פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



6
ועדת החינוך, התרבות והספורט
09/09/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 63
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום רביעי, כ' באלול התש"ף (09 בספטמבר 2020), שעה 9:41

מינויי צוותי הוראה בבתי"ס ערביים

חברי הוועדה: רם שפע – היו"ר
יאיר גולן
ווליד טאהא
מאיר כהן
עופר כסיף
תהלה פרידמן

סעיד אלחרומי
אחמד טיבי
סונדוס סאלח
אוסאמה סעדי
אלעזר שטרן
עאידה תומא סלימאן

סוניה פרץ - סמנכ"לית ומנהלת אגף בכיר, כוח אדם בהוראה, משרד החינוך

יהודית גידלי

א.ב., חבר תרגומים

מינויי צוותי הוראה בבתי"ס ערביים

בוקר טוב, חברי הכנסת שמכבדים אותנו בנוכחותם. שלום גם למי שהצליח לעלות בזום. אנחנו מתנצלים, היה פה עניין טכני עם הזום ועכשיו אנחנו מתחילים להעלות אנשים.

אנחנו מתכנסים לדיון בעקבות בקשה של חברתי, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן לייצר דיון מעמיק יותר ועוקב אחרי כל נושא מינוי צוותי ההוראה בבתי הספר הערבים, ובכלל השיטה של איך המינויים מתנהלים גם דרך המחוזות וגם בכלל עם צוותי ההוראה בחברה הערבית. אני יודע להגיד על עצמי כסטודנט בסמינר הקיבוצים, שהתמודדנו המון כאגודת סטודנטים עם האופן שבו זה מתנהל ועם הפערים האדירים שיש, אבל אני סומך על עאידה שהיא מכירה את הנושא טוב ולעומק. תוך כדי גם קיבלנו פה תשובות ממשרד החינוך.

כן, אבל חבל שברגע האחרון.

כמובן שברגע האחרון. בבקשה, עאידה.

בוקר טוב, היושב-ראש, באמת תודה על ההיענות המהירה לבקשה לדיון חשוב זה. אני חושבת שאנחנו היום דנים בנושא שמעסיק לא רק את המורים והמורות הערבים שמחכים כבר שנים, ולפעמים הם מחכים מעל לעשר שנים, כמו אחד המקרים שמוזמן היום לתת עדות, כדי להיות משובץ במערכת החינוך, אלא אנחנו מדברים גם על המשפחות שלהם שתלו תקוות שבשנים של השכלה גבוהה הם קונים לבנים ולבנות שלהם עתיד.

כיום מדובר על סטטיסטיקה, ואני מאוד ארצה לשמוע בצורה הכי ברורה ממשרד החינוך, מה נמצא אצלם במאגר של הרישומים. ידוע לנו על כ-11,000 מורים ובעיקר מורות ערביות שרשומים במאגר של דורשי שיבוץ במערכת החינוך. כ-3,000 כבר התייאשו ונטשו וכבר לא מבקשים עבודה, ומצאו לעצמם עבודה אחרת.

הנושא הזה כבר נידון הרבה פעמים. גם כשהייתי יושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה, דנו בנושא הזה וביקשנו תשובות ממשרד החינוך. הטענה הידועה של משרד החינוך, שהנוהל הזה נעשה בגלל שיש היצע מאוד גבוה של מורים ומורות שרוצים, ואין משרות פנויות. גם את הטענה הזו אפשר להפריך. למה אפשר להפריך? לא בגלל שאין מורים ומורות, אלא בגלל המחסור הידוע בשעות לימוד והאפליה בשעות הלימוד בין תלמידים ערבים ויהודים. אנחנו טוענים, אם היו משווים את שעות הלימודים בין שתי מערכות החינוך, אז אולי זה היה נותן ומספק שעות לימוד ומשרה לכמה אלפים.

אנחנו גם צריכים לקחת בחשבון את הצפיפות בבתי הספר. אם היו פותרים את הבעיה של הצפיפות ובונים כיתות מתאימות לפי הצורך בחינוך הערבי, זה היה גם עונה ופותר חלק מהבעיות. אי אפשר לבוא ולטעון פה שזה נוהל כאילו שוויוני.

היו לי התכתבויות אז עם שר החינוך בנט שטען שזה לא נוהל מפלה. כן נוהל, כן מפלה. זה נוהל שלמראית עין יוצר מצב של שוויון ושל שקיפות וניקוד וכו', אבל בעצם זה יוצר מצב של אי שוויון, כי מה שקורה, שהמורים והמורות מקבלים את הניקוד שלהם, ותיכף נשמע מה הם הקריטריונים. בעיניי, הם קריטריונים שלא תמיד קשורים ביכולות המקצועיות שלהם. זה לפעמים קשור במרחק מגורים, זה קשור לכמה שנים כבר שקיבלו, ובציונים, כאשר כולנו יודעים שבמערכת חינוך גם טיב היחסים האנושיים והתקשורת אצל המורה וכל הנושאים האחרים הם חלק מהעניין.

חלק עיקרי, קריטי.

מה שעוד נודע לי, שיש ועדה שעושה את השיבוצים באוכלוסייה הערבית בתקופה האחרונה. הוועדה הזו, אף אחד לא יודע מי החברים בתוכה. אני מבקשת היום לדעת מי הם החברים בוועדת השיבוצים הזו ולמה היא לא שקופה. למה אין פרסום בשום מקום על העבודה שלהם ולמה כל פעם צריך לבוא בדרישות ולנסות לדלות את המידע ממשרד החינוך?

באחד הדוחות, אמנם נכתב אולי ב-2012, של מבקר המדינה, נאמר שגם ניתן למפקחים משהו שנקרא קריטריון חריג, שיש ביכולת כל מפקח להוסיף למורים ומורות הרשומים או דורשי העבודה, והקריטריון הזה ישפר את הניקוד של אותו אדם בלי שקבע אז משרד החינוך מה זה הקריטריון החריג. רצוני לשאול האם הקריטריון החריג הזה עדיין קיים? מי מהמפקחים מקבל לידיים שלו את הסמכות? האם למדו משהו במשרד החינוך מאותו דוח של מבקר המדינה והבהירו איך קובעים את הקריטריון החריג ומה הניקוד שניתן לו וכו'?

יש הרבה תלונות על העובדה שכל העניין של הניקוד משתנה בצורה מתמדת, כלומר אתה יכול להיות השני בתור להיות משובץ, ופתאום יש קבוצה חדשה של דורשי עבודה ואז אתה עף למספר 23 או 40.

עאידה, הניקוד הזה קיים גם - - -?

לא, זה רק קיים באוכלוסייה הערבית, בבתי ספר ערבים.

אבל אפשר לדעת איפה אתה בשיבוץ, אם הוא זז, נדחק 20 מקומות?

אפשר להיכנס לאתר של המשרד. יש קוד סודי ואפשר לבדוק, לפחות ככה ידוע לי. אני לא יודעת עד כמה זה הולך בצורה מסודרת. אי אפשר לדעת על סמך מה השתנה התור שלך בשיבוץ.

עכשיו יש נוהל חדש שהוציאו על שיבוץ בחברה הערבית הבדואית בנגב, שאפילו המנהל, אין לו את הסמכות לקבל מורה להחליף מורה בחופשת לידה. צריך לקחת בחשבון שבעת הקורונה התווספו שעות לימוד לבתי הספר. זה אומר שהעסק הגדול של השיבוץ, ואנחנו העלינו את זה בוועדת הכספים כאשר שאלנו כמה בממוצע תקנים חדשים תקבל מערכת החינוך. הבנו שזה בין 1,400 עד 1,600 תקנים שחלק מהם יעבו ויוסיפו לחצאי התקנים שקיימים, אבל צריך לקלוט חדשים. הוועדות האלה אמורות לקלוט. השאלה איך זה הלך, כי אנחנו יודעים על מקומות שעדיין לא שובצו בהם מורים חדשים. השאלה, כמה מורים ומורות חדשים נתקבלו למערכת בצל הקורונה, כמה התווספו לתקנים הקיימים ואיך נעשית עבודת השיבוץ הזו? אני חושבת שזה נוהל מפלה. זה נוהל שחייב להסתיים בתשובה ממשרד החינוך. כשקיימתי את הדיון בוועדה ב-2016 נאמר לי שהקימו ועדה לבחון את הנוהל הזה וכנראה יכניסו בו שינויים. השאלה, זה נעשה או לא?

בואי נראה מה קרה בארבע השנים האחרונות.

אני מאוד מקווה לדעת מה קרה. תודה לך.

תודה רבה לך. תיכף נשמע את משרד החינוך.

חבר הכנסת ווליד טאהא, בבקשה.

תודה רבה, היושב-ראש תודה, עאידה, שהעלית את הנושא. הנושא הזה מעסיק אותנו מאוד בכל יום, בכל השנים. רק למי שלא יודע, מערכת הניקוד היא מערכת שבאמצעותה ממנים מורים/מורות לעסוק בהוראה, שהם מועסקים במשרד. אין לזה קשר למוכר שאינו רשמי. זה רק קשור למה ששייך למשרד החינוך.

המערכת איננה קיימת בחברה היהודית בכלל, כי שם יש מחסור במורים, אין להם עודפים ועל כן הם לא צריכים שום מערכת לנווט את עניין המינויים. היא התחילה לפעול בנגב השנה. היא פועלת כמובן במרכז ובצפון מזה שנים רבות. המינויים, כולל מינוי מילוי מקום וכל המינויים נעשים באמצעות המערכת.

המערכת לוקה בחסר הרבה מאוד מובנים והיא צריכה לחדש את עצמה. אני באופן אישי אינני מתנגד לקיום מערכת שהיא תבטיח התנהלות תקינה של המינויים, ואולם יש לי בעיה עם מערכת שאיננה לוקחת בחשבון המון צרכים שמתגלים בדרך. הרי גם חוק שעושים אותו, עם השנים מתברר שהוא פוגע בשכבה ספציפית של אנשים, משנים אותו, מתאימים אותו למציאות. המערכת הזאת קיימת, אטומה לשינויים, איננה מכניסה לעצמה שינויים ויש המון בעיות. אני העליתי את זה לתקשורת לפני שבועיים ויותר.

סוניה פרץ נמצאת בזום והיא יודעת שאני מנהל מולה סוגיה שקשורה במקרים האנושיים הקונקרטיים, הקריטיים. מה זה מקרה אנושי? מורה שבעלה נפטר ויש לה שניים-שלושה ילדים והיא מלמדת רחוק מהעיר שלה 200 קילומטר, ויש לה תינוק בן שישה–שמונה חודשים ויש לה עוד ילד בן חמש או ילדה בת שמונה, אף אחד לא מתחשב במורה הזאת. תשברי את הראש, זה לא בעיה שלנו, זה בעיה שלך. תמותי, תסתדרי, זה מה שיש. המערכת, אין בה אפשרות לקלוט ניקוד למורה אלמנה. המערכת, אין בה אפשרות לקלוט ניקוד למורה שהבן שלה חולה סרטן והוא צריך להיות מטופל. אני מדבר על מקרים מזעזעים שהמערכת הזאת היא אטומה עבורם, ואנחנו מתקשרים, מדברים, צועקים, מתחננים. עד שיענו לנו לפניות, ל-SMS, להתקשרות, הם מרגישים שעשו לנו טובה.

אנחנו לא נגד סדר, אנחנו לא נגד שוויון. אנחנו לא נגד מערכת שתבטיח שלא יהיו מינויים בהתאם לפרוטקציות, אבל אנחנו כן נגד מערכת שלא משדרגת את עצמה, שלא מתחשבת במקרים אנושיים-הומניים, מערכת שמגישים אליה בקשות העברה מלפני עשר שנים, 15 שנים, 20 שנים. רבותיי, מה קרה? 20 שנים הוא מחכה להעברה. עד שימות אולי יעבירו אותו? הרי יש פה משהו שאיננו הגיוני, איננו מתיישר עם השכל הישר ובגלל שזה נעשה אצל החברה הערבית, אז כנראה שזה תואם, זה בסדר. מתנהלים כמעין ממשל צבאי כזה. כל דבר שקשור לחברה הערבית, אז לא מתווכחים עליו. אז יש בעיית שיבוץ, ניקוד. הניקוד הזה הוא סיפור משל עצמו. דיברה פה עאידה על מקרה אחד. אני יכול לדבר על מאות מקרים, אלפי מקרים של מורים שהיו במקום אחד לשיבוץ, פתאום נהיו מקום שלוש, פתאום נהיו מקום שמונה, פתאום חזרו לשניים, העיקר שלא הגיע התור שלהם.

המערכת, יש לה מועד סגירת העברות ושיבוצים. הם נועלים את המועד ואז פתאום מופיעים כל כך הרבה משרות שיש צורך לאייש אותן. איך זה קורה? אללה רק יודע איך זה קורה. בני אדם לא יכולים לדעת. אללה רק יודע איך פתאום יש עשרות, מאות משרות שהופיעו פתאום אחרי שהמערכת נסגרה אבל לפני זה הם לא היו קיימים. כנראה זה מתנהל כל כך נכון ותקין עד כדי כך שאנחנו לא יכולים לדעת.

המערכת הזאת לוקה בחוסר שקיפות מוחלט. אני ארצה להבין מי הגוף שמבקר את עבודת המערכת הזאת או שהיא מעל ביקורת או שהציבור לא צריך לדעת איך זה מתנהל או שהציבור צריך לקבל כל פסיקה שלכם כמשהו שירד מהשמיים? תורה, קוראן, מה שאתם מדברים, לא מתווכחים על זה, אז אין שקיפות. היעדר בקרה. אף אחד לא יודע איך אתם מתנהלים.

אמרתי, אטימות לצרכים ההומניים האנושיים של המורות והמורים, ואני מחכה עוד לתשובה לגבי מורה אלמנה שיש לה ילד בן חודשים וילדה בת שש–שבע, שצריכה לנסוע מאות קילומטרים. אני מחכה לתשובה עבורה. עוד לא קיבלתי עד היום הזה. אני יודע שהמערכת ידעה להסתדר במקרים דומים בערים וביישובים אחרים. למקרה הספציפי הזה כנראה שהם עוד לא הסתדרו כדי לתת תשובות.

המערכת הזאת היא מאוד כואבת והיא מאוד מרגיזה. אני אומר לך, בקרב שכבת המורות והמורים בחברה הערבית יש תסכול וכעס על זה. אלפי מורים ומורות, עאידה אמרה 11,000. אני טוען שזה יותר מ-13,000 שרבים מהם התייאשו וכבר שונאים את החינוך כי לא מצאו חינוך בהתנהלות של מערכת החינוך ואז התחילו לנטוש, וזה בסדר.

אני גם בעד שיתחילו לחפש אפיקי תעסוקה אחרים. מורה בישראל מקבל כמעט 5,000 שקל פחות ממורה במדינות ה-OECD, אז אין בו מציאה. על כן הנושא הזה, יש לי המון מה להגיד עליו. הצפתי אותו לתקשורת. אמשיך להציף אותו גם בתקשורת, גם בכנסת, גם בוועדה הזאת, גם בוועדה לפניות הציבור, גם בוועדת הביקורת, מעל הבמה, בכל מקום. משהו צריך להשתנות. אין בו גזירה צבאית, יש בו מערכת שהפסיקה להיות תואמת לצרכים של הציבור וצריך לשנות אותה.

תודה רבה, חבר הכנסת טאהא, הדברים נכוחים וחשובים ואני מקווה שהקריאה של כולנו פה הולכת לקבל גם תשובות וגם ביטוי לשינוי.

משרד החינוך, אני רוצה שתתייחסו לטענות המשמעויות מאוד שעלו פה. יש פה כמה נציגים של המשרד, אז מי מכם שרוצה לפתוח, בבקשה.

רק אולי לפני שהמשרד, כיוון שהושמעו פה טענות קשות, אני רק רוצה להוסיף עליהן דבר אחד. מה שאני למדתי, ויתקנו אותי פה חבריי מהמשותפת, תלמידים שבאים מיישובים בלתי מוכרים בנגב ולומדים בבתי ספר מוכרים, התקצוב שנתקבל עבור כל תלמיד הוא 75% ממה שמתקבל לתלמיד שגר בכתובת מוכרת. זה נשמע לי בלתי הגיוני, בלתי סביר. ילד הוא ילד, הוא ילד.

מפלים אותו פעמיים.

מה זה קשור בכלל? למה צריך משרד החינוך לעסוק באיפה הילד הגיע? הרי פעם שהוא התייצב במוסד החינוכי, הוא פשוט ילד שלומד. הוא זכאי לתקצוב מלא.

אתה צריך לשמוע קודם את סוניה פרץ. היא מופקדת על כוח אדם.

שלום סוניה פרץ, בוקר טוב.

בוקר טוב, ברשותכם אני אפתח בהקדמה קצרה לגבי נוהל השיבוץ במגזר הערבי. אני גם אסביר את הצורך, את שיטת העבודה, את השינויים שאנחנו עושים.

קודם כל אני חייבת לפתוח ולהגיד שכל התהליכים שאנחנו פועלים הם תהליכים שקופים, פומביים. אנחנו מפרסמים את כל הנהלים באופן גלוי וידוע לכלל המערכת, כך שאין פה שום דבר שנעשה על ידי משרד החינוך ללא שיתוף ופרסום.

זה לא נשמע שזה מה שחברי הכנסת אמרו פה.

בסדר, אני מעדכנת ומציינת את הדברים.

איפה מתפרסם כל מה שאמרת?

בפורטל עובדי הוראה ובמסמך שאנחנו שלחנו אליכם אתמול. אפילו צירפנו את הקישור לדף שבו אנחנו מפרסמים את כל המידע.

אנחנו לא טענו שהנוהל לא מפורסם. אנחנו שמענו שהוועדות שעושות את המינויים לפי השיבוצים, לפי הנוהל הזה, לא ידועים החברים בה וההחלטות שלה לא מתפרסמות באיזשהו מקום. כמה זה נכון? ההרכב של הוועדות וההחלטות.

ברשותך, אני אשיב לך, אבל אני מבקשת בכל זאת להתחיל בהקדמה. אתם תיארתם פה איזשהו תיאור ואני מבקשת להגיד את נקודת המבט שלנו. אני בוודאי גם אתייחס לשאלות שתישאלנה בהמשך.

אני רוצה רגע להתחיל ולהגיד שהנוהל הזה הוא פועל יוצא של ביקוש שהוא הרבה יותר גדול מהיצע של המשרות בבתי הספר. המון לומדים במכללות, ובסופו של דבר הלומדים במכללות להוראה הם הרבה יותר ממה שהמערכת צריכה. זה מתחיל מזה שבעצם היקף הלומדים והיקף המוכשרים להוראה - - -

סוניה, אמרנו, זה בגלל ריבוי מורים. זה אנחנו יודעים.

אני ברשותך רוצה לתאר את הדברים מנקודת מבט המשרד. אחר כך כמו שאמרתי, אני אשיב לכל שאלה.

בגלל הביקוש הגדול אל מול ההיצע וגם בגלל שלפעמים שיקולים בבחירת המועמדים לא היו תמיד מן העניין, יש פה נוהל שמופעל מזה שנים ארוכות, שמבוסס על קריטריונים איכותניים לבחירת המועמדים, ואני תיכף אפרט אותם, ואני גם אפרט את השינויים שאנחנו עשינו השנה. בעצם בנוהל הזה המטרה היא לבחור את הטובים ביותר להוראה בתוך בתי הספר. אני אדגיש שהתקנים לבתי הספר ניתנים באופן שוויוני לפי נוסחאות ואין פה עניין של הבחנות בין מגזרים.

סוניה, אין שום נוסחאות ברורות ואין שום שקיפות. אני אומר לך וזה כל חברי הכנסת. אנחנו נתקלים בעוד ועוד מקרים ועוד ועוד בעיות ופניות. יש מורים שמלמדים 20 שנה בדרום ומגישים כל שנה. יש להם מקרים, באמת נסיבות הומניטריות אנושיות. הם לא מקבלים העברה ופתאום אחרי שמתחילה שנת הלימודים, פתאום מורים חדשים מתקבלים ומתחילים ללמד. תגיד לנו איך אנחנו יכולים להסביר את התופעה הזאת למורים שמלמדים 20 שנה ו-15 שנה ואחרי זה הם רואים שזה שאתמול סיים את האוניברסיטה, מקבל משרה מלאה בכפר שלו או בכפר סמוך. אני עוד לא נכנסתי לדוגמאות.

אני מאוד מצטרף אליך, אוסאמה. שאלנו אותה המון שאלות. בוא ניתן לה את הגרייס, שלוש דקות.

אני חושבת שאנחנו רוצים לשמוע את תשובת משרד החינוך, אבל לא להתחיל איתנו כל פעם - - -

זה חורה לנו מאוד. זה בנפשנו. כשמדברים על סיסמאות של שוויון ושקיפות, זה לא נכון.

שום דבר מזה אין.

סוניה, אני נותן לך כמובן את זכות הדיבור. נראה לי שמה שכולנו רוצים לומר פה, שבאופן יחסי אנחנו מכירים את הפרטים ומחכים ורוצים לשמוע את התשובות, האם הטענות שעלו פה נכונות או לא.

אני משיבה באופן שיטתי ומהתחלה.

אני רוצה להתייחס לדברים שנאמרו לגבי העניין של הניקוד. הניקוד מבוסס על פרמטרים איכותניים. הם פועל יוצא של ההכשרה של המועמד, של הציון שלו בהכשרה. הם פועל יוצא של שנות הוותק שלו בהוראה, הם פועל יוצא של המעמד שלו במערכת.

של המעמד שלו במערכת? מה הכוונה?

כאשר מדובר במורים שהם כבר בתוך המערכת והם קבועים, אז מקבלים מקדם ניקוד אחר ממועמדים.

זה קשור לוותק. הבנתי.

זה דווקא חלק מהטענות, שמורים חדשים מתקבלים לעבודה וותיקים לא מקבלים זכות לעבור.

איזה עוד קריטריונים יש?

בכל זאת כמה משפטים על השיטה ועל הניקוד ואחר כך אני אשיב גם לשאלות של ההעברה.

אנחנו השנה עשינו שינוי. עד השנה מבחני הבקיאות היו רק בשפה ערבית, עברית ואנגלית. אנחנו הוספנו השנה עוד שני מבחנים. הוספנו מבחני בקיאות במדעים ובמתמטיקה. אנחנו גם עשינו שינוי בניקוד של מבחני הבקיאות. ראינו שהציון בלימודים האקדמיים הוא לא בהכרח מנבא את השליטה בחומר, את השליטה בדיסציפלינה, לכן אנחנו מאפשרים למועמדים לגשת למבחנים מטעמנו, מבחנים שמאפשרים להם לשפר את הניקוד שלהם. הכפלנו את הניקוד. זה אחד השינויים שאנחנו עשינו בתוך המהלך הזה. שינוי גדול ומשמעותי נוסף שאנחנו עשינו השנה זה שהכנסנו גם רכיב של מרכזי הערכה.

אני למדתי חינוך והייתי צריך לעבור מבחן בקיאות בתנ"ך כדי להיות מורה, לצורך העניין, אבל זה חלק מההכשרה. למה המבחנים הם מנותקים מההכשרה? הרי המשרד הוא גם זה שאחראי על ההכשרה.

מקנה ניקוד נוסף.

אבל למה?

אני לא יודע. מישהו החליט שכן.

אני לומדת למשל בטכניון ויש אחד שלמד במכללה ערבית לחינוך ויש אחד שלמדה בצפת. יש מגוון מכללות.

כן, אבל מי שמאשר להם את התואר זה משרד החינוך והמועצה להשכלה גבוהה. אני מכיר את הפרטים. נראה לי מוזר שאתה מסיים הכשרה ואז עושים לך עוד בדיקה.

סוניה, למה זה קורה?

אנחנו מאפשרים, אנחנו לא מחייבים. מי שרוצה לשפר את הציון שלו על בסיס ידע דיסציפלינארי נוסף, אנחנו מאפשרים לו לגשת - - - . אנחנו ראינו דרך אגב כשאנחנו בוחנים בראיה עולמית את ההישגים, ואנחנו יודעים שבעצם המשפיע הגדול ביותר על הישגים זה איכות המורים. אנחנו מבינים שהשליטה בדיסציפלינה - - -

יש עוד הרבה דברים אחרים. משפיע גם חוסר חדרים. משפיע המון דברים. אל תביאי את זה רק לאיכות המורים ואז כאילו אפשר להסביר את הבעיה שבחברה הערבית.

ברשותך, אני לא אמרתי שזה רק זה. אני רק אמרתי שזה אחד הפרמטרים, ולכן כשיש לנו היצע מאוד גדול ואנחנו צריכים בסופו של דבר לבחור מספר מועמדים, תסכימו איתי שאנחנו צריכים לבחור את הטוב ביותר ואת האיכותני ביותר לטובת המערכת.

במקום שיפקחו בצורה יותר טובה על המכללות שנותנים להם בלי סוף אישורים שיוציאו עוד מורים ועוד מורים, במקום לפקח על מה שקורה שם, הם באים ובעצם שמים את הקשיים מול המורים. למה אתם לא שמים את החסמים מול מכללות שאתם נותנים להם אישורים להכשיר מורים בלי סוף, בלי ביקורת, בלי שום דבר?

תראי, על העניין הזה היה בג"צ. היה ניסיון של המשרד לקבוע מכסות. נקבע אז שאנחנו לא יכולים למנוע ממישהו ללמוד. מי שרוצה ללכת ללמוד ולהכשיר את עצמו בלימודים אקדמאיים, אנחנו לא יכולים למנוע ממנו. אם הוא יתקבל אחר כך לעבודה או לא יתקבל לעבודה, זה כבר עניין שלו, אבל אי אפשר למנוע ממישהו ללכת ללמוד, ולכן יש פה איזה מהלך שבאמת צריך לעודד פנייה ללימודים אקדמיים לאו דווקא להוראה, כי היקף המורים הנדרש הוא הרבה פחות מההיקף של מי שהולך ללמוד. זה מתחיל שם.

סעיד אלחרומי, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש, אני חושב שהנושא מאוד חשוב ומאוד ישפיע לפחות בנגב על מערכת החינוך בשנים הבאות.

בנגב השנה החליטו על השיטה הזאת. משנים את כללי המשחק תוך כדי משחק. ביקשו מאיתנו, המנהיגות המקומית בנגב לעודד את הצעירות הבדואיות והצעירים ללכת למכללות לחינוך וללמוד בכדי לסגור את הפער של מחסור במורים ובמורות בנגב. לאחר שמאות או אלפים, חלק מהם כבר במערכת, שנה הבאה יסיימו, הכניסו לנו פתאום השנה את הנושא של שיטת הניקוד והפורטל וכל הסיפור שכבר שנים גורמים עוול למערכת החינוך בצפון.

אני הגשתי שאילתה לשר החינוך וקיבלתי תשובה לפני כמה שבועות. הוא סיפר שיש ביקוש גדול בנגב ואין מקומות. א', זה לא נכון. יש עכשיו מחסור במורים ובמורות בבתי הספר השונים בנגב. גם עכשיו באמצע הקורונה יש שעות לימוד וזה לא מתאפשר לקלוט את הצעירים שכבר סיימו. ב', לא מתאפשר למנהל בית הספר לפחות לראיין את המועמד שמגיע ללמד אצלו בבית הספר. אם הוא נפלט מבית ספר אחד ומסתובב בארבעה-חמישה בתי ספר כי הוא לא מתאים, אבל הוא נמצא בפורטל הזה, הוא נמצא ברשימה, יש לו ניקוד גבוה ופתאום הוא מגיע לבית ספר מסוים, בודקים אותו ורואים אותו שנה שלמה שהוא לא מתאים, הוא מתלבש על בית הספר, אחר כך שולחים אותו לבית ספר אחר והוא הופך להיות תייר בבתי הספר והוא נשאר במערכת כי משרד החינוך לא יודע איך להתעסק איתו.

הנושא הזה לא יעבור בשקט. אנחנו כבר בשבוע הבא ניגש לשר החינוך בנושא הזה. אם זה לא יבוטל, אנחנו יוצאים למלחמת חורמה. אל תשנו את כללי המשחק תוך כדי משחק. תגידו לנו שבעוד חמש שנים אתם עושים את הפורטל הזה, אתם עושים את שיטת הניקוד הזאת, אבל לא באמצע המערכה אתם מכניסים אותנו לסיפור העגום הזה. אולי אנחנו כבר ננחה את הצעירים והצעירות לא ללכת למערכת החינוך, לא ללמוד במכללות החינוך. יש מקצועות אחרים שהם יכולים להתקדם ולהיקלט לעבודה בהם.

אדוני היושב-ראש, כבר ראינו את התוצאות העלובות של מבחני הבגרויות בנגב, מתחת ל-40%, 35%–37%. אני חושב שהשיטה הזאת רק תחמיר את המצב. אני כבר מודיע כאן קבל עם ועדה שאנחנו לא נסכים לזה. אנחנו ניאבק על זה בכל הכלים שעומדים לרשותנו. תודה.

תודה רבה לחבר הכנסת.

סוניה, יש לך עוד התייחסות שלא הספקת להשלים?

כן, בוודאי. אני קודם כל רוצה להגיד לאמירה שמפקחים נותנים ניקוד נוסף. זה ממש לא נכון. המפקחים לא נותנים ניקוד נוסף. אפשר לקרוא את זה בנהלים שלנו. למפקחים אין נגיעה למערכת. זה דרך אגב יישום של אחד - - - שהיו בדוח מבקר המדינה שהוזכר קודם. הניקוד הוא ניקוד על פי הפרמטרים שאנחנו מפרסמים, נעשה על ידי המערכת.

לעניין של הקורונה, אנחנו אפשרנו למנהלי בתי הספר בשעות שאנחנו הקצנו אותם לשעות הוראה, גם להשלים משרות למורים קיימים, גם להשלים משרות למורים שנמצאים בתקופת ניסיון וגם לקלוט מורים חדשים. ממה שאני רואה כרגע, וזה מגמה כלל-ארצית, לא מאפיינת מגזר כזה או אחר, המנהלים מעדיפים להשלים משרות למורים קיימים. בין 60% ל-70% משעות קורונה הולכות לטובת השלמות משרה למורים קיימים. הקליטה של המורים החדשים נעשית אחרי שמשלימים את השעות.

עוד דבר אחד שאני רוצה להגיד זה לעניין ועדת השיבוצים. ועדת השיבוצים היא ועדה שמי שעומד בראשה זה מנהל כוח אדם בהוראה במחוז. זה אנשי מקצוע במחוז והם אלה שעומדים בוועדה ומטפלים בצרכים. מי שמעלה את הצרכים לוועדה זה מנהלי בתי הספר. מנהלי בתי הספר בעצם אומרים, אנחנו צריכים מורה למקצוע כזה, למקצוע כזה, בהיקף הזה, בהיקף הזה. הולכים למערכת, רואים מי נמצא, מי בעל הניקוד הגבוה ביותר ומפנים אותו לעבודה.

לגבי מה שנאמר על ידי חבר הכנסת טאהא, מכיוון שמדובר בצנעת הפרט, אני אשמח לשוחח איתו בעניין אחרי הוועדה.

את אמרת צוות מקצועי בכל מחוז. אפשר להבין מה הנישות של הצוות המקצועי?

מי שעומד בראש הוועדה זה מנהל כוח אדם בהוראה במחוז. המנהלים המפקחים הם בגדר מעלים צרכים של בתי הספר. הם צריכים להגיד, המנהל זקוק לעשר שעות במתמטיקה, ל-15 שעות באנגלית. דרך אגב, זה משהו די טכני. אין פה שיקול דעת לאדם. הוא לא יכול להגיד, זה נראה לי, זה לא נראה לי, זה מתאים, זה לא מתאים. הוא הולך למי שנמצא הראשון בתור. המיקום של האנשים הוא שקוף להם. הם יודעים, הם רואים אותו בכל רגע נתון. נכון, הוא משתנה, כי אם עכשיו הם היו במקום מסוים ונכנס מישהו אחר, אז המיקום שלהם משתנה. זה לא עניין של שינוי שרירותי, זה לא עניין של איזושהי פעולה שמישהו עושה. זה פועל יוצא של השיבוצים שנעשים במערכת.

אז לפי ההבנה מכל מה שנאמר, בעצם אין ועדה, יש מנהל כוח אדם ששולף את הפלט של הפורטל הזה ולפי התור שנותן הפורטל הוא משבץ.

יושבים המפקחים לא ברמה שהם יושבים ומקבלים את ההחלטה. יושבים המפקחים במקום שהם מעלים את הצרכים. עוברים למערכת, רואים מי האדם שנמצא הראשון בתור ואותו מפנים לעבודה.

סליחה, זה בדיוק מה שאמרתי. מנהלי בתי הספר אומרים כמה חסר להם. המפקחים מעבירים את זה למנהל כוח האדם. בעצם אין ועדה. מנהל כוח האדם שולף מי הבא בתור ומשבצים אותו.

לא, הם יושבים ביחד.

יש להם מה להגיד בנושא? לא.

אם אני מבין נכון, אני מחבר בין שני הדברים שנאמרו, אחד בהתחלה ואחד עכשיו, יכול לחכות מישהו המון זמן, אבל אז אם הצרכים של בית הספר, כמובן שזה מאוד משמעותי גם, בשיחה מול מנהל המחוז משתנים, אז שם מגיע הדילוג הזה שדיברנו עליו מקודם, בתור. מישהו שהיה שני, שלישי, רביעי, חמישי בתור הופך להיות 30, כי 20 אחרים הותאמו לצרכים של בית הספר. אני מבין נכון? יש בזה גם היגיון, אני חייב להגיד, אבל אני רוצה רגע להבין אם אני צודק.

אני רוצה להגיד איך נעשית הגשת המועמדות. מועמד יכול להגיש מועמדות עד חמישה יישובים, והמועמדות שלו היא בתחום ההוראה שאליו הוא הוכשר. אם הוא הוכשר במוסיקה והוא מבקש לעבוד בחמישה יישובים שהוא מפרט אותם, ובאותם חמישה יישובים אין צורך במורה למוסיקה, אז זה לא יעלה. יש פה עניין של איפה הוא רוצה ללמד. הוא מציין באיזה יישוב הוא מלמד. כשהמנהל ביישוב מסוים אומר, אני צריך מורה למתמטיקה, אז אנחנו הולכים למערכת, רואים מי המורה למתמטיקה שביקש לעבוד ביישוב הזה. לוקחים את מי שעם הניקוד הכי גבוה והוא מופנה למנהל.

ידוע לך על מקרים של שינוי סדרי עדיפויות של מקומות לימוד?

לא.

אני יודעת על מקרים שמורים, נאמר להם, תשנה את המקום שאתה רוצה ללמד כי צריכים בכפר ההוא מורה דווקא שלך, ואז הוא נכנס באמצע שנה ומשנה ואז הוא מתקבל לעבודה.

אני רוצה רגע להתייחס לעניין הזה. תראו, אנחנו פותחים את המערכת באמצע פברואר וסוגרים את המערכת לקראת סוף מרץ. לא ניתן לשנות אחר כך. לא ניתן לפנות ולהגיד, אני רוצה לשנות יישוב. הדבר היחיד שניתן עוד לעשות, זה אם הוא בודק את הניקוד שלו ואומר, רגע, כתוב לי פה שאני עם תואר ראשון אבל אני כבר הבאתי לכם את התואר השני שלי, אז אלה עדכונים שעוד נעשים. הוא בודק אם הניקוד שלו נעשה בהתאם לכללים, אבל להגיד עכשיו שאני רציתי להיות ביישוב א' ומתברר לי בקיץ שביישוב ב', זה לא קורה. אנחנו לא מעדכנים את המערכות. המערכות לא מתעדכנות.

אנחנו נבחנים במבחן משפטי כל הזמן על השיטה ועל הנוהל ועל זה שאנחנו פועלים בדיוק בהתאם למה שאנחנו כותבים, ואפשר לקרוא ולראות את הדבר הזה. בסופו של דבר אנחנו מראים איך פעלנו באופן מקצועי לחלוטין.

סוניה, יש פה עוד כמה חברי כנסת שרוצים להפנות שאלות.

חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה.

לא במקרה הנושא הזה מוצף ומציף את ועדות הכנסת ואת הישיבות שלנו בפעם המי יודע כמה. זה נושא שמלווה אותנו כנבחרי ציבור שנים רבות.

אני שואל כמה מחבריי, חברי הכנסת היהודים, אם הם מכירים נושא כזה אצלם בחברה היהודית. בחיים לא ראיתי חבר כנסת יהודי מתלונן על שיבוץ מורים או מנהלים או על מחסור בתקנים. אין דבר כזה. אין חיה כזאת. בחיים לא ראיתי אתכם מטפלים בנושא הזה, למה? כי אין בעיה כזאת. למה יש בעיה של שיבוץ מורים ערבים בבתי ספר? זה לא השנה צץ, לא לפני חמש שנים. בעיה כרונית שמלווה אותנו שנה אחרי שנה אחרי שנה. מורים ומורות עוברים סבל אנושי שלא יתואר.

הנושא השני זה ה-13,000–14,000 מורות ומורים מובטלים. אמרת סוניה לגבי ההצפה של בוגרי מכללות, אבל זה מוכיח על בלגאן במערכת של משרד החינוך. מה הבעיה להוסיף גם תקנים, גם שעות באמצעות תקציבים? אם היה מדובר במערכת של החינוך היהודי, והדברים לא מופנים אליך, סוניה, באופן אישי, הממשלה ומשרד החינוך היו פותרים זאת. לפני כמה ימים כשהעברנו את חוק משק המדינה, 1.7 מיליון שקל, הגשנו הסתייגות על 250 מיליון שקל לתקנים למורים ערבים כדי לקלוט את המורות והמורים המובטלים ולעזור בהעברות מקום למקום. אמרתי וחבריי אמרו, אין אחד מאיתנו שלא מקבל את התלונות על מורה שמתעוררת בשעה 05:00 בבוקר בעראבה, סח'נין, דיר חנא הגליל, ונוסעת בבוקר לנגב כדי ללמד שם אחרי 15, 16, 17, 18 שנים.

המערכת יוצרת בעיות משפחתיות, קושי בגידול ילדים, עייפות פיזית, חוסר סיפוק, והרגשת אי הצדק של המורות והמורים זה הדבר שמלווה את כל המורים, אלה שלא מועסקים ואלה שעובדים במרחק אסטרונומי.

כאשר פונה אלי, ויש יותר ממקרה אחד, מורה שיש לה סרטן, מקבלת טיפול כימותרפי, מה צריך כדי להעביר מורה? אני תובע ממך, סוניה, תשובה על כל מקרה אנושי כזה. כל מקרה באופן פרטני. למה לא מעבירים מורה שהגישה לכם בקשה? התשובה שהיא קיבלה, שיטת הניקוד לא מאפשרת לך לעבור.

השר בנט, כאשר היה מקרה טראגי ונהרגו ילדים בדיר אל אסד, נתן הוראה להעביר. זה מקרה שהוא חריג. יש המון מקרים חריגים. אני לא רוצה לפתור רק את החריגים, אני רוצה לפתור את כל הבעיה הכרונית הזאת שבה מורים ומורות נוסעים מקצה המדינה לקצה האחר כדי ללמד. גם בנגב יש המון מורים שלא מועסקים, תושבי הנגב. אפשר לפתור את הבעיה הזאת. תוספת תקציבית תפתור את זה.

חבריי דיברו על היעדר שקיפות. את יודעת, סוניה, שהמערכת הזאת של שיטת הניקוד באה לתקן שיטה קודמת, פרוטקציות וטענות כאלה. עדיין אין אמון בשיטה בקרב המורים. המורים והמורות טוענים לפרוטקציות, הזזות, שיטה לא מקצועית. יש כמה דמויות ערביות במערכת החינוך שממלאות תפקיד של ממלא מקום אלוהים בקביעת החיים והגורלות של המורות והמורים האלה. מתעמרים במורים ובמורות, אני לא אגיד יותר, על גבול עבירות פליליות, אנשים בעלי תפקידים, והם מקבלים גיבוי מהמערכת. הם צריכים להיזרק מהמערכת הזאת שלכם. נושאים בתפקידים רגישים, לכן השקיפות נדרשת וצריך לחקור את כל התופעות המכוערות שיש במערכת, את כל התלונות.

חוץ מהשקיפות יש את נושא השעות. תשווי תוכנית לימודים שבועית של תלמיד יהודי עם תלמיד ערבי. יש שם רובוטיקה, חלל, תוכנה, מחקר מדעי, אומנות. אצל התלמיד הערבי זה לא ככה ומספר השעות הוא הרבה פחות.

אחזור ואומר את מה שידוע. ב-31 בחודש סוגרים את ההעברות. אחרי זה הכול צץ מחדש. כמו פטריות פתאום יש שעות ואז X ממנה אתY ואתZ ומי שצריכים לעבור, "אוכלים אותה", לכן, סוניה, במערכת באופן כללי יש היעדר אמון. מבקר המדינה הצביע על כך. אני נפגשתי עם עשרות מורים ומורות. אחת מהן ביקשה 20 שנה העברה או העסקה, אגב. אתה מתאר לעצמך, רם, 20 שנה בוגרת והיא לא מועסקת. פתאום השכנה שלה, חדשה והיא כן מועסקת. משהו לא תקין.

השיטה.

השיטה דפוקה. יש גם את הציר הזה של מפקח, דברים כאלה. לפעמים המורה נופל קורבן לציר הזה ולצירים האלה.

אני נפגשתי עם שר החינוך גלנט במיוחד בנושא הזה, שלוש–ארבע פעמים. אוסאמה, סונדוס, אני בטוח גם שאר חבריי ברשימה המשותפת. זה הנושא היחידי שדיברנו איתו עליו. 14,000 שעות פרוטקציות ושיבוצים.

מה עלה בשיחה הזאת? הוא מבין שיש בעיה?

הוא אמר לי שהוא חדש אבל הוא כבר שמע על הבעיה. האמת היא שאמרנו את זה כמעט לכול שר.

אז אולי אנחנו צריכים לשמוע מהשר בוועדה, עם כל הכבוד לכל עובדי המשרד.

לכן אנחנו נמשיך להציף את הבעיה הזאת. הבעיה היא בקביעת מדיניות של השר, לא של סוניה. הוא צריך להביא תקציבים ולפתור את הבעיה הזאת. למה אין בעיה של כוח אדם ותקנים בחברה היהודית? יש 500 מורים ומורות ערביים שמלמדים בבתי ספר יהודים והם סיפורי הצלחה. לא מלמדים ערבית ליהודים, מלמדים מתמטיקה, ביולוגיה, אנגלית, הכול, והם סיפור הצלחה לפי כל קנה מידה, ויש דרישה למורים. למה לא לקלוט יותר מורים ומורות ערביות? זה לא הפתרון היחידי. הפתרון הוא תקציב גדול שמביא שעות ותקנים ושיפור איכות המורה. המורים שלנו מצוינים. לפי דוח מקינזי המורה הוא הפקטור העיקר בהישגים של התלמידים. כך צריך להיות ואני בעד לעודד הצטיינות, מצוינות ואיכות. הבעיה הזאת היא בעיה פדגוגית, חינוכית, תרבותית וגם חברתית-כלכלית, לכן אנחנו מציפים אותה בכל הזדמנות. תודה רבה.

אוקיי, תודה רבה. אני רק רוצה להגיד לחברי הכנסת, כמעט כולכם רוצים לדבר. השעה 10:33. ב-11:00 אנחנו מחויבים לסיים ויש גם אנשים בזום שרצינו שידברו, אז אני מבקש מכם להיות מאוד תמציתיים.

חבר הכנסת עופר כסיף.

טוב, קודם כל תודה על הדיון. אני מברך את חברתי עאידה תומא סלימאן על יוזמת הדיון. אני מסכים עם כל מה שחבריי אמרו קודם. אני רוצה לקחת את הדיון למקום נוסף שלא הוזכר, וזה מעורבות השב"כ ומינוי מורים. זה דבר שהוא חלק מאוד מאוד חשוב מהדיון.

מה זאת אומרת?

אני אפרט אם תיתן לי יותר משתי דקות, בוודאי. כמו שכולנו יודעים, אני אעשה סקירה היסטורית בשלושים שניות. עד 1966 שהיה הממשל הצבאי, השב"כ שלט ביד רמה בין השאר במינוי מורים ומנהלי בתי ספר בחברה הערבית במערכת החינוך הערבית. כאשר הממשל הצבאי בוטל, שירותי הביטחון, מה שנקרא השב"כ, המשיך בפיקוח על מערכת החינוך לרבות איסור ואישור של העסקת מורים. זה היה בידיו. זה דבר שהוא גם ידוע. בשנת 2004 הוגש בג"צ, התאחדות הארצית של ועדי ההורים הערביים בישראל ואחרים נגד משרד החינוך ואחרים, ובו בין השאר העתירה עסקה בהתערבות של השב"כ בחינוך הערבי בכל מה שקשור למינויי מועמדים להוראה. בעקבות הבג"צ הזה המדינה התחייבה מול בית המשפט העליון שהיא לא תתערב יותר. איך הייתה ההתערבות? ההתערבות הייתה נעשית על ידי תפקיד שנקרא באופן רשמי, סגן הממונה על החינוך הערבי.

התפקיד הרשמי היה סגן הממונה על החינוך הערבי. היה במשך שנים אדם שהכינוי שלו במשרד החינוך היה יצחק כהן הערבי. מי הוא בעצם היה? הוא היה נציג השב"כ שבעצם השב"כ מינה אותו במשרד החינוך, והתפקיד שלו היה לא לאפשר לאנשי הוראה ערבים להתקבל לעבודה במערכת החינוך בלי אישור של השב"כ. גם המשכורת של אותו אדם הייתה מהשב"כ. בעקבות העתירה ב-2004 התחייבה המדינה לבטל את המשרה הזאת. המשרה רשמית בוטלה, אבל השב"כ עדיין יושב במינויי המורים.

אני רוצה לצטט לכם ממכתב ששלח ארגון עדאללה ב-26 בפברואר השנה, לפני שבעה חודשים. שלח מכתב למי שהיה אז מנכ"ל משרד החינוך, מר שמואל אבואב, והוא כותב שם כך: בקצרה, אני לא אצטט את המכתב הארוך. "בשם ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי, הריני לפנות אליכם בדרישה לקבל מידע אודות התערבות השב"כ בנושאים הקשורים למערכת החינוך בחברה הערבית. בעקבות עתירת חופש מידע בעניין יומן הפגישות של מנכ"ל משרד החינוך מר שמואל אבואב אשר הגישה התנועה לחופש המידע, עלה כי ביום 24 בינואר 2019 התקיימה פגישה בלשכת המנכ"ל בנושא החברה הערבית, בנוכחות בין היתר שני אנשי שב"כ. ב-13 בפברואר 2020 הייתה כתבה ב-YNET ששם נכתב שבאותה פגישה עלו בין השאר נושאים שנוגעים להשתתפות של תלמידים ערבים בתנועות ובארגוני נוער ומניעת כניסת עובדי הוראה מסוימים לבתי הספר", כלומר השב"כ עדיין שולט וקובע במידה רבה מינוי של מורים ומנהלי בתי ספר במערכת החינוך הערבית. הדבר הזה הוא בלתי נסבל. מעבר לזה שהוא בלתי נסבל כי הוא מתייחס לאזרחים הערבים, למורים, למנהלי בתי הספר ולתלמידים כאיום וכאויב ולא כאזרחים, הוא גם בלתי נסבל כי הוא מנוגד למה שהתחייבה המדינה בפני בית המשפט העליון עוד ב-2004.

אני דורש מהוועדה להעלות גם את העניין הזה לביטול מיידי ומוחלט של מעורבות השב"כ ומה שמכונה גורמי ביטחון, במערכת החינוך בכלל ובמינוי מורים ומנהלי בתי ספר ומעקב אחרי תלמידים, בפרט. תודה.

תודה רבה.

חברת הכנסת סונדוס סאלח, בבקשה.

תודה רבה, חברת הכנסת עאידה על יוזמת הדיון. זה דיון מאוד מאוד חשוב.

חשוב לי לציין שהגורם המנחה אותנו הוא בדיוק הגורם המדאיג אותנו, וזה איכות החינוך בחברה הערבית. זה העיקרון של השיח כולו. כשאנחנו מדברים על חינוך איכותי, אנחנו מדברים על חינוך שמטפח לצדק חברתי, למצוינות, לאנשים מובילים, וזה צריך להתחיל במינוי של צוותי ההוראה, מינוי הוגן, צודק ומקצועי.

אם אנחנו מסתכלים היום על שיטת השיבוץ והניקוד, היא מפלה בשני מישורים. המישור הראשון זה שהיא קיימת רק במערכת החינוך בחברה הערבית. המישור השני זה פנימי, שהיא רק תקפה על המורות והמורים החדשים. היא מניחה שכל מורה שהשתבץ לפני כמה שנים במקרה או לא במקרה והוא לא קיים במערכת, הוא יכול להמשיך מבלי לבדוק את הידע שלו.

הנקודה השנייה, כל הרומנטיזציה וכל האמירות ההצהרתיות על חינוך איכותי וצדק במערכת החינוך, אני לא רואה שהיא מיושמת במיוחד בחברה הערבית. הכיתות בחברה הערבית סובלות מצפיפות. מספר התלמידים גבוה ביותר בכיתות. אפשר לפצל כיתות, אפשר לייצר עוד תקני שיבוץ למורות ולמורים חדשים על ידי זה שאנחנו מפצלים את הכיתות ונותנים שעות נוספות לבתי הספר הערבים.

דבר נוסף, הקריטריונים שנמצאים בתוך שיטת הניקוד, אני אומרת לך גם כאשת מקצוע, גם כמורה, גם כחוקרת בתחום החינוך שהשיטה היא לא מהימנה ולא תקפה ולא אמינה. מי אמר שיכול להיות ששנת ותק היא קריטריון כל כך הכרחי ועיקרי שיש לו משקל יותר כבד מאשר ידע בתחום? בואו ניקח לדוגמא עכשיו למידה מרחוק. אני כבוגרת תואר שני בחינוך, חושבת שיש לי את הכלים ללמד יותר טוב ממורה שלא קיבל את ההכשרות וההשתלמויות וסיים לפני 25 שנים, שלא דיברו אז על למידה מרחוק או למידה בעידן הדיגיטציה, אז עכשיו הוותק לא מוכרח במקרה הזה.

דבר נוסף, בקריטריונים לא נלקח בחשבון שמספקים את המורים ואת הניקוד שמקבל המורה החדש על פי ידע, שנת ותק ועוד מבחן בקיאות. הם לא בודקים את התנהלות המורה בתוך השיעור, איך הוא מנהל את השיעור הזה. הרי אני רוצה בסוף מורה איכותי כי זה משפיע על ההישגים של התלמידים, זה משפיע על החברה, זה משפיע על כל תחומי החיים שלנו בחברה הערבית. השיטה היא לא תקפה, היא לא מהימנה, היא לא בודקת את כל מה שהיא צריכה לבדוק על מנת לבחור מורה טוב.

עוד נקודה אחרונה ובזה אני אסיים. ממלאות מקום, בשינוי תקנה לאחרונה, השעות שלהן לא נחשבות שעות ותק. המערכת שמה אותן מאחור. אלו מורות שלימדו כמה שעות פה ושם ביישוב אחד או בשניים על מנת לצבור עוד שנות ותק ולהיכנס למערכת הזו. בתקנה החדשה איפסו להן את כל שנות הוותק כממלאות מקום וזה גם אפליה וגם זה קיפוח למורות החדשות שרוצות להשתלב בתוך מערכת החינוך. תודה.

תודה רבה.

שכחתי להגיד שהמכתב שעדאללה שלח בפברואר לא נענה עד היום למרות שגם שלחו תזכורת.

חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה בקצרה.

ב-20 בינואר 2016 התקיים בוועדת החינוך של הכנסת דיון, ההבדלים בשיטת הניקוד לשיבוץ להוראה בין המורים הערבים לבין המורים היהודים. אני רק מבקש מכם לאפשר לקרוא את החלטות הוועדה.

הוועדה ביקשה ממשרד החינוך לפרסם סקר שבוצע ב-2014, סקר שמשרד החינוך ערך לגבי שיטת השיבוצים. שום קרה לא קרה. מוזכר בהחלטות הוועדה תנאי מורים וכו'. אני ארצה בקצרה לציין שלושה דברים. אחד, היות ואני מכיר את הדברים משנת 2003, אני חייב להגיד שהשיטות השתנו. המצוקות, שום דבר לא קרה, הן רק הולכות ומתרחבות.

ההערה של אחמד טיבי לגבי התעמרות הפיקוח, אני אומר לכם, כבר אז זה היה וזה ממשיך להיות, וזה נורא, וזה פוגע בראש ובראשונה במורים מהמגזר הערבי. השיח בינם לבין הפיקוח לבין האנשים שיושבים שם הוא שיח איום ונורא.

הדבר השני, אין מיצוי מקומי. בנגב, כמו שאמרו כאן, יש מורים במגזר הערבי, במגזר הבדואי שאין להם תעסוקה. אין אף אחד במשרד החינוך שיושב עם בית ספר-בית ספר, כולל בתי הספר היהודיים ומנסה לייצר שם שיח שכן אפשר לקבל מורה לפיזיקה בדימונה ובירוחם, ולא תמיד צריכים להיות רק המורים לערבית.

הדבר האחרון והוא חשוב ביותר, מה מקומו של המנהל בשיבוצים האלה. זה איום ונורא שמנהל בית ספר מקבל מכסה של מורים כי ככה אמרו לו בפיקוח. מנהל בית ספר הוא זה שעובד איתם יום-יום, 24 כפול 7. הוא חייב להביע את דעתו, לראיין אותם, לשבת איתם. הדבר הזה הוא פשוט פסול מיסודו. אפשר לתקן את זה. זה לא בעיה של מורים, זה בעיה כן של תקציבים.

בימים שמצד לצד בוועדת הכספים עוברים מיליארדים, צריך להתעקש כל חברי הכנסת, קואליציה, אופוזיציה, יהודים, ערבים. אני נוסע כל יום מהנגב. אני פוגש מורים נהדרים שאין להם עבודה. אני פוגש מורים שבאים מהצפון כל יום לנגב. זה מתיש אותם. המורים האלה אחרי שלוש–ארבע שעות נסיעה, מה הם כבר יכולים לעשות? תודה.

תודה רבה, חבר הכנסת מאיר כהן.

בבקשה, חבר הכנסת יאיר גולן.

אני חושב שמבחינת משרד החינוך המינימום הנדרש לדיון מהסוג הזה זה קודם כל להציג כמות מורים פר תלמיד בהשוואה בין מגזרים שונים כדי קודם כל שנלמד האם יש באמת מספיק מורים במגזר הערבי. זה הדבר הבסיסי ביותר.

הדבר השני, להציג את רמת ההתאמה של המורים והכשרתם לסוג המקצוע שאותו הם מלמדים. גם פה אני חושב שאנחנו כוועדה צריכים להקפיד על שוויוניות.

הדבר השלישי והאחרון הוא פתרון שכמובן יש לו נגזרות תקציביות. אנחנו לא עוסקים פה בתקציב, אבל אני חושב שפתרון חלקי לבעיה זה להנחות את מערכת החינוך לקבל חוק שלימודי ערבית יהיו חובה מכיתה ג' עד י"ב בכל מערכת החינוך.

תודה רבה.

אוסאמה סעדי, בבקשה.

אני מסכים עם כל מה שאמרו חבריי ובאמת הם דיברו מעומק ליבם. מדובר בבעיה חברתית. אני רק רוצה לתת דוגמא אחת שמסבירה את הכול. "אני איהאב עומאר בדארנה מעראבה, אני מורה ברהט מזה 22 שנים. כל שנה אני מגיש בקשה להעברה לצפון. שנה שעברה הבן שלי בן שש חלה במחלת סרטן והוא מקבל טיפול כימותרפי ברמב"ם בחיפה. אני מבקש לעבור על מנת להיות ליד הבן שלי". מאומה. זה מקרה אחד ואני יכול להגיד, וגם חבריי, יש להם מאות דוגמאות.

אני יכול להגיד לך, רם, המשרד היחיד שאני מאתגר את כל החברים שיושבים פה, אם הם הצליחו להעביר מורה אחד ויחיד. מקרה אחד. אני יכול להגיד שאנחנו בכל המשרדים מנסים ופונים ולפעמים מצליחים, לפעמים לא מצליחים. המשרד היחיד שאפילו אני אומר לך, השר אומר, המחשב, שיטת הניקוד, שקיפות, קריטריונים, ופתאום אחרי ה-1.9 הכול נעלם. מלא משרות פתאום. אני אומר לך, זה 22 שנה מלמד בנגב.

איך זה יכול להיות? אני לא מבין. המערכת לא סגורה? אני לא מצליח להבין את זה.

איזה סגורה? אז אני אומר לך, יש תקנים ויש שעות שמשאירים במגירות. אחרי ה-1.9 שנסגר כאילו, פתאום זה נפתח?

רם ברשותך, בהמשך לדברים של אוסאמה, אנחנו צריכים לשמוע עכשיו מסוניה פרץ תשובה ברורה לגבי המקרים האנושיים. אני מחכה לתשובה שלך לגבי מקרה ספציפי. אנחנו רוצים לשמוע לגבי זה.

וגם לגבי תקני פרישות של נשים מעל גיל 55, רוצות לצאת לפנסיה מוקדמת.

בבקשה סוניה, האם יש אפשרות במקרים כאלה ספציפיים וקריטיים להשפיע? אחד. שניים, אני חייב להבין האם הטענה שנשמעת פה מכולם על זה שהמערכת נפתחת, האם היא נכונה ואיך זה יכול להיות?

קודם כל אני רוצה להבהיר ששיבוץ מורים ומנהלים נעשה אך ורק על ידי עובדי משרד החינוך שהם עובדים מקצועיים. חלקם הוא גם מהמגזר הערבי. מה שנאמר קודם, אני לא מכירה את זה.

אני עומד מאחורי הדברים שלי, סוניה.

כולנו עומדים מאחורי הדברים.

כן, זה חוצה את כולם פה. זה ברור.

אני מתכוונת למה שנאמר לגבי מעורבות אחרת בשיבוצי מורים ומנהלים. אני לא מכירה את זה. מי שעושה את זה, זה עובדי משרד החינוך.

אתם עדיין עובדים על קריטריון חריג ונותנים למפקחים להכניס קריטריון חריג?

לא. אין דבר כזה. זה עניין סובייקטיבי. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לתת קריטריונים סובייקטיביים.

זה הופיע בדוח מבקר המדינה. מתי הפסקתם לעבוד לפיו?

למיטב זכרוני דוח מבקר המדינה היה ב-2012 או ב-2013. אנחנו שבע שנים אחרי.

יקירתי, אני יודעת לעשות חשבון. אני שואלת שאלה מאוד ברורה. מתי הפסקתם לעבוד עם הקריטריון הזה?

תראי, אני מנהלת האגף בשש שנים האחרונות, אני לא זוכרת שהיה קריטריון כזה.

אוקיי, אז אני מבקשת לקבל תשובה מתי בוטל הנוהל החריג הזה שנתתם סמכות למפקחים להכניס קריטריון חריג. אני מבקשת שתנברו בארכיון שלכם ותוציאו. אם מבקר המדינה כתב ב-2012, זה סימן שזה היה קיים. אם החלטתם אחרי דוח מבקר המדינה לבטל אותו, נא לשלוח לי מתי הוצאתם את ההוראה למפקחים שאסור להם לפעול לפי זה.

דבר שני, יש שאלה מאוד מהותית. שיבצתם מלא. נסגרה שנת הלימודים הזו כולל התוספת שקיבלתם לשעות לימוד בצל הקורונה. האם זה נסגר השנה ב-1 בספטמבר כפי שאת אומרת שהשיבוצים נסגרים ב-1 בספטמבר? האם זה המצב היום? את יכולה להגיד במאה אחוז, שיבצתם את כל שעות הלימוד של מערכת החינוך או שזה עדיין מתמשך?

אני נתתי לכם דוח אתמול ואני לא יודעת אם אתם הספקתם לראות, אבל ברמה ארצית, לא רק במגזר היהודי, אנחנו עדיין מקבלים דיווחים של מנהלי בתי ספר על שיבוצים. אני מניחה שעד סגירת קליטה ביום ראשון אנחנו נגיע לאחוז גבוה של שיבוצים. מנהלי בתי הספר עובדים על העניין הזה. אני חוזרת ואומרת, אני לא מכירה קריטריון שבו מפקח הכניס איזושהי חוות דעת משלו. כמו שאמרתי, בשנים האחרונות אני משמשת כמנהלת האגף ומפרסמת את הנהלים של השיבוץ במגזר הערבי. אני לא מכירה כזה קריטריון. אני לא יודעת במה מדובר.

אני מצפה שתמשיכי במשפט אחד, שאת בודקת מתי הופסק לעבוד לפי הנוהל הזה ולהעביר לנו.

אני לא מכירה את זה. אני יכולה לבדוק את זה. בכל מקרה אני מבקשת להבהיר באופן די ברור ונחרץ, אין קריטריון כזה.

אוקיי, אני תיכף אתייחס לנושא הזה. נשאלה פה שאלה, כולם שאלו אותה, לגבי האפשרות להתייחסויות ייחודיות על צרכים של מחלות במשפחה. המון צרכים שעלו פה. מה עושים במצבים האלה?

תראה, זה מאתגר אותנו כל פעם מחדש. כמו שאמרתי, הביקוש הוא רב על ההיצע ואנחנו בסופו של דבר צריכים לשבץ את המורים על בסיס איכותי. אנחנו את המורים הקבועים שלנו, שנתקלים במצבים כאלה או אחרים במהלך הקריירה שלהם, צריכים לתת להם את המענים, צריכים לדעת איך אנחנו נותנים את הפתרונות המיטביים בלי לייצר מצב שאנחנו פורצים את המערכת. כמו שאמרתי גם קודם לחבר הכנסת טאהא, אני אתייחס בפרטי משום צנעת הפרט.

אני מודה, יש דיונים שאני יוצא מהם ואני מאוד מאוד שבע-רצון, הצלחנו להתקדם, קיבלנו תשובות. אני מודה שזה לא אחד מהדיונים האלה. אני לא אומר את זה כטענה עליך, סוניה, אני אומר את זה על איך שהדיון התנהל. גם לא הצלחתי לתת לכמעט אף אחד בזום היום לדבר, וגם זה לא קורה פה בדרך כלל.

בעיניי צריכים לקרות פה שלושה דברים: האחד, אנחנו צריכים, ואני מבקש מיוזמת הדיון, עאידה תומא סלימאן לסייע לי בכך, לעשות רשימה שלנו מאוד מסודרת של כל השאלות שלא ניתנו להן תשובה. במקביל, אנחנו קובעים פה אחרי החגים עוד דיון המשך, כי ממש רק נגענו בקצה הקרחון של הדיון, והדבר השלישי, זה שאני מתכוון לפנות מפה לשר החינוך, ואני בטוח שאתם שותפים איתי לפנייה הזאת, לבקש פגישה מקצועית של כולנו, כל מי שרוצה, בנושא הזה, כי בעיניי אנחנו יכולים להמשיך לשאול עוד הרבה שאלות ספציפיות. מה שברור זה שהשיטה הזאת, אמר את זה חבר הכנסת אחמד טיבי, מייצרת חוסר אמון אדיר במערכת, ואני בכלל לא נכנס אם היא טובה או לא. העובדה היא שיש חוסר אמון של כולם במערכת. אם יש חוסר אמון של כולם, זה אומר שמשהו צריך להשתנות ביסוד ולא בהאם הצלחתם לתת את המענה הזה ואם ב-1 בספטמבר נפתח או לא נפתח. זה לא יעזור לנו.

לא הבנתי עד הסוף לעומק לפני הדיון, עכשיו אני ודאי מבין. משהו בשיטה הזאת צריך להשתנות ולכן שלושה דברים קורים מעכשיו: רשימה מסודרת של פניות שאני אישית אעקוב, שסוניה בפעם הבאה או מישהו אחר ייתן לנו תשובות. שניים, פנייה שלי ביחד אתכם לשר החינוך לפגישה בנושא הזה. שלוש, דיון המשך מייד לאחר החגים להמשך הטיפול שלנו בנושא. אני מקווה שזה כבר יהיה אחרי הפגישה שלנו עם השר וגם נוכל לדעת הרבה יותר טוב האם הנושא הזה מתקדם ואיך, והאם המשרד גם מוכן לבדוק את השיטה. אני חושב שזה הנושא הכי משמעותי מהכול.

ב-2016 הבטיחו לי שהם מקימים ועדה ובודקים.

הרבה דברים אמרו לי שהובטחו בשנים קודמות והצלחנו לטפל בהם.

אני סוגר את הדיון. תודה רבה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 10:57.