פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
הוועדה המיוחדת לזכויות הילד
07/09/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 25
מישיבת הוועדה המיוחדת לזכויות הילד
יום שני, י"ח באלול התש"ף (07 בספטמבר 2020), שעה 12:00

אי חידוש תכנית אתגרים לחינוך הבלתי פורמלי

חברי הוועדה: יוסף ג'בארין – היו"ר

אימאן ח'טיב יאסין
ווליד טאהא
אחמד טיבי

ג'לאל ספדי - מנהל אגף חברה ונוער בחברה הערבית, משרד החינוך

מורן כהן - מנהל תחום תקציב חינוך בלתי פורמלי, משרד החינוך

גור רוזנבלט - מנהל מינהל רישוי בקרה ואכיפה, משרד החינוך

אורלי ליימן עיני - רפרנטית חינוך, אג"ת, משרד האוצר

פאדי מואסי - מנהל מחלקת נוער, מרכז השלטון המקומי

סמיר מחאמיד - ראש עירית אום אל פאחם

עלא גנטוס - יועץ כלכלי לוועד ראשי רשויות

ערפאת ג'בארין - מנהל מחלקת הנוער, עירית אום אל פחם

סאבר יוספין - מנהל מח' נוער וחינוך בלתי פורמלי, עירית שפרעם

שרף חסאן - יו"ר, ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי

עימאד ג'ראיסי - מנהל צוות, עמותת אנג'אז

עלי בולבול - שדלן, מייצג את פורום הנהגת ההורים הארצית

תמי ברנע

עופרה ארגס – חבר תרגומים

אי חידוש תכנית אתגרים לחינוך הבלתי פורמלי

אני שמח לפתוח את ישיבת הוועדה לזכויות הילד. היום יום שני, ה-7 לספטמבר. הנושא שאנחנו דנים בו היום הוא סחבת בחידוש תכנית אתגרים לחינוך הבלתי פורמלי בישובים הערביים.

אני רוצה להגיד לכם שנפגשתי בזום עם עשרות מנהלי מחלקות נוער בישובים הערבים, מצד אחד התרשמתי באופן מאוד מרשים מהעבודה המצוינת שהם עושים בעבודתם עם הנוער, עם התלמידים, ומאוד כאב לי גם לשמוע על היעדר אישור לתכנית "אתגרים" לשנת הלימודים שנפתחה לפני כשבוע.

אנחנו מדברים על תכנית שהיישום שלה הובטח במסגרת החלטת ממשלה 922, יועד לתכנית תקציב של 130 מיליון שקל לשנה, דובר על תקציב של 650 מיליון שקל בתכנית החומש, ואפשר גם לומר שעשרות אלפי ילדים, תלמידים, פעלו והשתתפו בתכנית אתגרים בכ-80 ישובים ערביים. אני חושב שאנחנו מדברים על כ-70,000 תלמידים וילדים. אגב, בשכבת הגיל הזו בין ד'-י"ב בחברה הערבית יש כ-318,000 תלמידים והעובדה שהתכנית הזו הגיעה לכ-70,000 מראה שאולי 22%, 23% מהתלמידים בשכבת הגיל הזו נהנו מהשירותים, הפרויקטים והפעילויות של תכנית אתגרים. שוב, אנחנו מדברים על כ-80 ישובים שהפעילו את התכנית הזאת.

לכן המטרה המרכזית של הדיון הזה היא לבחון מה קורה בעניין התקציבי וכדי להבטיח שאכן התקציבים קיימים להמשך פעילותה של התכנית הזו. גם לצורך הכנה לדיון ביקרתי בעיריית אום אל פאחם, גם שמעתי על התכנית שם, תכנית שנותנת מענה ליותר מ-3,000 ילדים ובני נוער בשכבת הגיל ד'-י"ב, שוב, נתון מרשים של כ-25% מכלל התלמידים בטווח הגיל הרלוונטי, וזו רק דוגמה אחת על פעילותה הרחבה של התכנית.

יעדי התכנית כוללים העצמת מנהיגות בקרב תלמידים, פעילות קהילתית התנדבותית, מיומנויות תעסוקה, כמובן פנאי חיובי לציבור התלמידים. אני גם הבנתי ממנהלי מחלקות הנוער עד כמה התכנית הזאת תרמה בקידום פעילות תרבותית וצמיחת חוגים ופנאי בקרב ילדים ונוער במשך ארבע השנים האחרונות, כך למשל באום אל פאחם דיברו על עליה מ-7% ל-30% בקרב אוכלוסיית היעד מבחינת חוגים ופעילות פנאי בקרב ילדים ותלמידים.

כך שאין ספק שהתכנית הזאת הפכה לאלמנט מאוד חשוב בהטמעת תרבות צריכת החינוך והחינוך הבלתי פורמלי ואי אפשר כמובן לוותר על תכנית שתורמת כל כך לציבור התלמידים והילדים הערבים.

אני רוצה קודם לשמוע את השטח. הצטרף אלינו בינתיים ח"כ אחמד טיבי. חשוב לי אולי לשמוע באמת את השטח, אולי מנהלי מחלקות הנוער. אני לא יודע אם בחרתם נציגים שידברו, מי שמוכן מטעמכם אשמח לשמוע אותו כדי לפתוח את הדיון. פאדי מואסי מנהל מחלקת הנוער בעירית באקה אל גרביה בבקשה.

צהריים טובים לכולם. תודה ד"ר יוסף וכל העושים במלאכה על הבאת הדיון הזה לכנסת. חשוב לנו להגיד שבאמת, כמו שפתחת, תכנית אתגרים היא תכנית מאוד מאוד משמעותית שתרמה רבות לחברה הערבית בשנים האחרונות בכל התחום של הבלתי פורמלי מבחינת ילדים ובני נוער שעוסקים בפנאי בשעות אחר הצהריים בחוגים, בתכניות. אנחנו רואים את הילדים הולכים וחוזרים מהעוגנים הקהילתיים והמתנ"סים שמשתתפים כל הזמן בפעילות החיונית הזו.

אין ספק שנכון להיום, אנחנו כבר ב-7.9, שבוע אחרי פתיחת שנת הלימודים, היינו צריכים להיות כבר בהכנות מול בתי הספר ומול העוגנים הקהילתיים, מול הרכזים וכל הגורמים כדי באמת להתחיל להריץ את התכנית. בשנה שעברה ב-1 לספטמבר התכנית כבר התחילה וילדים התחילו כבר להגיע לחוגים. אנחנו רואים עיכוב והעיכוב הזה רק פוגע בילדים ובנוער והוסף לכך את כל האנשים העוסקים מסביב, יש לנו גם מדריכים ורכזים, בחברה הערבית יש מעל 250 רכזים שמועסקים בתכנית הזאת. כמו שהזכרת קודם, ד"ר יוסף, מעל 70,000 תלמידים שמשתתפים בחוגים ובתכניות.

החברה הערבית בארבע השנים האחרונות באמת נהנית מהפרויקט הזה וחבל לנו שתכנית כזאת עוד לא התחילה והתחלתה עדיין מתעכבת. אנחנו מאוד מקווים שבימים הקרובים כבר יצא קול קורא, נשמח לשמוע עדכונים האם זה מתקדם ומתפתח לכיוון כלשהוא.

שני דברים אני אשאל אותך. הבנתי שיש איזה שהוא קושי עם סוגיית ביקורת שהייתה בחודשים האחרונים ולכן יש ביקורת קשה כלפיה והסוגיה השנייה לגבי תקציבים שאולי נותרו מהשנה הקודמת בעיקר בגלל הקורונה. תוכל להתייחס לזה או שאולי דובר אחר.

אני אתן למישהו אחר להתייחס לביקורת, ראיתי שנמצא כאן שרף מוועדת החינוך והוא יכול להתייחס לסוגיה הזאת כי הם עוקבים אחריה. אני אתייחס לעניין התקציבים שנשארו. אתן דוגמה את באקה אל גרביה, בבאקה ניצלו 65% מהתקציב בגלל הקורונה והפסקת התכנית באמצע ואז חזרת התכנית, ובכל זאת, אנחנו מחזירים לקופת המדינה משהו בסביבות 400,000, 500,000 שקל שזה המון כסף. אני בטוח שהחברה הערבית אמורה ליהנות מזה, הילדים לא נהנו מחוגים ותכניות ויוזמות במסגרת הזאת, אבל הם צריכים כן ליהנות לפחות בפרויקטים אחרים, להסב את זה.

לתקציבים שנשארו משנים קודמות עשו הסבה להצללת מגרשים בעוגנים הקהילתיים, בבתי הספר, קירויים, נתנו לזה אופציות. אני חושב שהתקציב שנשאר צריך שלא יוחזר לממשלה אלא שכל כסף שהתקבל בחברה הערבית אנחנו אמורים לנצל את זה עד הסוף. אנחנו מבקשים בפני כל האנשים המכובדים שנמצאים כאן שאת הכסף שנשאר לנצל ולהחזיר אותו לרשויות המקומיות לשם ניצול שייקבע על ידי הוועדות הרלוונטיות.

תודה רבה. אתה גם פנית אלינו בכתב עם נתונים ואני מודה לך על הצגת הנושא בפני הוועדה. תיכף נשמע התייחסויות של משרד החינוך, משרד האוצר, המשרד לשוויון חברתי ומרכז השלטון המקומי אבל בינתיים חשוב להמשיך עם עוד מילות רקע מהמשתתפים על תכנית אתגרים והחשיבות שלה. ראש עירית אום אל פאחם ד"ר סמיר מחאמיד. מצטרף אלינו ח"כ וואליד טאהא, חבר ועדת החינוך.

שלום לכולם. אני אדבר בקצרה ואתן לערפאת שידבר. קודם כל תודה על המפגש המאוד מאוד חשוב וחיוני הזה. כמה נקודות שצריך להתייחס אליהן. דבר ראשון, חייבים לפרסם קול קורא כבר מיד. ההוראה צריכה להיות מיידית. דבר שני, הפסקת התכנית גורמת לאיבוד כח אדם מאוד איכותי, את כוח האדם הזה לא יהיה אפשר להחזיר בעוד חודש-חודשיים כי הם ימצאו גם עבודות אחרות.

נקודה שלישית – נושא הביקורת. אני מניח ששארף ועימאד יתייחסו לזה, אבל לא יכול להיות שיתייחסו אלינו כאל אחרון הגנבים. ההתייחסות היא לרשויות המקומיות ממש כאל גנבים וזה לא מקובל. אנחנו רוצים ביקורת, רוצים ביקורת ועוד פעם ביקורת, אבל ביקורת תוך כדי שיח ולא תוך כדי קביעה ולא תוך כדי אדונים ועבדים. זה לא מקובל. אני אמרתי את זה למר ג'לאל ספדי באיזה שהוא מפגש.

הנקודה הרביעית היא הגדלת תקציבים. אני רק אגיד לכם, בעיר כמו אום אל פאחם יש 3,000 תלמידים שמשתתפים בתכנית מכיתה ד' עד י"ב, כאשר אנחנו מקבלים 3 מיליון שקל. זו הפעילות הלא פורמלית היחידה כמעט שיש לנו בעיר. אני אתן לערפאת לדבר ברשותכם.

תודה ד"ר מחאמיד. עניין הזמן מאוד חשוב ומרכזי, להבטיח שהתכנית תרוץ כבר בימים הקרובים אבל גם כמובן סוגיית הביקורת, אמרת דברים מאוד קשים שבטח מחייבים התייחסות ממשרד החינוך ואולי גם מהאוצר. ערפאת ג'בארין בבקשה, מנהל מחלקת הנוער בעירית אום אל פאחם.

אני אגיד כמה מילים. קודם כל צריך לחדד, תכנית אתגרים זו לא עוד תכנית של החינוך הבלתי פורמלי, בעצם היא התכנית של החינוך הבלתי פורמלי בחברה הערבית. היא לוקחת את החינוך הבלתי פורמלי ושמה אותו במקום מאוד חשוב, היא הקפיצה בעצם את אחוז ההשתתפות. לפני התכנית היו 7% משתתפים והיום אנחנו מגיעים ל-30% בקרב הילדים ובני נוער. אני ציפיתי שהדיון לא יהיה על חידוש או המשך התכנית, הדיון אמור להיות על העלאת התקציבים. אנחנו נותנים שירות רק ל-30% ואנחנו רוצים להגיע ל-50% או 60% מבני הנוער והילדים בחברה הערבית.

לכן קודם כל באופן מיידי צריך להחזיר את התכנית, זו דרישה, זה תכנית, ספקים, זה מדריכים, יש לנו כח אדם. כמו שאמרנו 70,000 תלמידים, 250 רכזים, יש לנו מאות מדריכים רובם מהחברה הערבית, כל אלה ומערך שלם, פרסום, שיווק, זה מערך שלם שאנחנו לא יכולים להוציא אותו מהחברה הערבית במיוחד בתחום החינוך הבלתי פורמלי. אם זה לא חוזר, אין חינוך בלתי פורמלי בחברה הערבית, ואפשר להגיד שזו תהיה קטסטרופה.

לכן אני אומר שצריך להחזיר את זה באופן מיידי, דבר שני גם להקפיץ את התקציבים עבור הנושא. אנחנו היום נמצאים בתקופת ואקום. בשנה שעברה החלו הלימודים הפורמלי והבלתי פורמלי במקביל, התחלנו את הפגישות שלנו עם המנהלים, הרצנו את זה, אמנם הקורונה קצת עיכבה אבל הצלחנו לנצל אחוז יחסית בסדר שנה לפני זה, השנה אנחנו עדיין לא התחלנו וזה אומר שאנחנו לא מתחילים מיד עד שזה יפורסם, יש תקופת הכנה ויהיה עיכוב וגם תהיה בעייה של ניצול תקציבי, בעייה לתת את השירות ברמה הטובה ביותר ולכן זה עניין בפרסום מיידי. זו הנקודה השנייה שרציתי להתייחס אליה.

נקודה שלישית שהיא סופר חשובה נוסף לכל מה שאמרתי, עניין כח האדם. הפסקת התכנית, זה אנשים שמחפשים עבודה, אנשים שיש להם ותק והצליחו לקדם את הפרויקט, אלה אנשים שעברו הכשרות דרך המערכת שיהיו עכשיו ברמה מאוד טובה לנהל את הפרויקט. אם זה יצא, תהיה תקופת ואקום של חודשיים-שלושה, זה אומר שאנחנו צריכים לקלוט עכשיו אנשים חדשים שאין להם ניסיון וזה ישתקף ברמה המקצועית שאנחנו נותנים לילדים שלנו, וזה משתקף בניצול התקציבי. זה מאוד חמור. אני חושב שאין להמתין והחזרת התכנית צריכה להתרחש באופן מיידי. תודה.

תודה ערפאת. אכן ביקרתי אצלכם לקראת הדיון והתרשמתי מההיקף המאוד מרשים של הפעילות המבורכת שאתם עושים, גם העליתי סרטון על אחד הפעילויות שלכם כי הרגשתי שאלה פרויקטים מאוד חשובים שתורמים להעצמה של הצעירים באום אל פאחם ובכלל בקרב הצעירים הערבים. תודה רבה. ח"כ אחמד טיבי שגם מלווה את הנושא הזה בשנים האחרונות בבקשה.

תודה רבה על עצם העלאת הנושא. אני בהחלט מלווה את הנושא של העצמת תלמידים, סטודנטים, מנהיגים צעירים, חינוך לא פורמלי. תכנית אתגרים שיש בה משהו כמו 250 מדריכים, שעשרות אלפי תלמידים מקבלים את השירות הזה, וזה כבר לא שירות שאי אפשר לוותר עליו, זה must, התכניות האלה התחילו ומה שעושה התכנית הזאת הוא דבר חשוב ביותר, וציינת, ח"כ ג'בארין, את הפעילות הזאת. אני ער לנקודה הזאת של הביקורת, זה משהו שאפשר להתגבר עליו, אבל אי אפשר להפסיק את התכנית הזאת ולזרוק ולהעניש כך 250 מדריכים מצוינים ו-70,000 תלמידים, שזה מספר גדול מאוד בחברה הערבית.

טיפלנו רק בשבועות האחרונים בתכנית "קרב", תכנית "היל"ה", יש עוד תכנית שמאוימת והיא "חוג לכל ילד" שברובה מופעלת בחברה הערבית, בפריפריה.

זה במסגרת תכנית אתגרים.

כן. זה פרויקט לחיזוק. הילד למשל בוחר חוג לשנה, משלם 100 שקל לכל השנה והמדינה מסבסדת 1,000 שקל לשנה עבור כל ילד. לכן אנחנו נאבקים כדי להשאיר את התכניות האלה, את הפעילות הזאת שמוכיחה את עצמה בשטח. תודה רבה.

תודה רבה גם לך ולעשייה שלך בתחום ח"כ אחמד טיבי. ח"כ ווליד טאהא בבקשה.

אני רוצה רק שאלת בירור לפני שאומר את הדברים שלי. שלחתי מכתב לשר האוצר לפני שלושה שבועות, אפילו יותר, לגבי הממונה על תכנית אתגרים במשרד האוצר שהתפטר. ולא רק הוא, גם הרפרנטים שעבדו איתו במשרד מול ראשי הרשויות ומול הנוגעים בדבר בחברה הערבית, הבנתי שגם הם התפטרו. השאלה האם משרד האוצר עדיין מתנהל ללא ממונה על תכנית אתגרים וללא רפרנטים שעובדים מול ראשי הרשויות או שהנושא הזה הוסדר, כי לי אף אחד לא ענה. אז אולי שנשמע תשובה נתקדם גם בדברים האחרים שלי.

נציגת משרד האוצר איתנו, אני מבקש לרשום את השאלה. ד"ר שרף חסאן יו"ר ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי בבקשה.

קודם כל אני רוצה להודות לד"ר יוסף ג'בארין על היוזמה לדיון הזה. נושא מאוד חשוב. אני אוסיף כמה נקודות בנוסף למה שאמרו ודיווחו מנהלי מחלקות הנוער ברשויות המקומיות. א. שמחנו שסוף סוף יש תכנית לחינוך הבלתי פורמלי, הרבה שנים בוועדת המעקב לענייני חינוך ציינו שזה נושא שחסר וצריך לעבוד עליו, אבל צריך להסביר כמה נקודות. א. צריך יציבות. עצם זה שמדובר בתכנית שהיא לא קבועה, שצריך כל שנה לחדש את התקציב, התקציב לא ברור ומתנהל דרך קולות קוראים, זה שם אותנו במצב של אי ודאות ולא מאפשר למנהלים לנהל ולתכנן וב. הפך את החינוך הבלתי פורמלי לסוג של פרויקט חוגים. החינוך הבלתי פורמלי הוא לא רק חוגים ולא רק פעילות חד פעמית שמתבצעת דרך ספקים וקולות קוראים ולכן דרוש כאן שינוי מבניה.

התקלות שקורות כל שנה מבחינת חידוש התכנית, אם היא מתחדשת או לא, וגם כל מה שקשור לביקורת איך שהיא מתנהלת, אני מצטרף למה שאמר ד"ר סמיר, אנחנו בעד ביקורת וחשוב שכל שקל מהתקציב יגיע לילדים אבל מצד שני איך שמתנהלת הביקורת דרך חברה חיצונית שרוצה גם להצדיק את עצמה ומתנהלת בצורה לא מקצועית ואף פעם לא פגשתי צורת ביקורת כזאת, זה רק מהווה חסם בפני התפתחות התכנית וגם כל שנה צריך לעשות ביקורת ולערער על תוצאות הביקורת, שנה שלמה מנהלי מחלקות נוער, במקום להתעסק בעיקר, מתעסקים רק בכל מיני תקלות כאלה, חסמים כאלה ומשימות כאלה שדורשות הרבה מהזמן שלהם, לציין שהם עובדים בעומס יתר וגם בתנאי העסקה לא משופרים, לא תנאים של מנהלים וזה חלק מהסיפור הזה.

רציתי לציין אם כבר אנחנו בדיון בוועדה בכנסת חשובה בהשתתפות נציגי ממשלה, הסיפור הוא גם סיפור של פערים חברתיים. החינוך הבלתי פורמלי, אם משווים מה שהחברה הערבית מקבלת לעומת מה שהחברה היהודית מקבלת מדברים על פער אדיר, אפילו הרבה יותר מהחינוך הפורמלי, וזה בעיה. דרוש כאן, אני מציע להמליץ על תכנית לסגור פערים בכל מה שקשור לחינוך הבלתי פורמלי וגם להשקיע בתשתיות פיזיות אבל גם התשתיות הארגוניות, כי חינוך בלתי פורמלי הוא תהליך מתמשך שאמור להגיע לבני הנוער והילדים ואם זה נשאר במסגרת קולות קוראים לחוגים כאלה ואחרים, זה לא יגשים את היעד המרכזי של חינוך בלתי פורמלי. וזה גם לא מאפשר לחינוך הבלתי פורמלי להגיע לשכבות המוחלשות בתוך החברה, כי בינתיים לפי הרושם הכללי שמתקבל, נכון שיש מספר משתתפים - - - וזה חשוב, החברה הערבית זקוקה לזה, אבל האתגר המרכזי הוא להגיע דווקא לאוכלוסיות שגם מוחלשות ובחלקן אפילו לא נמצא עמוק בתוך מערכת החינוך הפורמלית.

אני חושב שהבעיות שמנהלי מחלקות הנוער מצביעים עליהן הן בעיות אמיתיות, הן נמשכות לצערי הרב כבר שנים ולא חל שיפור. ההערכה והביקורת צריכה להית ביקורת בונה ומעצבת, ולא ביקורת שמטרתה בסופו של דבר לקצץ מהתקציב ואחר כך לנהל מאבק איך להחזיר את התקציב ולהוכיח שזה לא פייר כמו שהיה, כמו שקורה כל שנה, בעצם כל שנה מחזירים חלק מהתקציב שמקצצים כי מוכיחים שאין הגיון בקיצוץ שהיה ולכן זו מלחמת התשה.

אני לצידם של מנהלי מחלקות הנוער ואני חושב וקורא שזו הזדמנות לפתור את הבעיות באופן יסודי ולבנות את התכנית כתכנית קבועה, לא בסימן שאלה ולא באי ודאות, עם תקציבים שמאפשרים בניית פרויקטים שביכולתם לענות על הצרכים של החברה הערבית במיוחד כשמדובר בחברה שמתמודדת גם עם עוני עמוק אבל גם עם בעיית אלימות וזריקה של בני נוער בסיכון במיוחד, למעגל ארגוני הפשע.

תודה שרף. הערות חשובות. עלא גנטוס ביקש להתייחס עכשיו.

אני רוצה לומר דברים שלא דובר עליהם. אנחנו מתמקדים בחלק של החינוך הבלתי פורמלי שזה תכנית אתגרים ומפספסים עוד 50% שזה לא בתכנית אתגרים. תקציב החינוך הבלתי פורמלי הוא 130 מיליון וכל הזמן לוקחים אותנו שהשיח יהיה רק על ה-70 מיליון כאילו יתר הדברים הם - - -. כמעט מחצית מהתקציב הוא לא בשליטת הרשויות המקומיות והוא הולך למקומות שאנחנו לא בהכרח יודעים שזה באמת תורם לתהליך החינוך הבלתי פורמלי שאנחנו רוצים שיהיה, ואני חושב שהגיע הזמן שיהיה בינינו לבין המשרד - - - או לפחות על התכנים שהם מעבר לתכנית אתגרים, כי יש עוד 60 מיליון שקל שהולכים לחברה למתנ"סים וכל מיני ארגונים שאנחנו לא יודעים מה המטרה ואיך מבזבזים אותם ואם באמת זה משרת את מה שאנחנו מנסים.

דבר שני זה הנושא התקציבי. התכנית התחילה ב-2016, ופועלת כבר ארבע שנים. אני יכול להראות לכם אולי 20 מכתבים שפניתי למשרד שיראו לנו כמה באמת הוציאו, מתוך ה-130 מיליון לשנה, כמה באמת הוציאו, הם לא רצו להתייחס אף פעם. הם מתחמקים מהתשובה ואני בטוח שחלק גדול מהתקציבים לא נוצלו והם נבלעו ולא שוחררו לא לרשויות המקומיות ואני לא יודע לאן הלך התקציב, אז אולי דרך הוועדה שיהיה ממש מסמך או דרישה מחייבת למשרד החינוך שלא יתעלמו ויסבירו לוועדה, יתנו דו"ח תקציבי על חמש השנים, מה נעשה עם הכסף, מה הוצא עד עכשיו, במיוחד לא הכסף של תכנית אתגרים אלא הכסף הנוסף. ה-60 מיליון שקל. אני בטוח שחלק מהכספים הולך למטרות שלא קשורות לחינוך הבלתי פורמלי בחברה הערבית אבל אנחנו לא - - - ובגלל זה הם חוסמים אותנו מלראות את המספרים ויש היעדר שקיפות בנושא הזה.

אני רוצה להתייחס לנושא של אתגרים. השנה, לפי הערכתי, אמורים לחזור בין 20-30 מיליון שקל, את זה נדע לקראת סוף החודש, וצריך כבר עכשיו שהכסף הזה לא יילך לאיבוד וימשיך להיות משוריין וצריך לראות איך אנחנו הופכים אותו לתקציב. ההצעה שלי, כדי שהתקציב הזה לא יילך לאיבוד מבחינת דיני התקציבים להפוך אותו לאיזה שהוא סעיף של תקציב פיתוח כדי להבטיח את המעבר שלו משנה לשנה, ואז אולי להשקיע אותו בתשתיות כי יש מחסור רציני בתשתיות בחינוך הבלתי פורמלי, לא רק בנושא של הפעילות, אבל לפחות שתהיה איזו שהיא הסכמה או כיוון שהכסף שייחסך השנה בגלל הקורונה יישאר לטובת הרשויות הערביות ולטובת החינוך הבלתי פורמלי. אולי צריך לשנות את היעדים ולשים דגש על נושא התשתיות לחינוך הבלתי פורמלי כי אני מזהה שחלק גדול מהבעיות שאין תשתית לקיים, ולעשות את כל הדברים במסגרת בית הספר, זה לא תמיד משיג את המטרה וצריך גם לחשוב על מקומות אחרים כדי להרחיב ולגוון את הפעילות.

הנושא האחרון הוא נושא הביקורת. תהיה ישיבה בסוף החודש עם נציגי אגף הביקורת. אני מצטרף לכל מילה שאמר ראש עירית אום אל פאחם כי אני גם בתור גזבר של עיר גדולה ואני 20 שנה עם השלטון המקומי, לתכנית הביקורת הזאת אין אח ורע בשום תכנית ממשלתית ולא במשרד החינוך עצמו. כל המטרה של הביקורת כפי שהיא מתבצעת, להפוך את זה לאליה וקוץ בה, להעמיס את התכנית עלינו. אני אומר לכם שגם מבחינת הביקורת על פי כללי חשבונאות מקובלים, יש הגדרה, אין ביקורת במדגם של 100%, זה לא ביקורת. ממש נכנסים לקרביים בניגוד לכל הכללים והנהלים שמשתמשים בהם ואני חושב שבמסגרת הישיבה שנקבעה בסוף החודש אנחנו צריכים להבהיר להם חד משמעית שלא נסכים לשתף פעולה עם הביקורת כפי שהיא מתבצעת עכשיו אלא שתהפוך לביקורת מדגמית כפי שמתנהלים גופי הביקורת והרגולציה ביתר משרדי הממשלה ובמשרד החינוך עצמו.

אלה שלושת הנושאים שרציתי לדבר עליהם. יש עוד נושא רביעי שגם הוא מתקשר לנושא התקציבים, נושא הפרסום שלקחו 30 מיליון מהכסף למשרד של השר זאב אלקין, ושם בכלל אני לא יודע מה המטרה של התהליך שבוצע, אני חושש שאנחנו נאבד קשר עם המטרות שיבוצעו שם. לדעתי צריך ללחוץ להחריג את הרשויות הערביות בכל התקציב של החינוך הבלתי פורמלי, להשאיר את כולו במשרד החינוך כי התכנית עדיין בהתהוות, כל הנושא הזה עדין בהתהוות, ולפצל אותו בין שני משרדים שאין ביניהם כל קשר מבחינת התכנים, אנחנו נאבד הרבה מהכוח של התכנית, זה נמצא במשרד החינוך ואילו התקציב של מנהלי מחלקות נוער אמור לעבור למשרד של השר אלקין שזה בכלל מהלך הזוי ויכול לחבל במאמצים שאנחנו משקיעים בתכנית הזאת.

תודה עלא. לפרוטוקול, עלא הוא יועץ כלכלי לוועד ראשי הרשויות המקומיות הערביות. הצטרפה אלינו גם ח"כ אימאן יאסין ח'טיב. אבל לפני כן, ח"כ טאהא ישלים את דבריו.

תודה רבה היו"ר, זה דיון חשוב מאוד. תמיד קראתי לחינוך הזה חינוך משלים ולא חינוך בלתי פורמלי כי הוא לא בלתי פורמלי, הוא צריך להיות חינוך משלים. במסגרת החינוך הזה, האחריות של החברה של מערכת החינוך תהיה על התלמיד משעות הבוקר ועד שעות הערב, וכך גם נדע שכל תלמיד, כל ילד הוא בהשגחה חינוכית לאורך כל היום ואז גם לא נאלץ אותו להיות ברחוב ולהתעסק בשטויות של הרחוב. תכנית החינוך המשלים בחברה היהודית קיימת מאז ומתמיד. בחברה הערבית היא קיימת רק מזה כמה שנים בודדות, ואף פעם לא התנהלה בצורה מקצועית ומסודרת וכל הזמן היא סבלה מכל מיני קשיים שאו שהמערכת מערימה על התנהלות התכנית או שיש איחורים של המשרדים הרלוונטיים בפרסום קולות קוראים ואז גם הרשויות לא מצליחות להיערך בהתאם ובזמן הנכון ואז עד שהם נערכים פתאום משנים להם כל מיני הוראות וסעיפים, בקיצור התנהלות התכנית היא קטסטרופלית ולא בגלל ממונה זה או אחר על התכנית בתוך החברה הערבית אלא בגלל הצורה שבה המשרדים מתנהלים עם התכנית מול החברה הערבית.

אני ניהלתי אגף חינוך. כל התקציבים שקיבלנו, ד"ר יוסף, הודות לתכנית הזאת, לא הספיקו ליותר מ-25%-30% מסך כל התלמידים. זאת אומרת אנחנו אומרים שלא רק שהתכנית לא מכסה את כל התלמידים הערבים ולא רק שהיא לא נעשית בצורה מסודרת כך שתתחיל בזמן והתלמידים ייהנו ממנה, אלא שהיא גם לא מצליחה לכסות את כל התלמידים בכל ישוב. זאת אומרת אנחנו מדברים פה על קטסטרופה. אי אפשר לעבור עם זה לסדר היום. אי אפשר כל הזמן שרק בחברה הערבית הם לא מצליחים להתארגן לקול קורא, רק בחברה הערבית אין להם כסף כדי לכלול את כל התלמידים הזכאים, רק בחברה הערבית לא משתמשים ביותר ממחצית הכסף של תש"פ. ועכשיו מישהו מדבר בכלל על הרזרבה הזאת? לאן היא תלך? מה התשובה של האוצר על זה? איפה רוצים להשתמש בכסף הזה. אנחנו דורשים לא רק שיפרסמו כבר, בושה וחרפה שהם לא מפרסמים את הקול הקורא של תשפ"א, אנחנו רוצים גם שכל הכספים שלא נוצלו בתש"פ יישארו לטובת החברה הערבית ולטובת הרשויות הערביות.

ד"ר סמיר דיבר על הביקורת. אני חוויתי את זה. הביקורת הזאת מיועדת כדי לגזול בחזרה את הכספים לטובת האוצר או החינוך. כאילו שילמו לך סכום X, פתאום באים ועושים לך ביקורת לא על נושאים ספציפיים שהם קבעו שאתה צריך לעשות לפי קריטריונים שהם דרשו, הם לא דורשים כי הם משחררים הנחיות באיחור מדי, הם עצמם משנים את ההנחיות שהם הפיצו, נגיד בספטמבר, בדצמבר הם כבר משנים את זה ללא הודעה מוקדמת ואז לכאורה הרשויות נופלות כאילו בעבודה לא תקינה בהתאם להנחיות ואז קובעים להחזיר את הכסף.

אני אסבר את אוזנך בקיצור רב, אותה ביקורת שעברנו פעם אחת ברשות מסוימת, שעברה במקרה מאיש ביקורת אחד לאחר, אחד מהם קבע סכום החזרת כסף מסוים, והשני על אותו חומר שהוגש לו קבע סכום שהוא פחות מהסכום הראשוני ביותר מ-80%. זאת אומרת תראה איזה מודל של בקרה וביקורת מתנהל כאן. אני טוען שיש מדיניות רשמית בכך שהנושא הזה לא מתנהל כמו שצריך, החברה הערבית זכאית לזה לא כחסד וטובה, הילד הערבי זכאי לזה מהיותו זכאי לזה ולא משום שמישהו עושה לו טובה, ולדעתי זה שעדיין לא פורסם קול קורא זה אומר הכל. תודה.

תודה רבה ח"כ טאהא. אתה גם מביא את ניסיון השטח שלך כמנהל מחלקת החינוך בכפר קאסם. תודה רבה. ח"כ אימאן ח'טיב יאסין בבקשה.

שלום לכולם. תודה רבה כבוד היו"ר על דיון חשוב זה. גם אני רוצה להביא מהשטח, 20 שנה בחינוך הבלתי פורמלי ואני גם חולקת על השם, אני חושבת שחינוך הוא חינוך, והקונוטציה שיש ב'לא פורמלי' הוא כאילו שזו פריבילגיה, לא משהו חשוב ולא משהו שמחייבים שיהיה, ולכן אני מסתכלת על הנושא מהמבט של בינוי קהילות ואני בכוונה משתמשת בביטוי הזה 'בינוי קהילה' ובינוי קהילה מתחיל באדם, בילד היחיד הבודד שנמצא אי שם ויש לו זכות לקבל חינוך שלם. חינוך שמתחיל בבוקר בשעות למידה ומה שצריך לקרוא לזה אולי לימודי ליבה והחינוך הבלתי פורמלי שאמור להיות בתוך זה ולתת את התמונה הכוללת ואת המענה הכולל לאותו ילד ואותה ילדה כדי שבאמת יוכלו להתפתח בצורה נורמלית ונורמטיבית שיאפשרו לו לראות עולם ולפקוח עיניים ולהיפגש גם עם הצרכים ועם הרצונות שלו והתחביבים שלו ולהתפתח בכיוון הזה.

אני חושבת שהנושא שדובר בקטע של החלוקה לשני משרדים, הנושא של הבירוקרטיה והרגולציה שנמצא וכל הזמן רק מנסים להערים ולהערים עוד ועוד קשיים, רק בסופו של דבר אנחנו מקבלים תוצר אחד, שבסופו של דבר מי שצריך לקבל את השירות לא מקבל אותו.

אני רוצה לדבר על השטח והוזכר עכשיו דרך הדברים של ידידי עלא על התקציבים שהולכים לכל מיני משרדים ומה המקום של הרשויות המקומיות ומה המקום של החברה למתנ"סים או של מינהל חברה ונוער, כל אחד רוצה להיות במקום הזה. אני רוצה לדבר בשם אותם אנשי מקצוע שעובדים בשטח, שיש להם רק אינטרס אחד, לתת את אותו שירות לאותם ילדים שצריכים אותו ולא שום דבר אחר, ודווקא אני, למען הגילוי הנאות, הייתי עובדת החברה למתנ"סים 20 שנים ועבדתי במתנ"סים, ומי שנמצא שם ומי שקובע שם זה הרשויות המקומיות. הם הבעלים על הדברים, הם יודעים את הצרכים והם יודעים לנתב וצריכים לדעת לנתב את אותם תקציבים למענים של אותם ילדים. אם באותם מקומות ובכל המקומות צריכה להיות עבודה מקצועית שרואה את טובת הילדים ורק את טובת הילדים וזה מה שצריך להנחות את כולנו, היינו במצב טוב יותר. אבל כולנו מודעים ויודעים שיש אפליה ממוסדת במשך עשרות שנים וחבל מאוד, עד שיש תקציבים, אנחנו לא מנצלים אותם בצורה נכונה כשהם מגיעים אלינו, וגם חלק גדול לא מגיע בכלל.

בוא נסתכל על מה שקורה עכשיו. הייתה תכנית שנקראת 'חוג לכל ילד' והיא לא הייתה בכל הארץ, היא הייתה רק בצפון. זה הדבר הבסיסי שהילדים שלנו צריכים לקבל. אני צריכה להגיד מה המצב, כולנו מודעים למצב בתוך החברה הערבית, שילדים שלנו לא יכולים ללכת ולקנות שירותים איכותיים של חינוך משלים, של חינוך שנותן לנשמה, לנפש, להתפתחות רגילה של הילדים שלנו. הילדים שלנו זכאים לאותם שירותים כמו הילדים האחרים במדינה וזו המלחמה האמיתית שאנחנו צריכים להילחם עליה, קודם כל לקבל את התקציב, והדבר הנוסף בד בבד באותה חשיבות, זה ניצול של אותו תקציב בצורה נכונה.

תודה רבה.

אדוני היו"ר, האם יש למישהו תשובה על הממונה והרפרנטים?

תיכף, אנחנו נמשיך גם לשמוע, יש בקשות לדבר ממי שמעורבים בפרויקטים האלה אז נשמע גם אתכם, אבל אולי חשוב לי כרגע גם לשמוע ממשרדי הממשלה. אני רוצה לפתוח עם מר ג'לאל ספדי מנהל אגף חברה ונוער בחברה הערבית במשרד החינוך. אני רואה גם שאנשי האוצר בתוך משרד החינוך נמצאים וג'לאל יוכל להפנות אותנו אליהם לפי הצורך.

שלום לכולם. אני מנהל אגף חברה ונוער בחברה הערבית במינהל חברה ונוער. נמצאים איתנו מהמשרד מורן כהן ממינהל כלכלה ותקציבים, נמצא גם גור רוזנבלט סמנכ"ל ומנהל אגף אכיפה וביקורת וחגי כץ ונמצא גם סגן מנהל המינהל שלנו אברהם בן שושן.

אני אעשה קצת סדר בדברים ואחר כך אתן אפשרות לקולגות שלי להגיב. קודם כל אני מאוד מברך ד"ר יוסף על המפגש הזה, מפגש חשוב. אין ספק שתכנית אתגרים במשך ארבע שנים עשתה מהפכה ברשויות הערביות ואנחנו רואים כל שנה וכל שנה שהמצב משתפר יותר. לפני התכנית לא היה כלום. אנחנו צריכים להבין שאנחנו מכלום התחלנו תוך ארבע שנים לבנות תשתיות בחינוך הבלתי פורמלי. אני רוצה לתקן את ידידי שרף חסאן, זו לא תכנית חוגים. אנחנו בנינו תשתיות של חינוך בלתי פורמלי בתוך הרשויות על תפיסה של בית ספר עוגן קהילתי ששם מתרכזת כל הפעילות, בית הספר הוא תפיסה ערכית, תפיסה חינוכית, הוא לא רק תפיסה פיזית כי בחברה הערבית אין תשתיות איפה לעשות חוגים ואיפה לעשות את הפעילות. לכן לקחנו את בית הספר בשיתוף פעולה עם ועד ראשי הרשויות. אגב אנחנו כל הזמן בקשר עם ועד ראשי הרשויות ובשיתופי פעולה גדולים עם עלא ועם מודר ועם כולם וכל הזמן מדברים עד כדי שלפני שבוע שלחתי לעלא את הקול קורא שיעיר לי עליו כדי שנתקדם, זאת אומרת ששיתוף הפעולה עם ועד ראשי הרשויות תמיד קיים.

ברשותך, ד"ר, אעשה קצת סדר. אנחנו מדברים על תכנית אתגרים, 130 מליטון כפול 5, 650 מיליון שהתחילה בשנת 2016. אנחנו מדברים על 76 רשויות שזה 50 רשויות ערביות, 17 רשויות בדואיות – 9 בדרום ו-8 בצפון ו-9 רשויות שהן מועצות אזוריות יהודיות שיש בהם ישובים ערבים כמו גלבוע, כמו משגב, כמו מטה אשר שיש שם את דנון ועראמשה. אנחנו ככה מכסים כמעט כ-320,000 מהאוכלוסייה הפוטנציאלית. דבר שני, אנחנו מדברים על כל מיני מרכיבים. פה הייתה התייחסות רק למרכיבי החוגים והתכניות. תכנית אתגרים מורכבת לא רק מקול קורא 70 מיליון כמו שאמר עלא, היא מורכבת מ-130 בשני חלקים, 70 ו-60 מיליון. בחלק של ה-60 מיליון יש כמה פרמטרים כמו החברה למתנ"סים ששם אנחנו משקיעים כמעט 14 מליטון שקל שאנחנו רוצים שיפתחו מתנ"סים בחברה הערבית, כמו תנועות נוער, כמו חוק הנוער. לידיעתכם, עכשיו עם החלטת הממשלה לפצל את מינהל חברה ונוער לשניים, בעצם מה קרה בתכנית אתגרים? היא התפצלה, כ-30 מיליון עברו למשרד של אלקין עם הרשויות המקומיות, עם מנהלי יחידות הנוער, וכ-100 מיליון נשארו במשרד, למה נשארו במשרד החינוך כ-100 מיליון? כי את הקול הקורא שלנו בנינו על תפיסה בית ספרית וההחלטה הייתה שכל פעילות שמבוססת על תפיסה בית ספרית וממשק בית ספרי נשארה במשרד החינוך. מה קרה פה? גם מנהלי יחידות נוער בחברה הערבית עברו לאלקין ומה קורה פה? אנחנו היינו אמורים כמשרד חינוך לעבוד מול מנהלי מחלקות חינוך או לעבוד מול מישהו אחר, אבל אנחנו אנשים אחראיים ומקצועיים ואנחנו כבר ארבע שנים משקיעים במנהלי יחידות הנוער ואנחנו רוצים שהם ימשיכו ולכן הגענו לסיכום עם המשרד השני שהשנה נעשה פיילוט של איך נמשיך עם מנהלי יחידות נוער בתכנית אתגרים, וזה הסיכום שהגענו אליו ואנחנו רוצים שהם ימשיכו בזה. אז למשרד של אלקין גם כן עברו מה-130 מיליון 30 מיליון, עברו תקנת המתנ"סים, תנועות נוער, חוק נוער, מכוני מנהיגות לחברה הערבית. לכן אנחנו היום מדברים על תקציב שהתפצל וכ-100 מיליון נשאר במשרד שיש שם 70 מיליון קול קורא לרשויות ויש שם כל מיני תכניות חיזוק בתוך בתי הספר כמו חינוך מוזיקלי, בתי ספר מנגנים, כמו תכנית צופה בתי ספר, כמו תכנית של"ח וידיעת הארץ שהוספנו 10,000 ילדים משתתפים.

אני רוצה לתקן אותך ד"ר יוסף, שאנחנו מדברים היום לא רק על חוגים ותכניות, בכל הפעילות הגענו כמעט ל-105,000 ילדים משתתפים מתוך 320,000, זה מעל 35% ואנחנו באמת רואים שיפור משמעותי.

דבר שני חשוב, אנחנו בנינו מערכת מתוקשבת פר תעודת זהות. אנחנו רואים שיש הקלדות ומקלידים, למה? כדי לאמת שאכן הכסף מגיע לילדים, שאכן הילדים משתמשים בחוגים ויש להם פעילות ענפה ותרבות פנאי משמעותית. בעבר היינו מסתמכים על דיווח מנהל יחידת נוער בכתב, היום הכל מתוקשב ואנחנו יכולים לדעת מי הילדים באום אל פאחם שמשתמשים ומי הילדים בסכנין. אין ספק שזה תקדים. בחינוך הבלתי פורמלי אין מערכת כזאת, רק בחברה הערבית יש את המערכת הזאת שאנחנו בנינו אותה ואנחנו הולכים לפתח אותה עוד ועוד.

בקשר לקול קורא, הקול קורא מבחינתנו מוכן. אם עכשיו יתנו לי אור ירוק, מחר בבוקר אני יכול לפרסם אותו.

מי אמור לתת לך?

משרד האוצר. הוא צריך להעביר לנו את הכספים ואנחנו צריכים להגיש פניה תקציבית. נמצא כאן מורן כהן שיתייחס בשתי מילים. אנחנו עכשיו קיבלנו אישור ממשרד האוצר שהתקציב אושר. אנחנו צריכים להגיש עכשיו על פי הנוהל פניה תקציבית לוועדת הכספים. אני פה מבקש ממך ד"ר יוסף לגייס את כל חברי הכנסת שלנו שבאמת ילחצו על ועדת הכספים תוך שבועיים-שלושה, מתי שהיא תתכנס, שיאשרו לנו את הפניה הזאת ואז הקול קורא מוכן אצלי, ואני יכול לפרסמו עכשיו. אם יגידו לי 'יש לך אישור לפרסם' בחשבות שלנו, אני יכול לפרסם. אין לנו שום בעיה לפרסם. מבחינת משרד החינוך אנחנו מוכנים. אני אתן עכשיו למורן שיתייחס לנושא של התקציב.

יש לנו עוד שאלות אבל בינתיים נשמע את מורן כי הנקודה הזאת מאוד חשובה.

משרד החינוך הגיע לסיכום עם משרד האוצר - - -התכנית הזאת, - - - התקציב ההמשכי - - - 30 מיליון שקל ייכנסו לתקנות של המשרד ונוכל להוציא את הפעילות באופן מיידי. התקציב צפוי להכנס לתקנות תוך ימים ואז גם נוכל להתחיל - - -

אתה לא נשמע בבירור. ננסה לחזור אליך בהמשך.

נמצא איתנו גור רוזנבלט.

אני רוצה להתייחס לנקודות שעלו פה בסוגיית הביקורת שבוצע על פרויקט אתגרים. אז קודם כל פרויקט אתגרים כמו שנאמר פה הוא מאוד מוצלח, אחד הטובים שהביא ויביא לשינוי בחינוך הבלתי פורמלי במגזר הערבי.

אנחנו עושים בקרות בהרבה מאוד תחומים במערכת החינוך, כמעט בכל התחומים וגם בתחום של אתגרים. במובן הזה אתגרים הוא לא פרויקט שונה מהפרויקטים האחרים. המטרה שלנו, כמו בכל ביקורת אחרת שאנחנו עושים היא אחת, אנחנו צריכים לוודא שהתקציבים שהעברנו לגופים, בין אם זה במקרה הזה רשויות מקומיות, במקומות אחרים זה יכול להיות רשתות, בעלויות על בתי ספר או גופים אחרים, אכן מגיעים בסופו של דבר לתלמידים בצורה מלאה ועל פי ההגדרות שהגדרנו כי בסופו של דבר לכסף הזה יש מטרה מסוימת וזו מטרתנו, לוודא שבאמת הכסף מגיע בקצה לתלמידים ובאמת עושה את השינוי שאנחנו רוצים לעשות. זאת המשימה שלנו.

חשוב להדגיש משהו, השאיפה שלי זה שכשאני מגיע לבקרה, אני מסיים את הבקרה ואין שום ליקוי והכל בסדר, ואז אני יכול לחתום שכל הכסף הגיע לתלמידים, זו מבחינתי הצלחה, הצלחה של משרד החינוך, הצלחה שלנו, הצלחה של הגופים המפעילים. גם הגופים שעושים את הבקרות עבורנו, גם כן כמובן זו השאיפה שלהם, שהם יסיימו את הבקרה. עלה פה עניין, אני רוצה להדגיש, הם מקבלים תקציב לפי הבקרות שהם עושים וזה לא קשור לתוצאות הבקרה. לכן החלום שלנו ושלהם זה לסיים בקרה כשהכל מצוין, הכל בסדר גמור, עברו הלאה ובזה נגמר הסיפור, זה מה שאנחנו רוצים וזה מבחינתנו המצב האידיאלי והטוב ביותר. כמובן שכשקורים דברים אחרים, אנחנו כמובן נכנסים לפעולה.

חשוב להדגיש, יש כאן פרויקט שדיברו עליו קודם שהוא מתוקצב בצורה מאוד עשירה, יש כאן כספים בהיקפים מאוד גדולים ואני כמובן מאוד שמח ומברך על זה שמשרד החינוך יחד עם משרד האוצר הצליחו - - - כמובן, לא מפחית כמובן מהחשיבות של כל מי שדאג פה לכך שהתקציבים יגיעו, תקציבים גדולים ומשמעותיים, אני בעצמי הייתי גם בסיורים בשטח, נדמה לי שחבר הכנסת וואליד טאהא ידידי בתפקידו הקודם כמנהל מחלקת החינוך כפר קאסם, נדמה לי שאפילו נפגשנו אצלך ונדמה לי שאפילו למדנו הרבה מאוד מהביקורים האלה לבקרות שלנו, זו כמובן השאיפה והחלום שלנו.

גור, דיברת על תקציבים גדולים. זה טוב, אבל תאמין לי שיחסית לצרכים אלה עדיין לא גדולים אבל הם עדיין תקציבים חשובים. אבל לעניין הבקרה, אני חייב להגיד לך כאן, אני גם דיברתי עם אנשים, דיברתי עם גזברים ברשויות המקומיות הערביות, זו לא פעם ראשונה שהם נתקלים בביקורת. הם רגילים לביקורות כל השנה. הרושם שעולה, ואני חושב שדבריו של ראש עירית אום אל פאחם צריכים להאיר כאן מנורה אדומה בפניך כמי שאחראי על הביקורת, כשראש עירייה אומר לך שיש גישה מתנשאת, גישה לא עניינית, יש הרגשה כאילו מאשימים אותך עוד לפני שפתחו בכלל בביקורת, הביקורת לא הייתה מדגמית, הייתה יותר מדי דווקנית, מדברים על כך שיש ביקורת ראשונית ואחר כך כשיש ערעור רואים פערים עצומים בין הביקורת הראשונית לבין התוצאה לאחר שמערערים וזה יורד בסכומים משמעותיים, לכן כנראה שיש כאן קושי, שאני שומע אותו מהשטח ואני מבקש להתייחס לסוגיה הזאת ולבחון אותה. הרי בסופו של דבר יש כאן חברה זכיינית שעושה את העבודה וכנראה שהיא לא עושה את העבודה כפי שצריך וכפי שראוי היה לעשות אותה.

כמו שאני עושה ביקורת בעצמי אני כמובן פתוח לביקורות והתייחסויות ובהחלט אני רוצה לשמוע, ואנחנו נפגשים, נדמה לי שבסוף החודש יתקיים מפגש בצפון עם נציגי המגזר שיבואו ויעלו את הבעיות. אני פתוח לשמוע, יותר מזה, גם יחד עם ג'לאל עשינו ביקור בהרבה רשויות, היינו גם ספציפית באום אל פאחם אבל עשינו ביקור בכמה וכמה רשויות ושמענו את הדברים מפי ראשון ושיפרנו בהתאם.

אני מסכים, אנחנו מצאנו ליקויים בבקרות, והחלטנו בערעור שאנחנו מוותרים על הרבה מאוד ליקויים. אני מקווה מאוד שהמסקנה לא תהיה שהביקורת הייתה שגויה אלא שאנחנו נקטנו כאן מאוד מאוד לקולא, מכיוון שמדובר בפרויקט חדש ומכיוון שמדובר בפרויקט שנכנס באמצע השנה ואחרי זה הסיפור התקציבי שדיברו כאן עליו, אז אנחנו הקלנו מאוד מאוד בבקרה, בין הבקרה הראשונה שעשינו לבין ההתייחסות לערעורים ואני מקווה מאוד שלא ייזקף לחובתי העובדה שנתתי הנחיה לצוותים להקל כל מה שאפשר. יכול להיות שברמה המקצועית לא הייתי צריך לעשות את זה אבל אני חושב שהדבר היה נכון בנסיבות העניין, בנסיבות של פרויקט חדש, בנסיבות של רשויות שלא ניהלו בעבר פרויקטים מהסוג הזה, אני קיבלתי החלטה להקל מאוד מאוד, ויתרנו על הרבה מאוד ליקויים שמצאנו, ויתרנו וויתרנו ובסופו של דבר זה ירד לסכומים מאוד נמוכים. אגב, זה לא התחום שלי אבל למיטב ידיעתי ויתקן אותי ג'לאל אם אני טועה, בסופו של דבר גם סכומים שקוזזו בגין העובדה שלא נעשה בהם שימוש לטובת התלמידים, גם הסכומים האלה בסופו של דבר חזרו לתוך התכנית ועברו לטובת קירוי מגרשים ולטובת פרויקטים אחרים בתוך התכנית הזאת כך שבסופו של דבר הסכומים חזרו. אגב, זה לא קורה באף פרויקט אחר שאנחנו מקזזים סכומים, הם אף פעם לא חוזרים לפרויקט, אנחנו תמיד מעבירים אותם ל- - -

זו הערה מאוד חשובה לעניין השימוש בתקציב. לעניין הכסף שנותר בגלל פעילות שלא התקיימה בעיקר בעקבות הקורונה מורן יענה. תודה לך גור, בטח נשמע התייחסויות נוספות מהשטח לנושאים הללו. מורן בבקשה.

שלום לכולם. אני לא יודע איפה שמעו אותי ואיפה נקטע הקשר, אבל אתחיל מהתחלה. במסגרת תקציב המשכי מאוד מורכב כמו שבטח כולם יודעים, משרד החינוך פעל בשיתוף פעולה עם משרד האוצר לתקצב גם בשנה זו את תכנית אתגרים עצמה. במסגרת תכנית אתגרים האוצר יתקצב 130 מיליון שקלים כמו בכל שנה במגוון רחב של פעילויות, חלק מהן זה גם כמובן החוגים. התקציב צפוי להתקבל תוך מספר ימים במשרד החינוך ואז נוכל להוציא אותו לפועל.

כמו שג'לאל הקדים ואמר קודם, שבעצם המשרד כבר נערך מראש להוציא את הכספים לכשהם יתקבלו במשרד, זה דבר מאוד חשוב גם לפרקטיקה כדי לא להוציא את הקול קורא בשלב מאוד מאוחר של השנה, כך שמבחינתנו אנחנו רואים בדבר הזה חשיבות מאוד גדולה וגם אנחנו רואים שבסופו של דבר התקציב הזה כן יגיע למשרד, יגיע לשטח והתכניות יפעלו כסדרן.

אלה בשורות טובות כמובן וזה חשוב מאוד. אבל כפי שאתה יודע שאלת לוח הזמנים מאוד קריטית כאן, כי עד שמוציאים את הקולות הקוראים ומגישים ומאשרים זה לוקח זמן. לכן השאלה שלי אליך מתי להערכתך ניתן כבר להריץ את הקולות הקוראים, כמובן שמבחינתנו הכי מוקדם זה הכי טוב.

אין לי באמת הערכה מדויקת אבל כשהתקציב יגיע אני מניח שיצא קול קורא תוך מספר ימים. אם אתם רוצים שבכל זאת אנקוב במספר, אני מעריך משהו כמו שבועיים לעניות דעתי, זה לא משהו שאני יכול להתחייב עליו אבל זו ההערכה שלי לפחות.

במה זה תלוי?

תלוי בהעברת הכסף בפועל לתקנות משרד החינוך כדי שאפשר יהיה להוציא אותו משם.

השאלה שלי אם כאן בכנסת אנחנו עדיין צריכים לעשות איזה שהוא מהלך או שהכל נשאר בין משרדי הממשלה?

לא, זה מסודר כבר בין משרדי הממשלה. יש תיאום מוחלט עם משרד האוצר. גם מול היחידה המקצועית, כמו שאמרתי, נערכו, זאת אומרת כשהכסף יגיע הוא מיד יצא. הנושא הזה כמו שהוא חשוב לוועדה הוא גם חשוב מאוד למשרד החינוך, בטח בחברה הערבית.

אני כבר אפנה גם לאורלי ממשרד האוצר, אבל לגבי השאלה של תקציבים שלא נוצלו שוב בעקבות הקורונה, לא באשמת כמובן העובדים והאחראים, אני חושב שכאן הבקשה היא מאוד הגיונית ומתבקשת לאפשר מהלך של שימוש בתקציבים הללו לצורך התכניות.

ראשית אני אגיד שבאמת בשנה שעברה תקציבים שחזרו מתת ביצוע ברשויות ייעדנו אותם חזרה לרשויות ולתכניות אחרות בתוך תכנית אתגרים עצמה. זה חלק מהסיכום שלנו עם משרד האוצר. לדוגמה נתנו תקציב לפיתוח של מערכת אתגרים, אפליקציה ייעודית לרשויות לדווח על התלמידים עצמם. תקצבנו איזו שהיא פעילות בתוך אתגרים, תגברנו פעילות בחוגים עצמם. כל כסף תת ביצוע, ככל שהוא פנוי לחלוטין, אנחנו מייעדים אותו חזרה לתכנית. אין לי את הדו"חות עצמם, עוד לא קיבלנו, ובטח נקבל אותם בעוד כחודש ורק אז נהיה חכמים יותר, נשב יחד עם מנכ"ל המשרד, נראה את כל הצרכים ונעשה את התיעדוף. אני מניח שהצרכים הם גדולים על התקציב שיתפנה, ככל שיתפנה.

חשוב מאוד. אם זה כך היה בעבר אני מניח שהשנה בגלל הקורונה זה מתבקש כי מטבע הדברים יכול להיות שזה יצר קשיים ביישום לפי הניסיון שלנו בתחומים אחרים. דבר שני, אני אשמח אם בתהליך של ההשקעה החוזרת יהיה גם סוג של משא ומתן, שיח עם השטח, עם הרשויות המקומיות, כך שאפשר לתעל את ההשקעה בכיוונים שהשטח רואה בהם כנושאים נחוצים.

זה עניין של הרבה מדיניות. מנכ"ל המשרד הקודם קיים דיונים, כפי שאני יודע, עם ראשי הרשויות, אנחנו עובדים בשקיפות ובתיאום מולם, זה מאוד חשוב. בסופו של דבר התכנית הזאת היא ל רשויות האלה. אני מניח שגם המנכ"ל הנכנס יקיים את הדיונים איתם בנושא, בשיתוף פעולה, ונעשה איתם ביחד איזה שהוא - - -

בסדר. דבר אחרון, עלה נושא של 130 מיליון שקל בנוסף לאותם 70 מיליון של אתגרים, עלה הנושא שהשטח לא מרגיש שקיפות בהשקעה של הסכומים הללו, איפה זה הולך, במה זה מושקע. אני מניח שהמידע הזה הוא מידע חשוב ואפשר לפרסם אותו. אני אפנה בשם הוועדה אליך ואל מר ספדי, פשוט לפרסם את הדו"ח, לקבל את הנתונים על ההשקעות התקציביות של ה-130 מיליון, איפה זה הושקע, מה הסכומים. אני מניח שאלה בטח דברים שמופיעים אצלכם וגם פתוחים לקהל הרחב.

כן, אז קודם כל אני אגיד, יש לנו שקיפות מלאה לגבי הנתונים, כל נתון שרוצים אם דרך הממ"מ אפשר לשאול שאלות ואם גופים כאלה או אחרים רוצים לדעת לגבי שקיפות, אנחנו נותנים את כל המידע. פנו למשרד לא מעט גופים בעבר ונתנו את המידע דרך היחידה המקצועית. - - - של כל הסעיפים התקציביים בגין תכנית אתגרים. אני יכול לשלוף מהמותן דברים שבעצם תקצבנו בשנה שעברה על אותם 60 מיליון חוץ מהחוגים, לדוגמה מכינות אזרחיות, של"ח בבתי הספר הערביים, תנועות נוער, החברה למתנ"סים, הקמה של מתנ"ס, תקציב לשכר של המנהל והפעולות שלו בישובים הערביים. מגוון רחב של פעילויות בחברה הערבית שאנחנו מתקצבים במסגרת התכנית הזאת.

תודה רבה. אני שוב מדגיש את פנייתי אליך כאן ואל מר ספדי, להעמיק את השיח הזה גם עם ראשי הרשויות המקומיות הערביות, עם מנהלי מחלקות הנוער כדי שיהיה אפשר להגיע לעמק השווה מבחינת תיעדוף ההשקעה ואולי גם לשמוע את התובנות אחרי ארבע שנים של השקעה אינטנסיבית בתחום הזה. תודה לך מורן.

תודה רבה.

אני רוצה לשמוע את אורלי ממשרד האוצר, רפרנטית חינוך באג"ת.

שלום לכולם וצהריים טובים. כמו שאמרו כאן לפני, אני שמחה שבעיית התקציבים של השנה נפתרה והתקציבים שוחררו, התכנית מאוד חשובה גם לנו כאוצר ואנחנו עושים כל מאמץ שהיא תצא לפועל בצורה הטובה ביותר.

מעבר לזה לעניין העודפים, כמו שמורן התייחס, אנחנו גם נמצאים בשנה שהניתוח המקצועי לא הושלם - - - וגם חשוב לי להזכיר שאנחנו בתקציב המשכי, זו לא שנת תקציב רגילה, לתקציב המשכי יש כל מיני קשיים, גם משפטיים וכמובן גם תקציביים, יש לנו מגבלות תקציביות ולכן הכל יצטרך להבחן לאור הדבר הזה, שלא כמו בשנים קודמות.

חשוב לנו עניין לוח הזמנים. אנחנו כמובן שמחים לשמוע על כך שהתקציב אושר והוא גם זמין, אבל מורן דיבר על עוד כשבועיים לפרסום הקול הקורא. מה מעכב? מדוע זה לא מתפרסם ממש תוך יומיים-שלושה?

יש איזו שהיא עבודה מקצועית שצריכה להיעשות, מטבע הדברים כשמפרסמים קול קורא צריכה להיעשות עבודה מקצועית, הגורמים המשפטיים והחשבותיים צריכים לעבור על הדברים ולראות שזה בסדר, גם צריכה להיעשות העברה תקציבית שזה לוקח זמן. אנחנו מצידנו נעשה כל מאמץ כדי שזה ישוחרר כמה שיותר מהר.

אפשר לדבר על שבוע ימים, עשרה ימים?

אני לא יודעת להתחייב, הכל פה גם בלוחות זמנים, יש עוד דברים תקציביים כמו שאתם מכירים היטב, שקורים בכנסת. לכן קשה לי להתחייב כרגע על לוחות זמנים מדויקים, זה גם לא תלוי רק בנו, אבל אנחנו נעשה כל מאמץ כדי שזה יקרה כמה שיותר מהר.

אני רוצה לומר לך משהו שאני מניח שאת גם יודעת, שהעיכוב כבר קיים. זאת אומרת שאנחנו היינו אמורים להיות במצב שאפשר כבר להפעיל את התכניות לשנה הזו וגם מה ששמענו מראש עירית אום אל פאחם שיש מדריכים, מורים וספקים שכבר קשורים בתכניות הללו, וחודש ימים זו יכולה להיות תקופה שהם פשוט לא יכולים להישאר ואז צריך עוד פעם לחפש צוות חדש ולהפסיד אולי את הניסיון שנצבר. זו גם סוגיה חשובה. סוגיית הזמן מאוד קריטית גם כדי לשמור על איכות התכניות ועל המשכיותן. אני מקווה שאת לוקחת את זה בחשבון מה שאמור גם לזרז תהליכים.

כן. אנחנו ניקח את זה בחשבון ואנחנו נעשה מאמץ, גם אנחנו וגם הגורמים במשרד החינוך, לזרז את זה ולייצר ודאות בשטח.

את לא נוקבת בלוח זמנים אז השאלה שלי אליך מה מחר צריך לקרות כדי לקדם את הנושא. מישהו אמור לעשות משהו כדי לקדם? מה צריך לעשות, שאני אוכל ללוות את זה בימים הקרובים, לבדוק מה קורה, האם זה מתקדם, למנוע עוד דיחוי. מה צריך לעשות עכשיו?

כמו שמורן התייחס, לפני כל תהליך של קול קורא צריך לעשות גם עבודה מקצועית לניסוח הקול קורא, לעשות את ההתאמות שנדרשות לשנה זו, גם לבדוק את זה מבחינה חשבותית וגם הגורמים המשפטיים צריכים לבדוק את זה, - - - שצריך לעבור התקציב, - - - אפשר לפרסם את הקול הקורא.

טוב. אני מקווה שהתהליך הזה לא יימשך יותר משבוע. מורן דיבר על שבועיים, אחר כך נכנסים לתקופת החגים אז צריך לקחת את זה בחשבון ולוודא שבאמת כל ההליך הזה נגמר עוד לפני אותה תקופה.

אני אשמע גם התייחסויות מהשטח לפי בקשות שקיבלתי. עימאד ג'ראיסי מעמותת אנג'אז בבקשה. שמעת את הדברים מהשטח ושמעת ממשרד החינוך ומשרד האוצר, יש בשורות טובות, צריך להבטיח כמובן שזה מתקדם כראוי. מה ההתייחסות שלך?

צהריים טובים. קודם כל אני מקווה שנגיע למצב שלא נצטרך כל כך הרבה מאמצים מצידנו כוועדת חינוך, ראשי רשויות, ועדת מעקב לענייני חינוך, חברי כנסת וגם נציגי משרד החינוך כדי לקדם פשוט דבר מובן מאליו וזכות שאמורה להגיע לכל הילדים בחברה הערבית.

אנחנו כבר ארבע שנים עושים מאמצים רבים כדי לקדם דברים פשוטים מול משרד החינוך אבל גם חשוב להדגיש שאנחנו גם בשיתוף מלא עם מר ג'לאל ותודה לג'לאל שהוא גם מנסה לקדם איתנו את כל הדברים הללו, אבל שוב אני מדגיש, אני מקווה שלא נצטרך להשקיע הרבה מאמצעים על דברים פשוטים כדי לקדם.

אני לא מסכים על המילה 'ויתורים' שמשרד החינוך נתן ויתורים לרשויות המקומיות בעניין הקיזוזים. בהתחלה הקיזוזים היו בסביבות 22 מיליון שקל וירדו לסביבות 10 מיליון שקל. זה לא ויתורים אלא תהליך לא תקין שהיה בביקורת וביקשנו שוב לתת אפשרות למנהלי מחלקות הנוער לערער כדי שנוכל להגיע לנוסחה שלא תפגע ברשויות. זה לא ויתור אלא תהליך ביקורת שלא היה מתאים לייחודי החברה הערבית. אלה לא היו ליקויים בביקורת. אולי אנחנו הגענו למצב שיש כמה ליקויים בתהליך הביקורת, אבל כדי שלא נגיע לליקויים בתהליך הביקורת אנחנו גם לא רוצים להתחיל בליקויים את התכנית, כאשר קול קורא מתפרסם לא בזמן, תכניות מאושרות לא בזמן, לא מתאימים את הלו"ז של הקול קורא לייחודי החברה הערבית למשל כמו חודש רמדאן שאי אפשר כמעט לעשות פעילויות בחודש הזה, ולגייס בני נוער לפעילויות ולחוגים. אז הליקויים מתחילים מנקודת האפס, מההתחלה, ולא רק בתהליך הביקורת. לכן אני מקווה שנמשיך בשיתוף הפעולה הזה, נחזק אותו לטובת הילדים שלנו.

עלא התייחס גם לתקציבים הלא מנוצלים אבל אני אוסיף עוד שתי הערות. קודם כל עדיין לפחות אני לא מעודכן ש-10 מיליון שקל של הקיזוזים של השנים הקודמות הועברו כדי שנוכל לעשות קירוי מגרשים. אנחנו ניצלנו בסביבות 30 מיליון שקל לא מנוצלים לקירוי מגרשים, לפחות 10 מיליון אני לא מעודכן שמשרד החינוך לא ביקש מהוועדה ליצור קשר עם הרשויות כדי להכין תכנית לקירוי מגרשים, למרות שיש רשויות שצריכות את התקציב הזה לקירוי מגרשים.
אבל יש גם שני תקציבים שצריך להתייחס אליהם. אחד – 10 מיליון ששוב אני מדגיש שאנחנו לא מעודכנים שהועברו למשרד החינוך לקירוי מגרשים, וגם מדובר ב-35 מיליון שקל תקציב משוריין לארגוני הנוער, בסביבות 7 מיליון שקל בשנה, אם אני לא טועה, צריכים לעבור לארגוני הנוער בחברה הערבית והם לא קיבלו שקל אחד. אנחנו לא יודעים איפה נבלעו ולהיכן הלכו התקציבים הללו.

זה לא מתוך ה-70 מיליון של אתגרים, זה מה-60 מיליון שקל?

מה-60 מיליון. אנחנו לא יודעים איפה נבלעו ולאן הלכו התקציבים הללו. שוב, אנחנו מבקשים שהתקציבים הללו יועברו לרשויות. יש עמותות, יש ארגוני חברה אזרחית מאוד מקצועיים בחברה הערבית שזכותם גם לקבל תמיכות וכסף בעניין הזה.

לגבי השנה שהסתימה – לא השנה הנוכחית שעדיין אין דיווחים – אין לכם פירוט של 130 מיליון שקל.

ח"כ ג'בארין, אנחנו נפגשנו בעשרות פגישות עם משרד החינוך, אנחנו תמיד אמרנו שאנחנו בעד ביקורת, אפילו במכתב האחרון ששלחנו למשרד החינוך הצענו שני מודלים לביקורת, אבל שוב, אנחנו גם ביקשנו שזו זכותנו לבקש ביקורת על ה-60 מיליון, לדעת להיכן הם הולכים, איך מנצלים אותם, מי אוכלוסיית היעד, איזה תכניות ואיזה חוגים מקבלים הילדים ולצערי הרב לא קיבלנו אפילו תשובה אחת על איך מנצלים את ה-60 מיליון. וכמו שעושים ביקורת על ה-70 מיליון אנחנו גם מבקשים לעשות אותה ביקורת על ה-60 מיליון ולקבל דיווחים.

זו זכותכם, זכות הציבור לדעת ואנחנו נשמח לפנות בשם הוועדה ולבקש את הנתונים הללו.

נקודה אחרונה, אבו מוחמד תמיד משתף אותנו בקול קורא ואנחנו מדברים לפי הפצתו, אבל שוב, זה לא מספיק. אנחנו כן רוצים אפילו גם להכנס לפרטי פרטים בבנייתו של הקול הקורא, להתאימו לא רק מבחינת תקציבים ולו"ז לחברה הערבית אלא גם מבחינת תנאים. בכל הצניעות, אנחנו דוקטורנטים בחינוך הבלתי פורמלי, יש מנהלי מחלקות נוער שכבר עשרות שנים פעילים בשדה הזה ויש לנו מה לתרום בבניית הקול קורא, בקביעת התכנים שאנחנו רוצים להעביר לילדים שלנו. בשנים האחרונות אבו מוחמד משתף אותנו, שולח לנו את קול קורא לפני הפצתו, אנחנו מדברים ומשוחחים אבל שוב, אנחנו מבקשים להיות יותר בעניינים ולהשפיע יותר.

אין ספק, אין כמו לשמוע השטח, להבין את התובנות, לשמוע מהניסיון שלהם וגם סדרי העדיפויות של מנהלי מחלקות הנוער ברשויות המקומיות. הרי כל היעוד של התכנית הזו ושל התקציב היה באמת לתת מענים לצרכים שקיימים בתוך הישובים הערביים, המענים הללו מי שמכיר אותם מקרוב אלה בטח אתם בשטח.

עדכון אחרון למנהלי מחלקות הנוער, אנחנו קבענו פגישה ב-24 לחודש בנצרת עם מר ג'לאל, עם מר עבדאללה חטיב ואגף הביקורת במשרד החינוך כדי לנסות לפתור את בעיית הביקורת ולא להכנס לאותן בעיות שנכנסנו אליהן בשנה שעברה. אני מקווה שנגיע לנוסחה שמקובלת על משרד החינוך ועל ועדת החינוך ואנחנו נעדכן את מנהלי מחלקות הנוער ואותך.

תודה רבה עימאד. חשוב לשמוע עוד נציג מאיגוד מנהלי מחלקות הנוער והחינוך הבלתי פורמלי, סאבר יוספין, מנהל המחלקה בעירית שפרעם. בבקשה.

שלום לכולם. אני מנהל מחלקת נוער וחינוך בלתי פורמלי בעירית שפרעם. ברשותכם אני רוצה להוסיף על החשיבות של התכנית - - - אבל שתי נקודות חשובות להבהיר בפני הוועדה. א. אנחנו מדברים על תקציב של שנת לימודים שמתחילה ב-1 בספטמבר ומסתיימת ב-31 באוגוסט בשנה הבאה. אז מלכתחילה אנחנו באיחור של שבוע בספטמבר, ועד להכין את התכנית ולעבור ועדת מטה מחוז ולקבל את האישור התקציבי, אנחנו מדברים כבר על שלושה חודשים של איחור. אם נתחיל בינואר להפעיל את התכנית שזה להכין את התכניות ולעבור את הוועדה ולעשות את התיקונים שוועדת מטה המחוז מבקשת כל הזמן, זה ייקח עוד המון זמן. בשנים קודמות הקול קורא היה מתפרסם במאי, ביוני, היינו עוברים את הוועדות ביולי ומקבלים אישורים בהתאם. השנה אנחנו מלכתחילה בעיכוב של כמה חודשים טובים ולא של שבוע-שבועיים, ח"כ ג'בארין. זה דבר אחד.

בשנים קודמות מתי יצא הקול קורא?

בשנה קודמת קול קורא התפרסם בסוף מאי, בתחילת יוני. עברנו ועדות ביולי, קיבלנו אישור תקציבי, גם באיחור, אבל זה היה באוקטובר. השנה אנחנו ממש באיחור מסיבי. לא להרבות ולהוסיף על הצוות המקצועי שעבד השנה ועובד איתנו המון זמן, אנחנו כבר בטלטלה מה-15 למארס שחלקם בחל"ת, ולא חזרו לעבודה, קשה להשיג אותם בחזרה, זה תהליך מחדש שצריך לגייס עוד עובדים ולהעביר אותם את ההכשרה שמשרד החינוך מבקש מאנשי צוות, שכבר מיומנים לכל המערכות ולמערכת שהזכיר אותה ג'לאל, המערכות התקשוביות והפעלת התכניות והקשר עם השטח.

עוד נקודה אחת, אני חולק על גור לעניין הקיזוז, אני משתף אתכם מהשטח, אני הייתי באחת הרשויות שנפל בחלקה הוראת קיזוז שזה טכני, זה לא מעיד על אי ביצוע פעילות, מר גור ומר ג'לאל ומר - - - ביקרו ברשות שפרעם והם שותפים לנו ואנחנו אחת מהרשויות שהחליטה ללכת עד הסוף. זה היה טכני, החשבוניות שהוצגו בפני ועדת הכספים וועדת הבקרה מספר פעמים, אותם מסמכים שביקשו שוב ושובו שלחנו אותם שוב ושוב והם נמצאים אצלהם, מדובר על משהו טכני של קבלות וחשבוניות, זה לא על אי ביצוע תקציב, אנחנו חולקים על הגישה ועל הגישה העליונית בכל הקטע של הבקרה ומה עוד שבבקרה שמבקשים בתשע"ט, הייתה חברת בקרה שבדקה בשטח את הפעילות, בתשע"ז, בשנה הראשונה שיצאו לביקורת לא הייתה בקרה והיה קול קורא באיחור. בתשע"ט עכשיו מבקשים, יש חברת בקרה שבדקה את השטח ובדקה את הפעילות.

נקודה אחרונה שאני רוצה לציין, את התקציב אנחנו מקבלים ברשויות בהסתמך על דו"ח ביצוע שחתום על ידי מנהל הנוער, מורשה חתימה בתוך הרשויות, עובר אישור של המפקח הרשותי שהוא עובד של משרד החינוך, עובר אישור של מנהל המינהל, עובר כל מיני גופים שבודקים חשבונית-חשבונית, סעיף-סעיף, פסיק-פסיק מה נעשה בכסף הזה, איפה היה, זה תלוי רשימות שמיות של תלמידים, זה תלוי בנוכחות של תלמידים ושל עשיה ובדיקה בשטח. ואנחנו עובדים בשטח, אני מנהל תחום חינוך בלתי פורמלי ואני רואה מה קורה בתכניות אחרות מאותו בית יוצר של משרד החינוך כמו ניצנים, כמו חוג לכל ילד, כמו כל תכניות אחרות שמשרד החינוך מבקש, ואנחנו ה- - - שרוצים, זה עוזר לי בתור מנהל מחלקה שיישאר ככה בתת מודע של ראש הרשות ושל מקבלי ההחלטות ברשות שזו תכנית מבוקרת, שאני מנצל את זה לטובת הילדים, וזה מה שקורה בשטח. אבל לבוא ולבקש דברים שאי אפשר להגיש אותם במסמך שנשלח על ידי משרד רואה חשבון שלא רואה פעילות פדגוגית ולא פעילות חינוכית, הוא רואה רק מספרים ורק ניירת וגם במסמכים שהוא מבקש אני בספק אם הוא עובר על כל החומר ורואה אותם, ושולח לך הוראת קיזוז ותלך אתה כרשות להילחם ולהוכיח את חפותך, ואנחנו בשפרעם הלכנו להליך משפטי. תובעים אותם, זה כסף שמגיע לנו. זה כסף שהוצאנו אותו על ילדים ואנחנו הולכים עד הסוף. שיבואו בפני בית המשפט המכובד ויגידו למה קיזזתם לנו את הכסף.

נקודה אחרונה, אנחנו מדברים על רשויות, אף אחד לא הזכיר את הסוציו אקונומי - - - כולם מתקשים, רשויות שבקושי מסיימות את החודש, לבוא ולקזז 200 ו-300 ו-500 ולגזול את הכסף, אני לא מדבר על מימון ביניים שזו תכנית שהיא ממומנת כל השנה - - - בסוף השנה על סמך דו"ח הביצוע הם מעבירים את הכסף ואחרי שמעבירים את הכסף אנחנו מעבירים גם לרשויות ולספקים. אז הרשויות גם ככה עם למ"ס ועם סוציו אקונומי נמוך מממנים את התכנית למשל כל השנה, מקבלים אותה בסופו של דבר ואחרי זה באה חברת ביקורת ונותנת הוראה לקיזוז.

אני מקווה באמת שזה לא שבוע ושבועיים, אנחנו כבר ממש מקווים שהקול קורא יתפרסם, אלה אנשים שעובדים, ילדים שמחכים לתכנית, אדרבה, אנחנו בתקופת קורונה וזה נוער וילדים שאין להם מישהו שייתן להם התייחסות אינטנסיבית חינוכית לצרכים שלהם, איך מתמודדים עם התקופה הקשה הזאת.

דברים מאוד חשובים. לעניין הביקורת השמעתי גם את דעתי ותהיה ישיבה בעוד שבועיים-שלושה ואני מקווה שהדרישות מוצאות אוזן קשבת ואחראית במשרד החינוך והאוצר, ולגבי הקיזוז, חשובה לי כמובן ההצהרה שהייתה שבכל מקרה הסכומים הללו נשארים כדי לשרת את הפרויקטים ואת אותה תכלית, אבל אני חושב שהביקורת שנשמעה לעניין הביקורת שהייתה היא מובנת. לגבי לוח הזמנים יחד איתכם אנחנו נלווה את הסוגיה הזאת עם החינוך והאוצר ונוודא באמת שזה יהיה בלוח הזמנים הכי מהיר שאפשר. מה שאמרת שבשנה קודמת הקול הקורא פורסם כבר במאי, זאת אומרת שאנחנו כבר באיחור רב השנה, מה שיכול לסכן חלק מהפרויקטים כאן. תודה רבה סאבר.

אני שמח על הבשורה שהתקציב אושר לתכנית החינוך הבלתי פורמלי. אני גם מצטרף לח"כ ח'טיב וח"כ טאהא שפשוט צריך לשנות את השם מתכנית חינוך בלתי פורמלי לתכנית חינוך משלים ואפילו צריך למסד את זה במסגרת החינוך הפורמלי כי זה ממש הנשמה של הילדים להמשכיות החינוך בנוסף לחינוך הפורמלי.

אין לי ספק שהתכנית הזאת היא מאוד נחוצה, מאוד זקוקה לה החברה הערבית, לאור המצב הקיים מבחינת התפשטות נגיף הקורונה וגם לאור המצב הקיים בכפרים ובערים הערביות עם הפשע שמתפשט וקורה יום-יום ושבוע-שבוע.

אין לי ספק גם שמנהלי המדורים של הנוער עושים עבודה מאוד אדירה למען הילדים האלה וזה נחוץ להם למסגר אותם במסגרות האלה ולהטמיע בהם ערכים והדרכה נכונה וטיפוח כשרונות כי זה מהווה את החסם המרכזי כדי למנוע את הידרדרות הילדים האלה לדברים חמורים יותר כמו סמים ופשע וכל הדברים האלה.

ה-60 מיליון שדיברו עליהם שנגנזו, כאילו זה בגלל הקורונה, אבל אם ניזכר ונחזור לשנת 2017 גם שם נגנזו 60 מיליון שקל ושם היה הנימוק על ידי חברנו עבדאללה חטיב של חוסר תכנית אב, התקציב אושר לפני שהייתה תכנית, חוסר תשתיות במגזר הערבי בערים וברשויות המקומיות. אני אומר היום אין עיר, אין כפר ערבי שאין בו מתנ"ס, שאין בו נוער העובד, שאין בו מועדון צעירים ומחלקות נוער ברשויות. אני חושב שמאז 2017 עד היום לא רואים שום תוספת תקציבית למימון החינוך המשלים, החינוך הבלתי פורמלי בינתיים, בהתאם לסדר גודל הילודה ומספר התלמידים שהתווספו משנת 2017 עד שנת 2020. לכן צריך פשוט לבקש תוספת ולראות בזה כזכות ולא נדבות למגזר הערבי. המגזר הערבי מאוד רציני מאוד נחוץ לו הדברים האלה, ובנוסף לתקציבים גם צריך לדאוג לבניינים כי אתה תמצא בנוער העובד או במתנ"ס או בכל מקום אחר בסך הכל איזה שהוא מרחב קטן שאפשר להכיל בו 20, 25 ילדים וככה אורגינל מוקצה למדריך לא מעבר ל-25 תלמיד או נער או נערה ולכן צריך פשוט לרשויות גם ללחוץ לקבל תקציבים יותר ולהקים את הבניינים האלה, צריך להכפיל. בינתיים כל המערך הזה מקבל כמעט 30% מהתלמידים והנערים והנערות שנמצאים במגזר הערבי. פשוט צריך להכפיל עוד כוח אדם ועוד הכשרת כוח אדם על מנת שהעניינים יתאימו מאוד לגבי התקציבים ולגבי בניינים ולגבי פעילויות שנמצאים בשטח. זה מנגנון מאוד חשוב כיוון שזה ממש מעביר את הילד מהקופסה שנקראת בית ספר למרחב יותר שמתחיל הילד הזה להביע את הדעות שלו יותר, להרגיש את הסביבה שלו יותר, להרגיש אויר - - - מעבר לזה גם באופן ארצי ושם גם מגלים כל מיני כשרונות ויכולים למיין וזה ממש אפשר לסמוך על המדריכים המוכשרים ששם אפשר למיין כל אחד ואחד במסגרת הפעילות, באמצעות הפעילות שהם עושים לאן נטיית כל אחד מבחינת כשרון ואפשר גם לטפח אותם.

כולי תקווה שהאחראים על מדורי הנוער והצעירים ברשויות במידה וכל תקלה שנוצרת בעניין התקציבים או בחוסר כלים ומשאבים על מנת לבצע את הפעילות שלהם, אנחנו נשמח גם להשתתף ולשתף פעולה יחד על מנת שגם אנחנו נפנה בתורנו כמנהיגות הורים ארצית על מנת לעזור לכם לקדם את העניינים וליישם את כל הפעילות הזאת בשטח בהצלחה בהתאם לכל הנתונים שאתם מציגים עם כל התקציבים שכבוד חברי הכנסת במשותפת עושים עבודת נמלים ועשייה אדירה על מנת להשיג את התקציבים האלה ולהעביר אותם לרשויות. עוד פעם, ה-60 מיליון זה היה בשנת 2017 נגנזו ועוד פעם נגנז מסיבת הקורונה עוד 60 מיליון שקל. כל הכספים האלה שנשארו בעיריות, אני מבקש אדוני היו"ר, לפחות שתפעלו על מנת להסב, אם כבר לא יכולים להשקיע את זה בפעילות החינוכית בלתי פורמלית בקרב הנערים והנערות והילדים, להסב את הכספים האלה לכיוונים אחרים שהם ממש לטובת הילדים בכל מיני פעילויות אם זה בבתי הספר ובמועדונים - - -

תודה רבה. אנחנו חותרים לסיום. היה לנו דיון חשוב ובאמת נגענו בסוגיות העיקריות אז בהחלט אפשר לסכם ואני אתחיל ואומר קודם כל שהוועדה מברכת על חידוש התכנית והקריאה שלנו הן למשרד החינוך והן למשרד האוצר לאפשר פרסום הקול קורא בימים הקרובים בהתחשב בעיכוב של כמה חודשים, זאת כדי להבטיח חזרה תקינה של פעילויות תכנית אתגרים בהקדם האפשרי. אפשר רק לשמוח על כך שכ-25%-30% מהתלמידים הערבים בשכבת הגיל של בין ד'-י"ב זוכה להשתתף בתוך התכניות אבל הוועדה בהחלט קוראת להרחיב את תכנית אתגרים כדי להקיף שיעור גדול יותר של תלמידים וילדים ערבים, כמובן שזה יהיה אפשרי על ידי הגדלת התקציבים והמשאבים של התכנית.

יש התייחסות אפילו לשם של החינוך הבלתי פורמלי, שם שיכול ללמד אולי על חינוך שהוא פריבילגי, אני גם מסכים שהשם הזה מטעה ומדובר כאן בחלק אינטגרלי מהחינוך והחינוך המשלים.

הוועדה מברכת גם על ההישגים של התכנית שמצליחה להוכיח את עצמה כמובילת שינוי בקרב התלמידים, שינוי בתרבות הפנאי של התלמידים בחברה הערבית. הדבר נחוץ ביותר דווקא כי אנחנו עדים להתגברות תופעת האלימות והנוער בסיכון ואין לנו ספק שתכנית אתגרים היא תכנית חיונית להתמודדות גם עם התופעות הללו.

הוועדה קובעת לפי מה שהיא שמעה מהשטח ומנציגי הרשויות המקומיות שהביקורת החשבונאית שמתנהלת על התכנית יש בה משום ניסיון להערים קשיים על קבלת השירות, היא גורמת להקטנת התקציב לרשויות ולכן הוועדה קוראת להסתפק בביקורת השגרתית שבכל מקרה קיימת, של המשרדים על התנהלות הרשויות המקומיות ולכן קוראת לא להוסיף עד קשיים על הפעלת התכנית והניהול שלה.

הוועדה גם קוראת לאמץ את הדרישה של השטח לראות בתקציב כתקציב קבוע בכל שנה שלא יהיה צורך עוד פעם כמו בשנה הזו למקד מאמצים כדי שהתכנית תימשך, פשוט זה עיכוב רב, זה גם פוגע בהתנהלות התקינה של התכניות. לכן אנחנו מקווים שאחרי השנה הזו יהיה אפשר למצוא מנגנון שיבטיח חידוש התכנית באופן אוטומטי בלי המאמצים שמושקעים כל שנה לקראת השנה החדשה.

הוועדה קוראת לשלב את ראשי הרשויות המקומיות הערביות, את מנהלי מחלקות הנוער בצורת ניצול התקצוב ובסדר העדיפויות כדי להבטיח ניצול מיטבי של התקציבים.

הוועדה רושמת את הצהרת אנשי משרד החינוך והאוצר שתקציבים שמקוזזים או תקציבים שיוותרו, ינוצלו במסגרת אותן תכניות ויחזרו בעצם לרשויות המקומיות הערביות כדי לקדם את מטרת התכנית.

הוועדה מבקשת ממשרד החינוך וממשרד האוצר לקבל את פירוט הסעיפים התקציביים של תכנית אתגרים, אותם 70 מיליון וגם אותם 60 מיליון שהבנו שבעצם עדיין התמונה לא ברורה מבחינת ההשקעה בסכומים הללו והניצול שלהם.

אני רוצה להודות לכל המשתתפים, נציגי מחלקות הנוער, נציגי הרשויות המקומיות הערביות וכל משרדי הממשלה. אני רוצה להודות לחבריי חברי הכנסת. אנחנו נמשיך לעקוב, ואני באופן אישי אלווה את סוגיית הפרסום של הקול הקורא כדי להבטיח שבאמת זה יקרה הכי מוקדם שאפשר, בהתחשב גם באיחור הרב שקיים. תודה רבה לכולכם ובהצלחה והמשך עבודה פורייה לכולם. אני נועל את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:54.