פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
ועדת החוקה, חוק ומשפט
07/09/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 105
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, י"ט באלול התש"ף (8 בספטמבר 2020), שעה 12:40

הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון מס' 11) (אמצעי התשלום להעברת תגמולי ביטוח), התש"ף-2020, של ח"כ מיכאל מלכיאלי

חברי הוועדה: יעקב אשר – היו"ר
אוסנת הילה מארק
מיכאל מלכיאלי
אוסאמה סעדי
אריאל קלנר
שלמה קרעי

הילה דוידוביץ-בלומנטל - עו"ד, משרד המשפטים

אוהד מעודי - מנהל צוות ביטוחי רכוש, אגף שוק ההון, משרד האוצר

נועם לאור - עו"ד, לשכת עורכי הדין

גיל סלומון - סמנכ"ל רגולציה, איגוד חברות הביטוח

אלעזר שטרן

אסף פרידמן

יפעת קדם



הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון מס' 11) (אמצעי התשלום להעברת תגמולי ביטוח), התש"ף-2020, פ/406/23 כ/849

אני פותח את הישיבה. הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון מס' 11) (אמצעי התשלום להעברת תגמולי ביטוח), של חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי וחבר הכנסת משה אבוטבול.

ההצעה מחייבת את חברות הביטוח להעביר את הכסף בדרך שבה הן גבו אותו, ולמנוע את הצ'קים שהיו עד היום.

מה אם מישהו רוצה צ'ק?

אני מבקש מהיועץ המשפטי להגיד מה אושר לקריאה הראשונה ומה התיאומים שנעשו לקראת עכשיו.

בין הקריאה הראשונה לנוסח שמונח בפניכם נעשו מספר שינויים קלים, בין היתר בעקבות פניות שהגיעו ומחשבה מחודשת לדייק את ההוראה. בנוסח המקורי ההוראה הייתה שתגמולי הביטוח ישולמו למבוטח באותו אמצעי שבו שולמו דמי הביטוח. מכיוון שניתנו כל מיני דוגמאות למצבים שהוראה כזאת עלולה ליצור סיבוכים ואי אפשר להחזיר בדיוק באותו אמצעי תשלום שבו הבן אדם שילם, חשבנו שהדרך הנכונה היא לקבוע ברירת מחדל הכי פשוטה והכי נקייה - העברה בנקאית לחשבון הבנק של מי שזכאי לכסף.

שינוי שני שפשוט מדייק את העניין זה שהוספנו את המוטב. לפעמים יש מצבים שבהם אדם עושה ביטוח מסוים והמוטב לא זהה למבוטח עצמו. במקרה כזה מי שיהיה זכאי לקבל את הכסף זה המוטב. אם הוא ירצה לקבל את הכסף בצורה שונה מהעברה בנקאית, הוא יוכל לבקש. בשונה מהניסוח שהיה בקריאה הטרומית שדובר על זמן מסוים, מדובר פה בכל זמן שהוא, זאת אומרת, המבוטח או המוטב יוכל לפנות ולבקש בצורה אחרת, אפילו אם הוא ביקש בהתחלה בצורה מסוימת.

דבר נוסף שהוספנו פה זה סעיף תחילה, שהחוק ייכנס לתוקף 30 ימים מיום פרסומו.

שמעתי מחברות הביטוח שיש בעיה עם ה-30 יום.

אפשר להאריך את זה.

אני מברך את חברי מלכיאלי על ההצעה. אני חושב שהתיקון שנעשה לא יהיה תמיד לטובת המבוטחים, כי יכול להיות שאין להם חשבון בנק, יכול להיות שיש להם עיקול בבנק.

מה היום קורה? פודים צ'ק.

פה קבעת שהדרך הראשית היא העברה בנקאית.

מי שיש לו עיקול יגיד: תעבירו לי צ'ק.

כבר היום החברות הולכות למגמה של צמצום השימוש בצ'קים. העברה בנקאית היא האופציה העדיפה מבחינת הרבה מבוטחים. חברות הביטוח תמיד פונות ללקוח, במיוחד רגע לפני התשלום, כדי לתת לו את האפשרויות. מציעים היום הרבה יותר שימוש בארנקים דיגיטליים כמו ביט.

חברות הביטוח שולחות אס-אם-אס?

כן, על מנת לדעת באיזה אופן להעביר את התשלום. זה נכון שזה עדיין לא בתפוצה רחבה, אבל הצעת החוק תיתן לזה רוח גבית.

למה לא לכתוב בחוק שחברות הביטוח ישלחו אס-אם-אס למבוטח טרם התשלום?

הן עושות את זה בכל מקרה.

אתה אומר שזה לא חל על כולן.

פה אתה מראש סוגר עם חברת הביטוח.

התהליך צריך להיות יעיל ומהיר. כשהלקוח רוכש את הפוליסה, מבקשים ממנו פרטים מהותיים - כתובת, מספר טלפון, פרטי חשבון בנק. ברוב המקרים הלקוחות הולכים לכיוון של חשבון בנק. החברות פונות באופן יזום בשביל לוודא מול המבוטח ובשביל להציע לו חווית שירות אחרת כמו השימוש בארנק דיגיטלי. במצב שהחשבון של לקוח מוגבל ברור שהחברה תפנה אליו כדי לדעת איך הוא מעדיף לקבל את הכסף.

במקרה כזה הוא יכול לומר: אני מבקש שתעבירו לי לחשבון.

החובה של החברה, בשביל לממש את הזכות של המבוטח בפוליסה, היא לפנות למבוטח באופן יזום.

האם זה לפי נוהל או לפי שיקול דעתם?

יש את ההוראות של הממונה על שוק ההון שמתייחסות לנושאים האלה. זה פחות נכון ברמה של חוק.

מה אם המבוטח מיוצג על ידי עורך דין?

מה החשש שאתה מעלה?

בדרך כלל היו מעבירים את זה בהעברה בנקאית.

עכשיו הוא יבקש מה שהוא רוצה. אם הוא מעוקל, הוא יגיד: תעבירו את זה למישהו אחר.

הכסף שייך למבוטח. זה שהוא מיוצג לא רלוונטי.

אנחנו חושבים שההצעה היא הצעה טובה. המטרה שלה היא שלא יצטברו כספים בחברות הביטוח. צריך להחריג מבוטחים מיוצגים. צריך להוסיף בתחילת הסעיף המוצע את המילים "במקרה שהמבוטח אינו מיוצג", כי כשהמבוטח מיוצג, חברות הביטוח מעבירות את התשלום ישירות לעורך הדין שבהתאם להסכם שכר הטרחה שלו מפריד בין סכום שכר הטרחה שמשולם לו לבין יתרת הסכום שהוא משלם ללקוח, שזה בדרך כלל מתוך חשבון נאמנות. אם הצעת החוק תתקבל כפי שהיא ולא יוחרג העניין של הטיפול של עורכי הדין, אנחנו נביא למצב שלעורכי הדין לא יהיה אינטרס ולא יהיה אינסנטיב לטפל בתיקים מהסוג הזה.

אתה מחתים אותו על חוזה.

דווקא האוכלוסיות במקרה כזה ייצאו כשידן על התחתונה. מלכתחילה הצעת החוק באה לשמור על מצב של כספים אבודים, על מצב של כספים שמצטברים ואין בהם עניין של ייצוג. ההיגיון אומר שברגע שיש הליך של ייצוג המצב יישאר כפי שהוא היום.

אנחנו לא ניכנס בחוק להחרגות. מה שאני מציע זה שכשעורך דין עושה הסכם בכל הקשור לייצוג שלו, הוא יכתוב בהסכם שהמבוטח יודיע לחברת הביטוח - -

הסעיף מדבר על האמצעי להעברת התשלום. הסעיף לא מדבר למי הולך הכסף, הוא מדבר על איך להעביר.

מאחר והחוק מדבר על כך שהלקוח הוא זה שיקבע דרך איפה להעביר לו, עורכי הדין חוששים מזה שזה יעבור להם מתחת לפנס והם לא יראו.

תסמכו על חברות הביטוח שלא ירצו להעביר כסף בניגוד להוראות הדין.

ברוב ייפויי הכוח יש סעיף שמקנה לעורך הדין לקבוע להיכן יועברו הכספים. בדרך כלל חברות הביטוח עובדות על אוטומט. הרבה פעמים חברות הביטוח, למרות שנמסרים להן ייפויי הכוח, טוענות באמצע ההליך או בסוף ההליך שהן לא קיבלו את ייפויי הכוח וכך נוצר מצב שהכספים עוברים אוטומטית למבוטחים, מדלגים על עורכי הדין. יש דוגמאות כאלו גם היום. אסור לנו לקחת שבויים בנושא הזה, כי מי שייפגע בסופו של דבר זה הציבור הרחב ובעיקר האוכלוסיות המוחלשות.

אנחנו מדברים על חוק חוזי שקובע את הזכויות החוזיות בין מבטח לבין מבוטח. אנחנו לא מכניסים פה שחקנים נוספים. אנחנו לא מטילים את החובות על עורך הדין. מערך היחסים בין עורך הדין למבוטח הוא עניין אחר, הוא לא קשור לחוק חוזה ביטוח. אני לא חושבת שההערה שמועלית פה מוצדקת ויש צורך להתייחס אליה בהצעת החוק שלפנינו.

אנחנו מברכים על החוק, אנחנו חושבים שהוא חוק טוב. חברות הביטוח לא אוהבות, בלשון המעטה, להעביר צ'קים. צ'קים זה חתימות, זה זמן. כתוב פה כך: "אלא אם כן בחר המבוטח או המוטב, לפי העניין, בדרך אחרת". "דרך אחרת", צריך להבין, זה מה שמאפשר המבטח. יכולה חברת ביטוח לעבוד עם אפליקציה מסוימת והמבוטח יגיד שהוא רוצה אפליקציה אחרת.

זה צריך להיות בדרך מקובלת אחרת. הדרך המקובלת היא דרך מקובלת, הוא לא עכשיו יבוא וימציא המצאות.

תמיד יהיה המבוטח המתחכם.

למה שהוא יתחכם? הרי הוא רוצה כסף בסוף.

למבוטח יש אפליקציה מסוימת שהוא עובד איתה. יכול להיות שחברת הביטוח לא עובדת עם האפליקציה הזאת.

אנחנו לא נכנסים עכשיו לשמות של אפליקציות. חברות עובדות עם שלושה-ארבעה סוגי העברות.

צריך לחשוב גם על הצד השני, על המבוטח, כי יכול להיות שתבוא חברה ותגיד: הדרך המקובלת היא העברה בנקאית. יש התייחסות יותר פרטנית בהוראות שלנו, בהוראות של הממונה על שוק ההון. גם לסוגיה הזאת יש התייחסות שלנו.

צריך להבהיר שזה יהיה דרך האפליקציות שהחברות עובדות איתן.

זה פחות רלוונטי לתיקון בתוך בחוק.

לא בחוק. אני מסתפק בהודעה של סגן המפקח על הביטוח על כך שבהנחיות של המפקח על הביטוח יובהר שזה יהיה בדרכים המקובלות.

אנחנו בוחנים מול השוק את אופן התשלום. אם נראה שיש איזה שהוא כשל והחברות מצמצמות את אפשרויות הבחירה - אנחנו נתערב. המגמה היום היא לאפשר למבוטח לבחור בין כמה חלופות, כאשר אחת האפשרויות היא ארנקים דיגיטליים.

מה שחשוב זה שיהיו חלופות.

אם נאמר עכשיו שזה מתוך החלופות הקיימות, זה בסדר.

כבר היום יש כמה חלופות.

בנוסח הקיים כתוב שהתחולה היא תוך 30 יום מיום הפרסום. יש עם זה קושי.

כמה זמן אתה צריך?

אנחנו מבקשים שזה יתחיל מ-1.1.2021.

יש כבר היום לחברות כמה חלופות להציע.

אני מציע שבמקום 30 יום יהיה 60 יום.

אנחנו בתוך תקופת חגים.

כולל החגים.

אלה לא ימי עבודה. יש חברות שאמרו שמורכב להן להעביר את התשלומים בדרכים כפי שהן בחוק.

מיכאל, אתה מסכים ל-1.1.2021?

תקבע 1.12.

בסדר.

אז יהיה 1.12.

הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון מס' 11), התש"ף-2020

הוספת סעיף 1. בחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 (להלן – החוק העיקרי), אחרי
27א סעיף 27 יבוא:

"אמצעי התשלום 27א. תגמולי הביטוח ישולמו באמצעות העברה
להעברת תגמולי בנקאית, אלא אם כן בחר המבוטח או המוטב,
ביטוח לפי העניין, בדרך אחרת."

תיקון סעיף 2. בסעיף 39(ב) לחוק העיקרי, במקום "27, 28" יבוא "27, 27א, 28".
39

תחילה 3. חוק זה ייכנס לתוקף ב-1 לדצמבר 2020.

צריך להבהיר שהתחולה היא על פוליסות קיימות.

צריך להבין שזה גם על פוליסות קיימות.

זה יחול גם על פוליסות קיימות.

על כל תשלום שטרם הועבר.

אני מעלה להצבעה את הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון מס' 11) (אמצעי תשלום להעברת תגמולי ביטוח), התש"ף, של חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי וחבר הכנסת משה אבוטבול. מי בעד ההצעה בנוסח שהוקרא על ידי היועץ המשפטי?

הצבעה
אושר.

ארבעה פה-אחד. ההצעה התקבלה. יישר כוח, הרב מלכיאלי.


הישיבה ננעלה בשעה 13:10.