שבעצם מתגמלת חברת הייטק שמעסיקה בוגר ללא ניסיון, ללא ניסיון במשרות פיתוח. מעניקים לכל חברה ששוכרת בוגר ללא ניסיון 50,000 ש"ח למשך שישה חודשים. אנחנו מקווים שאחרי שישה חודשים שהוא יצבור את הניסיון, גם אם החברה לא תמשיך להעסיק אותו, הוא יוצא לשוק עם ניסיון מעשי מוכח שיכול לאפשר לו למצוא עבודה ביתר קלות.
היו"ר עינב קאבלה
¶
תודה לך בשלב זה, אני נאלצת לקצר אותך כי יש לנו עוד גורמים רבים שאנחנו צריכים להספיק לשמוע אותם בדיון. תודה רבה.
היו"ר עינב קאבלה
¶
אני מבקשת את התייחסות משרד העבודה והרווחה, נמצא איתנו מר רועי לבנון ממינהל תעסוקת אוכלוסיות, שלום רועי.
רועי לבנון
¶
אתחיל אולי בהחלטת הממשלה. הרבה מהדברים הכללים נאמרו, אנסה להתייחס אליהם. החלטת הממשלה 2292 מדברת על הרחבה של תוכנית. קוראים לה תוכנית פורסטק. מפעילים אותה – כמו שסמי סעדי ציין בהתחלה – צופן באזור הצפון ומעוף משאבי אנוש יחד עם עמותת ITWorks בשאר האזורים בארץ: ירושלים, דרום ומרכז. היה מכרז שהתקיים, החלטת הממשלה ציינה על הארכה שלו בשנת 2017, בעצם בשנה נוספת, ובהתאם הדברים הסתיימו. יש לי פה את הנתונים לפני. אולי אגיד במילה: 800 משתתפים. אנחנו מדברים על תוכנית שלוקחת סטודנטים בשנים ב', ג' לתחומי מקצועות ההייטק ועובדת איתם וכן עם בוגרים חסרי ניסיון בתעשייה. התוכנית הזו הייתה פעילה עם 850 משתתפים ב-2017, בוצעו קרוב ל-400 השמות. בסך הכול בין 2015 ל-, שזה המכרז הראשון שיצא, בוצעו כ-1,000 השמות של סטודנטים ערבים. הרבה מהם מופיעים בנותנים שלנו.
ב-2018 יצאנו במכרז נוסף. בהתאם להחלטת הממשלה. בהיקף של 15 מיליון שקל לשלוש שנים. 15 מיליון זה אם יש הגעה ל-100% של כלל היעדים וניצול של כלל הבונוסים. הניצול בפועל עומד נכון לעכשיו על בערך כשבעה מיליון שקלים מתוך הסכום הזה. אנחנו בראשיתה של השנה השלישית, זה קצת משתנה כי כל אחד מהספקים התחיל במועד אחר. סך הכול המכרז מתנהל כסדרו ומגיע ליעדיו. אני אומר את זה בחצי פה, גם כיוון שהעבודה מאתגרת בימים כתיקונים ובטח בימי קורונה. כלומר, האתגר של ביצוע השמות בתקופה של האטה בגיוסים ובפרט בגיוס של ג'וניורים, של בוגרים חסרי ניסיון היא מאתגרת יותר.
דבר נוסף שצוין בהתחלה, נשכח באיזשהו שלב, זהו ההיבט המגדרי. במכרז הוגדרו יעדים מגדריים ברורים. גם לגבי אחוז הנשים המשתתפות וגם לגבי אחוז הנשים בקרב ההשמות. אסתכל על 2019 שזו שנה שיש לנו נתונים מקצה לקצה, ב-2020 הפעילות עוד מתקיימת, אז אנחנו עומדים ביעד של 30% נשים בקרב המועמדים. 1,200 מועמדים ב-2019, 30% נשים ו-400 השמות וגם יעד אחוז הנשים שם הוגדר כ-25% ואנחנו 24.9 קרובים מאוד ליעד. אגיד שהיעדים האלה דומים לשיעור הסטודנטיות. דבר נוסף שאומר על החלטת הממשלה היא שהיא ציינה על פרויקטים נוספים שיש לקדם בנושא הזה, ובהחלט אנחנו ממשיכים ובוחנים ולא מסתפקים רק בתוכנית פורסטק שעושה את העבודה בצורה טובה. אנחנו עם מחקר מלווה שאמור, אני מקווה, להסתיים בקרוב. אבל כבר המסקנות ממנו הן טובות סך הכול – על הפעלת התוכנית.
יש לנו מספר תוכניות, לגבי האוכלוסייה הדרוזית, לגבי מזרח ירושלים, לגבי תוכניות ל- Coding Bootcamps והכשרות חוץ אקדמיות שהאוכלוסייה הערבית משתתפת גם בתוכן. כמובן שאנחנו כמו כלל משרדי הממשלה, או כלל המדינה יש לומר, מחכים לתקציב קבוע ולדיוני תקציב בכדי לקדם תוכניות עבודה.
היו"ר עינב קאבלה
¶
רועי, התוכניות הנוספות שנגזרות מהחלטת הממשלה הן תוכניות שטרם מיושמות או כבר מיושמות?
רועי לבנון
¶
אז יש דברים שאנחנו מצליחים ליישם. לדוגמה: לוטוס – יוזמה מדהימה שקשורה לנשים דרוזיות שבה אנו מצליחים לתמוך דרך תקציבים אחרים. זה לא הוזכר בהחלטת הממשלה, אבל הצלחנו לתמוך בהקמה של זה ובהכשרה במחזור הראשון וגם עכשיו במחזור השלישי של ההכשרה שם. אם תרצו נוכל פרט יותר, כאן או בהמשך.
היו"ר עינב קאבלה
¶
אבל מה לגבי התקציבים שגלומים בתוך החלטת הממשלה שאנחנו כן רוצים להבין האם היא מיושמת.
רועי לבנון
¶
בהקשר של האוכלוסייה הערבית, הפוקוס המרכזי שצוין שם בצורה ברורה לגבי האוכלוסייה הערבית זה תוכנית פורסטק שאליה התייחסתי עכשיו. הוגדר שתצא תוכנית למשך שלוש שנים לליווי והשמה של סטודנטים ובוגרים ערבים במקצועות ההייטק והיא אכן מתקיימת. כלומר, כולל פעילות בקרה וכולל מחקר מלווה כמו שציינתי.
רועי לבנון
¶
עם אמנם בעיות, צריך לומר את זה בפני חברי הוועדה. אבל הדברים בסך הכול נמצאים במגמה חיובית. גם הדברים שדורשים טיפול, התוכנית עומדת ביעדיה באופן כללי.
היו"ר עינב קאבלה
¶
רועי, אז א' אנחנו להבין מה הבעיות כדי להבין מה אנחנו יכולים לסייע בפתרון הבעיות, כי אנחנו כן רוצים שזה ייושם. ב', אני מבקשת לשאול: אתה ציינת, אם הבנתי נכון, שמתוך 15 מיליון רק שבעה מיליון שקלים מומשו עד עכשיו לצורך התוכנית הזו שעומדת להסתיים, אם אני מבינה, ב-2020. איך אתה מסביר את הפער הזה של הכסף שטרם מומש ומה יעשה איתו כדי שהוא כן יתממש?
רועי לבנון
¶
כן. א' אנחנו נמצאים עדיין בתוך המכרז, כלומר, אחד הספקים הוא בתחילת השנה השלישית עכשיו. אני עוד לא יודע להגיד, וצריך לומר שהמימוש של התקציבים האלה הוא בהתאם לעמידה ביעדים. כן לאור המצב של הקורונה אנחנו בוחנים את האפשרות לעשות איזשהו שינוי ולא להגדיר להם. עד היום אחוז ניכר מהכסף מוגדר רק בהינתן שיש השמות. ובהינתן שאין השמות, כלומר, שזה יעד הקצה שלנו, אז אין ניצול של התקציב. לאור הקורונה אנחנו בוחנים שינוי בשביל לאפשר יותר הכשרות מתוך תקווה שהמצב של הקורונה ישתפר והחברות תחזורנה לאפיקי הגיוס הרגילים ולהיקפי הגיוס הרגילים שלהם.
הבעיות נובעות מבעיות תפעוליות שונות שעלו. זה לא משהו ספציפי כרגע שאני חושב שחברי הוועדה יכולים לסייע. מה שכן אני מאוד מזהה, כמו שאמרת בעצמך, המכרז הזה יסתיים בשנת 2021, בערך באמצע שנת 2021. ייתכן ובאמצעות חלק מהיתרות נוכל להאריך אותו, אבל הלקחים שלנו מההפעלה עד כה הן שאנחנו צריכים תקציב למכרז חדש ורחב יותר. הפקנו לקחים, ביצענו עבודה רחבה על הנושא הזה. ואנחנו כמו כולם יודעים שדיוני התקציב עדיין תקועים. התקווה שלנו היא שברגע שניכנס לדיוני התקציב, המשאבים הנדרשים יוקצו לצורך המשך הפעילות. גם בציר הזה וגם כמו שאמרתי לתוכניות הנוספות. כרגע אנחנו צריכים לתכנן באי וודאות הקיימת.
היו"ר עינב קאבלה
¶
תודה רועי, אתה יודע להגיד שהמשוב הוא חיובי מהפעילות שעשיתם עד כה בתוכנית הזו? אני שואלת את זה בקשר לאמירה שצריך להאריך. אני רוצה רק לוודא שהפעילות היא נכונה להשגת המטרה.
רועי לבנון
¶
כן. אז שוב אני יודע להגיד את נתוני השכר וההשמות. הם מופיעים לפני, אנחנו מדברים על 400 השמות, זה היקף גדול ביחס לכמות הסטודנטים שיש, זה היקף כיסוי מאוד יפה. וגם רמות השכר, אנחנו יודעים נתונים, אזור ה-14,000 שקל להשמות. אני מזכיר– או לסטודנטים או לבוגרים שהם חסרי ניסיון. 14,000 שקל בממוצע, כולל השמות לא מעטות בשכר של מעל 11,000 שקל. ואנחנו גם עם מחקר מלווה, בדיוק סיימנו מחקר מקיף עם מפעילים, עם חברות הייטק שמשתתפות בתוך התוכנית הזאת והביעו שביעות רצון בסך הכול. וגם עם מחקר של 500 משתתפים שדגמנו וביצענו. אנחנו עדיין בשלבים אחרונים, אך מכיוון שראיתי כבר את הנתונים ואנחנו מכירים את התוכנית הזו. זו סך הכול תוכנית שעובדת ועושה את עבודתה. כמובן, היא לא מספיקה לבדה. צריך להמשיך וכמו שצוין ונאמר, הדגש על מערכת החינוך הוא משמעותי.
אם יורשה לי, אציין שבתחום החינוך יש חשיבות מאוד גדולה, לא רק למגמות הטכנולוגיות שהוצגו אלא לחמש יחידות מתמטיקה וחמש יחידות אנגלית. גם להסתכל על הבגרות האיכותית, גם הציון הוא מאוד משמעותי. וככל שמדברים על מגמות, ה-KPI שהייתי מסתכל עליהם הם חמש יחידות בפיזיקה ובמחשבים – אנחנו יודעים ממחקרים שאלו הדברים שמנבאים הצלחה גדולה יותר בהמשך, באקדמיה. ואל אף שהתמונה היא חיובית באקדמיה בכללותה, עדיין יש פערי הון אנושי משמעותיים, בין האוכלוסייה הערבית לאוכלוסייה היהודית, בתחילת הלימודים. כבר בהתחלה הם נמצאים בעמדת נחיתות לצערנו, האוכלוסייה הערבית, אנחנו כן מזהים את הצורך לשפר את איכות הזרם שמגיעה. אני יודע שנעשים מאמצים והמצב טוב יותר, אנו מודעים לזה ורואים את זה.
היו"ר עינב קאבלה
¶
תודה רבה רועי, ואנחנו נשמח לקבל תוצאות המחקר שדיברת עליו כדי באמת ללמוד את זה ולהסיק את המסקנות הנכונות לגבי הצורך בהמשך שלו, כי זה נשמע שזו פעילות חיובית שרצוי וראוי שתמשיך. תודה.
היו"ר עינב קאבלה
¶
סליחה פרופ' וייס, רק אגיד בפתיחה בגלל שהשעון מתקדם למרות שאנחנו רוצים שהוא יאט את הקצב הוא ממשיך בקצב שלו. אז אם תוכל לתמצת לשתיים-שלוש דקות כדי שנוכל גם להגיע לסיכום נכון של הדיון. תודה.
אבי וייס
¶
זה יהיה קצר ביותר בגלל שכמעט כל הדברים שרצינו לדבר עליהם באמת כבר נאמרו על ידי אחרים. לכולם יש פה הסכמה מקצה לקצה, כמובן כולם מסכימים על החשיבות של הנושא. רואים באוכלוסייה הערבית אחד ממנועי הצמיחה הפוטנציאליים הגדולים של המשק הישראלי בשנים הקרובות, בעשורים הקרובים. לכן הדבר הזה חשוב באופן מיוחד.
אנחנו שמחים מאוד ורואים לאורך תקופה ארוכה כבר את השיפורים שמתקיימים בתוך האוכלוסייה הערבית מבחינת סוג ההשכלה שמקבלים, רמת ההשכלה שמקבלים, הכניסה לתוך השווקים. כל הנתונים ששמענו היום והכול או הרוב בעצם כבר נאמר. רועי דיבר כרגע על רמת המיומנות. זה כבר גם קשור בעיקר - - - משתמש בנתונים קצת ישנים יותר של - - - בדרך כלל משתמשים בהם כשזה כבר משנת 2015 של ה-OECD , והדברים מאז, גם כן רואים שינויים מאוד גדולים שקרו מאז.
אבל דבר אחד שאמרו אבל לא הבליטו ואני אדבר רק על הדבר הזה – זה שפות. אמנם אמרו כאן בקצרה את החשיבות של לימוד עברית. זה משהו שה-OECD מדבר עליו הרבה מאוד, שהידע בעברית היא חשובה לא רק כדי להצליח באקדמיה, אלא כדי להשתלב במקום עבודה לאחר מכן. כאשר, לא זוכר מי אמר מקודם – שיעדיפו לקחת יהודי בחברה מהרצליה מאשר ערבי עם אותם נתונים. חלקית לפחות זה יכול להיות עניין של ידע בשפה. הידע בשפה העברית היא מאוד חשובה למשק הישראלי. אבל חשוב לא פחות ואפילו הרבה יותר בתחומים שאנחנו מדברים עליהם כרגע זה הידע באנגלית. בידע באנגלית אנחנו רואים את התוצאות של ההצלחה באנגלית ואת ההערכה העצמית של איך אנשים רואים את היכולת שלהם באנגלית. והאוכלוסייה הערבית וגם באוכלוסייה החרדית שכמובן דיברנו עליהם גם כן בקצרה מאוד, הידע באנגלית הוא מאוד, מאוד חלש. בשביל להצליח בעולם של הייטק זה דבר שהוא חיוני ביותר. וההשלכה שלי מבחינת הדבר הזה, כמובן להגיד שצריכים לשפר את הידע באנגלית ואת הידע בעברית זה מצוין זה בעצם שפות שלוש וארבע באוכלוסייה הערבית. ולכן זה בעצם צפי מאוד מאוד גדול. אבל בכל מקרה זה אומר רק את נקודת דעתי מבחינת השלכות לגבי העתיד.
כשדיברו על מערכת החינוך ועל החשיבות לשפר דברים במערכת החינוך, דיברו על בתי ספר תיכון, ואני חושב שזה מאוחר מדי. אנחנו צריכים להחזיר את זה אחורנית לבית ספר יסודי ושצריכים לשפר את הידע – גם את ההבנה של מה זה מחשב ואיך הדברים עובדים ועולם ההייטק וכולי, אפשר בגיל מאוד צעיר להחדיר את זה – ואת השיפורים בשפות חשוב לבנות אותם מגיל צעיר. ואני חושב אולי שזה הלקח העיקרי שיש לי להוסיף על פני הדברים הרבים שנאמרו.
אגיד רק משפט אחד נוסף
¶
הכנו מצגת מאוד נחמדה שמראה את החשיבות של זה ועוד דברים לגבי האוכלוסיות הללו. הייתה בעיה להעלות אותה ולכן בכל מקרה הייתי מקצר עכשיו. זה כן הועלה או יעלה לתוך האתר של הכנסת שכל אחד יוכל לראות אותה ואם מישהו לא מוצא אותה אפשר לפנות אלינו ואנחנו נשמח לשלוח. תודה רבה.
היו"ר עינב קאבלה
¶
יש לנו את המצגת וזה כן אפשרי ונעלה אותה לאתר בגלל קוצר הזמן ובהחלט נתייחס להפניה שלך. אני מודה לך מאוד על ההשתתפות וההתייחסות לדברים.
אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת)
¶
אוקיי. צוהריים טובים לכולם, דיון חשוב ומבורך, דיון נחוץ ביותר. כולנו ערים לעלייה בשנים האחרונות לגבי השתלבות של סטודנטים צעירים וצעירות ערביות בתעסוקה בעולם ההייטק. אבל אנחנו עדיין רחוקים מאוד מהמקום שאנחנו צריכים להיות ויכולים להיות בו. אין ספק שגם האחוז של ההשתלבות לא יושב טוב גם אם אחוז הסטודנטים שסיימו ושלומדים ושעתידם להשתלב בתחום הזה. ולכן אני חושבת שצריך לדאוג לתוכניות יזומות מהמשרדים הרלוונטיים ועכשיו אנחנו יצאנו מישיבה במשרד הכלכלה. הייתי בישיבה שם.
היו"ר עינב קאבלה
¶
הם לא עלו איתנו לזום. ביקשנו התייחסות שלהם לגבי החלטת ממשלה, אז עכשיו אני מבינה למה. אני נותנת להם The benefit of the Doubt.
אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת)
¶
בין הנושאים שהעלינו זה גם את הנושא הזה. נכון שהפגישה הייתה בנושא של תעסוקת נשים ערביות, אבל אין ספק שיש הרבה תוכניות שגם קשורות גם לנשים וגם לגברים. התוכנית של 4.20 היא אחת התוכניות הכי רלוונטיות לדיון שקורה כאן. אני מבקשת שמהמקום הזה שינתן מענה ומענה קרוב. זה כלול בתקציב של השנה הבאה אבל בכל זאת צריך לדרוש שהדבר הזה יקרה. כיוון שבלי דברים יזומים ומובנים אנחנו נישאר איך אומרים: אללה באב אללה, מה שבא בא, ברוך הבא. ואנחנו כאן לא נסתפק, לפחות החברים ברשימה המשותפת שלוקחים את הנושא על סדר היום.
היו"ר עינב קאבלה
¶
הנה, את רואה, הגעת פינית אותם. אז הם מוכנים לעלות. בואו נעלה את נציגת משרד הכלכלה, אנא הציגי את עצמך ואת תפקידך, שלום וברוך הבא.
חיה אלזרות
¶
צוהריים טובים לכולם, חיה אלזרות מהרשות להשקעות, מנהלת מחלקת ניהול לקוחות ברשות להשקעות, אחראית על מסלולי סיוע במונחי השקעות הון לתעשייה.
היו"ר עינב קאבלה
¶
שלום, רק רציתי להגיד בפתח הדברים שחשובה לנו ההתייחסות שלך לרבות הנושא של החלטת הממשלה שדיברנו עליה ומשרד הכלכלה קשור לזה. כמובן גם לתוכניות הנוספות שאתם עוסקים בהן ונרצה לשמוע על זה. ועדיין להיות יחסית תמציתיים לשלוש דקות בגלל קוצר הזמן. בבקשה.
חיה אלזרות
¶
קודם כל בעקבות החלטת הממשלה לעניין קידום ההייטק במגזר הערבי בשנת 2019. אישרנו תוכנית במסגרת הקמת מבני הייטק למגזר המיעוטים. הוגשו אלינו שתי תוכניות, מתוך שתי התוכניות אישרנו תוכנית אחת ראויה לחברת א.ר.ג.ר ציפורי שהם אמורים להקים מבנה הייטק לאיכלוס של חברות הייטק במתחם ציפורי בנצרת. אושרה להם תוכנית של 59 מיליון. הם אמורים להקים את זה בשנים הקרובות. ובמונחי מענק הסיוע שלנו הוא עשרה מיליון עבור הקמה של מבנה הייטק הזה. בהנחה ונקבל תקציב נוסף אנחנו נצא בהקצאה נוספת.
חיה אלזרות
¶
יש לו"ז מפורט בהוראה, בוודאי, יש להם כך וכך שנות ביצוע, הם צריכים להשיג את כל האישורים. אנחנו מודעים לזה שלהקמת מבנה הייטק ועד האיכלוס שלו זה לא עניין של שנה שנתיים, זה קצת יותר.
חיה אלזרות
¶
- - שעמד לרשותנו. אם נקבל תקציב נוסף, אנחנו נצא בהקצאה נוספת. אנחנו יודעים על עוד מתחם - - - שבפעם הקודמת ולא עבר את הוועדה שרוצה להקים ואם יהיה לנו תקציב נוסף אנחנו נצא בהקצאה נוספת.
היו"ר עינב קאבלה
¶
אני מנסה להבין אם בהחלטת הממשלה יש רכיב מסוים של תקציב שאתם טרם קיבלתם ממשרד האוצר?
חיה אלזרות
¶
לא אנחנו. יש תקציב של נגב גליל שהם אמורים לקבל ואם הם יקבלו אנחנו נוכל לצאת בהקצאה נוספת. זה מה שידוע לי.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
¶
החלטת ממשלה דיברה על שני פארקים, אז את אומרת אחד בצפון. יש כבר מחשבה לגבי השני, איפה ימוקם?
חיה אלזרות
¶
עוד פעם, כשיצאה ההחלטה אם היה שתיים ראויים והיינו יכולים לחלק את הכסף אז כמובן שהיה עדיפות לפצל את זה לשניים. אבל היו לנו רק שתי בקשות שרק אחת הייתה ראויה ולכן לזה ניתן כל הכסף עבור מבנה הייטק בצפון. אני מניחה שאם תהיה הקצאה נוספת ותקציב נוסף, כמובן שהמטרה היא לפזר.
סמי סעדי
¶
כן. הקול קורא בהחלטת הממשלה דיברה על הקמת מבני תעשייה או שני פארקי הייטק. אחד בצפון ואחד במרכז, אחד בגליל ואחד במשולש. יצא הקול קורא כמו שהיא מדברת באמת, אבל הייתה זכייה אחת. כפי שגם - - - עדיין חסר התקציב של עשרה מיליון שקל להוצאת הקול קורא השני. להקמת פארק התעשייה השני.
סמי סעדי
¶
כן, כן. בהחלטה היה עשרה מיליון שקל ועוד חמישה מיליון לכל מיני נושאים של תחבורה. אבל התקציב הדרוש להוצאת הקול קורא כפי שגם הבנו מהישיבה במשרד הכלכלה וממרכז ההשקעות – חסר להם את העשרה מיליון שקל שהיו אמורים לקבל דרך המשרד לשוויון חברתי.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
¶
אלו אותם עשרה מיליון. מסכנים האזרחים הערבים – כל זה סביב העשרה מיליון.
היו"ר עינב קאבלה
¶
לא, לא. זה סיפור אחר פה. יש החלטת ממשלה, יש כסף ולא ביצעו. מבחינתי זה בכלל זועק לשמים. את פספסת, אבל כשהיה נציג המשרד הרלוונטי לא קיבלתי את תשובתו בעניין הזה. כוונתו הייתה טובה, תשובתו לא הייתה טובה ולכן ביקשתי התייחסות כתובה למה זה לא מיושם ומתי הם מתכוונים ליישם. אנחנו גם נעקוב אחרי זה.
היו"ר עינב קאבלה
¶
בוודאי. עכשיו אנחנו איתך חיה ואני רוצה גם התייחסות שלך גם לפרויקטים הנוספים והדרכים הנוספות שבה אתם פועלים כדי לעודד את השתלבותה של האוכלוסייה הערבית בענף ההייטק.
חיה אלזרות
¶
יש מסלולים נוספים, בעיקר במסלולי תעסוקה. מסלול 4.2 אם אני זוכרת נכון את מספרו, שאני יודעת שנכון לעכשיו, בשנה הספציפית הזאת המסלול טרם נפתח. אני יודעת שגם בתחום הזה – אני לא סגורה אם הם קיבלו תקציב או לא קיבלו תקציב בשביל לפתוח הקצאה עוד השנה.
חיה אלזרות
¶
נכון, מה שהזכירה קודם זה מסלול להעסקת עובדים ממגזר המיעוטים בהייטק. מתמחים ערבים אני זוכרת נכון.
חיה אלזרות
¶
את רוצה שאברר לך ואני כבר אעלה חזרה לשיחה, אני אבדוק איפה זה עומד, כי לדעתי קיבלנו תקציבים נוספים - -
היו"ר עינב קאבלה
¶
את התשובה כבר לא נוכל כעת כי אנחנו קרובים לסיומה של הישיבה. אני כן מבקשת את ההתייחסות שלכם, גם להיבטים של אם קיים או לא קיים, אם יושם או לא יושם, ואם לא יושם מתי אמור להתחיל. כשנקבל תשובות ברורות בכתב לוועדה, וכמובן אפיץ אותה לחברים. יש משהו נוסף, או שזהו?
אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת)
¶
בהקשר של האוכלוסיות הערביות יש את התוכנית שנסגרת ההרשמה שלה ממש או-טו-טו בשעה הזאת, זו תוכנית 4.17 שמדברת על קליטת עובדים חדשים בתחומים מסוימים.
חיה אלזרות
¶
התוכנית הזאת פעילה, אפשר להגיש אליה בקשות. זאת תוכנית קיימת והיא פעילה נכון לעכשיו. ב-4.17 אפשר להגיש בקשות.
חיה אלזרות
¶
עוד פעם אסביר – קיבלנו בימים האחרונים תקציבים חדשים אז אני לא יודעת להגיד לך בדיוק איך זה מחולק. במסלולי תעסוקה בפרט. לכן אני לא רוצה לענות על דברים שאני לא סגורה לגביהם. אם תרצי אוכל להשיב אחרי זה בכתב.
היו"ר עינב קאבלה
¶
אז א' אנחנו קוראים למשרד כן לשים דגש על הנושא הזה גם במסגרת התקציבים שהוא מקבל וכמובן שאנחנו נבקש את ההתייחסות שלכם לגבי מה הולך להיות קדימה. אנחנו נכנסים תכף לשנה חדשה. יש תקציבים ואנחנו רוצים לדעת מה הולך לקרות בהיבט הזה.
היו"ר עינב קאבלה
¶
צחקתי, פשוט הייתה לנו ביקורת על זה שהם לא עלו. מאוד מבקשת להצטרף לדיון בזום, נורית איל ממשרד הכלכלה, מקודם לא היה משרד כלכלה. סליחה, את היית איתנו מהתחלה, מתנצלת. בדקה אם תוכלי כי אנחנו בחריגת זמן. ועדיין חשוב לנו שתתיחסי.
נורית אייל
¶
אני מנהלת את תוכנית מעוף טק, זו תוכנית לאקסלרטורים בפריפריה החברתית והגיאוגרפית של מדינת ישראל, מטעם הסוכנות לעסקים קטנים בינוניים במשרד הכלכלה. התוכנית שפועלת ב-2019 ו-2020. פריפריה גיאוגרפית מקרית שמונה ועד אילת. חברתית: אוכלוסייה ערבית, אוכלוסייה חרדית ומשרתי מילואים פעילים.
אולי הדבר הכי חשוב ועצוב שצריך להגיד הוא שהתוכנית הולכת להיסגר, ממש בחודש הבא בגלל שהיא תלויה בתקציב תוספתי. זאת תוכנית שלקח הרבה זמן לבנות אותה, לבנות ecosystem של סטארט אפים בפריפריה שאין שם בכלל פעילות הייטק. זה הרבה מאוד עבודה. התקדמנו מאוד משנה לשנה, אבל התוכנית הולכת להיסגר. אגב, יש לה הישגים מדהימים, התוכנית תוקצבה ל-30 מיליון שקל. עד היום גויסו – רק ארבעה חודשים לסיום המחזור של 2019 – 11 מיליון דולר. זאת אומרת שהחזר ההשקעה הוא כבר חיובי והוא יהיה כמובן הרבה יותר גדול ממה שהמדינה שמה בו את הכסף. אבל היא הולכת להיסגר כרגע, אני כן יכולה להגיד שאם היא לא תמשיך באופן רציף יצטרכו לבנות אותה שוב. ב-2022, למשל, זה יהיה להתחיל את הכול מאפס. אז אם יש משהו שאתם יכולים לעשות, אני חושבת שזה הזמן.
נורית אייל
¶
מעוף טק. והיא מתנהלת תחת הסוכנות לעסקים קטנים בינוניים, משרד הכלכלה. דרך גוף השטח מעוף.
היו"ר עינב קאבלה
¶
הבנתי. אוקיי. נורית, תודה רבה לך. אני חושבת שאנחנו ניאלץ להגיע לסיום. . אני רוצה דקה לסמי כי הבטחתי.
סמי סעדי
¶
אז ככה, גיבשנו תוכנית חומש שנגיש אותה גם לוועדה ואנחנו ממש מבקשים בימים אלה לגבש ועדה בין-משרדית אם אפשר, ברשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה בשביל לקדם את תוכנית החומש. עבדנו שמונה חודשים עם המועצה הציבורית, עם פורום חברות ההייטק, עם ועד ראשי הרשויות. זאת תוכנית של ועד ראשי רשויות שנותנת מענה לחמש שנים הבאות להגדיל את מספר המועסקים ל-20,000 ולהקמת שלושה מרכזי ומתמחי עבודה, בוסתני הייטק, בתוך החברה הערבית. יש לנו תוכנית מפורטת, שעבדנו עליה עם חברת "דלויט" ועם ועד ראשי הרשויות ועם המועצה הציבורית לבנייה וקידום הייטק בחברה הערבית. תוכנית מפורטת שנותנת מענה לחמש שנים הבאות. התקציב שלה זה בערך 800 מיליון שקל, האימפקט שלה בערך 5 מיליארד שקל. יש את כל החישובים הדרושים ואת כל תוכנית העבודה ליישם את התוכנית הזאת.
גם עם מר עבדאללה חטיב ידידי, וגם סמי ליהיאני ידידי ועם כל החברים שדיברו, יש שיתופי פעולה. מה שדרוש עכשיו זה לעשות את ה-Scaling: לקחת את התוכנית הזו לרמה הלאומית, לרמה הארצית בשביל לעשות את האימפקט הלאומי והאימפקט הארצי לעניין הזה של ההייטק וחדשנות ויזמות בחברה הערבית.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
¶
מה שאני מציע זה כך: יש את הרעיונות שאני העליתי ולא היה מספיק זמן לדון בהם. למשל, מימון שכר של עובדים חדשים בשנים הראשונות. לגבי פארקי תעשייה הבנו שיש עדיין בעיות בתקציב.
היו"ר עינב קאבלה
¶
כן. זה מה שרציתי להגיד, שאנחנו מדברים על דברים שצריך לעשות, ויש דברים שכבר נעשו ולא מיושמים ואני חושבת שבוודאי צריך קודם כל להתחיל בזה ולדרוש את היישום של ההחלטות החשובות שכן נלקחו.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
¶
כן. אני לא יודע אם סמי התייחסת לנושא של עידוד סטודנטים. מלגות לתחומים הללו של מדעי מחשב, הנדסה וכולי.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
¶
אני חושב שדבר כזה רציני, אם הוועדה לא לחוצה יותר מדי מבחינת הזמנים, אולי מחייב פרק ב' של דיון. שזה אם נסכים אחרי החגים לקבוע ישיבה שהכותרת שלה תהיה דווקא תוכנית החומש או תוכניות לקידום. כאן אנחנו יותר הצפנו את הבעיה, נכון, פחות עסקנו בפיתרונות.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
¶
אם אפשר לפנות למשרדי הממשלה ולהגיד להם לדיון עוד חודשיים, אנחנו רוצים התייחסות לתוכנית העבודה שלכם. לא שהם מגיבים על הבעיות אלא פשוט מה תוכנית העבודה לשלוש-ארבע השנים הקרובות.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
¶
העלה גם מר עימאד תלחמי את הרעיון של שולחן עגול. הרעיון הוא להביא את כל האנשים המעורבים, בנוסף לנו את צופן , נציגי משרד הממשלה: כלכלה, רווחה, תחבורה. אולי, השאלה מה תהיה התרומה של הוועדה. אפשר לעשות את זה אולי בחסות הוועדה. הרעיון הוא לעשות מעקב אחרי הדברים.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
¶
ונראה לי שאנחנו כן צריכים כי כיום אין פורום אחר שמתאם בין היוזמות השונות.
היו"ר עינב קאבלה
¶
הוועדה בהחלט תשמח לעקוב אחרי הדברים. אני כן חושבת, בהמשך למה שסמי אמר, שהפורום המשותף צריך להיות של משרדי הממשלה כי מהם מגיע הביצוע. חשוב שנדבר ומודעות - - -
היו"ר עינב קאבלה
¶
ברור. אני כן חושבת שנכון שהוועדה תקרא לפורום שדווקא יבוא כבין-משרדי. בהשתתפות שלך, בהשתתפות של מי שצריך. כדי לדאוג שהבעיות הנכונות יהיו מוצפות. אבל אם לא יהיו שם הגורמים הממשלתיים שיתנו את ההתייחסות שלהם, אנחנו נעסוק בלדבר על זה ולא בלפתור את זה ומזה אני חוששת. אני כן מקבלת את מה שאתה אומר, אבל אני רוצה לקחת את זה לכיוון הביצועי.
לגבי המעקב, את רצית להגיד משהו? כי אני רוצה לסכם.
אימאן ח'טיב יאסין (הרשימה המשותפת)
¶
כן. אני רציתי להפנות זרקור על עובדה שיש לנו – לא יודעת אם זה דובר קודם – הרבה צעירות וסטודנטיות שמסיימות בתחום הלימודים הזה. ודווקא מול הצעירות האלה יש יותר חסמים מאשר מול הצעירים. ואני מבקשת שזה יילקח בחשבון כנקודה בפני עצמה, לבחון אותה ולתת פיתרונות ומענים גם לנקודה הזו.
היו"ר עינב קאבלה
¶
אוקיי. באמת שמענו פה בדיון, הצפנו את הבעיות, הצגנו את נתונים. אין ספק, אני חושבת שכולם תמימי דעים שצריך לדאוג לעידוד השילוב של האוכלוסייה הערבית. בדגש על נשים – אמרתי את זה בתחילת הדיון, לא היית, אבל נתתי לזה התייחסות מיוחדת כי אני באמת חושבת שגם רואים את זה בפער שמול ההתחלה, של שלב הלימודים לבין ההשתלבות בתעשייה. זה זועק לשמים הפער הזה. אני כן אתייחס למה שאמרת באופן הזה: אני כן חושבת שמהדיון הזה ראוי שכן נצא עם מסקנות, כי זה דיון מהיר ואנחנו צריכים לצאת עם מסקנות.
היו"ר עינב קאבלה
¶
בהחלט יש מסקנות. אגע בכמה נושאים, וכמובן אנחנו אחר כך נסכם את זה בצורה מסודרת. לגבי המשך מעקב: הייתי עושה דיון נוסף, שלאו דווקא במסגרת דיון מהיר, אנחנו נוכל לעשות אותו בשיתוף פעולה ולעשות אותו פה. כדי באמת לייצר לנו גם מנוף לבדוק את מה שאנחנו נבקש עכשיו מהמשרדים השונים שפגשנו אותם פה. וגם כדי לשמוע דברים נוספים שיכולים להיות כחלק מהמסקנות שאנחנו מבקשים את התייחסות משרדי הממשלה. אם זה לתוכנית חומש, ואם זה ליעדים קדימה.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
¶
האמת היא שבדרך כלל אנחנו לא נותנים לעמותות את הפורום הזה לבוא ולהציג וכדומה. אבל במקרה הספציפי הזה, צופן זה כמעט הארגון הייחודי שמוביל את העשייה והוא בקשר עם משרדי הממשלה.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
¶
ולכן שווה להקדיש זמן שיציגו את תוכנית החומש ולשמוע גם את משרדי הממשלה. התייחסות שלהם לתוכנית הזו.
היו"ר עינב קאבלה
¶
אפשר בהחלט לעשות אחרי תקופת הפגרה דיון מיוחד על תוכנית חומש. במנותק ולא במנותק, כן. אבל ברור שזה בהקשר של מה שעשינו היום. אבל לא כהמשך, כי כן חשוב לי שהיום נצא עם המסקנות לאור מה ששמענו. ורק אגיד שבהקשר הזה גם חשוב שנקבל את התייחסות משרד החינוך לגבי מה הולך להיות קדימה. שמענו, הוא כן שיתף אותנו בדברים חיוביים שנעשו, אבל זה בבחינת דברים לא מספיק קונקרטיים מבחינתי – לא שמעתי היקפים, לא שמעתי תאריכי יעד מדויקים. יש גישה חיובית אבל צריך לראות איך זה מיושם.
בנוסף, שוב – אמרתי את זה ואני חוזרת על זה בסיכום: המשרד לשוויון חברתי לגבי יישום החלטת הממשלה ועשרה מיליון שקלים להקמת מרכז נוסף. משרד הכלכלה, לא בהיבט של המבנה, אבל בהיבטים של התוכניות הנוספות שהוא מקיים. כולל התוכנית ששיתפה אותנו עכשיו לגבי מעוף טק, שזה נשמע שזה משהו חשוב וראוי לבחון אם יש מקום באמת לא להפסיק את זה ולגדוע פעילות חשובה שנעשית. שווה ללמוד את זה ולקבל התייחסות ממשרד הכלכלה ללמה הוא מפסיק את זה ולמה הוא לא ממשיך את זה.
היו"ר עינב קאבלה
¶
וגם התוכנית של 4.20. זה מבחינתנו מול משרד הכלכלה. אני חושבת שצריך גורם אחד שייתן לנו את התשובות בצורה מסודרת על כלל התוכניות שמשרד הכלכלה מקדם. בנוסף, אני כן חושבת שנכון לבחון את ההקמה של פורום בין-משרדי להגדלת מספר המועסקים מקרב החברה הערבית בהייטק. שיהיו בו נציגים של המשרדים הממשלתיים הרלוונטיים. ובאמת תתבצע עבודה איכותית כדי לראות איך משלבים. ואיך משלבים בדגש על נשים בחברה הערבית ואנחנו רואים את הפער הזה, הוא מציק.
אני רוצה להודות בסיום הדיון שלנו שהיה בהחלט מעניין וחשוב. קודם כל ליוזם הדיון שהגיש את הבקשה לדיון מהיר, חברי, חבר הכנסת יוסף ג'בארין, תודה לך ולכל חברי הכנסת שהשתתפו כאן. לסמי ולצופן – תודה שבאת ושיתפת אותנו בידע ובפעילות החשובה שלכם. לכול הגופים שלקחו חלק בדיון החשוב הזה וכמובן לנעם, תודה לך על הנתונים ועל ההצגה הטובה של הדברים. תודה לצוות הוועדה, תודה לכם ויום טוב.
הישיבה ננעלה בשעה 15:15.