פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



4
ועדת החוקה, חוק ומשפט
25/08/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 96
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, ה' באלול התש"ף (25 באוגוסט 2020), שעה 12:30

הצעת תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק בשל התמשכות משבר הקורונה )(מס' 2), התש"ף- 2020

חברי הוועדה: יעקב אשר – היו"ר
מיכאל מלכיאלי

רני נויבואר - משפטנית- מח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עודדה פרץ - פיקוח על הבנקים, בנק ישראל

ניר שפר - סגן יו"ר התאחדות בעלי האולמות וגני האירועים

ישי שמואל חן - מנכ"ל אולמות הנסיכה

אלי כהן - התאחדות התעשיינים

אורלי הר ציון - מאגר נתוני אשראי, בנק ישראל

רן מלמד - פורום ארלוזרוב

אלעזר שטרן

אסף פרידמן

לאה קיקיון


הצעת תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק בשל התמשכות משבר הקורונה )(מס' 2), התש"ף- 2020

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את הדיון. הנושא: תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק בשל התמשכות משבר הקורונה )(מס' 2), התש"ף- 2020, המשך דיון מאתמול. תיכף נקרא, אבל אתמול העליתי כמה כיוונים. בינתיים אני גם גיבשתי לעצמי לפחות את המחשבות בעניין. אתמול דיברנו על כך שיכול להיות שאני אמליץ לקצר את הימים, ל-23 לחודש, ולא ל-10 לאוגוסט. מה שהובהר לי בהמשך הדרך שמאחר וגם התקנות האלה אושרו על ידי שר המשפטים בזמן האחרון, זאת הייתה הכוונה לאורך כל הדרך, ודיברו על התאריך הזה והוא משמעותי, שוב – לאותם סוגי עסקים שאותם אנחנו כן רוצים להציל ולא לגרום לכך שיהפכו למוגבלים, דבר שיקשה עליהם להתאושש חזרה ביום שהממשלה תחליט שהם יכולים לחזור לפעילות מלאה. דבר שני שקורה – שגם כשהם באים לבקש הלוואות במסגרות כאלה ואחרות, כמובן שהתואר "מוגבל" לא מוסיף להם בעניין הזה, והבנקים – יש להם הנחיות לא להיכנס להרפתקאות של הלוואות עם מוגבלים, והם בעצם לוקים כפליים. אשמח לשמוע מבנק ישראל אם זה נכון או לא נכון, כי גם פה צריכים לדעתי יחס מיוחד.

דבר שני, אני מבין שחלק גדול מבעלי האולמות, לפחות ממה שאני יודע, זה אחד המגזרים שאנחנו יודעים עליו בבירור, אנחנו יודעים גם על סוכני נסיעות, מדריכי טיולים וכאלה שעדיין לא חזרו לשגרה בכלל, אפילו רחוקים מזה, לצערי הרב, כרגע – כדי לא להכביד עליהם, כי אנחנו מדברים על אישור רטרואקטיבי, אז אני כן החלטתי להשאיר את ההצעה כפי שהיא, וזה יהיה עד ה-10 לאוגוסט. אני רציתי טיפה לאזן את זה. המטרה שלי גם הייתה נוספת, כדי שאנשים לא יטעו ויתבלבלו שזה הולך להמשיך גם הלאה, כי כרגע אין כוונה להמשיך את זה הלאה, בוודאי לא באופן גורף.

מכאן אני מגיע לחלק השני שאמרתי אתמול, וזה לא משהו שקשור לתקנות, שאני יכול להתקין אותן, אבל בהחלט משהו שחשוב מאוד – ואני רוצה שוב לבדוק, ואנחנו נכניס את זה כאן לפרוטוקול אחר כך, וגם במכתב האישור שנשלח למשרד המשפטים, אני רוצה שתהיה אפשרות להתקין תקנות כאלה בהמשך הדרך. כשאני אומר "בהמשך הדרך" – אף אחד לא יודע אם זה חודש, חודשיים או שנה. אנחנו לא רואים את הקורונה נעלמת. החיסון – עובדים עליו. אנחנו צריכים לצפות פני עתיד. הדבר שאני הכי לא אוהב הוא שנעשה דברים טלאי על טלאי. אני לא אוהב את זה בתקנות הממשלה לגבי הקורונה, ואני גם לא אוהב את זה בתקנות הללו, כי בסופו של יום אנחנו מקבלים החלטות. יכול להיות שנתכנס כאן שוב, ותהיה שוב החמרה כזו או אחרת ואז נצטרך לדון. אני חושב שהמערכת שלנו, ומערכת הבנקאות צריכה לשתף כאן פעולה, כמובן בשיתוף עם משרד האוצר – המערכת צריכה להיות בנויה שנוכל לעשות את התקנות לפי ענפים, כי אם אנחנו לא עושים את זה לפי ענפים אנחנו נותנים בעצם קארט בלאנק לכל מי שרוצה להעביר שיקים לכל תחום שהוא, ש הוא מבין שהוא לא הולך להיות מוגבל. לתוך זה מסתננים אנשים שהם לא רק עובדים רגיל או עובדים אפילו בפול טמפו, אלא עושים מזה את מה שחשוב להם – או אנשים סדרתיים כאלה שאנחנו לא רוצים להרגיל את הדבר הזה שאדם שחזרו לו שיקים בסוף לא נהיה מוגבל.

לכן אני חושב שאם נגיע לעוד התקנת תקנות של שר המשפטים, וכששר המשפטים בתיאום עם שר האוצר, או סגן שר האוצר, שצריך להגיד לו באיזה ענפים עדיין המשבר בעיצומו, יחד עם בנק ישראל ימצאו את הדרך. אולי לא דרך מחשובית – כי כל רעיון טוב שאנחנו באים איתו לבנק ישראל אז אומרים לנו שלוקח חודשים לסדר את המחשוב לזה, יכול להיות שיצטרכו לעשות את זה חישובית חלקית וידנית – יותר, אני לא יודע מה השיטה, אני יודע מה התוצאה שאני רוצה שנגיע אליה: שאם, באמת רוב הענפים ימשיכו לפעול ויהיו 3-2 ענפים שאנחנו יודעים לזהות אותם, גם אם נפספס קצת מכאן ומכאן - נוכל להתקין את התקנות האלה שיגיעו לוועדה באופן מפורט יותר לפי ענפים, ונוכל לאפשר להם לשרוד את התקופה.

שכחתי עוד נקודה אחת ששכנעה אותי להישאר על 10 באוגוסט – שהבנתי שדווקא הפיצוי לאולמות ולמגזרים הללו, הפיצוי עדיין לא הגיע אליהם לחשבונות הבנק. זה אמור להגיע בימים הקרובים, וזה אומר שאם לא נאשר את המקסימום שאנחנו יכולים כרגע לאשר על פי התקנות שקיימות לנו כרגע, אז אנחנו פוגעים בהם פגיעה אנושה, וזה לא יהיה חכם לעשות את זה. לכן אנחנו בהמשך לדברים של אתמול – נאשר את זה עד ה-10, ונכתוב שהתקנות הבאות אם יופיעו, יגיעו בצורה ענפית, בתיאום מול משרד המשפטים ומשרד האוצר, וכמובן הבנקים יצטרכו למצוא את הדרך איך להוציא את זה לפועל.

חשוב רק להוסיף לדברים שככל ששר המשפטים יגיש הצעה עתידית לוועדה – שהיא תיתמך בנתונים שיצביעו על כך שיש בעיה, על כך שיש חריגה בכמות השיקים החוזרים לעומת תקופות רגילות, ששינוי הנסיבות, המצב המיוחד שבו אנחנו נמצאים באמת תומך בבקשה.

אבל שוב, אתה רוצה לבחון את זה ברמה הכוללת.

אני אומר – בכל דפוס שזה לא יוגש, בין אם זה יהיה ברמה הכוללת ובין אם זה יהיה ברמה ענפית, חשוב שזה ייתמך בנתונים שיצביעו על כך שיש פה בעיה שצריך לתת לה פתרון.

רק צריך לחדד שבעצם הקושי המרכזי, לדעתי, הוא שאין לנו כרגע נתונים ברמה ענפית. כלומר, אנחנו יודעים ברמה הענפית שיש ענפים שיש בהם קושי. אם התנאי יהיה להביא נתונים – אם אפשר יהיה להתגבר על הבעיה המיחשובית ועל הקשיים המיחשוביים ולדעת לשייך ענפים מסוימים לחשבונות מסוימים – אז אני מניחה - - -

אז זה מה שצריך לעשות. נכון שכרגע אין, זו בדיוק ההתנעה שאני מנסה להתניע מכאן. אני חושב שצריך לעשות מאמץ בעניין הזה. אני מבין שיש כן סיווגים בבנקים, אולי טיפה יותר רחבים – אני לא אכנס לזה כרגע, אני לא רוצה לקיים על זה את הדיון. אני רוצה את זה כשיעורי בית, ואני חושב שאלה שיעורי בית שחשובים גם לכם כי בסופו של דבר אותם ענפים – גם ענפים כאלה, וגם ענפים קטנים יותר, אבל ענפים שאנחנו יודעים כרגע, שהם בעלי אולמות – הם קליינטים שהם טובים לבנקים בימים כתיקונם. אנחנו לא רוצים לראות אותם מתפרקים אחד אחרי השני בגלל הדברים הללו. מצד שני, אנחנו לא רוצים לקבל החלטות רוחב פזיזות על כל המשק כשלא צריך לעשות אותן. אני לא יודע לעשות את זה, לא במיחשוב ולא בטכני. מישהו צריך בבנק ישראל לשבת – כמו שיש הנחיות של המפקח על הבנקים בכל מיני דברים, יכול להיות שצריכות להיות פה הנחיות – שיהיו אמנם תלויות מחשב, גם כן, אבל יכול להיות שהם יצטרכו להיעשות בפורמט של כוח אדם ייעודי שיעשה את זה, שיודע שיש ענפים מסוימים שמוגדרים כרגע ככאלה שצריכים לדחות להם, אם יגיע בתקנות דבר כזה, ולפעול על פי זה. איך לעשות את זה, אם זה יהיה רק בעזרת מחשב או שזה יהיה גם בהפעלת מענה אנושי? אז יהיה מענה אנושי. אם יצטרכו בשביל זה עוד כמה פקידים בבנק ישראל לעשות את זה –פשוט צריך להכין תוכנית על העניין הזה.

אני מעביר דרכך פנייה למפקח על הבנקים, שאני מעריך מאוד את עבודתו מאז שהוא נכנס לתפקיד, באמת להביא פתרונות. וגם אם הפתרונות לא יהיו מושלמים לגמרי, וגם אם זה לא יהיה חתוך לגמרי לענפים, לפחות אנחנו נדע מה אחוז הסטייה – כזו או אחרת. אבל זה עדיין לא כל המשק. ולכן, הדבר הזה מבחינתי הוא חשוב מאוד, ואנחנו נטמיע את זה בהחלטות של הוועדה ובמכתב שנוציא לשר המשפטים לגבי אישור התקנות.

ניר שפר, בקצרה.

תודה ליושב-ראש הוועדה, תודה על הרגישות. זה בהחלט דיני נפשות מה שאתה עושה כאן כרגע. אנחנו חייבים למצוא פתרון ייעודי לענף שלנו. כמו שאתה יודע – בשבוע שעבר בתקנות הקורונה, בסעיף 14 סגרתם את אולמות האירועים, זאת אומרת שאתם מונעים בהחלטה שלכם את הפרנסה שלנו, את היכולת שלנו להפעיל את האולמות. וחשוב לראות שביד השנייה, שכרגע אתה מטפל בנושא של שיקים מוגבלים – תיצרו מנגנון עם בנק ישראל, וחשוב לי מאוד שאתה תוביל את זה כי כרגע אם ניצור פנייה לבנק ישראל אני פוחד שזה ייפול בין השולחנות, ועוד פעם – מדובר פה בדיני נפשות. נמצא אתנו בזום ישי חן שיכול לספר באופן אישי מה מצבו. צריך להבין שהאולמות כרגע לא קיבלו עוד שום פיצוי מהמענק האחרון. עד היום הפיצוי שהם קיבלו עומד על 74,000 שקלים לכל החודשים שאנחנו סגורים – ואנחנו חייבים סיוע גם בנושא הזה של החשבונות המוגבלים. השאלה אם אתם יכולים ליצור מנגנון שיטפל ספציפית בענפים הסגורים שהם בודדים והם מוגדרים.

ישי, מילה אחת, בקצרה.

שלום וברכה. אני מנכ"ל של אולמות "הנסיכה" בחיפה. בתאריך 30.7 חזר לנו שיק של ספק, אחרי שעשינו לו פריסה, שהרי עצרו לנו את העבודה במרץ, חזרנו לעבודה ופרסנו לספקים את השיקים ופשוט, ב-30.7 לא היה לנו מאיפה כי גם לא קיבלנו הלוואה בערבות המדינה, סירבו לנו בעיקר מהצד שאמרו לנו: תיראו, אנחנו לא יודעים מתי תחזרו עוד פעם לעבודה, אנחנו לא יודעים לנהל אתכם את הסיכון. אז מנהל הבנק אמר לנו שהוא לא יכול לתת את ההלוואה הזאת. חזר השיק והטילו לנו עיקול גם על חשבון העסק וגם על החשבון הפרטי שלי כי הייתי ערב אישית. דבר כזה מביא אותנו לבעיה מאוד מאוד גדולה, במיוחד להמשך ההתנהלות. אנחנו מחכים מחודש מרץ לפיצוי. עוד לא קיבלנו שום דבר. אנחנו עסק של מעל 20 מיליון שקל, כמו הרבה מהאולמות, ובעצם גם עכשיו, כשאנחנו הולכים לקבל איזשהו פיצוי מסוים, לפי החוק החדש – לא יהיה לי איך לפרוס תשלומים לספקים או להמשיך להתנהל, כי חשבונות הבנק מעוקלים, גם את כרטיסי האשראי סגרו כי החשבון מעוקל. יש לנו בעיה ספציפית גם – ניכווינו בעבר מהנושא הזה שפתחו אותנו, סגרו אותנו. חייבים לתת לנו איזשהו פתרון ייחודי לאולמות. כרגע אנחנו צבועים באיזה צבע צהוב, וחוששים לפתוח אותנו. אחרי שפותחים יכול להיות שעוד פעם יסגרו, ה - - -היא מאוד מאוד קשה.

תודה רבה. הדברים הובנו. רק המילה הקטנה שהוא אמר תוך כדי – "פתחו אותנו ואחר כך סגרו". מה זה פתחו? שנבין. פתחו זה אומר שהוא הוציא שיקים לספקים, הוציא הזמנות, בגלל שהוא ידע שהעומדים להיות אירועים, שיהיו לו הכנסות, תקבולים על ההוצאות שהוא הוציא עכשיו, ואז סגרו אותם. ואז – מה? זה אפקט דומינו, ואני חושב שזה האחריות שלנו כמדינה, אחריות של משרד האוצר ואחריות של בנק ישראל לעניין הזה. חייבים בכל דרך שהיא למצוא איך לסווג אותם נכון כדי שנוכל לטפל בהם בעתיד נכון.

שלום אדוני, אני אדבר מאוד בקצרה. שתי הערות קטנות. הערה אחת נוגעת לשיקים שניתנים כשכר. היינו מציעים – שיקים קטנים כשכר עבודה לעובדים גם אם הם חזרו לא ייספרו במניין השיקים לנושא של ההגבלות לתקופה יותר מאוחרת, כי הרבה מאוד פעמים השיקים האלה תלויים בכספים שאותם מעסיקים צריכים לקבל – שוטף 30,90,60 וכדומה. אנשים לא משלמים בזמן. אנחנו מציעים לעזור לעסקים בדרך הזו ששיקים שניתנים לעובדים כשכר התפוגה שלהם, או ההכנסה שלהם למערכת תהיה יותר ארוכה מאשר התאריכים המוצעים.

הערה שנייה נוגעת ולא נוגעת לנושא – כי בעצם, כשמדברים על צדקים שמובאים בחשבון של שיקים שחזרו, מדברים בעצם על תוצאה סופית של הגבלת חשבון הבנק. אבל צריך לזכור, אדוני, שניתן היום להגביל חשבון בנק גם בדרך אחרת, והיא דרך מערכת ההוצאה לפועל. זאת אומרת שיכול לצאת לך מצב שלא ספרת את השיקים אמנם, שיבואו במניין, אבל עורך הדין של הספק או מישהו אחר הגיש בקשה להוצאה לפועל ואת החשבון מגבילים מהמקום ההוא. אני חושב שהוועדה צריכה לתת את דעתה גם על זה ולתקן את הלקונה הזו גם בחוק ההוצאה לפועל.

תודה. לצערי הנושא הזה לא בתוך התקנות הללו, זאת אומרת, אני לא חושב שיש גם סמכות בתקנות הללו, אבל אנחנו צריכים לבדוק, באמת לראות איך סוגרים את המענה בעניין הזה. שוב, אם זו הוצאה לפועל באמת על משהו שקרה בתקופה הזאת. צריך לבדוק את הסוגיה הזאת. אם מישהו יוכל לבדוק ולהאיר את עינינו.

בישיבה הבאה שתהיה לנו עם ההוצאה לפועל אפשר לשאול אותם גם על זה. רן דיבר על אחת מההגבלות שבסעיף 66(א) לחוק ההוצאה לפועל. אלינו מגיע עניין אחר.

אני חייב לומר שעמדתנו מאתמול לא השתנתה. אנחנו חושבים שאנחנו נצטרף לדעה של בעלי האולמות, אנשי האירועים – אלה שבאמת נפגעו והפעילות שלהם הופסקה והם הנפגעים העיקריים. אותם צריכים לסווג. לא צריך להחיל את החוק על כל המשק, זה לא נכון. הדבר הזה פוגע בציבור מאוד גדול שלא צריך להיפגע, ויחד עם זה – זה שופך את התינוק יחד עם המים בפעילויות של בעלי עסקים שהמשיכו הכל כרגיל ומנצלים פה את החקיקה הזאת, את התקנה הזו, כדי ללכת למנהל הבנק ולהגיד לו – תחזיר לי את השיקים כרגע ותן לי יותר אשראי. אני חושב שצריך לסווג את זה. בנק ישראל צרי להסביר לנו מדוע הוא רוצה להחיל את זה על כל המשק. אין סיבה. יש את המגזרים שנפגעים, וכך צריך באמת. בנוסח הזה אני מאוד שמח שאתם מעלים את זה היום לדיון וחושבים על סיווג נכון של העניין, וכך ייטב לכל המשק. תודה.

תודה רבה. אני יכול רק להצטרף למה שאתה אומר. אני מקווה שנצליח לסווג את זה בעתיד הקרוב. זו המטרה שביקשנו מנציגי בנק ישראל, כאן, ואני גם אפנה היום למפקח על הבנקים גם באופן אישי, כדי למצוא את הפתרון כמה שיותר מהר, שיהיה לנו את הכלי הזה.

שלום לכולם, אני רוצה להתייחס לדברים שנאמרו פה ולנוסח מתוקן שהונח על שולחן הוועדה אתמול, בו עשינו איזו החרגה על מנת למצוא את האיזונים המתאימים בין העמדה שהוצגה פה על ידי התאחדות התעשיינים ובין הקושי של האנשים לעמוד אחרי ההתחייבויות שלהם בעקבות המצב שנוצר.

ההצעה המתוקנת שמונחת על שולחן הוועדה למעשה מנסה לייצר את האיזונים בין אלה שכתבו שיק ואנחנו לא רוצים שתוטל עליהם הגבלה כל כך חמורה לתקופה ארוכה, לבין הצורך לשמור על עניינם של מקבלי השיקים, אותם אנשים שנתנו שירותים או מכרו שירותים תמורת אותם שיקים. באיזושהי נקודה אנחנו צריכים לעצור את אפקט הדומינו הזה שנוצר. לכן ההצעה כרגע אומרת שבאמת ההגבלה של אלה שהוגבלו – לא תוסר. תוסר ההגבלה. יחד עם זאת, במערכת נתוני האשראי תישאר איזושהי אינדיקציה לכך שהאנשים האלה – חזרו להם שיקים, שזו ההתראה שנשלחה לאותם אנשים לפני ההגבלה. בדרך הזו, אדם שמגיע לרכוש שירותים מאיזשהו ספק, אותו ספק יוכל לפנות ולבדוק האם הוא רוצה להישען על שיק שהוא נותן, או לחילופין לבקש ממנו אמצעי תשלום אחר.

אני אהיה מוכן לעשות את זה אם תצליחו לשכנע את אנשי המחשוב שלכם שבמערכת נתוני האשראי יהיה כתוב ליד השיקים שחזרו – תקופת קורונה. אם אתם יודעים לעשות את זה, אני מוכן לתקן את זה בכל רגע. אם אתם לא יודעים לעשות את זה, אני לא הולך על התיקון הזה. זו היתה הדרישה שלי קודם, בהקשר של נתוני האשראי.

ממה שאנחנו מבינים – אין לנו את היכולת לסמן את השיקים האלה בצורה פרטנית - -

אז אין לי את היכולת לקבל את התיקון הזה.

- - אבל יש תאריכים מאוד מוגדרים ולהתראה הזו יש תאריך, ואם היא נופלת בתאריך שמצוין יודעים בדיוק שזו התראה שניתנה בתקופה של הקורונה.

הבנתי, זו התשובה שגם קיבלתי בפעם הקודמת. אני מבין שהייתם שמחים לעשות את זה וכנראה לא יכולים, אבל כיוון שאתם לא יכולים אני לא אאפשר שיהיה את הדבר הזה.

אני שואל שאלה אחרת: איך אנחנו מקדמים את העניין הזה שאפשר יהיה לעשות את ההגדרות הללו, את התקנות הללו, אם נצטרך אותן שוב, וכנראה שנצטרך – לעשות אותם ענפית, ולא כללית על כל המשק. אני בטוח שגם אתם חושבים שזה נכון.

אנחנו, פשוט בהמשך להתחייבות שלנו אתמול עשינו בדיקה מהירה עם הבנקים לגבי הישימות של החלוקה הענפית הזאת, והתשובה שקיבלנו היא שמבחינה טכנולוגית זה דבר די מורכב וייקח עד שלושה חודשים.

הדבר השני הוא שלנו יש הוראת דיווח, שהבנקים מדווחים לפיקוח על הבנקים לפי ענפים, ומה שאפשר לפתח מבחינה טכנולוגית זה את הדבר הזה. זאת אומרת, שהם יעשו את האבחנה של שיקים שחוזרים לפי הענפים שאותם הם מדווחים לפיקוח על הבנקים. אז למשל, כל הנושא הזה של - -

נתוני אשראי.

אני לא מדברת עכשיו על נתוני אשראי. הם מדווחים לנו על סיכוני אשראי לפי ענפים. הענפים האלה הם יותר רחבים מהענף של אולמות אירועים. זאת אומרת – זה כולל את כל בתי המלון, בתי ההארחה והאוכל. זה למשל ענף. זאת אומרת, הענפים הם מאוד גדולים. ולפי זה כן אפשר יהיה – אבל זה כרוך בהשקעה טכנולוגית, וזו שאלה האם זה נכון להידרש להשקעה. ההערכה היא שלא יגיעו עוד תקנות כאלה, אז יכול להיות שזו עבודה שתיעשה לריק.

אני חושב שזו עבודה שאתם צריכים לעשות אותה, ואני מבקש אם אפשר לעשות איזשהו דיון ממצה עם כל אנשי הטכנולוגיה, ולחשוב גם על דרך. מאחר ולא מדובר פה באלפי חשבונות, זאת אומרת - - -

כן מדובר באלפי חשבונות.

אני לא בטוח שזה מגיע לאלפים, אפילו, אם את שואלת אותי. אני מדבר על ענפים מסוימים. את זה צריך לעשות מול משרד האוצר, הוא ודאי יודע כי שם יש את העניין של הפיצוי, שהם יודעים. הם גם היום מפצים רק את מי שצריך, זאת אומרת – יש להם את האבחנות. אני מעריך שזה לא יגיע לעשרות אלפי חשבונות, זה יכול להגיע לכמות יותר מצומצמת שאולי אפשר לעשות אתה גם משהו מיחשובי אבל גם משהו שהוא יותר ספציפי. אני יודע שזה בעייתי, אבל אני רואה חשיבות עליונה בעניין הזה, משימה עליונה. הייתי קונה את התחזית שלך שזה לא הולך להגיע, אבל גם בפעם הקודמת לא דיברו על כך שהולך להיות המשך בעניין הזה. לכן אני צופה שעלול להיות המשך, בטח לענפים מסוימים. לכן, כדי שלא נפגע בכל המשק ולא נרגיל את כל המשק למה שאנחנו לא רוצים, מאמץ עליון שלכם יתקבל בברכה ובשמחה גדולה.

אני קורא:

תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק בשל התמשכות משבר חקורונח) (מס׳ 2)
התש״ף־2020

בתוקף סמכותי לפי סעיף 21(ב) לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981 להלן - החוק) ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

1. גריעת שיק שסורב
סורב שיק בחשבונו של יחיד או של תאגיד, ייגרע אותו שיק ממניין השיקים לעניין סעיף 2(א) לחוק, אם היום שסורב בו חל בתקופה שמיום א׳ בתמוז התש״ף (23 ביוני 2020) עד ליום כ׳ באב התש״ף (10 באוגוסט 2020)


2. ביטול הגבלה
(א) הגבלה לפי סעיף 2(א) לחוק שהתמלא בה התנאי לפי תקנות אלה - בטלה.
(ב) על ביטול הגבלה לפי תקנה זו ידווח הבנק לבנק ישראל, ובנק ישראל יעביר לכל בנק את הפרטים בדבר ביטול ההגבלה, הכול כפי שקבע המפקח לפי סעיף 13 לחוק.

3. גריעת שיקים לעניין הודעה לאדם המבקש להצטרף לחשבון
נגרע שיק לפי תקנה 1 לתקנות אלה, לא יימנה השיק במספר השיקים הנזכרים בסעיף 3א1(ב)(1) לחוק.
4. גריעת שיק לעניין התראה על שיקים שסורבו
נגרע השיק לפי תקנה מאחת מתקנות אלה, לא יימנה השיק במניין השיקים הנזכרים בסעיף 2(א1) לחוק.
ויש את תקנה 5, שהיושב ראש אמר - - -

אני את התיקון הזה לא מאשר.

מי בעד אישור התקנות? ירים את ידו.

הצבעה

התקנות אושרו.

תודה. התקנות אושרו פה אחד.

אני מבקש להוסיף לפרוטוקול וכן למכתב שייצא למשרד המשפטים, לשר המשפטים: הוועדה אישרה את התקנות בנוסח שהוגש לוועדה. הוועדה פונה לשר המשפטים ולכל נציגי הממשלה המעורבים ומבהירה כי מכאן ולהבא ככל שהוועדה תתבקש לאשר סייגים נוספים לתחולת חוק שיקים ללא כיסוי בשל התפרצות נגיף הקורונה תהיה בנקודות כלהלן:
1. לבקשה יצורפו נתונים שיבססו באופן ברור את הצורך באישור הסייגים
2. שהסייגים יתנו ביטוי ככל הניתן להבדלים בין ענפי פעילות שונים במשק בהתאם לפגיעה שנגרמה להם כתוצאה ממגבלות הפעילות שהוחלו עליהם.

דבר נוסף – הוועדה מבקשת מבנק ישראל למצוא פתרון שיאפשר שירות של התקנת התקנות לפי ענפים – פתרון טכנולוגי או אנושי, כדי שהוועדה, או השר כשיצטרך להתקין תקנות יוכל לעשות אותן יותר נקודתית ופחות רחבית, כדי שלא נצטרך לעשות את זה גם לענפים שלא זקוקים לכך.

אפשר לומר משהו? אני חושבת שגם אם נצליח לגרום לזה שזה יקרה, הנתונים האלה יהיו מעתה והלאה, זאת אומרת – אני לא חושבת שאפשר יהיה לדעת לגבי שיקים מלפני שהם יתחילו לעשות את הסיווג הזה לאיזה ענף - - -לפי התשובה שקיבלנו אתמול אפשר לעשות את זה עם השקעה של מאמץ לא קטן על הענפים שעליהם אמרתי לך, שהם יותר רחבים מהענפים המצומצמים.

אז צריך לבדוק את זה, לבדוק את זה עם משרד המשפטים.

אנחנו בדקנו עם הבנקים, את הישימות. גם אם זה יהיה אפשרי או שיהיו את הענפים היותר מורחבים, עדיין זה יהיה נתונים מעתה והלאה. זאת אומרת, לא יוכלו לדעת - - -

לא, אני לא מדבר עכשיו על מה שאישרנו. מה שאישרנו – אישרנו, נגמר.

אם נניח משרד המשפטים יביא תקנות שהחל מ-10 באוגוסט והלאה, אז לא יהיו הנתונים. יהיו את הנתונים רק מהיום שיגמרו לפתח את זה טכנולוגית.

ברור לי. הלוואי ונעמוד שם ואז נפתור את הבעיה של הכמה ימים.

עוד נקודה שרציתי לציין – אמרת בתחילת דבריך שאסור לתת אשראי ללקוח שהוא מוגבל, לפי ההנחיות של בנק ישראל – אז זה לא המצב. זה לא שאסור. בדרך כלל המצב הוא שלא נותנים, באמת, זאת אומרת - - -

ולכן אני חושב שכדאי שתהיה הנחיה של המפקח על הבנקים.

אנחנו לא מתערבים במתן אשראי, זה החוק שקובע שהבנקים לא חייבים לתת אשראי, וגם הבעיות של בעלי האולמות ואחרים זה לא משהו שהפתרון שלו הוא דווקא אשראי, ולאו דווקא לפתחם של הבנקים, אלא, אני חושבת שזו אחריות של המדינה לסייע להם, בראש ובראשונה, כי אולי אשראי לא יעזור להם אלא יעמיק את ה - - -

בגלל שזו אחריות של המדינה ובגלל שאנחנו יודעים שגם אם המדינה תפעיל את האחריות אז היא בטח תפעיל את זה מעט מדי ומאוחר מדי. אם הדגש הוא על מאוחר מדי – לצורך זה בדיוק יש הלוואות, אם אנחנו לא רוצים שיקרסו. לכן, טוב שהזכרתי את זה. אני באמת מצרף – יש לי סל פניות היום אל המפקח על הבנקים, לנסות ולמצוא את הדרך מול הבנקים. זאת אומרת, אם זה לא בהוראה של המפקח על הבנקים כי זה לא בסמכותו. או לדבר עם איגוד הבנקים בעניין הזה, או פעולה משולבת שלנו – שבאמת – שוב, ענפית, על ענפים מסוימים, שישימו דגש על שיקל דעת בבואם לקבל את ההחלטות, כי בסופו של יום זה לא מחשב, זו לא החלטה שבאה מהמותן, אלא זה משהו שצריך שיקול דעת. אני חושב שברגע שמאירים להם את הפנס על הדברים הללו נוכל למנוע כמה קריסות וכמה פשיטות רגל של אנשים טובים במדינת ישראל שכל חטאם הוא שהם בחרו במקצוע שלא כל כך מסתדר עם הקורונה.

תודה רבה, ישיבה זו נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:11.