פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



17
הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
22/09/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 21
מישיבת הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
יום רביעי, כ' באלול התש"ף (09 בספטמבר 2020), שעה 9:30

החשש מפני חיובי חשבון מופרזים וקריסת אנטנות שידור בעקבות שימוש גובר בשיחות טלפון ללמידה מרחוק בתקופת הקורונה - ישיבת מעקב

חברי הוועדה: יעקב טסלר – היו"ר
ווליד טאהא

אוסאמה סעדי

דולי דדון איזנברג - מנהלת תחום פניות ציבור, משרד התקשורת

נתי שוברט - סגן מנהל מינהל הנדסה, משרד התקשורת

אתי שמואלי - מנהלת אגף הנדסת תקשורת, משרד התקשורת

רוני חורי - מנהל תחום פיקוח טכנולוגי, משרד התקשורת

מור כהן - מרכזת בכירה רגולוציה, משרד התקשורת

בת שבע נחמיה מיכאלי - ממונה יעוץ משפטי, משרד התקשורת

שלום סננס - CTO ומנהל חטיבת תשתיות, משרד החינוך

ליאור ורונה - יו"ר, פורום החברות הסלולריות

ורד קירו-זילברמן

אתי שבתאי

שרון רפאלי


החשש מפני חיובי חשבון מופרזים וקריסת אנטנות שידור בעקבות שימוש גובר בשיחות טלפון ללמידה מרחוק בתקופת הקורונה - ישיבת מעקב

בוקר טוב לכולם. גמר חתימה טובה ושנה טובה ומבורכת. שנשמע רק בשורות טובות. אנחנו פותחים את ישיבת המעקב המיוחדת: "החשש מפני חיובי חשבון מופרזים וקריסת אנטנות שידור בעקבות שימוש גובר בשיחות טלפונים ללמידה מרחוק בתקופת הקורונה".

כזכור, אנחנו התכנסנו פה ודנו בנושא הזה, ואנחנו נמצאים בסגר שני. אנחנו לא יודעים לומר כרגע עד מתי נגזר עלינו להיות בסגר. אפשר לקרוא לזה גזרה, כך אני רואה את זה. הסגר הזה ממש לא קל לאזרחי ישראל וכמובן להורים ולילדים, אבל מה לעשות – אם נוכל דרך הסגר למגר את התחלואה – דיינו. אבל אם זה הנכון וזה יביא את התוצאה שלה כולנו מייחלים – אני לא יודע לומר. מה שנשאר לנו זה רק להמתין ולראות אם הצעד הזה אכן נכון. אבל כשאנחנו נמצאים בתוך הסגר הזה אנחנו צריכים לתת פתרונות ולחשוב מראש איך נערכים בסבב הנוסף של הסגר ללמידה מרחוק.

אני חייב לומר שבגל הראשון משרד התקשורת והחברות הסלולריות עשו הכול כדי לסייע. דיברנו בזמנו שמעבר להוזלה הניכרת לצרכנים, גם אלה שאין להם אינטרנט בבית ולא יכולים ללמוד בזום כי אין להם חיבור לדברים האלה, גם המגזר החרדי וגם הקשישים עושים שימוש בטלפון ללמידה. זה גורם לשתי בעיות מרכזיות: א', עלויות בעקבות השימוש הגובר בטלפונים; ודבר שני – יש ניתוקים, הרשתות קורסות ולא נותנים את התמיכה בעניין הזה. אני רוצה לפנות לדולי ולשמוע ממנה איך המשרד נערך בשני הדברים: גם בהוזלה שהייתה בגל הראשון, והאם מצאנו פתרון לניתוקים ולקריסות של הטלפונים.

בוקר טובל לכולם, אני אתחיל באופן כללי לספר מה היה ומה עשינו - -

דולי, אם תוכלי להציג את עצמך לפרוטוקול. תודה.

אני מנהלת תחום פניות הציבור במשרד התקשורת. אני מרכזת את כל התלונות ובעזרת כל הגורמים המקצועיים במשרד אנחנו מוצאים פתרונות וכמובן משיבים לכולם.

בסגר הקודם טיפלנו ב-220,000 מנויי נייד ונייח שקיבלו החזרים. מדובר על כ-25 מיליון שקלים שהוחזרו לציבור. עשינו פעולות רבות בתחום ההנדסי. אני אפרט את זה ואעביר לגורמים מקצועיים נוספים שיוכלו לדבר על ההיערכות שלנו לקראת הסגר השני שהחל לא מזמן.

כמו שאמרתי, אנחנו פעלנו להוזלת התעריפים גם בנייח ובנייד ופעלנו גם כדי להוריד את העומס. אחד הדברים שעשינו זה לפעול יחד עם משרד החינוך בכמה מישורים: קודם כול, לפי המלצתנו, משרד החינוך יצא לרכש של טלפונים כשרים תומכי דור 4 וולטה, וזה אפשר לתלמידים ללמוד ולא להעמיס את הסקטורים של דור 2 ו-3, שבהם הייתה בעיה בסגר הקודם. דבר נוסף שעשינו עם משרד החינוך, לרבות החינוך העצמאי, זה לבקש שיארגנו את שעות הלימוד כך שייפרסו בכל שעות היום ולא שכולם ילמדו באותן שעות כדי לווסת את העומס; דבר נוסף, יחד עם החינוך העצמאי פעלנו לשפר את המיתוג בצד של מי שמספק את התוכן, על-פי המלצתנו. בנוסף, כמובן, פתחנו את החסמים שהיו בצירי הגישה בין החברות. החברות הגדילו את הטווחים שהן יכולות לספק.

אני תכף אעביר את השיחה לרוני חורי שהוא מנהל אגף פיקוח טכנולוגי שיסביר ברמה ההנדסית את כל הצעדים שעשינו מול כל הגורמים הנדרשים. רוני, בבקשה.

אני מנהל תחום פיקוח טכנולוגי במשרד התקשורת באגף פיקוח ואכיפה. מתחילת מרס ועד סוף יולי בעקבות פעילות שנעשתה במגזרים השונים בהסברה ובפרסומים נוספו כ-61.500 קווי פס רחב במדינת ישראל על גבי או על גבי סיבים אופטיים, ברשת הוט-טלקום או בקווי בזק. גם המגזר הבדואי הרחיב את תשתיות התקשורת אצלו בעקבות הפרסומים והפעילות שעשינו.

לגבי מוסדות חינוך – בדקנו את הנושאים גם מול משרד החינוך וגם מול בזק. מוסדות חינוך קיבלו מענה גם ממשרד החינוך עצמו וגם ישירות מחברת בזק במחירי חשכ"ל. היום יש תוכנית למשרד החינוך לחיבור בתי ספר בקווי תשתיות פס רחב. תשתיות הפס הרחב שהוגדרו במכרז לפני עשר שנים לא תואמים את הצרכים של תקופת הקורונה. נעשו התאמות. יחד עם זה היו רשויות שלא רצו לחכות אז עשינו כך שהרשויות יוכלו לחבר את מוסדות החינוך שלהם לקווי פס רחב במחירי חשכ"ל המוזלים. רשויות שפנו אלינו בשל חוסר תשתיות – אנחנו התערבנו בנושאים שהם העלו כדי למצוא להם פתרונות.

בעניין הכיסוי הסלולרי – אקדים ואומר שחלק מהבעיה בכיסוי הסלולרי היא ברשויות עצמן. הרשויות עצמן לא מאפשרות להתקין בתחומן מתקנים סלולריים אלא בחוץ, שם, not in my backyard. היום רשת סלולרית שמתוכננת להוביל מספר מסוים של שיחות בזמן נתון ומכפילים את זה בעשרות מונים, אין שום רשת סלולרית שיכולה להחזיק את התנועה הזאת שאף אחד לא תכנן אותה ואף אחד גם לא יתכנן אותה כי מדובר במשאבים עצומים.

יחד עם זאת החברות נתנו פתרונות נקודתיים באזורים קשים כמו בביתר עילית ובמודיעין עילית; בבני ברק, במאה שערים ובאלעד לא כל כך. באלעד צפוי ביקור של צוות המשרד יחד עם ראש העיר כדי לאתר גגות כך שיאשר להתקין בתוך העיר מתקנים סלולריים. גם הסברתי לראש העיר שככל שיש יותר אתרים יש יותר קרינה אז הוא ביקש להבין את זה טוב יותר וקבענו פגישה באחד החצרות שם כדי לעמוד בכללי התו הסגול.

ברמת בית שמש יש בעיה לא פשוטה להקים אתרים סלולריים. קיים מחסור של אתרים סלולריים בבית שמש – הצגנו את זה לראש העיר בביקור שר התקשורת והסברנו לה שזה אתגר גדול מאוד כדי להשלים את פערי הסלולר בתוך העיר ולא מחוץ לעיר. אפשר להוסיף על כך גם את פעילות המשרד בנושא דור 5 ומכרז התדרים שהושלם לא מזמן. במסגרת המכרז הזה עוד לפני דור 5 יוקמו אתרי דור 4 נוספים בתדרי 700 ובתדרי 2,600. זה צפוי לקרות בזמן הקרוב, האתרים די מוכנים. המשרד צריך להנפיק את הרישיונות כדי להפעיל את האתרים האלה, אבל צריך שגם ללקוח יהיה מכשיר תומך דור 4 כדי ליהנות מהתוספת הזאת. תודה.

תודה, רוני. אני רוצה לשאול אותך על המשפט האחרון. אני רוצה להבין – גם דולי לפניך אמרה שנעשתה עבודה טובה מול משרד החינוך כדי לסייע. אבל אני לא מבין כל כך, ואני אסביר את עצמי: אנחנו מדברים על ילדים שנמצאים בבית ושלכל אחד יש מכשיר אחר, והמכשירים הם דור 2 או 3. אם אני מבין נכון ממך, העבודה שהשקעתם היא יותר לדור 4 ולדור 5. אז אם אנחנו מדברים עם משרד החינוך לגבי ילדים שעומדים לחלק להם מכשירים תומכי דור 4 ודור 5 אני מבין שיש פתרון. אבל אם לא – איך יש פתרון? וחוץ מזה למה דווקא לילדים? יש אלפי אנשים שאין להם המכשירים המתקדמים. האם מה שהשקעתם זה גם לגבי דור 2 ודור 3 או שכל ההשקעה שעשיתם ברשויות שיש בהן בעיה כמו בית"ר עילית ובית-שמש – האם מדובר רק באנטנות ובתדרים ברשתות דור 4 ודור 5?

דור 5 עדיין לא יושם. המכרז הוא מכרז תדרים לדור 5 אבל הוא מכיל גם חלק של דור 4.

מה קורה עם דור 2 ודור 3?

רק רגע, אני אענה על זה. העדיפות לקבלת שירותים היא לדור 4. אז יתפנו משאבים לדור 2 ודור 3. אנשים שיש להם היום מכשירים של דור 2 ודור 3 חייבים לעבור לדור 4 בהקדם בלי קשר לקורונה, אלא בכלל. גם המשרד שוקל בטווח של עוד כמה שנים לסגור את דור 3 אז כך שהמעבר לדור 4 הוא מחויב המציאות.

כולנו רוצים להתקדם, אבל עד שסוגרים איך נותנים מענה לאלה שעדיין מחזיקים בדור 2 ודור 3? אתם יודעים טוב יותר ממני כמה עשרות אלפי אנשים במדינת ישראל יש שברשותם מכשירי דור 2 ודור 3. לי אין פילוח כמה. אתם יודעים לומר את זה.

החברות עשו אופטימיזציה באתרים מסוימים שניתן היה לעשות בהם אופטימיזציה כדי להכיל עוד שיחות ולאפשר קיבולת נוספת. אלה שיש להם דור 4 יפנו משאבים לאלה שאין להם דור 4. זה לגבי הסלולר. יש גם פתרונות קוויים וגם פתרונות של אינטרנט שאפשר לעשות גם בו שימוש כמו שילדים אחרים במדינת ישראל עושים בו שימוש, ואפשר גם במגזרים השונים לעשות שימוש באינטרנט בעת הזאת כדי לתת מענה ללימודים. אבל זאת בחירה של כל אחד שיחליט מה הוא עושה.

אכן. אני מתייחס כרגע לאלה שבוחרים לא להשתמש באינטרנט – איך אנחנו מסייעים להם? אני אשאל שאלה מאוד פשוטה: האם אתה צופה כרגע שמה שהיה בגל הראשון לא הולך לקרות שוב? פחות ניתוקים, פחות בעיות? איך אתה רואה את הדברים?

ההשקעה שניתנה תקטין את כמות הניתוקים, היא לא תבטל. מכיוון שביקשו מבתי הספר לפזר את השעות כך שהעומס יתפזר ועוד כל מיני דברים שנעשו ברקע יקלו על הניתוקים - -

רוני, בלי לפגוע, חס ושלום – אנחנו כבר מיד אחרי ראש השנה – אבל בשביל הרעיון לפצל לא איינו צריכים את משרד התקשורת. כל אחד יכול להבין את זה לבד: כדי שלא יהיה עומס נפצל את יום הלימודים.

אתה לא פוגע. זה בסדר, השכל לא נמצא רק במשרד התקשורת, הוא נמצא בכל מדינת ישראל. זה בסדר גמור שהמשרד העלה את הרעיון הזה.

ברשותך, אני רוצה לספר לך שיש לי בת שהיא מורה באחד מבתי הספר. אין לך מושג, ואולי יש לך מושג, מה זה אומר שצריכים לפצל. למשל, אם צריך לפצל את כיתה א' שלוש פעמים ביום – היא מלמדת בשעה 10:00 בבוקר וב-14:00 בצהריים ולפעמים גם ב-16:00 אחר הצהריים. זה הרבה יותר קשה. אבל אין לנו ברירה. כולנו נמצאים פה במצב לא שגרתי וכל אחד תורם ומסייע. יחד עם זאת כל אחד מהמקום שלו אנחנו צריכים לעשות הכול להביא פתרון. אנחנו לא יודעים לעשות קסמים ולפתור. אבל ברגע שאנחנו רואים ששמים את הדעת על זה ופועלים ומנסים לפתור את הבעיה – כפי שציינת, רוני, אתה מאמין שבהשקעה שהשקעתם יחד עם החברות גם בנייחים וגם בניידים לא נמצא את עצמנו כמו שהיינו בגל הראשון. אני אומר לך תודה. אני רוצה לפנות, בבקשה - -

אפשר לשאול את רוני שאלה?

בבקשה.

תודה רבה, היושב-ראש. רוני, זה חבר הכנסת ווליד טאהא. אני רוצה לשאול לגבי אנטנות סלולריות ביישובים הערביים. אני אעיד על היישוב שאני בא ממנו שיש מקומות שאי אפשר לדבר - -

איזה יישוב?

כפר קאסם, למשל. כמעט בכל יישוב שאני מכיר יש בעיה של קליטה ותקשורת. אני לא אדבר על התשתית של בזק כי זה נושא אחר שגם השר מכיר אותו, ודווקא הגישה שלו חיובית בכל הקשור לטיפול בבעיות תקשורת ביישובים הערביים. אבל מתי ישימו על השולחן את הבעיה של האנטנות ופריסת האנטנות בצורה חוקית ולא מסכנת ומתחילים לפתור את הנושא? הנושא הזה בוער בכל יישוב ערבי. אין יישוב ערבי שאין בו בעיית קליטה.

אני מאוד מודה לך על השאלה הזאת. אני רוצה להגיד לך שבתקופת הקורונה דור א' – כך אני קורא לזה, עכשיו אנחנו בדור ב' – עשיתי יחד עם חלק מהצוות במשרד והחברות סיורים בעשרה יישובים בדואים. אמר לי ראש עיריית רהט, תדע לך, היהודים האלה ממש גאונים. אמרתי לו, מה קרה? הוא אומר לי: הם המציאו קרינה בלתי מייננת גזענית שהורגת רק בדואים, שהורגת רק ערבים. את היהודים בבאר-שבע היא לא הורגת. תדע לך, אתרים שמוקמים במגזר ביישובים הערביים לא אחת חווים שרפה, חווים חבלה, טרקטורים עוקרים את ראש התורן. בואו נשים את הדברים על השולחן: אתם כמנהיגי הציבור צריכים לגלות מנהיגות ולהסביר להם. הלכנו לשם יחד עם המשרד להגנת הסביבה - -

רוני, עם כל הכבוד לך, שאלתי אותך שאלה לגבי חברה שלמה, ואתה עונה ספציפית לגבי מקום. אני דוחה את הסגנון, לא מקובל עליי. אל תתייג אף אחד. אף אחד לא שורף. תענה לי על נצרת, על כפר קאסם, על טייבה, על טירה, על הגליל. למה הלכת לענות ספציפית ולהביא שמות? הסגנון לא מקובל, עם כל הכבוד לך.

אדוני, אני חווה את הפניות של הציבור ושל נבחרי הציבור על חוסר כיסוי, וכשאני אומר להם: חברים, תנו לי מקום להקים שם אתר אף אחד לא נותן לי מקום להקים אתר. אולי המידע שאני מעביר לא נוח לך, יכול להיות - -

לא, לא, זה נוח לי. אתה אומר שהבעיה היא אצל ראשי הרשויות.

אדוני, ברשותך, תן לי לענות.

אני רוצה לחדד. אז הבעיה היא אצל ראשי הרשויות שלא נותנים לך מקום.

לא לי, לחברות.

תבדוק את זה עם הרשות.

קליל מאוד, אתה יודע.

יש יישוב בצפון שאין בו אנטנה אחת. אתה יודע, אדוני? אתה יודע למה?

למה?

טרקטור עקר את שורש התורן בשני מקומות שונים.

יש לו בעיה יסודית לבן הזה.

שני - - - עקרו את התרנים.

יש לו בעיה יסודית.

אלה עובדות, אני לא מספר סיפורים ואני לא בא להטיל דופי ולא בא לתייג אף אחד. אני פה באתי לתת תשובות על עובדות קיימות. לולא היו תשובות לא הייתי עונה לך. אבל אני מדבר איתך על תשובות.

- - -

חבר הכנסת ווליד, מה שכואב בדבר הזה בלי להיכנס לעובדות, שמי שנגרם לו נזק מזה זה הציבור, אלה האזרחים שגרים באותו כפר ולא יכולים להשתמש בטלפונים. יחד עם זאת אם אלה העובדות צריך לבדוק אותן. בוא נמשיך הלאה. תודה.

אני רוצה להמשיך לנתי. נתי איתנו?

כן, שלום.

גמר חתימה טובה, שנה טובה.

גמר חתימה טובה לך ולכל האחרים שבשיחה הזאת.

תודה. אתה רגוע אחרי ששמעת את רוני ואתה מכיר את זה אצלך במשרד כסגן מנהל מינהל ההנדסה? מה אתה צופה לדור 2 ודור 3? יהיו פחות ניתוקים? יוכלו לדבר יותר גם בלמידה ובכלל? איך אתה רואה את הדברים?

ניתוקים ורמת שירות בכלל תלויים בכמות הביקוש. כאשר יש היצע מסוים שנבנה על שימוש לפי מה שמכירים בימים כתיקונים, ויש עלייה חדה בעקבות אירוע כזה או אחר, ובמקרה שלנו זה אירוע של סגרים שמשתמשים במערכות הסלולריות כדי לתת שירות למשך זמן ארוך ולאנשים רבים יותר ממה שהמערכת תוכננה להעניק. אז ברור שאין קסמים. לא יחול שינוי. הדרך היחידה לנסות לתת מענה במקומות מסוימים שיש בהם עומס אפשרית רק על-ידי קיומם של יותר אתרים. כי יותר אתרים זה אומר שבכל אתר יש פחות ביקוש וזה מתחלק בין יותר אתרים ואז אפשר לתת שירות טוב יותר. זה מבחינה הנדסית.

ראינו בסגר האחרון שהחברות מוכנות לעשות דברים כאלה אבל הדבר הזה לא תלוי רק בהן. כמו שרוני ציין, כדי להקים אתר סלולרי נדרש היתר בנייה מטעם הרשות המקומית מוועדת התכנון והבנייה המקומית, המחוזית או האזורית. כיוון שאנחנו מדברים על ריכוזי אוכלוסין אז, כפי הנראה, ככל שוועדת התכנון המקומית תאשר בקשה, כמובן, בתיאום מראש. כי אחרת אין טעם שהחברה תשקיע את כל האנרגיה לנסות לחפש מקום שמתאים גם מבחינה הנדסית וגם אפשרי להקים שם פיזית את האתר ותגיש את כל המסמכים הנדרשים לפי תוכנית המתאר להקמת מתקני שידור תמ"א 36א, וזה יגיע לפתח הוועדה שמשיקולים שונים, מוצדקים פחות או יותר שאינם מענייני לקבוע, תחליט שהיא לא מאשרת את הקמת האתר אז לא יוכל לקום שם אתר.

בשביל לקבל מושג על סדרי גודל – וראיתי פה נציגים מחברות הסלולר שמכירים את זה טוב ממני – אני יכול לציין שלפני יותר מעשור עשינו בדיקה לגבי משך הזמן הממוצע שלקח בשעתו לקבל היתר בנייה לאתר באזור עירוני. זה היה כבר אז למעלה משנה וחצי.

אני שומע אותך.

התנתק לו.

גם ככה לא נעשה שום דבר. אם כדי לבוא ולתת מענה צריכים לשים אנטנות אז - - -

הם הסבירו שהאנטנות זה לא יהיה המענה כי התהליך מאוד ארוך. גם אם הרשויות המקומיות מסכימות מדובר קודם על אישור של המשרד להגנת הסביבה.

אז איזה מענה?

הפתרון הוא בדיוק כמו הסיפור של הטלפונים הניידים, שמשרד החינוך הולך לחלק חינם לכל התלמידים.

ומה עושים אלה שהם לא לתלמידים?

אז לפחות לתלמידים. ואז נשאלת השאלה איך מקדמים את דור 4. כי הם הסבירו שברגע שדור 4 יתפוס מקום אז - - - שני, שלישי - -

זה עניין של זמן.

אבל כרגע לבעיה האקוטית זאת התשובה שלהם.

זה ייקח לפחות שנתיים.

אנחנו מחוברים שוב, נתי?

אני מבין שנקטעתי. עד איפה שמעתם אותי?

אני שמעתי ממך שיש בעיות ברשויות בנושא האישורים – עד שמאשרים, עד שמגישים את המסמכים. החברות הסלולריות מכירות את זה היטב. אני הבנתי נכון.

אני מבין – ותתקן אותי אם אני טועה – לומר שאנחנו פותרים את הבעיה עם האנטנות – אני לא רואה שזה קורה לא היום, לא מחר ולא מחרתיים. לכן אני לא יודע מה הפתרון ואני רוצה לפנות, בבקשה, לשלום סננס ממשרד החינוך, בבקשה.

שלום, שמי שלום סננס. אני מנהל הטכנולוגיות של המשרד.

מה אתה יודע לספר לי לגבי ההצטיידות של התלמידים שיוכלו ללמוד למידה מרחוק בלי ניתוקים, בלי הפסקות, כך שירגישו שהם בתוך הכיתה עד כמה שאפשר. אני שמעתי מהמכובדים שאני לא רואה כל כך מהר את הפתרון לגבי דור 2 ודור 3 שמרבית התלמידים מחזיקים בהם. לכן הפתרון הוא, כפי שדולי ציינה בתחילת הישיבה, שהגיעו לסיכום איתכם בעניין הזה. מה אתה יכול לספר לי על זה?

כולנו מסכימים שהסיבה לבעיות בגל הראשון מקורן בעומס. אנחנו יכולים לעזור בנושא העומס בשני מישורים: מישור אחד – ברשת הסלולר. אנחנו כרגע בתהליך רכישה של 64,000 מכשירים. החתמנו את כולם במשרד כדור 4 וולטה. אני לא אומר שזה יפתור את הבעיה אבל זה יוריד את העומס מכיוון שההערכה היא ש-64,000 תלמידים שעוברים לדור 4 ידברו פחות בדור 2 ו-3 וזה אמור להקל. אני לא יכול להבטיח שזה יפתור את הבעיה.

מתי התהליך הזה אמור להסתיים?

אנחנו עשינו תהליך מזורז דרך הסכם חשכ"ל והצלחנו לסגור בתיאום עם הרשתות החרדיות חבילה מתאימה מאוד שכוללת למעלה מ-7,500 דקות מחיר אטרקטיבי, וזה יאפשר את הלמידה. אחרי כן הגישו עתירה של אחת מחברות הסלולר כנגד השימוש בהסכם חשכ"ל. למיטב ידיעתי, זה מטופל על-ידי הגורמים המשפטיים וזה אמור להיות היום בבית המשפט. אני מקווה שזה ישתחרר ואנחנו נביא את הבשורה.

אתה יכול לחזור על החבילה? מה היא כוללת ומה המחיר שלה?

החבילה עדיין לא סופית כי המכרז לא נסגר אבל היא בסדר גודל של 7,500 דקות. אני לא יכול לפרסם את המחיר כי זה לא סופי אבל זה יהיה דומה מאוד לעלות של קו כשר בחוץ.

כמה בערך?

אני יודע שמחירו של קו כשר נע בין 20 ל-30 שקלים.

25 שקלים.

כבוד היושב-ראש, חברי ווליד, אני הייתי חבר בוועדה לפניות הציבור בכנסת ה-20. אני ראיתי בוועדה חשיבות גדולה כי היא נוגעת לבעיות היומיומיות של האזרח הפשוט. אתה מעלה פה היום נושא חשוב מאוד לכלל הציבור ובמיוחד לחברה הערבית וגם לחברה שאתה מייצג ולפריפריה.

לפני שהייתי מדבר על חיובי חשבון מופרז שגורמים לקריסה אני רוצה לומר שיש אצלנו אזורים שלמים שאין בהם קליטה.

הייתה קטטה.

אתה יודע לריב, חבר הכנסת טאהא? לא נראה לי שאתה יודע לריב.

אתה דיברת על אנטנות אז אני כבר זועק, צועק וצורח. נפגשתי עם שר התקשורת והעליתי שאילתה על העיר שלי עראבה - -

מה התשובה שקיבלת?

שרפו את האנטנות הקיימות ומאז אין פתרון. כאילו, הנה, האזרחים שרפו את האנטנה - -

אתם הערבים עוקרים ושורפים.

בדיוק. אז אין פתרון. זה לא פתרון. אני נתתי כמה פתרונות. למשל, במקום לשים את האנטנות האלה בתוך הבתים, בתוך האוכלוסיות, במרכזי היישובים אפשר לשים את זה ליד. למשל, אצלנו יש הר האחים – אפשר לשים שם. ואז זה לא פוגע לא באזרחים ולא בשום דבר אחר. אז הוא עונה לי – שמע, לפי מחקרים אין קרינה. להפך – כשהאנטנות יותר רחוקות הקרינה יותר גדולה. מה לעשות – האזרחים עדיין לא קולטים את זה, לא מפנימים את זה, לא מבינים את זה. אז מה, נשאיר מאות אלפים בלי קליטה?

במרבית היישובים, אוסאמה.

לכן אני אומר לך שבמיוחד עכשיו כשיש הנושא של למידה מרחוק – קטסטרופה.

קטסטרופה.

בכל הנגב יש 35 כפרים לא מוכרים, ואין שום תשתית.

חבר הכנסת אוסאמה, מתי קרה המקרה שאתה מספר עליו? לפני חודש, חודשיים, שנה, שנתיים?

שנים.

כבר שנים?

שנים, אני אומר לך. אני נכנסתי בכנסת ה-20 ב-2015 - -

אני מתקשר אליו כשהוא נמצא בעראבה – הוא לא יענה כי אין קליטה.

אין קליטה, אין. אין קליטה בכלל. כל אחד צריך ללכת ולהביא ווייפי אלחוטי ולהתחבר. אבל אם אתה יוצא מהבית אין לך. אז מדי חודש או שבועיים אני הולך להורים שלי, ואני מנותק לגמרי. פעם שר התקשורת חיפש אותי בסוף-שבוע. הוא אומר לי, תשמע, אני מנסה לתפוס אותך. אמרתי לו – אין לך סיכוי.

אני רואה את הדבר הזה לאו דווקא בלמידה מרחוק. אם אתה אומר שזה עניין של שנים זה עניין של הצלת חיים. מה עושה מישהו שזקוק למד"א או לקו חירום אחר? מה הוא יכול לעשות אם הוא לא יכול להוציא שיחה? מישהו שאין לו אפשרות להתחבר לווייפיי?

אדוני היושב-ראש, אני לא ידעתי שיש דיון בוועדה על הנושא הזה. אתמול שלח לי חבר מועצה מקומית של מג'דל כרום מר שאוקי אידריס שהוא פנה למשרד החינוך, לשר התקשורת לגבי תשתיות תקשורת, טלפון ואינטרנט במג'דל כרום. הוא אומר שיש שכונות חדשות של מאות בתים בהיתרים. הוא אומר שלאלפי תלמידים בשכונות המזרחיות והמערבית אין תשתית בכלל ואין קליטה. ואז יש לימוד מרחוק. תגיד לי, אנחנו עושים צחוק מהעבודה?

- - - זה מסחרה - - -

ווליד, יש לנו ויכוח ודיון על העניין של לימוד מרחוק. אבל אני אומר, לפחות תן את הבסיס של מחשב לכל ילד. אמרנו שיש בערך 150,000 תלמידים. תן לו קליטה ואחרי זה תדבר על לימוד מרחוק.

אדוני היושב-ראש, זה לא מספיק שנשמע. אתה צריך להביא את בזק ואת שר התקשורת.

הם נמצאים איתנו פה.

אז, בבקשה, שיענו לנו.

מי מהמכובדים שנמצא איתנו רוצה להתייחס לחבר הכנסת אוסאמה? יותר נכון אני מבקש להתייחס. נתי, אתי, מור, בת-שבע, דולי. תפתחו, בבקשה, את המיקרופונים שנוכל לשמוע אתכם.

שלום, שמי ליאור ורונה, יושב-ראש פורום החברות הסלולריות. אשמח להתייחס. רוני, אתה רוצה לדבר לפניי? אני מוותר לך.

ליאור, תודה. חבר הכנסת סעדי, בעניין היישוב שאמרת שאין בו תשתיות של בזק – אני לא מכיר פנייה כזאת, היא לא הגיעה למשרד. אני אשמח לפנות לבזק שהם יוכלו להתייחס.

רוני, אתה לא מכיר את זה? נפגשנו יחד עם שר התקשורת.

אני מכיר את הבעיה. רגע, אדוני.

אתה אומר שאתה לא מכיר את זה, שלא הגיעה פנייה.

אדוני, תרשה לי לענות. אמרתי שאני לא מכיר את עניין התשתיות הקוויות בשכונה החדשה. אני מכיר את הבעיה של הכיסוי הסלולרי בעראבה. אתה צודק. בכיסוי בעראבה נעקרו שני הבסיסים של האנטנות.

אבל זה שנים. רוני, אנחנו שומעים את המנטרה הזאת כבר עשר שנים.

אוסאמה, תן לו להגיב. נשמע אותו.

נפגשנו לפני כמה חודשים אצל השר. אני שואל: מה הפתרונות? אנחנו יודעים שנעקרו שתי אנטנות.

אדוני, אני מנסה למצוא פתרון בתוך העיר. אם לא יהיה פתרון בתוך העיר אי אפשר יהיה לתת. אי אפשר לשים בלון ולתת כיסוי סלולרי. אי אפשר לשים את זה על ההר ולתת כיסוי סלולרי. זה ייתן לחלקיקי העיר. זה לא פתרון. אני וגם החברות רוצים לתת פתרון בעראבה. לפני שנים לקחו משם – והכול מתועד במסמכים. אז אתה יכול לעזור לי לעזור לחברות למצוא מקומות בעראבה? אהלן וסהלן. ישימו שם מתקני סלולר. לגבי תשתיות בזק – אם נמצא פה איש בזק שיוכל לענות על מה שאמרת אני אשמח לשמוע כי אני לא מכיר את זה. תודה.

עם כל הכבוד, אותן תשובות מתחמקות מלפני שנים על גבי שנים. אין להם שום פתרון. מה שאתם אומרים – אתם מטילים את האחריות על האזרחים.

- - - והבעיה שלנו - - -

בואו נשים את הדברים על השולחן, ברשותך.

יש המון אנטנות פירטיות.

אין להם ברירה.

יש ריבוי של תחלואה בסרטן ביישובים הערביים. האוכלוסייה חשבה שיש קשר ישיר בין האנטנות שאנשים מפזרים לבין התחלואה. לכן היו מקרים של שריפת אנטנות. אבל אל תתייג 1.7 מיליון אזרחים באותו תיוג. אתה חוזר על אותן תשובות. אתה לא חוזר בך אפילו.

אדוני, אני לא מתייג אף אחד. בתור מי שתויג בעבר כשעלה לארץ אני לא מתייג אף אחד. אני נזהר במילים שלי.

בואו לא ניגרר לעניין הזה.

אני מציין עובדות, ואלה העובדות.

אני שומע כאן לראשונה על המקרה הזה. אנחנו התכנסנו היום כדי לראות יותר איך אנחנו נערכים לגל השני גם בעניין הוזלת התעריפים וגם בעניין הבעיה שהייתה עם הניתוקים. אני לא יודע מתי קרה מקרה – אמרת קודם שזה קרה ב-2015. קשה לי להעלות על דעתי שמ-2015 לא מצאו פתרון עד היום. צריך גם לומר שכנראה האזרחים – ואין לי מושג מדוע – האנטנה הזאת איימה עליהם. אולי הם ראו שהדבר הזה מביא עליהם תחלואה. אין לי מושג מה היה.

אני אומר לך מה שאמר - - - כאשר הייתה אנטנה במרכז הכפר והייתה עלייה בתחלואה - -

אז אנשים יצאו מגדרם ועשו מעשה.

- - בסרטן ואנשים מתו, הצעירים מתו. הם רצו קשר. זה נכון, לא נכון או צודק – אזרחים ראו שבגלל האנטנה - - -מכאן לא לפתור את הבעיות במשך שנים - -

בכל החברה הערבית, לא רק בעראבה.

בדיוק. להטיל את האחריות על האזרח זה הכי קל.

כמו שאני שומע את הדברים, לדעתי צריך לשלב ידיים יחד, גם האזרחים במקום וגם משרד התקשורת. אני לא רואה שיש נכונות לא לסייע. אבל יש פה בעיה שאתה או חבר מועצה שהקראת - -

זה יישוב אחר, זה בכלל מג'דל כרום. זה לא קשור.

באופן כללי. כמו שאמרתי צריך לשלב ידיים, אחרת לא יהיה פתרון. אני לא יודע לומר אם הפתרון בהר. מה שאני כן שומע זה שהפתרון הוא לכאורה במרכז העיר. מדוע? אני לא מבין. אבל צריכים לראות ולמצוא את הנוסחה. בכוונתי, חבר הכנסת אוסאמה וטאהא, לקיים ישיבה מיוחדת נפרדת בעניין הזה. לא לזה התכנסנו, וטוב שנגענו בעניין הזה - -

כל הכבוד.

ואז נביא את כל אנשי המקצוע, כולל אלה שגרים בערים, ראשי רשויות.

שיבואו עם פתרונות.

אבל לפני כן אנחנו צריכים לבוא יחד ולהגיע עם רצון טוב. אף אחד שלא יזרוק על השני – אנחנו לא נזרוק על משרד התקשורת שיביאו את הפתרון. זה צריך להגיע גם מהיישוב, וראשי הכפרים צריכים לשאת באחריות גם מול האזרחים שלהם ולראות איך למצוא את הפתרון. כמו שאמרתי, נקיים ישיבה מיוחדת בעניין. רוני, רוצה להוסיף משהו?

חבר הכנסת אוסאמה, אתה היית בדיון עם השר שגם אני לקחתי בו חלק - -

נכון.

השר הנחה את כל הדרך המקצועי למצוא פתרונות בכל היישובים שיש להם קשיים בתשתיות. אני יחד עם הצוות פה במשרד טיפלנו בעשרות פניות מכל מיני יישובים: בדרום, בצפון, ביישובים חרדיים, ביישובים בדואים, ביישובים ערביים. אני מוכן לתת לך את מספר הטלפון - -

רוני, רוני.

אני מוכן לתת את מספר הטלפון. תפנו אלינו. מחר בבוקר אני מתייצב בעראבה יחד עם החברות.

אוסאמה, לך עם זה.

אני מזמין אותך ואת החברות עם ראש העיר ונשב שם ונמצא פתרון.

מחר בבוקר אני בא אליך. תגיד לי כן – אני בא מחר.

רוני, תודה על הרצון. אנחנו מתקרבים לסיום. ב-11:00 אנחנו חייבים לסיים.

זאת הנחיה של השר.

תודה רבה, רוני.

דולי, בבקשה.

כן. רציתי להגיד שאנחנו רוצים לספר על ההסדרים של החבילות לתעריפים המיוחדים מול בזק, חברות מפ"א והטלפוניה - -

יפה, יפה.

- - אבל אני אעביר את רשות הדיבור למור כהן שאחראית על השימוע ועל ההחלטות בנושא הכלכלי.

איך ידעת מה אני רוצה ממך? שמעתי על האנטנות, שמעתי על הניתוקים – על החלק הזה עוד לא שמעתי.

מור, בבקשה.

שלום לכולם. אני מור כהן מאגף כלכלה במשרד התקשורת. הבנתי שהזמן שלנו קצר אז אני אגיד בקצרה כמה מילים לגבי הסדרי הדקות. היה לנו חשוב שגם בגל הזה מנויים לא ישלמו באופן בלתי סביר עבור כמות הדקות הצפויה בעקבות הסגר והלמידה מרחוק. לכן יצרנו שני הסדרים גם בסלולר וגם בנייח שהמטרה שלהם היא להוביל לחיובים מופחתים.

אני אגיד כמה מילים על כל הסדר ונוכל להרחיב אם הזמן יאפשר לנו: בסלולר מנויים יקבלו אוטומטית בנק נוסף של דקות ברגע שהם יחרגו, וכל דקה חריגה תעלה 2 אגורות לדקה, מה שעולה היום בין 20 אגורות לבין 40 אגורות. זה אומר שתהיה הוזלה של מאות שקלים למנויים; בנייח יהיה הסדר נפרד לבזק וליתר החברות. בזק יצרה סלים עם כמות דקות גדולה כדי שהיא תוכל להעביר אליהם מנויים אם המנויים יבצעו חריגה משמעותית. מדובר על 3,000, 5,000, 8,000 ועד 12,000 דקות. לגבי יתר חברות הנייח – דאגנו להסדר שיגרום לכך שהמנויים יעברו באופן אוטומטי בין החבילות בהתאם לשימוש שלהן, כך שזה יהיה הרבה יותר משתלם במקום לשלם את דקות החריגה. ברגע שיגיעו לרף הדקות המקסימלי בחבילה הכי מורחבת הם יצטרכו לשלם 2.75 אגורות לדקה שזה במקום 30-20 אגורות שיש היום בחבילות. זאת הוזלה של מאות שקלים. אנחנו צופים שזה יאפשר למידה מרחוק במתכונת שהיא טובה גם בסלולר וגם בנייח. הכול כדי לסייע למנויים האלה שאין להם גישה אחרת לכל הנושא של למידה מרחוק וצריכת תוכן, במיוחד בתקופת הסגר.

מור, מתי זה נכנס לתוקף?

שר התקשורת קיבל החלטה לגבי ההסדרים האלה בשבוע שעבר. החל מיום חמישי לפני ראש השנה ההסדר נכנס לתוקף בסלולר; ההסדר בנייח נכנס לתוקף החל מאתמול. זאת אומרת שכרגע ההסדרים האלה הם בתוקף לטווח ארוך ותהיה אפשרות גם להאריך אותם בהתאם למצב המשק.

מעולה. תבורכו. אנחנו מקווים שזה לא יהיה כל כך ארוך. אף על פי שצריכים להיערך, אבל מקווים מאוד שזה לא יהיה כל כך ארוך. תודה, מור.

אני רוצה לשמוע את ליאור, יושב-ראש החברות הסלולריות. אתה איתנו? שתי דקות, בבקשה.

תודה רבה. החברות הסלולריות מחויבות לתת שירות ומוכנות להקים אנטנות בכל מקום במדינת ישראל בלי שום קשר ליישוב כזה או אחר.

ואם ראש הרשות מתנגד, מה הוא יכול לעשות?

יש לנו בעיה.

אז זאת לא בעיה בחברה. אנחנו צריכים לפתור את הבעיה ברשות.

נכון. אנחנו לא יכולים. יש נקודה מאוד ברורה: כל האנטנות במדינת ישראל הן בפיקוח המשרד להגנת הסביבה. כלומר הן חוקיות ולא פירטיות. הדברים האלה צריכים להיות ברורים. כדי לייצר קליטה צריך אנטנה והרשויות המקומיות יכולות לפתור את הבעיה. גם בעראבה – שראש המועצה ישים את זה על תשתית מקומית שלו. יש הרבה תשתית ונכסים אצלו. אבל מי שחושב שאפשר לשים אנטנה על הר קרוב או ביישוב השני ולספק קליטה לתושבים שלו – הוא טועה. אין המצאה טכנולוגית כזאת. לכן אנשים צריכים לקבל אחריות. גם אתם. היום הצרכים ברורים גם לחברות וגם למשרד התקשורת שמנסה לסייע, אבל הכלים שלנו מוגבלים. זה לא רק בנושא הרשויות, אלא בנושא שצריך להעביר תקנות שיאפשרו לחברות להקים אנטנות במרכזי ערים גם אם הן קטנות. ראש העיר והמנהיגים של הציבור, כולל חברי הכנסת, צריכים להוות דוגמה ולהסביר מה קורה. יש היום נתונים מדעיים ברורים שהמשרד להגנת הסביבה נותן, משרד הבריאות נותן וארגון הבריאות העולמי. ככל שיש יותר אנטנות במרכזי ערים רמת הקרינה יורדת. כל מי שאומר אחרת טועה ומטעה.

תודה, ליאור.

אני רוצה לסכם ולומר תודה לשר התקשורת שנענה לבקשת הוועדה. שלחתי אליו מכתב והוא מיד נענה. תודה לאנשים הנפלאים במשרד תקשורת שעובדים ועבדו גם בנושא הניתוקים בלמידה מרחוק וגם בעניין ההוזלה. כל אחד ושמו הטוב יבורך. אני מתנצל בפני החברות הסלולריות שנמצאות איתנו שאני חייב לסיים כי או-טו-טו המליאה נפתחת, וזה התקנון בכנסת. אני מודה לכם. אנחנו נעקוב אחרי הדברים. המשך יום טוב ונפלא.

אתי, מנהלת הוועדה, מזכירה לי. אם שלום עדיין איתנו, אשמח אם תוכל לעדכן אותנו בהתפתחות של המכרז. אתם עושים הכול כרגיל כדי לסייע לתלמידים ללמוד בצורה הטובה ביותר. אשמח מאוד על העדכון.

אני מאחל לכולם גמר חתימה טובה, שנה טובה, שנשמע בשורות טובות. אנחנו מדברים פה על תקשורת אז עניין השמיעה ולהתבשר בשורות טובות זה ממש ספציפי. המשך יום טוב. תודה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:55.