פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-ושלוש
הכנסת
41
ועדת הכספים
26/08/2020
מושב ראשון
פרוטוקול מס' 124
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, ו' באלול התש"ף (26 באוגוסט 2020), שעה 9:05
ישיבת ועדה של הכנסת ה-23 מתאריך 26/08/2020
חוק־יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון מס' 5), חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 20), התש"ף-2020, ישיבת ועדת הכספים
פרוטוקול
סדר היום
1. הצעת חוק יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון מס' 4)
2. הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 20) (הגדלת סכום ההוצאה הממשלתית בשנות התקציב 2020 ו-2021 לשם התמודדות עם משבר הקורונה), התש"ף-2020
נכחו
¶
חברי הוועדה: יצחק פינדרוס – מ"מ היו"ר
ינון אזולאי
רם בן ברק
אחמד טיבי
אופיר כץ
מיקי לוי
מיכאל מלכיאלי
אלכס קושניר
שלמה קרעי
אנטאנס שחאדה
הילה שי וזאן
מיכל שיר סגמן
מוזמנים
¶
אסי מסינג - עו"ד, היועץ המשפטי, משרד האוצר
יוגב גרדוס - סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר
אסף וסרצוג - סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר
גיא גולדמן - עו"ד, ממונה חקיקה, רשות המסים, משרד האוצר
שירה עמיאל - רכזת תקציב תרבות וספורט, אגף התקציבים, משרד האוצר
עידו סופר - רכז תעשייה, מסחר והשכלה גבוהה, אגף התקציבים, משרד האוצר
משה שגיא - סמנכ"ל בכיר ומנהל מינהל כלכלה ותקציבים, משרד החינוך
שרית פלבר
- עו"ד, משרד המשפטים
מוזמנים באמצעים מקוונים
¶
ד"ר רון תומר - נשיא התאחדות התעשיינים בישראל
אורן הרמבם - מנהל איגוד תעשיות מוצרי צריכה ובנייה, התאחדות התעשיינים בישראל
איריס שטרק - נשיאת לשכת רואי החשבון בישראל
אלינה פרנקל רונן - משנה לנשיאת לשכת רואי החשבון בישראל
אוריאל לין - עו"ד, נשיא איגוד לשכות המסחר
הצעת חוק יסוד
¶
משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון מס' 4), מ/1352
הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 20) (הגדלת סכום ההוצאה הממשלתית בשנות התקציב 2020 ו-2021 לשם התמודדות עם משבר הקורונה), התש"ף-2020, מ/1353
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
אני שוב מדבר על 17.5 מיליון השקלים. התגלגל לידי אתמול מסמך ישיבה בהשתתפות סגן שר האוצר, מר אלון מסר ממונה בכיר על תקציבים, מר מוחמד חלאילה ועוד ועוד ועוד: סיכום החינוך המיוחד לא סופי בכפוף להערות משפטיות ב-22 ביוני.
אני מדגיש שוב לפרוטוקול שאם יעשו לי תרגיל ויגידו לי כפוף לחשב כללי, להערות משפטיות, יהיו כאן עוד סיבובים. אני מחכה כמעט שנה ולכן אני אומר לכם שאם תעשו לי עוד פעם תרגיל משפטי, אני מביא לידיעתכם שהאוצר יהיה צריך לבוא לוועדה עוד פעם. זאת לא פעם אחרונה. זה לא איום אלא זו בקשה. על תעשו לי תרגילים נוספים. תודה רבה. אני מחזיק את המסמך הזה ואני יכול לשלוח אותו לאסי ולשר האוצר
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אני מצטרף לדבריך. אני מכיר את הפרוטוקול הזה ואני חושב שזה נכון. אם אחרי הסיכומים שהיו לגבי אותם 17.5 מיליון וההבנות לא יצאו כמו שאמרת, לא מחכה לחשב ולמישהו אחר, אנחנו נרגיש מרומים בעניין הזה ואני אתך חד משמעית. גם אני, כשאומרים דברים שהם ערך, אני לא אהבתי, אבל הדבר הזה הוא חד משמעי ואני מסכים אתך. אני גם דיברתי עם משה על זה והוא אמר והוא אמר לי שעד כמה שהוא יודע לא אמורה להיות בעיה עם אותם 17.5 מיליון שקלים. לגבי התוספת של השנה ה-30, אמר לי אתמול שר האוצר, ואני אומר את זה כאן בוועדה, שהוא אחראי לזה. מה שיהיה הסיכום שלכם עם המנכ"ל ויהיה חסר הכסף של השנה, הודיע אתמול שר האוצר שהוא דואג לזה.
אלה בעצם שני הדברים שאמורים, גם ה-30 שהוא התחייב לתשפ"א, שנת הלימודים הזאת, והוא אמר שמה שיהיה הסיכום עם המנכ"ל שאנחנו מעריכים, אני מנחש שזה סדר גודל של 30, אני לא יודע, אני לא חשב, אבל מה שיהיה חסר ויהיה סיכום מנכ"ל משרד החינוך והוועדה – והאוצר היה שותף לוועדה, נכון, משה?
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
מה שהיו שותפים לוועדה, האוצר והחינוך, נתקצב.
אנחנו נתחיל בדיון. את רוב הדיון עשינו אתמול ולכן היום לא נפתח את זה יותר מדי לדיון. הנושא של הפחת, אנחנו ביקשנו אתמול לקבל את טיוטת התקנות ואכן קיבלנו אותה. זה הגיע בזמן באופן יחסי. אנחנו הזמנו גופים מבחוץ שיאמרו לנו את דעתם בעניין. שלחנו את זה אליהם וזה היה גם פתוח להערות הציבור.
נבקש מרון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים שנמצא ב-זום, להתייחס.
רון תומר
¶
בוקר טוב חבר הכנסת פינדרוס וחברי הכנסת הנכבדים. אני אומר בקצרה. הנושא של פחת מואץ הוא נושא חשוב, הוא נושא שהתאחדות התעשיינים יזמה מכיוון שהתעשייה הישראלית, בטח במשבר הגדול הזה, הנשוא הזה מאוד מאוד משמעותי. אנחנו רוצים לעודד ולשפר את התעשייה כי המטרה שלנו היא להילחם עם העולם ולהצליח לפרוץ קדימה בצורה משמעותית. לכן אני שמח שמשרד האוצר נענה לזה והחליט לעשות את זה ויפה שעה אחת קודם. אכן החליטו להחיל את זה מה-1 בספטמבר ואנחנו מברכים על התקנות ואנחנו מבקשים מחברי הכנסת לאשר אותן כי הן מאוד מאוד חשובות ויאפשרו לתעשייה דווקא בתקופה הכלכלית הזאת לשדרג ציוד, להעלות פריון, להילחם עם כל העולם. לכן מההיבט שלנו זה בסדר.
יש לנו הערה אחת קטנה. גילינו בטיוטה שהופצה אתמול שיש איזושהי החרגה לענף המחצבות ונציג הענף נמצא ב-זום ואני מבקש שבהמשך תיתנו לו אפשרות להתייחס, לאורן הרמבם, כדי להעיר את ההערה הספציפית.
עדיין אני אומר שהתקנות טובות, חשובות, משמעותיות בתקופה הזו ואני מודה למשרד האוצר ואני גם מודה לחברי הוועדה שיקדמו את התקנות בעת הזו. תודה.
אייל לב ארי
¶
היה ידוע שאיכשהו התקנות יהיו כאן. למה אין נציג של רשות המסים? אלה תקנות של רשות המסים.
איריס שטרק
¶
שלום רב. בוקר טוב. לתקנות הפחת יש משמעות אדירה מבחינת ההשקעה ושיפור הפריון של מדינת ישראל שנמצא כידוע במקום ירוד. לכן אני לא רואה שום סיבה לאפליה בין שאר המגזרים לעניין הפחת. העסקים הקטנים והבינוניים אינם בהכרח מוגדרים בתוך תעשייה והייטק. הם מנוע הצמיחה של המשק הישראלי ואני לא רואה למה להחריג אותם. הם חייבים להיות כחלק מתקנות הפחת.
איריס שטרק
¶
הם לא נמצאים כי הם לא מגודרים כתעשייה ולא מוגדרים כהייטק. יש לנו כאן את הקטר של המשק, את מי שנאנק הכי הרבה, את מי שהכי זקוק לעלייה בפריון ועובד עם טכנולוגיות ישנות בגלל היכולת הכלכלית והנה הזדמנות שהייתה צריכה כבר מזמן לקרות ובטח היום אנחנו רוצים שהמשק יחזור לעבודה. יש לנו העסקה מהבית, אנחנו צריכים את נושא המחשוב והציוד וציוד התקשורת והמחשוב הוא עיקר המנוע לעסקים הקטנים והבינוניים, והם בוודאי צריכים לקבל מאה אחוזי פחת. כל מה שקשור להתאמה לתו הסגול, כל מה שאנחנו מדברים עליו שהוא ליבת העניין של תקשורת ומחשבים וציוד נייד, צריך לקבל מאה אחוזי פחת ולהיות כלול ולחול גם על העסקים הקטנים והבינוניים למרות שהם לא מוגדרים כתעשייה והייטק. אני מבקשת להעביר את רשות הדיבור לאלינה פרנקל רונן, המשנה שלי, שמייצגת את תחום סמנכ"לי כספים במגזר העסקי להשלמה בעניין.
אלינה פרנקל רונן
¶
תודה רבה. פורום מנהלי כספים וחתמים קיים דיונים רבים ואנחנו חושבים שפחת מואץ כרגע הכרחי ליום שאחרי הקורונה וחייבים לעזור בנושא הזה כי זה יעזור למימון המיידי.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
סליחה, איך את מחברת את זה ליום שאחרי הקורונה? הרי דווקא בתקופה של הפסדים ושלא מרוויחים בתקופת הקורונה, אף אחד לא יגיש פחת מואץ. איך החיבור הזה נעשה?
אלינה פרנקל רונן
¶
אתה רוצה לעודד את החברות התעשייתיות ובכלל כדי שישקיעו ולא יאמרו שבגלל שאין להם כרגע תזרים מזומנים, הם לא יכולים להשקיע. לכן גם ביום אחרי, כשנרצה להחזיר את המשק לפעילות מלאה, אנחנו לא נוכל וזו העזרה שבזמן הזה הם צריכים. הם צריכים להפעיל קווי ייצור והם כבר יעבדו על זה. אנחנו חושבים שהתחלה צריכה להתחיל מה-1 במארס, אז התחילה הקורונה והופעתה בארץ, עד ה-28 בפברואר 2022, לשנתיים.
אנחנו חושבים שצריך לתקן תיקון קל בסעיף 1(1), לתקן את זה למפעל שעיקר עיסוקו אריזה ואין הכוונה למפעל תעשייתי שלדוגמה עושה את הייצור של המוצר וחלק מקו הייצור הוא גם האריזה ואז יאמרו שבגלל שיש בזה אריזה, מחריגים את זה ולא ייתנו לו את הפחת המואץ. אותו הדבר לגבי סעיף (ד). אנחנו חושבים שצריך לעשות... על מנת שלא נכניס לתוך זה את כל החברות הלוגיסטיות אבל אם מפעל תעשייתי בנה מרכז לוגיסטי, ברור שזה חלק מקו הייצור שלו והמטרה העיקרית שלנו היא בסופו של דבר להוזיל עלויות במשק.
לכן אנחנו חושבים שחשוב מאוד שיחריגו את דברים הקטנים האלה שהם לא מהותיים מבחינת העלויות אבל זה יכניס מפעלים גדולים לנושא של הייצור.
עידו סופר
¶
כן. אגף תקציבים, משרד האוצר. לעניין הסוגיות שעלו. נוסח תקנות כרגע הוא אותו נוסח כפי שהוגש גם בשנים קודמות, באותה מתכונת בדיוק כך גם בחרנו לפרסם אותו להערות הציבור.
בהתאם לסוגיות שעלו ואני אתחיל דווקא מהאחרונה. להחיל את הפחת מה-1 במארס, משמעותו לא לעודד שמישהו יעשה השקעה אלא לתת איזושהי הטבה אחורה וזאת לא מטרת התקנות, עם כל הכבוד ללשכת רואי החשבון.
הרחבה נוספת מעבר לענפים המצוינים, זו שאל המקצועית קשה. יש לה כמובן גם עלויות אחרות. התקבלו הערות הציבור בנושא ואנחנו נדון ונגבש עמדה אותה נביא לשר האוצר ונציג אותה לוועדה בדיון הרלוונטי.
עידו סופר
¶
מחצבות, כמו ענפים מסוימים אחרים, כל מה שניתן למעשה בזיכיון, מכרז וכולי, התפיסה היא שבעצם בעל הזיכיון או בעל המכרז משקלל את כל שיקוליו כאשר הוא מגיש הצעה למכרז. הוא בסוף מקבל איזשהו זיכיון מהמדינה שהוא זיכיון בלעדי ולכן גם הדבר הזה משקלל את כל התשומות שלו ולכן יש כאן שאלה האם נכון או לא שהוא יקבל איזושהי הטבה נוספת שלא באה לידי ביטוי בזיכיון.
אני אומר שוב. התקבלו הערות, אנחנו שוקלים אותן בכובד ראש ואנחנו גם ניתן מענה מלא לוועדה עת נביא את התקנות האלה לאישור.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
אדוני היושב ראש, אני חושב שמה שאנחנו נדרשים לאשר כאן היום זאת המסגרת. התקנות עצמן, כמובן שנוכל לדון ולהוסיף, כפי שאנחנו עושים בכל דיון בוועדה. גם יכול להיות שהתקנות יעברו שינויים.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
כן, אבל זה בדיוק מה שעלה אתמול וזה נכון. אבל אני רוצה לומר את ה-אבל. זה נכון אבל זה גם מה שעלה אתמול באופן מאוד חד. כשהתקנות יובאו לכאן אחרי חתימת שר האוצר, קבל אותו או לא. אתה לא יכול לשנות.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
לכן במקום להיות נגד וללכת בכיפופי ידיים, הבאתי את זה היום לדיון. נשמע את עמדת הוועדה.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
רק אם השר מסכים. לכן אני מציע שנגיד לפני. במקום שהוא יבוא ויוריד, אנחנו נודיע לפני מה המסגרת שהוועדה רוצה. לכן שאלתי אם יש הערות לחברי הכנסת.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
אם אנחנו אומרים שסעיף מסוים בתקנות לא מוצא חן בעינינו, מחזירים לשר והוא צריך להחליט האם להוריד אותו או לא. זה מה שעושים.
שגית אפיק
¶
אני אגיד בשתי מילים. ההבדל בין חקיקה ראשית לבין חקיקת משנה הוא שבחקיקה ראשית הנטל הוא עליכם. אתם המחוקק, אתם קובעים את פרטי ההסדר. לכן מאוד חרה לנו כלשכה משפטית, ולי כיועצת משפטית של הוועדה הזאת, לראות שנכנסים דברים שאתם לא באמת סגורים עליהם עד הסוף. זה חלק מהעניין של הליך חקיקה תקין. הליך חקיקה תקין זה הליך שבו אתם מבינים על מה אתם מצביעים, אתם יודעים את פרטי ההסדר, לא נכנסים לכם נוסעים חדשים ברגע האחרון בדלת האחורית בלי שהוועדה למדה אותם, בלי שעברו דרך המליאה. נושא חדש הוא לא רק אמירה ליופי אלא זה גם חלק מהעניין של הבטחת הליך חקיקה תקין. אחד הדברים שעלה בבג"ץ דירה שלישית למשל הייתה שאלה ששאלו אותנו השופטים, את הייעוץ המשפטי לכנסת ואת הייעוץ המשפטי לממשלה: אם היה נוסח בסינית בפני חברי הוועדה, האם אתם חושבים שאפשר היה לומר שזה הליך חקיקה תקין? בעיניי התשובה לכך היא חד משמעית לא. אני חושבת שבייעוץ המשפטי של משרד האוצר היו אומרים שאילו היה מתרגם, נראה לנו שזה היה בסדר.
אני חושבת שכאן טמון ההבדל. בסוף אתם צריכים להבין על מה אתם מצביעים, מה פרטי ההסדר ולכן חשוב שתבינו. אם אתם מורידים או מעלים 2.2 מיליארד, הוועדה הזאת בסופו של דבר היא לא ועדה שעוסקת רק במספרים אלא היא ועדה שעוסקת גם במהות. ואם תוסיפו עכשיו עוד איזה סכום ותורידו עוד איזה סכום ותחלקו סכום אחר, המטרה היא שתדעו מה באמת הכוונה, מה באמת אתם הולכים לעשות ולא שתשנו כאן את המספרים כמו בבנק אבל אתם לא באמת תדעו לאן זה הולך ומה הולך לקרות את זה.
אני חושבת שזו חשיבותו של הדיון הזה היום. חלק מדיון נאות הוא דיון שבו שומעים את נציגי הציבור ואת העמדה שלהם לגבי ההסדר. אני מסכימה אתך, חבר הכנסת קרעי, זה נכון, ההסדר הזה יבוא לכאן. איך הוא יבוא לכאן? חקיקת משנה. בחקיקת משנה הנטל הוא לא עליכם. חקיקת המשנה היא של הממשלה, של השר המבצע. אז הסמכויות והכוחות שלכם הם אחרים והם שונים כיוון שמי שמבצע את זה בסופו של דבר זה השר ויתכן שתבקשו שינוי כזה או אחר ויאמר השר שהוא לא יודע לבצע, הוא לא מעוניין לבצע, זה לא ההסדר שהוא בסופו של דבר רוצה. אני חושבת שבמצב הזה אתם כן תצטרכו להקשיב למה שהשר רוצה. במצב של חקיקה ראשית, הנטל הוא עליכם להבין מה אתם עושים, מה אתם הולכים לחוקק.
אני יודעת, זאת לא עמדה פופולרית והרבה פעמים רוצים להעביר כאן דברים ואנחנו נחשבים כמו שתוקעים איזשהו תהליך שכולם רוצים כבר לעבור אותו, וזה בסדר. אבל אתם חייבים להבין שפעם זה כך ופעם זה כך וגם אתם, פעם אתם כאן ופעם אתם שם. בסופו של דבר להליך תקין יש חשיבות רבה עבורכם קודם כל.
שגית אפיק
¶
מדובר כאן בנושא שלא הופיע בכחול. המליאה לא ראתה אותו. מביאים משהו חדש, אז לפחות תבינו את פרטי ההסדר.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
נבין את פרטי ההסדר, ומה עכשיו? נגיד אנחנו רוצים לדרוש בהמשך שיכניסו עוד מגזר לתקנות. אנחנו לא יכולים להכניס את זה לחקיקת מסגרת.
שגית אפיק
¶
הרבה פעמים בוועדה הזאת עשינו את זה ויש כאן חברי כנסת ותיקים שיודעים. כשמבקשים מאתנו להכניס איזשהו תיקון לחקיקה ראשית, אנחנו מבקשים לראות את פרטי ההסדר של חקיקת המשנה כדי להצביע עליו במקביל. כדי לקשור בין הדברים ולא כדי לעשות סתם דיון. כדי באמת לדון בפרטים ולהצביע. מצביעים על החוק ולצדו מצביעים גם על ההסבר כדי שתוכלו באמת לראות את התמונה כולה ולא לראות תמונה חלקית ואחר כך להמתין עוד כמה זמן עד שההסדר עצמו יבוא.
אסי מסינג
¶
אני בכל זאת חייב להתייחס לדברים שנאמרו. האמירות שמשרד האוצר היה מספיק שיהיה מתרגם מסינית, אלה אמירות לא מתקבלות על הדעת. יש חשיבות של ההליך למשרד האוצר, לא פחות מאשר לייעוץ המשפטי של הכנסת.
אסי מסינג
¶
אם רוצים, אני אפרט במפורט את העמדה שלנו, עמדת היועץ המשפטי לממשלה ואת העמדה שהוגשה לבג"ץ. דרך אגב, יש שם בקשה לדיון נוסף שטרם הוכרעה בעניין הזה. יש גם את דעת המיעוט שנאמרה בהקשר הזה ואני לא דן כרגע בשאלה של בג"ץ דירה שלישית ובעובדות שהיו באותו דיון.
אנחנו דיברנו אתמול על השאלה של התוספת שהיא לא שונה במהות שלה מהסתייגויות שעומדות כרגע בפני הוועדה.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
כן, גם ההסתייגות שבני גנץ יהיה ראש הממשלה בחודש מארס על חוק התקציב, גם זאת לא הסתייגות קשורה. באמת, חברי כנסת מכניסים כל מיני הסתייגויות.
אסי מסינג
¶
יש לי גם יסוד להניח שחלק מההסתייגויות אולי אפילו יעברו כאן. אין במהות שום דבר שהוא שונה. הממשלה ביקשה לעשות תיקון והתיקון הוא תיקון פשוט. הוא הוסבר בהרחבה ואני לא חושב שהיה דיון יותר רחב מהדיון הזה בוועדה. אנחנו הצהרנו על התקלה שהייתה אצלנו. מדובר בהחלטת ממשלה שהנחתה לעשות תיקון.
מאחר ואני לא נשמע, רק כדי שלא אצטרך לחזור עוד פעם, נציגי הממשלה הונחו על ידי הממשלה לעשות תיקון והתיקון הוא הסטה של תקציב מבחינת הפריסה, מבחינת שני החוקים. אין שום חובה ושום דיון באישור בין שאלת הדיון במקור והתיקון בהצעת החוק לבין הדיון בפרטי התקנות. הסברנו בצורה ברורה שפרטי התקנות יובאו לאישור הוועדה בצורה נרחבת ובהליך מלא ולאחר שמיעת עמדות הציבור. עמדות הציבור אינן צריכות להישמע לגבי התיקונים לחוק המסגרות הפיסקליות ולא לגבי חוק יסוד: משק המדינה. עם כל הכבוד לנציג התאחדות התעשיינים או לנציג אחר כזה או אחר, הוא לא מי שצריך להגיע את עמדתו בפני הוועדה בכל מה שקשור לשינויים.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
כל זמן שאתה מחליט מה האוצר צריך לעשות, הבנתי, אבל אתה גם מחליט מה הוועדה אמורה לעשות? משום מה מדינת ישראל, ולא לשכת היועץ המשפטי לממשלה, הכינו יועצים לכנסת שהם בלתי תלויים במשרד האוצר.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אנחנו חברי כנסת ואנחנו נאמר מה שאנחנו רוצים ואם אתה לא רוצה, אתה יכול להמשיך הלאה, להישאר במשרד ולא לבוא לכאן. מספיק. כל פעם אתה בא על הסתייגות של זה והסתייגות של זה. הבאת את מה שאתה רוצה ואנחנו נביא את מה שאנחנו רוצים. תודה רבה.
שגית אפיק
¶
רק משפט אחד. יש הבדל בין דבר שהממשלה מבקשת ואומרת שבעצם הבאתי בפני המליאה הצעת חוק לא בשלה ונזכרתי בדבר נוסף שאני רוצה. לממשלה פתוחה הדרך לעשות את תהליך החקיקה המלא ולהביא כל הצעת חוק אחרת שהיא רוצה.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
אין בעיה. אז אנחנו נגיש נושא חדש ואנחנו נמשוך את זה. אתם רוצים? אין בעיה. אפשר להתחכם, אסי. אפשר למשוך את זה שבועיים.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
מיקי, ביקשתי גם מאסי לעצור את הדיון הזה. אנחנו ביום רביעי ולא ביום שני לפנות בוקר. בואו נעצור את הדיון בשלב הזה. אני רוצה להעלות את אוריאל לין ולשמוע את ההערות שלו. לאחר מכן נשמע את רשות המסים כשיגיעו ונתקדם.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
תצביעו אתי על שתי ההסתייגויות הבאות, להכליל עסקים קטנים ובינוניים בפחת. תצביעו אתי. זה הקטר הכלכלי של המשק, עסקים קטנים ובינוניים.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
מי שהרוויח, ישתמש. מי שהפסיד, לא ישתמש כי אין טעם. זה ברור לחלוטין. אבל עצם זה שלא הכניסו אותם, סימן שהם קטנים ואף אחד לא סופר אותם.
עידו סופר
¶
חבר הכנסת לוי, התקנות לא מדברים על גודל עסק. הן מדברים על ענפים. ענף התעשייה, התיירות וכולי, בוודאי שעסקים קטנים יכולים - - -
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
מוסכים הם תעשייה? לא. זה שירות. בית קפה שרוצה מכונת קפה, זאת תעשייה או שירות? תגידו מה. זה הקטר הכלכלי של המשק, עסקים קטנים ובינוניים. האוצר, אתם עושים עוול. זה לא יעבור כאן.
אוריאל לין
¶
תודה. אם הייתי קורא את התקנות האלה שמוצעות היום לכם, של פחת מואץ כדי לעודד את הכלכלה כפי שכתוב בדברי ההסבר, לפני 50 שנים - לא הייתי מופתע. היום אני מופתע משום שיש כאן התעלמות מוחלטת ממבנה המשק. יש כאן מצב שבאים ואומרים לך שהמגזר הגדול ביותר שקיים היום, עם כל הכבוד לחבריי ואני מעריך מאוד ואין מי שמעריך יותר מאתנו את התעשייה ומעוניין בקידומה, אבל בית היוצר של מקומות העבודה היום זה מגזר המסחר והשירותים. בלי מגזר מסחר ושירותים, אין כאן כלכלה. מגזר המסחר והשירותים מעסיק מיליון ו-860,000 אנשים בנתוני 2020-2019 של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מגזר המסחר והשירותים, כיום זאת מחצית מהיצוא הישראלי. הוא נפגע יותר קשה בתקופת הקורונה מאשר כל מקום אחר, הוא חובק את כל העצמאים הרבים שמתלוננים והוא מחצית מהיצוא הישראלי. אני אומר לכם כרגע שיש כאן התעלמות מוחלטת כמעט בלתי מובנת ואני פשוט מודאג מזה שבאים היום ומציעים לכם הצעה שהיא מבוססת על אפליה סקטוריאלית. אסור לנו היום להעביר דברים כאלה. אני מאוד מאוד מייעץ לכם שתחזירו את הטיוטה לאוצר שהוא יעשה את התיקון ויבנה תקנות על בסיס שוויון כללי במשק. לא יכול להיות שהיום אנחנו נחזור בחזרה לתקופה שאומרים שנותנים הטבה רק למספר מגזרים מוגדרים, תעשייה, מלאכה, מלונאות, חקלאות, ואנחנו מאוד בעדם, ללא כל ספק, אבל יבוא ויגידו שאת מגזר המסחר והשירותים, שהוא 70 אחוזים מכל מקומות העבודה, במגזר העסקי, אנחנו נקפח. הוא חובק את כל העסקים העצמאיים, חלק גדול מהם, הוא מקיף ללא סוף את אותם עסקים שגם נפגעו, והיום אנחנו נפלה אותם לרעה. על מה זה מבוסס?
יש גם החלטות חשובות ביותר ואני לא זקוק להן, אבל יש החלטות חשובות ביותר שמדברות על עיקרון השוויון. איך אנחנו באים היום ושוברים את עקרון השוויון? על בסיס מה? איזה הגיון יש כאן? אם יש כאל שאלה תקציבית, בבקשה, שיעשו את זה בצורה נכונה על בסיס שוויון. גם במגזר המסחר והשירותים צריכים לחדש ציוד, מערכות מחשבים, מחסנים, לוגיסטיקה, כל הדברים שקשורים בזה. איך אפשר היום לבוא ולהגיד לכם שמגזר המסחור והשירותים הוא בלתי חשוב, הוא לא קיים? זו גישה מיושנת ופסולה שמתעלמת ואני מודאג אם זוהי גישתו של האוצר היום.
עידו סופר
¶
זו שאלה למשרד האוצר ואני אתייחס אליה. זו לא שאלה שאפשר לומר באופן חד וחלק שאוריאל לין תיאר או שהעמדה היא אחרת. יש שאלה האם נכון להכליל סקטורים נוספים, כן או לא.
עידו סופר
¶
זו שאלה שאני בכל מקרה אני אענה עליה, גם כשגיא כאן. השאלה לגבי מסחר ושירותים היא שאלה מורכבת. מצד אחד הפחת נועד לעודד השקעות יצרניות, השקעות שיכולות להגדיל את כושר הייצור ובעולם המסחר והשירותים הדבר הזה פחות מתקיים. יש טכנולוגיות או רצון, או יש שיפורים טכנולוגיים שאנחנו כן סבורים שנכון – וכפי שאוריאל גם אמר – לתמרץ אותם באותה מידה כמו שמתמרצים השקעות אחרות. הכללה של כלל המסחר והשירותים לא תביא בעיקרה את האפקט הזה אלא היא תביא לאפקטים אחרים.
עידו סופר
¶
בסופו של דבר אתה רוצה לבוא ולתמרץ אנשים לעשות איזושהי השקעה נוספת שהם לא היו עושים כדי לעשות איזשהו שיפור טכנולוגי. הפחת הזה כולל גם דברים נוספים, בין אם אלה מדפים, מקררים, דברים שהם לא אלה ובעצם אם אתה סבסד את השוטף על חשבון כספי משלם הציבור, בעצם עשית משהו שלא התכוונת אליו.
עידו סופר
¶
זה לא מזרים כסף למשק כי בסוף אתה מתחשבן בסוף שנה ובמקום שהפחת יהיה 20 אחוזים, הוא 40 אחוזים כי הפחת הוא כפול. כלומר, זה לא נותן את האפקט. מצד אחד זה כן מפחית את חבות המס בסוף השנה ומצד שני זה לא נותן את האפקט התוספתי שאתם ואנחנו רוצים לייצר. זאת שאלה לא פשוטה. כרגע נראה לי שלהכליל את כל הענפים האלה, זה לא נותן את האפקט הנדרש. אנחנו כן חושבים מה אפשר לעשות וקיבלנו לא מעט הערות ציבור. אני מנסה לומר שזה לא נובע מרשעות.
איתן גינזבורג (כחול לבן)
¶
אמרת שייגרם אפקט אחר. חיובי? שלילי? איזה אפקט ייגרם? אדוני היושב ראש, אני לא יכול להתגבר על הקולות של אחרים. אמרת שייגרם אפקט אחר למשק. אני רוצה שתסביר איזה אפקט ייגרם. האם הוא שלילי, האם הוא חיובי.
עידו סופר
¶
אני מסביר. בוא נגיד מה האפקט שאנחנו כן רוצים בתעשייה, שזה יחסית פשוט. כאשר יש חוסר ודאות ורוצים לעשות איזה שהן השקעות ארוכות טווח או חדשניות, בתקופת משבר כן נהוג לבוא ולהנהיג משהו כמו פחת מואץ שבעצם מתמרץ עבור השקעות שהן בעיקר הוניות ומשמעותיות, בא ומשנה את קבלת ההחלטות של האם כן או לא או האם בעוד שנה. זה כן מקדים אותן והרבה פעמים גם מגדיל אותם. כשאתה מדבר על השקעות שוטפות בעסק, נקרא לזה עסק כזה או אחר או בתחום המסחר, קשה מאוד לבוא ולהגדיר האם זו השקעה שהיא יצרנית, כן או לא. לרוב אלה השקעות שוטפות בעסק, בין אם זאת מכונת קפה לצורך העניין, ואנחנו לא חלוקים על כך שעסקים קטנים ובינוניים זקוקים לסיוע המדינה, ועיקר הסיוע הולך לשם, אבל זה לא נועד להחלפת מכונת קפה.
עידו סופר
¶
האפקט השלילי הוא למעשה כאשר יכול להיות שאתה תסבסד פעילות שוטפת, היא לא תגדל אבל תשלום המס יפחת וזה. הכוונה היא שמצד אחד באמת יהיה כאן אובדן מסים אבל מצד שני שיהיה גידול בפעילות היצרנית. זה האפקט שאני מנסה להשיג אותו. אם אתה רק מפסיד מס אבל לא יהיה לך גידול וזה לא שינה שום קבלת החלטות, זה בעצם אפקט שלילי, מבחינתנו לפחות, וזה לא מה שגם אנחנו שבאים להציג לכם משהו בוועדה משהו שאתם צריכים לאשר שעולה מכספי הציבור.
איתן גינזבורג (כחול לבן)
¶
אדוני היושב ראש, אנחנו אתמול דיברנו על כך שאנחנו מבקשים לראות תקנות לפני שאנחנו מאשרים את המסגרת.
איתן גינזבורג (כחול לבן)
¶
אתמול נתבקשנו להעביר את המסגרת התקציבית מסעיף מסוים לסעיף אחר. אמרנו שלפני כן, אנחנו רוצים לראות את התמונה הכללית, את התמונה הגדולה כפי שאמר היועץ המשפטי. יש לנו השגות לגבי תקנות אבל אני חושב שאין כאן אחד שחולק, אפילו לא האופוזיציה – אמר מיקי לוי בצורה מאוד מאוד ברורה – ביחס לצורך בפחת מואץ ובאישור הדבר הזה. הוא אפילו אמר שהוא יתמוך, אבל הבאנו את זה כדי לראות את התמונה הגדולה.
אנחנו כנראה עדיין לא שבעי רצון או משוכנעים לגמרי לגבי התקנות. הייתי מציע לאשר את הפחת המואץ ולא את התקנות. שיביאו תקנות במועד אחר ונדון בהן, נאשר או לא נאשר. אגב, זאת הייתה ההצעה שאתמול האוצר הציע.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אני רוצה לומר לך היכן הבעייתיות ואמרנו את זה אתמול. השלב הבא הוא ששר האוצר מביא את זה חתום ואז קבל או עזוב. אם לוועדה יהיו הערות, זה עזוב. אם לא יהיו הערות, זה קבל. אם מיקי לוי יחליט שהוא רוצה להכניס את ענף המוסכים לצורך העניין, שזה אחד הדברים שעלו כאן, הוא לא יוכל.
איתן גינזבורג (כחול לבן)
¶
גם עכשיו אין לוועדה סמכות להכניס או להוציא סעיפים מהתקנות האלה. יש רק לאשר אותן או לא לאשר אותן. תאשר מסגרת בתקנות, להשאיר את זה לישיבה הבאה או אחרת כדי שנחליט.
אלכס קושניר (ישראל ביתנו)
¶
אתה רוצה לבדוק לי כרטיס נוכחות? אני לא מבין מה זאת האמירה הזאת. אתה חושב שלא הקשבתי לך? אתה רוצה שגם אני אמשוך לך כרטיס נוכחות? הגזמת.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אני רוצה לא לסכם את הדיון אלא לסכם את הפרק הזה ולהציע הצעה. את הדיון קיימנו אתמול.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אתה יכול לשאול אבל תן לי להציע הצעת סיכום ותגיד אם היא מקובלת עליך. אנחנו ביום כנסת ובשעה 11:00 אנחנו רוצים לסיים את הדיון. אני חושב שגם לך עכו חשובה לך מאוד ואתה רוצה לקיים את הדיון. אפשר לקיים את הדיון ואז לא יהיה דיון על עכו ואני בטוח שאתה רוצה לקיים את הדיון.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אני רוצה להציע הצעה ולאמץ חלקית את העצה של איתן ושל אופיר אבל אני רוצה להוסיף לה הערה ואני רוצה לשמוע מרשות המסים. אנחנו נאשר כרגע את המסגרת אבל שני דברים עלו כאן בוועדה בצורה מאוד מאוד חדה על ידי כולם. ראשית, הנושא של העסקים הקטנים והמוסכים, צריך למצוא להם פתרון. אני לא יודע מה הפתרון, אבל צריך למצוא פתרון. אתם תבואו לוועדה לדיון לפני שהשר חותם. לא תביאו לנו מעשה עשוי כמו שעשיתם לנו אתמול והבאתם לנו החלטת ממשלה.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אתם תביאו לנו בתוך שבועיים כי אתם הרי רוצים את התקנות ובשבוע הבא אנחנו לא נמצאים כאן. בתוך שבועיים. נקיים כאן דיון אתכם עם נציגי התעשיינים, עם נציגי המוסכים, אחרי הערות הציבור שאני מאמין שגם אתם קיבלתם, כמו שאנחנו קיבלנו בתוך 12 שעות את ההערות.
אסי מסינג
¶
השר לא חותם על התקנות לפני שהוועדה מאשרת אותן. הוא פונה לוועדה על מנת לקיים דיון בוועדה.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
השאלה אם אתה על דעת הממונים שלך יכול להתחייב שאתה בתוך שבועיים מקיים דיון, מטמיע את הנושאים שהועלו על ידי חברי הכנסת בדרך כזו או אחרת.
איתן גינזבורג (כחול לבן)
¶
לא. אל תערבב. זה לא הגן. שמעת כאן את יושב ראש הוועדה, שמעת את הציבור ואנחנו מבקשים שתקיימו אצלכם בתוך המשרד לפני שאתם מגיעים אלינו.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
חברים, אנחנו נתקדם לעצם הדיון לשמו התכנסנו. מיקי, נשארו לך שמונת ההסתייגויות שלך?
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
בעיקרון הן מהותיות. תקריאו אותן. הן יכולות ליפול כי אני רוצה זכות דיבור במליאה. אני רוצה להכניס עוד שתי הסתייגויות וכאן החברים יצביעו בעד. אני שואל את היועצת המשפטית האם להכניס את זה כהסתייגות או מספיק לפרוטוקול. אני מבקש/דורש להזמין את נציגי הציבור לדיון הבא בנושא התקנות. את לה"ב, לשכת רואי החשבון, לשכת עורכי הדין ויועצי המס.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
יש לי דרישה והסתייגות. היות ומדברים על תקציב למשרד החינוך, יש תקנה לתמיכה במכונים למנהיגות חברתית קהילתית בחברה הערבית כי הייתה שם ב-922 והיא עולה כשלושה מיליון שקלים בשנה. אני רוצה שהתקנה תתוקצב בשבעה מיליון שקלים בשנה והיות וזו בקשה צנועה, אני מתאר לעצמי שכולכם תסכימו.
משה שגיא
¶
הסעיף הזה יתוקצב לפי תוכנית החומש בנושא. יש החלטת ממשלה בנושא. בהחלטת הממשלה, הסכום של 130 מיליון בסך הכול.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אם אתה אומר שיש 130 מיליון שקלים בתקנה, הבקשה שלו היא להגיע לשבעה מיליון במקום שלושה מיליון שקלים.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אומר חבר הכנסת משהו שנשמע הגיוני, בעיניי לפחות כאורח חדש כאן. הוא אומר שאנחנו עכשיו שמים 1,7 מיליארד שקלים, היערכות למציאות החדשה במשרד החינוך. תמצאו את הדרך, ארבעה מיליון שקלים לתקנה הזאת של מנהיגות שהיא חלק מהחלטת ממשלה 922,. משה, במקום שזה ייכנס כהסתייגות, תכניסו את זה.
משה שגיא
¶
אני רוצה להבהיר כאן משהו. צריך להבין שאם אני מקצה סכום יותר גבוה בנושא מסוים, אני צריך לקחת אותו מנושא אחר. אנחנו צריכים לבחון את הדבר הזה. יש לנו עשרות תוכניות שאנחנו לא פותחים בתשפ"א בגלל התקציב ההמשכי. אפשר להגדיל תוכנית על חשבון תוכנית אחרת שלא נפתח אותה אבלל אני לא חושב שזה רציני וראוי להגיד את זה כאן בוועדה.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
אני דורש שתקנה של מנהיגות חברתית תתוקצב בשבעה מיליון ולא בשלושה מיליון כי אחרת אני מגיש 300 הסתייגויות ולפני כלל הסתייגות התייעצות סיעתית ואחרי כן רוויזיה. ברור? זה כל מה שביקשתי בשבוע הזה.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
אתה טועה. אין סמכות ליושב ראש שאין הסתייגויות כל עוד לא הייתה הצבעה. ברור? ברור. אל תלמד אותי. אני אלמד אותכם.
שגית אפיק
¶
כאשר מודיעים על שעת הצבעה שמתייחסת להגשת הסתייגויות בכתב, עד לאותה שעה ניתן להגיש הסתייגויות בכתב. ברגע שהוועדה פותחת דיון וממשיכה בדיון, ניתן תמיד להמשיך ולהגיש הסתייגויות בעל פה עד מועד ההצבעה.
אלכס קושניר (ישראל ביתנו)
¶
אדוני היושב ראש, בשבוע הבא נחשפנו ביתר שאת לפעילות שאני אגדיר אותה כאלימות מינית כלפי נשים ואז בוועדה למעמד האישה התברר לנו שאין חדרים אקוטיים בבתי חולים ציבוריים ובבתי חולים ממשלתיים.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
שמענו. אחמד, אתה לא בזכות דיבור. עכשיו הקולגה שלך לאופוזיציה אלכס קושניר בזכות דיבור.
אלכס קושניר (ישראל ביתנו)
¶
אני אנסה להמשיך למרות שיש כאן חבר'ה שלא כל כך מכבדים את העמיתים שלהם. לא קיימים חדרים אקוטיים בכל בתי החולים בישראל, לא הציבוריים ולא הממשלתיים. אמרה כאן קטי שטרית שיש פתרו. אז אם יש פתרון, מאוד מאוד קל יהיה לקבל הסתייגות של תקצוב כל בתי החולים הציבוריים והממשלתיים לחדרים אקוטיים. אם זה לא יקרה, אני אומר לכם שאתם תתחילו להפעיל כאן את סעיף 98 כדי לעצור אותי מהגשת הסתייגויות. אני חושב שהנשים שיושבת בוועדה יחד אתי חייבות לתמוך בזה, ולא משנה קואליציה או אופוזיציה, ואני גם בטוח שבמליאה ההסתייגות הזו תעבור. ההסתייגות שלי היא תקצוב מיידי של כלל בתי החולים הציבוריים והממשלתיים בחדרים אקוטיים בשנת 2020. תודה.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
אגב, אני מבקש נושא חדש על נושא הפחת. אני מבקש להפסיק ולעבור לוועדת הכנסת.
אסי מסינג
¶
אני מתחיל בהצעת חוק־ יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון מס' 4). בספקה הראשונה, ב-1(1)(א), בפסקת משנה (5) בנוסח הכחול כתוב במקום "3.5% יבוא "3.55%" ואנחנו מבקשים לשנות את זה ל-"3.05%". זה התיקון הראשון .
בפסקה (2), בסעיף קטן (א)(2), המובא בו, בפסקה (2) יבוא:
(1) אחרי פסקת משנה (א) יבוא:
"(א1) היערכות משרד החינוך לשנת הלימודים התשפ"א – 1.75 מיליארד שקלים חדשים".
(2) בפסקת משנה (ג), במקום "31.7 מיליארד שקלים חדשים" יבוא "29.7 מיליארד שקלים חדשים".
זה התיקון הראשון לגבי חוק יסוד: משק המדינה.
אסי מסינג
¶
הם בדיוק מה שנדרש לצורך הפחת המואץ בפריסה לשנתיים הקרובות. זה יובא לידי ביטוי בהצעת חוק הפחתת הגירעון לשנים 2021 ו-2022.
אסי מסינג
¶
אני אסביר. אמרנו שמפחיתים בצד ההוצאה שני מיליארד שקלים שהם מיועדים לכיסוי ההפחתות בהכנסות כתוצאה מהפחת המואץ בשנים 2021 ו-2022. בסך הכול מבחינת הקורונה, הצעדים לקורונה, זה מאוזן.
אסי מסינג
¶
בחוק הפחתת הגירעון התיקון הוא בסעיף 2 ואני קורא את הנוסח לאחר התיקון:
2. תיקון סעיף 17
בסעיף 17 לחוק העיקרי –
(1) בכותרת השוליים, במקום "הגדלת סכום ההוצאה הממשלתית לשם" יבוא "מימון" ואחרי "משגר הקורונה" יבוא "בשנת 2021".
(2) בסעיף קטן (א) – אין שינוי, כפי שהקראתי אתמול.
(3) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ג) על אף הוראות סעיף 5, לשם התמודדות עם משבר הקורונה ולמטרה זו בלבד, בשנת 2021, רשאית הממשלה להגדיל את שיעור הגירעון הכולל מהתמ"ג בשיעור נוסף של עד 0.06%".
אני אקריא גם את סעיף 3 ואסביר.
3. הוספת סעיף 18
אחרי סעיף 17 יבוא:
"18. הוראת שעה לשנת 2022 הגדלת שיעור הגירעון לצורך התמודדות עם משבר הקורונה
על אף הוראות סעיף 5, לשם התמודדות עם משבר הקורונה ולמטרה זו בלבד, בשנת 2022, רשאית הממשלה להגדיל את שיעור הגירעון הכולל מהתמ"ג בשיעור נוסף של עד 0.08%".
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
חברי הכנסת, קיימנו אתמול דיון מספיק ארוך. אתם באתם רעננים אבל אני כבר מהדיון שהתקיים ביום ראשון יושב על הכיסא. תנו לסיים ואני רוצה להיכנס לדיון לגבי עכו.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
מה עם ההסתייגות שלי? ההסתייגות היא בהמשך למה שנאמר אתמול על התוכנית הכלכלית. זו באמת בשורה גדולה לאזרחי מדינת ישראל.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
איתן, אתה רוצה להקריא את ההסתייגות. אני הגשתי את ההסתייגות יחד עם איתן גינזבורג.
שגית אפיק
¶
תקריאו לנו את הנוסח, שזה לא יהיה כמו המענק למעסיקים שלא פיטרו עובדים ואז זה הלך למשהו אחר.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
מה קרה למענק של אלה שלא פיטרו עובדים? מעניין מה קרה עם זה. זה כמו זה. הכרזה. מה קרה עם המענק לחברות שלא פיטרו עובדים בתקופת הקורונה?
איתן גינזבורג (כחול לבן)
¶
לתת למשק להתמודד עם נגיף הקורונה על ידי הגדלת מענק לפי חוק צמצום פערים חברתיים, קרי, מס הכנסה שלילי, מוצע שיינתן למי שמקבל מס הכנסה שלילי, כדי לעודד יציאה לעבודה, מנק חד פעמי בגובה שתקבע הממשלה באישור ועדת הכספים של הכנסת, כפי הגשנו בהסתייגות.
שגית אפיק
¶
לפי ההסתייגות, זה מענק שפשוט ייכנס בחוק מס הכנסה שלילי. כלומר, זה יכול להיות כל מענק. הכוונה היא לסתם מענק או באמת מענק למי שמקבל היום מס הכנסה שלילי?
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אני רק רציתי להבין. חבר כנסת בא, שם הערה ואמרת שיש דרך לפיה הממשלה נוהגת. אתמול עשית לי אותו הדבר. הבאת לי לכאן שני מיליארד שקלים הפחתה ושאלת איך חברי הכנסת יכולים לעשות את זה. זאת אומרת, עכשיו הטיעון שלך הוא בצד השני אבל זה אותו טיעון. זה בדיוק מה שהיה כאן אתמול.
אסי מסינג
¶
אני אמרתי אותו הדבר לגבי הממשלה ואני חזור ואומר. האופן שבו יינתן מענק כזה או אחר, צריך להיקבע קודם כל על ידי הממשלה.
איתן גינזבורג (כחול לבן)
¶
אמרתי את זה בסיפה של דבריי. אמרתי שהתוכנית תובא על ידי הממשלה לוועדת הכספים של הכנסת. אני אמרתי את זה. הממשלה תדון ותביא את זה לאישור הוועדה.
איתן גינזבורג (כחול לבן)
¶
אדוני היושב ראש, אנחנו רוצים לשנות את סעיף קטן (ג), במקום 1.16 יבוא 1.51.
איתן גינזבורג (כחול לבן)
¶
סעיף 1(ג). בכחול. בפסקה (3), במקום 1.16 כפי שהקריא אסי, יבוא 1.51 במקום 1.26.
אלכס קושניר (ישראל ביתנו)
¶
אסי, שאלה. בדרך כלל כשאתם מביאים חוק יסוד שמגדיל את ההוצאה, יחד עם זה אתם מביאים את חוק התוכנית, השימושים של הכסף. אז נכון שהיה כאן דיון לפני שבועיים עם גפני ועם שר החינוך שהסביר איך הוא ישתמש בכסף. אם אני לא טועה, אני לא ראיתי את זה כתוב בשום מקום וגם את זה היה צריך לאר.
אסי מסינג
¶
גם בתוכנית המפורטת בחוק היסוד יש פירוט לעניין הזה והתייחסות לזה בצורה מפורשת. התוכנית הזאת הוגשה בוועדת הכספים והיא אושרה בממשלה. היא כמובן מותנית בתיקון.
אסי מסינג
¶
ברכיבי כל התוכנית הכלכלית הגדולה, שיש שורה של תיקונים, יש רכיבים שונים שנדרשים לצורך היישום. חלקם דורשים חקיקה ראשית וחלקם דורשים תקנות כמו כאן בפחת המואץ וחלקם החלטות ממשלה בלבד.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
לא. סליחה. לא. הדיון הסתיים. אנחנו רוצים לסיים ולהגיע להצבעה. ניתן לחברי הכנסת.
מיכאל מלכיאלי (ש"ס)
¶
תודה אדוני היושב ראש. האמת היא שאחרי דבריו של חבר הכנסת סופר בכל נושא של מס הכנסה שלילי, יש עיוות שלצערנו הרב השתנה לפני כמה שנים.
מיכאל מלכיאלי (ש"ס)
¶
חלק מתנאי הסף להגשה למס הכנסה שלילי הוא שתהיה בן 23. כנראה שמי שחשב, תכנן את זה בצורה מאוד מסוימת. אין סיבה שזה יקרה. אישה שנישאת בגיל 19 ובגיל 20 יש לה ילדים והיא כבר עובדת, אין שום סיבה בעולם שהיא לא תזכה בשלוש השנים האלה גם להחזר של מס הכנסה שלילי. העלויות הן לא גבוהות. אני ביקשתי ממרכז המחקר והמידע של הכנסת בזמנו שייתנו לי דוח כמה זה עלה. משהו כמו 15 מיליון שקלים. אלה פחות או יותר הסכומים. אין שום סיבה בעולם שאישה בת 24 תקבל ואישה בת 20 לא תקבל. ההסתייגות שלי אומרת לשנות את הגיל מגיל 23 לגיל 18.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אני שואל אותך ברשותך, אולי המקום לשנות את זה עת יבוא הדיון על אותו כסף שהוא מדבר עליו. הרי לא הגיעו לכאן עכשיו התקנות. כאשר התקנות יגיעו. אנחנו עכשיו מדברים על חוק יסוד של הגדלת הגירעון. אנחנו הרי לא דנים כרגע על ההפחתה, על מס הכנסה שלילי. המקום להכניס את ההערה הזאת, הוא נכון.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
אתם רוצים לדון בזה עכשיו? אין לי בעיה. אני רוצה להבין ואני רוצה לשאול את האוצר למה מישהו כאן דורש את זה רטרואקטיבית. אני לא מבין את העניין הזה. הם התחילו לדבר על מס הכנסה שלילי.
אלכס קושניר (ישראל ביתנו)
¶
אני מבין שאני לא יכול להגיש הסתייגויות בכתב, אבל אני אגיש אותן בעל פה. יש לי בערך 500 הסתייגויות.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אתה יודע, יש גם הגינות מינימלית של ועדה. לא היית כאן אתמול. ניהלנו דיון. אתה לא רוצה שתהיה תחילת שנת לימודים, זכותך. זכותך המלאה כחבר כנסת למנוע את פתיחת שנת הלימודים. אני מכבד את זה.
אלכס קושניר (ישראל ביתנו)
¶
אני חושב שהרבה מאוד הורים לבנות יסכימו אתי הדבר שאני מבקש, קודם כל, זה מחדל שזה לא קיים אבל לא שמעתי תשובה ממשרד האוצר, התחייבות על כך שיהיה כאן תקצוב לחדרים אקוטיים בבתי חולים ממשלתיים וציבוריים. כל עוד אני לא אשמע את זה, אני אביא הסתייגויות עד אין סוף, עד שייגמר לי הקול, או שתפעילו את סעיף 98.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני מבקש להעלות את ההסתייגות שלי. קודם כל, ההסתייגות של חבר הכנסת מלכיאלי, אנחנו כן דורשים להצביע עליה.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
לא צריך פתרון, לא רוצה – לא יהיה. אני מכבד את זה. במקום שתגיש 500 הסתייגויות, תעשה עוד הסתייגויות. למה היום? חבל על הזמן של כולנו. אני אומר לך בכנות, לי אין זמן היום ל-500 הסתייגויות. לא מתכוון להתעסק עם זה. לא תהיה שנת לימודים – לא קרה כלום. הכול בסדר. אלכס, אני בעד.
שגית אפיק
¶
הסתייגויות שהן פיליבסטר. ההסתייגויות שלך, 500 ההסתייגויות, הן ככל הנראה הסתייגויות של פיליבסטר. הן לא הסתייגויות של מהות. יש לך שלוש, ארבע, חמש, עשר הסתייגויות מהותיות שנובעות מהדיון שהתקיים כאן היום, אני יודעת לאשר לך אותן בעל פה. 500 הסתייגויות שהן פיליבסטר טהור, זה לא הדבר שהוא מקובל וזה לא דבר שהוא חלק מסדרי דיון תקינים בוועדה.
אלכס קושניר (ישראל ביתנו)
¶
ראשית, את עוד לא שמעת את ההסתייגויות. שנית, אני חושב שתפקידה של הוועדה הוא להשפיע על סדר העדיפויות של הממשלה. שלישית, רציתי להגיש לך את זה בכתב אבל אי אפשר ואני מבין ולא בא בטענות. לכן אני מציע שתי אופציות. אופציה אחת, אני מקריא את ההסתייגויות. אופציה שנייה, הוועדה מצביעה יחד אתי בעד ההסתייגות האחת שלי.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
תקריא את ההסתייגות. אנחנו אתך. אמרתי לך, אין בעיה. אמרה קטי שהשר אמר בתשובה לשאילתה שזה מתוקצב.
קטי קטרין שטרית (הליכוד)
¶
השר ענה להצעה לסדר שלי ואמר שהתווספו מעבר לאילת עוד שני חדרים אקוטיים. אני לא יודעת באיזה בתי חולים אבל זה מה שהוא ענה לי.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אתמול הגשתי. "שר הפנים יקבע תנאים ואמות מידה לחלוקת המענק והסיוע לשם הבטחת ביטחון תזונתי למשפחות מוחלשות ואמות מידה כאמור אינם טעונים פרסום ברשומות".
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
"למשפחות מוחלשות יינתן על ידי משרד הפנים בהתאם לתנאים, אמות מידה ומנגנון והסיוע שייקבע על ידי שר הפנים, תנאים, אמות מידה כאמור אינם טעונים פרסום ברשומות".
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
את רוצה שלא תהיה קחי הצבעה. קחי את ההימור. לקחת את ההימור על הראש שלכם. זה בסדר גמור.
אסי מסינג
¶
לגבי ההסתייגות הנוספת שנוספה, היא חורגת מכל התיקונים האחרים שקיימים בחוק היסוד כך שהיא מפנה בצורה מפורשת לחוק מס הכנסה שלילי מבלי שהדבר הזה נדון ואושר בממשלה, כפי שאמרתי. שנית, העלות שלה היא מאוד גבוהה, מיליארד שקלים. שלישית, היא קובעת כבר בתוך ההסתייגות שהמנגנון של התיקון, הגם שהיה צריך להיות בחקיקה ראשית, יהיה בכלל יצור חדש שקובעים כאן.
אסי מסינג
¶
ההסתייגות מבקשת ליצור כאן משהו חדש שלטעמי לא קיים, שהממשלה תאשר באישור ועדת הכספים של הכנסת חלוקה של מיליארד שקלים של מס הכנסה שלילי. זה מעוגן בחוק. זה משהו שהוא לא מקובל ולא נעשה ואני לא מבין איך הוא צריך להיעשות אגב הדבר הזה עכשיו, להיקבע ככל שההסתייגות הזאת תתקבל באמצעות התיקון לחוק היסוד. אני חוזר ואומר שהדרך הנכונה היא לעשות את זה בצורה מסודרת על ידי הממשלה.
שרית פלבר
¶
אני חושבת שגם הייעוץ המשפטי של הוועדה יצטרף להערה של הממשלה. חוק יסוד, יש לו מעמד נורמטיבי אחר, הוא לא מסמיך שרים להגיש תקנות.
אסף וסרצוג
¶
האם ההסתייגות של חבר הכנסת מלכיאלי עולה כרגע להצבעה לגבי הפחתת הגיל, כן או לא? לא הבנתי אם כן או לא.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אני כרגע לא מקיים על זה דיון. יהיה דיון, אני מודיע לך עכשיו ואמרתי גם למלכיאלי, כשתחזרו עם מס הכנסה שלילי.
אסף וסרצוג
¶
לשאלת חבר הכנסת מיקי לוי. זה אמור להיות מובא. זה עוד לא הובא. כרגע מה שדובר עליו זה על מתן מענקים למי שכבר עבד ב-2019, להגדיל את המענקים. זה במענה לשאלתך.
מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם)
¶
אין הגיון ברטרואקטיביות. זה לא עידוד יציאה לעבודה. אסור לעשות את זה רטרואקטיבית.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
הדיון הסתיים. אנחנו מתקדמים להצבעות.
ההסתייגות הראשונה של אחמד טיבי. מי בעד אישור ההסתייגות של אחמד טיבי?
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
הם התייחסו. שמענו את הדברים. אתה רוצה שאני אחזור על הדברים שלהם? אני אחזור עליהם.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
משלושה מיליון לשבעה מיליון שקלים. מה הבעיה? זאת תקנה שכבר קיימת. מה קרה לכם?
יוגב גרדוס
¶
יושב ראש הוועדה, אני אומר את הדברים לפרוטוקול. אני לא מכיר הליך כזה בו מתבצעות הסכמות ואין בעיה שיש הסכמות פוליטיות, אנחנו לא כופרים בזה.
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
מיליארדים שכחתם. עכשיו בגלל הערבים, ארבעה מיליון שקלים תוספת, פתאום יש אינתיפאדה?
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
נושא חדש. אני מפסיק את הדיון. אני רוצה חוות דעת של היועצת המשפטית על נושא חדש. עכשיו.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
תגיד את ההסתייגות, נשמע ונצביע. אין הרבה. יש חמש הסתייגויות, שש הסתייגויות, מעבר לזכויות דיבור.
אלכס קושניר (ישראל ביתנו)
¶
לא שמעתי כאן גורם של משרד האוצר אומר לי מה מתוקצב, מה לא מתוקצב והיכן זה עומד.
אלכס קושניר (ישראל ביתנו)
¶
תאמין לי שאתה לא רוצה לשמוע. אשתי מאושפזת בבית חולים, בסדר? קרעי, בסדר? אשתי מאושפזת בבית חולים והייתי אצלה בערב.
שלמה קרעי (הליכוד)
¶
הילה, מה את מתערבת? אל תתערבי במריבות שלא קשורות אליך. אני יכול לומר לו שהוא לא היה כאן אתמול. אני לא צריך להכיר את כל הבעיות האישיות שלו ורפואה שלמה לאשתו. תתביישי לך. פשוט תתביישי. כן. את. את תתביישי. הערתי הערת ביניים.
אלכס קושניר (ישראל ביתנו)
¶
אדוני, אני רוצה להקריא את ההסתייגויות ויש לי יותר מ-500. או שאני רוצה תשובה ממשרד האוצר מה קורה עם חדרים אקוטיים. יש תשובה או אין תשובה?
שירה עמיאל
¶
אנחנו לא הצוותים שעוסקים בו במשרד הבריאות. אנחנו נבקש מהצוותים הרלוונטיים להעביר לך תשובה וככל שזה יהיה במסגרת הדיון, נעביר אותה ואם לא נעביר אותה אחרי הדיון.
אלה סמכויות משרד הבריאות והחלוקה שלו לפי סדרי העדיפויות שלו.
קטי קטרין שטרית (הליכוד)
¶
את יכולה לשאול את הרפרנט בבריאות. אני לא צריכה להגיד לכם מה לעשות. הוא שואל שאלה, תשאלי את רפרנט הבריאות.
שירה עמיאל
¶
אנחנו נקבל את העדכונים ונעביר אותם. כמו שאמרתי, ככל שזה יהיה במסגרת הדיון, נעביר במסגרת הדיון, וככל שלא, נעביר לאחר הדיון ברגע שתהיה לנו את התשובה. אם נקבל תשובות במהלך הדיון, נאמר אותם כאן וככל שלא, נעביר אותם לאחר הדיון. נעשה את זה בהקדם האפשרי. ברגע שאני אסיים להגיב, אני אפתח את השאילתה. לגופו של עניין, אנחנו כן נתייחס ונאמר שמדובר על סדרי עדיפויות של משרד הבריאות וככל שמשרד הבריאות לא תיעדף את זה במסגרת סדרי העדיפויות שלו, זה לא מתוקצב. כמו שאתם מכירים, תקציב הבריאות רחב כפי שאושר כאן בשנת 2019. אנחנו נבדוק מה המספרים וברגע שתהיה לי תשובה, אני אשיב אותה גם אם זה לא במסגרת הדיון.
אלכס קושניר (ישראל ביתנו)
¶
אני מציע שהוועדה תצביע בעד ההסתייגות הזו. במידה ונקבל תשובה, נוריד אותה.
אלכס קושניר (ישראל ביתנו)
¶
אתה יודע מה? לא כל בתי החולים. בסדר? לא צריך את הכול. אבל לפחות חמישה. אתמול עשינו מיפוי ממש זריז ואני אומר לך שחמישה חדרים אקוטיים נוספים יכולים לפתור את הבעיה בארץ. מדובר בחמישה מיליון שקלים. זה סכום זניח יחסית למה שאנחנו מאשרים.
אלכס קושניר (ישראל ביתנו)
¶
בשנת 2021. לכן אני מציע שנצביע בעד ההסתייגות. במידה ונשמע תשובה שזה קיים, נוריד אותה.
קטי קטרין שטרית (הליכוד)
¶
האוצר, זה באמת סכום מאוד קטן. תבדקו את זה. יכול להיות שזה כן בתוכנית העבודה של השר.
אלכס קושניר (ישראל ביתנו)
¶
כדי לדייק את ההסתייגות, צריך לבוא ולומר עד חמישה מילי שקלים בשנת 2020 ו-2021.
אייל לב ארי
¶
"בפסקה (1), במקום פסקה (2)(ב) יבוא פסקה (2) והאמור בה יסומן (ב) ולפניה יבוא: בפסקה (א)(2), בסופה יבוא "בנוסף תקציב למכונים למנהיגות חברתית קהילתית בחברה הערבית בסך שבעה מיליון שקלים חדשים בשנה".
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
מי בעד ההסתייגות של חבר הכנסת אחמד טיבי? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – 7
נגד – 6
התקבלה
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
איתן, אתה מצביע נגד? תתבייש לך. אתה מצביע נגד? על ארבעה מיליון שקלים לחברה הערבית? אתה מצביע נגד?
אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
¶
אני רוצה דיון בנושא חדש. נושא חדש. אני מבקש חוות דעת בנושא חדש לגבי הפחת. כולה מדובר בארבעה מיליון שקלים ועושים אינתיפאדה. מה קרה? כמה הוציאו על סיגרים? כמה הוצאתם על שמפניות?
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אנחנו נצא להפסקה עד שעה 10:45. אם יגיעו להסכמות, בסדר. אם לא, תהיה ועדת כנסת.
הישיבה ננעלה בשעה 10:33.