פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת



22
הוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש ולבחינת היערכות המדינה למגפות ולרעידות אדמה
25/08/2020

הכנסת העשרים-ושלוש





הכנסת




מושב ראשון



פרוטוקול מס' 58
מישיבת הוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש
ולבחינת היערכות המדינה למגפות ולרעידות אדמה
יום שלישי, ה' באלול התש"פ (25 באוגוסט 2020), שעה 12:20

תכנית "מגן אבות ואימהות" - יישום התכנית וניהול אסטרטגיית היציאה בכל הנוגע לאוכלוסיית הקשישים – ישיבת מעקב

חברי הוועדה: יפעת שאשא ביטון – היו"ר
מיקי לוי
יוליה מלינובסקי קונין

פרופ' נמרוד מימון - ראש פרויקט "מגן אבות ואימהות", משרד הבריאות

איריס לקסר - מנהלת המחלקה לסטנדרטים ואכיפה, אגף גריאטריה, משרד הבריאות

איתן פרידמן - מנהל יחידה, משרד הבריאות

חני שר - מנהלת תחום בתי אבות, אגף בכיר, אזרחים ותיקים, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

שלומי בר לב - ממונה ארצי דיור מוגן, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

סו אלבאסל שירף - הלשכה המשפטית, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

שירי לב רן לביא - ממונה זכויות עובדים זרים, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

נועם פליק - מנהל מחלקה בכיר, לשכה משפטית, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

שירי לב רן לביא - ממונה זכויות עובדים זרים, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

שגית ארבל אלון - רופאה ראשית, מנהלת אגף מערך שירותי הבריאות, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

מגל אוקנין - מנהלת תחום חירום, אגף א' ביטחון, חירום, אבטחה וסייבר, משרד העלייה והקליטה

נדב לחמן לזר - מנהל אגף בכיר, נכסים וחברות, משרד הבינוי והשיכון

יעל שמחאי - ראש תחום חוסן ציבורי, משרד הביטחון

מורן מור - ראש תחום חירום, המשרד לשוויון חברתי

מירי ורמן - מרכזת בכירה, משרד ראש הממשלה

שמואל סמי קידר - מנכ"ל איגוד העמותות לקשיש בישראל

ערן שמואלי - מנכ"ל העמותה לגריאטריה

יובל פרנקל - מנכ"ל עמיגור

רוני עוזרי - יו"ר איגוד בתי אבות והדיור המוגן

לאה שץ-סופר - יו"ר עמותת דיירי הדיור המוגן בישראל

סוזן ירושלמי - מנהלת הבטחת איכות במטה, העמותה לגריאטריה

דני שוורץ - שדלן, עמותת בתי חולים סיעודיים, איגוד בתי אבות והדיור המוגן

לאה גופר

א.ב., חבר תרגומים

תכנית "מגן אבות ואימהות" - יישום התכנית וניהול אסטרטגיית היציאה בכל הנוגע לאוכלוסיית הקשישים – ישיבת מעקב

אני פותחת ברשותכם את דיון הוועדה בנושא תוכנית "מגן אבות ואימהות", יישום התוכנית וניהול אסטרטגיית היציאה בכל הנוגע לאוכלוסיית הקשישים. אנחנו בישיבת מעקב. נמצא איתנו פרופ' נמרוד מימון. תודה רבה לך פרופ' מימון שאתה איתנו.

אני רק אומר שאנחנו עוקבים באמת בדריכות אחר הטיפול באוכלוסייה שהכי נתפסת כאוכלוסייה בסיכון. יש לנו באמת חובה גדולה לשמור עליהם, אבל יחד עם זה אנחנו צריכים לראות איך אנחנו שומרים על האיזון העדין בין החיבוק שאנחנו נותנים להם, כדי שהוא לא יהיה חיבוק דב, לבין היכולת לשמור להם על קשר עם העולם החיצון, לאפשר להם גם את הרווחה הנפשית.

אני שומעת הרבה מאוד עדויות וככל שאנחנו מתקדמים בזמן, אז הן רק הולכות ומתרבות, על קשישים שסובלים מהבדידות הרבה, שמעידים גם הם וגם בני המשפחה שלהם שהם סגורים חודשיים–שלושה אבל הם מרגישים שהם הזדקנו בארבע וחמש שנים, וזה ניכר עליהם גם בהתניידות שלהם, בחוסן הגופני שלהם אבל גם בחוסן הנפשי שלהם. אנחנו כאן כדי לראות איך אנחנו באמת יוצרים מערך כזה שאנחנו מאפשרים גם את ההגנה עליהם אבל גם להחזיר להם קצת מהטעם של החיים כדי שהם יוכלו להיות איתנו פה כמה שיותר.

אם אפשר הצעה לסדר לפני שניכנס לכל האירוע הזה.

בבקשה, חבר הכנסת מיקי לוי.

תודה רבה גבירתי. אני פונה בשם הוועדה. מה שסוכם בכל המאמצים שלנו לפתיחת השמיים, 250,000 משפחות בעניין הזה. שמחנו אחרי שהוועדה הזאת הניעה את התהליך לפחות בשתי ישיבות ארוכות ושמעה מומחים רבים. הממשלה לקחה והתחילה להוביל את העניין. הנושא נתקע. סוכם על ידך שדוד שפרכר, שהוא עורך דין במקצועו ומומחה לענייני תעופה, והביא איזושהי תוכנית סדורה. מה שהוועדה ביקשה בזמנו לפני כשבועיים, שפרופ' גרוטו וד"ר סלמון ישבו איתו לשעה אחת כדי לקבל - - -

אוקיי, אבל חבר הכנסת מיקי לוי, אנחנו יכולים לעשות את זה מחוץ לדיון של הקשישים. בוא ניתן להם את המקום. נדאג לזה אחר כך.

מה שאני מבקש, שייצא מכתב באישורך מהוועדה, שלאה בבקשה תוציא מכתב אל שני האדונים האלה שישבו בבקשה עם דוד כמו שהוועדה החליטה. זו כל בקשתי.

אוקיי, תודה רבה חבר הכנסת מיקי לוי.

אנחנו עכשיו כל כולנו לנושא הקשישים, לתת להם את המקום שמגיע להם.

פרופ' מימון, בבקשה, הבמה שלך.

צוהריים טובים לכולם, אני אתחיל את דבריי ואומר שאני ארבעה חודשים בתוך האירוע. פרויקט "מגן אבות ואימהות" אמור לתת מענה או הגנה תוך כדי שמירת איזונים נכונים בטיפול בקשישים שנמצאים במוסדות או לאשפוז ארוך טווח או מה שנקרא דיור חוץ-ביתי ארוך טווח, כולל בתוכו מעל ל-1,000 מוסדות. בתקופה האחרונה הכנסנו תחת המטרייה שלנו גם את הנושא של בריאות הנפש. תחת המטרייה הזאת נמצאים גם כל אוכלוסיית בעלי המוגבלויות של משרד הרווחה. המנעד הוא מאוד רחב של אנשים בגילאים שונים עם יכולות שונות, מעצמאיים לגמרי עד אנשים שיש להם מחלות מורכבות והם סיעודיים, שדורשים טיפול סביב השעון.

קבוצת האוכלוסייה הזאת, בגל הראשון כמו שאנחנו יודעים, תרמה 50% מהתמותה של מדינת ישראל ולכן מדינת ישראל אמרה, לא עוד, אנחנו רוצים לייצר מערכת שתגן על הקשישים ועל כל האוכלוסייה הזאת שהיא מאוד מאוד רגישה למגפת הקורונה. אם כולנו מסתובבים ודי לא נפגעים ממחלת הקורונה, הקשישים האלה יכולים ועלולים להיפגע בצורה מאוד קשה עם שיעורי תמותה ותחלואה קטסטרופאליים.

מעבר לזה שאנחנו רוצים להגן עליהם, אנחנו מבינים גם שתחלואה מאוד משמעותית באזורים האלה עלולה לגרום לעלייה בתחלואה בתוך בתי החולים, ובתי החולים הם הדגל האדום שמסמן לנו מתי אנחנו נסגור את המדינה ומתי אנחנו לא נסגור את המדינה. כולנו מבינים את זה ואנחנו רוצים לטפל כמה שיותר באותם קשישים על מנת לייצר להם הגנה ושיקבלו את הטיפול הכי טוב.

המערכת עצמה הייתה אמורה להיבנות במשך חודשי הקיץ לקראת הגל השני שאמור היה להגיע, המקדימים אמרו לנו באוקטובר, נובמבר, אבל כולנו מבינים שאנחנו נמצאים כבר בתוך הקיץ בגל שני ששום מדינה מערבית אחרת בעולם לא חווה. הגל הנוכחי גורם לתחלואה משמעותית ביותר ומדינת ישראל, כולנו מבינים, נמצאת במצב שבו מדינות אחרות סגרו את עצמן במספרים דומים. מדינת ישראל לא רוצה לסגור. אנחנו מבינים שאנחנו צריכים לשמר איזונים, ואת אותם איזונים שאנחנו רוצים לעשות בכל המדינה, אנחנו רוצים לייצר גם בתוך המערכת שאני אמון עליה, שזה מערכת "מגן אבות ואימהות".

פרופ' מימון, איך אנחנו מתקדמים עם העניין שאנחנו יודעים שהגבילו ביקורים? אנחנו נשמח לדעת אם יש התפתחות בעניין הזה. גם קשישים אומרים, אנחנו מעדיפים לא להיות פה אם אנחנו לא צריכים להיות עם המשפחות שלנו, שזו אמירה נוראית אבל אתה יכול להבין את המצוקה של האנשים שנמצאים לבד כל כך הרבה זמן.

אנחנו מכירים את התמונה במדינת ישראל. יש לנו כ-3,000 איש בממוצע שנפטרים מדי חודש, כ-80% מהם הם קשישים. בתקופה הזאת הם מתים לבד. זה איום ונורא לחשוב על תחושת הבדידות ברגעים האחרונים כשזה הרגעים שהכי המשפחה צריכה להיות ולעטוף, ואני לא מדברת על אלה שנשארים בחיים, לסחוב את הטראומה הזו ואת התחושה שהם לא היו עם היקירים שלהם ברגעים האחרונים שלהם. איך אנחנו מגשרים על כל הסיפור הזה?

נגעת במספר נקודות. קודם כל נושא של למות לבד. למות לבד זה הדבר הנורא ביותר שיכול לקרות למישהו ובטח ובטח למי שאמורים ללוות אותו ברגעיו האחרונים. מה שקרה בגל הראשון, של אנשים שבאמת נפטרו לבד בתוך בתי החולים, כבר לא חוזר על עצמו. בתי החולים לא מאפשרים לדבר הזה לקרות. אם זה קורה, צריך לדעת מזה ומשפחות צריכות להבין שאנחנו לא רוצים לתת למישהו למות לבד. אם מישהו נפטר מקורונה או הולך למות מקורונה, חשוב מאוד שבני המשפחה יהיו לידו עם כל המיגון המתאים. ההיסטריה שהייתה בגל הראשון לגבי מיגונים ולגבי הדבקה מהירה, אנחנו מבינים שאנחנו יכולים להגן על עצמנו ולהגן על המשפחות מפני הדבקה וברור לנו לגמרי שאנחנו לא רוצים ולא נגיע למצב שבו אנשים ימותו לבד. זה לא אמור לקרות יותר.

שמחה לשמוע.

זה דבר אחד. הדבר השני זה דבר שהוא באמת מייצר המון לחצים ובצדק, נושא הביקורים בתוך מוסדות לאשפוז ממושך. אני יכול להגיד שאיפשהו במאי–יוני, כשלכולנו היה נדמה שהגל יורד ומדינת ישראל יוצאת החוצה לתקופת הקיץ לחגוג את הקיץ לקראת הגל השני, אז המחשבה הייתה לאפשר יותר ביקורים ממה שהיה. באמת גם חשבנו לפתוח. באותה תקופה היו איזה שהם איתותים, אולי הגל הולך ועולה, והרצון שלי לפתוח מוסדות לביקורים בצורה יותר רחבה, נעצר. כרגע כשהגל השני נמצא בשיאו, המחשבה היא לא לפתוח יותר ממה שיש כרגע, אבל אני יכול להגיד שאנחנו מאפשרים ביקורים. אין מוסד שלא מאפשר ביקורים. אם המוסד נמצא בדיוק בתקופת התפרצות, אז יש היגיון לא לפתוח את המוסד לביקורים בזמן שכרגע נמצאים בהתפרצות.

יש לנו מוסדות כאלה?

בהחלט. יש מספר מוסדות כאלה שנמצאים כרגע בהתפרצות, בין עשרה ל-20 בשלב הנוכחי.

מה זה נקרא התפרצות? יש לך מדד להתפרצות?

כן. התפרצות זה מצב שבו יש לנו תחלואה והדבקה בתוך מוסד. זה שאלה מצוינת, יוליה, שאת שואלת. אנחנו יצרנו בחודשים האחרונים מערכת הגנה מאוד מעניינת שלא נוצרה מעולם. זו מערכת מבצעית שהייתה אמורה להיות מוכנה במהלך החורף ולמעשה היא מייצרת הגנה על המוסדות באמצעות הבנה שהמגפה נכנסת לתוך מוסדות סיעודיים על ידי מטפלים. אנחנו ניתחנו את אירועי הגל הראשון. הבנו שמעל 95% מהאירועים התרחשו כתוצאה מכך שמטפלים נדבקו בקהילה. הם היו אסימפטומטיים. אנחנו יודעים ש-30%–40% מנשאי הקורונה הם אסימפטומטיים, מסתובבים בינינו. יכול להיות שכרגע פה יושב איתנו מישהו שהוא נשא קורונה והוא מרגיש מצוין, ואותם מטפלים סיעודיים נכנסים לתוך בתי האבות, מרגישים מצוין, הם עושים את הטיפול שהם יודעים תמיד לתת, טיפול סיעודי, שגם אם אתה עושה אותו עם מסכה וגם אם אתה מבצע אותו עם כל כללי ההיגיינה, עדיין לא ניתן לבצע אותו בצורה של ריחוק חברתי. חייבת להיות פה קרבה גופנית ואז הם מדביקים את המטופלים הסיעודיים שלהם. אותם מטופלים סיעודיים גורמים להדבקה, והמטפלים, גם הם גורמים להדבקה והם מדביקים אחד את השני. אני יכול לספר שלפני חודשיים הגעתי לבית אבות, מצאתי בו בזמן ההתפרצות שמונה מטפלים סיעודיים חיוביים אסימפטומטיים בעת האירוע.

אגב, הבשורה הטובה, סליחה שאני עוצרת אותך, אני אשמח שתתייחס, זה שאני מכירה מקרה ממש לאחרונה, בדיקה נרחבת בבתים מוגנים, מטפלת אחת שנמצאה חיובית טיפלה בארבעה מטופלים, אפס מהם נדבקו, זאת אומרת שאם אתה מוגן, אם עושים את זה באמת לפי הכללים, אז עוד אפשר למזער את הנזק.

מתוך ההבנה הזאת בעצם שהמטפלים הם אלה שגורמים למגפה בתוך המוסדות, אנחנו הפכנו לגמרי את צורת ההגנה. אם לפני חודשיים היינו מבצעים 3,000 בדיקות באופן אקראי על פני כל המוסדות, היינו מגיעים למוסד ודוגמים גם את המטפלים וגם את המטופלים, באותו יום את כל המוסד כולו ואז הסיכוי להגיע למוסד בעת אירוע הוא קטן, ואנחנו מגיעים למוסד פעם בחודשיים, כרגע אנחנו מגיעים לכל מוסד פעם בשבוע ודוגמים את כל המטפלים ואז אנחנו מייצרים בעצם הגנה, ואם אנחנו מזהים מטפל שהוא חיובי, אנחנו עדיין לא קוראים לזה התפרצות כמו שהיינו קוראים לזה פעם. אנחנו למוחרת נכנסים לתוך המוסד ודוגמים את כל המטופלים. אם מצאנו שיש מטופלים חיוביים, אז אנחנו קוראים לזה התפרצות.

בדיקות הסקר הנוכחיות האלה שאנחנו מבצעים פעם בשבוע על פני כל המוסדות תחת "מגן אבות ואימהות" למעשה העלו בחקתם נכון ללפני שבועיים 260 עובדים חיוביים שהסתובבו בתוך המוסדות. הם היו אסימפטומטיים.

מתוך כמה?

מתוך אלפי בדיקות. כדי לייצר את ההגנה הזאת אנחנו מוציאים החוצה כל יום בין 8,000 ל-12,000 בדיקות של "מגן אבות", ומדינת ישראל עושה משהו ששום מדינה בעולם לא עושה.

הבדיקות שאתם עושים נכללים בתוך סך כול הבדיקות של מדינת ישראל?

כן, ולכן כשאתם רואים את אחוז החיוביים של מדינת ישראל בדגימות היומיות, נניח יצאו 20,000 דגימות ו-10,000 של "מגן אבות ואימהות", ואתם רואים שיש 6% חיוביים במדינת ישראל, למעשה אתה חייב לנטרל את "מגן אבות ואימהות" מתוך סך הבדיקות ואז אתה מגלה שכמות החיוביים במדינת ישראל כרגע עומדת על משהו כמו 9%. הבדיקות שלנו מייצרות משהו כמו 0.4% חיוביים, אבל ה-0.4% החיוביים האלה עלולים להביא להתפרצויות כל כך חמורות שיכולות להפיל את כל המערכת עם תמותה מאוד גבוהה.

תודה רבה על הדברים, פרופ' מימון. אנחנו נחזור ונחדד חלק מהסוגיות, בעיקר סוגיית הביקורים, שנחשוב יחד איך אנחנו עושים את זה נכון. אגב, זה גם חלק מההגנה על הקשישים, משפחות שנכנסות ורואות באיזה תנאים הקשיש נמצא, המטפלים שנמצאים שם. יש תחושה שקצת איבדו את השליטה על מה קורה עם היקירים שלהם וזו נקודה שגם צריך להידרש לה.

חברת הכנסת מלינובסקי, בבקשה.

בפעם הקודמת שאתה היית איתנו פה, אתה דיברת על בעיה של כוח אדם. זה היה על השולחן, להביא לפה כוח אדם סיעודי. אז אמרת שזה אוטוטו. 6,000 לדעתי, נכון?

יוליה, יפה מאוד שאת זוכרת. דיברנו על חוסר של 6,000 עובדים בכל המערכת והייתה החלטת ממשלה לפני כחודש וחצי שאישרה הבאת 2,500 עובדים זרים.

מתי?

זה היה במהלך יולי, החלטת הממשלה, והבאת העובדים הזרים נעשית כרגע על ידי רשות ההגירה באמצעות הסכמים בילטרליים עם מספר מדינות. משרד החוץ עוסק בזה.

אתה יודע מה הצפי?

המל"ל בדיונים קבועים, מזרז את האירוע הזה והכוונה שהם יגיעו תוך חודש, משהו כזה. אני לא יודע את לוחות הזמנים.

שזה יכנס לסיכום כי זה נורא חשוב. אם יש כבר כזאת החלטה, אין שום סיבה למרוח.

אנחנו תיכף נשמע. לפני הסיכום אנחנו נבקש התייחסויות.

דבר שני, דיברנו על תוכנית החיסונים לשפעת. אתה אמרת לי שאתה תבקש שהחיסונים לשפעת לאנשים מבוגרים יהיו במדרג הגבוה יותר.

זה תמיד.

מה קורה עם זה?

יש החלטת מנכ"ל משרד הבריאות והחלטה של כל ראשי קופות החולים שהעדיפות תינתן לאנשים מבוגרים ובטח ובטח למוסדות של "מגן אבות" במתן החיסונים. גם אם יהיה חוסר מסוים בחיסונים במדינת ישראל, עדיין יועדפו.

זה שיהיה חוסר אנחנו כבר יודעים.

עדיין יהיה תיעדוף. ברור לגמרי.

כבת לאחות שעכשיו היא כבר בפנסיה, אני מכירה את זה הרבה שנים, קשישים ואוכלוסיות בסיכון הם הראשונים להיות מחוסנים לשפעת לאורך כל השנים בלי קשר לקורונה.

וגם העובדים.

ברגע שלא הייתה החלטה על הסלקטיביות הזאת. כל אחד היה יכול לבוא ולדרוש.

כן, אבל קודם כל מחסנים את המבוגרים, את האוכלוסיות בסיכון והמטפלים שלהם ועכשיו זה רק מתחדד.

שלומי בר לב, בבקשה.

בוקר טוב לכולכם, אני הוא הממונה על תחום הדיור המוגן במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. אני רציתי להביא לסדר-היום את הנושא של אוכלוסיית הדיירים שנמצאת גם איתנו פה בזום, גברת לאה שץ-סופר שהיא יושבת-ראש עמותת דיירי הדיור המוגן, ולעדכן אתכם בכמה דברים, במהירות הבזק.

יש פה מרובע שעובד מצוין לטעמנו. במרובע הזה יש את פרופ' מימון שאנחנו בקשר יום-יומי שוטף ומדויק, ויחד עם זאת גם מאוד נעים. יש את עמותת הדיירים ויש את מנהלי ובעלי בתי הדיור המוגן. הדיור המוגן כולל כ-95 מסגרות של בתי דיון מוגן פרטיים לחלוטין ללא תקצוב של שקל אחד מהמדינה, 95 מסגרות שמנוהלות למופת. אני הוא הרגולטור שלהם. המסגרות מנוהלות למופת בשיתוף פעולה בין הדיירים לבין בעלי הבתים, מנהלי הבתים.

עברנו את הגל הראשון של הקורונה, ציפינו לשני, וכמו שפרופ' מימון אמר, נכנסנו אליו במלוא המרץ. אנחנו שולטים מדי יום ביומו ויודעים מה היא התחלואה בכל אחד ואחד מהבתים. אנחנו מקבלים דיווחים מכל מנהלי הבתים, יודעים בדיוק מה הם הדיווחים, רואים שהדיירים שומרים על עצמם. גם העובדים שומרים על עצמם אבל התחלואה אצל העובדים, אלו שנכנסים ויוצאים, היא גדולה יותר. דובר על זה לפני כן.

האוכלוסייה בבתים כוללת כ-15,000 דיירים, אבל לידם יש אנשי צוות ישיר, כ-6,000. עובדים זרים כ-3,600. מטפלי חוק סיעוד, אלו שיוצאים ונכנסים מדי יום ביומו, ביטוח לאומי מה שנקרא, כ-2,400. זאת אוכלוסייה כמו שאמר הפרופסור, מצד אחד בסיכון גדול מאוד, מצד שני, האוכלוסייה יודעת לשמור על עצמה יפה מאוד. המנהלים ובעלי הבתים עושים ככל יכולתם ואפילו דברים מאוד מיוחדים כדי לשמור על חיי הדיירים.

פרופ' מימון דיבר על מוסדות. אנחנו רוצים לחדד שבתי הדיור המוגן אלה הם מסגרות ותצורת חיים מאוד מיוחדת ומסוימת שאני מניח שלא צריך להרחיב, אבל 15,000 דיירים פרטיים לחלוטין שבחרו לגור בתצורת חיים שכזאת. החיים מתנהלים בתוך הבתים. פעולות הבתים מבוקרות, מנוטרות. הביקורים נעשים באזורים ייעודיים ובמקרים חריגים המנהלים נותנים פתרונות כדי להכניס משפחות. אם דובר על חלילה סוף החיים וכאלה דברים מיוחדים, המנהלים ערניים. כל מקרה שצריך לתת בו חריג ולא ניתן בו חריג, פונים אלי גם משפחות וגם דיירים עצמם.

ברשותך שלומי, אם אפשר בנקודה הזו. העניין של לתת חריג, אני חושבת שהעובדים שם ומי שמנהל לפחות את הבתים צריך להיות מספיק אינטליגנט כדי לדעת לבד מתי זה חריג, ולא לאמלל את המשפחה ולפנות אליך, ועד שמקבלים תשובה, ולפעמים זה גם יכול להיות מאוחר מדי. אני אשמח אם הדברים האלה יחודדו שם כי זה חיים ומוות כמו שאתה אומר.

אני מחדד פה במקום. התשובות ניתנות און-ליין. אין פה שום עיכוב. ב-99% אם אני אנסה לדייק, לא מגיע אלי הנושא של החריגים. המנהלים יודעים גם מפרופ' מימון שהם צריכים לנהל ולהתנהל. יש להם את המנדט לנהל ולהתנהל ואנחנו כמעט ולא מכירים דברים שכאלה, אבל חריגים שבחריגים מגיעים, חברת הכנסת שאשא, ומקבלים תשובה און-ליין. אנחנו כמעט 24/7 בקשר איתם.

מאה אחוז, תודה. זו נקודה ראשונה. דבר שני, משום שהביקורים נעשים במקומות ייעודיים בתוך הבתים, שאני יכולה להבין את הסיבה, מישהו מטעמכם מפקח על איך נראים הבתים, ששומרים שם על ההיגיינה, שאנשים נמצאים בסביבה שהיא ראויה, שאנשים לא נמצאים לבד בתוך איזשהו חדר? אני לא מדברת על אלה שבאים לבקר אותם, אלא אחרים. כשבאות משפחות לבקר בתוך הבתים, זה גם סוג של פיקוח כי הם עוברים במסדרונות, הם רואים מה המצב שם פחות או יותר, רואים שאין קשישים שנזנחים להם בפינה כזו או אחרת. יש לזה הרבה מאוד אלמנטים מעבר לביקור של היקיר שלהם. אתם מפצים על היעדר הביקורים האלה?

אנחנו מפצים ואני אומר לך איך. אני בעצמי מדי שבוע בשבוע, לפחות יומיים עד שלושה ימים בשבוע מבקר בכל יום בין שלושה לארבעה בתים בעצמי, ופוגש גם את הדיירים, את ועד הדיירים, נציגות הדיירים, את המנהלים, את הצוותים, רואה ומסתובב בעצמי במקומות השונים בתוך הבתים. דבר שני, יש מפקחים שנמצאים בשטח. גם מקבילה שלי פה, חני שר, שהיא מנהלת את התחום של בתי האבות, שזה סקטור אחר. גם הם דרך המפקחים שלהם מסתובבים ורואים ומאתרים דברים.

דבר נוסף, כשאנחנו מדברים על אוכלוסיית דיירי הדיור המוגן, מדובר בדיירים עצמאיים לחלוטין. הם אנשים דעתניים ואני אומר את זה לא בציניות. אלה אנשים שיודעים להביא את הטרוניות שלהם גם דרך הוועדים שלהם וגם דרך הגברת לאה שץ שנמצאת פה, וזה עולה אלינו ללא שהות ואנחנו מטפלים ומעירים. אני אומר עוד פעם, מנהלים משתפים איתנו פעולה יפה מאוד, מגיבים והם יודעים שאנחנו מבקשים להגיב און-ליין כמו שאני קראתי לזה.

הדיירים יוצאים חופשי. יחד עם זאת, כשיש מנגנונים מסוימים של בירור, של רישום גם ביציאה, גם בכניסה, אף אחד לא מונע מאף אחד. הרבה הסברה בתוך הבתים של הוועדים, של המנהלים, של הדיירים עצמם. כשאני מסתובב, אני רואה אותם עם המסכות ושומרים ומקפידים, ובודקים בכניסה את החום והצהרת בריאות, כל מה שצריך. אלמנטים זרים, נקרא לזה ככה, לא נכנסים לתוך בתי הדיור המוגן. בעלי מקצוע, במשורה, מי שצריך, מה שצריך, אבל זאת תצורת חיים ששומרת על עצמה.

אנחנו הגשנו למשרד הבריאות בעצה אחת ובשיתוף פעולה עם עמותת הדיירים והמנהלים, מה שקראנו לו תו זהוב, בסגנון של התו הסגול. למה זהוב? גיל הזהב. התו בא להגן על תצורת החיים בכל בית ובית בהתאם לתשתיות שלו, בהתאם ליכולת כוח האדם שלו, כל מיני סוגיות כמו האם לפתוח בריכות, לא לפתוח בריכות, מי משתמש בבריכות, מלתחות כן/לא, חדרי אוכל, שהרי נאמר שהאנשים קצו בלקבל חמגשיות לדירותיהם והם רוצים יותר לאכול בצוותא ובחברותא. זה חלק מהסרת הבדידות.

העברתי לוועדה את התו הזהוב, למי שמארגן את הוועדה. אני מבקש להשתדל ולשדל את משרד הבריאות שיאשר לנו את התו הזהוב ושהחיים של הדיירים במדינת ישראל בתוך הדיור המוגן יהיו ברמה אחת טובה יותר לפחות ממה שהם היום. אם תרצו שהגברת לאה שץ תביא גם את ההיבט הרוחני, הסוציולוגי, הפיזי, אז אני אשמח אם תיתנו לה גם כמובן, אם היא לא ביקשה את זכות הדיבור.

היא ביקשה ואנחנו נאפשר לה. תודה רבה, שלומי.

אנחנו נאפשר ללאה כבר עכשיו. לאה, רק בקצרה אם יש להוסיף.

בקצרה לנושא התו הזהוב. זה מתחבר למשפט הפתיחה שלך, גבירתי, לאפשר רווחה נפשית ולהחזיר טעם לחיים. אני תומכת במאה אחוזים בכל מה שאמר שלומי בר לב, ותקבלו בבקשה את התו הזהוב. אני גם רוצה להוסיף. בגלל שדיברת על פיקוח, אחד הדברים שאיתם אנחנו תקועים כבר שמונה שנים זה לסיים תקנות לחוק הדיור המוגן, שבלי לסיים אותן אי אפשר לעשות גם פיקוח ממש כמו שצריך. אם אתם יכולים לעזור בזה, זה יהיה מצוין.

הנושא הנוסף שאני רוצה להעלות זה מה שאנחנו מכנים סנכרון מידע רפואי, זה התקשורת בין מחשבי מרפאות הבתים לבין מרפאות הרשומות בקופות החולים. אנחנו נמצאים כבר בגל שני של קורונה. הדיירים מעצמם הרבה פעמים סוגרים את עצמם, לא רוצים לצאת, ממעטים לצאת, אבל לפעמים חייבים ללכת לקופת חולים כי הרופא בבית לא יכול לקרוא מה כתוב במחשב בקופת החולים. אנחנו עובדים על זה כבר הרבה זמן. העמותה הגישה על זה בג"צ. לצערנו מה שנקבע זה שמשרד הבריאות, נתנו לו זמן לטפל בזה אחרי הקורונה, אבל דווקא בשגרת קורונה יש לנו צורך בסנכרון הזה. אלה הנושאים שכואבים לנו כרגע. אם תוכלו לעזור לנו בזה, תודה רבה.

תודה רבה, העלית נקודות חשובות. אנחנו נתייחס אליהן גם בסיכום.

בבקשה, פרופ' מימון.

לאה, נושא המחשוב של המערכת של כל המוסדות הוא נושא כאוב שאנחנו סוחבים הרבה שנים. דרך אגב, גם בתי החולים, יש להם מערכות מחשוב שונות אחת מהשנייה. שיוכלו לדבר המערכות האלה איתנו ואנחנו בחזרה איתם, וכל הבעיות הלוגיסטיות, שאנחנו נדע אותן און-ליין. כל הבעיות של כוח אדם, נדע אותן און-ליין, כל ענייני הדיגומים והתשובות החיוביות, זה גם. כמובן בעיות רפואיות. אם דייר צריך להגיע לבית חולים, חשוב שהמידע יגיע בצורה ישירה ולא בצורה של מכתבים כמו לפני 100 שנה. זה בהחלט באסטרטגיה שלנו להרים את הנושא.

תודה רבה, פרופ' מימון.

חברת הכנסת מלינובסקי.

כמה סך הכול האוכלוסייה שאתה כרגע מונה?

באזור ה-100,000.

רוב האוכלוסייה המבוגרת בארץ בעצם נמצאת בבית ובקהילה וטוב שכך. האם אתם כבר עכשיו מתכוונים או חושבים או שזה במסגרת סמכותך לתת מענה לאותה אוכלוסייה? הם גם צריכים סיוע אולי בקניות וגם לקראת החורף.

זה משרד הרווחה, תיכף נשאל אותם.

אני רואה שכן מי שנמצא במוסד, איכשהו יש מענה, יש אחריות. רוב האוכלוסייה, וזה מצוין, כמה שיותר, יותר טוב, נמצאת בבית, בקהילה.

אני רוצה להדגיש משהו מאוד מעניין היות ואני מנהל מחלקה פנימית ביום-יום שלי ולא עובד ממשלה כמו שאתם יודעים, הנושא של סמכויות ואחריות. מכלול "מגן אבות", פרויקט "מגן אבות" זה פרויקט מתכלל שמביא אל השולחן המון גורמים. אין לו יכולת לכפות שום דבר על אף אחד. הוא יכול כן להעלות רעיונות, לקדם, לתפעל, להזיז דברים לכיוון הנכון כי הוא מתעסק בענייני קורונה במוסדות. קהילה זה בידיים של משרד הרווחה, שאני יודע שיש להם תוכנית מצוינת שהם הרימו.

אבל אתה כמנהל מחלקה פנימית שבעצם אחר כך הם מגיעים אליך, סביר להניח שאתה מבין את החשיבות שגם שם יהיה בקהילה - - -

חד משמעי. רוב זקני ישראל נמצאים בקהילה וכמו שאמרת יוליה, טוב שזה כך. יש כאלה שזקוקים באמת לטיפול במוסדות ועדיף שיהיו במוסדות כאלה, אבל רוב הקשישים הם בקהילה וצריך גם לדאוג להם.

אירית לסקר ממשרד הבריאות מבקשת להבהיר את הסוגיה בהתייחס לעובדים הזרים. בבקשה, אנחנו נשמח.

שלום לכולם, אני רוצה לציין שמשרד הבריאות עובד יחד עם הגופים ביחד עם משרד - - - . עם זאת, אחת הסוגיות שיכולים לפגוע זה הכלים שיש על בעלי המוסדות ברגע שהם מקבלים. זה נמצא כרגע על מדוכת משרד האוצר וגם - - -

אירית, שנייה, במחילה, קודם כל אנחנו לא שומעים אותך טוב. את נשמעת מקוטע. אני לא יודעת אם זה אצלנו או אצלך. אומרים כאן שזה אצלך, אז נשמח אם תתמקמי. נשמח אם תחזרי על הדברים. אני מבינה שאת אומרת שיש איזשהו אתגר עם העניין של ההיטלים. מה ההבדל בין העובדים האלה לעובדים האחרים שנקלטו?

לא היטלים אלא בנושא של המימון של העובדים הזרים לפני שהם מגיעים. זה נמצא כרגע בדיון במשרד האוצר. - - - איזה שהם שינויי תקנות. אנחנו מתקדמים מאוד מהר בצד המקצועי. אני מניחה שבאוקטובר–נובמבר אולי יגיעו כבר ראשוני העובדים הזרים, אבל העלות על המוסדות היא מאוד גבוהה.

את אומרת ראשוני העובדים. על איזה היקף אנחנו מדברים? אם אנחנו תלויים בתקנות, זה יכול לקחת זמן.

מדברים על מאות ולא יותר מזה. אני לא יודעת עוד פרטים סופיים כי ההסכם עוד לא הסתיים. מדברים על במהלך אוקטובר, תחילת נובמבר.

אבל יש לנו הסכמים בילטרליים עם מדינות על הבאת עובדים זרים. זה כבר קיים, נפתר. זה בעצם רק מכסה - - -

זה דורש - - -

לא, זה לא דורש שום דבר, זה פשוט דורש אישור של רשות האוכלוסין וההגירה, וזהו, כי יש לנו כבר הסכמים בילטרליים שאנחנו חתמנו עם מדינות. יש לנו כבר חברות כוח אדם שעושות גיוס באופן סדיר. זה לא משהו שצריך לפתח את זה. זה קורה, זה קיים, זה לא משהו חדש. זה פשוט עניין של החלטת מדינה להביא אותם לפה. זה מה שאני יודעת, ואני יודעת כי אני התעסקתי בנושא הזה.

החלטת הממשלה דורשת הסכם ייחודי, ייעודי בניהול משרדי הממשלה.

אז שמשרדי הממשלה פשוט יזוזו.

הנושא היה של היטל שהוצג צריך להיות מאושר בתקנות.

יש הרבה דברים שמובאים לכאן לתקנות. אני רוצה רגע להבין, אם הייתה החלטת ממשלה, הצורך הוא ברור. זה בידיים של משרדי הממשלה. איפה הקושי?

החלטת ממשלה לא דנה בנושא הכלכלי של שינוי ההיטלים. זה דורש החלטה נפרדת.

הבנתי. בקיצור, יש כוונות טובות אבל אנחנו לא רואים - - -

אני התעסקי בנושא עובדים זרים הרבה זמן, במיוחד בנושא של עובדים זרים בסיעוד. יש לנו כמדינה הסכמים בילטרליים עם מדינות שאנחנו כבר חתומים עליהם. יש מכסות. כל מה שהמדינה צריכה לעשות זה לשנות את המכסה. זה לא דורש אישור מיוחד, זה לא דורש הסכמים מיוחדים.

זה ברור, בגלל זה אני לא מבינה.

אין לזה שום דבר אחר. הקריטריונים כבר ברורים וידועים.

חברת הכנסת מלינובסקי, אנחנו נבדוק יותר לעומק איפה זה יושב.

אפשר לבקש את החלטת הממשלה, לראות מה הם החליטו שם, לצורך הדוגמא?

אוקיי. חני שר.

אני מנהלת תחום בתי אבות. אני רק רוצה להתייחס לנושא של בתי אבות לפני שאני עוברת לקהילה. בתי אבות כמו ששלומי ציין, נעשה פיקוח ובקרה כבשגרה. יש כניסה של מפקחים לבתים שמפקחים על הטיפול בדיירים וגם בודקים את כל הנושא של הקורונה מבחינת התנהלות הבית. בתים בבידוד, אין כניסה של מבקרים כפי שציין פרופ' מימון. בשאר הבתים מתנהלים ביקורים כשגרה.

לגבי נושא של עובדים זרים, אנחנו עשינו בדיקה בבתי האבות לעצמאים ותשושים. הצורך למטפלים קיים אבל כפי שד"ר לקסר ציינה, כל עוד לא יהיה שינוי בהיטלים, בתי האבות לא יוכלו לעמוד בנטל הכלכלי בהעסקת העובדים האלה.

אני לא מבינה מה ההבדל בין העובדים הזרים האלה לבין העובדים הזרים האחרים.

עד היום לא היו עובדים זרים שהגיעו לבתי אבות או למוסדות גריאטריים. בקהילה מעסיק לא נדרש לשלם את אותם היטלים של אלפי שקלים בשנה. על כל עובד יש היטל בגובה 12,000 ועוד 6,000 ועוד כל מיני היטלים. אנחנו דורשים מהבתים גם לדאוג להם להזנה וכל הדברים האלה. מדובר על עלויות של עשרות אלפי שקלים בשנה שבתי האבות לא יוכלו לעמוד בהם. זה עולה להם הרבה יותר כסף מלהעסיק עובד ישראלי.

מבינה, רק שאין עובדים ישראלים שרוצים לבוא ולעבוד.

אנחנו מנסים להגיע כרגע לאיזושהי הסכמה להפחתת ההיטלים.

פרופ' מימון יתייחס לנקודה הזו.

אני רוצה בנוסף למה שחני אומרת בנושא ההיטלים, להרחיב את התמונה האסטרטגית של חוסן כלכלי לכל ענף בתי האבות והמוסדות הגריאטריים. כל הענף הזה נמצא כרגע ממש מתחת למים מבחינה כלכלית. גם ההוצאות שלהם עלו מאוד וגם ההכנסות ירדו מאוד. רובם מבוססים על כסף שבא מהבית. זה מוסדות פרטיים, זה לא מוסדות ציבוריים, וחיים על איזשהו קוד שהמדינה נותנת להם.

כשהגיעה הקורונה ופגעה בבתים, כל הבתים האלה נכנסו להוצאות גדולות ואנחנו מאוד חוששים שבתקופה הקרובה של החורף הם לא יוכלו להחזיק כלכלית. זה לא מוסדות פרטיים רגילים. למעשה כל מדינת ישראל נשענת על המוסדות האלה מבחינת היכולת שלה לתחזק את מערכת הבריאות, לכן צריך פה פוקוס מיוחד של המדינה על מנת לייצר יכולת לשרוד כלכלית לפחות את השנה הקרובה, כי אם יסגרו בתים שלא יוכלו לממן את עצמם, התוצאות יהיו הרות אסון מבחינת היכולת של מדינת ישראל לקיים את עצמה מבחינה כלכלית, כי בתי החולים הם אלה שיצטרכו לטפל באותם מטופלים, ובתי החולים גם עכשיו נמצאים בקצה, ולכן צריך לשים פה פוקוס מיוחד.

יש כרגע דיונים גם מול משרד הבריאות וגם מול משרד הרווחה על מנת להגיע לאיזושהי הבנה ולהביא את זה למשרד האוצר על מנת לתקצב אותם בצורה אחרת מאשר מה שבוצע עד עכשיו. צריך לקדם את הנושא הזה כי זה אחד הנושאים החשובים ביותר שעומדים על הפרק.

אוקיי, אנחנו נדרוש את זה גם בסיכום. תודה רבה פרופ' מימון.

חני, בבקשה, את מוזמנת להמשיך.

השירותים לאזרחים ותיקים ניתנים באמצעות המחלקות לשירותים חברתיים ברחבי הארץ ברשויות המקומיות. יש כ-500 עובדים סוציאליים שאמונים על מתן שירות לאזרחים ותיקים. משרד הרווחה הקציב 20 מיליון שקלים תקציב גמיש לרשויות המקומיות על מנת לתגבר את המענים בתקופת הקורונה. בכוונה ניתנו סלים גמישים כי לכל רשות יש צרכים שונים. הסלים יכולים להיות סלי מזון, ארוחות מוכנות, הנגשה של שירותים שונים של ליווי וסיוע. קיימים בקהילה מרכזי היום ומועדונים חברתיים שחזרו לפעול. אזרחים ותיקים שמפחדים להגיע אל תוך מרכזי היום יכולים לקבל ארוחות. מרכזי היום משנעים להם ארוחות וערכות להפגת בדידות.

כרגע אנחנו נמצאים בעיצומו של מבצע להתקנת חיישני נפילות לאזרחים ותיקים עריריים שאין להם מעטפת משפחתית, על מנת לאתר מצבים של נפילת דייר בודד בבית.

אוקיי, חוץ מערכות להפגת בדידות איזה עוד מענים ניתנים על ידי העובדים הסוציאליים שלכם האמונים על הקשישים?

כמו שאמרתי, אפשר לקבל סלי מזון, אפשר לקבל ארוחות מוכנות.

אין איזשהו מערך ניטור של העובדים הסוציאליים כדי לזהות איפה צריך לתת יותר דגש ויותר מאמץ ואיפה פחות?

מתוך כמיליון קשישים במדינת ישראל, לא כולם הם אזרחים ותיקים שמוכרים בשירותי הרווחה. כן נעשה היום צעד לאסוף את כל המידע. זה בין-משרדי, הביטוח הלאומי, המשרד לשוויון חברתי ומשרד הרווחה. יש תוכנית חוצה-משרדים על מנת להגיע לכל אחד ואחד מהקשישים במדינת ישראל ולבדוק את הצרכים שלו.

יפה. זה מה שחשוב. הרעיון הוא שאנחנו ננטר אותם במיוחד בתקופה הזאת כדי שנדע את המענים.

מה עם הצרכים הנפשיים? חוץ מאוכל יש גם נפש, שזה בעצם הסיפור הכי גדול פה.

אני אתייחס לנקודה הזאת בהקשר של תוכניות חוסן למוסדות. יש כרגע תוכניות שגובשו לתמיכה נפשית הן בדיירים והן במטפלים, גם הם חלק מהמערך הכללי, בעלויות לא גבוהות, ואנחנו צריכים לקבל את התקצוב ולהוציא אותן לפועל ביחד עם רח"ל, ביחד עם משרד הבריאות, עם העבודה הסוציאלית של משרד הבריאות, גב' מלכה פרגר, וכמובן עם משרד הרווחה על מנת להוציא אותן לפועל, תוכניות מאוד חשובות כדי לחצות את השנה הקרובה.

אוקיי, תודה רבה.

חני, את רוצה להוסיף משהו או שמבחינתך סיימת את הסקירה?

אני רק רוצה להתייחס לשאלה שנשאלה לגבי צרכים נפשיים. זה נעשה על ידי מתנדבים, יצירת קשר עם אזרחים ותיקים, שיחות. יש עכשיו התקנה של מערכות שונות כמו יוניפר כדי לאפשר יצירת קשר ושילוב שלהם בפעילויות.

תודה רבה, חני.

יש לנו פה בקשה מערן שמואלי.

צוהריים טובים לכולם, אני מנכ"ל העמותה לגריאטריה בישראל. אני מייצג 82 מוסדות, סך הכול 7,821 דיירים ודיירות בבתי חולים גריאטריים ובמרכזים רפואיים גריאטריים. אני אתחיל בתודה. אני מבקש להודות לפרופ' נמרוד מימון. הוא מלווה אותנו מיומו הראשון בתפקיד, 24/7, והוא כוכב הצפון שלנו והעתיד שלנו בסיפור הזה.

הכותרת של הדיון היא אסטרטגיית יציאה, לפחות זה מה שנתתם, אבל זה לא המצב כרגע במוסדות הגריאטריים. משלל האתגרים הגדולים שישנם אני מבקש להתייחס רק לדבר אחד, להיבט של החוסן, האיתנות הפיננסית שפרופ' מימון התחיל לגעת בה. כשפרופ' מימון סיפר שמאתרים בכל שבוע עשרות רבות של עובדים ומוציאים אותם החוצה כי מה לעשות, הם מדביקים, זה אומר שהמוסדות צריכים להמשיך לשלם משכורות כפולות, אני נותן את זה רק כדוגמא אחת, ועלויות רבות שנצברות.

יש לנו לא מעט מוסדות שהם על סף קריסה כלכלית. קריסה שלהם תוביל לקריסה של מערכת בתי החולים הכלליים ומערכת הבריאות כולה. העמותה מייצגת מרכזים רפואיים גריאטריים. בכל מרכז רפואי גריאטרי יש כ-100 מונשמים. זה מספרים שלא נתפסים בכלל מבחינת המערכת. אם אנחנו ניפול, בתי החולים הכלליים יסתמו.

המונשמים הם לא כתוצאה מקורונה, הם מונשמים בכלל, נכון?

מונשמים בכלל, אבל צריך להבין שהמוסדות הגריאטריים, כל עוד הם מצליחים לעצור את הקורונה בצורה כזאת או אחרת בדלתות שלהם ולמנוע פינוי המוני לבתי החולים הכלליים, וצריך להבין, רק בעמותה שלי יש קרוב ל-8,000 דיירים. זה בערך מחצית מיכולת האשפוז הכוללת של מדינת ישראל, ואני לא מייצג את כולם. אם מוסד כזה יקרוס פיננסית בגלל ההוצאות העודפות בגלל הקורונה, כמו שאמרתי, למשל תשלום כפול לצוותים בבידוד וצוותים עובדים - - -

אתם לא מקבלים שיפויים, ערן?

לא בכמות, באיכות ובזמן. אני יודע שד"ר אירית לקסר איתנו. יש התקדמות בנושא הזה, חד משמעית. נפגשתי בשבוע שעבר גם עם אביגדור קפלן, מנכ"ל משרד הרווחה, והשר איציק שמולי. יש התקדמות. עדיין אנחנו לא באיכות ובכמות ובזמן.

כשנתבקשנו לפתוח מחלקות קורונה, קודם כל פתחנו כ-40 מחלקות במוסדות השונים. לא עשינו "שריר". אנחנו לא עושים מאבקים על גב הדיירים. אנחנו מרגישים שאיבדנו מנוף לחץ גדול. כשהתבקשו לפתוח צהרונים, הם ביקשו כספים וקיבלו מאות מיליונים. כשרצו לפתוח קניונים, שזה חשוב, אני מסכים, קיבלו מיליונים.

אתה יודע מה הטעות של כולם? שאתם כל הזמן עסוקים בלהסתכל על הענפים האחרים. בואו נתמקד בענף שלכם. צריך להילחם על מה שאתם צריכים לקבל.

אני אתמקד ואסיים פה. הענף שלנו, בשביל שנוכל לעמוד איתנים גם בגל הגדול הנוכחי, ואני מקווה שלא נעמוד למבחן גם בחורף אבל כנראה שזה המצב, אנחנו צריכים סיוע של משרד האוצר, של משרד הרווחה, של משרד הבריאות, אחרת מוסדות יקרסו, בתי החולים הכלליים פשוט יוצפו והמערכת כולה תעמוד למבחן שהיא לא רוצה לעמוד בו. תודה.

הנקודה ברורה בהחלט וגם חשובה. תודה רבה. אנחנו תיכף נתייחס לכך.

רוני עוזרי, בבקשה.

אני יו"ר אב"א, איגוד בתי אבות ודיור מוגן בישראל. זו עמותה שקיימת למעלה מ-40 שנה. אנחנו מייצגים למעלה מ-200 בתים, 27,000 דיירים. התחומים שאנחנו מייצגים הם דיור מוגן ובתי אבות.

אני רוצה לעשות הפרדה מוחלטת קודם כל. דיור מוגן זה תחום שונה לגמרי מבתי אבות. דיור מוגן אלו בתים שמבחינת הקורונה המצב בהם הוא יחסית מצוין, ואני אסביר. יש כ-15,000 דיירים. מתחילת הקורונה נפטרו כחמישה. כל אחד הוא עולם ומלואו אבל בהשוואה לאירופה, למדינות מערביות או לסקטורים אחרים המצב הוא מצוין. יש לציין שעיקר הנפטרים היו בשבוע–שבועיים הראשונים כשעוד לא ידעו ולא הייתה מודעות לקורונה.

בתי הדיור המוגן בעיקרון גם לא מבקשים סיוע למרות שהם מוציאים הרבה הוצאות עבור הקורונה, וגם עכשיו כשחוזרים לפעילות של תרבות וכדומה, יש יותר פיצולים לקבוצות וכו'. כאן אני רק אומר ורוצה להודות לפרופ' נמרוד מימון וכל המטה של "מגן אבות ואימהות". אנחנו פעם בשבוע בכל בתי הדיור המוגן עושים בדיקות יזומות של קורונה לכלל העובדים. רוב התשובות מגיעות תוך 24 שעות עד 48 שעות. יש חריגים אבל רובם מגיעים בזמן, ממש שיפור בהשוואה למה שקרה בהתחלה. לדיירים אנחנו עושים בדיקות אחת למספר שבועות.

לגבי בתי האבות והדיור המוגן שזה ענף שונה לגמרי, זה ענף אשפוזי, זה לא דיור מוגן. בתי אבות לתשושי נפש ולסיעודיים, גם המרכזים הרפואיים הגריאטריים, כאן המצב הוא קשה יותר, אבל גם מבחינה מספרית אם אני אקח את מספר הנפטרים בהשוואה לכמות האוכלוסייה בהשוואה למדינות מערביות, אירופה וארצות הברית, המצב הוא מצוין אבל עדיין מדובר פה במחלקות עם אנשים במצב רפואי קשה מאוד, חלקם לקראת סוף ימיהם, כך שכל דבר קטן אם מגיע אליהם, פוגע בהם.

יש לנו שתי בעיות עיקרית. בעיה ראשונה שהיא בתהליך פתרון, זה עובדים זרים. כבר יש החלטת ממשלה. אנחנו מקווים באמת שהתהליכים כפי שאתם אומרים כאן בוועדה, יהיו מהירים יותר וזריזים יותר. אנחנו אמרנו שאנחנו מוכנים לשלם לעובדים האלה כל עלות שעולה לנו עובד ישראלי. לא מחפשים קיצורי דרכים, לא עובדים בחינם, כולל קרנות פנסיה, השתלמות וכל מה שצריך, אבל כאן יש איזה שהן השתות של עלויות נוספות שהמדינה משיתה עלינו.

רוני ברשותך, דיברנו על הנושא הזה. אנחנו תיכף נשמע את שירי לב רן בעניין. הבנו שיש פה את סוגיית ההיטלים. נטפל בזה. חבל פשוט לחזור על הדברים.

אני עובר מהעובדים הזרים לנושא של עלויות הקורונה. עלויות קורונה הן ענקיות. זה הסעות, זה כוח אדם, זה ציוד מיגון, זה מיטות שמתרוקנות או שמישהו יוצא לקורונה וכו'. אנחנו ממרץ–אפריל מתנהלים מול הממשלה ועד עכשיו אין את הנוסחה הברורה, אין את הגישור בין התעריפים. ישבנו השבוע האחרון ברוח טובה עם נציגי משרד הבריאות ונציגי האוצר אבל זה לא מספיק. צריך על סעיף-סעיף לשבת ולהגיע להבנות ואם יש אי-הסכמה על מספרים, לבוא לבדוק את הספרים שלנו בבתים, את ספרי הנהלת החשבונות ולראות מה הוצאנו, מה לא הוצאנו. לא יתכן שבתי אבות ומרכזים גריאטריים ייקחו זאת על הכתפיים שלהם עוד חודש ועוד חודש. התשלומים ששולמו עד עכשיו לא מכסים רבע או שליש מההוצאות שלנו. מעבר לכך, יש גם מיטות במינון פרטי, לא רק מיטות במימון המדינה. אנחנו לא יכולים להשית את העלויות האלה על בני המשפחה, להוסיף להם 1,000–2,000 שקלים עלות נוספת לחודש. כאן גם אמרנו לממשלה, תעזרו בכך. עד עכשיו לא קיבלנו שום תשובה חיובית לנושא הזה.

אנחנו הבטן הרכה של המדינה. אנחנו עושים לילות כימים כדי שהעסק יתקתק וברוך השם יש יחסית תוצאות טובות. אני מבקש, אנא מכם, תעזרו לנו כלכלית ותפתרו לנו את הבעיות מיידית בלי עיכובים. תודה רבה.

תודה רבה רוני, רק שאלה בסוגריים, לא עד הסוף קשורה לנושא אבל בעיניי היא מאוד מחוברת. אתם מחויבים במצלמות במוסדות הסיעודיים הגריאטריים. יש לכם מצלמות?

ב-95%, אולי כבר 100%, כי עשינו סקר, יש מצלמות בשטחים הציבוריים, בפרוזדורים. לא בחדרים הפרטיים, שם אסור. אנחנו עכשיו מול ועדת הרווחה של הכנסת מתכוונים להתקדם כדי לתקן שני סעיפים בחוק שהיה כדי שהחוק לא יגרום לכך שאנחנו נצטרך לפרק את המצלמות הקיימות. הייתה איזושהי אי-הבנה בנוסח החוק ואנחנו בהבנה מול משרדי הממשלה לקראת תיקון שני הסעיפים האלה. מעבר לכך נוכל להמשיך וגם נהיה מחויבים להתקין את אותן מצלמות, כולל צפייה בשעת הצורך, במעקב אחר השירות הניתן לדיירים.

מאה אחוז, תודה רבה.

שירי לב רן ממשרד העבודה, בבקשה לגבי הנושא של העובדים הזרים.

תודה רבה. היה לי חשוב לדייק מעט את הדברים שנאמרו מקודם. למעשה מדינת ישראל צריכה לאשר הבאה של עובדים זרים בענפים שונים. אפשר להגיד שהדברים האלה מקבלים חשיבות גדולה יותר בעיקר בימים אלה, כשאנחנו מכירים את הנתונים של שוק העבודה.

מדינת ישראל כבר קיבלה בהחלטת ממשלה את ההחלטה להביא עובדים זרים למוסדות הסיעוד. אי אפשר היה להשתמש בהסכמים קודמים שדיברו על ענפים אחרים ולכן זה היה לא רלוונטי. ההחלטה הזאת כבר התקבלה. אני חייבת להגיד שכלל משרדי הממשלה הרלוונטיים עובדים ממש ללא לאות כדי לקדם את המשא ומתן עם כל המדינות שאיתם באנו במגעים כדי להביא עובדים זרים למוסדות. זה מחייב מלאכה מאוד לא פשוטה מבחינת זה שאנחנו רוצים להבין בדיוק איזה תנאי סף אנחנו רוצים עבור העובדים האלה, ההכשרות וכמובן להסדיר את כל תנאי העסקה הרלוונטיים.

הקושי שהציגו המוסדות זה לגבי תשלומים שהמדינה מבקשת מהמוסדות לשלם, וזאת בין השאר בעיקר כדי לייצר איזשהו תמריץ שלילי. אנחנו רוצים לדאוג שיהיו גם עובדים ישראלים שתהיה להם עבודה ולא לייצר איזשהו מנגנון שבעצם גורם לעובדים הזרים להיות משתלמים יותר. המטרה שלנו היא להביא עובדים זרים למקום שאין לנו עובדים מקומיים, ומכאן באים התשלומים האלה. אני מבינה ששר הפנים פנה לשר האוצר על מנת לפטור את המוסדות מהתשלומים האלה, אבל זה משהו שכרגע מחכה להחלטה של משרד האוצר, אז זה רק כדי לדייק את הדברים.

שירי, אני רק אומר, אני יודעת שזה לא נוגע אליך וזה בעיקר תפיסה של האוצר, אבל מספיק כבר לטמון את הראש בחול. זה לא שמחכים לנו פה עכשיו בתור עובדים ישראלים כדי לעבוד במקומות האלה. אגב, אני מכירה את אותו סיפור גם מעולם ענף הבנייה. בעובדה, כרגע אין עובדים. נלחמים כדי להביא אותם ובמקביל לא קולטים שום עובד ישראלי כי הם פשוט לא מגיעים, אז גם צריך להסתכל על האמת בפרצוף ושלא ייקחו את כל המובטלים או האנשים בחל"ת שנמצאים היום כתוצאה מהקורונה, כי הם לא מתכוונים ברובם המוחלט להגיע לענפים האלה. גם רובם עוד מחכה אולי כשיתאושש המשק, הם יחזרו למקום העבודה שלהם. יש בהם את התקווה. זה מה שמאפשר להם גם לצלוח את הימים האלה. מספיק לנסות לשחק בנדמה לי. אין עובדים. צריך להביא אותם. המסגרות האלה קורסות. צריך לסגור את עניין ההיטלים ולפתור את הסיפור הזה, חד משמעית.

אני שוב חוזרת על הדברים. אנחנו בהחלט מבינים את המציאות. אנחנו בהחלט לא טומנים את הראש בחול.

זה מכוון לאוצר בעיקר.

כמו שאמרתי, החלטת הממשלה כבר התקבלה ואנחנו עובדים באמת כדי להביא, אבל מצד שני אנחנו גם רוצים להבין שאנחנו נמצאים כרגע בצומת, ויכול להיות שהדברים לא ישתנו אבל גם יכול להיות שהדברים ישתנו.

מה זאת אומרת דברים לא ישתנו? לא יביאו עובדים?

לא, להיפך. יכול להיות שעובדים ישראלים כן ירצו לבוא ולעבוד בענפים שעד עכשיו לא אוישו על ידי עובדים ישראלים. אנחנו רוצים להיות עם אצבע על הדופק, זה הכול.

חברים, אנחנו כאילו מדינה בהמתנה. בעובדה, לא באים. למי אנחנו מחכים?

לא מחכים לכלום. המנועים כבר עובדים בשצף קצף.

אוקיי, בקיצור אני אומרת לך, תריצו את הסיפור הזה. אין למה לחכות. עובדים ישראלים שירצו להצטרף לענף, יצטרפו גם עם העובדים הזרים. הרי אנחנו מכירים את המציאות בשטח. גם מעבר לעובדים הזרים שמגיעים, אפילו שאנחנו מדברים על 2,500, יש ביקוש לעובדים בענף הזה גם בבתים פרטיים שמקבלים בעצם את התשלום ישירות מביטוח לאומי. אתם יודעים למה אני מתכוונת. גם במוסדות השונים. מי שירצה לעבוד בענף, יש לו מקום. תקדמו את העובדים הזרים כדי שלפחות לא נהיה בקריסה איפה שאנחנו חייבים את זה עכשיו.

תודה רבה לך על ההתייחסות ועל ההבהרה, כי זה נתן לנו את האפשרות לחדד גם את הנקודות האלה.

פרופ' איתן פרידמן, בבקשה.

צוהריים טובים לכולם, תודה רבה לך יפעת על זה שאתם מצרפים אותי לדיון.

לי יש רק שאלה אחת והערה אולי שתועיל, וזה לפרופ' מימון. האם אתם מנהלים איזשהו סוג של רישום להוכחת יעילות ההתערבות שאותה אתם מבצעים, לגל השלישי, לגל השמיני, למגיפה הבאה שתגיע? האם הגישה הזאת היא גישה יעילה ומה הם הפרמטרים שנבדקים, והאם כחלק מהפרמטרים האלה נלקחת בחשבון רצונם של הדיירים או בדיור המוגן או בבתי האבות וה-well-being המנטלי שלהם על פי שאלונים רלוונטיים?

עוד הצעה, זה קשור אבל לא בטוח שזו בעיה. ניתן היום בטכניקה מוכרת בעולם הביולוגיה המולקולרית לקחת ולעשות פולינג של עד 30 דגימות ובבדיקה אחת לבדוק את כל 30 הדגימות. אם אף אחד מהם לא חיובי, אפשר להגיד שכל ה-30 הם לא, וכך אולי באמצעים שקיימים במקום לעשות 3,000 בדיקות ביום או 12,000 בדיקות ביום, אפשר לעשות פי 30 למעשה. סתם הערה כאופציה למקרה שתהיה איזושהי מצוקה מבחינת הבדיקות.

באמת תודה רבה לך, יפעת, על ההובלה המאוד מאוד מרעננת הזו.

תודה רבה לך, איתן.

בבקשה, פרופ' מימון.

איתן, קודם כל לגבי הוכחת יעילות. אנחנו בהחלט מודדים את עצמנו בכל שבוע. אני מבין שאתה יושב-ראש ועדת הלסינקי של משרד הבריאות, אז לשולחנך תגיע הצעת מחקר רטרוספקטיבית על מה שעשינו. הנתונים הם מדהימים. כל מי שרואה אותם פשוט נופל מהכיסא. יש ירידה חדה בשיעורי התמותה בבתי האבות מאז הפעלת התוכנית. לקח שבועיים לתוכנית כדי להיכנס לעבודה. אנחנו רואים ירידה חדה בתמותה בכל המוסדות שלנו. נשלח לך את זה בוואטסאפ, אתה תוכל לראות את הגרף העיקרי.

אנחנו נשמח לקבל גם לוועדה.

לנקות, לסדר, פחות זיהומים, אז גם תמותה אחרת ירדה.

גם זה יכול להיות.

לגבי הנושא של פולינג. בריאות הציבור, בהחלט הנושא הזה נמצא על הפרק ואנחנו נכנסים עכשיו לתהליך של בדיקת פולינג. עושים גם PCR וגם פולינג למשך עשרת הימים הקרובים. אם יהיו תוצאות חיוביות, בהחלט נוכל להגדיל את כמות הבדיקות של מדינת ישראל.

אני רק רוצה להגיד לך אישית, כל עזרה שאתה צריך ממני, ידי מושטת. תודה רבה לך.

תודה רבה לשניכם.

שמואל, ביקשת לומר משהו לפני שאנחנו מסכמים.

אני מודה לכם על הדיון ואני מודה לכם שנתתם לי אפשרות דיבור. אני מנכ"ל איגוד העמותות לקשיש בישראל. יש לנו 120 עמותות שכוללות גם מרכזי יום, גם טיפולי בית וגם כל האנשים שנמצאים בבית.

שמתי לב שבתחילת השיחה דיברו הרבה מאוד על בתי אבות, על דיור מוגן. יש קרוב ל-20,000 איש שבאים למרכזי יום. יש עוד כ-90,000 בקהילות תומכות שנמצאים בבית, יש עוד כאלה שמקבלים טיפולי בית, קרוב ל-240,000, המון אוכלוסייה מאוד מבוגרת.

מרכזי היום נסגרו ונפתחו. למרות שנפתחו סוף סוף, 50% מפחדים להגיע. חלק גדול מאוד המירו את ה"גמלה בעין" בגמלה בכסף וזו מכה אדירה לעתיד לקשיש. הוא יישאר בבית, הוא יהיה בודד. יהיה לו את ה-1,400 שקל. היום במצב הכלכלי המאוד קשה במדינה המשפחות מעדיפות לקחת את הכסף ושהזקן יישאר בבית. זה מכניס אותם לבידוד, מכניס אותם למכה קשה.

האפשרויות שלנו לקלוט אותם הוגבלו בגלל שיש בעיות בהסעה במכוניות, ופה אני חושב שהמערכת או אתם צריכים לתת לנו הקלה. כמו שנוסעים באוטובוסים הרבה אנשים, לא יכול להיות שבטרנזיט שיכול להכניס 14 איש אנחנו נוכל להסיע רק שלושה אנשים. זה מעמיס מאוד על העלות בהוצאה. זה מאוד כבד לנו.

שאלת באמצע הדיון איזה שירותים אנחנו נותנים. מרכזי היום לוקחים מנות שנקראות "סלי הקורונה" ומסיעים אותם לקשישים. נותנים להם גם דפי פעילויות דרך מרכזי היום.

דבר נוסף שמגבילים אותנו, ופה אני צריך את הסיוע שלכם. אפשרו לנו רק עשרה אנשים בחדר, אז זה רק תשעה כי אני צריך מטפל או מטפלת בפנים. זה עשרה אנשים בחדר וזה מקשה. אין שום סיבה לא לעשות את זה ליותר אנשים בהתאם לגודל החדר, בהתאם למרווח. ככה יוכלו הרבה יותר אנשים לעבוד. דעו לכם, האוכלוסייה הזאת הם לא המדביקים של הקורונה.

ידוע לך על מקרה התפרצות במרכז יום לקשיש?

אני לא מכיר. אני מכיר שמרכזי היום נסגרו בעקבות זה שהם היו סמוכים לאחד מבתי האבות ושם היה להם קורונה, לכן נאלצו לסגור ולצאת לבידוד.

ברור שאנחנו מדברים על אוכלוסייה שצריך להגן עליה. פה צריך להיות רגישים אבל גם צריך להתנהג בצורה הגיונית כי הסיפור למשל של ההסעה שהוא מדבר, אם הם מגיעים לאותו מקום, אז מה זה משנה אם הם נוסעים באותו רכב ויושבים אחר כך באותו חדר?

האוכלוסייה הזאת ממש מקפידה על מרחק, על מסיכה. דעו לכם, העלויות הן מאוד כבדות. חלק ממרכזי היום נמצאים במצב כלכלי מאוד קשה. אנחנו מקבלים חלק מהסיוע אבל אם לא נתמוך במרכזי היום, בעתיד חלקם יפשטו את הרגל. הבעיה שיפשטו את הרגל זה בעיה שלהם. הבעיה היא שלא יהיה לקשישים לאן לחזור, לכן אנחנו מבקשים שהשלטון המקומי יחבק את העניין.

הנושא האחרון, לא יתכן שהשלטון המקומי לא ידע איפה גר אדם בודד, ולא יכול להיות כמו ששמענו לא מזמן, שאדם מת ועשרה ימים אחרי שהוא מת מצאו אותו. השלטון המקומי חייב רישום מדויק של כמה אנשים חיים לבד וכל יומיים לצלצל אליהם.

אוקיי, תודה רבה, נקודה חשובה. אגב, בהיבט הזה שאלנו גם קודם את הנציגים של משרד הרווחה. יש עובדים סוציאליים שאמונים בעצם על התחום הזה של הקשישים בקהילה, מפעילים גם מערך של מתנדבים, אבל גם הציבור, במיוחד במציאות הזו שאנחנו נמצאים בה היום, צריך לגייס שכנים, מכרים שיהיו ערניים, שאם הם רואים שהאדם לא נראה הרבה מאוד זמן או מספר ימים לא שומעים שום רעש מהדירה שלו, אז אני חושבת שזה יוכל להועיל לכולנו. אגב, מזכיר לי את הסיפור, להבדיל אלפי הבדלות, גם של שכחת ילדים ברכב, שאמרנו, הציבור צריך להתגייס. הוא עובר ליד רכבים, תסתכלו. אז גם כאן אנחנו צריכים את הציבור שיעזור לנו חוץ מהאחריות האישית של המערכת.

אפשר להגיד משהו בעניין הזה?

בוודאי.

רעיון מאוד יפה ששמעתי מסמנכ"לית ממשרד הרווחה. כל בניין במדינת ישראל ייקח את ועד הבית, ייקח מישהו שהוא מספיק מנהיג ויעקוב אחרי אותם אנשים שגרים בכניסה או במספר כניסות ויראה את אלה שזקוקים לעזרה. התגייסות קהילתית כזאת רק תראה לנו כמה מדינת ישראל היא מדינה שיכולה לתמוך בקשישים.

מקסים. כן, אין מה לעשות, כולנו צריכים להתגייס.

כולם, זה אומר שאף אחד. בסופו של דבר צריך להיות אחריות.

זה לא כולם בשביל שיהיה אף אחד אלא להיפך, שתהיה לי רשת ביטחון שגם הדיירים בבניין וגם העובדים הסוציאליים, כל מה שאפשר להפעיל כדי לייצר רשת ביטחון, זה ייטב לכולם.

שגית ארבל, ממש במשפט אם יש לך משהו להוסיף, ואנחנו נסכם את הדיון.

קודם כל אני אגיד לך שאת היוזמה הזאת כבר מיישמים הבת שלי וחבריהם בבאר שבע לגבי האחריות כלפי האנשים שלהם בניין.

אני רציתי להתייחס לנושא אחר. בנושא של הבדיקות, היום שיטת ההחלמה במדינת ישראל עברה לנושא של אחרי מספר ימים, ובכל זאת בקשישים שאצלם דווקא הבדיקות הן לא נעימות נכון להיום, וצריכים להגיע לשתי בדיקות שליליות, עדיין לא שינו למרות פניות גם של פרופ' מימון וגם שלי למשרד הבריאות ולאיגוד רופאי בריאות הציבור לקצוב את זה על פי זמן, אז אם אי אפשר להגיד החלמה אחרי 14 יום, יגידו אחרי 18–19 יום, אבל גם החזרה עוד פעם ועוד פעם על בדיקות היא קשה ולא נעימה. גם לוגיסטית קשה לבתים, לדיורים המוגנים וגם זה משאב שצריך אולי לשמור אותו לבדיקות ולגילוי ולאו דווקא להחלמה. יש לזה בסיס מקצועי וצריך לקבל על זה החלטה. אני הייתי מאוד שמחה שזה יקודם. תודה.

תודה רבה, שגית.

אני ברשותכם מסכמת את הדיון. זה ברור לכולנו שזה לא הדיון האחרון בנושא. אנחנו כמובן נעקוב. כאן כתוב אסטרטגיית יציאה, אבל אני באמת מקווה שאנחנו נצא מהתקופה הזו ונשתפר כל הזמן.

הדבר הראשון שאני רוצה זה קודם כל זה להודות לך, פרופ' נמרוד מימון, שהיית כאן איתנו לאורך כל הדיון. יכולת לשמוע את הדברים וגם להתייחס. הדבר הראשון ששימח אותי כאן זה שאנחנו מאפשרים למשפחות להיות לצד היקירים שלהם ברגעיהם האחרונים, וחשוב מאוד שאנחנו נפקח שזה אכן קורה ואפילו נעודד משפחות שאם שם זה לא קורה ומשפחה נתקלת באיזה קושי, אז שיפנו אלינו כדי שנוכל לסייע עד כמה שניתן.

הנושא של ביקורים, לאפשר יותר ביקורים ויכולת של המשפחה להיכנס פנימה למקום. דיברנו בדיון הקודם על כך שיהיו בני משפחה שאולי יעברו בדיקות באופן סדיר ואז הם אלה שיוכלו להיכנס, רק בשביל השקט הנפשי של המשפחה, אז צריך לראות איפה זה עומד ולעודד את זה.

אנחנו מבקשים ממשרד הבריאות לבחון את התו הזהוב שהגישו לגבי הדיור המוגן, השהות במתקנים השונים, אורח החיים שם. אנחנו נשמח מאוד לקבל ממשרד הבריאות התייחסות לזה ואפילו סטטוס התקדמות.

אנחנו מבקשים, משרד האוצר, בריאות, עבודה, לגבי העובדים הזרים, לפתור את הנושא של ההיטלים ברוח הדברים שאמרתי גם קודם. אסור לנו להיות מדינה בהמתנה, לראות אם אולי מישהו יסכים לבוא לעבוד, במיוחד שאנחנו מדברים על חוסר שהוא מאוד גדול והפעילות של המוסדות השונים בהחלט תלויה בהם.

הנושא של סנכרון המערכות בין קופת חולים לרופא הבית, צריך למצוא דרך לפתור את זה, אם זה באמצעות מחשוב או אם זה בכל דרך יצירתית אחרת כדי שאנחנו נוכל לייעל את הטיפול בקשישים. הרי יש פה אינטרס לכולם לייעל את ההיבט הבריאותי ואת המענים הרפואיים שניתנים לקשישים, אז אם מדובר בדברים טכניים, לפתור, וגם אם מדובר בהיבטים אחרים של פרטיות וכו', אז גם על זה בבקשה לתת את הדעת ולמצוא פתרון.

אני מבקשת גם ממשרד העבודה, הבריאות והאוצר לדון בנושא של שיפוי המוסדות הגריאטריים והסיעודיים. יש לנו אינטרס שהם יישארו מעל המים. אנחנו זקוקים להם ולסיוע שלהם. אנחנו צריכים לעשות הכול כדי למנוע את הקריסה ולעשות את הכול באופן אמיתי, כך ששווה גם אם אתם אומרים, נתנו שיפוי, אז לבדוק שהשיפוי הזה הוא באמת ריאלי.

נשמח, פרופ' מימון, לקבל גם את הממצאים לגבי הבחינה שלכם של אפקטיביות הטיפול. כשאתה מעביר לפרופ' איתן פרידמן, נשמח גם אנחנו לקבל.

מאוד חשוב הנושא של הסברה לקשישים. לעודד אותם להגיע למסגרות של קשישים תוך שמירה כמובן על עצמם, על ההנחיות. אנחנו רוצים אותם בחברה. אנחנו לא רוצים אותם מבודדים. יש הרבה שאני פוגשת בסיורים שאני עושה בבריכות, בחדרי כושר, בכל מיני מקומות, והם שם מלאי שמחת חיים, עם חיוך גדול. צריך לעודד אותם לצאת תוך כדי שאנחנו שומרים עליהם.

לגבי הנושא של הסעות למרכזי היום, לא מוצאת שום סיבה שמשרד הבריאות לא יפתור את זה, מהטעם הפשוט שאמרתי, הם ממילא מגיעים לאותו מקום, נמצאים באותו חדר. הם יכולים גם להיות ביחד בהסעה. לא צריך להגביל את ההסעות למרכזים האלה, אז אני אבקש גם ממשרד הבריאות אפילו תוך שבוע לקבל מענה לסוגיה הזו כדי שיהיה אפשר לשחרר את העניין הזה.

אני רק רוצה להזכיר בנושא של סיום חיים, שחברת הכנסת יפעת עזרה למשפחה באמת בסיום החיים, עירבה אותנו. אם יש אירוע כזה, חייבים לערב את מנהלי המקום כדי שהדבר הזה לא יקרה במדינת ישראל.

ושנדע רק בשורות טובות ואריכות ימים לכולם.

תודה רבה, הדיון נעול. ניפגש בדיון מעקב עתידי.


הישיבה ננעלה בשעה 13:36.