פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



23
הוועדה המיוחדת לזכויות הילד
08/09/2020


מושב ראשון


פרוטוקול מס' 26
מישיבת הוועדה המיוחדת לזכויות הילד
יום שלישי, י"ט באלול התש"ף (08 בספטמבר 2020), שעה 13:00

סדר היום: "טיפות חלב" - תמונת מצב בצל הקורונה

חברי הוועדה: יוסף ג'בארין – היו"ר

ד"ר דינה צימרמן - מנהלת המחלקה אם וילד, שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות

רוית ברוך - עוזרת מפקחת ארצית בתחום אם וילד, שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות

פרופ' חגי לוין - יו"ר, איגוד רופאי בריאות הציבור, ההסתדרות הרפואית בישראל

מוריה אשכנזי - יו"ר, חטיבת אחיות בריאות הציבור, הסתדרות האחיות

אבישג שחם חדד - עו"ד, מנהלת קשרי ממשל, ויצו

פרופ' אילנה בלמקר - חברת ועד ביקורת איגוד רופאי בריאות הציבור, ההסתדרות הרפואית בישראל

ד"ר רוני פרבר - מנהל מערך בריאות הציבור, קופת חולים מאוחדת

רחל פיש - מנהלת טיפות החלב, מכבי שירותי בריאות

ורד וינדמן - עו"ד, מנכ"לית, המועצה הלאומית לשלום הילד

תמי ברנע

אושרה עצידה


"טיפות חלב" - תמונת מצב בצל הקורונה

אחר הצוהריים טובים לכולם. היום יום שלישי, 8 בספטמבר, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לזכויות הילד. הוועדה קיימה דיונים בסוגיית טיפות החלב, השירותים שניתנים במסגרות התחנות הללו ודרכי שיפור של השירותים הללו גם בשנים האחרונות, ולכן הדיון היום הוא דיון המשך לדיונים שהתקיימו בעבר. אנחנו מקיימים את הדיון החשוב היום בצל משבר הקורונה, שבוודאי גם השליך על שירות תחנות טיפות החלב. אין ספק שמדובר בשירות עיקרי הניתן למשפחות צעירות כשאחיות טיפות החלב בתחנות מלוות המשפחות במגוון נושאים, החל מחיסונים, דרך מעקב אחר התפתחות הילד, מתן ייעוץ להורים, ובמקרים מסוימים גם ביקורים בבית.

אני חייב לומר שמזה שנים אנחנו שומעים על בעיות קשות בשירותים הניתנים בתחנות טיפות החלב, ואני יכול להצביע על דוח מבקר המדינה מ-,2014 שמצא ליקויים בכל הקשור למחסור באחיות, בתקני כוח אדם, ובזמינות הנמוכה של השירותים הניתנים בתחנות, אי ביצוע ביקורי בית, קושי בקבלת מידע, לרבות מידע על תינוקות שנולדו. אין ספק שהדיון הזה מתייחס גם לקשיים עליהם הצביע דוח מבקר המדינה, במיוחד לאור מה שקורה היום בצל הקורונה. אני חייב להגיד לכם שגם כאן אנחנו רואים שמדובר במדיניות שהיא סתימת חורים, ובהקשרים מסוימים היא ייבוא אפילו של שירותים חברתיים, אך המדיניות הזו מתפוצצת בפנים של כולנו בתקופת משבר הקורונה הנוכחי הכולל גם משבר חברתי, כלכלי ובריאותי, שאורך כבר למעלה מחצי שנה.

לגבי נשים לאחר לידה - אין ספק שמשבר הקורונה העלה קשיים ואתגרים עקב פגיעה בנגישות שירותי הבריאות והחברה, היעדרם של קשרים בין אישיים בגלל הריחוק החברתי, וכן גידול בעומס המטלות, בעיקר על אימהות שנמצאות בבית.

אני מבין שישנם כבר נתונים שמצביעים על ירידה בכיסוי החיסוני של תינוקות, ותיכף נשמע. לפחות לפי נתונים בתחילת המשבר, בחודש אפריל, מדובר בירידה של כ-30% בהשוואה לאפריל 2019. תיכף נשמע אם מגמת הירידה בכיסוי החיסוני נמשכת או נבלמה. נקווה כמובן שנשמע בעניין זה בשורות טובות. אנחנו היום מעוניינים לשמוע את תמונת המצב, גם כפי שהיא משתקפת מהארגונים שמלווים את הסוגיה הזו, וכמובן גם מצדו של משרד הבריאות וגורמי המקצוע.

אני רוצה להודות לכל המשתתפים שהגיעו פיזית כדי להשתתף בדיון בוועדה. אני מבין כמובן שיש לנו משתתפים בזום. אנחנו נקדיש שעה וחצי לדיון הזה פחות או יותר, ואני מקווה שבמהלכו נוכל לתרום לנושא ולהבין אולי יותר לעומק את הסוגיות הייחודיות של תקופת משבר הקורונה.

ד"ר דינה צימרמן, מנהלת מחלקת אם וילד בשירותי בריאות הציבור, בבקשה.

חשוב מאוד לציין שטיפות החלב היו פתוחות בכל תקופת הקורונה, ונעשו המון מאמצים לשים דגש דווקא על האימהות הצעירות, כמו שציינת, וגם על החיסונים. בנוסף לבדיקות הפרונטליות שהמשיכו להתקיים, עשינו הרבה דברים וירטואליים בתקופה הזו, כולל דפי נחיתה באינטרנט, שליחת אס אם אסים למשפחות על מנת לשמור איתן על הקשר גם כשהן לא נכנסו.

הירידה בחיסונים בחודש אפריל נבעה מפחדם של ההורים להגיע לטיפת החלב ומחוסר הבנתם שאנחנו פתוחים. ברגע שהנתון הזה התגלה נעשו מאמצי הסברה שהורים יגיעו והמספרים כבר בחודש מאי עלו למה שהיו בשנה שעברה. אנחנו בודקים את זה פעם בשבועיים. המגמה היא חזרה יותר למה שהיה לפני כן, ואפילו במקומות מסוימים היא גבוהה יותר ונשמרת.

בהתחלה ציינת בדבריך את הצורך בתקנים ובתקציב, וזה נכון גם לפני הקורונה וגם בתוך הקורונה. תחנות טיפת החלב היו פתוחות בתקופת הקורונה, נשמר הקשר עם המשפחות, היו כמה דברים וירטואליים. יש כל מיני תוכניות ממש לשמירה על הקשר ולשדרג.

באיזה קשרים וירטואליים מדובר? אני מניח שעיקר העבודה של התחנות הן, קודם כול, החיסונים ואז צריך לראות כמובן את התינוקות.

כן, ובזה תמיד היינו פתוחים ותמיד עשינו.

צריך גם לראות האם יש קשיים מיוחדים אצל האימהות לאחר הלידה, זה גם חלק מהאחריות של האחיות בתחנה.

נכון, ולכן הביקורים מייד אחרי לידה תמיד היו פרונטליים, הם אף פעם לא היו וירטואליים. כל הביקורים שהיו בהם חיסונים, היו פרונטליים. במתווה הנוכחי בקרב הילדים הקצת יותר גדולים זה לא היה פרונטלי, אבל עדיין היינו מודאגים מבחינת ההתפתחות שלהם, ולכן באתר משרד הבריאות בנינו מידעים שונים לגבי מה שמצופה בכל גיל. נשלחו אס אם אסים למשפחות שבהם נכתב במפורש שאם יש להם דאגות, נא לפנות לתחנות טיפת החלב, ואם הייתה איזושהי דאגה היו מזמינים את הילד. תמיד הייתה אפשרות להביא ילד בסיכון כשהיה דיווח מצד ההורים. כלומר, השירות תמיד ניתן. היו גם קבוצות הורים שהתקבלו בזום בחלק מהתחנות, וזו פעולה שמתגבשת וממשיכה. זה יהיה אחד הדברים הטובים שייצאו מהקורונה כדי לספק עוד דרך להגיע לאימהות. הטיפול הפרונטלי הוא חשוב, אבל יש הורים לילדים יותר גדולים שיש להם אילוצים ולא תמיד גם בשגרה הם מגיעים לטיפת החלב כי הם עובדים ולא רוצים הוציא את הילד מהמסגרת, ולכן חשוב שההורים האלה יידעו שיש עוד דרכים להגיע.

בתחילת המגפה נפתח מוקד של אחיות טיפת חלב כך שבשעות הערב, כשרוב התחנות כבר מסיימות את עבודתן, יש מענה טלפוני של אחיות טיפת חלב מכל הקופות, וכל אחד במדינה יכול להפנות אליהן. אנשים משתמשים במוקד הזה וזה נותן עוד מענה שאפילו לא היה לפני הקורונה. אני חושבת שבהרבה דברים אנחנו דווקא התחזקנו בתקופה הזו.

אני מניח שהיה צורך בהכשרת האחיות לעניין קשר וירטואלי או קשר מרחוק.

כן, זה קרה. כל התוכניות האלה באו יחד עם הכשרה לשימוש בזום, חלק מהתוכניות היו גם בליווי מקצועי. למשל, עמותת גושן, עבדה יחד איתנו בחלק מהתוכניות הללו.

האם את יכול להצביע קושי בצל הקורונה שאיתו אתם עדיין מתמודדים?

נשמח לשמוע נתונים לגבי הירידה שהייתה.

הייתה ירידה של בערך 25% - 30% בחיסונים. הדוח הזה נמצא באתר משרד הבריאות.

האם אפשר לקבל נתונים על החיסונים ועל ביקורי הבית שנערכו?

לגבי ביקורי הבית – היה מגע טלפוני קודם עם המשפחה במקרה שמישהו היה זכאי לביקורי בית.

באיזה אזורים זה היה ובאיזה סוג אוכלוסייה?

ישנם קריטריונים לגבי מי שאמור לקבל ביקור בית. ניתן דגש על כך שאנחנו מגיעים לאותן משפחות, קודם כול, טלפונית. אם עלה בטלפון צורך לביקור בית, כן היו הולכים לביקור בית. במיוחד בתחילת המגפה היה אילוץ כשהאחיות לא רצו להיחשף לכל מיני ביקורים, אבל כן היה רצון לשמור על המגע עם המשפחה, לא רצו להשאיר משפחות עם סיכון.

אמרנו שהייתה ירידה בחיסונים של 25% - 30%.

בגלל שהורים לא הגיעו, וזה נסגר כבר במאי. אני יודעת שמצטטים את זה כבר כמה חודשים. אחת הבעיות בזמן הקורונה היא שלא הספקנו לכתוב את דוח ההמשך למרות שזה השתפר.

הנה, זו ההזדמנות שלך להגיד את זה. זה מתועד בפרוטוקול, זה משודר.

חד משמעית, הפער נסגר החל ממאי.

יחסית למאי 2019.

כן, אנחנו משווים את זה כל פעם לשנה הקודמת. אנחנו עכשיו ב-2020, אז השווינו את זה ל-2019.

אנחנו עושים השוואה גם לחודשים הקודמים. לגבי הדוחות שאנחנו עוקבים אחריהם מדי חודש ומפרסמים אותם - כל שבועיים אנחנו נמצאים ממש באדיקות על הנתונים. אנחנו בודקים את אחוז כיסוי החיסונים שלנו בהשוואה לחודשים הקודמים מאז פרוץ הקורונה. אנחנו בודקים ואנחנו רואים את ההתקדמות בכיסוי החיסונים, כפי שציינה ד"ר צימרמן, וגם עושים השוואה לאותו חודש. אם החודש האחרון שאותו השווינו הוא חודש אוגוסט, אנחנו משווים אותו לשנת 2018 ו-2019. בכל מה שקשור לחיסונים, אנחנו רואים שגם בהשוואה לחודשים הקודמים וגם בהשוואה לשנים הקודמות אנחנו נמצאים במקום של השגת הכיסויים שהיו בשנים הקודמות, והמצב שלנו הולך ועולה ביחס לחודשים האחרונים.

אני רוצה לציין מספר פעולות שנעשות כדי להשיג את זה. מדובר במערך שלם שעובד סביב הנושא הזה וחשוב לי מאוד לפרט אותו. קודם כול, אנחנו מדברים על תקופה של חצי שנה שיש בה הרבה מאוד שינויים. בהתחלה הייתה התמודדות מול חשש ההורים להגיע לטיפת החלב. עם הזמן גם הלכו ונשמעו כל מיני קולות נגד חיסונים ושבבים שהוכנסו לחיסונים וכל מיני אמירות של פייק ניוז סביב החיסונים שלא תרמו לנו במאבק ובניסיון שלנו להביא את המשפחות כמה שיותר מהר כי היה חשש מאוד גדול בירידה בכיסוי החיסונים.

השטח של משרד עשה מאמץ מאוד מאוד גדול כדי להביא את המשפחות ולהתמודד עם כל השמועות והחששות שהיו. זה אומר שיגור של מסרונים לקראת ההגעה לטיפת חלב, שיגור מסרונים לכל מי שלא הגיע לטיפת חלב, עיסוק טלפוני פעיל של האחיות להשיג את המשפחות, להסביר, להפיג את החששות ולהביא אותן לטיפת החלב, להגביר את שעות ההגעה לטיפת החלב. טיפות החלב היו פתוחות זמן ממושך יותר. היו אזורים שבהם גם הייתה מערכת כריזה בשכונות כדי להביא את האנשים לטיפות החלב. נפתחו מוקדים ייעודיים כדי לחסן את הילדים ולהגביר את אחוז כיסוי החיסונים. כמו שדינה אמרה, כמובן שהמוקד שלנו נפתח ממש לפני הקורונה כך שהוא היה פעיל מאוד. הוא נותן מענה מאוד מאוד משמעותי למשפחות. נכון, זה מוקד טלפוני, אבל הוא מאוד מאוד משמעותי במתן תשובות למשפחות.

זה כולל גם מענים רגשיים?

עוד רגע. אין ספק שכדי שמערך יעבוד טוב במצב חירום, הוא חייב שיהיה לו גם בסיס טוב בשגרה. ההתגייסות של כל השטח, בעיקר לטובת החיסונים כי אנחנו מאוד חוששים מהתפרצויות של מחלות, היא יוצאת דופן. הצלחנו לצמצם בצורה משמעותית את כל החסרים שהיו.

זו גם הייתה עבודה של כל הצוות בטיפת החלב כי גם הרופאים שעובדים בתחנות התגייסו להגיע להורים ולידע אותם, גם על החיסונים וגם על בדיקות התפתחות ושאלונים דרך הטלפון, ולבדוק האם יש להורים חששות.

היו לכם מקרים של אימהות שהיו חיוביות קורונה לקראת לידה?

חיוביות לקראת לידה הגיעו יותר לבתי החולים ופחות לטיפות החלב. אין הרבה אימהות בהיריון שמקבלות את המעקב שלהן היום בתחנות טיפות החלב, רובן עושות את זה בקופות. יש בערך 7,000 נשים בשנה שמקבלות מעקב היריון בטיפת חלב, וזה יכול להיות דיון ביום אחר. לגבי קורונה בהיריון - זה לא היה בטיפות חלב. לגבי השאלה האם אנשים הגיעו לטיפת חלב חולים – אנחנו מדברים על ממש בודדים, פחות מעשר, בדקתי את זה. זה נבע מכך שהיה הרבה דגש במסרונים ששלחנו לאנשים לפני שהם הגיעו לטיפות החלב. היה כתוב שם במפורש: במידה והיית חולה או בבידוד, לא להגיע. היו גם שלטים על הדלת. יש הרבה הקפדה בתחנות טיפות החלב על הכללים של רחיצת ידיים.

אם יש תוצאה חיובית, האם הן מועברות ישירות לטיפול בתי החולים או שהן נשארות אצלכם?

השאלה האם היא נמצאת בבית או בבית החולים תלויה במצבה, אבל האחריות עליהן נשמרת אצלנו. אנחנו היינו צריכים להתעסק בנושא בדיקות סקר ביילודים, במיוחד בתחילת מגפת הקורונה. אחרי שהוצאנו כמה מכתבים, זה קורה פחות. אבל היה שחרור מאוד מוקדם של אימהות הביתה, אחרי חמש-שש שעות, כדי שלא יוכלו להדביק. הייתה בעיה בעניין בדיקת סקר יילודים שאמורים לעשות אותה בבית החולים לפני השחרור, ומי שאחראי לבדוק שזה קורה אחר כך הן אחיות בריאות הציבור. אחות מהקופה היא זו שנכנסה בפועל רוב הפעמים, אבל הייתה הרבה עבודה של משרד הבריאות כדי לבדוק שיילודים לא ניזוקים מהמגפה הזו.

דיברנו על נתונים והזכרת 7,000. האם תוכלי לסבר את האוזן כמה נשים ישנן באחריות שלכם?

במדינת ישראל נולדים כל שנה בערך 190,000 תינוקות. בערך 70% מהם מקבלים שירות או דרך המדינה, בתחנות של המדינה, או של העיריות. אני מציינת אותם בתור קבוצה כי אנחנו עובדים באותו תוכנת מחשב שקוראים לה "מחשבה בריאה". ציינת את דוח מבקר המדינה, וזה אחד הדברים שתיקנו. יש לנו מערכת תיעוד אלקטרוני רפואי למופת שמתפתחת ומתפתחת שנותנת לנו אפשרות לקבל נתונים בזמן אמת כמו הכיסוי החיסוני. בתוכנה הזו יש נתונים לגבי כל מי שמקבל שירות בתחנות של המדינה, עיריית ירושלים, עיריית תל אביב וקופת חולים לאומית. בערך 30% הילדים האחרים מקבלים את הטיפול שלהם בתחנות של הקופות. כולם עובדים לפי אותם נהלים. יש הרבה פגישות במשך השנה כדי לשמור על אחידות ולוודא שכל אחד מקבל את אותו השירות. מאז שנכנסו מדדי האיכות לטיפות החלב, לפני ארבע-חמש שנים, ישנם הרבה נתונים מוחצנים על אתר משרד הבריאות שמאפשרים לראות מה שקורה כאן, ומשרד הבריאות נמצא במקום מאוד טוב מבחינת השירות שהוא נותן, במיוחד בהתחשב בזה שהתחנות של הקופות הן בדרך כלל מזעריות, סדר גודל של 50 – 100 תינוקות, והפעוטות בהתאם, ובתחנות של העיריות ומשרד הבריאות יש 500 – 1,000.

אז למה התייחס המספר 7,000 שהזכרת?

זה לגבי נשים בהיריון שמקבלות מעקב היריון, והמספר שם קטן. הרבה נשים הצביעו ברגליים והן מקבלות את מעקב ההיריון שלהן דרך הרופאים בקופות. זה משהו שצריך לשים עליו דגש ולוודא שהן מקבלות כל מה שצריך. יש כבר נוהל מוכן שמחכה לאישורים על מנת לבדוק שהן מקבלות את המעקב הרפואי ואת המעקב הסיעודי. טיפת חלב תמיד נתנה יותר את המעקב הסיעודי על ההיריון התקין ודברים כאלו, והיא אף פעם לא נתנה שירות של מעקב לגבי היריון בסיכון ודברים כאלו, אבל זה נושא בפני עצמו.

כל שנה נולדים כ-190,000 תינוקות, כמה מהם באחריות של התחנות שלכם?

כמעט כולם באחריות משרד הבריאות באיזושהי דרך. בין 65% ל-70% מקבלים את השירות או בתחנה של משרד הבריאות ישירות או בתחנה של עיריית ירושלים ועיריית תל אביב. יש לציין שאנחנו עושים פיקוח גם על טיפות החלב של הקופות כך שאנחנו מעורבים בטיפול בילדים. כמעט כל ילד במדינת ישראל מגיע לטיפת חלב לעניין כלשהו. הילדים שלא ראינו אותם במדדי האיכות הם אולי 2,000 – 3,000 ילדים שעדיין לא מצאנו אותם במערכת טיפת החלב, וכל ה-187,000 מקבלים שירות בטיפת חלב. אם אני לוקחת את מספר הילודה בשנה ואני משווה את זה למספר הילדים במדדי איכות, ואני מציינת דווקא מדדי איכות כי זה כולל את כל התחנות, אז המספרים כמעט הולמים. התחלנו עכשיו בתהליך כדי לראות אך אנחנו מאתרים ולמה זה לא 100% חפיפה, אבל גם במצב העכשווי אנחנו מדברים על חפיפה של כ-98%.

דיברת על אחריות עקיפה לעומת אחריות ישירה, כמה באחריות הישירה?

65% – 70%, כולל ממשלתי. אני שמה את העיריות יחד עם משרד הבריאות כי אנחנו משתמשים באותה תוכנה.

היה דוח מבקר המדינה ודיברת על השיפור שהיה בעניין התוכנה. מה קורה בעניין התקנים? אני חושב שסוגיית התקנים וזמינות השירותים הן סוגיות חשובות שכל הזמן עולות.

צריך לשאול את משרד האוצר.

כאחראית מקצועית על השירות הזה, כמה תקנים חסרים להערכתך היום כדי שאפשר יהיה לתת שירות שהוא ראוי יותר או בסטנדרטים המקובלים בעולם או בארגון הבריאות?

כדי לענות לשאלה הזו צריך עבודת שטח עמוקה. צריך לזכור שהתקנים לא גדלו בהלימה עם האוכלוסייה. צריך לעשות תיקון בהתאם לגודל האוכלוסייה.

ובכל זאת, בהערכה כללית, האם אנחנו מדברים על אלפים או על מאות?

אני יכולה לומר, תקשיב טוב - 800 תקנים לפחות. אני מוריה אשכנזי, יושבת-ראש חטיבת אחיות בריאות הציבור שמייצגת את טיפות החלב ואחיות בתי הספר, וגם על זה ארצה לדבר, בהסתדרות האחיות.

הדוח של פרופ' גרוטו בוועדה לביקורת המדינה ב-2014, מציין שם, קודם כול, מבחינת כוח האדם, ושמספר החיסונים בחמש השנים האחרונות הושלש. אנחנו ישבנו וספרנו.

מספר החיסונים הנדרשים הושלש?

הנדרשים, וגם אלה שנוספו כי כל פעם מוסיפים, משנים את הפוליו ומוסיפים פה את הרוטה וירוס. זאת אומרת, יש פה תוספות של חיסונים שעבורן לא קיבלנו אפילו נעל של אחוז.

האם הוא הושלש בחמש שנים?

כבר ב-2014 פרופ' גרוטו מתריע במכתב שם שמספר החיסונים הושלש מהתקופה הקודמת עד 2014. למעשה, זה מצב שלא השתנה.

אני רוצה להגיב לדברי נציגות המשרד. ביהדות אומרים: יהללך זר ולא פיך. שמענו כאן רק קומפלימנטים, אבל המציאות בשטח היא שטיפות החלב נמצאות בקריסה מתמדת. כבר בזמן חיסון החצבת, כשקיבלנו עזרה מבתי החולים, היה למשרד הבריאות מספיק זמן, כולל למנכ"ל ולשר שהיו, לתת דעת, להסיק מסקנות שבאיזושהי מקום מתפרצת פה מחלה ואין אחיות שייתנו מענה כמו שצריך, שיגיעו לאוכלוסיות החרדיות והבדווית. אבל זה לא קרה, ישבו בשקט, והגענו לקורונה.

ד"ר צימרמן ציינה שכל שנה נולדים 190,000 תינוקות, וזה לא נכון. כל שנה הילודה עולה בלידות חי ב-2% - 3%. נכון ל-2019 זה היה 190,000, לפני שנה זה היה כ-180,000. אנחנו נותנים את השירות ל- 70% מכלל האוכלוסייה בכובע הזה, ואני לא מפלה לא חבר קופה, לא מוסלמי, לא אף אחד. השירות שלי הוא אוניברסלי. אני גם קולטת גם את העובדים הזרים. לא קיבלתי אפילו תקן אחד. אצל המורים כשיש 41 תלמידים, פותחים עוד כיתה, אבל אותי מנצלים ומעמיסים עליי בתור אחות לבריאות הציבור. מתעלמים לחלוטין מהמחסור בכוח אדם, זה בלתי נסבל. אין פה שום אחריות. להתהדר בזה שעשיתם - - -

האם את יכולה לתת מספרים כדי שנוכל להבין יותר?

יש לנו מצגת מסודרת מטעם הסתדרות האחיות. אני מוכנה לבוא עם המצגת ולהוכיח לך באחוזים שאין סעיף אחד שבו אנחנו נדרשות לתת מענה כמו שצריך לפי הנהלים שהם כותבים. נכון ללפני שנתיים, קיים חוסר בכוח אדם של מינימום 25% שייתן מענה. השנה זה הרבה יותר.

את הזכרת נתון של 800 תקנים.

כן, זה החשבון שעשינו. יש לנו קלסר שלם עם מצגת.

להערכתם, חסרים היום כ-800 תקנים. כמה אחיות פועלות בכלל במסגרת?

מדווחים במשרד שיש כביכול 1,300. אילנה כהן עשתה ביקורת והיא גילתה שבקושי יש לנו 900. בדוח של איתמר גרוטו כתוב בטבלה מסודרת - 946 תקנים. אילנה כהן החליטה שהיא הולכת לבדוק במשרד הבריאות לאן נעלמו אותם 400 תקנים. בבתי הדין או בכל ועדה אחרת הם מספרים על 1,300 אחיות, אבל איפה הן? איפה הן?

את אומרת שצריך להכפיל את מספר האחיות.

בוודאי, להכפיל ואף יותר כי זה לא ייתכן. טיפות החלב נמצאות בקריסה ובאי-ספיקה. לא סיפרו פה שניתנה הוראה, בלי מחשבה מקדימה ובלי היכרות השטח והיכרות של האוכלוסיות הקשות, שייצאו 50 תקנים עבור אחיות שתשבנה עכשיו באוהלים של פיקוד העורף, שאושרו במשרד האוצר. רבותיי, לקחו מתוך התחנות. הוציאו מבני ברק ארבע אחיות אחראיות כשבני ברק נמצאת היום בסגר. לקחו ממקומות קשים מבלי להתחשב, עם איומים, עם שפה גסה ובוטה בטלפונים שמנהלים: אני רוצה עכשיו שתביאי לי שמונה אחיות. הייתה אומנם חלוקה סלקטיבית לפי היקפים של לשכה. אני יכולה לספר לך על תל אביב וירושלים כי אני יודעת יפה ששם הקצו שצריכות לצאת עוד שמונה אחיות. בסך הכול, 50 אחיות.

כלומר, זה לא תקנים חדשים.

לא, מתוך מה שחסר לי לקחו 50.

לקחו לחקירות של הקורונה.

האחיות האלה עובדות כבר מעל חצי שנה והן נופלות.

למה האחיות הללו צריכות לעשות את החקירות האלה?

אחד הבסיסים של אחות בריאות הציבור זה חקירה אפידמיולוגית, וזה לא רק חיסונים. זה יכול להיות בדיקות ראייה, לכל דבר יש ניתוח אפידמיולוגי.

את אומרת שהן דווקא מוכשרות לדבר הזה אלא שזה יצר עוד מחסור.

אני נשבעת לך, אני מדברת מדם ליבי. לקחו אחיות בלי רחמנות, התחנות ריקות מאחיות. יש לנו בנוהל התייחסות לתקופה של משכב לידה, אותם שישה שבועות לאחר לידה. לפי הנוהל, אני צריכה לעשות ליולדת בדיקה ולאבחן האם היא בדיכאון לאחר לידה, ויש לך את הכתבה שהייתה היום ברשת ב' ואת האלימות במשפחה. זה לא רק עניין החיסונים, המצב הכלכלי והמצב הנפשי היום של בני המשפחה השתנה והוא לא כפי שהוא היה לפני הקורונה. אין לי אחיות שיעשו את זה, אין.

את אומרת שהצרכים הרגשיים והטיפולים גברו בגלל הקורונה.

זה לא רגשיים. אני עושה איתור של אישה לאחר לידה והתקופה היא "משכב לידה", וזה מושג אצלנו בבריאות הלידה, ויש לי שאלון מקצועי שאני צריכה להעלות אותו בפני היולדת. אבל אין לי אחיות, משכו את כולן למקומות אחרים. אחיות עובדות שישי-שבת, משמונה בבוקר עד אחד-עשרה וחצי בלילה. הוסיפו לנו עכשיו סטודנטים וסלקטורים. רבותיי, הגיע הזמן שמשרד הבריאות יואיל בטובו לקצר את העניין, להחזיר לי את 50 האחיות האלה לשטח בדחיפות, ולתת לפיקוד העורף להפעיל את השירות כמו שצריך. זה לא יכול להיות בצורה אחרת. כבר עברה חצי שנה ולווירוס אין איזשהו אופק שעוד מעט הוא נגמר, אנחנו צריכים כנראה ללמוד לחיות איתו. במציאות זו, טיפות החלב הן ערך ומשאב עליון למניעה. זה לא רק מחלות, זה בדיקת ראייה, זה כל ההתפתחות של הילד. זה דור העתיד שלנו, זה הנכדים והילדים שלנו. למה שיבואו אלינו בטענות? אני מציעה שמבקר המדינה יעשה ביקורת. אני לא מתארת לעצמי מה הם יקבלו שם.

יש גורם אחד במשרד שהשתלט על העניין. אני דיברתי איתו, אין עם מי לדבר. הקפסולה זה הקורונה. העיסוק הוא לא רק בחיסונים, תסתכלו על הכתבה שתצא היום על דיכאון לאחר לידה. האם הם מחכים שהאישה תאבד את עצמה כי היא בדיכאון לאחר לידה ואין לה כוחות להיניק את הילד ולתת לו לאכול? אני באה מטיפות חלב ואני יודעת בדיוק איך לאתר ולפתור בעיה של נשים לאחר לידה. אבל היום אין את זה, אין. ביקורי בית גם כן נמצאים בלשכה אחת מיוחדת שאין לה גם עומסים וחקירות. שם יש כנראה מאגר של אחיות שאפשר לקלוט. זה פרויקט שהתחילו אותו שם, עדיין הוא כביכול עובר דרך מינהל הסיעוד שלנו לתחנות. הוא לא יכול לקום היום, אין אחיות שייצאו, אין לי את מי להוציא. אם אני צריכה לקבל בתל אביב או בכל מקום אחר חמישה תקנים חדשים, אז רוצים לשלוף לי גם את זה ממה שכבר אין לי. עד מתי? עד מתי?

אבישג, בבקשה.

אני רוצה להתייחס לדברים שנאמרו. המצב שאת מדברת עליו הוא באמת קשה. יש פה באמת איזשהו חוסר הלימה בין הנתונים לבין המצב בשטח. צריך להבין שבמשבר הקורונה אנחנו רואים שהדברים עוד יותר הוקצנו מהרגיל. ב-2014 פורסם דוח מבקר המדינה שמציב מראה קשה על מצב טיפות החלב, על המבנים הרעועים שבו הן נמצאות, מחסור בכוח אדם וכו'.

אני רוצה להתייחס למענים הרגשיים. בדרך כלל בזמנים רגילים האיתור של סימני דיכאון לאחר לידה נעשה על ידי אחיות טיפות חלב. אשמח לקבל נתונים לגבי המענים שניתנו בזמן הקורונה. למעשה, מועבר לכל יולדת שאלון מקצועי ובו הן בודקות מה הסיכון להימצאות בדיכאון לאחר לידה.

האם יש נתונים שמראים שהמספרים פחתו ממרץ ועד היום לעומת הממוצע שהיה?

דווקא לנו יש נתונים, עוד מעט אתייחס לזה. בעיקרון, גם בזמנים רגילים נדרש איזשהו אבחון מקצועי, ולרוב המענים הם מאוד בסיסיים בלשון המעטה. במשבר הקורונה זה גבר, כפי שאנחנו רואים בכל תחומי החיים. נעשה מחקר בין לאומי שהתחיל ביולי 2020, והתייחסתי אליו גם בנייר עמדה שהגיש הפורום למען נשים לאחר לידה בוויצו, שמתוך 400 נשים בישראל, ל-30% מהנשים עד חצי שנה לאחר לידה ולכ-35% מהנשים בהיריון, היו תסמיני דיכאון, לעומת 10% -20% מהנשים שחוו תסמיני דיכאון בטרם משבר הקורונה - למעשה, עלייה שהיא כמעט פי 2, וזה חמור - לרבות קשיים נפשיים אחרים, כמו 40% מהנשים שחשו חרדה שחשו חרדה ברמה כלשהי או 13% מהנשים שחוו חרדה משמעותית או קשה. דווקא כשאנחנו נמצאים לפני סגרים נוספים, הייתי שמחה להשוות את הנתונים שקיימים אצלנו לשלכם, ואיזה מענים ניתנים. השטח גם צריך להיערך לקראת החורף והלאה.

דיברנו על הכיסוי החיסוני, אנחנו ידענו מהשטח שהייתה ירידה של 30%. ההתמקדות שלנו היא ללא ספק בקשיים רגשיים לאחר לידה הדורשים מענה. יש לנו הצעת חוק שאנחנו כרגע מנסים לקדם ואנחנו חושבים שהיא לגמרי נחוצה. הצעת החוק מדברת על מתן מענה הוליסטי בכל טיפות חלב. כל טיפת חלב נותנת שירות אחר ואנחנו רוצים ליצור איזשהו משוואה ולתת שירותים שווים ושוויוניים וטובים בכל הארץ. אנחנו חושבות שזה נדרש, זו הצעת חוק חשובה. נשמח לתמיכה. תודה.

יש לי הרבה מה לומר בנושא אחיות בתי הספר.

עוד לא הגענו לזה, תיכף. הצעת החוק גובשה ופורסמה?

היא מנוסחת, אנחנו כרגע טרם שלב ההנחה. ויצו ישראל ניסחה את ההצעה. זה מבוסס על המלצות של פורום למען נשים לאחר לידה שקיים בוויצו, שהוא פורום מוחות מארגונים שונים: בית ספר לעבודה סוציאלית בבר אילן, חיבוק שקט, העמותה הישראלית למען הילד בגיל הרך.

האם היא נסמכה על הצעות דומות בעולם או ב-OECD?

טיפת חלב היא מענה מאוד ייחודי שקיים במדינת ישראל. היא ברובה נסמכת על הוראות מנכ"ל. רוב השירותים של טיפות חלב היום נמצאים בחוזר מנכ"ל משרד הבריאות. כל השירותים לא מעוגנים בחקיקה ראשית, ומכאן הצורך כן לעגן את השירותים בחקיקה ראשית ולתת מענה, גם רגשי, גם חיסוני, באופן שוויוני בכל הארץ. אשמח לשלוח לכם עותק מההצעה. עוד לא פרסמנו, כרגע איתרנו שתי חברות כנסת שכרגע שוקדות על הצעת החוק ורוצות מאוד לקדם אותה. הן טרם הניחו את הצעת החוק. אני מקווה מאוד שזה יהיה בימים ובשבועות הקרובים.

אני אשמח לקבל עותק וכמובן לקדם. אני גם מבין שהיא מושתתת על הנהלים בחוזר המנכ"ל אלא שרוצים לעגן זאת בחקיקה.

להגדיל את השירותים ולעגן אותם בחקיקה ראשית.

אני רוצה להתייחס ולומר ששני הביקורים שהיו תמיד בכל מתווה בכל הקורונה, מהיום הראשון, היה איתור דל"ל. אין ירידה, זה משהו סטנדרטי. מדדי האיכות של נתינת השאלון מראים שהמצב מגיע ליעד בשנים האחרונות, ושבאמת יש הרבה - - - לתת את הדל"ל. זה לא פחת בגלל הקורונה, אלא זה המשיך לקרות.

אני חושבת שצריך להפריד בין הבעיות התשתיות של טיפת חלב שצריך עוד תקנים, שהיו קיימות גם עוד לפני הקורונה, ואין ספק שצריך לקדם את זה, לבין המציאות בשטח. אני חושבת שנתנו ממש דגש כל התקופה בדיוק על עניין הדל"ל והעניינים הרגשיים. עצם זה שיש עלייה - - -

סליחה, קודם כול, עלתה פה נקודה שעשרות אחיות הועברו לחקירות האפידמיולוגיות. שנית, נתונים מחקרים מראים על צורך גובר, במיוחד עלייה במקרים של דיכאון וכד'. אלה כבר שני ביטויים בשטח ברמה העובדתית.

כן, אבל צריך להפריד בין האיתור והטיפול.

אלה שני נתונים שמחייבים הגברת השירות שניתן. אם מפחיתים עכשיו 50 אחיות, נשאלת השאלה עכשיו האם יכולים לעשות את זה.

רוית יכולה להתייחס לזה יותר. אנחנו צריכים להסתכל על מה שקרה עם האחיות לאורך כל הדרך. ככל שהגיע יותר כוח עזר, הרעיון היה להחזיר יותר ויותר אחיות לתחנות.

אבל מאז פרוץ המשבר לא קיבלתם אף תוספת בכוח עזר. להיפך, הייתה גריעה.

יש תקנים שעוד לא מילאו אותם, יש תקנים אבל בינתיים לא הצליחו לגייס.

רוית, כמה תקנים יש? אני ציינתי שני נתונים שעלו בדיון שברמה העובדתית חייבו הגברת תקנים ומשאבים: גם העלייה במקרים של דיכאון והצורך בתגבור וגם הגריעה באחיות שהועברו להתמודדות עם המשבר.

נכון. לאורך כל התקופה הזו היו שינויים. לא נסגרו טיפות חלב, כן יצאו אחיות לטובת החקירות. אנחנו נמצאים עכשיו בשלב שבו האחיות חוזרות לטיפות החלב כי נכנסו סלקטורים ועוד אנשי מקצוע ופיקוד העורף.

רוית, אני עוד לא ראיתי אחת. זה עוד לא קיים.

זה אולי התכנון אבל כנראה שזה עוד לא קורה.

ברוב האזורים אחיות טיפות החלב חוזרות לטיפות החלב. גם כשיש תקנים, וצריך לאייש אותם, יש פער לרעה בתנאי השכר של אחיות בריאות הציבור בהשוואה לאחיות שעובדות במקומות אחרים, וזה משפיע מאוד מאוד על יכולת האיוש של אותם תקנים. זה גם משהו שמאוד מקשה באיוש תקנים שכבר קיימים במערכת ויש קושי לאייש אותם.

את אומרת שאין תמריץ כלכלי לאחות מוסמכת לבוא דווקא לתחנות לטיפות החלב כי היא תקבל פחות. בכמה פחות, להערכתך?

זה מאוד משמעותי, לפעמים קרוב למחצית מהמשכורת אם אנחנו לוקחים את כל התוספות שיש לאחיות בבתי החולים. לאחיות שעובדות באזורים שיש בהם בתי חולים, יש קושי מאוד מאוד גדול לגייס אחיות לבריאות הציבור.

שוב, את מצביעה על קושי כלכלי מבחינת תנאי תעסוקה. הבנו את הנקודה הזו והיא בוודאי צריכה להעלות אצלנו במסקנות מבחינת שיפור תנאי העבודה. אמרת שיש תקנים נוספים או כנראה תקציב. האם את יכולה להגיד כמה תקנים?

אלו דברים שהתקבלו ממש ממש לאחרונה ובתוך תקופת הקורונה. כפי שמוריה ציינה, אני מסכימה לתמונת המצב שהיא אמרה, חלק מהאחיות גויסו לטובת החקירות, וחלקן מהתקנים נלקחו לטובת - - -

האם מאז המשבר במרץ גייסתם תקנים או אחיות חדשות? כנראה שלא.

אין גיוס של אחיות חדשות. צריך להבין שהשטח נמצא בתת ספיקה מבחינת יכולתו כרגע לעשות גם את הגיוסים החדשים. שוב, תנאי השכר הם בעייתיים.

ברמה אופטימלית יש צורך לפחות עוד בכ-800 אחיות.

זה ב-2014.

האם המספר הזה מופיעה באיזשהו מקום?

זה מה שספרנו, כמו שהגענו ל-1,700,000 חיסונים שעשינו. יש לנו דוח מסודר. אני מוכנה לבוא שוב ולהראות לכם את המצגת.

אפשר לומר שחסרים מאות תקנים.

נכון.

לגבי מחסור בתקנים - אני לא יודעת.

להערכת גורמי המקצוע היו חסרים מאות תקנים עוד לפני שנכנסנו למשבר. הנתונים העובדתיים כיום גם בנוגע לגריעה וגם בצורך בתמיכה נוספת לאימהות וליולדות רק מחריף את הקושי הזה.

יש לנו סטנדרט מהתקופה שבה אבי ישראלי היה מנכ"ל המשרד לגבי מספר המטופלים שצריכים להיות לאחות במשרה שלמה - 100 תינוקות, 50 נשים הרות, והיום אני רוצה שיכללו את זה בתור נשים במשכב לידה שלא נספרות, יולדת לאחר לידה המרואיינת על ידי אחות צריכה להיות ספורה גם כן במשכב לידה כי בזמנו, כשאני הייתי, סגרנו נשים לאחר לידה, ו-345 פעוטים.

אני אתן לך דוגמאות דווקא מבית שמש או מבני ברק. מספר התינוקות בתחנת טיפת חלב בבני ברק, למשל, הוא לפחות 1,700 תינוקות על ארבע אחיות. האחות הזו עובדת היום על 250 ועל 300 תינוקות. איך אתם רוצים שנגיע לכל ההספקים האלה שאתם כל פעם מוציאים לנו בנהלים חדשים? מדובר על 300 תינוקות, היא עובדת פי 3. אין שום התייחסות. האם אנחנו שפחות? מנצלים את האחיות האלה. אומרים: יאללה, יאללה, אתן יכולות לעבוד.

לגבי תקנים – יש לשכות שבהן המצוקה היא ענקית. אני מדברת על מחוז ירושלים כשמדובר על בית שמש וביתר עילית, אני לא מדברת על עיריית ירושלים שזה פקטור אחר שמעסיק את האחיות שם, אני מדברת על בני ברק, על היישוב אלעד ועל המגזר הבדווי, ושם במאמצים רבים, עם הרבה עימותים. בזמנו הן היו מקבלות תמריצים. את אמרת שלא מקבלים, אבל במקומות שבהם קשה, ואני לא מדברת על חיפה אלא מדברת על תל אביב, ירושלים חיפה, אשדוד, באר שבע ואשדוד.

האם היו תמריצים לאחיות?

אנחנו הצלחנו בכוח, עם הרבה מאבקים בתוך האוצר, ואתה יכול לדבר גם ללמפה והיא אולי תגיב יותר מהר מהם, מקבלים את התמריצים. מי שעובד אצל הבדווים מקבל תמריץ, הטווח כרגע הוא לשלוש שנים. אני ניסיתי להילחם שזה יהיה לחמש שנים כדי שתהיה לי הטמעה של האחיות האלה שמקבלות את התמריצים. זו קליטה של אחיות חדשות. בדרום ובבאר שבע חסרים 25 תקנים. כלומר, האחיות שם עובדות בקריסה של מינוס 25 תקנים, כשעל כל תקן כזה אני יכולה לקלוט לפחות אחות וחצי, לא משרה מלאה. בבני ברק זה מתקרב ל-40. משם דרשו מהפיקוח שהיא תוציא עוד שמונה אחיות מתוך בני ברק. איפה אנחנו נמצאים? באיזשהו מקום יש גישה של מישהו מסוים במשרד, ואני מקווה שהמסר הזה יעבור באיזושהי צורה. רוית, את תביני אותי. לא יכול להיות שנכנסים לקפסולה של הקורונה ושוכחים שיש גם טיפת חלב. את מפקחת ארצית, את צריכה להכיר את כל המערכת ולא להתמקד בקורונה ולשבת שם בקרוון הזה, במיזוג הזה, ולתת לאחיות האלה להתייבש שם שישי-שבת עם איומים.

לגבי התמריצים – איפה שקשה, כבר מחודש שעבר - - -

אה, זה ממש חדש.

זה חידוש. עבדו כמעט שלוש שנים עד שהצלחנו לחדש את זה באוצר.

אז יש עכשיו תוכנית לתמריצים מיוחדים לאחיות.

יש כבר תנאים, מפקחות מחוזיות שזה מגיע להן קיבלו את זה.

האם יש פרסום על משרות שיאוישו? כי אם יש תמריצים ואין תקנים לאיוש אז - - -

אם מגיעה לי אחות ואני רוצה שהיא תעבוד בבני ברק אז אני אומרת לה שיש לה מענק של 18,750 שקל בסוף השנה הראשונה, היא עולה בדרגה, זמן העבודה שלה - - -

השאלה היא האם יש תקנים פנויים?

מנסים להשיג אותם, זה הדרך. זה הפיצוי שהם נותנים להם.

כשאת מדברת על 25 תקנים שחסרים בבאר שבע, אלו תקנים שיש להם את התקציב וצריך לאייש אותם או שעדיין - - -?

צריך לאייש אותם, כן.

זאת אומרת, התקצוב קיים לתקנים.

תמריצים - רשמי עד לשלוש שנים. זאת אומרת, אני יכולה לקלוט אחיות היום לשלוש שנים. ניסינו לארגן את זה לחמש שנים, זה לא הלך. אילנה כהן אמרה: קודם לוקחים את מה שנותנים.

זה לא קשור לקורונה, התמריצים הללו הם בגלל הצורך.

זה לא קשור לקורונה, כן. אני אמרתי שאחות עובדת פי 3. יש סעיף נוסף שקוראים לו שעות תגבור. זאת אומרת, אלו שעות נוספות שהאחיות עושות, וייאמר לשבחה של אילנה, התעריף שמשלמים לאחיות זה תעריף של אחיות בתי החולים, פה יש יישור קו. הן יכולות לעבוד ביום שישי חמש שעות בנוסף למשרה הרגילה שיש להן, ובאמצע שבוע עוד ארבע שעות. זה גם כן הישג. אני רוצה שתבינו שהאחיות עובדות. הן לא יושבות שמונה שעות, כי אם היא התחילה חקירה שעה לפני שהיא צריכה לצאת והיא צריכה להמשיך אותה, היא לא תשאיר אותה ותלך. היא נשארת עוד שעתיים כדי לסיים את החקירה. בממוצע חקירה אורכת בין שעתיים לשלוש שעות מינימום. באיזשהו מקום הדבר הזה נשכח, כבר לא מדברים יותר על החקירות. אני לא יודעת איך תעשו את זה פה בכנסת, אבל מישהו צריך להרים את הפרויקט הזה ולהקים קול צעקה כי מדובר פה בילדים שלנו, בנכדים שלנו.

אני רוצה להתייחס גם לאחיות בתי הספר.

נשמח לשמוע תיכף, ודאי.

פרופ' חגי לוין, בבקשה.

הבעיה פה היא מערכתית. ליבי עם חברותיי וחבריי במשרד הבריאות. לא נותנים להם מספיק כלים. אנחנו בעשור האבוד של בריאות הציבור במדינת ישראל. בתחילת אירוע הקורונה אמר ראש הממשלה: בריאות הציבור מעל לכול. בפועל, וגם בתוך מגפת הקורונה, בריאות הציבור מתחת לכול, וזה בלתי נתפס. בתוך מדינת ישראל תחום הבריאות בעדיפות נמוכה, בתוך תחום הבריאות תחום בריאות הציבור בעדיפות נמוכה, ובתוך תחום בריאות הציבור טיפות החלב, שהן התחנה לבריאות הקהילה, כשבכל העולם לומדים ובכל העולם היו רוצים שיהיה להם בתוך מגפה כזו תחנה. אנחנו רואים עכשיו את משבר האמון החריף בחברה הישראלית. אם תחנות טיפות החלב היו חזקות יותר והיה להן יותר משאבים, הן היו מסוגלות גם לעזור הרבה יותר במאמץ בקורונה בקהילות שבהן הן נמצאות ויש להן כוח כל כך חזק כי הן מעוגנות בקהילה.

השירות הזה מיובש, מקוצץ, מורעב בצורה שאין לתאר. זה בלתי נתפס. זה לא רק אחיות, זה גם הצוותים האחרים, גם כוח אדם, גם הרופאים והרופאות בבריאות הציבור, גם העובדות הסוציאליות והפסיכולוגיות והתחומים הנוספים. כל הנושא הזה מוזנח בצורה קולוסלית.

הטענה כאילו הסיטו את המשאבים, נעזרו באחיות בריאות הציבור בעיקר לנושא הקריטי של החקירות האפידמיולוגיות ולא הייתה ברירה באותה נקודה זמן, אבל הכול הסתדר והכול בסדר. ברור שזה לא נכון, ברור שאם אתה נותן עוד משימות ואתה לא נותן עוד משאבים, אתה משלם מחיר מאוד כבד. הבעיה היא שברפואה מונעת בבריאות הציבור אתה תראה את הנזק הזה רק בהמשך. אתה לא סופר אותו ולא רואה אותו, אבל הוא קיים. הוא קיים בבריאות הנפשית, בבריאות הגופנית, שלנו כאן בישראל. אני באמת לא האמנתי שאפילו בתוך אירועי הקורונה עדיין מתקטננים עם מערכת בריאות הציבור, ושמענו שגם עם המעבדות, אבל גם עם התקנים. נותנים תקנים זמניים, איזה דבר זה, איזו בושה.

שר הבריאות ליצמן ומנכ"ל משרד הבריאות בר סימן טוב היו כאן והבטיחו ברחל בתך הקטנה שהם יוסיפו עוד תקנים, וזה לא קרה. בתוך האירוע משקיעים מאות מיליונים על מפקדת אלון, וטוב שעושים את זה כי צריך, אבל לא זורקים קמצוץ לבסיס של בריאות הציבור במדינת ישראל, לא במשאבים, לא בכוח אדם, לא בתשתיות טכנולוגיות. פתאום מביאים סטודנטים וסטודנטיות צעירים, סלקטורים, ללשכות הבריאות והם עושים עבודה נהדרת ועוזרים בחקירה, אבל גם אותם מביאים באופן זמני. למה לא לתת כבר תקני קבע? הצורך קיים, הוא יהיה קיים גם אחרי הקורונה, והקורונה כאן איתנו לזמן ארוך. לכן, אי-אפשר לטמון את הראש בחול. יש כאן בעיה מערכתית וחייבים עכשיו תוכנית סדורה ומהירה, אבל גם צופה פני עתיד, לשיקום מערך בריאות הציבור במדינת ישראל. אני חושש שהצוותים בקריסה והם בסוף יפסיקו לעבוד כי השחיקה היא מטורפת והמחירים כבדים ביותר לכולנו. לכן, זה הזמן להשקיע בבריאות הציבור, זה הזמן להשקיע בטיפות החלב. תודה.

חגי, הרחבת את היריעה לכלל בריאות הציבור. אתה שותף להערכה הזו של מאות תקנים לתחנות טיפות החלב?

בוודאי, אני חושב שיותר ממאות תקנים. אנחנו גם ניסינו לעשות בדיקה בהסתדרות הרפואית של התקציב. קודם כול, זה כל כך לא מעוגן. קשה מאוד למצוא את הסעיף התקציבי הרלוונטי. אבל בסעיף שכתוב עליו טיפות חלב, חלה בעשור האחרון, לפני הקורונה, שחיקה ריאלית של 25%. יש מפתח של אבי ישראלי. אין היום בכלל תקינה ותוכנית רלוונטית.

זו השאלה שלי. ההנחיות מופיעות בעיקר בחוזר המנכ"ל, האם יש תקינה ברורה בחוזר המנכ"ל או בהנחיות?

קוראים לזה סטנדרט, לא תקינה.

בהשוואה שאת עושה בין הסטנדרט כאן לבין המציאות, האם זו התוצאה שמביאה אותך ל-800?

הסברתי לך שהתוצאה שבמקום שאחות תקבל 100 תינוקות, היא מקבלת 300 – 350 תינוקות.

יש פער אדיר במצב בפועל. אין תקינה לנושא רופאי בריאות הציבור.

איפה מופיע הסטנדרט הזה של עובדת אחת מול מאה?

בחוזר מנכ"ל.

אבל הוא גם ישן יחסית.

הוא ישן אבל לא מתקיים.

לפני שנה יצא דוח כוח אדם במערכת הבריאות, כדאי להסתכל שם בפרטים. לגבי אחיות בריאות הציבור, כחצי מהן מעל גיל 67. למה שאיש צעיר או אישה צעירה בעלי יכולת במדינת ישראל ילכו למקצוע כשבמערכת הבריאות השכר נמוך, וכששכר האחיות הוא נמוך, וכששכרן של אחיות בריאות הציבור עוד יותר נמוך לעומת אחיות בקופות החולים ובבתי החולים. זה בלתי נתפס, אנחנו פשוט החלטנו שהנושא הזה לא חשוב ולא משקיעים בו. לפי דוח מבקר המדינה האחרון במחלות המתפרצות, כל השקעה של דולר בבריאות הציבור חוסכת 16 דולר בהמשך. אני לא מבין איך אפילו עכשיו לא מוכנים להשקיע בדבר הזה.

וגם מסיטים את כוח האדם. בריאות התלמיד בבתי הספר עבר בשלושה מחוזות עבר למדינה. למשל, באר-שבע, אשקלון ואשדוד, קיבלנו את התלמידים ואת השירות, אבל לא קיבלנו אחיות. גם שם לוקחים מטיפות החלב, גם אם ישנה רגרסיה מהפעילות כולה. ביקשו מהאחיות שלנו בבתי הספר להודיע מתי הן יסיימו לתת את חיסון הפפילומה. תגידו, האם הם יושבים שם בללנד? כשמדברים בכלל את מערכת עד סוף החגים? יש לי היום גם בתי ספר שעובדים בקפסולות ובשתי משמרות. זו שמנהלת את זה צריכה לחשוב האם בכלל יש פוטנציאל לדבר הזה. הכול נעשה בצורה אוטומטית, שרירותית, חסרת התחשבות וחסרת ידע לעומת מה שקורה בשטח.

רחל פיש, מנהלת טיפות חלב, שירותי מכבי, בבקשה.

צוהרים טובים, תודה רבה על מתן זכות הדיבור. אני דווקא רוצה לדבר על טיפת חלב בצל הקורונה. אני רוצה לספר לכם קצת על טיפות החלב של מכבי ומה קורה במכבי. כידוע לך, וזו לא החלטה שלנו, עיקר טיפות החלב נמצאות אצל המדינה. עם זאת, עדיין 25% מהילדים שמבוטחים במכבי נמצאים בטיפות חלב של מכבי. זה עושה את זה מאוד לא פשוט כי חלק מהילדים שלנו מקבלים טיפול אצלנו וחלק לא. אנחנו יכולים להטיב עם הילדים שמקבלים אצלנו טיפול, אבל אנחנו לא יכולים להטיב עם כל הילדים ששייכים למכבי. מכבי נותנת שירות בערים שהמדינה לא נותנת בהן שירות, וזה מימים ימימה. זה היה יחד עם חוק ביטוח בריאות ממלכתי כשהכללית נתנה שירות ואז הצטרפו גם הקופות האחרות. זה מייצר בעייתיות סביב המבוטחים, שחלקם מקבלים טיפול אצלנו בתיק הרפואי שלנו, עם הרופאים והאחיות שלנו, ובחלק מהמקומות הם מקבלים על ידי המדינה. זה מייצר שירות קצת שונה האחד מהשני. אני מדגישה את זה כי אני מרגישה את התסכול של המדינה. אני הייתי שם, הייתי אחות בריאות הציבור במדינת ישראל. אני יודעת שהמדינה רוצה לעשות הכול הכי טוב שאפשר, אבל הידיים שלה קצת כבולות.

אני רוצה לספר מה קורה בתוך מכבי. בתוך מכבי אנחנו נותנים שירות ל-25% מהילדים שלנו ב-60 תחנות שנמצאות בתוך מכבי. במסגרת הקורונה ראינו שהגיעו הרבה פחות לקופות, האנשים החולים נשארו בבית, אבל דווקא בטיפות החלב שהן המקום הבריא, ואנחנו התקשרנו ואמרנו שמגיעה לשם רק אוכלוסייה בריאה וכמובן בצורה בטוחה, אדם אחד עם הילד שלו, לא ראינו שינוי מאוד גדול בסך הכול. בהתחלה הייתה לנו ירידה בין 25% ל-30%, כפי שדינה ציינה. אנחנו ראינו ירידה של 20% בכמות הילדים שמגיעים לחיסונים, ואחר כך זה הלך והתאזן. אנחנו רואים שהיום פחות או יותר האוכלוסייה מגיעה כפי שהיא הגיעה קודם.

אנחנו הטבנו עם המבוטחים. אמרנו, למשל, שהילדים היוצאים מוקדם יותר מבתי החולים, יכולים להגיע אלינו מספר ימים אחרי לידה כאשר עוד לא עשו להם או שעשו להם בדיקת בילירובין וצריכים לעשות להם שוב. קנינו לכל טיפות החלב שלנו מכשיר בילירובין הורי כדי שנוכל לתת להם את הטיפול בתוך טיפת החלב כשהמקום הוא בריא, ולא במוקדים לרפואה דחופה שאליהם כולם חששו להגיע בגלל שיש שם בעיה של אוכלוסייה חולה, ולא ידעו מי חולה ומי לא. באמת ניסינו לנתב את האוכלוסייה הזו להגיע אלינו, אל המקומות שהם נקיים מחולים ולתת להם שירות.

אני רוצה להדגיש גם את נושא דיכאון אחר לידה. לא נראה שיש הבדל מהותי בדיכאון, ואני רוצה להסביר למה. כי אם קודם האימא הייתה חוזרת הביתה והיא הייתה לבד עם התינוק, אז היום המשפחה נמצאת קצת יותר בתוך הבית, האבא עובד מהבית. יש לזה אומנם יתרונות וחסרונות, אבל בהחלט בהתחלה האימהות הרגישו יותר עטופות. נכון להיום יותר קשה להן כי הן פחות יכולות לצאת, הן פוחדות לצאת עם התינוק. אבל כשאנחנו בדקנו דיכאון לאחר לידה בשנת 2019 לעומת 2020, אנחנו לא רואים הבדל מהותי. זה אומנם לא מחקר רציני, אבל בהחלט לא נראה שיש הבדל מהותי.

אני רוצה להדגיש את נושא הנשים בהיריון. לא ראינו ירידה בכמות הנשים בהיריון. אני לא מדברת עכשיו על טיפת החלב. אני מרכזת את תחום בריאות הציבור שכולל בתוכו את בריאות האישה. לא ראינו שיש ירידה בכמות הנשים שמגיעות לרופא הנשים בצורה משמעותית. אנחנו נותנים את השירות או טלפוני או היברידי בצורה מקוונת. אנחנו יכולים לשלוט. אנחנו נותנים להם לעשות בדיקות בבית, ואני חושבת שאנחנו לא הקופה היחידה, גם קופות אחרות עושות זאת. אנחנו עושים להם ביקור מקוון טלפוני, אנחנו נותנים להם מקלון לבדיקת שתן, אנחנו נותנים להם למדוד לחץ דם לבד, ואנחנו באמת מנסים לתת להם את השירות המקסימלי. רואים שיש לאנשים האלה יותר חרדה. אני יכולה להגיד לכם שמתוך 40,000 לידות, בזמן נתון יש לנו בערך 150 מאומתות קורונה. זאת אומרת, פחות מחצי אחוז מהנשים שלנו הן כן מאומתות קורונה, ואז אנחנו מטפלים בהן גם בקורונה וגם בקשר עם רופא הנשים והאחות על מנת לתת להם את השירות. השירות יהיה מרחוק, אנחנו לא מגיעים הביתה או לא נותנים להן את השירות אצלנו במרפאה אלא בצורה ממוגנת.

מה בפועל עשיתם בעניין הזה? האם יש מחלקת יולדות בצל הקורונה? האם התארגנתם בהתאם?

בכל בית חולים יש יחידה שמטפלת בנשים שהן מאומתות או מבודדות. הן מגיעות למקום מסוים שבו הצוותים מטפלים בהן בצורה בטוחה. אנחנו מיידעים את בתי החולים כאשר ישנה מישהי שהיא מאומתת קורונה, וגם בית החולים עושה בדיקות. הוא לא יילד אישה במקום שמיילדים את כולן אלא הוא שומר, אבל זה באמת יותר המקום של בתי החולים ולא שלנו.

דיברנו על הסטנדרט ועל היחס שבין אחות לבין מספר תינוקות שבהם היא אמורה לטפל, ואמרנו שזה 1:100.

הסטנדרט שלנו במכבי הוא 1:150. אנחנו עומדים בסטנדרט הזה בכלל התחנות. אנחנו לא מכניסים נשים הרות לתוך טיפות החלב, זה נעשה מבחוץ. אנחנו נותנים מענה ומעטפת, וזה אחות אחת ל-150 תינוקות. אנחנו בהחלט יכולים לתת מענה הולם ומתאים עבור הילדים שלנו. אנחנו לא חוסכים שום דבר מדרישות משרד הבריאות.

תודה רבה.

רוני פרבר, מנהל מערך בריאות הציבור, קופת חולים מאוחדת, בבקשה.

שלום וצוהריים טובים. תודה רבה על ההזמנה ועל רשות הדיבור. אני מצטרף לדבריה של רחלי. כמו שאנחנו מציינים תמיד, גם כשהרגולטור נותן את השירות למבוטחים, זה ניגודיות וזה יוצר בעייתיות בהרבה אספקטים. גם אנחנו נותנים את השירות ל-30% מהילדים, אפילו קצת פחות, בטיפות החלב שלנו. לצערי, אנחנו הרבה פעמים רואים את ההבדל בין השירות שאנחנו יכולים לתת למטופלים שלנו לבין השירות שניתן על ידי המדינה במקומות שבהם אנחנו לא יכולים לפתוח טיפת חלב.

מבחינתי, בריאות הציבור היא גם חלק מהקהילה. לא פעם שוכחים את הקהילה ושמים את כל הדגש מבחינה תקציבית ותקשורתית על בתי החולים. אני מבקש גם פה להתעורר ולהבין שרוב הדברים לא קורים בבתי החולים אלא בקהילה, בטיפות החלב, בבריאות הציבור, ושם צריך לתת דגש. בנוסף, צריך לא לשכוח גם את קופות החולים. כשניתנים תקציבים ותמריצים כאלו ואחרים, שוכחים שיותר מ-30% מאותם תינוקות נמצאים בקופות.

כידוע לך, מאוחדת היא קופה מאוד חזקה במגזר הדתי. רוב טיפות החלב של מאוחדת נמצאות מחוץ לקו הירוק ובמגזר החרדי: במודיעין עילית, למשל. יש לנו בעיה מאוד חריפה של איוש של כוח אדם. כשאני רואה פרסום של משרד הבריאות לתוספת תקנים ומענקים שהם נותנים באותם מקומות גיאוגרפים, כקופה מאוד קשה לי להתחרות לעומת מה שמציע הרגולטור ונותן השירות לגיוס, ולכן נוצרת מידה של אי שוויון.

קופת חולים מאוחדת יוצאת עם קמפיין של ביקור היברידי שהוא ייחודי לקופה. אנחנו נותנים לכל לקוחותינו אחות לליווי היריון. דובר פה על מדדים ואני חושב שיש מדד מאוד חשוב של ביקור עד גיל שבועיים. אפשר לתת אותו ולהפוך אותו גם לביקור היברידי. אנחנו בתקופה לא פשוטה, וכמו שבמלחמה מתנהלים כמו במלחמה אז גם פה עדיף שהמטופלת תראה את האחות ההיברידית לעומת מצב שבו היא לא תראה בכלל אף איש צוות.

אני רוצה להדגיש את עניין בתי החולים. יש בעייתיות מאוד גדולה. לצערי, בתי חולים מנפנפים הרבה פעמים את הנשים שילדו וזורקים את העול על קופות החולים. גם במקומות שבהם ניתן מענה של משרד הבריאות, העול עובר אל הקופות, ואז אנחנו צריכים לתת מענה ליילודים שיצאו טרם זמנם. אבל לא בכל מקום יש לי אחיות שערוכות לתת את כל המענה מבחינת טיפת חלב. גם זה יוצר נדבך נוסף שאנחנו צריכים להידרש אליו לתת עליו את הדעת. לכן, אנחנו מאוד מאוד זקוקים לכוח אדם ולתקציבים. צריך להבין שזה לא רק עניין של כמות התינוקות שיש לך אלא זה גם עניין של אופי האוכלוסייה בה אתה מטפל וגם בו צריך להתחשב. רחלי דיברה על 1:150, וזה גם 1:160 בערים החילוניות.

קיבלו עכשיו 100 תקנים.

שם ההתנהלות היא באמת אחרת, אבל זה לא בא בהלימה למה שקורה אצלי במקומות אחרים שבהם התקן הזה הוא פשוט לא ריאלי. בסופו של דבר, אני צריך גם להביא וגם לתקצב וגם לשמר את אותן אחיות. מערך האפידמיולוגי הוא לא רק של המדינה, הוא גם של הקופות. גם אנחנו צריכים לבצע את כל המערך. חשוב להבין שגם אצלנו אחיות בריאות הציבור מתעסקות במערך הזה ונלקחות לתוך המערך, ואנחנו צריכים לתת על זה את הדעת.

לא בחקירות, זה לא נכון.

תודה רבה על הדיווח.

פרופ' אילנה בלמקר, בבקשה.

אני רוצה לדבר על הפערים בבריאות ופערים חברתיים. כל הדיון הזה הוא משום מה באופן כללי, חוץ מכמה מילים של מוריה אשכנזי שדיברה על הבעיות המיוחדות של מחוז הדרום. השירות בתחנות טיפות החלב נקרא שירות אוניברסלי לכל הרבדים בחברה. לכן, זה אחד הכלים הכי הכי חשובים כדי לנסות לצמצם פערים חברתיים שמשפיעים על פערים בבריאות. לדוגמא, מחוז הדרום. במחוז הדרום הוא שירות אוניברסלי, ואפילו יש תחנת טיפות חלב בפזורה הבדווית, יש ניידות חיסון, יש דברים שלא קיימים בכלל בשום מקום אחר בארץ, והאחיות עובדות יום ולילה על מנת לנסות את הטיפול הטוב ביותר.

לגבי פערי בריאות – אתם יודעים ששיעור תמותת תינוקות בקרב תינוקות בדווים בנגב הוא פי 2.5 ופי 3 יותר גבוה משיעור תמותת התינוקות בכל מקום אחר בארץ. יש גם כן פערי בריאות בהרבה הרבה מקומות בנגב, לא רק אצל הבדווים. יש בעיות של חסרים תזונתיים, יש בעיות של מחסור בפעילויות מקדמות בריאות, וזה גם כן משתקף במצב הבריאותי. במחוז הזה המחסור באחיות בריאות הציבור הוא הכי הכי גדול בארץ. עניין הקורונה מעמיס על זה, האחיות שם עובדות 24/7, ואני צופה שכל הפערים החברתיים והבריאותיים יגדלו ויעמיקו במחוז הדרום, ואני מניחה שגם במקומות אחרים בארץ, אם לא יעשו משהו באופן דחוף בחירום להצלת מערך טיפות החלב.

אני מבין בהחלט שיש סוגיה מאוד קשה של הנגשת שירותי בריאות בכלל, ובמיוחד שירותים של טיפות החלב. האם יש לך נתונים שאפשר להסתמך עליהם לקראת דיון מיוחד שהוועדה תקיים לעניין נגישות השירותים האלה בנגב, במיוחד לאור המצב הקשה שם? האם תוכלי נתונים להעביר לוועדה?

יש לי הרבה נתונים. במשך 25 שנים, עד 2012, הייתי רופאת המחוז שם. פרופ' גדלביץ הוא הרופא המחוזי עכשיו שם, והאחות המפקחת המחוזית היא ליאורה שחר, ואני בטוחה שיש להם את כל הנתונים הדרושים. חשוב לקיים דיון חיוני ודחוף. בנוסף, מחוז הדרום סובל גם מהטילים מעזה, ולמרות זאת הם נכנסים לרכבים שלהם ומגיעים לתחנות טיפות החלב. מדובר בצוות נפלא. הם צריכים גיבוי, עזרה, תוספת תקנים ותקציב.

את אומרת ששיעור התמותה בקרב האוכלוסייה הערבית הבדווית בנגב הוא פי 3?

למיטב ידיעתי, עדיין בין 10 ל-12 תינוקות בדווים נפטרים עד גיל שנה, לכל אלף תינוקות שנולדו חיים, ובשאר הארץ זה משהו כמו 4 -5.

אין ספק שזה גם מראה גם על הצורך לתגבר את שירותי הבריאות, במיוחד בגילאים האלה.

מה שמיוחד במחוז הדרום הוא שיש להם תחנה יבילה. זאת אומרת, יוצא קרוון עם אוטו ומבצע בדיקות של רופא נשים, וגם טיפת חלב שנעמדת באמצע בין שתי ג'בלאות, כמו באו"ם, בגלל הסכסוכים שם שבין העדות. מידי שבוע מגיעה לשם טיפת חלב.

התיאור שלך של הסכסוכים לא נכון.

עומדת שם באמצע טיפת חלב יבילה כדי שכולם יגיעו. מכל המקומות מגיעים המטופלים ברגע שהם רואים את האוטו הזה. זה ייחודי למחוז דרום, זה לא קיים בשום מקום אחר.

השאלה היא האם זה עונה על כל הצרכים.

זה לפחות מענה מאוד מיוחד ובלעדי של משרד הבריאות.

אני עדיין חושב שסוגיית טיפות החלב בנגב מחייבת התייחסות מיוחדת. אני מבין שהייתה עתירה לבג"ץ בנושא. עם זאת, הקושי עדיין קיים.

ורד וינדמן, המועצה לשלום הילד, בבקשה.

תודה, אדוני. אנסה להגיד את דבריי בקצרה כדי גם לא לחזור על הדברים המשמעותיים שאמרו קודמיי. מערכת טיפת החלב היא מערכת אוניברסלית והיא אחת החשובות שיש במדינת ישראל. זה נכון שאין דוגמאות בעולם להצלחה הרעיונית הזו של מדינת ישראל בייסוד טיפות החלב שלמעשה קיימות כבר הרבה מאוד שנים. זה לא תחנת חיסונים, זה כלי מאוד משמעותי לצמצום פערים חברתיים. זו אולי התחנה הראשונה, ואחת החשובות ביותר, למימוש הזכות של פעוטות להתפתחות, לבריאות, אבל גם לשוויון. יש לה תפקיד חשוב בזיהוי בעיות התפתחות, אבל זהו גם כלי לאיתור וזיהוי מצבי סיכון שקשורים, למשל, לאלימות. לדוגמא, ב-2018 זוהו כ-500 מקרים של מצבי סיכון משמעותיים.

במשך שנים מערכת טיפות החלב יובשה, גם מבחינת תקינה, גם מבחינת כוח אדם, וגם מבחינת תשתיות פיזיות של תחנות שלא היינו רוצים שכך הן ייראו. המקומות שיובשו או שהיו חלשים נראים חלשים עוד יותר ומתגלים אולי במערומיהם בתקופה המשברית הזו של הקורונה, ואדוני אולי רואה את זה גם במקומות אחרים.

הייתה טיוטת תוכנית ממשלתית שהביאה לידי ביטוי את ההבנה שצריך לחזק את טיפות החלב, ודיברו גם על שיפור בתשתיות, על ביקורי בית לילד ראשון, והייתה התחייבות של משרד הבריאות בהקשר הזה. אבל בתקופת הקורונה הייתה הסטה של כוח אדם, והקושי הלך וגדל, גם בגלל שחלק מכוח האדם לא עבד בתוך טיפות החלב וגם באמת בגלל חשש של משפחות מלהגיע. היה צורך להתגבר על הפער הזה.

התוכניות האלה של החזרת עטרה ליושנה לא מומשו עדיין. יש תקנים שנפתחו אבל לא אוישו, ויש תקנים שעדיין לא נפתחו. אני חושבת שאולי התפקיד החשוב של הוועדה בהקשר זה הוא לעקוב האם מתבצעות טיוטות התוכניות הממשלתיות שהיו עוד בכנסת הקודמת, ואיך מחזירים או משפרים את התפקיד הכל כך חשוב של אחיות בריאות הציבור, ודאי טיפות החלב.

אחד הדברים שהוזכרו כאן, ואנחנו, במועצה לשלום הילד, מוכנים לקחת את זה על עצמנו ולעשות ניסיון והוא ליזום תיקון חקיקה שייתן מענה לאתגר התקינה המתחדשת. אין היום תקינה מתחדשת שקשורה לקשר בין כוח אדם למספר הילדים שגדל, כפי שנאמר, ובצדק. אין תקינה שמתעדכנת באופן אוטומטי, יכול להיות שהדבר הזה צריך להיות מוסדר בחקיקה כפי שקיים בחלק מהמקומות בעולם. אנחנו מוכנים לקחת על עצמנו לנסות ליזום דבר כזה בחקיקה. לצד זה, צריך לראות איך התקנים מאוישים. הזכרת בצדק שמחוז הדרום דורש דיון מיוחד. לדעתי, זה הוזכר גם בדוח מבקר המדינה – לאיזה תוצאות מובילה תוכנית התמריצים ואיך מזרימים כסף למערכת. אבל גם איך משפרים תשתיות, את ההכשרות לטיפות החלב, האם מתבצעים ביקורי הבית, לכל הפחות לילדים ראשונים במשפחה. את כל הדברים האלה היה צריך לעשות עוד לפני הקורונה, אבל כעת כשיש הסטה של כוח אדם ויש עדיין פערים, צריך לראות איך עושים את זה בתקופה הקרובה. כאמור, לא מדובר רק בחיסונים, זה רק חלק מהעניין, אלא ישנן גם בדיקות התפתחות, יש תפקיד גם לאחיות וגם לרופאים שנמצאים בטיפות חלב. צריך לעשות reaching out כדי להגיע לכל אותן משפחות שלא מגיעות לתחנות. הדבר הזה הוא חשוב.

אם בעבר היה שיח סביב הנושא של הוצאת המענה של טיפות החלב מחוץ לתחנות עצמן ולקופות החולים, אחד הדברים הכי חשובים שאנחנו לומדים היום בתקופת הקורונה הוא כמה חשוב שהמערכת הזו תהיה מופרדת ממקום שבו יש חולים. צריך לזכור את זה גם לעתיד ועד כמה זה חשוב, במיוחד בתקופות כאלה. אנחנו בתקופה שבה הפערים ילכו ויעמיקו, אין בכלל ספק בכך, ותפקיד טיפות החלב בולט ביתר שאת. חשוב מאוד לראות עכשיו מול הממשלה, מול משרד האוצר, משרד הבריאות, נציבות שירות המדינה, איך כל התוכניות האלה שקיימות, לפחות בטיוטה, באות לידי ביטוי בעולם המעשה.

דובר כאן על הצעת חוק שאמורה לעגן בהסדר חקיקתי את כל הנושאים שאנחנו מדברים עליהם. האם יצא לכם לבחון אותה? האם אותם שותפים לה?

אני מבינה שזו הצעה של ויצו, קראתי את נייר העמדה. אני לא מכירה את תוכן ההצעה הזו, נשמח לראות אותה. אני מדברת על היבט מעט שונה שרלוונטי לא רק לנושא בריאות הציבור. אני מדברת על תקינה מתחדשת קונקרטית, בעוד שאני מבינה שההצעה הזו מדברת על השאלה מה תכלול טיפת החלב. התקינה המתחדשת נותנת מענה לא רק לצרכים המשתנים אלא גם בהתאם למספר הילדים. אנחנו נשמח לראות האם ואיך הדברים מתחברים.

ורד, תודה רבה. האמת היא שבדיון הזה חסרים לנו הנתונים. קיוויתי לקבל אולי נתונים יותר מפורטים ושיציגו לנו גם את התקינה, את הסטנדרט, ושנראה את המספרים. דינה, האם נוכל לקבל את הנתונים?

נעשה סיכום של חלק מהדברים ונשלח את זה בכתב. אם תפנו אלינו בשאלות ספציפיות, נוכל גם לתת תשובות.

כן, בשמחה. מוריה, דיברת על נתונים שיש לכם. לא קיבלנו את המצגת שלכם.

אם תיזום עוד דיון אחד, אני מוכנה להביא ולהציג את זה. נבוא אפילו עם נתונים לגבי מספר חיסוני החצבת שעשינו. ישנם הרבה דברים שאפשר מהם להשליך על המצב היום.

כן, אבל עוד לפני הדיון וללא קשר, את מוזמנת. נבקש לקבל את זה.

דינה, האם את רוצה להתייחס למספר נקודות שעלו בדיון, בין היתר, לגבי הפער שקיים בסטנדרט וגם לעניין הנגב וסוגיית שיעורי התמותה הגבוהים יותר יחסית לממוצע בארץ. אני כבר אומר לך שיש מקום לקיים כאן דיון מיוחד על השירותים בנגב.

בדוח של הסתדרות האחיות שהכנו קיימת התייחסות גם למחוז הדרום. הלכנו פעילות פעילות לפי הנוהל שמתייחס לנדרש מאחות טיפת חלב לבצע עד גיל 5.

האם העברת את הדוח הזה אלינו?

לא. אנחנו יכולים לעבד את הדוח ולשלוח לכם או להגיע לפה ולהציג את המצגת.

לפני שאנחנו קובעים דיון נשמח לקבל העתק מהדוח, את המצגת, ומשם נמשיך.

אין בעיה, בסדר גמור.

הכותרת של הדיון היום הייתה טיפת חלב בקורונה. אני חושבת שבהחלט יש מקום לדיונים ממשיכים על דברים אחרים שהעלו מבחינת התקינה בטיפות החלב והצרכים ולחזק את השירות המאוד מאוד חשוב הזה. אני חושבת שיש צורך באיזושהי הפרדה. אשמח לבוא עוד הפעם עם נתונים על טיפות החלב. בגדול, יש בהחלט צורך לחזק את זה, ודווקא לחזק את הממשלתיים בגלל האוניברסליות והראייה הקהילתית. בתחנות הממשלתיות לא משנה לאן המטופל שייך מבחינת הקופה אלא מבחינת השתייכותו למקום המגורים. לכן, לרופאים ולאחיות בריאות הציבור יש ממש ראייה קהילתית שהיא קריטית. אני חושבת שזה באמת נושא לדיון המשך אחר.

חברי הוועדה, אני מציעה לכם לערוך סיורים. למשל, להגיע לגליל העליון ולראות איך יושבת שם אחות או שתיים במקום בודד. לא מכבי, לא מאוחדת, לא אף אחד – אנחנו שם. תעשו סיור בנגב, תבואו לבני ברק, לבית שמש, כדי להתרשם פנים אל פנים מה קורה במציאות.

הוועדה תשקול. הוועדה הזו לא פעלה כמעט שנה וחצי ועכשיו אנחנו חוזרים כמובן. אני מקווה שתהיה קצת יציבות כדי שנוכל להמשיך בנושאים הללו. בדרך כלל הדיון הראשוני בנושא מסוים, כמו הדיון עכשיו בטיפות החלב, נותן לי כיושב-ראש חדש של הוועדה לראות מקרוב את הנושאים ולהכיר את הפרטים, את האנשים בארגונים השונים שפועלים בתחום, ומשם להתקדם, בין אם זה לקבוע סיור לפי הצורך, וגם במיקודי דיוני ההמשך בנושאים ספציפיים. אני מניח שזה בהחלט יבוא. דינה אמרה, ובצדק, שהדיון שקבענו הוא בנושא טיפות החלב בצל הקורונה. לצערי, אני יכול לראות איך הבעיות שהיו לפני הקורונה החריפו. גם בתחומים אחרים זיהינו שעם פרוץ המשבר, הקשיים רק הלכו והחריפו. זה גם מראה על חשיבות הדיון ועל המסקנות המתבקשות. חשוב לי לקבל גם חומרים כדי לראות יותר את התמונה הכללית.

לסיכום, הוועדה רואה במערך טיפות החלב שירות חיוני בהיבט אבחון, טיפול ומניעה, הן לתינוקות והן לאימהות. זהו שירות אוניברסלי שאחת ממטרותיו היא לצמצם פערים בין האוכלוסיות השונות. אין ספק שהוא כלי חשוב במימוש הזכות של הילדים והפעוטות לבריאות.

הוועדה קובעת, גם בהמשך לדיונים קודמים שהיא קיימה, שצריך לעבות ולחזק את מערך טיפות החלב, ובעיקר יש לפעול לגיוס אחיות למערך הזה. הוועדה מדגישה את החשיבות שיש בשיפור תנאי עבודתן של האחיות והשוואת התנאים שלהן לאחיות בתחומים אחרים.

הוועדה רואה בדאגה את החלשת מערך טיפות החלב אל מול הצורך הגובר במתן אבחון לעניין דיכאון אחרי לידה, אלימות במשפחה, דווקא בתקופת משבר הקורונה.

הוועדה קוראת גם להחזיר את האחיות המועסקות בחקירות האפידמיולוגיות של הקורונה לטיפות החלב לאור הצורך והנחיצות של העבודה היום יומית שלהן.

הוועדה קובעת כי יש לחזק באופן מיידי את מערך טיפות החלב במחוז הדרום על ידי תוספת תקנים, תקציב, גיוס אחיות, וזאת לאור הבעיות והקשיים הייחודיים באזור, וגם לאור הנתון המאוד מדאיג שבחברה הערבית הבדווית בדרום שיעור תמותת התינוקות כפול, ואף יותר, משיעורו בקרב האוכלוסייה הכללית.

הוועדה תרצה לקיים דיון המשך בנושאים שעלו כאן, לרבות בחינה מקרוב של תמונת המצב של הנגשת מערך טיפות החלב במחוז הדרום. אני מקווה שנוכל לקיים דיון על כך בהקדם.

דינה, אנחנו נרצה לקבל נתונים כלליים, וגם לפי מחוזות. נשמח גם לקבל את הדוחות של הסתדרות האחיות.

תודה רבה לכם ולכל המשתתפים, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:50.