פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



25
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
07/09/2020


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 32
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
יום שני, י"ח באלול התש"פ (07 בספטמבר 2020), שעה 10:35

תנאי העסקת הסייעות בגנים ובצהרונים

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר
עאידה תומא סלימאן

אליהו ברוכי
אורלי פרומן

חגי פורגס - ראש האגף למעונות יום, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

מיכל אבגנים - מנהלת היחידה לרישום ורישוי עיסוקים, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

דבי ספיר אליעזר - עו"ד, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

חיים הלפרין - ממונה תוכניות משלימות למידה, משרד החינוך

גלי אמיר - מנהלת תחום, אגף שכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

חגית מגן - ראש מינהל שכר והסכמי עבודה, מרכז השלטון המקומי

נתנאלה ברקלי - מנהלת תחום בכירה, מחקרי גמלאות, המוסד לביטוח לאומי

ששי שדה - יו"ר האגף לאיגוד מקצועי, ההסתדרות הלאומית

יפה ארמוזה - נציגת סייעות, ועד עיריית מעלה אדומים, ההסתדרות הלאומית

מזי מסה - נציגת פורום מאבק הסייעות בישראל, ההסתדרות הלאומית

יניב בר אור - מנכ"ל התאחדות מעונות היום הפרטיים בישראל

תמר בן דרור - עו"ד, אית"ך-מעכי, משפטניות למען צדק חברתי

יעל גבר - מנהלת תחום חינוך, אלו"ט

תמר אוחנה - ראש מטה ירושלים, כוח לעובדים

עדנה יהושע - חברת ועד הצהרונים בירושלים, כוח לעובדים

עדנה סבג - חברת ועד העובדים בירושלים, כוח לעובדים

ענת מימון

דלית אזולאי

א.ב., חבר תרגומים

תנאי העסקת הסייעות בגנים ובצהרונים

בוקר טוב לכולם, אני שמח לפתוח את ישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. היום ה-7 בספטמבר, י"ח באלול תש"פ. הנושא הוא תנאי העסקת הסייעות בגנים ובצהרונים.

חשוב לציין שקיימנו דיון ב-2 באוגוסט על נושא זכאות לדמי אבטלה לסייעות הצהרונים שהוצאו לחל"ת, וחלק מהנושאים שעלו בדיון נגעו לתנאי העסקה של הסייעות באופן כללי. אני סיכמתי שאנחנו נקיים דיון מעקב, כולל בקשות שביקשנו ממשרדי הממשלה. אנחנו גם ביקשנו פה עמדות ברורות לגבי מודל התעסוקה וההוצאה לחל"ת, וביקשנו את המודלים שיוצגו לנו על ידי משרד האוצר ומשרד החינוך, איך הם יפעלו או מה הם מתכננים לעשות כדי שלא יפטרו מורים, מורות וסייעות בכל קיץ, כולל המודלים התעסוקתיים.

בנוסף, אנחנו ביקשנו מהביטוח הלאומי נתונים על האוכלוסיות שמגיעות לקבל דמי אבטלה במסגרת חל"ת קיץ בכל שנה, באילו מקצועות מדובר, וניסיון לפלח אחוז גברים/נשים. אנחנו קיבלנו מסמך מהביטוח הלאומי. אנחנו נפתח בלהציג את הנתונים שיש להם. ביקשתי ממשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים לפעול להגדרת מקצוע הסייעת, לקבוע הכשרות, תנאי סף ותנאי עבודה.

יש פה כמה מישורים. ראשית, הסייעות נמצאות היום בעבודה, הן עובדות בגני הילדים. שנת הלימודים החלה. לצערי זה הפך להיות אחד המקצועות אולי הנדרסים ביותר על ידי הרשויות, וזה דווקא קורה במקצוע שאולי הוא אחד החשובים. הן אלו שמטפלות בסוף ביקר לנו מכל, גם ברמה הרגשית אבל גם ברמת הדור הבא שצומח כאן, לכן הוא מחייב התייחסות מאוד הדוקה של הממשלה.

אני לא יודע מה עלה בגורל המועצה הלאומית לגיל הרך שהוקמה בכנסת ה-20 בחוק. לדעתי השר בנט רק ממש בשלהי כהונתו הואיל למנות את המועצה. לקח לזה שנתיים עד שהיא בכלל מונתה. אני לא יודע מה היא עשתה, אם עשתה בתקופה הזו, אבל זה בהחלט אחד הנושאים המשמעותיים שלדעתי צריך לעבוד עליהם.

אין לי כוונה להרפות מהנושא הזה. אני אומר את זה גם לנציגי המשרדים שנמצאים עכשיו בזום. אתם תמצאו את עצמכם באים לכאן ומסבירים פעם אחר פעם לציבור למה אתם חושבים שהמקצוע הזה הוא לא מקצוע או למה אתם חושבים שסייעת יכולה להרוויח סכומים כל כך מגוחכים עד רמה שקשה לגייס סייעות לעבוד בגני הילדים. גני הילדים, קשה להם להיפתח. קשה למפעילי צהרונים להפעיל את המסגרות האלה בגלל השכר הנמוך, מעבר לכך שסייעת לא יכול להיות מקצוע שלא דורש שום הכשרה מקצועית, שום תנאי סף. מספיק תעודת זהות ואפשר להיכנס לעבוד במקצוע. אני לא רוצה בכלל להזכיר את המקרים המזעזעים שנחשפנו אליהם בתקשורת בתקופה האחרונה. מפה בא בסיס הטיעון הזה.

אני רוצה לפתוח עם הביטוח הלאומי כמעקב לדיון הקודם שקיימנו, עם הגברת נתנאלה ברקלי, מנהלת תחום בכירה, מחקרי גמלאות. בבקשה, נתנאלה.

בוקר טוב, אנחנו התבקשנו לבדוק בעצם את ההתפלגות של מצטרפים לקבלת דמי אבטלה לפי ענפי התעסוקה השונים. בדקתי את מספר המצטרפים, אנשים שהגישו בקשה לדמי אבטלה בחודש מאי, לפני הקיץ, בהשוואה לחודשים יולי ואוגוסט בנפרד. הבדיקה נעשתה גם לגבי 2018 וגם לגבי 2019.

את לא היית בדיון הקודם על נושא הסייעות, אבל עלה הנציג של הביטוח הלאומי ואמר שאתם רואים בצורה מובהקת שישנם ענפי קיץ, אבטלת קיץ, נושאים שבהם יש אבטלה בקיץ בתחומים מסוימים, אז אנחנו כמובן מכירים את המורות שאינן מועסקות כעובדות משרד החינוך, והסייעות. אלה שני המקצועות שיודעים. זה מה שנקרא מן מודל העסקה ייחודי במדינת ישראל, אתה עובד עשרה חודשים ומקבל חודשיים דמי אבטלה.

נכון. קודם כל אני רוצה לסייג ולומר שבניתוח לפי ענפים, כפי שאתה רואה יש לנו בעצם סיווג ל-99 ענפי תעסוקה ולכן כשאנחנו בעצם מחלקים את מקבלי האבטלה לכמעט 100 ענפים, אתה יכול גם לראות בקובץ האקסל שבעצם ההתפלגות היא באמת בעלת שונות גדולה ובעצם יש הרבה ענפים שאפילו לא יכולנו להציג את מספר מקבלי האבטלה מאחר והיו פחות מעשר תצפיות בכל ענף. אני חושבת שהנושא שלשמו אתם התכנסתם היה נכון, ולצערנו לנו אין את היכולת לעשות את זה. היה נכון להסתכל על משלחי-יד. משלח-יד הוא הרבה יותר מדויק. סייעות לדוגמא, הן מועסקות דרך העיריות ולכן למשל בסיווג ענפי הן יהיו כנראה תחת מנהל מקומי ולא תחת חינוך. לצערנו אין לנו את הנתון של משלח-יד. אף פעם לא היה לנו. לדעתי גם לא יהיה לנו.

הבדיקה שעשיתי, בעצם יש עמודות שמראות את אחוז מקבלי האבטלה בכל ענף מתוך המועסקים שהיו בכל ענף. בדיקה נוספת היא אחוז מקבלי האבטלה בכל ענף מתוך סך מקבלי האבטלה באותו חודש.

אני חייב לומר שזה לא הנתונים שביקשנו. עשיתם פה טבלה מאוד מפורטת אבל היא לא כל כך מה שאנחנו ביקשנו גם בהקשר למה שאתם דיברתם. ביקשנו חלוקה של גברים/נשים. אין פה.

הסיבה שאנחנו לא עשינו גברים/נשים היא בגלל הסיבה הזו שמדובר בכ-100 ענפים. אנחנו היינו פשוט מקבלים תאים שאי אפשר היה להציג אותם. כמו שאתה רואה, בכל ענף וענף המספרים הם יחסית קטנים, כך שאם היינו מחלקים את זה אפילו לנשים וגברים, היינו מקבלים מספרים מאוד קטנים. גם לאחוזים לא הייתה משמעות. עדיין אתם יכולים לראות שלמשל בענף חינוך, זה גם מסומן בצהוב, שהוא ענף 85, אפשר לראות שלמשל ביולי ובאוגוסט היקף מקבלי האבטלה בענף הזה מתוך כלל מקבלי האבטלה בחודש יולי ובחודש אוגוסט הם סביב ה-13% ביולי 2018, 14% ביולי 2019, ובאוגוסט סביב ה-10.5%–11% ו-12%. לפני הקיץ, אתה יכול לראות שחלקם של עובדי החינוך מתוך כלל מקבלי דמי האבטלה במאי עמד על פחות מ-3%, זאת אומרת כן רואים גידול בענף הזה.

מה שאני מבקש לדיון הבא, קחו את המקומות שבהם היה הגידול, כמו בענף החינוך, תפצלו בבקשה גברים/נשים כדי שנבין איפה מדינת ישראל מוכנה שיעבדו עשרה חודשים ויקבלו דמי אבטלה חודשיים. בסוף יש קבוצות אוכלוסייה שמבחינת מדינת ישראל כנראה שזאת המדיניות, עשרה חודשי עבודה, חודשיים אבטלה, כמה משלמים, זה המשכורת. יכול להיות שגם אנשים שזכאים ל-60 ימי חופש, למה לתת להם ימי חופש? בואו נעשה את זה יותר פשוט, יעבדו עשרה חודשים ויקבלו חודשיים דמי אבטלה. זה פטנט לא רע. מה שאני מבקש זה את הנתונים ספציפית על נושא החינוך, מחולקים לגברים/נשים.

משרד העבודה, מיכל אבגנים, לגבי הבקשה של הוועדה לפעול להגדרת מקצוע סייעת, לקבוע הכשרות, תנאי סף ותנאי עבודה. אנחנו שלחנו לכם ב-2 באוגוסט מכתב, גם לשר העבודה והרווחה בעניין הזה. נשמח לשמוע את ההתייחסות שלכם.

אין צהרונים היום בכלל. אני מדבר על תנאי העסקה. אין העסקה בכלל.

מה זאת אומרת אין צהרונים?

אין צהרונים.

תלוי איפה.

אין תקציב אז אין צהרונים.

אין צהרונים מסובסדים, אתה מתכוון.

כן.

צריך לעגן את המקצוע של הסייעת. ככל שמדובר בהיבטים חינוכיים, אז - - - להסדרת עיסוק בעולמות החינוך כבר קיימת במשרד החינוך ויש מקום שם לבחון את זה. ככל שמדובר בהיבטים שהם פחות פדגוגיים ויותר סיוע לתפעול הגן בהיבטים לוגיסטיים או בטיחותיים, אז יש מקום לבחון את זה במסגרת של - - -

מי אחראי על הגדרת מקצוע במדינת ישראל?

זה תלוי בתוכן של המקצוע עצמו.

אני יכול עכשיו להגדיר מקצוע ולהחליט שזאת הגדרת מקצוע וזה ייכנס להגדרות?

לא, צריך לאפיין את המקצוע, צריך לבחון את השיקולים שבגינם אנחנו מגבילים את המקצוע.

מי מגדיר את המקצוע בסוף? מי מפרסם, זה מקצוע, ואומר גם לביטוח לאומי, גם לכולם, הנה יש פה מקצוע, זה מקצוע. תפקיד של מי זה?

זה תלוי במקצוע. למשל במקצועות הבריאות שיש אוריינטציה של בריאות הציבור, זה חונה משרד הבריאות. בנושאים שנוגעים לבנייה לצורך העניין, מהנדסים, אדריכלים, חשמלאים וכו', זה חונה במשרד העבודה והרווחה. זה מאוד תלוי באופי הפעולות של אותו מקצוע והקשר לאותו משרד ממשלתי שיש לו תשתית. אם אנחנו מדברים על עולמות של חינוך, אם הסייעת נדרשת להיבטים פדגוגיים לסיוע לגננת בהיבטים חינוכיים, אזי קיימת תשתית במשרד החינוך להנחיל נניח את הגדרת העיסוק - - -

אוקיי. מה קורה לגבי הסייעות במעונות היום?

זה מוסדר במשרד העבודה.

אוקיי, אז סייעת במעונות יום, היא מוגדרת במקצוע אצלכם?

כרגע זה בשלבים של הסדרה באגף למעונות יום.

באיזה שלב ההגדרה?

כרגע אני לא יודעת לענות על השאלה. אני צריכה לבדוק ולענות על זה.

באתם לדיון. פנינו אליכם באוגוסט.

אתה פנית על סייעות בצהרונים. היא מדברת על סייעות במעונות.

זה אותו דבר. אנחנו נמשיך את הדיון. מאחר והדיון הוא בזום, אז זה קל. תרימי טלפון למי שאחראית על זה, בבקשה, בנושא של סייעות למעונות היום. אני מבקש לדעת איפה זה עומד היום, כולל אם אפשר להגדיר כבר, לתת לנו טיוטות עבודה, כי את אומרת שזה נמצא בעבודה, הגדרה של המקצוע של סייעת במעונות יום.

אוקיי.

אנחנו נמשיך להתייחסות חברי הכנסת. בבקשה.

כבוד היושב-ראש, אני מברך על הדיון הזה. אני חושב שכל נושא הצהרונים, יש בו איזשהו עוול מאוד גדול. המקום שלו בעצם התחיל מיום לימודים ארוך, גם בשביל להשקיע בחינוך וגם כדי לאפשר לנשים לעבוד בצורה יותר מכובדת. בפועל, עד שעה 13:00 בצוהריים יש גננת שנותנת שעות חינוך אבל משעה 13:00 זה נהיה סוג של בייביסיטר.

אגב, גם כשהגננת נותנת שעות, יש סייעת בגן שעבודתה לא פחות חשובה.

והיא כמו שאתה הזכרת מקודם, עובדת עשרה חודשים וחודשיים היא לא עובדת, כלומר שמסייעת שאמורה להיות עזר לחינוך, היא יורדת מאוד נמוך. היא כבר לא סייעת לחינוך אלא היא סייעת להרבה יותר נמוך מזה כי כל אחת עם תעודות חינוך לא מגיעה להיות סייעת בחינוך כשיש בעצם תנאי שכר שכאלה, אז קודם כל הנושא הזה של סייעות, מבחינת תנאי שכר הן פגועות מאוד והחומר האנושי מאוד מאוד ירוד במקצועות האלה.

בחלק הזה של משעה 13:00 זה הופך להיות בייביסיטר במקרה הטוב בגלל המדיניות של האוצר בנושא הזה. במקום לעבוד מול המפעילים של הגנים בצורה ישירה, זה עובר דרך כל מיני חברות וגופים שונים שכל אחד גוזר באמצע את מה שמגיע לו עד שזה מגיע לילדים, מגיע מאוד מאוד מקוצץ, מה שנקרא.

תודה חבר הכנסת ברוכי.

חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן.

תודה כבוד היושב-ראש. לצערי פספסתי את הישיבה הראשונה שהתקיימה בנושא. אני חושבת שזה נושא חשוב ביותר. בזמנו פנו אלי קבוצה גדולה של סייעות שמנסות להתאגד כדי באמת לדרוש את הזכויות שלהן, והופתעתי לשמוע עד כמה תנאי התעסוקה שלהן מחפירים ועד כמה יש זלזול במקצוע הזה. אמרת, מי מגדיר את המקצוע? זה מקצוע שאין בו הגדרה אמיתית וזה משאיר את הסייעות ואת המטפלות במצב בלתי מתקבל על הדעת, כאשר המשכורת שלהן מאוד נמוכה. למשל בקיץ נתנו להן תוספת של 100 שקלים כדי שיתפקדו.

כשהממשלה חושבת ש-750 שקל יניעו את הכלכלה ויטיסו אותה קדימה, אז יכול להיות - - -

אז 100 שקל, אתה אומר, זה סכום שנשמע נכבד.

אני לא ממש מסכימה שכל הסייעות נמצאות על תקן בייביסיטר. הרבה מהסייעות שנפגשתי איתן עבדו מאוד קשה, למדו בעצמן, הכשירו את עצמן כי הן הבינו את האחריות המוטלת עליהן בלהיות קרובים לילדים ולסייע להם. מצד שני, אין שום הכשרה ברורה, אין שום תנאי סף ברורים. כאשר קוראים מה תנאי הסף לקבלת סייעת, שזה עשר שנות לימוד, אנחנו שואלים את עצמנו איזה סוג מסגרת חינוכית? זה בדיוק מה שהמדינה כנראה רוצה, רוצה רק ארבע קירות ומישהו שישים לב שלא תהיה קטסטרופה, וזהו. זה החינוך של הילדים בשעות אחרי הצוהריים.

לצערי הרב, למרות המספר הגדול של הסייעות בגני הילדים בחינוך המיוחד ובמסגרת השילוב, הן אינן מקבלות ייצוג ראוי ומקצועי עד ידי ההסתדרות. כנראה בלי שהעובדים שוב יתאגדו ויצאו למאבק למען הזכויות שלהם, שום דבר לא יקרה במדינה. הממשלה, בכלל לא אכפת לה במיוחד מהקבוצות המוחלשות האלה. ראינו את עובדי המעבדות. עד שלא יצאו ולא שבתו ולא עשו מהומה, אף אחד לא רצה להקשיב להם. אני מפחדת מהיום, אמנם מחכה לו אבל מפחדת שאנחנו נעמוד מול מצב שלילדים אין מסגרת כי הסייעות החליטו להשבית, כי אי אפשר להמשיך בצורה כזו בלי לדעת איך המצב שלהן.

יש לי מסמך מקיף שהכנו מהישיבות שהתקיימו עם הסייעות. כאשר קוראים את רמת המשכורות שנותנים להן, אפשר לשאול באמת, אם לא היה היצע גדול של אנשים שמחפשים או מחפשות עבודה ולא מקבלות את הסיוע, אני מכירה מורות מוכשרות עם תעודת הוראה, בגלל שלא מצאו תעסוקה הן מסכימות לעבוד כסייעות רק כדי להתפרנס, אז אני חושבת שהגיע הזמן וכל הכבוד שטיפלת.

אני חייב רק לומר, מורות מוכשרות שמתפרנסות מזה, עוד מצבנו הוא טוב מבחינת מי שעושה את העבודה.

נכון, מבחינת ההכשרות.

צריך את הנושא הזה, וזה הרצון שלי, לפרק לכמה תתי נושאים שעליהם צריך לשים את האצבע. הדבר הראשון, לא מדובר באיזשהו מקצוע שעובר מישהו ברחוב, אתה אומר לו, יאללה, בוא כנס, שים יד, תעזור לנו.

שזה המצב הקיים.

שזה המצב כרגע. מדובר במקצוע שדורש הכשרה, שדורש באמת ידע. גם מי שנמצאת היום בתוך המסגרת ועובדת כסייעת ותקבל פעמיים בשנה הכשרה מהמדינה, כבר טייבנו את כוח האדם הקיים שם. זה לא קורה, אלא אם כן יש איזו רשות מקומית מאוד עשירה שמחליטה שהיא משקיעה בכוח האדם הזה. זה פעם אחת. הפעם השנייה זה נושא השכר שהוא חלק מזה, שהוא גם קובע איך אנחנו מביאים כוח אדם איכותי לתוך המסגרת הזאת.

באופן כללי אני חייב לומר, זה נכון לגבי סייעות, זה נכון לגבי מורות, זה נכון לגבי בעלי מקצוע אחרים. הפטנט שבו מעסיקים מישהו עשרה חודשים ומפטרים אותו חודשיים, הוא לא פטנט במדינת ישראל. הוא לא פטנט שאפשר לחיות איתו, בטח לא במסגרות שהן לא מסגרות פרטיות. אם זה היה מישהו פרטי, אני לא מתערב, אבל ממשלת ישראל בתחום הזה, החודשיים האלה הם לא חודשיים שלא עובדים בהם. הם חודשיים שאפשר לעשות בהם את ההכשרות המקצועיות. הם חודשיים שאפשר לעשות בהם את ההיערכות לשנה הבאה. יש מה לעשות ולא סתם המורות והמורים, רובם ככולם למעט אלה שלא עובדים קבועים, לא נמצאים באבטלה בתקופה הזאת.

נמצא איתנו כאן נציג ההסתדרות הלאומית, ששי שדה, אבל אני לפני זה רוצה לשמוע את משרד החינוך. בסוף זה התגלגל לפתחיכם.

חיים הלפרין, ממונה תוכניות משלימות למידה.

תודה על הדיון ודיון המשך לדיון של שבוע שעבר. אני חושב שסוגיית הסייעות היא סוגיה כבדה, במיוחד בתהליך שהמדינה הובילה בכניסה של גני שלוש–ארבע לתוך מערכת החינוך לפני כמה שנים. פעם זה היה וולונטרי והיום יש לנו הרבה מאוד גנים וכתוצאה מזה הרבה מאוד סייעות.

חיים, רק לפני זה, הרי אתה יודע להגיד כמה גני ילדים יש במדינת ישראל שאתם אחראים עליהם מגילאי שלוש?

בערך 20,000 גני ילדים.

אפשר להגיד שאנחנו מדברים על סדר גודל של 40,000 סייעות.

אני יכול להעריך שיש בערך 25,000 סייעות.

למה?

כי יש מקומות שיש סייעת שנייה ויש מקומות שיש סייעת אישית. זה כאילו קבוצה ענקית של נשים - - -

אז זה 10,000 גנים, 25,000 סייעות.

20,000 גנים הוא אמר.

כמה גנים, חיים?

בערך 20,000 גנים יש במדינת ישראל.

אז זה לפחות 40,000 סייעות.

למה הכפלת?

לא בכולם יש סייעת שנייה.

בכל גן יש גננת וסייעת. לפעמיים יש יותר.

ברור, ויש להערכתי. אני לא חושב שיש הרבה גנים עם פחות - - -

יש כ-45,000 סייעות, כולל בתי הספר, כולל הכול.

זה חלק מהסיפור, שאף אחד לא יודע לספור אותם. תרתי משמע לא סופרים אותם.

זה נכון. תמשיך, חיים.

אני רוצה לחזור לעניין העיקרי. מבחינת המשרד, כחלק משיתוף הפעולה בחוק בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי, המשרד מעביר עבור הסייעת עבור 12 חודשי העסקה, לסייעת הנורמטיבית בגן בהתאם לאיזשהו מודל ממוצע שרשות מקומית זכאית לו, וזה עובד באופן שיטתי וברור וחד. אכן יש סייעות שבקיץ מועסקות גם בקייטנות וגם בבית ספר של החופש הגדול, כל מיני פעילויות נוספות והן זכאויות גם לתוספת שכר שהרשות המקומית נותנת להן מעבר לשכר הבסיסי שלהן.

אני רוצה להתחבר לנקודה המהותית. ברור שיש פה קבוצה גדולה מאוד שגדלה עם השנים, שצריך לתת לה מענה. אנחנו כבר לפני שנתיים התחלנו בתהליך עבודה משותף יחד עם השלטון המקומי ועם האגף הקדם-יסודי להבנות תוכנית הכשרה משמעותית לקבוצות של סייעות בתהליך מתמשך. הרי אי אפשר לקחת את כל ה-20,000–30,000 סייעות ולהכשיר אותן בבת אחת, אז מעבר לדברים הבסיסיים שרשות מקומית צריכה לתת לכל סייעת, כמה שעות של בטיחות ודברים מהסוג הזה, חשבנו שצריך לבנות תהליך שלם של הכשרה שהנגזרת שלו תהיה גם העלאה בשכר. לא רק העשרה אלא גם דבר שישפיע על התפקוד שלה כמובן וגם על השכר שלה. התחלנו בתהליך הזה.

כמובן אנחנו במצב של תקציב המשכי ובלי תקציב מדינה ובלי יכולת לקבל החלטות, לא יכולנו להמשיך אותו, אבל זאת בהחלט המגמה בסיפור הזה של עולם הסייעות, כי כל גננת טובה יודעת שאם יש לה סייעת טובה, אז איכות הגן משתפרת לאין ערוך. ברור שגם לשלטון המקומי הדבר הזה ברור ולכן יחד איתם, יחד עם מינהל החינוך שם ויחד עם האחראים על יחסי עבודה בשלטון המקומי התחלנו במהלך הזה. אני מקווה שנצליח לממש אותו כי הוא חשוב.

מי מוביל את המהלך?

אנחנו יחד עם השלטון המקומי.

מי הפיבוט? אני מדבר עכשיו ברמת ההנהלה. מנכ"ל משרד החינוך? יושב-ראש מרכז שלטון מקומי? מי לקח ואומר, זה היעד שלי?

מנכ"ל משרד החינוך הקודם ראה בזה דבר חשוב. המנכ"ל הנוכחי, לדעתי בגלל הקורונה הוא בכלל לא נחשף לפוטנציאל ולחשיבות של הדבר הזה אבל ברגע שאנחנו איכשהו נתייצב, אני חושב שגם הוא ירצה מאוד לקדם את הדבר הזה. אני חושב שזה חשוב לטובת הילדים קודם כל, אבל הנושא שלנו הוא סייעות, אז גם לסייעות, כי אנחנו פגשנו לא מעט סייעות שעושות עבודה נפלאה, לא מתוגמלות בהתאם. אני לא מדבר על השוליים שבהם יש בעיה של שכר מאוד נמוך והשלטון המקומי מתלונן על זה.

יש המון פעמים שסייעת, כיוון שלא כדאי לה, אז היא יכולה להודיע בבוקר שהיא לא באה. יש המון בעיות של היעדרויות או איך קראו לזה, "תסמונת החולות ערב פסח", שסייעות בערב פסח, כיוון שהשכר כל כך נמוך, מעדיפות לנקות את ביתן ולא להגיע לעבודה כי השכר לא כזה שווה לעומת ההיערכות של הבית. זה משהו שהוא משולב, מצד אחד לתת להן את האופק, את התחושה שהן חשובות, שהן מועילות, ומצד שני להוביל בשכר שלהן. אני חושב שהמהלך הזה הוא גם הכרחי וגם אנחנו נעשה אותו. אנחנו לא נוותר.

תודה. ששי שדה, הסתדרות העובדים הלאומית.

תודה רבה, אדוני. קודם כל ברכות על הדיון הזה. אני חושב שזה דיון שהוא באמת חשוב לאוכלוסייה שאף אחד באמת לא לוקח אחריות.

ראיתי פה את הדיון שלך עם חיים, לבדוק מי הפיבוט, מי מוביל איזה מהלך שכולם מסכימים שהוא כזה חשוב. מסתבר שאין פיבוט, ואף אחד לא באמת מוביל כמו שאמרה גם חברת הכנסת סולימאן. אף אחד לא באמת מתייחס לאוכלוסייה הזאת, אוכלוסייה מוחלשת.

אתה אמרת בפתיח דברים מאוד נכונים, אוכלוסייה נרמסת, אוכלוסייה שאנחנו כהורים מבינים את החשיבות שלה. כשאנחנו מביאים את הילד שלנו לגן, כשאנחנו רואים את הסייעת הקבועה ואנחנו רואים אור בגן ומוסיקה ומשחקים וציורים, והילד רץ והוא יודע בדיוק לאן הוא הולך, להבדיל מהסייעת המחליפה או הסייעת הזמנית שאתה מגיע לגן ואתה רואה אותה יושבת בפינה ולא ממש יודעת מה לעשות, אז אנחנו מבינים כולנו את החשיבות של הסקטור הזה, אבל אף אחד לא באמת מרים את הכפפה ומטפל בזה.

בעניין של הסייעות עצמן, אני מניח שאתה מתכוון לסייעות הגנים ובתי הספר. להבדיל מסייעות של רופאי השיניים למשל, כי לא ציינת את זה בנושא הדיון אבל אני מניח שזה תחת אותה כותרת, דווקא סייעות בית הספר הן אלה שיותר נאלצים להיפרד מהן בחודשיים של הקיץ, פחות הסייעות של הגנים שעושות קייטנות ודברים כאלה.

תלוי איזה ותלוי באיזה רשויות. זה מאוד חשוב.
רצה

לא ככלל, כתופעה כללית.

אגב, בבתי הספר יש לך גם את המורים, מורי היל"ה.

נכון. הם ממשיכים לקבל שכר כרגיל להבדיל מהסייעות שנאלצות - - -

לא בכל התוכניות.

אוקיי, אני מדבר על המורים. אני רוצה להתמקד דווקא בסייעות עצמן כי זה נושא הדיון וזה חשוב מאוד.

אני חושב שהבעיה העיקרית של הסייעות זה הפער הגדול שיש בתפיסה של הרגולציה בין איך שהן נתפסות לבין מה שהן עושות בפועל. להבנתי, הסייעות עדיין נתפסות כעוזרות בעיניי הרגולציה. אנחנו כאזרחים מבינים היטב שלא. בעיניי הרגולציה, כעוזרות, אלה שאחראיות על הניקיון ועל הסדר בגן, כאשר בפועל אנחנו מבינים שהן חלק בלתי נפרד גם ברמה הפדגוגית, מהצוות של הגן. ברגע שהן נתפסות כעוזרות ולא באמת כעוזרות הוראה, בדיוק כפי שאמר כאן גם הממונה חיים הלפרין ממשרד החינוך, הן חלק בלתי נפרד מההוראה, אז אנחנו רואים פערים גם בשכר, גם בשעות העבודה, גם באחוזי המשרה, גם בהדרכות, מה שבסופו של דבר מוביל לתחלופה גבוהה ולאוכלוסייה מחויבת פחות. אמר את זה חיים ממש יפה. ברגע שהשכר נמוך, אתה מרשה לעצמך לא להגיע לגן הרבה יותר בקלות ואז אנחנו נאלצים לעשות שוב תלאי על תלאי במקום לטפל כמו שצריך, לקחת את זה, לחשוב מה נכון לעשות, איך לתקן את השכר. אני נתתי פה כמה המלצות, למשל לקבוע שכר מינימום.

משרד האוצר, להבנתו, הממונה על השכר, השכר של הסייעות זה 8,000 שקל. כשאתה עושה סימולציה, אתה בודק איך מגיעים ל-8,000 שקל, זה רק סייעות בדור א' שזכאיות במשרה מלאה על 35 שעות עבודה, זה רק אם נותנים להן את כל התוספות האפשריות שכמעט אף אחד לא מקבלת את זה, יוח"א ו"אופק חדש" וכל התוספות האלה ואז אתה מגיע לשכר של 7,000–8,000 שקל. השכר בפועל הוא בין 4,000 ל-5,000 שקל. עם זה בסוף הן הולכות הביתה, אז אפשר לצייר את זה כמה שרוצים, וזה בסוף מה שמביא את הסייעות לקראת פיצוץ. הן עושות עבודה ממש נהדרת, עבודה סיזיפית יום-יומית קשה בשכר נמוך מאוד ולא מתגמל בהתאם לעשייה.

שעות העבודה בגנים של הגננות הוא 35 שעות. הן תואמות את שעות הפתיחה של הגן. הסייעות נאלצות לקבל 82% משרה כי שעות העבודה שלהן הן 42 שעות. למה לא להתאים את שעות העבודה של הסייעות לשעות העבודה של הגננות? זה בדיוק אותו דבר.

שזה שוב הממונה על השכר בעצם.

זה גם ממונה על השכר וגם משרד החינוך. זה בדיוק קשור להגדרות של חיים הלפרין, של מה שהוא אמר. צריך לבנות תוכנית שתשלב גם שכר, גם שעות עבודה, גם תוכנית הדרכות מסודרת שהקידום יהיה גם בהתאם להדרכות, בהתאם להשכלה. סייעת מתחילה יכולה להתקבל מ-12 שנות לימוד. הלב והרגש פה הוא באמת חשוב אבל אחרי זה היא עושה קורסים, היא לומדת תואר, היא יכולה להתקדם, היא יכולה להתקדם גם בשכר, ומי מרוויח? כולם מרוויחים, ההורים, התלמידים, משרד החינוך. במקום זה מה שעשו במהלך השנים, עשו תלאי על תלאי על תלאי. אחד, תוספת יוח"א, שניים, "אופק חדש", שלוש, עכשיו יש תגמול לאי-היעדרות לסייעות מסוימות כי הן לא מגיעות, אז נותנים להן תגמול נוסף. למה צריך להיות תלאי ועוד תלאי? בואו נפרק הכול ונבנה את הכול מחדש מהיסוד. קודם כל נבנה להן תואר תפקיד מתאים.

השנה קלטו לבתי הספר עוזרות הוראה חדשות שלא מבינות כלום בהוראה. כל אחת שיש לה תואר יכולה לבוא להיות מורה. אני מכבד את זה אמנם, אבל באיזה שכר? ב-75 שקל לשעה, 13,000 שקל לחודש. הן לא יותר טובות מהסייעות האלה שהן מתחילות, שיש להן כמה שנים שנות ותק. למה סייעות לא יכולות לקבל גם שכר דומה?

נתתי דוגמא במועצה אזורית שומרון. קראו לסייעות "סגנניות" כי הן מבינות שהן לא סייעות, הן באמת הסגנית של הגננת. אני עדיין עושה הבדלה בין הגננת לבין הסייעת, ואני לא מדבר על תנאי השכר, אני מדבר על תנאי העבודה. בתנאי העבודה צריך להיות שוויון מלא, אבל תן להן קודם כל את השם המכבד, אחרי זה תבנה להן הגדרת תפקיד מכבדת שכוללת גם את התפקידים הפדגוגיים, את כל הסיוע שלהן לגן. ברגע שבנית את זה, אתה יכול כבר להגדיר שכר, אתה יכול להגדיר שעות עבודה, אתה יכול לקבוע שכר מינימום. השמיים הם הגבול. ברגע שעשית את שלושת הדברים האלה, משכת את הסייעות אליך ובנית לך עתיד גם לסייעות, גם לגנים וגם לילדים.

תודה.

בהרבה מקומות בגלל שאין הגדרת תפקיד, נותנים להן לעשות כל מיני עבודות שלא שייכות לתפקיד שלהן.

אני רוצה להתייחס לעוד דבר ששכחתי, אדוני היושב-ראש. אמרה נציגת משרד העבודה שמשרד החינוך הוא זה שאחראי על הגדרות התפקיד של הסייעות. הלוואי. הן עדיין מוגדרות עובדות מנהלה. הדירוג שלהן הוא הדירוג המנהלי ומתח הדרגות הוא בין 4 ל-8. שתבין כמה הוא עלוב, הוא פחות מ-2,000 שקל למשרה.

תודה. חגי, בוא תספר לנו על מעמד הסייעות במעונות היום.

אצלנו אין את המונח הזה סייעות, יש מחנכת-מטפלת או בשם הנפוץ שלה, מטפלת. הדרישות שלנו במעונות היום המוכרים, המפוקחים, מעונות בעלי סמל, יש מטפלות שמחויבות, חלקן לפחות, החל ממספר מסוים בכל כיתה, לעבור קורס של הכשרה מקצועית.

איך מגייסים מטפלת למעונות יום?

האגף כמובן הוא לא מפעיל את המעונות. אנחנו הרגולטור. מי שמפעיל את המעונות זה הארגונים המפעילים, נעמת, ויצו.

מה הם תנאי הסף למטפלת במעונות יום?

תנאי הסף הוא קורס הכשרה מקצועית שנקרא סוג 1. יש לו כל מיני רכיבים. יש לו רכיב עיוני, רכיב מעשי, אבל ההגדרה הרשמית שלו היא סוג 1.

איפה הוא מועבר?

יש בתי ספר עסקיים שעושים את הקורס הזה. יש מסלול אקסטרני.

כל המטפלות במעונות היום עברו את הקורס הזה?

חד משמעית לא. יש לנו מצוקה מאוד קשה.

מתוך כל המטפלות, כמה עברו את הקורס הזה?

אנחנו לא יודעים, הנתונים לא אצלנו.

אתם לא הרגולטור?

נכון, אבל אלה לא נתונים שיש לנו.

למה?

זה נתונים שנמצאים אצל הארגונים המפעילים.

מי משלם לארגון המפעיל? איך אתה בחרת את הארגון המפעיל?

הארגון המפעיל צריך לעמוד בקריטריונים מסוימים. ברגע שהוא מקבל הכרה, הוא יכול להפעיל מעונות.

בקריטריונים שלו נקבע לו איזה רמה של מטפלת הוא צריך להכשיר ולגייס?

כן.

אז איך אתה בודק את זה?

אנחנו עושים פיקוח מעת לעת. הוא לא מחויב לדווח לנו על כל 10,000 המטפלות שהוא מעסיק, איזה סוגי הכשרות יש להן.

למה?

כי זה דיווח ברמה כזאת. הרגולציה שלנו היא רגולציה בהרבה מאוד מישורים והיבטים. אנחנו סומכים על הארגונים שעומדים בדרישות ובסטנדרטים שלנו ויש לנו פיקוח ואכיפה שמגיע לפי תוכנית עבודה למעונות היום.

אז אם הגעת למעון יום וגילית שמתוך ארבע מטפלות, שלוש לא עברו את הקורס, מה אתה עושה?

לפני העניין הזה של מה קורה וכמה עברו וכמה לא עברו. הדרישה הבסיסית היא שכולן צריכות לעשות הכשרה. אנחנו נמצאים במצוקה מאוד קשה של מטפלות בעלות הכשרה. אנחנו ערים למצוקה הזאת מהשטח, אנחנו מכירים אותה. במובן מסוים המדינה היא גם זאת שיצרה את הקושי הזה לגייס מטפלות עם הכשרה. התחום הזה מאוד קשה, הוא לא מתגמל ואנחנו קשובים לשטח. אם אנחנו נדרוש ש-100% מהמטפלות יהיו בעלות הכשרה, זה אומר שסוגרים את כל המעונות בארץ. אנחנו לא רוצים להגיע למצב הזה. במקביל למציאת פתרונות והסרת חסמים, ולעשות את הענף הזה יותר אטרקטיבי ויותר מתגמל, אנחנו גם מתאימים את הסטנדרטים שלנו למציאות.

זאת אומרת אתה מתכוון, אתם מנמיכים את הסטנדרטים שלכם.

מה זה מנמיכים? אנחנו מתאימים את הסטנדרטים למציאות.

אתם באתם ואמרתם, אנחנו רוצים שהם יעברו קורסים. אתה אומר, אני לא יודע כי לא מדווחים לי, אני אפילו לא דורש דיווח, אבל בתוך עמנו אנחנו חיים, ואני מבין את הסיבוב שעושים פה כדי להגיד את זה בעדינות. אתה יודע שאין, לא עוברים את הקורסים.

לצורך העניין.

אז אתה יודע שזה המצב, אתה אומר, אז מה אני אעשה? זה כמו שכשחסרים מים בכנרת, אנחנו פשוט מורידים את הקו האדום.

זה לא אותו דבר בגלל שבשונה מהכנרת, המדינה לא אחראית על הגשמים. במעונות יום המדינה אחראית על הענף הזה והיא אמורה ליצור תמריצים.

היא הנותנת.

ולכן אני לא יכול יד אחת ליצור משבר והיד השנייה להתעלם מהמשבר ולדרוש 100% - - -

אז מה עושים כדי לפתור את המשבר?

התחלתי לתת דוגמא. נגיד עכשיו יש מעון חדש הוא בא לקבל סמל, אנחנו דורשים ממנו סטנדרט מאוד גבוה של הכשרה. אנחנו מכירים שכרגע הוא לא יכול לעמוד בסטנדרט הזה, אנחנו נותנים לו סמל זמני. אנחנו אומרים, יש לך תקופה של שנה להכשיר את כל המטפלות שעובדות במעון היום, שזה דוגמא לאיך אנחנו מתאימים את הסטנדרט שלנו למציאות.

ואם הוא לא הכשיר?

זה תלוי, זה כל מקרה לגופו.

אני אומר לך, אין לי כוח אדם. לא מוכנות לעבור את ההכשרה.

חגי, אתם די מתעלמים מהבעיה. אתם מייצרים מן מצב שכאילו אתם לא מתעלמים מהבעיה אבל אתם מתעלמים ממנה. הרי למה אין לו כוח אדם? כי אף אחת לא תלך לעשות קורס בשביל לקבל שכר שהוא יותר נמוך מהרבה מאוד מקומות אחרים שבלי שום קורס ובלי עניינים.

אמרתי את זה, אדוני.

יפה, אז מה אתם עושים בעניין הזה?

אמרתי, במקביל להתאמה לשטח אנחנו יוצרים פתרונות ומסירים חסמים.

איזה?

למשל לטפל בשכר הלימוד, לטפל בתקינה, לטפל בתפוסה, ליצור הכשרות במסלולים יותר גמישים, ממומנים. יש הרבה פתרונות.

איפה זה עומד היום?

כל פתרון בשלב אחר. יש פתרונות שבוצעו, יש פתרונות שדורשים חקיקה. יש ועדות שיושבות ודנות בכל הדברים האלה.

בקיצור, יש הרבה אבל אין שום דבר.

הרבה הצעות אבל אין שום דבר.

בבקשה, חברת הכנסת אורלי פרומן.

קודם כל אני מתנצלת, אבל אני רצה בין דיונים שבוערים לפתיחת שנת הלימודים, בוועדת החינוך, אבל אני ממש לא ויתרתי לעצמי כדי להשתתף בדיון החשוב הזה שהוא בעצם המשך. דנו בנושא סייעות בהקשר אחר, אבל ההקשר הוא אותו הקשר.

חברים, אין תפקיד כזה סייעת חינוכית במדינת ישראל. פיתחו את ספר התפקידים במשרד העבודה, אין תפקיד כזה. אם אין תפקיד, אין דרישות סף. את הפונקציה חייבים. לסבר את האוזן, הסייעת היא ע' גננת. בגן יש 35 פעוטות, גננת וסייעת. בגילאי שלוש יש שתי סייעות.

את הנכס הכי יקר לכל אחד מאיתנו אנחנו מפקידים בידי אנשים שאינם מקצועיים, שלא עברו הכשרה. אני לא רוצה לחטוא כי יש הרבה סייעות שהן עם השנים, אבל לא יעלה על דעתנו שיכנס רופא לבית חולים בלי שהוא עבר לימודי רפואה. למה לגן הילדים, לאותם פעוטות חסרי ישע מגיל לידה עד גיל שלוש, נכנסים אנשים שאין להם - - -

ומגיל שלוש עד גיל שש גם.

סליחה, לידה עד שש, נכנסים אנשים שאין להם הסמכה מקצועית ולימודי תעודה וכל מה שהמדינה תחליט.

שאגב, דרכה אפשר לשפר את השכר גם.

נכון. אני חושבת שזה חלק מאותה הפקרות של המדינה את הגיל הרך לאורך שנים, לידה עד שש. לא חשבו שצריך למסד, לא דנו בתקינה אמיתית, בצורך האמיתי, כמה מבוגרים צריכים להיות בגן הילדים, וזה שונה בגילאים השונים.

אני יכולה לספר הרבה סיפורים. אני הייתי לאחרונה מנהלת אגף חינוך במשך שנתיים, אגף שאחראי על כל מערכת החינוך באותה עיר שהיא עיר סדר גודל בינוני פלוס. התעסקתי 70%–80% מהזמן רק בנושא הזה, מגיעה, לא מגיעה, אין סייעות, יש סייעות, מה עושים שם, איך קורה שם. אני לא מגזימה, עודד, 70%–80% מזמני הוקדש לטיפול בנושא הכול כך משמעותי הזה. יש שם זאטוטים שלא יכולים להגיד מה לא בסדר, אבל אנחנו יודעים.

כמה זמן מדינת ישראל משחיתה על הסיפור הזה, סייעת כן הגיעה, לא הגיעה, כמה בכל הרשויות המקומיות? אם השכר והמבנה היה נכון, אז המקרים האלה היו מצטמצמים למינימום.

זה מה שאני מציעה, כי אני עובדת גם על הצעת חוק בעניין הזה, למסד מה זה תפקיד של סייעת ומה דרישות הסף לסייעת ומה התפקידים של סייעת בגילאים השונים. התוצאה הישירה תהיה שגם יוכלו להציע שכר הולם. מה זה 4,000 שקל? היא קמה בבוקר ואם נדמה שכואב לה הראש, באמת לא שווה להגיע לגן הילדים.

הילדים צריכים דמויות יציבות והם צריכים דמויות מקצועיות. הם צריכים גם כאלה שיחבקו וגם כאלה שילמדו ויחנכו, לכן זה חלק מאותה רפורמה שצריך לעשות בגיל הרך, מגיל לידה עד גיל שש. יחידה כזאת צריכה לקום תחת משרד החינוך, ושיפסיקו לריב למי זה שייך, היא שייכת לשלטון המקומי או שייכת - - - . היא לא שייכת לאף אחד, היא עובדת בגן ילדים. מי משלם לה משכורת, זה לא הסיפור. הסיפור הוא איזה הכשרה היא עברה ומה הנתונים האישיים והמקצועיים שאותם היא מביאה אל גן הילדים, וכמובן צריכה לקבל שכר הולם לתפקיד לא פשוט. חברים, זה תפקיד קשה. זה השינוי שאני חושבת שצריך להיעשות בתחום הזה.

תודה.

אדוני, אתה צודק. הרשויות מגדילות את ההוצאה בין 25% ל-40% בתשלום על סייעות מחליפות.

מחליפות סייעות ומחליפות גננות. אגב, גם כשגננת לא מגיעה, אין גננת מחליפה.

וכמה כסף הן יכולות לקחת ולהשקיע אותו בסייעת.

תודה. בבקשה, יפה ארמוזה.

קודם כל אני חושבת שהוועדה הזאת הייתה הכרחית ומבורכת. בראש ובראשונה אני רוצה להודות לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן שפשוט לא יכלה להגדיר את זה כל הסייעות בצורה יותר טובה ממה שהיא עשתה. היא עשתה את זה בצורה מדויקת, בצורה נכונה. הרגשתי שהיא מדברת מהגרון שלי, שלנו.

בראש ובראשונה אני חושבת שהגדרת המקצוע, קודם כל חייבת להיות הגדרת תפקיד חד משמעית. אחרי זה יתחילו בעצם לצמוח הדברים הבאים. צריך לקום גוף אחד שהוא לא ההסתדרות הכללית שמושכת בחוטים ולפיה יישק דבר, שיעגן את זכויות הסייעת, את הגדרות התפקיד שלה וכמובן את התגמול שלה.

אני כן חייבת לציין שרשויות מסוימות כמו הרשות שלנו, שהיא עיריית מעלה אדומים, כן מוציאה את הסייעות שלה להכשרה לימודית. היא מוציאה אותן לדוד ילין להכשרה של שנה וחצי שבסופו של דבר מתקבלת תעודה שמוגדרת הסייעת שעוברת את ההכשרה המסוימת הזאת, סייעת פדגוגית לכל דבר ועניין.

התעודה הזאת משפיעה על השכר?

ממש לא. אין שום פרמטר שמשפיע על השכר שלנו וזה מה שהופך את זה לנורא עצוב. יש פה כל הזמן נתינה, התמקצעות מצידנו, לויאליות למערכת, לויאליות לתלמידים, לבית ספר, לגנים, ושום תמורה לא ניתנת.

הדבר השלישי והאחרון זה באמת שאנחנו מרגישים שהאחריות עלינו ובשבילנו, היא נזרקת מגוף לגוף ובעצם אנחנו נופלות בין הכיסאות. אלה שלושת הדברים העיקריים.

אני רוצה להוסיף עוד משהו אחד חשוב, זה שהסייעות ככל הסייעות זה סייעת גן, זה סייעת משלבת, סייעת פרטנית לילד אלרגי, סייעת רפואית. יש כל כך הרבה מקצועות לסייעת שחייב כל מקצוע להתאים לאופי הסייעת.

הגדרות שונות לתפקידים שונים.

שאין.

כי אין מקצוע כזה.

תודה. תמר בן דרור מארגון אית"ך.

שלום, בוקר טוב, אני עורכת דין באית"ך-מעכי, משפטניות למען צדק חברתי. קודם כל מודה מאוד על הדיון החשוב הזה ועל הרבה דברים מאוד חשובים שנאמרו פה.

דיברו פה על הרבה מאוד סוגים של סייעות, שהן סייעות שמועסקות על ידי הרשויות המקומיות, שמאוגדות על ידי הסתדרות המעו"ף. מדובר כמו שנאמר על סייעות רפואיות, משלבות, סייעות הגנים בשעות הבוקר. עליהן יש איסור על פיטורי קיץ לפי דין. התנאים שלהן גרועים, נאמר פה. אין להן הכשרה, אין להן דרישות. זה מאוד בעייתי. אנחנו מתעסקות בזה כבר הרבה שנים.

יש סייעות שבכלל לא דובר עליהן עד עכשיו, סייעות המוכש"ר, שם יש השוואת תנאים לסייעות של הרשויות המקומיות. גם שם אמור להיות להן את אותם תנאים של הסייעות שמועסקות ברשויות המקומיות. בפועל הזה לא נאכף. זאת עוד סוגיה.

דובר פה על עובדות מעונות היום הפרטיים, סוגיה אחרת. אנחנו גם חברות במטה "בידיים טובות" יחד עם מעל 20 ארגונים שמתעסקים בדיוק בהכשרות, וכמובן עובדות הצהרונים שאני רוצה עליהן באמת להרחיב את הדיבור כי כאן באמת מדובר בעובדות שאין להן העסקה רציפה ואין העסקה ישירה, משמע, הן אלה שבעצם מפטרים אותן בכל שנה. אין ודאות לגבי העסקה בשנה העוקבת.

דיברו פה על הזכות שלהן לדמי פיטורים. הרבה מהן בכלל לא זכאיות לדמי פיטורים וגם אם הן זכאיות, הן הרבה פעמים לא דורשות כי הן לא מקבלות בפועל מכתב על חל"ת. אין להן בכלל עם מי לדבר כי הן מועסקות בהעסקה עקיפה שאין עליה שום אכיפה, ואף אחד לא בודק אם הזכיין של הרשות המקומית שמעסיק את עובדת הצהרון בפועל, האם הוא באמת נותן לה את הזכויות והאם הוא מאפשר בכלל את החתימה על דמי אבטלה. הרבה מהן לא זכאיות, בין השאר כי הן מעל הגיל או שלא זכאיות מסיבות אחרות, אז הן גם לא מקבלות בכלל את זה. פשוט מפטרים אותן, וצריך להגיד שהפיטורים האלה בכל קיץ גם אומר שהן לא יכולות לצבור ותק.

יש פה סוגיה של חוסר תקצוב. אנחנו רואים שאת הסייעות שמועסקות דרך הרשות המקומית, לפחות שם מתקצבים 12 חודשים. לא שאני אומרת שהמצב שם טוב. המצב שם גרוע ביותר אבל לפחות שם מתקצבים ב-12 חודשים. את עובדות הצהרונים משרד החינוך מתקצב ל-10 חודשים וזה רק במצב של השתתפות בתוכנית "ניצנים", שגם פה צריך להגיד שלא כל עובדות הצהרונים הן תחת תוכנית "ניצנים", מה שאומר שהמצב שלהן בכלל פרוץ לחלוטין. אין אף אחד שמגדיר מה תנאי ההעסקה שלהן. כל רשות מקומית עושה כרצונה ובעצם מקבלת איזשהו מעסיק חיצוני שמעסיק אותן ואין להן אפילו את ההגדרות הבסיסיות שיש למי שכן שותפים בתוכנית "ניצנים".

אנחנו לאחרונה שלחנו נייר עמדה יחד עם כוח לעובדים. כוח לעובדים מאגד את עובדות הצהרונים בירושלים, ובירושלים בלבד. שאר עובדות הצהרונים, כאמור, לא מאוגדות. סייעות אחרות מאוגדות תחת הסתדרות המעו"ף. אמרו פה יפה את הבעיה מול הסתדרות המעו"ף. אני חושבת שגם אין פה נציגות של הסתדרות המעו"ף. כוח לעובדים בעצם מאגד את העובדות בירושלים ואני חושבת שיש להם הרבה ידע גם ממה שקורה איתן בשטח. תודה.

כן, הם ביקשו לדבר. תודה.

מרכז שלטון מקומי, חגית מגן.

צוהריים טובים, אני ראש מינהל שכר והסכמי עבודה במרכז שלטון מקומי.

אני רוצה תחילה רק לדייק כמה עובדות. נאמר פה בהתחלה שהגננת מסיימת את עבודתה בשעה 13:00 בצוהריים ומהשעה הזו בעצם מתחיל סוג של בייביסיטר. אני רק אדייק, זה מסתיים בשעה 14:00. מדינת ישראל נכנסה לתוכנית "אופק חדש" בכל גני הילדים, וגננות מסיימות את עבודתן בשעה 14:00, אז רק לתקן את הטעות הזו.

נאמר פה גם שסייעות קיבלו תוספת של 100 שקל בקיץ עבור העבודה עם גני הילדים. אני רק אחדד, בתי הספר של החופש הגדול השנה הזו, שהופעלו בגני הילדים באופן חריג בשל הקורונה, אנחנו היינו אמורים בשלטון המקומי לקבל את ימי העבודה האלה ללא תוספת שכר נוספת לסייעות היות והן היו בחופשת קיץ במרץ–אפריל. המרנו בהסכמים את חופשת הקיץ במקום באוגוסט, במרץ–אפריל. על אף העובדה שהיינו אמורים לקבל את הימים האלה ללא תוספת שכר וללא הגדלה נוספת בעלויות של השכר, שילמנו לכל סייעת שהגיעה תוספת של 100 שקלים לכל יום עבודה. באוגוסט זה גם הגיע לתוספת של 37 שקלים לכל שעת עבודה. בנוסף, נעשתה להם מחיקה של ימים שליליים. מי שלא החזירה את כל ימי ההיעדרות בקורונה, איפסנו לה ימים ומחקנו, אז אני רק רוצה להעמיד פה את הדברים על דיוקם.

אני קודם כל מצטרפת פה לכל הקריאות שנאמרו בדבר הצורך להגדיר מחדש את התפקיד, אפילו בטייטל, בהתייחסות, לא כסייעת. נזרק פה "סגנניות", תומכות הוראה. אנחנו הקמנו שולחן עגול עוד לפני הקורונה. בשולחן העגול הזה היו חברים גם משרד האוצר, גם הסייעות עצמן, נציגות הסייעות, כמובן הסתדרות המעו"ף, שמבחינת מרכז שלטון מקומי כגוף מעסיקים, הגוף שמולו הוא עובד מבחינת הנציגות של העובדים זה הארגון היציג כיום, והיום זה ההסתדרות הכללית. הסייעות נמצאות שם תחת הסתדרות המעו"ף ואנחנו מנהלים את המשאים ומתנים עם הסתדרות המעו"ף.

עוד אציין בהקשר של השכר שלהן, נכון, השכר לא גבוה. אני יכולה להגיד שהשכר בשלטון המקומי, בכלל באופן חד-ערכי הוא בכלל לא גבוה ביחס גם לשירות הציבורי ובוודאי שביחס למגזר הפרטי, ונכון, הסייעות עבור עבודתן בהחלט לא משתכרות את השכר שאני כאזרחית במדינה ובוודאי כמי שיושבת בתפקיד הזה, לא חושבת שהוא שכר שמשקף את העשייה, את התמורה שלהן עבור החברה הישראלית ואת החשיבות שיש בתפקיד הזה.

ברשותך, היושב-ראש, אני רוצה רק לדייק. יש הגדרת תפקיד בשלטון המקומי לסייעת גני ילדים. ההגדרה הזו מופיעה תחת קובץ ניתוח עיסוקים ותיאורי תפקיד של משרד הפנים, אז יש הגדרה. תנאי סף נכון להיום זה 12 שנות לימוד עם קורס מחייב של 270 שעות. נכון להיום, בשיתוף עם משרד החינוך כמו שנאמר פה על ידי מר חיים הלפרין, יחד עם מינהל הדרכה אצלנו, יש בנקודת זמן כרגע 70 קורסים שרצים, כולל במגזר החרדי, גם עם סמינר הקיבוצים. למגזר החרדי אנחנו עובדים עם גבעת וושינגטון. זה כמובן באישור משרד החינוך, כמו שאמרתי, עם משרד החינוך.

גם באוכלוסייה הערבית?

גם באוכלוסייה הערבית. את האחוזים אין לי.

כשאת אומרת רצים קורסים, כמה משתתפים בכל קורס כזה?

כל קורס כזה בין 25 ל-30 סייעות, קורסים נכון לעכשיו.

כמה זמן הקורס?

הקורס נפרס על שנתיים כי מדובר על 270 שעות, ואת הקורסים האלה יש לנו בעיה לעשות בזמן שהלימודים מתקיימים.

אלה קורסים לחדשות או לאלה שכבר קיימות?

קודם כל אנחנו מתחילים עם כל החדשות. את משערת לעצמך שסייעת שכבר עובדת 20 שנה, דור א' בשלטון המקומי, יהיה קשה מאוד להוציא לקורסים כאלה.

אגב, אחת כזאת מקבלת איזושהי הכשרה מקצועית נוספת? יש נושא של השתלמויות, יש נושא של הכשרה מקצועית שגם מטייבת את היכולות שלך וגם קצת מוציאה מהשגרה של כל יום לבוא לגן ולחזור בצוהריים.

חגית, מהניסיון שלי, גם הסייעות הוותיקות מאוד שמחות לצאת ללמידה מסודרת עם מרצים מהאקדמיה ולהעשיר את עצמן. נכון, הן מביאות את הניסיון לתוך הלמידה, מה שמעשיר את הקורס עצמו, אבל הן מאוד שמחות ליום בשבוע הזה לצאת להתרענן ולחזור לגן קצת אחרת.

שערי הקורסים לא סגורים בפני אותן סייעות.

למה שהן ילכו אליהם? אם לא תדרגי את הקורסים האלה ברמה כזו שהליכה לקורס תתבטא בסופו של דבר בשכר, הן לא ילכו. באיזה מקום זה לא קורה בשירות הציבורי?

270 השעות מוכרות לצורך קבלת גמול השתלמות, זה בוודאי. השעות האלה לא "נזרקות" להן עבור כל ההשקעה הזו, בוודאי לסייעת חדשה שמתקבלת או סייעות יחסית צעירות שעדיין אין להן גמולי השתלמות, וכל גמול השתלמות בשלטון המקומי הוא 328 שקלים. אמנם זה לא הרבה אבל זה גמול שהוא רץ על כל השכר כי זה שכר לכל דבר ועניין, כמובן פנסיוני, לקרן השתלמות עם כל עלויות המעסיק שנלוות לזה, אז ה-270 שעות בהחלט הולך לגמול השתלמות.

בעניין השכר, הם מקבלים עבור 12 חודשים אבל משלמים לסייעות 11 חודשים.

לא, 12 משלמים. הסיפור על ה-10 חודשים זה בעיקר לאלה שעובדות בצהרונים, וכשיש קייטנת קיץ אז לפעמים הן מועסקות בקייטנה. אם אין קייטנה הן פשוט יוצאות לאבטלה או שאפילו מועסקות בקייטנה ויוצאות לאבטלה באוגוסט. או סייעות בחינוך המיוחד, אגב.

בבקשה, יעל גבר.

תודה, אני מגיעה בשם אלו"ט, שזה האגודה הלאומית לילדים ובוגרים עם אוטיזם. אני בעצם כאן כדי לייצג את הילדים עם הצרכים המיוחדים ובמיוחד את הילדים והתלמידים במערכת החינוך על הספקטרום האוטיסטי.

גם בנייר העמדה שהצגנו לפני הוועדה, אחד הדברים הבולטים ביותר זה שהיום נראה שאין הגדרה מספקת לדיפרנציאציה בין הסייעות, זאת אומרת סייעת בגן נקראת סייעת, וסייעת שמשלבת ילד בחינוך המיוחד נקראת גם סייעת למרות שהתפקידים הם מאוד מאוד שונים. אני חושבת שאחד מהשינויים הנדרשים בתוך הדבר הזה, זה באמת לייחד כל תפקיד של סייעת ולייצר בתוך הנושא הזה של הסדרה של המקצוע גם את דרישות התפקיד וגם את המשמעויות של התפקיד הזה. סייעת לילד משולב בתוך בית ספר או בתוך גן, תפקידה איננו זהה לסייעת שהיא סייעת של גן בכללותו, ויש חשיבות גם ברמת ההכשרה שעוד רגע אני אדבר גם על זה, וגם ברמת ההגדרה של התפקיד.

אני אדבר על הנושא הכי כואב אצלנו בעמותה ובאופן כללי עבור ילדים על הרצף, זה נושא ההכשרות של הסייעות. כמו שאמרתם והצגתם את זה עבור סייעות אחרות, גם סייעות השילוב והסייעות שמצטרפות לכיתות הקטנות, כיתות התקשורת וגני התקשורת בחינוך המיוחד, לא עוברות הכשרה. ההכשרה על פניו, כתובה, שאמורה להיות הן על ידי משרד החינוך והן על ידי השלטון המקומי, אבל בפועל מעטות הרשויות שמבצעות אכן את ההכשרה הזו. אנחנו מנסים להיכנס לתוך רשויות ולסייע בהכשרה הזו.

היה לי מאוד חורה לשמוע בתחילת הדיון על זה שהסייעות הן חומר ירוד או משהו כזה. אני מאוד מאוד לא מסכימה עם הנחת היסוד הזו. אני חושבת שמלכתחילה כשלמקצוע הזה לא נדרשת הכשרה, אז בסופו של דבר לילדים שלנו יגיעו אנשים שיכולים להיות החומר הכי נפלא בעולם אבל הן לא באמת יודעות מה המשמעות של אוטיזם ואיך ניגשים בכלל לעבוד עם ילד מהסוג הזה.

אני אגיד שבחודש אוגוסט עשינו הכשרה מקוונת בזום בעקבות הקורונה ופתחנו אותה לכל סייעות השילוב בארץ. אנחנו מאוד הופתענו לראות שהיו רשומות למעלה מ-800 סייעות שילוב שהשתתפו בהכשרה הזו לאורך ארבעה מפגשים, בזמנן הפנוי, בארבעה ערבים בשבועיים האחרונים של אוגוסט. זה הקצה של הקרחון על כמה הסייעות האלה צריכות וזקוקות וצמאות להכשרה הזו, וכמה הדבר הזה יכול לשרת ולהעמיק לנו כמבוגרים בחברה שבאה ואומרת שאנחנו רוצים שילוב ורוצים שהשונה יהיה כחלק מאיתנו, מה המשמעות הזאת בסוף לילדים בקצה.

אנחנו שנים דנים בהגדרה של המקצוע, בהכשרה. מן הסתם בסוף זה גם אמור להתפרש כשכר אבל לצערי הדבר הזה דורש טיפול שורש עמוק ושנים הנושא הזה על השולחן. אני מאוד מברכת על הוועדה הזו ומקווה שהדבר הזה יוסדר. הסייעות דורשות הכשרה, צריכות הכשרה. זה ראוי, זה מגיע לילדים שלנו.

תודה. עורכת הדין דבי ספיר.

שלום לכולם. הדיון הוא על סייעות ונראה לי שכבר דיברתם הרבה על לידה עד שלוש. רק לעשות סדר בתחום הזה. ב-2018 נחקק חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות שקבע הליך של רישוי למעונות יום לפעוטות של שבעה ילדים ומעלה, וקבע שבתקנות ניתן לקבוע כל מיני תנאים כסטנדרטים להפעלת מעון יום לצורך קבלת רישיון מעון.

אנחנו בתקופה הזאת הפצנו טיוטה להערות הציבור בקשר להסדרה בין השאר של מי יכול להיות מחנך-מטפל כהגדרתו בחוק. במעונות יום לפעוטות, שזה באמת מסגרות ללידה עד שלוש, תידרש הכשרה מסוימת למחנכות-מטופלות, מחנכים-מטפלים, גם אם הם לא באותם מעונות בעלי סמל שחגי הזכיר. החוק הזה מיועד להסדרת המסגרות ולא להסדרת המקצוע, זה מאוד חשוב להגיד, לכן האגף למעונות יום או השר בקשר לעניין הזה, כי הוא מתקין התקנות, מתקין תקנות בקשר לאותן מסגרות במסגרת החוק הזה.

באופן כללי זה סוג של תקנות מסגרת שקובעות מי יכולים להיות המוסדות שמכשירים, וגם שיכולה להיות הכשרה תוך כדי עבודה, שזה משהו חשוב מכיוון שאין הרבה מחנכות-מטפלות, אבל זה לא במישור של הסייעות במובן של הדיון כאן, שזה באמת יותר נוגע לגני ילדים ומעלה - - -

תודה. תמר אוחנה, כוח לעובדים.

שלום לכולם, אני ראש מטה ירושלים בכוח לעובדים. מאוגדות אצלנו עובדות הצהרונים בירושלים.

כמו שתמר מאית"ך-מעכי אמרה, חשוב לעשות את ההפרדה של עובדות הצהרונים שעובדות רק בצוהריים ושתנאי ההעסקה שלהן הם רק עשרה חודשים. חשוב לציין שהם מוגדרים בקול קורא של משרדר החינוך, שרשויות יכולות באופן וולונטרי להגיע ויש סבסוד לרשויות באשכול חברתי-כלכלי נמוך, עד 5, כאשר בעצם השנה עדיין לא יצא קול קורא. התוכנית הזאת, אמנם הוגדר לה כבר תקציב אבל הוא לא הגיע לשטח. התוכנית כרגע, אי אפשר להוסיף כוח אדם, אי אפשר להוסיף סייעות כי אין עדיין קול קורא שיצא, וזו נקודה מאוד מאוד כואבת וחשובה.

אני אגיד שהקריאה שלנו מכאן היא בעיקר לנסות לייצר איזשהו שולחן עגול שמנסה להטמיע את תנאי ההעסקה באותו קול קורא. עובדות הצהרונים בירושלים חתומות על הסכם קיבוצי שנוסף על הקול קורא, יש להן תוספות ותק, שכר השעה שלהן הוא יותר גבוה, יש להן שי לחג, דברים שאין לעובדות הצהרונים בכל הארץ, ורק בגלל שהן מאוגדות. חבל שזה רק לאותן עובדות בירושלים. אנחנו רוצים להטמיע את הדברים האלה כבר בקול קורא בתוך משרד החינוך.

נמצאות איתי כאן עובדות צהרונים שהן נציגות ועד, למשל עדנה יהושע שתשמח להמשיך אם הוועדה תיתן לה, את הדגשים המרכזיים שלהם.

שלום לכולם, קודם כל אני מסכימה עם כל מה שנאמר פה. אני אתחיל בסיפור אישי. אני רוצה להגיד לכם שאני מאושרת שלא הבאתי ילדים לעולם הזה. אתם יודעים מתי קיבלתי את ההחלטה הזאת? אני כולי רועדת כשאני מדברת על זה. קיבלתי את ההחלטה הזאת כשעשיתי את ההתמחות שלי במעון. אני עברתי הכשרה של מחנכות-מטפלות והייתי צריכה לעשות את ההתמחות שלי במעון, ושם ראיתי דברים נוראיים ושם החלטתי שאני לא מביאה ילדים לעולם הזה. זה בושה וחרפה שככה מערכת החינוך מתייחסת לעובדים שלה. אתם יודעים שבנות מגיעות לעבודה מתוסכלות בגלל השכר הנמוך שהן מרוויחות? זה בושה וחרפה. אני היום לא עובדת כי אין לי עבודה. העבודה הזאת בצהרונים היא לא יציבה. אתן לכם את הדוגמא האישית שלי. הגן שלי לא נפתח. אני בלי עבודה עכשיו. העבודה הזאת לא יציבה. כל שנה אני בסטרס, האם תהיה עבודה, לא תהיה עבודה?

אני רוצה לספר לכם עוד משהו קטן, נורא חשוב לי להגיד את זה. בגלל שהשכר נמוך אין עובדות טובות. שנתיים אני עובדת או עם נשים מבוגרות שאני צריכה לעשות את העבודה שלהן כי אין להן יכולת פיזית לעשות את העבודה, ובשנה השנייה עבדתי עם בנות עם בעיות נפשיות. יש לי בטן מלאה על כל מערכת החינוך. זה בושה וחרפה. מדובר הרי בדור העתיד שלנו. למה ככה להתעלל בילדים ובעובדות? מספיק כבר. אני קוראת מפה לכל מי שנוגע בדבר, שמישהו יקום ויעשה משהו בנדון. מספיק כבר. אני שוב אומרת, אתם מתעללים בילדים ובעובדות. מספיק כבר.

אפשר לומר גם את מספר הילדים, סליחה שאני מפריעה. הוא גבוה בצהרונים, ללא עזרה. לא מביאים עוד סייעת. כמו שהיא אמרה, מביאים סייעות מבוגרות, איטיות, קשה להן לעבוד. אני עובדת כ-14 שנה. הסייעות ממורמרות. מה זה השכר הנמוך? עכשיו מגיע ראש השנה. לעובדות הבוקר מגיע מתנת ראש השנה ולנו לא מגיע. עכשיו אני צריכה מתנה, קצת להרגיש טוב כשאני באה לעבודה. זה המשך של הבוקר. למה בבוקר יש להם אור ואהבה ועוד סייעת?

השנה רוצים לשלב לנו ילדים עם צרכים מיוחדים ובבוקר כן מביאים סייעת משלבת ובצהרון אין סייעת משלבת. אתם יודעים מה הסייעת בצהרון עושה? אני כמובילה צריכה להתעסק עם הילדים, לעשות מפגש, לשטוף ידיים. הסייעת צריכה להכין את האוכל. עם 20 ומשהו ילדים אין לי עזרה כי היא עסוקה לסדר את האוכל. עכשיו מגיעים ילדים בני שלוש ואפילו בני שנתיים ותשעה חודשים ואני צריכה גם לעזור לנקות להם את הקקי. יש לי ילד עם טיטול. זה לא יתכן שאני כל רגע קוראת לה. ממש אתם מזניחים אותנו כסייעות הצהרון ומובילות הצהרון.

רק לסיכום, נשמח שכן יהיה שולחן עגול בפיקוח הוועדה, להמשך דיון גם מול משרד החינוך, והסדרת התנאים. תודה רבה על הדיון הזה.

תודה. יניב בר אור.

שלום, קודם כל מאוד מאוד חורה לי עניין ההכללות. מה שקורה כרגע בכל הדיון הזה, כולו בהכללה מאוד גדולה. אני מבין שיש הרבה מאוד בלבול בין סוגי הסייעות והמטפלות ואלה שעובדות בגנים למול אלה שעובדות במעונות למול אלה שעובדות בצהרונים. צר לי על זו שבחרה שלא להביא ילדים לעולם בגלל חוויה שלילית שחוותה במעון יום. כנראה שהיא הגיעה למקום לא נכון.

יניב, תתייחס לנושא בבקשה.

חשוב לי מאוד להגיד שרוב המפעילים ורוב המטפלות עושות עבודת קודש. כשאנחנו מתייחסים כרגע לנושא של שכר המטפלות ושכר הסייעות, חשוב להדגיש קודם כל בראש ובראשונה, מעבר לכל שכר, שנדרשת כאן הכשרה, הדרכה, ליווי פדגוגי צמוד למטפלות האלה ולהרים את הרמה מעבר לשכר, כי מי שנמצא בתחום הזה של חינוך רק בגלל השכר, כנראה שכבר מבין שאם הוא לא הלך ללמוד הנדסה או תחום אחר שמכניס משכורות של חמש ספרות ומעלה, הוא לא הולך להתעשר מהתחום הזה. אנשים עובדים בתחום הזה מתוך אידיאולוגיה ואנשים משקיעים מאות אלפי שקלים ומיליוני שקלים מתוך אידיאולוגיה חינוכית ולא בשביל להתעשר מהתחום הזה.

כשאנחנו מסתכלים על מטפלות שמרוויחות שכר מינימום של 100,000 שקל בשנה או 150,000 שקל בשנה, במרכז, ואנחנו מדברים עכשיו על להעלות את השכר שלהן או להוסיף מטפלת כמו שראינו בתקנות שמוצעות על ידי משרד העבודה והרווחה להוספת מטפלות להקטנת הכיתות ולשינוי התקנות בעניין המטפלות שעובדות עם הילדים, אנחנו מדברים על תוספת של בין 300,000 ל-600,000 שקל בשנה. זה לא משהו שקיים בתזרים או ברווח השנתי של מעון יום לפעוטות. זה לא משהו שהוא אפשרי. זה משהו שבסופו של דבר יגיע או מההורים או מזה שמעונות פשוט ירימו ידיים. האופציה העדיפה כנראה על כולם היא שהמדינה תתקצב והמדינה תכניס את ידה העמוק לכיס אם באמת אכפת לה מהעוללים הקטנים, מחסרי הישע הקטנים שמתחנכים במסגרות הפרטיות והמתוקצבות. המדינה, אם היא רוצה להשית רגולציות, היא לא יכולה להשית את כל הרגולציות על מעונות היום הפרטיים בגילאי לידה עד גיל שלוש.

הנקודה ברורה, יניב. זה גם לא היה בכלל על הפרק באירוע הזה, אבל בסדר. תודה.

משרד האוצר, גלי אמיר. גלי, תראי, אני חייב לומר משהו עכשיו רגע בתמונה הכוללת כי יש באמת המון סוגים והמון סיווגים, וסייעת כזאת והסייעת שעובדת על 14:00 והסייעת שעובדת מ-14:00 ובגן ילדים כזה וכך וכך.

בשנת 1997 עבר בכנסת ישראל חוק יום חינוך ארוך שאומר שיום החינוך במדינת ישראל הוא מהשעה 08:00 בבוקר עד השעה, לא זוכר אם זה 16:00 או 17:00 אחר הצוהריים, אבל לא משנה, נניח 16:00 אחר הצוהריים. לא זוכר מה כתוב בדיוק בחוק.

בכל פעם שמאושר תקציב, מביא משרד האוצר את דחיית מועד מימוש חוק יום חינוך ארוך, שאגב, אם היה חוק יום חינוך ארוך, אז כל הסייעות היו נכנסות תחת המסגרת של מערכת החינוך כי מדובר ביום חינוך ארוך.

באחד הדיונים בוועדת החינוך, אני התנגדתי להארכת התוקף ואמרתי למשרד האוצר, אחת מהשתיים, אי אפשר לאחוז את המקל הזה משתי קצותיו. או שתבואו ביושר לכנסת ותגידו, חברים, עבר החוק הזה ב-97' אבל זה הכול ישראבלוף, הוא עבר ואין לנו שום כוונה לקיים אותו, או שתפסיקו לדחות אותו כל פעם, ואז בא נציג האוצר ואמר, סליחה, סליחה, הוא כן מקוים. כל המסגרות שקורות אחר הצוהריים, ואנחנו כבר היום נמצאים בשלב שבו יש הרבה מאוד מסגרות אחר הצוהריים כמעט בכל הארץ, חלקן מסובסדות ברשויות סוציו-אקונומי 1 עד 3 כמדומני, וכיוצא באלה, אנחנו מחילים את יום החינוך הארוך לאט לאט, זאת אומרת שגם אתם רואים בכל מה שקורה בתוך מערכת החינוך מהשעה 14:00 ועד 16:00 חלק מאותו יום חינוך ארוך. אז עכשיו תסבירו לי איך אתם מייצרים את השונות הזאת במי שעוסקת בחינוך עד השעה 14:00 ומי שעוסקת בחינוך מהשעה 14:00.

שלום, צוהריים טובים, אני רוצה להתייחס לדברים שנאמרו ושלתחושתי לא היו מדויקים. צריך לזכור שיש הפרדה ברורה בין סייעות שמועסקות על ידי מרכז השלטון המקומי, מיוצגות על ידי ההסתדרות הכללית החדשה, נהנות מהסכם קיבוצי, שכרן והעסקתן משולמים לפי ההסכם הקיבוצי. תנאי השכר האלה כוללים 12 חודשי העסקה שהם חודשי העסקה רצופים.

אין צורך לחזור על הדברים שכבר נאמרו כאן ואנחנו מכירים. אנחנו יודעים על תנאי הסייעות שנמצאות בהסכם הקיבוצי. אני ביקשתי ממך התייחסות לנושא מסוים. מדוע מבחינת משרד האוצר יש סייעות עד 14:00 וסייעות מ-14:00? במה שונה העבודה שלהן?

זה נובע ממה שכתוב בהסכמים הקיבוציים, שיום עבודה רגיל של סייעות הוא עד 14:00. יש להן יום עבודה ארוך. הן מקבלות תוספת בגין יום ארוך, תוספת הסכמית, ואז יום העבודה שלהן הוא אכן ארוך יותר. זה תלוי ברשות המקומית, יש יום לימודים ארוך או אין יום לימודים ארוך. מי שעובדת ביום לימודים ארוך זוכה לתוספת הסכמית מתאימה ותוספת שכר.

זאת אומרת, מבחינתכם אתם חיים בשלום עם זה שבחלק נכבד מהרשויות המקומיות סייעת בשעה 14:00 מרוויחה פחות מהסייעת שעובדת עד 16:00.

זה תלוי ברשות המקומית.

מה זאת אומרת תלוי ברשות המקומית? יש יום חינוך ארוך או אין יום חינוך ארוך?

אגף השכר והסכמי עבודה מטפל בהסכמי שכר. הוא לא המעסיק. אני לא יכולה לחייב רשות מקומית איך להתנהל. היכן שיש יום חינוך ארוך, יום לימודים ארוך, הסייעת מקבלת תוספת בגין יום הלימודים הארוך. יש תוספת הסכמית ייעודית לעניין. זה המענה שהסכם שכר יכול לתת.

ומה קורה עם מי שמחוץ להסכם השכר?

לרשות שאין, זה החלטה של הרשות.

כמה סייעות יש מחוץ להסכם השכר?

אנחנו אחראים רק על מי שמוגדר - - - , שזה עולם השלטון המקומי כמעסיקי סייעות. אנחנו לא מפקחים על כל המפעילים. הם חוקית לא תחת הפיקוח שלנו.

מי מפקח על המערכת הזאת מתחילתה ועד סופה? מי מתקצב אותה בסוף? יש מישהו שאחראי במדינת ישראל על הנושא הזה?

ככלל תקצוב, אני מניחה שזה תקצובים של משרד החינוך ואגף תקציבים. אני לא עובדת של אגף התקציבים. אני מאגף הסכמי השכר של השלטון המקומי ופה אני אתייחס ספציפית למי שההסכמים האלה חלים עליו. לגבי עובדים שמועסקים במסגרות או אצל מעסיקים שהם לא מפוקחים על ידנו, אין לי ידיעה לגביהם.

תודה. אני חייב לומר שזה בדיוק ממחיש את איך שהממשלה מתייחסת לנושא הזה. צריך לתת הסבר, ואני הייתי מציע אולי שהממשלה תיתן דף לילד שנכנס בגיל שלוש לגן הילדים ותגיד לו מי אחראי עליו מאיזה שעה עד איזה שעה. עד השעה 14:00 אחראי עליו האגף הזה במשרד החינוך, החל מהשעה 14:00 אחראי עליו האגף הזה במשרד העבודה.

זריקת האחריות על מה שקורה בגילאים האלה היא בעיניי השערורייה הכי גדולה, ובראש ובראשונה אני בעניין זה פונה למשרד החינוך. חברים, ברור לכל בר-דעת שילדים בגילאים האלה נמצאים תחת האחריות של משרד החינוך, וגם אם זה היום לא מוגדר בצורה מסודרת, שר החינוך צריך לדרוש את זה ולפעול כדי שהדברים האלה יהיו תחת תחום אחריותו, כי מרגע שזה מפוזר בין כל התחומים, אנחנו רואים את מה שאנחנו רואים כאן, את הבלגאן, את הדריכה על אוכלוסיות מסוימות ואת העובדה שבסוף לילדים האלה מגיעות סייעות שמקבלות מעט מדי, עם הכשרה מוגבלת וגם עם תנאי סף כאלה שלא מאפשרים באמת לבחון מי נכנס בשערי גן הילדים.

הוועדה פונה לממונה על השכר לקבוע שכר מינימום לסייעת, כזה שישקף את אופי העבודה באופן כללי הכולל גם שכר לסייעת שממשיכה לצהרון, גם אם היא לא תחת אותו הסדר.

במקביל, הוועדה פונה למנכ"ל משרד החינוך ומבקשת ממנו להוביל את הגדרת המקצוע, כולל הכשרות. הגדרת מקצוע של סייעת הכולל לגבי סייעת, בין אם זה בגן הילדים עד השעה 14:00 ובין אם זה בגן הילדים, בצהרון מהשעה 14:00. בשני המקרים אני חושב שצריכה להיות פה הגדרת מקצוע שמי שיגדיר יהיה מנכ"ל משרד החינוך. אני אבקש לקבל את ההתייחסות של מנכ"ל משרד החינוך בדיון שאנחנו נקיים מייד לאחר החגים, ספציפית על הנושא הזה. שייקח בחשבון, אנחנו נזמן דיון על נושא הגדרת המקצוע של הסייעת ונבקש לשמוע את זה.

אנחנו מבקשים מהממונה על השכר ומשרד החינוך להתאים את שעות העבודה של הסייעות והגננות. במה שעלה פה יש פער בין ההתאמה של שעות העבודה של סייעת ושעות העבודה של גננת, ומכך גם ישנו פער שמתבטא בסוף בשכר.

בנוסף, אנחנו פונים לשר האוצר, לממונה על השכר ומנכ"ל משרד החינוך גם יחד, בדיון שאנחנו נקיים בחודש הבא, להציג לנו מתווה. גם בדיון הזה הם היו אמורים להציג מתווה וכמובן שאף אחד לא בא עם זה, אבל אנחנו נדרוש מתווה שכולל הכשרה, הדרכה, תהליך קידום ואופק לשכר. הדברים האלה צריכים להיות שלובים אלה באלה.

גם סייעת, אפילו שתעבור את אותו קורס שהציגו לנו מהשלטון המקומי במהלך 20, 30, 40 שנות עבודתה, צריכה לעבור הכשרות מעת לעת. ההכשרות האלה צריכות להתבטא גם בשכר שלה ובעליית השכר שלה, כולל אופק קידום, אחרת גם נראה תחלופה גבוהה, גם נראה קושי לגייס כוח אדם וגם נראה שאנחנו בסוף נתקלים עם כוח אדם לא מתאים, לא מוכשר, שעוסק אולי בדבר החשוב ביותר, וזה המצב הקיים כרגע. כרגע הנושא הזה פרוץ לחלוטין ואני מניח אותו בסוף בסוף לפתחו של משרד החינוך. שם זה חונה. הוא זה שצריך להוביל ולרתום אליו את משרד האוצר איפה שצריך, את משרד העבודה איפה שצריך ואת משרד הפנים איפה שצריך.

תודה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:02.