פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-ושלוש

הכנסת



2
ועדת הכספים
23/08/2020


מושב ראשון


פרוטוקול מס' 117
מישיבת ועדת הכספים
יום ראשון, ג' באלול התש"ף (23 באוגוסט 2020), שעה 13:30

הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 50 - הוראת שעה) (התפזרות בשל אי-קבלת חוק תקציב), של ח"כ צבי האוזר

חברי הוועדה: יצחק פינדרוס – מ"מ היו"ר
ינון אזולאי
רם בן ברק
קרן ברק
אחמד טיבי
אופיר כץ
מיקי לוי
בצלאל סמוטריץ'
אוסאמה סעדי
אלכס קושניר
שלמה קרעי
אנטאנס שחאדה
קטי קטרין שטרית
הילה שי וזאן
מיכל שיר סגמן
רם שפע
עאידה תומא סלימאן

צביקה האוזר
מיקי מכלוף זוהר

רוני חזקיהו - החשב הכללי, משרד האוצר

אלי ביתן - סגן בכיר לחשב הכללי, משרד האוצר

שאול מרידור - הממונה על התקציבים במשרד האוצר, משרד האוצר

אסי מסינג - היועץ המשפטי במשרד האוצר, משרד האוצר

שני אורן - נציגות מנהיגות אזרחית, ארגון מנהיגות אזרחית

שגית אפיק
אייל לב-ארי

טמיר כהן

יפעת קדם

הכנסת (תיקון מס' 50 - הוראת שעה) (התפזרות בשל אי-קבלת חוק תקציב), פ/1741/23 כ/847

שלום חברים, צוהריים טובים. האמת שקיוויתי שהעיכוב מ-09:30 עד עכשיו יעזור להגיע להסכמה בין כמה מפלגות בבית, אבל זה לא קרה. אנחנו מקיימים היום את הדיון בהמשך לדיון שקיימנו ביום רביעי ויצאנו ממנו להפסקה בגלל אי הסכמות. אנחנו נמצאים כרגע ללא הסכמות. הייתי רוצה שבין חברי הוועדה נגיע היום להסכמה, על אף שיש בחוץ כל מיני גופים שעוד לא הגיעו להסכמה.

לא הבנתי מה זה שווה אם הכל כפוף בסוף להסכמות בין - -

אנחנו נכין את החוק להצבעה. אם ירצו, יביאו אותו לקריאה שנייה ושלישית במליאה. אם לא ירצו, לא יביאו. נשתדל להגיע להסכמה.

יש הסכמה על איך החוק יהיה אם תהיה הסכמה?

הצענו הצעה. אני חושב שזאת אחריותנו בשביל למנוע בחירות ולמנוע כאוס.

המושג "פשרת האוזר" זה איזה שהוא ישראבלוף שככל הנראה הולך לגזור עלינו עוד כמה חודשים של שיתוק, בלי תקציב, בלי יכולת של המדינה להתנהל כמו שצריך מול אתגרי הקורונה. הפשרה דוחה את המשבר ואולי את הבחירות לעוד כמה חודשים. זה טוב לחבר הכנסת האוזר שכנראה עדיין אין לו מסגרת פוליטית לרוץ בה, זה טוב לכחול-לבן שמאבדת חצי מהמנדטים בסקרים, וזה גם טוב לליכוד שנחלש כי אנחנו מתחזקים. דוחים את כל העניין בכמה חודשים רק בגלל כל מיני שיקולים אישיים. טוב למדינה לא ייצא מזה. יש אינטרס אחד שנשכח, וזה האינטרס של מדינת ישראל ואזרחיה.

בשביל זה הכנסנו סעיף ביום חמישי שמדבר על איך המדינה מתנהגת בשנת 2020.

בסוף השבוע התפרסם התקציב שמשרד האוצר מצא כדי לפתור כמה מהבעיות הבוערות. אני מבקש לדעת מה כלול בזה, מה לא כלול בזה. אני מבקש לדעת מה כלול בנוסחה של קצב גידול האוכלוסייה פלוס מדד. חבר הכנסת האוזר העלה את הספרייה הלאומית, את תנועות הנוער, את הגרעינים התורניים, את תקציבי החמד, את תקציב הישיבות, את תקציב החינוך המיוחד במוכר שאינו רשמי. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן העלתה בשבוע שעבר את המעונות לנשים מוכות. אני רוצה לוודא שבחצי שנה הזאת כל מה שחשוב יכול לתפקד. הצעתי נוסחה שאומרת שכל מה שתוקצב ב-2019 יתוקצב השנה באותו היקף.

איפה זה חסר לך בנוסח?

פה זה לא כתוב. פה כתוב שמגדילים את האחד חלקי 12 בקצב גידול האוכלוסייה. אם תהיה אמירה שכל מה שפעל ב-2019 ימשיך לפעול ב-2020, וכמובן נצטרך להוסיף לזה גם את החינוך המיוחד במוכר שאינו רשמי שהייתה התחייבות של משרד האוצר על 20 מיליון שקל כאן בוועדה - אני מוכן לחיות עם זה.

זה מה שאמור להיות בסעיף הזה. אני אוודא עם היועצת המשפטית ועם אנשי האוצר שזה נמצא בסעיף הזה, שאת כל מה שבוצע ב-2019 אפשר יהיה לבצע ב-2020.

באותו היקף.

זה מה שצריך להיות פה בפנים.

זה לא מה שכתוב כאן.

אל תכניסו בסיפור הזה התחייבויות של האוצר. אני מציע שבדיון נפרד יהיה כל מה שמעבר ל-2019. אני מכיר את המלחמה של שלמה קרעי על החינוך המיוחד, אבל אם נערבב פה דברים לא נצא מזה.

כולל תנועות הנוער.

אם תנועות הנוער, למשל, קיבלו 200 שקל ב-2019, אני רוצה לוודא שב-2020 הם מקבלים 200 שקל מינוס שמונה אחוז על חודש דצמבר.

ההצעה הזאת כלל לא תואמה עם הממשלה, היא לא עברה ועדת שרים בהתאם למקובל. זה מסוג הדברים שאמורים לבוא כהצעת חוק ממשלתית.

היית בדיון ביום רביעי?

נציגי היה פה.

נציגך לא העביר לך את מה שנאמר פה בדיון. הסיכום של הדיון ביום רביעי היה שתשבו ותגיעו לנוסחה. האם ישבתם?

ההצעה קובעת שעד 3 בדצמבר 2020 הממשלה יכולה לפעול לפי אחת משתי דרכים. הדרך הראשונה היא להגדיל את התקציב ההמשכי הקיים לפי קצב גידול האוכלוסייה.

כמה זה באחוזים?

האלטרנטיבה אומרת שהממשלה תגיש הצעת תקציב לממשלה ותפעל על פיה, בין אם היא אושרה בכנסת, בין אם לאו.

זה לא מה שכתוב פה.

זאת הפסקה השנייה שכתובה כאן. הדבר הזה מנוגד לעיקרון שקיים בסעיף 3 לחוק היסוד, לאותו חוק יסוד שאנחנו מבקשים לתקן, שאומר שתקציב המדינה ייקבע בחוק תקציב שמאושר על ידי הכנסת, ויכלול את ההוצאות הצפויות והמתוכננות של הממשלה. עוקפים כאן את הדבר הזה באמצעות יצירת מנגנון חדש - מנגנון שמדבר על תכנית מפורטת שיביאו לאישור ועדת הכספים של הכנסת, לא לאישור המליאה. באופן הזה מייצרים מתכונת של אישור תקציב.

הבעיה שלך היא עם הפסקה השנייה. אני מציע להצמיד את זה למה שהיה ב-2019, שכל מה שעבד ב-2019 ימשיך לעבוד ב-2020. הבעיה שלך היא עם הסעיף השני.

ההצעה שאומרת לקחת את תקציב 2019 ולבצע אותוas is מנוגדת לסעיף 3(ב) של חוק היסוד ולאופן שבו מנוהל תקציב ממשלתי באופן רגיל. יש גם הנחיית היועץ המשפטי לממשלה בכל מה שקשור להסכמים פוליטיים-תקציביים, בכל מה שקשור ליישום הסכמים קואליציוניים. בכל פורמט שהוא יצטרכו ליישם את הנחיית היועץ שכוללת את האופן שבו מוצגים הסכמים קואליציוניים והסכמים פוליטיים-תקציביים, איפה הם מוצגים, כתנאי למה.

מה פה קואליציוני? אם אנחנו מגיעים להסכמה בין הקואליציה לאופוזיציה, שום דבר הוא לא קואליציוני.

כל מה שהיה ב-2019 זה פיילוט קואליציוני שהצליח. זה מה שחברי הכנסת רוצים.

מספר פעמים כבר היינו בתקציב של אחד חלקי 12 לתקופה שעולה על חצי שנה. הוועדה קיימה לגבי העניין הזה חמישה דיונים לפחות. בישיבות האלו עלו כל מיני פתרונות של קבע למצבים האלה. אחת ההצעות שעלתה היא ההצעה שמופיעה כאן בפניכם: שכאשר המדינה מתנהלת עם תקציב של אחד חלק 12 לתקופה ארוכה, החשב הכללי יפעל לפי סדרי העדיפויות שמופיעים בחוק, וביתרת הסכום הוא יכול להתייחס לשינויים תקציביים. ההצעה מבחינה בין שני מצבים: מצב אחד, עד לאישורה של הצעת תקציב על ידי הממשלה. עד אישורה של הצעת תקציב על ידי הממשלה תוגדל המסגרת שלפיה תחושב המנה של האחד חלקי 12 מידי חודש, בין אוגוסט לדצמבר. ההגדלה שמוצעת כאן היא הגדלה של שניים וחצי אחוז. ההגדלה מורכבת מהגדלה של מדד המחירים לצרכן, פלוס מדד גידול האוכלוסייה. מדד גידול האוכלוסייה הוא מדד רלוונטי מאוד.

שניים וחצי אחוז על כל השנה?

על כל השנה.

כמה זה בכסף?

תשעה מיליארד.

עד הגשת הצעת חוק תקציב יש הגדלה חודשית של האחד חלקי 12. אין פה שינוי בסדרי החלוקה, החשב הכללי ימשיך לעבוד כפי שעבד עד כה. מה שקרה בזמנו, למיטב זכרוני, זה שהחשבת הכללית שינתה את סדרי העדיפויות של האחד חלקי 12 בהתאם להצעת חוק תקציב שאושרה בממשלה.

זה היה שיקול דעת של החשבת הכללית.

זה נעשה בלי שזה נקבע בחוק. מי שנפגע מהעובדה שהממשלה עוברת לעבוד לפי סדרי עדיפויות של הצעת תקציב שאושרה רק אצלה, עדיין לא בכנסת, זו הכנסת, זו לא הממשלה, זה לא משרד האוצר.

אם החשבת נהגה כך, מדוע צריך להכניס את זה עכשיו בחוק?

אם אנחנו מכניסים את זה בחוק, זה אומר שאנחנו עכשיו קובעים שברגע שהממשלה אישרה את הצעת חוק התקציב אצלה לא צריך להביא אותה לכנסת. מה שחשוב זה החלק הראשון שמגדיל את סך כל המסגרת. עוד לא שמענו אם הכסף הזה ישמש למה שאבד בתקנות מסוימות ב-2019.

אני מציעה שהממשלה תאשר תכנית מפורטת בה תיקבע החלוקה של הסכומים, ושהתכנית תובא לאישורה של ועדת הכספים. אתם יכולים להוסיף שכל שינוי וכל חריגה ב-15% מהתכנית יובאו לאישורה של ועדת הכספים. באופן הזה תהיה לכם שליטה טובה יותר על הדברים, יהיה פיקוח פרלמנטרי מסוים.

השניים וחצי אחוז כוללים את העודפים שיועברו משנת 2019 לשנה הזו?

מאחר ועוד לא באמת עובר תקציב מדינה בצורה מסודרת, אני מציע שהאישור בוועדה יהיה בהסכמה של שני שליש מחברי הוועדה, שזה דבר שידרוש מכולנו להגיע להסכמות.

המצב כיום שונה מהמצב שהיה ב-2015. מה שהיה ב-2015, מעבר לעובדה שכבר היה תקציב שהוגש ועוד לא אושר, זה שהיה עודף לחשבת הכללית של כמה מיליארדים לעומת הצרכים. התקציב השנה, של 2020, הוא קצר בלפחות עשרה מיליארד מהטייסים האוטומטיים שישנם בהסכמים. יש לנו 400 מיליארד לעומת צרכים שמסתכמים סביב ה-415 מיליארד.

אתה אומר שהבעיה כרגע היא טכנית, היא לא משפטית.

לא טכנית. בחוק יש את הסעיפים שאומרים איך מותר לך לשלם, מה סדרי העדיפויות. בסיפה של החוק כתוב: "ככל שנותר לך". פה לא נותר. אם לא נותר, אין מה לחלק.

אם תהיה הגדלה, לא תגיע לסיפה של הסעיף?

אני לא יודע מה ההגדלה. לפי איך שאני קורא את ההצעה שמונחת על השולחן, התוספת על הגידול של האוכלוסייה תהיה רק לחודשים שנותרו.

הכוונה היא מתחילת השנה.

אם זאת הכוונה, מדובר בסדר גודל של שבעה מיליארד. אנחנו הבנו שמדובר בסדר גודל של שלושה מיליארד.

אנחנו מדברים על שמונה מיליארד.

אנחנו נמצאים במצב שאנחנו מקצצים למשרדים על מנת להתכנס ל-400. אם נגדל במידה כזו או אחרת, אולי נפחית את הקיצוצים. לבוא ולהגיד שניקח את כל הסכום היום וניתן לממשלה להחליט איך לחלק אותו, זה לא בהכרח תואם את החוק ואת איך שאנחנו מבינים את החוק.

האם החלת הקצב האוטומטי היא האופציה היחידה? יש היגיון בעובדה שאוכלוסייה גדלה.

אנחנו מוכנים לכל תרחיש. אנחנו נדע לסגור את השנה ב-400, אבל יהיה קשה מאוד. אם תהיה הגדלה של עוד כמה מיליארדים, נדע להתכנס לפי הכללים שקיימים בחוק. אנחנו לא לוקחים את יתרת התקציב מעכשיו ועד סוף השנה ואומרים לממשלה: אם תביאי החלטה, נחלק אותם. עם זה יש לי בעיה.

בזה אני מסכים איתך. אנחנו צריכים לעשות הסדר ביניים בין הטייס האוטומטי לקצב האוטומטי.

בשביל מה אנחנו צריכים תקציב 2020? למה שבחוק הזה לא נקבע שזה התקציב של 2020?

אתה לא מצפה שאני אענה לך.

במידה וההגדלה הזאת מאושרת, מה יהיה המקור של הכסף? מאיפה אתם הולכים להביא את הכסף הזה? מאיפה מביאים עוד שבעה, שמונה, עשרה מיליארד שקלים לצורך ההוצאה הזאת? איך תתנהגו עם העודפים של שנה שעברה?

מגדילים את הגירעון.

תקציב המשכי אומר שעד שהריבון לא נתן לממשלה את הסכמתו, הממשלה מתנהגת במשורה ובזהירות בכל מה שהיא מוציאה. אנחנו מנסים למצוא היום כל מיני פתרונות לבעיות אחרות, אבל המהות של החוק היא זאת. הדבר הנכון לעשות הוא להרחיב את החוק במידה המינימאלית. הדבר שצריך לקרות הוא הגשת תקציב מדינה, אין איך לברוח מזה, זו הדרך הנכונה, זו דרך המלך. יש הרבה מאוד תלאות שהכסף יצטרך לעבור עד שהוא ייצא. הרעיון מאחורי החוק אומר שמוציאים רק את מה שחייבים להוציא.

אם תצליח לשכנע את השר שלך להביא לממשלה תקציב, נשמח לדון על זה פה. כל זמן שזה לא קורה ועדת הכספים צריכה לקחת אחריות על הכאוס שקורה במדינה.

אני לא בא בטענות לאף אחד - לא לשר שלי, לא לממשלה, לא לכנסת, אני רק אומר מה התהליך הנכון, מה החוק כיוון אליו. תקציב המשכי הוא תקציב שמתבסס על מזומן בלבד, בעוד שתקציב מדינה רגיל מדבר גם על התחייבויות. עודפים בהקשר של תקציב המשכי זה דבר לא טריוויאלי, כי החוק אומר לחשב הכללי: יש לך גג, אל תעבור את הסכום הזה. העניין של מזומן בתקציב המשכי הוא יותר רלוונטי.

מה שאתה אומר לנו זה שאם אנחנו רוצים שהעודפים ייכנסו, שלא נגדיר רק 2.4%, שנגדיר 2.4% פלוס 2% מהעודפים.

כל שנה אני מנצל עודפים של שנה קודמת ואני מייצר עודפים לשנה הבאה. ההוצאה שלי, אם אתם מסתכלים על המספרים בשנים האחרונות, היא סביב ה-100%. קצב ייצור העודפים שלי כמעט זהה לקצב הניצול.

חבר הכנסת סמוטריץ', אי אפשר לקחת את תקציב 2019 ולעשות קופי פייסט, ואני אתן דוגמה. בשנה שעברה נתנו מענק לאינטל שלא ניתן אותו השנה, ואילו על פרויקט תחבורתי ששר התחבורה קידם מאוד מהר צריך להוציא יותר ממה שהוציאו עליו בשנה שעברה. כל תקציב נבנה על בסיס מה שהיה בשנה הקודמת ועל בסיס הרבה מאוד צרכים שנובעים מההתנהלות השוטפת של הממשלה.

איזו נוסחה אתה רוצה להציע?

המדרג שבו נוציא יהיה קודם חוק ואמנה, אחר כך שכר, אחר כך חוזה, ורק בסוף על סדרי עדיפויות שאינם הדברים האלה.

האם 15 מיליארד יספיקו לכל הדברים?

הרבה פחות. 15 מיליארד היו חסרים כשהתחלנו את השנה. אם לא היינו עושים את העבודה שלנו, היו חסרים עכשיו 15 מיליארד. הרבה מאוד דברים, לאור המנגנונים, לאור זה שהמדינה מאוד נזהרה בהוצאות, ירדו מההוצאות במהלך השנה.

צריך להבין מה זה אומר. כשאתה אומר שחסכתם בהוצאות, זה אומר שלא תקצבתם תנועות וארגוני נוער, שלא תקצבתם - -

כל הנושא של התמיכות, שזה ארגוני הנוער, מעונות לנשים מוכות, ישיבות, ספרייה הלאומית, לא יהיה מבחינתך ב-2020. תגיד לי בכמה כסף מדובר אם זה כן יהיה.

אין ספק שהעלאה של הסכום תיתן פתרון לכל הדברים האלה, אבל היא לא תיתן פתרון להרבה דברים אחרים. לא ייצאו, למשל, פרויקטים חדשים בתחבורה.

לא דיברתי על פרויקטים חדשים.

ברור שאם הסכום הזה יותר גבוה, כמות הדברים שאפשר לפתור היא יותר גדולה. אתה שואל שאלה פרטנית על המנגנון. המנגנון לא משתנה בחוק. המנגנון בחוק אומר: היות ומדובר בתקציב המשכי בממשלה שלא קיבלה אישור על תקציב, החשב הכללי יצטרך קודם כל לשקול מה חוק, מה אמנה, מה הסכם, ורק בסוף יישארו הדברים האחרים שלגביהם יהיו שיקולים כמו בשנה רגילה. את המנגנון עצמו, כל עוד נשארים עם תקציב המשכי, לא שיניתם.

למעט הסעיף השני שכן משנה.

איך אתם הולכים לממן את ההגדלה?

אנחנו נמצאים בגירעון די גבוה. אני מניח שהגירעון הזה, ככל שיוחלט להגדיל, יגדל. אין לממשלה כוונה להעלות כרגע מיסים.

הדילמה הזאת היא לא ייחודית לישראל.

היא נכונה לתקציב רגיל כמו לתקציב המשכי.

אנחנו מטפלים באלפי ארגונים. אם אמר פה קודם ראש אגף תקציבים שהם עוסקים רק בדברים חיוניים, אז שיגיד מה הם הדברים החיוניים. חלוקת מזון, סיוע לזקנים, טיפול בנשים מוכות, נוער בסיכון – אלה דברים חיוניים מאוד שהממשלה מעבירה לגורמים של החברה האזרחית כדי שיפעילו אותם. חלק מהגורמים האלה מקבלים תמיכות והתקשרויות מהמדינה. הגורמים האלה קיבלו רק 40% מהתמיכות. אנחנו אלה שצריכים לשלם שכר לאנשים ולהפעיל את הפרויקטים בתזרים גרעוני. עכשיו העסק נעצר, אין לנו כסף לשלם, הארגונים קורסים לגמרי, כי החשב הכללי הגביל את ההוצאה ל-70%. בתקנות התקציביות שלנו לפני שנה היה 100%. צריך להגיע ל-100% כדי להפעיל את הפרויקטים החיוניים שהממשלה מטילה עלינו. הכסף שקיבלנו ב-2020 על 2019 זה כסף שהיינו זכאים לו, זה חובות של המדינה לארגונים, למלכ"רים. הכסף הזה נגרע מתקציבנו ב-2020. זה מוריד סדר גודל של כמעט מיליארד שקל מכל הארגונים השונים. הכסף היה תקוע ב-2019 בגלל החלטה מינהלית. אין שום בעיה שיעבירו את הכסף הזה. אין בעיה שייקחו את המקדמות וישימו אותן על 100%. אין שום בעיה שיחריגו את זה מהמסגרת התקציבית כמו שהחריגו דברים אחרים.

אף אחד לא התייחס עד עכשיו לשאלה של המקדמות שהן כרגע ב-70%. הם צריכים את ה-100%. גם ככה הם חיים בלי התוספת.

המקדמות יכולות להגיע עד 70%. למרות הבעיה בתקציב ההמשכי, נתנו הוראה להפעיל את ה70% האלה, וזה על בסיס ההנחה שעם הזמן נתקדם ויהיה לנו תקציב. להעביר את ה-70% ל-100% זו אחת הדרכים שכנראה נצטרך לעשות, אבל זה מתוך הנחה שיהיו לנו מכסות במסגרת אותם הסדרים שמדברים על הגדלה. צריך להבין שהמשמעות של ההגדלה של המקדמות מ-70% ל-100% היא כשלושה מיליארד שקלים. ככל שנבין איזה סכום עומד בפנינו כרגע, איזה סכום תאשר הממשלה, הוועדה והכנסת, ניקח את הדבר הזה ונרצה לקדם אותו קדימה.

מה קורה אם אנחנו לא מגיעים לסיכום?

אם התוספת תהיה מיליארד שקל, לא אוכל להגיע לדברים.

אם אנחנו מגדילים ב-2.5%, השלושה מיליארד כלולים בפנים?

למה 2.5%?

זה לא בא מהאוויר, זה בא בגלל הגידול באוכלוסייה, בגלל המדד.

אנחנו נמצאים במשבר הכי גדול מאז שקמה המדינה הזאת.

בהנחה שהכל נשאר כמו שהיה, קרי, שאנחנו עובדים לפי החוק הקיים, שאנחנו עובדים לפי מה שהחשב הכללי מתעדף ואף אחד לא מנחית עליו תעדופים - אנחנו נשתדל לעמוד בדבר הזה.

מה עם תקציבי החמד שהם לא בתמיכות אלא בהרשאות שלאורך השנים תמיד היו?

אני לא יודע לענות פרטנית על כל דבר ודבר, אבל נושא חמד נדון, אנחנו יודעים את הסכומים שצריכים שם. ככל שיתפתח פה מהלך על הגדלת הסכומים שעומדים לרשותנו, גם הנושא הזה יהיה על סדר היום.

כמה כסף חסר לך אם אנחנו רוצים לעמוד בתכניות של 2019?

אני לא יודע. צריך לזכור שהקורונה תוקצבה בסכומים גדולים מאוד. חלק מהתקציבים התפנו בגלל הקורונה, חלק נוספו. אנחנו יודעים שהצרכים לא השתנו, הם עומדים על סדר גודל של 413,414,415. אנחנו רוצים להתכנס ל-400.

אם הוועדה תגדיל את התקציב ל-415, זה ייתן לך את הכלי לעמוד בפרויקטים קיימים?

פחות או יותר.

צריך, בלי קשר לאחוז שיינתן, שהמקדמות יוגדלו מ70% ל-100%. אסור שזה ייגזר מהשניים וחצי.

יש ערבוב בין השאלה של המקדמה לשאלה של תקציב שמוקצה לתמיכה. אלה שני דברים שלא בהכרח צריכים להיות זהים. את עניין המקדמה אפשר להפוך להיות תשלום מלא.

מה צריך לעשות בשביל שהמקדמות יגדלו מ-70% ל-100%?

החשב הכללי צריך לאשר את מבחני התמיכה, כאשר זה כפוף לתקציב.

המעבר מ-70% ל-100% תמיכות זה המעבר מתקציב המשכי לתקציב מדינה מלא.

מה קורה בהינתן שלא עובר תקציב מדינה עד ה-3 בדצמבר?

מה שאתם מבקשים כרגע זה לדון בשאלה: איך מקצים את מלוא התמיכות במסגרת התקציב ההמשכי לפי התקציב שהיה שנה שעברה. המשמעות כרוכה בהגדלת התקציב ההמשכי.

איך עושים שזה לא יהיה 70% אלא 100%?

חלק מהכסף שמוקצה למבחני תמיכות נעוץ בהסכמים קואליציוניים, בהסכמים פוליטיים-תקציביים.

הוא לא קואליציוני.

כדי להגדיל את הסכום בחלק ממבחני התמיכה, תצטרכו לקבל החלטות ממשלה בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה בדבר יישום הסכמים קואליציוניים ופוליטיים.

לא היה הסכם קואליציוני. אם ב-2010 הנושא של מניעת אלימות במשפחה היה קואליציוני, גם ב-2020 הוא קואליציוני?

מה המשמעות של הסכם קואליציוני?

אני מדבר על להעתיק את 2019. הגענו להסכמה להעתיק את 2019.

בסמכותו של החשב הכללי להורות על תשלום 100% מקדמות.

70% זה נוהל שר האוצר.

זה נוהל שיאיר לפיד עשה כשלא היה תקציב ב-2015. שם גם היה תיאום קואליציוני? חבר'ה, אתם סתם זורים חול בעיני אנשים.

בהחלטה על 70% יש סבירות בימים רגילים. אותו שר אוצר יכול לבוא ולהגיד: אני לא נותן 100%, אני נותן 95%.

השאלה מה גובה התקציב שמוקצה למבחני תמיכה מסוימים.

מה שהיה ב-2019.

להגיד שמה שהיה ב-2019 הוא מה שיהיה ב-2020 - לא ניתן ליישום.

למה ב-2015 האוצר הסכים להעלות מ-40% ל-70%?

הליך התקציב הוא הליך של קביעת סדרי עדיפויות שהממשלה קובעת והכנסת מאשרת. זה ההליך המשמעותי והכי גדול במהלך השנה. אפילו הפסיקה קובעת עד כמה חשוב שיהיה תקציב אחת לשנה. עכשיו אתם מבקשים להחליף את שיקול הדעת - -

אני רוצה שמה שהיה ב-2019 יהיה עד ה-3 בדצמבר לפחות.

אתה רוצה לעקוף מספר דברים שנמצאים בבסיס הדיון החוקתי, שאלה סדרי העדיפויות שנקבעים בממשלה ומאושרים בכנסת. חלק מסדרי עדיפויות זה עצם הקצאת הכספים הקואליציוניים.

אין תקציב קואליציוני השנה.

אין דבר כזה שאין.

הרי הקואליציה מורכבת ממפלגות שלא היו בפעם הקודמת.

אם מדובר בתקציב על שינויו, אז תקציב על שינויו כולל בתוכו סדרי עדיפויות של הקואליציה הקודמת. מה שאנחנו עושים פה זה מורידים את הלחץ מהממשלה הכושלת הזאת מלקבל תקציב. אני מבקש שנפעיל לחץ על הממשלה לקדם תקציב, לא להתעסק בלהגדיל באחוז וחצי או בשניים וחצי אחוז.

מה שאנחנו עושים פה, במידה ונצביע על השינוי הזה, זה קובעים שלמדינת ישראל לא יהיה תקציב במשך שנה לפחות. צריך לתת לממשלה שבועיים מקסימום כדי להציג תקציב. אם היא לא מסוגלת להציג תקציב בעוד שבועיים, צריך לפזר את הכנסת.

אנחנו בוחרים בין בחירות גרועות, לא בין אידיאות. כשאתה בוחר בין בחירות גרועות, אתה צריך להחליט מה הכי פחות גרוע. האם יש מניעה משפטית להחליט מחר בבוקר שמשנים את גובה המקדמות מ-70 ל-97?

השאלה היא לא גובה המקדמה, השאלה מה גובה התקציב.

אם אין תקציב.

אלו שתי שאלות נפרדות. את גובה המקדמה אפשר לשנות, אבל זו לא השאלה עכשיו.

למה זו לא השאלה?

השאלה מה גובה התקציב שמוקצה.

אין בעיה להעלות את המקדמות מ-70 ל-100. יש מניעה משפטית?

לא.

למה זה לא נעשה עד עכשיו? למה המקדמות לא הוגדלו עד כה?

אם הכסף נמצא, אפשר להעביר.

זו לא בעיה, שר האוצר יכול להורות.

כמה נוצל עד עכשיו באחד חלקי 12?

נכון לסוף יולי, ואולי גם נכון לסוף אוגוסט, אנחנו נמצאים במצב שחסכנו מהתקציב של אחד חלקי 12 כחמישה מיליארד שקלים שאותו אנחנו אמורים לשלם בדצמבר. חודש דצמבר הוא חודש עתיר הוצאות. יחסר לי בדצמבר פחות מאשר 10 מיליארד או 11 מיליארד שהיו אמורים להיות חסרים לי אילו הייתי משלם כל חודש את האחד חלקי 12 מלא.

כמה תקציב המדינה?

תקציב המדינה ב-2019 היה 397.4 מיליארד. אם מדד המחירים לצרכן הוא 0.6%, זה מביא אותנו ל-400 מיליארד שקל. אם נחלק 400 מיליארד שקל ל-12 חודשים, יוצא 33.3 מיליארד שקל לחודש. בחודש דצמבר ההוצאה היא פי אחד וחצי מחודש רגיל, מה שאומר שאנחנו צריכים לייצר תוך כדי השנה יתרה לחודש דצמבר. היתרה שלנו כיום היא חמישה, שישה מיליארד שקל.

מאיפה הבאת את החמישה-שישה מיליארד האלה?

נתנו פחות מכסות. בדיון הזה אנחנו לא מתייחסים לסיפור החוב. ההוצאה שלנו היא של עוד שלושים ומשהו מיליארד עבור ריבית וחוב. אנחנו נמצאים במצב שבו נטרלנו את החוב. החוב זה משהו שיכול לשנות את כל ההתנהלות. הוא הקשה עלינו מאוד במהלך השנה הנוראית הזאת. הוא יכול ליצור לך עודפים או חסרים שאתה לא יכול להשתלט עליהם. אני מציע להוציא את סיפור החוב מהדיון, הוא לא קשור.

אנחנו נתכנס להצבעות סופיות, על פי בקשת יושב-ראש הכנסת, בשעה 21:00. והיה והגיעו להסכמה כחול-לבן והליכוד, זאת תהיה הצבעה בהסכמה. והיה ולא הגיעו, ההצבעות יהיו ללא הסכמה ואולי נודיע לעם ישראל שהולכים לבחירות. אם החוק עובר בקריאה שנייה ושלישית, אנחנו נמצאים עד ה-3 בדצמבר בלי תקציב. אנחנו מבקשים שבשלושת החודשים האלה ההתנהלות תהיה כמו שהייתה ב-2019.

אני מציע שאם אין תקציב יותר מחצי שנה, יהיה המנגנון של הטייס האוטומטי.

זה כתוב בסעיף הראשון.

זה מופיע כהוראת קבע.

והוא לא רק עד ה-3 בדצמבר.

תקבעו נוהל.

אני מציע שאופן החלוקה של התוספת, של השניים וחצי אחוז, יבוא לאישור ועדת הכספים. אני רוצה לבקש שזה יהיה כאן באיזה שהוא רוב גדול.

שר האוצר מתנגד שזה יגיע לוועדת כספים.

אני חושב שזה חייב להגיע לוועדת הכספים.

רק אחרי אישור מליאת הממשלה.

אני מציע לוותר על הסעיף השני. אם אתה אומר שמרגע שהממשלה אישרה הצעת תקציב מתנהלים על פיו, אז לא צריך להביא את התקציב לכנסת, זה מיותר.

היועצת המשפטית אומרת שמבחינתה אפשר להוריד את זה.

הוא אמר שהוא לא ישתמש בסמכותו.

האם זה משנה אם נעלה את המקדמות מ-70 ל-85, רק אחר כך ל-100, או שזה לא משנה?

אגף החשב הכללי הודיע לפני 10 ימים שאפשר לדון באופן סופי בחלוקת התמיכות לפי כל מבחן תמיכות שאושר, ובלבד שהתקציב עומד על 70%. נשארנו עם השאלה: מה גובה התקציב שמוקצה.

יש המון תקנות שמוקצה להן 20%, 30%, אפס.

אין אחידות לגבי כל מבחני התמיכות. ציינתי את הנחיות היועץ המשפטי לממשלה בדבר הסכמים קואליציוניים והסכמים פוליטיים-תקציביים שיש לעמוד בהם ברגע שמאשרים גידול בתקציב שמוקצה לתמיכות.

שר האוצר יכול להורות על העלאת המקדמות ל-100.

המקדמות קבועות בנוהל שר אוצר. לאור המצב שבו אנחנו נמצאים, ולאור העובדה שממילא צריך להקצות חלק מהמבחנים, אישר החשב הכללי לחלק את המבחנים עצמם על בסיס התקציב ההמשכי שהוקצה לצורך מבחני התמיכה.

שהוא נמוך מאוד.

ולכן המקדמה מיותרת. הנושא של המקדמות קיים בנוהל שר אוצר כל זמן שזו מקדמה.

הבעיה לא נפתרה, כי התקציב שהוקצה בתקציב ההמשכי הוא מאוד נמוך.

אנחנו נתכנס בשעה 21:00. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 15:30.