פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
ועדת הכספים
25/08/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 120
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, ה' באלול התש"ף (25 באוגוסט 2020), שעה 9:30

דיון מהיר בנושא: סיוע לחברת המספקות מזון לחברות התעופה, של חה"כ מיכל שיר סגמן, חה"כ מיקי לוי, חה"כ יצחק פינדרוס

חברי הוועדה: יצחק פינדרוס – מ"מ היו"ר
ינון אזולאי
אחמד טיבי
אופיר כץ
מיקי לוי
הילה שי וזאן
עאידה תומא סלימאן

אלי מורגנשטרן - רפרנט תחבורה, אגף התקציבים, משרד האוצר

איתמר גזלה - מרכז בכיר מימון, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה

יורם שפירא - סמנכ"ל למסחר ופיתוח עסקי, רשות שדות התעופה

מאיר מלכה-גרניט - רמ"ט מנכ"ל רשות שדות התעופה

גליה שגיא - מנהלת איגוד תעשיות המזון, התאחדות התעשיינים בישראל

אמיר שוצמן - מנכ"ל, תמ"מ תעשיית מזון למטוסים

זאב גרטל - מנכ"ל 'המשביע' תעשיות מזון לתעופה

גבריאל גלזר - מנכ"ל נירסט קייטרינג תעופתי

דודי מנביץ - יו"ר עינת תעשיות מזון

שני ארז
לין ביצ'אצי - מתמחה

טמיר כהן

ס.ל., חבר תרגומים

סיוע לחברת המספקות מזון לחברות התעופה, של ח"כ מיקי לוי, יצחק פינדרוס, מיכל שיר סגמן (מס' 77).

בוקר טוב לכולם. אנחנו מתחילים את הדיון בהצעה של מיכל שיר, מיקי לוי.

לפני כן הצעה לסדר של מיקי לוי.

בדיון מהיר. לפני הדיון הוא רוצה להציע הצעה לסדר?

כן, הוא ביקש.

לא, אני רואה שאין לחץ היום.

דיון מהיר בנושא של חברות המספקות מזון לחברות התעופה, דיון שיזמו, כמו שאמרתי, חברי הכנסת מיכל שיר ומיקי לוי. הצטרפתי, מיקי, ראיתי את ההצעה שלך והצטרפתי מתוך הבנה שזה אחד המקומות שכנראה יותר מאחרים, כולם נפגעו, אבל יותר מאחרים נפגעו במשבר האחרון. אני שמח מאוד שהזדמנה לידי ההזדמנות לסייע לך כאן היום בוועדה בדיון הזה ולראות מה אפשר באמת לסייע להם. אז, מיקי, רשות הדיבור אליך.

תודה. האמת שרציתי שיהיו יותר חברי כנסת כדי לגייס אותם, כי את רוב העבודה לפתיחת השמים מזה חודש וחצי, או חודשיים כמעט, אני עושה בוועדת קורונה עד שניטל ממנה כוחה. אני קיימתי ישיבות עם כל המעורבים, קיימתי דיון עם ארגון הטייסים, קיימתי דיון עם חברות שירותי הקרקע, לאופר ושות', קיימתי דיון עם רשות שדות התעופה, עם סוכני הנסיעות, עם המדריכים. אחרי שחודש וחצי קיימתי עם כולם דיונים יזמתי דיון בוועדת הקורונה שהפך מהר מאוד לאיזה צונמי. אני שמח, לא רוצה קרדיט, אחרי שני דיונים פתאום הממשלה לקחה את ההובלה ואני שמח על כך, כי יש לה יותר כוח ממני.

אני אמרתי שצריך ללמוד לחיות לצד הקורונה, אי אפשר להמשיך כך, כי המשבר הכלכלי הוא עצום, עצום, עצום. צריך ללמוד איך לטוס, איך לבוא לעבודה, על מה להקפיד, ובעניין הזה רציתי שיהיו פה יותר חברי כנסת כדי לגייס אותם לעניין הזה. אני מדבר עם חברי כנסת.

בענף התיירות במדינת ישראל מדובר ב-250,000 איש, 250,000 איש שחיים על העניין הזה וחלקם עובדי צווארון לבן, לא כולם טייסים ודיילים, חלקם סוכני נסיעות שסגרו את העסקים. אם לא תהיה תיירות, גם מבחוץ, אז בתי המלון גם כן יקרסו, לא נוכל להחזיק אותם, לא נוכל לבנות בתי מלון חדשים לעתיד לבוא.

אני שמח שהממשלה לקחה את ההובלה הזו. יש הרבה מאוד בעיות. השרה לשעבר שקד יחד איתי, אנחנו מובילים את הנושא של פתיחת מעבדות בשדה התעופה לבדיקה מהירה לאלה שחוזרים, ייבדקו בחו"ל, יחזרו חזרה. אפילו סגרתי את הנושא הביטוחי, ישבתי עם פספורטכארד ועם דיוידשילד שהביאו הצעות מטורפות, אמרתי לא יקרה, בסוף טיסות לאירופה בעשרה דולר זה סביר, ביטוח יומי, כרגע נשאר לנו להתארגן על מחיר הבדיקה שהוא עדיין מחיר גבוה מאוד.

כמה הם רוצים?

ברגע שיהיה go אפשר יהיה כנראה לעשות את זה בסביבות 250 דולר בחוץ. זה סביר. לא לכל כיס, אבל לאנשי העסקים, לאלה שרוצים לנסוע יהיה. אני מאוד מקווה שהממשלה תשכיל להקים מעבדות בכניסה לשדה. כשאתה נוחת אתה מקבל את האישור ונכנס. אתה מקבל אישור עם ברקוד ב - - -

מיקי, אתה יודע שמה שיפתור לנו את הבעיה זה הלחץ של הטיסות לאומן, זה יפתח לנו את השסתום של הפקק ויהיה לנו פתאום - - -

עוד שנייה הייתי עושה תאונה, התפוצצתי מצחוק.

למה? זה יפתח את השסתום של שדות התעופה.

אתה יודע, כאיש מאמין שבא מבית דתי, אמרתי מהתחלה, בתי כנסת, גני אירועים, לא האולמות, גני אירועים, ללא ריקודים, להבדיל מבית כנסת, לפתוח לפי שטח. הוא יכול להעיד, עשר פעמים אני אומר לפתוח לפי שטח. תקבעו כמה אתם רוצים, שלושה, ארבעה מטרים לאחד שבא לגני התערוכה, שלושה-ארבעה מטרים למי שבא להתפלל, אין בעיה. באולם של 600 מטר, נחלק לשלושה או ארבעה, זה המספר של האנשים שנכניס, אין בעיה.

אני מהתחלה אמרתי שהתפיסה של הממשלה להגיד 30-20, 20 בפנים, 30 בחוץ, היא תפיסה מעווות. היא תפיסה קלה לביצוע, אבל לא תפיסה קלה שעושה שכל. תפסיקו עם העניין הזה.

אז אתה הסכמת עם מה שאמרתי.

כן, שטח אמרתי כבר לפני חודשיים. אני חוזר לענייננו, עולם התעופה החל להניע, ברוך ה', החל להניע את המנועים. מה שעדיין לא הניע, כי אין הרבה נוסעים עדיין, זה נושא של ענף הקייטרינג לחברות התעופה. בענף הקייטרינג לחברות התעופה עובדים כמה אלפי אנשים והענף הזה מושבת לחלוטין כתוצאה מסגירת השמים עד עתה. כמו שעשו בעשרות רבות של מדינות גם בישראל אפשר לעשות.

לצד לא מעט נפגעים כתוצאה מהשבתת הענף הכי נפגע זה הענף של הקייטרינג של חברות התעופה. הירידה במחזור הפעילות הינו מעל ל-95%, קרוב ל-98%, מכיוון שהם מספקים עשרות בודדות של מנות. מאחורי המספר הזה עומדים מעל 1,300 עובדים שמועסקים באופן ישיר ועד הסגר עבדו מסביב לשעון בהתאם ללוח הטיסות. רובם ממשפחות קשות יום מאזור רמלה לוד והן מהפריפריה.

בענף מועסקים מספר לא מבוטל של עובדים בעלי צרכים מיוחדים שעובדים שכם אל שכם עם עובדים רגילים, מתפרנסים בכבוד ועוזרים להשתלב בחברה הישראלית כשווים בין שווים. בנוסף הענף מעסיק באופן עקיף מאות רבות של ספקים, חלקם הלא מבוטל ספקים קטנים, מתמחים בענפים התלויים בענף, מכיסויי פלסטיק לסנדוויצ'ים ועד מגשים למנות חד פעמיות וכו' וכו'.

לצד הצורך של כולנו, של כל הוועדות וכל חברי הכנסת, לפעול לפתיחת השמים – בגלל זה צר לי שאין פה חברי כנסת, את מי שאני תופס מחוץ למליאה אני מטריף את דעתו בשיחות על פתיחת השמים. אני חושב שהכנסת יותר מסוכנת והנסיעה בקרון הרכבת הקלה הרבה יותר מסוכן, מטוס אפשר לחטא לפני ההמראה ואחרי הנחיתה, אפשר להגביל, אפשר להגיד שיעטו מסכות לאורך כל הדרך, אפשר לעשות מחיצות בין מושב למושב, אפשר. צריך לפתוח את השמים, אין ברירה. 250,000 איש עובדים בענף הזה, תחשוב, זה משפחות, בממוצע של שלושה, אני לוקח את הממוצע הכי גבוה, זה 750,000 איש עד מיליון איש שנסמכים על ענף התעופה. זה טירוף.

חלק מהביטחון הזה זה הנושא של העובדים בהכנת הקייטרינג. אין לי פתרון חד משמעי. מה שרציתי זה שתבוא קריאה מהוועדה שתגיד לשרי הממשלה, לחברי הכנסת, כשצריך להזמין מזון לאירוע קטנטן, ולא קשורים לקבלן כזה או אחר, נגיד שהמשטרה עושה אירוע מחוץ לכותלי המוסדות שלה היא לא חייבת להזמין דווקא מאותו קבלן כמו הקבלן של הכנסת, אפשר לעשות הזמנה מאותן חברות קייטרינג כדי לא לתת להן לשקוע כי הן שוקעות והאנשים קשי היום האלה, שעובדים יום יום, 1,300 איש במספר, איבדו מזה מכבר את מקור פרנסתם, להם עלינו לדאוג. אלה האנשים שלנו, הם מתגוררים ברמלה לוד.

זו קריאה, זו קריאה שבאה מהלב, זה לא איזה משהו שיש לי איזה פתרון עם מפתח שהוועדה הזו יכולה לתת, כן אני רוצה לגייס את חברי הכנסת למשימה, משימת הקדוש הזאת, שאנחנו נשלחנו אליה. תודה רבה.

תודה רבה. חבר הכנסת ינון אזולאי.

בוקר טוב. יישר כוח לאלה שהעלו, היושב ראש יצחק פינדרוס ומיקי לוי ומיכל שיר, אני חושב שזה מעשה מאוד חשוב. אני גם התוודעתי אליו. מיקי, אתה יודע, אתה אמרת שהתעופה זה מקום שהוא יותר בטוח מהרכבת ומהכנסת, והאמת, אני משתדל, בדברים האלה אני לא מבין גדול, אני מאמין ואני יודע שאתה עושה עבודה ואתה רואה את הנתונים ולכן אני גם מאמין.

אני אומר, כשאתה לוקח תעופה, היום אומרים שבחיסון צריך לעשות בבני אדם ניסיון אחרי שעשו אותו על בעלי חיים. יש פה בני אדם שאומרים לך בוא תעשה את הניסיון לאומן, תעשה לנו את הניסיון. קחו את המטוסים האלה, הם כבר ייסעו, לא יעזור לכם, הם ייסעו, אנחנו מכירים, תעשה להם שם את הקפסולות, לפחות תעשה את הניסיון, תדע מה הולך.

שיהיו בשליטה לפחות, אתה אומר.

אתה יודע מה, הם כבר נוסעים, תעשה את הניסיון שם, את הקפסולות, תשקיע עכשיו שנבין באמת עד איפה – הרי גם הרכבת כשפתחת ובכל מקום, אז אתה יודע, יש לך או אין לך. כבר נוסעים? אני אומר בוא נעשה את זה בצורה, במקום שייסעו בצורה ללא בקרה וללא שום דבר, נעשה את זה עם בקרה, בצורה טובה, על מנת שנדע באמת מה קורה.

לצערנו, אנחנו לא רוצים לראות אף אחד חולה, אנחנו רוצים שכולם ישמרו על הכללים וחשוב מאוד שישמרו על הכללים ומי שלא שומר על הכללים שייענש, הכול, אני אומר, אבל אתה כבר נמצא במקום אז תעשה את זה לפחות בצורה מכובדת וטובה. לא כמו שאולמות האירועים היום סוגרים אותם מצד אחד והם הולכים לווילות ושם עושים - - - יותר גדולות.

מה הבעיה לפתוח גני אירועים של שלושה דונם ולהגיד בלי ריקודים ויעשו קידושין רק המשפחה הגרעינית ובין שולחן לשולחן לא יודע מה, עשרה מטרים? בגני אירועים. לא, למה לא? תנו לי תשובות למה לא, מה הנתונים. אני אומר, בלי ריקודים, צפיפות רק משפחה גרעינית בכל שולחן. גן אירועים, לא אולם, בסדר? כדי שלא יהיו בעיות.

אני אומר שהצורה שצריכה להיות בכלל, אני לא משווה בית כנסת לאולם, לא אולם לרכבת, יש דבר אחד שאף אחד לא נתן עליו את הדעת, זה מספר המקומות, הגודל של המקום, השטח של המקום.

אבל לענייננו, למה שהצעתם, יש שם כ-1,300 עובדים. דיברו איתי, המקומות האלה, גם כשיש להם קייטרינג, יש להם עוד מעט פג תוקף של האוכל שלהם, הם נמצאים לתקופה של כמה חודשים. פג התוקף עוד שבועיים או שלושה, ההפסד הוא גדול. לתרום הם לא יכולים לתרום את זה לשום מקום, בגלל שהתוקף שלהם מאוד קצר. הנושא שהם לא יכולים גם לקחת חברות אחרות, בגלל שמחייבים אותם, גם כשהם לא עומדים ב - - -

למה פיקוד העורף, למשל, כשהוא מביא מנות למלוניות, חמגשיות? זה צריך להיות הכי מתאים.

לפיקוד העורף יש מכרזים שהולכים למקומות אחרים.

מה זה מכרזים? זה עכשיו בקורונה, אני מדבר על מלוניות. איך מיקי אמר? כשיש במשטרה ספק אני מבין, עכשיו - - -

הם ישבו איתם ודחו אותם בקש.

זה רעיון טוב.

דחו אותם בקש. לא, הם ישבו איתם.

מיקי, אני חושב שזו יוזמה שכולנו צריכים לקחת ביחד. משרד הביטחון, יש לו משהו, כמו שאמרת, הוא לא בליין שלו השוטף. הוא פתח מלוניות לחולי קורונה בכל הארץ, הם הרי לא מביאים שם אוכל מוכן, הם מביאים שם בדיוק חמגשיות כמו בטיסה, זה אמור להיות תקע לשקע.

אפשר שייצא מכתב מטעם הוועדה לשר הביטחון או לסגן שר הביטחון? הוא יטפל בזה.

לשר הביטחון. אין סגן שר.

סגן שר יטפל בזה.

מי זה סגן השר?

סגן שר במעמד שר. ככה זה מוגדר.

מיכאל ביטון, נדבר איתו.

זה שר במשרד. דרך אגב, כשאתם רוצים לצחוק על חליפי, זה באמת דבר חדש, שר במשרד הביטחון זה עוד מימי רבין. היה בימי יצחק רבין את זה.

כן, נכון. גם שטרית היה שר במשרד האוצר.

באיחוד האמירויות הבנו שיש ככה, שר במשרד.

אגב, אני הצעתי שאם היו מעבירים את אומן לאבו דאבי אז היו מאשרים את זה בקלות, היה אינטרס ל - - -

זה רעיון מצוין, להוציא - - -

להוציא פנייה. אבל בואו נשמע, אני מציע שנשמע, יש לנו פה אורחים.

עוד לא סיימתי. הם יעלו, חלק מהם, והם יגידו לכם שהם היו עם פיקוד העורף, פיקוד העורף דחה אותם. יש שם משהו, האוכל שלהם הוא אוטומטית יותר יקר, למה? כי גם היום, כשהם לא עושים לשדות התעופה דורשים מהם דברים שאין לאף קייטרינג בגלל הבטיחות שצריך להיות שמה וזה מייקר להם בעשרות אחוזים את המנות שלהם. יש להם בקרה וכל מיני - - -

מה אתה מציע?

הם יצטרכו להוריד ולהתפשר.

קודם כל שני דברים. הם יצטרכו להתפשר והם מוכנים להתפשר, אבל הדבר השני, היום אם אתה לא משווק את זה לשדה התעופה אז תשווה אותו לקייטרינג רגיל. אם אתה לא משווק אותו למקומות האלה - - -

שהרגולטור, אתה מתכוון למשרד הבריאות?

כן. היום, בגלל שהוא במקום אסטרטגי, אתה אומר לו שיש לו כל מיני, יש לך על המקום אבטחה ויש לך כל המקום – המקום שלהם גם, דרך אגב, יותר יקר. כל המרכיבים שלהם יותר יקרים. אני חושב שזה טוב מאוד שהעליתם את זה ואני שותף לכל דבר על מנת להחזיר את העובדים האלה לעבודה.

אנחנו נבקש מאמיר שוצמן, תעשיית מזון למטוסים, נמצא בזום?

כן. תודה, בוקר טוב ותודה רבה על ההזדמנות לייצג פה את תעשיית הקייטרינג התעופתי. אני בעצם מדבר בשמי, אני אמיר שוצמן, מנכ"ל חברת תמ"מ. תמ"מ זאת חברה שקיימת 71 שנים, זה בעצם המטבח הכשר הגדול בעולם. יחד איתי גם גבי גלזר, שהוא מנכ"ל של חברת נירסט, שהיא גם כן חברה שמספקת בעיקר לחברות זרות, וגם זאב גרטל, מנכ"ל חברת 'המשביע' ועזריאל טאובר, שהם הבעלים של 'המשביע', שהם גם נמצאים איתנו בזום פה.

אנחנו תעשיית המזון למטוסים שמייצרת בשנה סדר גודל של כמעט 15 מיליון ארוחות בשנה. ענף התעופה רק הלך וצמח בשנים האחרונות, 2019 הייתה אפילו שנת שיא בפעילות הזאת, ובאבחה אחת אנחנו ירדנו למנות בודדות, כפי שצוין פה, כשמאחורינו יש כמעט 1,400 עובדים, רובם באמת, כפי שחבר הכנסת מיקי לוי ציין, אנשים מהפריפריה, מרקע סוציואקונומי נמוך שעבדו פה עשרות שנים. אני תמיד כשראיינתי עובדים והצעתי להם לעבוד בתמ"מ אמרתי להם שהחוזקה הכי משמעותית בלעבוד במקום כזה זה היציבות, כי מקום שקיים 70 שנה הוא כנראה מקום יציב ובטוח. בבת אחת הבנו שאנחנו ממש לא בטוחים ואנחנו נמצאים עם מרבית האנשים שלנו בחל"ת מחודש מרץ. נערכנו דווקא בתקופה הזאת, במרץ, לחג הפסח, לא הערכנו שזה מה שהולך לקרות ונתקענו עם סחורות בשווי של מיליוני שקלים שנתקעו כי חברות התקופה הזמינו ודרשו מאיתנו להיערך לחג הפסח וככה אנחנו נמצאים מחודש מרץ עם פעילות מאוד מאוד מצומצמת.

גם כשאומרים שהשמים פתוחים הם לא ממש פתוחים, יש פה טיסות בודדות. לדוגמה החברות הישראליות, רק חברת ישראייר היחידה שטסה. אנחנו כדי לשרת את ישראייר צריכים להחזיק פה מינימום של אנשים עם משאיות ועם נהגים ועם ספקים ובכלל הטיסות שלהם לא יוצאות עם אוכל. זאת אומרת אנחנו נדרשים לתת שירות, נדרשים להחזיק פה אנשים, יש לנו הוצאות קבועות שהן מחויבות גם בהיבט הרגולציה של משרד הבריאות כי אנחנו תעשייה שהיא מאוד מאוד ייחודית, נדרשת להחמרות גם בתחום משרד הבריאות כי זה אוכל שעולה לאוויר ואף אחד לא יכול לקחת סיכון אפילו של אחוז אחד שחס וחלילה במטוס שטס לניו יורק עם 300 איש יוגש אוכל מקולקל, ולכן יש עלינו החמרות שאין באף קייטרינג אחר.

הרגולציה של ביטחון, עם החמרות ברמות שאין אותן לאף תעשיית מזון בארץ. אנחנו נדרשים להשאיר הכול בתוך המתחם שלנו, עם מכולות הקפאה שדורשות צריכת אנרגיה מאוד גבוהה, אסור לנו להוציא שום דבר משטח המפעלים שלנו. כל מה שאנחנו מייצרים, או כל חומרי הגלם שאנחנו קונים חייבים להיות צמודים אלינו בפיקוח מלא 24 שעות ביממה, גם של אבטחה, גם של אבטחת איכות וגם של ביטחון. מהמקום שאנחנו בגישה ישירה למטוסים ואנחנו נדרשים שאין אותן על אף אחד אחר.

אנחנו מפעילים ציודים שהם מאוד ייחודיים כמו צי של משאיות שהן משאיות שקיימות רק בקייטרינג התעופתי, עם נהגים וספקים שהם מוכשרים לדבר הזה, משאיות מקוערות שעולות לגובה של מטוסים, של 12 מטר.

אנחנו מבינים שיש לכם הוצאות באמת גדולות מאוד וחריגות ואת המציאות שהשמים נקראים פתוחים והם לא פתוחים, מיקי הרחיב על זה ואנחנו מכירים את זה. האם לכם יש איזה שהוא רעיון שאנחנו ככנסת יכולים לסייע לכם? כי זו השאלה שעלתה לפני ששמענו אותך. האם יש לכם איזה שהוא רעיון, אתה או חבריך שנמצאים כאן בזום, איזה שהוא רעיון שאתם חושבים שזה דבר שיכול לסייע? ברור שאנחנו לא יכולים לפתור את הבעיה, אבל לסייע בסיטואציה הקיימת.

אז ראשית פעם אחת באמת פנינו לוועדה בבקשת סיוע כי אנחנו בתעשייה שהיא יחסית קטנה ומצומצמת, אין לנו איזה שהיא אוזן קשבת שאנחנו יכולים להגיע עכשיו ולדרוש בשם אלפי אנשים שעומדים מאחורינו. אנחנו מדברים על תעשייה של שלוש חברות שיש לה הוצאות קבועות שמחויבות ואנחנו עם הפסדים עצומים שאנחנו באיזה שהוא שלב פשוט נצטרך לסגור את עצמנו כי אין לנו את היכולת להפסיד כל חודש מיליוני שקלים רק כתוצאה מהדרישה הרגולטורית.

דבר נוסף שאמרנו, הוא לא רלוונטי לכולם, אבל הוא רלוונטי לחלקנו, באמת תנו לנו אולי אפשרות לקבל פרויקטים ברמה כזאת, אנחנו לא יכולים עכשיו להשתתף לדוגמה במכרז של מלונות קורונה, כמו שאתה ציינת, כי לבתי המלון יש מטבחים משלהם והם מפעילים אותם.

אבל בבתי המלון לא מספקים מזון מהמטבחים שלהם. למיטב ידיעתי הם לא מספקים מזון.

או שאנחנו נדרשים לעמוד בתחרות מול קייטרינגים רגילים שאין להם את ההוצאות שלנו ואז כשאנחנו נדרשים למשהו כזה אז הם אומרים שהם מעדיפים קבלן של גני ילדים כי הוא הרבה יותר זול מאיתנו ואנחנו לא יכולים להתמודד עם הדבר הזה. אז אנחנו פונים בבקשה לוועדה, סייעו לנו לעבור את התקופה הזאת ולהישאר עם הראש מעל המים.

אבל יש לך רעיון מעשי שאנחנו יכולים לסייע לכם? זאת השאלה שנשאלה כאן קודם.

אתם יכולים לסייע לנו פעם אחת בלעזור לנו מבחינה כלכלית לשרוד את התקופה הזאת כי אנחנו לא יכולים לספוג את ההפסדים החודשיים האלה ברמה של מאות אלפי שקלים לכל חברה.

קיבלתם בפיצויים משהו?

יש את ה-50 מיליארד שקל. 15% בהוצאות הקבועות יש לכם במתווה הקודם, אתם הגשתם בקשות?

אנחנו זכאים ל-250,000 שקלים כי זה המקסימום. אנחנו זכאים ל-250,000 שקלים במתווה שהוצע לחברות מעל 20 מיליון שקל, אבל ההוצאות שלנו הקבועות שלנו מסתכמות בכמעט 700,000 שקל בחודש אז איך אנחנו אמורים לספוג את ההפרש הזה אם אין לנו הכנסות כמעט?

אנחנו נשמע את גבריאל גלזר, אם אפשר בקצרה, כי את המצוקה הבנו, אנחנו נרצה לשמוע תשובות. את המצוקה, לא אמרתי שהבנו, אבל התחלנו לשמוע, אנחנו נרצה לשמוע תשובות, אז אם אתה יכול בקצרה להוסיף על מה שאמר המנכ"ל הקודם.

בוקר טוב ותודה על ההזדמנות להציג את המצב שלנו. אני לא אוסיף הרבה כי אמיר כיסה את רוב הנושאים, רק ככה בקצרה, המצב הוא שהמים כבר כאן. אנחנו מוציאים מאות אלפי שקלים כל חודש מהכיס מהרזרבות שכבר אין. נאלצנו לקחת הלוואות וגם זה הולך להיגמר. הענף הזה, בוודאי שיש לו עתיד ועתיד נפלא, הבעיה שההתאוששות שלנו תהיה הרבה יותר איטית מכל דבר אחר שאני מכיר לפחות חוץ ממי שמוכר ציוד לחברות תעופה, שהוא במצב יותר גרוע, ולכן אנחנו חייבים למצוא ביחד דרך לעבור את החודשים הקרובים. חודשים, אני מעריך משהו כמו שישה-שמונה חודשים עד שכמות הפעילות תצדיק הפעלה סבירה של מפעל כזה שבימים הטובים היינו בו 400 עובדים והיום אנחנו 45. אני חושב שהמספר הזה אומר הכול.

בנוסף אני עומד לזרוק 1,700,000 שקל דברים קפואים שקניתי ואני לא יכול לעשות בהם שימוש, וכואב הלב, זה רק מוסיף, איך אומרים? מלח על הפצעים שלנו. אני מודה מראש על הרצון הטוב לעזור לנו, באמת אני מאוד מעריך את זה. תודה רבה.

זאב גרטל, מ'המשביע'. לא מצליחים לשמוע. אנחנו נעבור לעוד מישהו, תנסה לטפל אצלך בשמע ונחזור. יורם שפירא, שלום, יורם. אנחנו איתך.

בוקר טוב. מבחינת רשות שדות התעופה, אני לא אכביר במילים על מה שקורה לחברות שירותי המזון בנתב"ג, זה לא רק בנתב"ג, זה בכל שדות התעופה שיש בהם טיסות בינלאומיות, זה פחות או יותר כל המשק התעופתי. אכן, אם אנחנו נראה את אוגוסט, אז באוגוסט יש גידול, מ-60,000 שהיה ביולי עלו ל-100,000 נוסעים שיהיו באוגוסט. אבל רק כדי לתת דוגמה, באוגוסט שנה שעברה היו 2,850,000 שזה 90,000 נוסעים בממוצע ביום, אז אנחנו פחות או יותר באוגוסט נהיה יום, יום וחצי, מהפעילות שהייתה באוגוסט בשנה שעברה. זה רק כדי לתת את כובד הבעיה, כדי לשים אותה על המאזניים ולהבין שאנחנו עומדים בפעילות של בין יום ליומיים לעומת מה שקרה בשנה שעברה.

מצד שני יש התאוששות מאוד מאוד קטנה ואיטית ואנחנו מקווים שלקראת החגים היא תשתפר, יעזרו לזה מעבדות הקורונה, שאני מאוד מקווה שבימים הקרובים, בתוך שבוע, נקבל את ההצעות ואז נוכל ליישם את זה כמה שיותר מהר. בכל אופן מהיבט רשות שדות התעופה כלפי חברות שפועלות בנתב"ג ובשדות התעופה האחרים בכלל וחברות שירותי המזון בפרט, הרשות ביטלה לחברות את כל התשלומים הקבועים שיש לחברות כלפי הרשות בתקווה שהם יוכלו לשלם ביום מן הימים, אבל את כל ההיסטוריה ביטלנו להם, לכן אנחנו עשינו את המקסימום שאפשר.

וכן, יש בעיה קשה מאוד עם החברות, כמו עם שירותי הקרקע וכמו עם אחרות. גם היום המזון שהולך למטוסים זה לא המזון שהלך פעם, היום זה רק מזון ארוז, אין הגשה במטוסים, הדרישות היום שונות לגמרי ואני גם לא בטוח שגם אם נחזור לפעילות גבוהה יותר ממה שאנחנו נמצאים היום שעדיין המזון יעמוד על ההיקפים שהיה קודם פר נוסע כי היום הביקוש השתנה. הוא גם השתנה וגם ישתנה, לכן ההערכה שלנו שהפגיעה לגבי חברות שירותי המזון תימשך לתקופה די ארוכה. בכל אופן, בכל מה שקשור לרשות אנחנו עשינו את כל מה שאפשר.

תודה רבה. אנחנו נמשיך בדיון. אני אתחיל עם משרד הכלכלה ונעבור אחרי זה לאוצר. מרכז בכיר מימון, הסוכנות לעסקים קטנים, איתמר גזלה.

אני חושב שהשאלה שעלתה פה, יש ענפים שנמצאים במשבר, כולנו מכירים את המשבר ואנחנו פה בדיונים כל הזמן במשבר. האם לכם במשרד הכלכלה, במשבר שהוא מחוץ לקופסה, יש איזה שהוא רעיון איך אולי למצוא פתרונות מחוץ לקופסה לענפים, כמו שחבר הכנסת מיקי לוי היטיב להסביר, לענפים שנפגעו באופן יחסי יותר מאשר ענפים אחרים. כולם נפגעו, כולם נמצאים בבעיה, כולל זה שאתה לא יושב פה איתנו אתה איתנו בזום, אבל האם לכם יש איזה שהוא פתרון מחוץ לקופסה או רעיון איך לסייע? כמו הפתרונות שעלו פה, חלקם פחות טובים, חלקם יותר טובים, אבל אתם בעצם אמורים לרכז את זה

כן. שלום, בוקר טוב. אנחנו עובדים מתחילת משבר הקורונה, מתחילת מרץ, גם עם ענפים ספציפיים, אנחנו מרכזים את כל נושא התו הסגול של עסקים וגם בונים אותו לענפים ספציפיים, עושים מה שנקרא תו סגול ענפי. חברות המזון התעופתיות, זה באמת ענף אמנם קטן מבחינת מועסקים, אבל שנפגע מאוד חזק. כמובן שאנחנו מזמינים אותם להיפגש איתנו וננסה לחשוב על איזה שהוא מתווה ביחד. אנחנו כן תומכים גם ביוזמה של הוועדה וננסה לסייע בכל מה שניתן לנסות להכניס כספקים בתוך משרדי הממשלה. כפי שהייתה הצעה למשרד הביטחון למלוניות אז אנחנו יכולים לסייע מבחינת הקשר שלו עם הגורמים הרלוונטיים

לדוגמה, אחד מהדברים שעלו פה, אני בכוונה מדבר מחוץ לקופסה, התו הסגול זה בתוך הקופסה, זה בסדר, אני שאלתי את השאלה ואני אולי אתן דוגמה למשהו שעלה פה על ידי חבר הכנסת ינון אזולאי, הרגולציה שהם צריכים לעמוד מבחינת משרד הבריאות, בגלל שהאוכל הולך למטוסים, היא רגולציה מסוג אחר שקייטרינג אחר עובר. השאלה אם יש מישהו בזרוע המבצעת במדינת ישראל, אולי זה לא אתם, אבל תגידו לי מי כן, שבהינתן בסיטואציה כזאת, כן מחוץ לקופסה, לפנות לגורמי הממשלה ולהגיד להם רבותיי, יש סיטואציה כרגע, המזון הזה אולי יילך פה בתוך המדינה ולמזון שהולך בתוך המדינה יש רגולציה אחרת.

אלה סוג הדברים שאני חושב, עוד פעם, בכמה דקות שיש לנו פה בוועדה, מחוץ לקופסה, האם אתם לוקחים אחריות על דברים כאלה? מקדמים דברים כאלה?

כמובן. מה שאני יכול להציע זה שבגלל שאין לי היכרות ספציפית עם הרגולציה של חברות המזון התעופתיות, אני כן מכיר את הרגולציה של חברות המזון בכלל, הקייטרינג, אני קורא להם פה בבמה הזאת ליצור איתנו קשר, שניפגש ונמפה את הבעיות הרגולטוריות. אני לא מדבר על תהליך ארוך, אנחנו יודעים שזה צריך לקרות מהר, ונראה איך אפשר לסייע להם בהקדם.

יש לנו ניסיון כזה רב עם הרבה ענפים ואנחנו מכירים את כל גורמי הממשלה שאחראים על הדברים האלה וזה חלק מהדברים שאנחנו עושים. יש לנו יחידה שלמה שעוסקת ברגולציה וסיוע לענפים לשפר את הרגולציה ואני קורא להם פה מעל הבמה הזאת ליצור איתנו קשר.

תודה רבה. אלי מורגנשטרן, משרד האוצר, רפרנט תחבורה, אגף התקציבים. לא יודע אם זה הרפרנט הנכון, אבל אנחנו היום באמת נמצאים בסיטואציה של מחוץ לקופסה. אני אולי אפנה אליכם את השאלה ששאלתי את משרד הכלכלה, והוא הרים את הכפפה בהחלט. זה עלה גם בדיון על ה-50 מיליארד שקל, כשעלה הנושא של הסיוע לעסקים, באופן מאוד מאוד בולט יש ענפים שהציוד שלכם הוא במקום אחר לגמרי.

אז חוץ מלפתור את הבעיות של אל על, אני לא יודע איך זה ייגמר הסיפור הזה, אבל אני חייב לומר שכצופה מהצד זה נראה לי קצת התנהלות קצת מוזרה, לא מבחינה פלילית, אבל נעזוב רגע את הסיפור של אל על, אני שואל האם לכם באוצר, ונכון שזה פחות לרפרנט לתחבורה, אולי זה נוגע לחלק מתחבורה, יש איזה שהיא חשיבה מחוץ לקופסה, חלוקה בין ענפים לענפים שנפגעו יותר מענפים שנפגעו פחות. זאת אומרת זה שנתנו 750 שקל לכל אזרח במדינת ישראל זה בסדר, זה שנותנים 250,000 שקל לעסק מעל 20 מיליון שקל, זה נחמד מאוד, אבל בסוף יש גם בתוך ראיית המקרו יש ענפים שבאמת, אני מסכים שתעשיית המזון זה דוגמה, אבל זה משל שנותן על הדוגמה, איך אמורים להתמודד אותם ענפים שנפגעו באופן יחסי הרבה יותר מאשר ענפים אחרים.

יש פעמים שאתה אומר, בסדר, נפגע, עסקים קורסים, זה קורה, זה לא נעים, אבל כולנו יודעים שזה אמור להיות זמני, מעריכים שזה אמור להיות זמני, האם יש לכם איזה שהוא רעיון איך להתמודד עם הדבר הזה?

האמת שאין לי תשובה מאוד מרשימה לענות על השאלה הזו. אפשר להגיד שבאמת ענף התעופה נפגע באופן חריג ביחס לענפים אחרים, הפגיעה שם היא מאוד קשה. אנחנו יודעים שבחברות התעופה עצמן ההוצאות הקבועות שלהן מאוד מאוד גבוהות, הם משלמים על מטוסים דמי חכירה או הלוואות וההכנסות שלהן הן אפס, הקיטון בהוצאות הוא לא באותן פרופורציות למקומות אחרים. כל מי שקשור, גם המעגל השני והשלישי של ענף התעופה נפגע באופן חריג כנראה יותר מאשר רוב הענפים במשק, אבל יש עוד ענפים אחרים גם שנפגעו מאוד קשה וצריך להגיד בהוגנות שהמדינה לא יכולה לתת 100% מענה, אפילו לא קרוב ל-100% מענה לפגיעה של כל אחד ואחד מהעסקים כתוצאה מהקורונה. למדינה אין את ה - - -

לא, מאה אחוז, אני אומר איזה שהיא הסתכלות גם - - -

איך לא לעשות וכמה קשה אנחנו יודעים לבד, תגידו לנו מה צריך לעשות, אתם הפקידות הבכירה. אנחנו לא תוקפים אתכם, אנחנו רוצים לשתף אתכם. תגידו לנו איך, תביאו רעיונות לאן החברות האלה - - -

מיקי, לעזאזל מה הכיסא הזה עשה לי, הפך אותי ל - - -

לא, לאן החברות האלה כן יכולות לשווק.

אני הייתי יותר גרוע ממך, עכשיו אני יושב פה, ככה זה נחמד. כן, אלי.

אני אגיד שאנחנו סביב חברות התעופה, בגלל המשבר המאוד קשה באמת אנחנו יושבים סביב השעון ומייצרים פתרונות, אפשר להגיד מחוץ לקופסה, זה לא הפתרונות הסטנדרטיים שיש לענפים אחרים, אבל עדיין רוב הפעילות שלנו שם היא סביב נושא של הלוואות ודרכים לעזור לחברות האלה לשרוד את תזרים המזומנים שהם צריכים לתקופה של המשבר. לחברות של המזון, הן חברות קטנות, מבחינת הפרופורציות אנחנו מדברים על בערך שבעה מיליארד שקל פעילות שנתית של אל על, פה אנחנו מדברים על עשרות מיליוני שקלים, זה עולם אחר.

אבל אני אגיד לך משהו מאוד מעניין, לחברת אל על יש יותר מדי מתחרים שרוצים לקחת את זה ויש בעיות אחרות למה לא מוכרים להם את זה, ואת חברות המזון אף אחד לא רץ לקנות עכשיו. לכן אני אומר, אתה צודק, אבל גם במקרו יש מיקרו. בסוף אתה רואה, אתה נמצא באיזה שהוא מקום שאתה צריך - - -

הכללים או העקרונות לגבי הטיפול בחברות תעופה הם החלטות של הדרג המדיני, לא שלנו, אבל בתוך המסגרת של המענקים וההטבות והחל"ת אנחנו מנסים לעשות את המקסימום גם בשביל לעזור לחברות האלה.

טוב, יושב ראש תעשיית המזון, דודי מנביץ גם נמצא איתנו. אם אפשר בקצרה, כי אנחנו רוצים להתכנס לנסות לסייע כמה שאפשר במסגרת הדיון הזה.

אוקיי, אז אני רק במספר משפטים. הרבה נאמר. קודם כל תודה רבה לכל מי שהעלה את הנושא הזה, נושא מאוד חשוב, אני רק מייצג את תעשיית המזון הישראלית בהתאחדות התעשיינים ואני רוצה לציין שמעגל הנפגעים בנושא חברות התעופה הוא הרבה יותר רחב מחברות הקייטרינג בתעופה בלבד משום שישנם מספר יצרנים שמייצרים ומספקים בעיקר ורק לתחום הארוחות לתחום התעופה, כמו רטבים וכמו שוקולדים וכדומה. בדרך כלל אלה יצרנים מאוד קטנים שבניגוד ליצרנים הגדולים אין להם חוסן והם עצמם סגורים כבר מחודש מרץ, החברות הקטנות האלה סגורות. אז צריך להסתכל על זה באספקט הרבה יותר רחב רק מאשר חברות הקייטרינג. הוא לא הרבה יותר רחב, אבל יש עוד גורמים נוספים שהם במצוקה מאוד מאוד קשה.

תודה רבה. אני חושב שאנחנו נתכנס לסיכום. מיקי, רצית להוסיף משהו אחרי ששמענו את כולם?

לא, שמענו את הדברים. אני מבקש מהאוצר, אני מבקש ממשרד הבריאות, אני מבקש מכל מי שיכול לסייע כדי למנוע את הליכתם של 1,300 עובדים הביתה וזריקת האוכל שתוך שלושה שבועות אולי מאבד את התו של, איך זה נקרא? שהוא פשוט כבר לא ישים, זאת אומרת עבר הזמן של אפשרות הכנת האוכל שנמצא כרגע במחסנים שלהם. באמת זו קריאת אזעקה אמיתית לאוכלוסייה חלשה. לא מדובר פה ברווחים, לא מדובר בחברות ענק, מדובר באזרחי מדינת ישראל מהמעגלים הכי רחבים שיש, המעגל הרביעי והחמישי שזקוקים לסיוע. זקוקים לסיוע. הם התגלגלו לקראת החגים למצב שהם לא יכולים להביא קניות מינימליסטיות הביתה.

אני ממש מבקש ומתחנן לכל משרדי הממשלה לחשוב מחוץ לקופסה, להזרים עבודה לחברות הקייטרינג האלה, שגם הם יתפשרו כמובן על המחיר. משרד הבריאות, אדוני היושב ראש, זה בשורה טובה שהם התכנסו להוריד את הדרישות הרגולטוריות ולהתאים אותן לרגולציה שמתאימה לאספקה לכנסים, לבתי מלון ולא למטוסים.

מיקי, ברשותך, מכיוון שאתה גם יותר ותיק ממני בוועדה, ומעבר לזה שאתה ותיק אתה אחד מהיוזמים של ההצעה הזאת, על אף שהצטרפתי, אני חושב שאיתמר ממשרד הכלכלה, מהסוכנות לעסקים קטנים, הסכים להרים את הכפפה. אני מציע שנשב איתו ביחד עם איש האוצר שממונה על משרד הכלכלה, שיכול להיות שהוא פה בגלל מעונות היום, אבל שממונה על משרד הכלכלה ואנחנו נפנה כוועדה, גם למשרדי הממשלה, גם לשר במשרד הביטחון, גם למשרד הבריאות, בהינתן שכרגע האם הוא יכול למצוא איזה שהוא פתרון ביניים עד שהטיסות יחזרו במלואן, מאומן ועד אירופה וארצות הברית, עד שהכול יחזור לתקנו ושדות התעופה יחזרו לעצמם, למצוא פתרון ביניים, פתרונות מחוץ לקופסה.

אנחנו כוועדה, כולנו מחויבים לנסות לסייע להם לכל פתרון שיבוא ואנחנו אכן פונים לכל משרדי הממשלה, כמו שאמרתי, משרד הבריאות בעיקר ומשרד הביטחון ואנחנו נשמח שאיתמר ירכז את זה במשרד הכלכלה כי אני חושב שלפי מה שהיה נשמע זה המקום הנכון.

רק תיקון קטן, אם למשרד הביטחון, שהוא גוף ענק, ומחזיק במלוניות ייצא מכתב מהוועדה עצמה.

גוף ענק שיכול למצוא פתרונות. מכתב לשר מיכאל ביטון שהוא שר מאוד - - -

מצוין, תודה רבה.

בסדר גמור. תודה רבה.



הישיבה ננעלה בשעה 10:15.