פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
הוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש ולבחינת היערכות המדינה למגפות ולרעידות אדמה
08/09/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 61
מישיבת הוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש
ולבחינת היערכות המדינה למגפות ולרעידות אדמה
יום שלישי, י"ט באלול התש"ף (08 בספטמבר 2020), שעה 10:30

מערך ההסברה של משרד הבריאות ועידוד הציבור להתנהגות בריאותית נכונה בתקופת הקורונה

חברי הוועדה: יפעת שאשא ביטון – היו"ר
מיקי לוי
יוליה מלינובסקי קונין
ג'אבר עסאקלה

אחמד טיבי
אנדרי קוז'ינוב

פרופ' חגי לוין - יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, ההסתדרות הרפואית בישראל

פיני יצחקי - מטה ההסברה הלאומי, משרד ראש הממשלה

עינב שימרון - סמנכ"לית הסברה ויחסים בינלאומיים, משרד הבריאות

סוזן מזאוי - ראש מערך הסברה חברה ערבית, משרד הבריאות

מני חדד - מנהל מטה הסברה חרדי, משרד הבריאות

שירן שמחי - רע"ן הסברה, משרד הביטחון

תמר צור - פיקוד העורף, משרד הביטחון

רעיה עדני - רכזת תקשורת ותיירות באגף תקציבים, משרד האוצר

אסי אהרוני - ס' רח"ט דוברות, המשרד לבטחון פנים

אלה גרצן - דוברת משרד העלייה והקליטה

נירה לאמעי רכלבסקי

לאה גופר

ס.ל., חבר תרגומים



מערך ההסברה של משרד הבריאות ועידוד הציבור להתנהגות בריאותית נכונה בתקופת הקורונה

בוקר טוב לכולם. ברשותכם, אני פותחת את דיון הוועדה בנושא מערך ההסברה של משרד הבריאות ועידוד הציבור להתנהגות בריאותית נכונה בתקופת הקורונה. למיטב הבנתי, אבל אנחנו מיד נבחן את זה, אני הבנתי כי מערך ההסברה בעצם עבר לפיקוד העורף.

אנחנו במהלך הדיון הזה נבקש קודם כל להבין מה היקפי ההסברה שנעשו עד היום ומה התוכניות העתידיות. אנחנו אומרים כל הזמן שהשיח עם הציבור, הגיוס של הציבור, הוא מאוד מאוד חשוב והסברה היא אחת מאבני הדרך שנדרשות כדי להתמודד בצורה מיטבית עם המגפה. אנחנו נדבר על ההיבט של הסברה בשפות השונות, הנגשה לקהלים השונים, שיח עם האזרחים ועם האוכלוסיות השונות בגובה העיניים. וכשאנחנו אומרים בגובה העיניים זה גם להביא את הדמויות הנכונות שיוכלו לדבר עם הציבור, שהציבור יוכל להזדהות איתן ובכך לייצר את ההתגייסות שלו.

אנחנו נבחן את כל הדברים הללו, אבל אנחנו נפתח קודם כל עם חברי הכנסת שנמצאים כאן בדיון. בבקשה, חבר הכנסת ג'אבר, נתחיל איתך.

בוקר טוב לכולם, תודה, גברתי היושבת ראש. אני חושב שאם אנחנו נסתכל במבחן התוצאה כנראה ההסברה לא עובדת והסברה לא עובדת מספיק, חלק מזה בטח קשור גם לאזרחים עצמם, אבל חלק מזה בטח קשור עד כמה הדברים נעשים באופן מקצועי. אני כמובן כבן החברה הערבית רוצה להתייחס להסברה בשפה הערבית.

אני חושב שההסברה בשפה הערבית, גם כשהתחילה מאוד מאוד מאוחר, היא נעשית בצורה ממש לא מספקת. אי אפשר לסמוך רק על הפחדה ועל התקשורת הארצית, הציבור הערבי ברובו חי ביישובים קטנים ויש כמה מערכים נוספים שניתן להשתמש בהם ולא משתמשים בהם היום. אני אומר שיש טלוויזיה מקומית, יש רדיו אזורי ורדיו מקומי, שמשתמשים בו, אבל לא מספיק, אבל יש גם את האתרים המקומיים ושם אפשר להגיע.

הסיפור הוא שמשרד הבריאות ולשכת הפרסום הממשלתית צריכים להתייעץ עם אנשי מקצוע ערבים כדי להבין איך להגיע לציבור הפשוט. אני לא מדבר על האינטלקטואלים הערבים ששומעים רשת ב' וקוראים את 'הארץ', אני מדבר על עמך, לעמך מגיעים בדרכים הכי פשוטות בעולם וזה באמת רדיו וטלוויזיה מקומיים ואתרים מקומיים וזה לא נעשה באופן מספיק.

הדבר השני זה המסרים. האם אנחנו הולכים רק על מסרים של הפחדה, שיכולים להיות אפקטיביים, יכול להיות שעשו מחקרים ומצאו שזה אפקטיבי, אבל ממה שאני רואה זה לא אפקטיבי ולכן צריך לחשוב על איזה מסרים אנחנו צריכים לאוכלוסייה הערבית, לאוכלוסיית יוצאי אתיופיה, לאוכלוסיית חבר העמים לשעבר וכו' וכו'. לכן זה מאוד משמעותי.

וכמובן כולם מדברים על החתונות. יפעת, את יודעת, אנחנו צועקים בעניין החתונות כבר שלושה חודשים, זה שסוגרים את האולמות זה לא אומר שלא יהיו חתונות. אני קראתי לזה בזמנו שוק אפור של חתונות. אז שוק אפור של חתונות עכשיו פעיל במלוא המרץ בתוך החברה הערבית וזה היה צפוי וידוע, אבל לא שמעו לנו ולא הקשיבו לנו. זה שתי חברות שונות. כלומר אם סוגרים את האולמות בתל אביב זה לא אומר שאותו דבר סוגרים את האולמות בסכנין. בסכנין, במראר, בכל מקום, בחצרות הבתים, הרי היסטורית אנחנו עושים את החתונות בחצרות הבתים ולכן צריך באמת לקחת בחשבון ייחודיות של כל חברה וחברה ואלה דברים שלא נלקחו בחשבון עד עכשיו.

תודה רבה לך, חבר הכנסת ג'אבר. חבר הכנסת טיבי, בבקשה.

תודה רבה. חלק מהמאבק לעצירת ולבלימת מגפת הקורונה זה ההסברה, הסברה לכל אזרח וכל צרכן תקשורת. התקציבים שניתנו להסברה בשפה העברית הם תקציבים גדולים ויש הבדל ברור בין הסכומים, התקציבים, לבין המהות והתוכן של ההסברה בעברית ובערבית. א', דלות תקציבים, ב', דלות תוכן והגעה לתחנה הסופית, שזה האזרח. חוסר התמקדות בנושאים מסוימים. קמפיינים, היה צריך שיהיה קמפיין חתונות, לא רק דרך ערוץ טלגרם.

שלא מגיע כמעט לאף אחד.

זה רק להראות לנו שעשו משהו.

אגב, אני קורא את ערוץ הטלגרם של משרד הבריאות. אני אעשה לכם סקר כמה קוראים אותו בחברה הערבית, יכול להיות שאני, ג'אבר ועוד 20.

אתה ועוד אחד.

קמפיין חתונות, אמרנו. קמפיין על מסוכנות המחלה. יש אנשים שחושבים שקורונה זאת לא מחלה מסוכנת, למה? היה גל ראשון וניצלנו ממנו.

זאב זאב ולא היה זאב.

כן, כאילו שפעת. עברנו את 1,000 הנפטרים בארץ ועדיין אנשים לא הפנימו את מסוכנות המחלה. אז הבעיה בהסברה, היא לא רחבה מספיק, היא לא מתוקצבת מספיק לטלוויזיות בערבית, לרדיו בערבית, לאתרים, למעצבי דעת קהל. אפשר לקחת מעצבי דעת קהל ערבים, עיתונאים בכירים, אנשי חינוך, אייקונים בחברה הערבית ולהתמקד בנושא מסוים כדי להביא לתוצאה.

הדבר הזה לא קורה והתרענו על זה. זה לא חדש שאנחנו מותחים את הביקורת. אני גם אמרתי את זה גם למשרד הבריאות, אמרתי את זה לפרופ' גמזו, למי לא? ועדיין התקציבים, אני לא יודע אם לע"מ מקבלים את כל מה שהם רוצים כדי להעביר לעיתונות הערבית. יש להעצים את התקציבים, להגדיל את התקציבים האלה ולא להתקמצן, אבל בעיקר התוכן והשיטה והדרך והמדיום להוביל את המסר הזה שצריך להישמע להוראות, שחתונות והתקהלויות זה דבר מסוכן, שאנשים נפטרים, ולהביא סיפורים של משפחות שאיבדו את יקיריהם, להגיע לכל פינה. ואכיפה, חשיבות האכיפה.

כל זה לא מגיע, משום מה לא מגיע ויכול להיות שיש מישהו שרוצה לצאת ידי חובה ולהגיד 5% מהתקציב הוא לחברה הערבית, זה לעג לרש. תודה רבה.

תודה רבה לך, חבר הכנסת טיבי. חבר הכנסת קוז'ינוב.

תודה רבה, גברתי היושבת ראש. אני ככה מודד את הכובע שלי לשעבר כיושב ראש דסק תקשורת תיירותית בדובר צה"ל ומנסה להיזכר מה עשינו אז, בתחילת שנות ה-2000, מבחינת ההסברה ואני מסתכל על מה שקורה עכשיו, ואני דווקא רוצה להתחיל ממילים טובות. האתר של משרד הבריאות, של הביטוח הלאומי, של פיקוד העורף ברוסית, ומטבע הדברים אני גם מתייחס למגזר שלי, הם מצוינים, הכול טוב. האתרים מתוקתקים, יש הרבה מידע, מידע זמין, של משרד הבריאות, של פיקוד העורף, ושוב, וביטוח לאומי.

אבל זו נקודת האור היחידה ועכשיו נעבור לאבל והאבל זה לא רק העניין ההסברתי בנושא הבריאותי, זה גם מסביב, מעבר, כי יש גם נושא של סיוע לעצמאים, יש גם נושא של יידוע הציבור בנושא של מערכת החינוך, יש דברים נוספים שקשורים, לא ישירות עניין של המחלה, אבל גם ישירות. פתיחת בית הספר, אז למשל מבחינת קמפיינים של הסברה ברוסית הקמפיינים של משרד הבריאות עולים בצורה חלקה, הקמפיינים של המשרד לבטחון הפנים, של משרד החינוך, של משרד הכלכלה, עולים בצורה חלקית בלבד בשפה הרוסית וזה קמפיינים מותאמים, כלומר מתורגמים ואין צורך להסביר שהמסרים מבחינת התרגום לא תמיד קולעים ליעד המטרה וזה - - -

וזו גם תחושה שאין שיח ישיר.

גם אין שיח ישיר. אני קראתי לפני כארבעה חודשים, עוד בתחילת משבר הקורונה, למנות, אני לא אקרא לזה פרויקטור, אבל למנות איש קשר מיומן בפיקוד העורף. יש מערך מיומן בפיקוד העורף, מערך הסברה. אם אנחנו אומרים שאנחנו בחזית מלחמתית מול הנגיף אז בפיקוד העורף יש מסבירנים. בכל המלחמות והמבצעים ישבו מסבירנים באולפנים, קצין על מדים, והוא הסביר על כל פרט ופרט על כל סעיף וסעיף. אפשר היה לעשות את זה בשפה המותאמת, יש אנשים.

עכשיו, יש עוד דבר, אנחנו אוטוטו מסיימים את העניין של האס.אמ.אסים של השב"כ, של ההתראות.

האיכונים.

אז אני אביא פה סיפור אישי. אמא שלי בת 70, כל פעם שהיא מקבלת אס.אמ.אס היא מתקשרת אליי בבהלה ומתחילה להקריא לי אות אות כדי שאני אתרגם לה את האס.אמ.אס. למה? כי האס.אמ.אסים הם רק בעברית עם הפניה וקישור לערבית. כלומר יש פה אוכלוסייה של עשרות אלפי קשישים שיכולים לקבל את האיכון הזה, הם לא יודעים, הם לא יידעו האם עליהם להיכנס לבידוד.

פניתי למשרד הבריאות, במשרד הבריאות התשובה הייתה שהגורמים אצלם בוחנים את הנושא, הנושא נבחן כבר מעל חודש, חודש וחצי. יש פה עניין לא רק של החברה הרוסית, אני מניח שגם בחברה הערבית, ולא רק, גם בחברה החרדית או אצל יוצאי אתיופיה, קשישים שמקבלים את האס.אמ.אסים האלה בעברית, הם לא יודעים לקרוא ולא תמיד יש בן אדם זמין שיתרגם את זה.

יכול להיות שזו בעיה טכנית ענקית שאי אפשר לפתור אותה, איך מתרגמים את האס.אמ.אס הזה לכל שפה שהיא? גם לא לכל הקשישים האלה יש טלפונים חכמים, אבל עובדתית משרד הבריאות מכיר את הנושא הזה, העליתי אותו, נאמר שמטפלים ובודקים מקצועית, בינתיים לא התקבלה תשובה.

אלה הנקודות לשלילה כמובן. וכמובן שצריך להבין מה קורה מבחינת ההסברה לנתח חשוב, נתח האוכלוסייה מבחינת התקציבים, כמו שאמרו חברי הכנסת טיבי וג'אבר.

תודה רבה, חבר הכנסת קוז'ינוב. אז אנחנו באמת נשמע את הנציגים מהמשרדים השונים.

רק אם אפשר להוסיף עוד דבר ששכחתי?

בבקשה.

מבחינת פיקוד העורף, יש להם עוד דבר אחד חיובי, יש להם קו הסברה בשפות. אני גם יודע שבמשרד לשוויון חברתי יש קו הסברה לקשישים, אני רק לא יודע עד כמה זה מונגש מבחינת שפות. אותם קשישים במגזר שלי, אני בספק רב שהם יודעים שהקו הזה קיים ואפשר להתקשר.

אוקיי. תודה רבה, חבר הכנסת קוז'ינוב. משרד הבריאות. מי נמצאים איתנו? נתחיל עם עינב, סמנכ"לית הסברה ויחסים בינלאומיים. נמצאת איתנו? אחר כך נשמע את סוזן ומני, שהם בעצם למגזרים השונים.

עינב, אנחנו שומעים אותך מאוד מאוד חלש, ינסו רגע לסדר את התקלה הזו כאן. טוב, אנחנו ננסה נציג אחר רק כדי להבין איפה הבעיה.

הצעה לסדר.

כן, איזה נושא חדש הבאת לנו היום, חבר הכנסת מיקי לוי?

לא, יש לי בקשה אלייך וגם הוצאתי לך מייל שאני מבקש לקבוע בשבוע הבא. הוועדה הזו בראשותך עבדה קשה מאוד לפתיחת השמים.

רגע, שנייה. עינב, תנסי לדבר איתנו עכשיו. לא, עדיין לא שומעים.

עדיף להמשיך הלאה.

להמשיך הלאה עם מי? כל המשתתפים בזום. אנחנו תיכף ניתן לחבר הכנסת מיקי לוי.

באמת מזמן לא התבטאתי.

קודם כל, אנשי הזום, אנחנו מתנצלים, יש כנראה תקלה טכנית, אל תלכו לשום מקום, מיד יסדרו את זה ואנחנו נחזור אליכם. חבר הכנסת מיקי לוי, בינתיים.

בוקר טוב. הוועדה הזו עבדה קשה מאוד לפתיחת השמים, נתנה זריקת מרץ, הממשלה הרימה את הכפפה, אבל זה מדשדש ויש איזה ניתוק גם עם משרד הבריאות. אני יכול לבוא ולהגיד שאחרי החגים יפתחו סוף סוף מעבדה שב-45 שקלים תעשה בדיקות. אני מקווה שהם יחזיקו מעמד ולא יפשטו את הרגל כי העלויות הן קצת יותר גבוהות. אולי המספרים הגבוהים יסייעו בידיהם, אבל שלחתי מכתב, צריך להביא את ד"ר שלמון יחד עם דוד לעשות איזה שהיא ישיבת מעקב, אפילו משהו זריז של 30 דקות כדי לראות שאנחנו עם אצבע על הדופק ולא מפספסים כל מיני דברים. זה אחת.

דבר שני, הדחוף ביותר, אני מבקש את ההתערבות של הוועדה בראשותך למנוע את קריסת העיר אילת. הבוקר הוצאתי מכתבים, גם אלייך, גם לראש העיר אילת וגם לכל החברים שאני מבקש לדון במשמעות, אתמול התחזקה אחרי הישיבה – זו הייתה אחת הישיבות שנהניתי, הלכתי הביתה, ואלאק, לא עיכלתי את מה ששמענו, ותודה למי שיזם את הבאת אותם מומחים מאתמול גם בעקבות הדיון אתמול, כך ששמענו את אותם מומחים שהם האופוזיט של כל התפיסה הקיימת עד היום, סגירה של העיר אילת תגרום סופית לקריסתה הכלכלית. אסור לסגור את בתי המלון, אפשר לבודד, אפשר לעשות אמצעים כאלה או אחרים. אם אנחנו נסגור את העיר אילת, שלחתי גם היום בבוקר לראש העיר ואני רוצה שהוא גם יבוא לדיון שייקבע, אם אנחנו נסגור בחגים את העיר אילת אפשר לסגור את העסק סופית.

שני הדברים האלה מאוד מאוד חשובים לי, הוצאתי לך מכתבים במייל בעניין הזה, אני אודה לך אם תיעני לבקשתי.

תודה רבה, חבר הכנסת מיקי לוי. אני אתחיל מהסוף להתחלה. אני גם נמצאת בקשר עם ראש עיריית אילת, אני יכולה לומר שהבשורה הטובה היא שברוח מה שאנחנו מדברים הרבה כאן בוועדה, וגם אתמול קצת נגענו בזה, אמרנו שאנחנו רוצים טיפול ממוקד ואמרנו שיש יישובים גדולים שצריך לראות איך גם בתוך היישוב עושים טיפול ממוקד ולא בכל היישוב וכנראה שאלה הכיוונים שהולכים אליהם, לזהות שכונות שהן במוקדי התפרצות ואז באמת לגעת במוקדי הבעיה.

בעיר אילת זה מאוד בולט. אגב, הדוגמה שנתתי אתמול בדיון הייתה משם, של 80 מאומתים חדשים עם 67,000 תושבים והשאלה אם אנחנו לוקחים עכשיו 67,000 תושבים וסוגרים אותם בגלל מספר כזה ואם אפשר ללכת באמת ולעשות את זה בצורה יותר ממוקדת. לשמחתנו אנחנו רואים שגם בוועדת השרים כנראה זאת המגמה שהולכת להיות ועכשיו גם הראתה לי מנהלת הוועדה שכנראה באילת שכונת שחמון בלבד היא זו שתיסגר, שכונות ג', ד' ו-ח' בלבד באשדוד, בירושלים סנהדריה רבתי.

זאת אומרת אנחנו רואים שבאמת הולכים לגעת בפינצטה, כמו שאמרנו במשך חודשים רבים. ככל שאנחנו נטפל בצורה יותר ממוקדת וניגע במוקדי התחלואה כך אנחנו גם נזכה ליותר שיתוף פעולה ויותר אמון של הציבור. אז אני שמחה שאלה הכיוונים ובאמת אין לי אלא לברך שהולכים למקום הזה. זה לגבי אילת.

לגבי העניין של פתיחת השמים. אנחנו נקיים דיון מעקב כדי לראות שהדברים באמת קורים, אבל אני מוכרחה לומר לך ושגם ייאמר לפרוטוקול, כי אני בטוחה שלא לכך אתה מתכוון, אנחנו לא באים לקדם שיח עם אדם כזה או אחר, אתה אומר, דוד, כי הוא היה - - -

לא, לא, אני הוצאתי אותו מהפרוטוקול.

לא, אבל חשוב לי שהדברים ייאמרו. הוא היה כאן והוא באמת איש אשכולות והוא יודע הרבה והוא תרם גם לשיח המקצועי כאן ואני יודעת שהוא גם מנהל שיח מקצועי עם גורמים נוספים והוא באמת תורם שם, אבל אנחנו נפתח את הדיון, כמובן שהוא גם ישתתף ואנחנו נאפשר לכל מי שרוצה להגיע ולראות איך אנחנו פותרים את הסוגיות שעלו.

ולגבי הדיון אתמול, אני מוכרחה לומר הערה כי שמעתי שיח, אמנם בקטן, אבל בכל זאת זה היה באוויר, חשוב לומר שכל מי שביקש להגיע אתמול לדיון הגיע. זאת אומרת זה שאנחנו שמענו פתאום הרבה מאוד קולות אחרים זה היה אקראי, זאת אומרת אנחנו נתנו לפי סדר השמות, ממש, עברנו שם שם, לפי בקשות רשות הדיבור, זה אומר שכל אחד יכול היה לבוא. אגב, אני גם במהלך הדיון אמרתי שהייתי שמחה אפילו שגם פרופ' שוורץ יגיע, כדי שאנחנו נוכל סוף סוף לנהל איזה שהוא דו שיח איתו ולהבין על מה הדברים שלו יושבים, אז חשוב לי שזה ייאמר וחשוב לי שיידעו כולם, יש מקום לכולם בדיוני הוועדה. להיפך, אנחנו אפילו נשמח לשמוע כמה שיותר קולות ובסופו של דבר לקבל את ההכרעות הנכונות. אז תודה רבה על הנקודות, הרווחנו את זה אמנם בגלל התקלה, אבל אני מפסידה את הדיון של ההסברה.

תנסו להעלות את שירן שמחי. אני רוצה מישהו מפיקוד העורף. חברים, שירן שמחי נמצאת שם. שירן, תנסי לדבר איתנו. לא שומעים, חברים. מביך משהו. הסברה, הסברה. שימו לב, דווקא בדיון על הסברה מושתקים.

דמיינו לעצמכם בוועדות תכנון ובנייה שאזרח אמור להופיע בפני ועדה מרחוק וגם אם שפת האם שלו לא עברית ואם הוא מבוגר ולא מכיר את הטכנולוגיה.

אילוצי התקופה, אנחנו נתמודד גם עם זה.

אנחנו מעבירים חוקים.

לא, אבל גם צריך להגיד ביושר, אנחנו קיימנו פה עשרות דיונים וזו פעם ראשונה שאנחנו נתקלים בזה. אז גם תקלות קורות, הכול בסדר. עינב, ננסה להעלות אותך שוב.

תודה רבה, קודם כל. אני רוצה לתת סקירה קצרה כללית ואז להתייחס לטענות שעלו.

לשאלות, אנחנו עדיין לא בטענות.

קודם כל אני רוצה להראות לכם, זה מערך ההסברה של משרד הבריאות. אני רק אגיד לכם מה יש כאן, אנחנו מתחילת האירוע גייסנו אנשי מקצוע מהאוכלוסייה ומהחברה הערבית, גייסנו את המשרד של סוזן מזאוי, גייסנו את המשרד של אימן סמארה, שמסייע לנו במזרח ירושלים, גייסנו את אג'יק, לאוכלוסייה הבדואית, שגם הם עובדים עם אימן סמארה. גייסנו את משרד פרטיזן שמסייע לנו לאוכלוסייה שדוברת את השפה הרוסית, גייסנו משרדים שעוזרים לנו באוכלוסייה החרדית, בין היתר מתרגמים לאידיש ונמצאים בקשר עם הרבנים וראשי הרשויות ומעצבי דעת הקהל, וגייסנו גם בשפה האמהרית את השירותים של טנ"א. אנחנו מתרגמים את הכול. ברור שהטלגרם הוא לא הכול, זה חוץ מהקמפיין שאנחנו עושים באמצעות לפ"מ.

מה שאנחנו עושים, אנחנו עושים גם ברדיו, גם בטלוויזיה, גם בשאמס, גם בנאס, גם במַכַּאן, גם בהַלָא TV. אין קמפיין שיוצא בעברית ואין לו מקבילה בערבית.

מקבילה בכתוביות או מקבילה ממש שיש - - -

לא, אני אפרט. עכשיו בימים אלה רץ קמפיין, זו רק דוגמה אחת, של רופאים, של פרופ' רן בליצר, של ד"ר אסנת לב ציון - -

ראינו את זה.

- - של ד"ר ענת אנגל. במקביל רץ קמפיין של פרופ' פהד חכים. אותם הסרטים שיש עם אנשים ששואלים שאלות. יש אנשים מהאוכלוסייה הערבית שגם הם שואלים שאלות ועונים להם ופהד חכים עונה להם. במקביל לקמפיין של רן בליצר ברדיו יש קמפיין של פרופ' סלמאן זרקא ברדיו. אנחנו תיכף ניתן גם לסוזן מזאוי, שהיא אחראית על חלק מההסברה. לא מדובר על הקמפיין.

יש קמפיינים שעולים רק בחברה הערבית ולא עולים בחברה הכללית. לדוגמה קמפיין יום האם, כי יום האם היה אירוע מאוד חשוב של התגודדות עם המשפחה סביב האמא, השקענו המון כסף רק באוכלוסייה הערבית. חג הקורבן, השקענו מיליוני שקלים בחברה הערבית. התקציבים הם מאוד גדולים. מה שאנחנו עשינו פה לא נעשה מקום המדינה.

אני רוצה להגיד לכם, אני לא מאמינה בלתרגם, אני מאמינה באוכלוסייה מתוך האוכלוסייה שעושה את ההסברה. ביקשנו את העזרה של אימאמים, של עיתונאים בכירים, של מנהלי בתי ספר, של כדורגלנים, של רופאים מהחברה, מכל החברות, של ראשי רשויות. אנה וולקוב, לדוגמה, בשפה הרוסית, היא מקופת חולים כללית, ואנחנו כל הזמן משתמשים בה לריאיונות בשפה הרוסית. גם איתרנו רופאים חרדים וגם הם מתראיינים לערוצים החרדיים כי הם מבינים את המהות ואת הדנ"א התרבותי. אני לא מאמינה רק בהנגשה שפתית, אני מאמינה בזה שזה חלק מהתרבות.

לגבי החתונות, באוכלוסייה הבדואית עשינו סרטון, גם של נשים בנפרד וגם של גברים בנפרד, איך עושים חתונה ומה הקשיים של החתונה באוכלוסייה הבדואית. אותו דבר עשינו את זה עם אימן סמארה. גם בלפ"מ יש מישהי, נטלי, היא מהחברה הערבית והיא אחראית על ההסברה בחברה הערבית.

יש לנו תקציבים, אין לנו הגבלה. אנחנו עשינו קמפיין של מחלימים, כמו שעשינו באוכלוסייה הכללית. אנחנו חיפשנו גם חולים מהחברה הערבית, גם בדרום וגם בצפון, ופשוט יצאנו עם סיפורים אישיים וסוזן מזאוי יכולה לדבר על זה. גם בחברה החרדית ובכל החברות אנחנו לא מאמינים בתרגום שפתי, אלא יש לנו גדודים של אנשים בשטח שעובדים ביחד עם קופות החולים, ביחד עם בתי החולים, ביחד עם הרופאים המקומיים, ביחד עם הרשויות, ביחד עם אנשי הדת.

עינב, תשימי שנייה נקודה. אני רוצה שאנחנו נהיה ממוקדים כדי שגם נבין באמת איך הדברים האלה עובדים. את מספרת פה, יש פה איזה שהיא אוטופיה של הסברה. בואי, אנחנו לא חווינו אותה. אגב, אני לא ראיתי כלום חוץ מאת רן בליצר ואת הרופאה הנוספת שאמרת. זה נחמד שאתם מגייסים מראיינים לאולפנים, אבל בסוף אנחנו מדברים על הסברה, אבל בואי נתחיל רגע מהתחלה. קודם כל כמה כסף. את אומרת שאין הגבלה מבחינת תקציב לכל הנושא של הסברה?

לא הייתה עד כה הגבלה. אנחנו במשך שבעה חודשים כל הזמן האוויר, אני יכולה באמת לשלוח לכם את כל החומרים שלנו.

מה הסכום שיצא עד היום? את יודעת כמה הושקע בהסברה עד היום?

כן, סביב ה-60 מיליון שקל.

60 מיליון שקלים? אוקיי. זה בקמפיין שהיה, ומה הקמפיין העתידי, אם יש כזה?

עכשיו אנחנו בדיוק בישורת האחרונה של הקמפיין של החגים, אנחנו מחכים שיאשרו לנו את המדיניות. יש לנו שני קמפיינים שאנחנו מטפלים בהם. א', כרגע רצים מספר קמפיינים של רופאים. אני לא מדברת על מה - - -

כן, תיכף אנחנו נדבר על הקמפיינים האלה.

זו פרסומת עם שלושה רופאים, גם עם אסנת לב ציון, שהיא מנהלת את אסף הרופא, וגם עם ענת אנגל, שהיא מנהלת את וולפסון, שיש שם חמישה מסרים. מסר אחד מדבר על זה שגם אם הבדיקה היא שלילית צריך להשלים את תקופת הבידוד כי ייתכן שהבדיקה שלילית אבל הסימנים מתגלים אחרי כמה ימים. זה בעקבות סקר שעשינו - - -

עינב, יקרה, אנחנו מכירים את המסרים, רק אני רוצה להתעכב רגע באיך, באפקטיביות של הקמפיין. זה ברור, ראינו, נחשפנו, בעיקר לקמפיין, אגב, שרץ עם אותם רופאים. אני מוכרחה לומר לך, אגב, אנשים מקסימים, קמפיין לא מזמין. לא מזמין. אני שמתעסקת עם זה והכול, אני מסתכלת ואני אומרת, ואללה, אם זה היה עם דמויות שהציבור יכול היה להזדהות איתם, כמו שאנחנו רואים לצורך העניין בפרסומות וכאלה, שהציבור רואה את הדמויות והוא מזדהה. איפה הצעירים? אנחנו רואים שבעיקר אנחנו מוצאים התרופפות בקרב הצעירים, למה אנחנו לא מגייסים אמנים? אני יודעת, נועה קירל כזו שתדבר ליותר צעירים שבינינו, אפילו בני הנוער, ששם, אגב, אנחנו רואים התרופפות מוחלטת. למה אנחנו לא מגייסים דמויות באופן כזה שהסרטון יזמין את ההתייחסות אליו ולא, אה, עכשיו יש את זה, אז קמים רגע להביא משהו ומנצלים את הזמן הזה עד שתגיע התוכנית הבאה.

אז במענה לשאלה שלך, לפני הקמפיין הזה היה קמפיין עם קטורזה.

שהוא היה מצוין.

שהוא בהחלט אישיות שכולם מכירים אותה.

הוא היה מצוין, אגב, כולם זוכרים את זה וזה בדיוק הסיפור.

אז אנחנו מתכננים איתו גם שלב נוסף. אז עשינו קמפיין עם קטורזה. גם על קטורזה, היו כאלה שביקרו את זה ואמרו שזה לא רציני ושהוא לא היה – כאילו הדעות תמיד הן לכאן או לכאן, אבל היה לנו חשוב להעביר מסרים מקצועיים. מהסקר שעשינו לפני והקבוצות שעשינו לפני ראינו שעדיף שרופאים יסבירו על המחלה וגם בזה אנחנו ראינו הצלחה מאוד גדולה. אגב, כל הפרסומות שלנו עד היום הגיעו לזכורות ביותר ולאהובות ביותר.

לגבי משפיענים, אנחנו בהחלט עובדים עם משפיענים. זה פחות לצעירים, הם פחות בטלוויזיה, הם יותר באינסטגרם. עשינו שלושה סבבים של משפיענים, זמרים, שחקנים, שלושה סבבים של פרסומות שכאלה. אנחנו עשינו עם אשלי בקשי שהגיעה לאהדה מטורפת, אנחנו עכשיו באיזה שהם מגעים עם מרגי ועם עוד כל מיני משפיענים. אנחנו כל הזמן עושים, גם באינסטגרם, עם משפיענים לצעירים. הם פשוט פחות צופים בטלוויזיה, הם יותר במקומות אחרים. אז אנחנו בהחלט גם בזה. עשינו טיק טוק, אגב, מאוד מאוד חזק על מסכות, כמה טיק טוקים עשינו, גם בחברה הערבית, לצעירים, וגם בחברה הכללית. אני יכולה לשלוח לכם דוגמאות של הכול.

אז קודם כל, עינב, אנחנו נשמח מאוד לקבל. אם יש לך אפשרות להראות עכשיו אז בשמחה, ואם לא, אז באמת לקבל את כל החומרים שעליהם את מדברת. כי אני משתדלת לעקוב ואני - - -

אני אשלח לך בשמחה.

גילוי דעת, גם מה שאני לא עוקבת, אני מקבלת כמעט כל כתבה שיוצאת בנושא הקורונה, אני מקבלת אותה בכפולות כי כולם שולחים לי, זה מגיע מכל כיוון. אגב, גם את ההסברה שעשיתם באמצעות הרופאים קיבלתי לווטסאפ. אז אני לא נחשפתי לכל הדברים האחרים שאת אומרת מלבד הפרסומות גם של רן בליצר וגם של הרופאה הנוספת.

חשוב לי רק משפט אחד, שאנחנו גם מטרגטים. זאת אומרת לבני נוער הגיוני שלא כולם מגיעים לכול כי אנחנו מטרגטים את המסרים לפי קהל היעד. אז יש איזה שהיא דיפרנציאציה שלא כולם רואים את הכול. אני בהחלט אעביר בשמחה את כל מה שיש.

יש פה עוד שני דוברים, גם סוזן מזאוי לחברה הערבית וגם מני חדד לחברה החרדית, ואני אשמח שגם הם יספרו מה הם עושים.

אנחנו נאפשר להם.

אפשר שאלה?

אני אאפשר, גם חבר הכנסת קוז'ינוב רוצה לשאול. אני רק אשמח, עינב, לקבל גם את החומרים וגם את היקפי החשיפה שהייתה לכל אחד מהחומרים, רק כדי שאנחנו נבין באיזה מציאות אנחנו נמצאים.

בשמחה.

ושאלה נוספת לפני שאנחנו עוברים לדוברים הנוספים וגם חברי הכנסת כאן רוצים לשאול שאלה, מי מטפל היום במערך ההסברה, משרד הבריאות או פיקוד העורף? מי מפקד הסיפור הזה עכשיו?

אז בעת האחרונה – לאורך הדרך הם גם היו בתמונה, את הנושא של הרמזור פיקוד העורף ואת כל הנושא הרפואי אנחנו מובילים. אגב, אנחנו הובלנו לכל אורך הדרך באירוע הזה את ההסברה, כמו שחבר הכנסת אמר, אין בעיה של הסברה על נושאים רפואיים, אלא משרדים אחרים לא עושים הסברה בשפה הרוסית. אגב, עוד דבר אחד, אנחנו גם מתרגמים לעובדים זרים לתאית, לפיליפינית, לתיגרינית ולעוד כל מיני שפות.

איך הם נחשפים לזה? מה קורה גם עם כאלה שאין להם רשתות חברתיות ואין טלוויזיות? אנחנו הרי יודעים שיש אוכלוסיות מגוונות.

נכון. אז לדוגמה לעובדים הזרים אנחנו עובדים עם מציל"ה, שהם תחת עיריית תל אביב, ואנחנו פשוט פנינו לכמרים, בסופי שבוע הם מגיעים לכמרים, אז עשינו להם שילוט בכל מיני שפות ותלינו את זה במקומות שהם נמצאים בהם.

לגבי החברה החרדית וגם לגבי הפזורה, מה שעשינו זה גם שמשיות כאלה, שמשוניות, כמו שהם קוראים להם, שלטים שתלויים בכל מיני מקומות וגם מכוניות עם כריזה וגם במזרח ירושלים. אני יכולה לשלוח לך אפילו סרטים עם מה שעשינו. אלה מכוניות שמגיעות שהן מייצרות כריזה, יש עליהן שילוט של התכנים והם פשוט מחלקים לאנשים מידע. לאוכלוסייה החרדית יש גם קווי נייעס ואנחנו גם שולחים הודעות IVR כי ראינו שזה מאוד מאוד חזק. אנחנו גם עובדים הרבה פעמים עם ילדים, זאת אומרת הוצאנו עיתון במיוחד לילדים ויש לנו מספרי סיפורים לילדים שמעבירים את המסרים שחשובים לנו על מסכה ושמירת מרחק. והנושא של הכריזה גם מעורר הרבה עניין.

שילוט, כריזה, עיתונות, לפי מגזרים, רדיו כמובן וכל הערוצים, אין שום מגבלה. מבחינתי ככל שעושים יותר זה יותר טוב.

מה לגבי כבדי שמיעה וכבדי ראייה? כי כבדי שמיעה, לצורך העניין, אם אין כתוביות או אם אין מי שידבר בשפת הסימנים אז הם לא באמת חשופים, בטח לא למה שיש במדיה.

נכון. אז קודם כל רוב הסרטים שלנו יוצאים, אני מדברת על כבדי שמיעה, כל הסרטים שלנו יוצאים עם תרגום ולדעתי חלק מהסרטים נעשו גם בשפת הסימנים. כל הסרטים שלנו גם יוצאים עם שורת תרגום. אגב, אנחנו גם מפרסמים בעמדות ההמתנה של קופות החולים, בתי חולים, גם שם אנשים נחשפים למידע שלנו.

אוקיי, תודה רבה, עינב. חבר הכנסת קוז'ינוב, רצית לשאול שאלה ואחר כך חבר הכנסת ג'אבר.

רק אם תוכלי, בבקשה, אמרת 60 מיליון שקל שהושקעו בהסברה, האם יש לך פילוח למגזרים ספציפית? מן הסתם למגזר דוברי הרוסית. זו שאלה ראשונה. וממה שאני גם צופה ועוקב אמרת שאת לא מאמינה אך ורק בהנגשה ובתרגום, זה בדיוק מה שאני רואה בטלוויזיה, שורת תרגום, זאת אומרת אין איזה סרטון מקורי שאני ראיתי או נחשפתי אליו.

אז אני אשלח לך עם נטליה בילנקו, שהיא רופאה שלנו, שעשינו את הסרטים בשפה הרוסית. היא גם דוברת השפה הרוסית. ושלא לדבר על ריאיונות וסרט שעשינו ממש בשפה הרוסית. אני יכולה לשלוח לך שניים או שלושה סרטונים שעשינו בשפה הרוסית.

השאלה אם זה סרט אחד, שניים-שלושה רוסים?

ויש גם סרטי אינפוגרפיקה שהם יצאו לכולם ואז הם תורגמו שפתית. לדוגמה, סרט אינפוגרפיקה על בידוד, מה זה אומר בידוד, איך מקיימים תנאי בידוד, אז כל הסרט הוא אינפוגרפיקה. סרט על שטיפת ידיים, שאין שם משמעות ל – אז הוא גם יצא. אין סרט שלא תורגם לרוסית ואנה בילנקו גם כיכבה בחלק מהסרטים שלנו. אני פשוט אשלח לכם אחרי.

אוקיי, אני אשמח, אבל, שוב, האם החלק המקורי כביכול הוא יותר גדול מהחלק המתורגם או שלא? זאת השאלה. זה דבר ראשון. דבר שני, שוב, אני אשמח אם תתייחסי מבחינת ההשקעה הכספית בדבר הזה, כולל מן הסתם אתם גם משקיעים בפרסומות באתרי אינטרנט. ולגבי אנה בילנקו , שוב, אני לא מכיר אותה אישית - - -

נטליה בילנקו.

נטליה, סליחה. אני גם יודע שיש אנשים הרבה יותר בכירים. ראש מחלקת קורונה בסורוקה הוא דובר רוסית, הוא מתראיין. זאת אומרת אתם לוקחים אחות ומשתמשים בה.

נטליה בילנקו היא רופאת מחוז דרום.

כן, אבל צריך דמויות שהן מזמינות. בסוף זה צריך משהו שימשוך.

שוב, אין לי ביקורת על בן אדם, חס וחלילה, על נטליה, אבל השאלה אם יש לכם מאגר גם לשלוח להתראיין וגם אם אתם עושים ממש תוכנית תקשורת מבחינת אתרי אינטרנט, רדיו, עיתונות מקומית מודפסת, כי יש גם הרבה ולעיתונות הזאת אנשים נחשפים.

נכון, בגלל זה לקחנו את חברת פרטיזן שזו המומחיות שלה, לדאוג גם לריאיונות ולהסברים עם כל מיני, גם ד"ר מיכאל גדלביץ' ויש עוד הרבה רופאים. אנחנו נעזרים בהמון רופאים לצורך הסברה, לא רק לפרסומות, גם לצורך הסברה, כל הזמן. ממש כבר שבעה חודשים, שמונה עוד מעט.

אני קטונתי, ותקשורת זה גם הצד היותר חלש שלי, אני שומעת את הדברים ואני אומרת, אם הייתה איזה שהיא פלטפורמה אחידה מבחינת הוויזואל, אבל הדוברים היו משתנים בשפה שלהם היינו מרוויחים את זה בכל השפות, למה? כי היו רואים את זה פעם אחת בעברית ופעם אחת דובר, לצורך העניין, רוסי ופעם אחת דובר אמהרית ופעם אחת דובר ערבי, אבל ברקע ומבחינת המסרים הכול רץ אותו דבר כל הזמן ואז כבר האנשים, אם זה באמת היה באותה אינטנסיביות, כמו שאנחנו היינו רוצים שזה יקרה, בכל פעם שבן אדם רואה רק בוויזואל את המסך הוא היה מבין שזה בעצם מדבר על הקורונה.

זאת אומרת צריך לחשוב איך אנחנו ממקסמים את ההנגשה הזו ואת החשיפה הזו לציבור גם באמצעים שהם כביכול סמויים ויכול להיות שזה שווה מחשבה. ואני כן עדיין רוצה להדגיש שזה חייב להיות עם דמויות שהציבור נמשך, שזה יהיה מזמין, כדי שהציבור ירצה לראות את זה, כי אחרת אנחנו פשוט מפספסים, נעשה את הדברים הכי מדהימים שבעולם, אבל זה לא ייגע בציבור.

יש לי שאלה והערה לעינב. קודם כל אמרת שמושקע כ-60 מיליון שקל בקמפיין ההסברה, אשמח לקבל מידע איך זה מחולק לקמפיינים בשפות השונות וכמה מתוך זה כמובן, מעניין אותי, כמה הושקע בחברה הערבית. אבל אני רוצה להגיד שהאתגר של הקמפיין או האתגר של ההסברה לחברה הערבית הוא לא אתגר מקצועי של איך להופיע, הקמפיין צריך להתמודד עם בעיה עמוקה ביותר שהיא חוסר אמון של הציבור הערבי, בין הציבור הערבי והממסד, כל ממסד אני אומר.

יש חוסר אמון בציבור בכלל.

צריך לחשוב איך אנחנו מתגברים, איך אנחנו מתמודדים עם האתגר הזה והוא אתגר מאוד משמעותי.

אתגר שני, אנחנו בחברה הערבית מנסים לנתח מה קרה בין הגל הראשון לגל השני, בגל הראשון היינו 5% מהנדבקים, היום אנחנו כ-30% מהנדבקים. קרה משהו באמצע. ההסברים הפשוטים, אולי ההדיוטיים שלנו, זה שאז הפחדנו אותם ואמרנו זאב זאב ולא קרה כלום במרץ עד יוני.

קרה, לא בהיקפים שם.

כלומר החברה הערבית לא חוותה טראומה כלשהי מהקורונה ועברה את זה יחסית בשלום ועכשיו אנחנו מתמודדים עם מצב של התרופפות של כל השמירה וההגנה וכו' וכו'. הדבר השלישי שצריך לקחת בחשבון, שרוב הציבור הערבי הם עובדי כפיים או עובדים שכירים שרבים מהם חיים בעוני, או אפילו מתחת לקו העוני, ולאנשים האלה אין את הביטחון שיכולים לחיות ולשרוד אחר כך. לכן אפילו אם הם יידעו שהם חולים הם יכולים להסתיר את זה רק כדי לא לאבד ימי עבודה או לאבד את מקום העבודה.

אלה סוגיות שצריך להתמודד איתן. כי להופיע על המסך או לשים מודעה זה פשוט, הסיפור הוא לא אינפורמציה, אלא איך אנחנו מתמודדים עם האתגרים האלה, תודה.

חבר הכנסת ג'אבר, אני מוכרחה לומר פה שחלק מההסברה צריך להיות כזה שאנשים יבינו שאם הם מסתירים את זה שהם חולים הם יכולים להרוג חס וחלילה את אמא שלהם או אבא שלהם או סבא שלהם או סבתא שלהם.

נכון, ברור.

ופה צריך לחדד את הנקודה הזאת כדי שהם יבינו שזה לא הסיפור שלהם עצמם, זה לא רק שאני עכשיו לא אכפת לי אם אני נדבק או לא. כשאני שמה את זה בצד, כמה אנשים צריך להיות חשוב להם לא להידבק, אלא מה אנחנו עושים, איזה נזק אנחנו יוצרים מבחינה חברתית ואפילו למשפחה הקרובה שלנו. אני חושבת ששם צריך לשים את האצבע.

על זה אנחנו מדברים בתקשורת כל יום.

אם ילד קטן יבין שחס וחלילה, אם נער, הצעירים אני מתכוונת, יבינו שהם מזיקים ועלולים להזיק בעצם למבוגרים במשפחה אני בטוחה שזה יעשה להם איזה שהוא סוויץ' בראש והם יישמרו יותר ויידעו להתנהג בצורה בריאותית נכונה יותר גם בקרבת המבוגרים וגם בכלל.

אגב, רוב הפעילים והמנהיגים הערבים, כשהם עולים לתקשורת זה הסיפור שהם מספרים, האחריות.

כן, וחשוב לחדד. תודה רבה, חבר הכנסת ג'אבר. אנחנו נשמע את הנציגים סוזן מזאוי ומני חדד, הם נציגים מגזריים, ואחר כך חגי לוין שנמצא איתנו כאן. בבקשה.

בוקר טוב, שלום לכולם. סוזן מזאוי, ראש מערך הסברה של החברה הערבית, משרד הבריאות, כמובן בנושא הקורונה. אני שמחה שהוזמנתי למפגש החשוב הזה.

אני רוצה להתחיל מהסוף, ברשותכם. אנחנו היום אחרי כמעט שמונה חודשים בהסברה, ואני לא חושבת, חוץ מזה שנולד אתמול, שיש מי שלא מכיר מה זה קורונה ולא מכיר את ההנחיות של משרד הבריאות. אני אתן דוגמאות, אם מנהל קופת חולים בכפר מנדא מחתן את הבת שלו ומזמין אלפי אנשים לחתונה אז זו דוגמה. אם יש סגר לילי שמתחיל מהיום וראש מועצה אומר, ומפרסם את זה ברשת החברתית: תנסו לחתן לפני שעה שבע, אז זה עוד סימן. ואם ראש עיר נצרת לא מאמין שיש קורונה עד שפרופ' גמזו מגיע אליו, ואני הייתי נוכחת במפגש הזה, אז זה גם מסביר את הדברים.

זה שאין הסברה, זה צריך לעשות ככה סימן שאלה, וכולנו פה באותה סירה, תרשו לי להגיד שאנחנו באותה סירה, ומהיום הראשון שמזאוי התגייסו למשימה, זה לא רק סוזן מזאוי, זה כל המשרד כולו, אנחנו עובדים סביב השעון. ובאמת זו משימה של כולנו להסביר את זה.

אני זוכרת כאמא שהתאומים שלי התקשרו אליי ובכו: אמא, אנחנו חוזרים הביתה היום, למה? כי כל בית הספר נחשף לחולה קורונה מאומת והם חזרו הביתה רועדים. אז המשימה שלי כאמא קודם כל להסביר את זה לילדים שלי, לאוכלוסייה שלי ולכל אחד.

מבחינת הסברה, אנחנו הופכים כל אבן. כל אבן. דוגמאות, אני יכולה להתחיל. איך שהתחילה ההסברה ב-12.3, ואני לא שוכחת את זה, והתחלנו - - -

לא, אבל לפני כן, סוזן. קודם כל יכול להיות שאני לא הבנתי נכון, אבל יש פה איזה שהם מסרים סותרים, מצד אחד את אומרת שאין אחד שלא יודע מה זה קורונה, שזה נכון, רק לא כולם מבינים כנראה את המשמעות של הקורונה ואת ההשלכות שלה, וכאן נכנס הנושא של ההסברה, ואם בסוף האנשים לא נרתעים מכך שהם יהיו חשופים לקורונה או יידבקו בקורונה או ידביקו בני משפחה מבוגרים בקורונה אז כנראה שההסברה לא הייתה אפקטיבית. זה פעם אחת.

פעם שנייה, אני מסכימה איתך לחלוטין שהנושא של הדוגמה האישית הוא מאוד משמעותי כאן. הוא מאוד מאוד משמעותי כאן ובסוף יש אחריות, גם עלינו כנבחרי ציבור וגם על אנשים שהם מעצבי דעת קהל, שבעצם ישמשו דוגמה אישית כדי שהאזרחים יתגייסו. ובכל זאת, אני חוזרת חזרה לנושא של ההסברה, אם ההסברה הייתה כל כך אפקטיבית וחשובה, גם אם היינו רואים – אני רוצה שכל אזרח שיבין שכשראש מועצה אמר שתלכו מהר תתחתנו לפני הערב יגיד: זה לא נורמלי, הרי זה מסוכן. זה ייתן לנו בעצם את האינדיקציה לכך שכל ההסברה שנעשתה בחודשים האחרונים הייתה הסברה אפקטיבית.

לכן איך שאנחנו לא מסתכלים על זה ואיך שלא נסובב את זה הסיפור הוא הסברה הסברה הסברה, הדרכה של הציבור להתנהגות נכונה, הבנה של הציבור מה המשמעות של המחלה הזו ושל הסכנות שטמונות בכך שאני אדבק, גם אם אני בן אדם צעיר ואולי אני אפילו לא אחווה בכלל את המחלה על כל הסימפטומים שלה, אבל יכולות להיות לכך השלכות מאוד חמורות עבור מי שמסביבי ומאוד מאוד יקר לי. שם אני מרגישה שאנחנו לא נמצאים, אנחנו לא שם, אחרי שישה חודשים אנחנו לא שם.

אני אוסיף עוד שאלה, ברשותך. אני מסכים שאין אדם בישראל, או בעולם היום אולי, שלא יודע מה זה קורונה. השאלה עד כמה מאמינים שזה אמיתי. בחברה הערבית יש לנו עוד אתגר שלא דיברתי עליו קודם, שחלק מהאוכלוסייה לא מאמין שיש דבר כזה.

וזה התפקיד שלהם, לשקף את זה.

בדיוק. לא מאמינים שיש קורונה. אני גם מסכים לגבי הדוגמה האישית ואני רוצה להגיד כאן, ולמרות שכאילו רק אני ואת שם על המסך מהאוכלוסייה הערבית, אנחנו יכולים לבקר את משרד הבריאות, יכולים לבקר את הקמפיינים, חלק גדול מהאחריות זה עלינו כמובן, ראשי הרשויות, חברי הכנסת, כל המנהיגים, אנחנו צריכים גם להוות דוגמה אישית וגם לפעול מאוד מאוד אינטנסיבי כדי להשפיע. אני מסכים עם הביקורת שלך, אבל עדיין האתגרים האלה עומדים בפנינו ואנחנו צריכים לפענח או למצוא דרכים איך להתמודד איתם.

ברור. תודה רבה, חבר הכנסת ג'אבר. בבקשה, סוזן, אם את רוצה להתייחס לזה ולהגיד איך אתם מתכוונים להתמודד.

אני אוסיף שבאמת אנחנו גם לומדים וחוקרים את השטח כל יום מחדש וחשוב לי להגיד שהיום אנחנו יותר ויותר מעלים לתקשורת אנשים שהם חולים אמיתיים. אני מדברת על צעירים ולא על בני 80 ו-75, עד גיל 50. אתמול במשפחה של שמונה אנשים בתוך משפחה, כולם נדבקו, הם סירבו להגיד שהמקור זה חתונה, לא פרסמנו את זה כמובן, אבל אנחנו יודעים שזה חתונה.

למה לא פרסמתם? ממה אתם מפחדים?

פרסמנו קטע שעוברים חודשיים - - -

רגע, למה לא פרסמתם? אני לא מבינה, למה לא פרסמתם? להיפך, אנחנו יש לנו חובה להביא את הכול, את כל האמת כפי שהיא.

אם אני מפרסמת את זה אנשים לא ירצו לדבר, לא ירצו לעלות בתקשורת.

אבל את לא אומרת חתונה של מי. נו, אז על מי אנחנו עובדים?

ואחר כך הם ישלחו לי תביעה. אני אישית, מבחינתי, חשוב לי להעלות את זה לתקשורת שמשפחה שלמה של שמונה אנשים, שהכי קטן הוא בן חודשיים, כולם בבית, כולם לא עובדים, כולם בבידוד ואחד מהם זה אח בבית חולים בצפון, בגליל, אצל פרופ' מסעד ברהום, לא משנה, ואפילו, עד כששכנענו אותו בחשיבות של לבוא, לדבר, שלחשוף את הנושא הזה בתקשורת זה כל כך חשוב, עבדנו על זה שבועיים.

עכשיו, אנחנו כל יום עובדים על עוד אנשים שיחשפו את עצמם, שיגידו כמה זה חשוב להסביר את זה ואפילו הם לא היו שם ולא האמינו שהם פתאום יחלו, ולא חשבו שהם יהיו שם אי פעם. כל יום יש דברים חדשים וכל יום יש אתגרים חדשים.

אתמול בן 12 גם כן חלה בקורונה והוא העלה סרטון. אנחנו לא יכולים להעלות אותו כי הוא פחות מ-18, אז הוא העלה את זה לרשת שלו. אמא שלו גם כן שדרנית רדיו וטלוויזיה - --

סוזן, זה לא הסברה שיטתית. זה נחמד. סוזן, סליחה שאני עוצרת אותך, אני מוכרחה לומר משהו ואז אני אשאל אותך שאלות קונקרטיות. זה לא הסברה ממוסדת, זה פרטץ', בן 12 נדבק ואז הוא מעלה סרטון כי אנחנו לא יכולים להעלות ואנחנו רק אוספים ואנחנו גם עושים בערך, אנחנו מספרים ליד ולא באמת אומרים איפה מקור ההדבקה. אז אני לא מבינה, או שאנחנו נלחמים על זה, נלחמים על זה בכל הכוח, או שאנחנו, את יודעת, ממשיכים ב-nice to have ואנחנו רואים שה- nice to have הזה לא באמת נותן לנו איזה שהיא תועלת, בטח לא בתקופה הזו.

אז אני רוצה רגע לשאול אותך בצורה ממוקדת. איזה קמפיינים יש לכם ממוסדים שאתם מביאים אותם בצורה מבוקרת לאוכלוסייה הערבית ואיך אתם מגיעים לכולם, גם לאלה שיש להם מדיה בבית וגם לכאלה שאין להם מדיה בבית? תהיי ממוקדת בזה כדי שנוכל להתקדם.

אוקיי. אז קודם כל אנחנו יודעים שהחברה הערבית היא חברה מאוד צעירה, 70% הם מתחת לגיל 35, אוהדי כדורגל, הצעירים בעיקר, אז אנחנו כן פונים לצעירים האלה דרך כדורגלנים, דרך משפיענים, או שהם אמנים שהם זמרים או אמנים שהם מופיעים בטלוויזיה, בסדרות כמו פאודה ואחרים. אנחנו רואים שככל שאנחנו מדברים לקהל הצעיר עם האנשים שמשפיעים עליהם אז זה יותר מדבר אליהם. עד היום ההשפעה של אותם סרטונים, אגב מאות סרטונים נעשו לצעירים בקרב האוכלוסייה הזאת והקהל הספציפי הזה, ואנחנו יודעים שזה עבד מאוד.

קודם כל זה לא עבד כי אנחנו ראינו את החברה הערבית ואת ההתנהגות שלה ולא במקום של האשמה, אלא ממקום שאנחנו רואים את אורח החיים ואנחנו רואים את החתונות ואנחנו ראינו גם בטלוויזיה את ההתייחסות שלהם שהם לא באמת מאמינים שיש פה איזה שהיא דרמה והרבה מאוד מהמאומתים הם בקרב האוכלוסייה הערבית. שוב, לא ממקום של האשמה, אלא ממקום של לשים רגע את העובדות כפי שהן. אז לבוא להגיד שזה מאוד מאוד עבד, לא יודעת, אין לי אינדיקציה מבחינת נתונים שזה אכן עובד.

דבר שני, את אומרת מאות סרטונים, אני אשמח לקבל ארבעה-חמישה רק כדי להבין באיזה סרטונים מדובר ואיך מונגשים הסרטונים האלה, למי הם מגיעים? באיזה אמצעים? חשוב לי לקבל את הנתונים הקונקרטיים. אתם חברת פרסום, או שאת מרכזת את הפרסום של זה, נכון? אז את בטוח יודעת להגיד לי מה ההיקפים.

כמובן. יש קידומים שמשלמים עליהם כסף ואז מקדמים את הסרטונים האלה והם מגיעים לאנשים הספציפיים לפי קהל היעד המטורגט, ויש סרטונים שיותר שולחים אותם לקבוצות העיתונאים, יש שם למעלה מ-300 עיתונאים, גם האתר הכי קטן ש - - -

כל החשיפה הזו של פייסבוק זה חמש עד עשר שניות.

הוא נמצא בקבוצת העיתונאים והוא מקבל את זה ומעלה את זה לפייסבוק שלו ולאתר שלו.

מה זה עוזר לי בקבוצת העיתונאים?

אפשר הערה?

קודם כל תודה רבה, סוזן, על הדברים, כי בכל זאת אני בטוחה שאתם עושים את הכי טוב שאתם יכולים, או לפחות מבחינת מה שאתם מאמינים בו ויש לכם כוונות טובות, אבל להגיד לי שאתם שולחים את הסרטונים לקבוצת העיתונאים, העיתונאים הם האחרונים שצריכים הסברה, הם כל היום חיים את זה. אני צריכה שזה יגיע לציבור, שהאנשים ייחשפו, שהתלמידים בכפר יבינו, שהצעירים בעיר יראו.

אבל הם מפרסמים את זה הלאה.

לא, אני מבקשת להדגיש, 300 העיתונים, למעלה מ-300 עיתונאים, שאנחנו שולחים להם את הסרטונים הם מעלים את זה לפייסבוק שלהם, לאינסטגרם שלהם ולאתר שלהם. זה אומר שאנשים שהולכים אחרי, היישוב הספציפי אכסאל, שיש בו כמה אלפים ונחשף לאתר הזה, התוכן שלי שאני שולחת נמצא שם.

בקיצור אני לא רואה שום דבר שיטתי.

מה לגבי אתרים מקומיים.

תודה, סוזן. בבקשה, חבר הכנסת קוז'ינוב.

גם בהתייחס למה שעינב אמרה קודם וגם מה שאת אומרת על האינסטגרם והפייסבוק, הזמן הממוצע של צפייה בפייסבוק הוא בין שלוש לעשר שניות, בעשר השניות האלה, חצי דקה זה גג, זה הכי גבוה שאפשר לצפות בפייסבוק, ואלה גם הנתונים של משרדי הפרסום, אי אפשר להעביר מסרים רציניים בחצי דקה וגם לא בעשר שניות, גם לא פרסומת מסחרית. לכן הנתונים, ככל שהם יהיו וככל שתדווחו שמאות אנשים נחשפו לזה והשקיעו בזה עשרות מיליונים בקידום, בעיניי זה לא אפקטיבי.

אבל רציתי לשאול, האם פניתם מבחינה הסברתית, וגם חבר הכנסת ג'אבר, האם אתם עובדים עם האימאמים במסגדים כדי שבדרשות השבועיות שלהם גם יתעסקו בדברים האלה? זה דבר חשוב בחברה הערבית, יש הנהגה דתית.

כמובן, כמובן. אני חייבת להגיד שאימאמים, רשימה של כל האימאמים מהדרום עד הנקודה הכי רחוקה בצפון, אנחנו בקשר מתמיד איתם יום יום. ראשי רשויות גם, אימאמים גם.

כן, אבל ראשי הרשויות אחר כך עושים חתונה ואומרים: בואו תתחתנו לפני שבע. השאלה מה קורה עם זה שאתם בקשר איתם. יש לכם בקרה על כמה דרשות היו לצורך העניין במסגדים או במוסדות החינוך או כמה באמת הנגשות פיזיות של הסיפור הזה של הקורונה התרחשו? יש לכם איזה שהיא בקרה על זה?

המסגדים והכנסיות ואצל הדרוזים גם, אנשים הכי שומרים ושם כמעט שאין הדבקות ואנחנו מכירים את זה מהנתונים שלנו, אנחנו יודעים שאין הדבקות שם.

לא, הכוונה זה להפיץ דרך הדרשות, זה לא רק במסגד עצמו.

הרי האימאמים והשייח'ים הם עובדי מדינה, הם קיבלו הוראה והם מיישמים.

לא כולם עובדי מדינה.

אימאמים כן.

לתחושתי אין פה הבנה של איך צריך להיראות מערך ההסברה. סליחה שאני אומרת את זה, אם אומרים לי במסגד אין הדבקה ואני לא רוצה שבגלל שבמסגד יש הדבקה כזו או אחרת, זה בכלל לא רלוונטי, אלא הרלוונטיות היא שבסוף האנשים האלה הולכים הביתה ומעבירים את זה לילדים שלהם ומעבירים את זה לנשים שלהם ומעבירים את זה לבני המשפחה שלהם ואנחנו כך מגלגלים בעצם את ההסברה הזו מהמוקד שנתפס כבר סמכא, שיש לו השפעה על הקהילה, אל כל הקהילה. אז לבוא ולהגיד לי ששם פחות נדבקים, זה לא רלוונטי, תשמעו, אני אומרת לכם שאנחנו מפספסים וזה מוכח בשטח.

פחות נדבקים כי אנשים מצייתים להוראות, לא מגיעים יותר אם צריך 20 אז 20, אם עשר אז עשר.

מה זה קשור? אז איך את מסבירה את ההדבקה בחברה הערבית?

חתונות ואין אכיפה.

בסדר, אבל איך את תגיעי אליהם?

אם האימאמים יגידו בדרשות שלהם, את אומרת אכיפה, אם האימאמים יגידו בדרשות בימי שישי שהחתונות ההמוניות האלה זה מסוכן, לצורך העניין, אז מן הסתם אנשים מאמינים יישמעו להם.

חלק ישמעו להם, בטח.

השאלה אם פרנסי היישוב ומובילי הדעה וחברי הכנסת מסוגלים לגייס את אנשי הדת, כי המסגד, מידיעותיי הדלות, הוא המקום המרכזי בחברה הערבית ויש את הרמקול ואפשר בהחלט - - -

מיקי, זה מאחורינו. אני חושב - - -

חבר הכנסת לוי, זה בדיוק מה שאמרנו. אמרה לנו סוזן, אנחנו בקשר שוטף איתם.

שמעתי אותה.

אבל זה שהם בקשר שוטף איתם - -

לא עושה את זה.

- - זה לא עוזר לי. אני צריכה לדעת כמה דרשות כאלה הם מעבירים בכל תפילה שלהם ומעבירים את המסר כדי שהמסר יתגלגל הלאה.

המנהיגות הדתית מגויסת. חבר'ה, סוזן יודעת, מכל העדות, האימאמים בכנסיות, בח'ילוות אצל הדרוזים, המנהיגות הדתית מגויסת, והיא אומרת ואפילו סוגרת את המסגדים ומדברים בדרשות וכו', אבל גם כמו שהפרסום של סוזן גם הפרסום של השייח'ים לא עובד מספיק. אנחנו עוד לא מפצחים את הגרעין של ההתנגדות או של אי הציות להוראות. אני אומר לכם ביישוב שלי, כשאני מסתובב, לפעמים אני נראה מצחיק, אני נוסע באוטו ואני היחידי עם מסכה ומסביבי כולם בלי מסכות. לך תסביר. ראש המועצה מופיע כל יום.

אתה מעיר להם?

כן, בטח. בטח. אני גם כשנכנס למקום שאין אנשים עם מסכות אני אומר להם, מעיר להם ויוצא, אני לא יכול להישאר. זה הסיפור שלנו. אני לא יודע אם זה אפקטיבי, אגב, יפעת, משהו עמוק יותר שאני אולי לא מצליח להסביר אותו או לא מבין אותו עד הסוף, אבל זו ההתמודדות שלנו, זה האתגר שלנו, איך אנחנו נביא את האנשים להאמין שזה מסוכן ולקחת אחריות.

נכון, אני מסכימה איתך חד משמעית. תודה רבה, חבר הכנסת ג'אבר, תודה רבה לך, סוזן. אני מאחלת לך ולכולנו שאתם תצליחו להכות שורשים בהסברה בקרב החברה הערבית.

משפט אחרון, אנחנו ביחד בזה, אנחנו ביחד ולא לבד. כל המלצה, כל מסר, רק תגידו, אנחנו מוכנים לשתף פעולה מלאה.

תודה רבה. מני חדד, אנחנו נשמח אם זה יהיה מאוד ממוקד, איך נעשית הסברה, לכמה אנשים אתם מצליחים להגיע. שמעת את הלך הרוח בשיח הזה, אז תנסה לגעת במקומות החשובים.

קודם כל צהריים טובים לכולם ותודה רבה. אני אתחיל מזה שהמגזר החרדי נאלץ להתמודד עם שני נגיפים, נגיף ראשון זה נגיף הקורונה והנגיף השני זה נגיף ההסתה שברגע שהמגזר מרגיש מופלה וכשהוא חווה אותו בכל מקום אז למעשה חלק מההתמקמות שלו בולם ואז התפיסה היא נגד הכול למעשה. לכן אנחנו פועלים, אני במטה ההסברה כבר מעל חודשיים וחצי, ואנחנו פועלים לאורך כל הדרך מול כלל מרכיבי האוכלוסייה החרדית, כל המגזרים, כולל המגזרים המתבדלים, שמאוד מאוד קשה לדבר איתם.

הפקנו עד היום עשרות סרטונים, הפקנו עיתון שהוא פה לידי, 56 עמודים, אני רוצה שתראו אותו, עיתון של מעל 200,000 עותקים שחולק בכל תיבות הדואר בריכוזים החרדיים. אין יישוב חרדי או אין שכונה חרדית בארץ שלא קיבלו את העיתון הזה לתיבות הדואר. עבדתי אני ברמה האישית ימים ולילות מול רכזי הקורונה וחמ"לי הקורונה בערים הגדולות, המעורבות והנציגים החרדים וחברי המועצות החרדים לוודא שכל אזור חרדי קיבל אותו. הפקנו עיתון דומה שחולק ביחד לילדים. 40 עמודים גם עם חידות וגם עם המון המון תוכן צבעוני ומעניין עם אם אפשר לקרוא לזה סלבס חרדיים לילדים שהילדים מכירים אותם.

כן, נראה מדליק.

עד עכשיו הכי מקורי שראינו.

אגב, מכל מה שהוצג כאן זה הדבר הכי מזמין ונראה הכי אטרקטיבי. אני לא בטוחה שהם ייקחו את זה בגלל הקורונה, הם ייקחו את זה בגלל הצבעוניות והכול. זה, אגב, מבחינת הסברה ומבחינת חינוך של ילדים המסרים הסמויים, זה שהם ממלאים וזה נכנס להם תוך כדי החוויה הזו זה בסופו של דבר יעשה את העבודה. תעשו דברים כאלה גם למבוגרים.

עשינו. ויותר מזה, עשינו גם בעיתון הילדים חידון עם פרסים, כלומר יש בעיתון עצמו שאלות על קורונה והתנהגות וכללים עם מוקד טלפוני הילדים מתקשרים ומגיבים שם ועונים ומשתתפים. היו אלפי אלפי אלפי ילדים שהתקשרו יום יום וענו והם פשוט נהנו.

קח את זה ותרחיב את זה לשאר אגפי המשרד, גם לשפות.

שיעשו את זה בשפות נוספות, שייקחו את זה, זה פורמט מצוין.

אני שמח. אין לי ספק, המשרד עובד בכל הכוח בכל גזרה. במגזר החרדי עשינו עוד דבר, לפני חודש בסגרים שהיו בחלק מהריכוזים אז ממש און ליין, הרי לצערנו מהסגר ידענו, כמו כולם, כמעט באותו יום, אז הפקנו חוברת הסברה מיידית לכל שכונה חרדית או לכל ריכוז חרדי שנכנס לסגר, עם נתונים למה נעשה הסגר, מה אומר הסגר, שאלות על הסגר, מה צריך לעשות ואיך להתנהג, עם טלפונים של כל המוקדים, גם של העירייה וגם של קופות החולים.

מדהים.

עשינו רכבי כריזה שנתנו מענה, עשינו הודעות IVR לאוכלוסייה שלא נחשפה או לא מכניסה לבית חומרים מתיבות הדואר, יש גם כאלה, הגענו לכל הטלפונים של כולם. עשינו שו"ת מאוד מאוד רחב עם מאות שאלות שכלל את כל האופציות שיכולות להיות, טיסה לחו"ל וחזרה מחו"ל, בידוד, מה זה אומר בידוד, איך מתבודדים. הכול מכל כל, את כל נושא הקורונה, הקפנו אותו. זה גם חולק בקרוב ל-200,000 עותקים. הגענו, אני חושב, ממש לכל אדם. הפקנו חומרים באידיש, גם בתיבות הדואר, גם בבתי כנסת, גם הודעות רחוב בריכוזים של הקהילות המתבדלות.

אני חושב שמבחינת הסברה הצלחנו לפחות להגיע למרבית האוכלוסייה בכל דרך. גם הסרטונים שהפקנו, מאוד מאוד יפים, אני אשמח גם לשלוח לכם שתצפו בהם, הפקנו אותם. לא לכל החרדים יש גלישה באינטרנט ולא לכולם יש חשיפה לאתרים ששם עלו הסרטונים, אז יש מושג כזה שהיה פעם אצל כולם, בא במייל, אז יש כאלה בא במייל לחרדים, שיש עשרות אלפי חרדים שמקבלים מיילים בבוקר כזה עם חדשות קטנות, עיקריות, מה שהיה באותו יום, ולמעשה שם שלחנו גם את הסרטונים.

אני יכול להגיד שקיבלתי אפילו מבתי גדולי ישראל שהיינו אצלם, שמעתי מחמאות על הסרטונים, שהם היו מאוד מאוד ברורים והעבירו מסר.

שנייה, מני, אני רוצה רגע למקד. יש לי שאלה. קודם כל אתם מצליחים לגייס דמויות משפיעות שמשפיעות על דעת הקהל? מה קורה בסוף כשהם מגיעים לדרשות שלהם, בתי הכנסת, בישיבות, שם נעשית הסברה וגיוס, כל הדבר היפה הזה שראינו? כי בסוף אנחנו רואים שם הרבה מאוד הדבקה.

אז קודם כל יש לנו חמ"ל רבנים, יש לנו מטה שלם שעובד מול גדולי ישראל וגם בעיתון, אני אראה את זה, כי זה כל כך יפה, לקחנו פשוט את כל גדולי ישראל הבולטים, מכל המגזרים, ספרדים, ליטאים וחסידים, כל רב מה הוא מתבטא, ברמה מאוד מאוד ברורה, שזה למעשה מורי ההוראה הכי גדולים והכי משפיעים במגזר החרדי. לקחנו ממש כל חצר וחצר, הבאנו את הבכירים בה, על מנת שהציבור יראה וייחשף בכל דרך שרק אפשר לדבריהם של גדולי ישראל.

כמובן שהרבנים גם עשו סרטוני וידיאו, עשרות סרטוני וידיאו מרבנים שיצאו גם לאתרים, גם בקבוצת מיילים וגם בווטסאפים. לא הפצות שזרקנו לקבוצה, יש חברות שזו עבודתם, להפיץ בקבוצות ווטסאפ, בעיקר חרדיות, שזה אלפי קבוצות. אנחנו שכרנו אותם. אין כמעט חברה שלא עובדת איתנו וכולם מפיצים את כל חומר ההסברה על מנת שנוכל להגיע לכולם בכל דרך. גם ידוענים חרדים, אמנים. לשם דוגמה זמרים חרדים שחלו בקורונה, עשינו איתם כתבות והם התראיינו איך זה להרגיש חולה קורונה. גם שדרנים שחלו בקורונה, שיתפנו אותם, והם מסרו גם בכתבות וגם בווידיאו, גם ברדיו את ההרגשות שלהם. אני חושב שאנחנו כל הזמן נוגעים בכל דבר אפשרי.

תודה רבה, מני. אנחנו באמת מתרשמים ממה שהוצג כאן. צריך לומר, נשאלו כאן שאלות, אז איך זה שיש שם הדבקה המונית. אז קודם כל צריך לזכור את צורת החיים שם, את זה שאנחנו מדברים על משפחות גדולות, בלי עין הרע, כן? אבל משפחות גדולות בתוך מרחב מאוד צפוף במרחבים קטנים, בבתים שהם לא מאוד גדולים, וגם לזה יש השפעה משמעותית. וכן, צריך לעשות עוד עבודה גם במגזר החרדי בגלל התחושה שנוצרה שכולם כאילו מטילים את הכול עליהם, מה שאנחנו טורחים כל הזמן לומר שלא, ולמנוע את ההתרופפות שאנחנו מתחילים להרגיש. אז תודה רבה, מני, יישר כוח ואפשר לאמץ חלק ממה שעשיתם גם לאוכלוסיות האחרות.

פרופ' חגי לוין, בבקשה, ואחר כך שירן שמחי.

תודה רבה לך, יושבת ראש הוועדה. אני מאוד מודאג שאני כאן. אנחנו עכשיו נמצאים בישראל במצב של פאודה, פאודה זה כאוס, ההיפך מפאודה זה ניזאם, זה סדר. ישראל צריכה סדר. היא לא צריכה סגר, היא צריכה סדר.

את קראת בצדק לדיון 'עידוד התנהגות בריאותית', לא רק הסברה. קידום בריאות זה תהליך שמאפשר לבני האדם להגביר את שליטתם על בריאותם ולשפרה. הדגש הוא שליטה על הבריאות, העצמה. וזה לא רק בישראל, זה אתגר מאוד גדול, אנחנו במגפה עולמית, אבל מה שצריך לזכור, כולנו, כל הזמן, כשאנחנו מדברים אחד עם השני איך אנחנו מעצימים אחד את השני.

פה יש עניין מאוד חשוב, שזה לא רק הסברה, אלא שתהיה כתובת ברורה. אני הייתי בבית מלון ואני יודע גם מה קורה בבתי ספר ובבתי כנסת ובמקומות אחרים, לא יודעים למי לפנות לקבל תשובות קונקרטיות. בעל בית המלון, העובדים, מנהל המטבח, רוצה לדעת, אני עושה ככה או אני עושה ככה? אין לו היום את מי לשאול ולקבל תשובה מוסמכת.

בדבר הזה צריך לעשות סדר. אנחנו צריכים מקדמי בריאות. זה הולך יחד עם הפיקוח. גם הפיקוח קודם כל צריך להנחות ולעזור ואחר כך לפקח. בוודאי מי שמסכן את כולנו ובעצם עושה פשע, בוודאי שצריך לאכוף כנגדו את הכללים, אבל לפני זה צריך להדריך את הציבור איך לפעול נכון ובדבר הזה אנחנו כרגע לא עושים מספיק. אנחנו צריכים לסייע בשטח.

לעצב ולסגל דפוסי התנהגות.

נכון, אנחנו צריכים לשנות את הנורמה החברתית. הנורמה החברתית כיום, כפי שאת אמרת, שזה לגיטימי לעשות אירוע המוני וכן הלאה. חשוב להבין שמבחינה אפידמיולוגית האוכלוסייה שבה אנחנו רואים את הקפיצה בהדבקות זה גילאי 15 עד 30. שם אנחנו צריכים עכשיו לעבוד באופן ייעודי, עם הצעירים בישראל, איך הם צריכים, לא רק בשביל להגן על בריאותם, אלא בשביל להגן על החברה כולה, בשביל להגן על הקשישים, בשביל להגן על החולים. צריך שהמסר הזה יעבור ביחד. אנחנו צריכים היגיון.

מה שאת דורשת כל הזמן, בצדק כאן, זה חלק מבניית אמון הציבור. אם מחליטים החלטה, סגר לילי, מאה אחוז, אולי זה הפתרון, אבל בואו תתייצבו בפני הציבור, תסבירו את ההיגיון, תעבדו ביחד, כי אם הציבור לא מבין למה הוא עושה את הדברים הוא לא יעשה אותם.

יש לנו כוח מאוד גדול של הרופאים בישראל. היום יש אמון מאוד גדול, עדיין, ברופאים. אנחנו מעמידים את עצמנו לרשות הציבור גם בעניין הזה. קיימנו אתמול דיון של ההסתדרות הרפואית, של פורום קורונה של ההסתדרות הרפואית, אנחנו מתחייבים שאנחנו נעשה הכול כדי להגן על הציבור, אנחנו מצפים מהציבור, ולא משנה מה הממשלה והרשויות עושות, שהציבור כל אחד ידאג לעצמו, למשפחתו, לקהילה שלו ולכולנו על ידי הקפדה על הכללים מעבר לתקנות. זה לא עניין של התקנות, זה עניין של כל מגע, כשאתה בא במגע פיזי הדוק עם אנשים אתה מסכן את עצמך - - -

באינטרס האישי של אנשים יהיה להגן על עצמם ועל הסביבה שלהם.

בדיוק, בדיוק.

אם כל אחד יעשה את זה - - -

וזאת כל התורה על רגל אחת, אחריות, אחריות אישית, אחריות לאומית. תודה.

לגמרי. תודה רבה לך, פרופ' חגי לוין. שירן שמחי, בבקשה. אגב, זה גם הסיבה שאמרתי, גם כשדיברנו על האכיפה, דיברנו אם לתת ישר דוח או התראות ואמרתי שהתהליך צריך להיות תהליך מחנך במובן הרחב, שהוא בונה, הוא מעצב את התנהגות הציבור לפני שהוא בא ומטיל את השוט. חשוב מאוד.

צהריים טובים. מי שמכיר את מערך ההסברה של פיקוד העורף הוא מערך הסברה מנוסה ומיומן בשיח עם הציבור הישראלי, גם ביום יום בהכנה למצבי החירום השונים, ככזה שאחראי על הג"א, ההתגוננות האזרחית במדינה, וגם ככזה שמנחה את הציבור ומסביר לו את החירום והתנהגות מצילת חיים. אנחנו פחות מתעסקים בשיווק ופרסום, אלא יותר בהסברה שמניעה להתנהגות מצילת חיים.

איך אתם עושים את זה, שירן?

אז אני אומרת, זה מאוד חשוב מאיך שאנחנו בנויים ומתפיסת ההפעלה שלנו, אבל מי שבונה את האסטרטגיה ומי שגם כותב את ההנחיות שניתנות לציבור במצבי חירום זה נעשה בתוך מערך ההסברה, זאת אומרת הוא לא מקבל את ההנחיות ואחראי רק להנגיש אותן, הוא נמצא בתהליך קבלת ההחלטות ובתהליך של כתיבת ההנחיות לציבור.

יש לנו מערך של התנהגות אוכלוסייה שהם אלו שמנתחים את התנהגות האוכלוסייה, מנסים להבין איך האוכלוסייה צפויה להתנהל במצבי חירום, מנתחים את ההתנהגות שלה בתוך מצבי חירום ולנסות להבין למה ההתנהגות כפי שהיא נצפית ולהבין ממה היא נובעת. לפעמים ההתנהגות נובעת מפער במידע, מחוסר הבנה במידע או בכלל מסיטואציות אחרות לגמרי.

או מחוסר אמון שנוצר. אני חושבת שאחד האתגרים הכי גדולים שלכם זה לגייס חזרה את הציבור באמצעות יצירת אמון מחודש. זה חתיכת אתגר. עכשיו השאלה היא קודם כל איך לעשות את זה וגם כמה זמן אתם חושבים – אין לנו הרבה זמן, אין לכם את 100 ימי החסד, גם לא את 100 שעות החסד, הדברים צריכים לקרות עכשיו ואני רוצה לדעת עד כמה אתם באמת ערוכים ומוכנים.

אני מסכימה. הסיפור של אמון הוא הבסיס לכול. אם הציבור לא מאמין בגורם שמעביר את המידע וההנחיות אז הוא לא יפעל על פיהן, אם לציבור יש פער אמון קשה זה לא משנה כמה הסברה נעשה, כולנו. יכול להיות שהפערים הם לא רק פערים, עוד פעם, של הבנה ושל אמון, יכולים להיות פערים נוספים אחרים, הנחיות שקשה ליישם אותן בפרקטיקה במשפחות מרובות ילדים או במגזרים מסוימים, דברים שנובעים ממצב סוציואקונומי כזה שמקשה על חלק מהדברים. זאת אומרת אנחנו רואים פה פערים שהם לאו דווקא רק פערים הסברתיים שצריך גם להתייחס אליהם והסך הכול משרת את זה שאנחנו רוצים שהאוכלוסייה תתנהג בצורה מסוימת.

עינב הזכירה את זה, אבל אני אזכיר את זה פה, שפיקוד העורף מסייע למערך ההסברה של משרד הבריאות והאחריות היא במשרד הבריאות. קיבלנו לידינו את הנושא של הסברת הרמזור, ביחד עם הרשויות המקומיות והשלטון המקומי אנחנו עכשיו מתניעים את הנושא הזה.

אתם כבר ערוכים עם ההסברה של הרמזור? כי סוף סוף הדליקו את האור שם וזה מתחיל לרוץ.

התחלנו ביום חמישי בהנגשה של נושא הרמזור, העלינו את זה בפלטפורמות של פיקוד העורף ובפורטל החירום הלאומי שמנוהל על ידי פיקוד העורף, בדיגיטל, בכל העיתונות ובתחנות הרדיו. לא עלינו בטלוויזיה. אולי זה אפילו נכון שבסוף לא עלינו, כי כרגע רמזור בא להביא איזה שהיא בשורה ובימים האחרונים אנחנו מדברים על כל מיני סוגי סגרים, אז אני חושבת שייקח לנו קצת זמן להתניע אותה בשטח, בפרקטיקה, זה תלוי בהחלטות המדיניות שיתקבלו. הבנתי שעכשיו יצאה הוועדה והחליטה על סגרים ליליים בחלק מהרשויות ואני לא יודעת לאן אנחנו נלך כמדינה בחגים, אבל גם זה ישפיע על ההטמעה של התוכנית.

זה פשוט עצוב ומקומם שכל המדינה בהולד כי לא יודעים אם יהיה סגר בחגים או לא יהיה סגר בחגים וזה שבכלל מראש משאירים את זה פתוח ולא מחליטים שלא יהיה סגר ואנחנו מטפלים בשיטת הרמזור, הרי בשביל מה צריך את הרמזור אם בסוף בקצה רוצים לנעול את הכול? אני אומרת לך בכנות, זה לא אלייך, אבל את משקפת לנו את המציאות שבה נמצאים, אגב, כל האזרחים במדינת ישראל. אם אתם חווים את החוויה של חוסר הוודאות ולא יודעים איך להתקדם בהסברה שלכם, אז איך אנחנו מצפים שהציבור בקצה בכלל יבין מה קורה כאן?

ליבי איתכם, באמת אני אומרת, כשמוטלת עליכם האחריות והחובה, ואני לגמרי חושבת שעליכם מוטלת אחריות והחובה, אבל אתם לא מסוגלים כרגע לקיים את האחריות והחובה הזו כי אתם לא יודעים לאן פנינו.

אני חושבת שהמטרה של התוכנית הזאת להיות אסטרטגיה ארוכת טווח וברגע שבאמת נראה שהיא כזו אז נוכל להטמיע אותה.

מסכימה איתך לגמרי.

אני חייבת להגיד כמה דברים, ושמעתי כאן את כל ההתייחסויות של כולם. בתחילת אירוע הקורונה פיקוד העורף עם משרד ראש הממשלה ניצל איזה שהיא הזדמנות והקים פורטל חירום לאומי, למי שמכיר או לא מכיר את הפורטל. בשבוע האחרון השקנו אותו בארבע שפות, הוא עד עכשיו היה בעברית ובערבית, פתחנו אותו גם ברוסית ובאנגלית, כולל עם מידע מותאם לציבור החרדי, זה אומר שהוא מדבר כרגע בחמש שפות. זה גם להקים וגם להזין בו ולהנגיש בו את כל המידע ומכל ארגוני החירום. אני חושבת שזו איזה שהיא נקודת אור מאוד מוצלחת שיש שער נגיש במקום אחד לכל המידע בנושא חירום. דרך אגב, לא רק לקורונה, לכל מצבי החירום במדינת ישראל.

החל מיום חמישי, כשהשקנו את תוכנית הרמזור, נכנסו אליו כ-300,000 משתמשים ויותר מ-700,000 צפיות, אז אני חושבת שזה אומר שאנחנו בכיוון.

כמה צפיות, שירן? אני לא שמעתי. 700,000 צפיות?

פעם ראשונה שאני שומעת על הפורטל הזה.

כן, פעם ראשונה שאני שומעת גם מספרים.

לא, הפורטל קיים.

מיום חמישי בערב ועד אתמול בלילה, אנחנו מדברים על כארבעה ימים, בארבעה ימים 300,000 משתמשים שנכנסו לפורטל וכ-700,000 צפיות בפורטל ורוב האוכלוסייה כמובן נכנסה וגם הגיעה לתכני הרמזור והתעניינה קצת ב - - -

לא, 700,000 זה לא רוב האוכלוסייה.

רגע, כניסות וצפיות, תחזרי על המספר, זה לא מסתדר לי.

700,000 צפיות, 300 - - -

אותו אדם שנכנס יכול לצפות בכמה תכנים.

אני יכולה להגיד לך שאני נכנסת לפורטל כל הזמן, גם של משרד הבריאות. שירן, אנחנו גם צריכים לסגור את הדיון ואני רוצה רגע להגיד משהו. קודם כל תודה רבה על ההסבר, דבר שני, אני חושבת שהנקודה הכי משמעותית שאנחנו יכולים לקחת מכאן זה שהדבר שעליו אתם מופקדים, אתם לא יודעים איך להיערך אליו כי אתם לא יודעים אם בכלל נצטרך להיערך אליו כי אתם לא יודעים מה יקרה בחגים וזה דבר שגורר דבר, אז אנחנו לא באמת מצליחים לייעל את מה שאנחנו רוצים.

אני אשמח גם ממך לקבל בצורה מסודרת, כי את נקטעת לנו בקשר מדי פעם, את החומרים שאתם כבר הוצאתם. שוב, נתונים על הפורטל במעקב כדי שאנחנו נראה שהפוטנציאל הולך וגדל וזה לא בסוף נשאר לפלח מאוד מאוד מסוים באוכלוסייה. אם אתם מסוגלים לפלח, ואני יודעת שיש אפשרות לעשות את זה, מי אלה אותם 300,000 שנכנסו, מבוגרים יותר, צעירים יותר, ולראות איך אנחנו באמת מרחיבים את מעגל ההסברה. כמו שזה נראה כרגע אנחנו ממש לא במנוחה ובנחלה. ושוב תודה רבה.

ברשותכם אני רוצה לסכם את הדיון. הדבר הראשון שאני מבקשת לשוב ולחדד זה שההסברה צריכה להיות מגזרית, גם לפי מגזרים וגם מותאמת לאוכלוסיות השונות, לא רק בהיבט של מגזרים, אלא גם בהיבט של גילאים שונים, בהיבט של אוכלוסיות שהן, מה לעשות, לא נגישות לטכנולוגיה. אנחנו מדברים גם על קשישים. זאת אומרת באמת לקחת ולפלח את האוכלוסייה באופן כזה שאנחנו נדע שאנחנו מגיעים לכל אחד ואחד, או שלפחות יש את פוטנציאל ההגעה לכל אחד ואחת.

אנחנו מבקשים לקבל גם את התקציבים שהושקעו עד היום וגם את הפילוח שלהם לפי המגזרים השונים ולפי האוכלוסיות השונות, כולל דוגמה של חומרי ההסברה שהיו בכל אחד מהם ואת היקפי החשיפה שהצלחתם להגיע אליהם בכל אחד מהמגזרים ובכל אחת מהאוכלוסיות.

ואני שוב חוזרת ואומרת, אנחנו יכולים לעשות את זה מרשים ככל שנעשה, אם אנחנו לא נביא את הדמויות שיהפכו את זה למעניין, כמו שראינו לצורך העניין בחומרים של החברה החרדית, צבעוני ומזמין ומגייס את הציבור ודמויות שאפשר להזדהות איתן, כל אחד באמת לפי הגיל שלו ולפי האוריינטציה של האוכלוסייה שאליה זה מכוון, לא נשיג את המטרה. לא נשיג. יזפזפו אותנו, אז יגידו, אוקיי קורונה, ואנחנו לא באמת נשיג את מה שאנחנו רוצים. אז אני אשמח אם גם הדבר הזה יילקח בחשבון.

תודה רבה לכולם, הדיון נעול.


הישיבה ננעלה בשעה 12:05.